gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: תוספת שבת · Toisefes Shabbos

שבוע: נח (2026-10-12)

תוספת שבת · Toisefes Shabbos — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שנה ט' ‪424‬‬ ‫זמני הדלק"נ שבת פרשת נח‬ ‫ירושלים‪ 5:30 :‬מוקדם‪5:20 :‬‬ ‫בני ברק‪ 5:45 :‬מוקדם‪5:35 :‬‬ ‫שים לב!‬ ‫השקיעה מתקדמת‬ ‫‪-------------------‬‬ ‫תוספת‬ ‫מודיעין עילית‪ 5:39 :‬מוקדם‪5:29 :‬‬ ‫חיפה‪ 5:37 :‬מוקדם‪5:27 :‬‬ ‫טבריה‪ 5:33 :‬מוקדם‪5:23 :‬‬ ‫ניתן להנציח לע"נ או‬ ‫לרפואה בתרומה של‬ ‫‪ 300‬ש"ח‬ ‫מדברי רבותינו זצוק"ל ושיבדלחט"א במעלת תפילת מנחה בערש"ק וקדושת השבת‬ ‫שבת‬ ‫לאור קריאת גדולי ישראל ובהם גם מרנן הגר"מ שטרנבוך והגר"י זילברשטין שליט"א‬ ‫להתחזק השנה שר"ה חל בשבת בלימוד יומי בהלכ' שבת‪:‬‬ ‫ולכן שקול ככל המצוות‪ ,‬ולכן הורה מרן לאברכים שיש ללמוד‬ ‫כתב האגלי טל בהקדמתו‪ ,‬כשם ששמירת שבת שקולה ככל‬ ‫בכל יום לפחות חצי שעה הלכ' שבת‪ ,‬ואמר שזה והקדמת כניסת‬ ‫המצוות‪ ,‬כן ללמוד וללמד בהלכות שבת שקול כללמוד וללמד‬ ‫השבת גם סגולה להנצל מגזירות‪ ,‬ותמיד ציין לדברי היערות‬ ‫בכל המצוות‪ ,..‬וביאר דבריו רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטינמן‬ ‫דבש המובא בהקדמת המשנ"ב ח"ג שמי שלא לומד הלכ' שבת‬ ‫זיע"א שיסודו בדברי הגמ' במנחות דף קי‪ .‬שהעוסק בתורת‬ ‫ודאי נכשל גם באיסורי דאורי'‪...‬‬ ‫חטאת כאילו הקריב חטאת‪ ,‬ה"נ הלומד הלכות שבת כאילו‬ ‫(זמירות אילת השחר)‬ ‫קיימם בפועל‪ ,‬ואז חוץ ממצות ת"ת הוא גם נקרא שומר שבת‬ ‫סיפור מהגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל‪ :‬פעם היו שלמדו תורה וחיללו שבת‪...‬‬ ‫אותך! תעשה ויזה פספורט תיסע דרך איטליה או צרפת לארץ‬ ‫בזמן שהותי במצרים‪ ,‬היה שם אחד בעל שכל זך‪ ,‬היה לומד איתי‬ ‫ישראל"‪ ,‬וכך עשה‪.‬‬ ‫גמרא ביום שבת‪ ,‬היה לנו שיעור‪ ,‬והוא היה אחד מהמשתתפים‪.‬‬ ‫יום אחד הייתי הולך בתל אביב‪ ,‬והנה אני רואה אותו הולך‬ ‫היו לו שאלות כעניין ומשיב כהלכה‪ .‬יום אחד מישהו סיפר‬ ‫לי‪ ,‬שהאיש הזה מתפלל במנין ראשון בשבת‪ ,‬ואחר כך הולך‬ ‫עם ילד בעגלה‪ .‬רק ראה אותי התחיל לנשק אותי‪ ,‬אמר‪ ,‬מיום‬ ‫לעבודה כרגיל כמו בכל יום‪ .‬התפלאתי‪ ,‬זה לומד גמרא‪ .‬אחרי‬ ‫שבאתי לפה נעשיתי פקיד בבנק‪ ,‬וברוך ה' יש לי פרנסה בשפע‪,‬‬ ‫השיעור שאלתי אותו‪ ,‬ואמר‪ ,‬אין פה עבודה רק עם שבת‪ ,‬בלי‬ ‫ואני שומר שבת כהלכתה‪ ,‬תודות לך‪ ,‬אלמלי אתה‪ ,‬לא הייתי‬ ‫שבת‪ ,‬אין עבודה‪ - ,‬אז בשביל מה אתה לומד תורה ולא מקיים?‬ ‫מרגיש מה שאני עושה‪ ,‬הייתי יודע שאסור לעבוד בשבת‪ ,‬לא‬ ‫‪ -‬מה אעשה אין לי פרנסה אחרת‪ ...‬אמרתי לו‪ ,‬אסור לך להשאר‬ ‫היה לי מצפון איך אני מתפלל לפני הקב"ה‪ ,‬עכשיו בזכותך אני‬ ‫פה אפילו יום אחד‪ ,‬תיסע לארץ ישראל!! האמנתי שיבוא לארץ‬ ‫פה ב"ה שומר שבת‪ .‬זה מה שהיה כולם עובדים בשבת ה"י‪.‬‬ ‫ישראל ישמור שבת‪" .‬אתה חייב‪ ,‬היום תלך‪ ,‬אסור לי ללמד‬ ‫השבת מצילה מפני המבול‬ ‫"ויולד נח" ‪ -‬אדם שנח בשבת ושומרה כהלכתה הרי זה מוליד‬ ‫הגמ' בשבת קיח‪ .‬מביאה שכל המקיים שלש סעודות בשבת‬ ‫ומזכה לעצמו ג' דברים‪ ,‬א‪" .‬את שם" ‪ -‬ר"ת ש'יעבוד מ'לכויות‪,‬‬ ‫שבת ניצול משיעבוד מלכויות מחבלי משיח וממלחמת גוג‬ ‫שניצול משיעבוד מלכויות‪ ,‬ב‪" .‬את חם" ‪ -‬ר"ת ח'בלי מ'שיח‬ ‫ומגוג‪ ,‬וביאר המהרש"א‪ ,‬שהמשמר ומענג השבת כראוי ניצל‬ ‫שניצול מחבלי משיח‪ ,‬ג‪" .‬ואת יפת" הוא גוג ומגוג כמו שנאמר‬ ‫מג' הצרות‪ ,‬כי ראוי לו שגם ימי הצרה יהפכו לו לימי מנוחה‬ ‫ובני יפת גומר ומגוג‪ ,‬שניצול ממלחמת גוג ומגוג‪( .‬נפלאות‬ ‫ושלום ואין צרה שוב אחריה‪( ,‬ע"ש)‪ ,‬וכל זה רמוז בפסוק "ויולד‬ ‫מתורתך)‬ ‫נח את שם את חם ואת יפת"‬ ‫במעלת אמירת שנים מקרא ואחד תרגום‬ ‫‪ -‬הפעם לא מחכים לפר' שמו"ת כדי להתחיל שתים מקרא אלא מתחילים כבר מחומש בראשית!! ‪-‬‬ ‫במשנ"ב שכתב "ובענין הקריאה יש דעות בזה בין אחרונים‪ ,‬יש‬ ‫איתא בגמ' (ברכות ח‪" ).‬אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי‬ ‫אומרים שיקרא כל פסוק ב' פעמים ותרגום עליו‪ ,‬ויש אומרים‬ ‫אמי‪ :‬לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא‬ ‫שיקרא כל פרשה ב' פעמים ואח"כ התרגום‪ ,‬היינו שיקרא כל‬ ‫ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבון‪ ,‬שכל המשלים פרשיותיו‬ ‫פרשה פתוחה או סתומה ב' פעמים ואח"כ התרגום‪ ,‬ובמגן‬ ‫עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו"‪ .‬והלכה פסוקה היא‬ ‫אברהם ובשערי תשובה מצדדים כדעה ראשונה‪ ,‬ובספר מעשה‬ ‫בשו"ע (סימן רפה)‪" :‬אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה‬ ‫רב איתא שהגר"א נהג לומר התרגום אחר כל פרשה פתוחה‬ ‫כל שבת בציבור‪ ,‬חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו‬ ‫או סתומה או אחר מקום שנראה יותר הפסק ענין‪ ,‬ודעביד‬ ‫השבוע שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬אפילו עטרות ודיבון‪ .‬אם‬ ‫כמר עביד ודעביד כמר עביד"‪ .‬ונראה שכל אחד יקרא באופן‬ ‫למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום‪ ,‬וירא שמים יקרא‬ ‫שמקבל התועלת ביותר‪.‬‬ ‫תרגום וגם פירוש רש"י"‪.‬‬ ‫ומרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אמר על חובת 'שנים מקרא ואחד‬ ‫וכתבו התוס' (שם‪ ,‬ד"ה ישלים פרשיותיו עם הצבור)‪" :‬נראה‬ ‫תרגום'‪ ,‬שהיא מהמצוות שאדם דש בעקביו‪ .‬ובשם מרן ה'אילת‬ ‫דכל השבוע‪ ,‬מכיון דמתחילין לקרות הפרשה דהיינו ממנחת‬ ‫השחר' זיע"א שמעתי שקריאת 'שנים מקרא' זה מהדברים‬ ‫שבת ואילך‪ ,‬עד שבת הבאה נקראת עם הצבור"‪.‬‬ ‫היחידים בדורינו שהם 'תורה לשמה'‪.‬‬ ‫ישנם הרבה מנהגים היאך לקרוא את המקרא והתרגום‪ ,‬ועיי"ש‬ ‫תוספת שבת‬ ‫רבי עקיבא חידש‪ :‬שבת – טעימת שכר עולם הבא בעולם הזה‪,‬‬ ‫וכמו שאומרים בזמירות‪ :‬מעין עולם הבא יום שבת מנוחה‪.‬‬ ‫בו ישמחו שמחת עולם על ראשם הוא‪ .‬בזמירות כתוב‪ ,‬שמרו‬ ‫וכך כתב במדרש אותיות דרבי עקיבא וז"ל "מלמד שבשעת מתן‬ ‫שבתותי למען תינקו ושבעתם מזיו ברכותי‪ ,‬אל המנוחה כי‬ ‫תורה קרא הקדוש ברוך הוא לישראל ואמר להם בני מקח טוב‬ ‫באתם ולוו עלי בני ועדנו מעדני שבת היום לה'‪.‬‬ ‫יש לי בעולם ואני נותן אותה לכם לעד לעולם אם תקבלו את‬ ‫זה לא רק שירים לא רק סיסמאות אלא באמת‪ ,‬אלו שחיברו זאת‬ ‫תורתי ותשמרו את מצותי‪ ,‬משיבים ואומרים לפניו רבונו של‬ ‫חיו כך עד שזה פרץ להם מליבם החוצה למילים פשוטות אבל‬ ‫עולם איזהו מקח טוב שאתה נותן לנו אם נשמור את תורתך‪,‬‬ ‫אמיתיות מגלמות בתוכן יותר ממה שהם אומרות כמו גחלת‬ ‫משיב הקדוש ברוך הוא ואומר להם זה העולם הבא‪ ,‬משיבים‬ ‫עמומה שאם מלבים אותה יוצאת ממנה שלהבות ממולאות‬ ‫ישראל ואומרים רבונו של עולם הראינו דוגמא של עולם הבא‬ ‫בכמה גוונים נפלאים במראיהם שובים כל רואיהם‪.‬‬ ‫משיב הקדוש ברוך הוא ואומר להם זה שבת‪ ,‬שהוא אחד משישים‬ ‫של עולם הבא שכולו שבת שנאמר זכור את יום השבת של‬ ‫הצפייה והתחושה של האדם ליום תענוג‬ ‫העתיד לבא‪ ,‬ומנין שעולם הבא כולו שבת שנאמר "מזמור בואו‬ ‫פגשתי קבוצת בחורים רחוקים מיהדות‪ ,‬והם מספרים לי שהם‬ ‫ונזמר ונשיר על המצב שיהא ליום השבת שהוא יום שכולו שבת‬ ‫עובדים עד כלות נפשם שאלתים מדוע הם עובדים כ"כ חזק‬ ‫ומנוחה לחיי העולמים [וכמ"ש בסוף המזמור מה שיהא לעתיד‬ ‫ענו לי‪ ,‬אתה לא מבין "אנחנו (בלשונם) קורעים את עצמינו‬ ‫לבא ‪" -‬צדיק כתמר יפרח"]" עכ"ל ע"ש‪.‬‬ ‫מפני שנוכל בקיץ לצאת לטיול מסביב לעולם חודש ימים" וכך‬ ‫הם התחילו לדבר על אותו זמן שהם יחיו בו כאילו הם רואים‬ ‫השבת שייכת לכל יהודי בכל דרגה‬ ‫את זה מול עיניהם כעת‪ ,‬בצורה חיה והתחילו לתאר מה יהיה‬ ‫בא רבי עקיבא וגילה לנו לא צריך לחכות עוד ‪ 1 2 0‬שנה‬ ‫מה יקנו מה יקחו איתם איפוא יטיילו איפוא יצטלמו איפוא‬ ‫לא ולא "הראינו דוגמא בעולם הזה" כל שבת ושבת הוא "מעין‬ ‫יהנו מכל תענוגי תבל‪ ,‬ולא רק זה הם קבעו פעם בחודש עד‬ ‫עולם הבא" "הוא יום תענוגים" "הוא יום מחמדים"‪ ,‬מנוחה ושמחה‬ ‫הזמן הזה להיפגש לתכנן בדיוק את הנסיעה‪.‬‬ ‫אור ליהודים יום שבתון יום מחמדים‪ .‬יום קדוש הוא מבואו ועד‬ ‫צאתו כל זרע יעקב יכבדוהו כדבר המלך ודתו לנוח בו ולשמוח‬ ‫לא רק הם מדמינים את זה אלא כל אחד שרוצה לצאת לטיול‬ ‫בתענוג אכול ושתו כל עדת ישראל יעשו אותו‪ .‬להתענג‬ ‫הוא מתכנן ומתרגש לקראת אותו מצב מפני שיודע שבאותו‬ ‫בתענוגים ברבורים ושליו ודגים‪ ,‬מעין עולם הבא יום שבת‬ ‫במצב "יהיה אושר יהיה שמח יהיה עונג לגופו" ולכן הוא מוכן‬ ‫מנוחה כל המתענגים בה יזכו לרוב שמחה‪ .‬נפש כי נאנחה בא‬ ‫כעת להשקיע חזק חזק ואפילו עד כלות כוחו ונשמתו על מנת‬ ‫שבת בא מנוחה גיל וששון ושמחה‪ .‬מה יפית ומה נעמת אהבה‬ ‫שיוכל אז "בחופש" להנות מכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫בתענוגים את שבת משוש נוגים‪ ,‬מערב עד ערב לב חדים בבא‬ ‫השבת ‪ -‬פגישת האדם כדי לדבר ולחיות גם‬ ‫עתך עת דודים גיל וששון ליהודים למצוא פדיום‪.‬‬ ‫כעת את יום התענוגים ‪ -‬עולם הבא‬ ‫ואת עונג להתענג בממתקים בתענוגות בני אדם ויין כי יתאדם‬ ‫וקראת לשבת ‪ -‬עונג‪ ,‬לשבת קוראים "יום עונג" "יום תענוגים"‬ ‫ושאר משקים‪ .‬יום זה לישראל אורה ושמחה שבת מנוחה‪ .‬י‪-‬ה‬ ‫וכמו שאומרים בתפילה "עונג קרא ‪ -‬ליום השבת"‪ ,‬זהו יום‬ ‫אכסוף נועם שבת כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג‬ ‫התענוג שלנו שבו אנו מראים בצורה חזקה כמה שקדושה‪,‬‬ ‫לקבל נועם שבת השבת נועם הנשמות והשביעי עונג הרוחות‬ ‫ועבודת ה'‪ ,‬ועוה"ב זה מציאות של עונג בלי סוף לכן הוא‬ ‫ועדן הנפשות להתעדן באהבתך וביראתך‪ ,‬שבת קודש נפשי‬ ‫היום בו אנחנו מצווים להנות מכל מה שהאדם שואל‪ ,‬כי מעלה‬ ‫חולת אהבתך שבת קודש נפשות ישראל בצל כנפיך יחסיון‬ ‫על שולחנו כסעודת שלמה בשעתו‪ ,‬כמ"ש עשירים שבבל מפני‬ ‫ירויון מדשן ביתך‪ .‬קדש היא לכם שבת המלכה אל תוך בתיכם‬ ‫מה זכו? כי היו מביאים לכבוד שבת קודש שולחן של זהב של‬ ‫להניח ברכה‪ ,‬אכול משמנים שתה ממתקים כי קל יתן לכל בו‬ ‫ארבע רגלים ועליו כל טוב מעדני עולם‪.‬‬ ‫דבקים בגד ללבוש לחם חוקים בשר ודגים וכל מטעמים לא‬ ‫וכך פוסק הרמב"ם "וכבר ידעת כו'‪ ,‬היות השבת בעצמו מחויב‬ ‫תחסר כל בו ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך אשר אהבת‬ ‫בו העונג‪ ,‬בכל צד‪ ,‬מצידי ההנאה‪ ,‬לבני אדם כולם"‪ .‬ביאר לנו‬ ‫כי ברכך מכל העמים‪ ,‬יום זה מכובד מכל ימים כי בו שבת צור‬ ‫הרמב"ם ביאור במצות "עונג"‪ ,‬מה הכוונה "קוראי עונג" אתה‬ ‫עולמים‪ .‬הוא יום מכובד הוא יום תענוגים לחם ויין טוב בשר‬ ‫מחויב שבשבת קודש תתענג מכל מיני התענוגים שיכולים‬ ‫ודגים המתאבלים בו אחור נסוגים כי יום שמחות הוא ותשמחני‪.‬‬ ‫להימצא בעולם וכמובן אם זה אפשרי מצד פרנסתו‪ ,‬ואם אין‬ ‫שבת היום לה' מאד צהלו ברנוני וגם הרבו מעדני אותו לשמור‬ ‫לו צריך לצמצם בשביל זה כל השבוע ‪ .‬וכן כותב רבינו חננאל‬ ‫כמצות‪ .‬יום השבת אין כמוהו ברכו אלקים ויקדשהו מיום ראשון‬ ‫"שדעתו של אדם לענג את השבת בכל מה שהוא דבר מאכל"‪.‬‬ ‫עד יום שישי לקראת שבת נכספה נפשי כי בשבת אצא חופשי‬ ‫כל השבוע אתה צריך להכין מאחד בשבת לשבת כל תענוג‬ ‫וכי יום מנוחה אקראהו‪ ,‬נגיל ונשמח כי טוב להודות ולזמר‬ ‫ותענוג שתימצא‪ ,‬כמו שמאי הזקן ע"ה מיום ראשון לחפש כל‬ ‫עליון על כל אודות‪ ,‬כי השבת לנו חמודות איש בער לא ידעהו‪.‬‬ ‫מיני תענוגות כדי שביום התענוג יום השבת תוכל להנות מזה‪,‬‬ ‫בו אמצא תמיד נופש לנפשי‪ .‬מכובד הוא מכל ימים כי בו שבת‬ ‫כל אחד יודע שאם שכחו לקנות איזה משהו קטן מרגישים קצת‬ ‫צור עולמים ינוח בו לב עגומים שמח ישמחנהו‪ .‬שבת קודש יום‬ ‫בלב ‪ -‬חבל שלא קנינו אולם כמובן אח"כ משלימים עם המצב‪,‬‬ ‫מנוחה בו נסו יגון ואנחה עם א'ל בהשקט ובבטחה שבת עונג‬ ‫אבל זה לא צריך להיות כך‪.‬‬ ‫יקראוהו‪ .‬הלוים רנה יפצחו לכבוד שבת כי בו נחו כל ישראל‬ ‫תוספת שבת‬ ‫ב‪ .‬אם כן איך זה נברא‪ .‬ג‪ .‬מי הוא הבורא הזה שיודע לברוא‬ ‫ליבו מתרונן מיין‬ ‫כזה בריאה‪ .‬ד‪ .‬ואם יש כזאת מציאות רוחנית שבכוחה לבראות‬ ‫אלא צריך להיות כזה שמח וטוב לב עד שלבו מתרונן מיין‪,‬‬ ‫דבר כזה‪ ,‬ולי הוא גילה שאני מחובר אליו‪ ,‬ולעתיד אני ידבק‬ ‫ואם אפשר אז דוקא יין אדום כי האדום הוא משובח ביותר‬ ‫בו בתמידות‪ ,‬האם יש ידיעה שתביא לאדם עונג גדול מזה‪ .‬נסה‬ ‫שהוא משכר ביותר כי בשעת הברכה צריך האדם ליתן עינו‬ ‫ותווכח !!! זהו תרגיל קל שאפשר לנסותו על כל דבר חי צומח‬ ‫בכוס כי הוא מרבה לך תאות השכרות‪ ,‬ולכן בשמחה עצומה שר‬ ‫דומם מדבר שנמצא אפי' על השולחן בשעת הסעודה‪ ,‬ואפי' אם‬ ‫שירים לכבוד השבת שזכה להגיע "ליום התענוג הגדול שלו"‬ ‫תגיע רק לנקודה אחת "יש בורא לעולם" באמת‪ ...‬כבר מתפוצץ‬ ‫שלו חיכה כל השבוע‪ ,‬זהו "הראינו דוגמא בעולם הזה"‪.‬‬ ‫לאדם הראש כי העולם מעלים ידיעה זו בפשטות‪.‬‬ ‫וכמו שכתוב במדרש שכשהצדיקים רואים מה שמוכן להם בעולם‬ ‫וממשיך החזו"א וכותב‪ ,‬וז"ל‪ ,‬וכאשר זכה שכל האדם לראות‬ ‫הבא מיד פותחים את פיהם ואומרים "לכו נרננה לה' נריעה לצור‬ ‫אמתת מציאותו ית' מיד נכנס בו שמחת גיל אין קץ‪ ,‬ונשמתו‬ ‫ישענו"‪ ,‬ולא פלא שאנחנו פותחים את השבת בהכרזה גדולה‬ ‫נעימה עליו‪ ,‬והדמיון משלים עם השכל לחזות בנועם ה'‪ ,‬וכל‬ ‫רווית שמחה בתחילת "סדר קבלת שבת" שתיקנו לנו חז"ל‬ ‫תענוגי בשרים חמקו עברו‪ ,‬ונפשו העדינה מתעטפת בקדושה‬ ‫עם פסוק זה‪ ,‬מכיון שבכניסת השבת קודש עומד האדם מוכן‬ ‫וכאילו פירשה מגוף העכור ומשוטטת בשמי שמים‪ ,‬ובהעלות‬ ‫כבר עם כל מה שהכין כל השבוע הבית מלא אורה ושמחה וכל‬ ‫האדם בערכי קודש אלו‪ ,‬נגלה לפניו עולם חדש‪ ,‬כי אפשר‬ ‫תענוגות בני אדם נמצאים בתוכו לא חסר לו כלום‪ ,‬כאילו כל‬ ‫לכלאדם בעולם הזה להיות כמלאך לרגעים‪ ,‬וליהנות מזיו הקדש‪,‬‬ ‫מלאכתך עשויה‪ ,‬לא חושב על כלום‪ ,‬לכן מיד פותח פיו בניגון‬ ‫וכל תענוגי עולם הזה כאפס נגד ענג של דביקות האדם ליוצרו‪.‬‬ ‫"לכו נרננה"‪" ,‬מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר‬ ‫הכח הטמיר הלזה הוא אחד מכוחות הטמירים שנתן היוצר‬ ‫לשמך עליון"‪.‬‬ ‫בנשמת האדם‪ ,‬וכח זה מעיד על קשר האדם ליוצר כל היצורים‪,‬‬ ‫מטרת מצות השבת קודש‪ :‬יש בורא לעולם!‬ ‫ואשר נברא לעבוד את בוראו ולדבקה בו‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ושידיעה זו היא התענוג הכי גדול !‬ ‫ראינו בדבריו הק' ממש שכשאדם מגיע לנקודה אמיתית ש"יש‬ ‫שבת קודש שבת קודש נפשי חולת אהבתך מפני מה ? שמתוך‬ ‫בורא לעולם" מביא אותו לדעת את א‪ .‬גדולתו של האדם עם‬ ‫שהאדם במנוחה ובפרט שיושב על שולחנו וכל טוב עליו‪ ,‬מיד‬ ‫מי הוא קשור‪ .‬ב‪ .‬שהוא נברא לעבוד אותו‪ .‬ג‪ .‬ולהיות דבוק בו‬ ‫מתחיל להתבונן סביבו ושואל "מי ברא את כל אלה" הלא "קל‬ ‫לנצח‪ .‬וזהו העונג האמיתי שיכול להימצא עלי אדמות‪.‬‬ ‫אחד בראני" "יש בורא לעולם" "ואו" אילו ידעתי לא ישנתי שינת‬ ‫"ותלמידי חכמים בחינת שבת" אף כל השבוע‪ ,‬רק אם העמידו‬ ‫חיי‪ ,‬זהו שאנו מכריזים כל השבת זכר לזכור ולהעיד למעשה‬ ‫את הידיעה הזו חזק בשבת קודש‪ ,‬וממילא כל מעשיהם ולימוד‬ ‫שברא הבורא את כל היקום‪ ,‬בששת ימי בראשית‪ ,‬וממשיך‬ ‫תורתם וקיום מצותיהם נעשים מתוך עונג גדול‪.‬‬ ‫להנהיג אותו עד היום‪.‬‬ ‫וזהו שאמר לנו אדון הנביאים וידעת אתה צריך לדעת באמונה‬ ‫ולכן כתב האוה"ח הק' מה קורה לאדם כשיש לו ידיעה זו‬ ‫ברורה! אבל זה יבא רק ע"י היום זה יום השבת‪ ,‬שרק על‬ ‫וז"ל‪" ,‬כי זולת השבת אין השגה בעולם להכיר‪ ,‬ולכסוף‪ ,‬ולכלות‬ ‫ידה יכול להגיע לוהשבות שיתיישב אל לבבך העיקר הגדול‬ ‫להבורא" "יש לך לדעת שאין תשוקה בעולם עריבה‪ ,‬חביבה‪,‬‬ ‫הזה שכל התורה סובבת עליו כי ה' הוא הבורא שברא את כל‬ ‫ונחמדת‪ ,‬ונאהבת‪ ,‬ונתאבת‪ ,‬ומקוות לנבראים (בחלק הגשמי ו)‬ ‫הנבראים שבשמים ובארץ הוא האלקים המנהיג את העולם כל‬ ‫בפרט לחלק הרוחני למכיר ויודע בחינת אור האלקית כמו מי‬ ‫הזמן בין בשמים ממעל וביןעל הארץ מתחת וממילא תדע בברור‬ ‫שנדבק באורו ית'‪ ,‬ואליו יכספו כל נפש חיה שמגעת למכיר‬ ‫שאין עוד כוח אחר שאותו צריך לעבוד‪.‬‬ ‫קצת מנועם אורו ית' תצא נפשם לחזות בנועם ה'" והוסיף שם‬ ‫ומסופר על אחד מגדולי ישראל זי"ע ועכ"י מדורות הקודמים‬ ‫שכל הנבראים אף הדומם חי צומח תשוקתן כן עיי"ש‪.‬‬ ‫שבהיותו צעיר נסע לרבו ללמוד ממנו דרך בעבודת ה'‪ ,‬וכשחזר‬ ‫ובשבת קודש שזה הזמן של "מנוחה והשקט" של כל ימות‬ ‫אחר הרבה זמן‪ ,‬שאלוהו מה למדת שם‪ ,‬ענה להם למדתי "שיש‬ ‫השבוע זה הזמן להתבוננות זו‪ ,‬שעליה כתב החזו"א וז"ל‪" ,‬מדת‬ ‫בורא לעולם"‪ ,‬צחקו עליו וקראו לאחת השפחות ושאלוה "האם‬ ‫אמונה היא נטיה דקה מעדינות הנפש‪ ,‬אם האדם הוא בעל נפש‪,‬‬ ‫יש בורא לעולם או אין"? ענתה להם בטח מה אתם מפריעים‬ ‫ושעתו שעת השקט‪ ,‬חפשי מרעבון תאוני ועינו מרהיבה ממחזה‬ ‫לי באמצע העבודה בכאלו שאלות פשוטות‪ ,‬אמר להם "היא‪,‬‬ ‫שמים לרום‪ ,‬והארץ לעומק‪ ,‬הוא נרגש ונדהם‪ ,‬כי העולם נדמה‬ ‫רק אומרת" אבל אני "אומר ויודע"‪ .‬נלמד מדבריו שאינו פשוט‬ ‫לפניו כחידה סתומה‪ ,‬כמוסה ונפלאה‪ ,‬והחידה הזאת מלפפת‬ ‫כ"כ לומר "שיש בורא לעולם" אלא רק אחר עמל והשקעה‬ ‫את לבבו ומוחו‪ ,‬והוא כמתעלף‪ ,‬לא נשאר בו רוח חיים‪ ,‬בלתי‬ ‫ובהתבוננות רבה‪.‬‬ ‫אל החידה כל מעינו ומגמתו‪ ,‬ודעת פתרונו כלתה נפשו‪ ,‬ונבחר‬ ‫פועל יוצא מידיעת ה' יתברך ‪ -‬היא התמסרות‬ ‫לו לבא באש ובמים בשבילה‪ ,‬כי מה לו ולחיים‪ ,‬אם החיים‬ ‫הנעימים האלו נעלמים ממנו תכלית ההעלם‪ ,‬ונפשו סחרחרה‬ ‫לעבודת ה' בתורה‪ ,‬עבודה‪ ,‬וגמ"ח‬ ‫ואבלה וכמהה להבין סודה ולדעת שורשה והשערים ננעלו כו'‬ ‫אחר שהתוודענו לכך שיש בורא לעולם מתוך זה נבוא להתבונן‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫כי ודאי יש לו מטרה למה ברא את העולם‪ ,‬וכמו שאומרים כל יום‬ ‫פעמים באהבה "לאהבה את ה' אלקיכם ‪ -‬ולעובדו" לאהוב בלי‬ ‫וזה יכול לעשות אם יתבונן על איזה הר גבוה יחשוב בדעתו‬ ‫לעבוד‪ ,‬כלומר בלי להתחייב ולהראות לאוהב שאוהבים אינו‬ ‫כמה שניות באמת‪ ...‬א‪ .‬האם יכול להיות שזה נברא אי פעם‬ ‫נקרא אהבה ‪.‬‬ ‫ביום השלישי לבריאת העולם‪ ,‬או שזה ככה עומד מאז ומתמיד‪.‬‬ ‫תוספת שבת‬ ‫ובביאור דבריו כי דברים אלו נובעים מזכירה‪ ,‬כי כשזוכר את‬ ‫וזהו שאמרו חז"ל כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא‬ ‫השם הרי זה מחייב אותו להתנהג אחרת כפי הראוי למי שעומד‬ ‫לכבודו שנאמר כל הנקרא בשמי כל נברא מתייחס אלי כי אני‬ ‫לפני ה' ‪.‬‬ ‫בראתי אותו ולכבודי בראתיו שיכבד ויפאר מלכותי ולעבדני‬ ‫פועל יוצא מעבודת ה' ‪ -‬נחת רוח‬ ‫בקיום מצוותי‪.‬‬ ‫לפני שאמרתי ונעשה רצוני‬ ‫וכדי להרחיב בדבר מה רצון הבורא הנכלל במילים ולכבודי‬ ‫ועל כן אם מכבדים אותו‪ ,‬וממליכים אותו‪ ,‬ומהללים את‬ ‫בראתיו נתבונן בדברי הרבינו יונה שכתב שכל המעלות‬ ‫גבורותיו וטובותיו‪ ,‬ומתחננים לפניו על כל החיים וצורכיהם‪,‬‬ ‫העליונות הכתובות בתורה‪ ,‬הם חובה על כל יהודי במצוות‬ ‫ומודים לו על כל ישועותיו וברכותיו‪ ,‬רק בזה יש להקב"ה‬ ‫עשה כמו מעלות הבחירה‪ ,‬מעלות תלמוד תורה‪ ,‬ומעלות לכת‬ ‫נחת רוח ושמחה וכמ"ש "ריח ניחוחי" נחת רוח לפני שאמרתי‬ ‫בדרכי השם‪ ,‬מעלות התבונן בגדולת השם‪ ,‬מעלת זכרון חסדיו‬ ‫ונעשה רצוני‪ ,‬וכמו שמכבדים כביכול מלך בשר ודם‪ ,‬ואם‬ ‫והתבונן בהם‪ ,‬ומעלות הקדושה‪ ,‬מעלת העבודה‪ ,‬מעלות היראה‪,‬‬ ‫הצליח לעשות כן אז זהו המצב הנרצה שעליו אמר הכתוב "יהי‬ ‫מעלת האהבה‪ ,‬ומעלת הדביקות‪ ,‬ולכל אחת מהן כמה מדרגות‪.‬‬ ‫כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו"‪.‬‬ ‫ובעבור המעלות האלה נברא האדם שנאמר "כל הנקרא בשמי‬ ‫ולכבודי בראתיו" שתורתו ומצוותיו יהיו משולבים ומיוסדים‬ ‫פועל יוצא כשנהיה נחת רוח לפניו‬ ‫עליהם היטב‪ .‬ומה תקוות הנברא להתרצות להשם בתורתו‬ ‫וממילא מה יהיה כשיהיה שמחה לפניו‪ ,‬אז זה המצב הטוב‬ ‫ומצוותיו‪ ,‬ולזכות לשכר בעוה"ז ובעוה"ב אם לא ישים עמל‬ ‫שרצה בו הבורא איך שיראה העולם הזה באמת‪" .‬והוא‪ ,‬שיהיו‬ ‫נפשו ועיקר עסקו בדברים שנברא בעבורם ע"ש‪.‬‬ ‫בני אדם דבקים לחכמה ועוסקים בעבודת בוראם‪ ,‬ויהא האמת‬ ‫גלוי וברור‪ ,‬ויהא הרשע נרדף ונכנע‪ ,‬והתרמית מושלך‪ ,‬ולא‬ ‫כי דוקא המעלות האלו מראים כי הבורא הוא מציאות אמיתית‬ ‫תמצא עבודה בעולם בלתי אליו יתברך שמו‪ ,‬וכל המידות‬ ‫ומוחשית אצלו וזה נקרא כבוד שיתגלה ע"י מעשיו מציאות ה'‬ ‫הטובות תמצאנה ותגברנה‪ ,‬ותרחקנה המדות הרעות ותמאסנה‪,‬‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫וכנגד זה תרבה השלווה וההשקט‪ ,‬ולא ימצאו יסורים ומכאובים‬ ‫ואף בענין המידות הוסיף שהוזהרנו לזכור את השם יתברך‬ ‫ונזקים‪ ,‬ויהא האדון ברוך הוא משרה כבודו בגלוי בעולמו‪,‬‬ ‫בכל עת‪ ,‬וחייב האדם להשתדל לקנות לנפשו תמיד הנהגות‬ ‫ושמח על מעשיו ומעשיו שמחים ועלזים לפניו" ‪.‬‬ ‫המחויבות מן הזכירה‪ ,‬כמו היראה‪ ,‬והצניעות‪ ,‬וקישוט‬ ‫(מתוך החוברת ישמחו במלכותך)‬ ‫המחשבות‪ ,‬וטכסיס המידות‪ ,‬כי זרע הקודש ישיגו כל הנהגה‬ ‫נאוה והמעטירה בעליה מזכירת השם יתברך ע"כ‪.‬‬ ‫סיפור ממגיד המישרים רבי גואל אלקריף שליט"א‪ :‬על השגחה לשומרי שבת גם לאחר מיתתם‪.‬‬ ‫התחילו לאיים באיומים שונים‪ ,‬אבל אף אחד מאותם ילדים לא‬ ‫מסופר על בחור ישיבה צעיר שהיה מסור בבית החולים כדי‬ ‫הסכים לחלל את השבת‪ .‬המדריכים ניגשו אליו בשקט ואמרו‬ ‫לסעוד את סבו החולה בכל מה שנזקק‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬בעצם‬ ‫לו‪" :‬שמע‪ ,‬לך לישיבה בבני ברק‪ ,‬רק תעזוב אותנו כאן בשקט"‪.‬‬ ‫יום השבת נפטר הסבא לבית עולמו‪ ,‬והבחור הצעיר מצא את‬ ‫אמר להם סבא שלי‪" :‬אתם רוצים שאני אצא מפה? רק עם שאר‬ ‫עצמו ברגעים האחרונים של הסבא בקריאת שמע וביציאת‬ ‫החברים‪ .‬אני לא יוצא מכאן בלעדיהם!" הם ניסו להתעקש‪,‬‬ ‫נשמה‪ .‬ואז הוא רואה את הרופא מתחיל לכתוב מכתב סיכום‬ ‫אבל הוא היה עקשן יותר‪ ,‬ומחמת השפעתו על הילדים גם‬ ‫של המחלה ותעודת הפטירה‪.‬‬ ‫בשבתות שלאחר מכן כל ילדי המחנה סירבו לחלל שבת‪.‬‬ ‫"למה אתה כותב בשבת?" שאל הבחור בהלם‪" ,‬אל תכתוב‬ ‫לבסוף המדריכים שחררו אותו עם כל החברים‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬תכתוב בבקשה במוצאי שבת" ביקש הבחור‪ ,‬אמר לו‬ ‫המשיך הבחור ישיבה הצעיר ואמר‪ :‬סבי מסר את נפשו על‬ ‫הרופא‪" :‬בחורצי'ק אתה לא תגיד לי מה לעשות‪ ,‬אני כותב‬ ‫שמירת השבת‪ ,‬ובפטירתו יאלצו בני המשפחה להנות ממלאכה‬ ‫עכשיו‪ .‬אתה רוצה לשמור שבת אין בעיה‪ ,‬קח את הטפסים‬ ‫שנעשית עבורו בשבת‪ ,‬במוצאי שבת ניגש הבחור את האחות‪,‬‬ ‫במוצאי שבת"‪ ,‬השיב לו הבחור‪" :‬אני לא יכול להינות ממלאכה‬ ‫וביקש ממנה את תעודת הפטירה של הסבא‪ .‬האחות חיפשה‪,‬‬ ‫שנעשית בשבת גם במוצאי שבת" "אתה לא יכול?" הביט בו‬ ‫אבל לא מצאה את התעודה‪ .‬היא חיפשה שוב באופן יסודי‬ ‫הרופא "אתה תהנה על אפך ועל חמתך!"‬ ‫יותר הפכה הכל ולא מצאה‪ ,‬הרופא על אפו ועל חמתו נאלץ‬ ‫הבחור התחיל לבלוע את הרוק‪ ,‬ואחר כך אמר לרופא "אני‬ ‫לכתוב את כל תעודת הפטירה מחדש במוצאי שבת‪ ,‬והדבר היה‬ ‫רוצה לספר לך משהו‪" :‬סבא שלי היה ניצול שואה והגיע‬ ‫לצנינים בעיניו‪...‬‬ ‫כבחור צעיר לארץ ישראל עם הקבוצה שנקראת 'ילדי טהרן'‬ ‫הסבא מסר את נפשו כדי שלא לחלל שבת חס ושלום‪ ,‬והקב"ה‬ ‫הם נלקחו לאחת ממחנות העולים‪ ,‬ומיד החלו המדריכים‬ ‫שמר עליו גם לאחר פטירתו שלא יבואו צאצאיו לידי מכשול‬ ‫לפתות אותו ואת חבריו לחלל שבת‪ .‬אמונתו בבורא עולם‬ ‫של אי שמירת השבת‪ ,‬זהו סיפור מחזק ומרגש מאד על כוחה‬ ‫היתה חזקה‪ ,‬והוא החליט לארגן מרד ‪ -‬אף אחד לא עושה שום‬ ‫של מסירות נפש לשמירת השבת ועל השגחת ה' גם לאחר‬ ‫מלאכה בשבת‪ .‬המדריכים התעצבנו מאד‪ ,‬כמובן‪ .‬בהתחלה הם‬ ‫פטירתו של האדם‪.‬‬ ‫ניסו לפתות בפיתויים שונים ומאחר ולא נחלו הצלחה בכך‪,‬‬ ‫קופתקופת‬ ‫לרפואת)‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫ו"קהילות"‬ ‫פלוס"או‬ ‫פלוס"‬ ‫לע"נ‬ ‫להנציח‬ ‫ב"נדרים‬ ‫ב"נדרים‬ ‫(ניתן‬ ‫אפשר גם‬ ‫לעלון‬ ‫אפשר גם‬ ‫לתרומות‬ ‫לעלוןלעלון‬ ‫לתרומות‬ ‫וכד' וכד'לתרומות‬ ‫דרשות‬‫דרשות‬ ‫לשליחת‬ ‫לשליחת‬ ‫להצטרפות או‬ ‫להצטרפות או‬ ‫והנצחות או‬ ‫והנצחות או‬‫לפרטים‬ ‫לפרטים‬ ‫דהלכתא‬ ‫בטלפון‬ ‫בטלפון‬ ‫אליבא‬ ‫שבת" או‬ ‫או‬ ‫שבת"‬‫היומי‬ ‫תוספת‬ ‫"עלוןדף‬ ‫תוספת‬ ‫קופת‬ ‫ו'קהילות' ‪-‬‬ ‫"עלון‬ ‫קופת‬ ‫קופת‬ ‫פלוס'‬ ‫גליונות"‬ ‫גליונות"‬‫ב'נדרים‬ ‫"אוסף‬ ‫"אוסף‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫‪a0732951324gail.coa‬‬ ‫למייללמייל‬ ‫לפנותלפנות‬ ‫ניתן ניתן‬ ‫‪. 0527614765‬‬ ‫‪. 2040‬‬ ‫‪2040‬‬ ‫שלוחה‬ ‫שלוחה‬ ‫בטלפון‬ ‫‪037630543‬‬ ‫‪037630543‬‬‫או‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫‪073-2951324‬‬ ‫בטל‪:‬בטל‪:‬‬ ‫שבתשבת‬ ‫בנושא‬ ‫בנושא‬ ‫חיזוקחיזוק‬ ‫שיחות‬‫שיחות‬ ‫לשמיעת‬ ‫לשמיעת‬