gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שירת התורה · Shiras Hatorah — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: שירת התורה · Shiras Hatorah

שבוע: נח (2026-10-12)

שירת התורה · Shiras Hatorah — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נח‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שנה ז' גליון ‪315‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫בטעם שבחר הקב"ה במים כדי למחות את‬ ‫דברים חדשים של שנה זו מסומנים בכוכב‬ ‫היקום ‪ .........................................................‬כא‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫המים מחוסרי צורה ‪ .....................................‬כא‬ ‫פרשת נח ‪......................................................‬ד‬ ‫המים מבטלים צורה ועושה צורה ‪ ..................‬כא‬ ‫בריאת האדם והעולם ע"י מים ‪ ......................‬כא‬ ‫מהותו ושמו של נח ‪..........................................‬ד‬ ‫האדם חלתו של עולם ‪ ...................................‬כא‬ ‫נח כולל נחת רוח מנוחה ונחמה ‪........................‬ד‬ ‫המים נצרך לעצם מקום היישוב של בני אדם ‪ .‬כא‬ ‫מה הי' עיקר חטאם של דור המבול ‪...................‬ד‬ ‫התאוה הוא מיסוד המים ‪..............................‬כב‬ ‫שורש חטאם הי' חוסר אמונה ‪..........................‬ד‬ ‫הקב"ה מונע הצפת המים ‪..............................‬כב‬ ‫מבול יסודו מבילבול ‪........................................‬ד‬ ‫המתרחקים מן החומריות מתקיימים ע"ג מיםכב‬ ‫נח מלשון מנוחה ויישוב הדעת ‪..........................‬ד‬ ‫דור המבול ומצרים שנמשכו אחר התאווה נשטפו‬ ‫נח נקרא מהקב"ה ע"ש החן ‪ ............................‬ה‬ ‫במים ‪............................ ................................‬כב‬ ‫הנחת החימה והמנוחה ע"י נח ‪ .........................‬ה‬ ‫משה רבינו משוי מן המים ‪.............................‬כב‬ ‫נח היפוך בילבול ומבול ‪ ....................................‬ו‬ ‫בקרי"ס התחדש יבשה בתוך המים ‪ .................‬כג‬ ‫נח בבחינת שבת ‪ ..............................................‬ו‬ ‫הצמאון מושך למים ועיקרו בשביל תורה ‪ ........‬כג‬ ‫הבית המקדש היא עיקר מקום המנוחה ‪ ............‬ו‬ ‫הדגים יסודם ממים ‪ ......................................‬כג‬ ‫גן עדן היא מקום המנוחה ‪ ................................‬ז‬ ‫אכילת נח השפיע אוכל לכל הבהמות והחיות ‪ ..‬כג‬ ‫מה שלא נקרא פרשת תולדות ‪ ...........................‬ז‬ ‫לשבח אדם בפניו ‪...........................................‬כד‬ ‫נח לא העמיד תולדות חוץ מבניו ‪ .......................‬ז‬ ‫ההבדל בין צדיק לתמים ‪................................‬כד‬ ‫ביאור הא דיש דורשים לגנאי ‪ ..........................‬ח‬ ‫נח מקטני אמנה הי' ‪.......................................‬כד‬ ‫ההבדל בין נח לאברהם ‪ ...................................‬ח‬ ‫אמונה שלימה שיהי' נחשב כמציאות ממש ‪ .....‬כה‬ ‫שייכות תורה שבע"פ לפרשת נח ‪ ......................‬ט‬ ‫האמונה בהבטחת הצדיקים ‪ ...........................‬כו‬ ‫נח למד רק תורה שבכתב ‪ ................................‬ט‬ ‫אביי פקפק בדברי רבה ‪ ..................................‬כו‬ ‫אברהם למד גם תורה שבע"פ ‪ ..........................‬ט‬ ‫מערכת הדגים ‪ ...............................................‬כו‬ ‫תורה שבע"פ רחמים לעומת תורה שבכתב ‪ .......‬ט‬ ‫שליטת האדם על הדגים והצלתם במבול ‪ ........‬כו‬ ‫מי שמזלזל בנח הוא שייגעץ ‪ .............................‬י‬ ‫בטעם היתר אכילת דגים ‪ ...............................‬כז‬ ‫התביעה על נח שלא התפלל על דורו ‪ ..................‬י‬ ‫גודל ענין אכילת דגים ‪ ...................................‬כח‬ ‫הטעם שלא התפלל נח על דורו ‪ .......................‬יא‬ ‫רק השפעת הטוב מגיע לים ולא הרע ‪ ..............‬כח‬ ‫האם הוכיח נח את דורו ‪ .................................‬יב‬ ‫המים הוא מקום מובדל לעצמו ‪ .....................‬כח‬ ‫צורת השיחה של הסבא בענין נח ‪ ....................‬יד‬ ‫האם דגים כשרים לקרבן בן נח ‪ .....................‬כח‬ ‫נח מסכים שידרשוהו לגנאי ‪ .............................‬יז‬ ‫איסור צידת דגים והאכלתם בשבת ויו"ט ‪ ......‬כט‬ ‫הארות עצומות ע"י קדושת נח ‪ ........................‬יז‬ ‫אי שייך בדגים ענין ניצודים ועומדים‪ .............‬כט‬ ‫העזות דקדושה של נח ‪ ...................................‬יח‬ ‫בהא דאסור להאכיל את הדגים ‪ .......................‬ל‬ ‫למה התאחר נח כ"כ מלהוליד בנים ‪ ................‬יח‬ ‫הזכירה של הבהמות והחיות ‪ ............................‬ל‬ ‫נח בצדקותו לא הי' אכפ"ל ממה שצוחקים עליו‬ ‫*הגדרת הקרבנות של נח ‪ ..................................‬ל‬ ‫‪ .................................... ................................‬יח‬ ‫*האם הקריב נח גם ממינים שאינם ראוים‬ ‫הקשיים של החיים שמצילים מן המבול‪ ..........‬יט‬ ‫להקרבה לדורות ‪ ..........................................‬לא‬ ‫עד דור המבול לא סבלו משום דבר ‪ .................‬יט‬ ‫*בטעם שהביא נח קרבנות ‪ ............................‬לא‬ ‫הסבל של האדם מקרב אותו להקב"ה ‪ ............‬יט‬ ‫*שתי מדרגות בלימוד התורה של נח ‪ ...............‬לב‬ ‫ביאור מלת מפניהם ‪.........................................‬כ‬ ‫*מה שבקרבן נח הי' ריח נחוח ‪ ........................‬לב‬ ‫נח עשה חמס בגופו ‪..........................................‬כ‬ ‫*א י הקריב נח במקום המקדש או על הרי אררט‬ ‫מערכת המים ‪ ...............................................‬כא‬ ‫‪ .................................... ................................‬לג‬ ‫ב‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫מהפסוקים משמע דהעיקר בענין פגם הדיבור ‪ ...‬מ‬ ‫*האם מלק נח את העופות ‪ .............................‬לד‬ ‫דור המבול ודור הפלגה ברית מילה וברית הלשון‬ ‫טעם אריכות תולדות בני נח ‪ ..........................‬לה‬ ‫‪ ..................................... ................................‬מ‬ ‫להורות על אמיתות חידוש העולם ‪ .................‬לה‬ ‫לשון הקודש הוא לשון בעצם ‪ ..........................‬מ‬ ‫כאן כתוב המספר של שבעים אומות ‪ ...............‬לו‬ ‫הפטרה לפרשת נח ‪ ........................................‬מא‬ ‫קיום שאל אביך ויגדך וגו' ‪ ..............................‬לז‬ ‫החובה להתפלל בעת צרה גם אם לא יועיל ‪ .....‬מא‬ ‫שבעים נפש לשלוט על שבעים אומות ‪ ..............‬לז‬ ‫דברי הגר"ח שמואלביץ במלחמת יוהכ"פ ‪ .......‬מא‬ ‫מציאות וקיום כל הגוים הוא מפרשה זו ‪ ........‬לח‬ ‫האם הנרצחים החילונים יש להם כפרה ונקראו‬ ‫ביאור מה שנקראו ישראל עברים ‪ ..................‬לח‬ ‫קדושים ‪ .......................................................‬מד‬ ‫בני עבר החזיקו בשפה וצורת החיים של הסבא‬ ‫עבר ‪ ............................. ................................‬לח‬ ‫חטא וענין דור הפלגה ‪ ...................................‬לט‬ ‫לתגובות להנצחות ולקבלת הגליון במייל‬ ‫שמעון יצחק ראקאוו‬ ‫‪0527614717‬‬ ‫‪syrakow79@gmail.com‬‬ ‫שיעור שבועי (עברית) בביהמ"ד משובב נתיבות אור ליום חמישי משעה ‪11:30 - 11‬‬ ‫אפשר לשמוע בקול הלשון‪03-6171111- 7-916717:‬‬ ‫בענגלאנד‪02 08-1917000- 7-916717 :‬‬ ‫או בקו משובב נתיבות‪0733718341-7-‬‬ ‫ג‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫מה הי' עיקר חטאם של דור המבול‬ ‫פרשת נח‬ ‫הנה יש לעיין מה הי' עיקר חטא דור המבול‪ .‬ואם נעיין‬ ‫הנה פרשה זו נקראת פרשת נח ע"ש נח‪ .‬והנה עיקר‬ ‫בפסוקים י"א י"ב נראה שמבואר ג' ענינים‪ :‬עבודה זרה‬ ‫הפרשה סובב על ענין המבול רק שנח הוא זה שניצל מן‬ ‫זנות וגזל‪" .‬וַתִּ שָ חֵ ת הָ ָארֶ ץ לִּ פְ נֵי הָ אֱֹלהִּ ים" השחתה הוא‬ ‫המבול‪ ,‬ואם שמו של הפרשה נקרא על שמו של נח‪ ,‬נראה‬ ‫לשון ע"ז וזנות‪" .‬ו ִַּתמָ לֵא הָ ָארֶ ץ חָ מָ ס" זה גזל‪ .‬ואח"כ‬ ‫שבשמו של נח מונח כל עצמותו‪ ,‬שבשביל זה הוא ניצל‬ ‫כתוב " ַוי ְַרא אֱֹלהִּ ים אֶת הָ ָארֶ ץ וְ הִּ נֵה נִּשְ חָ תָ ה" היינו חלק‬ ‫מן המבול‪ .‬וגם מונח בזה יסוד הפרשה‪ ,‬ועוד דהרי הי'‬ ‫הזנות והע"ז‪ " ,‬כִּ י הִּ שְ ִּחית כָל בָשָ ר אֶ ת דַ ְרכ ֹו עַ ל הָ ָארֶ ץ"‬ ‫אפשר לקרות פרשה זו פרשת תולדות ופרשת תולדות‬ ‫היינו זנות‪ ,‬שגם בהמות וחיות נזקקין לשאינן מינן‪.‬‬ ‫יהי' נקרא יצחק ולמה נבחר להקרא בשם פרשת נח‪,‬‬ ‫אח"כ בפסוק י"ג כתוב " ַויֹאמֶ ר אֱֹלהִּ ים לְ נֹ חַ קֵ ץ כָל בָשָ ר‬ ‫וכדהעיר באמת הגרא"ז גורביץ זצ"ל ועוד‪ 1 ,‬ונראה מזה‬ ‫בָא לְ פָ נַי כִּי מָ לְ ָאה הָ ָארֶ ץ חָ מָ ס ִּמפְ נֵיהֶ ם" וגו' היינו גזל‪.‬‬ ‫דבשמו של נח אפשר למצוא כל מהותו ואיך ניצל מן‬ ‫ומשמע דעיקר המבול הוא בשביל חטא הגזל‪ .‬וכבר תי'‬ ‫המבול‪ ,‬וא"כ הבה נראה ונתבונן בשמו של נח‪ ,‬וממנו‬ ‫רש"י דלא נגמר דינם אלא על הגזל ונמצא דהחטא‬ ‫נראה איך זה מתקשר לכל ענינו של דור המבול‪ ,‬והצלת‬ ‫דבעבורו נגמר הדין אין לו קשר כלל ועיקר לעיקר‬ ‫נח מן המבול‪.‬‬ ‫חטאם שהי' בשביל זנות וע"ז‪ ,‬וזה דוחק דהתורה‬ ‫הדגישה כמה פעמים חלק ההשחתה וע"ז‪ ,‬ולא נגמר‬ ‫מהותו ושמו של נח‬ ‫דינם בהם כלל‪.‬‬ ‫בפרשת בראשית כתוב‪" :‬וַיִּ ְקרָ א אֶ ת ְשמ ֹו נֹחַ לֵאמֹ ר זֶה‬ ‫שורש חטאם הי' חוסר אמונה‬ ‫ְי ַנחֲמֵ נּו מִּ מַ עֲשֵ נּו ּומֵ עִּ צְ בוֹן י ֵָדינּו מִּ ן הָ אֲדָ מָ ה אֲשֶ ר אֵ ְררָ ּה‬ ‫ה'‪[ ":‬ה' כ"ט] ויל"ע מאיזה לשון הוא נח‪ ,‬האם מלשון‬ ‫ונראה בעז"ה דלא כתוב כאן לשון גזל אלא לשון חמס‪.‬‬ ‫נחמה או מלשון מנוחה‪ ,‬או מלשון נחת רוח והנאה‬ ‫ובתרגום פירש "חטופין" והכוונה‪ ,‬דשורש הענין הוא‪,‬‬ ‫וכלשון המשנה באבות פ"ג מ"י "כל שרוח הבריות נוחה‬ ‫לא זה שגוזל מחבירו ומחסרו‪ ,‬רק מה שחוטף לעצמו‬ ‫הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכו'‪.‬‬ ‫מה שלא מגיע לו ושורש החטא בא מחוסר אמונה‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬ומה שחשבו שאפשר להם לקחת לעצמם מה‬ ‫נח כולל נחת רוח מנוחה ונחמה‬ ‫שלא נגזר להם מן השמים‪ ,‬ולכן עסקו כל ימיהם‬ ‫הנה ברש"י שם פי' "עד שבא נח לא הי' להם כלי‬ ‫בחטיפה‪ ,‬שזה כולל לחטוף הנאות עוה"ז בלי גבול‪ ,‬וכן‬ ‫מחרישה והוא הכין להם והיתה הארץ מוציאה קוצים‬ ‫עוון גילוי עריות הוא חטיפות הנאות שאינם שלו וכלול‬ ‫ודרדרים כשזורעים חיטים מקללתו של אדם הראשון‬ ‫בזה גם לקחת אשתו של חבירו‪ ,‬וא"כ ג' העבירות‬ ‫ובימי נח נחה וזהו ינחמנו‪ ,‬ינח ממנו‪ .‬ואם לא תפרשהו‬ ‫מתקשרים היטב‪ ,‬דכיון דעבדו ע"ז‪ ,‬ממילא לא הי' להם‬ ‫כך אין טעם הלשון נופל על השם‪ ,‬ואתה צריך לקרות‬ ‫שום אמונה‪ ,‬ולכן עסקו בחטיפה כל ימיהם‪ ,‬ולזה נגמר‬ ‫שמו מנחם" ‪ 2‬ולפ"ז נח הוא מלשון מנוחה ולא מלשון‬ ‫דינם על החטיפה‪.‬‬ ‫נחמה‪ .‬וכן מבואר בספורנו שם שכתב "התפלל שזה‬ ‫מבול יסודו מבילבול‬ ‫ינחמנו בהמציאו מנוחה ממעשיהם כי מלת נח תורה‬ ‫מנוחה כמו ונוח מאויביהם‪ ".‬אולם רשב"ם פירש דזה‬ ‫בזה יובן שורש ענין המבול דיסודו ענין בלבול כדכתב‬ ‫הי' תפלה "הוא ינחמנו יניח ממנו כלומר שיעשה לנו‬ ‫רש"י פסוק י"ז‪ ,‬וזה מדה כנגד מדה דמי שעוסק כל ימיו‬ ‫הנחה וקורת רוח" ולפירושו נח מענין נחת רוח‪ .‬ובאבן‬ ‫בחטיפה אין לו כלל מנוחת הנפש ותמיד הוא מבולבל‪,‬‬ ‫עזרא כתב ב' אופנים "ונח היפך העצבון‪ ,‬והטעם זה‬ ‫דתמיד הוא מתעסק לראות מה עוד הוא יכול לחטוף‪,‬‬ ‫ינחמנו וננוח מעצבון ידינו גם נחמה מנוחה מעצבון‬ ‫משא"כ מי שחי באמונה יש לו מנוחת הנפש דיודע שלא‬ ‫הלב‪ ".‬היינו דבאמת כל ענין נחמה הוא מלשון מנוחה‪,‬‬ ‫יוכל לקבל יותר ממה שנגזר לו ולכן הי' עונשם מי‬ ‫דזה מנוחה מעצבון הלב‪ .‬הנה מבואר שכללו בזה גם‬ ‫המבול שהוא כולו בלבול מגבוה לנמוך כדפירש"י‪.‬‬ ‫ענין קורת רוח וגם ענין מנוחה וגם ענין נחמה‪ ,‬ויל"ע אי‬ ‫יש שייכות ביניהם‪ .‬וגם אם תכונה זו הרמוזה בשמו של‬ ‫נח מלשון מנוחה ויישוב הדעת‬ ‫נח קשור לענין הצלתו מן המבול‪.‬‬ ‫עפי"ז נבין היטב דכל ענינו של נח היה ההיפך הגמור‬ ‫מזה‪ ,‬דהי' כולו במצב של מנוחת הנפש כדהשריש גם‬ ‫במעשי ידים שהי' מלא עצבון והוא הסיר העצבון‪,‬‬ ‫‪ 1‬עי' ספר בצל הקודש עמוד קמ"ט בשם דו"ז הג"ר בצלאל שהעיר כן‬ ‫שנאמר ינחמנו מעצבון ידינו דהעצבות מגיע כשחושב‬ ‫בשמו‪ ,‬ותשובת דו"ז הבאתי לקמן‪.‬‬ ‫‪ 2‬עי' לקמן בהג"ה בשם ילקוט שאכן שמו האמיתי הי' מנחם‪.‬‬ ‫ד‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫‪4‬‬ ‫ינחמנו וגו'‪ ,‬אבל הקב"ה קראו נח ע"ש החן‪.‬‬ ‫שהי' יכול לקחת יותר ממה שמגיע לו‪ ,‬וגם השריש‬ ‫ובסנהדרין ק"ח‪ :‬מבואר דגם על נח נחתם גז"ד אלא‬ ‫הענין שלא להיות בהול [עי' פי' רש"ר הירש דנח ההיפך של‬ ‫שמצא חן‪ ,‬ויתבאר עפ"י ד' אור החיים הק' סו"פ‬ ‫נע שהוא תנועה אלא שנח מתנועתו] ובזה הי' כל כולו נחת‬ ‫בראשית דכיון דהי' כאן נחמה על עצם הבריאה אין‬ ‫רוח ששמח בעמלו‪ ,‬וכן הי' נוח לשמים ונח לבריות כיון‬ ‫מקום לחלק בין טובים ורעים‪ ,‬וכלשון רש"י [ו' י"ג]‬ ‫שלא היה מקנא באף אחד‪ ,‬ולכן היה עניו ושפל רוח‬ ‫"והורגת טובים ורעים" אלא שנח מצא חן "דיש מצוות‬ ‫וכדפירש"י בע"ז ו‪ .‬ד"ה תמים בדרכיו עניו ושפל רוח‪,‬‬ ‫שתועלתם היא להמשיך חן על האדם או בבחי' ג' או ד'‬ ‫וכיון שבני אדם מרגישים שאינו מקנא בהם ואינו מנסה‬ ‫מצוות ידועות" וה' לא הודיע אלו המצוות ונח זכה מצא‬ ‫לקחת מהם‪ ,‬ממילא הוא מוצא חן בעיני כל רואיו‪ .‬ולא‬ ‫החן גם שמו יגיד כן כי "נח חן" וכ"כ בנחל קדומים‬ ‫בחנם כתוב בסו"פ בראשית ונח מצא חן בעיני ה' דכל‬ ‫בראשית אות כ"ה בשם ספר חרדים "כל מי שאינו כועס‬ ‫ענינו של החן בא מזה גופא שהוא כולו במנוחת הנפש‬ ‫מוצא חן ונח כשמו כן הוא נח ואינו כועס ולכן מצא חן‬ ‫ונוח לשמים ונח לבריות ועניו ושפל רוח‪.‬‬ ‫כי נח אותיות חן" ורבינו בחיי לעיל שם כ' דשמו הי'‬ ‫צריך להיות "נחם" ומה שנתקצר לנח הי' כדי שיכלול‬ ‫נח נקרא מהקב"ה ע"ש החן‬ ‫ענין חן‪ ,‬ולדברינו א"ש דהי' נח במעשיו ולכן מצא חן‪,‬‬ ‫ובזה נבין‪ ,‬דוודאי לא מקרה הוא דנח אותיות חן דזהו‬ ‫והלימוד בזה לדורינו שהוא דור של בילבול והיפך‬ ‫תוצאה ישירה מהנהגתו בשמו נח‪ ,‬ודבר נפלא מצאתי‬ ‫יישוב הדעת להתנהג במדתו של נח במדת הסבלנות‬ ‫בזוה"ק סו"פ בראשית [נח‪ ]:‬עה"פ אשר שם שמות בארץ‬ ‫ומנוחה ועי"ז ינצל מן הבילבולים‪.‬‬ ‫כל הענין ששמא גרים‪ ,‬שאביו למך קראו נח ‪ 3‬לאמר זה‬ ‫הנחת החימה והמנוחה ע"י נח‬ ‫עוד שם שהקב"ה קראו נח שהוא יביא מנוחה לארץ‪,‬‬ ‫‪ 3‬כ"ה פשטי' דקרא‪ ,‬אכן בספר הישר כ' דמתושלח הוא שקראו נח אבל‬ ‫וע"ע בזוה"ק דכל ענינו של התיבה הי' להשקיט מדת‬ ‫אביו למך קראו מנחם וכפי הפי' שרש"י שולל‪ ,‬וצ"ע דזה נגד פשטי'‬ ‫דקרא‪ ,‬ותי' גיסי הג"ר רפאל הלוי דינר שליט"א בספרו נפלאות מתורתך‬ ‫סו"פ בראשית‪ ,‬דבכל קריאת שמות עד כאן כ' רק ויקרא ותקרא בלי‬ ‫"לאמר" וכן נתוסף מלת "לאמר" וכמו ביוסף כ' ותקרא שמו יוסף לאמר‬ ‫עסקת בתורה אשיב הן כי גמרתי הש"ס נ"ה פעמים כמנין ה"ן והוא הי'‬ ‫ופי' שם רשב"ם דיוסף כולל ב' כוונות אסף ה' את חרפתי ויוסף ה' לי בן‬ ‫נכד רבינו שבתי הכהן הש"ך‪.‬‬ ‫אחר‪ ,‬וא"כ י"ל דכאן אכן קראו למך בתחלה מנחם ע"ש זה ינחמנו אך‬ ‫‪ 4‬וז"ל הזוה"ק בראשית דף "נח‪" ":‬ת"ח נח כד אתייליד קרון ליה על‬ ‫כאשר אביו מתושלח קראו נח ע"ש שנחה גם הוא המשיך לקרוא לו כן‪,‬‬ ‫שמא דנחמה (נח נייחא ליה נייחא לעלמא נייחא לאבהן נייחא לבנין‬ ‫כדי לכלול גם כוונת אביו‪ .‬וע"ע בילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז מב‬ ‫נייחא לעלאין נייחא לתתאין נייחא לעלמא דין נייחא לעלמא דאתי)‬ ‫שמתושלח חכם גדול היה והיה מזהיר ללמך שלא יפרסמנו בשמו‬ ‫ולהוי (ד"א ולמהוי) שמא גרים אבל (נ"א לגבי) קודשא בריך הוא לאו‬ ‫האמיתי‪ ,‬שאנשי דור המבול מכשפים הן שמא יהרגוהו בכשפים‪ ,‬וכיון‬ ‫הכי‪ ,‬נח בהפוך אתוון חן כמה דאת אמר ונח מצא חן‪ ,‬א"ר יוסי חן היינו‬ ‫שנולד אמר לכולם שנקרא נח אבל לאביו אמר ששמו האמיתי הוא‬ ‫נח‪ ,‬בצדיקייא שמיהון גרים לטב בחייביא שמיהון גרים לביש‪ ,‬בנח‬ ‫מנחם שהוא מנחם את דורו‪ ,‬שאם אתם חוזרים בתשובה הוא מנחם‬ ‫כתיב ונח מצא חן בעיני יי'‪ ,‬בער בכור יהודה אתהפכו אתווי לביש‪ ,‬ע"ר‬ ‫אתכם‪ .‬ובטעמא דקרא יישב לפ"ז הא דמצינו כמה תנאים ואמוראים‬ ‫ר"ע‪ ,‬רע בעיני יי'‪ ,‬וכ"כ בזוהר חדש לו‪ ,:‬וראה עוד מסכת כלה רבתי פ"ב‬ ‫שנקראו בשם מנחם אע"ג דבתנ"ך נזכר רק פעם אחת שם מנחם אצל‬ ‫הלכה ז "ער מאי עובדיה‪ ,‬כמעשה אונן‪ ,‬והיינו דכתיב וימת גם אותו‪.‬‬ ‫רשע והוא מנחם בן גדי [מלכים ב טו יד] וא"כ איך נקראו בשמו של‬ ‫תאנא למפרע הוא רע‪ ,‬וכיוצא בו נח למפרע חן"‪ .‬וראה בש"ך עה"ת‬ ‫רשע‪ ,‬ולהנ"ל א"ש דגם נח הצדיק נקרא באמת מנחם‪.‬‬ ‫סו"פ בראשית ותחלת פ' נח‪ ,‬דבנח הי' שיריים של זוהמת הנח"ש ומזה‬ ‫אגב‪ -‬ראה טעמא דקרא סו"פ נח שהביא משו"ת מבי"ט סי' רע"ו שאין‬ ‫בא שם "נח" וכשהי' בסדר א"ב הפוך דחי"ת אחרי הנו"ן נולד מזה ח"ם‬ ‫להעלות שם אלא מאברהם ואילך ובפ"ת יו"ד רס"ה סק"ו הביא‬ ‫שקיבל זוהמת הנחש‪ ,‬אבל כשמצא חן והתהפך כפי סדר הא"ב נולד‬ ‫שהאחרונים הקשו מאיזה מקומות והגרח"ק מצא בל"ג מקומות שנראה‬ ‫מזה שם‪.‬‬ ‫שלא חשו לזה וכתבו על סדר התורה ובאות י"ב על נח ציין לאוצר‬ ‫ובתורת המגיד פרשת נח פי' ענין מציאות החן‪ ,‬וגם גבי יוסף נאמר‬ ‫הגאונים ח"ו דף לא מביא ר' נח הכהן בן מבורך בזמן הגאונים ובסדר‬ ‫מציאת ח ן‪ ,‬מפני ששניהם היו בבחינת צדיק יסוד עולם שממשיך השפע‬ ‫הדורות הביא ר' נח דיין ב"ר פסח ובשה"ג החדש הביא ה"ר נח‪.‬‬ ‫מלמעלה למטה‪ .‬והנה ידוע כי שם חן הוא בה' תתאה‪ ,‬הנקרא עולם‪,‬‬ ‫כאן המקום להזכיר את אחד מגדולי ליטא הג"ר הג"ר נח רבינוביץ זצ"ל‬ ‫ר"ל מלכות‪ .‬ואפשר לומר כי הצדיקים הללו גרמו במעשיהם הטובים‪,‬‬ ‫אב"ד טימקאוויטש חותנו הראשון של מרן הגרב"ד ליבוביץ זצ"ל‪ ,‬ידידו‬ ‫והמציאו מעילא לתתא את חן לה' תתאה‪ ,‬כי השם הנזכר הוא השם‬ ‫ותלמידו האהוב של הבית הלוי ועוזרו ברבנות סלוצק והי' ידוע בישיבת‬ ‫הכללי כל הד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן‪ ,‬ולשון מצא כמו המפנק‬ ‫וואלוזין בשם ר' נח הז'טלאי כיון שהי' מוצאו מזעטיל‪ ,‬מח"ס שו"ת מי‬ ‫ומשפיע‪ ,‬כמו אם את כל דגי הים יאסף ומצא להם (במדבר יא‪ ,‬כב)‪,‬‬ ‫נח עם הסכמת הבית הלוי ודו"ז בעל המלבושי יו"ט ממיר‪ ,‬הי' גם דרשן‬ ‫ולכן הצדיקים הללו זנו ופרנסו את העולם‪ ,‬כי נח זן לאשר אתו בתיבה‪,‬‬ ‫גדול והדפיסם בספר תולדות נח ד' חלקים‪ ,‬והי' רב גם בסעלוב ואח"כ‬ ‫וביוסף נאמר (לקמן מב‪ ,‬ו) הוא המשביר וגו' ויכלכל יוסף וגו'‪,‬‬ ‫בשאדעווא ויש תשובה אליו בשו"ת מלבושי יו"ט ח"א סי' כ"ד‪ ,‬בספרו‬ ‫שהמציאו והשפיעו מתחילה שם ז"ן אל ה' תתאה‪ ,‬על דרך שנאמר‬ ‫מי נח יש הרבה הערות על חיי אדם ובפרט בסי' י"ח שמשם הוזכרו‬ ‫(משלי לא‪ ,‬טו) ותתן טרף לביתה‪ ,‬ואחר כך כאשר השיגו יותר שהיא‬ ‫מדבריו בפוסקים‪ ,‬ובספרי האחרונים באו"ח סי' תרל"ה הובא פסק שלו‬ ‫אלף בינה שהוא אלף שבין הב' ווין של השם נעשה שם חן‪.‬‬ ‫בענין להניח סכך פסול דדופן עקומה לפני הנחת סכך כשר‪.‬‬ ‫וגבי נח שנאמר בו ח"ן כמה פעמים‪ ,‬כי גם שמא גרים‪ ,‬שאותיותיו הם חן‬ ‫עוד אזכיר מש"כ דו"ז בהקדמת ספרו מלבושי יו"ט בתוך רשימת הייחוס‬ ‫בהיפוך לאתוון‪ ,‬להורות על גודל הטרחא והיגיעה שלו‪ ,‬עד שהמציא‬ ‫שלו בן אחר בן לרבינו הש"ך שזה גם הייחוס שלנו [אחותו הי' נשוי‬ ‫מדה הנזכר מפני מניעת דורו כנזכר‪ .‬אכן ביוסף שלא היה לו שום עיכוב‬ ‫לאא"ז ר' יהודה ראקאוו זצ"ל]‪ ,‬ושם אביו ר' יהודה זאב הכהן בהג"ר‬ ‫ומניעה‪ ,‬נאמר בו פעם אחת ח"ן‪ ,‬שבנקל היה לו להמציא שם זה‪ ,‬ולא כן‬ ‫שבתי הכהן‪ ,‬בהג"ר נח הכהן‪ ,‬שהניח אחריו חבור גדול עה"ת בחי'‬ ‫נח‪ ,‬אף שהיה לו סיוע מלמעלה עכ"ז הוצרך גם הוא להתחזק ביותר‪.‬‬ ‫נפלאים ונשרף‪ ,‬בה"ג ר' שבתי כ"ץ בהג"ר נח זצוק"ל כ"ץ שהי' נקרא‬ ‫ע"כ מדברי המגיד‪.‬‬ ‫רבי נח הן מפני שאמר קודם פטירתו כאשר ישאלו אותי בעלמא דקשוט‬ ‫ה‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫הי' בזה קדושת משכן‪ ,‬וגם החיים שם הי' כולו נס‬ ‫הכעס והרוגז והדינים‪ ,‬וכ"כ אח"כ כמה פעמים בפסוק‬ ‫כמועט המחזיק את המרובה כמו ביהמ"ק וקיבלו משם‬ ‫ענין ההנחה ושיכוך הכעס‪ ,‬שכתוב ויעבר אלקים רוח על‬ ‫יניקה וחיות חדשה‪ ,‬ואלו שיצאו מן התיבה צמחו‬ ‫הארץ וישכו המים [ח' א'] וברש"י ויעבר אלקים רוח‬ ‫והפריחו מכח קדושת ביהמ"ק עם הבנה חדשה‪7 ,‬‬ ‫"רוח תנחומין והנחה עברה לפניו" וישכו כמו "וחמת‬ ‫והביאור הוא דביהמ"ק נקרא בית מנוחה [דברי הימים א'‬ ‫המלך שככה לשון הנחת חימה" אח"כ פסוק ד' "ותנח‬ ‫כ"ח ב'] על שם ששם עיקר המנוחה‪ ,‬כיון דמשם בא‬ ‫התיבה וגו' על הרי אררט" ושם פסוק ט' "ולא מצאה‬ ‫ההכרה לאדם שאין לו משלו כלום‪ ,‬וזה הי' בחינת נח‬ ‫היונה מנוח לכף רגליה" נמצא דאחר כל המבול הי' מצב‬ ‫שע"ז נקרא נח‪ ,‬דזה ינחמנו ממחשבה של כוחי ועצם ידי‬ ‫כולו מנוחה והנחה ושיכוך כעס וחימה וכל זה תוצאה‬ ‫ומקללת אדם הראשון‪ ,‬שיסודו בא מחטא עץ הדעת‬ ‫מהנהגתו של נח שהי' כולו מנוחה ונחת רוח והיפוך‬ ‫שאפשר לקחת לבד‪ ,‬ולכן נח בחינת שבת דשבת נקרא‬ ‫מכעס ועצבון‪.‬‬ ‫ושם אדני מורה על השמירה והשגחה‪ ,‬ועת יסכך הוי"ה על אדני שמנינו‬ ‫נח היפוך בילבול ומבול‬ ‫עולה סוכה‪ ,‬יצא מספר שלום‪ ,‬כיצד כשתכפול יו"ד של הוי"ה עם א' של‬ ‫ולכן ניצל נח מכל ענינו של המבול שאין לו שייכות‬ ‫אדני הוא עשרה וה"א של הוי"ה עם ד' של אדני הוא עשרים והם‬ ‫שלשים אמה קומתה‪ .‬וא"ו של הוי"ה עם נו"ן של אדני הם שלש מאות‬ ‫לבילבול‪ ,‬ולזה כתוב אח"כ שהקריב קרבן וירח ה' את‬ ‫אמה אורך התיבה‪ .‬וה"א אחרונה של הוי"ה עם יו"ד של אדני הם‬ ‫ריח הניחוח שאיש כזה כשמקריב קרבן ממילא גורם‬ ‫חמשים אמה רחבה‪ ,‬ס"ה מספר שלום עם הכולל"‪ .‬אלא שהג"ר אליהו‬ ‫דיסקין שליט"א הוסיף לדמות למדות המשכן‪ ,‬לפי סדר הקדושות‪ ,‬עשר‪,‬‬ ‫נחת רוח למעלה‪ .‬וכן גרם מנוחה ונייחא לכל העולמות‪,‬‬ ‫עשרים‪ ,‬שלש מאות‪ ,‬חמישים‪ ,‬ק"ק זה עשר אורך‪ ,‬היכל עשרים אורך‪,‬‬ ‫וכמ"ש במדרש רבה [ל' ה'] "אלה תולדות נח נח אתמהה‬ ‫השטח הכולל של היכל וק"ק שהוא עשר על שלשים זה שלש מאות‬ ‫אמה‪ ,‬החצר הי' חמישים על חמישים‪ .‬וזה מרומז בסו"פ תצוה [שמות‬ ‫לא הוי צריך לומר‪ ,‬אלא אלה תולדות נח שם? אלא נייחא‬ ‫כט מו] וידעו כי אני וגו' לְשָ ְכנִּי בְ ת ֹוכָם יש במלת לשכני כל המספרים‬ ‫לו נייחא לעולם‪ ,‬נייחא לאבות נייחא לבנים‪ ,‬נייחא‬ ‫הנ"ל‪ ,‬וכן במש"כ [לקמן ט כז] יפת אלקים ליפת וְ יִּשְ כֹן באהלי שם דקאי‬ ‫על בית המקדש‪.‬‬ ‫לעליונים נייחא לתחתונים‪ ,‬נייחא בעוה"ז נייחא‬ ‫‪ 7‬עי' משך חכמה [ח יט] דבעצם "הי' הקב"ה יכול למחות כל היקום‬ ‫בעוה"ב" ובזוה"ק כל נייחא מסטרא דקדושה‪.‬‬ ‫כרגע! אולם "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"‪ ,‬ונשחת תכונת‬ ‫הבעל חי לגמרי‪ ,‬וטבעם היה לאהוב הרע והחמס‪ ,‬ולזה היה צריך חינוך‬ ‫שנים עשר חודש‪ ,‬ולהיות נעצרים מתשמיש‪ ,‬ומורגלים בצמצום‬ ‫נח בבחינת שבת‬ ‫מזונותיהם‪ ,‬ולהיות ניזונים מידו של אדם ויהיה מוראו עליהם‪ ,‬ולא‬ ‫‪5‬‬ ‫יטרפו טרף‪ .‬ואחרי שיהיו מגודלים בחנוך טוב וישר כזה‪ ,‬אז יצאו לאויר‬ ‫וא"ש מש"כ בתיקוני זהר [נד‪ :‬קלח‪ ]:‬דנח הוא בחי' שבת‬ ‫העולם‪ ,‬ויחיו הנהגה מיושרה‪ ,‬וכמו שאמרו ז"ל שמן המבול ואילך גדרו‬ ‫ובשפת אמת הביאו הרבה פעמים [תרל"א תרל"ה תרל"ח‬ ‫עובדי כוכבים מן העריות‪ ,‬וכמו שאיתא במדרש פרשת ויצא פרשת ע'‬ ‫יעוין שם‪ .‬ולהתהפך הטבע‪ ,‬ולהעשות על ידי הפחד וההרגל טבע שני‪,‬‬ ‫תרמ"ט תרנ"ד תרנ"ה תר"ס תרס"א תרס"ג] והאריך בזה‬ ‫שיערה החכמה העליונה שצריך שנים עשר חודש‪ ,‬לכן אמר‬ ‫דענינו של שבת הוא הביטול וההבנה שכל חיותו‬ ‫ש"למשפחותיהם יצאו מן התיבה"‪ ,‬כי קיבלו עליהן להידבק במינן‬ ‫[רש"י]‪ .‬וכמו שאמר רבי יוחנן סנהדרין קח‪ :‬וכולן חזרו חוץ מתשולמי‪,‬‬ ‫מלמעלה ואין לו משלו כלום והכל חוזר לשורשו וזה גם‬ ‫והוא מפני שנשתנה טבעיהן ומזגן מהחינוך והפחד והאלקי הבלתי‬ ‫עיקר המנוחה ולכן נקרא שבת יום מנוחה‪ ,‬ובזה פירש‬ ‫טבעי‪ .‬ולזה אמר רבי יוחנן "ולא הם"‪ ,‬כי נעשו כבריה אחרת‪ ,‬והרואה‬ ‫"אלה תולדות נח בחינת מנוחה ויישוב הדעת לחזור כל‬ ‫אותם אחר המבול יאמר כי המה ברואים אחרים‪ .‬כי מהו צורת הבעל חי‬ ‫אם לא טבעו ותכונתו‪ ,‬וזה נתחלף בחילוף גמור‪ ,‬והבן‪ ".‬ולדברינו בפנים‬ ‫אחד לשורשו ולהבין שאין לו חיות מעצמו כלל ועי"ז‬ ‫י"ל דעצם השהייה לי"ב חודש במקום קדוש כזה הי' לו ג"כ השפעה על‬ ‫עושה תולדות" וכו'‪.‬‬ ‫כל תכונות בעלי החיים לתקנם על מכונם‪.‬‬ ‫אלא שצ"ע מה שהעיר בנזר הקודש על המדרש פכ"ח סי' ט ושם פל"ב‬ ‫סי' ה' דמבואר במדרש שם דעל דור המבול עצמם נאמר משפט רשעים‬ ‫הבית המקדש היא עיקר מקום המנוחה‬ ‫בגיהנום י"ב חודש וקשה מאי נפ"מ בדין הי"ב חודש כיון שכבר מתו‬ ‫משעה הראשונה‪ .‬ועכ"פ במ' ימים ראשונים הלא כתיב בארבעים יום‬ ‫ונוסיף בזה ממה ששמעתי מפי הג"ר ישראל דוד‬ ‫וימח את כל היקום‪ ,‬וא"ל דקאי אדין נפש‪ ,‬הא ליתא דהנפש נידון‬ ‫שלעזינגער שליט"א בענין הנ"ל‪ :‬במדרש [לעיל סו"פ‬ ‫בגיהנם י"ב חודש ומה צורך למי המבול‪[ .‬וכן העיר באמרי אמת תרצ"ב‬ ‫וכ' דבהכרח קאי על מה שנשאר אצל נח כדי לבררם] ותי' שדין המבול‬ ‫בראשית כ"ו ב'] "שתולים בבית ה'" זו נח ששתלו הקב"ה‬ ‫י"ב חודש היה בגוף ונפש‪ ,‬דאע"פ שכבר מתו מ"מ שוב חזר להם כח‬ ‫בתיבה "בחצרות אלוקינו יפריחו הוא שם וחם ויפת"‬ ‫חיוני בגופם לסבול צער המבול הקשה כגיהנם בגוף ונפש בדוגמת‬ ‫חיבוט הקבר‪ ,‬וכענין שאמרו ברכות יח‪ :‬קשה רימה למת כמחט בבשר‬ ‫הרי דתיבת נח נקרא בית ה' כבית המקדש‪ ,‬ויש גם‬ ‫החי‪ .‬וזה הוא כמו דין הרשעים לעתיד בתחיית המתים בגיהנם כדאיתא‬ ‫במדות התיבה רמזים לביהמ"ק כמבואר במלבי"ם‪ 6 ,‬גם‬ ‫בפ"ק דר"ה‪ ,‬והיינו כמ"ש המפרשים דאע"פ שכבר נידונים בגיהנם‬ ‫לאחר מותן מ"מ אין זה אלא בנפשן‪ ,‬ושוב חיים ונידונין בתחיית המתים‬ ‫בגוף ונפש‪ ,‬אבל בדור המבול אמרינן לעיל פכ"ו [יא] ובפ' חלק דאינן‬ ‫חיים ואינן נידונין לעתיד דהיינו בגוף ונפש‪ ,‬ולפיכך קיבלו דינם בגוף‬ ‫‪ 5‬ועי' בספר הקדוש בת עין [ד"ה ובזה נוכל לומר] איך שפי' לפ"ז הפסוק‬ ‫ונפש בי"ב חודש של ימות המבול שהיה קשה להם כגיהנם‪ .‬ומ"מ עיקר‬ ‫ויולד נח שלשה בנים איך שע"י נייחא דשבת אפשר להגיע לתקן ג'‬ ‫צערם היה במ' יום של ירידת המבול שאז נתגבר הדין ביותר‪ .‬וכן‬ ‫לבושים דמחשבה דיבור ומעשה‪.‬‬ ‫מפורש בזוהר סח‪ :‬להדיא וז"ל‪ ,‬מ' יום לקו דכתיב ויהי המבול מ' יום‬ ‫‪ 6‬לא מצאתי שם רמזים לבית המקדש רק עי' בדבריו בפסוק טו וז"ל‬ ‫על הארץ גו'‪ ,‬וכל שאר זימנא אתמחון מעלמא‪ ,‬הה"ד וימחו מן הארץ‬ ‫"בא לרמז שה' יפרוש על העולם החדש סוכת שלום כמו שבאר בתקוני‬ ‫וכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫זוהר‪ .‬שהוא יחוד הוי"ה ואדני‪ .‬ששם הוי"ה מורה על שמהוה ומחדש‪,‬‬ ‫ו‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫פסל כאן פסל דור המבול‪ ,‬דכל הצדיקים היו מתפללין‬ ‫יום מנוחה ממה שבכל השבוע הוא חושב כוחי ועוצם‬ ‫ומצילין בני דורם כאברהם ומשה‪ ,‬ונח לא הצילם‪,‬‬ ‫ידי ומכיר שהכל מידו של הקב"ה‪ ,‬וכמ"ש "יכירו בניך‬ ‫והתירוץ הוא כי הצדיקים שבני דורם מקבלים מהם דרך‬ ‫וידעו כי מאתך היא מנוחתם"‪.‬‬ ‫בעבודת ה' כמו שלימד משה רבינו את התורה לכן‬ ‫נתקשרו בו ונקראו תולדותיו‪ ,‬וכן באברהם כתיב את‬ ‫גן עדן היא מקום המנוחה‬ ‫הנפש אשר עשו בחרן‪ ,‬אבל דור המבול לא קיבלו תורה‬ ‫וגם גן עדן נקרא מקום מנוחה שנא' "ויקח ה' אלקים את‬ ‫מנח כדאיתא במדרש‪ ,‬שלא רצו לשמוע לו‪ ,‬ולזה פסל‬ ‫האדם ויניחהו בגן עדן" [לעיל ב' ט"ו וזה מקום הראשון‬ ‫את דור המבול שלא הי' בכלל תולדותיו רק בניו ולכן‬ ‫שכתוב בתורה לשון נח] היינו שפייסו בדברים לומר ששם‬ ‫לא הי' יכול להצילם‪ ,‬וזה באמת מיעוט בנח עצמו שלא‬ ‫עיקר המנוחה לחיות מידיו של הקב"ה‪ ,‬אף שאינו יכול‬ ‫העמיד תולדות זולת בניו הגם שהי' מחמת רשעת בני‬ ‫לצאת מג"ע לטייל בעולם‪ .‬ועיקר איך נתודע לנח שקלו‬ ‫דורו אבל עכ"פ נחסר זכות זה אל הצדיק ולכן גם הוא‬ ‫המים מעל הארץ‪ ,‬הי' ע"י שהיונה הביאה עלה זית טרף‬ ‫לא הי' כדאי להנצל דדור המבול עשו בנח גופא פגם‬ ‫בפיה מגן עדן [ב"ר ל"ג ו] ואמרה "יהיו מזונותי מרורין‬ ‫ולכן הוצרך להסתר בתיבה עי"ש באריכות‪.‬‬ ‫כזית מידיו של הקב"ה" וכו' [עירובין יח‪ :‬ופרקי דר"א פרק‬ ‫כ"ג] ובזה רצתה היונה להגיד לו שמצאה מנוח‪ ,‬אף‬ ‫ויש להוסיף דגם אנחנו איננו התולדות שלו דהרי הנודר‬ ‫שעדיין יש מים בארץ דעדיין לא נתייבשו‪ ,‬כיון דעיקר‬ ‫מבני נח מותר בישראל [נדרים לא‪ ].‬ובזה יל"פ וישאר אך‬ ‫המנוחה הוא לחיות מידיו של הקב"ה ולכן כשמגיע יום‬ ‫נח [לקמן ז' כ"ג] ופירש"י לבד נח וצ"ב מאי קמ"ל‪ 9 ,‬וי"ל‬ ‫המנוחה אנו שרים "יונה מצאה בו מנוח ושם יניחו יגיעי‬ ‫דקמ"ל שנשאר לבד היינו שלא העמיד תולדות כמו‬ ‫כח" נקט הפייטן דמעשה היונה הי' ביום ש"ק‪ 8,‬דרק‬ ‫האבות הקדושים‪ ,‬דעיקר תולדותיו הי' רק מעשיו‬ ‫בשבת מוצאים המנוחה האמיתית דאז אנו חיים חיי גן‬ ‫הטובים‪ ,‬אבל כל הגוים שיצאו ממנו אינם נחשבים‬ ‫עדן וחיי עוה"ב‪ .‬וזה הי' ציור העולם אחרי שיצאו מן‬ ‫תולדות גמורים‪.‬‬ ‫התיבה‪ .‬ע"כ מדברי הרב שליט"א‪.‬‬ ‫ולדבריו א"ש דלא נקרא הפרשה תולדות כיון דהתורה‬ ‫בא למעטו מתולדות שלא הי' לו תולדות כי אם בניו ולא‬ ‫מה שלא נקרא פרשת תולדות‬ ‫‪10‬‬ ‫עכ"פ לפי הדברים האלה מיושב היטב מה שהערנו‬ ‫בני דורו‪.‬‬ ‫בריש דברינו מה שנקרא הפרשה ע"ש נח ולא ע"ש‬ ‫ודו"ז הג"ר בצלאל זצ"ל תי' ‪ 11‬דנח הי' הצדיק הראשון‬ ‫המבול וגם לא פרשת תולדות‪ ,‬כיון דעיקר ההצלה מן‬ ‫שהתחיל להנהיג דור לצוות ז' מצוות בני נח‪ ,‬והקב"ה‬ ‫המבול נובע ממהותו ושמו של נח‪ ,‬ורוצים להורות לנו‬ ‫דיבר עמו כמ"פ ולכן נקרא הפרשה על שמו‪ ,‬אבל יצחק‬ ‫הדרך איך לא להסחב למצב של דור המבול‪ ,‬ובלי‬ ‫הי' כבר בנו של אברהם הוא הי' כבר התולדות למי‬ ‫מציאות של נח לא הי' שייך מציאות של תולדות דכל‬ ‫שקדם לו אברהם ונח ולכן נקרא פרשת תולדות‪ ,‬ועי"ש‬ ‫התולדות וההשארות של נח הי' אך ורק ע"י הבחי' נח‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫‪ 9‬והגר"ש סופר אבד"ק קראקא פי' ע"פ הפי' האחר שפי' שם רש"י שהי'‬ ‫נח לא העמיד תולדות חוץ מבניו‬ ‫גונח ממה שהכישו ארי‪ ,‬ובעל חסד גמור לא הי' מצטער מזה‪ ,‬נמצא‬ ‫ובשפ"א תרנ"ה כ' [וכעי"ז כ' הר"ר יונתן בתפארת יונתן]‬ ‫דהי' בזה חסרון‪ ,‬ובתחלת הפרשה נכפל נח‪ ,‬דנח לשמים וגם לבריות‬ ‫כמשאחז"ל‪ ,‬וכאן הוסר הנח לבריות כיון שהצטער מזה‪ ,‬ולכן נשאר רק‬ ‫דאלה תולדות נח אלה משמע פסל את הראשונים ומה‬ ‫נח אחד‪ -.‬הגרמ"י רייזמן שליט"א‪ .‬והתולדות יעקב יוסף בפ' פנחס‬ ‫ובספרו בן פורת יוסף פרשת נח משבח כמה פעמים מה שראה בספר‬ ‫מעין גנים‪ ,‬או עין יהוסף‪ ,‬או עין יהושע‪ ,‬דלמאן דדריש נח לגנאי בתחלת‬ ‫‪ 8‬עי' פרדס יוסף עה"פ שם ח ט בשם פי' מטה יהודה על זמירות שבת‪,‬‬ ‫הפרשה א"כ י"ל דלא הי' נקרא בתואר צדיק תמים רק לעומת בני דורו‪,‬‬ ‫שיונה ששלח מהתיבה ביום השביעי מצאה מנוח‪ ,‬שסתם שביעי הוא‬ ‫אבל עכשיו שכולם נאבדו מן העולם נשאר נח לבד בלי התוארים‪ .‬ויש‬ ‫שבת‪ ,‬עוד הביא שם בשם יעב"ץ דיש קבלה דיונה אינה תולשת מן‬ ‫להמתיק הפי' לפמש"כ באמרי אמת תרצ"א לפרש וישאר אך נח שהי'‬ ‫המחובר בשבת וגם לא אוכלת ממה שנקצרה בשבת וא"כ זה מופת‬ ‫משים עצמו כשיריים בענוה ושפלות ולכן ניצל‪ ,‬וא"כ י"ל דאה"נ‬ ‫לשבת כמו סמבטיון‪ ,‬ולכן חזרה לנח רק לעת ערב שלא רצתה לתלוש‬ ‫הקב"ה קרא עליו תוארים מופלגים אבל הוא הרגיש עצמו כאין לו‬ ‫עד מוצ"ש‪ ,‬וזה"פ יונה מצאה בו מנוח מלתלוש ולקצור‪ ,‬והי' שצדדו‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫דא"כ י"ל דקאי על כל יונה ולאו דוקא על יונת נח‪ ,‬אלא דלשון "מצאה"‬ ‫‪ 10‬ובזה ביאר ידידי הג"ר דוד סיימון שליט"א למה רש"י מדגיש פעמיים‬ ‫בלשון עבר מורה דקאי על יונה של נח‪.‬‬ ‫מה שאברהם אינו כנח‪ ,‬והרי כעת אין אנו עסוקים עם אברהם והתורה‬ ‫והעירני ידידי הרב אלכסנדר כהן שליט"א בקי בתורתו של היעב"ץ‪ ,‬כי‬ ‫מעידה על נח שהוא צדיק תמים‪ ,‬אלא שבלומדינו פ' נח נתעורר לנו‬ ‫כפה"נ רבנו היעב"ץ גופיה לא ס"ל כמ"ש הפרד"י משמו‪ ,‬שבספרו‬ ‫שאלה גדולה למה לא העמיד הקב"ה את האילן הגדול של כלל ישראל‬ ‫מגדל עוז בית מדות עלית הטבע במוסגר בתו"ד כתב שיש עוד סימן‬ ‫מנח דמה הי' חסר מצדקותו‪ ,‬לזה יש צורך להדגיש כאן המעלה של‬ ‫ליום השבת מלבד הסמבטיון והוא מה שאין היונה אוכלת מהנתלש‬ ‫אברהם על נח‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬דכנסת ישראל נמשלה ליונה‪ ,‬ובסדורו כתב לבאר הזמר אודות‬ ‫‪ 11‬בצל הקודש עמוד קמ"ט‪.‬‬ ‫כנסת ישראל‪.‬‬ ‫ז‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫אנו דנים אותו כפי מצבו שנמצא בו עכשיו וכיון שלפי‬ ‫בפרשת תולדות שהוספנו דעיקר מציאותו של יצחק הי'‬ ‫מצב הדור שהוא כ"כ גרוע לא הי' ביכולתו להתרומם‬ ‫בגדר תולדה שלא הי' לו מציאות עצמית כלל‪.‬‬ ‫יותר א"כ הוא אנוס בזה ולכן הוא ניצל כיון דסו"ס הוא‬ ‫יותר טוב מכל בני דורו‪.‬‬ ‫ביאור הא דיש דורשים לגנאי‬ ‫אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים הי'‬ ‫ואחי הרב יעקב שליט"א מסר לי מה ששמע מפי הגרי"ט‬ ‫בדורותיו וגו' [ו' ט']‬ ‫ווייס זצ"ל גאב"ד ירושלים בעל שערי טובי' [בליל ש"ק נח‬ ‫תשס"ד] ‪ 14‬כי יש אומרים שהפשט השני של רש"י אינו‬ ‫וברש"י יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כש"כ אילו‬ ‫מרבותינו‪ ,‬כי בפשט הראשון כתב רש"י "יש מרבותינו"‬ ‫הי' בדורו של צדיקים הי' צדיק יותר‪ ,‬ויש שדורשים‬ ‫ובפשט השני כותב רק "יש שדורשים" ולא "יש‬ ‫אותו לגנאי לפי דורו הי' צדיק ואילו הי' בדורו של‬ ‫מרבותינו שדורשים"‪ ,‬ושקר הוא וח"ו לומר כן כי זה‬ ‫אברהם לא הי' נחשב לכלום‪.‬‬ ‫מדרש מחלוקת רבותינו ז"ל [וכן בגמ' סנהדרין קח‪ .‬מח'‬ ‫וצ"ע איך יתכן לגנותו בשעה שהתורה רוצה לשבחו‪12 ,‬‬ ‫ריו"ח ור"ל]‪ .‬אלא הביאור הוא‪ ,‬כי בא להראות שאותו נח‬ ‫[ובשלמי דוד לאא"ז הג"ר דוד פרידמן זצ"ל אבדק"ק צעלים פי'‬ ‫שאם היה חי בימי אברהם לא היה נחשב לכלום‪ ,‬הוא‬ ‫בדרך הלצה ע"פ הגמ' ערכין ט"ז‪ .‬לעולם לא יספר אדם בשבחו‬ ‫למעשה הציל את כל העולם מאבדון‪ ,‬לומר לך‪ ,‬שאל‬ ‫של חבירו שמתוך שבחו אתה בא לידי גנותו‪ ,‬והכא סיפר הכתוב‬ ‫יאמר האדם מה אני ומי אני כבר‪ ,‬האם מעשי הטובים‬ ‫בשבחו‪ ,‬ומיד יש מרבותינו מספרים בגנותו]‬ ‫אפשר לפעול משהו‪ ,‬כי אי אפשר לדעת‪ ,‬פעמים שיש‬ ‫אדם שאינו נחשב לכלום כלפי אחרים אבל למעשה הוא‬ ‫הנה כבר הרחיבו המפרשים בביאור דברי רש"י אלו‬ ‫מציל את כל העולם כולו‪.‬‬ ‫והעולה מדברי הרא"ם והט"ז בדברי דוד‪ ,‬דלכו"ע אילו‬ ‫הי' נח בדרגת צדיק שהי' עכשיו בדור של אברהם לא‬ ‫ההבדל בין נח לאברהם‬ ‫הי' נחשב‪ ,‬ולכו"ע אילו הי' נמצא באמת בדורו של‬ ‫את האלקים התהלך נח [שם]‬ ‫אברהם הי' מתעלה יותר ולומד מאברהם אבינו‪ ,‬וכל מה‬ ‫שהי' רק בדרגה זו הי' מעוון הדור וכמ"ש לעיל‬ ‫וברש"י "ובאברהם הוא אומר "אשר התהלכתי לפניו"‪,‬‬ ‫מהשפ"א‪ ,‬דהדור עשו בו פגם שניסה להוכיחם ולא‬ ‫נח היה צריך סעד לתמכו‪ ,‬אבל אברהם היה מתחזק‬ ‫קיבלו‪ ,‬וא"כ לא באו חז"ל לומר גנותו של נח רק גנותו‬ ‫ומהלך בצדקו מאליו‪ .‬וצ"ב הרי מבואר בסוף סוכה‬ ‫של הדור שגרמו ירידה למדרגת נח‪ .‬וכ"כ בפנינים‬ ‫דיצרו של אדם מתגבר עליו כל יום‪ ,‬ואלמלא הקב"ה‬ ‫חדשים של מרן החת"ס בספר סופרי המלך ‪ 13‬ובטעמא‬ ‫עוזרו אינו יכול לו‪ ,‬ואיך יתכן דלא הי' צריך סייעתא‬ ‫דקרא בשם החזו"א‪.‬‬ ‫דשמיא‪ ,‬ומבואר בגמ' סוף קידושין כמה מעשיות על‬ ‫אמוראים שחשבו שניצחו את היצר לגמרי והי' להם‬ ‫והג"ר משה וואלפין שליט"א פי' דהתורה בא לקבוע‬ ‫נסיונות גדולות מאד‪ ,‬ובלי סייעתא דשמיא לא היו‬ ‫צורת הדין איך הוא ניצל‪ ,‬וכמו דמש"כ צדיק תמים בא‬ ‫מתגברים‪ ,‬ובכלל צ"ב במה זה מתבטא ומה הפי'‬ ‫להורות טעם ההצלה ה"נ מש"כ בדורותיו בא לקבוע‬ ‫בחילוק זה‪.‬‬ ‫טעם ההצלה‪ ,‬ולאותם הדורשים לשבח‪ ,‬בא לומר דאף‬ ‫דמצד דרגתו עכשיו לא הי' ראוי להנצל‪ ,‬אבל כיון שיש‬ ‫ושמעתי מפי הג"ר אברהם יצחק ברזל זצ"ל דהנה קרא‬ ‫בו תכונה זו שאילו הי' במצב ובסביבה יותר טוב הי'‬ ‫דאשר התהלכתי לפניו הכתוב בפרשת חיי שרה קאי על‬ ‫במדרגה גדולה יותר שאז הי' ראוי להנצל א"כ הקב"ה‬ ‫מה שא"ל הקב"ה התהלך לפני והי' תמים‪ ,‬ואחז"ל דעד‬ ‫בחסדו מתחשב עם זה להצילו‪ ,‬כאילו הוא נמצא עכשיו‬ ‫אז היו ה' אברים שלא היו נמסרים בידו ומעכשיו היו‬ ‫בדרגה זו‪ ,‬כיון שאין הוא אשם בזה שנמצא בדור גרוע‬ ‫נמסרים בידו‪ ,‬שהקב"ה השליטו על כל אבריו ולכן‬ ‫כזה‪ ,‬ולאותם הדורשים לגנאי כוונת הפסוק לומר דהגם‬ ‫נתוסף ה' על שמו‪ ,‬והביאור ע"פ החילוק בין צדיק וישר‬ ‫דאילו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום מ"מ‬ ‫לב דצדיק הוא הלוחם ביצרו תמיד כגון שיש לו נסיון‬ ‫לקום בבוקר שהיצר בא עם טענות שקר בחוץ שיהי'‬ ‫‪ 12‬והג"ר אליקים שלזינגר זצ"ל ר"י הרמה בספרו בית אב פי' ע"פ דברי‬ ‫החזו"א באגרותיו ח"ב קל"ג‪ ,‬כי ראוי למחזיקים בתורת ה' לדעת אופי'‬ ‫של גדולי' וכמו שמותר לה"ר לתועלת על אומן כש"כ על גדולי הדור‬ ‫‪ 14‬מסרו לע"נ ידיד נעורי הג"ר שלמה יהודה הכהן זילביגר זצ"ל נכדו‬ ‫שכל העתיד הרוחני תלוי בהם יש לדעת אצל מי ילמד ומה ילמד ובמה‬ ‫חביבו של מרן זצ"ל אשר מעת עברו לגור בירושלים עיה"ק בשנת‬ ‫אין כוחו יפה‪ ,‬אבל יש ליזהר טובא שלא יכשל במוציא ש"ר על ת"ח‬ ‫תשס"ג [בערך] כדי להיות סמוך לסבו שנעשה אז לגאב"ד‪ ,‬הי' כותב‬ ‫וה"נ בנח מיד הוזכר שבחו‪ ,‬ומ"מ יש להדגיש באיזה מדה הוא צדקתו‬ ‫ומסדר כל כתביו ודרשותיו ושיעוריו‪ ,‬והי' מפלפל הרבה עם סבו בדברי‬ ‫כי גופי תורה תלויין בו‪.‬‬ ‫תורתו‪ ,‬שהי' סומך בעיקר עליו נלב"ע בדמי ימיו ביום שמחת תורה‬ ‫‪ 13‬יצא לאור ע"י אאמו"ר שליט"א לע"נ הג"ר אברהם שישא זצ"ל ע"י‬ ‫תשפ"ב‪ -.‬יהא זכרו ברוך‪.‬‬ ‫בנו הג"ר יוסף שליט"א‪.‬‬ ‫ח‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫רש"י (ז'‪ ,‬ב') הטהורה העתידה להיות טהורה לישראל‬ ‫עייף אח"כ ויש לו נסיון להתגבר על טענות אלו‪ ,‬אבל‬ ‫למדנו שלמד נח תורה‪ .‬ויש לומר שאמנם נח למד תורה‬ ‫ישר לב הלב שלו כבר נקי מתאוות ועצלות‪ ,‬והטבע שלו‬ ‫אבל רק תורה שבכתב‪ ,‬ואברהם למד גם תורה שבעל פה‬ ‫הוא כבר ממילא עושה את הנכון מאליו‪ ,‬וזהו תכלית‬ ‫כמבואר לקמן [כ"ו ה'] ברש"י עה"פ "עקב אשר שמע‬ ‫האדם למשול בגוף וכל תולדותיו כדכ' רבינו יונה [שע"ת‬ ‫אברהם בקולי וגו' ותורתי" להביא תורה שבעל פה‪ ,‬וכן‬ ‫א' י]‪ ,‬ואין נסיונות שלו בעניני הגוף רק בשכל ובענינים‬ ‫מבואר בספרים עה"פ "ואקחה פת לחם" ש"פת" בגימ'‬ ‫דקים‪ ,‬וכמו שמסופר על הגר"א שהי' מופקע לגמרי‬ ‫"תלמוד" ובזה סעדו את לבכם‪.‬‬ ‫מנסיונות הגוף רק בשכל‪ .‬והגמ' סוכה יתכן דקאי על‬ ‫נסיונות הגוף‪ ,‬ולפני שמסרו הקב"ה בידו לגמרי‪ .‬ועדיין‬ ‫אברהם למד גם תורה שבע"פ‬ ‫יל"ע מאמוראים הקדושים‪[ .‬ראה ברא"ש נדרים לב‪ :‬ד"ה שתי‬ ‫והנה ידוע הסגולות של תורה שבעל פה הלימוד גמ'‬ ‫"כשאדם מתגבר על יצרו סוף שהקב"ה מוסרו בידו"]‬ ‫ותוס'‪ ,‬ולכן אברהם אבינו לא היה צריך סעד לתמכו כי‬ ‫שייכות תורה שבע"פ לפרשת נח‬ ‫היה לו תורה שבע"פ והיה יכול ללכת מאליו‪ ,‬משא"כ‬ ‫נח היה צריך סעד לתמכו‪ .‬וזה מה שיש שדורשין לגנאי‪,‬‬ ‫ונעתיק מה שאמר הגה"צ ר' שמואל דוד אונגר שליט"א‬ ‫לא שזה גנאי לנח‪ ,‬אלא בדורו היה נחשב לצדיק‪ ,‬כי על‬ ‫[האדמו"ר מבאבוב‪ 45-‬שליט"א‪ ]15‬בפתיחת הזמן שהשמיע‬ ‫אף שלא היה לו תורה שבע"פ עדיין עמד בצדקו‪ ,‬וזהו‬ ‫לבני ישיבתו [בר"ח מרחשון תשס"ז] בענין חשיבות תורה‬ ‫חידוש‪ ,‬אבל אם היה חי בדורו של אברהם עם המדרגות‬ ‫שבעל פה הנוגע לדברי רש"י לעיל וכאן‪.‬‬ ‫של עכשיו לא היה אז נחשב לכלום‪ ,‬כי אין זה רבותא‬ ‫"הנה יל"ע למה צריכים לדורשו לגנאי כשאפשר לדרוש‬ ‫כ"כ כי אז היה לו תורה שבע"פ‪ .‬וכתב בספר אור לשמים‬ ‫לשבח‪ ,‬ויש להקדים בענין החילוק בין נח לאברהם‪,‬‬ ‫להרה"ק ר' מאיר'ל מאפטא זצ"ל עה"פ "ותהי ראשית‬ ‫דבספר אגרא דכלא להרה"ק בעל הבני יששכר זצ"ל‬ ‫ממלכתו בבל" [לקמן י' י'] דמהו הראשית לקבלת עול‬ ‫מדייק עוד‪ ,‬שהכא כתיב "את האלקים התהלך נח"‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬במה מתחילים? "בבל" ללמוד תורה‬ ‫שמורה על מדת הדין‪ ,‬ואצל אברהם כתיב "ה' אשר‬ ‫שבעל פה‪ ,‬גמ' ותוס'‪ ,‬בלי זה לא שייך קבלת עול מלכות‬ ‫התהלכתי לפניו" [לקמן כ"ד‪ ,‬מ'] שמורה על מדת‬ ‫שמים‪ ,‬כי בו יש כל הכוחות להתחיל ולעבוד השי"ת‪.‬‬ ‫הרחמים‪.‬‬ ‫תורה שבע"פ רחמים לעומת תורה שבכתב‬ ‫הנה המדרש תנחומא עה"פ אלה תולדות נח וכו' נותן‬ ‫והנה ידוע שתורה שבכתב הוא מדת הדין‪ ,‬כי בתורה‬ ‫שבח והודאה להשי"ת על שנתן לנו תורה שבכתב ותורה‬ ‫שבכתב כתיב עין תחת עין‪ ,‬והפשטות הוא שמי שדוקר‬ ‫שבעל פה‪ ,‬והתנחומא הולך ומאריך בשבח תורה שבעל‬ ‫את עין חברו מנקרים גם כן את עינו‪ ,‬אבל תורה שבע"פ‬ ‫פה‪ ,‬ומביא שם מה שמפורסם שישראל לא אמרו נעשה‬ ‫הוא מדת הרחמים שמיקל הדין ומחייבים אותו רק‬ ‫ונשמע רק על תורה שבכתב ולא על תורה שבעל פה‬ ‫ממון‪ .‬וכן בתורה שבכתב כתיב ארבעים יכנו‪ ,‬ותורה‬ ‫שזה קשה וצריכים לזה הרבה עמל ויגיעה ע"ש‪ ,‬ויש‬ ‫שבע"פ הקיל שיש רק ל"ט‪ ,‬וזהו מה שכתיב אצל נח את‬ ‫לתמוה איזה שייכות הוא כל הענין של תורה שבעל פה‬ ‫לפרשת נח‪.‬‬ ‫כלל לבן נח ובהכרח שלמד תורה‪ .‬והגרי"ז [ברשימות תלמידים] הק'‬ ‫דפשיטא שנח למד תורה מצד ז' מצוות בני נח‪ ,‬ותי' דאה"נ שפשוט‬ ‫נח למד רק תורה שבכתב‬ ‫שלמד‪ ,‬אבל ענין טמא וטהור ל"ש אצלו כלל דשם טמא וטהור תלוי‬ ‫בחלות איסור ולא נאסר לבן נח כלל‪ ,‬ובהכרח שלמד התורה שעתידה‬ ‫ויש ליישב עם יסוד שבזה יתיישב הכל בעז"ה‪ .‬הנה‬ ‫להיות לישראל וזה מה שהוסיף רש"י‪ .‬והגרא"י ברזל זצ"ל פי' דאי נימא‬ ‫בספר רביד הזהב כתב שאברהם למד תורה ונח לא למד‬ ‫שכל מה שנאמר לו דין טומאה וטהרה הוא רק כדי לדעת איזה בהמות‬ ‫להכניס אי"ז נקרא תורה כלל כמבואר בשו"ת בית הלוי ח"א סי' ו' לענין‬ ‫תורה‪ .‬ורבים מקשים הלא ידוע שנח כן למד תורה‪ 16,‬ע'‬ ‫ת"ת דנשים דכיון דכל התורה שלהם הוא רק לדעת איך לעשות המעשה‬ ‫אי"ז בגדר תורה רק בגדר הכשר מצוה‪ ,‬ולכן נראה דמה שגילה לו‬ ‫הקב"ה טמאה וטהורה לא הי' כדי שידע מה להכניס לתיבה דזה ידע‬ ‫‪ 15‬מאחי הרב יעקב שליט"א‪.‬‬ ‫בלא"ה ע"י קליטת התיבה כמבואר בזבחים שם א"כ מה נ"מ לדעת מה‬ ‫‪ 16‬ובלא"ה צ"ע ממי למד תורה‪ ,‬הרי אצל אברהם הקשו חז"ל בב"ר ס"א‬ ‫זה טהור ומה זה טמא ובהכרח שלמד תורה לשם תורה‪ ,‬וזה גופא הוא‬ ‫א' דאב לא הי' לו ורב לא הי' לו ומהיכן למד תורה ואיך קיים כה"ת‬ ‫התורה שלמד‪ ,‬ובזה מיושב גם קו' הגרי"ז דמה שהי' צריך לדעת כדי‬ ‫כולה עד שלא ניתנה אלא זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין שני רבנים‬ ‫לקיים ז' מצוות בני נח אינו בגדר תורה‪ ,‬ומה שבאמת ניתן לו תורה לשם‬ ‫והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה וצ"ע שלא מצינו כן אצל נח‪,‬‬ ‫תורה י"ל דזה כדי שיהי' זכות תורה לינצל מהמבול ולזה בעי' תורה‬ ‫ולנתב' בפנים י"ל דרק על תורה שבע"פ יש להקשות כן‪ ,‬אבל תורה‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫שבכתב שהי' כתוב לפניו במרום לפני בריאת העולם שאני‪.‬‬ ‫והנה בגו"א הקשה איך למד נח תורה הרי בן נח שלומד תורה חייב‬ ‫והנה עיקר הכרח חז"ל דלמד תורה הוא ממה שנאמר לו טמאים‬ ‫מיתה [סנהדרין נט‪ ].‬וכ' בלבוש האורה דדוחק לחלק בין קודם מתן‬ ‫וטהורים ומנא ידע מה זה‪ ,‬והק' רא"ם הרי זה הוא קו' הגמ' בזבחים‬ ‫תורה לאחר מתן תורה לענין בן נח‪ ,‬אולם י"ל דעיקר חיוב מיתה לבן נח‬ ‫קט"ז‪ .‬ומשני דכל שהתיבה קולטתו סימן שהי' טהור‪ ,‬ותי' מהרש"א שם‬ ‫הוא מזה שהתורה מאורסה לישראל‪ ,‬וזה נעשה רק במתן תורה‪.‬‬ ‫דכוונת רש"י דאי לא למד תורה הרי ל"ש לומר לו טמא וטהור דלא נוגע‬ ‫ט‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫הניחה לי" ודרך הצדיק שלא חושב על עצמו כלל רק‬ ‫האלקים התהלך נח‪ ,‬מדת הדין‪ ,‬כי למד רק תורה שבכתב‬ ‫מיד מתפלל על הדור וכן עשה משה שמסר נפשו למיתה‬ ‫ולכן היה צריך סעד לתמכו‪ ,‬משא"כ אצל אברהם כתיב‬ ‫ואמר מחני נא וביקש על דורו‪ ,‬אבל כשגילה ה' לנח‬ ‫"ה' אשר התהלכתי לפניו"‪ ,‬מדת הרחמים‪ ,‬כי למד גם‬ ‫שמביא מבול אמר נח "ולי מה את עביד"‪ ,‬וענה לו ה'‬ ‫תושבע"פ ולכן היה יכול ללכת מאליו‪ .‬ולפי כל זה מובן‬ ‫והקימותי את בריתי אתך וגו' עשה לך תבת עצי גפר‪,‬‬ ‫היטב מדוע במדרש תנחומא מאריך הכא על גודל‬ ‫ולא ביקש רחמים על העולם ובאו מים ונאבדו בני‬ ‫חשיבות תושבע"פ‪ ,‬ונותן שבח והודאה להשי"ת על‬ ‫העולם ולכן נקרא מי נח‪ ,‬ור' יוסי דרש כן ממש"כ "ויחל‬ ‫שנתן לנו גם תושבע"פ‪ ,‬שכעת יותר קל לנו להנצל מדור‬ ‫נח איש האדמה" ויחל לשון חולין‪ ,‬דנעשה חול‪ ,‬איש‬ ‫השחתה כמו דור המבול כי יש לנו תושבע"פ‪ .‬ע"כ דברי‬ ‫האדמה דבשבילו נאבדו בני העולם דלא התפלל עליהם‪.‬‬ ‫האדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫ולכ"כ מי נח "זאת" לי שכיון שלא הי' צדיק שיגן‬ ‫ויתפלל עלה דור הוצרך לגלות את אות הברית של‬ ‫מי שמזלזל בנח הוא שייגעץ‬ ‫הקשת הנקראת זאת ומאריך שם בשבח רשב"י שהי'‬ ‫והנה הגם דנרמז בחז"ל איזה תביעות על נח‪ ,‬או בזה‬ ‫מבטל גזרות שהיו באים על העולם ולכן לא הוצרך‬ ‫שיש דורשים אותו לגנאי‪ ,‬מ"מ זה פשוט שאין לנו שמץ‬ ‫הקשת להתגלות בימיו‪.‬‬ ‫השגה בדרגתו וקדושתו של נח‪ ,‬וכפי שהביא גיסי הג"ר‬ ‫רפאל הלוי דינר שליט"א בספרו נפלאות מתורתך כאן‬ ‫ובהשמטות לזוהר [ח"א רנד‪ ]:‬ובזוהר חדש [נח לח‪ ]:‬איתא‬ ‫בשם מורינו הגה"צ ר' מתתיהו סלומון זצ"ל דזה גופא‬ ‫מה השיב הקדוש ברוך הוא לנח כשיצא מן התיבה וראה‬ ‫שהקב"ה דיבר אליו א"כ מבואר שהי' נביא‪ ,‬וכדי להיות‬ ‫את העולם חרב והתחיל לבכות לפניו ואמר רבונו של‬ ‫נביא צריך שלא הי' לו שום מחשבה בטילה בכל עת‬ ‫עולם נקראת רחום היה לך לרחם על בריותיך וכו'‬ ‫ובכל שעה ומחשבתו יהי' דבוקה תחת כסא הכבוד ועוד‬ ‫השיבו הקדוש ברוך הוא ואמר רעיא שטיא השתא אמרת‬ ‫מעלות המנויים ברמב"ם פ"ז מיסודי התורה לתנאי‬ ‫דא‪ ,‬למה לא אמרת בשעתא דאמרית לך כי אותך ראיתי‬ ‫הנבואה גם לפני משה רבינו‪ .‬והביא שם מה ששמע‬ ‫צדיק לפני וגו' ואח"כ הנני מביא את המבול מים ואח"כ‬ ‫מהג"ר יצחק קליימן זצ"ל מארה"ב שכשהי' מרן הגרב"ד‬ ‫עשה לך תיבת עצי גופר כל מה שהתעכבתי ואמרתי לך‬ ‫בעל הברכת שמואל זצ"ל בארה"ב‪ ,‬דרש רב אחד שנח‬ ‫היה כדי שתבקש רחמים על הדור‪ 19 ,‬וכששמעת שתנצל‬ ‫הי' "צדיק אין פעלץ" [שזה ביטוי לאדם שעטוף בצדקותיו‬ ‫בתיבה לא עלה בלבך לבקש רחמים על יישוב העולם‬ ‫לעצמו ולא איכפ"ל מאחרים] קם הגרב"ד וצעק "שייגעץ‬ ‫ועשית תיבה וניצלת ועכשיו שכבר נאבד העולם אתה‬ ‫שייגעץ" ותפסו והורידו מהבימה‪ .‬ע"כ הסיפור‪17 .‬‬ ‫מבקש רחמים‪ ,‬כיון שראה נח כך‪ ,‬הקריב קרבנות‪ ,‬אמר‬ ‫רבי יוחנן בא וראה מה בין צדיקים שהיו להם לישראל‬ ‫התביעה על נח שלא התפלל על דורו‬ ‫אחר נח ובין נח‪ ,‬נח לא הגין על דורו ולא התפלל‬ ‫והנה כוונת הדרשן מסתמא הי' לדברי הזוהר הקדוש‬ ‫עליהם‪ ,‬כאברהם דכיון דאמר הקב"ה לאברהם (שם י"ח)‬ ‫[בראשית סז‪ :‬ויקרא יד‪ ]:‬עה"פ בהפטרה "כִּ י מֵ י נֹחַ זֹאת לִּ י‬ ‫זעקת סדום ועמורה כי רבה מיד ויגש אברהם ויאמר וגו'‬ ‫ִּשבַעְ תִּ י מֵ ֲעבֹר מֵ י נֹחַ עוֹד עַ ל הָ ָארֶ ץ" [ישעי' נד ט]‬ ‫אֲשֶ ר נ ְ‬ ‫והרבה תחנונים לפני הקודש ברוך הוא עד ששאל שאם‬ ‫וקשה דבתורה נקרא מי המבול ולמה כאן נקרא מי נח‪,‬‬ ‫ימצא עשרה צדיקים שיכפר לכל המקום בעבורם וחשב‬ ‫ותי' דלכן נקרא על שמו לפי שלא התפלל על דורו‬ ‫אברהם שהיו בעיר עם לוט ואשתו ובנותיו עשרה‬ ‫לעומת משה רבינו שכן התפלל על כלל ישראל‪18 ,‬‬ ‫צדיקים ולפיכך לא התפלל‪ ,‬אח"כ בא משה והתפלל‬ ‫והגין על דורו ‪[ ...‬ראה שפתי חיים עה"ת פ' נח בענין נח רעיא‬ ‫ועי"ש שדרכו של הקב"ה שאם בני הדור חייבים כלי'‬ ‫שטיא לעומת משה רעיא מהימנא]‬ ‫הוא מדבר אל הצדיקים ומגלה להם את זה‪ ,‬ומקווה‬ ‫שיתפללו על הדור וכמו שרמז למשה באומרו "ועתה‬ ‫רבי אליעזר ורבי יהושע הוו יתבי בפלכי טבריא אמר רבי‬ ‫יהושע מה ראה נח שלא בקש רחמים על דורו אמר לו‬ ‫‪ 17‬ובשנים האחרונות יצא ספר שלם בשם "נח איש צדיק" לברר צדקותו‬ ‫אפילו הוא לא חשב בלבו שימלט‪ .‬משל למוצא אשכול‬ ‫של נח‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ענבים שאינם מבושלים בין הבוסרים דאלו הוה בין‬ ‫תפלת‬ ‫ענין‬ ‫"כי‬ ‫יב‬ ‫פרק‬ ‫התפילה‬ ‫שער‬ ‫למבי"ט‬ ‫אלוקים‬ ‫בבית‬ ‫כתב‬ ‫הצדיקים על בני דורם הוא להתפלל לאל יתברך שידריכם ויישירם‬ ‫ענבים מבושלים לא הוו כלום‪ .‬משמע דכתיב כי אותך‬ ‫לעבודתו‪ ,‬וכמעט שיבואו לטהר יסייע אותם האל יתברך לשיהיו‬ ‫ראויים‪ ,‬וגם בכלל התפלה להוכיחם ולהשיבם בתשובה שיהיו ראויים‬ ‫לשיסלק האל ית' חרון אפו מעליהם‪ ,‬וישפיע ברכתו וטובו עליהם‪,‬‬ ‫‪ 19‬לשון צרור המור כאן "ולכן תמצא שהאריך השם עם נח בעניין עשיית‬ ‫וכשהצדיק מתרשל בזה הוא נענש‪ ,‬על שלא הכין לב האנשים בתפלתו‬ ‫התיבה ובהבאת הבהמה והמאכל אולי יתן אל לבו ויעיר רוחו ויתפלל‬ ‫ותוכחתו אליהם שישובו בתשובה‪ ,‬ונשארו העם יושבי בחשך בלתי‬ ‫לפניו ולכן אמר לו וזה אשר תעשה אותה"‪.‬‬ ‫ראויים ומוכנים לסילוק חרון אף מעליהם‪ ,‬כי גם הם לא נתעוררו‬ ‫מעצמם‪ ,‬ובזה נענשים ונספים בחטאתם ח"ו" עי"ש עוד באריכות‪.‬‬ ‫י‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫תמים כמו שהעיד עליו הכתוב והוא המוצא חן בעיני‬ ‫ראיתי צדיק לפני בדור הזה‪ .‬הול"ל צדיק לפני מהו בדור‬ ‫הש"י‪ ,‬למה לא היה מתפלל על בני דורו ויחזירם למוטב‪,‬‬ ‫הזה כלומר לפי הדור ולפיכך לא בקש רחמים אמר בלבו‬ ‫כמו שמצינו באברהם אבינו כי מיד שהודיעו הקדוש‬ ‫ולואי שאבקש רחמים עלי ואמלט וכ"ש שאתפלל על‬ ‫ברוך הוא פורענות של סדום שהיו רשעים גמורים‬ ‫אחרים‪ .‬אמר רבי אליעזר אפילו הכיר הוה ליה למבעי‬ ‫התפלל עליהם כמה פעמים לבלתי השחיתם‪ ,‬הוא‬ ‫רחמי על עלמא בגין דניחא ליה לקב"ה מאן דיימר טבא‬ ‫שאמר‪[ :‬בראשית יח כז] "הנה נא הואלתי לדבר אל אדני"‪,‬‬ ‫על בנוי מנא לן מגדעון בר יואש דלא הוה זכאי ולא בר‬ ‫ואמר עוד‪ :‬אל נא יחר לאדני‪ .‬כן היה מנהג הראשונים‬ ‫זכאי ומשום דאמר טיבותא על ישראל אמר ליה קודשא‬ ‫והנביאים שהיו נגשים אל ה' להתפלל לפניו על בני‬ ‫בריך הוא (שופטים ו') לך בכחך זה והושעת את ישראל‬ ‫דורם‪ ,‬וכן ראוי לכל פרנס הדור להתפלל על הדור‪.‬‬ ‫מיד מדין‪ ,‬מהו בכחך זה טיבותא דאמרת על בני רבי‬ ‫ותשובת הדבר‪ :‬כי מה שחדל נח הצדיק להתפלל בעדם‬ ‫אלעזר שאיל וכו'‪ :‬ו האריך שם רבי אליעזר עוד בגודל‬ ‫לא במרד ולא במעל‪ ,‬אך מתוך שהיה יודע שקיום העולם‬ ‫העונש אפי' על צדיק גדול מאד שאומר לפני הקב"ה‬ ‫בעשרה‪ ,‬וכענין שדרשו רז"ל‪[ :‬אבות ה א] בעשרה‬ ‫דבר רע על ישראל‪ .‬ע"כ מזוהר הקדוש‪ .‬ואר"י ז"ל [בשער‬ ‫מאמרות נברא העולם‪ ,‬ואילו היה בבני הדור עשרה‬ ‫הפסוקים בראשית ו'] הוסיף דכיון דמשה הי' גילגול נח בא‬ ‫אנשים צדיקים לא היה מביא עליהם המבול כי היה‬ ‫לתקן את אשר עוות בזה אשר מסר נפשו על בני דורו‬ ‫העולם מתקיים בשבילם‪ ,‬אבל באי התיבה לא היו כי אם‬ ‫ולכן אמר מחני נא אותיות מי נח‪[ .‬ועי' בצרור המור שהאריך‬ ‫ח'‪ :‬נח ואשתו ושלשת בניו ושלשת נשי בניו‪ ,‬ולפי שלא‬ ‫ג"כ בענין זה והוסיף דלכן אמר ונח בן שש מאות שנה‪ .‬להורות‬ ‫נשלמו לעשרה לא היו ראוים שינצל הדור בשבילם‪ ,‬ודי‬ ‫כי לא נאמר שעשה כל זה ולא העיר רוחו לפי שהיה נער ועלם‬ ‫ועדיין לא נצנצה בו רוח חכמה‪ .‬כי יש לך לדעת כי היה בן שש‬ ‫שיציל נח שהיה עשירי את נפשו ונפשות ביתו‪ .‬וזהו‬ ‫מאות שנה והוא שנת שהמבול היה מים על הארץ‪ .‬ולזה תמצא‬ ‫שתמצא בתפלתו של אברהם‪ ,‬כיון שהזכיר י' ואמר‪ :‬לא‬ ‫שחזר לומר אחר כך פעם אחרת בשנת שש מאות שנה לחיי נח‬ ‫אשחית בעבור העשרה‪ ,‬מיד אמר‪ :‬וילך ה'‪ ,‬לפי שגלוי‬ ‫ובאחד מהם די ולהורות על זה אמר מפני מי המבול כמאמרם ז"ל‬ ‫וידוע לפניו שלא היה שם עשרה‪ ,‬ואברהם לא היה רשאי‬ ‫שעדיין לא היה מאמין‪ .‬ואולי כל זה ששתק היה לפי שחשב‬ ‫להתחנן בתפלתו לבקש מלפניו על בני הדור בפחות‬ ‫שהשם לא היה אובד עולמו מפני השוטים‪ .‬או מפני שהיה רואה‬ ‫מעשרה‪ ,‬ולפיכך נאבדו מן העולם‪ .‬והוא הענין בעצמו‬ ‫בעצמו שלא היה ראוי לבקש על עצמו כל שכן על אחרים ולכן‬ ‫שתק ולא ענה דבר כי מי יבא אחרי המלך את אשר כבר עשה‬ ‫בנח שלא היה רשאי להתפלל עליהם כיון שלא היו שם‬ ‫וגזר]‬ ‫עשרה‪ .‬ועוד כי בכאן נתן להם זמן ארוך שיחזרו‬ ‫בתשובה‪ ,‬והם ק"כ שנים‪ ,‬ויתברך שמו של הרחמן שלא‬ ‫הרי לן להדיא מדברי הזוה"ק שהי' תביעה גדולה על נח‬ ‫ענש אא"כ הזהיר‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שלא חשב על הדור וא"כ לכ' נכונים דברי הדרשן הנ"ל‪.‬‬ ‫ובאור החיים הק' בפסוק י"ג ג"כ עמד בזה ולא הביא כלל‬ ‫אולם באמת אם נתבונן נראה דבדברי חז"ל בגמ'‬ ‫דברי הזוהר הנ"ל והוסיף להקשות שראינו כי אבינו‬ ‫ובמדרש לא מופיע כל ענין זה‪ ,‬והפשטות בביאור הפסוק‬ ‫הגדול הוא אברהם למד ממנו כאומרם ז"ל [ב"ר פמ"ט‬ ‫כי מי נח זאת לי הוא להיפך‪ ,‬דכיון דמציאות העולם‬ ‫והובא ברש"י לקמן יח לב] שלא בקש רחמים על פחות‬ ‫ניצל בזכות נח לכן נקראת על שמו‪ ,‬וכן פי' הר"י בר יקר‬ ‫מעשרה ממה שראה שנח לא בקש וכו'‪ ,‬וקשה כי מי‬ ‫על תפלות דר"ה בהא דאמרינן "וגם את נח באהבה‬ ‫אמר לו שאם היה מבקש לא היה מתקבל‪.‬‬ ‫זכרת" ‪ ,‬באהבה ע"ש ונח מצא חן בעיני יי'‪ .‬זכרת‪ ,‬ע"ש‬ ‫ויזכור אלקים את נח‪ .‬ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים‪.‬‬ ‫ולזה תי' דמדברי ה' אשר דיבר לנח גילה דעתו לנח כי‬ ‫כתב ה"ר משה ותפקדהו בהמון רחמיך‪ ,‬ע"ש דכתו'‬ ‫הדבר מוחלט בעיני ה' להשחית ולא נתן מקום לנח‬ ‫מעבור מי נח זאת עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך‬ ‫להתפלל‪ ,‬כאומרו קץ כל בשר וגו' והנני משחיתם‬ ‫ומגער בך‪ ,‬נראה כי זכות נח גרם לרחמים אלו‪ .‬הרי‬ ‫בהחלט‪ ,‬מה מקום לו להתפלל‪ ,‬מה שאין כן כשדבר‬ ‫שהוכיח מפסוק זה גופא כי זכותו של נח גרם לרחמים‬ ‫דבריו לאברהם לא מצאנוהו שדבר כדברים האלה אלא‬ ‫על העולם‪ ,‬וכן בדרשות ר"י אבן שועיב פרשת נח הביא‬ ‫נתן לו מקום להתפלל דכתיב [לקמן יח כא] ארדה נא‬ ‫פסוק זה ופי' דהא דסמכם לנח כיון שהיה צדיק ובזכותו‬ ‫ואראה הכצעקתה וגו'‪ .‬והגם שאחר האמת גם שם עלתה‬ ‫נצול העולם‪.‬‬ ‫להם הגזירה‪ .‬אף על פי כן עשה ה' אשר זמם להראות‬ ‫לאברהם הנהגתו‪ ,‬וכמו שפירשנוהו במקומו‪ ,‬ואמר‬ ‫הטעם שלא התפלל נח על דורו‬ ‫דברים שישמע מהם אברהם שיש לו רשות לבקש‬ ‫ובעיקר השאלה למה לא התפלל נח עמד בזה רבינו בחיי‬ ‫רחמים‪ .‬וכן תמצא בדברו למשה בתוכחות על עון‬ ‫בפסוק י"ד וז"ל "וכאן הבן שואל‪ ,‬כיון שהיה נח צדיק‬ ‫יא‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫לדרך "ואני אומר אחר המחילה מכבוד תורתו כאן‬ ‫ישראל לא החליט הגזרה ובזה מצא מקום להתפלל וכמו‬ ‫כבודו הגדול במקומו מונח אבל נעלמה ממנו תלמוד‬ ‫שפירשנוהו במקומו [במדבר יד יא]‪ ,‬מה שאין כן נח סתם‬ ‫ערוך ברור מללו בסנהדרין קח‪ .‬להפך מדבריו וז"ל‪ ,‬דרש‬ ‫ה' תפלתו‪:‬‬ ‫רבי יוסי מאי דכתיב [איוב כד יח] קל הוא על פני מים‬ ‫תקלל חלקתם בארץ‪ ,‬מלמד שהיה נח הצדיק ‪ 21‬מוכיח‬ ‫ועוד לו כי לא מצא פתח כאברהם ומשה שטעמם‬ ‫בהם ואומר להם עשו תשובה‪ ,‬ואם לאו הקדוש ברוך הוא‬ ‫ונימוקם עמם‪ ,‬להיות‪ ,‬שלא היה צד הכרח בדבר‬ ‫מביא עליכם את המבול‪ ,‬ומקפה נבלתכם על המים‬ ‫להודיעם ה'‪ ,‬והרי זה מורה באצבע כי שואל מהם‬ ‫כזיקין‪ ,‬שנאמר קל הוא על פני המים וכו'‪ ,‬דרש רבא מאי‬ ‫שיתפללו‪ ,‬מה שאין כן נח שאין מקום לומר למה הודיע‬ ‫דכתיב [שם יב ה] לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי‬ ‫ה'‪ ,‬כי יש טעם בדבר שהוא להכין תיבה וצורכה‪ ,‬ונוסף‬ ‫רגל‪ ,‬מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אותן‪ ,‬ואומר להם‬ ‫שהחליט הגזרה‪ ,‬לזה לא התפלל‪ .‬ומהמעשה למד‬ ‫דברים שהם קשים כלפידים‪ ,‬והיו מבזין אותו‪ ,‬אמרו לו‬ ‫אברהם כיון שה' לא נתן לו מקום להתפלל אמור מעתה‬ ‫‪20‬‬ ‫זקן תיבה זו למה‪ ,‬אמר להם הקדוש ברוך הוא מביא‬ ‫כי פחות מעשרה לא יספיקו עכ"ד אור החיים הק'‪.‬‬ ‫עליכם את המבול וכו'‪ .‬הרי על פי שנים עדים יקום‬ ‫והשפת אמת בשנת תרסב כתב עה"פ וידבר אלקים אל‬ ‫הדבר‪ ,‬שנח היה מוכיחם‪ ....‬ועוד שהרי בזהר כתוב שהי'‬ ‫נח צא מן התיבה ואיתא במדרש הוציאה ממסגר נפשי‬ ‫תביעה על שלא התפלל על דורו‪ ,‬ואם איתא שלא היה‬ ‫כו'‪ .‬דהנה מתחלת בראשית עד עתה לא מצינו דיבור‪.‬‬ ‫נח מוכיח את דורו‪ ,‬קשה למה לא אמרו דלכך קראם מי‬ ‫שהדיבור הי' בגלות כמ"ש בזוה"ק ביציאת מצרים שהי'‬ ‫נח כיון שחטא נח שלא היה מוכיח אותם אולי ישובו‪,‬‬ ‫הדיבור בגלות עד דכתיב וידבר אלקים עשרת הדברות‪.‬‬ ‫הלא זה החטא יותר גדול ממה שלא התפלל עליהם מפני‬ ‫כן בזמן אדם ונח ע"י החטא לא הי' נגלה הדיבור ולכן לא‬ ‫כמה טעמים‪ ,‬חדא שהרי תוכחה היא מצות עשה מן‬ ‫התפלל נח על דורו כי כח הדיבור הי' סגור עד שבא‬ ‫התורה כמו שנאמר [ויקרא יט יז] הוכח תוכיח את עמיתך‬ ‫אברהם ושרי צלותין כמ"ש בזוה"ק בהיכלות ע"ש‪.‬‬ ‫וגו'‪ ,‬מה שאינו כן תפלה להתפלל על דורו‪ .‬ועוד שהרי‬ ‫יש לנח התנצלות מה שלא התפלל עליהם‪ ,‬כמו שכתב‬ ‫האם הוכיח נח את דורו‬ ‫רבינו בחיי לפי שידע נח שלא יועיל תפלתו כיון שלא‬ ‫עוד יש להוסיף דבצידה לדרך בפסוק ט מביא בשם בעל‬ ‫היו עשרה צדיקים‪ ,‬מה שאין כן על שלא היה מוכיח‬ ‫מעשי ה' [פכ"ד]‪ ,‬שפי' במש"כ צדיק תמים בדורותיו‬ ‫אותם אין לו התנצלות‪ ,‬שהרי כבר ידוע [ערכין טז‪]:‬‬ ‫שאכן היה צדיק אבל תמים היה בדורותיו‪ ,‬כלומר שלא‬ ‫שחייב כל אדם להוכיח את חבירו עד שיכהו וכו'‪ .‬ועוד‬ ‫היה מוכיחם‪ ,‬ומצד היותו צדיק היה ראוי להיות ניצול‬ ‫קשה על דברי החכם ר"א ז"ל‪ ,‬שהרי מפשטא דלישנא‬ ‫ומצד שלא היה מוכיח היה ראוי להיות נתפס בעוון‬ ‫איש צדיק תמים וכו'‪ ,‬משמע שבא לספר בשבחו‬ ‫הדור לכן נאמר שמצא חן ולא נתפס‪ .‬וכ' ע"ז בצידה‬ ‫וכדפירש רש"י בהדיא ולפי דבריו בא לספר בגנותו שלא‬ ‫היה מוכיח אותם עד שמפני כך היה ראוי להיותו נתפס‬ ‫‪ 20‬ובאילת השחר על רש"י וירא שם הק' באמת דמהיכן למד אברהם הרי‬ ‫בעון הדור‪ ,‬לולא שמצא חן‪ .‬ועוד קשה שהרי מלת תמים‬ ‫באמת הי' תביעה על נח שלא התפלל‪ ,‬ובנזר הקודש על מדרש פכ"ו סי'‬ ‫שבכל התורה כולה נאמר לשבח ולא לגנות‪ .‬עכ"ד‬ ‫ב' במש"כ שם הטעם שלא הוליד נח בצעירותו שאם הם צדיקים אטריח‬ ‫עליו לעשות תיבות הרבה‪ ,‬וקשה הא אדרבא אם הם צדיקים יהיו הם‬ ‫הצידה לדרך‪.‬‬ ‫ונשיהם יותר מעשרה‪ ,‬ואז לא יצטרכו לתיבות שיגינו על כל העולם‪,‬‬ ‫וכמ"ש אצל אברהם דאילו הי' עשרה הי' מועיל תפלתו‪ ,‬ותי' דאף‬ ‫ואותה הפלא שיש על בעל מעשי ה' יש ג"כ על מרן‬ ‫עשרה לא מהנו אלא ע"י תפילה‪ ,‬תדע שהרי מתחלה [בראשית יח‪ ,‬כח]‬ ‫החת"ס והפמ"ג‪ ,‬דהחת"ס בתורת משה פסוק ט כתב‬ ‫אברהם ביקש רחמים על חמשים וענהו ה' לא אשחית בעבור חמשים‪,‬‬ ‫ושוב בקש על מ"ה וענהו ג"כ כזה‪ ,‬וכן ביקש אחת לאחת עד עשרה‪,‬‬ ‫" וזה נח גם כי הי' צדיק תמים‪ ,‬מ"מ זהו חסרונו שהי' נח‬ ‫ומדוע לא א"ל הש"י מיד לא אשחית אף בעבור העשרה‪ ,‬אלא ודאי בלא‬ ‫לשמים ונח לבריות‪ ,‬כי את בני דורו לא הוכיח והי' נח‬ ‫בקשת רחמים אף טפי מי' לא היו ראויים להגין‪ ,‬אבל באשר אברהם‬ ‫בקש רחמים נעתר לו ה'‪ .‬אבל נח לא התפלל ולכן גם עשרה לא הי'‬ ‫להם‪ ,‬וכשאמר לו הקדוש ברוך הוא קץ כל בשר בא לפני‬ ‫מועיל‪ .‬אלא דק' לד' הזוה"ק שהי' תביעה על שלא התפלל‪ ,‬א"כ איך‬ ‫שתק ולא התפלל כמו שהתפלל אאע"ה על אנשי סדום‪,‬‬ ‫הוכיח אברהם מנח וצ"ל לשיטה זו דאברהם לא ידע מזה והיה סבור‬ ‫דמסתמא גם נח בקש רחמים על דורו ולא הועיל בפחות מי'‪ ,‬וממילא לפי‬ ‫אלא הי' נח לשמים לאמור ה' יעץ מי יפר‪ ...‬ובהפטרה‬ ‫האמת שידע הקדוש ברוך הוא שנח לא יבקש רחמים על דורו אף ביותר‬ ‫במש"כ כי מי נח זאת לי‪ .‬כתב "תלה במ"י נ"ח גימטרי'‬ ‫מי' לא יגין עליהם‪ ,‬וא"כ יצטרך לתיבות הרבה‪ .‬ואפילו את"ל דהמדרש‬ ‫לא ס"ל כשיטת הזוהר‪ ,‬וגם נח ביקש רחמים על דורו ולא הועיל‪ ,‬י"ל‬ ‫חמ"ס כי מלאה הארץ חמס גם נח חומס דבריו מאנשי‬ ‫איפכא‪ ,‬דדוקא באברהם הועילו עשרה בכח תפילתו לפי שהיה צדיק‬ ‫דורו ולא הוכיחם‪ ,‬וגם לא התפלל עליהם‪ ,‬וכיון שזה‬ ‫גמור‪ ,‬אבל בנח לא הועילו עשרה בכח תפילתו באשר לא היה צדיק‬ ‫גמור אלא צדיק בדורותיו‪ ,‬ואלמלא היה בדורו של אברהם לא היה‬ ‫נחשב כלום‪ ,‬והא דהוי יליף אברהם מנח‪ ,‬היינו כי אברהם מגודל‬ ‫‪ 21‬י"ל דלכן נקט הגמרא הלשון "צדיק" דממה שקראו הכתוב צדיק‬ ‫ענוותנותו לא החזיק עצמו לצדיק גדול מנח‪ ,‬אבל לפי האמת היה גדול‬ ‫נראה שעשה הכל כדין וא"כ לא יתכן לומר שלא הוכיחם‪.‬‬ ‫ממנו ולא יועיל תפילת נח ובכן יצטרך לתיבות הרבה‪.‬‬ ‫יב‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫אבל באמת בדברי מרן החת"ס יש גילוי בדבר זה‪ ,‬דבס'‬ ‫התחייבות של צדיקו של דור ולא עשה כן ועשה חמס‬ ‫חת"ס עה"ת [לקמן ז א] עה"פ בא אתה וכל ביתך ד"ה או‬ ‫עם אנשי דורו‪ ,‬לכן נקראו מ"י נ"ח גימטרי' חמ"ס כנ"ל"‬ ‫יאמר כתב כי בכל דורותיו וזמנו הי' תמים שפל רוח בלי‬ ‫ובחת"ס עה"ת כאן עמ' כ"ב ד"ה או יאמר כ' שחטא נח‬ ‫‪23‬‬ ‫להוכיח ולמחות בהם ובמדרש מאשים אותו ע"ז‪,‬‬ ‫הי' בזה גופא שהי' נח לבריות ולא התאכזר עליהם‪,‬‬ ‫אמנם במאה ועשרים שנה האחרונים בבנותו התיבה‬ ‫והפמ"ג בספרו תיבת גמא אות ד' כתב "כי לא הוכיח בני‬ ‫כ"ז עסקו בבנין מיחה בהם יום יום והוכיחם על פניהם‬ ‫דורו ולא ראה כלל במעשיהם להתערב עמהם וכל הילוכו‬ ‫וע"כ כתיב הכא בדורותיו לשון רבים כי הרבה דורות‬ ‫היה בהתבודדות עם ה'‪ 22 ,‬עיין יד יוסף‪ ,‬והמוכיח ודאי‬ ‫עברו עליו שהי' עניו ת"פ שנים משנות נח‪ ,‬אבל לבסוף‬ ‫יש לו עבירות כי אומרים לו טול קורה‪ ,‬משא"כ אם אין‬ ‫אותך ראיתי צדיק ולא תמים בדור הזה האחרון כי ק"כ‬ ‫מוכיח הכל מסכימין שהוא צדיק‪ ,‬וז"ש צדיק תמים‬ ‫שנים האחרונים לא הי' עניו עמהם כי הוכיחם וזה‬ ‫בדורותיו [ראה ב"ר ל ט] כי בדורו של משה ושמואל היו‬ ‫מרומז בהתיבה כשתצרף אמות ארכה ורחבה וקומתה‬ ‫מחזיר בעיירות ומוכיחם היו מחפשים להם עונות‪ .‬גם‬ ‫יעלו ש"פ נגד שנותיו שלא הוכיח אותם כי על מאה‬ ‫אם ידע ולא הוכיחם מטילין עליו עונות אחרים‪ ,‬מי שיש‬ ‫שנים הראשונים לא נענשו קודם המבול ונשאר ש"פ‬ ‫בידו למחות כמו ביהושע כהן גדול‪ ,‬משא"כ נח לא ראה‬ ‫ע"כ הי' במאסר בהתיבה שאמותיו ש"פ‪.‬‬ ‫ולא ידע הנסתרות לה'" ובספר אפריון כאן נראה דנקט‬ ‫שיש בזה מחלוקת‪ ,‬שמתחלה הביא פי' בעל מעשי ה'‬ ‫ובשער יוסף הביא מפנקס ר' פישל סופר בשם רבו‬ ‫והוסיף בזה דברים‪ ,‬אח"כ כתב ויש אומרים כי נח היה‬ ‫החת"ס שהוסיף ע"ז דאף שהי' גלוי לפני ה' שלא יקבלו‬ ‫מוכיח לאנשי דורו‪ ,‬ע' מדרש [ב"ר ל"א ג'] ויפה תואר‪,‬‬ ‫תוכחתו אבל כבר אחז"ל שבת נה‪ .‬שיש קטרוג שהו"ל‬ ‫ובגמ' סנהדרין קח‪ ,:‬ויישב בזה מש"כ "איש" דבא‬ ‫למחות כשלא ידעו שלא יקבלו‪ ,‬וזה אמר ה' כי אותך‬ ‫להורות שהיה במדרגת איש להשפיע מוסר גם לאחרים‪.‬‬ ‫ראיתי צדיק "לפני" דרק לפני גלוי שלא היו מקבלים‬ ‫ובערבי נחל דרוש ב' נקט בפשיטות שיש בזה מחלוקת‬ ‫תוכחה אבל כיון שלפניהם לא הי' גלוי אתה מוכרח‬ ‫בין הבבלי והזוה"ק‪ ,‬דלד' הזוה"ק שלא התפלל עליהם‬ ‫להיות בעונש התיבה‪ .‬ולד' החת"ס אלו יתכן דגם מ"ש‬ ‫ה"ה לא הוכיח אותם וזה שלא כדברי הש"ס שמפורש‬ ‫בספרו תורת משה שלא הוכיחם קאי רק על שנים‬ ‫שהוכיח אותם וצ"ע מנ"ל לדמות תוכחה לתפלה‪[ .‬וי"ל‬ ‫הראשונות לפני בניית התיבה וכן מצאתי בדבריו בתורת‬ ‫ע"פ מש"כ לעיל בהג"ה בשם מבי"ט בבית אלקים פי"ב משער‬ ‫משה בסו"פ בראשית [לעיל ו ז] תוספת תיבה אחת‬ ‫התפלה דבכלל תפלת המצדיקים על בני דורם הוא התוכחה‬ ‫במש"כ כי נחמתי כי עשיתים‪ ,‬שבכל דור ודור הקדוש‬ ‫עי"ש]‬ ‫ברוך הוא מעמיד צדיקים שיוכיחו אנשי דורם וכן גם‬ ‫ובספורנו [סו"פ בראשית ו ח] מצינו קצת פשרה בדבר‬ ‫בדור המבול‪ .‬ואותן יו"ד אנשים שנחשבו מאדם עד נח‬ ‫שכתב "וכן נח אף על פי שהוכיח על המעשים‬ ‫היו כולם צדיקים בדורם‪ ,‬וכן נח‪ ,‬אבל נח בתחלה לא‬ ‫הוכיח אותם כי אם הניחם לילך בשרירות לבם הרע‪,‬‬ ‫המקלקלים ענין המדינות‪ ,‬לא הורה אותם לדעת האל‬ ‫והעיקר אשר נחם הקדוש ברוך הוא הי' על שברא אותם‬ ‫יתברך וללכת בדרכיו‪ ,‬אף על פי שהוא היה צדיק תמים‬ ‫עם נח דהו"ל להעמיד להם צדיק אחר שהי' מוכיח אותם‬ ‫בעיון ובמעשה‪ .‬כי אמנם צדיק המשלים עצמו בלבד‪,‬‬ ‫ושמא הי' מחזירם למוטב (כי הבחירה נתונה מאתו ית'‬ ‫הוא ראוי שימלט עצמו בלבד‪ ,‬אבל המשלים גם את‬ ‫לבני אדם לבחור בטוב ולמאוס ברע)‪ ,‬וז"ש נחמתי כי‬ ‫זולתו‪ ,‬הוא ראוי שימלט גם את זולתו‪ ,‬כי בזה יש תקוה‬ ‫עשיתים ונח היינו עם נח בדור אחד‪ .‬וא"כ כוונת החת"ס‬ ‫שיחזירם בתשובה‪ ,‬כאמרם זכרונם לברכה "אם ראית‬ ‫שלא הוכיחם בתחלה רק אחרי שכבר נגזרה עליהם‬ ‫תלמיד חכם שסרח ביום אל תהרהר אחריו בלילה‪,‬‬ ‫גזירת המבול וכבר הי' מאוחר מדי‪ .‬וכדברים האלה נקט‬ ‫שודאי עשה תשובה" ויל"ע אם אפשר להכניס זה בלשון‬ ‫בנו הכתב סופר ופי' מש"כ כי אותך ראיתי צדיק לפני‬ ‫הגמ' "עשו תשובה"‪.‬‬ ‫בדור הזה דרק בדור הזה שהתחלת להוכיח אותם אתה‬ ‫‪ 23‬לא מצאתי זה במדרש וכן מש"כ בהמשך דבריו דלכן הי' במאסר‬ ‫‪ 22‬בנקודה זו לא הסכים החת"ס עה"ת בסו"פ בראשית דכ' רק על חנוך‬ ‫התיבה לעונש ע"ז לא מצאתי‪ ,‬ואולי כוונתו למש"כ בפרשה ל"א סי' ט'‬ ‫שחי בהתבודדות ולא התערב עם הבריות‪ ,‬אבל נח כן התערב עם‬ ‫דקינים תעשה את התיבה דמה קן מטהר את המצורע כן תיבתך‬ ‫הבריות אלא שלא הצליח להחזירם בתשובה‪ ,‬אבל אברהם השכיל גם‬ ‫מטהרתך ולא נתפרש מאיזה עון הי' צריך כפרה‪ ,‬ויפה תאר הציע דאין‬ ‫להתערב עם הבריות וגם להחזירם בתשובה‪ .‬וידידי הג"ר דוד סיימון‬ ‫צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא [קהלת ז‪ ,‬כ]‪ .‬או לפי שלא‬ ‫שליט"א העיר מלשון הרמח"ל בדרך ה' ח"ב פ"ד אות ג' בעסקו בדורות‬ ‫התפלל על דורו וכל שכן למ"ד בדורותיו לגנאי‪ ,‬וכל שכן שהיה מקטני‬ ‫הראשונים לפני שנבחר אברהם להיות שורש כלל ישראל כתב "והנה כל‬ ‫אמנה וטהרתו בתיבה היינו בעמלו שטרח במעשיה ובפרנסת הבעלי‬ ‫אותו הזמן לא חדלו צדיקים דורשים האמת לרבים‪ ,‬כגון‪ :‬חנוך‪,‬‬ ‫חיים בה י"ב חודש‪ ,‬והיותו אסור וחבוש בה י"ב חודש‪ ,‬אבל לא מפורש‬ ‫מתושלח‪ ,‬שם ועבר‪ ,‬ומזהירים אותם שיתקנו את עצמם" והשמיט את‬ ‫במדרש על מה הי' צריך כפרה‪.‬‬ ‫נח‪ ,‬אולי נקט דנח באמת לא הי' דורש האמת לרבים‪.‬‬ ‫יג‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫אנו יכולין להביא דברי הזוה"ק שלפי עוצם דרגתו של‬ ‫צדיק לפני וכן מה שהתחילו לשנוא את נח הי' רק משעת‬ ‫נח הי' עליו איזה תביעה על שלא התפלל על דורו‪ .‬או‬ ‫בניית התיבה דאז התחיל להוכיח אותם‪ .‬וא"כ יתכן דזה‬ ‫לומר שהי' איזה חסרון בתוכחה שלו‪ ,‬אבל ח"ו להגיד‬ ‫גם כוונת בעל מעשי ה' והפמ"ג דללא התחיל להוכיח‬ ‫דרשא ברבים ולהלביש עליו איזה ביטוי לגנאי לומר‬ ‫אותם רק משעת שיצא עליהם הגזירה והתחיל לבנות‬ ‫שהי' צדיק אין פעלץ בשעה שהתורה העידה עליו שהי'‬ ‫התיבה‪.‬‬ ‫צדיק תמים‪ .‬וסימנא מילתא שזה כתוב רק בזוהר הקדוש‬ ‫שזה פנימיות התורה ואין ללמוד הפנימיות לפני‬ ‫אבל עדיין צ"ע ממש"כ החת"ס בספרו תורת משה‬ ‫שמבינים הפשט‪.‬‬ ‫[לקמן ז א] עה"פ בא אתה וכל ביתך וגו' דשם נקט‬ ‫להדיא שגם בשעת בניית התיבה לא הוכיחם כיון שסבר‬ ‫צורת השיחה של הסבא בענין נח‬ ‫שבוודאי ירחם ה' ולא יבוא המבול ויצחקו ממנו ולכן‬ ‫נענש להיות מסוגר בתיבה‪ .‬וצ"ע‪.‬‬ ‫ודוגמא לצורת שיחה שאפשר להגיד בנוסח שלא ישמע‬ ‫זילזול כלפי נח אנו מוצאים בשיחותיו של הסבא‬ ‫ואפש"ל עוד ע"פ השפת אמת תרסא שכתב דאיתא‬ ‫מסלבודקה בספר אור הצפון ח"א וכותרת השיחה הוא‬ ‫בזוה"ק נח הוא בחי' שבת ונקרא נח ע"ש המנוחה כי‬ ‫"דקות התביעה בקצה השלמות" ונביא חלק מדבריו‪:‬‬ ‫הגם שגם נח הוכיח את דורו כדאיתא במדרש אך בעבור‬ ‫כי לא קבלו ממנו הי' ירא לנפשו פן יחטיאו גם אותו‬ ‫"כתוב בתורה‪" :‬נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את‬ ‫וביקש להציל א"ע ובמדה זו נהג עמו הקדוש ברוך הוא‬ ‫האלהים התהלך נח"‪ .‬תיאור זה מורה על מדרגה גדולה‬ ‫והסתירו בתיבה וכמ"ש במדרש המשל מי שנטבע בטיט‬ ‫מאד שהיתה לנח‪ ,‬כלומר‪ :‬שעל כל צעד ושעל ובכל‬ ‫עבה והצילו המלך ע"ש‪ .‬אבל אברהם אע"ה הי' חסיד‬ ‫פסיעה ופסיעה התהלך נח את ד'‪ ,‬ולא הסיח דעתו אף‬ ‫לפנים משורת הדין ומסר את נפשו להלחם עם הרשעים‬ ‫רגע כי לפני האלהים הוא עומד‪ ,‬בכל מעשה קל ובכל‬ ‫לברר בע"כ מלכותו של הקדוש ברוך הוא אפילו אחר‬ ‫תנועה קלה‪ ,‬בשכבו ובקומו‪ ,‬בשבתו ובלכתו‪ ,‬בדיבורו‬ ‫קללה והכאה שמן הדין פטור מלהוכיח וכתיב ומקללך‬ ‫ובמחשבתו‪ ,‬שיוה את ד' לנגד עיניו‪ ,‬כדברי הכתוב‬ ‫אאור א"כ הי' לו הרבה מקללים‪ .‬וגם הכאה שהשליכהו‬ ‫(תהלים טז)‪ :‬שויתי ד' לנגדי תמיד‪ .‬ואכן בגלל זה נאמר‬ ‫עליו‪" :‬צדיק תמים היה בדורותיו"‪24 .‬‬ ‫לכבשן האש‪ .‬ובאמת הרמז עד הכאה שרואה שמבטלין‬ ‫אותו מעבודת הבורא ומחטיאין אותו ואעפ"כ מסר א"א‬ ‫ואמנם במעלותיו אלה ראו חז"ל תולדותיו של נח‪ ,‬וזו‬ ‫את גופו ונפשו לשם שמים‪ ...‬וע"ע מש"כ בפ' לך לך‬ ‫לשונם‪" :‬אלה תולדות נח‪ :‬נח‪ .‬אתמהא! לא היה צריך‬ ‫תרמ"ב מש"כ בהפרש בין נח הצדיק לאברהם החסיד‪,‬‬ ‫קרא למימר אלא 'אלה תולדות נח‪ :‬שם'‪ .‬אלא נייחא לו‪,‬‬ ‫דנח עשה כפי הדין ואברהם לפנים משורת הדין‪ ,‬א"כ‬ ‫נייחא לעולם‪ ,‬נייחא לאבות‪ ,‬נייחא לבנים‪ ,‬נייחא‬ ‫י"ל דיש שתי מדרגות בתוכחה ובוודאי נח יצא יד"ח‬ ‫לעליונים‪ ,‬נייחא לתחתונים‪ ,‬נייחא בעולם הזה‪ ,‬נייחא‬ ‫תוכחה כפי הדין אבל מ"מ לא עשה כאברהם אבינו‬ ‫לעולם הבא‪' ,‬ואלה תולדות נח' ‪ -‬הדא הוא דכתיב‬ ‫שעשה תוכחה יותר מן הדין‪.‬‬ ‫(משלי יא)‪' :‬פרי צדיק עץ חיים'‪ .‬מה הן פירותיו של‬ ‫עכ"פ למדנו מכ"ז דמצד אחד סתימת הדברים שנח הי'‬ ‫צדיק? מצוות ומעשים טובים" (בראשית רבה ל)‪ .‬לא‬ ‫איש צדיק תמים שמסר נפשו להוכיח את דורו‪ ,‬והי' לו‬ ‫ציינו חז"ל בתולדותיו של נח את מעשיהם של הבנים כי‬ ‫סבה טובה מאד למה לא התפלל עליהם‪ ,‬מצד שני‬ ‫אם את מעשיו עצמו‪ ,‬שהיה צדיק תמים ואת עצם‬ ‫הזוה"ק מגלה לנו שהי' תביעה עליו על שלא התפלל‬ ‫מציאותו שהביא נחת לכל העולמות‪ ,‬עד שאותם‬ ‫ויש מרבותינו שמדגישים התביעה עליו שלא הוכיח‬ ‫המלאכים שקטרגו על בני האדם וטענו‪" :‬מה אנוש כי‬ ‫אותם וא"כ מה כ"כ הטענה של ר' ברוך בער על הדרשן‬ ‫תזכרנו? "‪ ,‬כיון שבא נח נחו מקטרוגם (ראה רש"י שם)‪.‬‬ ‫הרי בסך הכל בנה דבריו ע"פ זוה"ק‪.‬‬ ‫והנראה בעז"ה‪ ,‬דהגם דדברי הזוה"ק הם בוודאי השלמה‬ ‫‪ 24‬ידידי הרב אליהו לאבינשטיין שליט"א ציין לדברי הגר"א בביאוריו‬ ‫לדברי חז"ל‪ ,‬וכן יש מרבותינו שכתבו שהי' איזה חסרון‬ ‫לשו"ע או"ח סי' א' ס"א במש"כ הרמ"א "שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל‬ ‫בתוכחתו של נח‪ ,‬מ"מ כיון דלפי פשוטו של מקרא‬ ‫גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים‪ ...‬כ' ע"ז‬ ‫וחז"ל במדרשים נח מתואר כצדיק תמים שמסר נפשו‬ ‫הגר"א "כמ"ש איש צדיק תמים את האלהים התהלך נח וכן בחנוך וכן‬ ‫באבות אשר התהלכו אבותי לפניו (בראשית מ"ח) וזהו כל מעלת‬ ‫להצלת העולם והוכיח את דורו בכל כוחו‪ ,‬אז מקודם‬ ‫הצדיקים" הדגיש שממה שהצמיד שם צדיק לנח וכתוב ע"ז מיד את‬ ‫עלינו לתרץ את כל מעשיו ולהעלות על נס צדקותו‬ ‫האלקים התהלך נח‪ ,‬חזינן דזהו הגדרתו של צדיק‪ ,‬והגר"א הוסיף מילה‬ ‫אחד על הרמ"א ד"זה כל מעלת הצדיקים" הרי דנח הוא הרבי שלנו‬ ‫וגדלותו‪ ,‬ורק אחרי שאנו מבינים היטב גדלותו של נח‬ ‫בסעיף הראשון בשו"ע וביסוד מעלת הצדיק‪.‬‬ ‫יד‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫עצמו לשרותם‪ ,‬לזונם ולכלכלם ולא נתן שינה לעיניו‬ ‫והנה נח הלך והשתלם בעבודת ד' ועלה במדות הטוב‬ ‫וכו' כנ"ל‪ ,‬ויסורים גדולים אלו הרי נתרבו ונעשו קשים‬ ‫והחסד מעלה מעלה עד שבזמן שנכנס לתיבה עמד‪,‬‬ ‫יותר מיום ליום ומחודש לחודש‪ ,‬כפי סברתו הידועה של‬ ‫כביכול‪ ,‬במקומו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כפי דברי חז"ל‪,‬‬ ‫הגרי"ד זצ"ל מבריסק על ההלכה "משלשין בממון ואין‬ ‫שזן ופרנס את כל ברואי העולם אשר אתו בתיבה י"ב‬ ‫משלשין במכות" [מכות ה‪ ,].‬משום שכל מכה הבאה אחרי‬ ‫חדשים שלמים‪ ,‬ולא עוד אלא כלכל את כל אחד בעתו‬ ‫המכה הקודמת לה‪ ,‬קשה יותר מאשר המכה שלפניה‪.‬‬ ‫ובמקומו ומנע מהם כל טרחה וצער כל שהוא‪ .‬את‬ ‫ועם כל זה‪ ,‬לא רצה נח לצאת מהתיבה כאשר יבשה‬ ‫שדרכו לאכול ביום האכילו ביום‪ ,‬את שדרכו בלילה‬ ‫הארץ‪ ,‬עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא‪" :‬צא מן התיבה"‪,‬‬ ‫האכילה בלילה וכו' וכו' והשביע את רצונה של כל‬ ‫כי אמר‪" :‬כש ם שנכנסתי בתיבה ברשות כך איני יוצא‬ ‫בריה בבחינת 'עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את‬ ‫אלא ברשות‪ ,‬ואמר ר' יודן‪ :‬אילו הייתי שם הייתי שוברה‬ ‫אכלם בעתו' (תהלים קמה)‪ .‬ואף כי לא נצטוה אלא‬ ‫ויוצא לי" [ילקוט נח פ' ח]‪.‬‬ ‫'להחיות אתך'‪ ,‬והיה יכול לצאת ידי חובתו בזימון‬ ‫פרנסתם והכנסת מזונם בתיבה בלבד ודיו‪ ,‬אבל הוא‬ ‫(אגב יש להתבונן מכאן עד כמה מגיעה מדת דרך ארץ‪,‬‬ ‫השכיל והבין לקיים את הציווי 'להחיות אתך'‬ ‫שכדאי היה לנח לסבול יסורי גיהנם אלו אף לאחר‬ ‫בשלימותו‪ ,‬עד שטרח לפניהם בכל כחו ואונו כל י"ב‬ ‫שכבר יבשה הארץ ולא היה לו שום ציווי על זה‪ ,‬רק‬ ‫חדשים אלה להחיות אותם כדרך שהקב"ה זן ומפרנס‬ ‫משום מדה זו של דרך ארץ שלא נאה לצאת בלא רשות‬ ‫לכל אחד ואחד בעתו ובזמנו ובמאכלו שהורגל בו וכו'‬ ‫לאחר שנכנס ברשות)‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬בבחינת "ישמע חכם ויוסף לקח"‪.‬‬ ‫כוחות אלה הם למעלה מהשגותינו ואינם אלא כוחות‬ ‫וכמה צער נצטער אותו צדיק להשלים מצותו זאת במלוא‬ ‫רוחניים כבירים למעלה מכל מושג גשמי‪ .‬והנה כמה היה‬ ‫מובנה‪ .‬חז"ל מוסיפים [תנחומא נח סי' ב] "'ולוקח נפשות‬ ‫ראוי נח לקבל שכר ושלטון על כל ברואי העולם בשכר‬ ‫חכם' ‪ -‬זה נח וכו'‪ .‬ורבותינו אומרים‪ :‬כל אחד ואחד‬ ‫כוחותיו ופעולותיו אלה‪ .‬למדנו בנבוכדנצר שבשכר‬ ‫מכל מין ומין האכילם מה שלמד‪ :‬הגמל תבן‪ ,‬והחמור‬ ‫ארבע פסיעות שרץ לכבודו של מקום להשיב את השליח‬ ‫שעורים‪ ,‬וכן כולם‪ ,‬מה שלמד היה אוכל‪ .‬יש בהמה‬ ‫ששלח בלאדן לחזקיהו ולשנות את נוסח הספרים‬ ‫שהיא אוכלת בשעה אחת ויש בשתים ויש בשלש ויש‬ ‫להקדים שלום הקדוש ברוך הוא לשלום המלך‪ ,‬זכה‬ ‫בשליש הלילה ויש באמצעו ויש בקרות הגבר‪ ,‬אמרו‬ ‫למלכות בכפה על כל דרי העולם ולהטיל אימה על כל‬ ‫רבותינו י"ב חודש בתיבה לא ראה שינה לא ביום ולא‬ ‫הבריאה עד שבמשך כל ימיו לא נמצא שחוק בפי כל‬ ‫בלילה שהיה עוסק וזן הבריות שעמו‪ ,‬הרי ‪' -‬ולוקח‬ ‫בריה (ראה סנהדרין צו ושבת קמט)‪ .‬ואם בשכר ד'‬ ‫נפשות חכם'"‪.‬‬ ‫פסיעות כך‪ ,‬לאיזה כבוד ושלטון פי כמה וכמה היה ראוי‬ ‫נח לזכות בשביל זה שהתהלך כל ימיו לפני האלהים‬ ‫וכן אמרו חז"ל [סנהדרין קח‪" ]:‬אמר לו אליעזר לשם רבה‪:‬‬ ‫ובשכר הצער הנורא והטרחה הרבה שסבל בתיבה‬ ‫כתיב 'למשפחותיהם יצאו מן התיבה' אתון היכן‬ ‫במשך שנה שלימה לשם קיום רצונו של מקום‪.‬‬ ‫הוויתון? א"ל‪ :‬צער גדול היה לנו בתיבה‪ ,‬בריה שדרכה‬ ‫לאכול ביום האכלנוה ביום‪ ,‬בלילה האכלנוה בלילה‪.‬‬ ‫והנה מופלא הדבר שלאחר כל עבודתו וטרחתו של נח‪,‬‬ ‫האי זקיתא לא הוה ידע אבא מה אכלה‪ .‬יומא חד הוה‬ ‫לא נוקה מעונש קשה‪ ,‬כפי שאומרים חז"ל (ב"ר ל)‪:‬‬ ‫יתיב וקא פאלי רמונא‪ ,‬נפל תולעתא מיניה אכלה‪ ,‬מיכן‬ ‫"אחר כל השבח הזה‪' ,‬הן צדיק בארץ ישלם' בא לצאת‬ ‫ואילך הוה גביל לה חזרא‪ ,‬כי מיתלע אכלה וכו'‪.‬‬ ‫ונשתלם‪ .‬אתמהה! דאמר רב הונא משום ר"א בנו של‬ ‫אורשינא [‪-‬מין עוף הנקרא חול] אשכחיניה אבא דגני‬ ‫ריה"ג‪ :‬נח כשיצא מן התיבה הכישו ארי ושברו ולא היה‬ ‫בספנא דתיבותא‪ ,‬א"ל לא בעית מזוני? א"ל‪ :‬חזיתיך‬ ‫כשר להקריב והקריב שם בנו תחתיו‪ ,‬ק"ו‪ ,‬אף כי רשע‬ ‫דהוית טרידא‪ ,‬אמינא לא אצערך‪ .‬א"ל יהא רעוא דלא‬ ‫וחוטא' ‪ -‬זה דור המבול"‪ .‬וחז"ל פירשו למה נענש‬ ‫תמות‪ ,‬שנאמר 'ואומר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים'"‪.‬‬ ‫בעונש כה חמור‪ ,‬גשמי ורוחני כאחד (תנחומא ט')‪ :‬פעם‬ ‫אחת שהה נח לזון את הארי‪ ,‬הכישו הארי ויצא צולע‬ ‫ואמנם היה לו לנח גיהנום בתיבה הזאת בדבר הזה בלבד‬ ‫שנאמר‪' :‬וישאר אך נח' 'אך' ‪ -‬שלא היה שלם ולא היה‬ ‫שהיה צריך לדור עם כל החיות הטורפות‪ ,‬נחשים‬ ‫כשר להקריב קרבן והקריב שם בנו תחתיו‪ ,‬ועליו נאמר‪:‬‬ ‫ועקרבים וכו' כמ"ש חז"ל‪" :‬אין אדם דר עם נחש‬ ‫'הן צדיק בארץ ישלם'" ר"ה בשם ר"י אומר‪ :‬יצא גונח‬ ‫בכפיפה אחת" [כתובות עב‪ .].‬וגם שדים היו בתיבה‪ ,‬כמו‬ ‫וכוהה דם מן הצינה‪ ,‬לפיכך הוא אומר‪' :‬הוציאה ממסגר‬ ‫שאמרו חז"ל [ב"ר פ' לא] "אפילו רוחות נכנסים עם נח אל‬ ‫נפשי' וכו'"‪.‬‬ ‫התיבה‪ ,‬שנאמר‪' :‬מכל החי'"‪ .‬ולא די בזה‪ ,‬אלא שהעמיד‬ ‫טו‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫כאן העתיק דברי הזוה"ק הנ"ל הנ"ל שהי' טענה על נח‬ ‫מכאן כמה דורשים מן האדם השתלמות לאין שיעור‪,‬‬ ‫על שלא התפלל על דורו‪ ,‬וע"ז הביא שמספרים חז"ל‪,‬‬ ‫וכמה גדול כח ההרס של כל פגם קטן ואפילו אם אינו‬ ‫התקין נח את התיבה מאה ועשרים שנה בפרהסיא‬ ‫אלא בהפסקת העליה במעלת השלימות‪ ,‬עד שמביא לידי‬ ‫והוכיח לאנשי דורו באמרו להם כי עתיד הקדוש ברוך‬ ‫עונשין איומים ונוראים‪ .‬הרי נח שהתורה העידה עליו‬ ‫הוא להביא מבול לעולם וכו'‪ ,‬כדי שיחזרו בתשובה‪.‬‬ ‫שהתהלך את האלהים והתעלה בדרכיו של הקדוש ברוך‬ ‫והם ביזו אותו ולעגו לדבריו (ראה בר"ר ל)‪ .‬והוא לא‬ ‫הוא וזן ופירנס כל הבריות הנמצאות בעולם שהיו אתו‬ ‫שם לב לדבריהם והוכיחם עוד והשתדל שישובו‪ .‬ומ"מ‬ ‫בתיבה בזמנם ובעתם‪ ,‬תוך צער ויסורי גיהנם ממש‪ ,‬עד‬ ‫נתבע על אשר לא מסר נפשו עליהם בתפלה כמו שעשה‬ ‫שנאמר עליו; "פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם"‪,‬‬ ‫אברהם אבינו בהתפללו על אנשי סדום‪ .‬ויש להוסיף‬ ‫ובכל זאת על שאיחר פעם בשנים עשר חדש את‬ ‫שהרי מן הדין לא נצטוה נח כלל על התפלה‪ ,‬באשר‬ ‫מזונותיו של הארי שלא נתן לו טרפו בזמנו‪ ,‬עקב טרדתו‬ ‫איננה משבע מצות שנצטוו בני נח‪ ,‬ובכ"ז על אשר לא‬ ‫הגדולה ותוך סבלו המר שהיה גונח ושותת דם מפני‬ ‫הגיע למדרגה העליונה של אברהם אבינו בזה‪ ,‬נתבע כה‬ ‫הצינה‪ ,‬נענש בעונש כזה שנשתלם בגופו ונעשה צולע‬ ‫קשות ונחרת עליו בתורה לעולמי עד ב' פעמים "מי נח"‪,‬‬ ‫ונוטל ממנו השלטון והאימה מעל הבריות עד שהכישו‬ ‫כאילו נח הוא שהביא את המבול בידיו על בני דורו‬ ‫הארי‪ ,‬וגם לקה במובן הרוחני שבגלל זה שנעשה בעל‬ ‫והשחית והשמיד את כל העולם כולו‪ .‬וכל זה מפני שלא‬ ‫מום נפסל לעבודה להקרבת קרבנות לפני הקדוש ברוך‬ ‫הגיע לקץ מעלת ההשתתפות בצער בני האדם במסירות‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫נפש כאברהם אבינו ולא התפלל עליהם‪.‬‬ ‫מצינו עוד בחז"ל (בר"ר ל)‪'" :‬נח איש צדיק תמים היה‬ ‫הוא אשר אמרנו עד כמה חובת אדם לעלות בסולם‬ ‫בדורותיו את האלהים התהלך נח'‪ ,‬אצל אברהם כתיב‪:‬‬ ‫מעלות הרוחניות בתמידות ורציפות ללא הפסק והיסח‬ ‫'התהלך לפני והיה תמים' (בראשית יז)‪ .‬משל למלך‬ ‫הדעת כל שהוא‪ ,‬ושחסרון מעלה בשלימות הטוב לא זו‬ ‫שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן‪ .‬אמר לקטן‪:‬‬ ‫בלבד שנתבע האדם על אשר לא הגיע לכך‪ ,‬אלא רואים‬ ‫הלך עמי‪ ,‬ואמר לגדול‪ :‬בא והלך לפני‪ :‬כך אברהם‬ ‫אותו כאילו הוא פועל רע בידים‪.‬‬ ‫שהיה כחו יפה ‪' -‬התהלך לפני והיה תמים' אבל נח‬ ‫שהיה כחו רע ‪' -‬את האלקים התהלך נח'‪ .‬במקום אחר‬ ‫חז"ל מעבירים קו הקבלה גם בין נח למשה שמשה‬ ‫(תנחומא ה') מוסיפים חז"ל ומסבירים‪'" :‬את האלקים‬ ‫התפלל ומסר נפשו על דורו ולא עשה כמו נח‪ ,‬הרי‬ ‫התהלך נח' ‪ -‬שהיה הקדוש ברוך הוא סומכו שלא‬ ‫נתבע נח על אשר לא מסר נפשו על בני דורו ולא בקש‬ ‫ישתקע במעשה דור המבול‪ ,‬משל למלך שהי' לו בן‬ ‫את ה' שמוטב שימחה גם הוא ביחד עם כל בני העולם‬ ‫והיה הולך בשליחות אביו והיה לפניו דרך משוקע בטיט‬ ‫מאשר יביא את המבול‪ ,‬כמו שעשה משה ואמר‪" :‬מחני‬ ‫והיה המלך סומכו שלא ישקע בטיט‪ .‬אבל אברהם כתוב‬ ‫נא מספרך"‪ ,‬ומכיון שלא עשה כך נחשב כאילו הוא הרג‬ ‫בו 'התהלך לפני'; ובאבות כתיב‪ :‬האלקים אשר התהלכו‬ ‫את העולם והמבול נקרא על שמו‪ .‬ומכאן שכדאי היה‬ ‫אבותי לפניו (שם מח)‪ ,‬שהיו מרווחים לשכינה והיו‬ ‫לנח להמחות מן העולם מאשר יכתבו עליו "מי נח"‬ ‫מקדימים והולכים לפניו לעשות רצונו"‪.‬‬ ‫שכאילו הוא הביא את המבול‪.‬‬ ‫הרי לפנינו שאחרי כל אותם המעשים הנפלאים והכוחות‬ ‫הרי עד כמה גדולה דקות התביעה על בני האדם הגדולים‬ ‫העצומים שראינו בנח‪ ,‬בהליכתו בדרכיו של הקדוש ברוך‬ ‫והשלמים ביותר‪ ,‬שעם קצה מעלותיהם העליונות יש עוד‬ ‫הוא לעשות חסד עם כל העולם כולו לזונם ולפרנסם‬ ‫מקום לדרוש התעלות יותר עליונה לאין סוף ושיעור‪.‬‬ ‫ולכלכלם וכו' וכו'‪ ,‬ושמשום כך אמנם נאמר עליו השבח‬ ‫ובחוברות שיחה ט ‪ -‬חסד ביחס לרעים כתב במה שמצינו‬ ‫הגדול "את האלהים התהלך נח"‪ ,‬בכ"ז יש במעלה גדולה‬ ‫אצל נח שתובעים אותו על שלא התפלל על דור המבול‪,‬‬ ‫זו עוד תביעה כי רק את האלהים התהלך נח ולא לפני‬ ‫אף על פי שרשעים היו‪ ,‬העונש המגיע להם עבור‬ ‫האלהים‪ ,‬שכחו היה רע והיה צריך סעד!‪ ...‬כי למעלות‬ ‫מעשיהם הרעים נקרא על שמו‪ ,‬כאלו הוא גרם לזה‪,‬‬ ‫הרוחניות אין קץ וסוף והאדם נתבע לעלות ולעלות‬ ‫מפני שלא התפלל‪ .‬ואף על פי שאם הי' מתפלל לא‬ ‫תמיד בלא הפסק כלל‪.‬‬ ‫היתה תפלתו נשמעת‪ ,‬כי הלא לא היו שם עשרה צדיקים‪,‬‬ ‫ולא עוד‪ ,‬אלא שמכיון שלא הגיע למעלתו של אברהם‬ ‫בכל זאת כיון שלא ידע הי' לו להתפלל ולבקש רחמים‪.‬‬ ‫אבינו ולא היה כחו יפה כמוהו להתהלך לפני הקדוש‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬כבר היה צריך סעד שלא ישתקע גם הוא‬ ‫במעשה דור המבול‪...‬‬ ‫טז‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫מסבירים למה לא העלה בדעתו שיוכל להתפלל‪ ,‬ואח"כ‬ ‫עד כדי כך מגיע גודל חיוב החסד אפילו עם הרעים‬ ‫יש להסביר דלפי גודל דרגתו הי' לו לעשות יותר‪ .‬ומזה‬ ‫שברעים‪ 25 ,‬מתנגדיו ושונאיו בוזיו ומלעיגיו‪ ,‬אשר‬ ‫ללמוד מוסר שגם אחרי שכבר התעלה האדם מאד תמיד‬ ‫ברשעתם הורסים ומקלקלים את אשר במסירת נפשו בנה‬ ‫יש מקום להתעלות יותר‪26 .‬‬ ‫ותקן‪ ,‬וגם אסור להתחבר עמהם אף לדור בשכנותם‪,‬‬ ‫שהרי אברהם אבינו נתרחק מפלשתים‪ ,‬ובמושב לצים‬ ‫נח מסכים שידרשוהו לגנאי‬ ‫לא ישב (ראה ע"ז י"ט)‪ ,‬שלא חטאו בליצנות אלא לאחר‬ ‫אבל הגרמ"י רייזמן שליט"א אמר דגם מה שיש רמז‬ ‫מאות שנים‪ - ,‬ועל אחת כמה וכמה נתרחק מסדומים‬ ‫תביעה עליו‪ ,‬י"ל דגם נח בעצמו הסכים לכך שיכתב‬ ‫(ראה שם)‪ ,‬אשר רשעתם עד לשמים הגיעה‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫בתורה בצורה שנר' קצת תביעה עליו‪ ,‬ויש להוסיף דכ"ז‬ ‫עשה עמהם חסד‪ ,‬והתפלל עליהם‪ ,‬מפני שמחויב הוא‬ ‫נכלל במהותו של נח שהארכנו בזה לעיל שהי' נייחא‬ ‫לסבול גם אותם‪ ,‬כמו שהשי"ת ברב טובו סובל את‬ ‫לעליונים ותחתונים דאיש כזה לא איכפ"ל ממה שיגידו‬ ‫החוטא‪ ,‬ואיננו מסיר חסדו ממנו אף בעת חטאו‪ ,‬כן גם‬ ‫עליו דהוא סובל הכל ומוחל על עלבונו כיון שחי עם‬ ‫האדם‪ ,‬מה הוא אף אתה‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬והסכים שיגידו עליו בצורה שנר' לגנאי דאז‬ ‫ובאור הצפון ח"ג בכותרת "עומק רחמי ה'" כתב דנח‪,‬‬ ‫עכ"פ יהי' מזה איזה לימוד‪[ .‬ועי' אמרי אמת תרצ"א שהפליג‬ ‫עם כל הכרתו בדרכי החסד של הקדוש ברוך הוא כלפי‬ ‫בשבח ענותנותו של נח] וכן יש בספרים שהדגישו איזה‬ ‫בריותיו ועם כל הליכתו באותם הדרכים של הקדוש‬ ‫נקודות בנח שאין ללמוד ממנו‪ ,‬ובאריז"ל הרי מבואר‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬עדיין לא השיג אותם בכל היקפם ועומקם‪,‬‬ ‫דמשה גילגולו של נח‪ ,‬ותיקן הטענה עליו שכ' עליו "כי‬ ‫שי ש מקום לרחמי ה' גם על הרשעים הגמורים ואף‬ ‫מי נח הוא לי" שלא הגין על דורו‪ ,‬בזה שמסר נפשו על‬ ‫לאחר שנגזרה עליהם כליה‪ .‬ולכן בשעה שגילה לו‬ ‫כלל ישראל ולזה אמר מחני נא אותיות מי נח‪ ,‬וא"כ כמו‬ ‫הקדוש ברוך הוא שהוא עומד להביא מבול על הארץ‬ ‫בכל צדיק מתחלה יש לו הרבה נסיונות עד שמגיע‬ ‫לשחת כל בשר‪ ,‬לא עמד כנגדו לבטל את הגזירה ולבקש‬ ‫לשלמותו‪ ,‬כן משה רבינו הגם דבגילגול שני נולד‬ ‫רחמים עליהם‪ ,‬אמנם נח הוכיח לבני דורו‪ ,‬בנה את‬ ‫בשלימות התיקון‪ ,‬זה רק כיון שתחלת עבודתו הי' כבר‬ ‫התיבה מאה ועשרים שנה כדי להזהיר אותם שהקב"ה‬ ‫בגילגול ראשון ואז הי' לו ההתמודדות שיש לכל‬ ‫עתיד להביא מבול לעולם ושיחזרו בתשובה‪ ,‬והם לעגו‬ ‫הצדיקים בתחלת עבודתם‪.‬‬ ‫לו וביזו אותו (ראה בר"ר ל)‪ ,‬אבל עם כל זה לא השיג‬ ‫הארות עצומות ע"י קדושת נח‬ ‫נח שאחרי כל שחיתותם ומרידתם‪ ,‬עדיין לא תמו רחמי‬ ‫הקדוש ברוך הוא ויש עוד מקום להרבות תפילה‬ ‫והגה"צ רבי צבי מאיר זילברברג שליט"א מפליג תמיד‬ ‫ותחנונים לפניו ולא להניח לו לקיים את הגזירה האיומה‬ ‫בקדושתו של נח‪ ,‬אשר א' מהלימודים הוא העזות‬ ‫הזאת למחות את כל היקום אשר על פני האדמה‪ ,‬והואיל‬ ‫ועקשנות דקדושה‪ ,‬אשר בזה הי' המשך לאדם הראשון‬ ‫ונח לא עמד על הכרה זו ולא עמד בפרץ במלוא כוחו‬ ‫שהתחזק אחרי שנכשל בחטא עץ הדעת במשך תתק"ל‬ ‫לבטל את הגזירה‪ ,‬ראוהו בשמים כאילו הוא אחראי‬ ‫שנים‪ ,‬והכנה לאברהם אבינו‪ ,‬ומאיר לכל הדורות כולם‪,‬‬ ‫להבאת המבול על העולם‪ .‬עכ"ד הסבא מסלבודקה‪.‬‬ ‫וידוע מה שהביא השם משמואל שפעם אחת הי' יהודי‬ ‫אחד אצל הר"ר בונם מפרשיסחא זי"ע לש"ק פרשת נח‪,‬‬ ‫הנה זהו צורה נכונה איך להגיד שיחה בענין התביעה על‬ ‫והר"ר בונם קראו כל השבת בשם ר' נח‪ ,‬באמרו שבהיות‬ ‫נח שמקודם מעלים על נס גודל המדרגה של נח‪ ,‬וגם‬ ‫שדבוק ומקושר בהחיזוקים של פרשת נח ע"כ נתעברה‬ ‫בו נשמת נח‪ ,‬וכך גם כל איש מישראל הדבוק בחיזוק‬ ‫‪ 25‬אולי כאן המקום להזכיר את מורינו הגה"צ ר' חיים בהגה"צ ר'‬ ‫של פרשת נח זוכה לקבל קדושותיו והארותיו של נח‬ ‫שמואל שמעלקא פינטר זצ"ל רב דביהמ"ד ישועות חיים בוקאווסק‬ ‫איש צדיק‪.‬‬ ‫לונדון [נלב"ע כ' תשרי תשפ"ד] הנודע בפי כל בלשון חיבה‬ ‫"פינטער'ס"‪ ,‬אשר הי' מיוחד במדת החסד והארת פנים לכאו"א‪ ,‬פעם‬ ‫כשהתפללתי שם דיברתי אתו על המיוחדות של ביהמ"ד זה‪ ,‬ואמר לי‬ ‫בשם אביו הבלתי נשכח הגה"צ ר' שמעלקא זצ"ל שאחד מהיסודות של‬ ‫"פינטער'ס" הוא שכל אחד מישראל יש לו כאן מקום‪ ,‬ואין דבר כזה‬ ‫שזורקים ח"ו יהודי מהביה"מ‪" ,‬היה הרבה פעמים שאנשים מגיעים אלי‬ ‫ואומרים שאסור להרשות פלוני ואלמוני ליכנס לביה"מ וכו' וכו' אבל‬ ‫‪ 26‬בדרשת נעילת החג דסוכות תשפ"ה תבע מורינו הג"ר אפרים‬ ‫אני על המשמר אעמודה כפי שקבלתי מאבי זצ"ל שלא זורקים שום‬ ‫רוטשילד שליט"א מן הציבור להתפלל ולבקש על תושבי הארץ הנתונים‬ ‫יהודי מ"פינטער'ס" ביה"מ"‪ ,‬ועד היום הזה כל אחד יכול להעיד שכל‬ ‫בצרה‪ ,‬וכן להתחזק בהתמדת התורה‪ ,‬והשווה דברי הזוה"ק על נח שהי'‬ ‫יהודי באשר הוא מכל החוגים והעדות מרגיש ש"פינטער'ס" הוא‬ ‫תביעה עליו בזה ונקרא רעיא שטיא‪ ,‬וא' בא אליו בטענות על שמאשים‬ ‫מקומו‪.‬‬ ‫א ת הציבור ברפיון‪ ,‬והמלצתי בזה דברי הסבא שגם אם לומדים‬ ‫ומתפללים חזק יש תביעה שצריך לעשות יותר‪.‬‬ ‫יז‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫למה התאחר נח כ"כ מלהוליד בנים‬ ‫העזות דקדושה של נח‬ ‫ויולד נח שלשה בנים את שם ואת חם ואת יפת‪:‬‬ ‫וא' מהארותיו הגדולות ביותר של פרשת נח הוא כח‬ ‫[שם י']‬ ‫העזות והעקשנות דקדושה‪ ,‬שהרי א"ל הקב"ה לבנות‬ ‫התיבה ולא אמר לו לכמה זמן יבנה ומתי יבוא המבול‪,‬‬ ‫הנה לעיל בסו"פ בראשית [ה' לב'] כבר כתוב ויהי נח בן‬ ‫רק א"ל שיבנה תיבה ועי"ז יעורר כל בני דורו לתשובה‪,‬‬ ‫חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת וא"כ‬ ‫ושיזכו עי"ז להיות דור מקבלי התורה‪ ,‬וכמו יוצאי‬ ‫למה נכפל כאן‪.‬‬ ‫מצרים שבזמן קצר התהפכו להיות מקבלי תורה‪.‬‬ ‫וכבר עמד בזה האור החיים הק' וכתב‪ ,‬שהכתוב רצה‬ ‫וכבר התחיל נח לבנות את התיבה בתקוה לראות‬ ‫לסדר כל פרטי מעשיו אשר מצדם מצא חן בעיני ה'‪ ,‬ופי'‬ ‫התעוררות תשובה אצל בני דורו‪ ,‬והנה חולף ועובר יום‪,‬‬ ‫שם ע"פ מדרש שנח לא רצה להוליד בנים‪ ,‬אולי יכעיסו‬ ‫שבוע‪ ,‬חודש‪ ,‬שנה‪ ,‬שנתיים ועוד‪ ,‬ושום בעל תשובה לא‬ ‫להקב"ה אבל כשהי' בן חמש מאות שנה החליט לקיים‬ ‫נעשה מבניית התיבה‪ ,‬ולא הי' שום התגלות של תשובה‬ ‫רצון ה' בלי חשבונות עי"ש‪ .‬אולם ברש"י לעיל כ'‬ ‫ותיקון‪[ ,‬וגם גרמו לנח עצמו פגם וכפי שכתבנו בשם שפ"א]‬ ‫שהקב"ה הוא זה שכבש את מעיינו‪ ,‬שאמר הקב"ה אם‬ ‫ולא עוד אלא שכולם עושים ליצנות ממנו ומדבריו וגם‬ ‫רשעים הם יאבדו ויהי' רע לצדיק הזה‪ ,‬ואם צדיקים הם‬ ‫איימו לשבור את התיבה בהכנסו שמה‪ ,‬ואף אמרו לו‬ ‫אטריח עליו לעשות תיבות הרבה ‪ 28‬לכן כבש מעיינו‬ ‫הנה זקינך מתושלח הצדיק אינו יודע משום מבול‪ ,‬ואתה‬ ‫שהבכור לא יהי' יותר ממאה שנה שלא יהי' ראוי לעונש‪.‬‬ ‫בא לחדש ענינים חדשים שיהי' מבול ושצריך לבנות‬ ‫נמצא שלא הי' מחמת בחירתו ושוב קשה ל"ל לחזור‬ ‫תיבה‪[ ,‬וגם מתחלה צחקו עליו שאין לו ילדים ראה מש"כ‬ ‫עוה"פ‪.‬‬ ‫בפסוק הבא] וכך עבר עליו ק"כ שנה בלי שיקבל שום גילוי‬ ‫נח בצדקותו לא הי' אכפ"ל ממה שצוחקים עליו‬ ‫מן השמים באמצע‪[ ,‬שכן לא הי' אליו הדיבור מאז ציווי בניית‬ ‫אבל נראה בעז"ה‪ ,‬דזה גם מגלה צדקותו ותמימותו של‬ ‫התיבה] ויחד עם זאת התעורר אצלו הרגשות שברון לב‬ ‫נח‪ ,‬שכבר הארכנו לעיל‪ .‬דהנה נתאר לעצמינו שכל‬ ‫שלבסוף הוא עצמו הי' מקטני אמנה‪ ,‬ולשבר את האוזן‬ ‫הרשעים הולידו בערך מבן שישים שנה‪ ,‬וכולם עשו‬ ‫להבין גודל הנסיונות של נח נתוסף לו נסיון שנתמנה‬ ‫שלום זכר‪ ,‬קידושים‪ ,‬בר מצוות‪ ,‬וחתונות‪ ,‬ורק נח הצדיק‬ ‫להיות מנהל גן החיות להאכיל אריות וחתולים‪ ,‬אך נח‬ ‫לא הי' לו ילדים‪ ,‬וכולם צחקו עליו "תראה הסבל של‬ ‫איש צדיק לא התפעל אלא במשך כל הק"כ שנה המשיך‬ ‫עם ה"נח איש צדיק תמים" לבנות את התיבה‪27 .‬‬ ‫הצדיק הזה‪ ,‬הרי אין לו המשך כלל ואיך הוא מוכיח‬ ‫אותנו הרי לנו יש הרבה ילדים ונחת וחיים טובים ולנו‬ ‫ולהתעורר יותר יש לצייר אילו הי' צדיק אחד שהי' חי‬ ‫יהי' המשך ולו אין שום נחת בחיים וגם לא יהי' לו‬ ‫לפני ק"כ שנה בשנת תרס"ז‪ ,‬והתחיל לבנות תיבה עם‬ ‫המשך"? אבל הוא בתמימותו וצדקותו וברוב מנוחת‬ ‫גילוי מן השמים שע"י בנייתו יש בכוחו להפוך כל הדור‬ ‫נפשו‪ ,‬האמין באמונה שלימה שהכל הוא מהקב"ה והכל‬ ‫להיות ראוי לקבל פני משיח‪ ,‬ועברו עליו המלחמה‬ ‫הוא לטובה ולא נתפעל כלל וכלל והמשיך בעבודתו‬ ‫הראשונה והשני' וכל השאר הדברים הנוראים שקרו‬ ‫להוכיח בני דורו‪ .‬ומה הי' התוצאה? ההיפוך הגמור‪:‬‬ ‫מאז ועד עתה‪ ,‬ולמעשה לא נעשה מכ"ז אפי' בעל‬ ‫דכל עיקר זה שלא הי' לו ילדים עד חמש מאות שנה‪ ,‬הי'‬ ‫תשובה אחד‪ ,‬ולא הי' לו שום גילוי מן השמים למה‪,‬‬ ‫גופא כדי שיהי' לו המשך וקיום‪ ,‬אבל שאר בני דורו‬ ‫והי' יכול להתרפות ולהתייאש לגמרי שמסתמא נפל‬ ‫ממדרגתו או שלא הבין כראוי ציווי ה' והוא עדיין‬ ‫ממשיך בעזות דקדושה לבנות התיבה עד תשפ"ז‪.‬‬ ‫‪ 28‬וצ"ב הרי בלא"ה מה שהחזיק התיבה כל החיות והבהמות הי' בגדר‬ ‫אבל מ"מ אף שלא הועיל נח לדור ההוא‪ ,‬מ"מ נתן הכח‬ ‫נס שמועט החזיק את המרובה וכמ"ש הרמב"ן‪ ,‬וא"כ מה איכפ"ל שיהי'‬ ‫לדור לפני משיח להיות דור מקבלי תורתו של משיח‪ ,‬וכ'‬ ‫לו עוד בנים‪ ,‬ועוד הרי הם יוכלו לעזור לו בבניית התיבה כמו ששם עזר‬ ‫בספה"ק דיש בחינה שכל הירהור תשובה שעולה בלב‬ ‫לנח כמבואר ברש"י סוכה נ"ב וכפי שציין בצ"פ עה"ת וחקר האם הי'‬ ‫מדין שליחות‪ ,‬וגיסי הג"ר רפאל הלוי דינר שליט"א בספרו הנ"ל תי'‬ ‫כל איש ישראל הכל הוא בכוחו של נח איש צדיק‪ .‬ע"כ‬ ‫דכיון דכל ענין התיבה לא הי' דבר פשוט כלל וכמבואר בספרים דכל‬ ‫מדברי הגה"צ שליט"א‪.‬‬ ‫ענין התיבה צורתה ומדותי' ומהותו היו בה דברים גבוהים‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫בבית הלוי דהתיבה הי' עולם אחר‪ ,‬שלא הי' בו שליטת הרע‪ ,‬והי' בגדר‬ ‫סוכה דמגין מכל רע‪ ,‬ולכן לא הי' פשוט ששאר בניו יוכלו לעזור לו‪ ,‬וכן‬ ‫יתכ ן דבשביל בהמות שיש להם השגחה כללית דעיקרם לצורך האדם‬ ‫מספיק מקום קטן‪ ,‬אבל לאדם שפיר יש כוונה מיוחדת שיהי' מדה‬ ‫‪ 27‬ויש להוסיף דהי' יכול להיות שבור מזה שלא השאיר אחריו המשך‬ ‫מדוייקת לכל אדם‪.‬‬ ‫גמור‪ ,‬כדביארנו לעיל דכלל ישראל לא מתייחסים אחריו‪.‬‬ ‫יח‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫בערך שלש מאות שנה‪ ,‬מחלות לא היו עד יעקב אבינו‪,‬‬ ‫בלא"ה לא יהי' להם קיום והמשך‪ ,‬וממילא לא איכפ"ל‬ ‫‪29‬‬ ‫ומזג האויר היה תמיד שווה כמו שכתב הספורנו‬ ‫להקב"ה שיהי' להם ילדים‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫והמלבי"ם [לקמן ח כב] דעד המבול היה מהלך השמש‬ ‫תמיד שווה‪ 31 ,‬וממילא לא הי' שינוי במזג האויר‪ ,‬ולמה‬ ‫וא"ש דהתורה מדגישה ענין תולדות נח בתחילת‬ ‫זה הפסיק? דהטבע של האדם הוא שאם מדי טוב לו אז‬ ‫הפרשה דזה ג"כ המשך ביטוי לצדקותו של נח אשר‬ ‫"ורם לבבך ושכחת וגו' הוא שוכח מהקב"ה‪.‬‬ ‫בעבורו מצא חן בעיני הקב"ה‪.‬‬ ‫וכן מפורש בסנהדרין קח‪" .‬ת"ר דור המבול לא נתגאו‬ ‫הקשיים של החיים שמצילים מן המבול‬ ‫אלא בשביל טובה שהשפיע להם‪ .‬ומה כתיב בהם‪,‬‬ ‫דברים נפלאים אמר הג"ר אליהו דיסקין שליט"א‪:‬‬ ‫בתיהם שלום מפחד וגו' ישאו בתוף וכינור וישמחו‬ ‫לקול עוגב [‪-‬ימיהם היו מלאים חגיגות‪ ]-‬יבלו ימיהם בטוב‬ ‫"הנה הקב"ה ברא בריאה נפלאה כדי להטיב לבני אדם‪,‬‬ ‫ושנותם בנעימים [‪-‬הרכוש‪ ,‬והילדים הכל הי' בשפע ולא הי'‬ ‫כמש"כ בפסוקי דזמרה "כי טוב זמרה אלוקינו וגו'‬ ‫מחלות‪ ]-‬וכתיב ברגע שאול יחתו‪ ,‬והיא גרמה שאמרו‬ ‫המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר" וגו' [תהילים‬ ‫לאל סור מנו‪ ,‬ודעת דרכיך לא חפצנו וכו' אמרו כלום‬ ‫קמ"ז] איזה חכמה והטבה יש בכל דבר בבריאה‪ ,‬כמו‬ ‫צריכין אנו לו אלא לטיפה של גשמים‪ ,‬יש לנו נהרות‬ ‫בגוף האדם ובצמחים ומאכלי האדם ושמש וירח‪ ,‬והכל‬ ‫ומעינות שאנו מסתפקין מהן‪ ,‬אמר הקב"ה בטובה‬ ‫עשה בחן בחסד וברחמים‪ ,‬אבל בכל זאת‪ ,‬יש צרות‬ ‫שהשפעתי להם‪ ,‬בה הם מכעיסין ובה אני דן אותן וכו'‬ ‫וקשיים בעולם‪ .‬לפעמים נראה לנו שאם היו מציעים לנו‬ ‫עי"ש היינו שכל הקילקול וההשחתה הי' גופא מחמת‬ ‫לתכנן את הבריאה הי' לנו כמה הצעות לשיפור‪.‬‬ ‫רוב השפע‪.‬‬ ‫ולדוגמא שלש הצעות‪:‬‬ ‫הסבל של האדם מקרב אותו להקב"ה‬ ‫א‪ :‬ה נה ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו' ושנים אלו‬ ‫עוברים ממש כצל עובר‪ ,‬רק מתחילים כבר נגמר‪ ,‬למה‬ ‫זה נוגע לכל אחד מאתנו‪ .‬אדם חושב אילו הייתי מסודר‬ ‫לא עשה הקב"ה שנחי' ‪ 800‬שנה?‬ ‫בקשיים שלי‪ ,‬הי' יוצא ממני גדול הדור‪ .‬אבל באמת אם‬ ‫הי' מסודר לגמרי הי' מגיע לדור המבול‪ .‬כ"א יבדוק‬ ‫ב‪ :‬יש מחלות בעולם רח"ל‪ ,‬מגיעים לגיל מסויים יש‬ ‫בעצמו שאם יש לו קצת הכנעה מהגאוה שלו‪ ,‬וקצת‬ ‫סובלים מלחץ דם‪ ,‬ויש מבעיות בלב‪ ,‬או אירוע מוחי‬ ‫קרבת אלקים וטעם בתפלה אמונה ובטחון‪ ,‬זה דוקא‬ ‫רח"ל‪ ,‬וזה מפחד ממחלות או אבא שלו חולה או אשתו‪,‬‬ ‫מהקושיים והנסיונות שהיה לו‪ .‬זה בונה האישיות שלו‬ ‫או ילדים חולים‪ ,‬יש כ"כ הרבה שמבלים שעות בבתי‬ ‫חולים‪ ,‬תתארו לכם שהקב"ה הי' בורא עולם נקי‬ ‫‪ 30‬וז"ל המלבי"ם "הנה התברר לחוקרי הטבע שכדור הארץ שינה מקומו‬ ‫ממחלות‪ ,‬לא הי' שום פחד ממחלות איזה אושר הי' לנו‬ ‫בזמן מן הזמנים‪ ,‬באשר החופרים במעמקי האדמה בארצות הקרות‬ ‫מצאו עמוק עמוק באדמה עצמות פילים וקופים ויתר ברואים שלא יחיו‬ ‫בחיים‪.‬‬ ‫רק באזור החם‪ ,‬וע"כ שהיה עת שעמד האקלים ההוא קרוב לקו המשוה‪,‬‬ ‫וזה עדות שבימי המבול התמוטט כדור הארץ מדרום לצפון והמדינה‬ ‫ג‪ :‬ענין מזג אויר‪ :‬נתאר אם הי' לנו מזג אויר נפלא כל‬ ‫שעמדה עד העת ההיא תחת קו המשוה באה רחוקה מן המשוה לצפון‬ ‫הזמן‪ ,‬ולא הי' שום צורך למיזוג וחימום איזה נחת הי'‬ ‫ונעשה שם אזור הקר‪ ,‬והשנהבים והקופים שחיו באקלים ההוא מצאו‬ ‫שם קבר‪ .‬וזה אחד מן ההשחתות שהיה לארץ‪ ,‬שהארץ החמה שגרו‬ ‫לנו בחיים‪ .‬ה קב"ה כ"כ טוב ומטיב למה לא נתן לנו‬ ‫עליה כל בני האדם אשר השחיתו את דרכם נעתקה מנגד השמש‪ ,‬ותחת‬ ‫שלשת המתנות האלה?‬ ‫מגד תבואות שמש נהיה שם קרח וקפאון ושממות עולם‪ .‬זאת שנית‬ ‫בארו חכמינו כי קודם המבול לא נטה השמש במעגלו השנתיי כ"ג‬ ‫מעלות מן המשוה לצפון ולדרום כמו שהוא עתה‪ ,‬רק מסלול השנתיי‬ ‫עד דור המבול לא סבלו משום דבר‬ ‫היה אז ג"כ על קו המשוה או סמוך לו‪ ,‬וע"כ חיו בני אדם חיים ארוכים‪,‬‬ ‫כי לא ידעו מנגעי התקופות ושנוי העתים שזה סבה לשנוי האויר ונגעי‬ ‫נגלה לכם סוד‪ ,‬ששלשים אחוז מימות עולם העולם‬ ‫בני אדם ומחלותם‪ ,‬והעתק הזה שנעשה בכדור הארץ במצבו נגד השמש‬ ‫נראה בדיוק כפי שלשת ההצעות האלה‪ ,‬דכך ברא‬ ‫שנה את האויר והפירות והחליש תוקף האדמה וכחה בהשקף על חיי‬ ‫האדם ובע"ח אשר עליה‪ ,‬וכמ"ש במד' שקודם המבול לא היה חלי‬ ‫הקב"ה את העולם עד שנת אלף תרנ"ו עד המבול‪ .‬הרי‬ ‫בעולם‪ ,‬וספרו מגבורות בני אדם וכחם‪ ,‬וששלחו כצאן עויליהם‬ ‫כולם חיו בערך ‪ 800‬שנה‪ ,‬וחנוך נפטר "בדמי ימיו"‬ ‫וילדיהם ירקדון כבני צאן בהולדם‪ ,‬ושהגשם לא ירד רק א' למ' שנה‪,‬‬ ‫והיו זורעים בעת ההיא והי' די למ' שנה‪ ,‬וכ"ז נשתנה אחר המבול לרוע‪,‬‬ ‫וכ"ז נולד משנוי מצב הארץ נגד השמש‪ ".‬עכ"ד המלבי"ם ועי"ש איך‬ ‫שביאר עפי"ז הפסוק עוד כל ימי הארץ וגו'‪.‬‬ ‫‪ 29‬אולם כבר הוכיח הגרי"ז [רשימות תלמידים] דעשרים שנה לפני‬ ‫‪ 31‬צ"ע מגמ' מפורשת ע"ז ח‪ .‬דראה אדם הראשון שהיום מתמעט והולך‪,‬‬ ‫שנולד לנח בנו בכורו‪ ,‬כבר ידע שיהי' לו ילדים דהרי ק"כ שנה לפני‬ ‫אמר אוי לי בשביל שסרחתי וכו' כיון שראה תקופת טבת וראה שיום‬ ‫המבול הורה לו הקב"ה לבנות תיבה כמבואר ברש"י וכבר נאמר לו אז‬ ‫מאריך והולך וכו' הרי מפורש דכבר הי' השינוי במהלך השמש מאדם‬ ‫שיכניס לשם את אשתו ובניו‪ ,‬והרי בנו בכורו נולד לו רק מאה שנה לפני‬ ‫הראשון‪ ,‬וכן שאל בספר שמחת מרדכי למרן הגרח"ק זצ"ל והסכים שזה‬ ‫המבול כמבואר ברש"י לקמן י' כ"א‪ ,‬א"כ כבר ידע מתחלת הבניה שיהי'‬ ‫אכן שאלה טובה‪.‬‬ ‫לו ילדים‪.‬‬ ‫יט‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫ולמה מביא עלינו הרעה הזאת ולכן לא הי' עצה רק‬ ‫וכל קומה רוחני שלו‪ .‬שמעתי מבן עלי' מופלג שהי' לו‬ ‫לכלותם לגמרי‪.‬‬ ‫ת קופה מאוד קשה בישיבה קטנה‪ ,‬ועכשיו הוא רואה‬ ‫שכל מה שיש לו היום הוא ממה שעבר אז‪ .‬איתא‬ ‫ובזה הסביר מה שכפל בפסוק "וירא אלקים את הארץ‬ ‫בילקוט ראובני [פ' וישלח עה"פ ותצא דינה בת לאה]‪ ,‬דלכן‬ ‫והנה נשחתה" והרי כבר כתוב "ותשחת הארץ"‪ ,‬אלא‬ ‫הי' ליעקב אבינו כ"כ הרבה סבל בחייו כדי שלא יתגאה‬ ‫שבא לפרש מדוע עשה משפט לכלותם לגמרי‪ ,‬ולא‬ ‫על עשיו‪ ,‬דהיינו הדבר הכי מסוכן להאדם‪ ,‬הוא גאוה‪,‬‬ ‫הענישם באופן שיכלו לשוב‪ ,‬אלא שכיון שראה‬ ‫והקב"ה עושה חסד עם האדם להכניע את לבבו‪ ".‬ע"כ‬ ‫שהשחית כל בשר את "דרכו" היינו שעשו להם דרך‬ ‫‪32‬‬ ‫מדברי הרב שליט"א‪.‬‬ ‫חדש מיוחדת של רוע והשחתה‪ ,‬ובזה הם הולכים‪ ,‬לכן‬ ‫לא הי' עצה רק לכלותם לגמרי‪.‬‬ ‫ביאור מלת מפניהם‬ ‫נח עשה חמס בגופו‬ ‫ויאמר אלקים לנח וגו' כי מלאה הארץ חמס‬ ‫מפניהם וגו' [שם י"ג]‬ ‫ומרן החת"ס בדברי סיום למס' נדרים שהי' בב' דר"ח‬ ‫חשוון שנת תקפ"ח בפרשת נח‪ 36,‬ג"כ עמד בתיבת‬ ‫מלת מפניהם צ"ב דלכאורה הכוונה כמו שהי' כתוב‬ ‫מפניהם‪ ,‬דק' דהלא על אנשי הארץ קאי קראי ומאי‬ ‫"מהם" וכ"כ ש"ב הר"ר ראובן בוכינגר ז"ל בהערות‬ ‫מפניהם‪ ,‬עוד הק' דקץ כל בשר לכ' לאו דוקא דהא איכא‬ ‫החומש שלו‪ 33,‬וא"כ צ"ב למה נקט לשון זה‪ ,‬וכתב בזה‬ ‫נח‪ ,‬ותי' כי גם נח עשה חמס גדול בגופו‪ ,‬והתהלך את‬ ‫א"ז הג"ר דוד פרידמן זצ"ל אב"ד דק"ק צעלים‪ 34,‬בספרו‬ ‫האלקים יותר מן הראוי הרבה‪ ,‬וזהו חמס‪ .‬ומה שהוצרך‬ ‫שלמי דוד ‪ 35‬בשם אביו הג"ר ישראל קערט זצ"ל ע"פ‬ ‫לכך כיון שהיו אנשי דורו רעים מאד‪ ,‬וא"א היה‬ ‫מש"כ רש"י עה"פ והרעב הי' ע"פ כל הארץ [בראשית‬ ‫להתחבר עמהם‪ ,‬ולכן התבודד יותר מדאי‪ ,‬והיינו קץ‬ ‫מ"א נ"ו] דפני הארץ אלו העשירים‪ ,‬וא"כ ה"נ הכוונה‬ ‫שכל בשר אפי' של נח כי מלאה הארץ חמס אפי' בנח‬ ‫דגם העשירים היו גוזלים וחומסים‪ ,‬דהנה אם העני גונב‬ ‫מלא חמס מפניהם מפני אנשי דורו שגרמו לכך‪ ,‬ומסיים‬ ‫אין זה כ"כ טענה דהרי הוא עושה כן למלאות רעבונו‪,‬‬ ‫במה דאיתא בנדרים שם "מים גנובים ימתקו" מי התורה‬ ‫וכמ"ש במשלי [ו' ל'] לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו‬ ‫הגנובים מן הלומדים מתוך דוחק ועוני וחומסים גופם‬ ‫כי ירעב אבל אם העשיר גונב זה כבר עוולה גדולה שאין‬ ‫למלאות נפשם וכו'‪ .‬עי"ש‪37 .‬‬ ‫כמוהו‪.‬‬ ‫עוד הוסיף הג"ר דוד זצ"ל דפני הארץ קאי על החשובים‬ ‫והגדולים דהיינו שעשו להם חוקים רעים ללכת בהם‪,‬‬ ‫וזה הי' הדרך הנכון בעיניהם‪ ,‬ולזה אין תקוה כלל‬ ‫שישובו ע"י יסורים‪ ,‬דרק אם בעצם הם יודעים החוקים‬ ‫‪ 36‬מעניין שבתחלת הזמן עשה סיום עמ"ס נדרים‪ .‬וכנר' שפעם לא הי'‬ ‫המושג שמתחילין הזמן עם מס' חדשה רק לומדים מס' אחרי מסכתא‬ ‫הטובים רק מחמת יצרם הם לא מקיימים אותם‪ ,‬אז ע"י‬ ‫וגם בבין הזמנים ממשיכים‪ ,‬ויתכן לגמור המס' ביום הראשון של הזמן‪.‬‬ ‫יסורים יתעוררו לשוב בדרך הטובה‪ ,‬אבל כיון שהי' להם‬ ‫‪ 37‬אולם בספר מראה יחזקאל [לריח"ז פאנעט מדעשש] בתוס' ביאור‬ ‫מהגרמ"י רייזמן שליט"א‪ ,‬פירש נח לגנאי‪[ ,‬עכ"פ בדרך העבודה] באופן‬ ‫חוקים ונימוסים שאינם טובים א"כ לא יעזור שום‬ ‫שנח הי' סוג צדיק כזה שענינו נוחיות כשמו היינו שהי' לו "באקוועם"‬ ‫יסורים‪ ,‬דאדרבה אם הקב"ה יעניש אותם‪ ,‬יאמרו לית דין‬ ‫[נח] בגשמיות שאכל ושתה ונהנה מן העולם‪ ,‬ויש סימוכים למהלך כזה‬ ‫ולית דיין‪ ,‬דהרי סוברים שהם מקיימים החוקים כדין‬ ‫בעבודת ה' בדברי הרס"ג דס"ל דיש מ"ע תמיד כי תאוה נפשך לאכול‬ ‫בשר‪ ,‬והגרי"פ פערלא מצא עוד ה' ראשונים שהלכו בדרך זה וכ"ה‬ ‫פשטות קצת מאמרי חז"ל כמו ר' אלעזר שהידר לקנות מכל פרי חדש‪,‬‬ ‫והביאור ע"פ האדמו"ר מלעלוב שראה בקבר רחל שאוכלים ושותים‬ ‫‪ 32‬זה טובה לכל אדם גם לגוי בפרט אדם מוצלח שיהי' לו אופוזיציא‬ ‫שם‪ ,‬ואמר דאמא מתענגת לראות ילדי' אוכלים ושותים ונהנים וא"כ‬ ‫שמבקר אותו בכל הזדמנות גם אם מעורב בשקרים מחמת קנאה ושנאה‬ ‫למה לא יהי' להקב"ה נח"ר אם יהודי מתענג באכילתו ונהנה‪ ,‬והרי כן‬ ‫מ"מ סו"ס זה מוריד קצת מן הגאוה שלו וממילא יש לו יותר סייעתא‬ ‫אנו מברכים "אשר ברא בו בריות טובות להנות בהם בנ"א"‪ ,‬והארכנו‬ ‫דשמיא‪ ,‬וי"ל דזה"פ "עזר כנגדו" דכל סוג כנגדו הוא עזר לאדם‪ ,‬והרבה‬ ‫בזה טובא בפרשת תולדות‪ ,‬אולם החסרון במהלך כזה הוא‪ ,‬דהגם‬ ‫פעמים ז ה יכול להיות אשתו כיון שהיא מכירה היטב חסרונותיו וא"כ‬ ‫דאפשר לחיות כן לכל החיים בלי לעבור שום עבירה ולקיים כל‬ ‫לאדם רגיל שאין אחרים מן השוק מבקרים אותו יש לו להכיר טובה‬ ‫המצוות‪ ,‬מ"מ ל"ש להתעלות בעבודת ה' דאיש כזה התפלה שלו‬ ‫לאשתו אם היא מעירה אותו על חסרונותיו‪.‬‬ ‫והשבת שלו נשאר בדיוק כילד קטן‪ ,‬ויש יהודים הרבה כאלה‪ ,‬וגם לא‬ ‫‪ 33‬הי' נשוי לש"ב מרת לאה שטראססער ע"ה בת הרה"ק ר' יונתן‬ ‫נוח להם כשמגביהים קצת הקול בתפלה‪ ,‬דזה בא מחמת השתוקקות‬ ‫שטראססער הי"ד דומ"ץ דק"ק ראאב שהי' חתן א"ז הג"ר בנציון‬ ‫להתעלות בעבודת ה'‪ ,‬וע"ז אמרו חז"ל "עד שלא יתפלל שיכנס ד"ת"‬ ‫סניידערס הי"ד רב דק"ק הנ"ל‪ ,‬לא השאיר אחריו זש"ק‪ ,‬וש"ב בן גיסו‬ ‫וכו' ופת במלח תאכל וכו' ולא כ' חלבונים וכדו'‪ ,‬וברמב"ם שמי שרוצה‬ ‫הרבני הנגיד הר"ר יונתן שטראססער שליט"א הוציא ספר לזכרו בשם‬ ‫לזכות לכתר תורה לא יאבד אפי' לילה א' בשינה‪ ,‬דהגם שלא מתאים‬ ‫"דברי ראובן" ושמה נדפס גם הד"ת ממנו‪ ,‬ויהא זה לע"נ‪.‬‬ ‫עם כללי הבריאות שברמב"ם בפ"ד דדעות מ"מ כך הוא דרכה של תורה‬ ‫‪ 34‬חתן הג"ר מנחם כ"ץ מפרוסטיץ תלמיד החת"ס‪ ,‬וחותנו של א"ז הג"ר‬ ‫למי שרוצה להתעלות בעבודת ה'‪ .‬וזה כוונת החת"ס לתלמידים‬ ‫בנציון סניידערס זצ"ל‪.‬‬ ‫שעושים חמס בגופם‪ ,‬וכן פי' החת"ס גם בנח‪.‬‬ ‫‪ 35‬י"ל ע"י אאמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫כ‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫המים מבטלים צורה ועושה צורה‬ ‫מערכת המים‬ ‫והנה ביום שני לבריאה נברא מחיצה בין מים עליונים‬ ‫בטעם שבחר הקב"ה במים כדי למחות את היקום‬ ‫ותחתונים‪ ,‬ומים עליונים הכוונה לכל ההשפעות הטובות‬ ‫ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ וגו'‬ ‫וע"ז אנו מתפללים כסדר‪ ,‬וע"ז יש סוגיא שלימה בתענית‬ ‫[שם י"ח]‬ ‫דף ז' על גודל יום הגשמים‪ ,‬אבל מים תחתונים הם‬ ‫מחוסרי צורה לגמרי‪ ,‬ותפקיד המים מצד אחד לבטל כל‬ ‫הנה פרשה זו עוסקת הרבה בענין כח המים‪ ,‬שבזה בחר‬ ‫צורה לחומר נוזלי‪ ,‬מצד שני תפקיד המים לייצר צורות‬ ‫הקב"ה למחות את כל היקום‪ ,‬וגם הצורה איך לינצל מן‬ ‫דהרי א"א לייצר שום צורה בלי תערובות מים‪ ,‬וכל עפר‬ ‫המים המתגברים‪ ,‬ויל"ע למה בחר הקב"ה דוקא במים‬ ‫ל"ש לעשות בו כלום עד שיהי' מגובל במים‪.‬‬ ‫כדי לשחת כל בשר הרי הרבה דרכים למקום‪ .‬וגם מה‬ ‫מונח בכל העסק סביב המים בפרשה זו‪ ,‬וגם ענין התיבה‬ ‫ובמס' ביצה לה‪ :‬בריש פרק משילין חזינן דהגשם הם גם‬ ‫שהוא כל כולו לינצל מן המים‪ 38 .‬גם מצינו אצל מצרים‬ ‫מקלקלים‪ ,‬דלזה משילין הפירות מן הגג או מכסין אותם‪,‬‬ ‫שהקב"ה הטביעם בים סוף‪ ,‬ובוודאי לא מקרה היא‬ ‫שלא יתקלקלו מן הגשם‪ ,‬וכן הלבנים מתקלקלים מן‬ ‫שהטביעם במים דוקא‪ ,‬וגם מה הי' הענין שכלל ישראל‬ ‫הגשם כמבואר שם דף ל"ו‪ .‬ופירש"י ד"ה ואפי' דאם‬ ‫יעברו דוקא בתוך הים‪ ,‬ושהקב"ה יעשה להם בריאה‬ ‫הגשמים נוטפים על הלבנים הם נימוחים ושם ד"ה ע"ג‬ ‫חדשה של יבשה בתוך הים‪ ,‬דאפילו אי נמצא טעם‬ ‫אבנים דאבנים המוכנים לבנין אם מתלחלחים צריך‬ ‫להטביע את מצרים במים דוקא‪ ,‬לא הי' מוכרח שגם כלל‬ ‫לחזור ולנגבן שאינן מקבלות את הטיט יפה‪ ,‬ושם בע"ב‬ ‫ישראל יעברו בתוך המים דוקא ובוודאי שכ"ז צריך‬ ‫בריחיי דאביי דהריחיים היו נעשין בטיט והיו נימוחים‬ ‫ביאור רחב‪.‬‬ ‫מפני הגשמים‪.‬‬ ‫והנראה בעז"ה ע"פ דברים יסודיים ששמעתי מפי הג"ר‬ ‫בריאת האדם והעולם ע"י מים‬ ‫משה שפירא זצ"ל ממה שאמר בפרשת בשלח‪ ,‬ונביא‬ ‫וכן הי' עצם בריאת האדם עפר ומים ביחד וכן כ'‬ ‫תמצית דבריו מכמה שיעורים יחד מה שאמר בענין זה‬ ‫‪39‬‬ ‫כהקדמת בריאת האדם "ואד יעלה מן הארץ והשקה את‬ ‫ובקצת תוספת‪.‬‬ ‫כל פני האדמה וייצר ה"א את האדם עפר מן האדמה וגו'‬ ‫המים מחוסרי צורה‬ ‫[לעיל ב' ו‪ -‬ז] וכדפירש"י שם דמיירי לענין ברייתו של‬ ‫אדם שהעלה את התהום והשקה את העננים לשרות‬ ‫הנה מים הוא דבר מחוסר צורה לגמרי ואין לו קיום בלי‬ ‫העפר ונברא האדם‪ ,‬כגבל זה שנותן מים ואח"כ לש‬ ‫כלי‪ ,‬וגם בכוחו להמחות דברים מסויימים שלא יהי' לו‬ ‫העיסה אף כאן והשקה ואח"כ וייצר‪.‬‬ ‫צורה‪ ,‬עי' פ"ח דאהלות מ"ה וגמ' ב"ב כ‪ .‬מתוספתא‬ ‫דשלג וברד כפור גליד ומים כולם אין חוצצין ואין‬ ‫האדם חלתו של עולם‬ ‫ממעטין בחלון‪ ,‬ופי' הרמב"ם בפיה"מ "לפי שכולם אין‬ ‫וראה באור החיים הק' שם דבעצם כל מציאות העולם‬ ‫להן קיום והן במהירות ההתכה" ובתוס' ב"ב שם "דאין‬ ‫להוציא ממנו צמחים הוא רק ע"י השקאת הארץ וזהו‬ ‫מתקיימין ונמסין במים" וברש"י שם "וכן במים שבכלי‬ ‫כדוגמת גילגול בעיסה‪ ,‬ולכן העולם הי' כמו עיסה‬ ‫הואיל ואם ינטל הכלי אין עומדין בפנ"ע אין ממעטין"‬ ‫שצריך הפרשת חלה ובלי זה אסורים באכילה ולזה‬ ‫ומבואר דגם דבר הנמחה במים מחוסר חשיבות הוא‪,‬‬ ‫אמרו חז"ל ב"ר י"ד א' דאדם היא חלתו של עולם‪ .‬וזה‬ ‫וכוחן של המים הוא להמחות דבר גוש לנוזל‪ ,‬ודבר‬ ‫כוונת הכתוב וכל שיח השדה טרם יצמח כי עדיין לא‬ ‫נוזלי כבר אין לו צורה וקיום בלי כלי‪.‬‬ ‫הופרש האדם שהוא החלה‪ ,‬ולזה אד יעלה מן הארץ‬ ‫ועשה גילגול בעיסה והפריש את האדם‪ ,‬ובזה הותרה כל‬ ‫הארץ‪ ,‬ואם הי' מגלגל רק חלק מן הארץ במים אז רק‬ ‫‪ 38‬עצם מציאות התיבה‪ ,‬כבר פירשו דזה הי' אנטונומיה רוחני להיות‬ ‫החלק שנתגלגל הי' יוצאת מכלל טבל‪[ .‬ולזה האשה‬ ‫מופקע לגמרי מכלל מציאות העולם וממילא לא שלט בה המבול‪ ,‬ולא‬ ‫רק מצד שהי' תיבה ולא יכלו המים ליכנס‪ ,‬וענין התיבה נוגע לכל דור‬ ‫שאיבדה חלתו של עולם חייבת בהפרשת חלה כמבואר ברש"י‬ ‫להיות ניצול ממבול עוה"ז‪ ,‬ותיבה מסמל הבית היהודי או הביהמ"ד‪,‬‬ ‫שבת דף לב‪ .‬ד"ה הריני נוטל ע"פ מדרש]‬ ‫וכן תיבות תורה ותפלה כדאמר הבעש"ט על צהר תעשה לתיבה‪ ,‬שיכנס‬ ‫האדם לגמרי בתוך הדיבורים וידבק בהם עי' בעש"ט עה"ת אריכות‬ ‫המים נצרך לעצם מקום היישוב של בני אדם‬ ‫בענין תפלה בפרשת זו‪ .‬וי"ל דכ"ז נוגע בזמן מלחמה‪ ,‬דהדרך להנצל‬ ‫הוא ליכנס בתוך תיבת נח שלנו שהוא כותלי בית המדרש‪ ,‬ולעשות צהר‬ ‫ובזה מובן סדר הבריאה‪ ,‬דמקודם הי' מים תחתונים‬ ‫לתיבה ע"י שנתדבק טובא בדיבורי תורה ותפלה‪.‬‬ ‫לעצמם שהוא מחוסר צורה ול"ש בזה קיום כלל‪ ,‬וביום‬ ‫‪ 39‬וקצת מזה מצאתי גם בספר הנפלא עיני ישראל להג"ר ישראל אלי'‬ ‫וויינטרויב זצ"ל בהתחלה‪.‬‬ ‫כא‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫‪40‬‬ ‫לשוט ע"ג המים‪[ ,‬סנהדרין צב‪ ]:‬אבל מי שנמשך לגמרי‬ ‫שלישי נגמר מלאכת המים ואין הפי' שבמקרה נתרוקן‬ ‫לבחינת החומריות שבמים ומתרחק והולך מן הטוב‬ ‫איזה מקומות ממים וכבר ממילא הי' כאן יבשה‪ ,‬דא"כ‬ ‫האמתי והחיבור להחיים האמתיים‪ ,‬אז ממילא באים‬ ‫זה לא נקרא גמר מלאכת המים אלא הפי' דהמים הם הם‬ ‫המים ושוטפים אותו‪.‬‬ ‫הבונים עצם היבשה‪ ,‬דהם בונים עצם הצורה של יישוב‬ ‫בני אדם‪ ,‬דבעי' דוקא הצירוף של יבשה ומים דמדבר‬ ‫דור המבול ומצרים שנמשכו אחר התאווה‬ ‫בלי מים לא ראוי לדיורין כלל‪ ,‬ומים בלי יבשה גם לא‬ ‫נשטפו במים‬ ‫ראוי לדיורין‪ .‬וזה הי' שלימות יום השלישי‪.‬‬ ‫ובזה יובן היטב כל ענין המבול וכן ענין טביעת מצרים‬ ‫התאוה הוא מיסוד המים‬ ‫בים‪ ,‬דהנה יסוד דור המבול הי' שנמשכו לגמרי אחר‬ ‫והנה יסוד התאוה הוא בכח יסוד המים שבאדם [וכעס מן‬ ‫התאוות בלי מעצור ובלי גבול‪ ,‬והנה מי שנמשך אחר‬ ‫האש וגאוה מן הרוח ועצלות מן העפר] והביאור בזה‪ ,‬דטבע‬ ‫בחינת המים‪ ,‬עונשו מדה כנגד מדה שהמים באים‬ ‫המים הוא להתפשט בלי גבול ומעצור כ"ז שלא יוגבל‬ ‫ושוטפים אותו‪ ,‬דכל הגבלת המים הוא ע"י צורה ומי‬ ‫לגמרי במחיצה‪ ,‬ואם רק יהי' סדק קטן בכלי כבר יזובו‬ ‫שאין לו הגבלה של צורה והוא כולו חומר לכן גם המים‬ ‫ממנו כל המים‪ ,‬וזה רמז לחומר בלי צורה‪ ,‬וזה כעין‬ ‫לא הי' לו צורה כלפיו ונשטף בו‪.‬‬ ‫החמור שאין לו מעצור שאפשר לעשות עם חמור מה‬ ‫ולכן הביא הקב"ה את המבול‪ ,‬ולשונות הפסוקים הם‬ ‫שרוצים‪ ,‬ועבד דומה לחמור דבהפקירא ניחא לי' זילא‬ ‫שבזה המחה את הכל היקום שנא' וימח את כל היקום‬ ‫לי' שכיחא לי' פריצה לי' [גיטין י"ג‪ ].‬דהיינו שברגע שאין‬ ‫דהיינו שנתהפכו כל הצורות לחומר בלי צורה‪ ,‬וכן א"ש‬ ‫עליו שליטת האדון אין לו שום גבול‪ ,‬וכן כל בעל תאוה‬ ‫במצריים אשר עליהם נאמר אשר בשר חמורים בשרם‬ ‫הוא כולו חומר‪ ,‬ותמיד הוא מחפש תענוגים ותמיד‬ ‫[יחזקאל כג כ] א"כ הי' מוטל על המים לבטל את התורה‬ ‫לשונו בחוץ לחפש מה אפשר ללקק וכמו שנקרא עמלק‬ ‫שלהם וכ"ה לשון הרמב"ם פ"ח מיסודי התורה ה"א‬ ‫ע"ש זה‪.‬‬ ‫דמשה רבינו לא האמינו בו מפני האותות וכו' לפי‬ ‫הצורך עשאו‪ ,‬לא להביא ראי' אל הנבואה הי' צריך‬ ‫הקב"ה מונע הצפת המים‬ ‫להשקיע את המצריים‪ ,‬קרע את הים והצלילם בו"‬ ‫והנה בתחלת הבריאה‪ ,‬נברא האדם באופן שיוכל‬ ‫מבואר דעיקר תכלית קרי"ס לא הי' להציל כלל ישראל‬ ‫להתקיים במים‪ ,‬דאדם נברא כדי להתענג ע"ג המים‬ ‫גרידא‪ ,‬רק גם להטביע את המצרים בים דוקא‪ ,‬ולזה‬ ‫דאדם נברא להתענג על ה' ונהר הרי יוצא מעדן להשקות‬ ‫גופא סיבב הקב"ה שירדפו את ישראל לים סוף‪.‬‬ ‫את הגן‪ ,‬דהמים הוא זה שעל ידו מגיעים אל הענג דענג‬ ‫ר"ת "נהר עדן גן" אבל אחר שחטא שמו הקב"ה בעולם‬ ‫משה רבינו משוי מן המים‬ ‫באופן שיוכל להגיע לזה אח"כ‪ ,‬דהיינו שהקב"ה שמו‬ ‫והנה מצד שני אצל כלל ישראל הוא להיפך‪ ,‬הרי משה‬ ‫ביבשה‪ ,‬שברא הקב"ה מציאות שלא יוכל להתקיים רק‬ ‫רבינו גופא נקרא ע"ש שהי' משוי מן המים היינו שהי'‬ ‫ביבשה‪ ,‬דהארץ היא זה שניתן לבני אדם‪ ,‬ושמה דוקא‬ ‫כולו בעל צורה בלי חומר כלל‪ 41 ,‬ולא הי' נתפס אצלו‬ ‫הוא מקום מגוריו‪ ,‬והקב"ה מונע כסדר את המים‬ ‫ענין גוף ותאוה כלל ולכן לא ידע איש את קבורתו‪[ .‬ולא‬ ‫מלהציף את היבשה דבעצם מצד כמות המים יש בו‬ ‫משום שהקב"ה הצליח להחביא אותו טוב עי' ש"ך עה"ת דברים‬ ‫מספיק לשטוף כל העולם‪ ,‬רק הקב"ה בחסדו רוקע‬ ‫ל"ד ו]‬ ‫הארץ על המים‪ ,‬ובזכות זה אנו נמצאים תמיד מעל‬ ‫המים‪.‬‬ ‫‪ 40‬ומה שלא נברא האדם מעיקרא עם כנפים תי' בשו"ת הלכות קטנות‬ ‫ח"א סימן רכג "כדי שלא יהא קל לדבר עבירה ושיהיה לו שכר פסיעות‬ ‫המתרחקים מן החומריות מתקיימים ע"ג מים‬ ‫ובעוד שהולך לחטא רגליו יעכבוהו ויחזור יצרו צעדי אונו ותשליכהו‬ ‫עצתו גם בדרך כשהסכל הולך"‪ .‬ובס' דף על הדף סנהדרין צב‪ :‬הביא‬ ‫והנה התפקיד של האדם הוא להתרחק לגמרי מבחינת‬ ‫בשם ס' פרשת מרדכי (לר' אליעזר אלטשולר) שמבאר את הפסוק‬ ‫התאווה שבמים‪ ,‬ועד כמה שמתרחק מצד החומריות‬ ‫בקהלת (ג' י"א) את הכל עשה יפה בעתו‪ ,‬שהיופי של מעשי ה' ניכר‬ ‫שבמים‪ ,‬ומתחבר להיות יותר צורה כך הוא זוכה להיות‬ ‫"בעיתו"‪ ,‬ולמשל פעמים שאדם הולך בדרך מגיע לנהר ואינו יכול‬ ‫לעבור וחושב בלבו חבל שאין לי כנפים‪ .‬אבל בהזדמנות אחרת כשרודף‬ ‫לו מציאות וקיום גם במים גופא‪ ,‬ולכן באלף השביעי‬ ‫א חרי גנב שנמלט לאחר שגזל ממנו רכושו וכשמגיע לנהר אינו יכול‬ ‫שה עולם יחזור למים הקב"ה בורא כנפים לצדיקים כדי‬ ‫יותר לברוח‪ ,‬ואז רואה שטוב הדבר שאין לאדם כנפים‪...‬‬ ‫‪ 41‬ובפסוק זה דכי מן המים משיתיהו רמז האריז"ל זה דמשה גילגולו‬ ‫של נח‪ ,‬דהוא הי' משוי ממי המבול‪ ,‬ולהנתב' בהמשך א"ש דאילו זכה‬ ‫דור המבול הי' מוריד להם התורה בבחי' מים עליונים וכיון שלא זכו‬ ‫לכך הורידו משה בגלגול אחר‪.‬‬ ‫כב‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫לחיות כלל בלי מים‪ ,‬והחיות הראשון שנברא בעולם הי'‬ ‫בקרי"ס התחדש יבשה בתוך המים‬ ‫ביום חמישי‪ ,‬והי' ע"י ישרצו המים שרץ נפש חי' וגו'‬ ‫ובקריעת ים סוף כמו שלמצרים הי' תפקיד המים‬ ‫והעופות ע"י רקק שהם תערובות טיט ומים‪.‬‬ ‫להטביעם‪ ,‬באותו זמן הי' כאן בריאה חדשה בשביל כלל‬ ‫מי שמשתמש במים בתור חומר בלי צורה הנה הוא‬ ‫ישראל להיות ביבשה בתוך הים וזה ממש המשך למה‬ ‫חומר גרידא וא"כ אין לו שום דרך להתקיים על המים‬ ‫שנאמר ביום שלישי ותראה היבשה‪ ,‬וזה התחדש‬ ‫שהמים שוטפים את החומר‪ ,‬דמים הם ג"כ חומר בלי‬ ‫בקרי"ס דדוקא ליוצאי מצרים היינו שמופקעין‬ ‫צורה‪ ,‬אבל מי שמשתמש במים לייצר צורות והוא בעל‬ ‫מההליכה אחרי החומריות‪ ,‬לאלו יהי' מציאות של יבשה‬ ‫צורה אז אדרבה יש לו קיום ביבשה בתוך בים‪ ,‬והוא‬ ‫בתוך הים‪ ,‬ובזה אדרבה המים הם מסייעים לבנות את‬ ‫משיג ותופס את הצורות האמיתיות‪ ,‬וכדכ' הרמב"ם‬ ‫הצורה שלהם‪ ,‬וזה נטבע בעצם מהות שלנו ולכן אנו‬ ‫סוה"ל טומאה וטהרה‪ ,‬דהרמז במקוה הוא לטבול במי‬ ‫נקראים עברים ע"ש ההעברה בים‪[ .‬עי' בר"ה לא‪ .‬דביום ג'‬ ‫הדעת שזהו המים של תפיסת הצורות והדעות הנכונות‪.‬‬ ‫השיר הוא אלקים נצב בעדת קל ע"ש שגילה ארץ בחכמתו והכין‬ ‫תבל עדתו‪ .‬מבואר דהתראות היבשה מתייחס לכלל ישראל]‬ ‫הדגים יסודם ממים‬ ‫הצמאון מושך למים ועיקרו בשביל תורה‬ ‫וזהו התכונות שנקבעו בעצמותם של כלל ישראל‬ ‫והנה בעצם כיון שכל חיותו של העולם הוא רק ע"י‬ ‫שקיבלו בקרי"ס גם עשאוהו למצרים כמצולה שאין בו‬ ‫המים טבע האדם הוא להיות נמשך למים והוא נעשה‬ ‫דגים‪ ,‬והכוונה דכל עיקר בריאת הדגים יסודם ממים‪,‬‬ ‫צמא מאד למים‪ ,‬וצמא מלשון צימצום דבלי מים אין לו‬ ‫ומרמז לתאווה‪ ,‬ואח"כ במדבר התאוננו על מה שאכלו‬ ‫יכולת להתפשט ולהתרחב‪ ,‬לזה נתן הקב"ה בחי' מים‬ ‫דגים במצרים חנם‪ ,‬היינו שרצו לחזור ולחיות בצורת‬ ‫המים של המצרים ולשקוע בחומריות של המצרים‪ ,‬אבל‬ ‫עליונים ואין מים אלא תורה‪ ,‬שכולל בתוכו כל‬ ‫ההשפעות והברכות והתענוגים האמיתיים ובזה יוכל‬ ‫בעצם יצאו הרי ממצרים ורוקנוהו מן הדגים‪ ,‬ובמכת דם‬ ‫האדם באמת להרוות צמאונו ולהתפשט בלי גבול‪,‬‬ ‫מתו כל הדגה אשר ביאור‪ ,‬ולקחנו כח זה של דגים‬ ‫לקדושה ולהנאה מרוחניות דכל ההנאה שלנו מכוון‬ ‫וזה"פ דישראל נסעו ג' ימים ולא מצאו מים והי' צמאים‬ ‫מאד‪ ,‬ובזה שהוריהו ה' עץ הי' הסימן‪ ,‬שלא יחשוב‬ ‫לתורה ועובדת ה'‪ .‬ע"כ ע"פ מה ששמעתי מפי הג"ר‬ ‫משה שפירא זצ"ל‪.‬‬ ‫האדם שע"י שירווה צמאונו במעדנים ובמאכלים‬ ‫גשמיים בזה ישקיט צמאונו דאדרבה בזה עוד יוגבר‬ ‫אכילת נח השפיע אוכל לכל הבהמות והחיות‬ ‫תאוותו‪ ,‬כיון דבעצם הם מים מלוחים ורק אם משקיע‬ ‫ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל וגו' והי' לך‬ ‫בתורה אף שמתחלה מורגש כמים מרים‪ ,‬אבל אח"כ יהי'‬ ‫ולהם לאכלה‪[ :‬שם כ"א]‬ ‫מתוק וירווה צמאונו בזה‪ ,‬ולזה תיקן אז משה קריאת‬ ‫התורה דע"י כח קריה"ת אפשר לקבל כח מים העליונים‪.‬‬ ‫וכבר העיר הר"ר יהונתן [בתפארת יהונתן] דכמו דע"פ דרך‬ ‫הטבע לא הי' שייך שיכיל התיבה כל החיות והבהמות‬ ‫וא"ש דמתחלה ירדו גשמים לדור המבול ואילו היו‬ ‫רק הי' בדרך נס‪ ,‬גם יכבד על נח להכין אוכל לכולם וגם‬ ‫עושים תשובה היו זוכין לגשמי ברכה‪ ,‬ואיתא שהי' זמן‬ ‫שעדיין לא ידע כלל מספר הבהמות שיגיעו‪ ,‬ולזה א"ל‬ ‫מסוגל לקבה"ת ע"י משה רבינו‪ ,‬וכמו שנרמז בשגם הוא‬ ‫הקב"ה שיכין רק לעצמו ולבני ביתו לי"ב חודש‪ ,‬ויהי'‬ ‫בשר‪ ,‬בשגם גי' משה [חולין קלט‪ ]:‬דאז היו זוכין למים‬ ‫מספיק גם לכולם בדרך נס‪ ,‬וזה שאמר הכ' ואתה קח לך‬ ‫העליונים‪ ,‬וכיון שלא זכו נתהפך למים התחתונים‬ ‫מכל מאכל שיהא מאכל רק לך ומ"מ יהי' בזה לך ולהם‬ ‫שמהפכים כל דבר לחומר‪.‬‬ ‫לאכלה‪ .‬והגר"א בקול אליהו הוסיף דהקב"ה צווהו‬ ‫בנוסח אחר וביתר עומק ענין הנ"ל‪ :‬יש ב' תכונות למים‪:‬‬ ‫להכין כביצה שזה שיעור אכילת אדם כמבואר ביומא פ‪.‬‬ ‫א‪ :‬אינו מקבל צורה כלל ואינו בר עיצוב והוא כל כולו‬ ‫והקב"ה כבר ישלח ברכתו‪ ,‬ומיושב שלא הוזכר הנס‬ ‫חומר‪ .‬ב‪ :‬ל"ש לעשות צורה בלי תערובות מים‪ .‬והנה‬ ‫שנכנסו כל האוכלים בתיבה‪.‬‬ ‫דבר שכבר יש בו צורה הרי הוא כבר מעוצב ול"ש‬ ‫וא"ז הג"ר דוד פרידמן זצ"ל בס' שלמי דוד הוסיף‪ ,‬דעצם‬ ‫לשנותו לצורה אחרת‪ ,‬ורק במי שמחוסר צורה אפשר‬ ‫אכילת נח יגרום ברכה לאוכל וכמו בעלמא אכילת‬ ‫לקובעו כצורה מסויימת‪.‬‬ ‫הצדיק גורם ברכה‪ ,‬ויש להוסיף ולבאר למה באמת‬ ‫כל צורה בעולם צריך תערובות מים לעצבו ובריאת‬ ‫נעשה הנס בצורה כזו‪ ,‬כיון דכל עיקר הצלת העולם הי'‬ ‫האדם הי' צריך גשם כדי לעצבו‪ ,‬שנא' ואד יעלה מן‬ ‫בזכותו של נח‪ ,‬הי' צריך להיות דכל השפעת המזון יהי'‬ ‫הארץ‪ .‬ומים הוא גם שורש הראשון של כל החיים דל"ש‬ ‫כג‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫ההבדל בין צדיק לתמים‬ ‫מכוחו דוקא‪ ,‬ועוד דרק באכילת נח הי' קיום מצוה‬ ‫דהקב"ה צווהו לאכול‪ ,‬והו"ל כאכילת הקרבנות שנא' בו‬ ‫ובאמת לבד ההבדל שכאן כ' רק צדיק ובתחלת הפרשת‬ ‫למשחה לגדולה‪ ,‬ונאכל על השובע ולכן נשתלח ברכה‬ ‫כתוב גם תמים‪ ,‬יש עוד הבדל דלעיל כ' בדורותיו ל'‬ ‫באכילתו‪ ,‬והי' מספיק לכל העולם‪.‬‬ ‫רבים וכאן כ' בדור הזה‪ ,‬והביא החיד"א בפני דוד בשם‬ ‫מרן הב"י כיון דנח הי' בדור המבול ובדור הפלגה‪ ,‬ודור‬ ‫ולמשנ"ת לעיל בשם החת"ס דנח הי' עושה חמס בגופו‪,‬‬ ‫המבול חטאם הי' בעריות ותאוה ודור הפלגה הי' חטאם‬ ‫והקב"ה לא הי' ניח"ל בזה א"כ י"ל דכאן גילה לו‬ ‫בע"ז וכפירה‪ ,‬וצדיק הוא לענין עריות וזה לענין דור‬ ‫הקב"ה שאני רוצה שתהנה מן העולם‪ ,‬ולכן אני נותן לך‬ ‫המבול‪ ,‬ותמים הוא לאפוקי מע"ז‪ ,‬ולכן בתחלת הפרשת‬ ‫מצות אכילה דאכילת הצדיק הוא זה שמביא ברכה לכל‬ ‫כ' בדורותיו בל' רבים‪ ,‬דלענין דור המבול ודור הפלגה‬ ‫העולם‪ ,‬וא"ש דמיד אחר המבול שתה מן היין דהבין‬ ‫הי' צדיק ותמים‪ ,‬אבל כאן הקב"ה מדבר אליו לענין דור‬ ‫דרצון הקב"ה שיהנה מן העולם אלא דהי' תביעה עליו‬ ‫המבול כ' רק צדיק‪.‬‬ ‫בזה וכדכתבנו שם‪.‬‬ ‫ובצבי לצדיק פי'‪ ,‬ע"פ מה שכ' אריז"ל דמשה גילגולו‬ ‫לשבח אדם בפניו‬ ‫של נח‪ ,‬א"כ י"ל דדרגת תמים הי' רק כשנתגלגל במשה‪,‬‬ ‫ולכן בדור הזה הנך צדיק דייקא‪ ,‬אבל בדור אחר הנך‬ ‫ויאמר ה' לנח וגו' כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור‬ ‫הזה‪[ :‬ז' א']‬ ‫תמים‪ ,‬ומדוייק ל' חז"ל אומרים מקצת שבחו רק בפניו‪,‬‬ ‫דרק לא בפניו הוא בדור אחר שהי' כבר למשה רבינו‪.‬‬ ‫וברש"י לא נאמר צדיק תמים‪ ,‬מכאן שאומרים מקצת‬ ‫ובספר סופרי המלך [פנינים חדשים למרן החת"ס] כתב‬ ‫שבחו בפניו וכולו שלא בפניו‪ .‬ולכאורה טעם הדבר כדי‬ ‫דמכאן יש לדקדק "בדור הזה" לאפוקי דורו של אברהם‪,‬‬ ‫שלא יבוא לידי גאוה‪ ,‬והק' באילת השחר דא"כ עדיף‬ ‫וזה תלוי אי י"ל דבדור הזה לאפוקי דורו של אנוש‪,‬‬ ‫שלא לשבחו כלל‪ ,‬וי"ל ע"פ מה שיסד לן הג"ר ישראל‬ ‫דהנה נחלקו בזה ר' יהודה ור' נחמי' במדרש תהילים‪,‬‬ ‫סלנטר זצ"ל שאין למנוע מלעזור לשני באוכל טעים או‬ ‫במש"כ אשרי איש זה נח שלא הלך בעצת רשעים זה דור‬ ‫כבוד וכדו' מחשש מכשול של תאוה וגאוה דזה לא‬ ‫אנוש‪ ,‬ובמושב לצים לא ישב זה דור הפלגה דברי ר'‬ ‫החשבון שלך‪ ,‬ובזה הי' מסביר הג"ר אברהם יצחק ברזל‬ ‫יהודה‪ ,‬ר' נחמי' אומר בדור אנוש קטן הי'‪ ,‬וא"כ לד' רבי‬ ‫זצ"ל מה שמשה רבינו לא רצה מתחלה לקחת העגלות‬ ‫מהנשיאים עד שא"ל הקב"ה קח מאתם‪[ ,‬במדבר ז ה‬ ‫יהודה דגם בדור אנוש הי' צדיק בהכרח דמש"כ בדור‬ ‫הזה בא לאפוקי דורו של אברהם‪ ,‬ולר' נחמי' יתכן דבא‬ ‫וברש"י שם] דמשה סבר דאולי עדיף שיהי' להם קושי‬ ‫לאפוקי רק דור אנוש וא"כ אין מקור לאפוקי דורו של‬ ‫בקיום מצות נשיאת המשכן ויקבלו יותר שכר‪ ,‬לזה אמר‬ ‫אברהם‪ ,‬וא"ש לשיטתייהו דהם הם שנחלקו בתחלת‬ ‫הקב"ה דאי"ז החשבון שלך שמצדך אתה צריך לעזור‬ ‫הפרשה אי דורשין לשבח או לגנאי‪ ,‬דר' יהודה הוא זה‬ ‫להם כמה שיותר‪ .‬ועד"ז לא ימנע אדם מלנדב מזגן‬ ‫לביהמ"ד כדי שיהי' להלומדים יותר שכר בלימודם‪42 .‬‬ ‫שדרש שם לגנאי כיון דכן מוכח ממש"כ כאן בדור הזה‪.‬‬ ‫אולם ז"פ דמותר רק עד כמה שנחוץ לו שירגיש טוב‬ ‫נח מקטני אמנה הי'‬ ‫אבל סתם להרבות בגשמיות בלי גבול אין סבה‪ ,‬וכמו‬ ‫שפשוט שאין להכשילו בחשש איסור עבור הרגשתו‬ ‫ויבא נח ובניו ואשתו וגו' מפני מי המבול‪[ :‬ז' ז']‬ ‫הטובה‪.‬‬ ‫וברש"י אף נח מקטני אמנה הי' מאמין ואינו מאמין‬ ‫ולפ"ז י"ל דלשבח אדם בפניו הרי הוא מחזקו ומשמחו‬ ‫שיבא המבול‪ ,‬ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים‪.‬‬ ‫ומכבדו וזה דבר טוב ואין זה ענין שלו לחוש שמא יכשל‬ ‫ותמוה טובא איך יתכן לומר על נח שהתורה העידה עליו‬ ‫בגאוה‪ ,‬אבל אין צורך בשביל זה להפריז כ"כ בשבחו‬ ‫איש צדיק תמים‪ ,‬ומסר נפשו ק"כ שנה בבניית התיבה‪,‬‬ ‫ולהגיד כל שבחו‪ ,‬דמספיק לזה להגיד מקצת שבחו‪.‬‬ ‫ולא הושפע כלל מאנשי דורו‪ ,‬שהיה מקטני אמנה?‬ ‫ובכלל ק' הרי נח הי' נביא‪ ,‬ואיך אפשר לקרוא לו אינו‬ ‫מאמין‪ ,‬הרי כולנו מאמינים ואם ישאלו מאתנו האם אתה‬ ‫מאמין אנו נענה בוודאי אנו מאמינים‪ ,‬וכן משה רבינו‬ ‫‪ 42‬סיפר הג"ר מיכל שורקין שליט"א‪ ,‬מתלמידי ישיבת בית התלמוד‬ ‫נתבע על אמונה‪ ,‬ואיך יתכן זה? וי"א דנח ידע שאולי‬ ‫בארה"ב דפעם בקיץ ביום חם מאד‪ ,‬התקינו מתקן של מים קרים‬ ‫הקב"ה יחזור בו ע"י שיעשו תשובה‪ ,‬ולכן לא הי' בטוח‬ ‫בישיבה‪ ,‬וא' מהאלטע מירער'ס הג"ר אליעזר הורדייסקי זצ"ל פירקו‬ ‫מיד ואמר "כאן לא זה גינה" אולם שם זה הי' בדור הקודם‪ ,‬וחשבו‬ ‫שאינו נחוץ כ"כ ומקלקל עצם צורת הישיבה‪ ,‬אבל בזמנינו בוודאי ל"ש‬ ‫זה‪.‬‬ ‫כד‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫עם אמונה בפועל ולמעשה‪ ,‬קל מאד לדבר על אמונה‬ ‫שיהי' מבול‪ ,‬אולם לשון חז"ל הוא שהי' מקטני אמנה‬ ‫כמ"ש האמנתי כי אדבר אבל קשה מאד ליישמו למעשה‪.‬‬ ‫היינו שהי' חסרון באמונה‪.‬‬ ‫ע"כ מדברי הרב זצ"ל‪.‬‬ ‫אמונה שלימה שיהי' נחשב כמציאות ממש‬ ‫גם המשגיח הגה"צ ר' שלמה וולבה זצ"ל בשיעוריו‬ ‫ושמעתי מפי הג"ר אברהם יצחק ברזל זצ"ל שביאר בשם‬ ‫עה"ת הלך בדרך זו‪ 44 ,‬והשווה גמ' גיטין נ"ו‪ :‬שריו"ח בן‬ ‫הג"ר יעקב קמינצקי זצ"ל ‪ 43‬דיש הרבה דרגות באמונה‪.‬‬ ‫זכאי בא לפני אספסינוס והי' בטוח שהוא מלך כיון‬ ‫וביאר ע"פ מעשה שהי' בשנת תר"ע‪ ,‬שקבעו המדענים‪,‬‬ ‫שירושלים וביהמ"ק נפל בידו‪ ,‬וכתיב והלבנון באדיר‬ ‫שעפ"י חשבון יש כוכב א' [שביט] שאמור להתנקש‬ ‫יפול ואין לבנון אלא ביהמ"ק ואין אדיר אלא מלך‬ ‫בארץ וכל העולם יחרב‪ ,‬וכל העולם פחדו מאד‪ ,‬אבל‬ ‫שביהמ"ק יפול רק ביד מלך‪ .‬וק' מהיכן הי' לו לריו"ח‬ ‫גדולי ישראל אמרו שאין מה לפחד ולכן לא פחדו‬ ‫בטחון כה גדול לקבוע שהוא מלך‪ ,‬הרי ידע שאם אינו‬ ‫החרדים‪ ,‬וכשהגיע היום שאמרו שאז יבוא הכוכב‪ ,‬הי'‬ ‫נכון יהרג מ דין מורד במלכות‪ ,‬אלא שהיתה לו וודאות‬ ‫יום בהיר מאד והשמש האיר בלי שום עננים‪ ,‬פתאום היו‬ ‫כ"כ מוחלטת בדברי הנביאים ובדרשות חז"ל‪ ,‬עד שהי'‬ ‫ברקים ורעמים ועננים שחורים‪ ,‬וכולם גם החרדים לדבר‬ ‫אצלו כמציאות ולא התחשב כלל עם המציאות שנראה‬ ‫ה' פחדו שיקרה משהו‪ .‬ולכאורה מה קרה עכשיו‬ ‫לעיניים‪ ,‬אלא דרש את הפסוקים והבין שכך צריך‬ ‫שפחדו‪ ,‬הרי עד אז האמינו במה שאמרו גדולי ישראל‪,‬‬ ‫להיות‪ ,‬וזה נקרא אמונה שלימה‪.‬‬ ‫אלא התשובה היא‪ ,‬דכשבא למעשה חושבים אולי יש‬ ‫וכן אמר החפץ חיים זי"ע שמה שהשמש יזרח למחר‬ ‫בזה משהו‪ ,‬וזה כבר נקרא קטני אמנה שחסר חוט‬ ‫אינו מחמת שזרח אתמול‪ ,‬רק כיון שכתוב להלן "יום‬ ‫השערה באמונה‪ ,‬וכן אצל נח‪ ,‬דאם הי' דבר ה' מוחלט‬ ‫ולילה לא ישבותו" א"כ כך חייב להיות‪ ,‬היינו שדברי‬ ‫אצלו בוודאות מוחלטת בלי שום פיקפוק לא הי' הבדל‬ ‫הקב"ה ותורתו הוא יותר מהמציאות‪45 .‬‬ ‫אצלו כלל בין ראי' לשמיעה‪ ,‬ואם הקב"ה אומר שיהי'‬ ‫מבול אז הו"ל להיות אצלו כמציאות ממש‪.‬‬ ‫סיפר הג"ר ישראל יצחק מנדלזון שליט"א על אביו הרב‬ ‫מקוממיות זצ"ל שנשלח פעם ע"י מרן הגרי"ז זצ"ל‬ ‫אם רוצים דוגמא לכמה אנו צריכים להגיע באמונה‬ ‫בהתלוות הג"ר חיים ברים זצ"ל לפעול אצל ראש עיריית‬ ‫מוחלטת‪ ,‬הנה אמרו חז"ל ביצה טו‪" :‬א"ל הקב"ה‬ ‫ט ברי' שלא יחפור בבתי קברות שם‪ ,‬וניסה להסבירו ענין‬ ‫לישראל בני לוו עלי והאמינו בי ואני פורע" הנה נצייר‬ ‫השארת הנפש וחומר ענין חטוטי שכבי‪ ,‬ענה ראש העיר‬ ‫אדם בא לביתו‪ ,‬ואומר לאשתו הנה בשבוע זו אין לנו‬ ‫"הרב מסביר לי מדברי חז"ל אבל אני רוצה פסוק‬ ‫כסף לשבת ונצטרך לאכול לחם שחור‪ ,‬והיא אומרת‬ ‫מפורש בתורה שאסור"‪ ,‬הניח הרב עשר אצבעותיו על‬ ‫למה לא תלך ללוות‪ ,‬והוא עונה אני לא מוכן ללוות‬ ‫כשאני לא יודע איך לשלם‪ ,‬ואומרת לו בתמימות הרי‬ ‫אני למדתי בסמינר שהקב"ה אומר לוו עלי ואני פורע‪,‬‬ ‫וע"ע בתפארת שמשון עה"ת בדרך זה‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫עונה לה הבעל‪ ,‬שזה רק איזה ענין או שזה רק למי שיש‬ ‫‪ 45‬הפלגה גדולה בענין זה ראיתי מובא בשם ספר מעשה איש (חלק ו' ע'‬ ‫לו זכותים וכו' וכו' זה נקרא שהבעל הוא מקטני אמנה‪,‬‬ ‫מ"ו) מה שסיפר הגאון ר' יעקב גלינסקי זצ"ל‪ :‬באתי פעם לחזון איש‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ויצא מחדרו אדם גדול‪ ,‬ונכנסתי אני לחדרו‪ .‬אמר לי החזו"א‪:‬‬ ‫דהרי אם הי' מתקשר אליו עכשיו דוד עשיר ומבטיח לו‬ ‫שאלו אותי על מה שאמרו חז"ל "לויתן דג טהור הוא שנאמר וכו'"‪,‬‬ ‫אלף דולר בוודאי הי' סומך ע"ז‪ ,‬נמצא דחסר לו באמונה‬ ‫[חולין סז‪ ]:‬ונשאלתי הרי כתוב בחז"ל [ב"ב ע"ה‪" ].‬עתיד הקדוש ברוך‬ ‫הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן"‪ ,‬ונביא מכאן ראיה‬ ‫המוחלטת בהקב"ה‪.‬‬ ‫שלויתן דג טהור הוא‪ ,‬דאטו הקדוש ברוך הוא יתן לצדיקים דבר שאינו‬ ‫טהור? ממשיך בעל המעשה‪ :‬המתנתי שהחזו"א יגיד את התירוץ על‬ ‫אבל אצל אברהם אבינו מצינו שהתורה משבח אותו‬ ‫קושיא זו‪ ,‬ושקט שרר בחדר‪ ,‬העזתי פני ושאלתי‪ :‬ומה התירוץ? החזו"א‬ ‫היה נראה כמתחמק ומסרב מלומר לי את תירוצו על הקושיא‪ ,‬ולאחר‬ ‫והאמין בה' ויחשבה לו צדקה [ט"ו ו'] וכבר הק' הרמב"ן‬ ‫שהפצרתי בו‪ ,‬ענה לי‪" :‬ראיה מכאן שאם אין פסוק בתורה להכשיר ‪ -‬גם‬ ‫איזה מעלה היא לאברהם ל היות מאמין‪ ,‬ולכ"פ באופ"א‪,‬‬ ‫אצל הקדוש ברוך הוא לא אוכלים" [כי לא בשמים היא]‪ .‬ובנוס"א הי'‬ ‫אפש"ל שאין פוסקים הלכות ע"פ מדרשים ואגדות‪ .‬והנה הגר"ש קלוגר‬ ‫אבל רש"י מפרש אמונה כפשוטו הרי מבואר דאמונה‬ ‫זצ"ל הי' פוסק הלכה ע"פ מדרש ראה לדוגמא הגהות חכמת שלמה סי'‬ ‫אינו כ"כ פשוט‪ ,‬אלא שאצל אברהם הי' דברי הקב"ה‬ ‫תרכ"ה דלמי שאין ידו משגת יקדים ד' מינים לסוכה דד' מינים הוא‬ ‫פרסומי ניסא דמבואר במדרש דזה סימן שניצחנו בדין‪ ,‬ומסופר שפעם‬ ‫כמציאות מוחלטת ולא הי' שום הבדל כלל אם אכן‬ ‫חזר ת"ח אחד לפני הגרי"ז על פסק אחד של הגר"ש קלוגר שבנוי על‬ ‫נראה הדבר במציאות או רק הובטח‪ ,‬הרי חזינן שהלך‬ ‫מדרש‪ ,‬והרגיש הגרי"ז שאותו ת"ח אומרו בדרך זילזול‪ ,‬ונתמלא בחרדה‬ ‫להלחם עם המלכים בעפר ונעשו חרבות‪ ,‬כיון שאצלו‬ ‫ואמר כמ"פ "האתם יודעים על מי מדובר?? הרי מדובר על הגר"ש‬ ‫קלוגר"‪[ .‬ובעיקר הקושיא עי' מהרש"א חולין שם שתי' דהספק הי' אם‬ ‫לא הי' שום נפק"מ בין חרב לעפר‪ ,‬וזה נקרא להשתמש‬ ‫הוא מין דג או עוף הגדל במים ובלב ארי' ומהר"ץ חיות ועיון יעקב תי'‬ ‫דס"ד דתורה חדשה מאיתי תצא להתיר את האיסור וכמו שאמר במדרש‬ ‫שמיני בהא שישחט הלויתן בסנפירין מצד תורה חדשה]‬ ‫‪ 43‬לא נדפס באמת ליעקב‪ .‬ורעיון זה כבר כ' בכמה ספרים‪.‬‬ ‫כה‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫והנה ממש"כ "אדהכי והכי" משמע שהי' בדעתו לשמוע‬ ‫השלחן‪ ,‬ואמר "אתה מאמין שהאצבעות שלי מונחים על‬ ‫לפסק של רבו‪ ,‬אולם השתהה קצת בדבר כיון שפקפק‬ ‫השלחן"? ענה "כן אני מאמין כי אני רואה את האצבעות‬ ‫בדברי רבו‪ ,‬ולזה נענש שהריחיים התקלקל‪ ,‬וזה רמז‬ ‫על השלחן לכן אני מאמין"‪ .‬הגבי' הרב את קולו מעט‬ ‫דאם מורה לו רבו לעשות דבר מה יש לו לקבל הדברים‬ ‫ואמר "אני מאמין בכל מילה הכתובה בחז"ל‪ ,‬הרבה יותר‬ ‫מיד בהחלטיות בלי שום פיקפוק‪ ,‬ולפעול עפי"ז‪ ,‬ואולי‬ ‫ממה שאתה מאמין שהאצבעות שלי מונחות על השלחן"‪.‬‬ ‫אח"כ כשנוגע ללימוד יוכל לפלפל עם רבו‪ ,‬אבל מצד‬ ‫ראש העיר קם‪ ,‬פתח את המגירה הביא את המסמכים‬ ‫הוראה למעשה יש להאמין מיד לדברי הרב‪.‬‬ ‫החוקיים וקרע אותם א' אחרי השני‪ .‬ר' חיים ברים שאל‬ ‫את ראש העיר האם הגעת כבר כ"כ מהר לדרגה כזו של‬ ‫מערכת הדגים‬ ‫אמונה‪ ,‬שאתה כבכר קורע את המסמכים? השיב ראש‬ ‫שליטת האדם על הדגים והצלתם במבול‬ ‫העיר‪ ,‬אני לא מעוניין לגלות לך הדרגה שלי באמונה‪,‬‬ ‫אבל דבר אחד אני אומר לך כי אני מאמין באמונה שלמה‬ ‫כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר‬ ‫שהרב מקוממיות מאמין במה שהוא אמר ולכבודו קרעתי‬ ‫בחרבה מתו [ז' כ"ב] ומש"כ אח"כ ומוראכם‬ ‫את המסמכים‪.‬‬ ‫וחתכם יהי' ע"כ חית הארץ וגו' ובכל דגי הים‬ ‫בידכם ניתנו וגו' [ט' א‪ -‬ב]‬ ‫עכ"פ למדנו מזה דכ"ז שהמציאות הנר' לעיניים עדיין‬ ‫תופסת מקום חוץ מדבר ה'‪ ,‬נקרא מקטני אמנה‪ .‬ולכן‬ ‫ופירש"י כל אשר בחרבה‪ ,‬ולא דגים שבים‪ .‬והוא מגמ'‬ ‫כשאמר הקב"ה לנח בא אל התיבה הי' לו לרוץ תיכף‬ ‫קידושין יג‪ .‬וזבחים קיג‪ .‬ואיתא שם דלא נגזרה גזירה‬ ‫ומיד לתיבה‪ ,‬ולא להמתין עד שדחקוהו המים‪.‬‬ ‫כלל על הדגים‪ .‬והטעם כתבו הראשונים [הריטב"א קידושין‬ ‫שם וחזקוני ועוד] כיון שלא השחיתו דרכם‪ ,‬וכמדוקדק‬ ‫האמונה בהבטחת הצדיקים‬ ‫בקרא כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ דוקא‪.‬‬ ‫ועד"ז הוא האמונה בהבטחת הצדיקים‪ ,‬דפעמים אין‬ ‫והטעם שלא השחיתו פי' המהר"ל בגור אריה דהרי יסוד‬ ‫ההבטחה מתקיימת רק אם יהי' לו הדבר כמציאות‬ ‫הא דהשחיתו כל בשר את דרכו הוא מחמת השפעת‬ ‫וכברור לו שאכן כן יהי'‪ ,‬וכבר שמענו הרבה סיפורים על‬ ‫האדם וכדהאריך בזה בבית הלוי‪ ,‬ודגים כיון שנמצאים‬ ‫אלו שהובטחו מפי צדיקים על איזה ישועה וכפי גודל‬ ‫בים הם נחשבים כמקום מובדל ומקום לעצמו וממילא‬ ‫בטחונם כך היתה ישועתם‪ ,‬וכפי שמסופר על א'‬ ‫לא מגיע שם הפגם כ"כ‪ .‬ויש להוסיף דגם שליטת האדם‬ ‫הצדיקים שהבטיח לשני חסידיו זש"ק ואחד נושע ואחד‬ ‫לא מגיע לשם כ"כ‪ ,‬וכמבואר בחזקוני עה"פ ויצר ה'‬ ‫לא‪ ,‬והתברר שאשתו של אותו שנושע מיד אחרי‬ ‫אלקים וגו' ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וגו' [לעיל‬ ‫ששמעה על ההבטחה כבר קנתה מה שצריך לתינוק‪,‬‬ ‫ב' יט'] שקרא אדם שמות לחיות ולבהמות ועוף השמים‬ ‫דהי' כבר אצלה כמציאות ולכן באמת הי' לה ישועה‪,‬‬ ‫ולא כתוב שם דגים‪ ,‬ופי' דלא יוכל להביאם שימותו ואין‬ ‫אבל השני כנר' שעדיין פקפק אם יבוא הישועה וכדי‬ ‫לו רדייה עליהם‪ .‬מבואר דחסר בשליטת האדם על‬ ‫לקבל הישועה הי' נצרך אז לדרגה גבוה של אמונה‬ ‫הדגים‪ .‬ואף שכתוב ורדו בדגת הים מ"מ חסר בשליטתו‬ ‫בדברי הצדיק‪.‬‬ ‫עליהם‪ .‬וידידי הג"ר יצחק עליפנט שליט"א בעמח"ס‬ ‫אביי פקפק בדברי רבה‬ ‫ביאורי משפט‪ ,‬פי' דכיון דהדגים לא רואים הקילקולים‬ ‫אינו משפיע עליהם וכדברי הגרי"ז על ותראו את‬ ‫ובזה יל"פ הגמ' בביצה ל"ו‪ :‬דגשם הי' נוטף על רחיים‬ ‫שיקוציהם וגו'‪.‬‬ ‫של א ביי והי' חשש שיתקלקל‪ ,‬ושאל לרבה והתיר לו‬ ‫להכניס המטה שלו לשם ואז להוציא הריחיים מצד גרף‬ ‫לפוריך להתם הוה כאומר לו דאם לא יעשה כדבריו לא יהיו לו ריחיים‪.‬‬ ‫של רעי‪ .‬והי' קשיא לי' לאביי וכי עושין גרף של רעי‬ ‫וכ"ז נפק"מ למי שביקר אצל רבו שכיבדו באיזה פרי שסומך על‬ ‫לכתחלה‪[ ,‬עי' תוד"ה תיתי דעת רבה בזה] אדהכי והכי נפל‬ ‫כשרותו והוא מקפיד לעשר שוב‪ ,‬האם יכול להחמיר בפני רבו‪ ,‬אולם‬ ‫הגרי"צ זילברשטיין שליט"א בחשוקי חמד כאן דחה שאין ראי' מכאן‬ ‫בי ריחיא דאביי אמר אביי תיתי לי דעברי אדמר‪[ .‬תבואני‬ ‫שבא לשאול את רבו במיוחד ע"ז‪ ,‬ועוד דהחומרא לעשר שוב הוא‬ ‫זאת בשכרי שעברתי על דברי רבי‪ -‬רש"י‪ ,‬ובמהרש"ל הוסיף לבאר‬ ‫הוראה כללית שהרבה יראי ה' נוהגין כך‪ ,‬ואין כאן פגיעה אישית ברב‬ ‫יה"ר שיבוא זה ההפסד בשכרי ולא אקבל עונש ממקום אחר ] ‪46‬‬ ‫הסומך על הכשרות‪ ,‬לעומת זאת אביי שפקפק על דברי רבה‪ ,‬אין כאן‬ ‫הוראה כללית‪ ,‬אלא שרבה סובר מותר לעשות גרף של רעי‪ ,‬ואביי חולק‬ ‫עליו‪ .‬שוב מצא במג"א סי' ס"ג סק"ב בשם יש"ש (פ"ז דב"ק סימן מא)‬ ‫‪ 46‬וכן פי' בספרו יש"ש סי' ד' ומוכיח מזה דיש עונש גם היכא דרוצה‬ ‫שמי שמחמיר בפני רבו ורבו מיקל מנדין אותו אפי' עביד לש"ש‪,‬‬ ‫להחמיר יותר ממה שאמר לו רבו‪ .‬אמנם האחרונים כתבו בדעת‬ ‫ואפילו אין פשוט כ"כ להתיר לא יחמיר נגד דברי רבו אם לא שיש לו‬ ‫הרמב"ם דפוסק כאביי דגם במקום פסידא אסור לעשות גרף של רעי‪,‬‬ ‫ראיה לסתור דבריו‪ ,‬וכן כששאל את גיסו הגרח"ק זצ"ל השיב דוודאי זה‬ ‫ולדידיה יקשה אמאי נענש אביי הא נהג כדין‪ .‬ותי' הגריש"א זצ"ל‬ ‫פגיעה ברבו ועליו לאכול מה שנותן לו בלי לעשר‪.‬‬ ‫בהערות‪ ,‬דנענש משום קפידא דרבה‪ ,‬דכיון דאמר ליה העצה דעייליה‬ ‫כו‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫לענין דגים [ויקרא יא י] מבשרם לא תאכלו‪ ,‬כתב וז"ל‪" :‬והנה‬ ‫בטעם היתר אכילת דגים‬ ‫הדג יקרא בשר‪ ,‬רק מה שאמרו חז"ל בנדרים הוא על מנהג דברי‬ ‫אלה הדורות" עי' בשואל ומשיב ח"א מהדו"ק סי' רל"ז מש"כ‬ ‫והנה בגמ' סנהדרין נט‪ :‬מבואר דאדם הראשון לא הותר‬ ‫בדברי האבן עזרא הנ"ל‪ .‬וע"ע במג"א סי' תקנ"ב סק"ב בטעם‬ ‫לו בשר לאכילה‪ ,‬דכתיב [לעיל א כט‪-‬ל] לכם יהיה לאכלה‬ ‫איסור אכילת דגים בסעודת המפסקת כיון דלפעמים דגים בכלל‬ ‫ולכל חית הארץ ‪ -‬ולא חית הארץ לכם וכשבאו בני נח‬ ‫בשר בהל' נדרים‪ ,‬וע"ע בפרדס יוסף החדש פ' בהעלתך [במדבר‬ ‫התיר להם‪ ,‬שנאמר [ט ג] "כירק עשב נתתי לכם את כל"‬ ‫יא ד] עה"פ מי יאכילנו בשר זכרנו את הדגה]‬ ‫וביאר הרמב"ן [לעיל א' כ"ט] הטעם דבאמת גם לבעלי‬ ‫אבל כל זה אינו‪ ,‬דמפורש בגמ' סנהדרין שם בהמשך‬ ‫חיים יש קצת דעת ולכן לא הותרו לאדם הראשון‪ ,‬אבל‬ ‫ד פריך מורדו בדגת הים מאי לאו לאכילה ומשני לא‬ ‫"כאשר חטאו‪ ,‬והשחית כל בשר את דרכו על הארץ‪,‬‬ ‫לעבודה דשייך עבודה בדגים מהבעיא "המנהיג עז‬ ‫ונגזר שימותו במבול‪ ,‬ובעבור נח הציל מהם לקיום‬ ‫בשיבוטא מהו" עי"ש ברש"י‪ ,‬הרי מבואר להדיא דאיסור‬ ‫המין‪ ,‬נתן להם רשות לשחוט ולאכול‪ ,‬כי קיומם‬ ‫בשר לאדם הראשון כלל גם הדגים דלכן פריך משם‬ ‫בעבורו" עכ"ל‪ .‬ולכ' לפ"ז אי נימא דהדגים לא חטאו‬ ‫ועוד מבואר דשייך עבודה בדגים‪ ,‬וכ"כ שם ביד רמ"ה‬ ‫ולכן לא נגזרה עליהם שימותו במבול לא ניצלו בזכות‬ ‫להוכיח‪ ,‬דגם דגים נאסר לאדם הראשון‪[ .‬והוסיף להוכיח‬ ‫נח וא"כ איסור הראשון במקומה עומדת ואיך מותר‬ ‫כן מדכתיב בסוף הפסוק "ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש‬ ‫לאכול דגים‪.‬‬ ‫חיה" הרי כל נפש חיה אמור נקט דקאי גם על דגים‪ ].‬וכ"כ‬ ‫להוכיח בחזקוני וכן הדגיש הספורנו עה"פ ורדו בדגת‬ ‫ויש שרצו להוכיח מזה‪ ,‬דלא נאסר לאדם הראשון רק‬ ‫הים דהיינו לעבודתו‪ ,‬דכנראה היה קשה לו הרי עדיין לא‬ ‫בשר בהמה ועופות דכך הוא צורת הדרשא "לכם יהי'‬ ‫הותר לו באכילה ולכן פירש דקאי על עבודה‪ ,‬וכן‬ ‫לאכלה ולכל חית הארץ" ולא חית הארץ לכם‪ ,‬א"כ עיקר‬ ‫משמעות הפסוק "ומוראכם וחיתכם וגו' ובכל דגי הים‬ ‫האיסור על חית הארץ וכן במש"כ שם בהמשך הפסוק‬ ‫בידכם ניתנו"‪" :‬כל רמש אשר הוא חי לכם יהי' לאכלה"‬ ‫"ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ" אבל דגים לא‬ ‫הוזכרו שם‪[ 47,‬בפשטות הטעם דדגים לא אוכלים ירקות]‬ ‫[ט' ב' ג'] משמע דקאי גם על הדגים‪ ,‬וכמפורש ברמב"ן‬ ‫ואבן עזרא שם‪ ,‬ובערוך לנר סנהדרין שם כ' דמצד‬ ‫ומביאים ראיה לדבריהם ממש"כ "ורדו בדגת הים" דזה‬ ‫בהכרח לענין אכילה דל"ש בו עבודה‪[ .‬ויתכן דזה תלוי אי‬ ‫המקור לאיסור בשר הי' אפש"ל דלא נכללו דגים כיון‬ ‫דגים בכלל בשר כדהעיר במרגליות הים בסנהדרין שם‪ ,‬דבחולין‬ ‫דבפסוק זה לא הוזכרו רק חי' ועוף ורמש‪ ,‬אלא דממה‬ ‫קד‪ .‬תנן הנודר מן הבשר‪ ,‬מותר בבשר דגים וחגבים וברש"י דכל‬ ‫דמקשה בש"ס מורדו בדגת הים מוכח דגם בשר דגים‬ ‫מין בשר אדם קורהו בשר חוץ מבשר דגים וחגבים ע"כ‪ ,‬ולפי"ז‬ ‫לא הותר לו‪ ,‬וצ"ל דיליף כן מדכתיב הנה נתתי לכם את‬ ‫מבואר דדגים לא נקרא בשר‪ ,‬מצד שני המשנה עצמו קוראת לו‬ ‫כל עשב זורע זרע לכם משמע אבל דבר אחר לא עכ"ד‬ ‫"בשר דגים" ובנדרים נד‪ :‬רשב"ג אומר‪ ,‬הנודר מן הבשר אסור‬ ‫ערל"נ‪.‬‬ ‫וכו' ומותר בראש וכו' ואין צריך לומר בשר דגים וכו' ופריך מ"ש‬ ‫בשר עוף לת"ק דאסיר וכו' בשר דגים נמי וכו' ומבואר דלולא‬ ‫ומצד עצם הגמ' דחה ידידי הרב יצחק קונינסקי שליט"א‬ ‫הקזת הדם או בכאיב לי' עיניו גם דגים בכלל בשר כיון דמימלך‬ ‫דיתכן דעיקר כוונת הגמ' להוכיח דרדו הכוונה לאכילה‪,‬‬ ‫עלי' שליח עי"ש בר"ן ובשם רמב"ם ויל"ע‪ ,‬ובאבן עזרא במש"כ‬ ‫וממילא גם המשך הפסוק הוא כן ולא דהדגים נאסרו‬ ‫לאכילה‪ ,‬שו"מ כן בספר משמרות כהונה [להג"ר אברהם‬ ‫‪ 47‬וקצת סמך לדבר ממה שפירש"י [לעיל א כ"ב] דהא דהוצרכו דגים‬ ‫יצחקי מגדולי תוניס] על סנהדרין שם דנקט בפשיטות‬ ‫לברכה מיוחדת ביום חמישי כיון דניצודים לאכילה וק' הרי עדיין לא‬ ‫הותר להם ובפשטות זה הי' ע"ש העתיד אבל אי הותרו מיד א"ש טפי‪.‬‬ ‫דדגים לא נאסרו והק' על קו' הגמ' מדגים ותי' דעיקר‬ ‫ובחי' אגדות מהר"ל סנהדרין נט‪ :‬הביא דיש מפרשים הטעם דאדם נאסר‬ ‫כוונת הגמ' להוכיח שכל המשך הפסוק לאכילה‪ ,‬גם‬ ‫בבשר‪ ,‬כי עדיין לא נתברכו החיות מפני הנחש שעתיד להתקלל ולא‬ ‫תהא הנחש בכלל‪ ,‬ומעתה הבהמות אם יהיו צדין ואוכלין אותם יהיו‬ ‫בספר ברכת יצחק רצה לדחות גמ' זו באופן אחר‪ ,‬אשר‬ ‫מתמעטים והרי לא נתברכו ויהיו חסרים‪ ,‬שלכך הוצרכו הדגים לברכה‬ ‫לפ"ז אינו כ"כ פשוט לומר דנאסר לאדם‪ ,‬עוד ראיתי‬ ‫מפני כי צדין מהם‪ ,‬ולכך אסר להם‪ .‬וכאשר יצא נח מן התיבה נתברכו‬ ‫הבהמות ואז הותר לבני נח הבשר‪ .‬אבל מפני מה נאסרו הדגים עד לבני‬ ‫בספר אחד שהעיר דלפי הסברת המהר"ל בענין איסור‬ ‫נח‪ ,‬שהרי לא התיר להם אלא דוקא פרי העץ ועשב השדה‪ .‬אבל דבר זה‬ ‫אכילת בע"ח לפי שיש להם מציאות‪ ,‬א"כ לפי הסברת‬ ‫רמזו חכמים במה שאמרו (פסחים מ"ט ב') עם הארץ אסור לאכול בשר‪,‬‬ ‫מהר"ל בענין דגים שאין להם מציאות כלל כיון שהם‬ ‫והטעם הוא כי עם הארץ שהוא חמרי לגמרי אין ראוי שיהיה על הבהמה‬ ‫החמרית‪ .‬כי גם עם הארץ הוא בהמי‪ ,‬ואין האחד ראוי שיהיו גובר על‬ ‫במים הי' צריך להיות מותר‪ .‬ואכמ"ל יותר‪.‬‬ ‫השני לאכול אותו‪ .‬ואדם הראשון נקרא אדם על שם שנברא מן האדמה‪,‬‬ ‫וכל הדורות עד נח מתיחסים לאדם הראשון שנברא מן האדמה עד שבא‬ ‫שו"מ במשך חכמה שעמד בזה ותי' שלא יהי' קנאה‬ ‫נח כי הוא היה איש האדמה שהיה מושל על האדמה‪ ,‬ולכך אין ראוי‬ ‫שיהיה מושל על הבהמה וכל בעלי חיים עד שבא נח שהוא איש האדמה‬ ‫במעשה בראשית‪ ,‬וכדאיתא בברכות האומר על קן צפור‬ ‫ואליו הותר לאכול בשר" מבואר מדבריו דוודאי דגים נאסרו הגם שלא‬ ‫וכו' שלא יהא מטיל קנאה במעשה בראשית‪ .‬וצ"ב למה‬ ‫הי' צורך מצד חסרון ברכה אל מצד דע"ה אין לו לאכול בשר וכל בעלי‬ ‫חיים כולל דגים‪.‬‬ ‫כז‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫דרק השפעת הרע לא מגיע לים שהוא מקום מובדל‪,‬‬ ‫יהי' קנאה הרי מגיע להם שלא הי' עליהם שליטה‬ ‫אבל השפעת הצדיק מגיע בכל מקום‪ ,‬וא"כ נתעלו‬ ‫לאכילה‪.‬‬ ‫הדגים מחמת צדקותו של נח וממילא שוב יש לו שליטה‬ ‫עליהם‪ ,‬וזה גופא הענין לאכול דגים בשבת ולכן נשמות‬ ‫ובשפתי צדיק מביא ששאל כן להשפ"א והשיב לו‪ ,‬ע"פ‬ ‫צדיקים מתגלגלים בהם דרק השפעת הצדיקים מגיע‬ ‫מדרש דבאמת נצטווה נח לאספם‪ ,‬רק שהם ברחו‬ ‫להם ולא של הרשעים‪.‬‬ ‫לאוקינוס ולפ"ז ניצלו רק בזכותו‪ ,‬וצ"ע אם לא חטאו‬ ‫למה הי' צורך לאוספם למה לא ינצלו בלא"ה‪.‬‬ ‫המים הוא מקום מובדל לעצמו‬ ‫ובשם הג"ר חיים שאול קויפמן זצ"ל שמעתי ‪ 48‬לתרץ‬ ‫וביותר י"ל‪ ,‬דחוץ מזה דהים הוא מקום מובדל לעצמו‬ ‫ע"פ מה שהק' מהרש"א זבחים שם דאיך התקיימו הדגים‬ ‫הרי הוא גם מקום טהור בעצם‪ ,‬דאך מעין ובור מקוה‬ ‫במים הרי היו רותחים‪ ,‬וכדהק' שם בגמ' על עוג וכן על‬ ‫מים יהי' טהור וכל שבים טהור וכל טהרה נעשית ע"י‬ ‫עצם התיבה‪ ,‬ומהרש"א תי' דרק במקום שהי' חרבה‬ ‫מקוה מים‪ ,‬ושמעתי מהג"ר אליהו דיסקין שליט"א‬ ‫מעיקרא נהפך לרותחין‪ ,‬ולא מקום הדגים‪ ,‬ותי' הגר"ח‬ ‫להציע דכל ענינו של המבול הי' לטהר את העולם ע"י‬ ‫דגם הדגים היו צמודים לתיבה ששם הי' צונן וכדמשני‬ ‫מקוה מים דסגולתו של מקוה הוא לקבל הווי' ומציאות‬ ‫התם בגמ' שם לענין עוג ותיבה עצמה‪ ,‬ולפ"ז נמצא דגם‬ ‫חדשה ויש להוסיף דכתוב אצלינו כמה פעמים מלת‬ ‫הדגים עצמם ניצלו רק בזכות נח‪[ .‬וצ"ע למה לא פריך בגמ'‬ ‫היקום שזהו אותיות מקוה‪ ,‬וא"כ יתכן דהדגים שכל‬ ‫שם על הדגים הרי הגמ' שם הביא גם הא דלא נגזרה גזירה על‬ ‫מציאותם והווייתם במים הם מופקעים מהשחתת‬ ‫הדגים וצ"ע]‬ ‫וקילקול האדם אבל השפעת הטהרה והצדקות של‬ ‫העולם מגיע גם לשם‪51 .‬‬ ‫גודל ענין אכילת דגים‬ ‫וע"פ דרוש הי' אפש"ל‪ ,‬דהנה ידוע גודל הענין ע"פ‬ ‫[עוד נוסח יש בכלי חמדה‪ ,‬דהא דכל שבים טהור כיון דכדי לקבל‬ ‫טומאה בעי' גמרו בידי אדם ובשאר בעלי חיים ע"י שקרא להם‬ ‫קבלה ‪ 49‬לאכול דגים דוקא בסעודת שבת‪ ,‬כדאיתא‬ ‫אדם שם‪ ,‬הוי גמרו בידי אדם ושייך טומאה אבל דגים שלא נקרא‬ ‫בקיצור של"ה ועו"ס‪ ,‬והביא שם דבכתבי אריז"ל איתא‬ ‫להם שם ע"י האדם וכנ"ל בשם החזקוני ולכן ל"ש טומאה‬ ‫דנשמות הצדיקים מגולגלים בדגים‪[ ,‬עי' בני יששכר חודש‬ ‫ולהנ"ל א"ש דבאמת לא חל עליהם שליטת האדם כ"כ]‪.‬‬ ‫סיון אות י"ח] ובפרי עץ חיים כתוב דיש הסבר ע"פ סוד‬ ‫שלדג עינא פקיחא בלי עפעפים‪ ,‬ועוד כיון דהדגים לא‬ ‫ובזה מתיישב ג"כ קושיית הגה"צ רבי יהודה זאב סג"ל‬ ‫חטאו בדור המבול וכנ"ל‪ ,‬ויש שנהגו לאכול דגים‬ ‫ראש ישיבת מנצסטר זצ"ל ‪ 52‬שהקשה דלמה הותרו‬ ‫באצבעות על סמך הפסוק "וכל דגי הים בידכם ניתנו"‬ ‫בע"ח לאכילת האדם לפי שניצלו בזכותו‪ ,‬הרי כל עיקר‬ ‫[דרכי חיים ושלום אות שצ"ח ועי' כ"ז בספר פסקי תשובות סי'‬ ‫מה שנתקלקלו הוא לא הי' אלא בעוון האדם וא"כ בדין‬ ‫רמ"ב וסי' ר"נ] וא"כ י"ל דאדרבה מחמת גודל מעלתם‬ ‫הוא שינצלו כשהאדם ניצל‪ ,‬ולהנ"ל א"ש דאלו שניצלו‬ ‫נתייחדו שעל ידיהם יהי' עליה גדולה לנשמות ישראל‬ ‫הי' רק ממה שלא התקלקלו‪ ,‬וזה הי' רק מכח עבודתו‬ ‫בסעודות שבת‪ ,‬וכן לנשמות הצדיקים‪ ,‬וא"כ אינו חסרון‬ ‫של צדיק‪ ,‬ולכן הותרו לו לאכילה‪.‬‬ ‫להם אלא מעלה שקיבלו‪ ,‬דוקא ע"י מה שלא חטאו בדור‬ ‫האם דגים כשרים לקרבן בן נח‬ ‫המבול‪.‬‬ ‫והנה יל"ע אי דגים כשרים להקרבת קרבן בן נח כמו‬ ‫רק השפעת הטוב מגיע לים ולא הרע‬ ‫שחיות כשרות להקרבה‪ ,‬ומרן הגרח"ק זצ"ל בטעמא‬ ‫עוד יש להוסיף‪ ,‬דהנה באמת קשה הרי הבעלי חיים‬ ‫דקרא הסתפק בזה ובספר משנת חיים להג"ר חיים‬ ‫שנכנסו לתיבה לא השחיתו דרכם כדפירש"י וא"כ‬ ‫שטיינברג שליט"א דן בזה טובא בחילוף מכתבים עם‬ ‫בלא"ה לא הי' מגיע להם שימותו‪ 50,‬ובהכרח דזה רק ע"י‬ ‫הגרח"ק‪ ,‬והגרח"ק נקט בפשיטות דפסולין להקרבה‬ ‫כח הצדיק שהשפיע על חלקו בבריאה‪ ,‬וצ"ל דבהמות‬ ‫מדלא נקטינהו בברייתא דזבחים‪ ,‬אולם ר"ח שטיינברג‬ ‫אלו שייכים לחלקו‪[ .‬וכ"כ בספר אמרי דבש להגאון רבי דוב‬ ‫מצדד דכשרים‪ ,‬ולכן הי' צריך אדם הראשון למסור‬ ‫שטרנבוך זצ"ל] וא"כ י"ל דכל הדגים הושפעו ממנו די"ל‬ ‫‪ 48‬מידידי הג"ר נפתלי מאנטל שליט"א‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫שו"ר בספר יוסף אור על ליקוטי או"ש שביאר כן בכוונת המשך‬ ‫‪ 49‬גם ע"פ הלכה יש ענין גדול באכילת דגים דוקא כמבואר בגמ' שבת‬ ‫חכמה הנ"ל דכיון דהא דלא חטאו הי' מחמת המצאם במקום נבדל‬ ‫קי"ח‪ ,‬ושי' הגר"ז הוא דחיוב דגים בשבת דאורייתא‪ .‬והארכנו בזה‬ ‫ומקום טהרה לכן יש קנאה במעשה בראשית דלמה הם זכו להיות‬ ‫בפורים בענין מזל אדר דגים והתנגדות המן לדגים‪.‬‬ ‫במקום זה יותר מבע"ח אחרים‪.‬‬ ‫‪ 50‬ובמשך חכמה החדש הובא מכת"י דבמקרה הם לא חטאו ולכ' בא‬ ‫‪ 52‬שמעתי מנכדו הרב אהרן הכהן ארנטרוי שליט"א‪.‬‬ ‫ליישב קושיא זו‪.‬‬ ‫כח‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫ור"ן איסור צידה גורם חלות שם מוקצה מסויים לענין‬ ‫לבניו סימני טהרה של הדגים עי' בתוס' חולין ס"א ע"א‬ ‫איסור האכלה ולתוס' זה מגזירת איסור צידה‪.‬‬ ‫ד"ה כל‪.‬‬ ‫אי שייך בדגים ענין ניצודים ועומדים‬ ‫ויל"ע למה באמת לא הוכשרו דגים להקרבה‪ ,‬דאין לומר‬ ‫דל"ש שחיטה דהרי מנחות כשרים להקרבה‪ ,‬ואולי ל"ש‬ ‫והנה לענין איסור צידת חי' ועוף מבואר בכל הסוגיא‬ ‫כפרה לאדם רק במין הדומה לו השייך לחלק הארץ אבל‬ ‫שם דתלוי אם זה בביבר גדול או קטן או אם צ"ל הבא‬ ‫מה ששייך לחלק הים ל"ש לו כ"כ וכנ"ל‪ .‬עוד י"ל‬ ‫מצודה ונצודנו כרשב"ג‪ ,‬אבל בדגים משמע דאסור בכל‬ ‫דמצינו דלדגים יש זוהמא כדאי' בשבת קח‪ .‬מהו לכתוב‬ ‫גווני וצ"ב למה לא יתכן דגים במקום קטן מאוד‬ ‫תפילין על גבי עור של דג טהור‪ ,‬א"ל אם יבוא אליהו‬ ‫שניצודים ועומדים‪.‬‬ ‫ויאמר אי פסקא זוהמא מיניה אי לא וכו'‪ ,‬ובחי' הר"ן שם‬ ‫ובאמת מבואר בביצה כה‪ .‬דהסוכר אמת המים מעיו"ט‬ ‫פי' דכשבא נחש על חוה הטיל זוהמא עלי' ועל כל‬ ‫ולמחר השכים ומצא בה דגים מותרים הרי דגם בדגים‬ ‫בריות שבעולם‪ ,‬ישראל שעמדו על הר סיני נפסקה‬ ‫יש מציאות דכבר ניצודים‪ ,‬ובאמת זהו טעם הרמב"ם‬ ‫זוהמא מהם ומן הבריות שהיו שם‪ ,‬חוץ מדגים שלא היו‬ ‫פ"ב משביתת יו"ט ה"ז שלא חילק כלל בין דגים לחיות‬ ‫שם ולהכי אצטריכי לאליהו להודיענו אי פסקה או לא‪,‬‬ ‫ועופות‪ ,‬הגם דבמשנה חילקו דדגים אין צדין וחיות‬ ‫וא"כ א"ש דלא כשר למזבח‪ ,‬ומאידך עי' בטור או"ח סי'‬ ‫ועופות יש אופנים דצדין‪ ,‬ופי' מ"מ הטעם דס"ל‬ ‫קפ"א בשם שאילתות דכל דבר שאין קרב ע"ג המזבח‬ ‫דרשב"ג חולק על ת"ק‪ ,‬וס"ל דאין הבדל בין דגים וחי'‬ ‫נקרא מזוהם וכו'‪.‬‬ ‫ועוף‪ ,‬אולם הראב"ד חולק וביאר טעם החילוק כיון‬ ‫שהדגים מכוסים במים ממילא הם תמיד מחוסרים צידה‪,‬‬ ‫איסור צידת דגים והאכלתם בשבת ויו"ט‬ ‫והא דסוכר אמת המים כבר תי' הב"י בסי' תצ"ז דמקום‬ ‫הנה בביצה בריש פרק אין צדין‪ ,‬כ"ג‪ :‬מבואר איסור צידת‬ ‫צר כ"כ פחות מששה טפחים גם הראב"ד מודה‪.‬‬ ‫דגים ביו"ט וגם האיסור לתת להם מזונות‪ ,‬ויל"ע בטעם‬ ‫הדבר‪ ,‬והאם איסור צידה ואיסור האכלה תלויים זה בזה‪.‬‬ ‫ובפשטות נמצא דראיית העין מתרת הצידה ובמקום צר‬ ‫כ"כ גם במכוסה מים מותר‪ ,‬וכן מבואר לפ"ז דבמים‬ ‫ונחלקו בזה הראשונים דד' רש"י שם דאיסור האכלה‬ ‫צלולים מותר דליכא איסור צידה וגם מותר להאכילם‬ ‫הוא כיון דבלא"ה יש להם מזונות משרשי העשבים וקטן‬ ‫וכ"כ המג"א [סי' תצ"ז סק"א] אבל הט"ז סק"א הק' דאי‬ ‫אוכל את הגדול‪ ,‬ובשבת ק"ו‪ :‬פי' דכיון דהם מוקצה לא‬ ‫מצד כיסוי המים מאי נ"מ במקום צר‪ .‬לכן פי' דוודאי‬ ‫מצי למיטרח עלייהו וכן הסכים הר"ן בביצה ע"פ ד'‬ ‫הראב"ד בעצם מסכים לרמב"ם‪ ,‬דגם דגים שווים לחי'‬ ‫הירושלמי דאין עושין תקנה לדבר שאינו מן המוכן‪ .‬ותו'‬ ‫ועוף‪ ,‬דהכל תלוי אם צ"ל הבא מצודה ונצידנו ובתיבה‬ ‫בשבת הקשו ע"ז מאווזין ותרנגולין ויונה הרדיסאות וכן‬ ‫קטנה גם יותר מששה טפחים וכדו' כבר ל"ש איסור‬ ‫ק' מכלבים ועורבים דאין ראויים כלל ומותר להאכילן‪,‬‬ ‫צידה כשאין צריך להביא מצודה‪ ,‬אלא כוונת הראב"ד‬ ‫ותי' הר"ן דמ"מ הם מוכנים לצורך האדם ומאתמול הי'‬ ‫בכיסוי המים הוא לענין מוקצה דכיון דמכוסים במים‬ ‫דעתו עלייהו כיון שהם ברשותו וה"ה חי' ועוף בביבר‬ ‫ה"ה מוקצה ואסור לאוכלו‪ ,‬אבל בעשה מעשה לפני‬ ‫קטן דדעתו עליהן וכאילו הם ברשותו של אדם‪ ,‬משא"כ‬ ‫שבת שסכר אמת המים אז גם במכוסה מותר שאינו‬ ‫בדגים חי' ועוף כשמחוסרין צידה שכיון שאינן מזומנין‬ ‫מוקצה‪ .‬ולא נתבאר בדברי הט"ז אי מחלק אם המים‬ ‫לאדם אין נותנין לפניהם מזונות‪ .‬ועד"ז כ' התוס' בשבת‬ ‫צלולים או עכורים‪.‬‬ ‫בשם ר"י דתלוי אי ניצוד ועומד מדאורייתא הגם‬ ‫דמדרבנן אסור לצודן חשיב טפי מזונותיהן עליך‪ ,‬אבל‬ ‫ובשעה"צ סק"ו הביא מח' בזה דד' הגר"ז דלענין מוקצה‬ ‫אי מה"ת אין ניצודין לא חשיב מזונותיהן עליך נמצא‬ ‫אין מקום כלל לחלק בעכורים או צלולים‪ ,‬כנראה שהבין‬ ‫דתלוי אם יש איסור צידה דאורייתא [ויל"ע אי זה גם כוונת‬ ‫דברי הראב"ד דמכוסים במים גורם שיסיח דעתו מהם‬ ‫הר"ן בד' רש"י דבתוס' משמע דר"י בא לחלוק על רש"י] ובתוס'‬ ‫שהם נמצאים המקום אחר לגמרי‪ ,‬אבל ד' הפמ"ג דגם‬ ‫ביצה פי' דכיון דיש איסור צידה אסור להאכילם מחשש‬ ‫לד' הט"ז במגולה מותר‪ .‬וביאר שעה"צ דרק אם מכוסה‬ ‫צידה‪.‬‬ ‫חסר בהכנה‪ ,‬אבל כשהמים צלולים ורואה תמיד הדג‬ ‫מרחוק כמאן דמנח בקופסי' הוא וא"צ כלל הכנה‪53 .‬‬ ‫נמצא דלטעם א' דרש"י איסור האכלה ל"ש לצידה כלל‬ ‫רק אם יש להם מזון בלא"ה‪ ,‬וא"כ אם הם נמצאים‬ ‫במקום שאין להם אוכל מותר להאכילם‪ ,‬אבל לשאר‬ ‫‪ 53‬ראה עוד בשו"ת ר"י מסלוצק סי' י"ח ביאור חדש ונפלא בדברי‬ ‫הרמב"ם והראב"ד‪.‬‬ ‫פירושים הכל תלוי אם יש איסור צידה אלא דלרש"י‬ ‫כט‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫ולכך פי' הרמב"ן דענין הזכירה הוא שזכר את דבר‬ ‫עכ"פ מבואר לדעת הט"ז‪ ,‬דגם באופן דליכא איסור‬ ‫קדשו שאמר והי' העולם‪ ,‬והרצון שהי' לו בבריאת‬ ‫צידה עדיין יש לאסור מטעם מוקצה‪ ,‬וע"ז אמרי' דאסור‬ ‫העולם ורצה בקיום המין‪ .‬אבל לד' רש"י הזכירה קאי על‬ ‫להאכיל לדגים ומטעם דאסור לטרוח למוקצה כרש"י‬ ‫הזכות של בהמות וחיות‪ .‬וצל"פ בדבריו דאין הכוונה‬ ‫ור"ן‪ ,‬ולא מצד חשש צידה‪ ,‬או דע"י איסור צידה נחשבין‬ ‫שמגיע להם שכר ע"ז‪ ,‬אלא שרק אלו שלא השחיתו‬ ‫אין מזונותן עליך‪ ,‬דהרי דגים בביבר קטן ליכא איסור‬ ‫דרכם ראויים להיות ניצול לקיום המין כיון שבמציאות‬ ‫צידה‪ ,‬ואעפ"כ אין צדין אותן משום מוקצה ומטעם זה‬ ‫הם המין הטוב והיפה כיון שאין בהם פגם‪.‬‬ ‫אין מאכילין אותן‪.‬‬ ‫ומה שהוסיף רש"י ג"ז שלא שמשו בתיבה וע"ע פסוק‬ ‫בהא דאסור להאכיל את הדגים‬ ‫י"ז דבהמה וחי' נאסרו בתשמיש‪ ,‬וצ"ע כקו' הרמב"ן‬ ‫ובעיקר הדבר דמבואר בר"ן דאסור להאכיל לדבר‬ ‫דהרי אין להם בחירה‪ ,‬וצ"ל דזה נכנס בעצם טבעם דכמו‬ ‫מוקצה קשה הרי מבואר בר"ן סוף ביצה [כא‪ :‬מדפי הרי"ף‬ ‫שהי' בטבעם לא להזדקק לאינו מינו ה"נ נכנס בטבעם‬ ‫ד"ה ל"ל] דמה דאיתא שם אין משקין את המדבריות‬ ‫להרגיש צער העולם‪ ,‬וזה גופא סבה שיהיו ראויים לקיום‬ ‫הכוונה לשחיטה אבל עצם ההשקאה מותרת הגם שהם‬ ‫המין‪ ,‬ויל"פ ע"פ משנ"ת לעיל בביאור ענין הדגים שלא‬ ‫מוקצים כיון דמזונותיו עליך‪ ,‬מבואר דמוקצה בעצמותו‬ ‫השחיתו דרכם דזה הי' מכח עבודתו של צדיק‪ ,‬ה"נ י"ל‬ ‫איננו סבה לאיסור‪ ,‬וכבר העיר כן הב"י סי' תצ"ח‬ ‫דאותם בהמות וחיות שלא השחיתו דרכם היו שייכים‬ ‫והמג"א [שם סק"ב] בסתירת הר"ן בדבר זה דבאין צדין‬ ‫בעצם לכוחו של נח שלא השחית דרכו ולכן הי' משפיע‬ ‫פי' טעם איסור האכלה כרש"י דאסור לטרוח למוקצה‬ ‫עליהם‪ ,‬וא"כ ה" נ לענין איסור תשמיש דזה הי' הענין‬ ‫ובסוף ביצה התיר להאכיל למדבריות‪ ,‬ותי' הב"י בתי'‬ ‫להרגיש בצער העולם השפיע האיסור ממילא על בהמות‬ ‫ראשון ע"פ טעם ראשון דרש"י דדגים א"צ למזונות כלל‬ ‫אלו שג"כ לא ירצו להזדקק‪ ,‬וזה גופא הטעם שניצלו‪.‬‬ ‫דהרי הם אוכלים שרשי עשבים ולפ"ז צריך לדון בכ"מ‬ ‫ואמר הגרא"י ברזל זצ"ל דכתוב כאן דבר נפלא כמה‬ ‫אם יש להם באמת מזונות‪ ,‬עוד תי' לפי' שני ברש"י דיש‬ ‫גדול הענין להצטער בצרת הציבור‪ ,‬שהקב"ה הראה‬ ‫איסור טירחא למוקצה לא אמרינן הכי אלא בדבר שהוא‬ ‫שאף אצל בהמות וחיות יתכן שיהי' להם בטבע ענין זה‬ ‫מוקצה מחמת שאינו ניצוד לגמרי‪ ,‬אבל בדבר שהוא‬ ‫שמצטערים בשעת צרה וכן מצינו ביונה שגם הבהמות‬ ‫ניצוד ומצוי אצלך כבהמות המדבריות כיון שמזונותיו‬ ‫לא טעמו מאומה והתכסו בשקים‪.‬‬ ‫עליך מותר להשקותן‪ .‬ולשון המג"א בתי' הוא‬ ‫"דבבהמה כיון דמזונותיו עליך אע"פ שהיא מוקצה ואין‬ ‫ובאמת מצינו זכות ועונש לבע"ח לקמן ט' ה' במש"כ‬ ‫דעתו עליו מותר להאכילה אבל דגים אין מזונותן עליו"‪,‬‬ ‫מיד כל חי' אדרשנו‪ ,‬ובסנהדרין קח‪ :‬ג' שמשו בתיבה חם‬ ‫ובפשוטו צ"ע דאם החיוב מזונות תלוי אם זה שלו מאי‬ ‫כלב ועורב ונענשו ומה שייך עונש לבע"ח‪ ,‬ובפרשת‬ ‫פסקת דהדגים אינם שלו ולמה אין מזונותן עליך וצ"ל‬ ‫משפטים [שמות כ"ב ל'] ובשר בשדה טריפה וגו' לכלב‬ ‫בד' המג"א דכיוון לא' מתירוצי ב"י‪.‬‬ ‫תשליכון אותו וברש"י שם שאין הקב"ה מקפח שכר כל‬ ‫ברי' שנא' ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו ומ'‬ ‫וצ"ע בהגדרת ד"ז דדגים נקראים אינו ניצוד לגמרי‪,‬‬ ‫ששייך שכר לבע"ח‪ .‬ע"ע בפרדס יוסף שהאריך בזה‪.‬‬ ‫דהרי בד' ר"ן ורש"י אזלינן דאין איסור האכלה מצד‬ ‫אבל עכ"פ זה ברור דבהמה שאין בתכונתו להרגיש‬ ‫איסור צידה רק מצד דאינם מוכנים לו ומוקצה הן וגם‬ ‫הצער של הציבור מהווה פגם כמו שראינו בכלב ועורב‪.‬‬ ‫בגווני דלא יהי' איסור צידה עדיין יהי' אסור וכמ"ש‬ ‫הט"ז‪ ,‬ו צ"ל כהסברת הט"ז בראב"ד דכיון דמכוסין הן‬ ‫*הגדרת הקרבנות של נח‬ ‫הרי דעת האדם מנותק ממנו יותר‪.‬‬ ‫ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה הטהרה‬ ‫הזכירה של הבהמות והחיות‬ ‫ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח וירח ה' את‬ ‫ריח הניחח וגו' [שם כ‪-‬כא]‬ ‫ויזכר אלקים את נח ואת כל החי' ואת כל‬ ‫הבהמה וגו' [ח' א']‬ ‫זה המקום הראשון בתורה שמצינו הקרבן קרבן על‬ ‫מזבח‪ ,‬שהרי לעיל בקין והבל [ד ג‪-‬ד] כתוב ויבא קין‬ ‫וברש"י מה זכר להם לבהמות זכות שלא השחיתו דרכם‬ ‫מפרי האדמה מנחה לה' והבל הביא גם הוא מבכורות‬ ‫קודם לכן ושלא שימשו בתיבה‪ .‬אולם ברמב"ן כ'‬ ‫צאנו ומחלביהן וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין‬ ‫דזכירה שאמר בבהמות וחיות אינה בזכות שאין בבעלי‬ ‫ואל מנחתו לא שעה וגו' הרי שלא הי' זה בתורת הקרבת‬ ‫הנפש זכות וחובה זולתי באדם לבדו שיש לו בחירה‪,‬‬ ‫ל‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫ואפי' חיה ולא מיעט אלא טמאין‪ ,‬וכתבו התוס' "וליתא‬ ‫קרבן על המזבח‪ ,‬רק שהי' זה גדר מנחה ומתנה‬ ‫דהתם מיירי בבמה לבני נח דבהדיא יליף לה בסוף‬ ‫להקב"ה‪ .‬אומנם מצינו בחז"ל [ע"ז ח‪ ].‬שגם אדה"ר‬ ‫זבחים מויבן נח מזבח ויקח מכל הבהמה הטהרה וגו'‬ ‫הקריב קרבן אבל אי"ז מפורש בתורה וגם לא מתפרש‬ ‫אבל שאר במות איכא למ"ד דאין שום עוף קרב בבמה‬ ‫שם אי בנה מזבח‪.‬‬ ‫ואפי' תורים ובני יונה‪ ,‬ועוד דקאמר בירושלמי דעולה‬ ‫א"צ הפשט וניתוח ובסוף זבחים חשיב דשוותה במה‬ ‫והנה בעלמא בקרבן הנעשית על במה קטנה בחוץ‪,‬‬ ‫גדולה לבמה קטנה לענין הפשט וניתוח אלא וודאי‬ ‫מצינו כמה קולות וכמבואר זבחים קיב‪ :‬ובתוכם שאין‬ ‫ריח ניחוח בבמה [‪-‬אברים שכבר צלאן חוץ ממערכה וכבר‬ ‫בירושלמי איירי בבמת בני נח"‪.‬‬ ‫העלו ריחן תו לא מעלה ריח במזבח ‪ -‬זבחים מו‪ ]:‬וכן לשי' רב‬ ‫עכ"פ לפ"ז וודאי שלא הקפיד נח כלל על דיני הקרבת‬ ‫ששת [שם קיט‪ ]:‬לשי' רבי יהודה שאין מנחה בבמה גם‬ ‫קרבן שנאמר לישראל לדורות רק העיקר עשה כמו‬ ‫אין עופות בבמה‪ ,‬וא"כ יל"ע בענין קרבנות נח אי הי' לו‬ ‫הקרבת בן נח לדורות וכהקרבת ישראל לפני הקמת‬ ‫דין במה קטנה איך כתוב עליו וירח ה' את ריח הניחוח‪,‬‬ ‫המשכן‪ ,‬אולם עדיין יל"ע במש"כ וירח ה' את ריח‬ ‫וכן למ"ד אין עוף בבמה איך הקריב עופות‪.‬‬ ‫הניחוח והרי הדברים ק"ו אם הקרבת ישראל בבמה‬ ‫קטנה אין בו ריח ניחוח כש"כ הקרבת בן נח‪ .‬והי'‬ ‫*האם הקריב נח גם ממינים שאינם ראוים‬ ‫אפש"ל בפשיטות שלא כתוב שקרבן במה קטנה מופקע‬ ‫להקרבה לדורות‬ ‫מלהיות ריח ניחוח לה' רק שא"צ להקפיד שיהי' לריח‬ ‫אולם באמת בלא"ה יל"ע אי דמי כלל הקרבת נח כשאר‬ ‫ניחוח ולכן גם אם כבר צלאן מקודם יכול להקטירן‪ ,‬אבל‬ ‫הקרבה בבמה קטנה‪ ,‬דהנה לשון הפסוק ויקח מכל‬ ‫וודאי אם לא צלאן מקודם שפיק מקרי ריח נחוח וכ"כ‬ ‫הבהמה הטהרה‪ ,‬ומכל העוף הטהור‪ ,‬משמע שלקח גם‬ ‫בטעמא דקרא בתי' שני‪.‬‬ ‫מן המינים שאינם ראויים כלל להקרבה כגון צבי ואיל‬ ‫אולם באמת בהא דמבואר בגמ' שנח הקריב מכל‬ ‫ואווזין ותרנגולין‪ ,‬והרי גם בבמה קטנה א"א להקריב רק‬ ‫הסוגים‪ ,‬מצינו בפרקי דר"א סוף פרק כ"ג שיטה אחרת‪,‬‬ ‫ממינים הראוים להקרבה המפורשים בפרשת ויקרא‪.‬‬ ‫וז"ל "ישב נח ודרש בלבו ואמר הקב"ה הצילני ממי‬ ‫ובאמת הדבר מתפרש להדיא בגמ' זבחים קטו‪ :‬דאיתא‬ ‫המבול והוציאני מן המסגר ההוא‪ ,‬ואיני חייב להקריב‬ ‫שם שעד שלא הוקם המשכן הבמות מותרות והעבודה‬ ‫לפניו קרבן ועולות? מיד הביא נח ממין בהמה טהורה‬ ‫בבכורות והכל כשרין ליקרב בהמה חי' ועוף זכרים‬ ‫שור וכבש ועז וממין עוף טהור תורים ובני יונה‪ ,‬ובנה את‬ ‫ונקבות תמימים ובעלי מומין טהורין אבל לא טמאים‬ ‫המזבח הראשון שהקריבו עליו עולות קין והבל‪ ,‬והקריב‬ ‫והכל קרבו עולות וכו' ומסקינן שם מה"מ שהכל כשרין‬ ‫עולות"‪ ...‬הרי מפורש שהקפיד נח על ההגבלות שנאמרו‬ ‫להקריב אמר רב הונא דאמר קרא ויבן נח מזבח לה'‬ ‫לבני ישראל בפ' ויקרא וא"כ מסתמא גם הקפיד שיהי'‬ ‫ויקח מכל הבהמה וגו' בהמה ועוף כמשמעו חיה בכלל‬ ‫בו אפשרות ריח נחוח בזה שלא צלאן לפני ההעלאה‬ ‫בהמה זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין לאפוקי‬ ‫למערכה וא"ש שהי' להקב"ה ריח נחוח מקרבנו‪.‬‬ ‫מחוסר אבר דלא דאמר רבי אלעזר מנין למחוסר אבר‬ ‫שנאסר לבני נח ת"ל ומכל החי וגו'‪ ,‬הרי מפורש‬ ‫*בטעם שהביא נח קרבנות‬ ‫דקרבנות של נח הי' להם דין אחר וכן כל הקרבנות לפני‬ ‫ובאמת יתכן דכ"ז תלוי אם נבוא לחקור במחשבת נח‬ ‫הקמת המשכן לא הי' הגבלה מאיזה מין בהמה ועוף‬ ‫מה הביא אותו להקריב קרבנות‪ ,‬ומצינו בזה שינויים‬ ‫להקריב ובפשטות גם חיות ואווזין ותרנגולין וכן הי'‬ ‫בדברי חז"ל וראשונים ואחרונים דרש"י לעיל פסוק ב'‬ ‫אפשר להקריב בעלי מומין ורק מחוסר אבר הי' פסול‪.‬‬ ‫במש"כ שה' צוה אותו להביא מכל בהמה טהרה שבעה‬ ‫וכל ההגבלות של סוגי הבהמות והעופות וחסרון מום‬ ‫שבעה לעומת הבהמות הטמאות שצוה להביא רק שנים‪,‬‬ ‫התחדשו רק בפרשת ויקרא בהקמת המשכן לכלל‬ ‫פי' הטעם "כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו" ולא איתפרש‬ ‫ישראל‪ ,‬אבל לבני נח נשארו אותם דינים כמו שהי' אצל‬ ‫אי הקב"ה פי' לו בהדיא טעם זה וא"כ הי' בזה ציווי‬ ‫נח מעיקרא‪.‬‬ ‫מפורש להקריב קרבנות מן הטהורות או שכך הבין נח‬ ‫מעצמו‪ .‬אולם מקורו של רש"י הוא ממדרש פ' בראשית‬ ‫והבחנה זו מצינו בדברי התוס' חולין כב‪ :‬ד"ה והביא‬ ‫[ב"ר כו א] שדרש שם הפסוקים בריש תהילים אשרי‬ ‫במה דאיתא שם שתחלת הציהוב שבתורים ובבני יונה‬ ‫האיש אשר לא הלך וגו' על נח שפרש מדור אנוש ודור‬ ‫שאחד מהם וודאי פסול ואעפ"כ יכול להקריב שניהם‪,‬‬ ‫הפלגה ודור המבול וע"ז כתוב כי אם בתורת ה' חפצו‬ ‫והביאו תוס' שי"מ דאיירי בבמה דמשמע בירושלמי‬ ‫במס' מגילה שכל עופות כשרין בבמה ואפי' תרנגולים‬ ‫לא‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫תורה" מתאים עם דברי המדרש הנ"ל שע"ז נאמר‬ ‫היינו שבע מצוות שנצטוה‪ ,‬ובתורתו יהגה יומם ולילה‬ ‫ובתורתו יהגה יומם ולילה‪ ,‬וכ' בזה תוס' הגיון שהתעמק‬ ‫שהגה דבר מתוך דבר אמר מה טעם ריבה הקב"ה‬ ‫בשתי אמירות שהי' לו מהקב"ה‪.‬‬ ‫בטהורים יותר מטמאים לא שהוא רוצה להקריב מהן‬ ‫קרבן מיד ויקח מכל הבהמה הטהורה וכו' וכן במדרש‬ ‫עכ"פ אי נפרש שמה שהקריב נח קרבנות הוא לפי‬ ‫בפ' נח [פרשה ל"ד סי' ט'] במש"כ ויבן נח מזבח לה'‪,‬‬ ‫שהבין כן ממה שצווה לו הקב"ה לקחת שבעה שבעה‬ ‫ודרש מש"כ ויבן כאילו כתיב נתבונן‪ ,‬אמר מפני מה‬ ‫מכל מין טהור‪ ,‬א"ש שלקח מכל בהמה טהורה ומכל‬ ‫צווני הקדוש ברוך הוא וריבה בטהורים יותר מן‬ ‫עוף טהור שהרי אם יש לו להקפיד רק כפי הכשר‬ ‫הטמאים‪ ,‬אלא להקריב מהן קרבן‪ ,‬מיד ויקח מכל‬ ‫קרבנות ישראל למה צווה לו ה' לקחת שבעה מכל מין‬ ‫הבהמה הטהורה וגו'‪ .‬הרי שמש"כ רש"י שהטעם שצוה‬ ‫טהור‪ ,‬אבל בפרקי דר"א מבואר שמה שהחליט להקריב‬ ‫הקב"ה להביא יותר מן הטהורות שהוא לצורך קרבנות‬ ‫קרבנות הי' חשבון עצמי של הכרת הטוב על מה שהציל‬ ‫הי' זה פירושו של נח בצוואת הקב"ה‪.‬‬ ‫אותו הקב"ה וא"כ י"ל שכיון שכבר למד תורה וידע‬ ‫הלכות קרבנות לזה עשה הקרבנות כפי הכשר קרבנות‬ ‫*שתי מדרגות בלימוד התורה של נח‬ ‫ישראל ולקח רק בהמות ולא חיות ורק תורים ובני יונה‬ ‫והנה באמת כבר כ' רש"י בדיבור לפני זה "הטהורה"‬ ‫ולא שאר עופות‪.‬‬ ‫"העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה"‬ ‫*מה שבקרבן נח הי' ריח נחוח‬ ‫ולהנ"ל גם מש"כ ברש"י אח"כ הי' חלק מלימוד תורה‬ ‫של נח‪ ,‬אולם חלוקים הם‪ ,‬דביאור בהמה טהורה הי'‬ ‫אבל עדיין לא נתבאר לנו מש"כ וירח ה' את ריח הנחוח‬ ‫בכלל "כי אם בתורת ה' חפצו" היינו שכמו שלמד השבע‬ ‫דממנ"פ הי' לו רק דין במה‪ ,‬ובבמה אין בו משום ריח‬ ‫מצוות ה"נ למד שאר התורה ומזה ידע מה הן בהמות‬ ‫ניחח‪ ,‬וכ' בזה המשך חכמה חידוש נפלא‪ ,‬עפמש"כ‬ ‫טהורות‪ ,‬אבל מה שהבין מציווי ה' שיש לו להקריב‬ ‫במדרש שמש"כ ויבן נח מזבח היינו במזבח הגדול‬ ‫קרבנות הי' בו מעלה יתירה שזה הי' בכלל "ובתורתו‬ ‫בירושלים וכן מבואר ברמב"ם פ"ב מהלכות בית‬ ‫יהגה יומם ולילה" היינו שהתעמק והבין דבר מתוך דבר‬ ‫הבחירה ה"ב ‪[ 54‬עי' לקמן] וא"כ י"ל דהי' למקום זה‬ ‫מדברי ה'‪ .‬ועי' להלן בשם ירושלמי מה שהוסיף נח‬ ‫קדושת בית המקדש ויש בו ריח ניחוח‪ ,‬ובזה גם יישב‬ ‫להתעמק בתורת ה'‪.‬‬ ‫מש"כ שבנה מזבח אף שאין מזבח בבמה [זבחים קיב‪]:‬‬ ‫ונח הי' כהן ורק העלאה היה עושה דלזה צריך כהן‪,‬‬ ‫אולם באמת צ"ע על נח מנא ידע שרצון ה' בריבוי‬ ‫ולכ"כ "ויעל עולות במזבח"‪ .‬אלא דא"כ צ"ע איך‬ ‫הבהמות הוא לצורך קרבנות‪ ,‬הרי עד כמה שידע שרק‬ ‫הקריב מכל החיה והעוף לזה חידש שהרי עיקר מה‬ ‫בהמות טהורות יהי' מותרות באכילה לישראל‪ ,‬א"כ‬ ‫שהכשיר הכתוב רק בקר וצאן הוא שלא רצה הקב"ה‬ ‫אולי זה הסבה לריבוי הבהמות כיון שהם נאכלות צריך‬ ‫להטריח את ישראל להביא מן המדבר ורק בקר וצאן‬ ‫מהם יותר‪.‬‬ ‫שהם ברשות האדם‪[ ,‬ויקרא רבה כז ו] ולזה נאסר חיה ועוף‬ ‫להקרבה‪ ,‬כדי שלא ימסור אדם נפשו לצוד ציד להביא‬ ‫אולם דבר פלא מצינו בירושלמי פ"א ממגילה הי"א‬ ‫לקרבן ממדבר ומן הרודפים‪ .‬ולזה בנח‪ ,‬שהיו כולם‬ ‫[שציין לשם בתו' חולין כב‪ :‬שהבאנו לעיל] אחרי שהאריך‬ ‫אצלו ותחת ידו היה יכול להקריב מכולם‪.‬‬ ‫שבן נח יכול להקריב הכל חוץ מטמאין ומחוסרי אבר‪,‬‬ ‫קאמר "מניין ר' אבא בריה דרבי פפי ר' יהושע דסיכנין‬ ‫אבל מה שצ"ע בדבריו שמפורש בש"ס שלומדים מנח‬ ‫בשם ר' לוי הגה נח תורה מתוך תורה אמר כבר נאמר לי‬ ‫דיני במה‪ ,‬א‪ :‬עיקר הדבר שעד שלא הוקם המשכן הי'‬ ‫כירק עשב נתתי לכם את כל לאיזה דבר ריבה הכתוב‬ ‫הכל כשר ליקרב וכנ"ל‪ .‬ב‪ :‬נחלקו ר"ש ור' יוסי זבחים‬ ‫בטהורין לקרבנות" הירושלמי נקט דמש"כ כירק עשב‬ ‫קח‪ :‬אי העלאת חוץ צריך מזבח‪ .‬וביאר רב הונא טעמא‬ ‫נתתי לכם את כל והתיר לו בזה לאכול כל סוגי בעלי‬ ‫חיים‪ ,‬הי' מיד אחרי שיצא מן התיבה גם לפני הקרבת‬ ‫‪ 54‬וז"ל " ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן‬ ‫הקרבנות ואף שזה כתוב אח"כ צ"ל שאין מוקדם‬ ‫ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק‪ ,‬והוא‬ ‫ומאוחר בתורה [שיירי קרבן ומראה הפנים] ומעתה א"ש איך‬ ‫המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה‪ ,‬והוא המזבח שהקריב עליו קין‬ ‫ידע נח שכוונת הקב"ה הוא לצורך קרבנות ולא לצורך‬ ‫והבל‪ ,‬ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא‪ ,‬אמרו‬ ‫חכמים אדם ממקום כפרתו נברא"‪ .‬ובשיעורי רבינו מאיר הלוי הק'‬ ‫אכילה‪ ,‬שהרי התיר לו הקב"ה לאכול הכל גם בהמות‬ ‫דלר"ש שלא בנה נח מזבח רק לשם גובהה בעלמא מה שייך מסורת‬ ‫טמאות וא"כ מה מיוחד בטהורות ולזה הבין שהי' זה‬ ‫בדבר שאינו מדינא כלל וגם אי פסק כר' יוסי מ"מ איך כתב שהיא‬ ‫מסורת ביד הכל דמשמע שאין בזה מח'‪ ,‬וצ"ל דכוונת הרמב"ם לענין‬ ‫לצורך קרבנות‪ .‬ולשון ירושלמי "הגה נח תורה מתוך‬ ‫מקום ההקרבה ולא על המזבח‪.‬‬ ‫לב‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫הכל כשרין ליקרב בהמה חיה ועוף זכרים ונקבות‬ ‫דרבי יוסי שצריך מזבח ממש"כ "ויבן נח מזבח לה'"‬ ‫תמימין ובעלי מומין‪ ,‬טהורין אבל לא טמאין‪ ,‬ולדברי‬ ‫ור"ש דחי לה דהי' זה לגובהה בעלמא‪-[ ,‬כדרך כל הארץ‬ ‫הכלי יקר אין ראי' כלל‪ ,‬שהרי זה הי' רק טעות ולא הי'‬ ‫שיהא נוח להשתמש ולא לחובת מזבח ‪ -‬רש"י ועי' לקמן אי צריך‬ ‫עליו דין קרבן‪ .‬וכבר עמד בזה הגה"ק מקלויזנבורג זי"ע‬ ‫עכ"פ סלע או אבן] ובהמשך ביאר טעמא דר"ש דהעלאת‬ ‫בשו"ת דברי יציב חו"מ סי' ק"ו והביא שי' פרקי דר"א‬ ‫חוץ א"צ מזבח דדרשינן ממש"כ מזבח פתח אהל מועד‬ ‫הנ"ל שנח באמת לא הקריב רק מהמינים הראויים‬ ‫שאין מזבח בבמה‪ ,‬ולכן בשעת איסור הבמות העלה על‬ ‫להקרבה ודלא כש"ס זבחים‪ ,‬אח"כ הביא דברי המדרש‬ ‫הסלע או על האבן חייב הרי להדיא דשל נח הי' לו דין‬ ‫שנח דייק ממה שצוה ה' להביא שבעה ממינים הטהורים‬ ‫במה‪ .‬אולם ראיתי בטעמא דקרא שכוון מעצמו לדברי‬ ‫שיקריב מהם קרבן וע"ז כתוב שם "ראב"י אומר על‬ ‫המשך חכמה‪ ,‬והוסיף דמה שהוכיח הגמ' מנח שבבמה‬ ‫מזבח הגדול שבירושלים" וביאר שיש כאן מח' ת"ק‬ ‫צריך מזבח היינו דאל"כ לא הי' צריך לבנות מזבח אלא‬ ‫וראב"י דת"ק דרש ויבן לשון התבונן ועיקר טעם נח הי'‬ ‫להקריב סתמא והי' לו דין במה‪ ,‬אבל השתא שבנה‬ ‫בשביל שצוה ה' להציל שבעה מן הטהורים ולכן הקריב‬ ‫מזבח והי' זה במקום המקדש כבר ממילא חלה עליו דין‬ ‫נח מכל הטהורים וכס"ל לש"ס זבחים דלמד מזה שהכל‬ ‫מקדש שהרי מקריבין אע"פ שאין בית‪.‬‬ ‫כשרין בבמה‪ ,‬אבל ראב"י פליג ודריש ויבן כפשוטו‬ ‫ולעיקר הקושיא למה יש בו ריח נחוח הי' אפש"ל בדרך‬ ‫מלשון בנין ולא מלשון התבונן‪ ,‬דקמ"ל שהיה שם‬ ‫דרוש דכיון דכל מה שהביא הקרבן הי' מתוך העמקה‬ ‫מזבח‪ ,‬וכשי' הפדר"א שבנה את המזבח הראשון‪ ,‬וכיון‬ ‫והגיון בדברי תורה וכנ"ל‪ ,‬א"כ הי' עיקר הקרבן תוצאה‬ ‫שהקריב על מזבח הגדול בירושלים ממילא הקפיד שלא‬ ‫של חידושי תורה וקב"ה חדי בפילפולא דאורייתא וא"כ‬ ‫הי' רק אלו הראויים להקרבה לדורות‪ ,‬ולפ"ז י"ל בדעת‬ ‫הנח"ר המיוחדת שהי' להקב"ה כאן הי' ממשהו‬ ‫הכלי יקר דס"ל דגם ראב"י לא פליג לגמרי על ת"ק בהך‬ ‫שנתחדש בד"ת‪.‬‬ ‫דקאמר ויבן נתבונן ושלכך ויקח מכל הבהמה הטהורה‬ ‫וגו'‪ ,‬רק דס"ל שבסופו של דבר כיון שהקריבו ע"ג‬ ‫ובשיעורי רבינו מאיר הלוי כתב דבר חידוש שכיון שמה‬ ‫המזבח בירושלים לא הי' תורת הקרבה רק לאלו‬ ‫שהקריב נח קרבנות הי' ע"פ מה שהבין מציווי ה'‪ ,‬הרי‬ ‫הראויים למזבח לדורות אבל השאר היו כמחתך בשר‬ ‫זה נקרא שהקרבנות היו ע"פ הדיבור‪ ,‬וקרבנות ע"פ‬ ‫בעלמא הוי‪ .‬וי"ל דעיקר הכרח הכלי יקר הי' ממש"כ‬ ‫הדיבור בוודאי יש ריח ניחוח אפי' בבמה קטנה‪.‬‬ ‫וירח ה' את ריח הניחח והרי אין ריח נחוח בבמה ומוכח‬ ‫כשי' ראב"י שהקריבו על מזבח הגדול בירושלים וא"כ‬ ‫ולעיקר הענין מצאנו דבר פלא בדברי הכלי יקר עה"פ‬ ‫לא הי' תורת במה וכעין דברי המשך חכמה הנ"ל‪ ,‬וזהו‬ ‫תקח לך שבעה שבעה [לעיל ז ב] דפשיטא לי' שלא הי'‬ ‫שי' הפרקי דר"א שבעצם לא הקריב רק המינים הראויים‬ ‫מצוה הקב"ה להביא קרבן מחי' ומכל העופות ורק מאלו‬ ‫למזבח וא"ש שהי' ע"ז ריח ניחח‪ .‬ע"כ משו"ת דברי‬ ‫הכשרין למזבח לישראל לדורות‪ ,‬דאל"כ למה לא התיר‬ ‫יציב‪.‬‬ ‫הקב"ה גם לדורות להביא מחיה ומכל העופות למזבח‪,‬‬ ‫ומש"כ רש"י שטעם מה שצוה הקב"ה להביא שבעה‬ ‫*אי הקריב נח במקום המקדש או על הרי אררט‬ ‫שבעה מכל הטהורים הוא בשביל קרבנות הי' רק לפי‬ ‫ובעיקר השאלה איפה הקריב נח את קרבנו יש בזה מח'‬ ‫טעותו של נח שעדיין לא ידע שבעלי חיים מותרות‬ ‫דהרמב"ם פ"ב מבית הבחירה ה"ב פסק כשי' ראב"י‬ ‫לאכילה שהרי לא הותר לו רק אחרי הבאת הקרבנות‪,‬‬ ‫הנ"ל שהי' זה במקום המקדש וכ"כ בתרגום יונתן "ּובְ נָא‬ ‫ולכן חשב שכוונת הקב"ה להביא קרבנות מכולם ולזה‬ ‫ָאדם בְ עִּ ָידן‬ ‫נֹ חַ מַ ְדבְ חָ א קֳ ָדם ְי ָי הּוא מַ ְדבְ חָ א ְדבָ ָנא ָ‬ ‫הביא באמת קרבן מכולם‪ ,‬אבל אליבא דאמת מה שצווה‬ ‫ַאק ִּריב עֲלוֹי קָ ְרבָ נָא וְ עִּ לוֹי‬ ‫יט ַרד ִּמן גִּ נְתָ א ְדעֵ ֶדן וְ ְ‬ ‫ְד ִּא ְ‬ ‫הקב"ה להביא מכל הטהורים שבעה לפי שהם ראוים‬ ‫ַאק ִּריבּו קַ יִּ ן וְ הֶ בֶ ל יַת קָ ְרבָ נֵיהוֹן וְ כַד נ ְַחתּו מוֹי ְדטוֹבְ עָ נָא‬ ‫ְ‬ ‫לאכילה ואוכלין מהן הרבה ולכן צריכים להרבות‬ ‫יתצַ ד ּובַ ְניֵיּה נֹ חַ " וגו' אבל האבן עזרא ורד"ק כתבו‬ ‫‪55‬‬ ‫ִּא ְ‬ ‫ולהפרות ביותר בעבור שומרי התורה‪ .‬וא"כ באמת מכל‬ ‫דבנאו בהרי אררט ששם נחה התיבה‪ ,‬ובאמת שכן מוכח‬ ‫הבהמות והעופות שהקריב לא הי' עלי' תורת קרבן רק‬ ‫מסתימת הפסוקים שמיד אחר שכ' ויצא נח וגו' כל החי'‬ ‫המינים הראוים להקרבה "ומה שנאמר וירח ה' את ריח‬ ‫הניחוח בעבור אותן מינין הראוין להקרבה ואידך כמחתך‬ ‫בשר בעלמא הוא"‪ .‬ע"כ דברי הכלי יקר‪.‬‬ ‫‪ 55‬ס"ל ליונתן כר"ל זבחים קיג‪ .‬שהי' מבול גם בא"י‪ .‬או שכמו שהחום‬ ‫הכבד של המבול גרם שגם אלו שבא"י מתו כמפורש בגמ' שם לדעת‬ ‫והדברים נפלאים שהרי זה נגד סוגיא ערוכה זבחים קטו‪:‬‬ ‫ריו"ח ה"נ גרם הרס למבנים‪ .‬שו"מ כן בילקוט מעם לועז אות י'‪ .‬או ס"ל‬ ‫כפרקי דר"א פכ"ג [והביאו הרמב"ן לעיל ח יא] שגם אם לא ירד הגשם‬ ‫שהבאנו לעיל שלומדים מנח שעד שלא הוקם המשכן‬ ‫בא"י מ"מ המים נתפשטו לשם שהרי אין גדר סביב א"י‪.‬‬ ‫לג‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫שהטעם שבנה שם מזבח כיון שצריך נבואה לכך וזה רק‬ ‫כל הרמש וגו' יצאו מן התיבה [לעיל יח יט] כתיב ויבן נח‬ ‫אם מעיקרא לא רצה נח לבנות בתורת במה‪.‬‬ ‫מזבח ומשמע שבאותה מקום שיצא מן התיבה שמה‬ ‫בנה המזבח‪ .‬ובד' ראב"י ותרגום יונתן ורמב"ם צ"ל‬ ‫והנה בסוף הפסוק כתוב ויעל עולות במזבח וצ"ע‬ ‫דקפצה לו הארץ‪ ,‬וצ"ב למה באמת הוצרך לבנות מזבח‬ ‫דבשלמא לר' יוסי שהי' דין מזבח א"ש שהי' קיום דין‬ ‫דוקא בירושלים‪ ,‬ואומרים בשם הגרי"ז [כפי הנוסח המובא‬ ‫במה שהי' העלאה במזבח‪ ,‬אבל לר"ש הלא לא הי' בזה‬ ‫בספר תורת בריסק] ע"פ מש"כ הרמב"ם שם ה"א "המזבח‬ ‫שום קיום דין רק לנוחות בעלמא וא"כ למה כ' ויעל‬ ‫מקומו מכוון ביותר‪ ,‬ואין משנין אותו ממקומו לעולם‪,‬‬ ‫עולות במזבח ותי' הגר"מ הלוי לשי' הגרי"ז שגם לר"ש‬ ‫שנאמר זה מזבח לעולה לישראל"‪ ...‬ובה"ד "ושלשה‬ ‫צריך עכ"פ שיהי' ע"ג סלע או אבן וא"כ מזבח יש בזה‬ ‫נביאים עלו עמהם מן הגולה‪ ,‬אחד העיד להן על מקום‬ ‫קיום דין של גובה‪[ .‬וכ"כ החזו"א זבחים סי' כ' ב סק"ו‬ ‫המזבח" ומבואר שכדי לבנות את המזבח הי' נצרך‬ ‫שהעלאה לא נקרא רק על מקום גבוה י' טפחים דבמה הוא דבר‬ ‫גבוה רק שא"צ רוחב ד' טפחים אבל הדבר אברהם ח"ג סי' א'‬ ‫נבואה מיוחדת על מקומו ובלי זה לא הי' שייך לבנות‬ ‫בהערה לסק"ה דייק מרש"י שאפשר להקריב גם על הרצפה שהרי‬ ‫מזבח‪ ,‬וא"כ י"ל דאדם הראשון הי' לו ציווי מאת ה'‬ ‫כ' שנח בנה מזבח רק כדי שיהא נח להשתמש כדרך כל הארץ ומ'‬ ‫להקריב קרבן [א‪.‬ה‪ .‬צ"ע מנ"ל ואולי כוונתו במדרש שיובא‬ ‫שאם הי' נח לו להקריב על הרצפה הי' מקריב] עוד תי' ע"פ‬ ‫להלן עה"פ לעבדה ולשמרה] וממילא נמסר לו ג"כ בנבואה‬ ‫הנפש החיים שער ג' פ"ז שכל הצדיקים לפני מ"ת הי'‬ ‫מקום המזבח‪ ,‬אבל נח הרי לא הי' לו ציווי להקריב רק‬ ‫מחשבתם דבוק בעולמות עליונים ועשו תיקונים שלא‬ ‫שעשה כן החשבון מעצמו וכמו שהבאנו לעיל‬ ‫לפי מעשה המצוות הכתובים בתורה‪ ,‬כמו יעקב אבינו‬ ‫ממדרשים‪ ,‬וע"כ לא הי' יכול לתקן מזבח מעצמו והי'‬ ‫עם צאן לבן והמקלות ובענין חנוך תופר מנעלים ובשער‬ ‫יכול רק לתקן המזבח הישן שכבר הקריב עליו אדם‬ ‫א' פכ"א פי' את האלקים התהלך נח ויתהלך חנוך את‬ ‫הראשון‪ .‬אלא שא"כ צ"ע למה הי' אברהם צריך להקריב‬ ‫האלקים שהשיגו ענייני כוחות העליונים ותחתונים‬ ‫על מקום מזבח של נח וכמ"ש בתרגום יונתן פ' וירא‬ ‫וחוקות שמים וארץ‪ ,‬וא"כ י"ל שמה שבנה נח מזבח אף‬ ‫[להלן כב ט] והרי אברהם כן נצטוה על הקרבת קרבנות‬ ‫שלא הי' בזה קיום מן הדין מ"מ הי' לו בזה עבודה‬ ‫וכמ"ש במדרש [ב"ר ט"ז ה] עה"פ לעבדה ולשמרה אלו‬ ‫גדולה ע"פ השגתו הגבוהה בעולמות עליונים וא"כ לר'‬ ‫הקרבנות וא"כ בזה גופא נאמר לו ג"כ מקום ההקרבה‪.‬‬ ‫יוסי הי' זה מצד דיני הקרבה ולר"ש הי' בזה ענינים‬ ‫[א‪.‬ה‪ .‬צ"ע שזה קאי על אדם הראשון ואי שממילא קאי גם לנכדו‬ ‫גדולים שלא ע"פ דין ע"כ משיעורי הגר"מ הלוי ולדבריו‬ ‫אברהם א"כ גם נח בכלל] ע"כ דברי הגרי"ז‪[ .‬ובספר שיעורי‬ ‫י"ל בדרך צחות לשון הגמ' ההוא לגובהה בעלמא היינו‬ ‫רבינו מאיר הלוי ושיעורי הגרמ"ד הלוי הובא הנוסח בקצרה דכיון‬ ‫דמבואר ברמב"ם דבעי' נבואה על מקום המזבח בשלמא אדה"ר‬ ‫ענינים גבוהים בעולמות עליונים‪.‬‬ ‫כנראה הי' לו נבואה‪ ,‬אבל נח לא מצינו לו נבואה בזה ובהכרח‬ ‫שבזה על מקום מזבח אדה"ר שכבר הי' נבואה על מקום זה]‪.‬‬ ‫*האם מלק נח את העופות‬ ‫ובעיקר הקרבת נח את העופות שאל הגרי"ד את אביו‬ ‫והוסיף בנו הג"ר מאיר זצ"ל לפרש שי' האבן עזרא‬ ‫הגרי"ז איך הקריבם הלא עדיין לא נתחדש פרשת‬ ‫שהקריבו נח מיד ביציאתו מן התיבה‪ ,‬דמה"ט שנתבונן‬ ‫מליקה‪ ,‬והשיב הגרי"ז דצ"ל דלא הי' זה ע"י מליקה רק‬ ‫נח שלכן צוה לו הקב"ה להציל שבעה ממינים הטהורים‬ ‫ע"י שחיטה ומצינו שחיטה קודם מ"ת כמ"ש בפ' וירא‬ ‫כדי להקריב מהם קרבנות‪ ,‬מזה גופא הוכיח שעליו‬ ‫[לקמן כב י] וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת‬ ‫להקריבו מיד ביציאתו מן התיבה דאל"כ למה לא יוכל‬ ‫לשחוט את בנו‪.‬‬ ‫לחכות עד שיולדו להם ולדות‪.‬‬ ‫ובאמת לכאורה כל עיקר שאלתו הוא רק אם ננקוט‬ ‫ובשיעורי הגרמ"ד הלוי כ' דזה פשוט דשי' התרגום יונתן‬ ‫שכיון שהקריב במקום המקדש הי' לו דין קרבנות פנים‬ ‫מתאים רק עם שי' רבי יוסי זבחים קח‪ :‬שנח הקריב עליו‬ ‫שדינם שעופות צריך מליקה‪ ,‬או שננקוט שגם בבמה‬ ‫לשם מזבח ולא כר"ש דהי' זה לשם גובהה בעלמא‪ ,‬אלא‬ ‫עופות צריך מליקה‪ ,‬אבל באמת שאי"ז כ"כ פשוט‬ ‫שצ"ע דא"כ מנ"ל לר' יוסי להוכיח מכאן שכל העלאת‬ ‫שהקרבת עופות בבמה צריך מליקה‪ ,‬דנראה שיש בזה‬ ‫חוץ צריך מזבח‪ ,‬ותי' דוודאי עיקר שמו הי' במה רק‬ ‫מח' ראשונים דרש"י זבחים סח‪ :‬ד"ה ונילף מפורש שגם‬ ‫דנעשה במקום המזבח‪ .‬או י"ל כמ"ש לעיל בשם טעמא‬ ‫בבמה היו מולקים וכ"מ בגמ' סט‪ .‬שמליקת זר יש לה‬ ‫דקרא דאילו במה לא הי' צריך מזבח הי' לו להקריב‬ ‫הכשר בבמה‪ ,‬אולם בפי' ר"ח קיא‪ :‬מבואר הטעם‬ ‫סתמא וממילא הי' לו דין במה בעלמא ומוכרח דבלא"ה‬ ‫שלענין שחוטי חוץ בעופות חייב דוקא על שחיטה ולא‬ ‫הי' לו לבנות מזבח‪ ,‬וכיון שהי' זה במקום המקדש כבר‬ ‫על מליקה [כמפורש זבחים קז‪ .‬לכו"ע] כיון שגם בבמה היו‬ ‫לא הי' לו דין במה‪ ,‬אולם זה לא מתאים בדברי הגרי"ז‬ ‫לד‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫ולדברי החת"ס שהבאנו לעיל [ו' י"ג עה"פ כי מלאה הארץ‬ ‫שוחטים ולא מולקים‪ ,‬ובספר זכר יצחק סי' ל"ג ביאר‬ ‫חמס מפניהם] דנח התנהג בחמס לעניני גופו כדי שלא‬ ‫בזה שי' הרמב"ם פי"ח ממעה"ק הי"ח שביאר מה שחייב‬ ‫יושפע מאנשי דורו‪ ,‬והקב"ה לא הי' מרוצה מזה‪ ,‬י"ל‬ ‫על שחיטת עופות בחוץ כיון שחיטה כשרה בחוץ וה"ה‬ ‫דהבין מזה דכוונת השי"ת שיהנה יותר מן העולם דע"י‬ ‫מליקה בפנים וראב"ד השיג שהטעם הוא כיון שהתורה‬ ‫הנאתו ואכילתו ישפיע בזה ברכה על העולם‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫הקפידה על שחיטת עוף דוקא כמו בהמה‪ ,‬וביאר דעת‬ ‫עה"פ והי' לך ולהם לאכלה‪ ,‬וכיון שידע כוחו של יין‬ ‫הרמב"ם דגדר חיוב חוץ הוא שעושה מעשה שחיטה‬ ‫החליט ליהנות מזה בתחלה כדי להכניס כח הברכה ביין‪,‬‬ ‫בחוץ כמו בבמה וכיון שבבמה שוחטים עוף חייב גם על‬ ‫אולם מה שלא ידע הוא כפי שהי' אומר הגרי"ד‬ ‫הש חיטה‪ .‬עכ"פ אי ננקוט ששחיטת עוף כשר בבמה‬ ‫סולובייציק זצ"ל בשם השפ"א "נישט דער גלעזל איז‬ ‫וננקוט שלהקרבת נח הי' לו דין קרבן במה ל"ק קושית‬ ‫גרעסער געווארן נאר די קאפ איז קלענר געווארן" [‪-‬שלא‬ ‫הגרי"ד‪.‬‬ ‫הכוס נתגדל רק הראש נתקטן‪ ,]-‬ואחרי המבול גם שתי'‬ ‫מועטת כבר הי' בכוחו לשכר‪.‬‬ ‫הפסק עליית נח אחר המבול‬ ‫טעם אריכות תולדות בני נח‬ ‫ויחל נח איש האדמה ויטע כרם‪[ :‬ט' כ']‬ ‫ואלה תולדות בני נח שם חם ויפת ויולדו להם‬ ‫וברש"י עשה עצמו חולין שהי' לו לעסוק תחלה בנטיעה‬ ‫בנים אחר המבול‪[ :‬י' א']‬ ‫אחרת‪ .‬ואמר הג"ר שלמה וולבה זצ"ל [בשיעוריו לחומש]‬ ‫דוודאי אין לנו השגה בגדלותן של ראשונים ובפרט על‬ ‫הנה כל קאפיטל י' שיש בו שלשים ושתים פסוקים הוא‬ ‫נח שהעיד עליו הקב"ה שהוא צדיק תמים‪ ,‬ופשוט‬ ‫רק לפרש תולדות משפחת בני נח וכמ"ש בפסוק האחרון‬ ‫שכוונתו הי' לצורך נסכים‪ ,‬אך כיון שהיין הוא גם לשתי'‬ ‫"אלה משפחת בני נח לתולדותם בגויהם ומאלה נפרדו‬ ‫הי' על נח להעלות על הדעת שיוכל להיות מזה מכשול‪,‬‬ ‫הגוים בארץ אחר המבול" ופסוקים אלו הם המאריכים‬ ‫ולעסוק תחלה בנטיעה אחרת‪ ,‬נמצא דרק שינה מהסדר‬ ‫לנו יותר את פרשת נח‪.‬‬ ‫הנכון לא יותר‪ ,‬ומזה אפי' נביא יכול להתהפך מקודש‬ ‫ואנחנו לא נדע למה לנו לדעת כל השמות האלה של בני‬ ‫לחול‪ ,‬וזה חידוש גדול שהרי נח כבר הי' בן שש מאות‬ ‫נח בפרטות‪ ,‬הרי מספיק הי' לדעת בנו של שם כדי לדעת‬ ‫שנה והי' נביא‪ ,‬ואחרי החיים הרוחניים שחי בתיבה‬ ‫ייחוסו של אברהם‪ ,‬וכן באופן כללי שמצרים וכנען הם‬ ‫עשה מעשה לא נכון ובזה עשה עצמו חולין‪.‬‬ ‫מחם‪ ,‬ושיפת הי' לו בנים וא"צ לדעת בפרטיות כל אחד‬ ‫זה כלל גדול ‪ -‬שאחרי עלי' גדולה כגון במוצאי יו"כ‬ ‫ואחד‪ .‬ועכשיו כל זה נעשה חלק מתורה הקדושה וחובה‬ ‫אחרי שהתקדש עצמו למשך כל הימים הנוראים‪ ,‬אם‬ ‫על האדם לדעת בדיוק כמה בנים יש לכוש ומצרים ומה‬ ‫עושה מעשה לא נכון‪ ,‬עושה עצמו חולין ולכן יש‬ ‫הם שמותם יותר משמות וסיפורי צדיקים‪.‬‬ ‫להתעסק בסוכה מיד אחרי יו"כ‪ ,‬דאם עושה אדם מצוה‬ ‫להורות על אמיתות חידוש העולם‬ ‫מיד‪ ,‬הוא נשאר בקדושתו‪ ,‬וכן אחרי כל מעשה מצוה‬ ‫שאדם מתקדש בו‪ ,‬כגון תפלה‪ ,‬או אחרי שבת‪ ,‬יש ליזהר‬ ‫וכבר עמדו בזה הראשונים‪ ,‬הרמב"ן [פסוק ה'] כתב כי‬ ‫במעשה שעושה שח"ו לא יעשה עצמו חולין‪.‬‬ ‫רצה להודיע ייחוס אברהם משם‪ ,‬ותולדות חם‪ ,‬להודיע‬ ‫העמים שזכה אברהם בארצם בעון אבותם‪ ,‬ולכן סיפר‬ ‫והנה ברמב"ן ורבינו בחיי כתבו דכאן בפרשת זו יש‬ ‫גם ביפת והפלגה להודיע סבת שינוי הלשונות ופזורם‬ ‫אזהרה יותר גדולה על שכרות מכל נזיר‪ ,‬כיון שגם בנח‬ ‫בקצוי ארץ לזמן מועט אחרי אדם הראשון‪ ,‬ועוד להודיע‬ ‫שהי' צדיק גדול נכשל כש"כ לאנשים פחותים‪ ,‬וא"כ‬ ‫חסדי ה' ושמרו את הברית לנח כי לא כלה אותם‪.‬‬ ‫כיון דפרשת זו בא להורות רוע היין א"כ אדרבה מבואר‬ ‫מזה גדלותו של נח שעל ידו יהי' לימוד המכשול של יין‪.‬‬ ‫עוד הביא מדברי הרמב"ם במורה נבוכים ח"ג סי' נ' כי‬ ‫זה יאמת לשומעים חידוש העולם‪ ,‬כי אברהם יצוה את‬ ‫והגרא"י ברזל זצ"ל אמר דכאן מבואר א' החילוקים בין‬ ‫בניו ואת ביתו אחריו ויעיד להם על נח ובניו שראו‬ ‫נח לאברהם‪ ,‬דבנח נרמז ענין הפסק בעלייתו‪ ,‬אולם‬ ‫המבול ועד רביעי על היצירה כי נח ראה אביו שראה‬ ‫באברהם הי' כסדר מתעלה‪ ,‬וגם בזקנותו חידש לו‬ ‫אדם הראשון ויצחק ויעקב ראו שם העד במבול ויעקב‬ ‫הקב"ה עבודה חדשה וא"ל התהלך לפני והי' תמים‬ ‫מגיד כל זה ליורדי מצרים‪ ,‬גם לפרעה ואנשי דורו‪,‬‬ ‫דאתה עדיין בעל מום לפני ונתחדש לו שם חדש‬ ‫והאנשים בכל דור יודעים מאבותם ד' וה' דורות מגידים‬ ‫אברהם‪[ .‬וראה מש"כ להלן בריש פרשת לך לך בענין הליכתו‬ ‫מעשיהם ותולדותיהם‪.‬‬ ‫ועלייתו של אברהם ממדרגה למדרגה]‬ ‫לה‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫עידי ראי' [חוץ מפרשת בלעם] דגם חידוש העולם ומעשה נחש‬ ‫אולם המעיין בד' הרמב"ם בפנים יראה ‪ 56‬שעיקר כוונתו‬ ‫בג"ע ומבול והפלגה כבר כ' רמב"ן בס' דרשות הרמב"ן הרי ראה‬ ‫דכיון דעיקר התורה הוא להודיע שהעולם מחודש‬ ‫אדה"ר את עצמו יחידי בלי אב ואם ומעשה ג"ע וגירושו‪ ,‬והוא‬ ‫והתחלתו הוא עם אדם אחד ועד משה יש ‪ 2500‬שנה‬ ‫דיבר פא" פ עם שם בן נח רבו של יעקב אבינו והוא סיפר לבניו‬ ‫ועמרם שמע מלוי ואמרו לבניו משה ואהרן וכל הדור ההוא קיבלו‬‫בקירוב‪ ,‬ואילו נאמרה רק הודעה זו בלבד הי' האדם‬ ‫מסתפק בזה במוצאו את בני האדם נפוצים בכל העולם‬ ‫כן מאבותיהם ובכל הדורות כל הנעשה לזקן זקנים הרי הוא כאילו‬ ‫נעשה בפניהם ממש וא"א להכחיש זה במעשיות וסיפורי התורה‬ ‫ועמים שונים וריבוי לשונות רחוקות זו מזו מאד וזה הי'‬ ‫עי"ש עוד]‬ ‫מחזק הדעה שהעולם עומד כבר מזמן רב ולא התחיל‬ ‫עם אדם אחד‪ ,‬לכן סילק את הספק ביחסו את כולם ואיך‬ ‫הרי דגם רמב"ן וגם רמב"ם כתבו דנכתב כדי לחזק‬ ‫הסתעפו והשמות שלהם וימי חייהם ומקום מגוריהם‬ ‫אמונת החידוש‪ ,‬אבל מטעמים שונים‪ ,‬דלרמב"ן זה כדי‬ ‫והסיבה שנפוצו ע"פ תבל‪ ,‬והסבה שגרמה לשינוי‬ ‫שנוכל לדעת סדר השנים ושלכן יתכן דמשה רבינו העיד‬ ‫לשונותיהם ושבאמת היתה ראשיתם במקום אחד ושפה‬ ‫מזקינו שראה אחד שראה את המבול‪ ,‬ולרמב"ם זה‬ ‫אחת שכך צריך להיות כיון שכולם מבני אדם אחד‪ .‬ע"כ‬ ‫לפרש איך נתפזרו כ"כ הרבה גוים בכל העולם‪ ,‬וגם‬ ‫דברי הרמב"ם‪.‬‬ ‫הרמב"ן הוצרך לד' הרמב"ם דלטעם רמב"ן הי' מספיק‬ ‫אם נדע הייחוס של אברהם בעצמו וסדר השנים ונדע‬ ‫ורמב"ן בדרשת תורת ה' תמימה ד"ה ועוד פי' דבריו‬ ‫שיתכן שיעקב ראה שם ועבר שהם ראו את המבול ושנח‬ ‫יותר דמתחלה הביא מהלך שלו‪ ,‬ורק בסוף הביא ד'‬ ‫ראה את אדם הראשון‪ ,‬ולא הי' צורך לשלשים ושתים‬ ‫הרמב"ם‪ .‬וזה תו"ד‪ :‬דהתורה מאירת עיניים אפי'‬ ‫פסוקים שנמנו כל שמות בני חם ויפת בפרטות‪ ,‬אבל‬ ‫בסיפורים ומעשיות שבה שכולם חכמה גדולה ושורש‬ ‫לרמב"ם א"ש דעי"ז ידענו מאין היו ריבוי הגוים‬ ‫אמונה שהרי אתה יודע מפשטי הכתובים שעמרם אבי‬ ‫והלשונות שנתפזרו בכל קצוי תבל‪.‬‬ ‫משה ראה לוי‪ ,‬והוא למד תורה משם בן נח‪ ,‬כי בן‬ ‫חמישים הי' יעקב כשמת שם בן נח‪ ,‬ומשה רבינו הי'‬ ‫כאן כתוב המספר של שבעים אומות‬ ‫מכריז במצרים לעם ישראל עם עצום ורב שגדל בין‬ ‫והנה רבינו בחיי כאן מאיר את עינינו בענין זה‪ ,‬שכתב‬ ‫החרטומים והמכשפים והוברי ש מים ואמר בפרסום‬ ‫דבאמת אם נמנה מס' האומות נראה שכתוב כאן שבעים‬ ‫" אבי הגיד לי כי אבי אביו או זקינו של אבי אביו ראה‬ ‫‪59‬‬ ‫אומות [י"ד בני יפת ‪ ,‬ל' בני חם‪ ,‬כ"ו בני שם] וא"כ יש‬ ‫בריאת העולם" והיינו שהמבול נחשב כמו בריאת העולם‬ ‫ללמוד כי שבעים אומות יש בעולם וכל אומה ואומה יש‬ ‫ומי שמודה במבול בע"כ מודה בבריאת העולם‪ ,‬ועוד‬ ‫לה לשון בפני עצמו שהרי הכתוב הזה בא ולמד‬ ‫שהי' שם בן נח שראה אדם הראשון ‪ 57‬היודע בעצמו‬ ‫שנתפרדו כל אחד איש ללשונו‪ ,‬כלומר שקבעו כל אחד‬ ‫שהי' יחיד בעולם בלי אב ואם‪ ,‬ובוודאי אם הי' הדבר‬ ‫לשון לעצמו‪ ,‬ולכן תמצא תולדות הפרשה הזאת שבעים‬ ‫שקר ידעו הכל כן והי' מוכחש וכלנו נדע מפי זקיננו‬ ‫כנגד שבעים נפש שירדו אבותינו למצרים‪ ,‬וזה מה‬ ‫המעשים המפורסמים שהי' לפני ב' וג' דורות ויחוסינו‬ ‫שאמר הכתוב ב פרשת האזינו [דברים ל"ב ח'] "בהנחל‬ ‫ובתינו ונחלתינו‪ ,‬ומי בנה בית פלוני‪ ,‬ואפי' הסיפורים‬ ‫עליון גוים בהפרידו בני אדם" ביאורו מעת שנפרדו בני‬ ‫אנחנו מספרים מהם תמיד וא"א לכזב בדברים גדולים‬ ‫אדם בעולם הוא מש"כ כאן ומאלה נפרדו‪ ,‬מאותו העת‬ ‫כאלה‪ ,‬ועוד שפירסם הכתוב כל האומות וייחוסיהם ובני‬ ‫יצב גבולות עמים‪ ,‬הש"י הציב בעולם שבעים אומות‬ ‫המדינות כללו של דבר כל סיפור ספר בראשית מאיר‬ ‫למספר בני ישראל הם יורדי מצרים שהיו שבעים נפש‬ ‫עינינו באמונת החידוש וכמ"ש הרמב"ם במורה נבוכים‪.‬‬ ‫וע"כ לא אמר למספר בני יעקב כי הי' במשמע י"ב‬ ‫ע"כ ד' הרמב"ן‪[ .‬והובאו חלק מדבריו בשו"ת חת"ס יו"ד שנ"ו‬ ‫שבטים‪.‬‬ ‫[התשובה האחרונה ביו"ד] ‪ 58‬שכתב "דכל מש"כ בתורה אנחנו‬ ‫של רבינו שהי' נכד הגה"ק בעל ילקוט שמעוני עד מאורן של ישראל‬ ‫‪ 56‬הערת הגרי"ד שלזינגר שליט"א‪.‬‬ ‫הרמב"ן הקדוש‪ .‬וכתב אאמו"ר שליט"א דאמנם ידוע מש"כ בס' תהלה‬ ‫‪ 57‬מש"כ כאן רמב"ן דנח ראה אדם הראשון‪[ ,‬ובחת"ס שהובא לקמן כ'‬ ‫למשה [ובס' הגה"ק בעל ישמח משה עמ' של"ד] בשם הייטב לב‬ ‫עוד יותר דאדם דיבר גם עם שם בן נח] כ"כ גם הטור עה"ת י' ה' בשמו‪,‬‬ ‫שזקינו בעל ישמח משה אמר שמרן החת"ס הי' שורש נשמתו נשמת‬ ‫וכ"כ בספר צדה לדרך בהקדמתו‪ ,‬ובדרשת הר"י בן שועיב פרשת נח ד"ה‬ ‫הרמב"ן‪ .‬אולם פרט זה שהחת"ס הי' נכד הרמב"ן לא מובא בשום ספר‬ ‫ואמר שלמה‪ ,‬והקשו בקובץ עיון הפרשה דצ"ע טובא דהרי אדם‬ ‫מתולדות מרן ופרט נאה כזה הי' מן הצורך להביא והשמטה זו מוכיח‬ ‫הראשון נפטר בתתק"ל לאלף הראשון ונח נולד בשנת נ"ו לאלף השני‬ ‫שאינו נכון לכ' ובלא"ה יש שיבושים במאמר הנ"ל‪.‬‬ ‫כמבואר לפי חשבון השנים וא"כ איך ראה נח את אדם‪ ,‬ובאמת ברמב"ן‬ ‫‪ 59‬הנה בטור או"ח סי' תרס"ג כשמבאר כמה קרבנות מוספין צ"ל בכל‬ ‫עה"ת כאן שהעתקנו בתחלת דברינו כתב כי נח ראה אביו שראה את‬ ‫יום דסוכות שהפרים מתמעטין והולכים‪ ,‬כתב סימן שלא תטעה‪,‬‬ ‫אברהם וצ"ע‪.‬‬ ‫דלעולם הפרים והימים ביחד הם י"ד‪ ,‬ופשטות מס' י"ד שווה לכבשים‪,‬‬ ‫‪ 58‬בתוך מאמר המוסגר אביא מה שראיתי בספרו של אאמו"ר שליט"א‬ ‫אולם הגרי"ד שלזינגר שליט"א הציע דמרמז לי"ד הראשונים של הע'‬ ‫סופרי המלך על מרן החת"ס עמוד תקמ"ט שהעתיק ממאמר לתולדות‬ ‫אומות שהם בני יפת‪.‬‬ ‫ר"ש סופר אב"ד קראקא שהופיע בעתון מחזיקי הדת שכותב על ייחוסו‬ ‫לו‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫אומר ובלי דברים‪ .‬וכן אח"כ כשנתחלקו ע' נפש לס'‬ ‫קיום שאל אביך ויגדך וגו'‬ ‫ריבוא נתרבו נמי האומות ונתחלקו כעפרות תבל‪ ,‬וכל‬ ‫ונמצא דבעיון בפסוקים אלו אנו מקיימים מש"כ שם‬ ‫איש ואיש מישראל תולין אלפים ורבבות מהאומות שהם‬ ‫[פסוק ז'] שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך בהנחל וגו'‬ ‫שייכים לשורש נשמתו לתקנם‪ ,‬או כאשר לא יאבו‬ ‫היינו שיש לנו להתבונן בד"ז מה שהקב"ה קבע בתחלת‬ ‫לשמוע ינטל מהם הניצוץ הקדוש המחי' אותם וישובו‬ ‫הבריאה שבעים אומות כפי מספר שבעים נפש של כלל‬ ‫כלא הי'‪ ,‬וע"כ במה שאמר זכר ימות עולם וגו' היא מצוה‬ ‫ישראל‪ ,‬וע"ע ברש"י בפרשת האזינו שם כתב דקאי ע"ז‬ ‫לזכור זאת כמו שאר המצוות שיש בהן זכירה כמו שבת‬ ‫שאחרי שהציף ה' את דור הפלגה לא העבירן לגמרי מן‬ ‫ומחיית עמלק‪ ,‬והיינו שמצוה על האדם לזכור מה שתלוי‬ ‫העולם אלא העמידן בשביל מספר בני ישראל שעתידין‬ ‫בו‪ ,‬ואם יזכה אשריו שהכריע את עצמו ואת אלפים‬ ‫לצאת מבני שם‪ ,‬אלא שסיים רש"י "ולמספר שבעים נפש‬ ‫ורבבות נפשות או נצוצות קדושים לכף זכות‪ ,‬ואם לאו‬ ‫של בני ישראל שירדו למצרים הציב גבולות עמים ע'‬ ‫אוי לו שהכריע וכו' וכאשר האדם ישים זאת תמיד אל‬ ‫לשון"‪ .‬ומשמע דכדי שיוכל הקב"ה להעמיד כלל ישראל‬ ‫לבו יהי' בהכרח נוטה תמיד לזכות‪.‬‬ ‫הוצרך להשאיר מדור המבול ודור הפלגה שבעים אומות‬ ‫ודברים נפלאים כ' שם במאור ושמש [ד"ה או יאמר]‬ ‫מבני חם שם ויפת‪ .‬וצ"ב דל" ל שבעים אומות בשביל‬ ‫דאחרי דור המבול ודור הפלגה חשב ה' עצה שלא יוכלו‬ ‫להעמיד כלל ישראל וכי בשביל שלבנ"י יש שבעים נפש‬ ‫הרשעים לסלק שכינה מתחתונים‪ ,‬לכן נתן ע' נפש‬ ‫צריך שבעים אומות אצל הגוים‪ .‬וגם מה יש כ"כ יש‬ ‫דיעקב עליון על כל ע' אומות וע' שרים שלהם תחת ע'‬ ‫להעמיק בזה שצריך לשאול את אביך וזקניך‪.‬‬ ‫נפש ושכל אחד מיוצאי ירך יעקב ישלוט על אומה אחת‬ ‫וע' נפש רמוזים בע' רבתי של שמע‪ ,‬וע' רבתי של תיבת‬ ‫שבעים נפש לשלוט על שבעים אומות‬ ‫"ועד" של ברוך שם כבוד וכו' וזה כוונת חז"ל שבני‬ ‫והביאור בד"ז הוא כמ"ש באור החיים הק' שם עה"פ‬ ‫יעקב אמרו שמע ויעקב ענה ברוך שם וכו' וזה נרמז‬ ‫בהפרידו בני אדם היינו שלא עשה ה' כל האומות ביד‬ ‫בעולם חסד יבנה‪ ,‬כי בכל דור גם אם יתרבו הרבה הם‬ ‫שר אחד אלא הפרידם ונתן חלק לכל שר ושר ואופן‬ ‫כולם בכללות ע' נפש‪ ,‬ויש בכל דור ע' צדיקים נגד' ע'‬ ‫החלוקה היתה למס' בנ"י‪ ,‬והטעם כי כל מעשה ה' עשה‬ ‫זקנים ומשה ואהרן על גביהם דבל דור יש צדיקים בבחי'‬ ‫זה לעומת זה טוב ורע‪ ,‬וכל נפשות שבנבראים נטע ה'‬ ‫משה ואהרן‪ ,‬ועולה מס' ע"ב כמס' חס"ד ועליהם קיים‬ ‫מב' אילנות אילן א' טוב ואילן אחד רע‪ ,‬אילן הטוב הוא‬ ‫בנין העולם‪ ,‬ויש להם כח להכניע האומות ושריהם‪,‬‬ ‫אדם הראשון אילן הרע הוא ס"מ אדם בליעל‪ ,‬וכשחטא‬ ‫שלא יוכלו להרע ולעכב כבוד שמים‪ .‬ונגד זה חיבר רבינו‬ ‫אדם הראשון ונתערב רע בטוב חזרו להיות יוצאים‬ ‫הקדוש ס' מסכתות כי כשחוברו כבר היו מוכנעים עשרה‬ ‫מאדם הראשון גם נפשות רעות עד שיצאה נפש אחת‬ ‫‪60‬‬ ‫אומות והכנע בהם הס' הנשארים ובחו"ל יש לעולם‬ ‫טהורה שבה כלולות כל הנשמות הקדושות ונתברר‬ ‫ל"ו צדיקים ככ' בזוה"ק [תיקו"ז נ‪ ]:‬וכמרומז בפסוק אשרי‬ ‫האילן הטוב מחדש וזהו יעקב אבינו עליו השלום‪ ,‬ואילן‬ ‫כל חוכי לו‪ .‬וכמנין זה עולה ש"ס בבלי להכניע בהם‬ ‫זה יש בו שבעים ענפים‪ ,‬והם ע' נפש שירדו למצרים‬ ‫האומות בחו"ל אשר צריך להכניעם‪ .‬וזה נרמז בפסוק‬ ‫וע"כ כאשר הפריד ה' האומות הציב גבולם למספר בני‬ ‫ע"כ קרא שמה בבל כי שם בלל ה' שפת כל הארץ שכל‬ ‫ישראל עשה מהם ע' נגד ע' ענפי הקדושה והכוונה בזה‬ ‫האומות נכללו בשם בבלי ובסנהדרין כ"ד‪ .‬דקאי על‬ ‫כדי שיהי' כל בחינה ובחינה של כל ענף מענפי הקדושה‬ ‫תלמוד בבלי‪ .‬וזה"פ בהנחל עליו גוים כשהחלו הגוים‬ ‫מושלת על שכנגדה בחלק הרע וזה סוד רגלים יורדות‬ ‫להפרידו בני אדם היינו להפרד מאתו ית'‪ ,‬אז יצב‬ ‫מות שרגלים של הקדושה דורכים על ראשי הקליפה‬ ‫גבולות עמים למס' בנ"י שיהי' בני יעקב ע' נפש והם‬ ‫ונמצאים ענפי יעקב שולטים ומולכים על האומות‪ .‬וע"ז‬ ‫חלק ה' וא"א להפרידן מאחדותו ית' בשום אופן שהרי‬ ‫כתוב "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" כי כיון‬ ‫הם קשורים כמו חבל ועי" ז יכולים למשוך אל הקב"ה‬ ‫שהאומה אשר בחר לו ה' שיהי' הוא המושל עלי' הם‬ ‫כל הע' אומות‪ .‬ע"כ דברי המאור ושמש‪.‬‬ ‫ישראל לזה נתכוין ה' והמליך ונישא את בני ישראל על‬ ‫כל הגוים‪ ,‬וזהו יעקב חבל נחלתו דחבל הוא ראש‬ ‫הרי דכתוב כאן יסודות העבודה שלנו בחיים‪ ,‬שכל עיקר‬ ‫הנחלה עי"ש עוד‪ .‬ע"כ דברי האור החיים הק'‪.‬‬ ‫קיום כל שבעים אומות בעולם‪ ,‬הוא כדי שנוכל לשלוט‬ ‫ובשם משמואל שם בשנת תרע"ו כתב "דכל נפש‬ ‫בזה יש ליישב מה ששנינו במדרש הגדול כאן שיש שישים אומות‬ ‫‪60‬‬ ‫משבעים נפש הי' בידה לתקן את האומה שהיא דוגמת‬ ‫בלבד שנא' שיה"ש ו' ח' שישים המה מלכות‪ ,‬ובפשטות כיון שעשרת‬ ‫נפשה‪ ,‬היינו שבמה שהיא עצמה נמשך אחר השי"ת בכל‬ ‫האבות היינו אלו שנזכרו בניהם אינם מן המנין‪ ,‬אולם למאור ושמש י"ל‬ ‫כיון שעשרה אומות עומדים להתקן מהרה‪.‬‬ ‫כוחות נפשו המשיך ג" כ האומה שהיא דוגמת נפשו בלי‬ ‫לז‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫אברהם מעבר הנהר‪ .‬ולדבריו קשה למה נקט עבר דוקא‬ ‫עליהם‪ ,‬ועצם התחלקות בני ישראל לשבעים בחינות‬ ‫מכל בני שם‪.‬‬ ‫הוא גופא כדי שנשלוט על שבעים בחינות של האומות‪.‬‬ ‫ועכשיו כבר נתחלק כל בחינה לאלפים ולרבבות כמ"ש‬ ‫בני עבר החזיקו בשפה וצורת החיים של‬ ‫בשם משמואל וכל אחד מאתנו אחראי על בחינה‬ ‫הסבא עבר‬ ‫מסויימת של האומות העולם‪ .‬ויתכן דלכן נתפזרו ישראל‬ ‫בגלות לכ"כ הרבה מקומות כדי שיגיעו כל השבעים‬ ‫ופי' בזה מוח"ז הג"ר יצחק צבי שרייבער זצ"ל ‪ 61‬בספרו‬ ‫בחינות של כלל ישראל לכל השבעים בחינות של הגוים‪,‬‬ ‫שוקל וסופר סי' כ"ג די"ל דעבר הי' האחרון שבשלשלת‬ ‫ובכל מקום שהם יתקנו אותה בחינה ולכן כשגרים שם‬ ‫היוחסין לאברהם אבינו אשר בימיו עוד דיברו לשה"ק‬ ‫הם נעשים חלק מן האומה ויש להם המהלך המחשבה‬ ‫שהרי בזמן בנו פלג נפלגה הארץ ונתבלבלו הלשונות‪,‬‬ ‫והשפה והמנטלטי של אותה מדינה‪ ,‬כמו שיש יהודי‬ ‫אולם פלג הוא זה שהחזיק בלשון עברי של אביו ומסרו‬ ‫אנגלי ויהודי אמריקאי ויהודי שווייצרי שיש לכל אחד‬ ‫לבניו ובני בניו עד אברהם אבינו אבל יקטן וכל דור‬ ‫מהם טבעים מיוחדים‪ ,‬וכ"ז כדי שבהתחזקם בתורה‬ ‫הפלגה עזבו לשון אביהם ודיברו בלשונות חדשים‪ .‬ויש‬ ‫ועבודה במקום ההוא‪ ,‬הרי הם מגבירים הבחינה‬ ‫להוסיף דברי הספורנו כאן דכל המחזיקים בדעות‬ ‫הקדושה ההיא על הטומאה‪.‬‬ ‫מציאות הקל ויכולתו והשגחתו נקראו עברים‪ ,‬ע"ש עבר‬ ‫שהשתדל להבין ולהורות בזה‪ ,‬ולכן גם שם נקרא אבי‬ ‫מציאות וקיום כל הגוים הוא מפרשה זו‬ ‫כל בני עבר‪ ,‬היינו שהוא מלמד כל בני עבר כי המלמד‬ ‫ויש להוסיף דכיון דאסתכל באורייתא וברא עלמא כל‬ ‫נקרא אב והתלמידים נקראו בנים‪ .‬ועד"ז כ' בתוס' השלם‬ ‫עיקר קיום שלהם בעולם הוא ע"י שכתוב השמות שלהם‬ ‫אות א'‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫בתורה‪ ,‬דעי" ז יש להם יניקה רוחני אבל אילו הי' כתוב‬ ‫ויש להמתיק דברי מוח"ז זצ"ל דהצורה איך יכלו להחזיק‬ ‫בתורה רק באופן כללי שנשארו תולדות לשם חם ויפת‬ ‫מעמד נגד הזרם שדיברו בשפה אחרת והי' להם‬ ‫לא הי' קיום כלל לשבעים אומות מחולקים‪ ,‬ונמצא‬ ‫השקפות אחרות‪ ,‬הוא במה שנקראו ע"ש עבר ותמיד‬ ‫דפרשת נח חוא המעמיד של כל הגוים עד היום הזה ולא‬ ‫השרישו בבניהם אחריהם שאנחנו מבני עבר שדיבר‬ ‫בחנם נקראו הגוים "בני נח" חוץ ממה שהם נכדים מנח‬ ‫בשפה אחרת מכל העולם ותמיד דמות הסבא שלהם‬ ‫דעיקר קיום שלהם בא מפרשת נח בתורה‪.‬‬ ‫"עבר" הי' נגד עיניהם‪ ,‬ועי"ז גם נפרדו מכל העולם‬ ‫בצורת החיים והחזיקו מעמד נגד הכפירה והע"ז‬ ‫ביאור מה שנקראו ישראל עברים‬ ‫ששררה בעולם‪[ ,‬וי"ל בדרך צחות ששם משפחתם הי' עברי]‬ ‫ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת‬ ‫וזה הי' ענינו ושורשו של בית המדרש של עבר איך‬ ‫הגדול‪[ :‬שם כ"א]‬ ‫להחזיק מעמד נגד כוחות הרע וכדכ' ר"פ ויצא בשם‬ ‫הגר"י קמינצקי זצ"ל דלכן הלך יעקב לשם לפני שהלך‬ ‫וברש"י אבי כל בני עבר הנהר הי' שם‪ .‬יל"פ דבריו ע"פ‬ ‫ללבן‪ .‬וא"ש לפ"ז הא דנחלקו במדרש לך לך פמ"ב ח'‬ ‫הרמב"ן כאן דמש"כ כאן עבר אינו שם אדם שהוא אביו‬ ‫בביאור "אברהם העברי" דלד' ר' יהודה היינו דכל‬ ‫של פלג‪ ,‬כי למה יזכירו הכתוב יותר מכל בני שם אלא‬ ‫העולם מעבר אחד והוא מעבר אחר ולר' נחמיה שהוא‬ ‫הכוונה לעבר הנהר שמשם בא אברהם אבינו כמבואר‬ ‫מבני בניו של עבר‪ ,‬ולהנ"ל שניהם ביסודם אחד‪ ,‬דמה‬ ‫ביהושע כ"ד ב' וכלומר שאביהם של כל היושבים בעבר‬ ‫שהתייחס אחר עבר ושפה שלו זה גופא נתן לו הכח‬ ‫הנהר הי' שם‪ .‬עוד פי' הרא"ם דנתק' לו דלמה דוקא‬ ‫והאומץ להחזיק מעמד נגד כל העולם‪.‬‬ ‫בשם כ' שהי' אבי משפחה הרי כאו"א אבי המשפחה‬ ‫היוצאת ממנו‪.‬‬ ‫וי"ל עוד דלכן קרא עבר לבנו פלג "כי בימיו נפלגה‬ ‫הארץ"‪ ,‬ומבואר ברש"י דזה הי' בגדר נבואה למה‬ ‫אולם לפי פשוטו הכוונה ששם הי' אבי כל בני עבר היינו‬ ‫שיקרה בימיו‪ ,‬וצ"ע וכי נביא גדול כעבר יתן שם סתם‬ ‫עבר אביו של פלג‪ ,‬וכ"פ הרד"ק‪ ,‬והראב"ע פרשת‬ ‫ע"פ מה שיקרה בתקופה שלו‪ ,‬ולהנ"ל י"ל דרצה‬ ‫משפטים [שמות כ"א ב'] עה"פ כי תקנה עבד עברי‬ ‫להשריש בו שידע "כי רק בימיו נפלגה הארץ" דהיינו‬ ‫כשהאריך בביאור מש"כ בכל מקום בתורה עברי דקאי‬ ‫על ישראל דוקא כתב "ובלי ספק כי פירוש אברם העברי‬ ‫[לקמן י"ד י"ג] שהוא מבני עבר עליו כתוב אבי כל בני‬ ‫‪61‬‬ ‫דור חמישי למרן הכתב סופר ודור שישי למרן החת"ס נלב"ע ח'‬ ‫עבר" דאי הכוונה מעבר הנהר הול"ל "עברי נהרי" אי‬ ‫כסלו תשפ"א ומנו"כ בהר הזיתים‪ .‬ובנו הג"ר ישכר שליט"א חתן מרן‬ ‫הג"ר משה שטרנבוך שליט"א הו"ל ספר שוקל וסופר אחר פטירתו ע"פ‬ ‫לא דנקט דרך קצרה בעבור שמצינו ואקח את אביכם את‬ ‫צוואתו ואמר שהרגיש בעת עריכתו שרוח אביו עומד עליו‪.‬‬ ‫לח‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫ביחד‪ ,‬ורצו לבנות מגדל גבוה אחד שיהי' להם לשם‬ ‫שיחי' תמיד עם ההכרה דענין ההפלגה הוא דבר‬ ‫ושכולם ישארו שם‪ .‬אבל הקב"ה לא הי' מרוצה מזה לכן‬ ‫שנתחדש בימיו אבל פעם לא הי' כן וא"כ יש לו להחזיק‬ ‫בלל את לשונם ועי"ז לא הבינו איש את רעהו וממילא‬ ‫במסורת אבותיו ולא להתפתות אחרי דרכי ההפלגה‬ ‫נפוצו ע"פ הארץ‪.‬‬ ‫והפירוד‪ ,‬ולזה זכה באמת להעמיד דורות שממנו יצא‬ ‫אברהם אבינו וכל בני ישראל‪.‬‬ ‫ולא מו בן איזה חטא הי' להם בזה‪ ,‬ומה כ"כ רע להיות‬ ‫ביחד‪ ,‬והרי חייבים אנו להתבונן מה הי' חטאם דהרי כן‬ ‫וכמה נאים הדברים למי שאמרם מוח"ז זצ"ל אשר תמיד‬ ‫אמר לנו משה רבינו בפרשת האזינו "זכר ימות עולם בינו‬ ‫הקפיד לדבר דוקא בשפה האידיש ולהתרחק מכל סממני‬ ‫שנות דור ודור וגו' בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם"‬ ‫והשקפות של הגוים‪ ,‬וכשהי' מבקר בא"י לא הי' ניח"ל‬ ‫וגו' [דברים ל"ב ז'] ופירש"י דקאי על חטא דור המבול‬ ‫גם בשפה ה"עברית" וזה הי' רק סימן לכל השנאה שהי'‬ ‫ודור הפלגה‪ .‬וכבר הבאנו לעיל מדברי שם משמואל‬ ‫לו לכל ה"גויאישקייטן" שנכנס למחנינו‪ ,‬וכאב לו זה‬ ‫פרשת האזינו שנת תרע"ו דזה מ" ע דזכירה כמו זכירת‬ ‫שאוהבים לחקות את הגוים והי' אומר הרבה "מה צריך‬ ‫שבת וזכירת מעשה עמלק‪.‬‬ ‫את זה למה זה חסר בכלל"‪ ,‬והי' חוזר על מה שאמו ע"ה‬ ‫היתה אומרת ש"גוי הוא פושע" "הוא הדבר הכי גרוע‬ ‫ורמב"ן כתב דרודפי הפשט [היינו אבן עזרא רד"ק] אכן‬ ‫שיכול להיות"‪ .‬וסיפר בנו הג"ר ישכר שליט"א בהספידו‬ ‫פירשו כן שכל כוונתם היו להיות יחד מחוברים ולא‬ ‫שעשרות שנים הי' אומר פרשת האזינו כל יום אחר‬ ‫יפוצו‪ ,‬כיון שלא סיפר עליהם ענין אחר‪ .‬והק' הרמב"ן‬ ‫שחרית‪ ,‬וסיפר הטעם כיון שגדל בילדותו בוויען לפני‬ ‫דא"כ היו טפשים‪ ,‬כי איך תהי' עיר אחת ומגדל אחד‬ ‫המלחמה ולא היתה לו ברירה והי' צריך ללמוד בכיתה‬ ‫מספיק לכל העולם‪ ,‬אי לא דלא כוונו להרבות זרע‪ ,‬ולכן‬ ‫אחד עם גוים שחיו חיי פריקת עול דלית דין ולית דיין‪,‬‬ ‫פי' דכוונתם הי' לקצץ בנטיעות והוא ע"פ סוד‪.‬‬ ‫ואע"פ שלא הי' לו קשר אתם שהרי שנאו אותו כי הי'‬ ‫גם הרשב"ם נתק' איזה חטא הי' בזה‪ ,‬ותי' לפי שצוום‬ ‫יהודי‪ ,‬אבל עצם המציאות שהי' אתם הכניס אצלו‬ ‫הקב"ה פרו ורבו ומלאו את הארץ‪ ,‬והם לא רצו למלאות‬ ‫קרירות בדקי דקות לכל החיים‪ .‬ולכן הרגיש צורך לומר‬ ‫את הארץ‪ ,‬וספורנו פי' שהם רצו להמליך את נמרוד‬ ‫פרשת האזינו כל יום‪ ,‬שהוא עדות על שכר ועונש‬ ‫שיהי' למלך על כל מין האנושי‪ ,‬והמגדל מחמת גודלה‬ ‫ויסודות האמונה ובטחון בה'‪ ,‬וכל יום הי' מרגיש צורך‬ ‫יצא לה שם‪ ,‬שתחשב לאלהי האלהים אצל כל בני האדם‬ ‫להכניס יסודות הללו כדי לשרש את הגויאישקייטן‪,‬‬ ‫ואלי' ידרשו כולם‪ ,‬ועי"ז מי שימלוך שם ימלוך על כל‬ ‫לשרש את הכפירה דלית דין ולית דיין‪.‬‬ ‫מין האנושי‪ ,‬והקב"ה חשש שאם יהי' ע"ז אחד כללית‬ ‫הנה זה ממש ענינו של "עברים" שמרגישים כסדר שצריך‬ ‫לא יפנה אף אחד מהם אל הבורא‪ ,‬משא"כ כשכל א'‬ ‫להתרחק מכל העולם ולדבר בשפה אחרת ומזה גופא‬ ‫יחשו ב שיש אלקי האלהים שמסכים לדעתו א"כ יהי'‬ ‫נולדים בנים ונכדים כאברהם אבינו‪62 .‬‬ ‫מח' ביניהם‪ ,‬ואולי יהי' א' שיגיע לאמת‪ .‬וכ' הספורנו‬ ‫[בפסוק ו'] יסוד גדול כי הצורה איך הקב"ה מפיר עצת‬ ‫חטא וענין דור הפלגה‬ ‫הגוים ומניא מחשבות עמים הוא ע"י שעושה ביניהם‬ ‫ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים וגו'‬ ‫מחלוקת אם לסבת הדתות או לסבת הלשונות‪.‬‬ ‫ויאמרו איש אל רעהו וגו' ויאמרו וגו' [י"א א'‬ ‫וברש"י מבואר דחטאם הי' שרצו לעלות לרקיע ולהלחם‬ ‫והלאה]‬ ‫עם הקב"ה דלא כל הימנו שיבור לו את העליונים‪ ,‬או‬ ‫הנה פשטות הכתובים מורה‪ ,‬דהי' להם מעלה שכולם‬ ‫שרצו לעשות סמוכות לרקיע שלא יתמוטט‪.‬‬ ‫ידעו לשון אחד והבינו איש את רעהו‪ ,‬ולכן אמרו איש‬ ‫עכ"פ עיקר מכוון הפי' הוא שהי' כאן גדר מרידה‬ ‫אל רעהו עצות‪ ,‬וכל כוונתם הי' שרצו להשאר ביחד‬ ‫וכפירה בהקב"ה וכחטא ע"ז וכך התבאר בדברי ב"י‬ ‫שלא יהיו נפוצים ע"פ הארץ‪ ,‬ולכן חיפשו מקום להיות‬ ‫הובא בחיד"א‪ ,‬שהבאנו בתחלת הפרשה דדור המבול‬ ‫הי' חטאם בעריות‪ ,‬ודור הפלגה בענין עבודה זרה‪ ,‬וע"ז‬ ‫‪ 62‬ובענין לענין באותו ענין‪ ,‬יש להזכיר מלחמת רבותינו שלא לערב‬ ‫בישיבה לימודי חול‪ ,‬גם מו"ז הג"ר בנציון זצ"ל ביחד עם רבני אנגלי'‬ ‫רומז נח צדיק תמים צדיק לענין עריות‪ ,‬ותמים לענין‬ ‫נלחמו נגד איזה רב שרצה לפתוח באנגלי' ישיבה עם לימודי חול‪,‬‬ ‫ע"ז‪.‬‬ ‫ושמעתי שגם ערך מכתב לרבני בית ספר הזמוניום בלונדון שעיקר‬ ‫לימודם לימודי חול‪ ,‬והוסיפו הרבנים דשם עוד שעה וחצי בסוף היום‬ ‫ללימודי קודש כדי להכינם לישיבה‪ ,‬וקראו לאותם שעות ‪stream‬‬ ‫‪ -[ yeshiva‬זרם ישיבתי] וכתב להם מו"ז שאסור לקרוא כן כיון דסו"ס‬ ‫זה בצירוף לימודי חול‪ ,‬ושם ישיבה הוא רק כשהוא על טהרת הקודש‬ ‫בלי שום תערובות חול‪.‬‬ ‫לט‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫מזה דכשהי' הלשון מסודר דברים אחדים היו יכולים‬ ‫מהפסוקים משמע דהעיקר בענין פגם הדיבור‬ ‫לבנות הבנין להיות ראשו בשמים‪ ,‬ובנ"י בכח התורה‬ ‫אולם צ"ב דלשונות הפסוקים מורה דהכל סובב והולך‬ ‫כתיב ואשים דברי בפיך שימה הוא לשון סידור‪ ,‬שבנ"י‬ ‫בענין הלשון‪ .‬דמתחלה הי' שפה אחת וכתיב ויאמרו איש‬ ‫יכולין בכח התורה להוציא הדיבור בשלימות‪ ,‬ולעתיד‬ ‫אל רעהו הבה נלבנה וגו' ויאמרו הבה נבנה לנו עיר וגו'‬ ‫יהי' באמת הבנין נגמר בשלימות‪ ,‬ולכן בשבת באים‬ ‫ולא כתוב כלל שעשו משהו‪ ,‬וכ' וירד ה' לראות מה‬ ‫להשתחוות דשבת היא בחי' תורה שבכתב‪ ,‬לכן בשבת‬ ‫שבנו והרי לא כתוב כלל שבנו‪ ,‬ואח"כ בלבלם לשבעים‬ ‫ניתנה תורה וקריאת ג"ן סדרים דאורייתא המתגלין‬ ‫לשונות הרי דעיקר הנקודה הוא הדיבור והלשון‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬וחודש היא בחי' תורה שבע"פ ישראל דקדשינהו‬ ‫בזמנים‪ ,‬ובכח אלה הבנינים יבואו להשתחוות‪[ .‬תרנ"ו]‬ ‫עוד צ"ב דממש"כ שפה אחת‪ ,‬ופירש"י לשון הקודש‪ ,‬מ'‬ ‫דעצם הדיבור בלשון הקודש הי' חלק מהעצה‬ ‫עכ"פ הרי מבואר היטב דעיקר פגם דור הפלגה הוא‬ ‫והאפשרות לעשות מה שרצו‪ ,‬וצ"ב מאי נפק"מ איזה‬ ‫שהשתמשו בכח הדיבור שניתן להם כדי לבנות בנין‬ ‫שפה דיברו‪ ,‬העיקר הוא שהבינו אחד את השני‪ ,‬וכן מה‬ ‫שראשו בשמים לעשות דירה לשכינה בתחתונים‪ ,‬לצורך‬ ‫איכפ"ל אח"כ שבלבל לשונם הרי מסתמא אח"כ יכול‬ ‫עצמם ולהיפך ולבנות בנין כדי לנתק עצמם מהקב"ה‪,‬‬ ‫כ" א ללמוד שפת השני ולדבר ביחד ולהתאחד לעשות‬ ‫ולכן ניטל מהם כח הדיבור וניתן לכלל ישראל כדי‬ ‫מה שירצו‪.‬‬ ‫לבנות ביהמ"ק ודירה בתחתונים ע"י כח תורתם‪ ,‬מכח‬ ‫שני בריתות המתבארות בפרשת נח‪ ,‬והם ברית מילה‬ ‫דור המבול ודור הפלגה ברית מילה וברית הלשון‬ ‫וברית הלשון‪ ,‬ובריתות אלו הוא מה שכרת הקב"ה עם‬ ‫והשפ"א מאיר בזה את עינינו‪ ,‬דדור המבול ודור ההפלגה‬ ‫אברהם אבינו וכמ"ש בספר יצירה‪.‬‬ ‫הם ענין שתי בריתות ברית המעור וברית הלשון‪ ,‬וכיון‬ ‫וא"ש לפ"ז דעיקר הדגשת הפסוק הוא זה שהי' להם כח‬ ‫שנקראו בריתות יש להם התקשרות באחדות‪ ,‬וצריכין‬ ‫הדיבור‪ ,‬ושאמרו איש אל רעהו הבה נבנה בנין‪ ,‬דעיקר‬ ‫לסיוע להוציאן מן הכח אל הפועל‪ ,‬וצריכין שמירה ולא‬ ‫הפגם הי' הדיבור‪ ,‬וההכנה לבנות בנין ע"י דיבור זה‪,‬‬ ‫לחנם נכשלו הראשונים בזה‪ ,‬והקב"ה נתן לנו ברית‬ ‫ולזה סילק הקב"ה מהם את כח הדיבור והנחילו לכלל‬ ‫מילה לסיוע לתיקון המעור והתורה לתיקון הלשון‪ ,‬כי‬ ‫כח הדיבור עושה תולדות והתחדשות כמו המעור‬ ‫ישראל שיוכלו לבנות בנין ומגדל אמיתי המחובר‬ ‫שמוליד וממשיך נשמה מן השמים‪ ,‬כן הדיבור אם הוא‬ ‫לשמים‪.‬‬ ‫כראוי בדחילו ורחימו כמו שהיו בראשונים‪ .‬ודור הפלגה‬ ‫לשון הקודש הוא לשון בעצם‬ ‫הי' להם שפה אחת והי' להם כח הלשון‪ ,‬שנק' מדבר‬ ‫מלשון מלכות והנהגה שיש בכח הפה לגזור ולעשות‬ ‫ובזה א"ש מה הי' ההבדל אם ידעו לשון הקודש או‬ ‫התחדשות‪ ,‬כמ"ש הבה נבנה וגו' [שרק דיברו להכין עצמם‬ ‫אח" כ שבלבל שפתם‪ ,‬וכדביאר היטב הגרא"י ברזל זצ"ל‬ ‫לזה] ואח"כ כ' וירד לראות אשר בנו‪ ,‬ולא נזכר עדיין‬ ‫בספרו עיוני רש"י דהרי חלוק לשון הקודש משאר‬ ‫הבנין‪ ,‬מ' שבזה הדיבור עשו בנין וכו' וכוונתם לא הי'‬ ‫לשונות דכל הלשונות אינו לשון בעצם רק הסכמת‬ ‫לטוב ולכן ניטל מהם כח הדיבור וניתן לבנ"י בכח‬ ‫האומות על כל דבר לתת לו כינוי‪ ,‬משא"כ לשה"ק הוא‬ ‫התורה וכו'‪[ .‬תרנ"ד]‬ ‫בעצמותו לשון והיינו שאם אומרים לחם בלשה"ק אי"ז‬ ‫רק כינוי לדבר מאכל שנקרא לחם‪ ,‬אלא שיש במלת לחם‬ ‫עוד כ' במקו"א דהנה כח הדיבור הוא עיקר מעלת האדם‬ ‫כל השורש והקיום של מציאות הלחם‪ ,‬ואפשר לדעת‬ ‫וכ' השמים כסאי והארץ הדם רגלי איזה בית אשר תבנו‬ ‫מזה כל הסגולות והנפלאות שהטביע ה' בלחם‪ ,‬וכן‬ ‫לי וגו' אל זה אביט וחרד אל דברי וגו' והקב"ה הרי‬ ‫מבואר בפוסקים סי' ס"ב וסי' ק"א דתפלה בכל לשון‬ ‫רוצה שיהי' לו דירה בתחתונים‪ ,‬ולזה נתן הקב"ה כח‬ ‫הוא רק אם מבין‪ ,‬אבל בלשה"ק גם באינו מבין‪ ,‬ועי'‬ ‫הדיבור שנא' ואשים דברי בפיך וכו' לנטע שמים וליסוד‬ ‫לשונו של הביאור הלכה סו"ס ק"א בטעם ד"ז‪ ,‬וכן‬ ‫ארץ‪ ,‬והכל בכח כ"ב אתוון דאורייתא‪ ,‬אביט הוא כ"ב‬ ‫בנדרים ונזירות כתבו הראשונים ריש נדרים וריש נזיר‬ ‫דהקב"ה הביט בתורה כמ"ש כמ"פ וירא אלקים כי טוב‬ ‫דכינויי נדרים ונזירות בלשון הקודש מהני גם באינו‬ ‫ואין טוב אלא תורה‪ ,‬ושמים הוא תורה שבכתב וארץ‬ ‫מבין‪ .‬ועי' רשב"א ואורח מישור ריש נזיר‪ ,‬וע"כ דור‬ ‫היא תורה שבע"פ‪ ,‬וע"י התורה יכולין לבנות ביהמ"ק‬ ‫הפלגה שדיברו בלשון הקודש הרי החכימו לדעת סודות‬ ‫להיות שורש למעלה ופרי למטה‪ ,‬כמו שקיימו אבותינו‬ ‫הבריאה ועי"ז רצו לעשות מה שרצו‪ ,‬וגם הדיבור‬ ‫במשכן ובית הבחירה‪ ,‬ודור הפלגה שלא הי' כוונתם‬ ‫בלשה"ק מביא לאחדות מכיון שיסודו אינו מצד הסכמת‬ ‫לש"ש ניטל מהם כח הדיבור ונתבלבלו הלשונות‪ ,‬מוכח‬ ‫מ‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫לעונש רק ללמד ולהורות אדם שחטא‪ ,‬והנה מה ששתק‬ ‫בני אדם אלא שזה לשון שהקב"ה ברא בו את העולם‬ ‫איוב י"ל דלא ידע אם יועיל בכלל אם ימחה‪ ,‬וראי'‬ ‫ודיבר בו עם נביאיו‪ ,‬וממילא יכלו לעשות מה שרצו‪.‬‬ ‫מיתרו שברח ולא מחה כנר' הבין שלא יועיל אם ימחה‪,‬‬ ‫ובפרט אי נימא דגם ידעו את הסודות שבאים מצירופי‬ ‫ולזה באו עליו יסורים להורות על טעותו וכמפורסם‬ ‫לשה"ק‪.‬‬ ‫בשם הגרי"ז מבריסק זצ"ל שהמתייסר זועק מחמת‬ ‫יסורים הגם שיודע שהצעקה לא יועיל לו‪ ,‬אבל כן הוא‬ ‫ונראה דהמסכתא בש"ס היותר מסוגלת לענין זה הוא מס'‬ ‫טבע האדם לצעוק כשכואב לו והשותק בהכרח שאינו‬ ‫נדרים‪ ,‬שעיקר ענינה בפרט בהתחלת המס' הוא כוחה של‬ ‫כואב לו וע" כ באו היסורים לאיוב להורות לאיוב כי‬ ‫דיבור ולשון הקודש והלשונות שבדו חכמים‪ ,‬ולמדנו‬ ‫הצרות של כלל ישראל לא היו אצלו כיסוריו שלו שאם‬ ‫שגם התחלה של דיבור יהודי הוא כבר יד לדיבור שלם‪,‬‬ ‫הי' מרגיש בצרתם הי' צועק ומוחה‪.‬‬ ‫וי"ל בדרך צחות דלכן דוקא בנדרים יש פי' ר"ן שהוא‬ ‫מסתמא יחיד בראשונים שכ"כ עשיר בהסברת הדברים‪,‬‬ ‫וכן הוא ממש במי המבול‪ ,‬כי בוודאי טעמו של נח שלא‬ ‫[באמת גם רשב"ם ב"ב] כיון שע"י מס' נדרים מתקנים‬ ‫התפלל שידע שתפלתו לא תתקבל כי אין תפלה מועלת‬ ‫הלשון והדיבור‪.‬‬ ‫בפחות מעשרה צדיקים‪ ,‬ואעפ"כ נקראים מי המבול מי‬ ‫נח דהי' לו להתפלל כי אם הי' כואב לו אבדן העולם‬ ‫הפטרה לפרשת נח‬ ‫וחורבנו הי' מתפלל וזועק לה' לבל יחרב העולם הגם‬ ‫שידע שאין תפלתו מועלת‪ ,‬ואם לא התפלל הרי שלא הי'‬ ‫החובה להתפלל בעת צרה גם אם לא יועיל‬ ‫כואב לו כ"כ אבדן העולם‪[ .‬ומה שאברהם לא התפלל על‬ ‫כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד‬ ‫פחות מעשרה כיון שאברהם כבר צעק והתפלל על יותר מי' וכיון‬ ‫על הארץ וגו' [ישעי' נ"ד ט']‬ ‫שבפחות מי' לא יעזור א" צ להתפלל עוד אבל נח לא התפלל כלל]‬ ‫ובזוה"ק פרשת נח "אמר לו נח ולי מה אתה עושה וכו'‬ ‫דברי הגר"ח שמואלביץ במלחמת יוהכ"פ‬ ‫ולא ביקש רחמים על העולם‪ ,‬ירד מבול והכרית בני‬ ‫[כיון שבשנות תשפ"ד‪-‬ה היו כל דבריו נוגעים ממש למעשה לכן‬ ‫העולם ולפיכך מי נח כתיב מי נח וודאי שבו הי' תולה‬ ‫העתקתים ‪]63‬‬ ‫שלא ביקש רחמים על העולם"‪[ .‬עי' בדברינו בתחלת‬ ‫אחרי מלחמת יוהכ"פ [תשל"ד נדפס בשיחות מוסר עמ' תנ"ו]‬ ‫הפרשה שצטטנו כל דברי הזוה"ק ומש"כ בזה]‬ ‫דיבר הגר"ח לבני ישיבת מיר בענין מה שמוטל עלינו‬ ‫והנה נח מסר נפשו לקיום העולם‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל‬ ‫בעת כזאת והביא יסוד הנ"ל של מי נח‪ ,‬דחזינן שנקרא‬ ‫[תנחומא נח אות ט'] א"ר לוי כל אותן י"ב חודש לא טעם‬ ‫שנח גרם למבול‪ ,‬ואם זה לענין תפלת יחיד על דור‬ ‫טעם שינה לא נח ולא בניו שהיו זקוקים לזון את הבהמה‬ ‫שכולו חמס‪ ,‬ק"ו לתפלת רבים של ישיבה שלמה שגדול‬ ‫ואת החי' ואת העופות וכו' ובאור החיים הק' [לעיל ט' ג']‬ ‫כח תפלת רבים‪ .‬ובמלחמת מדין כ' ב"פ אלף למטה אלף‬ ‫דלכן הותר לנח לאכול בשר בעלי חיים הואיל וטרח‬ ‫למטה [במדבר ל"א ד'] דאלף למטה מכל שבט למלחמה‬ ‫ויגע בהם בתיבה וכ"ז מורה על גודל מסירות נפשו של‬ ‫ואלף השני מכל שבט ושבט לתפלה הרי שצריכין חד‬ ‫נח לקיום העולם ובכל זאת לא התפלל על בני דורו‪,‬‬ ‫ותמוה מאוד מדוע באמת לא התפלל?‬ ‫‪ 63‬כתוב בקהלת י יד "וְ הַ ָסכָל י ְַרבֶה ְדבָ ִּרים ֹלא יֵדַ ע הָ ָאדָ ם מַ ה שֶ יִּהְ יֶה ַואֲשֶר‬ ‫ובאמת בזוה"ק בעצמו חילק בין מה שאברהם התפלל‬ ‫יִּהְ יֶה מֵַאחֲרָ יו מִּ י ַיגִּיד לוֹ‪ ":‬וברש"י שם פי' "לא סוף דבר שאינו יודע מה‬ ‫יהי' לאחר זמן אלא אף ההווה עכשיו מאחריו שלא כנגד עיניו אלא‬ ‫על סדום ונח לא התפלל‪ ,‬דאברהם לא התפלל אא"כ יש‬ ‫מאחורי ערפו מרחוק צריך הוא שיהא מי יגיד לו" והנה בשנות תשפ"ד‪-‬‬ ‫עשרה צדיקים אבל בדורו של נח לא הי' עשרה צדיקים‪,‬‬ ‫ה שעבר עלינו התחלפו החדשות בכל עת‪ ,‬עד שאחד טרח לכתוב כתבה‬ ‫שלמה איך הוא חושב שצריך לעשות במלחמה כעת ועד שכבר הי' מוכן‬ ‫ולזה גופא לא התפלל אברהם אם לא יהי' עשרה כיון‬ ‫למסור לדפוס נאמר לו שכבר נשתנו הדברים וכל מש"כ לא נוגע כלל‬ ‫שמדור המבול נשתיירו שמנה ולא נתלה העולם‬ ‫ואפשר לזרוק לפח‪ ,‬וכן הוא בכל העיתונים שהחדשות שלפני כמה ימים‬ ‫כבר לא נוגע שכבר נתחדשו כמה דברים‪ ,‬ובכן נתבטל הרבה זמן על‬ ‫בזכותם‪ ,‬וא"כ א"ש מה שנח לא התפלל שידע שתפלתו‬ ‫דברים שאינם מתקיימים‪ ,‬וזה כוונת שלמה שהסכל מרבה דברים‬ ‫לא יתקבל‪ ,‬אלא דא"כ תק' למה יש תביעה עליו על שלא‬ ‫כשאינו יודע כלל מה יהי' ברגע הבא וגם מה שקורה כעת נעלם ממנו‪,‬‬ ‫וכ"ז בגשמיות‪ ,‬אבל עניני חיזוק הנאמרים בשעת צרה נוגע בכל עת‬ ‫התפלל והרי טעמו עמו שבלא"ה לא יעזור?‬ ‫דהתורה וחיזוקיה הם נצחיים‪ ,‬וכן י"ל לענין דברי החיזוק ששמענו‬ ‫בתחלת שנת תשפ"ד אחרי האסון הנורא בשמחת תורה נוגע גם כעת‪,‬‬ ‫וביאר בזה הגר"ח שמואלביץ זצ"ל [שיחות מוסר מאמר ז]‬ ‫כגון שלא להסחף לכוחי ועוצם ידי‪ ,‬והחובה לישא בעול ולהרגיש צרת‬ ‫ע"פ מש"א חז"ל סוטה י"א דאיוב ששתק בעצת פרעה‬ ‫אחרים‪ ,‬ובכן אעתיק לקמן חלק ממש"כ אז עם כמה וכמה הוספות‬ ‫שנתחדשו‪ .‬ואז גם הבאתי באריכות הרבה מדברי חיזוק של מו"ר‬ ‫נידון ביסורים‪ ,‬דכבר נתבאר דיסוד יסורים ותכליתם אינו‬ ‫הגרמ"י רייזמן שליט"א אבל מחמת אריכות הדברים השמטתים‪.‬‬ ‫מא‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫ב‪ :‬יסוד הב' שלא לפחד שזה עיקר סכנת המלחמה‬ ‫נגד חד אחד המתפלל נגד אחד הלוחם וזהו חידוש גדול‬ ‫ואמרו סוטה מ"ד שתחלת נפילה ניסה ולכן אמרה תורה‬ ‫בתורת חיוב התפלה בנדון זה‪ .‬גם משה רבינו תבע את‬ ‫כמה לאוין שלא לפחד במלחמה‪ ,‬ובחז"ל שיש תביעה‬ ‫כלל ישראל שלא התפללו בעדו שיחי' ויביא אותם לא"י‬ ‫‪65‬‬ ‫על יעקב על שפחד מעשיו‪ .‬אך תנאי למה שאינו ירא‬ ‫[דב"ר פ"ג י"א] הרי שבכח תפלת רבים להועיל יותר‬ ‫הוא כמאמר הבעל תשובה [הושע י"ד ד'] אשור לא‬ ‫מתקט"ו תפלות של משה רבינו שלא הועילו לו‪.‬‬ ‫יושיענו [הכוונה אצלינו לארה"ב] על סוס לא נרכב‬ ‫[הכוונה אצלינו למטוסי קרב] ולא נאמר עוד אלהינו‬ ‫עוד הביא אז מש"כ בברכות סג‪ .‬כל המרפה עצמו מד"ת‬ ‫למעשה ידינו [זה הצבא] אשר בך ירוחם יתום‪ ,‬שאין לו‬ ‫אין בו כח לעמוד בעת צרה‪ ,‬הרי שהכח לעמוד בעת צרה‬ ‫שום משענת רק ד' לבדו יצילינו‪ ".‬ע"כ דברי הגר"ח‬ ‫הוא חיזוק בלימוד תורה ועל בני הישיבות מוטל חיוב‬ ‫שמואלביץ זצ"ל‪.‬‬ ‫זה ביותר‪ ,‬ועל האברכים לומר לנשותיהם ד' הגמ' ברכות‬ ‫יז‪ .‬דעיקר זכות נשים גם בזמן רגיל הוא רק במה דנטרן‬ ‫עד כמה היו הדברים נכונים גם בשנים האחרונות‪ ,‬ובכן‬ ‫לגברייהו שחוזרים מביהמ"ד ומוליכין בניהם לת"ת‬ ‫היה עלינו להתחזק להתפלל לשלום אלו הנמצאים‬ ‫וכש"כ בעת צרה כזאת‪ .‬וגם המן הרשע הבין דעיקר‬ ‫בסכנה‪ ,‬וגם אם יפתה לנו היצר שתפלה שלי לא יעזור‪,‬‬ ‫נצחון מרדכי עליו הי' ע"י לימוד תורה כמבואר במדרש‬ ‫מ"מ יש להתפלל מצד מה שכואב לו‪ ,‬וכש"כ שזה לא‬ ‫ויק"ר פכ"ח ו' לענין הל' עומר‪ .‬ובעירובין סג‪ :‬דהמלאך‬ ‫נכון שזה לא עוזר דפשוט דכל תפלה של איש ישראל יש‬ ‫התגלה ליהושע בעת מלחמה על שביטלו ד"ת ואז לן‬ ‫לו איזה השפעה‪ .‬ואם לא נתפלל יהי' נקרא הצרה על‬ ‫יהושע בעומק של הלכה הרי דבעי' לימוד התורה‬ ‫שמינו כמו "מי נח"‪ .‬עוד יש לנו להתחזק בלימוד תורה‪,‬‬ ‫בעומק להצילם מסכנת המלחמה‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫ולבטוח בה' ולא לפחד כלל‪.‬‬ ‫עוד שתי יסודות אמר א‪ :‬מה דמבואר בב"ב י‪ :‬דהרוגי‬ ‫לוד אין כל ברי' יכול לעמוד במחיצתן כיון שמסרו‬ ‫נפשם בעד ישראל‪ ,‬וכזה י"ל על אלו שמוסרים נפשם‬ ‫‪ 65‬כדאי לצטט דברי מרן הגרח"ק זצ"ל בספרו ארחות יושר‪ ,‬ערך פחד‬ ‫עבור הצלתינו שאין כל העולם יכול לעמוד במחיצתם‪,‬‬ ‫ודאגה‪" ,‬יש אנשים שמפחדים תמיד ומתיראים מכל מיני פרעניות כגון‬ ‫והחיוב שיש עלינו להתפלל בעדם הוא בלי גבול שהרי‬ ‫ממחלות וממלחמות ומאנשים רעים וכו' והם כל ימיהם בפחדים‬ ‫ודאגות מכל מיני דברים שמא יהי' כך שמא יהי' כך‪ ,‬ויש שמרוב פחדים‬ ‫רק עבור פותח פתח לחבירו אמרו חז"ל שמו"ר פ"ד ב'‬ ‫מתיראים לנסוע למקום אחר‪ ,‬וזו הנהגה מאד לא טובה כמ"ש ברכות ס‪.‬‬ ‫נפשו חייב לו ק"ו למי שמוסר נפשו בעדנו החיוב עלינו‬ ‫שהי' תלמיד שהי' מפחד וא"ל רי"ש בר"י שהוא חוטא וכ"ז בא ממיעוט‬ ‫‪64‬‬ ‫אמונה‪ ,‬שאם הי' מאמין באמונה שלימה שהכל בא מהקב"ה ואין אדם‬ ‫בלי גבול הוא‪.‬‬ ‫נוקף וכו' א"כ מה לו לפחד‪ ...‬ואנחנו תמיד כל רגע ביד ה' בין בזמן‬ ‫מלחמה ובין בזמן שלום‪ ,‬והרבה דרכים למקום‪ ,‬ואין לפחד רק‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬ולפחד שמא יעבור על אחת מהעבירות ח"ו או לא יקיים‬ ‫המצוות וחוץ מזה אין לפחד כלל‪ ,‬ואע"ג שצריך זהירות זה מדין‬ ‫השתדלות בכ"ד מה שאפשר אבל הפחדים והדאגות אין להם מקום‬ ‫כלל"‪.‬‬ ‫‪ 64‬יל"ע אם יש להכיר טוב לאלו מחילונים השונאים אותנו וכל מה‬ ‫‪ 66‬ואף שיהי' טענה עלינו אם לא נתפלל ולא נישא בעול מ"מ אין לומר‬ ‫שלוחמים הוא לטובת עצמם ומי שהולך עם השקפה שלהם‪ ,‬האם מגיע‬ ‫שאנחנו אשמים במה שקרה‪ ,‬ודברים כדרבונות אמר בזה הג"ר יחיאל‬ ‫להם הכרת טובה‪ ,‬והנה לענין כלל המדינה אמר הג"ר דוד סולובייציק‬ ‫יעקבזון שליט"א מה שיש תולים אסון שמחת תורה תשפ"ד בכל מיני‬ ‫זצ"ל הרבה פעמים [ראה שיעורי הגרמ"ד הלוי עה"ת דרוש ואגדה עניני‬ ‫דברים ששייכים במחנינו או שלא התפללנו מספיק בר"ה ויו"כ או‬ ‫השעה עמ' תקי"ח בדבריו לרב מזרחי וכן כמ"פ בספר שם] שעצם‬ ‫שחסר בכח התורה שלנו‪ ,‬מה שקיבל מגדולי ישראל בעת מלחמת‬ ‫המדינה הוא צרה גדולה לכל ישראל והוא חלק מחבלי משיח שכבר‬ ‫יוהכ"פ שהי' ממש מצב כזה‪ ,‬והיו שתלו במכשולות אצל שומרי תורה‬ ‫נשפך הרבה דם ישראל מחמת הקמת המדינה וכל המציאות שהערבים‬ ‫ומצוות ורב אברמסקי זצ"ל והגרא"ם שך זצ"ל ועוד כעסו מאד ע"ז‪,‬‬ ‫מאורגנים עם מדינה שלהם ושיש להם צבא ונשק הוא רק ע"י הקמת‬ ‫ואמרו שהנוסח הנכון הוא שהי' כאן חסד גדול שהקב"ה גלגל המלחמה‬ ‫המדינה וזה גורם כל השנאה אלינו עי"ש באריכות וא"כ לפ"ז אין לנו‬ ‫דוקא בזמן רצון כיו"כ שאנו עוסקים בתשובה ותפלה כדי שיהי' לנו‬ ‫להכיר טובה בכלליות כיון שהם גרמו לנו הסכנה‪ ,‬ומ"מ יש לדון דעתה‬ ‫הרבה זכיות ויצטמצם הנזק‪[ ,‬וכן הבאנו ממו"ז הג"ר יעקב סניידערס‬ ‫אחרי שכבר יש מציאות המדינה ואנו נמצאים במצב סכנה‪ ,‬ואנו צריכים‬ ‫זצ"ל] וכן י"ל מה שסיבב הקב"ה שיהי' בשמיני עצרת כדי שיום עצום‬ ‫איזה הגנה ע"פ דרך הטבע מחמת חובת השתדלות‪ ,‬ואם יבוא אחד מן‬ ‫כזה יגן עלינו שלא יהי' נזק כ"כ גדול‪[ ,‬וכן י"ל בענין נס העצום של‬ ‫הצבא לשאול רב ופוסק האם עליהם להגן על עיירות מפני הסכנה‬ ‫המטוס שלא נתרסק בלוד בחג הסוכות תשפ"ז שבעצם המחבל תכנן‬ ‫לכאורה יפסקו שכן‪ ,‬ולא נימא דכולנו נכנס לבית המדרש ונסמוך על נס‪,‬‬ ‫לרסקו כבר בחודש תמוז‪ ,‬רק הקב"ה זימן שינסה כן דוקא בחג הסוכות‬ ‫וא"כ אולי מגיע להם הכרת הטוב דסו"ס לולא שילכו לשם לא נוכל‬ ‫שזכותם של ישראל גדול] ויש להדגיש שאנחנו לא אשמים כמו‬ ‫לחיות ולשבת וללמוד‪ ,‬וי"א שכיון שהשונאים באים מחמת עוברי‬ ‫ששמעתי בזמנו מפי מרן הקה"י זי"ע דלא יתכן שאדם אשם כשלא‬ ‫עבירה וכמ"ש ולא תקיא הארץ וגו' א"כ הם אשמים בכ"ז‪[ ,‬עי' מש"כ‬ ‫התכוון במזיד לגרום רע‪ ,‬רק שיש נסיון שאנו צריכים לעמוד בו‬ ‫להלן בשם הג"ר יחיאל יעקבזון שליט"א שאנחנו באמת לא אשמים ‪-‬‬ ‫ולהתרומם על ידו ולהשתנות עי"ז‪ ,‬וגדולי תורה אמרו שעיקר הנסיון‬ ‫לא אמר שהם אשמים אבל עכ"פ אנחנו לא אשמים]‪ .‬ומ"מ יש סבה‬ ‫הוא אמונה ובטחון ולעקור ההשקפה של כוחי ועוצם ידי‪ .‬ועיקר פחד‬ ‫להכיר טובה דעי' מכתב מאליהו ח"ה עמ' ‪ 79‬על מה שהתורה אסרה‬ ‫גדולי הדור אז‪ ,‬היה בשעה שהתחילו לבטוח בצה"ל‪ ,‬ואז במלחמת‬ ‫לתאב מצרי כי גר היית בארצו וזה פלא גדול שהרי עבדו בנו עבודת‬ ‫ביוהכ"פ אמרו שהי' חסד גדול שהתנפץ הכוחי ועוצם ידי‪ ,‬וביחס למה‬ ‫פרך ושחטו את הילדים שלנו‪ ,‬והיו כפויי טובה אחרי שהחי' אותם יוסף‬ ‫שהי' יכול לקרות הי' חסד גדול‪ .‬ועיקר מה שהעצים אצלינו ההרגשה‬ ‫ברעב‪ ,‬ואעפ"כ כיון דסו"ס הי' לנו שם איזה מגורים אנו חייבים להכיר‬ ‫של כוחי ועוצם ידי הוא העיסוק בחדשות‪ ,‬ולכן אני ממליץ לא להתעסק‬ ‫טובה‪ .‬וי"ל דהתם סו"ס מתחלה קיבלו את פנינו יפה‪.‬‬ ‫מב‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫דאי"ז רצון ה' לומר שאנו מרגיש רק היימישע יידען‪,‬‬ ‫והנה במש"א הגר"ח על החיילים להשוותם להרוגי לוד‬ ‫דענין כנסת ישראל הוא מושג הרבה יותר רחב‪ .‬וכשאמר‬ ‫שנוגע גם לזמנינו שהרבה חיילים נהרגו רח"ל ויש מהם‬ ‫ישעי' הנביא "ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב" [ישעי'‬ ‫גם שומרי תורה ומצוות‪ ,‬הנה גם אי לא נפליג כ"כ לומר‬ ‫ו' ה'] לקח המלאך רצפה מעל המזבח ויגע על פיו‪,‬‬ ‫שהם במדרגת הרוגי לוד שהיו יהודים יראים ושלמים‬ ‫ואחז"ל [שהש"ר א' ל"ח] שאמר הקב"ה רצוץ פה שדיבר‬ ‫שבאו מעצמם למסור נפשם להצלת ישראל‪ ,‬מ"מ וודאי‬ ‫‪69‬‬ ‫דלטוריא על בני‪.‬‬ ‫שיש להם כפרה ואפשר לקרות עליהם נקום נקמת דם‬ ‫עבדיך השפוך וחובה עלינו להשתתף בצערן‪ ,‬ויש אלפי‬ ‫משפחות בישראל שאיבדו יקיריהן במשך שנתיים‬ ‫היה סגורים מחמת שמירת שבת‪ ,‬כן ביישוב תפרח ששערי' היו סגורים‪,‬‬ ‫האחרונות‪ ,‬ובכן חובה עלינו להשתתף בצערם‪ 67,‬ואולי‬ ‫[והי' נראה במצלמות שעברו דרך שם ולא נכנסו מחמת השער] וכן‬ ‫בעיר אופקים נתבלבלו ולא נכנסו לבתי כנסיות כפי שנתברר שכן הי'‬ ‫כאן המקום לחזור על דברים שאמר מו"ר הגרמ"י רייזמן‬ ‫התוכנית שלהם‪ ,‬רק הלכו לחלק החילוני‪ ,‬והיישוב שהי' בה עיקר הטבח‬ ‫שליט"א באסרו חג שמיני עצרת תשפ"ד יום אחרי‬ ‫רח"ל הי' מאד יוקרתי ובדווקא נגד שמירת שבת‪ ,‬ולא עזר כל מה שניסו‬ ‫לדבר אתם‪ .‬וכבר הבאנו בעניני ר"ה בשם הערל"נ ועוד‪ ,‬שבשנה שר"ה‬ ‫הטבח הנורא בענין חובת השתתפות בצערן של ישראל‬ ‫חל בשבת השבת היא שפועלת במקום השופר‪ ,‬וא"כ עד כמה שחסר‬ ‫אפי' על אלו הרחוקים מתו"מ ובמדרגת אלו שנהרגו על‬ ‫בשמירת שבת יש סכנה גדולה‪ .‬ובמשך שנת תשפ"ד נתפרסמו סיפורים‬ ‫רבים על שומרי שבת או אלו שקיבלו לשמור שבת שניצלו באופן פלאי‪.‬‬ ‫קידוש ה'‪:‬‬ ‫עוד ראינו ניסים גדולים איך שאויבינו לא מצליחים לפגוע בנו בפרט‬ ‫לפני פסח תשפ"ד ולפני ר"ה תשפ"ה שנשלחו מאירן מאות טילים ולא‬ ‫"המצב קשה ומר מאד‪ ,‬אחרי ככלות הכל כולנו כלל‬ ‫נפגע ממנו איש יהודי‪ ,‬ושוב אח"כ נתגלו מסמכים שחמאס בעצם‬ ‫התחנן לחיזבאללה ואירן שיצטרפו לתקוף את ישראל בבת אחת מכל‬ ‫ישראל‪ ,‬בשעה שנתבשר לאברהם אבינו על הפיכת סדום‬ ‫הצדדים שאז ע"פ דרך הטבע לא הי' שום סיכוי לינצל‪ ,‬וכן התגלה‬ ‫התחנן אברהם כמה וכמה פעמים‪ ,‬אולי יש אולי יש‪,‬‬ ‫שבעומק לבנון כבר הכינו אמצעי לחימה רבים מאד שע"פ דרך הטבע‬ ‫היו יכולים ליכנס לכבוש את הארץ מצפון‪ ,‬אבל שומר ישראל הכניס‬ ‫וחז"ל אומרים שאברהם יצא לדורון תפילה ומלחמה‪,‬‬ ‫בלבם שלא יסכימו ובזה ממילא השתבש כל התוכניות שלהם‪ ,‬ועדיין‬ ‫מה היתה המלחמה‪ ,‬הדיבורים שאמר כלפי מעלה‬ ‫לא ניטלה הבחירה ולכן נתן הקב"ה מקום למי שרוצה לתלות הכל‬ ‫'חלילה לך'‪ ,‬על מי הוא לוחם‪ ,‬על אנשי סדום הרעים‬ ‫בכוחי ועצם ידי‪ ,‬אבל אנחנו יש לנו להתבונן איך שאין לנו להשען אלא‬ ‫על אבינו שבשמים בפרט אחרי שהצבא יש לו כעת כמה הצלחות‬ ‫והחטאים לה' מאד‪ .‬וכש"כ שמדובר כאן בבני אברהם‬ ‫מתעורר שוב הסכנה ממחשבת כוחי ועצם ידי לזה צריך הרבה לחזור‬ ‫יצחק ויעקב שהרבה מהם הם בבחי' תינוקות שנשבו‬ ‫על כל הנסים שעושה אתנו הקב"ה ואם ה' לא ישמר עיר שוא שקד‬ ‫שומר‪.‬‬ ‫אשר אין יודעין בין ימינם לשמאלם‪ ,‬ושכינה אומרת‬ ‫ומה שרואים שהקב"ה שומר עמו ישראל גם דרך רשעים שאינם‬ ‫קלני מראשי קלני מזרועי‪ ,‬ובמדרש רבה שמות [פ"ב פ"ו]‬ ‫שומרים תו"מ ואף שאין הקב"ה עושה ניסים ע"י רשעים כמבואר‬ ‫ברמב"ן סו"פ בחקותי ובשו"ת הרשב"א ח"ד סי' רצ"ו לענין יונתן דבזה‬ ‫עה"פ "ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר משה‬ ‫פדו את יונתן מן המיתה שהוכיחו שהי' רק שוגג באכלו מן הדבש‬ ‫משה" [שמות ג' ד'] בלא פסיק טעמא כמו ב"אברהם‬ ‫דאל"כ אין הקב"ה עושה נס ע"י רשעים‪ ,‬וכבר העיר בזה הגה"ק‬ ‫מסאטמר זי"ע בקו' על הגאולה ועל התמורה‪ ,‬הרי מאידך מצינו‬ ‫אברהם ויאמר הנני" [בראשית כ"ב י"א] משל לאדם שנתן‬ ‫שהקב"ה הציל את ישראל ע"י ירבעם בן יהואש מלך ישראל שעשה‬ ‫עליו משוי גדול וקורא פלוני פלוני קרובי פרוק מעלי‬ ‫הרע בעיני ה' [מלכים ב' כ"ג] ואחז"ל [סדר אלי' זוטא ט'] דזכות מצוה‬ ‫אחת שלא קיבל לשה"ר על עמוס עמדה לו‪ ,‬וכן אחאב שהי' רשע ועובד‬ ‫משוי זה‪ ,‬שביקש ממשה רבינו שיפרוק המשוי מעליו‬ ‫ע"ז ודורו עובדי ע"ז ניצחו במלחמות‪ ,‬ובהכרח שיש חילוקים בענין זה‪,‬‬ ‫כביכול מצערן של ישראל‪[ ,‬כמו מי שקורא הצלה הצלה‬ ‫ועוד דבזמנינו גם הניסים עצמם לא קורים על ידיהם כגון מה שנופלים‬ ‫הרבה טילים בשטחים פתוחים שלא תולה בהם כלל‪ ,‬ורק איזה הצלחות‬ ‫בכפילות בלי פסיק באמצע] והרי התם במצרים מדובר‬ ‫שאפשר להלביש בדרכי הטבע הקב"ה עושה על ידם וי"ל דבזמן הסתר‬ ‫במגדלי בלורית ולא שומרים ברית מילה מעת פטירת‬ ‫פנים הקב"ה משאיר מקום לנסיון דכוחי ועוצם ידי‪ ,‬ועוד כדי ששומרי‬ ‫יוסף הצדיק‪ ,‬והולכים בלילה לטרטיאות וקרקיסאות‪,‬‬ ‫תו"מ יוכלו לשבת וללמוד ולא יצטרכו להתעסק במלחמות אז הקב"ה‬ ‫משתמש בחילונים‪ ,‬וע"ע לשון שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד סי' ח‬ ‫וא"כ היו נראים יותר כאותם שגרים בעוטף עזה‪ ,‬ועליהם‬ ‫"ובדבר יהודי שנחטף באוגנדא וניצול משם ע"י החיילים שבאו לשם‪,‬‬ ‫צעק הקב"ה "הצילו הצילו" והגה"ק מקלויזנבורג זי"ע‬ ‫מסתבר שיש להחשיב זה לנס גלוי‪ ,‬כי בדרך הטבע לא היה אפשר להיות‬ ‫דבר כזה‪ .‬וכל מה שנעשה בעולם הוא רק יד השי"ת בין הטוב ובין ח"ו‬ ‫צעק באמצע ההושענות‪ ,‬הושענה פדוי' טובי'‪ ,‬שאם‬ ‫להיפוך‪ ,‬והוא המכה והמרפא‪ .‬והוא עשה שנשבו‪ ,‬והוא עשה ההצלה‬ ‫תאמר שאין אנחנו ראויים לגאולה‪ ,‬הרי אלו שנפדו ע"י‬ ‫בזה שנתן אומץ ורצון שילכו להציל‪ ,‬ואשר הצליח דרכם שהצילו‪.‬‬ ‫ודרכי השי"ת שעשה הנס ע"י פושעים נעלמו ממנו‪ .‬ואסור לשום אדם‬ ‫משה הנקרא טוביה היו מגדלי בלורית ולא שומרי ברית‪,‬‬ ‫להתחכם בקושיות על הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אלא תמים תהיה עם ה'‬ ‫וא"כ לא נימא למה יהי' איכפ"ל באותם יישובים‬ ‫כמפורש בתורה"‪.‬‬ ‫‪ 69‬ומשל לאב שבנו ירד מן הדרך רח"ל‪ ,‬וכועס עליו מאד‪ ,‬ומ"מ אם‬ ‫שמחללי שבת‪[ ,‬דשני יישובים ששמרו שבת ניצלו ‪]68‬‬ ‫יארע לו תאונה יבוא מהרה לעזור לו ואם ימות מיתה משונה וודאי‬ ‫יצטער ויבכה מאד‪ ,‬וא"כ למה כ"כ קשה להבין שהקב"ה אביהם של‬ ‫ישראל מצטער ובוכה על הריגת מחללי שבת ובעלי עבירה ובפרט אם‬ ‫בחדשות שבלא"ה אין לנו שליטה במצב והכל מתנהל ע"י הקב"ה‪ .‬ע"כ‬ ‫הם תינוקות שנשבו‪ .‬ועוד וכי מה לך להתגאות אם אתה זכית להיות‬ ‫מדברי הרב שליט"א‪.‬‬ ‫נולד בתוך משפחה שומרי תו"מ והוא לא זכה לכך וכי הוא אשם‬ ‫‪ 67‬נתפרסם על הגה"צ ר' יצחק קולדצקי שליט"א חתן מרן הגרח"ק זצ"ל‬ ‫בכך?? וכי אם היית נולד במצב כמותו היית יותר טוב ממנו?‪ -‬מורינו‬ ‫שמאז שמחת תורה תשפ"ד הוא ישן בלילה על קרש קשה‪.‬‬ ‫הג"ר אפרים רוטשילד שליט"א בשמעו מאלו האומרים מה איכפ"ל הרי‬ ‫‪ 68‬זה באמת פלא גדול איך שאף שהצליחו המחבלים ליכנס ברוב יישובי‬ ‫בין כך אלו לא שמרו תו"מ ומגיע להם‪ .‬וכן אמר מו"ר הגרצ"מ‬ ‫עוטף עזה מ"מ באלו השומרים שבת לא הצליחו‪ ,‬כאשר שערי הכניסה‬ ‫מג‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫וכמבואר בסנהדרין מז‪ .‬דגם באינו עושה מעשה עמך‬ ‫ועצם מה שצריך להרגיש בצרת ישראל גם אם אינו‬ ‫ונהרג מתוך רשעו הו"ל כפרה מיד גם לפני קבורה וד'‬ ‫נמצא בצרה ממש ידועים ד' הרמב"ם פ"א מהל' תענית‬ ‫רוב ראשונים ואחרונים דגם במתו בלי תשובה [עי' ש"ך‬ ‫ה"ג ופ"ג מתשובה הי"א שמי שלא איכפ"ל ופורש מן‬ ‫יו"ד סי' ש"מ סק"ט דאומרים עליו קדיש ומתאבלים עליו ועי'‬ ‫הציבור ה"ז אכזרי ואין לו חלק באלקי ישראל ואין לו‬ ‫בשו"ת דובב משרים סי' כ"א אולם ד' המאירי דדוקא שמת בתוך‬ ‫חלק לעוה"ב‪ ,‬ובחת"ס בספרו תורת משה פ' בהעלתך‬ ‫תשובה]‪ ,‬וראי' ממש"כ בתהילים ע"ט ב' נתנו את נבלת‬ ‫[במדבר י"א י'] עה"פ וישמע משה את העם בכה‬ ‫עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידך לחיתו ארץ‬ ‫למשפחותיו וגו' ובעיני משה רע‪ ,‬כי מה שהי' איכפ"ל‬ ‫דעבדיך קאי בנהרגו ע"י גוים דהו"ל כפרה‪ ,‬כיון דלאו‬ ‫למשה הוא זה שהצטערו רק על עצמם ועל משפחותיהם‬ ‫כי אורחי' מת‪[ ,‬וברש"י תהילים שם ע"פ שוח"ט דגם חסידך‬ ‫איש לפתח אהלו‪ ,‬ולא פנו כלל לצרת חביריהם‪ .‬ועצם זה‬ ‫קאי על נהרג מתוך רשעו] ובח"א מהרש"א דגם דבטל ד'‬ ‫שאתה מרגיש בצרת חבירך מועיל להקל לו בסבלו‪ ,‬וזה‬ ‫מיתות ב"ד דין מיתות ב"ד לא בטל והרי כל הנסקלים‬ ‫כענין צדקה שמקרבת את הגאולה‪ .‬ויש שו"ע שלם איך‬ ‫ניתלין ואז בשרם לעופות‪ ,‬וא"כ במחלל שבת שחייב‬ ‫להתנהג כשיש צרה [עי' סי' תקע"ד ס"ד שמצוה להרעיב עצמו‬ ‫סקילה יהרג ע"י גוים וישאר בשרם לעוף השמים‪ ,‬ואכן‬ ‫בעת רעבון ואסור לשמש מטתו] וא"כ יש למעט במוזיקה‬ ‫בשו"ת חת"ס יו"ד של"ג פסק עפ"י סוגיא זו דבנהרג‬ ‫ונוחות‪ ,‬ואם מתחיל להקשות איפה בדיוק כ' בשו"ע‬ ‫מתוך רשעו שאפשר לקברו בקברי אבותיו‪ ,‬וא"כ אלו‬ ‫שאין לשמוע מוזיק וכדו' זה גופא מורה שאינו מרגיש‬ ‫שנהרגו בבוקרו של שמחת תורה באותה מסיבה נוראה‬ ‫בצרת ישראל‪ ,‬ור' יהודה הלוי אמר איך יערב בפי לאכול‬ ‫של חילול שבת ותערובות‪ ,‬יתכן שכבר לא הי' להם‬ ‫ולשתות בעת אראה שגויות שלך נגררים‪ .‬וסתם להגיד‬ ‫תקוה לשוב‪ ,‬ואבות אבותיהם בעולם העליון בכו‬ ‫פרק תהילים אחר שחרית ברגל א' לחוץ זה לא נקרא‬ ‫והתפללו עליהם שיזכו לא להדחות‪ ,‬והקב"ה זיכה אותם‬ ‫להשתתף בצרת ישראל‪ ,‬היו צדיקי פולין שהיו בא"י‬ ‫שימותו בצורה שיהי' להם כפרה כזה ויתכן שזכו להגיע‬ ‫בעת המלחמה וראו איך שבכו והתפללו כ"כ חזק‪,‬‬ ‫לתיקונם מיד‪ ,‬ולא יצטרכו כלל לגילגול‪ ,‬ועליהם י"ל‬ ‫ואמרו שאם היו מתפללים בכה"ג בשאר מקומות היו‬ ‫נקום נקמת דם עבדיו השפוך וכן יש לכתוב על מצבתם‪,‬‬ ‫יכולים לעצרו המדת הדין‪ ,‬ויש שפוטרים עצמם בנתינת‬ ‫ועי' שו"ת מהרי"ל סי' ע"ב דהני שנהרגו מתוך רשעם‬ ‫צ'ק כשלא קשה לו כ"כ רק שרוצה להרגיע המצפון‪70 .‬‬ ‫‪71‬‬ ‫מקרי קדושים וחסידים ע"פ גמ' הנ"ל ומזה מנהג‬ ‫ישראל לקרוא כל מי שנהרג ע"י גוי "קדוש"‪ ,‬ובשו"ת‬ ‫האם הנרצחים החילונים יש להם כפרה‬ ‫מהר"ח או"ז סי' י"ד דמי שאומר על נהרג מתוך רשעו‬ ‫ונקראו קדושים‬ ‫שאין מתאבלין עליו יש בזה משום הוצאת לעז וצריך‬ ‫כפרה ותענית שני וחמישי עד ר"ה ‪ 72‬ובזה יישב ספר‬ ‫ואלו הרחוקים מתו"מ שנהרגו יתכן שנקרא שמתו על‬ ‫עטרת צבי [נכד ההפלאה] עמ"ס סנהדרין שם‪ ,‬מה שדוד‬ ‫קידוש ה' שא"א לעמוד במחיצתם‪ ,‬וגם אי נימא דלא‬ ‫התפלל על שונאים שלו שירדו חיים שאולה היינו שלא‬ ‫נקרא על קידוש ה' דאולי לא נהרגו על עצם היותם‬ ‫ימותו מיתת עצמם דאסור להתפלל על רשע שימות דאז‬ ‫יהודים רק מצד הכיבוש הישראלי‪ ,‬מ"מ כפרה מיהת‬ ‫לא יהי' לו תיקון דיתמו חטאים ולא חוטאים‪ ,‬אבל אם‬ ‫אית להם כיון שנהרגו ע"י גוים גם אם הי' מתוך רשעם‪,‬‬ ‫יהרג יהי' לו תיקון‪ ,‬ואולי לכן נפתח פרק זה במזמור‬ ‫זילברברג שליט"א שכלל ישראל היא קומה שלימה וצריך להיות‬ ‫איכפ"ל מה שקורה לכל סוג יהודי‪ ,‬ובפרט יש לרחם עליהם על אלו‬ ‫‪ 71‬למעיין בשו"ת מהרי"ל בפנים יראה דנקרא קדוש כיון דכל ישראל‬ ‫שלא מתו מתוך תשובה‪ ,‬ומי שלא מצטער עם הציבור כבר נאמר בגמ'‬ ‫קדושים ולא מצד שנהרג על קידוש ה'‪ .‬וז"ל "ומה שכתבת בהני דנהרגו‬ ‫תענית יא‪ .‬דאבני ביתו וקורות ביתו של אדם מעידים בו‪ ,‬וכן שני‬ ‫מתוך רשען דמיקרי קדוש וחסיד‪ ,‬אין ה"נ קרא נמי כתיב נתנו נבלת‬ ‫מלאכים המלוים אותו מעידין בו‪ ,‬והאחריות הוא עלינו‪ ,‬ובכן יש לנו‬ ‫עבדך וגו' ומוקמינן בהני דנהרגים מתוך רשען וכל ישראל קדושים הם"‪.‬‬ ‫להתחזק בתורה ותפלה ולהתפלל במיוחד מתוך הרגשה לכלל ישראל‬ ‫‪ 72‬למעיין בפנים יראה דבא לשלול מאחד שסבר דגם בנהרג מתוך צדקו‬ ‫הנמצאים בצרה‪ ,‬ואין להתחבר כלל לדברים החיצוניים‪.‬‬ ‫לא יתאבלו עליו כנר' סבר דאם נהרג יש תביעה עליו‪ ,‬ולזה השיב לו‬ ‫‪ 70‬ואכן יש להדגיש שלא יאומן איך שכלל ישראל מכל קצוות תבל‬ ‫מהר"ח והלא הדברים ק"ו דאם בנהרג בתוך רשעו יש חיוב להתאבל‬ ‫השתתפו בצרת אחינו שבדרום‪ ,‬או בעצרות תפלה‪ ,‬או בשליחת עזרה‬ ‫ע"פ הגמ' דסנהדרין "מעתה כ"ש וכ"ש עד סוף כל העולם שנהרג מתוך‬ ‫וסיוע בשיווי מליוני שקלים‪ ,‬וכן סתם לעזור בכל מיני אופנים וכן לאלו‬ ‫צדקו בידי גוים‪ ,‬כגון אלו הקדושים שנהרגו בידי גוים על קידוש הב"ה‬ ‫שממשפחתם נלקחו לשרת במילואים‪[ ,‬דוגמא א' מיני אלף‪ ,‬אשה‬ ‫ונתקדשו על יחוד שמו יתברך שמתאבלין‪ .‬ומי שאמר שאין להתאבל‪,‬‬ ‫שבעלה נלקח לשרת בצבא בשמחת תורה העידה‪ ,‬שבמוצ"ש באו שני‬ ‫א"כ הוא מוציא לעז עליהם ומדמי להו ח"ו מת מתוך רשעו‪ ,‬פשיטא שזה‬ ‫חסידים והציעו לפרק הסוכה בשבילה אח"כ בא אחר והציע לבשל להם‬ ‫עצמו צריך כפרה וסליחה‪ .‬ולא להוכיח באתי‪ ,‬כי מי אנכי‪ ,‬ומי חיי‪... ,‬‬ ‫אוכל‪ ,‬ובשדה התעופה בארה"ב עמד אחד ושילם מכיסו הפרטי לכל‬ ‫כ"א היה שומע לעצתי‪ ,‬היה נראה לי על הדבר שיצא מפיו‪ ,‬שלכל‬ ‫אלו שהיו צריכים לטוס לא"י לשרת במילואים] גם אנו עדים‬ ‫הפחות היה מקבל עליו תעניות שני וחמישי עד ראש השנה‪ .‬ועל כל זאת‬ ‫להתעוררות רבתי בקרב החיילים אשר רבים מהם לבשו מאז ציצית‬ ‫חס לי להרהר אחריו‪ ,‬כאשר אמרו רבותינו אם ראית ת"ח וכו' אל‬ ‫בפעם ראשונה ומאז נעשה התעוררות רבתי בקרב הרבה מציבור‬ ‫תהרהר אחריו‪ ,‬והוא יודע בטוב מה לעשות‪ ,‬אך כתבתי את אשר עם‬ ‫החילוני להתקרב ליהדות‪ .‬ואין לנו מושג איזה רעש נעשה מכ"ז‬ ‫לבבי ועצתי"‪.‬‬ ‫בשמים‪.‬‬ ‫מד‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫‪75‬‬ ‫והתפרסם סיפור נורא על בחור מישיבת תפרח לשעבר‪,‬‬ ‫לאסף דזה אושר גדול לנפש הרשע בנהרג‪ ,‬ובכן הגם‬ ‫שנפל לגמרי מדרך התורה והמצוות‪ ,‬והיה שם במסיבה‬ ‫שאנחנו צריכים להצטער מאד מ"מ בשביל הנפש שלהם‬ ‫הנוראה בשמיני עצרת ונרצח בידי הישמעאלים ימ"ש‪,‬‬ ‫עדיף‪ ,‬ומ"מ המבט שלנו עליהם צריך להשתנות‪ ,‬ועיקר‬ ‫ואביו לא ידע כלל שהוא נמצא שם כיון שלא הי' לו כ"כ‬ ‫מלחמת עמלק הי' עבור נחשלים שנפלטו מענני הכבוד‬ ‫שייכות אתו לדעת מה עושה כל יום‪ ,‬ולכן כששמע מה‬ ‫וכמבואר בחת"ס סו"פ בשלח דע"ז תמה יהושע ובאמת‬ ‫שקרה לא העלה בדעתו שבנו הי' שם‪ ,‬והגיע אליו בנו‬ ‫לד' מהר"ם שיק או"ח קמ"ג דבמצבים שגוים מתנפלים‬ ‫בחלום בליל א' והיו פניו מאירות בשלימות‪ ,‬עם גמרא‬ ‫על יהודים יש לנקוט דמסתמא עשו תשובה‪ ,‬וא"כ גם‬ ‫גדולה בבא בתרא עם כריכה של זהב‪ ,‬ואמר שכ"כ שמח‬ ‫כאן כשראו שגורל היהודי רודף אחריהם יש לנקוט‬ ‫שיכול שוב להתחיל ללמוד עוה"פ מס' ב"ב ואני זוכה‬ ‫שהיו בעלי תשובה ג"כ ‪ 73‬וי"א דזה כוונת רש"י שהובא‬ ‫ללמוד מפי הקב"ה‪ ,‬ורק אח"כ נתברר לאביו שבנו נהרג‪,‬‬ ‫לעיל דגם מש"כ חסדיך קאי עליהם‪ ,‬ואכן מסופר שהיו‬ ‫והגיעו אליו חבריו שניצלו מן התופת לנחמו‪ ,‬והעידו‬ ‫ג' צעירים שהיו באותה מסיבה שהתקשרו בדקות‬ ‫שבדקות האחרונות שלו נעמד בפינה ובכה בדמעות‬ ‫האחרונות שלהם לאביהם להפרד ואמרו שיש יריות ויש‬ ‫שליש ואמר ווידוי ושמע ישראל‪ .‬ולפ"ז א"ש גודל‬ ‫לנו רק כמה דקות לחיות "שמע ישראל ה"א ה' אחד"‬ ‫מדרגתו דהרי מסתמא עשה תשובה במדרגה גדולה‬ ‫ולפ"ז הם בוודאי במדרגה עצומה שהרי כבר נעשו בעלי‬ ‫‪76‬‬ ‫וכעין ר' אלעזר בן דורדיא‪.‬‬ ‫תשובה לפני מותם וא"צ לכל הנ"ל ונקווה שאנחנו‬ ‫בחיינו נגיע למדרגה שלהם‪ .‬ע"כ מדברי מו"ר הגרמ"י‬ ‫רייזמן שליט"א‪[ .‬ופשוט שאי"ז סתירא כלל למה שההשקפה‬ ‫עוד נקט שם הגריש"א בפשיטות דכל הנרצחים גם כשאין להם בחירה‬ ‫שלנו הוא שיש להתרחק מללכת לצבא כיון שאפשר לבוא‬ ‫להמיר דתם נקראים שמתו על קי' ה' וכדמוכח מעשרה הרוגי מלכות‪,‬‬ ‫ונפק"מ בנרצחים במלחמת עולם השני'‪ ,‬והח"ח פסק במלחמת עולם‬ ‫לעבירות חמורות שבתורה‪ ,‬דעתה הנושא הוא לאלה שכבר‬ ‫הראשונה שיש לנרצחים לברך המקדש שמו ברבים הגם דבשלה"ק‬ ‫נמצאים שם ונהרגו‪ ,‬דאין סבה שלא נאמר עליהם לפחות דין נהרג‬ ‫מבואר כן רק במי שניתן לו בחירה להמיר דתו‪ ,‬כנר' הפי' ע"פ מכתב‬ ‫מתוך רשעו דגמ' סנהדרין‪ ,‬וכש"כ שלעת עתה יש שם גם הרבה‬ ‫מאליהו ח"ג ‪ 348‬דהנסיון היה לברר מי אשר אמיתי בלבו ויקבל דין‬ ‫שמים באהבה‪.‬‬ ‫שומרי תורה ומצוות כיון שלמילואים חייבו לבוא כל מי שהי' אי‬ ‫וכ"ז בנהרג בשביל שהוא יהודי‪ ,‬אבל מי שנהרג בפיגוע טרור פה בא"י‬ ‫פעם בצבא‪ ,‬ויש שכבר מאז התחזקו לגמרי בתורה ויר"ש כמו‬ ‫הסתפק הגריש"א דאולי לא נהרג מצד שהוא יהודי רק מצד לאומנות‬ ‫ששמעתי מאחד שמכיר כאלו‪ ,‬וא"כ על אלו בוודאי י"ל שהם‬ ‫דהיינו מצד מלחמה על שליטת הארץ וא"כ אולי לא נקרא קדוש‪,‬‬ ‫במדרגה גדולה‪74 ].‬‬ ‫מאידך י"ל שהלאומיות הי' תירוץ לשנאתם בגלל דת יהדות‪ ,‬דהרי כל‬ ‫המתאבדים צועקים גי'הד כלומר מלחמת קודש להשלטת אמונתם‪ ,‬ועל‬ ‫יהודי שנהרג בשווייץ ע"י מוסלמי פסק הגריש"א דבוודאי אפשר‬ ‫לכתוב על מצבתו "קדוש" דמה שייכות יהודי חו"ל למלחמתם על‬ ‫אדמת א"י‪ .‬ע"כ מספר הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ 73‬וכנר' רוב רובם מאלו שנרצחו לא הי' ממש בפתע פתאום רק מתוך‬ ‫שוב שמעתי מפי הרב ישראל גולדווסר שליט"א השתלשלות קבוצות‬ ‫מרדף ואיזה שהות‪ ,‬וא"כ בוודאי יש לנקוט שהי' להם הירהור תשובה‪,‬‬ ‫חמס וחיזבאללה‪ ,‬דלפני ‪ 1500‬שנים קם מוחמד ועשה קבוצה חדשה‬ ‫וכמו שהתפרסם על הרבה מאלו שניצלו שכשהי' המוות מול עיניהם‬ ‫וחשב שיהודים ימשכו אחריו וכשלא הי' כן כעס מאד ורצח הרבה‬ ‫פנו אל הקב"ה מעומק לבם‪.‬‬ ‫יהודים וכתב הרבה כתבי שטנה עם עלילות שוא ושקר על עם היהודי‬ ‫‪ 74‬הנה מצד אחר יל"ע אם אלו שנרצחו ע"י המרצחים הישמעאלים‬ ‫ומכח זה סבלו כלל ישראל רבות בתקופה ההיא וכמ"ש הרמב"ם באגרת‬ ‫נקראים שנהרגו על קי' ה'‪ ,‬דאולי כל קנאתם רק מחמת הכיבוש הציוני‬ ‫תימן‪ ,‬אבל מאות שנים לא סבלנו מהם והנצרות הוא זה שרדף אותנו‪,‬‬ ‫וגם אילו הי' אומה אחרת כובש את הארץ היו הורגים בהם‪ ,‬והנה אחרי‬ ‫ורק לפני מאה שנה בהצהרת בלפור נתעורר לתחי' כעס הישמעאלים על‬ ‫מש"כ בפנים הראני הרב זיו צ'לקה שליט"א לד' הגרב"צ קוק שליט"א‬ ‫עם היהודי מצד כיבוש ארצם שהרי הערבים היו כבר בארץ מאות שנים‬ ‫בספרו ציוני הלכה על הל' אבילות עמ' רי"ג ש"י מדברי מרן הגריש"א‬ ‫לפני זה‪ ,‬ושני קבוצות אלו חמס וחיזבאללה יש להם שתי כוונות שנאה‬ ‫זצ"ל בענין זה‪ ,‬ומחמת חשיבות הענין אצטט דבריו בקצרה‪.‬‬ ‫א' מצד שנאת הדת ממה שכבר הי' פעם וזה כבר הדת שלהם ואדוקים‬ ‫הביא מהגר"ש דבלצקי זצ"ל בספרו זכרון בצלאל עמ' ט"ז שהסתפק‬ ‫בזה ב' מצד כיבוש הציוני‪ ,‬ולכן הם מסוכנים מאד‪ .‬עכ"ד‪ .‬ולפ"ז כשהם‬ ‫בהא דסנהדרין מז‪ .‬דבנהרג ע"י גוי יש לו כפרה‪ ,‬האם עיקר הנקודה בזה‬ ‫רוצחים יהודים הוא מחמת היותו יהודי וא"כ בוודאי נקרא שמתו על‬ ‫שלא מת על מטתו כדרכו וכלשון הגמ' דכיון דמת שלא כאורחי' הו"ל‬ ‫קידוש ה'‪.‬‬ ‫כפרה‪ ,‬וא"כ גם בנהרג בשוגג בתאונת דרכים יש לו כפרה‪ ,‬ולפ"ז אולי‬ ‫ולדברינו בפ' לך לך שיש לישמעאל טענה על א"י וזה יתעורר באחרית‬ ‫גם בנהרג ע"י חי' או ע"י ברק וכל אסון טבע יש לו כפרה‪ ,‬או דנימא‬ ‫הימים‪ ,‬א"כ א"ש דעד עתה לא הי' שנאתם מצד הארץ רק מצד עצם דת‬ ‫דדוקא אם נהרג ע"י גוי מחמת היותו יהודי יש לו כפרה‪ .‬ובארחות רבינו‬ ‫היהודי‪ ,‬אבל כעת שאנו נמצאים באחרית הימים נתעורר טענת ישמעאל‬ ‫ח"ד עמ' קי"ט מבואר דד' הקה"י הי' דגם בנהרג בתאונת דרכים נכלל‬ ‫מצד כיבוש הארץ‪ ,‬ולדברינו שם שנאתם מצד כיבוש הציוני מוצדקת‬ ‫בגמ' סנהדרין וצווה להודיע כן לאבל‪ .‬וכן נקט ספר "מילואים ליו"ד סי'‬ ‫מצד שיש להם זכות בעצם בא"י כ"ז שכלל ישראל אינם שלמים‪ ,‬אבל‬ ‫ש"מ" שכנר' הי' ת"ח מופלג‪ .‬אלא שמסיים שם דזה דוקא מי שיש לו‬ ‫אילו ישראל לא היו כובשים כאן לפני הגאולה באמת לא היו מצירים‬ ‫רק חטא אחד‪ ,‬אבל מי שחטא בעוונות רבים חילול שבת ניאוף ורציחה‬ ‫את ישראל‪ ,‬ולפ"ז מיושב מה שהערנו שם למה לא נמנה גלות ישמעאל‬ ‫לא מתכפר לו בהריגתו‪ .‬והגרמ"מ קארפ שליט"א השיג ע"ז מגמ' שם‬ ‫עם ד' מלכיות דדניאל‪ ,‬כיון דזה גרמו לעצמם‪ ,‬ומ"מ דוד מתנבא ע"ז‬ ‫דמבואר כן גם בחייב שתי מיתות‪ ,‬וענה הגריש"א דעיקר נקודת החילוק‬ ‫כיון דסו"ס ידעו בנבואה שכן יהי' בסוף‪.‬‬ ‫דלא מסתבר שמומר שעבר כל ימיו על כה"ת כולה בשאט נפש והתמזל‬ ‫‪ 75‬כפי הנוסח ששמע מו"ר הגרמ"י רייזמן שליט"א בעצמו מן האבא‪.‬‬ ‫מזלו שנרצח לאחרונה נתכפר לו כאילו לא חטא מעולם‪ ,‬ורק מי שאינו‬ ‫‪ 76‬סיפרו שתי חסידי חב"ד‪ ,‬שבסוכות תשפ"ד הסתובבו בעוטף עזה כדי‬ ‫פורק עול רק שבמקרה יש לו כמה חיוב מיתות מתכפר‪ .‬ומשנ"ת בשו"ת‬ ‫לזכות יהודים בסוכה וד' מינים והגיעו לאיזה קיבוץ ולא הי' אף אחד‬ ‫הרד"ך בית שלשים ד"ה דאפשר דגם בעבר ג"ע חמורות בלי תשובה‬ ‫שהסכים וא' זלזל כ"כ לומר שינדנד בידיו הטלפון שלו במקום ד'‬ ‫נתכפרו‪ ,‬י"ל שלא היו פורקי עול לגמרי רק שגבר עליהם יצרם ותאותם‪.‬‬ ‫מינים‪ ,‬וכמעט שעזבו בפחי נפש‪ ,‬עד שראו שתי אחים צעירים יוצאים‬ ‫ומה שפסק הש"ך ש"מ ט' דגם מומר שנהרג מתאבלין עליו מיירי ג"כ‬ ‫מאיזה בית‪ ,‬והתחננו אליהם שיכנסו לסוכה שלהם ומתחלה לא רצו‪,‬‬ ‫דומיא דהרוגי ב"ד שלא עמד בנסיון ועבד ע"ז או חילל שבת‪.‬‬ ‫מה‬ ‫התורה‬ ‫פרשת נח‬ ‫שירת‬ ‫מדרשות ואם יש נס מתייחס הנס לבתי מדרשות ושם יש‬ ‫אולם באמת עיקר תפקידנו בעת מלחמה הוא לימוד‬ ‫לברך ברכת הנס וכמבואר להדיא בגמ' ברכות נד‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬דזהו עיקר הנצחון במלחמה כמבואר בסנהדרין‬ ‫דברואה אבן שישב עליו משה בעת מלחמת עמלק מברך‬ ‫צד‪ :‬דחובל עולו של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו‬ ‫ברכת שעשה לי נס וכמבואר שם במהרש"א נד‪ :‬ד"ה‬ ‫שהי' דולק בבתי כנסיות ובתי מדרשות כדי לעסוק‬ ‫ואבן‪.‬‬ ‫בתורה‪ ,‬ואכן צבא האדיר של סנחריב הובס בלילה אחד‪,‬‬ ‫ומרן הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל הי' תמיד מדבר בענין זה‬ ‫‪‬‬ ‫שעיקר השמירה הוא ע"י התורה‪ ,‬ופעם בעת שהצבא‬ ‫רצו לעשות איזה התקפה מסוכנת על האויב‪ ,‬התייעצו‬ ‫עם הבבא סאלי זי"ע שאמר להם לא לעשותו בשעות בין‬ ‫הסדרים דאז הוא מצב מסוכן שיש פחות לומדי תורה‪,‬‬ ‫ור' יחזקאל אברמסקי זצ"ל הי' תמיד מפחד בימי בין‬ ‫הזמנים ונרגע כשהתחיל הזמן‪ ,‬וכן יש להתחזק בתפלה‬ ‫דבעת כזאת שהתפלה הוא מתוך צרה הוא מ"ע‬ ‫דאורייתא גם לשי' הרמב"ן ויוצא דהפרקי תהילים אחרי‬ ‫התפלה הם יותר חשובים משמו"ע דתלוי במח' אי זה‬ ‫דאורייתא‪ ,‬ובחינוך סו"פ עקב דמי שלא מתפלל בעת‬ ‫צרה הסיר השגת ה' מעליו‪ ,‬ולפ"ז נמצא דעיקר החזית‬ ‫של המלחמה אינו בלבנון ובעזה‪ ,‬רק בבתי כנסיות ובתי‬ ‫אלא שהתחננו כ"כ עד שעשו להם טובה ונכנסו לסוכה‪ ,‬והלבישו אותם‬ ‫בכיפה גדולה וכיבדום באכילה ושתי' וברכת לישב וגם ד' מינים‪,‬‬ ‫וביקשו החסידים אם יכולים להסריט אותם והסכימו בטוב לבם‪ ,‬אח"כ‬ ‫עזבו‪ ,‬ויצאו משם בעגמ"נ על שלא זכו לזכות יהודים במצוות חוץ משני‬ ‫צעירים אלה‪ ,‬אחרי כמה ימים ביום שמחת תורה שמעו על הטבח הנורא‬ ‫שהי' בקיבוץ זה‪ ,‬מיד נסעו לשם אותם חסידי חב"ד לראות מה קרה‬ ‫לאותם הצעירים‪[ ,‬ידעו השם שלהם] והגיעו לאולם גדול שישבו שם כל‬ ‫המשפחות השכולות ופגשו את ההורים שאכן לא ידעו איפה הבנים‬ ‫שלהם‪ ,‬בתוך כדי שהיו שם הגיעו מהצבא להודיע להם שנמצאו גופות‬ ‫שני בניהם שנרצחו רח"ל‪ ,‬ואחרי שעכלו הבשורה הקשה נשאלו איך הם‬ ‫רוצים לעשות לוויי' ולאיזה בית קברות‪ ,‬ענו ההורים אנחנו לא מאמינים‬ ‫בשום דבר לא בתחיית המתים ולא בהשארת הנפש‪ ,‬ולכן מבחינתינו‬ ‫תוכלו לשורפם‪ ,‬כששמעו זאת חסידי חב"ד נבהלו מעומק נשמתם וידעו‬ ‫שכעת הגיע זמנם להתערב‪ ,‬ואמרו אנחנו יודעים שצעירים אלה הי' להם‬ ‫שייכות ורצון ליידישקייט‪ ,‬ובוודאי היו רוצים קבורה יהודית‪ ,‬תמהו‬ ‫ההורים מנא לכם זה? ענו "הרי היינו כאן בסוכות והם ישבו בסוכה‬ ‫שלנו ונטלו ד' מינים בשמחה" משלא האמינו כלל לדבריהם הוציאו את‬ ‫המצלמה שלהם והראו סרט חי איך ששני בניהם נוטלים ד' מינים עם‬ ‫חיוך גדול וכיפה גדולה בראשם‪ ,‬וא"א לתאר גודל ההלם של ההורים‬ ‫כשראו זה‪ ,‬ותיכף ומיד הוחלט שיהי' להם לווי' וקבורה יהודית‪ .‬נורא‬ ‫למתבונן בסיפור זה‪ ,‬איך הצעירים האלה לא העלו על דעתם שמה‬ ‫שחשבו שהם עושים טובה לאיזה חב"דניקים מסכנים‪ ,‬באמת הם‬ ‫עושים טובה גדולה ועצומה לנשמתם לנצח נצחים‪ ,‬לעוד תוך שבוע‬ ‫ימים‪ ,‬ואם ההורים שלהם הי' כ"כ רחוקים מתו"מ עד שכפרו בהשארת‬ ‫הנפש א"כ מסתמא לא הי' להם שום שייכות לאיזה מצוה קלה כל ימי‬ ‫חייהם‪ ,‬וכשהגיעו לב"ד של מעלה הי' להם מצוה אחד ויחידה של סוכה‬ ‫וד' מינים‪ ,‬אוי! כמה הם שמחו והיו מכירים טובה לאותם חסידי חב"ד‬ ‫על שבזכותם יש להם לנצח המצוות היקרות האלו‪ .‬ואין לנו השגה‬ ‫איזה זכות הי' להם שבדיוק יצאו אז מן הבית שלהם וזכו במצוה זו‪,‬‬ ‫אולי הם עשו איזה חסד לפני זה‪ ,‬או שהי' להם איזה אבות בעולם‬ ‫העליון‪ ,‬מדורות הקודמים שידעו את אשר נגזר עליהם והתחננו לה'‬ ‫שיזכו לפחות במצוה אחד ושעי"ז יזכו לקבורה‪.‬‬ ‫עוד יש לנו להתבונן מזה עד כמה מאושרים אנחנו גם ע"ז לבד שאנו‬ ‫זוכים ללכת לביהכ"נ כל יום ולהגיד ק"ש דעי' זוהר חדש אחרי עז‪.‬‬ ‫שמראים הנשמה לפני רדתה לעוה"ז גודל השכר למי שקורא ק"ש כל‬ ‫יום ואח"כ מראים לה היכלות של חושך ומדורי גיהנום וכלבים עזי נפש‬ ‫וכמה גוברין בשלשלין בצואריהון ואסורין מן ידיהון ומן רגליהון ואינון‬ ‫צווחין ואמרין ווי ווי‪ ,‬ווי לן שהלכנו בהבלי עוה"ז ולא הלכנו לבתי‬ ‫כנסיות ולא קרינו ק"ש ולא למדנו אותו עי"ש באריכות‪.‬‬ ‫מו‬