שירת התורה · Shiras Hatorah — נח (2026-10-12)

פרשת נח
תשפ"ז
שנה ז' גליון 315
תוכן העניינים
בטעם שבחר הקב"ה במים כדי למחות את דברים חדשים של שנה זו מסומנים בכוכב
היקום .........................................................כא תוכן העניינים
המים מחוסרי צורה .....................................כא
פרשת נח ......................................................ד
המים מבטלים צורה ועושה צורה ..................כא
בריאת האדם והעולם ע"י מים ......................כא מהותו ושמו של נח ..........................................ד
האדם חלתו של עולם ...................................כא נח כולל נחת רוח מנוחה ונחמה ........................ד
המים נצרך לעצם מקום היישוב של בני אדם .כא מה הי' עיקר חטאם של דור המבול ...................ד
התאוה הוא מיסוד המים ..............................כב שורש חטאם הי' חוסר אמונה ..........................ד
הקב"ה מונע הצפת המים ..............................כב מבול יסודו מבילבול ........................................ד
המתרחקים מן החומריות מתקיימים ע"ג מיםכב נח מלשון מנוחה ויישוב הדעת ..........................ד
דור המבול ומצרים שנמשכו אחר התאווה נשטפו נח נקרא מהקב"ה ע"ש החן ............................ה
במים ............................ ................................כב הנחת החימה והמנוחה ע"י נח .........................ה
משה רבינו משוי מן המים .............................כב נח היפוך בילבול ומבול ....................................ו
בקרי"ס התחדש יבשה בתוך המים .................כג נח בבחינת שבת ..............................................ו
הצמאון מושך למים ועיקרו בשביל תורה ........כג הבית המקדש היא עיקר מקום המנוחה ............ו
הדגים יסודם ממים ......................................כג גן עדן היא מקום המנוחה ................................ז
אכילת נח השפיע אוכל לכל הבהמות והחיות ..כג מה שלא נקרא פרשת תולדות ...........................ז
לשבח אדם בפניו ...........................................כד נח לא העמיד תולדות חוץ מבניו .......................ז
ההבדל בין צדיק לתמים ................................כד ביאור הא דיש דורשים לגנאי ..........................ח
נח מקטני אמנה הי' .......................................כד ההבדל בין נח לאברהם ...................................ח
אמונה שלימה שיהי' נחשב כמציאות ממש .....כה שייכות תורה שבע"פ לפרשת נח ......................ט
האמונה בהבטחת הצדיקים ...........................כו נח למד רק תורה שבכתב ................................ט
אביי פקפק בדברי רבה ..................................כו אברהם למד גם תורה שבע"פ ..........................ט
מערכת הדגים ...............................................כו תורה שבע"פ רחמים לעומת תורה שבכתב .......ט
שליטת האדם על הדגים והצלתם במבול ........כו מי שמזלזל בנח הוא שייגעץ .............................י
בטעם היתר אכילת דגים ...............................כז התביעה על נח שלא התפלל על דורו ..................י
גודל ענין אכילת דגים ...................................כח הטעם שלא התפלל נח על דורו .......................יא
רק השפעת הטוב מגיע לים ולא הרע ..............כח האם הוכיח נח את דורו .................................יב
המים הוא מקום מובדל לעצמו .....................כח צורת השיחה של הסבא בענין נח ....................יד
האם דגים כשרים לקרבן בן נח .....................כח נח מסכים שידרשוהו לגנאי .............................יז
איסור צידת דגים והאכלתם בשבת ויו"ט ......כט הארות עצומות ע"י קדושת נח ........................יז
אי שייך בדגים ענין ניצודים ועומדים .............כט העזות דקדושה של נח ...................................יח
בהא דאסור להאכיל את הדגים .......................ל למה התאחר נח כ"כ מלהוליד בנים ................יח
הזכירה של הבהמות והחיות ............................ל נח בצדקותו לא הי' אכפ"ל ממה שצוחקים עליו
*הגדרת הקרבנות של נח ..................................ל .................................... ................................יח
*האם הקריב נח גם ממינים שאינם ראוים הקשיים של החיים שמצילים מן המבול ..........יט
להקרבה לדורות ..........................................לא עד דור המבול לא סבלו משום דבר .................יט
*בטעם שהביא נח קרבנות ............................לא הסבל של האדם מקרב אותו להקב"ה ............יט
*שתי מדרגות בלימוד התורה של נח ...............לב ביאור מלת מפניהם .........................................כ
*מה שבקרבן נח הי' ריח נחוח ........................לב נח עשה חמס בגופו ..........................................כ
*א י הקריב נח במקום המקדש או על הרי אררט מערכת המים ...............................................כא
.................................... ................................לג
ב
תוכן העניינים
מהפסוקים משמע דהעיקר בענין פגם הדיבור ...מ *האם מלק נח את העופות .............................לד
דור המבול ודור הפלגה ברית מילה וברית הלשון טעם אריכות תולדות בני נח ..........................לה
..................................... ................................מ להורות על אמיתות חידוש העולם .................לה
לשון הקודש הוא לשון בעצם ..........................מ כאן כתוב המספר של שבעים אומות ...............לו
הפטרה לפרשת נח ........................................מא קיום שאל אביך ויגדך וגו' ..............................לז
החובה להתפלל בעת צרה גם אם לא יועיל .....מא שבעים נפש לשלוט על שבעים אומות ..............לז
דברי הגר"ח שמואלביץ במלחמת יוהכ"פ .......מא מציאות וקיום כל הגוים הוא מפרשה זו ........לח
האם הנרצחים החילונים יש להם כפרה ונקראו ביאור מה שנקראו ישראל עברים ..................לח
קדושים .......................................................מד
בני עבר החזיקו בשפה וצורת החיים של הסבא
עבר ............................. ................................לח
חטא וענין דור הפלגה ...................................לט
לתגובות להנצחות ולקבלת הגליון במייל
שמעון יצחק ראקאוו
0527614717
syrakow79@gmail.com
שיעור שבועי (עברית) בביהמ"ד משובב נתיבות אור ליום חמישי משעה 11:30 - 11
אפשר לשמוע בקול הלשון03-6171111- 7-916717:
בענגלאנד02 08-1917000- 7-916717 :
או בקו משובב נתיבות0733718341-7-
ג
התורה פרשת נח שירת
מה הי' עיקר חטאם של דור המבול פרשת נח
הנה יש לעיין מה הי' עיקר חטא דור המבול .ואם נעיין הנה פרשה זו נקראת פרשת נח ע"ש נח .והנה עיקר
בפסוקים י"א י"ב נראה שמבואר ג' ענינים :עבודה זרה הפרשה סובב על ענין המבול רק שנח הוא זה שניצל מן
זנות וגזל" .וַתִּ שָ חֵ ת הָ ָארֶ ץ לִּ פְ נֵי הָ אֱֹלהִּ ים" השחתה הוא המבול ,ואם שמו של הפרשה נקרא על שמו של נח ,נראה
לשון ע"ז וזנות" .ו ִַּתמָ לֵא הָ ָארֶ ץ חָ מָ ס" זה גזל .ואח"כ שבשמו של נח מונח כל עצמותו ,שבשביל זה הוא ניצל
כתוב " ַוי ְַרא אֱֹלהִּ ים אֶת הָ ָארֶ ץ וְ הִּ נֵה נִּשְ חָ תָ ה" היינו חלק מן המבול .וגם מונח בזה יסוד הפרשה ,ועוד דהרי הי'
הזנות והע"ז " ,כִּ י הִּ שְ ִּחית כָל בָשָ ר אֶ ת דַ ְרכ ֹו עַ ל הָ ָארֶ ץ" אפשר לקרות פרשה זו פרשת תולדות ופרשת תולדות
היינו זנות ,שגם בהמות וחיות נזקקין לשאינן מינן. יהי' נקרא יצחק ולמה נבחר להקרא בשם פרשת נח,
אח"כ בפסוק י"ג כתוב " ַויֹאמֶ ר אֱֹלהִּ ים לְ נֹ חַ קֵ ץ כָל בָשָ ר וכדהעיר באמת הגרא"ז גורביץ זצ"ל ועוד 1 ,ונראה מזה
בָא לְ פָ נַי כִּי מָ לְ ָאה הָ ָארֶ ץ חָ מָ ס ִּמפְ נֵיהֶ ם" וגו' היינו גזל. דבשמו של נח אפשר למצוא כל מהותו ואיך ניצל מן
ומשמע דעיקר המבול הוא בשביל חטא הגזל .וכבר תי' המבול ,וא"כ הבה נראה ונתבונן בשמו של נח ,וממנו
רש"י דלא נגמר דינם אלא על הגזל ונמצא דהחטא נראה איך זה מתקשר לכל ענינו של דור המבול ,והצלת
דבעבורו נגמר הדין אין לו קשר כלל ועיקר לעיקר נח מן המבול.
חטאם שהי' בשביל זנות וע"ז ,וזה דוחק דהתורה
הדגישה כמה פעמים חלק ההשחתה וע"ז ,ולא נגמר מהותו ושמו של נח
דינם בהם כלל. בפרשת בראשית כתוב" :וַיִּ ְקרָ א אֶ ת ְשמ ֹו נֹחַ לֵאמֹ ר זֶה
שורש חטאם הי' חוסר אמונה ְי ַנחֲמֵ נּו מִּ מַ עֲשֵ נּו ּומֵ עִּ צְ בוֹן י ֵָדינּו מִּ ן הָ אֲדָ מָ ה אֲשֶ ר אֵ ְררָ ּה
ה'[ ":ה' כ"ט] ויל"ע מאיזה לשון הוא נח ,האם מלשון
ונראה בעז"ה דלא כתוב כאן לשון גזל אלא לשון חמס. נחמה או מלשון מנוחה ,או מלשון נחת רוח והנאה
ובתרגום פירש "חטופין" והכוונה ,דשורש הענין הוא, וכלשון המשנה באבות פ"ג מ"י "כל שרוח הבריות נוחה
לא זה שגוזל מחבירו ומחסרו ,רק מה שחוטף לעצמו הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכו'.
מה שלא מגיע לו ושורש החטא בא מחוסר אמונה
מהקב"ה ,ומה שחשבו שאפשר להם לקחת לעצמם מה נח כולל נחת רוח מנוחה ונחמה
שלא נגזר להם מן השמים ,ולכן עסקו כל ימיהם הנה ברש"י שם פי' "עד שבא נח לא הי' להם כלי
בחטיפה ,שזה כולל לחטוף הנאות עוה"ז בלי גבול ,וכן מחרישה והוא הכין להם והיתה הארץ מוציאה קוצים
עוון גילוי עריות הוא חטיפות הנאות שאינם שלו וכלול ודרדרים כשזורעים חיטים מקללתו של אדם הראשון
בזה גם לקחת אשתו של חבירו ,וא"כ ג' העבירות ובימי נח נחה וזהו ינחמנו ,ינח ממנו .ואם לא תפרשהו
מתקשרים היטב ,דכיון דעבדו ע"ז ,ממילא לא הי' להם כך אין טעם הלשון נופל על השם ,ואתה צריך לקרות
שום אמונה ,ולכן עסקו בחטיפה כל ימיהם ,ולזה נגמר שמו מנחם" 2ולפ"ז נח הוא מלשון מנוחה ולא מלשון
דינם על החטיפה. נחמה .וכן מבואר בספורנו שם שכתב "התפלל שזה
מבול יסודו מבילבול ינחמנו בהמציאו מנוחה ממעשיהם כי מלת נח תורה
מנוחה כמו ונוח מאויביהם ".אולם רשב"ם פירש דזה
בזה יובן שורש ענין המבול דיסודו ענין בלבול כדכתב הי' תפלה "הוא ינחמנו יניח ממנו כלומר שיעשה לנו
רש"י פסוק י"ז ,וזה מדה כנגד מדה דמי שעוסק כל ימיו הנחה וקורת רוח" ולפירושו נח מענין נחת רוח .ובאבן
בחטיפה אין לו כלל מנוחת הנפש ותמיד הוא מבולבל, עזרא כתב ב' אופנים "ונח היפך העצבון ,והטעם זה
דתמיד הוא מתעסק לראות מה עוד הוא יכול לחטוף, ינחמנו וננוח מעצבון ידינו גם נחמה מנוחה מעצבון
משא"כ מי שחי באמונה יש לו מנוחת הנפש דיודע שלא הלב ".היינו דבאמת כל ענין נחמה הוא מלשון מנוחה,
יוכל לקבל יותר ממה שנגזר לו ולכן הי' עונשם מי דזה מנוחה מעצבון הלב .הנה מבואר שכללו בזה גם
המבול שהוא כולו בלבול מגבוה לנמוך כדפירש"י. ענין קורת רוח וגם ענין מנוחה וגם ענין נחמה ,ויל"ע אי
יש שייכות ביניהם .וגם אם תכונה זו הרמוזה בשמו של
נח מלשון מנוחה ויישוב הדעת
נח קשור לענין הצלתו מן המבול.
עפי"ז נבין היטב דכל ענינו של נח היה ההיפך הגמור
מזה ,דהי' כולו במצב של מנוחת הנפש כדהשריש גם
במעשי ידים שהי' מלא עצבון והוא הסיר העצבון, 1עי' ספר בצל הקודש עמוד קמ"ט בשם דו"ז הג"ר בצלאל שהעיר כן
שנאמר ינחמנו מעצבון ידינו דהעצבות מגיע כשחושב בשמו ,ותשובת דו"ז הבאתי לקמן.
2עי' לקמן בהג"ה בשם ילקוט שאכן שמו האמיתי הי' מנחם.
ד
התורה פרשת נח שירת
4
ינחמנו וגו' ,אבל הקב"ה קראו נח ע"ש החן. שהי' יכול לקחת יותר ממה שמגיע לו ,וגם השריש
ובסנהדרין ק"ח :מבואר דגם על נח נחתם גז"ד אלא הענין שלא להיות בהול [עי' פי' רש"ר הירש דנח ההיפך של
שמצא חן ,ויתבאר עפ"י ד' אור החיים הק' סו"פ נע שהוא תנועה אלא שנח מתנועתו] ובזה הי' כל כולו נחת
בראשית דכיון דהי' כאן נחמה על עצם הבריאה אין רוח ששמח בעמלו ,וכן הי' נוח לשמים ונח לבריות כיון
מקום לחלק בין טובים ורעים ,וכלשון רש"י [ו' י"ג] שלא היה מקנא באף אחד ,ולכן היה עניו ושפל רוח
"והורגת טובים ורעים" אלא שנח מצא חן "דיש מצוות וכדפירש"י בע"ז ו .ד"ה תמים בדרכיו עניו ושפל רוח,
שתועלתם היא להמשיך חן על האדם או בבחי' ג' או ד' וכיון שבני אדם מרגישים שאינו מקנא בהם ואינו מנסה
מצוות ידועות" וה' לא הודיע אלו המצוות ונח זכה מצא לקחת מהם ,ממילא הוא מוצא חן בעיני כל רואיו .ולא
החן גם שמו יגיד כן כי "נח חן" וכ"כ בנחל קדומים בחנם כתוב בסו"פ בראשית ונח מצא חן בעיני ה' דכל
בראשית אות כ"ה בשם ספר חרדים "כל מי שאינו כועס ענינו של החן בא מזה גופא שהוא כולו במנוחת הנפש
מוצא חן ונח כשמו כן הוא נח ואינו כועס ולכן מצא חן ונוח לשמים ונח לבריות ועניו ושפל רוח.
כי נח אותיות חן" ורבינו בחיי לעיל שם כ' דשמו הי'
צריך להיות "נחם" ומה שנתקצר לנח הי' כדי שיכלול נח נקרא מהקב"ה ע"ש החן
ענין חן ,ולדברינו א"ש דהי' נח במעשיו ולכן מצא חן, ובזה נבין ,דוודאי לא מקרה הוא דנח אותיות חן דזהו
והלימוד בזה לדורינו שהוא דור של בילבול והיפך תוצאה ישירה מהנהגתו בשמו נח ,ודבר נפלא מצאתי
יישוב הדעת להתנהג במדתו של נח במדת הסבלנות בזוה"ק סו"פ בראשית [נח ]:עה"פ אשר שם שמות בארץ
ומנוחה ועי"ז ינצל מן הבילבולים. כל הענין ששמא גרים ,שאביו למך קראו נח 3לאמר זה
הנחת החימה והמנוחה ע"י נח
עוד שם שהקב"ה קראו נח שהוא יביא מנוחה לארץ, 3כ"ה פשטי' דקרא ,אכן בספר הישר כ' דמתושלח הוא שקראו נח אבל
וע"ע בזוה"ק דכל ענינו של התיבה הי' להשקיט מדת אביו למך קראו מנחם וכפי הפי' שרש"י שולל ,וצ"ע דזה נגד פשטי'
דקרא ,ותי' גיסי הג"ר רפאל הלוי דינר שליט"א בספרו נפלאות מתורתך
סו"פ בראשית ,דבכל קריאת שמות עד כאן כ' רק ויקרא ותקרא בלי
"לאמר" וכן נתוסף מלת "לאמר" וכמו ביוסף כ' ותקרא שמו יוסף לאמר
עסקת בתורה אשיב הן כי גמרתי הש"ס נ"ה פעמים כמנין ה"ן והוא הי' ופי' שם רשב"ם דיוסף כולל ב' כוונות אסף ה' את חרפתי ויוסף ה' לי בן
נכד רבינו שבתי הכהן הש"ך. אחר ,וא"כ י"ל דכאן אכן קראו למך בתחלה מנחם ע"ש זה ינחמנו אך
4וז"ל הזוה"ק בראשית דף "נח" ":ת"ח נח כד אתייליד קרון ליה על כאשר אביו מתושלח קראו נח ע"ש שנחה גם הוא המשיך לקרוא לו כן,
שמא דנחמה (נח נייחא ליה נייחא לעלמא נייחא לאבהן נייחא לבנין כדי לכלול גם כוונת אביו .וע"ע בילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז מב
נייחא לעלאין נייחא לתתאין נייחא לעלמא דין נייחא לעלמא דאתי) שמתושלח חכם גדול היה והיה מזהיר ללמך שלא יפרסמנו בשמו
ולהוי (ד"א ולמהוי) שמא גרים אבל (נ"א לגבי) קודשא בריך הוא לאו האמיתי ,שאנשי דור המבול מכשפים הן שמא יהרגוהו בכשפים ,וכיון
הכי ,נח בהפוך אתוון חן כמה דאת אמר ונח מצא חן ,א"ר יוסי חן היינו שנולד אמר לכולם שנקרא נח אבל לאביו אמר ששמו האמיתי הוא
נח ,בצדיקייא שמיהון גרים לטב בחייביא שמיהון גרים לביש ,בנח מנחם שהוא מנחם את דורו ,שאם אתם חוזרים בתשובה הוא מנחם
כתיב ונח מצא חן בעיני יי' ,בער בכור יהודה אתהפכו אתווי לביש ,ע"ר אתכם .ובטעמא דקרא יישב לפ"ז הא דמצינו כמה תנאים ואמוראים
ר"ע ,רע בעיני יי' ,וכ"כ בזוהר חדש לו ,:וראה עוד מסכת כלה רבתי פ"ב שנקראו בשם מנחם אע"ג דבתנ"ך נזכר רק פעם אחת שם מנחם אצל
הלכה ז "ער מאי עובדיה ,כמעשה אונן ,והיינו דכתיב וימת גם אותו. רשע והוא מנחם בן גדי [מלכים ב טו יד] וא"כ איך נקראו בשמו של
תאנא למפרע הוא רע ,וכיוצא בו נח למפרע חן" .וראה בש"ך עה"ת רשע ,ולהנ"ל א"ש דגם נח הצדיק נקרא באמת מנחם.
סו"פ בראשית ותחלת פ' נח ,דבנח הי' שיריים של זוהמת הנח"ש ומזה אגב -ראה טעמא דקרא סו"פ נח שהביא משו"ת מבי"ט סי' רע"ו שאין
בא שם "נח" וכשהי' בסדר א"ב הפוך דחי"ת אחרי הנו"ן נולד מזה ח"ם להעלות שם אלא מאברהם ואילך ובפ"ת יו"ד רס"ה סק"ו הביא
שקיבל זוהמת הנחש ,אבל כשמצא חן והתהפך כפי סדר הא"ב נולד שהאחרונים הקשו מאיזה מקומות והגרח"ק מצא בל"ג מקומות שנראה
מזה שם. שלא חשו לזה וכתבו על סדר התורה ובאות י"ב על נח ציין לאוצר
ובתורת המגיד פרשת נח פי' ענין מציאות החן ,וגם גבי יוסף נאמר הגאונים ח"ו דף לא מביא ר' נח הכהן בן מבורך בזמן הגאונים ובסדר
מציאת ח ן ,מפני ששניהם היו בבחינת צדיק יסוד עולם שממשיך השפע הדורות הביא ר' נח דיין ב"ר פסח ובשה"ג החדש הביא ה"ר נח.
מלמעלה למטה .והנה ידוע כי שם חן הוא בה' תתאה ,הנקרא עולם, כאן המקום להזכיר את אחד מגדולי ליטא הג"ר הג"ר נח רבינוביץ זצ"ל
ר"ל מלכות .ואפשר לומר כי הצדיקים הללו גרמו במעשיהם הטובים, אב"ד טימקאוויטש חותנו הראשון של מרן הגרב"ד ליבוביץ זצ"ל ,ידידו
והמציאו מעילא לתתא את חן לה' תתאה ,כי השם הנזכר הוא השם ותלמידו האהוב של הבית הלוי ועוזרו ברבנות סלוצק והי' ידוע בישיבת
הכללי כל הד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ,ולשון מצא כמו המפנק וואלוזין בשם ר' נח הז'טלאי כיון שהי' מוצאו מזעטיל ,מח"ס שו"ת מי
ומשפיע ,כמו אם את כל דגי הים יאסף ומצא להם (במדבר יא ,כב), נח עם הסכמת הבית הלוי ודו"ז בעל המלבושי יו"ט ממיר ,הי' גם דרשן
ולכן הצדיקים הללו זנו ופרנסו את העולם ,כי נח זן לאשר אתו בתיבה, גדול והדפיסם בספר תולדות נח ד' חלקים ,והי' רב גם בסעלוב ואח"כ
וביוסף נאמר (לקמן מב ,ו) הוא המשביר וגו' ויכלכל יוסף וגו', בשאדעווא ויש תשובה אליו בשו"ת מלבושי יו"ט ח"א סי' כ"ד ,בספרו
שהמציאו והשפיעו מתחילה שם ז"ן אל ה' תתאה ,על דרך שנאמר מי נח יש הרבה הערות על חיי אדם ובפרט בסי' י"ח שמשם הוזכרו
(משלי לא ,טו) ותתן טרף לביתה ,ואחר כך כאשר השיגו יותר שהיא מדבריו בפוסקים ,ובספרי האחרונים באו"ח סי' תרל"ה הובא פסק שלו
אלף בינה שהוא אלף שבין הב' ווין של השם נעשה שם חן. בענין להניח סכך פסול דדופן עקומה לפני הנחת סכך כשר.
וגבי נח שנאמר בו ח"ן כמה פעמים ,כי גם שמא גרים ,שאותיותיו הם חן עוד אזכיר מש"כ דו"ז בהקדמת ספרו מלבושי יו"ט בתוך רשימת הייחוס
בהיפוך לאתוון ,להורות על גודל הטרחא והיגיעה שלו ,עד שהמציא שלו בן אחר בן לרבינו הש"ך שזה גם הייחוס שלנו [אחותו הי' נשוי
מדה הנזכר מפני מניעת דורו כנזכר .אכן ביוסף שלא היה לו שום עיכוב לאא"ז ר' יהודה ראקאוו זצ"ל] ,ושם אביו ר' יהודה זאב הכהן בהג"ר
ומניעה ,נאמר בו פעם אחת ח"ן ,שבנקל היה לו להמציא שם זה ,ולא כן שבתי הכהן ,בהג"ר נח הכהן ,שהניח אחריו חבור גדול עה"ת בחי'
נח ,אף שהיה לו סיוע מלמעלה עכ"ז הוצרך גם הוא להתחזק ביותר. נפלאים ונשרף ,בה"ג ר' שבתי כ"ץ בהג"ר נח זצוק"ל כ"ץ שהי' נקרא
ע"כ מדברי המגיד. רבי נח הן מפני שאמר קודם פטירתו כאשר ישאלו אותי בעלמא דקשוט
ה
התורה פרשת נח שירת
הי' בזה קדושת משכן ,וגם החיים שם הי' כולו נס הכעס והרוגז והדינים ,וכ"כ אח"כ כמה פעמים בפסוק
כמועט המחזיק את המרובה כמו ביהמ"ק וקיבלו משם ענין ההנחה ושיכוך הכעס ,שכתוב ויעבר אלקים רוח על
יניקה וחיות חדשה ,ואלו שיצאו מן התיבה צמחו הארץ וישכו המים [ח' א'] וברש"י ויעבר אלקים רוח
והפריחו מכח קדושת ביהמ"ק עם הבנה חדשה7 , "רוח תנחומין והנחה עברה לפניו" וישכו כמו "וחמת
והביאור הוא דביהמ"ק נקרא בית מנוחה [דברי הימים א' המלך שככה לשון הנחת חימה" אח"כ פסוק ד' "ותנח
כ"ח ב'] על שם ששם עיקר המנוחה ,כיון דמשם בא התיבה וגו' על הרי אררט" ושם פסוק ט' "ולא מצאה
ההכרה לאדם שאין לו משלו כלום ,וזה הי' בחינת נח היונה מנוח לכף רגליה" נמצא דאחר כל המבול הי' מצב
שע"ז נקרא נח ,דזה ינחמנו ממחשבה של כוחי ועצם ידי כולו מנוחה והנחה ושיכוך כעס וחימה וכל זה תוצאה
ומקללת אדם הראשון ,שיסודו בא מחטא עץ הדעת מהנהגתו של נח שהי' כולו מנוחה ונחת רוח והיפוך
שאפשר לקחת לבד ,ולכן נח בחינת שבת דשבת נקרא מכעס ועצבון.
ושם אדני מורה על השמירה והשגחה ,ועת יסכך הוי"ה על אדני שמנינו
נח היפוך בילבול ומבול
עולה סוכה ,יצא מספר שלום ,כיצד כשתכפול יו"ד של הוי"ה עם א' של ולכן ניצל נח מכל ענינו של המבול שאין לו שייכות
אדני הוא עשרה וה"א של הוי"ה עם ד' של אדני הוא עשרים והם
שלשים אמה קומתה .וא"ו של הוי"ה עם נו"ן של אדני הם שלש מאות לבילבול ,ולזה כתוב אח"כ שהקריב קרבן וירח ה' את
אמה אורך התיבה .וה"א אחרונה של הוי"ה עם יו"ד של אדני הם ריח הניחוח שאיש כזה כשמקריב קרבן ממילא גורם
חמשים אמה רחבה ,ס"ה מספר שלום עם הכולל" .אלא שהג"ר אליהו
דיסקין שליט"א הוסיף לדמות למדות המשכן ,לפי סדר הקדושות ,עשר, נחת רוח למעלה .וכן גרם מנוחה ונייחא לכל העולמות,
עשרים ,שלש מאות ,חמישים ,ק"ק זה עשר אורך ,היכל עשרים אורך, וכמ"ש במדרש רבה [ל' ה'] "אלה תולדות נח נח אתמהה
השטח הכולל של היכל וק"ק שהוא עשר על שלשים זה שלש מאות
אמה ,החצר הי' חמישים על חמישים .וזה מרומז בסו"פ תצוה [שמות לא הוי צריך לומר ,אלא אלה תולדות נח שם? אלא נייחא
כט מו] וידעו כי אני וגו' לְשָ ְכנִּי בְ ת ֹוכָם יש במלת לשכני כל המספרים לו נייחא לעולם ,נייחא לאבות נייחא לבנים ,נייחא
הנ"ל ,וכן במש"כ [לקמן ט כז] יפת אלקים ליפת וְ יִּשְ כֹן באהלי שם דקאי
על בית המקדש. לעליונים נייחא לתחתונים ,נייחא בעוה"ז נייחא
7עי' משך חכמה [ח יט] דבעצם "הי' הקב"ה יכול למחות כל היקום בעוה"ב" ובזוה"ק כל נייחא מסטרא דקדושה.
כרגע! אולם "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" ,ונשחת תכונת
הבעל חי לגמרי ,וטבעם היה לאהוב הרע והחמס ,ולזה היה צריך חינוך
שנים עשר חודש ,ולהיות נעצרים מתשמיש ,ומורגלים בצמצום נח בבחינת שבת
מזונותיהם ,ולהיות ניזונים מידו של אדם ויהיה מוראו עליהם ,ולא 5
יטרפו טרף .ואחרי שיהיו מגודלים בחנוך טוב וישר כזה ,אז יצאו לאויר וא"ש מש"כ בתיקוני זהר [נד :קלח ]:דנח הוא בחי' שבת
העולם ,ויחיו הנהגה מיושרה ,וכמו שאמרו ז"ל שמן המבול ואילך גדרו ובשפת אמת הביאו הרבה פעמים [תרל"א תרל"ה תרל"ח
עובדי כוכבים מן העריות ,וכמו שאיתא במדרש פרשת ויצא פרשת ע'
יעוין שם .ולהתהפך הטבע ,ולהעשות על ידי הפחד וההרגל טבע שני, תרמ"ט תרנ"ד תרנ"ה תר"ס תרס"א תרס"ג] והאריך בזה
שיערה החכמה העליונה שצריך שנים עשר חודש ,לכן אמר דענינו של שבת הוא הביטול וההבנה שכל חיותו
ש"למשפחותיהם יצאו מן התיבה" ,כי קיבלו עליהן להידבק במינן
[רש"י] .וכמו שאמר רבי יוחנן סנהדרין קח :וכולן חזרו חוץ מתשולמי, מלמעלה ואין לו משלו כלום והכל חוזר לשורשו וזה גם
והוא מפני שנשתנה טבעיהן ומזגן מהחינוך והפחד והאלקי הבלתי עיקר המנוחה ולכן נקרא שבת יום מנוחה ,ובזה פירש
טבעי .ולזה אמר רבי יוחנן "ולא הם" ,כי נעשו כבריה אחרת ,והרואה "אלה תולדות נח בחינת מנוחה ויישוב הדעת לחזור כל
אותם אחר המבול יאמר כי המה ברואים אחרים .כי מהו צורת הבעל חי
אם לא טבעו ותכונתו ,וזה נתחלף בחילוף גמור ,והבן ".ולדברינו בפנים אחד לשורשו ולהבין שאין לו חיות מעצמו כלל ועי"ז
י"ל דעצם השהייה לי"ב חודש במקום קדוש כזה הי' לו ג"כ השפעה על עושה תולדות" וכו'.
כל תכונות בעלי החיים לתקנם על מכונם.
אלא שצ"ע מה שהעיר בנזר הקודש על המדרש פכ"ח סי' ט ושם פל"ב
סי' ה' דמבואר במדרש שם דעל דור המבול עצמם נאמר משפט רשעים הבית המקדש היא עיקר מקום המנוחה
בגיהנום י"ב חודש וקשה מאי נפ"מ בדין הי"ב חודש כיון שכבר מתו
משעה הראשונה .ועכ"פ במ' ימים ראשונים הלא כתיב בארבעים יום ונוסיף בזה ממה ששמעתי מפי הג"ר ישראל דוד
וימח את כל היקום ,וא"ל דקאי אדין נפש ,הא ליתא דהנפש נידון שלעזינגער שליט"א בענין הנ"ל :במדרש [לעיל סו"פ
בגיהנם י"ב חודש ומה צורך למי המבול[ .וכן העיר באמרי אמת תרצ"ב
וכ' דבהכרח קאי על מה שנשאר אצל נח כדי לבררם] ותי' שדין המבול בראשית כ"ו ב'] "שתולים בבית ה'" זו נח ששתלו הקב"ה
י"ב חודש היה בגוף ונפש ,דאע"פ שכבר מתו מ"מ שוב חזר להם כח בתיבה "בחצרות אלוקינו יפריחו הוא שם וחם ויפת"
חיוני בגופם לסבול צער המבול הקשה כגיהנם בגוף ונפש בדוגמת
חיבוט הקבר ,וכענין שאמרו ברכות יח :קשה רימה למת כמחט בבשר הרי דתיבת נח נקרא בית ה' כבית המקדש ,ויש גם
החי .וזה הוא כמו דין הרשעים לעתיד בתחיית המתים בגיהנם כדאיתא במדות התיבה רמזים לביהמ"ק כמבואר במלבי"ם 6 ,גם
בפ"ק דר"ה ,והיינו כמ"ש המפרשים דאע"פ שכבר נידונים בגיהנם
לאחר מותן מ"מ אין זה אלא בנפשן ,ושוב חיים ונידונין בתחיית המתים
בגוף ונפש ,אבל בדור המבול אמרינן לעיל פכ"ו [יא] ובפ' חלק דאינן
חיים ואינן נידונין לעתיד דהיינו בגוף ונפש ,ולפיכך קיבלו דינם בגוף 5ועי' בספר הקדוש בת עין [ד"ה ובזה נוכל לומר] איך שפי' לפ"ז הפסוק
ונפש בי"ב חודש של ימות המבול שהיה קשה להם כגיהנם .ומ"מ עיקר ויולד נח שלשה בנים איך שע"י נייחא דשבת אפשר להגיע לתקן ג'
צערם היה במ' יום של ירידת המבול שאז נתגבר הדין ביותר .וכן לבושים דמחשבה דיבור ומעשה.
מפורש בזוהר סח :להדיא וז"ל ,מ' יום לקו דכתיב ויהי המבול מ' יום 6לא מצאתי שם רמזים לבית המקדש רק עי' בדבריו בפסוק טו וז"ל
על הארץ גו' ,וכל שאר זימנא אתמחון מעלמא ,הה"ד וימחו מן הארץ "בא לרמז שה' יפרוש על העולם החדש סוכת שלום כמו שבאר בתקוני
וכו' עכ"ל. זוהר .שהוא יחוד הוי"ה ואדני .ששם הוי"ה מורה על שמהוה ומחדש,
ו
התורה פרשת נח שירת
פסל כאן פסל דור המבול ,דכל הצדיקים היו מתפללין יום מנוחה ממה שבכל השבוע הוא חושב כוחי ועוצם
ומצילין בני דורם כאברהם ומשה ,ונח לא הצילם, ידי ומכיר שהכל מידו של הקב"ה ,וכמ"ש "יכירו בניך
והתירוץ הוא כי הצדיקים שבני דורם מקבלים מהם דרך וידעו כי מאתך היא מנוחתם".
בעבודת ה' כמו שלימד משה רבינו את התורה לכן
נתקשרו בו ונקראו תולדותיו ,וכן באברהם כתיב את גן עדן היא מקום המנוחה
הנפש אשר עשו בחרן ,אבל דור המבול לא קיבלו תורה וגם גן עדן נקרא מקום מנוחה שנא' "ויקח ה' אלקים את
מנח כדאיתא במדרש ,שלא רצו לשמוע לו ,ולזה פסל האדם ויניחהו בגן עדן" [לעיל ב' ט"ו וזה מקום הראשון
את דור המבול שלא הי' בכלל תולדותיו רק בניו ולכן שכתוב בתורה לשון נח] היינו שפייסו בדברים לומר ששם
לא הי' יכול להצילם ,וזה באמת מיעוט בנח עצמו שלא עיקר המנוחה לחיות מידיו של הקב"ה ,אף שאינו יכול
העמיד תולדות זולת בניו הגם שהי' מחמת רשעת בני לצאת מג"ע לטייל בעולם .ועיקר איך נתודע לנח שקלו
דורו אבל עכ"פ נחסר זכות זה אל הצדיק ולכן גם הוא המים מעל הארץ ,הי' ע"י שהיונה הביאה עלה זית טרף
לא הי' כדאי להנצל דדור המבול עשו בנח גופא פגם בפיה מגן עדן [ב"ר ל"ג ו] ואמרה "יהיו מזונותי מרורין
ולכן הוצרך להסתר בתיבה עי"ש באריכות. כזית מידיו של הקב"ה" וכו' [עירובין יח :ופרקי דר"א פרק
כ"ג] ובזה רצתה היונה להגיד לו שמצאה מנוח ,אף
ויש להוסיף דגם אנחנו איננו התולדות שלו דהרי הנודר
שעדיין יש מים בארץ דעדיין לא נתייבשו ,כיון דעיקר
מבני נח מותר בישראל [נדרים לא ].ובזה יל"פ וישאר אך
המנוחה הוא לחיות מידיו של הקב"ה ולכן כשמגיע יום
נח [לקמן ז' כ"ג] ופירש"י לבד נח וצ"ב מאי קמ"ל 9 ,וי"ל
המנוחה אנו שרים "יונה מצאה בו מנוח ושם יניחו יגיעי
דקמ"ל שנשאר לבד היינו שלא העמיד תולדות כמו
כח" נקט הפייטן דמעשה היונה הי' ביום ש"ק 8,דרק
האבות הקדושים ,דעיקר תולדותיו הי' רק מעשיו
בשבת מוצאים המנוחה האמיתית דאז אנו חיים חיי גן
הטובים ,אבל כל הגוים שיצאו ממנו אינם נחשבים
עדן וחיי עוה"ב .וזה הי' ציור העולם אחרי שיצאו מן
תולדות גמורים.
התיבה .ע"כ מדברי הרב שליט"א.
ולדבריו א"ש דלא נקרא הפרשה תולדות כיון דהתורה
בא למעטו מתולדות שלא הי' לו תולדות כי אם בניו ולא
מה שלא נקרא פרשת תולדות
10 עכ"פ לפי הדברים האלה מיושב היטב מה שהערנו
בני דורו.
בריש דברינו מה שנקרא הפרשה ע"ש נח ולא ע"ש
ודו"ז הג"ר בצלאל זצ"ל תי' 11דנח הי' הצדיק הראשון המבול וגם לא פרשת תולדות ,כיון דעיקר ההצלה מן
שהתחיל להנהיג דור לצוות ז' מצוות בני נח ,והקב"ה המבול נובע ממהותו ושמו של נח ,ורוצים להורות לנו
דיבר עמו כמ"פ ולכן נקרא הפרשה על שמו ,אבל יצחק הדרך איך לא להסחב למצב של דור המבול ,ובלי
הי' כבר בנו של אברהם הוא הי' כבר התולדות למי מציאות של נח לא הי' שייך מציאות של תולדות דכל
שקדם לו אברהם ונח ולכן נקרא פרשת תולדות ,ועי"ש התולדות וההשארות של נח הי' אך ורק ע"י הבחי' נח
שלו.
9והגר"ש סופר אבד"ק קראקא פי' ע"פ הפי' האחר שפי' שם רש"י שהי'
נח לא העמיד תולדות חוץ מבניו
גונח ממה שהכישו ארי ,ובעל חסד גמור לא הי' מצטער מזה ,נמצא ובשפ"א תרנ"ה כ' [וכעי"ז כ' הר"ר יונתן בתפארת יונתן]
דהי' בזה חסרון ,ובתחלת הפרשה נכפל נח ,דנח לשמים וגם לבריות
כמשאחז"ל ,וכאן הוסר הנח לבריות כיון שהצטער מזה ,ולכן נשאר רק דאלה תולדות נח אלה משמע פסל את הראשונים ומה
נח אחד -.הגרמ"י רייזמן שליט"א .והתולדות יעקב יוסף בפ' פנחס
ובספרו בן פורת יוסף פרשת נח משבח כמה פעמים מה שראה בספר
מעין גנים ,או עין יהוסף ,או עין יהושע ,דלמאן דדריש נח לגנאי בתחלת 8עי' פרדס יוסף עה"פ שם ח ט בשם פי' מטה יהודה על זמירות שבת,
הפרשה א"כ י"ל דלא הי' נקרא בתואר צדיק תמים רק לעומת בני דורו, שיונה ששלח מהתיבה ביום השביעי מצאה מנוח ,שסתם שביעי הוא
אבל עכשיו שכולם נאבדו מן העולם נשאר נח לבד בלי התוארים .ויש שבת ,עוד הביא שם בשם יעב"ץ דיש קבלה דיונה אינה תולשת מן
להמתיק הפי' לפמש"כ באמרי אמת תרצ"א לפרש וישאר אך נח שהי' המחובר בשבת וגם לא אוכלת ממה שנקצרה בשבת וא"כ זה מופת
משים עצמו כשיריים בענוה ושפלות ולכן ניצל ,וא"כ י"ל דאה"נ לשבת כמו סמבטיון ,ולכן חזרה לנח רק לעת ערב שלא רצתה לתלוש
הקב"ה קרא עליו תוארים מופלגים אבל הוא הרגיש עצמו כאין לו עד מוצ"ש ,וזה"פ יונה מצאה בו מנוח מלתלוש ולקצור ,והי' שצדדו
כלום. דא"כ י"ל דקאי על כל יונה ולאו דוקא על יונת נח ,אלא דלשון "מצאה"
10ובזה ביאר ידידי הג"ר דוד סיימון שליט"א למה רש"י מדגיש פעמיים בלשון עבר מורה דקאי על יונה של נח.
מה שאברהם אינו כנח ,והרי כעת אין אנו עסוקים עם אברהם והתורה והעירני ידידי הרב אלכסנדר כהן שליט"א בקי בתורתו של היעב"ץ ,כי
מעידה על נח שהוא צדיק תמים ,אלא שבלומדינו פ' נח נתעורר לנו כפה"נ רבנו היעב"ץ גופיה לא ס"ל כמ"ש הפרד"י משמו ,שבספרו
שאלה גדולה למה לא העמיד הקב"ה את האילן הגדול של כלל ישראל מגדל עוז בית מדות עלית הטבע במוסגר בתו"ד כתב שיש עוד סימן
מנח דמה הי' חסר מצדקותו ,לזה יש צורך להדגיש כאן המעלה של ליום השבת מלבד הסמבטיון והוא מה שאין היונה אוכלת מהנתלש
אברהם על נח. בשבת ,דכנסת ישראל נמשלה ליונה ,ובסדורו כתב לבאר הזמר אודות
11בצל הקודש עמוד קמ"ט. כנסת ישראל.
ז
התורה פרשת נח שירת
אנו דנים אותו כפי מצבו שנמצא בו עכשיו וכיון שלפי בפרשת תולדות שהוספנו דעיקר מציאותו של יצחק הי'
מצב הדור שהוא כ"כ גרוע לא הי' ביכולתו להתרומם בגדר תולדה שלא הי' לו מציאות עצמית כלל.
יותר א"כ הוא אנוס בזה ולכן הוא ניצל כיון דסו"ס הוא
יותר טוב מכל בני דורו. ביאור הא דיש דורשים לגנאי
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים הי'
ואחי הרב יעקב שליט"א מסר לי מה ששמע מפי הגרי"ט בדורותיו וגו' [ו' ט']
ווייס זצ"ל גאב"ד ירושלים בעל שערי טובי' [בליל ש"ק נח
תשס"ד] 14כי יש אומרים שהפשט השני של רש"י אינו וברש"י יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כש"כ אילו
מרבותינו ,כי בפשט הראשון כתב רש"י "יש מרבותינו" הי' בדורו של צדיקים הי' צדיק יותר ,ויש שדורשים
ובפשט השני כותב רק "יש שדורשים" ולא "יש אותו לגנאי לפי דורו הי' צדיק ואילו הי' בדורו של
מרבותינו שדורשים" ,ושקר הוא וח"ו לומר כן כי זה אברהם לא הי' נחשב לכלום.
מדרש מחלוקת רבותינו ז"ל [וכן בגמ' סנהדרין קח .מח'
וצ"ע איך יתכן לגנותו בשעה שהתורה רוצה לשבחו12 ,
ריו"ח ור"ל] .אלא הביאור הוא ,כי בא להראות שאותו נח
[ובשלמי דוד לאא"ז הג"ר דוד פרידמן זצ"ל אבדק"ק צעלים פי'
שאם היה חי בימי אברהם לא היה נחשב לכלום ,הוא בדרך הלצה ע"פ הגמ' ערכין ט"ז .לעולם לא יספר אדם בשבחו
למעשה הציל את כל העולם מאבדון ,לומר לך ,שאל של חבירו שמתוך שבחו אתה בא לידי גנותו ,והכא סיפר הכתוב
יאמר האדם מה אני ומי אני כבר ,האם מעשי הטובים בשבחו ,ומיד יש מרבותינו מספרים בגנותו]
אפשר לפעול משהו ,כי אי אפשר לדעת ,פעמים שיש
אדם שאינו נחשב לכלום כלפי אחרים אבל למעשה הוא הנה כבר הרחיבו המפרשים בביאור דברי רש"י אלו
מציל את כל העולם כולו. והעולה מדברי הרא"ם והט"ז בדברי דוד ,דלכו"ע אילו
הי' נח בדרגת צדיק שהי' עכשיו בדור של אברהם לא
ההבדל בין נח לאברהם הי' נחשב ,ולכו"ע אילו הי' נמצא באמת בדורו של
את האלקים התהלך נח [שם] אברהם הי' מתעלה יותר ולומד מאברהם אבינו ,וכל מה
שהי' רק בדרגה זו הי' מעוון הדור וכמ"ש לעיל
וברש"י "ובאברהם הוא אומר "אשר התהלכתי לפניו", מהשפ"א ,דהדור עשו בו פגם שניסה להוכיחם ולא
נח היה צריך סעד לתמכו ,אבל אברהם היה מתחזק קיבלו ,וא"כ לא באו חז"ל לומר גנותו של נח רק גנותו
ומהלך בצדקו מאליו .וצ"ב הרי מבואר בסוף סוכה של הדור שגרמו ירידה למדרגת נח .וכ"כ בפנינים
דיצרו של אדם מתגבר עליו כל יום ,ואלמלא הקב"ה חדשים של מרן החת"ס בספר סופרי המלך 13ובטעמא
עוזרו אינו יכול לו ,ואיך יתכן דלא הי' צריך סייעתא דקרא בשם החזו"א.
דשמיא ,ומבואר בגמ' סוף קידושין כמה מעשיות על
אמוראים שחשבו שניצחו את היצר לגמרי והי' להם והג"ר משה וואלפין שליט"א פי' דהתורה בא לקבוע
נסיונות גדולות מאד ,ובלי סייעתא דשמיא לא היו צורת הדין איך הוא ניצל ,וכמו דמש"כ צדיק תמים בא
מתגברים ,ובכלל צ"ב במה זה מתבטא ומה הפי' להורות טעם ההצלה ה"נ מש"כ בדורותיו בא לקבוע
בחילוק זה. טעם ההצלה ,ולאותם הדורשים לשבח ,בא לומר דאף
דמצד דרגתו עכשיו לא הי' ראוי להנצל ,אבל כיון שיש
ושמעתי מפי הג"ר אברהם יצחק ברזל זצ"ל דהנה קרא בו תכונה זו שאילו הי' במצב ובסביבה יותר טוב הי'
דאשר התהלכתי לפניו הכתוב בפרשת חיי שרה קאי על במדרגה גדולה יותר שאז הי' ראוי להנצל א"כ הקב"ה
מה שא"ל הקב"ה התהלך לפני והי' תמים ,ואחז"ל דעד בחסדו מתחשב עם זה להצילו ,כאילו הוא נמצא עכשיו
אז היו ה' אברים שלא היו נמסרים בידו ומעכשיו היו בדרגה זו ,כיון שאין הוא אשם בזה שנמצא בדור גרוע
נמסרים בידו ,שהקב"ה השליטו על כל אבריו ולכן כזה ,ולאותם הדורשים לגנאי כוונת הפסוק לומר דהגם
נתוסף ה' על שמו ,והביאור ע"פ החילוק בין צדיק וישר דאילו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום מ"מ
לב דצדיק הוא הלוחם ביצרו תמיד כגון שיש לו נסיון
לקום בבוקר שהיצר בא עם טענות שקר בחוץ שיהי' 12והג"ר אליקים שלזינגר זצ"ל ר"י הרמה בספרו בית אב פי' ע"פ דברי
החזו"א באגרותיו ח"ב קל"ג ,כי ראוי למחזיקים בתורת ה' לדעת אופי'
של גדולי' וכמו שמותר לה"ר לתועלת על אומן כש"כ על גדולי הדור
14מסרו לע"נ ידיד נעורי הג"ר שלמה יהודה הכהן זילביגר זצ"ל נכדו שכל העתיד הרוחני תלוי בהם יש לדעת אצל מי ילמד ומה ילמד ובמה
חביבו של מרן זצ"ל אשר מעת עברו לגור בירושלים עיה"ק בשנת אין כוחו יפה ,אבל יש ליזהר טובא שלא יכשל במוציא ש"ר על ת"ח
תשס"ג [בערך] כדי להיות סמוך לסבו שנעשה אז לגאב"ד ,הי' כותב וה"נ בנח מיד הוזכר שבחו ,ומ"מ יש להדגיש באיזה מדה הוא צדקתו
ומסדר כל כתביו ודרשותיו ושיעוריו ,והי' מפלפל הרבה עם סבו בדברי כי גופי תורה תלויין בו.
תורתו ,שהי' סומך בעיקר עליו נלב"ע בדמי ימיו ביום שמחת תורה 13יצא לאור ע"י אאמו"ר שליט"א לע"נ הג"ר אברהם שישא זצ"ל ע"י
תשפ"ב -.יהא זכרו ברוך. בנו הג"ר יוסף שליט"א.
ח
התורה פרשת נח שירת
רש"י (ז' ,ב') הטהורה העתידה להיות טהורה לישראל עייף אח"כ ויש לו נסיון להתגבר על טענות אלו ,אבל
למדנו שלמד נח תורה .ויש לומר שאמנם נח למד תורה ישר לב הלב שלו כבר נקי מתאוות ועצלות ,והטבע שלו
אבל רק תורה שבכתב ,ואברהם למד גם תורה שבעל פה הוא כבר ממילא עושה את הנכון מאליו ,וזהו תכלית
כמבואר לקמן [כ"ו ה'] ברש"י עה"פ "עקב אשר שמע האדם למשול בגוף וכל תולדותיו כדכ' רבינו יונה [שע"ת
אברהם בקולי וגו' ותורתי" להביא תורה שבעל פה ,וכן א' י] ,ואין נסיונות שלו בעניני הגוף רק בשכל ובענינים
מבואר בספרים עה"פ "ואקחה פת לחם" ש"פת" בגימ' דקים ,וכמו שמסופר על הגר"א שהי' מופקע לגמרי
"תלמוד" ובזה סעדו את לבכם. מנסיונות הגוף רק בשכל .והגמ' סוכה יתכן דקאי על
נסיונות הגוף ,ולפני שמסרו הקב"ה בידו לגמרי .ועדיין
אברהם למד גם תורה שבע"פ יל"ע מאמוראים הקדושים[ .ראה ברא"ש נדרים לב :ד"ה שתי
והנה ידוע הסגולות של תורה שבעל פה הלימוד גמ' "כשאדם מתגבר על יצרו סוף שהקב"ה מוסרו בידו"]
ותוס' ,ולכן אברהם אבינו לא היה צריך סעד לתמכו כי שייכות תורה שבע"פ לפרשת נח
היה לו תורה שבע"פ והיה יכול ללכת מאליו ,משא"כ
נח היה צריך סעד לתמכו .וזה מה שיש שדורשין לגנאי, ונעתיק מה שאמר הגה"צ ר' שמואל דוד אונגר שליט"א
לא שזה גנאי לנח ,אלא בדורו היה נחשב לצדיק ,כי על [האדמו"ר מבאבוב 45-שליט"א ]15בפתיחת הזמן שהשמיע
אף שלא היה לו תורה שבע"פ עדיין עמד בצדקו ,וזהו לבני ישיבתו [בר"ח מרחשון תשס"ז] בענין חשיבות תורה
חידוש ,אבל אם היה חי בדורו של אברהם עם המדרגות שבעל פה הנוגע לדברי רש"י לעיל וכאן.
של עכשיו לא היה אז נחשב לכלום ,כי אין זה רבותא
"הנה יל"ע למה צריכים לדורשו לגנאי כשאפשר לדרוש
כ"כ כי אז היה לו תורה שבע"פ .וכתב בספר אור לשמים
לשבח ,ויש להקדים בענין החילוק בין נח לאברהם,
להרה"ק ר' מאיר'ל מאפטא זצ"ל עה"פ "ותהי ראשית
דבספר אגרא דכלא להרה"ק בעל הבני יששכר זצ"ל
ממלכתו בבל" [לקמן י' י'] דמהו הראשית לקבלת עול
מדייק עוד ,שהכא כתיב "את האלקים התהלך נח"
מלכות שמים ,במה מתחילים? "בבל" ללמוד תורה
שמורה על מדת הדין ,ואצל אברהם כתיב "ה' אשר
שבעל פה ,גמ' ותוס' ,בלי זה לא שייך קבלת עול מלכות
התהלכתי לפניו" [לקמן כ"ד ,מ'] שמורה על מדת
שמים ,כי בו יש כל הכוחות להתחיל ולעבוד השי"ת.
הרחמים.
תורה שבע"פ רחמים לעומת תורה שבכתב הנה המדרש תנחומא עה"פ אלה תולדות נח וכו' נותן
והנה ידוע שתורה שבכתב הוא מדת הדין ,כי בתורה שבח והודאה להשי"ת על שנתן לנו תורה שבכתב ותורה
שבכתב כתיב עין תחת עין ,והפשטות הוא שמי שדוקר שבעל פה ,והתנחומא הולך ומאריך בשבח תורה שבעל
את עין חברו מנקרים גם כן את עינו ,אבל תורה שבע"פ פה ,ומביא שם מה שמפורסם שישראל לא אמרו נעשה
הוא מדת הרחמים שמיקל הדין ומחייבים אותו רק ונשמע רק על תורה שבכתב ולא על תורה שבעל פה
ממון .וכן בתורה שבכתב כתיב ארבעים יכנו ,ותורה שזה קשה וצריכים לזה הרבה עמל ויגיעה ע"ש ,ויש
שבע"פ הקיל שיש רק ל"ט ,וזהו מה שכתיב אצל נח את לתמוה איזה שייכות הוא כל הענין של תורה שבעל פה
לפרשת נח.
כלל לבן נח ובהכרח שלמד תורה .והגרי"ז [ברשימות תלמידים] הק'
דפשיטא שנח למד תורה מצד ז' מצוות בני נח ,ותי' דאה"נ שפשוט נח למד רק תורה שבכתב
שלמד ,אבל ענין טמא וטהור ל"ש אצלו כלל דשם טמא וטהור תלוי
בחלות איסור ולא נאסר לבן נח כלל ,ובהכרח שלמד התורה שעתידה ויש ליישב עם יסוד שבזה יתיישב הכל בעז"ה .הנה
להיות לישראל וזה מה שהוסיף רש"י .והגרא"י ברזל זצ"ל פי' דאי נימא בספר רביד הזהב כתב שאברהם למד תורה ונח לא למד
שכל מה שנאמר לו דין טומאה וטהרה הוא רק כדי לדעת איזה בהמות
להכניס אי"ז נקרא תורה כלל כמבואר בשו"ת בית הלוי ח"א סי' ו' לענין תורה .ורבים מקשים הלא ידוע שנח כן למד תורה 16,ע'
ת"ת דנשים דכיון דכל התורה שלהם הוא רק לדעת איך לעשות המעשה
אי"ז בגדר תורה רק בגדר הכשר מצוה ,ולכן נראה דמה שגילה לו
הקב"ה טמאה וטהורה לא הי' כדי שידע מה להכניס לתיבה דזה ידע 15מאחי הרב יעקב שליט"א.
בלא"ה ע"י קליטת התיבה כמבואר בזבחים שם א"כ מה נ"מ לדעת מה 16ובלא"ה צ"ע ממי למד תורה ,הרי אצל אברהם הקשו חז"ל בב"ר ס"א
זה טהור ומה זה טמא ובהכרח שלמד תורה לשם תורה ,וזה גופא הוא א' דאב לא הי' לו ורב לא הי' לו ומהיכן למד תורה ואיך קיים כה"ת
התורה שלמד ,ובזה מיושב גם קו' הגרי"ז דמה שהי' צריך לדעת כדי כולה עד שלא ניתנה אלא זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין שני רבנים
לקיים ז' מצוות בני נח אינו בגדר תורה ,ומה שבאמת ניתן לו תורה לשם והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה וצ"ע שלא מצינו כן אצל נח,
תורה י"ל דזה כדי שיהי' זכות תורה לינצל מהמבול ולזה בעי' תורה ולנתב' בפנים י"ל דרק על תורה שבע"פ יש להקשות כן ,אבל תורה
ממש. שבכתב שהי' כתוב לפניו במרום לפני בריאת העולם שאני.
והנה בגו"א הקשה איך למד נח תורה הרי בן נח שלומד תורה חייב והנה עיקר הכרח חז"ל דלמד תורה הוא ממה שנאמר לו טמאים
מיתה [סנהדרין נט ].וכ' בלבוש האורה דדוחק לחלק בין קודם מתן וטהורים ומנא ידע מה זה ,והק' רא"ם הרי זה הוא קו' הגמ' בזבחים
תורה לאחר מתן תורה לענין בן נח ,אולם י"ל דעיקר חיוב מיתה לבן נח קט"ז .ומשני דכל שהתיבה קולטתו סימן שהי' טהור ,ותי' מהרש"א שם
הוא מזה שהתורה מאורסה לישראל ,וזה נעשה רק במתן תורה. דכוונת רש"י דאי לא למד תורה הרי ל"ש לומר לו טמא וטהור דלא נוגע
ט
התורה פרשת נח שירת
הניחה לי" ודרך הצדיק שלא חושב על עצמו כלל רק האלקים התהלך נח ,מדת הדין ,כי למד רק תורה שבכתב
מיד מתפלל על הדור וכן עשה משה שמסר נפשו למיתה ולכן היה צריך סעד לתמכו ,משא"כ אצל אברהם כתיב
ואמר מחני נא וביקש על דורו ,אבל כשגילה ה' לנח "ה' אשר התהלכתי לפניו" ,מדת הרחמים ,כי למד גם
שמביא מבול אמר נח "ולי מה את עביד" ,וענה לו ה' תושבע"פ ולכן היה יכול ללכת מאליו .ולפי כל זה מובן
והקימותי את בריתי אתך וגו' עשה לך תבת עצי גפר, היטב מדוע במדרש תנחומא מאריך הכא על גודל
ולא ביקש רחמים על העולם ובאו מים ונאבדו בני חשיבות תושבע"פ ,ונותן שבח והודאה להשי"ת על
העולם ולכן נקרא מי נח ,ור' יוסי דרש כן ממש"כ "ויחל שנתן לנו גם תושבע"פ ,שכעת יותר קל לנו להנצל מדור
נח איש האדמה" ויחל לשון חולין ,דנעשה חול ,איש השחתה כמו דור המבול כי יש לנו תושבע"פ .ע"כ דברי
האדמה דבשבילו נאבדו בני העולם דלא התפלל עליהם. האדמו"ר שליט"א.
ולכ"כ מי נח "זאת" לי שכיון שלא הי' צדיק שיגן
ויתפלל עלה דור הוצרך לגלות את אות הברית של מי שמזלזל בנח הוא שייגעץ
הקשת הנקראת זאת ומאריך שם בשבח רשב"י שהי' והנה הגם דנרמז בחז"ל איזה תביעות על נח ,או בזה
מבטל גזרות שהיו באים על העולם ולכן לא הוצרך שיש דורשים אותו לגנאי ,מ"מ זה פשוט שאין לנו שמץ
הקשת להתגלות בימיו. השגה בדרגתו וקדושתו של נח ,וכפי שהביא גיסי הג"ר
רפאל הלוי דינר שליט"א בספרו נפלאות מתורתך כאן
ובהשמטות לזוהר [ח"א רנד ]:ובזוהר חדש [נח לח ]:איתא
בשם מורינו הגה"צ ר' מתתיהו סלומון זצ"ל דזה גופא
מה השיב הקדוש ברוך הוא לנח כשיצא מן התיבה וראה
שהקב"ה דיבר אליו א"כ מבואר שהי' נביא ,וכדי להיות
את העולם חרב והתחיל לבכות לפניו ואמר רבונו של
נביא צריך שלא הי' לו שום מחשבה בטילה בכל עת
עולם נקראת רחום היה לך לרחם על בריותיך וכו'
ובכל שעה ומחשבתו יהי' דבוקה תחת כסא הכבוד ועוד
השיבו הקדוש ברוך הוא ואמר רעיא שטיא השתא אמרת
מעלות המנויים ברמב"ם פ"ז מיסודי התורה לתנאי
דא ,למה לא אמרת בשעתא דאמרית לך כי אותך ראיתי
הנבואה גם לפני משה רבינו .והביא שם מה ששמע
צדיק לפני וגו' ואח"כ הנני מביא את המבול מים ואח"כ
מהג"ר יצחק קליימן זצ"ל מארה"ב שכשהי' מרן הגרב"ד
עשה לך תיבת עצי גופר כל מה שהתעכבתי ואמרתי לך
בעל הברכת שמואל זצ"ל בארה"ב ,דרש רב אחד שנח
היה כדי שתבקש רחמים על הדור 19 ,וכששמעת שתנצל
הי' "צדיק אין פעלץ" [שזה ביטוי לאדם שעטוף בצדקותיו
בתיבה לא עלה בלבך לבקש רחמים על יישוב העולם
לעצמו ולא איכפ"ל מאחרים] קם הגרב"ד וצעק "שייגעץ
ועשית תיבה וניצלת ועכשיו שכבר נאבד העולם אתה שייגעץ" ותפסו והורידו מהבימה .ע"כ הסיפור17 .
מבקש רחמים ,כיון שראה נח כך ,הקריב קרבנות ,אמר
רבי יוחנן בא וראה מה בין צדיקים שהיו להם לישראל התביעה על נח שלא התפלל על דורו
אחר נח ובין נח ,נח לא הגין על דורו ולא התפלל
והנה כוונת הדרשן מסתמא הי' לדברי הזוהר הקדוש
עליהם ,כאברהם דכיון דאמר הקב"ה לאברהם (שם י"ח)
[בראשית סז :ויקרא יד ]:עה"פ בהפטרה "כִּ י מֵ י נֹחַ זֹאת לִּ י
זעקת סדום ועמורה כי רבה מיד ויגש אברהם ויאמר וגו'
ִּשבַעְ תִּ י מֵ ֲעבֹר מֵ י נֹחַ עוֹד עַ ל הָ ָארֶ ץ" [ישעי' נד ט]
אֲשֶ ר נ ְ
והרבה תחנונים לפני הקודש ברוך הוא עד ששאל שאם
וקשה דבתורה נקרא מי המבול ולמה כאן נקרא מי נח,
ימצא עשרה צדיקים שיכפר לכל המקום בעבורם וחשב
ותי' דלכן נקרא על שמו לפי שלא התפלל על דורו
אברהם שהיו בעיר עם לוט ואשתו ובנותיו עשרה לעומת משה רבינו שכן התפלל על כלל ישראל18 ,
צדיקים ולפיכך לא התפלל ,אח"כ בא משה והתפלל
והגין על דורו [ ...ראה שפתי חיים עה"ת פ' נח בענין נח רעיא
ועי"ש שדרכו של הקב"ה שאם בני הדור חייבים כלי'
שטיא לעומת משה רעיא מהימנא] הוא מדבר אל הצדיקים ומגלה להם את זה ,ומקווה
שיתפללו על הדור וכמו שרמז למשה באומרו "ועתה
רבי אליעזר ורבי יהושע הוו יתבי בפלכי טבריא אמר רבי
יהושע מה ראה נח שלא בקש רחמים על דורו אמר לו 17ובשנים האחרונות יצא ספר שלם בשם "נח איש צדיק" לברר צדקותו
אפילו הוא לא חשב בלבו שימלט .משל למוצא אשכול של נח.
18
ענבים שאינם מבושלים בין הבוסרים דאלו הוה בין תפלת ענין "כי יב פרק התפילה שער למבי"ט אלוקים בבית כתב
הצדיקים על בני דורם הוא להתפלל לאל יתברך שידריכם ויישירם
ענבים מבושלים לא הוו כלום .משמע דכתיב כי אותך לעבודתו ,וכמעט שיבואו לטהר יסייע אותם האל יתברך לשיהיו
ראויים ,וגם בכלל התפלה להוכיחם ולהשיבם בתשובה שיהיו ראויים
לשיסלק האל ית' חרון אפו מעליהם ,וישפיע ברכתו וטובו עליהם,
19לשון צרור המור כאן "ולכן תמצא שהאריך השם עם נח בעניין עשיית וכשהצדיק מתרשל בזה הוא נענש ,על שלא הכין לב האנשים בתפלתו
התיבה ובהבאת הבהמה והמאכל אולי יתן אל לבו ויעיר רוחו ויתפלל ותוכחתו אליהם שישובו בתשובה ,ונשארו העם יושבי בחשך בלתי
לפניו ולכן אמר לו וזה אשר תעשה אותה". ראויים ומוכנים לסילוק חרון אף מעליהם ,כי גם הם לא נתעוררו
מעצמם ,ובזה נענשים ונספים בחטאתם ח"ו" עי"ש עוד באריכות.
י
התורה פרשת נח שירת
תמים כמו שהעיד עליו הכתוב והוא המוצא חן בעיני ראיתי צדיק לפני בדור הזה .הול"ל צדיק לפני מהו בדור
הש"י ,למה לא היה מתפלל על בני דורו ויחזירם למוטב, הזה כלומר לפי הדור ולפיכך לא בקש רחמים אמר בלבו
כמו שמצינו באברהם אבינו כי מיד שהודיעו הקדוש ולואי שאבקש רחמים עלי ואמלט וכ"ש שאתפלל על
ברוך הוא פורענות של סדום שהיו רשעים גמורים אחרים .אמר רבי אליעזר אפילו הכיר הוה ליה למבעי
התפלל עליהם כמה פעמים לבלתי השחיתם ,הוא רחמי על עלמא בגין דניחא ליה לקב"ה מאן דיימר טבא
שאמר[ :בראשית יח כז] "הנה נא הואלתי לדבר אל אדני", על בנוי מנא לן מגדעון בר יואש דלא הוה זכאי ולא בר
ואמר עוד :אל נא יחר לאדני .כן היה מנהג הראשונים זכאי ומשום דאמר טיבותא על ישראל אמר ליה קודשא
והנביאים שהיו נגשים אל ה' להתפלל לפניו על בני בריך הוא (שופטים ו') לך בכחך זה והושעת את ישראל
דורם ,וכן ראוי לכל פרנס הדור להתפלל על הדור. מיד מדין ,מהו בכחך זה טיבותא דאמרת על בני רבי
ותשובת הדבר :כי מה שחדל נח הצדיק להתפלל בעדם אלעזר שאיל וכו' :ו האריך שם רבי אליעזר עוד בגודל
לא במרד ולא במעל ,אך מתוך שהיה יודע שקיום העולם העונש אפי' על צדיק גדול מאד שאומר לפני הקב"ה
בעשרה ,וכענין שדרשו רז"ל[ :אבות ה א] בעשרה דבר רע על ישראל .ע"כ מזוהר הקדוש .ואר"י ז"ל [בשער
מאמרות נברא העולם ,ואילו היה בבני הדור עשרה הפסוקים בראשית ו'] הוסיף דכיון דמשה הי' גילגול נח בא
אנשים צדיקים לא היה מביא עליהם המבול כי היה לתקן את אשר עוות בזה אשר מסר נפשו על בני דורו
העולם מתקיים בשבילם ,אבל באי התיבה לא היו כי אם ולכן אמר מחני נא אותיות מי נח[ .ועי' בצרור המור שהאריך
ח' :נח ואשתו ושלשת בניו ושלשת נשי בניו ,ולפי שלא ג"כ בענין זה והוסיף דלכן אמר ונח בן שש מאות שנה .להורות
נשלמו לעשרה לא היו ראוים שינצל הדור בשבילם ,ודי כי לא נאמר שעשה כל זה ולא העיר רוחו לפי שהיה נער ועלם
ועדיין לא נצנצה בו רוח חכמה .כי יש לך לדעת כי היה בן שש
שיציל נח שהיה עשירי את נפשו ונפשות ביתו .וזהו
מאות שנה והוא שנת שהמבול היה מים על הארץ .ולזה תמצא
שתמצא בתפלתו של אברהם ,כיון שהזכיר י' ואמר :לא שחזר לומר אחר כך פעם אחרת בשנת שש מאות שנה לחיי נח
אשחית בעבור העשרה ,מיד אמר :וילך ה' ,לפי שגלוי ובאחד מהם די ולהורות על זה אמר מפני מי המבול כמאמרם ז"ל
וידוע לפניו שלא היה שם עשרה ,ואברהם לא היה רשאי שעדיין לא היה מאמין .ואולי כל זה ששתק היה לפי שחשב
להתחנן בתפלתו לבקש מלפניו על בני הדור בפחות שהשם לא היה אובד עולמו מפני השוטים .או מפני שהיה רואה
מעשרה ,ולפיכך נאבדו מן העולם .והוא הענין בעצמו בעצמו שלא היה ראוי לבקש על עצמו כל שכן על אחרים ולכן
שתק ולא ענה דבר כי מי יבא אחרי המלך את אשר כבר עשה
בנח שלא היה רשאי להתפלל עליהם כיון שלא היו שם
וגזר]
עשרה .ועוד כי בכאן נתן להם זמן ארוך שיחזרו
בתשובה ,והם ק"כ שנים ,ויתברך שמו של הרחמן שלא הרי לן להדיא מדברי הזוה"ק שהי' תביעה גדולה על נח
ענש אא"כ הזהיר .עכ"ל. שלא חשב על הדור וא"כ לכ' נכונים דברי הדרשן הנ"ל.
ובאור החיים הק' בפסוק י"ג ג"כ עמד בזה ולא הביא כלל אולם באמת אם נתבונן נראה דבדברי חז"ל בגמ'
דברי הזוהר הנ"ל והוסיף להקשות שראינו כי אבינו ובמדרש לא מופיע כל ענין זה ,והפשטות בביאור הפסוק
הגדול הוא אברהם למד ממנו כאומרם ז"ל [ב"ר פמ"ט כי מי נח זאת לי הוא להיפך ,דכיון דמציאות העולם
והובא ברש"י לקמן יח לב] שלא בקש רחמים על פחות ניצל בזכות נח לכן נקראת על שמו ,וכן פי' הר"י בר יקר
מעשרה ממה שראה שנח לא בקש וכו' ,וקשה כי מי על תפלות דר"ה בהא דאמרינן "וגם את נח באהבה
אמר לו שאם היה מבקש לא היה מתקבל. זכרת" ,באהבה ע"ש ונח מצא חן בעיני יי' .זכרת ,ע"ש
ויזכור אלקים את נח .ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים.
ולזה תי' דמדברי ה' אשר דיבר לנח גילה דעתו לנח כי
כתב ה"ר משה ותפקדהו בהמון רחמיך ,ע"ש דכתו'
הדבר מוחלט בעיני ה' להשחית ולא נתן מקום לנח מעבור מי נח זאת עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך
להתפלל ,כאומרו קץ כל בשר וגו' והנני משחיתם ומגער בך ,נראה כי זכות נח גרם לרחמים אלו .הרי
בהחלט ,מה מקום לו להתפלל ,מה שאין כן כשדבר שהוכיח מפסוק זה גופא כי זכותו של נח גרם לרחמים
דבריו לאברהם לא מצאנוהו שדבר כדברים האלה אלא על העולם ,וכן בדרשות ר"י אבן שועיב פרשת נח הביא
נתן לו מקום להתפלל דכתיב [לקמן יח כא] ארדה נא
פסוק זה ופי' דהא דסמכם לנח כיון שהיה צדיק ובזכותו
ואראה הכצעקתה וגו' .והגם שאחר האמת גם שם עלתה נצול העולם.
להם הגזירה .אף על פי כן עשה ה' אשר זמם להראות
לאברהם הנהגתו ,וכמו שפירשנוהו במקומו ,ואמר הטעם שלא התפלל נח על דורו
דברים שישמע מהם אברהם שיש לו רשות לבקש
ובעיקר השאלה למה לא התפלל נח עמד בזה רבינו בחיי
רחמים .וכן תמצא בדברו למשה בתוכחות על עון
בפסוק י"ד וז"ל "וכאן הבן שואל ,כיון שהיה נח צדיק
יא
התורה פרשת נח שירת
לדרך "ואני אומר אחר המחילה מכבוד תורתו כאן ישראל לא החליט הגזרה ובזה מצא מקום להתפלל וכמו
כבודו הגדול במקומו מונח אבל נעלמה ממנו תלמוד שפירשנוהו במקומו [במדבר יד יא] ,מה שאין כן נח סתם
ערוך ברור מללו בסנהדרין קח .להפך מדבריו וז"ל ,דרש ה' תפלתו:
רבי יוסי מאי דכתיב [איוב כד יח] קל הוא על פני מים
תקלל חלקתם בארץ ,מלמד שהיה נח הצדיק 21מוכיח ועוד לו כי לא מצא פתח כאברהם ומשה שטעמם
בהם ואומר להם עשו תשובה ,ואם לאו הקדוש ברוך הוא ונימוקם עמם ,להיות ,שלא היה צד הכרח בדבר
מביא עליכם את המבול ,ומקפה נבלתכם על המים להודיעם ה' ,והרי זה מורה באצבע כי שואל מהם
כזיקין ,שנאמר קל הוא על פני המים וכו' ,דרש רבא מאי שיתפללו ,מה שאין כן נח שאין מקום לומר למה הודיע
דכתיב [שם יב ה] לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי ה' ,כי יש טעם בדבר שהוא להכין תיבה וצורכה ,ונוסף
רגל ,מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אותן ,ואומר להם שהחליט הגזרה ,לזה לא התפלל .ומהמעשה למד
דברים שהם קשים כלפידים ,והיו מבזין אותו ,אמרו לו אברהם כיון שה' לא נתן לו מקום להתפלל אמור מעתה
20
זקן תיבה זו למה ,אמר להם הקדוש ברוך הוא מביא כי פחות מעשרה לא יספיקו עכ"ד אור החיים הק'.
עליכם את המבול וכו' .הרי על פי שנים עדים יקום והשפת אמת בשנת תרסב כתב עה"פ וידבר אלקים אל
הדבר ,שנח היה מוכיחם ....ועוד שהרי בזהר כתוב שהי' נח צא מן התיבה ואיתא במדרש הוציאה ממסגר נפשי
תביעה על שלא התפלל על דורו ,ואם איתא שלא היה כו' .דהנה מתחלת בראשית עד עתה לא מצינו דיבור.
נח מוכיח את דורו ,קשה למה לא אמרו דלכך קראם מי שהדיבור הי' בגלות כמ"ש בזוה"ק ביציאת מצרים שהי'
נח כיון שחטא נח שלא היה מוכיח אותם אולי ישובו, הדיבור בגלות עד דכתיב וידבר אלקים עשרת הדברות.
הלא זה החטא יותר גדול ממה שלא התפלל עליהם מפני כן בזמן אדם ונח ע"י החטא לא הי' נגלה הדיבור ולכן לא
כמה טעמים ,חדא שהרי תוכחה היא מצות עשה מן התפלל נח על דורו כי כח הדיבור הי' סגור עד שבא
התורה כמו שנאמר [ויקרא יט יז] הוכח תוכיח את עמיתך אברהם ושרי צלותין כמ"ש בזוה"ק בהיכלות ע"ש.
וגו' ,מה שאינו כן תפלה להתפלל על דורו .ועוד שהרי
יש לנח התנצלות מה שלא התפלל עליהם ,כמו שכתב האם הוכיח נח את דורו
רבינו בחיי לפי שידע נח שלא יועיל תפלתו כיון שלא עוד יש להוסיף דבצידה לדרך בפסוק ט מביא בשם בעל
היו עשרה צדיקים ,מה שאין כן על שלא היה מוכיח מעשי ה' [פכ"ד] ,שפי' במש"כ צדיק תמים בדורותיו
אותם אין לו התנצלות ,שהרי כבר ידוע [ערכין טז]: שאכן היה צדיק אבל תמים היה בדורותיו ,כלומר שלא
שחייב כל אדם להוכיח את חבירו עד שיכהו וכו' .ועוד היה מוכיחם ,ומצד היותו צדיק היה ראוי להיות ניצול
קשה על דברי החכם ר"א ז"ל ,שהרי מפשטא דלישנא ומצד שלא היה מוכיח היה ראוי להיות נתפס בעוון
איש צדיק תמים וכו' ,משמע שבא לספר בשבחו הדור לכן נאמר שמצא חן ולא נתפס .וכ' ע"ז בצידה
וכדפירש רש"י בהדיא ולפי דבריו בא לספר בגנותו שלא
היה מוכיח אותם עד שמפני כך היה ראוי להיותו נתפס
20ובאילת השחר על רש"י וירא שם הק' באמת דמהיכן למד אברהם הרי
בעון הדור ,לולא שמצא חן .ועוד קשה שהרי מלת תמים באמת הי' תביעה על נח שלא התפלל ,ובנזר הקודש על מדרש פכ"ו סי'
שבכל התורה כולה נאמר לשבח ולא לגנות .עכ"ד ב' במש"כ שם הטעם שלא הוליד נח בצעירותו שאם הם צדיקים אטריח
עליו לעשות תיבות הרבה ,וקשה הא אדרבא אם הם צדיקים יהיו הם
הצידה לדרך. ונשיהם יותר מעשרה ,ואז לא יצטרכו לתיבות שיגינו על כל העולם,
וכמ"ש אצל אברהם דאילו הי' עשרה הי' מועיל תפלתו ,ותי' דאף
ואותה הפלא שיש על בעל מעשי ה' יש ג"כ על מרן עשרה לא מהנו אלא ע"י תפילה ,תדע שהרי מתחלה [בראשית יח ,כח]
החת"ס והפמ"ג ,דהחת"ס בתורת משה פסוק ט כתב אברהם ביקש רחמים על חמשים וענהו ה' לא אשחית בעבור חמשים,
ושוב בקש על מ"ה וענהו ג"כ כזה ,וכן ביקש אחת לאחת עד עשרה,
" וזה נח גם כי הי' צדיק תמים ,מ"מ זהו חסרונו שהי' נח ומדוע לא א"ל הש"י מיד לא אשחית אף בעבור העשרה ,אלא ודאי בלא
לשמים ונח לבריות ,כי את בני דורו לא הוכיח והי' נח בקשת רחמים אף טפי מי' לא היו ראויים להגין ,אבל באשר אברהם
בקש רחמים נעתר לו ה' .אבל נח לא התפלל ולכן גם עשרה לא הי'
להם ,וכשאמר לו הקדוש ברוך הוא קץ כל בשר בא לפני מועיל .אלא דק' לד' הזוה"ק שהי' תביעה על שלא התפלל ,א"כ איך
שתק ולא התפלל כמו שהתפלל אאע"ה על אנשי סדום, הוכיח אברהם מנח וצ"ל לשיטה זו דאברהם לא ידע מזה והיה סבור
דמסתמא גם נח בקש רחמים על דורו ולא הועיל בפחות מי' ,וממילא לפי
אלא הי' נח לשמים לאמור ה' יעץ מי יפר ...ובהפטרה האמת שידע הקדוש ברוך הוא שנח לא יבקש רחמים על דורו אף ביותר
במש"כ כי מי נח זאת לי .כתב "תלה במ"י נ"ח גימטרי' מי' לא יגין עליהם ,וא"כ יצטרך לתיבות הרבה .ואפילו את"ל דהמדרש
לא ס"ל כשיטת הזוהר ,וגם נח ביקש רחמים על דורו ולא הועיל ,י"ל
חמ"ס כי מלאה הארץ חמס גם נח חומס דבריו מאנשי איפכא ,דדוקא באברהם הועילו עשרה בכח תפילתו לפי שהיה צדיק
דורו ולא הוכיחם ,וגם לא התפלל עליהם ,וכיון שזה גמור ,אבל בנח לא הועילו עשרה בכח תפילתו באשר לא היה צדיק
גמור אלא צדיק בדורותיו ,ואלמלא היה בדורו של אברהם לא היה
נחשב כלום ,והא דהוי יליף אברהם מנח ,היינו כי אברהם מגודל
21י"ל דלכן נקט הגמרא הלשון "צדיק" דממה שקראו הכתוב צדיק ענוותנותו לא החזיק עצמו לצדיק גדול מנח ,אבל לפי האמת היה גדול
נראה שעשה הכל כדין וא"כ לא יתכן לומר שלא הוכיחם. ממנו ולא יועיל תפילת נח ובכן יצטרך לתיבות הרבה.
יב
התורה פרשת נח שירת
אבל באמת בדברי מרן החת"ס יש גילוי בדבר זה ,דבס' התחייבות של צדיקו של דור ולא עשה כן ועשה חמס
חת"ס עה"ת [לקמן ז א] עה"פ בא אתה וכל ביתך ד"ה או עם אנשי דורו ,לכן נקראו מ"י נ"ח גימטרי' חמ"ס כנ"ל"
יאמר כתב כי בכל דורותיו וזמנו הי' תמים שפל רוח בלי ובחת"ס עה"ת כאן עמ' כ"ב ד"ה או יאמר כ' שחטא נח
23
להוכיח ולמחות בהם ובמדרש מאשים אותו ע"ז, הי' בזה גופא שהי' נח לבריות ולא התאכזר עליהם,
אמנם במאה ועשרים שנה האחרונים בבנותו התיבה והפמ"ג בספרו תיבת גמא אות ד' כתב "כי לא הוכיח בני
כ"ז עסקו בבנין מיחה בהם יום יום והוכיחם על פניהם דורו ולא ראה כלל במעשיהם להתערב עמהם וכל הילוכו
וע"כ כתיב הכא בדורותיו לשון רבים כי הרבה דורות היה בהתבודדות עם ה' 22 ,עיין יד יוסף ,והמוכיח ודאי
עברו עליו שהי' עניו ת"פ שנים משנות נח ,אבל לבסוף יש לו עבירות כי אומרים לו טול קורה ,משא"כ אם אין
אותך ראיתי צדיק ולא תמים בדור הזה האחרון כי ק"כ מוכיח הכל מסכימין שהוא צדיק ,וז"ש צדיק תמים
שנים האחרונים לא הי' עניו עמהם כי הוכיחם וזה בדורותיו [ראה ב"ר ל ט] כי בדורו של משה ושמואל היו
מרומז בהתיבה כשתצרף אמות ארכה ורחבה וקומתה מחזיר בעיירות ומוכיחם היו מחפשים להם עונות .גם
יעלו ש"פ נגד שנותיו שלא הוכיח אותם כי על מאה אם ידע ולא הוכיחם מטילין עליו עונות אחרים ,מי שיש
שנים הראשונים לא נענשו קודם המבול ונשאר ש"פ בידו למחות כמו ביהושע כהן גדול ,משא"כ נח לא ראה
ע"כ הי' במאסר בהתיבה שאמותיו ש"פ. ולא ידע הנסתרות לה'" ובספר אפריון כאן נראה דנקט
שיש בזה מחלוקת ,שמתחלה הביא פי' בעל מעשי ה'
ובשער יוסף הביא מפנקס ר' פישל סופר בשם רבו והוסיף בזה דברים ,אח"כ כתב ויש אומרים כי נח היה
החת"ס שהוסיף ע"ז דאף שהי' גלוי לפני ה' שלא יקבלו מוכיח לאנשי דורו ,ע' מדרש [ב"ר ל"א ג'] ויפה תואר,
תוכחתו אבל כבר אחז"ל שבת נה .שיש קטרוג שהו"ל ובגמ' סנהדרין קח ,:ויישב בזה מש"כ "איש" דבא
למחות כשלא ידעו שלא יקבלו ,וזה אמר ה' כי אותך להורות שהיה במדרגת איש להשפיע מוסר גם לאחרים.
ראיתי צדיק "לפני" דרק לפני גלוי שלא היו מקבלים ובערבי נחל דרוש ב' נקט בפשיטות שיש בזה מחלוקת
תוכחה אבל כיון שלפניהם לא הי' גלוי אתה מוכרח בין הבבלי והזוה"ק ,דלד' הזוה"ק שלא התפלל עליהם
להיות בעונש התיבה .ולד' החת"ס אלו יתכן דגם מ"ש ה"ה לא הוכיח אותם וזה שלא כדברי הש"ס שמפורש
בספרו תורת משה שלא הוכיחם קאי רק על שנים שהוכיח אותם וצ"ע מנ"ל לדמות תוכחה לתפלה[ .וי"ל
הראשונות לפני בניית התיבה וכן מצאתי בדבריו בתורת ע"פ מש"כ לעיל בהג"ה בשם מבי"ט בבית אלקים פי"ב משער
משה בסו"פ בראשית [לעיל ו ז] תוספת תיבה אחת התפלה דבכלל תפלת המצדיקים על בני דורם הוא התוכחה
במש"כ כי נחמתי כי עשיתים ,שבכל דור ודור הקדוש עי"ש]
ברוך הוא מעמיד צדיקים שיוכיחו אנשי דורם וכן גם
ובספורנו [סו"פ בראשית ו ח] מצינו קצת פשרה בדבר
בדור המבול .ואותן יו"ד אנשים שנחשבו מאדם עד נח
שכתב "וכן נח אף על פי שהוכיח על המעשים
היו כולם צדיקים בדורם ,וכן נח ,אבל נח בתחלה לא
הוכיח אותם כי אם הניחם לילך בשרירות לבם הרע, המקלקלים ענין המדינות ,לא הורה אותם לדעת האל
והעיקר אשר נחם הקדוש ברוך הוא הי' על שברא אותם יתברך וללכת בדרכיו ,אף על פי שהוא היה צדיק תמים
עם נח דהו"ל להעמיד להם צדיק אחר שהי' מוכיח אותם בעיון ובמעשה .כי אמנם צדיק המשלים עצמו בלבד,
ושמא הי' מחזירם למוטב (כי הבחירה נתונה מאתו ית' הוא ראוי שימלט עצמו בלבד ,אבל המשלים גם את
לבני אדם לבחור בטוב ולמאוס ברע) ,וז"ש נחמתי כי זולתו ,הוא ראוי שימלט גם את זולתו ,כי בזה יש תקוה
עשיתים ונח היינו עם נח בדור אחד .וא"כ כוונת החת"ס שיחזירם בתשובה ,כאמרם זכרונם לברכה "אם ראית
שלא הוכיחם בתחלה רק אחרי שכבר נגזרה עליהם תלמיד חכם שסרח ביום אל תהרהר אחריו בלילה,
גזירת המבול וכבר הי' מאוחר מדי .וכדברים האלה נקט שודאי עשה תשובה" ויל"ע אם אפשר להכניס זה בלשון
בנו הכתב סופר ופי' מש"כ כי אותך ראיתי צדיק לפני הגמ' "עשו תשובה".
בדור הזה דרק בדור הזה שהתחלת להוכיח אותם אתה
23לא מצאתי זה במדרש וכן מש"כ בהמשך דבריו דלכן הי' במאסר 22בנקודה זו לא הסכים החת"ס עה"ת בסו"פ בראשית דכ' רק על חנוך
התיבה לעונש ע"ז לא מצאתי ,ואולי כוונתו למש"כ בפרשה ל"א סי' ט' שחי בהתבודדות ולא התערב עם הבריות ,אבל נח כן התערב עם
דקינים תעשה את התיבה דמה קן מטהר את המצורע כן תיבתך הבריות אלא שלא הצליח להחזירם בתשובה ,אבל אברהם השכיל גם
מטהרתך ולא נתפרש מאיזה עון הי' צריך כפרה ,ויפה תאר הציע דאין להתערב עם הבריות וגם להחזירם בתשובה .וידידי הג"ר דוד סיימון
צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא [קהלת ז ,כ] .או לפי שלא שליט"א העיר מלשון הרמח"ל בדרך ה' ח"ב פ"ד אות ג' בעסקו בדורות
התפלל על דורו וכל שכן למ"ד בדורותיו לגנאי ,וכל שכן שהיה מקטני הראשונים לפני שנבחר אברהם להיות שורש כלל ישראל כתב "והנה כל
אמנה וטהרתו בתיבה היינו בעמלו שטרח במעשיה ובפרנסת הבעלי אותו הזמן לא חדלו צדיקים דורשים האמת לרבים ,כגון :חנוך,
חיים בה י"ב חודש ,והיותו אסור וחבוש בה י"ב חודש ,אבל לא מפורש מתושלח ,שם ועבר ,ומזהירים אותם שיתקנו את עצמם" והשמיט את
במדרש על מה הי' צריך כפרה. נח ,אולי נקט דנח באמת לא הי' דורש האמת לרבים.
יג
התורה פרשת נח שירת
אנו יכולין להביא דברי הזוה"ק שלפי עוצם דרגתו של צדיק לפני וכן מה שהתחילו לשנוא את נח הי' רק משעת
נח הי' עליו איזה תביעה על שלא התפלל על דורו .או בניית התיבה דאז התחיל להוכיח אותם .וא"כ יתכן דזה
לומר שהי' איזה חסרון בתוכחה שלו ,אבל ח"ו להגיד גם כוונת בעל מעשי ה' והפמ"ג דללא התחיל להוכיח
דרשא ברבים ולהלביש עליו איזה ביטוי לגנאי לומר אותם רק משעת שיצא עליהם הגזירה והתחיל לבנות
שהי' צדיק אין פעלץ בשעה שהתורה העידה עליו שהי' התיבה.
צדיק תמים .וסימנא מילתא שזה כתוב רק בזוהר הקדוש
שזה פנימיות התורה ואין ללמוד הפנימיות לפני אבל עדיין צ"ע ממש"כ החת"ס בספרו תורת משה
שמבינים הפשט. [לקמן ז א] עה"פ בא אתה וכל ביתך וגו' דשם נקט
להדיא שגם בשעת בניית התיבה לא הוכיחם כיון שסבר
צורת השיחה של הסבא בענין נח שבוודאי ירחם ה' ולא יבוא המבול ויצחקו ממנו ולכן
נענש להיות מסוגר בתיבה .וצ"ע.
ודוגמא לצורת שיחה שאפשר להגיד בנוסח שלא ישמע
זילזול כלפי נח אנו מוצאים בשיחותיו של הסבא ואפש"ל עוד ע"פ השפת אמת תרסא שכתב דאיתא
מסלבודקה בספר אור הצפון ח"א וכותרת השיחה הוא בזוה"ק נח הוא בחי' שבת ונקרא נח ע"ש המנוחה כי
"דקות התביעה בקצה השלמות" ונביא חלק מדבריו: הגם שגם נח הוכיח את דורו כדאיתא במדרש אך בעבור
כי לא קבלו ממנו הי' ירא לנפשו פן יחטיאו גם אותו
"כתוב בתורה" :נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את
וביקש להציל א"ע ובמדה זו נהג עמו הקדוש ברוך הוא
האלהים התהלך נח" .תיאור זה מורה על מדרגה גדולה
והסתירו בתיבה וכמ"ש במדרש המשל מי שנטבע בטיט
מאד שהיתה לנח ,כלומר :שעל כל צעד ושעל ובכל
עבה והצילו המלך ע"ש .אבל אברהם אע"ה הי' חסיד
פסיעה ופסיעה התהלך נח את ד' ,ולא הסיח דעתו אף
לפנים משורת הדין ומסר את נפשו להלחם עם הרשעים
רגע כי לפני האלהים הוא עומד ,בכל מעשה קל ובכל
לברר בע"כ מלכותו של הקדוש ברוך הוא אפילו אחר
תנועה קלה ,בשכבו ובקומו ,בשבתו ובלכתו ,בדיבורו
קללה והכאה שמן הדין פטור מלהוכיח וכתיב ומקללך
ובמחשבתו ,שיוה את ד' לנגד עיניו ,כדברי הכתוב
אאור א"כ הי' לו הרבה מקללים .וגם הכאה שהשליכהו
(תהלים טז) :שויתי ד' לנגדי תמיד .ואכן בגלל זה נאמר
עליו" :צדיק תמים היה בדורותיו"24 . לכבשן האש .ובאמת הרמז עד הכאה שרואה שמבטלין
אותו מעבודת הבורא ומחטיאין אותו ואעפ"כ מסר א"א
ואמנם במעלותיו אלה ראו חז"ל תולדותיו של נח ,וזו את גופו ונפשו לשם שמים ...וע"ע מש"כ בפ' לך לך
לשונם" :אלה תולדות נח :נח .אתמהא! לא היה צריך תרמ"ב מש"כ בהפרש בין נח הצדיק לאברהם החסיד,
קרא למימר אלא 'אלה תולדות נח :שם' .אלא נייחא לו, דנח עשה כפי הדין ואברהם לפנים משורת הדין ,א"כ
נייחא לעולם ,נייחא לאבות ,נייחא לבנים ,נייחא י"ל דיש שתי מדרגות בתוכחה ובוודאי נח יצא יד"ח
לעליונים ,נייחא לתחתונים ,נייחא בעולם הזה ,נייחא תוכחה כפי הדין אבל מ"מ לא עשה כאברהם אבינו
לעולם הבא' ,ואלה תולדות נח' -הדא הוא דכתיב שעשה תוכחה יותר מן הדין.
(משלי יא)' :פרי צדיק עץ חיים' .מה הן פירותיו של
עכ"פ למדנו מכ"ז דמצד אחד סתימת הדברים שנח הי'
צדיק? מצוות ומעשים טובים" (בראשית רבה ל) .לא
איש צדיק תמים שמסר נפשו להוכיח את דורו ,והי' לו
ציינו חז"ל בתולדותיו של נח את מעשיהם של הבנים כי
סבה טובה מאד למה לא התפלל עליהם ,מצד שני
אם את מעשיו עצמו ,שהיה צדיק תמים ואת עצם
הזוה"ק מגלה לנו שהי' תביעה עליו על שלא התפלל
מציאותו שהביא נחת לכל העולמות ,עד שאותם
ויש מרבותינו שמדגישים התביעה עליו שלא הוכיח
המלאכים שקטרגו על בני האדם וטענו" :מה אנוש כי
אותם וא"כ מה כ"כ הטענה של ר' ברוך בער על הדרשן
תזכרנו? " ,כיון שבא נח נחו מקטרוגם (ראה רש"י שם).
הרי בסך הכל בנה דבריו ע"פ זוה"ק.
והנראה בעז"ה ,דהגם דדברי הזוה"ק הם בוודאי השלמה
24ידידי הרב אליהו לאבינשטיין שליט"א ציין לדברי הגר"א בביאוריו לדברי חז"ל ,וכן יש מרבותינו שכתבו שהי' איזה חסרון
לשו"ע או"ח סי' א' ס"א במש"כ הרמ"א "שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל בתוכחתו של נח ,מ"מ כיון דלפי פשוטו של מקרא
גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים ...כ' ע"ז וחז"ל במדרשים נח מתואר כצדיק תמים שמסר נפשו
הגר"א "כמ"ש איש צדיק תמים את האלהים התהלך נח וכן בחנוך וכן
באבות אשר התהלכו אבותי לפניו (בראשית מ"ח) וזהו כל מעלת להצלת העולם והוכיח את דורו בכל כוחו ,אז מקודם
הצדיקים" הדגיש שממה שהצמיד שם צדיק לנח וכתוב ע"ז מיד את עלינו לתרץ את כל מעשיו ולהעלות על נס צדקותו
האלקים התהלך נח ,חזינן דזהו הגדרתו של צדיק ,והגר"א הוסיף מילה
אחד על הרמ"א ד"זה כל מעלת הצדיקים" הרי דנח הוא הרבי שלנו וגדלותו ,ורק אחרי שאנו מבינים היטב גדלותו של נח
בסעיף הראשון בשו"ע וביסוד מעלת הצדיק.
יד
התורה פרשת נח שירת
עצמו לשרותם ,לזונם ולכלכלם ולא נתן שינה לעיניו והנה נח הלך והשתלם בעבודת ד' ועלה במדות הטוב
וכו' כנ"ל ,ויסורים גדולים אלו הרי נתרבו ונעשו קשים והחסד מעלה מעלה עד שבזמן שנכנס לתיבה עמד,
יותר מיום ליום ומחודש לחודש ,כפי סברתו הידועה של כביכול ,במקומו של הקדוש ברוך הוא ,כפי דברי חז"ל,
הגרי"ד זצ"ל מבריסק על ההלכה "משלשין בממון ואין שזן ופרנס את כל ברואי העולם אשר אתו בתיבה י"ב
משלשין במכות" [מכות ה ,].משום שכל מכה הבאה אחרי חדשים שלמים ,ולא עוד אלא כלכל את כל אחד בעתו
המכה הקודמת לה ,קשה יותר מאשר המכה שלפניה. ובמקומו ומנע מהם כל טרחה וצער כל שהוא .את
ועם כל זה ,לא רצה נח לצאת מהתיבה כאשר יבשה שדרכו לאכול ביום האכילו ביום ,את שדרכו בלילה
הארץ ,עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא" :צא מן התיבה", האכילה בלילה וכו' וכו' והשביע את רצונה של כל
כי אמר" :כש ם שנכנסתי בתיבה ברשות כך איני יוצא בריה בבחינת 'עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את
אלא ברשות ,ואמר ר' יודן :אילו הייתי שם הייתי שוברה אכלם בעתו' (תהלים קמה) .ואף כי לא נצטוה אלא
ויוצא לי" [ילקוט נח פ' ח]. 'להחיות אתך' ,והיה יכול לצאת ידי חובתו בזימון
פרנסתם והכנסת מזונם בתיבה בלבד ודיו ,אבל הוא
(אגב יש להתבונן מכאן עד כמה מגיעה מדת דרך ארץ, השכיל והבין לקיים את הציווי 'להחיות אתך'
שכדאי היה לנח לסבול יסורי גיהנם אלו אף לאחר בשלימותו ,עד שטרח לפניהם בכל כחו ואונו כל י"ב
שכבר יבשה הארץ ולא היה לו שום ציווי על זה ,רק חדשים אלה להחיות אותם כדרך שהקב"ה זן ומפרנס
משום מדה זו של דרך ארץ שלא נאה לצאת בלא רשות לכל אחד ואחד בעתו ובזמנו ובמאכלו שהורגל בו וכו'
לאחר שנכנס ברשות). וכו' ,בבחינת "ישמע חכם ויוסף לקח".
כוחות אלה הם למעלה מהשגותינו ואינם אלא כוחות וכמה צער נצטער אותו צדיק להשלים מצותו זאת במלוא
רוחניים כבירים למעלה מכל מושג גשמי .והנה כמה היה מובנה .חז"ל מוסיפים [תנחומא נח סי' ב] "'ולוקח נפשות
ראוי נח לקבל שכר ושלטון על כל ברואי העולם בשכר חכם' -זה נח וכו' .ורבותינו אומרים :כל אחד ואחד
כוחותיו ופעולותיו אלה .למדנו בנבוכדנצר שבשכר מכל מין ומין האכילם מה שלמד :הגמל תבן ,והחמור
ארבע פסיעות שרץ לכבודו של מקום להשיב את השליח שעורים ,וכן כולם ,מה שלמד היה אוכל .יש בהמה
ששלח בלאדן לחזקיהו ולשנות את נוסח הספרים שהיא אוכלת בשעה אחת ויש בשתים ויש בשלש ויש
להקדים שלום הקדוש ברוך הוא לשלום המלך ,זכה בשליש הלילה ויש באמצעו ויש בקרות הגבר ,אמרו
למלכות בכפה על כל דרי העולם ולהטיל אימה על כל רבותינו י"ב חודש בתיבה לא ראה שינה לא ביום ולא
הבריאה עד שבמשך כל ימיו לא נמצא שחוק בפי כל בלילה שהיה עוסק וזן הבריות שעמו ,הרי ' -ולוקח
בריה (ראה סנהדרין צו ושבת קמט) .ואם בשכר ד' נפשות חכם'".
פסיעות כך ,לאיזה כבוד ושלטון פי כמה וכמה היה ראוי
נח לזכות בשביל זה שהתהלך כל ימיו לפני האלהים וכן אמרו חז"ל [סנהדרין קח" ]:אמר לו אליעזר לשם רבה:
ובשכר הצער הנורא והטרחה הרבה שסבל בתיבה כתיב 'למשפחותיהם יצאו מן התיבה' אתון היכן
במשך שנה שלימה לשם קיום רצונו של מקום. הוויתון? א"ל :צער גדול היה לנו בתיבה ,בריה שדרכה
לאכול ביום האכלנוה ביום ,בלילה האכלנוה בלילה.
והנה מופלא הדבר שלאחר כל עבודתו וטרחתו של נח, האי זקיתא לא הוה ידע אבא מה אכלה .יומא חד הוה
לא נוקה מעונש קשה ,כפי שאומרים חז"ל (ב"ר ל): יתיב וקא פאלי רמונא ,נפל תולעתא מיניה אכלה ,מיכן
"אחר כל השבח הזה' ,הן צדיק בארץ ישלם' בא לצאת ואילך הוה גביל לה חזרא ,כי מיתלע אכלה וכו'.
ונשתלם .אתמהה! דאמר רב הונא משום ר"א בנו של אורשינא [-מין עוף הנקרא חול] אשכחיניה אבא דגני
ריה"ג :נח כשיצא מן התיבה הכישו ארי ושברו ולא היה בספנא דתיבותא ,א"ל לא בעית מזוני? א"ל :חזיתיך
כשר להקריב והקריב שם בנו תחתיו ,ק"ו ,אף כי רשע דהוית טרידא ,אמינא לא אצערך .א"ל יהא רעוא דלא
וחוטא' -זה דור המבול" .וחז"ל פירשו למה נענש תמות ,שנאמר 'ואומר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים'".
בעונש כה חמור ,גשמי ורוחני כאחד (תנחומא ט') :פעם
אחת שהה נח לזון את הארי ,הכישו הארי ויצא צולע ואמנם היה לו לנח גיהנום בתיבה הזאת בדבר הזה בלבד
שנאמר' :וישאר אך נח' 'אך' -שלא היה שלם ולא היה שהיה צריך לדור עם כל החיות הטורפות ,נחשים
כשר להקריב קרבן והקריב שם בנו תחתיו ,ועליו נאמר: ועקרבים וכו' כמ"ש חז"ל" :אין אדם דר עם נחש
'הן צדיק בארץ ישלם'" ר"ה בשם ר"י אומר :יצא גונח בכפיפה אחת" [כתובות עב .].וגם שדים היו בתיבה ,כמו
וכוהה דם מן הצינה ,לפיכך הוא אומר' :הוציאה ממסגר שאמרו חז"ל [ב"ר פ' לא] "אפילו רוחות נכנסים עם נח אל
נפשי' וכו'". התיבה ,שנאמר' :מכל החי'" .ולא די בזה ,אלא שהעמיד
טו
התורה פרשת נח שירת
כאן העתיק דברי הזוה"ק הנ"ל הנ"ל שהי' טענה על נח מכאן כמה דורשים מן האדם השתלמות לאין שיעור,
על שלא התפלל על דורו ,וע"ז הביא שמספרים חז"ל, וכמה גדול כח ההרס של כל פגם קטן ואפילו אם אינו
התקין נח את התיבה מאה ועשרים שנה בפרהסיא אלא בהפסקת העליה במעלת השלימות ,עד שמביא לידי
והוכיח לאנשי דורו באמרו להם כי עתיד הקדוש ברוך עונשין איומים ונוראים .הרי נח שהתורה העידה עליו
הוא להביא מבול לעולם וכו' ,כדי שיחזרו בתשובה. שהתהלך את האלהים והתעלה בדרכיו של הקדוש ברוך
והם ביזו אותו ולעגו לדבריו (ראה בר"ר ל) .והוא לא הוא וזן ופירנס כל הבריות הנמצאות בעולם שהיו אתו
שם לב לדבריהם והוכיחם עוד והשתדל שישובו .ומ"מ בתיבה בזמנם ובעתם ,תוך צער ויסורי גיהנם ממש ,עד
נתבע על אשר לא מסר נפשו עליהם בתפלה כמו שעשה שנאמר עליו; "פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם",
אברהם אבינו בהתפללו על אנשי סדום .ויש להוסיף ובכל זאת על שאיחר פעם בשנים עשר חדש את
שהרי מן הדין לא נצטוה נח כלל על התפלה ,באשר מזונותיו של הארי שלא נתן לו טרפו בזמנו ,עקב טרדתו
איננה משבע מצות שנצטוו בני נח ,ובכ"ז על אשר לא הגדולה ותוך סבלו המר שהיה גונח ושותת דם מפני
הגיע למדרגה העליונה של אברהם אבינו בזה ,נתבע כה הצינה ,נענש בעונש כזה שנשתלם בגופו ונעשה צולע
קשות ונחרת עליו בתורה לעולמי עד ב' פעמים "מי נח", ונוטל ממנו השלטון והאימה מעל הבריות עד שהכישו
כאילו נח הוא שהביא את המבול בידיו על בני דורו הארי ,וגם לקה במובן הרוחני שבגלל זה שנעשה בעל
והשחית והשמיד את כל העולם כולו .וכל זה מפני שלא מום נפסל לעבודה להקרבת קרבנות לפני הקדוש ברוך
הגיע לקץ מעלת ההשתתפות בצער בני האדם במסירות הוא.
נפש כאברהם אבינו ולא התפלל עליהם.
מצינו עוד בחז"ל (בר"ר ל)'" :נח איש צדיק תמים היה
הוא אשר אמרנו עד כמה חובת אדם לעלות בסולם בדורותיו את האלהים התהלך נח' ,אצל אברהם כתיב:
מעלות הרוחניות בתמידות ורציפות ללא הפסק והיסח 'התהלך לפני והיה תמים' (בראשית יז) .משל למלך
הדעת כל שהוא ,ושחסרון מעלה בשלימות הטוב לא זו שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן .אמר לקטן:
בלבד שנתבע האדם על אשר לא הגיע לכך ,אלא רואים הלך עמי ,ואמר לגדול :בא והלך לפני :כך אברהם
אותו כאילו הוא פועל רע בידים. שהיה כחו יפה ' -התהלך לפני והיה תמים' אבל נח
שהיה כחו רע ' -את האלקים התהלך נח' .במקום אחר
חז"ל מעבירים קו הקבלה גם בין נח למשה שמשה (תנחומא ה') מוסיפים חז"ל ומסבירים'" :את האלקים
התפלל ומסר נפשו על דורו ולא עשה כמו נח ,הרי התהלך נח' -שהיה הקדוש ברוך הוא סומכו שלא
נתבע נח על אשר לא מסר נפשו על בני דורו ולא בקש ישתקע במעשה דור המבול ,משל למלך שהי' לו בן
את ה' שמוטב שימחה גם הוא ביחד עם כל בני העולם והיה הולך בשליחות אביו והיה לפניו דרך משוקע בטיט
מאשר יביא את המבול ,כמו שעשה משה ואמר" :מחני והיה המלך סומכו שלא ישקע בטיט .אבל אברהם כתוב
נא מספרך" ,ומכיון שלא עשה כך נחשב כאילו הוא הרג בו 'התהלך לפני'; ובאבות כתיב :האלקים אשר התהלכו
את העולם והמבול נקרא על שמו .ומכאן שכדאי היה אבותי לפניו (שם מח) ,שהיו מרווחים לשכינה והיו
לנח להמחות מן העולם מאשר יכתבו עליו "מי נח" מקדימים והולכים לפניו לעשות רצונו".
שכאילו הוא הביא את המבול.
הרי לפנינו שאחרי כל אותם המעשים הנפלאים והכוחות
הרי עד כמה גדולה דקות התביעה על בני האדם הגדולים העצומים שראינו בנח ,בהליכתו בדרכיו של הקדוש ברוך
והשלמים ביותר ,שעם קצה מעלותיהם העליונות יש עוד הוא לעשות חסד עם כל העולם כולו לזונם ולפרנסם
מקום לדרוש התעלות יותר עליונה לאין סוף ושיעור. ולכלכלם וכו' וכו' ,ושמשום כך אמנם נאמר עליו השבח
ובחוברות שיחה ט -חסד ביחס לרעים כתב במה שמצינו הגדול "את האלהים התהלך נח" ,בכ"ז יש במעלה גדולה
אצל נח שתובעים אותו על שלא התפלל על דור המבול, זו עוד תביעה כי רק את האלהים התהלך נח ולא לפני
אף על פי שרשעים היו ,העונש המגיע להם עבור האלהים ,שכחו היה רע והיה צריך סעד! ...כי למעלות
מעשיהם הרעים נקרא על שמו ,כאלו הוא גרם לזה, הרוחניות אין קץ וסוף והאדם נתבע לעלות ולעלות
מפני שלא התפלל .ואף על פי שאם הי' מתפלל לא תמיד בלא הפסק כלל.
היתה תפלתו נשמעת ,כי הלא לא היו שם עשרה צדיקים, ולא עוד ,אלא שמכיון שלא הגיע למעלתו של אברהם
בכל זאת כיון שלא ידע הי' לו להתפלל ולבקש רחמים. אבינו ולא היה כחו יפה כמוהו להתהלך לפני הקדוש
ברוך הוא ,כבר היה צריך סעד שלא ישתקע גם הוא
במעשה דור המבול...
טז
התורה פרשת נח שירת
מסבירים למה לא העלה בדעתו שיוכל להתפלל ,ואח"כ עד כדי כך מגיע גודל חיוב החסד אפילו עם הרעים
יש להסביר דלפי גודל דרגתו הי' לו לעשות יותר .ומזה שברעים 25 ,מתנגדיו ושונאיו בוזיו ומלעיגיו ,אשר
ללמוד מוסר שגם אחרי שכבר התעלה האדם מאד תמיד ברשעתם הורסים ומקלקלים את אשר במסירת נפשו בנה
יש מקום להתעלות יותר26 . ותקן ,וגם אסור להתחבר עמהם אף לדור בשכנותם,
שהרי אברהם אבינו נתרחק מפלשתים ,ובמושב לצים
נח מסכים שידרשוהו לגנאי לא ישב (ראה ע"ז י"ט) ,שלא חטאו בליצנות אלא לאחר
אבל הגרמ"י רייזמן שליט"א אמר דגם מה שיש רמז מאות שנים - ,ועל אחת כמה וכמה נתרחק מסדומים
תביעה עליו ,י"ל דגם נח בעצמו הסכים לכך שיכתב (ראה שם) ,אשר רשעתם עד לשמים הגיעה ,ובכל זאת
בתורה בצורה שנר' קצת תביעה עליו ,ויש להוסיף דכ"ז עשה עמהם חסד ,והתפלל עליהם ,מפני שמחויב הוא
נכלל במהותו של נח שהארכנו בזה לעיל שהי' נייחא לסבול גם אותם ,כמו שהשי"ת ברב טובו סובל את
לעליונים ותחתונים דאיש כזה לא איכפ"ל ממה שיגידו החוטא ,ואיננו מסיר חסדו ממנו אף בעת חטאו ,כן גם
עליו דהוא סובל הכל ומוחל על עלבונו כיון שחי עם האדם ,מה הוא אף אתה.
הקב"ה ,והסכים שיגידו עליו בצורה שנר' לגנאי דאז
ובאור הצפון ח"ג בכותרת "עומק רחמי ה'" כתב דנח,
עכ"פ יהי' מזה איזה לימוד[ .ועי' אמרי אמת תרצ"א שהפליג
עם כל הכרתו בדרכי החסד של הקדוש ברוך הוא כלפי
בשבח ענותנותו של נח] וכן יש בספרים שהדגישו איזה
בריותיו ועם כל הליכתו באותם הדרכים של הקדוש
נקודות בנח שאין ללמוד ממנו ,ובאריז"ל הרי מבואר
ברוך הוא ,עדיין לא השיג אותם בכל היקפם ועומקם,
דמשה גילגולו של נח ,ותיקן הטענה עליו שכ' עליו "כי
שי ש מקום לרחמי ה' גם על הרשעים הגמורים ואף
מי נח הוא לי" שלא הגין על דורו ,בזה שמסר נפשו על
לאחר שנגזרה עליהם כליה .ולכן בשעה שגילה לו
כלל ישראל ולזה אמר מחני נא אותיות מי נח ,וא"כ כמו
הקדוש ברוך הוא שהוא עומד להביא מבול על הארץ
בכל צדיק מתחלה יש לו הרבה נסיונות עד שמגיע
לשחת כל בשר ,לא עמד כנגדו לבטל את הגזירה ולבקש
לשלמותו ,כן משה רבינו הגם דבגילגול שני נולד
רחמים עליהם ,אמנם נח הוכיח לבני דורו ,בנה את
בשלימות התיקון ,זה רק כיון שתחלת עבודתו הי' כבר
התיבה מאה ועשרים שנה כדי להזהיר אותם שהקב"ה
בגילגול ראשון ואז הי' לו ההתמודדות שיש לכל
עתיד להביא מבול לעולם ושיחזרו בתשובה ,והם לעגו
הצדיקים בתחלת עבודתם.
לו וביזו אותו (ראה בר"ר ל) ,אבל עם כל זה לא השיג
הארות עצומות ע"י קדושת נח נח שאחרי כל שחיתותם ומרידתם ,עדיין לא תמו רחמי
הקדוש ברוך הוא ויש עוד מקום להרבות תפילה
והגה"צ רבי צבי מאיר זילברברג שליט"א מפליג תמיד
ותחנונים לפניו ולא להניח לו לקיים את הגזירה האיומה
בקדושתו של נח ,אשר א' מהלימודים הוא העזות
הזאת למחות את כל היקום אשר על פני האדמה ,והואיל
ועקשנות דקדושה ,אשר בזה הי' המשך לאדם הראשון
ונח לא עמד על הכרה זו ולא עמד בפרץ במלוא כוחו
שהתחזק אחרי שנכשל בחטא עץ הדעת במשך תתק"ל
לבטל את הגזירה ,ראוהו בשמים כאילו הוא אחראי
שנים ,והכנה לאברהם אבינו ,ומאיר לכל הדורות כולם,
להבאת המבול על העולם .עכ"ד הסבא מסלבודקה.
וידוע מה שהביא השם משמואל שפעם אחת הי' יהודי
אחד אצל הר"ר בונם מפרשיסחא זי"ע לש"ק פרשת נח, הנה זהו צורה נכונה איך להגיד שיחה בענין התביעה על
והר"ר בונם קראו כל השבת בשם ר' נח ,באמרו שבהיות נח שמקודם מעלים על נס גודל המדרגה של נח ,וגם
שדבוק ומקושר בהחיזוקים של פרשת נח ע"כ נתעברה
בו נשמת נח ,וכך גם כל איש מישראל הדבוק בחיזוק
25אולי כאן המקום להזכיר את מורינו הגה"צ ר' חיים בהגה"צ ר'
של פרשת נח זוכה לקבל קדושותיו והארותיו של נח שמואל שמעלקא פינטר זצ"ל רב דביהמ"ד ישועות חיים בוקאווסק
איש צדיק. לונדון [נלב"ע כ' תשרי תשפ"ד] הנודע בפי כל בלשון חיבה
"פינטער'ס" ,אשר הי' מיוחד במדת החסד והארת פנים לכאו"א ,פעם
כשהתפללתי שם דיברתי אתו על המיוחדות של ביהמ"ד זה ,ואמר לי
בשם אביו הבלתי נשכח הגה"צ ר' שמעלקא זצ"ל שאחד מהיסודות של
"פינטער'ס" הוא שכל אחד מישראל יש לו כאן מקום ,ואין דבר כזה
שזורקים ח"ו יהודי מהביה"מ" ,היה הרבה פעמים שאנשים מגיעים אלי
ואומרים שאסור להרשות פלוני ואלמוני ליכנס לביה"מ וכו' וכו' אבל
26בדרשת נעילת החג דסוכות תשפ"ה תבע מורינו הג"ר אפרים אני על המשמר אעמודה כפי שקבלתי מאבי זצ"ל שלא זורקים שום
רוטשילד שליט"א מן הציבור להתפלל ולבקש על תושבי הארץ הנתונים יהודי מ"פינטער'ס" ביה"מ" ,ועד היום הזה כל אחד יכול להעיד שכל
בצרה ,וכן להתחזק בהתמדת התורה ,והשווה דברי הזוה"ק על נח שהי' יהודי באשר הוא מכל החוגים והעדות מרגיש ש"פינטער'ס" הוא
תביעה עליו בזה ונקרא רעיא שטיא ,וא' בא אליו בטענות על שמאשים מקומו.
א ת הציבור ברפיון ,והמלצתי בזה דברי הסבא שגם אם לומדים
ומתפללים חזק יש תביעה שצריך לעשות יותר.
יז
התורה פרשת נח שירת
למה התאחר נח כ"כ מלהוליד בנים העזות דקדושה של נח
ויולד נח שלשה בנים את שם ואת חם ואת יפת: וא' מהארותיו הגדולות ביותר של פרשת נח הוא כח
[שם י'] העזות והעקשנות דקדושה ,שהרי א"ל הקב"ה לבנות
התיבה ולא אמר לו לכמה זמן יבנה ומתי יבוא המבול,
הנה לעיל בסו"פ בראשית [ה' לב'] כבר כתוב ויהי נח בן
רק א"ל שיבנה תיבה ועי"ז יעורר כל בני דורו לתשובה,
חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת וא"כ
ושיזכו עי"ז להיות דור מקבלי התורה ,וכמו יוצאי
למה נכפל כאן.
מצרים שבזמן קצר התהפכו להיות מקבלי תורה.
וכבר עמד בזה האור החיים הק' וכתב ,שהכתוב רצה
וכבר התחיל נח לבנות את התיבה בתקוה לראות
לסדר כל פרטי מעשיו אשר מצדם מצא חן בעיני ה' ,ופי'
התעוררות תשובה אצל בני דורו ,והנה חולף ועובר יום,
שם ע"פ מדרש שנח לא רצה להוליד בנים ,אולי יכעיסו
שבוע ,חודש ,שנה ,שנתיים ועוד ,ושום בעל תשובה לא
להקב"ה אבל כשהי' בן חמש מאות שנה החליט לקיים
נעשה מבניית התיבה ,ולא הי' שום התגלות של תשובה
רצון ה' בלי חשבונות עי"ש .אולם ברש"י לעיל כ'
ותיקון[ ,וגם גרמו לנח עצמו פגם וכפי שכתבנו בשם שפ"א]
שהקב"ה הוא זה שכבש את מעיינו ,שאמר הקב"ה אם
ולא עוד אלא שכולם עושים ליצנות ממנו ומדבריו וגם
רשעים הם יאבדו ויהי' רע לצדיק הזה ,ואם צדיקים הם
איימו לשבור את התיבה בהכנסו שמה ,ואף אמרו לו
אטריח עליו לעשות תיבות הרבה 28לכן כבש מעיינו
הנה זקינך מתושלח הצדיק אינו יודע משום מבול ,ואתה
שהבכור לא יהי' יותר ממאה שנה שלא יהי' ראוי לעונש.
בא לחדש ענינים חדשים שיהי' מבול ושצריך לבנות
נמצא שלא הי' מחמת בחירתו ושוב קשה ל"ל לחזור
תיבה[ ,וגם מתחלה צחקו עליו שאין לו ילדים ראה מש"כ
עוה"פ.
בפסוק הבא] וכך עבר עליו ק"כ שנה בלי שיקבל שום גילוי
נח בצדקותו לא הי' אכפ"ל ממה שצוחקים עליו מן השמים באמצע[ ,שכן לא הי' אליו הדיבור מאז ציווי בניית
אבל נראה בעז"ה ,דזה גם מגלה צדקותו ותמימותו של התיבה] ויחד עם זאת התעורר אצלו הרגשות שברון לב
נח ,שכבר הארכנו לעיל .דהנה נתאר לעצמינו שכל שלבסוף הוא עצמו הי' מקטני אמנה ,ולשבר את האוזן
הרשעים הולידו בערך מבן שישים שנה ,וכולם עשו להבין גודל הנסיונות של נח נתוסף לו נסיון שנתמנה
שלום זכר ,קידושים ,בר מצוות ,וחתונות ,ורק נח הצדיק להיות מנהל גן החיות להאכיל אריות וחתולים ,אך נח
לא הי' לו ילדים ,וכולם צחקו עליו "תראה הסבל של איש צדיק לא התפעל אלא במשך כל הק"כ שנה המשיך
עם ה"נח איש צדיק תמים" לבנות את התיבה27 .
הצדיק הזה ,הרי אין לו המשך כלל ואיך הוא מוכיח
אותנו הרי לנו יש הרבה ילדים ונחת וחיים טובים ולנו ולהתעורר יותר יש לצייר אילו הי' צדיק אחד שהי' חי
יהי' המשך ולו אין שום נחת בחיים וגם לא יהי' לו לפני ק"כ שנה בשנת תרס"ז ,והתחיל לבנות תיבה עם
המשך"? אבל הוא בתמימותו וצדקותו וברוב מנוחת גילוי מן השמים שע"י בנייתו יש בכוחו להפוך כל הדור
נפשו ,האמין באמונה שלימה שהכל הוא מהקב"ה והכל להיות ראוי לקבל פני משיח ,ועברו עליו המלחמה
הוא לטובה ולא נתפעל כלל וכלל והמשיך בעבודתו הראשונה והשני' וכל השאר הדברים הנוראים שקרו
להוכיח בני דורו .ומה הי' התוצאה? ההיפוך הגמור: מאז ועד עתה ,ולמעשה לא נעשה מכ"ז אפי' בעל
דכל עיקר זה שלא הי' לו ילדים עד חמש מאות שנה ,הי' תשובה אחד ,ולא הי' לו שום גילוי מן השמים למה,
גופא כדי שיהי' לו המשך וקיום ,אבל שאר בני דורו והי' יכול להתרפות ולהתייאש לגמרי שמסתמא נפל
ממדרגתו או שלא הבין כראוי ציווי ה' והוא עדיין
ממשיך בעזות דקדושה לבנות התיבה עד תשפ"ז.
28וצ"ב הרי בלא"ה מה שהחזיק התיבה כל החיות והבהמות הי' בגדר
אבל מ"מ אף שלא הועיל נח לדור ההוא ,מ"מ נתן הכח
נס שמועט החזיק את המרובה וכמ"ש הרמב"ן ,וא"כ מה איכפ"ל שיהי' לדור לפני משיח להיות דור מקבלי תורתו של משיח ,וכ'
לו עוד בנים ,ועוד הרי הם יוכלו לעזור לו בבניית התיבה כמו ששם עזר בספה"ק דיש בחינה שכל הירהור תשובה שעולה בלב
לנח כמבואר ברש"י סוכה נ"ב וכפי שציין בצ"פ עה"ת וחקר האם הי'
מדין שליחות ,וגיסי הג"ר רפאל הלוי דינר שליט"א בספרו הנ"ל תי' כל איש ישראל הכל הוא בכוחו של נח איש צדיק .ע"כ
דכיון דכל ענין התיבה לא הי' דבר פשוט כלל וכמבואר בספרים דכל מדברי הגה"צ שליט"א.
ענין התיבה צורתה ומדותי' ומהותו היו בה דברים גבוהים ,וכמ"ש
בבית הלוי דהתיבה הי' עולם אחר ,שלא הי' בו שליטת הרע ,והי' בגדר
סוכה דמגין מכל רע ,ולכן לא הי' פשוט ששאר בניו יוכלו לעזור לו ,וכן
יתכ ן דבשביל בהמות שיש להם השגחה כללית דעיקרם לצורך האדם
מספיק מקום קטן ,אבל לאדם שפיר יש כוונה מיוחדת שיהי' מדה 27ויש להוסיף דהי' יכול להיות שבור מזה שלא השאיר אחריו המשך
מדוייקת לכל אדם. גמור ,כדביארנו לעיל דכלל ישראל לא מתייחסים אחריו.
יח
התורה פרשת נח שירת
בערך שלש מאות שנה ,מחלות לא היו עד יעקב אבינו, בלא"ה לא יהי' להם קיום והמשך ,וממילא לא איכפ"ל
29
ומזג האויר היה תמיד שווה כמו שכתב הספורנו להקב"ה שיהי' להם ילדים.
30
והמלבי"ם [לקמן ח כב] דעד המבול היה מהלך השמש
תמיד שווה 31 ,וממילא לא הי' שינוי במזג האויר ,ולמה וא"ש דהתורה מדגישה ענין תולדות נח בתחילת
זה הפסיק? דהטבע של האדם הוא שאם מדי טוב לו אז הפרשה דזה ג"כ המשך ביטוי לצדקותו של נח אשר
"ורם לבבך ושכחת וגו' הוא שוכח מהקב"ה. בעבורו מצא חן בעיני הקב"ה.
וכן מפורש בסנהדרין קח" .ת"ר דור המבול לא נתגאו הקשיים של החיים שמצילים מן המבול
אלא בשביל טובה שהשפיע להם .ומה כתיב בהם, דברים נפלאים אמר הג"ר אליהו דיסקין שליט"א:
בתיהם שלום מפחד וגו' ישאו בתוף וכינור וישמחו
לקול עוגב [-ימיהם היו מלאים חגיגות ]-יבלו ימיהם בטוב "הנה הקב"ה ברא בריאה נפלאה כדי להטיב לבני אדם,
ושנותם בנעימים [-הרכוש ,והילדים הכל הי' בשפע ולא הי' כמש"כ בפסוקי דזמרה "כי טוב זמרה אלוקינו וגו'
מחלות ]-וכתיב ברגע שאול יחתו ,והיא גרמה שאמרו המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר" וגו' [תהילים
לאל סור מנו ,ודעת דרכיך לא חפצנו וכו' אמרו כלום קמ"ז] איזה חכמה והטבה יש בכל דבר בבריאה ,כמו
צריכין אנו לו אלא לטיפה של גשמים ,יש לנו נהרות בגוף האדם ובצמחים ומאכלי האדם ושמש וירח ,והכל
ומעינות שאנו מסתפקין מהן ,אמר הקב"ה בטובה עשה בחן בחסד וברחמים ,אבל בכל זאת ,יש צרות
שהשפעתי להם ,בה הם מכעיסין ובה אני דן אותן וכו' וקשיים בעולם .לפעמים נראה לנו שאם היו מציעים לנו
עי"ש היינו שכל הקילקול וההשחתה הי' גופא מחמת לתכנן את הבריאה הי' לנו כמה הצעות לשיפור.
רוב השפע. ולדוגמא שלש הצעות:
הסבל של האדם מקרב אותו להקב"ה א :ה נה ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו' ושנים אלו
עוברים ממש כצל עובר ,רק מתחילים כבר נגמר ,למה
זה נוגע לכל אחד מאתנו .אדם חושב אילו הייתי מסודר לא עשה הקב"ה שנחי' 800שנה?
בקשיים שלי ,הי' יוצא ממני גדול הדור .אבל באמת אם
הי' מסודר לגמרי הי' מגיע לדור המבול .כ"א יבדוק ב :יש מחלות בעולם רח"ל ,מגיעים לגיל מסויים יש
בעצמו שאם יש לו קצת הכנעה מהגאוה שלו ,וקצת סובלים מלחץ דם ,ויש מבעיות בלב ,או אירוע מוחי
קרבת אלקים וטעם בתפלה אמונה ובטחון ,זה דוקא רח"ל ,וזה מפחד ממחלות או אבא שלו חולה או אשתו,
מהקושיים והנסיונות שהיה לו .זה בונה האישיות שלו או ילדים חולים ,יש כ"כ הרבה שמבלים שעות בבתי
חולים ,תתארו לכם שהקב"ה הי' בורא עולם נקי
30וז"ל המלבי"ם "הנה התברר לחוקרי הטבע שכדור הארץ שינה מקומו ממחלות ,לא הי' שום פחד ממחלות איזה אושר הי' לנו
בזמן מן הזמנים ,באשר החופרים במעמקי האדמה בארצות הקרות
מצאו עמוק עמוק באדמה עצמות פילים וקופים ויתר ברואים שלא יחיו בחיים.
רק באזור החם ,וע"כ שהיה עת שעמד האקלים ההוא קרוב לקו המשוה,
וזה עדות שבימי המבול התמוטט כדור הארץ מדרום לצפון והמדינה ג :ענין מזג אויר :נתאר אם הי' לנו מזג אויר נפלא כל
שעמדה עד העת ההיא תחת קו המשוה באה רחוקה מן המשוה לצפון הזמן ,ולא הי' שום צורך למיזוג וחימום איזה נחת הי'
ונעשה שם אזור הקר ,והשנהבים והקופים שחיו באקלים ההוא מצאו
שם קבר .וזה אחד מן ההשחתות שהיה לארץ ,שהארץ החמה שגרו לנו בחיים .ה קב"ה כ"כ טוב ומטיב למה לא נתן לנו
עליה כל בני האדם אשר השחיתו את דרכם נעתקה מנגד השמש ,ותחת שלשת המתנות האלה?
מגד תבואות שמש נהיה שם קרח וקפאון ושממות עולם .זאת שנית
בארו חכמינו כי קודם המבול לא נטה השמש במעגלו השנתיי כ"ג
מעלות מן המשוה לצפון ולדרום כמו שהוא עתה ,רק מסלול השנתיי עד דור המבול לא סבלו משום דבר
היה אז ג"כ על קו המשוה או סמוך לו ,וע"כ חיו בני אדם חיים ארוכים,
כי לא ידעו מנגעי התקופות ושנוי העתים שזה סבה לשנוי האויר ונגעי נגלה לכם סוד ,ששלשים אחוז מימות עולם העולם
בני אדם ומחלותם ,והעתק הזה שנעשה בכדור הארץ במצבו נגד השמש נראה בדיוק כפי שלשת ההצעות האלה ,דכך ברא
שנה את האויר והפירות והחליש תוקף האדמה וכחה בהשקף על חיי
האדם ובע"ח אשר עליה ,וכמ"ש במד' שקודם המבול לא היה חלי הקב"ה את העולם עד שנת אלף תרנ"ו עד המבול .הרי
בעולם ,וספרו מגבורות בני אדם וכחם ,וששלחו כצאן עויליהם כולם חיו בערך 800שנה ,וחנוך נפטר "בדמי ימיו"
וילדיהם ירקדון כבני צאן בהולדם ,ושהגשם לא ירד רק א' למ' שנה,
והיו זורעים בעת ההיא והי' די למ' שנה ,וכ"ז נשתנה אחר המבול לרוע,
וכ"ז נולד משנוי מצב הארץ נגד השמש ".עכ"ד המלבי"ם ועי"ש איך
שביאר עפי"ז הפסוק עוד כל ימי הארץ וגו'. 29אולם כבר הוכיח הגרי"ז [רשימות תלמידים] דעשרים שנה לפני
31צ"ע מגמ' מפורשת ע"ז ח .דראה אדם הראשון שהיום מתמעט והולך, שנולד לנח בנו בכורו ,כבר ידע שיהי' לו ילדים דהרי ק"כ שנה לפני
אמר אוי לי בשביל שסרחתי וכו' כיון שראה תקופת טבת וראה שיום המבול הורה לו הקב"ה לבנות תיבה כמבואר ברש"י וכבר נאמר לו אז
מאריך והולך וכו' הרי מפורש דכבר הי' השינוי במהלך השמש מאדם שיכניס לשם את אשתו ובניו ,והרי בנו בכורו נולד לו רק מאה שנה לפני
הראשון ,וכן שאל בספר שמחת מרדכי למרן הגרח"ק זצ"ל והסכים שזה המבול כמבואר ברש"י לקמן י' כ"א ,א"כ כבר ידע מתחלת הבניה שיהי'
אכן שאלה טובה. לו ילדים.
יט
התורה פרשת נח שירת
ולמה מביא עלינו הרעה הזאת ולכן לא הי' עצה רק וכל קומה רוחני שלו .שמעתי מבן עלי' מופלג שהי' לו
לכלותם לגמרי. ת קופה מאוד קשה בישיבה קטנה ,ועכשיו הוא רואה
שכל מה שיש לו היום הוא ממה שעבר אז .איתא
ובזה הסביר מה שכפל בפסוק "וירא אלקים את הארץ בילקוט ראובני [פ' וישלח עה"פ ותצא דינה בת לאה] ,דלכן
והנה נשחתה" והרי כבר כתוב "ותשחת הארץ" ,אלא הי' ליעקב אבינו כ"כ הרבה סבל בחייו כדי שלא יתגאה
שבא לפרש מדוע עשה משפט לכלותם לגמרי ,ולא על עשיו ,דהיינו הדבר הכי מסוכן להאדם ,הוא גאוה,
הענישם באופן שיכלו לשוב ,אלא שכיון שראה והקב"ה עושה חסד עם האדם להכניע את לבבו ".ע"כ
שהשחית כל בשר את "דרכו" היינו שעשו להם דרך 32
מדברי הרב שליט"א.
חדש מיוחדת של רוע והשחתה ,ובזה הם הולכים ,לכן
לא הי' עצה רק לכלותם לגמרי. ביאור מלת מפניהם
נח עשה חמס בגופו ויאמר אלקים לנח וגו' כי מלאה הארץ חמס
מפניהם וגו' [שם י"ג]
ומרן החת"ס בדברי סיום למס' נדרים שהי' בב' דר"ח
חשוון שנת תקפ"ח בפרשת נח 36,ג"כ עמד בתיבת מלת מפניהם צ"ב דלכאורה הכוונה כמו שהי' כתוב
מפניהם ,דק' דהלא על אנשי הארץ קאי קראי ומאי "מהם" וכ"כ ש"ב הר"ר ראובן בוכינגר ז"ל בהערות
מפניהם ,עוד הק' דקץ כל בשר לכ' לאו דוקא דהא איכא החומש שלו 33,וא"כ צ"ב למה נקט לשון זה ,וכתב בזה
נח ,ותי' כי גם נח עשה חמס גדול בגופו ,והתהלך את א"ז הג"ר דוד פרידמן זצ"ל אב"ד דק"ק צעלים 34,בספרו
האלקים יותר מן הראוי הרבה ,וזהו חמס .ומה שהוצרך שלמי דוד 35בשם אביו הג"ר ישראל קערט זצ"ל ע"פ
לכך כיון שהיו אנשי דורו רעים מאד ,וא"א היה מש"כ רש"י עה"פ והרעב הי' ע"פ כל הארץ [בראשית
להתחבר עמהם ,ולכן התבודד יותר מדאי ,והיינו קץ מ"א נ"ו] דפני הארץ אלו העשירים ,וא"כ ה"נ הכוונה
שכל בשר אפי' של נח כי מלאה הארץ חמס אפי' בנח דגם העשירים היו גוזלים וחומסים ,דהנה אם העני גונב
מלא חמס מפניהם מפני אנשי דורו שגרמו לכך ,ומסיים אין זה כ"כ טענה דהרי הוא עושה כן למלאות רעבונו,
במה דאיתא בנדרים שם "מים גנובים ימתקו" מי התורה וכמ"ש במשלי [ו' ל'] לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו
הגנובים מן הלומדים מתוך דוחק ועוני וחומסים גופם כי ירעב אבל אם העשיר גונב זה כבר עוולה גדולה שאין
למלאות נפשם וכו' .עי"ש37 . כמוהו.
עוד הוסיף הג"ר דוד זצ"ל דפני הארץ קאי על החשובים
והגדולים דהיינו שעשו להם חוקים רעים ללכת בהם,
וזה הי' הדרך הנכון בעיניהם ,ולזה אין תקוה כלל
שישובו ע"י יסורים ,דרק אם בעצם הם יודעים החוקים
36מעניין שבתחלת הזמן עשה סיום עמ"ס נדרים .וכנר' שפעם לא הי'
המושג שמתחילין הזמן עם מס' חדשה רק לומדים מס' אחרי מסכתא הטובים רק מחמת יצרם הם לא מקיימים אותם ,אז ע"י
וגם בבין הזמנים ממשיכים ,ויתכן לגמור המס' ביום הראשון של הזמן. יסורים יתעוררו לשוב בדרך הטובה ,אבל כיון שהי' להם
37אולם בספר מראה יחזקאל [לריח"ז פאנעט מדעשש] בתוס' ביאור
מהגרמ"י רייזמן שליט"א ,פירש נח לגנאי[ ,עכ"פ בדרך העבודה] באופן חוקים ונימוסים שאינם טובים א"כ לא יעזור שום
שנח הי' סוג צדיק כזה שענינו נוחיות כשמו היינו שהי' לו "באקוועם" יסורים ,דאדרבה אם הקב"ה יעניש אותם ,יאמרו לית דין
[נח] בגשמיות שאכל ושתה ונהנה מן העולם ,ויש סימוכים למהלך כזה ולית דיין ,דהרי סוברים שהם מקיימים החוקים כדין
בעבודת ה' בדברי הרס"ג דס"ל דיש מ"ע תמיד כי תאוה נפשך לאכול
בשר ,והגרי"פ פערלא מצא עוד ה' ראשונים שהלכו בדרך זה וכ"ה
פשטות קצת מאמרי חז"ל כמו ר' אלעזר שהידר לקנות מכל פרי חדש,
והביאור ע"פ האדמו"ר מלעלוב שראה בקבר רחל שאוכלים ושותים 32זה טובה לכל אדם גם לגוי בפרט אדם מוצלח שיהי' לו אופוזיציא
שם ,ואמר דאמא מתענגת לראות ילדי' אוכלים ושותים ונהנים וא"כ שמבקר אותו בכל הזדמנות גם אם מעורב בשקרים מחמת קנאה ושנאה
למה לא יהי' להקב"ה נח"ר אם יהודי מתענג באכילתו ונהנה ,והרי כן מ"מ סו"ס זה מוריד קצת מן הגאוה שלו וממילא יש לו יותר סייעתא
אנו מברכים "אשר ברא בו בריות טובות להנות בהם בנ"א" ,והארכנו דשמיא ,וי"ל דזה"פ "עזר כנגדו" דכל סוג כנגדו הוא עזר לאדם ,והרבה
בזה טובא בפרשת תולדות ,אולם החסרון במהלך כזה הוא ,דהגם פעמים ז ה יכול להיות אשתו כיון שהיא מכירה היטב חסרונותיו וא"כ
דאפשר לחיות כן לכל החיים בלי לעבור שום עבירה ולקיים כל לאדם רגיל שאין אחרים מן השוק מבקרים אותו יש לו להכיר טובה
המצוות ,מ"מ ל"ש להתעלות בעבודת ה' דאיש כזה התפלה שלו לאשתו אם היא מעירה אותו על חסרונותיו.
והשבת שלו נשאר בדיוק כילד קטן ,ויש יהודים הרבה כאלה ,וגם לא 33הי' נשוי לש"ב מרת לאה שטראססער ע"ה בת הרה"ק ר' יונתן
נוח להם כשמגביהים קצת הקול בתפלה ,דזה בא מחמת השתוקקות שטראססער הי"ד דומ"ץ דק"ק ראאב שהי' חתן א"ז הג"ר בנציון
להתעלות בעבודת ה' ,וע"ז אמרו חז"ל "עד שלא יתפלל שיכנס ד"ת" סניידערס הי"ד רב דק"ק הנ"ל ,לא השאיר אחריו זש"ק ,וש"ב בן גיסו
וכו' ופת במלח תאכל וכו' ולא כ' חלבונים וכדו' ,וברמב"ם שמי שרוצה הרבני הנגיד הר"ר יונתן שטראססער שליט"א הוציא ספר לזכרו בשם
לזכות לכתר תורה לא יאבד אפי' לילה א' בשינה ,דהגם שלא מתאים "דברי ראובן" ושמה נדפס גם הד"ת ממנו ,ויהא זה לע"נ.
עם כללי הבריאות שברמב"ם בפ"ד דדעות מ"מ כך הוא דרכה של תורה 34חתן הג"ר מנחם כ"ץ מפרוסטיץ תלמיד החת"ס ,וחותנו של א"ז הג"ר
למי שרוצה להתעלות בעבודת ה' .וזה כוונת החת"ס לתלמידים בנציון סניידערס זצ"ל.
שעושים חמס בגופם ,וכן פי' החת"ס גם בנח. 35י"ל ע"י אאמו"ר שליט"א.
כ
התורה פרשת נח שירת
המים מבטלים צורה ועושה צורה מערכת המים
והנה ביום שני לבריאה נברא מחיצה בין מים עליונים בטעם שבחר הקב"ה במים כדי למחות את היקום
ותחתונים ,ומים עליונים הכוונה לכל ההשפעות הטובות ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ וגו'
וע"ז אנו מתפללים כסדר ,וע"ז יש סוגיא שלימה בתענית [שם י"ח]
דף ז' על גודל יום הגשמים ,אבל מים תחתונים הם
מחוסרי צורה לגמרי ,ותפקיד המים מצד אחד לבטל כל הנה פרשה זו עוסקת הרבה בענין כח המים ,שבזה בחר
צורה לחומר נוזלי ,מצד שני תפקיד המים לייצר צורות הקב"ה למחות את כל היקום ,וגם הצורה איך לינצל מן
דהרי א"א לייצר שום צורה בלי תערובות מים ,וכל עפר המים המתגברים ,ויל"ע למה בחר הקב"ה דוקא במים
ל"ש לעשות בו כלום עד שיהי' מגובל במים. כדי לשחת כל בשר הרי הרבה דרכים למקום .וגם מה
מונח בכל העסק סביב המים בפרשה זו ,וגם ענין התיבה
ובמס' ביצה לה :בריש פרק משילין חזינן דהגשם הם גם שהוא כל כולו לינצל מן המים 38 .גם מצינו אצל מצרים
מקלקלים ,דלזה משילין הפירות מן הגג או מכסין אותם, שהקב"ה הטביעם בים סוף ,ובוודאי לא מקרה היא
שלא יתקלקלו מן הגשם ,וכן הלבנים מתקלקלים מן שהטביעם במים דוקא ,וגם מה הי' הענין שכלל ישראל
הגשם כמבואר שם דף ל"ו .ופירש"י ד"ה ואפי' דאם יעברו דוקא בתוך הים ,ושהקב"ה יעשה להם בריאה
הגשמים נוטפים על הלבנים הם נימוחים ושם ד"ה ע"ג חדשה של יבשה בתוך הים ,דאפילו אי נמצא טעם
אבנים דאבנים המוכנים לבנין אם מתלחלחים צריך להטביע את מצרים במים דוקא ,לא הי' מוכרח שגם כלל
לחזור ולנגבן שאינן מקבלות את הטיט יפה ,ושם בע"ב ישראל יעברו בתוך המים דוקא ובוודאי שכ"ז צריך
בריחיי דאביי דהריחיים היו נעשין בטיט והיו נימוחים ביאור רחב.
מפני הגשמים.
והנראה בעז"ה ע"פ דברים יסודיים ששמעתי מפי הג"ר
בריאת האדם והעולם ע"י מים משה שפירא זצ"ל ממה שאמר בפרשת בשלח ,ונביא
וכן הי' עצם בריאת האדם עפר ומים ביחד וכן כ' תמצית דבריו מכמה שיעורים יחד מה שאמר בענין זה
39
כהקדמת בריאת האדם "ואד יעלה מן הארץ והשקה את ובקצת תוספת.
כל פני האדמה וייצר ה"א את האדם עפר מן האדמה וגו' המים מחוסרי צורה
[לעיל ב' ו -ז] וכדפירש"י שם דמיירי לענין ברייתו של
אדם שהעלה את התהום והשקה את העננים לשרות הנה מים הוא דבר מחוסר צורה לגמרי ואין לו קיום בלי
העפר ונברא האדם ,כגבל זה שנותן מים ואח"כ לש כלי ,וגם בכוחו להמחות דברים מסויימים שלא יהי' לו
העיסה אף כאן והשקה ואח"כ וייצר. צורה ,עי' פ"ח דאהלות מ"ה וגמ' ב"ב כ .מתוספתא
דשלג וברד כפור גליד ומים כולם אין חוצצין ואין
האדם חלתו של עולם ממעטין בחלון ,ופי' הרמב"ם בפיה"מ "לפי שכולם אין
וראה באור החיים הק' שם דבעצם כל מציאות העולם להן קיום והן במהירות ההתכה" ובתוס' ב"ב שם "דאין
להוציא ממנו צמחים הוא רק ע"י השקאת הארץ וזהו מתקיימין ונמסין במים" וברש"י שם "וכן במים שבכלי
כדוגמת גילגול בעיסה ,ולכן העולם הי' כמו עיסה הואיל ואם ינטל הכלי אין עומדין בפנ"ע אין ממעטין"
שצריך הפרשת חלה ובלי זה אסורים באכילה ולזה ומבואר דגם דבר הנמחה במים מחוסר חשיבות הוא,
אמרו חז"ל ב"ר י"ד א' דאדם היא חלתו של עולם .וזה וכוחן של המים הוא להמחות דבר גוש לנוזל ,ודבר
כוונת הכתוב וכל שיח השדה טרם יצמח כי עדיין לא נוזלי כבר אין לו צורה וקיום בלי כלי.
הופרש האדם שהוא החלה ,ולזה אד יעלה מן הארץ
ועשה גילגול בעיסה והפריש את האדם ,ובזה הותרה כל
הארץ ,ואם הי' מגלגל רק חלק מן הארץ במים אז רק 38עצם מציאות התיבה ,כבר פירשו דזה הי' אנטונומיה רוחני להיות
החלק שנתגלגל הי' יוצאת מכלל טבל[ .ולזה האשה מופקע לגמרי מכלל מציאות העולם וממילא לא שלט בה המבול ,ולא
רק מצד שהי' תיבה ולא יכלו המים ליכנס ,וענין התיבה נוגע לכל דור
שאיבדה חלתו של עולם חייבת בהפרשת חלה כמבואר ברש"י להיות ניצול ממבול עוה"ז ,ותיבה מסמל הבית היהודי או הביהמ"ד,
שבת דף לב .ד"ה הריני נוטל ע"פ מדרש] וכן תיבות תורה ותפלה כדאמר הבעש"ט על צהר תעשה לתיבה ,שיכנס
האדם לגמרי בתוך הדיבורים וידבק בהם עי' בעש"ט עה"ת אריכות
המים נצרך לעצם מקום היישוב של בני אדם בענין תפלה בפרשת זו .וי"ל דכ"ז נוגע בזמן מלחמה ,דהדרך להנצל
הוא ליכנס בתוך תיבת נח שלנו שהוא כותלי בית המדרש ,ולעשות צהר
ובזה מובן סדר הבריאה ,דמקודם הי' מים תחתונים לתיבה ע"י שנתדבק טובא בדיבורי תורה ותפלה.
לעצמם שהוא מחוסר צורה ול"ש בזה קיום כלל ,וביום 39וקצת מזה מצאתי גם בספר הנפלא עיני ישראל להג"ר ישראל אלי'
וויינטרויב זצ"ל בהתחלה.
כא
התורה פרשת נח שירת
40
לשוט ע"ג המים[ ,סנהדרין צב ]:אבל מי שנמשך לגמרי שלישי נגמר מלאכת המים ואין הפי' שבמקרה נתרוקן
לבחינת החומריות שבמים ומתרחק והולך מן הטוב איזה מקומות ממים וכבר ממילא הי' כאן יבשה ,דא"כ
האמתי והחיבור להחיים האמתיים ,אז ממילא באים זה לא נקרא גמר מלאכת המים אלא הפי' דהמים הם הם
המים ושוטפים אותו. הבונים עצם היבשה ,דהם בונים עצם הצורה של יישוב
בני אדם ,דבעי' דוקא הצירוף של יבשה ומים דמדבר
דור המבול ומצרים שנמשכו אחר התאווה בלי מים לא ראוי לדיורין כלל ,ומים בלי יבשה גם לא
נשטפו במים ראוי לדיורין .וזה הי' שלימות יום השלישי.
ובזה יובן היטב כל ענין המבול וכן ענין טביעת מצרים התאוה הוא מיסוד המים
בים ,דהנה יסוד דור המבול הי' שנמשכו לגמרי אחר
והנה יסוד התאוה הוא בכח יסוד המים שבאדם [וכעס מן
התאוות בלי מעצור ובלי גבול ,והנה מי שנמשך אחר
האש וגאוה מן הרוח ועצלות מן העפר] והביאור בזה ,דטבע
בחינת המים ,עונשו מדה כנגד מדה שהמים באים
המים הוא להתפשט בלי גבול ומעצור כ"ז שלא יוגבל
ושוטפים אותו ,דכל הגבלת המים הוא ע"י צורה ומי
לגמרי במחיצה ,ואם רק יהי' סדק קטן בכלי כבר יזובו
שאין לו הגבלה של צורה והוא כולו חומר לכן גם המים
ממנו כל המים ,וזה רמז לחומר בלי צורה ,וזה כעין
לא הי' לו צורה כלפיו ונשטף בו.
החמור שאין לו מעצור שאפשר לעשות עם חמור מה
ולכן הביא הקב"ה את המבול ,ולשונות הפסוקים הם שרוצים ,ועבד דומה לחמור דבהפקירא ניחא לי' זילא
שבזה המחה את הכל היקום שנא' וימח את כל היקום לי' שכיחא לי' פריצה לי' [גיטין י"ג ].דהיינו שברגע שאין
דהיינו שנתהפכו כל הצורות לחומר בלי צורה ,וכן א"ש עליו שליטת האדון אין לו שום גבול ,וכן כל בעל תאוה
במצריים אשר עליהם נאמר אשר בשר חמורים בשרם הוא כולו חומר ,ותמיד הוא מחפש תענוגים ותמיד
[יחזקאל כג כ] א"כ הי' מוטל על המים לבטל את התורה לשונו בחוץ לחפש מה אפשר ללקק וכמו שנקרא עמלק
שלהם וכ"ה לשון הרמב"ם פ"ח מיסודי התורה ה"א ע"ש זה.
דמשה רבינו לא האמינו בו מפני האותות וכו' לפי
הצורך עשאו ,לא להביא ראי' אל הנבואה הי' צריך הקב"ה מונע הצפת המים
להשקיע את המצריים ,קרע את הים והצלילם בו" והנה בתחלת הבריאה ,נברא האדם באופן שיוכל
מבואר דעיקר תכלית קרי"ס לא הי' להציל כלל ישראל להתקיים במים ,דאדם נברא כדי להתענג ע"ג המים
גרידא ,רק גם להטביע את המצרים בים דוקא ,ולזה דאדם נברא להתענג על ה' ונהר הרי יוצא מעדן להשקות
גופא סיבב הקב"ה שירדפו את ישראל לים סוף. את הגן ,דהמים הוא זה שעל ידו מגיעים אל הענג דענג
ר"ת "נהר עדן גן" אבל אחר שחטא שמו הקב"ה בעולם
משה רבינו משוי מן המים באופן שיוכל להגיע לזה אח"כ ,דהיינו שהקב"ה שמו
והנה מצד שני אצל כלל ישראל הוא להיפך ,הרי משה ביבשה ,שברא הקב"ה מציאות שלא יוכל להתקיים רק
רבינו גופא נקרא ע"ש שהי' משוי מן המים היינו שהי' ביבשה ,דהארץ היא זה שניתן לבני אדם ,ושמה דוקא
כולו בעל צורה בלי חומר כלל 41 ,ולא הי' נתפס אצלו הוא מקום מגוריו ,והקב"ה מונע כסדר את המים
ענין גוף ותאוה כלל ולכן לא ידע איש את קבורתו[ .ולא מלהציף את היבשה דבעצם מצד כמות המים יש בו
משום שהקב"ה הצליח להחביא אותו טוב עי' ש"ך עה"ת דברים מספיק לשטוף כל העולם ,רק הקב"ה בחסדו רוקע
ל"ד ו] הארץ על המים ,ובזכות זה אנו נמצאים תמיד מעל
המים.
40ומה שלא נברא האדם מעיקרא עם כנפים תי' בשו"ת הלכות קטנות
ח"א סימן רכג "כדי שלא יהא קל לדבר עבירה ושיהיה לו שכר פסיעות המתרחקים מן החומריות מתקיימים ע"ג מים
ובעוד שהולך לחטא רגליו יעכבוהו ויחזור יצרו צעדי אונו ותשליכהו
עצתו גם בדרך כשהסכל הולך" .ובס' דף על הדף סנהדרין צב :הביא והנה התפקיד של האדם הוא להתרחק לגמרי מבחינת
בשם ס' פרשת מרדכי (לר' אליעזר אלטשולר) שמבאר את הפסוק התאווה שבמים ,ועד כמה שמתרחק מצד החומריות
בקהלת (ג' י"א) את הכל עשה יפה בעתו ,שהיופי של מעשי ה' ניכר שבמים ,ומתחבר להיות יותר צורה כך הוא זוכה להיות
"בעיתו" ,ולמשל פעמים שאדם הולך בדרך מגיע לנהר ואינו יכול
לעבור וחושב בלבו חבל שאין לי כנפים .אבל בהזדמנות אחרת כשרודף לו מציאות וקיום גם במים גופא ,ולכן באלף השביעי
א חרי גנב שנמלט לאחר שגזל ממנו רכושו וכשמגיע לנהר אינו יכול שה עולם יחזור למים הקב"ה בורא כנפים לצדיקים כדי
יותר לברוח ,ואז רואה שטוב הדבר שאין לאדם כנפים...
41ובפסוק זה דכי מן המים משיתיהו רמז האריז"ל זה דמשה גילגולו
של נח ,דהוא הי' משוי ממי המבול ,ולהנתב' בהמשך א"ש דאילו זכה
דור המבול הי' מוריד להם התורה בבחי' מים עליונים וכיון שלא זכו
לכך הורידו משה בגלגול אחר.
כב
התורה פרשת נח שירת
לחיות כלל בלי מים ,והחיות הראשון שנברא בעולם הי' בקרי"ס התחדש יבשה בתוך המים
ביום חמישי ,והי' ע"י ישרצו המים שרץ נפש חי' וגו'
ובקריעת ים סוף כמו שלמצרים הי' תפקיד המים
והעופות ע"י רקק שהם תערובות טיט ומים.
להטביעם ,באותו זמן הי' כאן בריאה חדשה בשביל כלל
מי שמשתמש במים בתור חומר בלי צורה הנה הוא ישראל להיות ביבשה בתוך הים וזה ממש המשך למה
חומר גרידא וא"כ אין לו שום דרך להתקיים על המים שנאמר ביום שלישי ותראה היבשה ,וזה התחדש
שהמים שוטפים את החומר ,דמים הם ג"כ חומר בלי בקרי"ס דדוקא ליוצאי מצרים היינו שמופקעין
צורה ,אבל מי שמשתמש במים לייצר צורות והוא בעל מההליכה אחרי החומריות ,לאלו יהי' מציאות של יבשה
צורה אז אדרבה יש לו קיום ביבשה בתוך בים ,והוא בתוך הים ,ובזה אדרבה המים הם מסייעים לבנות את
משיג ותופס את הצורות האמיתיות ,וכדכ' הרמב"ם הצורה שלהם ,וזה נטבע בעצם מהות שלנו ולכן אנו
סוה"ל טומאה וטהרה ,דהרמז במקוה הוא לטבול במי נקראים עברים ע"ש ההעברה בים[ .עי' בר"ה לא .דביום ג'
הדעת שזהו המים של תפיסת הצורות והדעות הנכונות. השיר הוא אלקים נצב בעדת קל ע"ש שגילה ארץ בחכמתו והכין
תבל עדתו .מבואר דהתראות היבשה מתייחס לכלל ישראל]
הדגים יסודם ממים
הצמאון מושך למים ועיקרו בשביל תורה
וזהו התכונות שנקבעו בעצמותם של כלל ישראל
והנה בעצם כיון שכל חיותו של העולם הוא רק ע"י
שקיבלו בקרי"ס גם עשאוהו למצרים כמצולה שאין בו
המים טבע האדם הוא להיות נמשך למים והוא נעשה
דגים ,והכוונה דכל עיקר בריאת הדגים יסודם ממים,
צמא מאד למים ,וצמא מלשון צימצום דבלי מים אין לו
ומרמז לתאווה ,ואח"כ במדבר התאוננו על מה שאכלו
יכולת להתפשט ולהתרחב ,לזה נתן הקב"ה בחי' מים
דגים במצרים חנם ,היינו שרצו לחזור ולחיות בצורת
המים של המצרים ולשקוע בחומריות של המצרים ,אבל עליונים ואין מים אלא תורה ,שכולל בתוכו כל
ההשפעות והברכות והתענוגים האמיתיים ובזה יוכל
בעצם יצאו הרי ממצרים ורוקנוהו מן הדגים ,ובמכת דם
האדם באמת להרוות צמאונו ולהתפשט בלי גבול,
מתו כל הדגה אשר ביאור ,ולקחנו כח זה של דגים
לקדושה ולהנאה מרוחניות דכל ההנאה שלנו מכוון וזה"פ דישראל נסעו ג' ימים ולא מצאו מים והי' צמאים
מאד ,ובזה שהוריהו ה' עץ הי' הסימן ,שלא יחשוב
לתורה ועובדת ה' .ע"כ ע"פ מה ששמעתי מפי הג"ר
משה שפירא זצ"ל. האדם שע"י שירווה צמאונו במעדנים ובמאכלים
גשמיים בזה ישקיט צמאונו דאדרבה בזה עוד יוגבר
אכילת נח השפיע אוכל לכל הבהמות והחיות תאוותו ,כיון דבעצם הם מים מלוחים ורק אם משקיע
ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל וגו' והי' לך בתורה אף שמתחלה מורגש כמים מרים ,אבל אח"כ יהי'
ולהם לאכלה[ :שם כ"א] מתוק וירווה צמאונו בזה ,ולזה תיקן אז משה קריאת
התורה דע"י כח קריה"ת אפשר לקבל כח מים העליונים.
וכבר העיר הר"ר יהונתן [בתפארת יהונתן] דכמו דע"פ דרך
הטבע לא הי' שייך שיכיל התיבה כל החיות והבהמות וא"ש דמתחלה ירדו גשמים לדור המבול ואילו היו
רק הי' בדרך נס ,גם יכבד על נח להכין אוכל לכולם וגם עושים תשובה היו זוכין לגשמי ברכה ,ואיתא שהי' זמן
שעדיין לא ידע כלל מספר הבהמות שיגיעו ,ולזה א"ל מסוגל לקבה"ת ע"י משה רבינו ,וכמו שנרמז בשגם הוא
הקב"ה שיכין רק לעצמו ולבני ביתו לי"ב חודש ,ויהי' בשר ,בשגם גי' משה [חולין קלט ]:דאז היו זוכין למים
מספיק גם לכולם בדרך נס ,וזה שאמר הכ' ואתה קח לך העליונים ,וכיון שלא זכו נתהפך למים התחתונים
מכל מאכל שיהא מאכל רק לך ומ"מ יהי' בזה לך ולהם שמהפכים כל דבר לחומר.
לאכלה .והגר"א בקול אליהו הוסיף דהקב"ה צווהו בנוסח אחר וביתר עומק ענין הנ"ל :יש ב' תכונות למים:
להכין כביצה שזה שיעור אכילת אדם כמבואר ביומא פ. א :אינו מקבל צורה כלל ואינו בר עיצוב והוא כל כולו
והקב"ה כבר ישלח ברכתו ,ומיושב שלא הוזכר הנס חומר .ב :ל"ש לעשות צורה בלי תערובות מים .והנה
שנכנסו כל האוכלים בתיבה. דבר שכבר יש בו צורה הרי הוא כבר מעוצב ול"ש
וא"ז הג"ר דוד פרידמן זצ"ל בס' שלמי דוד הוסיף ,דעצם לשנותו לצורה אחרת ,ורק במי שמחוסר צורה אפשר
אכילת נח יגרום ברכה לאוכל וכמו בעלמא אכילת לקובעו כצורה מסויימת.
הצדיק גורם ברכה ,ויש להוסיף ולבאר למה באמת כל צורה בעולם צריך תערובות מים לעצבו ובריאת
נעשה הנס בצורה כזו ,כיון דכל עיקר הצלת העולם הי' האדם הי' צריך גשם כדי לעצבו ,שנא' ואד יעלה מן
בזכותו של נח ,הי' צריך להיות דכל השפעת המזון יהי' הארץ .ומים הוא גם שורש הראשון של כל החיים דל"ש
כג
התורה פרשת נח שירת
ההבדל בין צדיק לתמים מכוחו דוקא ,ועוד דרק באכילת נח הי' קיום מצוה
דהקב"ה צווהו לאכול ,והו"ל כאכילת הקרבנות שנא' בו
ובאמת לבד ההבדל שכאן כ' רק צדיק ובתחלת הפרשת
למשחה לגדולה ,ונאכל על השובע ולכן נשתלח ברכה
כתוב גם תמים ,יש עוד הבדל דלעיל כ' בדורותיו ל'
באכילתו ,והי' מספיק לכל העולם.
רבים וכאן כ' בדור הזה ,והביא החיד"א בפני דוד בשם
מרן הב"י כיון דנח הי' בדור המבול ובדור הפלגה ,ודור ולמשנ"ת לעיל בשם החת"ס דנח הי' עושה חמס בגופו,
המבול חטאם הי' בעריות ותאוה ודור הפלגה הי' חטאם והקב"ה לא הי' ניח"ל בזה א"כ י"ל דכאן גילה לו
בע"ז וכפירה ,וצדיק הוא לענין עריות וזה לענין דור הקב"ה שאני רוצה שתהנה מן העולם ,ולכן אני נותן לך
המבול ,ותמים הוא לאפוקי מע"ז ,ולכן בתחלת הפרשת מצות אכילה דאכילת הצדיק הוא זה שמביא ברכה לכל
כ' בדורותיו בל' רבים ,דלענין דור המבול ודור הפלגה העולם ,וא"ש דמיד אחר המבול שתה מן היין דהבין
הי' צדיק ותמים ,אבל כאן הקב"ה מדבר אליו לענין דור דרצון הקב"ה שיהנה מן העולם אלא דהי' תביעה עליו
המבול כ' רק צדיק. בזה וכדכתבנו שם.
ובצבי לצדיק פי' ,ע"פ מה שכ' אריז"ל דמשה גילגולו לשבח אדם בפניו
של נח ,א"כ י"ל דדרגת תמים הי' רק כשנתגלגל במשה,
ולכן בדור הזה הנך צדיק דייקא ,אבל בדור אחר הנך ויאמר ה' לנח וגו' כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור
הזה[ :ז' א']
תמים ,ומדוייק ל' חז"ל אומרים מקצת שבחו רק בפניו,
דרק לא בפניו הוא בדור אחר שהי' כבר למשה רבינו. וברש"י לא נאמר צדיק תמים ,מכאן שאומרים מקצת
ובספר סופרי המלך [פנינים חדשים למרן החת"ס] כתב שבחו בפניו וכולו שלא בפניו .ולכאורה טעם הדבר כדי
דמכאן יש לדקדק "בדור הזה" לאפוקי דורו של אברהם, שלא יבוא לידי גאוה ,והק' באילת השחר דא"כ עדיף
וזה תלוי אי י"ל דבדור הזה לאפוקי דורו של אנוש, שלא לשבחו כלל ,וי"ל ע"פ מה שיסד לן הג"ר ישראל
דהנה נחלקו בזה ר' יהודה ור' נחמי' במדרש תהילים, סלנטר זצ"ל שאין למנוע מלעזור לשני באוכל טעים או
במש"כ אשרי איש זה נח שלא הלך בעצת רשעים זה דור כבוד וכדו' מחשש מכשול של תאוה וגאוה דזה לא
אנוש ,ובמושב לצים לא ישב זה דור הפלגה דברי ר' החשבון שלך ,ובזה הי' מסביר הג"ר אברהם יצחק ברזל
יהודה ,ר' נחמי' אומר בדור אנוש קטן הי' ,וא"כ לד' רבי זצ"ל מה שמשה רבינו לא רצה מתחלה לקחת העגלות
מהנשיאים עד שא"ל הקב"ה קח מאתם[ ,במדבר ז ה
יהודה דגם בדור אנוש הי' צדיק בהכרח דמש"כ בדור
הזה בא לאפוקי דורו של אברהם ,ולר' נחמי' יתכן דבא וברש"י שם] דמשה סבר דאולי עדיף שיהי' להם קושי
לאפוקי רק דור אנוש וא"כ אין מקור לאפוקי דורו של בקיום מצות נשיאת המשכן ויקבלו יותר שכר ,לזה אמר
אברהם ,וא"ש לשיטתייהו דהם הם שנחלקו בתחלת הקב"ה דאי"ז החשבון שלך שמצדך אתה צריך לעזור
הפרשה אי דורשין לשבח או לגנאי ,דר' יהודה הוא זה להם כמה שיותר .ועד"ז לא ימנע אדם מלנדב מזגן
לביהמ"ד כדי שיהי' להלומדים יותר שכר בלימודם42 .
שדרש שם לגנאי כיון דכן מוכח ממש"כ כאן בדור הזה.
אולם ז"פ דמותר רק עד כמה שנחוץ לו שירגיש טוב
נח מקטני אמנה הי' אבל סתם להרבות בגשמיות בלי גבול אין סבה ,וכמו
שפשוט שאין להכשילו בחשש איסור עבור הרגשתו
ויבא נח ובניו ואשתו וגו' מפני מי המבול[ :ז' ז']
הטובה.
וברש"י אף נח מקטני אמנה הי' מאמין ואינו מאמין
ולפ"ז י"ל דלשבח אדם בפניו הרי הוא מחזקו ומשמחו
שיבא המבול ,ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים.
ומכבדו וזה דבר טוב ואין זה ענין שלו לחוש שמא יכשל
ותמוה טובא איך יתכן לומר על נח שהתורה העידה עליו
בגאוה ,אבל אין צורך בשביל זה להפריז כ"כ בשבחו
איש צדיק תמים ,ומסר נפשו ק"כ שנה בבניית התיבה,
ולהגיד כל שבחו ,דמספיק לזה להגיד מקצת שבחו.
ולא הושפע כלל מאנשי דורו ,שהיה מקטני אמנה?
ובכלל ק' הרי נח הי' נביא ,ואיך אפשר לקרוא לו אינו
מאמין ,הרי כולנו מאמינים ואם ישאלו מאתנו האם אתה
מאמין אנו נענה בוודאי אנו מאמינים ,וכן משה רבינו
42סיפר הג"ר מיכל שורקין שליט"א ,מתלמידי ישיבת בית התלמוד
נתבע על אמונה ,ואיך יתכן זה? וי"א דנח ידע שאולי בארה"ב דפעם בקיץ ביום חם מאד ,התקינו מתקן של מים קרים
הקב"ה יחזור בו ע"י שיעשו תשובה ,ולכן לא הי' בטוח בישיבה ,וא' מהאלטע מירער'ס הג"ר אליעזר הורדייסקי זצ"ל פירקו
מיד ואמר "כאן לא זה גינה" אולם שם זה הי' בדור הקודם ,וחשבו
שאינו נחוץ כ"כ ומקלקל עצם צורת הישיבה ,אבל בזמנינו בוודאי ל"ש
זה.
כד
התורה פרשת נח שירת
עם אמונה בפועל ולמעשה ,קל מאד לדבר על אמונה שיהי' מבול ,אולם לשון חז"ל הוא שהי' מקטני אמנה
כמ"ש האמנתי כי אדבר אבל קשה מאד ליישמו למעשה. היינו שהי' חסרון באמונה.
ע"כ מדברי הרב זצ"ל.
אמונה שלימה שיהי' נחשב כמציאות ממש
גם המשגיח הגה"צ ר' שלמה וולבה זצ"ל בשיעוריו ושמעתי מפי הג"ר אברהם יצחק ברזל זצ"ל שביאר בשם
עה"ת הלך בדרך זו 44 ,והשווה גמ' גיטין נ"ו :שריו"ח בן הג"ר יעקב קמינצקי זצ"ל 43דיש הרבה דרגות באמונה.
זכאי בא לפני אספסינוס והי' בטוח שהוא מלך כיון וביאר ע"פ מעשה שהי' בשנת תר"ע ,שקבעו המדענים,
שירושלים וביהמ"ק נפל בידו ,וכתיב והלבנון באדיר שעפ"י חשבון יש כוכב א' [שביט] שאמור להתנקש
יפול ואין לבנון אלא ביהמ"ק ואין אדיר אלא מלך בארץ וכל העולם יחרב ,וכל העולם פחדו מאד ,אבל
שביהמ"ק יפול רק ביד מלך .וק' מהיכן הי' לו לריו"ח גדולי ישראל אמרו שאין מה לפחד ולכן לא פחדו
בטחון כה גדול לקבוע שהוא מלך ,הרי ידע שאם אינו החרדים ,וכשהגיע היום שאמרו שאז יבוא הכוכב ,הי'
נכון יהרג מ דין מורד במלכות ,אלא שהיתה לו וודאות יום בהיר מאד והשמש האיר בלי שום עננים ,פתאום היו
כ"כ מוחלטת בדברי הנביאים ובדרשות חז"ל ,עד שהי' ברקים ורעמים ועננים שחורים ,וכולם גם החרדים לדבר
אצלו כמציאות ולא התחשב כלל עם המציאות שנראה ה' פחדו שיקרה משהו .ולכאורה מה קרה עכשיו
לעיניים ,אלא דרש את הפסוקים והבין שכך צריך שפחדו ,הרי עד אז האמינו במה שאמרו גדולי ישראל,
להיות ,וזה נקרא אמונה שלימה. אלא התשובה היא ,דכשבא למעשה חושבים אולי יש
וכן אמר החפץ חיים זי"ע שמה שהשמש יזרח למחר בזה משהו ,וזה כבר נקרא קטני אמנה שחסר חוט
אינו מחמת שזרח אתמול ,רק כיון שכתוב להלן "יום השערה באמונה ,וכן אצל נח ,דאם הי' דבר ה' מוחלט
ולילה לא ישבותו" א"כ כך חייב להיות ,היינו שדברי אצלו בוודאות מוחלטת בלי שום פיקפוק לא הי' הבדל
הקב"ה ותורתו הוא יותר מהמציאות45 . אצלו כלל בין ראי' לשמיעה ,ואם הקב"ה אומר שיהי'
מבול אז הו"ל להיות אצלו כמציאות ממש.
סיפר הג"ר ישראל יצחק מנדלזון שליט"א על אביו הרב
מקוממיות זצ"ל שנשלח פעם ע"י מרן הגרי"ז זצ"ל אם רוצים דוגמא לכמה אנו צריכים להגיע באמונה
בהתלוות הג"ר חיים ברים זצ"ל לפעול אצל ראש עיריית מוחלטת ,הנה אמרו חז"ל ביצה טו" :א"ל הקב"ה
ט ברי' שלא יחפור בבתי קברות שם ,וניסה להסבירו ענין לישראל בני לוו עלי והאמינו בי ואני פורע" הנה נצייר
השארת הנפש וחומר ענין חטוטי שכבי ,ענה ראש העיר אדם בא לביתו ,ואומר לאשתו הנה בשבוע זו אין לנו
"הרב מסביר לי מדברי חז"ל אבל אני רוצה פסוק כסף לשבת ונצטרך לאכול לחם שחור ,והיא אומרת
מפורש בתורה שאסור" ,הניח הרב עשר אצבעותיו על למה לא תלך ללוות ,והוא עונה אני לא מוכן ללוות
כשאני לא יודע איך לשלם ,ואומרת לו בתמימות הרי
אני למדתי בסמינר שהקב"ה אומר לוו עלי ואני פורע,
וע"ע בתפארת שמשון עה"ת בדרך זה. 44 עונה לה הבעל ,שזה רק איזה ענין או שזה רק למי שיש
45הפלגה גדולה בענין זה ראיתי מובא בשם ספר מעשה איש (חלק ו' ע' לו זכותים וכו' וכו' זה נקרא שהבעל הוא מקטני אמנה,
מ"ו) מה שסיפר הגאון ר' יעקב גלינסקי זצ"ל :באתי פעם לחזון איש
זצ"ל ,ויצא מחדרו אדם גדול ,ונכנסתי אני לחדרו .אמר לי החזו"א: דהרי אם הי' מתקשר אליו עכשיו דוד עשיר ומבטיח לו
שאלו אותי על מה שאמרו חז"ל "לויתן דג טהור הוא שנאמר וכו'", אלף דולר בוודאי הי' סומך ע"ז ,נמצא דחסר לו באמונה
[חולין סז ]:ונשאלתי הרי כתוב בחז"ל [ב"ב ע"ה" ].עתיד הקדוש ברוך
הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן" ,ונביא מכאן ראיה המוחלטת בהקב"ה.
שלויתן דג טהור הוא ,דאטו הקדוש ברוך הוא יתן לצדיקים דבר שאינו
טהור? ממשיך בעל המעשה :המתנתי שהחזו"א יגיד את התירוץ על אבל אצל אברהם אבינו מצינו שהתורה משבח אותו
קושיא זו ,ושקט שרר בחדר ,העזתי פני ושאלתי :ומה התירוץ? החזו"א
היה נראה כמתחמק ומסרב מלומר לי את תירוצו על הקושיא ,ולאחר והאמין בה' ויחשבה לו צדקה [ט"ו ו'] וכבר הק' הרמב"ן
שהפצרתי בו ,ענה לי" :ראיה מכאן שאם אין פסוק בתורה להכשיר -גם איזה מעלה היא לאברהם ל היות מאמין ,ולכ"פ באופ"א,
אצל הקדוש ברוך הוא לא אוכלים" [כי לא בשמים היא] .ובנוס"א הי'
אפש"ל שאין פוסקים הלכות ע"פ מדרשים ואגדות .והנה הגר"ש קלוגר אבל רש"י מפרש אמונה כפשוטו הרי מבואר דאמונה
זצ"ל הי' פוסק הלכה ע"פ מדרש ראה לדוגמא הגהות חכמת שלמה סי' אינו כ"כ פשוט ,אלא שאצל אברהם הי' דברי הקב"ה
תרכ"ה דלמי שאין ידו משגת יקדים ד' מינים לסוכה דד' מינים הוא
פרסומי ניסא דמבואר במדרש דזה סימן שניצחנו בדין ,ומסופר שפעם כמציאות מוחלטת ולא הי' שום הבדל כלל אם אכן
חזר ת"ח אחד לפני הגרי"ז על פסק אחד של הגר"ש קלוגר שבנוי על נראה הדבר במציאות או רק הובטח ,הרי חזינן שהלך
מדרש ,והרגיש הגרי"ז שאותו ת"ח אומרו בדרך זילזול ,ונתמלא בחרדה להלחם עם המלכים בעפר ונעשו חרבות ,כיון שאצלו
ואמר כמ"פ "האתם יודעים על מי מדובר?? הרי מדובר על הגר"ש
קלוגר"[ .ובעיקר הקושיא עי' מהרש"א חולין שם שתי' דהספק הי' אם לא הי' שום נפק"מ בין חרב לעפר ,וזה נקרא להשתמש
הוא מין דג או עוף הגדל במים ובלב ארי' ומהר"ץ חיות ועיון יעקב תי'
דס"ד דתורה חדשה מאיתי תצא להתיר את האיסור וכמו שאמר במדרש
שמיני בהא שישחט הלויתן בסנפירין מצד תורה חדשה] 43לא נדפס באמת ליעקב .ורעיון זה כבר כ' בכמה ספרים.
כה
התורה פרשת נח שירת
והנה ממש"כ "אדהכי והכי" משמע שהי' בדעתו לשמוע השלחן ,ואמר "אתה מאמין שהאצבעות שלי מונחים על
לפסק של רבו ,אולם השתהה קצת בדבר כיון שפקפק השלחן"? ענה "כן אני מאמין כי אני רואה את האצבעות
בדברי רבו ,ולזה נענש שהריחיים התקלקל ,וזה רמז על השלחן לכן אני מאמין" .הגבי' הרב את קולו מעט
דאם מורה לו רבו לעשות דבר מה יש לו לקבל הדברים ואמר "אני מאמין בכל מילה הכתובה בחז"ל ,הרבה יותר
מיד בהחלטיות בלי שום פיקפוק ,ולפעול עפי"ז ,ואולי ממה שאתה מאמין שהאצבעות שלי מונחות על השלחן".
אח"כ כשנוגע ללימוד יוכל לפלפל עם רבו ,אבל מצד ראש העיר קם ,פתח את המגירה הביא את המסמכים
הוראה למעשה יש להאמין מיד לדברי הרב. החוקיים וקרע אותם א' אחרי השני .ר' חיים ברים שאל
את ראש העיר האם הגעת כבר כ"כ מהר לדרגה כזו של
מערכת הדגים אמונה ,שאתה כבכר קורע את המסמכים? השיב ראש
שליטת האדם על הדגים והצלתם במבול העיר ,אני לא מעוניין לגלות לך הדרגה שלי באמונה,
אבל דבר אחד אני אומר לך כי אני מאמין באמונה שלמה
כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר שהרב מקוממיות מאמין במה שהוא אמר ולכבודו קרעתי
בחרבה מתו [ז' כ"ב] ומש"כ אח"כ ומוראכם את המסמכים.
וחתכם יהי' ע"כ חית הארץ וגו' ובכל דגי הים
בידכם ניתנו וגו' [ט' א -ב] עכ"פ למדנו מזה דכ"ז שהמציאות הנר' לעיניים עדיין
תופסת מקום חוץ מדבר ה' ,נקרא מקטני אמנה .ולכן
ופירש"י כל אשר בחרבה ,ולא דגים שבים .והוא מגמ' כשאמר הקב"ה לנח בא אל התיבה הי' לו לרוץ תיכף
קידושין יג .וזבחים קיג .ואיתא שם דלא נגזרה גזירה ומיד לתיבה ,ולא להמתין עד שדחקוהו המים.
כלל על הדגים .והטעם כתבו הראשונים [הריטב"א קידושין
שם וחזקוני ועוד] כיון שלא השחיתו דרכם ,וכמדוקדק האמונה בהבטחת הצדיקים
בקרא כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ דוקא. ועד"ז הוא האמונה בהבטחת הצדיקים ,דפעמים אין
והטעם שלא השחיתו פי' המהר"ל בגור אריה דהרי יסוד ההבטחה מתקיימת רק אם יהי' לו הדבר כמציאות
הא דהשחיתו כל בשר את דרכו הוא מחמת השפעת וכברור לו שאכן כן יהי' ,וכבר שמענו הרבה סיפורים על
האדם וכדהאריך בזה בבית הלוי ,ודגים כיון שנמצאים אלו שהובטחו מפי צדיקים על איזה ישועה וכפי גודל
בים הם נחשבים כמקום מובדל ומקום לעצמו וממילא בטחונם כך היתה ישועתם ,וכפי שמסופר על א'
לא מגיע שם הפגם כ"כ .ויש להוסיף דגם שליטת האדם הצדיקים שהבטיח לשני חסידיו זש"ק ואחד נושע ואחד
לא מגיע לשם כ"כ ,וכמבואר בחזקוני עה"פ ויצר ה' לא ,והתברר שאשתו של אותו שנושע מיד אחרי
אלקים וגו' ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וגו' [לעיל ששמעה על ההבטחה כבר קנתה מה שצריך לתינוק,
ב' יט'] שקרא אדם שמות לחיות ולבהמות ועוף השמים דהי' כבר אצלה כמציאות ולכן באמת הי' לה ישועה,
ולא כתוב שם דגים ,ופי' דלא יוכל להביאם שימותו ואין אבל השני כנר' שעדיין פקפק אם יבוא הישועה וכדי
לו רדייה עליהם .מבואר דחסר בשליטת האדם על לקבל הישועה הי' נצרך אז לדרגה גבוה של אמונה
הדגים .ואף שכתוב ורדו בדגת הים מ"מ חסר בשליטתו בדברי הצדיק.
עליהם .וידידי הג"ר יצחק עליפנט שליט"א בעמח"ס
אביי פקפק בדברי רבה
ביאורי משפט ,פי' דכיון דהדגים לא רואים הקילקולים
אינו משפיע עליהם וכדברי הגרי"ז על ותראו את ובזה יל"פ הגמ' בביצה ל"ו :דגשם הי' נוטף על רחיים
שיקוציהם וגו'. של א ביי והי' חשש שיתקלקל ,ושאל לרבה והתיר לו
להכניס המטה שלו לשם ואז להוציא הריחיים מצד גרף
לפוריך להתם הוה כאומר לו דאם לא יעשה כדבריו לא יהיו לו ריחיים. של רעי .והי' קשיא לי' לאביי וכי עושין גרף של רעי
וכ"ז נפק"מ למי שביקר אצל רבו שכיבדו באיזה פרי שסומך על לכתחלה[ ,עי' תוד"ה תיתי דעת רבה בזה] אדהכי והכי נפל
כשרותו והוא מקפיד לעשר שוב ,האם יכול להחמיר בפני רבו ,אולם
הגרי"צ זילברשטיין שליט"א בחשוקי חמד כאן דחה שאין ראי' מכאן בי ריחיא דאביי אמר אביי תיתי לי דעברי אדמר[ .תבואני
שבא לשאול את רבו במיוחד ע"ז ,ועוד דהחומרא לעשר שוב הוא זאת בשכרי שעברתי על דברי רבי -רש"י ,ובמהרש"ל הוסיף לבאר
הוראה כללית שהרבה יראי ה' נוהגין כך ,ואין כאן פגיעה אישית ברב יה"ר שיבוא זה ההפסד בשכרי ולא אקבל עונש ממקום אחר ] 46
הסומך על הכשרות ,לעומת זאת אביי שפקפק על דברי רבה ,אין כאן
הוראה כללית ,אלא שרבה סובר מותר לעשות גרף של רעי ,ואביי חולק
עליו .שוב מצא במג"א סי' ס"ג סק"ב בשם יש"ש (פ"ז דב"ק סימן מא) 46וכן פי' בספרו יש"ש סי' ד' ומוכיח מזה דיש עונש גם היכא דרוצה
שמי שמחמיר בפני רבו ורבו מיקל מנדין אותו אפי' עביד לש"ש, להחמיר יותר ממה שאמר לו רבו .אמנם האחרונים כתבו בדעת
ואפילו אין פשוט כ"כ להתיר לא יחמיר נגד דברי רבו אם לא שיש לו הרמב"ם דפוסק כאביי דגם במקום פסידא אסור לעשות גרף של רעי,
ראיה לסתור דבריו ,וכן כששאל את גיסו הגרח"ק זצ"ל השיב דוודאי זה ולדידיה יקשה אמאי נענש אביי הא נהג כדין .ותי' הגריש"א זצ"ל
פגיעה ברבו ועליו לאכול מה שנותן לו בלי לעשר. בהערות ,דנענש משום קפידא דרבה ,דכיון דאמר ליה העצה דעייליה
כו
התורה פרשת נח שירת
לענין דגים [ויקרא יא י] מבשרם לא תאכלו ,כתב וז"ל" :והנה בטעם היתר אכילת דגים
הדג יקרא בשר ,רק מה שאמרו חז"ל בנדרים הוא על מנהג דברי
אלה הדורות" עי' בשואל ומשיב ח"א מהדו"ק סי' רל"ז מש"כ והנה בגמ' סנהדרין נט :מבואר דאדם הראשון לא הותר
בדברי האבן עזרא הנ"ל .וע"ע במג"א סי' תקנ"ב סק"ב בטעם לו בשר לאכילה ,דכתיב [לעיל א כט-ל] לכם יהיה לאכלה
איסור אכילת דגים בסעודת המפסקת כיון דלפעמים דגים בכלל ולכל חית הארץ -ולא חית הארץ לכם וכשבאו בני נח
בשר בהל' נדרים ,וע"ע בפרדס יוסף החדש פ' בהעלתך [במדבר התיר להם ,שנאמר [ט ג] "כירק עשב נתתי לכם את כל"
יא ד] עה"פ מי יאכילנו בשר זכרנו את הדגה]
וביאר הרמב"ן [לעיל א' כ"ט] הטעם דבאמת גם לבעלי
אבל כל זה אינו ,דמפורש בגמ' סנהדרין שם בהמשך חיים יש קצת דעת ולכן לא הותרו לאדם הראשון ,אבל
ד פריך מורדו בדגת הים מאי לאו לאכילה ומשני לא "כאשר חטאו ,והשחית כל בשר את דרכו על הארץ,
לעבודה דשייך עבודה בדגים מהבעיא "המנהיג עז ונגזר שימותו במבול ,ובעבור נח הציל מהם לקיום
בשיבוטא מהו" עי"ש ברש"י ,הרי מבואר להדיא דאיסור המין ,נתן להם רשות לשחוט ולאכול ,כי קיומם
בשר לאדם הראשון כלל גם הדגים דלכן פריך משם בעבורו" עכ"ל .ולכ' לפ"ז אי נימא דהדגים לא חטאו
ועוד מבואר דשייך עבודה בדגים ,וכ"כ שם ביד רמ"ה ולכן לא נגזרה עליהם שימותו במבול לא ניצלו בזכות
להוכיח ,דגם דגים נאסר לאדם הראשון[ .והוסיף להוכיח נח וא"כ איסור הראשון במקומה עומדת ואיך מותר
כן מדכתיב בסוף הפסוק "ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש לאכול דגים.
חיה" הרי כל נפש חיה אמור נקט דקאי גם על דגים ].וכ"כ
להוכיח בחזקוני וכן הדגיש הספורנו עה"פ ורדו בדגת ויש שרצו להוכיח מזה ,דלא נאסר לאדם הראשון רק
הים דהיינו לעבודתו ,דכנראה היה קשה לו הרי עדיין לא בשר בהמה ועופות דכך הוא צורת הדרשא "לכם יהי'
הותר לו באכילה ולכן פירש דקאי על עבודה ,וכן לאכלה ולכל חית הארץ" ולא חית הארץ לכם ,א"כ עיקר
משמעות הפסוק "ומוראכם וחיתכם וגו' ובכל דגי הים האיסור על חית הארץ וכן במש"כ שם בהמשך הפסוק
בידכם ניתנו"" :כל רמש אשר הוא חי לכם יהי' לאכלה" "ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ" אבל דגים לא
הוזכרו שם[ 47,בפשטות הטעם דדגים לא אוכלים ירקות]
[ט' ב' ג'] משמע דקאי גם על הדגים ,וכמפורש ברמב"ן
ואבן עזרא שם ,ובערוך לנר סנהדרין שם כ' דמצד ומביאים ראיה לדבריהם ממש"כ "ורדו בדגת הים" דזה
בהכרח לענין אכילה דל"ש בו עבודה[ .ויתכן דזה תלוי אי
המקור לאיסור בשר הי' אפש"ל דלא נכללו דגים כיון
דגים בכלל בשר כדהעיר במרגליות הים בסנהדרין שם ,דבחולין
דבפסוק זה לא הוזכרו רק חי' ועוף ורמש ,אלא דממה קד .תנן הנודר מן הבשר ,מותר בבשר דגים וחגבים וברש"י דכל
דמקשה בש"ס מורדו בדגת הים מוכח דגם בשר דגים מין בשר אדם קורהו בשר חוץ מבשר דגים וחגבים ע"כ ,ולפי"ז
לא הותר לו ,וצ"ל דיליף כן מדכתיב הנה נתתי לכם את מבואר דדגים לא נקרא בשר ,מצד שני המשנה עצמו קוראת לו
כל עשב זורע זרע לכם משמע אבל דבר אחר לא עכ"ד "בשר דגים" ובנדרים נד :רשב"ג אומר ,הנודר מן הבשר אסור
ערל"נ. וכו' ומותר בראש וכו' ואין צריך לומר בשר דגים וכו' ופריך מ"ש
בשר עוף לת"ק דאסיר וכו' בשר דגים נמי וכו' ומבואר דלולא
ומצד עצם הגמ' דחה ידידי הרב יצחק קונינסקי שליט"א הקזת הדם או בכאיב לי' עיניו גם דגים בכלל בשר כיון דמימלך
דיתכן דעיקר כוונת הגמ' להוכיח דרדו הכוונה לאכילה, עלי' שליח עי"ש בר"ן ובשם רמב"ם ויל"ע ,ובאבן עזרא במש"כ
וממילא גם המשך הפסוק הוא כן ולא דהדגים נאסרו
לאכילה ,שו"מ כן בספר משמרות כהונה [להג"ר אברהם 47וקצת סמך לדבר ממה שפירש"י [לעיל א כ"ב] דהא דהוצרכו דגים
יצחקי מגדולי תוניס] על סנהדרין שם דנקט בפשיטות לברכה מיוחדת ביום חמישי כיון דניצודים לאכילה וק' הרי עדיין לא
הותר להם ובפשטות זה הי' ע"ש העתיד אבל אי הותרו מיד א"ש טפי.
דדגים לא נאסרו והק' על קו' הגמ' מדגים ותי' דעיקר ובחי' אגדות מהר"ל סנהדרין נט :הביא דיש מפרשים הטעם דאדם נאסר
כוונת הגמ' להוכיח שכל המשך הפסוק לאכילה ,גם בבשר ,כי עדיין לא נתברכו החיות מפני הנחש שעתיד להתקלל ולא
תהא הנחש בכלל ,ומעתה הבהמות אם יהיו צדין ואוכלין אותם יהיו
בספר ברכת יצחק רצה לדחות גמ' זו באופן אחר ,אשר מתמעטים והרי לא נתברכו ויהיו חסרים ,שלכך הוצרכו הדגים לברכה
לפ"ז אינו כ"כ פשוט לומר דנאסר לאדם ,עוד ראיתי מפני כי צדין מהם ,ולכך אסר להם .וכאשר יצא נח מן התיבה נתברכו
הבהמות ואז הותר לבני נח הבשר .אבל מפני מה נאסרו הדגים עד לבני
בספר אחד שהעיר דלפי הסברת המהר"ל בענין איסור נח ,שהרי לא התיר להם אלא דוקא פרי העץ ועשב השדה .אבל דבר זה
אכילת בע"ח לפי שיש להם מציאות ,א"כ לפי הסברת רמזו חכמים במה שאמרו (פסחים מ"ט ב') עם הארץ אסור לאכול בשר,
מהר"ל בענין דגים שאין להם מציאות כלל כיון שהם והטעם הוא כי עם הארץ שהוא חמרי לגמרי אין ראוי שיהיה על הבהמה
החמרית .כי גם עם הארץ הוא בהמי ,ואין האחד ראוי שיהיו גובר על
במים הי' צריך להיות מותר .ואכמ"ל יותר. השני לאכול אותו .ואדם הראשון נקרא אדם על שם שנברא מן האדמה,
וכל הדורות עד נח מתיחסים לאדם הראשון שנברא מן האדמה עד שבא
שו"מ במשך חכמה שעמד בזה ותי' שלא יהי' קנאה נח כי הוא היה איש האדמה שהיה מושל על האדמה ,ולכך אין ראוי
שיהיה מושל על הבהמה וכל בעלי חיים עד שבא נח שהוא איש האדמה
במעשה בראשית ,וכדאיתא בברכות האומר על קן צפור ואליו הותר לאכול בשר" מבואר מדבריו דוודאי דגים נאסרו הגם שלא
וכו' שלא יהא מטיל קנאה במעשה בראשית .וצ"ב למה הי' צורך מצד חסרון ברכה אל מצד דע"ה אין לו לאכול בשר וכל בעלי
חיים כולל דגים.
כז
התורה פרשת נח שירת
דרק השפעת הרע לא מגיע לים שהוא מקום מובדל, יהי' קנאה הרי מגיע להם שלא הי' עליהם שליטה
אבל השפעת הצדיק מגיע בכל מקום ,וא"כ נתעלו לאכילה.
הדגים מחמת צדקותו של נח וממילא שוב יש לו שליטה
עליהם ,וזה גופא הענין לאכול דגים בשבת ולכן נשמות ובשפתי צדיק מביא ששאל כן להשפ"א והשיב לו ,ע"פ
צדיקים מתגלגלים בהם דרק השפעת הצדיקים מגיע מדרש דבאמת נצטווה נח לאספם ,רק שהם ברחו
להם ולא של הרשעים. לאוקינוס ולפ"ז ניצלו רק בזכותו ,וצ"ע אם לא חטאו
למה הי' צורך לאוספם למה לא ינצלו בלא"ה.
המים הוא מקום מובדל לעצמו
ובשם הג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל שמעתי 48לתרץ
וביותר י"ל ,דחוץ מזה דהים הוא מקום מובדל לעצמו ע"פ מה שהק' מהרש"א זבחים שם דאיך התקיימו הדגים
הרי הוא גם מקום טהור בעצם ,דאך מעין ובור מקוה במים הרי היו רותחים ,וכדהק' שם בגמ' על עוג וכן על
מים יהי' טהור וכל שבים טהור וכל טהרה נעשית ע"י עצם התיבה ,ומהרש"א תי' דרק במקום שהי' חרבה
מקוה מים ,ושמעתי מהג"ר אליהו דיסקין שליט"א מעיקרא נהפך לרותחין ,ולא מקום הדגים ,ותי' הגר"ח
להציע דכל ענינו של המבול הי' לטהר את העולם ע"י דגם הדגים היו צמודים לתיבה ששם הי' צונן וכדמשני
מקוה מים דסגולתו של מקוה הוא לקבל הווי' ומציאות התם בגמ' שם לענין עוג ותיבה עצמה ,ולפ"ז נמצא דגם
חדשה ויש להוסיף דכתוב אצלינו כמה פעמים מלת הדגים עצמם ניצלו רק בזכות נח[ .וצ"ע למה לא פריך בגמ'
היקום שזהו אותיות מקוה ,וא"כ יתכן דהדגים שכל שם על הדגים הרי הגמ' שם הביא גם הא דלא נגזרה גזירה על
מציאותם והווייתם במים הם מופקעים מהשחתת הדגים וצ"ע]
וקילקול האדם אבל השפעת הטהרה והצדקות של
העולם מגיע גם לשם51 . גודל ענין אכילת דגים
וע"פ דרוש הי' אפש"ל ,דהנה ידוע גודל הענין ע"פ
[עוד נוסח יש בכלי חמדה ,דהא דכל שבים טהור כיון דכדי לקבל
טומאה בעי' גמרו בידי אדם ובשאר בעלי חיים ע"י שקרא להם
קבלה 49לאכול דגים דוקא בסעודת שבת ,כדאיתא
אדם שם ,הוי גמרו בידי אדם ושייך טומאה אבל דגים שלא נקרא בקיצור של"ה ועו"ס ,והביא שם דבכתבי אריז"ל איתא
להם שם ע"י האדם וכנ"ל בשם החזקוני ולכן ל"ש טומאה דנשמות הצדיקים מגולגלים בדגים[ ,עי' בני יששכר חודש
ולהנ"ל א"ש דבאמת לא חל עליהם שליטת האדם כ"כ]. סיון אות י"ח] ובפרי עץ חיים כתוב דיש הסבר ע"פ סוד
שלדג עינא פקיחא בלי עפעפים ,ועוד כיון דהדגים לא
ובזה מתיישב ג"כ קושיית הגה"צ רבי יהודה זאב סג"ל
חטאו בדור המבול וכנ"ל ,ויש שנהגו לאכול דגים
ראש ישיבת מנצסטר זצ"ל 52שהקשה דלמה הותרו באצבעות על סמך הפסוק "וכל דגי הים בידכם ניתנו"
בע"ח לאכילת האדם לפי שניצלו בזכותו ,הרי כל עיקר [דרכי חיים ושלום אות שצ"ח ועי' כ"ז בספר פסקי תשובות סי'
מה שנתקלקלו הוא לא הי' אלא בעוון האדם וא"כ בדין רמ"ב וסי' ר"נ] וא"כ י"ל דאדרבה מחמת גודל מעלתם
הוא שינצלו כשהאדם ניצל ,ולהנ"ל א"ש דאלו שניצלו נתייחדו שעל ידיהם יהי' עליה גדולה לנשמות ישראל
הי' רק ממה שלא התקלקלו ,וזה הי' רק מכח עבודתו בסעודות שבת ,וכן לנשמות הצדיקים ,וא"כ אינו חסרון
של צדיק ,ולכן הותרו לו לאכילה. להם אלא מעלה שקיבלו ,דוקא ע"י מה שלא חטאו בדור
האם דגים כשרים לקרבן בן נח המבול.
והנה יל"ע אי דגים כשרים להקרבת קרבן בן נח כמו רק השפעת הטוב מגיע לים ולא הרע
שחיות כשרות להקרבה ,ומרן הגרח"ק זצ"ל בטעמא עוד יש להוסיף ,דהנה באמת קשה הרי הבעלי חיים
דקרא הסתפק בזה ובספר משנת חיים להג"ר חיים שנכנסו לתיבה לא השחיתו דרכם כדפירש"י וא"כ
שטיינברג שליט"א דן בזה טובא בחילוף מכתבים עם בלא"ה לא הי' מגיע להם שימותו 50,ובהכרח דזה רק ע"י
הגרח"ק ,והגרח"ק נקט בפשיטות דפסולין להקרבה כח הצדיק שהשפיע על חלקו בבריאה ,וצ"ל דבהמות
מדלא נקטינהו בברייתא דזבחים ,אולם ר"ח שטיינברג אלו שייכים לחלקו[ .וכ"כ בספר אמרי דבש להגאון רבי דוב
מצדד דכשרים ,ולכן הי' צריך אדם הראשון למסור שטרנבוך זצ"ל] וא"כ י"ל דכל הדגים הושפעו ממנו די"ל
48מידידי הג"ר נפתלי מאנטל שליט"א.
51
שו"ר בספר יוסף אור על ליקוטי או"ש שביאר כן בכוונת המשך 49גם ע"פ הלכה יש ענין גדול באכילת דגים דוקא כמבואר בגמ' שבת
חכמה הנ"ל דכיון דהא דלא חטאו הי' מחמת המצאם במקום נבדל קי"ח ,ושי' הגר"ז הוא דחיוב דגים בשבת דאורייתא .והארכנו בזה
ומקום טהרה לכן יש קנאה במעשה בראשית דלמה הם זכו להיות בפורים בענין מזל אדר דגים והתנגדות המן לדגים.
במקום זה יותר מבע"ח אחרים. 50ובמשך חכמה החדש הובא מכת"י דבמקרה הם לא חטאו ולכ' בא
52שמעתי מנכדו הרב אהרן הכהן ארנטרוי שליט"א. ליישב קושיא זו.
כח
התורה פרשת נח שירת
ור"ן איסור צידה גורם חלות שם מוקצה מסויים לענין לבניו סימני טהרה של הדגים עי' בתוס' חולין ס"א ע"א
איסור האכלה ולתוס' זה מגזירת איסור צידה. ד"ה כל.
אי שייך בדגים ענין ניצודים ועומדים ויל"ע למה באמת לא הוכשרו דגים להקרבה ,דאין לומר
דל"ש שחיטה דהרי מנחות כשרים להקרבה ,ואולי ל"ש
והנה לענין איסור צידת חי' ועוף מבואר בכל הסוגיא
כפרה לאדם רק במין הדומה לו השייך לחלק הארץ אבל
שם דתלוי אם זה בביבר גדול או קטן או אם צ"ל הבא
מה ששייך לחלק הים ל"ש לו כ"כ וכנ"ל .עוד י"ל
מצודה ונצודנו כרשב"ג ,אבל בדגים משמע דאסור בכל
דמצינו דלדגים יש זוהמא כדאי' בשבת קח .מהו לכתוב
גווני וצ"ב למה לא יתכן דגים במקום קטן מאוד
תפילין על גבי עור של דג טהור ,א"ל אם יבוא אליהו
שניצודים ועומדים.
ויאמר אי פסקא זוהמא מיניה אי לא וכו' ,ובחי' הר"ן שם
ובאמת מבואר בביצה כה .דהסוכר אמת המים מעיו"ט פי' דכשבא נחש על חוה הטיל זוהמא עלי' ועל כל
ולמחר השכים ומצא בה דגים מותרים הרי דגם בדגים בריות שבעולם ,ישראל שעמדו על הר סיני נפסקה
יש מציאות דכבר ניצודים ,ובאמת זהו טעם הרמב"ם זוהמא מהם ומן הבריות שהיו שם ,חוץ מדגים שלא היו
פ"ב משביתת יו"ט ה"ז שלא חילק כלל בין דגים לחיות שם ולהכי אצטריכי לאליהו להודיענו אי פסקה או לא,
ועופות ,הגם דבמשנה חילקו דדגים אין צדין וחיות וא"כ א"ש דלא כשר למזבח ,ומאידך עי' בטור או"ח סי'
ועופות יש אופנים דצדין ,ופי' מ"מ הטעם דס"ל קפ"א בשם שאילתות דכל דבר שאין קרב ע"ג המזבח
דרשב"ג חולק על ת"ק ,וס"ל דאין הבדל בין דגים וחי' נקרא מזוהם וכו'.
ועוף ,אולם הראב"ד חולק וביאר טעם החילוק כיון
שהדגים מכוסים במים ממילא הם תמיד מחוסרים צידה, איסור צידת דגים והאכלתם בשבת ויו"ט
והא דסוכר אמת המים כבר תי' הב"י בסי' תצ"ז דמקום הנה בביצה בריש פרק אין צדין ,כ"ג :מבואר איסור צידת
צר כ"כ פחות מששה טפחים גם הראב"ד מודה. דגים ביו"ט וגם האיסור לתת להם מזונות ,ויל"ע בטעם
הדבר ,והאם איסור צידה ואיסור האכלה תלויים זה בזה.
ובפשטות נמצא דראיית העין מתרת הצידה ובמקום צר
כ"כ גם במכוסה מים מותר ,וכן מבואר לפ"ז דבמים ונחלקו בזה הראשונים דד' רש"י שם דאיסור האכלה
צלולים מותר דליכא איסור צידה וגם מותר להאכילם הוא כיון דבלא"ה יש להם מזונות משרשי העשבים וקטן
וכ"כ המג"א [סי' תצ"ז סק"א] אבל הט"ז סק"א הק' דאי אוכל את הגדול ,ובשבת ק"ו :פי' דכיון דהם מוקצה לא
מצד כיסוי המים מאי נ"מ במקום צר .לכן פי' דוודאי מצי למיטרח עלייהו וכן הסכים הר"ן בביצה ע"פ ד'
הראב"ד בעצם מסכים לרמב"ם ,דגם דגים שווים לחי' הירושלמי דאין עושין תקנה לדבר שאינו מן המוכן .ותו'
ועוף ,דהכל תלוי אם צ"ל הבא מצודה ונצידנו ובתיבה בשבת הקשו ע"ז מאווזין ותרנגולין ויונה הרדיסאות וכן
קטנה גם יותר מששה טפחים וכדו' כבר ל"ש איסור ק' מכלבים ועורבים דאין ראויים כלל ומותר להאכילן,
צידה כשאין צריך להביא מצודה ,אלא כוונת הראב"ד ותי' הר"ן דמ"מ הם מוכנים לצורך האדם ומאתמול הי'
בכיסוי המים הוא לענין מוקצה דכיון דמכוסים במים דעתו עלייהו כיון שהם ברשותו וה"ה חי' ועוף בביבר
ה"ה מוקצה ואסור לאוכלו ,אבל בעשה מעשה לפני קטן דדעתו עליהן וכאילו הם ברשותו של אדם ,משא"כ
שבת שסכר אמת המים אז גם במכוסה מותר שאינו בדגים חי' ועוף כשמחוסרין צידה שכיון שאינן מזומנין
מוקצה .ולא נתבאר בדברי הט"ז אי מחלק אם המים לאדם אין נותנין לפניהם מזונות .ועד"ז כ' התוס' בשבת
צלולים או עכורים. בשם ר"י דתלוי אי ניצוד ועומד מדאורייתא הגם
דמדרבנן אסור לצודן חשיב טפי מזונותיהן עליך ,אבל
ובשעה"צ סק"ו הביא מח' בזה דד' הגר"ז דלענין מוקצה אי מה"ת אין ניצודין לא חשיב מזונותיהן עליך נמצא
אין מקום כלל לחלק בעכורים או צלולים ,כנראה שהבין דתלוי אם יש איסור צידה דאורייתא [ויל"ע אי זה גם כוונת
דברי הראב"ד דמכוסים במים גורם שיסיח דעתו מהם הר"ן בד' רש"י דבתוס' משמע דר"י בא לחלוק על רש"י] ובתוס'
שהם נמצאים המקום אחר לגמרי ,אבל ד' הפמ"ג דגם ביצה פי' דכיון דיש איסור צידה אסור להאכילם מחשש
לד' הט"ז במגולה מותר .וביאר שעה"צ דרק אם מכוסה צידה.
חסר בהכנה ,אבל כשהמים צלולים ורואה תמיד הדג
מרחוק כמאן דמנח בקופסי' הוא וא"צ כלל הכנה53 . נמצא דלטעם א' דרש"י איסור האכלה ל"ש לצידה כלל
רק אם יש להם מזון בלא"ה ,וא"כ אם הם נמצאים
במקום שאין להם אוכל מותר להאכילם ,אבל לשאר
53ראה עוד בשו"ת ר"י מסלוצק סי' י"ח ביאור חדש ונפלא בדברי
הרמב"ם והראב"ד. פירושים הכל תלוי אם יש איסור צידה אלא דלרש"י
כט
התורה פרשת נח שירת
ולכך פי' הרמב"ן דענין הזכירה הוא שזכר את דבר עכ"פ מבואר לדעת הט"ז ,דגם באופן דליכא איסור
קדשו שאמר והי' העולם ,והרצון שהי' לו בבריאת צידה עדיין יש לאסור מטעם מוקצה ,וע"ז אמרי' דאסור
העולם ורצה בקיום המין .אבל לד' רש"י הזכירה קאי על להאכיל לדגים ומטעם דאסור לטרוח למוקצה כרש"י
הזכות של בהמות וחיות .וצל"פ בדבריו דאין הכוונה ור"ן ,ולא מצד חשש צידה ,או דע"י איסור צידה נחשבין
שמגיע להם שכר ע"ז ,אלא שרק אלו שלא השחיתו אין מזונותן עליך ,דהרי דגים בביבר קטן ליכא איסור
דרכם ראויים להיות ניצול לקיום המין כיון שבמציאות צידה ,ואעפ"כ אין צדין אותן משום מוקצה ומטעם זה
הם המין הטוב והיפה כיון שאין בהם פגם. אין מאכילין אותן.
ומה שהוסיף רש"י ג"ז שלא שמשו בתיבה וע"ע פסוק בהא דאסור להאכיל את הדגים
י"ז דבהמה וחי' נאסרו בתשמיש ,וצ"ע כקו' הרמב"ן
ובעיקר הדבר דמבואר בר"ן דאסור להאכיל לדבר
דהרי אין להם בחירה ,וצ"ל דזה נכנס בעצם טבעם דכמו
מוקצה קשה הרי מבואר בר"ן סוף ביצה [כא :מדפי הרי"ף
שהי' בטבעם לא להזדקק לאינו מינו ה"נ נכנס בטבעם
ד"ה ל"ל] דמה דאיתא שם אין משקין את המדבריות
להרגיש צער העולם ,וזה גופא סבה שיהיו ראויים לקיום
הכוונה לשחיטה אבל עצם ההשקאה מותרת הגם שהם
המין ,ויל"פ ע"פ משנ"ת לעיל בביאור ענין הדגים שלא
מוקצים כיון דמזונותיו עליך ,מבואר דמוקצה בעצמותו
השחיתו דרכם דזה הי' מכח עבודתו של צדיק ,ה"נ י"ל
איננו סבה לאיסור ,וכבר העיר כן הב"י סי' תצ"ח
דאותם בהמות וחיות שלא השחיתו דרכם היו שייכים
והמג"א [שם סק"ב] בסתירת הר"ן בדבר זה דבאין צדין
בעצם לכוחו של נח שלא השחית דרכו ולכן הי' משפיע
פי' טעם איסור האכלה כרש"י דאסור לטרוח למוקצה
עליהם ,וא"כ ה" נ לענין איסור תשמיש דזה הי' הענין
ובסוף ביצה התיר להאכיל למדבריות ,ותי' הב"י בתי'
להרגיש בצער העולם השפיע האיסור ממילא על בהמות
ראשון ע"פ טעם ראשון דרש"י דדגים א"צ למזונות כלל
אלו שג"כ לא ירצו להזדקק ,וזה גופא הטעם שניצלו.
דהרי הם אוכלים שרשי עשבים ולפ"ז צריך לדון בכ"מ
ואמר הגרא"י ברזל זצ"ל דכתוב כאן דבר נפלא כמה אם יש להם באמת מזונות ,עוד תי' לפי' שני ברש"י דיש
גדול הענין להצטער בצרת הציבור ,שהקב"ה הראה איסור טירחא למוקצה לא אמרינן הכי אלא בדבר שהוא
שאף אצל בהמות וחיות יתכן שיהי' להם בטבע ענין זה מוקצה מחמת שאינו ניצוד לגמרי ,אבל בדבר שהוא
שמצטערים בשעת צרה וכן מצינו ביונה שגם הבהמות ניצוד ומצוי אצלך כבהמות המדבריות כיון שמזונותיו
לא טעמו מאומה והתכסו בשקים. עליך מותר להשקותן .ולשון המג"א בתי' הוא
"דבבהמה כיון דמזונותיו עליך אע"פ שהיא מוקצה ואין
ובאמת מצינו זכות ועונש לבע"ח לקמן ט' ה' במש"כ דעתו עליו מותר להאכילה אבל דגים אין מזונותן עליו",
מיד כל חי' אדרשנו ,ובסנהדרין קח :ג' שמשו בתיבה חם ובפשוטו צ"ע דאם החיוב מזונות תלוי אם זה שלו מאי
כלב ועורב ונענשו ומה שייך עונש לבע"ח ,ובפרשת פסקת דהדגים אינם שלו ולמה אין מזונותן עליך וצ"ל
משפטים [שמות כ"ב ל'] ובשר בשדה טריפה וגו' לכלב בד' המג"א דכיוון לא' מתירוצי ב"י.
תשליכון אותו וברש"י שם שאין הקב"ה מקפח שכר כל
ברי' שנא' ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו ומ' וצ"ע בהגדרת ד"ז דדגים נקראים אינו ניצוד לגמרי,
ששייך שכר לבע"ח .ע"ע בפרדס יוסף שהאריך בזה. דהרי בד' ר"ן ורש"י אזלינן דאין איסור האכלה מצד
אבל עכ"פ זה ברור דבהמה שאין בתכונתו להרגיש איסור צידה רק מצד דאינם מוכנים לו ומוקצה הן וגם
הצער של הציבור מהווה פגם כמו שראינו בכלב ועורב. בגווני דלא יהי' איסור צידה עדיין יהי' אסור וכמ"ש
הט"ז ,ו צ"ל כהסברת הט"ז בראב"ד דכיון דמכוסין הן
*הגדרת הקרבנות של נח הרי דעת האדם מנותק ממנו יותר.
ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה הטהרה
הזכירה של הבהמות והחיות
ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח וירח ה' את
ריח הניחח וגו' [שם כ-כא] ויזכר אלקים את נח ואת כל החי' ואת כל
הבהמה וגו' [ח' א']
זה המקום הראשון בתורה שמצינו הקרבן קרבן על
מזבח ,שהרי לעיל בקין והבל [ד ג-ד] כתוב ויבא קין וברש"י מה זכר להם לבהמות זכות שלא השחיתו דרכם
מפרי האדמה מנחה לה' והבל הביא גם הוא מבכורות קודם לכן ושלא שימשו בתיבה .אולם ברמב"ן כ'
צאנו ומחלביהן וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין דזכירה שאמר בבהמות וחיות אינה בזכות שאין בבעלי
ואל מנחתו לא שעה וגו' הרי שלא הי' זה בתורת הקרבת הנפש זכות וחובה זולתי באדם לבדו שיש לו בחירה,
ל
התורה פרשת נח שירת
ואפי' חיה ולא מיעט אלא טמאין ,וכתבו התוס' "וליתא קרבן על המזבח ,רק שהי' זה גדר מנחה ומתנה
דהתם מיירי בבמה לבני נח דבהדיא יליף לה בסוף להקב"ה .אומנם מצינו בחז"ל [ע"ז ח ].שגם אדה"ר
זבחים מויבן נח מזבח ויקח מכל הבהמה הטהרה וגו' הקריב קרבן אבל אי"ז מפורש בתורה וגם לא מתפרש
אבל שאר במות איכא למ"ד דאין שום עוף קרב בבמה שם אי בנה מזבח.
ואפי' תורים ובני יונה ,ועוד דקאמר בירושלמי דעולה
א"צ הפשט וניתוח ובסוף זבחים חשיב דשוותה במה והנה בעלמא בקרבן הנעשית על במה קטנה בחוץ,
גדולה לבמה קטנה לענין הפשט וניתוח אלא וודאי מצינו כמה קולות וכמבואר זבחים קיב :ובתוכם שאין
ריח ניחוח בבמה [-אברים שכבר צלאן חוץ ממערכה וכבר
בירושלמי איירי בבמת בני נח".
העלו ריחן תו לא מעלה ריח במזבח -זבחים מו ]:וכן לשי' רב
עכ"פ לפ"ז וודאי שלא הקפיד נח כלל על דיני הקרבת ששת [שם קיט ]:לשי' רבי יהודה שאין מנחה בבמה גם
קרבן שנאמר לישראל לדורות רק העיקר עשה כמו אין עופות בבמה ,וא"כ יל"ע בענין קרבנות נח אי הי' לו
הקרבת בן נח לדורות וכהקרבת ישראל לפני הקמת דין במה קטנה איך כתוב עליו וירח ה' את ריח הניחוח,
המשכן ,אולם עדיין יל"ע במש"כ וירח ה' את ריח וכן למ"ד אין עוף בבמה איך הקריב עופות.
הניחוח והרי הדברים ק"ו אם הקרבת ישראל בבמה
קטנה אין בו ריח ניחוח כש"כ הקרבת בן נח .והי' *האם הקריב נח גם ממינים שאינם ראוים
אפש"ל בפשיטות שלא כתוב שקרבן במה קטנה מופקע להקרבה לדורות
מלהיות ריח ניחוח לה' רק שא"צ להקפיד שיהי' לריח אולם באמת בלא"ה יל"ע אי דמי כלל הקרבת נח כשאר
ניחוח ולכן גם אם כבר צלאן מקודם יכול להקטירן ,אבל הקרבה בבמה קטנה ,דהנה לשון הפסוק ויקח מכל
וודאי אם לא צלאן מקודם שפיק מקרי ריח נחוח וכ"כ הבהמה הטהרה ,ומכל העוף הטהור ,משמע שלקח גם
בטעמא דקרא בתי' שני. מן המינים שאינם ראויים כלל להקרבה כגון צבי ואיל
אולם באמת בהא דמבואר בגמ' שנח הקריב מכל ואווזין ותרנגולין ,והרי גם בבמה קטנה א"א להקריב רק
הסוגים ,מצינו בפרקי דר"א סוף פרק כ"ג שיטה אחרת, ממינים הראוים להקרבה המפורשים בפרשת ויקרא.
וז"ל "ישב נח ודרש בלבו ואמר הקב"ה הצילני ממי ובאמת הדבר מתפרש להדיא בגמ' זבחים קטו :דאיתא
המבול והוציאני מן המסגר ההוא ,ואיני חייב להקריב שם שעד שלא הוקם המשכן הבמות מותרות והעבודה
לפניו קרבן ועולות? מיד הביא נח ממין בהמה טהורה בבכורות והכל כשרין ליקרב בהמה חי' ועוף זכרים
שור וכבש ועז וממין עוף טהור תורים ובני יונה ,ובנה את ונקבות תמימים ובעלי מומין טהורין אבל לא טמאים
המזבח הראשון שהקריבו עליו עולות קין והבל ,והקריב והכל קרבו עולות וכו' ומסקינן שם מה"מ שהכל כשרין
עולות" ...הרי מפורש שהקפיד נח על ההגבלות שנאמרו להקריב אמר רב הונא דאמר קרא ויבן נח מזבח לה'
לבני ישראל בפ' ויקרא וא"כ מסתמא גם הקפיד שיהי' ויקח מכל הבהמה וגו' בהמה ועוף כמשמעו חיה בכלל
בו אפשרות ריח נחוח בזה שלא צלאן לפני ההעלאה בהמה זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין לאפוקי
למערכה וא"ש שהי' להקב"ה ריח נחוח מקרבנו. מחוסר אבר דלא דאמר רבי אלעזר מנין למחוסר אבר
שנאסר לבני נח ת"ל ומכל החי וגו' ,הרי מפורש
*בטעם שהביא נח קרבנות
דקרבנות של נח הי' להם דין אחר וכן כל הקרבנות לפני
ובאמת יתכן דכ"ז תלוי אם נבוא לחקור במחשבת נח הקמת המשכן לא הי' הגבלה מאיזה מין בהמה ועוף
מה הביא אותו להקריב קרבנות ,ומצינו בזה שינויים להקריב ובפשטות גם חיות ואווזין ותרנגולין וכן הי'
בדברי חז"ל וראשונים ואחרונים דרש"י לעיל פסוק ב' אפשר להקריב בעלי מומין ורק מחוסר אבר הי' פסול.
במש"כ שה' צוה אותו להביא מכל בהמה טהרה שבעה וכל ההגבלות של סוגי הבהמות והעופות וחסרון מום
שבעה לעומת הבהמות הטמאות שצוה להביא רק שנים, התחדשו רק בפרשת ויקרא בהקמת המשכן לכלל
פי' הטעם "כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו" ולא איתפרש ישראל ,אבל לבני נח נשארו אותם דינים כמו שהי' אצל
אי הקב"ה פי' לו בהדיא טעם זה וא"כ הי' בזה ציווי נח מעיקרא.
מפורש להקריב קרבנות מן הטהורות או שכך הבין נח
מעצמו .אולם מקורו של רש"י הוא ממדרש פ' בראשית והבחנה זו מצינו בדברי התוס' חולין כב :ד"ה והביא
[ב"ר כו א] שדרש שם הפסוקים בריש תהילים אשרי במה דאיתא שם שתחלת הציהוב שבתורים ובבני יונה
האיש אשר לא הלך וגו' על נח שפרש מדור אנוש ודור שאחד מהם וודאי פסול ואעפ"כ יכול להקריב שניהם,
הפלגה ודור המבול וע"ז כתוב כי אם בתורת ה' חפצו והביאו תוס' שי"מ דאיירי בבמה דמשמע בירושלמי
במס' מגילה שכל עופות כשרין בבמה ואפי' תרנגולים
לא
התורה פרשת נח שירת
תורה" מתאים עם דברי המדרש הנ"ל שע"ז נאמר היינו שבע מצוות שנצטוה ,ובתורתו יהגה יומם ולילה
ובתורתו יהגה יומם ולילה ,וכ' בזה תוס' הגיון שהתעמק שהגה דבר מתוך דבר אמר מה טעם ריבה הקב"ה
בשתי אמירות שהי' לו מהקב"ה. בטהורים יותר מטמאים לא שהוא רוצה להקריב מהן
קרבן מיד ויקח מכל הבהמה הטהורה וכו' וכן במדרש
עכ"פ אי נפרש שמה שהקריב נח קרבנות הוא לפי בפ' נח [פרשה ל"ד סי' ט'] במש"כ ויבן נח מזבח לה',
שהבין כן ממה שצווה לו הקב"ה לקחת שבעה שבעה ודרש מש"כ ויבן כאילו כתיב נתבונן ,אמר מפני מה
מכל מין טהור ,א"ש שלקח מכל בהמה טהורה ומכל צווני הקדוש ברוך הוא וריבה בטהורים יותר מן
עוף טהור שהרי אם יש לו להקפיד רק כפי הכשר הטמאים ,אלא להקריב מהן קרבן ,מיד ויקח מכל
קרבנות ישראל למה צווה לו ה' לקחת שבעה מכל מין הבהמה הטהורה וגו' .הרי שמש"כ רש"י שהטעם שצוה
טהור ,אבל בפרקי דר"א מבואר שמה שהחליט להקריב הקב"ה להביא יותר מן הטהורות שהוא לצורך קרבנות
קרבנות הי' חשבון עצמי של הכרת הטוב על מה שהציל הי' זה פירושו של נח בצוואת הקב"ה.
אותו הקב"ה וא"כ י"ל שכיון שכבר למד תורה וידע
הלכות קרבנות לזה עשה הקרבנות כפי הכשר קרבנות *שתי מדרגות בלימוד התורה של נח
ישראל ולקח רק בהמות ולא חיות ורק תורים ובני יונה
והנה באמת כבר כ' רש"י בדיבור לפני זה "הטהורה"
ולא שאר עופות.
"העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה"
*מה שבקרבן נח הי' ריח נחוח ולהנ"ל גם מש"כ ברש"י אח"כ הי' חלק מלימוד תורה
של נח ,אולם חלוקים הם ,דביאור בהמה טהורה הי'
אבל עדיין לא נתבאר לנו מש"כ וירח ה' את ריח הנחוח בכלל "כי אם בתורת ה' חפצו" היינו שכמו שלמד השבע
דממנ"פ הי' לו רק דין במה ,ובבמה אין בו משום ריח מצוות ה"נ למד שאר התורה ומזה ידע מה הן בהמות
ניחח ,וכ' בזה המשך חכמה חידוש נפלא ,עפמש"כ טהורות ,אבל מה שהבין מציווי ה' שיש לו להקריב
במדרש שמש"כ ויבן נח מזבח היינו במזבח הגדול קרבנות הי' בו מעלה יתירה שזה הי' בכלל "ובתורתו
בירושלים וכן מבואר ברמב"ם פ"ב מהלכות בית יהגה יומם ולילה" היינו שהתעמק והבין דבר מתוך דבר
הבחירה ה"ב [ 54עי' לקמן] וא"כ י"ל דהי' למקום זה מדברי ה' .ועי' להלן בשם ירושלמי מה שהוסיף נח
קדושת בית המקדש ויש בו ריח ניחוח ,ובזה גם יישב להתעמק בתורת ה'.
מש"כ שבנה מזבח אף שאין מזבח בבמה [זבחים קיב]:
ונח הי' כהן ורק העלאה היה עושה דלזה צריך כהן, אולם באמת צ"ע על נח מנא ידע שרצון ה' בריבוי
ולכ"כ "ויעל עולות במזבח" .אלא דא"כ צ"ע איך הבהמות הוא לצורך קרבנות ,הרי עד כמה שידע שרק
הקריב מכל החיה והעוף לזה חידש שהרי עיקר מה בהמות טהורות יהי' מותרות באכילה לישראל ,א"כ
שהכשיר הכתוב רק בקר וצאן הוא שלא רצה הקב"ה אולי זה הסבה לריבוי הבהמות כיון שהם נאכלות צריך
להטריח את ישראל להביא מן המדבר ורק בקר וצאן מהם יותר.
שהם ברשות האדם[ ,ויקרא רבה כז ו] ולזה נאסר חיה ועוף
להקרבה ,כדי שלא ימסור אדם נפשו לצוד ציד להביא אולם דבר פלא מצינו בירושלמי פ"א ממגילה הי"א
לקרבן ממדבר ומן הרודפים .ולזה בנח ,שהיו כולם [שציין לשם בתו' חולין כב :שהבאנו לעיל] אחרי שהאריך
אצלו ותחת ידו היה יכול להקריב מכולם. שבן נח יכול להקריב הכל חוץ מטמאין ומחוסרי אבר,
קאמר "מניין ר' אבא בריה דרבי פפי ר' יהושע דסיכנין
אבל מה שצ"ע בדבריו שמפורש בש"ס שלומדים מנח בשם ר' לוי הגה נח תורה מתוך תורה אמר כבר נאמר לי
דיני במה ,א :עיקר הדבר שעד שלא הוקם המשכן הי' כירק עשב נתתי לכם את כל לאיזה דבר ריבה הכתוב
הכל כשר ליקרב וכנ"ל .ב :נחלקו ר"ש ור' יוסי זבחים בטהורין לקרבנות" הירושלמי נקט דמש"כ כירק עשב
קח :אי העלאת חוץ צריך מזבח .וביאר רב הונא טעמא נתתי לכם את כל והתיר לו בזה לאכול כל סוגי בעלי
חיים ,הי' מיד אחרי שיצא מן התיבה גם לפני הקרבת
54וז"ל " ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן
הקרבנות ואף שזה כתוב אח"כ צ"ל שאין מוקדם
ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק ,והוא ומאוחר בתורה [שיירי קרבן ומראה הפנים] ומעתה א"ש איך
המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה ,והוא המזבח שהקריב עליו קין ידע נח שכוונת הקב"ה הוא לצורך קרבנות ולא לצורך
והבל ,ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא ,אמרו
חכמים אדם ממקום כפרתו נברא" .ובשיעורי רבינו מאיר הלוי הק' אכילה ,שהרי התיר לו הקב"ה לאכול הכל גם בהמות
דלר"ש שלא בנה נח מזבח רק לשם גובהה בעלמא מה שייך מסורת טמאות וא"כ מה מיוחד בטהורות ולזה הבין שהי' זה
בדבר שאינו מדינא כלל וגם אי פסק כר' יוסי מ"מ איך כתב שהיא
מסורת ביד הכל דמשמע שאין בזה מח' ,וצ"ל דכוונת הרמב"ם לענין לצורך קרבנות .ולשון ירושלמי "הגה נח תורה מתוך
מקום ההקרבה ולא על המזבח.
לב
התורה פרשת נח שירת
הכל כשרין ליקרב בהמה חיה ועוף זכרים ונקבות דרבי יוסי שצריך מזבח ממש"כ "ויבן נח מזבח לה'"
תמימין ובעלי מומין ,טהורין אבל לא טמאין ,ולדברי ור"ש דחי לה דהי' זה לגובהה בעלמא-[ ,כדרך כל הארץ
הכלי יקר אין ראי' כלל ,שהרי זה הי' רק טעות ולא הי' שיהא נוח להשתמש ולא לחובת מזבח -רש"י ועי' לקמן אי צריך
עליו דין קרבן .וכבר עמד בזה הגה"ק מקלויזנבורג זי"ע עכ"פ סלע או אבן] ובהמשך ביאר טעמא דר"ש דהעלאת
בשו"ת דברי יציב חו"מ סי' ק"ו והביא שי' פרקי דר"א חוץ א"צ מזבח דדרשינן ממש"כ מזבח פתח אהל מועד
הנ"ל שנח באמת לא הקריב רק מהמינים הראויים שאין מזבח בבמה ,ולכן בשעת איסור הבמות העלה על
להקרבה ודלא כש"ס זבחים ,אח"כ הביא דברי המדרש הסלע או על האבן חייב הרי להדיא דשל נח הי' לו דין
שנח דייק ממה שצוה ה' להביא שבעה ממינים הטהורים במה .אולם ראיתי בטעמא דקרא שכוון מעצמו לדברי
שיקריב מהם קרבן וע"ז כתוב שם "ראב"י אומר על המשך חכמה ,והוסיף דמה שהוכיח הגמ' מנח שבבמה
מזבח הגדול שבירושלים" וביאר שיש כאן מח' ת"ק צריך מזבח היינו דאל"כ לא הי' צריך לבנות מזבח אלא
וראב"י דת"ק דרש ויבן לשון התבונן ועיקר טעם נח הי' להקריב סתמא והי' לו דין במה ,אבל השתא שבנה
בשביל שצוה ה' להציל שבעה מן הטהורים ולכן הקריב מזבח והי' זה במקום המקדש כבר ממילא חלה עליו דין
נח מכל הטהורים וכס"ל לש"ס זבחים דלמד מזה שהכל מקדש שהרי מקריבין אע"פ שאין בית.
כשרין בבמה ,אבל ראב"י פליג ודריש ויבן כפשוטו
ולעיקר הקושיא למה יש בו ריח נחוח הי' אפש"ל בדרך
מלשון בנין ולא מלשון התבונן ,דקמ"ל שהיה שם
דרוש דכיון דכל מה שהביא הקרבן הי' מתוך העמקה
מזבח ,וכשי' הפדר"א שבנה את המזבח הראשון ,וכיון
והגיון בדברי תורה וכנ"ל ,א"כ הי' עיקר הקרבן תוצאה
שהקריב על מזבח הגדול בירושלים ממילא הקפיד שלא
של חידושי תורה וקב"ה חדי בפילפולא דאורייתא וא"כ
הי' רק אלו הראויים להקרבה לדורות ,ולפ"ז י"ל בדעת
הנח"ר המיוחדת שהי' להקב"ה כאן הי' ממשהו
הכלי יקר דס"ל דגם ראב"י לא פליג לגמרי על ת"ק בהך
שנתחדש בד"ת.
דקאמר ויבן נתבונן ושלכך ויקח מכל הבהמה הטהורה
וגו' ,רק דס"ל שבסופו של דבר כיון שהקריבו ע"ג ובשיעורי רבינו מאיר הלוי כתב דבר חידוש שכיון שמה
המזבח בירושלים לא הי' תורת הקרבה רק לאלו שהקריב נח קרבנות הי' ע"פ מה שהבין מציווי ה' ,הרי
הראויים למזבח לדורות אבל השאר היו כמחתך בשר זה נקרא שהקרבנות היו ע"פ הדיבור ,וקרבנות ע"פ
בעלמא הוי .וי"ל דעיקר הכרח הכלי יקר הי' ממש"כ הדיבור בוודאי יש ריח ניחוח אפי' בבמה קטנה.
וירח ה' את ריח הניחח והרי אין ריח נחוח בבמה ומוכח
כשי' ראב"י שהקריבו על מזבח הגדול בירושלים וא"כ ולעיקר הענין מצאנו דבר פלא בדברי הכלי יקר עה"פ
לא הי' תורת במה וכעין דברי המשך חכמה הנ"ל ,וזהו תקח לך שבעה שבעה [לעיל ז ב] דפשיטא לי' שלא הי'
שי' הפרקי דר"א שבעצם לא הקריב רק המינים הראויים מצוה הקב"ה להביא קרבן מחי' ומכל העופות ורק מאלו
למזבח וא"ש שהי' ע"ז ריח ניחח .ע"כ משו"ת דברי הכשרין למזבח לישראל לדורות ,דאל"כ למה לא התיר
יציב. הקב"ה גם לדורות להביא מחיה ומכל העופות למזבח,
ומש"כ רש"י שטעם מה שצוה הקב"ה להביא שבעה
*אי הקריב נח במקום המקדש או על הרי אררט שבעה מכל הטהורים הוא בשביל קרבנות הי' רק לפי
ובעיקר השאלה איפה הקריב נח את קרבנו יש בזה מח' טעותו של נח שעדיין לא ידע שבעלי חיים מותרות
דהרמב"ם פ"ב מבית הבחירה ה"ב פסק כשי' ראב"י לאכילה שהרי לא הותר לו רק אחרי הבאת הקרבנות,
הנ"ל שהי' זה במקום המקדש וכ"כ בתרגום יונתן "ּובְ נָא ולכן חשב שכוונת הקב"ה להביא קרבנות מכולם ולזה
ָאדם בְ עִּ ָידן נֹ חַ מַ ְדבְ חָ א קֳ ָדם ְי ָי הּוא מַ ְדבְ חָ א ְדבָ ָנא ָ הביא באמת קרבן מכולם ,אבל אליבא דאמת מה שצווה
ַאק ִּריב עֲלוֹי קָ ְרבָ נָא וְ עִּ לוֹי
יט ַרד ִּמן גִּ נְתָ א ְדעֵ ֶדן וְ ְ ְד ִּא ְ הקב"ה להביא מכל הטהורים שבעה לפי שהם ראוים
ַאק ִּריבּו קַ יִּ ן וְ הֶ בֶ ל יַת קָ ְרבָ נֵיהוֹן וְ כַד נ ְַחתּו מוֹי ְדטוֹבְ עָ נָא
ְ לאכילה ואוכלין מהן הרבה ולכן צריכים להרבות
יתצַ ד ּובַ ְניֵיּה נֹ חַ " וגו' אבל האבן עזרא ורד"ק כתבו 55 ִּא ְ ולהפרות ביותר בעבור שומרי התורה .וא"כ באמת מכל
דבנאו בהרי אררט ששם נחה התיבה ,ובאמת שכן מוכח הבהמות והעופות שהקריב לא הי' עלי' תורת קרבן רק
מסתימת הפסוקים שמיד אחר שכ' ויצא נח וגו' כל החי' המינים הראוים להקרבה "ומה שנאמר וירח ה' את ריח
הניחוח בעבור אותן מינין הראוין להקרבה ואידך כמחתך
בשר בעלמא הוא" .ע"כ דברי הכלי יקר.
55ס"ל ליונתן כר"ל זבחים קיג .שהי' מבול גם בא"י .או שכמו שהחום
הכבד של המבול גרם שגם אלו שבא"י מתו כמפורש בגמ' שם לדעת והדברים נפלאים שהרי זה נגד סוגיא ערוכה זבחים קטו:
ריו"ח ה"נ גרם הרס למבנים .שו"מ כן בילקוט מעם לועז אות י' .או ס"ל
כפרקי דר"א פכ"ג [והביאו הרמב"ן לעיל ח יא] שגם אם לא ירד הגשם שהבאנו לעיל שלומדים מנח שעד שלא הוקם המשכן
בא"י מ"מ המים נתפשטו לשם שהרי אין גדר סביב א"י.
לג
התורה פרשת נח שירת
שהטעם שבנה שם מזבח כיון שצריך נבואה לכך וזה רק כל הרמש וגו' יצאו מן התיבה [לעיל יח יט] כתיב ויבן נח
אם מעיקרא לא רצה נח לבנות בתורת במה. מזבח ומשמע שבאותה מקום שיצא מן התיבה שמה
בנה המזבח .ובד' ראב"י ותרגום יונתן ורמב"ם צ"ל
והנה בסוף הפסוק כתוב ויעל עולות במזבח וצ"ע דקפצה לו הארץ ,וצ"ב למה באמת הוצרך לבנות מזבח
דבשלמא לר' יוסי שהי' דין מזבח א"ש שהי' קיום דין דוקא בירושלים ,ואומרים בשם הגרי"ז [כפי הנוסח המובא
במה שהי' העלאה במזבח ,אבל לר"ש הלא לא הי' בזה בספר תורת בריסק] ע"פ מש"כ הרמב"ם שם ה"א "המזבח
שום קיום דין רק לנוחות בעלמא וא"כ למה כ' ויעל מקומו מכוון ביותר ,ואין משנין אותו ממקומו לעולם,
עולות במזבח ותי' הגר"מ הלוי לשי' הגרי"ז שגם לר"ש שנאמר זה מזבח לעולה לישראל" ...ובה"ד "ושלשה
צריך עכ"פ שיהי' ע"ג סלע או אבן וא"כ מזבח יש בזה נביאים עלו עמהם מן הגולה ,אחד העיד להן על מקום
קיום דין של גובה[ .וכ"כ החזו"א זבחים סי' כ' ב סק"ו
המזבח" ומבואר שכדי לבנות את המזבח הי' נצרך
שהעלאה לא נקרא רק על מקום גבוה י' טפחים דבמה הוא דבר
גבוה רק שא"צ רוחב ד' טפחים אבל הדבר אברהם ח"ג סי' א' נבואה מיוחדת על מקומו ובלי זה לא הי' שייך לבנות
בהערה לסק"ה דייק מרש"י שאפשר להקריב גם על הרצפה שהרי מזבח ,וא"כ י"ל דאדם הראשון הי' לו ציווי מאת ה'
כ' שנח בנה מזבח רק כדי שיהא נח להשתמש כדרך כל הארץ ומ' להקריב קרבן [א.ה .צ"ע מנ"ל ואולי כוונתו במדרש שיובא
שאם הי' נח לו להקריב על הרצפה הי' מקריב] עוד תי' ע"פ להלן עה"פ לעבדה ולשמרה] וממילא נמסר לו ג"כ בנבואה
הנפש החיים שער ג' פ"ז שכל הצדיקים לפני מ"ת הי' מקום המזבח ,אבל נח הרי לא הי' לו ציווי להקריב רק
מחשבתם דבוק בעולמות עליונים ועשו תיקונים שלא שעשה כן החשבון מעצמו וכמו שהבאנו לעיל
לפי מעשה המצוות הכתובים בתורה ,כמו יעקב אבינו ממדרשים ,וע"כ לא הי' יכול לתקן מזבח מעצמו והי'
עם צאן לבן והמקלות ובענין חנוך תופר מנעלים ובשער יכול רק לתקן המזבח הישן שכבר הקריב עליו אדם
א' פכ"א פי' את האלקים התהלך נח ויתהלך חנוך את הראשון .אלא שא"כ צ"ע למה הי' אברהם צריך להקריב
האלקים שהשיגו ענייני כוחות העליונים ותחתונים על מקום מזבח של נח וכמ"ש בתרגום יונתן פ' וירא
וחוקות שמים וארץ ,וא"כ י"ל שמה שבנה נח מזבח אף [להלן כב ט] והרי אברהם כן נצטוה על הקרבת קרבנות
שלא הי' בזה קיום מן הדין מ"מ הי' לו בזה עבודה וכמ"ש במדרש [ב"ר ט"ז ה] עה"פ לעבדה ולשמרה אלו
גדולה ע"פ השגתו הגבוהה בעולמות עליונים וא"כ לר' הקרבנות וא"כ בזה גופא נאמר לו ג"כ מקום ההקרבה.
יוסי הי' זה מצד דיני הקרבה ולר"ש הי' בזה ענינים [א.ה .צ"ע שזה קאי על אדם הראשון ואי שממילא קאי גם לנכדו
גדולים שלא ע"פ דין ע"כ משיעורי הגר"מ הלוי ולדבריו אברהם א"כ גם נח בכלל] ע"כ דברי הגרי"ז[ .ובספר שיעורי
י"ל בדרך צחות לשון הגמ' ההוא לגובהה בעלמא היינו רבינו מאיר הלוי ושיעורי הגרמ"ד הלוי הובא הנוסח בקצרה דכיון
דמבואר ברמב"ם דבעי' נבואה על מקום המזבח בשלמא אדה"ר
ענינים גבוהים בעולמות עליונים. כנראה הי' לו נבואה ,אבל נח לא מצינו לו נבואה בזה ובהכרח
שבזה על מקום מזבח אדה"ר שכבר הי' נבואה על מקום זה].
*האם מלק נח את העופות
ובעיקר הקרבת נח את העופות שאל הגרי"ד את אביו והוסיף בנו הג"ר מאיר זצ"ל לפרש שי' האבן עזרא
הגרי"ז איך הקריבם הלא עדיין לא נתחדש פרשת שהקריבו נח מיד ביציאתו מן התיבה ,דמה"ט שנתבונן
מליקה ,והשיב הגרי"ז דצ"ל דלא הי' זה ע"י מליקה רק נח שלכן צוה לו הקב"ה להציל שבעה ממינים הטהורים
ע"י שחיטה ומצינו שחיטה קודם מ"ת כמ"ש בפ' וירא כדי להקריב מהם קרבנות ,מזה גופא הוכיח שעליו
[לקמן כב י] וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת להקריבו מיד ביציאתו מן התיבה דאל"כ למה לא יוכל
לשחוט את בנו. לחכות עד שיולדו להם ולדות.
ובאמת לכאורה כל עיקר שאלתו הוא רק אם ננקוט ובשיעורי הגרמ"ד הלוי כ' דזה פשוט דשי' התרגום יונתן
שכיון שהקריב במקום המקדש הי' לו דין קרבנות פנים מתאים רק עם שי' רבי יוסי זבחים קח :שנח הקריב עליו
שדינם שעופות צריך מליקה ,או שננקוט שגם בבמה לשם מזבח ולא כר"ש דהי' זה לשם גובהה בעלמא ,אלא
עופות צריך מליקה ,אבל באמת שאי"ז כ"כ פשוט שצ"ע דא"כ מנ"ל לר' יוסי להוכיח מכאן שכל העלאת
שהקרבת עופות בבמה צריך מליקה ,דנראה שיש בזה חוץ צריך מזבח ,ותי' דוודאי עיקר שמו הי' במה רק
מח' ראשונים דרש"י זבחים סח :ד"ה ונילף מפורש שגם דנעשה במקום המזבח .או י"ל כמ"ש לעיל בשם טעמא
בבמה היו מולקים וכ"מ בגמ' סט .שמליקת זר יש לה דקרא דאילו במה לא הי' צריך מזבח הי' לו להקריב
הכשר בבמה ,אולם בפי' ר"ח קיא :מבואר הטעם סתמא וממילא הי' לו דין במה בעלמא ומוכרח דבלא"ה
שלענין שחוטי חוץ בעופות חייב דוקא על שחיטה ולא הי' לו לבנות מזבח ,וכיון שהי' זה במקום המקדש כבר
על מליקה [כמפורש זבחים קז .לכו"ע] כיון שגם בבמה היו לא הי' לו דין במה ,אולם זה לא מתאים בדברי הגרי"ז
לד
התורה פרשת נח שירת
ולדברי החת"ס שהבאנו לעיל [ו' י"ג עה"פ כי מלאה הארץ שוחטים ולא מולקים ,ובספר זכר יצחק סי' ל"ג ביאר
חמס מפניהם] דנח התנהג בחמס לעניני גופו כדי שלא בזה שי' הרמב"ם פי"ח ממעה"ק הי"ח שביאר מה שחייב
יושפע מאנשי דורו ,והקב"ה לא הי' מרוצה מזה ,י"ל על שחיטת עופות בחוץ כיון שחיטה כשרה בחוץ וה"ה
דהבין מזה דכוונת השי"ת שיהנה יותר מן העולם דע"י מליקה בפנים וראב"ד השיג שהטעם הוא כיון שהתורה
הנאתו ואכילתו ישפיע בזה ברכה על העולם ,וכמ"ש הקפידה על שחיטת עוף דוקא כמו בהמה ,וביאר דעת
עה"פ והי' לך ולהם לאכלה ,וכיון שידע כוחו של יין הרמב"ם דגדר חיוב חוץ הוא שעושה מעשה שחיטה
החליט ליהנות מזה בתחלה כדי להכניס כח הברכה ביין, בחוץ כמו בבמה וכיון שבבמה שוחטים עוף חייב גם על
אולם מה שלא ידע הוא כפי שהי' אומר הגרי"ד הש חיטה .עכ"פ אי ננקוט ששחיטת עוף כשר בבמה
סולובייציק זצ"ל בשם השפ"א "נישט דער גלעזל איז וננקוט שלהקרבת נח הי' לו דין קרבן במה ל"ק קושית
גרעסער געווארן נאר די קאפ איז קלענר געווארן" [-שלא הגרי"ד.
הכוס נתגדל רק הראש נתקטן ,]-ואחרי המבול גם שתי'
מועטת כבר הי' בכוחו לשכר. הפסק עליית נח אחר המבול
טעם אריכות תולדות בני נח ויחל נח איש האדמה ויטע כרם[ :ט' כ']
ואלה תולדות בני נח שם חם ויפת ויולדו להם וברש"י עשה עצמו חולין שהי' לו לעסוק תחלה בנטיעה
בנים אחר המבול[ :י' א'] אחרת .ואמר הג"ר שלמה וולבה זצ"ל [בשיעוריו לחומש]
דוודאי אין לנו השגה בגדלותן של ראשונים ובפרט על
הנה כל קאפיטל י' שיש בו שלשים ושתים פסוקים הוא
נח שהעיד עליו הקב"ה שהוא צדיק תמים ,ופשוט
רק לפרש תולדות משפחת בני נח וכמ"ש בפסוק האחרון שכוונתו הי' לצורך נסכים ,אך כיון שהיין הוא גם לשתי'
"אלה משפחת בני נח לתולדותם בגויהם ומאלה נפרדו הי' על נח להעלות על הדעת שיוכל להיות מזה מכשול,
הגוים בארץ אחר המבול" ופסוקים אלו הם המאריכים
ולעסוק תחלה בנטיעה אחרת ,נמצא דרק שינה מהסדר
לנו יותר את פרשת נח. הנכון לא יותר ,ומזה אפי' נביא יכול להתהפך מקודש
ואנחנו לא נדע למה לנו לדעת כל השמות האלה של בני לחול ,וזה חידוש גדול שהרי נח כבר הי' בן שש מאות
נח בפרטות ,הרי מספיק הי' לדעת בנו של שם כדי לדעת שנה והי' נביא ,ואחרי החיים הרוחניים שחי בתיבה
ייחוסו של אברהם ,וכן באופן כללי שמצרים וכנען הם עשה מעשה לא נכון ובזה עשה עצמו חולין.
מחם ,ושיפת הי' לו בנים וא"צ לדעת בפרטיות כל אחד
זה כלל גדול -שאחרי עלי' גדולה כגון במוצאי יו"כ
ואחד .ועכשיו כל זה נעשה חלק מתורה הקדושה וחובה אחרי שהתקדש עצמו למשך כל הימים הנוראים ,אם
על האדם לדעת בדיוק כמה בנים יש לכוש ומצרים ומה עושה מעשה לא נכון ,עושה עצמו חולין ולכן יש
הם שמותם יותר משמות וסיפורי צדיקים.
להתעסק בסוכה מיד אחרי יו"כ ,דאם עושה אדם מצוה
להורות על אמיתות חידוש העולם מיד ,הוא נשאר בקדושתו ,וכן אחרי כל מעשה מצוה
שאדם מתקדש בו ,כגון תפלה ,או אחרי שבת ,יש ליזהר
וכבר עמדו בזה הראשונים ,הרמב"ן [פסוק ה'] כתב כי במעשה שעושה שח"ו לא יעשה עצמו חולין.
רצה להודיע ייחוס אברהם משם ,ותולדות חם ,להודיע
העמים שזכה אברהם בארצם בעון אבותם ,ולכן סיפר והנה ברמב"ן ורבינו בחיי כתבו דכאן בפרשת זו יש
גם ביפת והפלגה להודיע סבת שינוי הלשונות ופזורם אזהרה יותר גדולה על שכרות מכל נזיר ,כיון שגם בנח
בקצוי ארץ לזמן מועט אחרי אדם הראשון ,ועוד להודיע שהי' צדיק גדול נכשל כש"כ לאנשים פחותים ,וא"כ
חסדי ה' ושמרו את הברית לנח כי לא כלה אותם. כיון דפרשת זו בא להורות רוע היין א"כ אדרבה מבואר
מזה גדלותו של נח שעל ידו יהי' לימוד המכשול של יין.
עוד הביא מדברי הרמב"ם במורה נבוכים ח"ג סי' נ' כי
זה יאמת לשומעים חידוש העולם ,כי אברהם יצוה את והגרא"י ברזל זצ"ל אמר דכאן מבואר א' החילוקים בין
בניו ואת ביתו אחריו ויעיד להם על נח ובניו שראו נח לאברהם ,דבנח נרמז ענין הפסק בעלייתו ,אולם
המבול ועד רביעי על היצירה כי נח ראה אביו שראה באברהם הי' כסדר מתעלה ,וגם בזקנותו חידש לו
אדם הראשון ויצחק ויעקב ראו שם העד במבול ויעקב הקב"ה עבודה חדשה וא"ל התהלך לפני והי' תמים
מגיד כל זה ליורדי מצרים ,גם לפרעה ואנשי דורו, דאתה עדיין בעל מום לפני ונתחדש לו שם חדש
והאנשים בכל דור יודעים מאבותם ד' וה' דורות מגידים אברהם[ .וראה מש"כ להלן בריש פרשת לך לך בענין הליכתו
מעשיהם ותולדותיהם. ועלייתו של אברהם ממדרגה למדרגה]
לה
התורה פרשת נח שירת
עידי ראי' [חוץ מפרשת בלעם] דגם חידוש העולם ומעשה נחש אולם המעיין בד' הרמב"ם בפנים יראה 56שעיקר כוונתו
בג"ע ומבול והפלגה כבר כ' רמב"ן בס' דרשות הרמב"ן הרי ראה דכיון דעיקר התורה הוא להודיע שהעולם מחודש
אדה"ר את עצמו יחידי בלי אב ואם ומעשה ג"ע וגירושו ,והוא
והתחלתו הוא עם אדם אחד ועד משה יש 2500שנה
דיבר פא" פ עם שם בן נח רבו של יעקב אבינו והוא סיפר לבניו
ועמרם שמע מלוי ואמרו לבניו משה ואהרן וכל הדור ההוא קיבלובקירוב ,ואילו נאמרה רק הודעה זו בלבד הי' האדם
מסתפק בזה במוצאו את בני האדם נפוצים בכל העולם
כן מאבותיהם ובכל הדורות כל הנעשה לזקן זקנים הרי הוא כאילו
נעשה בפניהם ממש וא"א להכחיש זה במעשיות וסיפורי התורה ועמים שונים וריבוי לשונות רחוקות זו מזו מאד וזה הי'
עי"ש עוד]
מחזק הדעה שהעולם עומד כבר מזמן רב ולא התחיל
עם אדם אחד ,לכן סילק את הספק ביחסו את כולם ואיך
הרי דגם רמב"ן וגם רמב"ם כתבו דנכתב כדי לחזק
הסתעפו והשמות שלהם וימי חייהם ומקום מגוריהם
אמונת החידוש ,אבל מטעמים שונים ,דלרמב"ן זה כדי
והסיבה שנפוצו ע"פ תבל ,והסבה שגרמה לשינוי
שנוכל לדעת סדר השנים ושלכן יתכן דמשה רבינו העיד
לשונותיהם ושבאמת היתה ראשיתם במקום אחד ושפה
מזקינו שראה אחד שראה את המבול ,ולרמב"ם זה
אחת שכך צריך להיות כיון שכולם מבני אדם אחד .ע"כ
לפרש איך נתפזרו כ"כ הרבה גוים בכל העולם ,וגם
דברי הרמב"ם.
הרמב"ן הוצרך לד' הרמב"ם דלטעם רמב"ן הי' מספיק
אם נדע הייחוס של אברהם בעצמו וסדר השנים ונדע ורמב"ן בדרשת תורת ה' תמימה ד"ה ועוד פי' דבריו
שיתכן שיעקב ראה שם ועבר שהם ראו את המבול ושנח יותר דמתחלה הביא מהלך שלו ,ורק בסוף הביא ד'
ראה את אדם הראשון ,ולא הי' צורך לשלשים ושתים הרמב"ם .וזה תו"ד :דהתורה מאירת עיניים אפי'
פסוקים שנמנו כל שמות בני חם ויפת בפרטות ,אבל בסיפורים ומעשיות שבה שכולם חכמה גדולה ושורש
לרמב"ם א"ש דעי"ז ידענו מאין היו ריבוי הגוים אמונה שהרי אתה יודע מפשטי הכתובים שעמרם אבי
והלשונות שנתפזרו בכל קצוי תבל. משה ראה לוי ,והוא למד תורה משם בן נח ,כי בן
חמישים הי' יעקב כשמת שם בן נח ,ומשה רבינו הי'
כאן כתוב המספר של שבעים אומות מכריז במצרים לעם ישראל עם עצום ורב שגדל בין
והנה רבינו בחיי כאן מאיר את עינינו בענין זה ,שכתב החרטומים והמכשפים והוברי ש מים ואמר בפרסום
דבאמת אם נמנה מס' האומות נראה שכתוב כאן שבעים " אבי הגיד לי כי אבי אביו או זקינו של אבי אביו ראה
59
אומות [י"ד בני יפת ,ל' בני חם ,כ"ו בני שם] וא"כ יש בריאת העולם" והיינו שהמבול נחשב כמו בריאת העולם
ללמוד כי שבעים אומות יש בעולם וכל אומה ואומה יש ומי שמודה במבול בע"כ מודה בבריאת העולם ,ועוד
לה לשון בפני עצמו שהרי הכתוב הזה בא ולמד שהי' שם בן נח שראה אדם הראשון 57היודע בעצמו
שנתפרדו כל אחד איש ללשונו ,כלומר שקבעו כל אחד שהי' יחיד בעולם בלי אב ואם ,ובוודאי אם הי' הדבר
לשון לעצמו ,ולכן תמצא תולדות הפרשה הזאת שבעים שקר ידעו הכל כן והי' מוכחש וכלנו נדע מפי זקיננו
כנגד שבעים נפש שירדו אבותינו למצרים ,וזה מה המעשים המפורסמים שהי' לפני ב' וג' דורות ויחוסינו
שאמר הכתוב ב פרשת האזינו [דברים ל"ב ח'] "בהנחל ובתינו ונחלתינו ,ומי בנה בית פלוני ,ואפי' הסיפורים
עליון גוים בהפרידו בני אדם" ביאורו מעת שנפרדו בני אנחנו מספרים מהם תמיד וא"א לכזב בדברים גדולים
אדם בעולם הוא מש"כ כאן ומאלה נפרדו ,מאותו העת כאלה ,ועוד שפירסם הכתוב כל האומות וייחוסיהם ובני
יצב גבולות עמים ,הש"י הציב בעולם שבעים אומות המדינות כללו של דבר כל סיפור ספר בראשית מאיר
למספר בני ישראל הם יורדי מצרים שהיו שבעים נפש עינינו באמונת החידוש וכמ"ש הרמב"ם במורה נבוכים.
וע"כ לא אמר למספר בני יעקב כי הי' במשמע י"ב ע"כ ד' הרמב"ן[ .והובאו חלק מדבריו בשו"ת חת"ס יו"ד שנ"ו
שבטים. [התשובה האחרונה ביו"ד] 58שכתב "דכל מש"כ בתורה אנחנו
של רבינו שהי' נכד הגה"ק בעל ילקוט שמעוני עד מאורן של ישראל 56הערת הגרי"ד שלזינגר שליט"א.
הרמב"ן הקדוש .וכתב אאמו"ר שליט"א דאמנם ידוע מש"כ בס' תהלה 57מש"כ כאן רמב"ן דנח ראה אדם הראשון[ ,ובחת"ס שהובא לקמן כ'
למשה [ובס' הגה"ק בעל ישמח משה עמ' של"ד] בשם הייטב לב עוד יותר דאדם דיבר גם עם שם בן נח] כ"כ גם הטור עה"ת י' ה' בשמו,
שזקינו בעל ישמח משה אמר שמרן החת"ס הי' שורש נשמתו נשמת וכ"כ בספר צדה לדרך בהקדמתו ,ובדרשת הר"י בן שועיב פרשת נח ד"ה
הרמב"ן .אולם פרט זה שהחת"ס הי' נכד הרמב"ן לא מובא בשום ספר ואמר שלמה ,והקשו בקובץ עיון הפרשה דצ"ע טובא דהרי אדם
מתולדות מרן ופרט נאה כזה הי' מן הצורך להביא והשמטה זו מוכיח הראשון נפטר בתתק"ל לאלף הראשון ונח נולד בשנת נ"ו לאלף השני
שאינו נכון לכ' ובלא"ה יש שיבושים במאמר הנ"ל. כמבואר לפי חשבון השנים וא"כ איך ראה נח את אדם ,ובאמת ברמב"ן
59הנה בטור או"ח סי' תרס"ג כשמבאר כמה קרבנות מוספין צ"ל בכל עה"ת כאן שהעתקנו בתחלת דברינו כתב כי נח ראה אביו שראה את
יום דסוכות שהפרים מתמעטין והולכים ,כתב סימן שלא תטעה, אברהם וצ"ע.
דלעולם הפרים והימים ביחד הם י"ד ,ופשטות מס' י"ד שווה לכבשים, 58בתוך מאמר המוסגר אביא מה שראיתי בספרו של אאמו"ר שליט"א
אולם הגרי"ד שלזינגר שליט"א הציע דמרמז לי"ד הראשונים של הע' סופרי המלך על מרן החת"ס עמוד תקמ"ט שהעתיק ממאמר לתולדות
אומות שהם בני יפת. ר"ש סופר אב"ד קראקא שהופיע בעתון מחזיקי הדת שכותב על ייחוסו
לו
התורה פרשת נח שירת
אומר ובלי דברים .וכן אח"כ כשנתחלקו ע' נפש לס' קיום שאל אביך ויגדך וגו'
ריבוא נתרבו נמי האומות ונתחלקו כעפרות תבל ,וכל
ונמצא דבעיון בפסוקים אלו אנו מקיימים מש"כ שם
איש ואיש מישראל תולין אלפים ורבבות מהאומות שהם
[פסוק ז'] שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך בהנחל וגו'
שייכים לשורש נשמתו לתקנם ,או כאשר לא יאבו
היינו שיש לנו להתבונן בד"ז מה שהקב"ה קבע בתחלת
לשמוע ינטל מהם הניצוץ הקדוש המחי' אותם וישובו
הבריאה שבעים אומות כפי מספר שבעים נפש של כלל
כלא הי' ,וע"כ במה שאמר זכר ימות עולם וגו' היא מצוה
ישראל ,וע"ע ברש"י בפרשת האזינו שם כתב דקאי ע"ז
לזכור זאת כמו שאר המצוות שיש בהן זכירה כמו שבת
שאחרי שהציף ה' את דור הפלגה לא העבירן לגמרי מן
ומחיית עמלק ,והיינו שמצוה על האדם לזכור מה שתלוי
העולם אלא העמידן בשביל מספר בני ישראל שעתידין
בו ,ואם יזכה אשריו שהכריע את עצמו ואת אלפים
לצאת מבני שם ,אלא שסיים רש"י "ולמספר שבעים נפש
ורבבות נפשות או נצוצות קדושים לכף זכות ,ואם לאו
של בני ישראל שירדו למצרים הציב גבולות עמים ע'
אוי לו שהכריע וכו' וכאשר האדם ישים זאת תמיד אל
לשון" .ומשמע דכדי שיוכל הקב"ה להעמיד כלל ישראל
לבו יהי' בהכרח נוטה תמיד לזכות.
הוצרך להשאיר מדור המבול ודור הפלגה שבעים אומות
ודברים נפלאים כ' שם במאור ושמש [ד"ה או יאמר] מבני חם שם ויפת .וצ"ב דל" ל שבעים אומות בשביל
דאחרי דור המבול ודור הפלגה חשב ה' עצה שלא יוכלו להעמיד כלל ישראל וכי בשביל שלבנ"י יש שבעים נפש
הרשעים לסלק שכינה מתחתונים ,לכן נתן ע' נפש צריך שבעים אומות אצל הגוים .וגם מה יש כ"כ יש
דיעקב עליון על כל ע' אומות וע' שרים שלהם תחת ע' להעמיק בזה שצריך לשאול את אביך וזקניך.
נפש ושכל אחד מיוצאי ירך יעקב ישלוט על אומה אחת
וע' נפש רמוזים בע' רבתי של שמע ,וע' רבתי של תיבת
שבעים נפש לשלוט על שבעים אומות
"ועד" של ברוך שם כבוד וכו' וזה כוונת חז"ל שבני והביאור בד"ז הוא כמ"ש באור החיים הק' שם עה"פ
יעקב אמרו שמע ויעקב ענה ברוך שם וכו' וזה נרמז בהפרידו בני אדם היינו שלא עשה ה' כל האומות ביד
בעולם חסד יבנה ,כי בכל דור גם אם יתרבו הרבה הם שר אחד אלא הפרידם ונתן חלק לכל שר ושר ואופן
כולם בכללות ע' נפש ,ויש בכל דור ע' צדיקים נגד' ע' החלוקה היתה למס' בנ"י ,והטעם כי כל מעשה ה' עשה
זקנים ומשה ואהרן על גביהם דבל דור יש צדיקים בבחי' זה לעומת זה טוב ורע ,וכל נפשות שבנבראים נטע ה'
משה ואהרן ,ועולה מס' ע"ב כמס' חס"ד ועליהם קיים מב' אילנות אילן א' טוב ואילן אחד רע ,אילן הטוב הוא
בנין העולם ,ויש להם כח להכניע האומות ושריהם, אדם הראשון אילן הרע הוא ס"מ אדם בליעל ,וכשחטא
שלא יוכלו להרע ולעכב כבוד שמים .ונגד זה חיבר רבינו אדם הראשון ונתערב רע בטוב חזרו להיות יוצאים
הקדוש ס' מסכתות כי כשחוברו כבר היו מוכנעים עשרה מאדם הראשון גם נפשות רעות עד שיצאה נפש אחת
60
אומות והכנע בהם הס' הנשארים ובחו"ל יש לעולם טהורה שבה כלולות כל הנשמות הקדושות ונתברר
ל"ו צדיקים ככ' בזוה"ק [תיקו"ז נ ]:וכמרומז בפסוק אשרי האילן הטוב מחדש וזהו יעקב אבינו עליו השלום ,ואילן
כל חוכי לו .וכמנין זה עולה ש"ס בבלי להכניע בהם זה יש בו שבעים ענפים ,והם ע' נפש שירדו למצרים
האומות בחו"ל אשר צריך להכניעם .וזה נרמז בפסוק וע"כ כאשר הפריד ה' האומות הציב גבולם למספר בני
ע"כ קרא שמה בבל כי שם בלל ה' שפת כל הארץ שכל ישראל עשה מהם ע' נגד ע' ענפי הקדושה והכוונה בזה
האומות נכללו בשם בבלי ובסנהדרין כ"ד .דקאי על כדי שיהי' כל בחינה ובחינה של כל ענף מענפי הקדושה
תלמוד בבלי .וזה"פ בהנחל עליו גוים כשהחלו הגוים מושלת על שכנגדה בחלק הרע וזה סוד רגלים יורדות
להפרידו בני אדם היינו להפרד מאתו ית' ,אז יצב מות שרגלים של הקדושה דורכים על ראשי הקליפה
גבולות עמים למס' בנ"י שיהי' בני יעקב ע' נפש והם ונמצאים ענפי יעקב שולטים ומולכים על האומות .וע"ז
חלק ה' וא"א להפרידן מאחדותו ית' בשום אופן שהרי כתוב "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" כי כיון
הם קשורים כמו חבל ועי" ז יכולים למשוך אל הקב"ה שהאומה אשר בחר לו ה' שיהי' הוא המושל עלי' הם
כל הע' אומות .ע"כ דברי המאור ושמש. ישראל לזה נתכוין ה' והמליך ונישא את בני ישראל על
כל הגוים ,וזהו יעקב חבל נחלתו דחבל הוא ראש
הרי דכתוב כאן יסודות העבודה שלנו בחיים ,שכל עיקר הנחלה עי"ש עוד .ע"כ דברי האור החיים הק'.
קיום כל שבעים אומות בעולם ,הוא כדי שנוכל לשלוט
ובשם משמואל שם בשנת תרע"ו כתב "דכל נפש
בזה יש ליישב מה ששנינו במדרש הגדול כאן שיש שישים אומות 60 משבעים נפש הי' בידה לתקן את האומה שהיא דוגמת
בלבד שנא' שיה"ש ו' ח' שישים המה מלכות ,ובפשטות כיון שעשרת נפשה ,היינו שבמה שהיא עצמה נמשך אחר השי"ת בכל
האבות היינו אלו שנזכרו בניהם אינם מן המנין ,אולם למאור ושמש י"ל
כיון שעשרה אומות עומדים להתקן מהרה. כוחות נפשו המשיך ג" כ האומה שהיא דוגמת נפשו בלי
לז
התורה פרשת נח שירת
אברהם מעבר הנהר .ולדבריו קשה למה נקט עבר דוקא עליהם ,ועצם התחלקות בני ישראל לשבעים בחינות
מכל בני שם. הוא גופא כדי שנשלוט על שבעים בחינות של האומות.
ועכשיו כבר נתחלק כל בחינה לאלפים ולרבבות כמ"ש
בני עבר החזיקו בשפה וצורת החיים של בשם משמואל וכל אחד מאתנו אחראי על בחינה
הסבא עבר מסויימת של האומות העולם .ויתכן דלכן נתפזרו ישראל
בגלות לכ"כ הרבה מקומות כדי שיגיעו כל השבעים
ופי' בזה מוח"ז הג"ר יצחק צבי שרייבער זצ"ל 61בספרו בחינות של כלל ישראל לכל השבעים בחינות של הגוים,
שוקל וסופר סי' כ"ג די"ל דעבר הי' האחרון שבשלשלת
ובכל מקום שהם יתקנו אותה בחינה ולכן כשגרים שם
היוחסין לאברהם אבינו אשר בימיו עוד דיברו לשה"ק
הם נעשים חלק מן האומה ויש להם המהלך המחשבה
שהרי בזמן בנו פלג נפלגה הארץ ונתבלבלו הלשונות,
והשפה והמנטלטי של אותה מדינה ,כמו שיש יהודי
אולם פלג הוא זה שהחזיק בלשון עברי של אביו ומסרו
אנגלי ויהודי אמריקאי ויהודי שווייצרי שיש לכל אחד
לבניו ובני בניו עד אברהם אבינו אבל יקטן וכל דור
מהם טבעים מיוחדים ,וכ"ז כדי שבהתחזקם בתורה
הפלגה עזבו לשון אביהם ודיברו בלשונות חדשים .ויש
ועבודה במקום ההוא ,הרי הם מגבירים הבחינה
להוסיף דברי הספורנו כאן דכל המחזיקים בדעות
הקדושה ההיא על הטומאה.
מציאות הקל ויכולתו והשגחתו נקראו עברים ,ע"ש עבר
שהשתדל להבין ולהורות בזה ,ולכן גם שם נקרא אבי מציאות וקיום כל הגוים הוא מפרשה זו
כל בני עבר ,היינו שהוא מלמד כל בני עבר כי המלמד
ויש להוסיף דכיון דאסתכל באורייתא וברא עלמא כל
נקרא אב והתלמידים נקראו בנים .ועד"ז כ' בתוס' השלם
עיקר קיום שלהם בעולם הוא ע"י שכתוב השמות שלהם
אות א' .עכ"ד.
בתורה ,דעי" ז יש להם יניקה רוחני אבל אילו הי' כתוב
ויש להמתיק דברי מוח"ז זצ"ל דהצורה איך יכלו להחזיק בתורה רק באופן כללי שנשארו תולדות לשם חם ויפת
מעמד נגד הזרם שדיברו בשפה אחרת והי' להם לא הי' קיום כלל לשבעים אומות מחולקים ,ונמצא
השקפות אחרות ,הוא במה שנקראו ע"ש עבר ותמיד דפרשת נח חוא המעמיד של כל הגוים עד היום הזה ולא
השרישו בבניהם אחריהם שאנחנו מבני עבר שדיבר בחנם נקראו הגוים "בני נח" חוץ ממה שהם נכדים מנח
בשפה אחרת מכל העולם ותמיד דמות הסבא שלהם דעיקר קיום שלהם בא מפרשת נח בתורה.
"עבר" הי' נגד עיניהם ,ועי"ז גם נפרדו מכל העולם
בצורת החיים והחזיקו מעמד נגד הכפירה והע"ז ביאור מה שנקראו ישראל עברים
ששררה בעולם[ ,וי"ל בדרך צחות ששם משפחתם הי' עברי] ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת
וזה הי' ענינו ושורשו של בית המדרש של עבר איך הגדול[ :שם כ"א]
להחזיק מעמד נגד כוחות הרע וכדכ' ר"פ ויצא בשם
הגר"י קמינצקי זצ"ל דלכן הלך יעקב לשם לפני שהלך וברש"י אבי כל בני עבר הנהר הי' שם .יל"פ דבריו ע"פ
ללבן .וא"ש לפ"ז הא דנחלקו במדרש לך לך פמ"ב ח' הרמב"ן כאן דמש"כ כאן עבר אינו שם אדם שהוא אביו
בביאור "אברהם העברי" דלד' ר' יהודה היינו דכל של פלג ,כי למה יזכירו הכתוב יותר מכל בני שם אלא
העולם מעבר אחד והוא מעבר אחר ולר' נחמיה שהוא הכוונה לעבר הנהר שמשם בא אברהם אבינו כמבואר
מבני בניו של עבר ,ולהנ"ל שניהם ביסודם אחד ,דמה ביהושע כ"ד ב' וכלומר שאביהם של כל היושבים בעבר
שהתייחס אחר עבר ושפה שלו זה גופא נתן לו הכח הנהר הי' שם .עוד פי' הרא"ם דנתק' לו דלמה דוקא
והאומץ להחזיק מעמד נגד כל העולם. בשם כ' שהי' אבי משפחה הרי כאו"א אבי המשפחה
היוצאת ממנו.
וי"ל עוד דלכן קרא עבר לבנו פלג "כי בימיו נפלגה
הארץ" ,ומבואר ברש"י דזה הי' בגדר נבואה למה אולם לפי פשוטו הכוונה ששם הי' אבי כל בני עבר היינו
שיקרה בימיו ,וצ"ע וכי נביא גדול כעבר יתן שם סתם עבר אביו של פלג ,וכ"פ הרד"ק ,והראב"ע פרשת
ע"פ מה שיקרה בתקופה שלו ,ולהנ"ל י"ל דרצה משפטים [שמות כ"א ב'] עה"פ כי תקנה עבד עברי
להשריש בו שידע "כי רק בימיו נפלגה הארץ" דהיינו כשהאריך בביאור מש"כ בכל מקום בתורה עברי דקאי
על ישראל דוקא כתב "ובלי ספק כי פירוש אברם העברי
[לקמן י"ד י"ג] שהוא מבני עבר עליו כתוב אבי כל בני
61
דור חמישי למרן הכתב סופר ודור שישי למרן החת"ס נלב"ע ח' עבר" דאי הכוונה מעבר הנהר הול"ל "עברי נהרי" אי
כסלו תשפ"א ומנו"כ בהר הזיתים .ובנו הג"ר ישכר שליט"א חתן מרן
הג"ר משה שטרנבוך שליט"א הו"ל ספר שוקל וסופר אחר פטירתו ע"פ לא דנקט דרך קצרה בעבור שמצינו ואקח את אביכם את
צוואתו ואמר שהרגיש בעת עריכתו שרוח אביו עומד עליו.
לח
התורה פרשת נח שירת
ביחד ,ורצו לבנות מגדל גבוה אחד שיהי' להם לשם שיחי' תמיד עם ההכרה דענין ההפלגה הוא דבר
ושכולם ישארו שם .אבל הקב"ה לא הי' מרוצה מזה לכן שנתחדש בימיו אבל פעם לא הי' כן וא"כ יש לו להחזיק
בלל את לשונם ועי"ז לא הבינו איש את רעהו וממילא במסורת אבותיו ולא להתפתות אחרי דרכי ההפלגה
נפוצו ע"פ הארץ. והפירוד ,ולזה זכה באמת להעמיד דורות שממנו יצא
אברהם אבינו וכל בני ישראל.
ולא מו בן איזה חטא הי' להם בזה ,ומה כ"כ רע להיות
ביחד ,והרי חייבים אנו להתבונן מה הי' חטאם דהרי כן וכמה נאים הדברים למי שאמרם מוח"ז זצ"ל אשר תמיד
אמר לנו משה רבינו בפרשת האזינו "זכר ימות עולם בינו הקפיד לדבר דוקא בשפה האידיש ולהתרחק מכל סממני
שנות דור ודור וגו' בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם" והשקפות של הגוים ,וכשהי' מבקר בא"י לא הי' ניח"ל
וגו' [דברים ל"ב ז'] ופירש"י דקאי על חטא דור המבול גם בשפה ה"עברית" וזה הי' רק סימן לכל השנאה שהי'
ודור הפלגה .וכבר הבאנו לעיל מדברי שם משמואל לו לכל ה"גויאישקייטן" שנכנס למחנינו ,וכאב לו זה
פרשת האזינו שנת תרע"ו דזה מ" ע דזכירה כמו זכירת שאוהבים לחקות את הגוים והי' אומר הרבה "מה צריך
שבת וזכירת מעשה עמלק. את זה למה זה חסר בכלל" ,והי' חוזר על מה שאמו ע"ה
היתה אומרת ש"גוי הוא פושע" "הוא הדבר הכי גרוע
ורמב"ן כתב דרודפי הפשט [היינו אבן עזרא רד"ק] אכן שיכול להיות" .וסיפר בנו הג"ר ישכר שליט"א בהספידו
פירשו כן שכל כוונתם היו להיות יחד מחוברים ולא שעשרות שנים הי' אומר פרשת האזינו כל יום אחר
יפוצו ,כיון שלא סיפר עליהם ענין אחר .והק' הרמב"ן שחרית ,וסיפר הטעם כיון שגדל בילדותו בוויען לפני
דא"כ היו טפשים ,כי איך תהי' עיר אחת ומגדל אחד המלחמה ולא היתה לו ברירה והי' צריך ללמוד בכיתה
מספיק לכל העולם ,אי לא דלא כוונו להרבות זרע ,ולכן אחד עם גוים שחיו חיי פריקת עול דלית דין ולית דיין,
פי' דכוונתם הי' לקצץ בנטיעות והוא ע"פ סוד. ואע"פ שלא הי' לו קשר אתם שהרי שנאו אותו כי הי'
גם הרשב"ם נתק' איזה חטא הי' בזה ,ותי' לפי שצוום יהודי ,אבל עצם המציאות שהי' אתם הכניס אצלו
הקב"ה פרו ורבו ומלאו את הארץ ,והם לא רצו למלאות קרירות בדקי דקות לכל החיים .ולכן הרגיש צורך לומר
את הארץ ,וספורנו פי' שהם רצו להמליך את נמרוד פרשת האזינו כל יום ,שהוא עדות על שכר ועונש
שיהי' למלך על כל מין האנושי ,והמגדל מחמת גודלה ויסודות האמונה ובטחון בה' ,וכל יום הי' מרגיש צורך
יצא לה שם ,שתחשב לאלהי האלהים אצל כל בני האדם להכניס יסודות הללו כדי לשרש את הגויאישקייטן,
ואלי' ידרשו כולם ,ועי"ז מי שימלוך שם ימלוך על כל לשרש את הכפירה דלית דין ולית דיין.
מין האנושי ,והקב"ה חשש שאם יהי' ע"ז אחד כללית הנה זה ממש ענינו של "עברים" שמרגישים כסדר שצריך
לא יפנה אף אחד מהם אל הבורא ,משא"כ כשכל א' להתרחק מכל העולם ולדבר בשפה אחרת ומזה גופא
יחשו ב שיש אלקי האלהים שמסכים לדעתו א"כ יהי' נולדים בנים ונכדים כאברהם אבינו62 .
מח' ביניהם ,ואולי יהי' א' שיגיע לאמת .וכ' הספורנו
[בפסוק ו'] יסוד גדול כי הצורה איך הקב"ה מפיר עצת חטא וענין דור הפלגה
הגוים ומניא מחשבות עמים הוא ע"י שעושה ביניהם ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים וגו'
מחלוקת אם לסבת הדתות או לסבת הלשונות. ויאמרו איש אל רעהו וגו' ויאמרו וגו' [י"א א'
וברש"י מבואר דחטאם הי' שרצו לעלות לרקיע ולהלחם והלאה]
עם הקב"ה דלא כל הימנו שיבור לו את העליונים ,או הנה פשטות הכתובים מורה ,דהי' להם מעלה שכולם
שרצו לעשות סמוכות לרקיע שלא יתמוטט. ידעו לשון אחד והבינו איש את רעהו ,ולכן אמרו איש
עכ"פ עיקר מכוון הפי' הוא שהי' כאן גדר מרידה אל רעהו עצות ,וכל כוונתם הי' שרצו להשאר ביחד
וכפירה בהקב"ה וכחטא ע"ז וכך התבאר בדברי ב"י שלא יהיו נפוצים ע"פ הארץ ,ולכן חיפשו מקום להיות
הובא בחיד"א ,שהבאנו בתחלת הפרשה דדור המבול
הי' חטאם בעריות ,ודור הפלגה בענין עבודה זרה ,וע"ז 62ובענין לענין באותו ענין ,יש להזכיר מלחמת רבותינו שלא לערב
בישיבה לימודי חול ,גם מו"ז הג"ר בנציון זצ"ל ביחד עם רבני אנגלי'
רומז נח צדיק תמים צדיק לענין עריות ,ותמים לענין נלחמו נגד איזה רב שרצה לפתוח באנגלי' ישיבה עם לימודי חול,
ע"ז. ושמעתי שגם ערך מכתב לרבני בית ספר הזמוניום בלונדון שעיקר
לימודם לימודי חול ,והוסיפו הרבנים דשם עוד שעה וחצי בסוף היום
ללימודי קודש כדי להכינם לישיבה ,וקראו לאותם שעות stream
-[ yeshivaזרם ישיבתי] וכתב להם מו"ז שאסור לקרוא כן כיון דסו"ס
זה בצירוף לימודי חול ,ושם ישיבה הוא רק כשהוא על טהרת הקודש
בלי שום תערובות חול.
לט
התורה פרשת נח שירת
מזה דכשהי' הלשון מסודר דברים אחדים היו יכולים מהפסוקים משמע דהעיקר בענין פגם הדיבור
לבנות הבנין להיות ראשו בשמים ,ובנ"י בכח התורה אולם צ"ב דלשונות הפסוקים מורה דהכל סובב והולך
כתיב ואשים דברי בפיך שימה הוא לשון סידור ,שבנ"י בענין הלשון .דמתחלה הי' שפה אחת וכתיב ויאמרו איש
יכולין בכח התורה להוציא הדיבור בשלימות ,ולעתיד אל רעהו הבה נלבנה וגו' ויאמרו הבה נבנה לנו עיר וגו'
יהי' באמת הבנין נגמר בשלימות ,ולכן בשבת באים ולא כתוב כלל שעשו משהו ,וכ' וירד ה' לראות מה
להשתחוות דשבת היא בחי' תורה שבכתב ,לכן בשבת שבנו והרי לא כתוב כלל שבנו ,ואח"כ בלבלם לשבעים
ניתנה תורה וקריאת ג"ן סדרים דאורייתא המתגלין לשונות הרי דעיקר הנקודה הוא הדיבור והלשון.
בשבת ,וחודש היא בחי' תורה שבע"פ ישראל דקדשינהו
בזמנים ,ובכח אלה הבנינים יבואו להשתחוות[ .תרנ"ו] עוד צ"ב דממש"כ שפה אחת ,ופירש"י לשון הקודש ,מ'
דעצם הדיבור בלשון הקודש הי' חלק מהעצה
עכ"פ הרי מבואר היטב דעיקר פגם דור הפלגה הוא והאפשרות לעשות מה שרצו ,וצ"ב מאי נפק"מ איזה
שהשתמשו בכח הדיבור שניתן להם כדי לבנות בנין שפה דיברו ,העיקר הוא שהבינו אחד את השני ,וכן מה
שראשו בשמים לעשות דירה לשכינה בתחתונים ,לצורך איכפ"ל אח"כ שבלבל לשונם הרי מסתמא אח"כ יכול
עצמם ולהיפך ולבנות בנין כדי לנתק עצמם מהקב"ה, כ" א ללמוד שפת השני ולדבר ביחד ולהתאחד לעשות
ולכן ניטל מהם כח הדיבור וניתן לכלל ישראל כדי מה שירצו.
לבנות ביהמ"ק ודירה בתחתונים ע"י כח תורתם ,מכח
שני בריתות המתבארות בפרשת נח ,והם ברית מילה דור המבול ודור הפלגה ברית מילה וברית הלשון
וברית הלשון ,ובריתות אלו הוא מה שכרת הקב"ה עם והשפ"א מאיר בזה את עינינו ,דדור המבול ודור ההפלגה
אברהם אבינו וכמ"ש בספר יצירה. הם ענין שתי בריתות ברית המעור וברית הלשון ,וכיון
וא"ש לפ"ז דעיקר הדגשת הפסוק הוא זה שהי' להם כח שנקראו בריתות יש להם התקשרות באחדות ,וצריכין
הדיבור ,ושאמרו איש אל רעהו הבה נבנה בנין ,דעיקר לסיוע להוציאן מן הכח אל הפועל ,וצריכין שמירה ולא
הפגם הי' הדיבור ,וההכנה לבנות בנין ע"י דיבור זה, לחנם נכשלו הראשונים בזה ,והקב"ה נתן לנו ברית
ולזה סילק הקב"ה מהם את כח הדיבור והנחילו לכלל מילה לסיוע לתיקון המעור והתורה לתיקון הלשון ,כי
כח הדיבור עושה תולדות והתחדשות כמו המעור
ישראל שיוכלו לבנות בנין ומגדל אמיתי המחובר
שמוליד וממשיך נשמה מן השמים ,כן הדיבור אם הוא
לשמים.
כראוי בדחילו ורחימו כמו שהיו בראשונים .ודור הפלגה
לשון הקודש הוא לשון בעצם הי' להם שפה אחת והי' להם כח הלשון ,שנק' מדבר
מלשון מלכות והנהגה שיש בכח הפה לגזור ולעשות
ובזה א"ש מה הי' ההבדל אם ידעו לשון הקודש או
התחדשות ,כמ"ש הבה נבנה וגו' [שרק דיברו להכין עצמם
אח" כ שבלבל שפתם ,וכדביאר היטב הגרא"י ברזל זצ"ל
לזה] ואח"כ כ' וירד לראות אשר בנו ,ולא נזכר עדיין
בספרו עיוני רש"י דהרי חלוק לשון הקודש משאר
הבנין ,מ' שבזה הדיבור עשו בנין וכו' וכוונתם לא הי'
לשונות דכל הלשונות אינו לשון בעצם רק הסכמת
לטוב ולכן ניטל מהם כח הדיבור וניתן לבנ"י בכח
האומות על כל דבר לתת לו כינוי ,משא"כ לשה"ק הוא
התורה וכו'[ .תרנ"ד]
בעצמותו לשון והיינו שאם אומרים לחם בלשה"ק אי"ז
רק כינוי לדבר מאכל שנקרא לחם ,אלא שיש במלת לחם עוד כ' במקו"א דהנה כח הדיבור הוא עיקר מעלת האדם
כל השורש והקיום של מציאות הלחם ,ואפשר לדעת וכ' השמים כסאי והארץ הדם רגלי איזה בית אשר תבנו
מזה כל הסגולות והנפלאות שהטביע ה' בלחם ,וכן לי וגו' אל זה אביט וחרד אל דברי וגו' והקב"ה הרי
מבואר בפוסקים סי' ס"ב וסי' ק"א דתפלה בכל לשון רוצה שיהי' לו דירה בתחתונים ,ולזה נתן הקב"ה כח
הוא רק אם מבין ,אבל בלשה"ק גם באינו מבין ,ועי' הדיבור שנא' ואשים דברי בפיך וכו' לנטע שמים וליסוד
לשונו של הביאור הלכה סו"ס ק"א בטעם ד"ז ,וכן ארץ ,והכל בכח כ"ב אתוון דאורייתא ,אביט הוא כ"ב
בנדרים ונזירות כתבו הראשונים ריש נדרים וריש נזיר דהקב"ה הביט בתורה כמ"ש כמ"פ וירא אלקים כי טוב
דכינויי נדרים ונזירות בלשון הקודש מהני גם באינו ואין טוב אלא תורה ,ושמים הוא תורה שבכתב וארץ
מבין .ועי' רשב"א ואורח מישור ריש נזיר ,וע"כ דור היא תורה שבע"פ ,וע"י התורה יכולין לבנות ביהמ"ק
הפלגה שדיברו בלשון הקודש הרי החכימו לדעת סודות להיות שורש למעלה ופרי למטה ,כמו שקיימו אבותינו
הבריאה ועי"ז רצו לעשות מה שרצו ,וגם הדיבור במשכן ובית הבחירה ,ודור הפלגה שלא הי' כוונתם
בלשה"ק מביא לאחדות מכיון שיסודו אינו מצד הסכמת לש"ש ניטל מהם כח הדיבור ונתבלבלו הלשונות ,מוכח
מ
התורה פרשת נח שירת
לעונש רק ללמד ולהורות אדם שחטא ,והנה מה ששתק בני אדם אלא שזה לשון שהקב"ה ברא בו את העולם
איוב י"ל דלא ידע אם יועיל בכלל אם ימחה ,וראי' ודיבר בו עם נביאיו ,וממילא יכלו לעשות מה שרצו.
מיתרו שברח ולא מחה כנר' הבין שלא יועיל אם ימחה, ובפרט אי נימא דגם ידעו את הסודות שבאים מצירופי
ולזה באו עליו יסורים להורות על טעותו וכמפורסם לשה"ק.
בשם הגרי"ז מבריסק זצ"ל שהמתייסר זועק מחמת
יסורים הגם שיודע שהצעקה לא יועיל לו ,אבל כן הוא ונראה דהמסכתא בש"ס היותר מסוגלת לענין זה הוא מס'
טבע האדם לצעוק כשכואב לו והשותק בהכרח שאינו נדרים ,שעיקר ענינה בפרט בהתחלת המס' הוא כוחה של
כואב לו וע" כ באו היסורים לאיוב להורות לאיוב כי דיבור ולשון הקודש והלשונות שבדו חכמים ,ולמדנו
הצרות של כלל ישראל לא היו אצלו כיסוריו שלו שאם שגם התחלה של דיבור יהודי הוא כבר יד לדיבור שלם,
הי' מרגיש בצרתם הי' צועק ומוחה. וי"ל בדרך צחות דלכן דוקא בנדרים יש פי' ר"ן שהוא
מסתמא יחיד בראשונים שכ"כ עשיר בהסברת הדברים,
וכן הוא ממש במי המבול ,כי בוודאי טעמו של נח שלא [באמת גם רשב"ם ב"ב] כיון שע"י מס' נדרים מתקנים
התפלל שידע שתפלתו לא תתקבל כי אין תפלה מועלת הלשון והדיבור.
בפחות מעשרה צדיקים ,ואעפ"כ נקראים מי המבול מי
נח דהי' לו להתפלל כי אם הי' כואב לו אבדן העולם הפטרה לפרשת נח
וחורבנו הי' מתפלל וזועק לה' לבל יחרב העולם הגם
שידע שאין תפלתו מועלת ,ואם לא התפלל הרי שלא הי' החובה להתפלל בעת צרה גם אם לא יועיל
כואב לו כ"כ אבדן העולם[ .ומה שאברהם לא התפלל על כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד
פחות מעשרה כיון שאברהם כבר צעק והתפלל על יותר מי' וכיון
על הארץ וגו' [ישעי' נ"ד ט']
שבפחות מי' לא יעזור א" צ להתפלל עוד אבל נח לא התפלל כלל]
ובזוה"ק פרשת נח "אמר לו נח ולי מה אתה עושה וכו'
דברי הגר"ח שמואלביץ במלחמת יוהכ"פ
ולא ביקש רחמים על העולם ,ירד מבול והכרית בני
[כיון שבשנות תשפ"ד-ה היו כל דבריו נוגעים ממש למעשה לכן העולם ולפיכך מי נח כתיב מי נח וודאי שבו הי' תולה
העתקתים ]63 שלא ביקש רחמים על העולם"[ .עי' בדברינו בתחלת
אחרי מלחמת יוהכ"פ [תשל"ד נדפס בשיחות מוסר עמ' תנ"ו] הפרשה שצטטנו כל דברי הזוה"ק ומש"כ בזה]
דיבר הגר"ח לבני ישיבת מיר בענין מה שמוטל עלינו והנה נח מסר נפשו לקיום העולם ,כמו שאמרו חז"ל
בעת כזאת והביא יסוד הנ"ל של מי נח ,דחזינן שנקרא [תנחומא נח אות ט'] א"ר לוי כל אותן י"ב חודש לא טעם
שנח גרם למבול ,ואם זה לענין תפלת יחיד על דור טעם שינה לא נח ולא בניו שהיו זקוקים לזון את הבהמה
שכולו חמס ,ק"ו לתפלת רבים של ישיבה שלמה שגדול ואת החי' ואת העופות וכו' ובאור החיים הק' [לעיל ט' ג']
כח תפלת רבים .ובמלחמת מדין כ' ב"פ אלף למטה אלף דלכן הותר לנח לאכול בשר בעלי חיים הואיל וטרח
למטה [במדבר ל"א ד'] דאלף למטה מכל שבט למלחמה ויגע בהם בתיבה וכ"ז מורה על גודל מסירות נפשו של
ואלף השני מכל שבט ושבט לתפלה הרי שצריכין חד נח לקיום העולם ובכל זאת לא התפלל על בני דורו,
ותמוה מאוד מדוע באמת לא התפלל?
63כתוב בקהלת י יד "וְ הַ ָסכָל י ְַרבֶה ְדבָ ִּרים ֹלא יֵדַ ע הָ ָאדָ ם מַ ה שֶ יִּהְ יֶה ַואֲשֶר ובאמת בזוה"ק בעצמו חילק בין מה שאברהם התפלל
יִּהְ יֶה מֵַאחֲרָ יו מִּ י ַיגִּיד לוֹ ":וברש"י שם פי' "לא סוף דבר שאינו יודע מה
יהי' לאחר זמן אלא אף ההווה עכשיו מאחריו שלא כנגד עיניו אלא על סדום ונח לא התפלל ,דאברהם לא התפלל אא"כ יש
מאחורי ערפו מרחוק צריך הוא שיהא מי יגיד לו" והנה בשנות תשפ"ד- עשרה צדיקים אבל בדורו של נח לא הי' עשרה צדיקים,
ה שעבר עלינו התחלפו החדשות בכל עת ,עד שאחד טרח לכתוב כתבה
שלמה איך הוא חושב שצריך לעשות במלחמה כעת ועד שכבר הי' מוכן ולזה גופא לא התפלל אברהם אם לא יהי' עשרה כיון
למסור לדפוס נאמר לו שכבר נשתנו הדברים וכל מש"כ לא נוגע כלל שמדור המבול נשתיירו שמנה ולא נתלה העולם
ואפשר לזרוק לפח ,וכן הוא בכל העיתונים שהחדשות שלפני כמה ימים
כבר לא נוגע שכבר נתחדשו כמה דברים ,ובכן נתבטל הרבה זמן על בזכותם ,וא"כ א"ש מה שנח לא התפלל שידע שתפלתו
דברים שאינם מתקיימים ,וזה כוונת שלמה שהסכל מרבה דברים לא יתקבל ,אלא דא"כ תק' למה יש תביעה עליו על שלא
כשאינו יודע כלל מה יהי' ברגע הבא וגם מה שקורה כעת נעלם ממנו,
וכ"ז בגשמיות ,אבל עניני חיזוק הנאמרים בשעת צרה נוגע בכל עת התפלל והרי טעמו עמו שבלא"ה לא יעזור?
דהתורה וחיזוקיה הם נצחיים ,וכן י"ל לענין דברי החיזוק ששמענו
בתחלת שנת תשפ"ד אחרי האסון הנורא בשמחת תורה נוגע גם כעת, וביאר בזה הגר"ח שמואלביץ זצ"ל [שיחות מוסר מאמר ז]
כגון שלא להסחף לכוחי ועוצם ידי ,והחובה לישא בעול ולהרגיש צרת ע"פ מש"א חז"ל סוטה י"א דאיוב ששתק בעצת פרעה
אחרים ,ובכן אעתיק לקמן חלק ממש"כ אז עם כמה וכמה הוספות
שנתחדשו .ואז גם הבאתי באריכות הרבה מדברי חיזוק של מו"ר נידון ביסורים ,דכבר נתבאר דיסוד יסורים ותכליתם אינו
הגרמ"י רייזמן שליט"א אבל מחמת אריכות הדברים השמטתים.
מא
התורה פרשת נח שירת
ב :יסוד הב' שלא לפחד שזה עיקר סכנת המלחמה נגד חד אחד המתפלל נגד אחד הלוחם וזהו חידוש גדול
ואמרו סוטה מ"ד שתחלת נפילה ניסה ולכן אמרה תורה בתורת חיוב התפלה בנדון זה .גם משה רבינו תבע את
כמה לאוין שלא לפחד במלחמה ,ובחז"ל שיש תביעה כלל ישראל שלא התפללו בעדו שיחי' ויביא אותם לא"י
65
על יעקב על שפחד מעשיו .אך תנאי למה שאינו ירא [דב"ר פ"ג י"א] הרי שבכח תפלת רבים להועיל יותר
הוא כמאמר הבעל תשובה [הושע י"ד ד'] אשור לא מתקט"ו תפלות של משה רבינו שלא הועילו לו.
יושיענו [הכוונה אצלינו לארה"ב] על סוס לא נרכב
[הכוונה אצלינו למטוסי קרב] ולא נאמר עוד אלהינו עוד הביא אז מש"כ בברכות סג .כל המרפה עצמו מד"ת
למעשה ידינו [זה הצבא] אשר בך ירוחם יתום ,שאין לו אין בו כח לעמוד בעת צרה ,הרי שהכח לעמוד בעת צרה
שום משענת רק ד' לבדו יצילינו ".ע"כ דברי הגר"ח הוא חיזוק בלימוד תורה ועל בני הישיבות מוטל חיוב
שמואלביץ זצ"ל. זה ביותר ,ועל האברכים לומר לנשותיהם ד' הגמ' ברכות
יז .דעיקר זכות נשים גם בזמן רגיל הוא רק במה דנטרן
עד כמה היו הדברים נכונים גם בשנים האחרונות ,ובכן לגברייהו שחוזרים מביהמ"ד ומוליכין בניהם לת"ת
היה עלינו להתחזק להתפלל לשלום אלו הנמצאים וכש"כ בעת צרה כזאת .וגם המן הרשע הבין דעיקר
בסכנה ,וגם אם יפתה לנו היצר שתפלה שלי לא יעזור, נצחון מרדכי עליו הי' ע"י לימוד תורה כמבואר במדרש
מ"מ יש להתפלל מצד מה שכואב לו ,וכש"כ שזה לא ויק"ר פכ"ח ו' לענין הל' עומר .ובעירובין סג :דהמלאך
נכון שזה לא עוזר דפשוט דכל תפלה של איש ישראל יש התגלה ליהושע בעת מלחמה על שביטלו ד"ת ואז לן
לו איזה השפעה .ואם לא נתפלל יהי' נקרא הצרה על יהושע בעומק של הלכה הרי דבעי' לימוד התורה
שמינו כמו "מי נח" .עוד יש לנו להתחזק בלימוד תורה, בעומק להצילם מסכנת המלחמה.
66
ולבטוח בה' ולא לפחד כלל.
עוד שתי יסודות אמר א :מה דמבואר בב"ב י :דהרוגי
לוד אין כל ברי' יכול לעמוד במחיצתן כיון שמסרו
נפשם בעד ישראל ,וכזה י"ל על אלו שמוסרים נפשם
65כדאי לצטט דברי מרן הגרח"ק זצ"ל בספרו ארחות יושר ,ערך פחד עבור הצלתינו שאין כל העולם יכול לעמוד במחיצתם,
ודאגה" ,יש אנשים שמפחדים תמיד ומתיראים מכל מיני פרעניות כגון והחיוב שיש עלינו להתפלל בעדם הוא בלי גבול שהרי
ממחלות וממלחמות ומאנשים רעים וכו' והם כל ימיהם בפחדים
ודאגות מכל מיני דברים שמא יהי' כך שמא יהי' כך ,ויש שמרוב פחדים רק עבור פותח פתח לחבירו אמרו חז"ל שמו"ר פ"ד ב'
מתיראים לנסוע למקום אחר ,וזו הנהגה מאד לא טובה כמ"ש ברכות ס. נפשו חייב לו ק"ו למי שמוסר נפשו בעדנו החיוב עלינו
שהי' תלמיד שהי' מפחד וא"ל רי"ש בר"י שהוא חוטא וכ"ז בא ממיעוט 64
אמונה ,שאם הי' מאמין באמונה שלימה שהכל בא מהקב"ה ואין אדם בלי גבול הוא.
נוקף וכו' א"כ מה לו לפחד ...ואנחנו תמיד כל רגע ביד ה' בין בזמן
מלחמה ובין בזמן שלום ,והרבה דרכים למקום ,ואין לפחד רק
מהקב"ה ,ולפחד שמא יעבור על אחת מהעבירות ח"ו או לא יקיים
המצוות וחוץ מזה אין לפחד כלל ,ואע"ג שצריך זהירות זה מדין
השתדלות בכ"ד מה שאפשר אבל הפחדים והדאגות אין להם מקום
כלל". 64יל"ע אם יש להכיר טוב לאלו מחילונים השונאים אותנו וכל מה
66ואף שיהי' טענה עלינו אם לא נתפלל ולא נישא בעול מ"מ אין לומר שלוחמים הוא לטובת עצמם ומי שהולך עם השקפה שלהם ,האם מגיע
שאנחנו אשמים במה שקרה ,ודברים כדרבונות אמר בזה הג"ר יחיאל להם הכרת טובה ,והנה לענין כלל המדינה אמר הג"ר דוד סולובייציק
יעקבזון שליט"א מה שיש תולים אסון שמחת תורה תשפ"ד בכל מיני זצ"ל הרבה פעמים [ראה שיעורי הגרמ"ד הלוי עה"ת דרוש ואגדה עניני
דברים ששייכים במחנינו או שלא התפללנו מספיק בר"ה ויו"כ או השעה עמ' תקי"ח בדבריו לרב מזרחי וכן כמ"פ בספר שם] שעצם
שחסר בכח התורה שלנו ,מה שקיבל מגדולי ישראל בעת מלחמת המדינה הוא צרה גדולה לכל ישראל והוא חלק מחבלי משיח שכבר
יוהכ"פ שהי' ממש מצב כזה ,והיו שתלו במכשולות אצל שומרי תורה נשפך הרבה דם ישראל מחמת הקמת המדינה וכל המציאות שהערבים
ומצוות ורב אברמסקי זצ"ל והגרא"ם שך זצ"ל ועוד כעסו מאד ע"ז, מאורגנים עם מדינה שלהם ושיש להם צבא ונשק הוא רק ע"י הקמת
ואמרו שהנוסח הנכון הוא שהי' כאן חסד גדול שהקב"ה גלגל המלחמה המדינה וזה גורם כל השנאה אלינו עי"ש באריכות וא"כ לפ"ז אין לנו
דוקא בזמן רצון כיו"כ שאנו עוסקים בתשובה ותפלה כדי שיהי' לנו להכיר טובה בכלליות כיון שהם גרמו לנו הסכנה ,ומ"מ יש לדון דעתה
הרבה זכיות ויצטמצם הנזק[ ,וכן הבאנו ממו"ז הג"ר יעקב סניידערס אחרי שכבר יש מציאות המדינה ואנו נמצאים במצב סכנה ,ואנו צריכים
זצ"ל] וכן י"ל מה שסיבב הקב"ה שיהי' בשמיני עצרת כדי שיום עצום איזה הגנה ע"פ דרך הטבע מחמת חובת השתדלות ,ואם יבוא אחד מן
כזה יגן עלינו שלא יהי' נזק כ"כ גדול[ ,וכן י"ל בענין נס העצום של הצבא לשאול רב ופוסק האם עליהם להגן על עיירות מפני הסכנה
המטוס שלא נתרסק בלוד בחג הסוכות תשפ"ז שבעצם המחבל תכנן לכאורה יפסקו שכן ,ולא נימא דכולנו נכנס לבית המדרש ונסמוך על נס,
לרסקו כבר בחודש תמוז ,רק הקב"ה זימן שינסה כן דוקא בחג הסוכות וא"כ אולי מגיע להם הכרת הטוב דסו"ס לולא שילכו לשם לא נוכל
שזכותם של ישראל גדול] ויש להדגיש שאנחנו לא אשמים כמו לחיות ולשבת וללמוד ,וי"א שכיון שהשונאים באים מחמת עוברי
ששמעתי בזמנו מפי מרן הקה"י זי"ע דלא יתכן שאדם אשם כשלא עבירה וכמ"ש ולא תקיא הארץ וגו' א"כ הם אשמים בכ"ז[ ,עי' מש"כ
התכוון במזיד לגרום רע ,רק שיש נסיון שאנו צריכים לעמוד בו להלן בשם הג"ר יחיאל יעקבזון שליט"א שאנחנו באמת לא אשמים -
ולהתרומם על ידו ולהשתנות עי"ז ,וגדולי תורה אמרו שעיקר הנסיון לא אמר שהם אשמים אבל עכ"פ אנחנו לא אשמים] .ומ"מ יש סבה
הוא אמונה ובטחון ולעקור ההשקפה של כוחי ועוצם ידי .ועיקר פחד להכיר טובה דעי' מכתב מאליהו ח"ה עמ' 79על מה שהתורה אסרה
גדולי הדור אז ,היה בשעה שהתחילו לבטוח בצה"ל ,ואז במלחמת לתאב מצרי כי גר היית בארצו וזה פלא גדול שהרי עבדו בנו עבודת
ביוהכ"פ אמרו שהי' חסד גדול שהתנפץ הכוחי ועוצם ידי ,וביחס למה פרך ושחטו את הילדים שלנו ,והיו כפויי טובה אחרי שהחי' אותם יוסף
שהי' יכול לקרות הי' חסד גדול .ועיקר מה שהעצים אצלינו ההרגשה ברעב ,ואעפ"כ כיון דסו"ס הי' לנו שם איזה מגורים אנו חייבים להכיר
של כוחי ועוצם ידי הוא העיסוק בחדשות ,ולכן אני ממליץ לא להתעסק טובה .וי"ל דהתם סו"ס מתחלה קיבלו את פנינו יפה.
מב
התורה פרשת נח שירת
דאי"ז רצון ה' לומר שאנו מרגיש רק היימישע יידען, והנה במש"א הגר"ח על החיילים להשוותם להרוגי לוד
דענין כנסת ישראל הוא מושג הרבה יותר רחב .וכשאמר שנוגע גם לזמנינו שהרבה חיילים נהרגו רח"ל ויש מהם
ישעי' הנביא "ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב" [ישעי' גם שומרי תורה ומצוות ,הנה גם אי לא נפליג כ"כ לומר
ו' ה'] לקח המלאך רצפה מעל המזבח ויגע על פיו, שהם במדרגת הרוגי לוד שהיו יהודים יראים ושלמים
ואחז"ל [שהש"ר א' ל"ח] שאמר הקב"ה רצוץ פה שדיבר שבאו מעצמם למסור נפשם להצלת ישראל ,מ"מ וודאי
69
דלטוריא על בני. שיש להם כפרה ואפשר לקרות עליהם נקום נקמת דם
עבדיך השפוך וחובה עלינו להשתתף בצערן ,ויש אלפי
משפחות בישראל שאיבדו יקיריהן במשך שנתיים
היה סגורים מחמת שמירת שבת ,כן ביישוב תפרח ששערי' היו סגורים, האחרונות ,ובכן חובה עלינו להשתתף בצערם 67,ואולי
[והי' נראה במצלמות שעברו דרך שם ולא נכנסו מחמת השער] וכן
בעיר אופקים נתבלבלו ולא נכנסו לבתי כנסיות כפי שנתברר שכן הי' כאן המקום לחזור על דברים שאמר מו"ר הגרמ"י רייזמן
התוכנית שלהם ,רק הלכו לחלק החילוני ,והיישוב שהי' בה עיקר הטבח שליט"א באסרו חג שמיני עצרת תשפ"ד יום אחרי
רח"ל הי' מאד יוקרתי ובדווקא נגד שמירת שבת ,ולא עזר כל מה שניסו
לדבר אתם .וכבר הבאנו בעניני ר"ה בשם הערל"נ ועוד ,שבשנה שר"ה הטבח הנורא בענין חובת השתתפות בצערן של ישראל
חל בשבת השבת היא שפועלת במקום השופר ,וא"כ עד כמה שחסר אפי' על אלו הרחוקים מתו"מ ובמדרגת אלו שנהרגו על
בשמירת שבת יש סכנה גדולה .ובמשך שנת תשפ"ד נתפרסמו סיפורים
רבים על שומרי שבת או אלו שקיבלו לשמור שבת שניצלו באופן פלאי. קידוש ה':
עוד ראינו ניסים גדולים איך שאויבינו לא מצליחים לפגוע בנו בפרט
לפני פסח תשפ"ד ולפני ר"ה תשפ"ה שנשלחו מאירן מאות טילים ולא "המצב קשה ומר מאד ,אחרי ככלות הכל כולנו כלל
נפגע ממנו איש יהודי ,ושוב אח"כ נתגלו מסמכים שחמאס בעצם
התחנן לחיזבאללה ואירן שיצטרפו לתקוף את ישראל בבת אחת מכל ישראל ,בשעה שנתבשר לאברהם אבינו על הפיכת סדום
הצדדים שאז ע"פ דרך הטבע לא הי' שום סיכוי לינצל ,וכן התגלה התחנן אברהם כמה וכמה פעמים ,אולי יש אולי יש,
שבעומק לבנון כבר הכינו אמצעי לחימה רבים מאד שע"פ דרך הטבע
היו יכולים ליכנס לכבוש את הארץ מצפון ,אבל שומר ישראל הכניס וחז"ל אומרים שאברהם יצא לדורון תפילה ומלחמה,
בלבם שלא יסכימו ובזה ממילא השתבש כל התוכניות שלהם ,ועדיין מה היתה המלחמה ,הדיבורים שאמר כלפי מעלה
לא ניטלה הבחירה ולכן נתן הקב"ה מקום למי שרוצה לתלות הכל 'חלילה לך' ,על מי הוא לוחם ,על אנשי סדום הרעים
בכוחי ועצם ידי ,אבל אנחנו יש לנו להתבונן איך שאין לנו להשען אלא
על אבינו שבשמים בפרט אחרי שהצבא יש לו כעת כמה הצלחות והחטאים לה' מאד .וכש"כ שמדובר כאן בבני אברהם
מתעורר שוב הסכנה ממחשבת כוחי ועצם ידי לזה צריך הרבה לחזור יצחק ויעקב שהרבה מהם הם בבחי' תינוקות שנשבו
על כל הנסים שעושה אתנו הקב"ה ואם ה' לא ישמר עיר שוא שקד
שומר. אשר אין יודעין בין ימינם לשמאלם ,ושכינה אומרת
ומה שרואים שהקב"ה שומר עמו ישראל גם דרך רשעים שאינם קלני מראשי קלני מזרועי ,ובמדרש רבה שמות [פ"ב פ"ו]
שומרים תו"מ ואף שאין הקב"ה עושה ניסים ע"י רשעים כמבואר
ברמב"ן סו"פ בחקותי ובשו"ת הרשב"א ח"ד סי' רצ"ו לענין יונתן דבזה עה"פ "ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר משה
פדו את יונתן מן המיתה שהוכיחו שהי' רק שוגג באכלו מן הדבש משה" [שמות ג' ד'] בלא פסיק טעמא כמו ב"אברהם
דאל"כ אין הקב"ה עושה נס ע"י רשעים ,וכבר העיר בזה הגה"ק
מסאטמר זי"ע בקו' על הגאולה ועל התמורה ,הרי מאידך מצינו אברהם ויאמר הנני" [בראשית כ"ב י"א] משל לאדם שנתן
שהקב"ה הציל את ישראל ע"י ירבעם בן יהואש מלך ישראל שעשה עליו משוי גדול וקורא פלוני פלוני קרובי פרוק מעלי
הרע בעיני ה' [מלכים ב' כ"ג] ואחז"ל [סדר אלי' זוטא ט'] דזכות מצוה
אחת שלא קיבל לשה"ר על עמוס עמדה לו ,וכן אחאב שהי' רשע ועובד משוי זה ,שביקש ממשה רבינו שיפרוק המשוי מעליו
ע"ז ודורו עובדי ע"ז ניצחו במלחמות ,ובהכרח שיש חילוקים בענין זה, כביכול מצערן של ישראל[ ,כמו מי שקורא הצלה הצלה
ועוד דבזמנינו גם הניסים עצמם לא קורים על ידיהם כגון מה שנופלים
הרבה טילים בשטחים פתוחים שלא תולה בהם כלל ,ורק איזה הצלחות בכפילות בלי פסיק באמצע] והרי התם במצרים מדובר
שאפשר להלביש בדרכי הטבע הקב"ה עושה על ידם וי"ל דבזמן הסתר במגדלי בלורית ולא שומרים ברית מילה מעת פטירת
פנים הקב"ה משאיר מקום לנסיון דכוחי ועוצם ידי ,ועוד כדי ששומרי יוסף הצדיק ,והולכים בלילה לטרטיאות וקרקיסאות,
תו"מ יוכלו לשבת וללמוד ולא יצטרכו להתעסק במלחמות אז הקב"ה
משתמש בחילונים ,וע"ע לשון שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד סי' ח וא"כ היו נראים יותר כאותם שגרים בעוטף עזה ,ועליהם
"ובדבר יהודי שנחטף באוגנדא וניצול משם ע"י החיילים שבאו לשם, צעק הקב"ה "הצילו הצילו" והגה"ק מקלויזנבורג זי"ע
מסתבר שיש להחשיב זה לנס גלוי ,כי בדרך הטבע לא היה אפשר להיות
דבר כזה .וכל מה שנעשה בעולם הוא רק יד השי"ת בין הטוב ובין ח"ו צעק באמצע ההושענות ,הושענה פדוי' טובי' ,שאם
להיפוך ,והוא המכה והמרפא .והוא עשה שנשבו ,והוא עשה ההצלה תאמר שאין אנחנו ראויים לגאולה ,הרי אלו שנפדו ע"י
בזה שנתן אומץ ורצון שילכו להציל ,ואשר הצליח דרכם שהצילו.
ודרכי השי"ת שעשה הנס ע"י פושעים נעלמו ממנו .ואסור לשום אדם משה הנקרא טוביה היו מגדלי בלורית ולא שומרי ברית,
להתחכם בקושיות על הקדוש ברוך הוא ,אלא תמים תהיה עם ה' וא"כ לא נימא למה יהי' איכפ"ל באותם יישובים
כמפורש בתורה".
69ומשל לאב שבנו ירד מן הדרך רח"ל ,וכועס עליו מאד ,ומ"מ אם שמחללי שבת[ ,דשני יישובים ששמרו שבת ניצלו ]68
יארע לו תאונה יבוא מהרה לעזור לו ואם ימות מיתה משונה וודאי
יצטער ויבכה מאד ,וא"כ למה כ"כ קשה להבין שהקב"ה אביהם של
ישראל מצטער ובוכה על הריגת מחללי שבת ובעלי עבירה ובפרט אם בחדשות שבלא"ה אין לנו שליטה במצב והכל מתנהל ע"י הקב"ה .ע"כ
הם תינוקות שנשבו .ועוד וכי מה לך להתגאות אם אתה זכית להיות מדברי הרב שליט"א.
נולד בתוך משפחה שומרי תו"מ והוא לא זכה לכך וכי הוא אשם 67נתפרסם על הגה"צ ר' יצחק קולדצקי שליט"א חתן מרן הגרח"ק זצ"ל
בכך?? וכי אם היית נולד במצב כמותו היית יותר טוב ממנו? -מורינו שמאז שמחת תורה תשפ"ד הוא ישן בלילה על קרש קשה.
הג"ר אפרים רוטשילד שליט"א בשמעו מאלו האומרים מה איכפ"ל הרי 68זה באמת פלא גדול איך שאף שהצליחו המחבלים ליכנס ברוב יישובי
בין כך אלו לא שמרו תו"מ ומגיע להם .וכן אמר מו"ר הגרצ"מ עוטף עזה מ"מ באלו השומרים שבת לא הצליחו ,כאשר שערי הכניסה
מג
התורה פרשת נח שירת
וכמבואר בסנהדרין מז .דגם באינו עושה מעשה עמך ועצם מה שצריך להרגיש בצרת ישראל גם אם אינו
ונהרג מתוך רשעו הו"ל כפרה מיד גם לפני קבורה וד' נמצא בצרה ממש ידועים ד' הרמב"ם פ"א מהל' תענית
רוב ראשונים ואחרונים דגם במתו בלי תשובה [עי' ש"ך ה"ג ופ"ג מתשובה הי"א שמי שלא איכפ"ל ופורש מן
יו"ד סי' ש"מ סק"ט דאומרים עליו קדיש ומתאבלים עליו ועי' הציבור ה"ז אכזרי ואין לו חלק באלקי ישראל ואין לו
בשו"ת דובב משרים סי' כ"א אולם ד' המאירי דדוקא שמת בתוך חלק לעוה"ב ,ובחת"ס בספרו תורת משה פ' בהעלתך
תשובה] ,וראי' ממש"כ בתהילים ע"ט ב' נתנו את נבלת [במדבר י"א י'] עה"פ וישמע משה את העם בכה
עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידך לחיתו ארץ למשפחותיו וגו' ובעיני משה רע ,כי מה שהי' איכפ"ל
דעבדיך קאי בנהרגו ע"י גוים דהו"ל כפרה ,כיון דלאו למשה הוא זה שהצטערו רק על עצמם ועל משפחותיהם
כי אורחי' מת[ ,וברש"י תהילים שם ע"פ שוח"ט דגם חסידך איש לפתח אהלו ,ולא פנו כלל לצרת חביריהם .ועצם זה
קאי על נהרג מתוך רשעו] ובח"א מהרש"א דגם דבטל ד' שאתה מרגיש בצרת חבירך מועיל להקל לו בסבלו ,וזה
מיתות ב"ד דין מיתות ב"ד לא בטל והרי כל הנסקלים כענין צדקה שמקרבת את הגאולה .ויש שו"ע שלם איך
ניתלין ואז בשרם לעופות ,וא"כ במחלל שבת שחייב להתנהג כשיש צרה [עי' סי' תקע"ד ס"ד שמצוה להרעיב עצמו
סקילה יהרג ע"י גוים וישאר בשרם לעוף השמים ,ואכן בעת רעבון ואסור לשמש מטתו] וא"כ יש למעט במוזיקה
בשו"ת חת"ס יו"ד של"ג פסק עפ"י סוגיא זו דבנהרג ונוחות ,ואם מתחיל להקשות איפה בדיוק כ' בשו"ע
מתוך רשעו שאפשר לקברו בקברי אבותיו ,וא"כ אלו שאין לשמוע מוזיק וכדו' זה גופא מורה שאינו מרגיש
שנהרגו בבוקרו של שמחת תורה באותה מסיבה נוראה בצרת ישראל ,ור' יהודה הלוי אמר איך יערב בפי לאכול
של חילול שבת ותערובות ,יתכן שכבר לא הי' להם ולשתות בעת אראה שגויות שלך נגררים .וסתם להגיד
תקוה לשוב ,ואבות אבותיהם בעולם העליון בכו פרק תהילים אחר שחרית ברגל א' לחוץ זה לא נקרא
והתפללו עליהם שיזכו לא להדחות ,והקב"ה זיכה אותם להשתתף בצרת ישראל ,היו צדיקי פולין שהיו בא"י
שימותו בצורה שיהי' להם כפרה כזה ויתכן שזכו להגיע בעת המלחמה וראו איך שבכו והתפללו כ"כ חזק,
לתיקונם מיד ,ולא יצטרכו כלל לגילגול ,ועליהם י"ל ואמרו שאם היו מתפללים בכה"ג בשאר מקומות היו
נקום נקמת דם עבדיו השפוך וכן יש לכתוב על מצבתם, יכולים לעצרו המדת הדין ,ויש שפוטרים עצמם בנתינת
ועי' שו"ת מהרי"ל סי' ע"ב דהני שנהרגו מתוך רשעם צ'ק כשלא קשה לו כ"כ רק שרוצה להרגיע המצפון70 .
71
מקרי קדושים וחסידים ע"פ גמ' הנ"ל ומזה מנהג
ישראל לקרוא כל מי שנהרג ע"י גוי "קדוש" ,ובשו"ת האם הנרצחים החילונים יש להם כפרה
מהר"ח או"ז סי' י"ד דמי שאומר על נהרג מתוך רשעו ונקראו קדושים
שאין מתאבלין עליו יש בזה משום הוצאת לעז וצריך
כפרה ותענית שני וחמישי עד ר"ה 72ובזה יישב ספר ואלו הרחוקים מתו"מ שנהרגו יתכן שנקרא שמתו על
עטרת צבי [נכד ההפלאה] עמ"ס סנהדרין שם ,מה שדוד קידוש ה' שא"א לעמוד במחיצתם ,וגם אי נימא דלא
התפלל על שונאים שלו שירדו חיים שאולה היינו שלא נקרא על קידוש ה' דאולי לא נהרגו על עצם היותם
ימותו מיתת עצמם דאסור להתפלל על רשע שימות דאז יהודים רק מצד הכיבוש הישראלי ,מ"מ כפרה מיהת
לא יהי' לו תיקון דיתמו חטאים ולא חוטאים ,אבל אם אית להם כיון שנהרגו ע"י גוים גם אם הי' מתוך רשעם,
יהרג יהי' לו תיקון ,ואולי לכן נפתח פרק זה במזמור
זילברברג שליט"א שכלל ישראל היא קומה שלימה וצריך להיות
איכפ"ל מה שקורה לכל סוג יהודי ,ובפרט יש לרחם עליהם על אלו
71למעיין בשו"ת מהרי"ל בפנים יראה דנקרא קדוש כיון דכל ישראל שלא מתו מתוך תשובה ,ומי שלא מצטער עם הציבור כבר נאמר בגמ'
קדושים ולא מצד שנהרג על קידוש ה' .וז"ל "ומה שכתבת בהני דנהרגו תענית יא .דאבני ביתו וקורות ביתו של אדם מעידים בו ,וכן שני
מתוך רשען דמיקרי קדוש וחסיד ,אין ה"נ קרא נמי כתיב נתנו נבלת מלאכים המלוים אותו מעידין בו ,והאחריות הוא עלינו ,ובכן יש לנו
עבדך וגו' ומוקמינן בהני דנהרגים מתוך רשען וכל ישראל קדושים הם". להתחזק בתורה ותפלה ולהתפלל במיוחד מתוך הרגשה לכלל ישראל
72למעיין בפנים יראה דבא לשלול מאחד שסבר דגם בנהרג מתוך צדקו הנמצאים בצרה ,ואין להתחבר כלל לדברים החיצוניים.
לא יתאבלו עליו כנר' סבר דאם נהרג יש תביעה עליו ,ולזה השיב לו 70ואכן יש להדגיש שלא יאומן איך שכלל ישראל מכל קצוות תבל
מהר"ח והלא הדברים ק"ו דאם בנהרג בתוך רשעו יש חיוב להתאבל השתתפו בצרת אחינו שבדרום ,או בעצרות תפלה ,או בשליחת עזרה
ע"פ הגמ' דסנהדרין "מעתה כ"ש וכ"ש עד סוף כל העולם שנהרג מתוך וסיוע בשיווי מליוני שקלים ,וכן סתם לעזור בכל מיני אופנים וכן לאלו
צדקו בידי גוים ,כגון אלו הקדושים שנהרגו בידי גוים על קידוש הב"ה שממשפחתם נלקחו לשרת במילואים[ ,דוגמא א' מיני אלף ,אשה
ונתקדשו על יחוד שמו יתברך שמתאבלין .ומי שאמר שאין להתאבל, שבעלה נלקח לשרת בצבא בשמחת תורה העידה ,שבמוצ"ש באו שני
א"כ הוא מוציא לעז עליהם ומדמי להו ח"ו מת מתוך רשעו ,פשיטא שזה חסידים והציעו לפרק הסוכה בשבילה אח"כ בא אחר והציע לבשל להם
עצמו צריך כפרה וסליחה .ולא להוכיח באתי ,כי מי אנכי ,ומי חיי... , אוכל ,ובשדה התעופה בארה"ב עמד אחד ושילם מכיסו הפרטי לכל
כ"א היה שומע לעצתי ,היה נראה לי על הדבר שיצא מפיו ,שלכל אלו שהיו צריכים לטוס לא"י לשרת במילואים] גם אנו עדים
הפחות היה מקבל עליו תעניות שני וחמישי עד ראש השנה .ועל כל זאת להתעוררות רבתי בקרב החיילים אשר רבים מהם לבשו מאז ציצית
חס לי להרהר אחריו ,כאשר אמרו רבותינו אם ראית ת"ח וכו' אל בפעם ראשונה ומאז נעשה התעוררות רבתי בקרב הרבה מציבור
תהרהר אחריו ,והוא יודע בטוב מה לעשות ,אך כתבתי את אשר עם החילוני להתקרב ליהדות .ואין לנו מושג איזה רעש נעשה מכ"ז
לבבי ועצתי". בשמים.
מד
התורה פרשת נח שירת
75
והתפרסם סיפור נורא על בחור מישיבת תפרח לשעבר, לאסף דזה אושר גדול לנפש הרשע בנהרג ,ובכן הגם
שנפל לגמרי מדרך התורה והמצוות ,והיה שם במסיבה שאנחנו צריכים להצטער מאד מ"מ בשביל הנפש שלהם
הנוראה בשמיני עצרת ונרצח בידי הישמעאלים ימ"ש, עדיף ,ומ"מ המבט שלנו עליהם צריך להשתנות ,ועיקר
ואביו לא ידע כלל שהוא נמצא שם כיון שלא הי' לו כ"כ מלחמת עמלק הי' עבור נחשלים שנפלטו מענני הכבוד
שייכות אתו לדעת מה עושה כל יום ,ולכן כששמע מה וכמבואר בחת"ס סו"פ בשלח דע"ז תמה יהושע ובאמת
שקרה לא העלה בדעתו שבנו הי' שם ,והגיע אליו בנו לד' מהר"ם שיק או"ח קמ"ג דבמצבים שגוים מתנפלים
בחלום בליל א' והיו פניו מאירות בשלימות ,עם גמרא על יהודים יש לנקוט דמסתמא עשו תשובה ,וא"כ גם
גדולה בבא בתרא עם כריכה של זהב ,ואמר שכ"כ שמח כאן כשראו שגורל היהודי רודף אחריהם יש לנקוט
שיכול שוב להתחיל ללמוד עוה"פ מס' ב"ב ואני זוכה שהיו בעלי תשובה ג"כ 73וי"א דזה כוונת רש"י שהובא
ללמוד מפי הקב"ה ,ורק אח"כ נתברר לאביו שבנו נהרג, לעיל דגם מש"כ חסדיך קאי עליהם ,ואכן מסופר שהיו
והגיעו אליו חבריו שניצלו מן התופת לנחמו ,והעידו ג' צעירים שהיו באותה מסיבה שהתקשרו בדקות
שבדקות האחרונות שלו נעמד בפינה ובכה בדמעות האחרונות שלהם לאביהם להפרד ואמרו שיש יריות ויש
שליש ואמר ווידוי ושמע ישראל .ולפ"ז א"ש גודל לנו רק כמה דקות לחיות "שמע ישראל ה"א ה' אחד"
מדרגתו דהרי מסתמא עשה תשובה במדרגה גדולה ולפ"ז הם בוודאי במדרגה עצומה שהרי כבר נעשו בעלי
76
וכעין ר' אלעזר בן דורדיא. תשובה לפני מותם וא"צ לכל הנ"ל ונקווה שאנחנו
בחיינו נגיע למדרגה שלהם .ע"כ מדברי מו"ר הגרמ"י
רייזמן שליט"א[ .ופשוט שאי"ז סתירא כלל למה שההשקפה
עוד נקט שם הגריש"א בפשיטות דכל הנרצחים גם כשאין להם בחירה שלנו הוא שיש להתרחק מללכת לצבא כיון שאפשר לבוא
להמיר דתם נקראים שמתו על קי' ה' וכדמוכח מעשרה הרוגי מלכות,
ונפק"מ בנרצחים במלחמת עולם השני' ,והח"ח פסק במלחמת עולם לעבירות חמורות שבתורה ,דעתה הנושא הוא לאלה שכבר
הראשונה שיש לנרצחים לברך המקדש שמו ברבים הגם דבשלה"ק נמצאים שם ונהרגו ,דאין סבה שלא נאמר עליהם לפחות דין נהרג
מבואר כן רק במי שניתן לו בחירה להמיר דתו ,כנר' הפי' ע"פ מכתב מתוך רשעו דגמ' סנהדרין ,וכש"כ שלעת עתה יש שם גם הרבה
מאליהו ח"ג 348דהנסיון היה לברר מי אשר אמיתי בלבו ויקבל דין
שמים באהבה. שומרי תורה ומצוות כיון שלמילואים חייבו לבוא כל מי שהי' אי
וכ"ז בנהרג בשביל שהוא יהודי ,אבל מי שנהרג בפיגוע טרור פה בא"י פעם בצבא ,ויש שכבר מאז התחזקו לגמרי בתורה ויר"ש כמו
הסתפק הגריש"א דאולי לא נהרג מצד שהוא יהודי רק מצד לאומנות ששמעתי מאחד שמכיר כאלו ,וא"כ על אלו בוודאי י"ל שהם
דהיינו מצד מלחמה על שליטת הארץ וא"כ אולי לא נקרא קדוש, במדרגה גדולה74 ].
מאידך י"ל שהלאומיות הי' תירוץ לשנאתם בגלל דת יהדות ,דהרי כל
המתאבדים צועקים גי'הד כלומר מלחמת קודש להשלטת אמונתם ,ועל
יהודי שנהרג בשווייץ ע"י מוסלמי פסק הגריש"א דבוודאי אפשר
לכתוב על מצבתו "קדוש" דמה שייכות יהודי חו"ל למלחמתם על
אדמת א"י .ע"כ מספר הנ"ל. 73וכנר' רוב רובם מאלו שנרצחו לא הי' ממש בפתע פתאום רק מתוך
שוב שמעתי מפי הרב ישראל גולדווסר שליט"א השתלשלות קבוצות מרדף ואיזה שהות ,וא"כ בוודאי יש לנקוט שהי' להם הירהור תשובה,
חמס וחיזבאללה ,דלפני 1500שנים קם מוחמד ועשה קבוצה חדשה וכמו שהתפרסם על הרבה מאלו שניצלו שכשהי' המוות מול עיניהם
וחשב שיהודים ימשכו אחריו וכשלא הי' כן כעס מאד ורצח הרבה פנו אל הקב"ה מעומק לבם.
יהודים וכתב הרבה כתבי שטנה עם עלילות שוא ושקר על עם היהודי 74הנה מצד אחר יל"ע אם אלו שנרצחו ע"י המרצחים הישמעאלים
ומכח זה סבלו כלל ישראל רבות בתקופה ההיא וכמ"ש הרמב"ם באגרת נקראים שנהרגו על קי' ה' ,דאולי כל קנאתם רק מחמת הכיבוש הציוני
תימן ,אבל מאות שנים לא סבלנו מהם והנצרות הוא זה שרדף אותנו, וגם אילו הי' אומה אחרת כובש את הארץ היו הורגים בהם ,והנה אחרי
ורק לפני מאה שנה בהצהרת בלפור נתעורר לתחי' כעס הישמעאלים על מש"כ בפנים הראני הרב זיו צ'לקה שליט"א לד' הגרב"צ קוק שליט"א
עם היהודי מצד כיבוש ארצם שהרי הערבים היו כבר בארץ מאות שנים בספרו ציוני הלכה על הל' אבילות עמ' רי"ג ש"י מדברי מרן הגריש"א
לפני זה ,ושני קבוצות אלו חמס וחיזבאללה יש להם שתי כוונות שנאה זצ"ל בענין זה ,ומחמת חשיבות הענין אצטט דבריו בקצרה.
א' מצד שנאת הדת ממה שכבר הי' פעם וזה כבר הדת שלהם ואדוקים הביא מהגר"ש דבלצקי זצ"ל בספרו זכרון בצלאל עמ' ט"ז שהסתפק
בזה ב' מצד כיבוש הציוני ,ולכן הם מסוכנים מאד .עכ"ד .ולפ"ז כשהם בהא דסנהדרין מז .דבנהרג ע"י גוי יש לו כפרה ,האם עיקר הנקודה בזה
רוצחים יהודים הוא מחמת היותו יהודי וא"כ בוודאי נקרא שמתו על שלא מת על מטתו כדרכו וכלשון הגמ' דכיון דמת שלא כאורחי' הו"ל
קידוש ה'. כפרה ,וא"כ גם בנהרג בשוגג בתאונת דרכים יש לו כפרה ,ולפ"ז אולי
ולדברינו בפ' לך לך שיש לישמעאל טענה על א"י וזה יתעורר באחרית גם בנהרג ע"י חי' או ע"י ברק וכל אסון טבע יש לו כפרה ,או דנימא
הימים ,א"כ א"ש דעד עתה לא הי' שנאתם מצד הארץ רק מצד עצם דת דדוקא אם נהרג ע"י גוי מחמת היותו יהודי יש לו כפרה .ובארחות רבינו
היהודי ,אבל כעת שאנו נמצאים באחרית הימים נתעורר טענת ישמעאל ח"ד עמ' קי"ט מבואר דד' הקה"י הי' דגם בנהרג בתאונת דרכים נכלל
מצד כיבוש הארץ ,ולדברינו שם שנאתם מצד כיבוש הציוני מוצדקת בגמ' סנהדרין וצווה להודיע כן לאבל .וכן נקט ספר "מילואים ליו"ד סי'
מצד שיש להם זכות בעצם בא"י כ"ז שכלל ישראל אינם שלמים ,אבל ש"מ" שכנר' הי' ת"ח מופלג .אלא שמסיים שם דזה דוקא מי שיש לו
אילו ישראל לא היו כובשים כאן לפני הגאולה באמת לא היו מצירים רק חטא אחד ,אבל מי שחטא בעוונות רבים חילול שבת ניאוף ורציחה
את ישראל ,ולפ"ז מיושב מה שהערנו שם למה לא נמנה גלות ישמעאל לא מתכפר לו בהריגתו .והגרמ"מ קארפ שליט"א השיג ע"ז מגמ' שם
עם ד' מלכיות דדניאל ,כיון דזה גרמו לעצמם ,ומ"מ דוד מתנבא ע"ז דמבואר כן גם בחייב שתי מיתות ,וענה הגריש"א דעיקר נקודת החילוק
כיון דסו"ס ידעו בנבואה שכן יהי' בסוף. דלא מסתבר שמומר שעבר כל ימיו על כה"ת כולה בשאט נפש והתמזל
75כפי הנוסח ששמע מו"ר הגרמ"י רייזמן שליט"א בעצמו מן האבא. מזלו שנרצח לאחרונה נתכפר לו כאילו לא חטא מעולם ,ורק מי שאינו
76סיפרו שתי חסידי חב"ד ,שבסוכות תשפ"ד הסתובבו בעוטף עזה כדי פורק עול רק שבמקרה יש לו כמה חיוב מיתות מתכפר .ומשנ"ת בשו"ת
לזכות יהודים בסוכה וד' מינים והגיעו לאיזה קיבוץ ולא הי' אף אחד הרד"ך בית שלשים ד"ה דאפשר דגם בעבר ג"ע חמורות בלי תשובה
שהסכים וא' זלזל כ"כ לומר שינדנד בידיו הטלפון שלו במקום ד' נתכפרו ,י"ל שלא היו פורקי עול לגמרי רק שגבר עליהם יצרם ותאותם.
מינים ,וכמעט שעזבו בפחי נפש ,עד שראו שתי אחים צעירים יוצאים ומה שפסק הש"ך ש"מ ט' דגם מומר שנהרג מתאבלין עליו מיירי ג"כ
מאיזה בית ,והתחננו אליהם שיכנסו לסוכה שלהם ומתחלה לא רצו, דומיא דהרוגי ב"ד שלא עמד בנסיון ועבד ע"ז או חילל שבת.
מה
התורה פרשת נח שירת
מדרשות ואם יש נס מתייחס הנס לבתי מדרשות ושם יש אולם באמת עיקר תפקידנו בעת מלחמה הוא לימוד
לברך ברכת הנס וכמבואר להדיא בגמ' ברכות נד. התורה ,דזהו עיקר הנצחון במלחמה כמבואר בסנהדרין
דברואה אבן שישב עליו משה בעת מלחמת עמלק מברך צד :דחובל עולו של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו
ברכת שעשה לי נס וכמבואר שם במהרש"א נד :ד"ה שהי' דולק בבתי כנסיות ובתי מדרשות כדי לעסוק
ואבן. בתורה ,ואכן צבא האדיר של סנחריב הובס בלילה אחד,
ומרן הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל הי' תמיד מדבר בענין זה
שעיקר השמירה הוא ע"י התורה ,ופעם בעת שהצבא
רצו לעשות איזה התקפה מסוכנת על האויב ,התייעצו
עם הבבא סאלי זי"ע שאמר להם לא לעשותו בשעות בין
הסדרים דאז הוא מצב מסוכן שיש פחות לומדי תורה,
ור' יחזקאל אברמסקי זצ"ל הי' תמיד מפחד בימי בין
הזמנים ונרגע כשהתחיל הזמן ,וכן יש להתחזק בתפלה
דבעת כזאת שהתפלה הוא מתוך צרה הוא מ"ע
דאורייתא גם לשי' הרמב"ן ויוצא דהפרקי תהילים אחרי
התפלה הם יותר חשובים משמו"ע דתלוי במח' אי זה
דאורייתא ,ובחינוך סו"פ עקב דמי שלא מתפלל בעת
צרה הסיר השגת ה' מעליו ,ולפ"ז נמצא דעיקר החזית
של המלחמה אינו בלבנון ובעזה ,רק בבתי כנסיות ובתי
אלא שהתחננו כ"כ עד שעשו להם טובה ונכנסו לסוכה ,והלבישו אותם
בכיפה גדולה וכיבדום באכילה ושתי' וברכת לישב וגם ד' מינים,
וביקשו החסידים אם יכולים להסריט אותם והסכימו בטוב לבם ,אח"כ
עזבו ,ויצאו משם בעגמ"נ על שלא זכו לזכות יהודים במצוות חוץ משני
צעירים אלה ,אחרי כמה ימים ביום שמחת תורה שמעו על הטבח הנורא
שהי' בקיבוץ זה ,מיד נסעו לשם אותם חסידי חב"ד לראות מה קרה
לאותם הצעירים[ ,ידעו השם שלהם] והגיעו לאולם גדול שישבו שם כל
המשפחות השכולות ופגשו את ההורים שאכן לא ידעו איפה הבנים
שלהם ,בתוך כדי שהיו שם הגיעו מהצבא להודיע להם שנמצאו גופות
שני בניהם שנרצחו רח"ל ,ואחרי שעכלו הבשורה הקשה נשאלו איך הם
רוצים לעשות לוויי' ולאיזה בית קברות ,ענו ההורים אנחנו לא מאמינים
בשום דבר לא בתחיית המתים ולא בהשארת הנפש ,ולכן מבחינתינו
תוכלו לשורפם ,כששמעו זאת חסידי חב"ד נבהלו מעומק נשמתם וידעו
שכעת הגיע זמנם להתערב ,ואמרו אנחנו יודעים שצעירים אלה הי' להם
שייכות ורצון ליידישקייט ,ובוודאי היו רוצים קבורה יהודית ,תמהו
ההורים מנא לכם זה? ענו "הרי היינו כאן בסוכות והם ישבו בסוכה
שלנו ונטלו ד' מינים בשמחה" משלא האמינו כלל לדבריהם הוציאו את
המצלמה שלהם והראו סרט חי איך ששני בניהם נוטלים ד' מינים עם
חיוך גדול וכיפה גדולה בראשם ,וא"א לתאר גודל ההלם של ההורים
כשראו זה ,ותיכף ומיד הוחלט שיהי' להם לווי' וקבורה יהודית .נורא
למתבונן בסיפור זה ,איך הצעירים האלה לא העלו על דעתם שמה
שחשבו שהם עושים טובה לאיזה חב"דניקים מסכנים ,באמת הם
עושים טובה גדולה ועצומה לנשמתם לנצח נצחים ,לעוד תוך שבוע
ימים ,ואם ההורים שלהם הי' כ"כ רחוקים מתו"מ עד שכפרו בהשארת
הנפש א"כ מסתמא לא הי' להם שום שייכות לאיזה מצוה קלה כל ימי
חייהם ,וכשהגיעו לב"ד של מעלה הי' להם מצוה אחד ויחידה של סוכה
וד' מינים ,אוי! כמה הם שמחו והיו מכירים טובה לאותם חסידי חב"ד
על שבזכותם יש להם לנצח המצוות היקרות האלו .ואין לנו השגה
איזה זכות הי' להם שבדיוק יצאו אז מן הבית שלהם וזכו במצוה זו,
אולי הם עשו איזה חסד לפני זה ,או שהי' להם איזה אבות בעולם
העליון ,מדורות הקודמים שידעו את אשר נגזר עליהם והתחננו לה'
שיזכו לפחות במצוה אחד ושעי"ז יזכו לקבורה.
עוד יש לנו להתבונן מזה עד כמה מאושרים אנחנו גם ע"ז לבד שאנו
זוכים ללכת לביהכ"נ כל יום ולהגיד ק"ש דעי' זוהר חדש אחרי עז.
שמראים הנשמה לפני רדתה לעוה"ז גודל השכר למי שקורא ק"ש כל
יום ואח"כ מראים לה היכלות של חושך ומדורי גיהנום וכלבים עזי נפש
וכמה גוברין בשלשלין בצואריהון ואסורין מן ידיהון ומן רגליהון ואינון
צווחין ואמרין ווי ווי ,ווי לן שהלכנו בהבלי עוה"ז ולא הלכנו לבתי
כנסיות ולא קרינו ק"ש ולא למדנו אותו עי"ש באריכות.
מו
