gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שארית מנחם · She'eiris Menachem — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: שארית מנחם · She'eiris Menachem

שבוע: נח (2026-10-12)

שארית מנחם · She'eiris Menachem — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נח‬ ‫הארץ ר"ל בחטא גזילת הארץ שאין לה יאוש‪.‬‬ ‫כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ‪ .‬וברש"י אפילו בהמה‬ ‫צוהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה‪ .‬י"ל עפי"מ‬ ‫חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן‪ ,‬היינו שדור המבול חטאו בעריות‬ ‫דאיתא בספה"ק שכל נפש מישראל דבוק באות מאותיות‬ ‫הבא מפגם הלשון‪ ,‬כידוע דברית המעור מכוון נגד ברית הלשון‪,‬‬ ‫התורה (עיין פנ"י קדושין ל' ע"א ובריש תשו' מהרש"ם ח"ב)‪ ,‬וכדאי'‬ ‫ע"כ הר"ת של מות וחיים ביד הלשון הם מבו"ל‪.‬‬ ‫בספה"ק ד"ישראל" נוטריקון יש ששים רבוא אותיות לתורה‪,‬‬ ‫קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס וגו'‪ .‬ידוע שעיקר‬ ‫שהוא נגד ס' רבוא שרשי נשמות ישראל (עיין בספה"ק מאור‬ ‫תשובה הוא על ידי צו"ם קו"ל ממו"ן שהוא גימ' זא"ת‪ ,‬וזה‬ ‫עיניים פר' חקת)‪ ,‬ומשו"ה איתא בעירובין (י"ג ע"א) כשבא רבי‬ ‫שאמר הכתוב (שמות י"ז י"ד) כתוב זאת זכרון וגו' מלחמה לד'‬ ‫עקיבא אצל רבי ישמעאל וא"ל שלבלר הוא א"ל בני הוי זהיר‬ ‫בעמלק מדר דר‪ ,‬היינו כתוב "זאת" זכרון דהיינו זאת שהוא‬ ‫במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא שמא אתה מחסר‬ ‫גימטרי' צום קול ממון‪ ,‬הוא מועיל למחיית עמלק‪ ,‬והיינו‬ ‫אות אחת וכו' נמצא מחריב את כל העולם כולו‪ ,‬והוא מטעם‬ ‫מלחמה לה' בעמלק מד"ר ד"ר‪ ,‬היינו שלנצח עמלק ע"י ד"ר‬ ‫שכל נפש מישראל הוא עולם קטן‪ ,‬וז"ש בתהלים (י"ט ח') תורת‬ ‫ד"ר שהוא גימטרי' זא"ת‪ .‬ועיין ביומא (ט' ע"ב) ראשונים‬ ‫ה' תמימה וצריך להשגיח שלא יחסר אפילו אות אחת‪ ,‬כי הוא‪,‬‬ ‫שנתגלה עונם נתגלה קצם‪ ,‬פי' שידעו שחטאו‪ ,‬נתגלה קצם‪ ,‬פי'‬ ‫משיבת נפש‪ ,‬ממשיכה חיות לכל נפש מישראל שיש לו אות‬ ‫עשו תשובה ונרמז קצ"ם שהוא ר"ת צו"ם קו"ל ממו"ן‪ .‬לכך‬ ‫בתורה שהוא דבוק בה‪ .‬ובפשטות נ"ל דמי שדבוק בשם‬ ‫בדור המבול שלא תקנו את החמס שהוא ממון‪ ,‬עכ"נ ק"ץ ר"ת‬ ‫משמות הקדושים או בברכה מברכות שבתורה או‬ ‫צו"ם קו"ל בא לפני דהיינו שעשו תשובה רק ע"י צום קול אבל‬ ‫במשרבע"ה‪ ,‬טוב הוא יותר ממי שדבק בקללה‪ ,‬בעשיו או‬ ‫על הממון לא עשו תשובה‪ ,‬לכך נחתם גזר דינם אלא על הגזל‪.‬‬ ‫בעמלק וכדומה‪ ,‬אך נראה דבתשובה ומע"ט יכול לתקן את‬ ‫ועיין בגמ' ב"ב (י' ע"א) גדולה צדקה שמקרבת הגאולה ומשום‬ ‫האות של שורש נשמתו‪ ,‬וע"ז ביקש דהמע"ה (תהלים פ"ו י"ז)‬ ‫הכי אמר הכ' (ישעי' ט' ו') למרבה המשרה ולשלום אין ק"ץ ר"ל‬ ‫עשה עמי "אות" לטובה‪ ,‬וזה יל"פ הפסוק ושמתי פדות וגו'‬ ‫לגאולה אין די בק"ץ שהוא ר"ת קו"ל צו"ם‪ ,‬רק צריך גם ממו"ן‪,‬‬ ‫למחר יהיה האות "הזה" (שמות ח' י"ט)‪" ,‬הזה" גימ' טוב‪ ,‬ר"ל‬ ‫צדקה‪ ,‬וכמאמר הכתוב (ישעי' א' כ"ז) ציון במשפט תפדה ושביה‬ ‫שהאות יהיה אות טוב שכל האותיות שורש נשמותיהם של‬ ‫בצדקה‪.‬‬ ‫ישראל יהיו מתוקנים בעת הפדויה בזמן הגאולה‪ .‬והנה כמו"כ‬ ‫קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני‬ ‫בכח הצדיק להפוך האות לטובה‪ ,‬ולכן מצינו שאמר הקב"ה‬ ‫משחיתם את הארץ‪ .‬וברש"י חמס גזל‪ ,‬לכאורה הי' אפשר‬ ‫למשה רבע"ה (שמות ז' ט') כי ידבר אליכם פרעה תנו לכם מופת‬ ‫לומר דלא הוי גזל לדור המבול כיון דהוי יאוש מחמת גזירת‬ ‫וכו' קח את מטך והשלך וכו' יהי לתנין‪ ,‬מופת הוא "אות" ר"ל‬ ‫המבול עיין רש"י על פסוק עשה לך‪ ,‬שהטריח לנח ק"כ שנה‬ ‫שירצה לידע שורש נשמתכם מאיזה אות הוא‪ ,‬אז השלך המטה‬ ‫שיאמר לאנשי דורו עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם‪ ,‬וא"כ‬ ‫ויהיה לתנין‪ ,‬ואח"כ יחזור למטה‪ ,‬כדי להראותו שבכח הצדיק‬ ‫כבר ידעו מקודם על גזירת המבול ומסתמא נתייאשו רק דזה‬ ‫להפוך לטוב כרצונו‪ ,‬ואין לך דבר שעומד בפני התשובה‬ ‫אינו חדא דלא האמינו בזה והראי' שלא עשו תשובה‪ ,‬ושנית הא‬ ‫כאמרם ז"ל בירושלמי (פאה פ"א ה"א)‪.‬‬ ‫קיימא לן שלקרקע אין יאוש (עיין סוכה ל' ע"ב)‪ ,‬וזה שאמר כי‬ ‫ועפי"ז יל"פ הפסוק צהר תעשה ל"תיבה"‪" ,‬תיבה" רומז‬ ‫מלאה הארץ חמ"ס מפניהם ר"ל לשיטתם שלא האמינו וא"כ‬ ‫לתיבות ואותיות שבתורה‪ ,‬וז"א צהר פי' שתאיר ותזריח האות‬ ‫לא נתייאשו ולכך שפיר הוי גזל‪ ,‬ומטעם ב' הנני משחיתם את‬ ‫מחבלי משיח ר"ל‪ .‬וזה הוא ותבוא היונה המרמזת על כנ"י לעת‬ ‫שבתורה לעשותה לטוב‪ ,‬ואל "אמה"‪ ,‬רומז להשכינה הקדושה‬ ‫ערב של גלויות וטרף שהוא הפרנסה מרורים כזית בפיה‪ ,‬אז‬ ‫תכלנה מלמעלה שתהיה אם הבנים שמחה‪ ,‬וזה גם מה‬ ‫העצה לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו כי ע"י תשובה‬ ‫שרגילים לומר "אותיות" מחכימות (מגדול עוז אישות פ"ד)‪ ,‬ולכן‬ ‫אפשר להמתיק חבלי משיח ויחלץ עני מעניו‪.‬‬ ‫מצינו שהש"ץ שהוא השליח להמתיק השורש של אותיות‬ ‫שופך דם האדם באדם דמו ישפך‪ .‬י"ל עפי"מ דאי' בספה"ק‬ ‫התפלה‪ .‬לפעמים מכונה "יורד" לפני התיבה (עיין ברכות ל"ד‬ ‫נועם מגדים בשם המגיד הק' ממעזריטש זי"ע‪ ,‬דהאדם קודם‬ ‫ע"א)‪ ,‬והוא מפני שהוא בבחי' ירידה לגבי ה"תיבה" שהם‬ ‫התפילה נקרא רק דם‪ ,‬וזהו הכוונה לא תאכלו על הדם דמיניה‬ ‫האותיות ש"התיבה" שולטת עליו‪ ,‬ואז אין תפלתו מתקבלת‪,‬‬ ‫ילפי' בברכות (י' ע"ב) שאסור לאכול קודם התפילה‪ ,‬וע"י‬ ‫ולפעמים נקרא הש"ץ "עובר" לפני התיבה‪ ,‬והוא כשזוכה אז‬ ‫התפילה בכוונה בא האל"ף‪ ,‬וזהו הכוונה אלף בינה (שבת ק"ד‬ ‫הוא עובר הוא לפני "התיבה" ומתקנה כראוי‪.‬‬ ‫ע"א) דע"י בינה היינו תפילה בכוונת הלב בא האל"ף‪ ,‬וזי"ל כוונת‬ ‫ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר‬ ‫הפ' (ישעי' א' ט"ו) ובפרשכם כפיכם אעלים עיני ידכם דמים‬ ‫אתו בתיבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים‪ .‬הנה‬ ‫מלאו‪ ,‬היינו דתפילה בלא כוונת הלב נקראת רק פרישת כפיים‪,‬‬ ‫הפשוטי עם שמתפללים עם הצדיק‪ ,‬גם הם אומרים את תיבת‬ ‫וז"ש דבעת שלא תתפללו בכוונת הלב אעלים עיני‪ ,‬והוא משום‬ ‫התפלה‪ ,‬רק הצדיק מיחד יחודים בהתלהבות שלהבת יה והש"י‬ ‫דידכם דמים מלאו‪ ,‬ונשארו רק האותיות ד"ם שבאדם ולא זכו‬ ‫שומע גם תפלת המוני עם בזכות הצדיק המעלה אותה‪ ,‬והנה‬ ‫להאל"ף‪ ,‬וזהו דמי"ם מלאו‪ ,‬וזי"ל הכוונה כאן‪ ,‬שופך דם האדם‬ ‫נח רומז לצדיק ע"ד הכתוב נח איש צדיק‪ ,‬וזש"ה ויזכור אלהים‬ ‫באד"ם‪ ,‬היינו דמשאיר רק האותיות ד"ם באד"ם‪ ,‬ואינו מתפלל‬ ‫את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה רמז לפשוטי עם אשר‬ ‫בכוונה להביא גם האל"ף לאד"ם‪ ,‬אז דמו ישפך‪ ,‬ר"ל ע"י יסורים‬ ‫אתו‪ ,‬היינו עם הצדיק ב"תיבה" אעפ"י שאומרים רק התיבה‪,‬‬ ‫דתפילתו לא מתקבלת‪ ,‬אבל כשמביא לעצמו האל"ף ע"י‬ ‫בלא התלהבות‪ ,‬ויעבר אלהים רוח של רחמים‪ ,‬על "הארץ"‪,‬‬ ‫תפילה בכוונת הלב‪ ,‬אזי הוא האד"ם השלם‪ ,‬וזהו הכוונה‬ ‫אעפ"י שהם משוקעים בעניניהם הארציים והגשמיים‪ ,‬וישוכו‬ ‫(בשה"ש) האלף לך שלמה‪ ,‬דע"י האל"ף נשלמה ושלימה נשמתו‬ ‫המים הזידונים‪ ,‬ונמתקו הדינים בחסדים‪.‬‬ ‫ומשנתו‪.‬‬ ‫ולא מצאה היונה מנוח וגו'‪ .‬ג' במסורה‪ ,‬דין‪ ,‬ואידך (תהלים פ"ד‬ ‫ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר‪ .‬ידוע‬ ‫ד') גם צפור מצאה בית‪ ,‬ג' (ויקרא כ"ה כ"ח) ולא מצאה ידו די‬ ‫שהחומר מהגוף העכור מפריע מאד לתשובה‪ ,‬ולבנה רומז‬ ‫השיב‪ ,‬עיין סוף קידושין (פ"ב ע"א) רשב"א אומר ראית מימיך‬ ‫לתשובה‪ ,‬ע"ד אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (ישעי' א'‬ ‫חיה ועוף שיש להם אומנות והן מתפרנסין שלא בצער‪ ,‬והלא‬ ‫י"ח)‪ ,‬וזשה"כ ותהי להם הלבנה פי' התשובה לאבן שהיה קשה‬ ‫לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין‬ ‫להם כאבן מטעם והחמר היה להם לחמר משום שלא הפכו‬ ‫שאתפרנס שלא בצער אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי‬ ‫עוד החומר לצורה והחומר הפריע לתשובתם‪ ,‬כדאיתא‬ ‫פרנסתי‪ .‬וזה כונת המסורה גם צפור מצאה בית ומתפרנסין‬ ‫בברכות (י"ז ע"א) ומי מעכב שאור שבעיסה מעכב‪.‬‬ ‫שלא בצער‪ ,‬ולא מצאה היונה‪ ,‬כנס"י שנמשלת ליונה מנוח‪,‬‬ ‫והוא מטעם שהרעותי את מעשי ולא מצאה ידו די השיב‪,‬‬ ‫לעשות תשובה‪.‬‬ ‫א"י בפי' המסורה ולא מצאה וגו'‪ ,‬ג' גם צפור מצאה בית‬ ‫אשר שתה אפרוחיה את מזבחותיך‪ .‬וי"ל לא מצאה ידו די‬ ‫השיב‪ ,‬לעשות תשובה‪ ,‬אז תדעו ולא מצאה היונה זו הנשמה‬ ‫מנוח לכף רגלה בעוה"ב‪ ,‬אבל לפעמים גם צפור‪ ,‬הנשמה‪,‬‬ ‫מצאה בית‪ ,‬בזמן אשר שתה אפרוחיה‪ ,‬אלו הבנים‪ ,‬את‬ ‫מזבחותיך סובבים את מזבח ה' בתורה ובמצוות והאבות‬ ‫ניצולים בזכותם‪ ,‬בבחינת ברא מזכה אבא‪.‬‬ ‫ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף פיה‪ .‬ב'‬ ‫במסורה‪ ,‬דין‪ ,‬ואידך (הושע ו' א') לכו ונשובה אל ה' כי הוא‬ ‫טרף וירפאנו‪ ,‬עפ"י מאמרם ז"ל סנהדרין (צ"ז ע"א) אין בן דוד‬ ‫בא עד שתכלה פרוטה מהכיס‪ ,‬ר"ל שהעניות תהיה חלק‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ב‬