שארית מנחם · She'eiris Menachem — נח (2026-10-12)

פרשת נח
הארץ ר"ל בחטא גזילת הארץ שאין לה יאוש. כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ .וברש"י אפילו בהמה
צוהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה .י"ל עפי"מ חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן ,היינו שדור המבול חטאו בעריות
דאיתא בספה"ק שכל נפש מישראל דבוק באות מאותיות הבא מפגם הלשון ,כידוע דברית המעור מכוון נגד ברית הלשון,
התורה (עיין פנ"י קדושין ל' ע"א ובריש תשו' מהרש"ם ח"ב) ,וכדאי' ע"כ הר"ת של מות וחיים ביד הלשון הם מבו"ל.
בספה"ק ד"ישראל" נוטריקון יש ששים רבוא אותיות לתורה, קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס וגו' .ידוע שעיקר
שהוא נגד ס' רבוא שרשי נשמות ישראל (עיין בספה"ק מאור תשובה הוא על ידי צו"ם קו"ל ממו"ן שהוא גימ' זא"ת ,וזה
עיניים פר' חקת) ,ומשו"ה איתא בעירובין (י"ג ע"א) כשבא רבי שאמר הכתוב (שמות י"ז י"ד) כתוב זאת זכרון וגו' מלחמה לד'
עקיבא אצל רבי ישמעאל וא"ל שלבלר הוא א"ל בני הוי זהיר בעמלק מדר דר ,היינו כתוב "זאת" זכרון דהיינו זאת שהוא
במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא שמא אתה מחסר גימטרי' צום קול ממון ,הוא מועיל למחיית עמלק ,והיינו
אות אחת וכו' נמצא מחריב את כל העולם כולו ,והוא מטעם מלחמה לה' בעמלק מד"ר ד"ר ,היינו שלנצח עמלק ע"י ד"ר
שכל נפש מישראל הוא עולם קטן ,וז"ש בתהלים (י"ט ח') תורת ד"ר שהוא גימטרי' זא"ת .ועיין ביומא (ט' ע"ב) ראשונים
ה' תמימה וצריך להשגיח שלא יחסר אפילו אות אחת ,כי הוא, שנתגלה עונם נתגלה קצם ,פי' שידעו שחטאו ,נתגלה קצם ,פי'
משיבת נפש ,ממשיכה חיות לכל נפש מישראל שיש לו אות עשו תשובה ונרמז קצ"ם שהוא ר"ת צו"ם קו"ל ממו"ן .לכך
בתורה שהוא דבוק בה .ובפשטות נ"ל דמי שדבוק בשם בדור המבול שלא תקנו את החמס שהוא ממון ,עכ"נ ק"ץ ר"ת
משמות הקדושים או בברכה מברכות שבתורה או צו"ם קו"ל בא לפני דהיינו שעשו תשובה רק ע"י צום קול אבל
במשרבע"ה ,טוב הוא יותר ממי שדבק בקללה ,בעשיו או על הממון לא עשו תשובה ,לכך נחתם גזר דינם אלא על הגזל.
בעמלק וכדומה ,אך נראה דבתשובה ומע"ט יכול לתקן את ועיין בגמ' ב"ב (י' ע"א) גדולה צדקה שמקרבת הגאולה ומשום
האות של שורש נשמתו ,וע"ז ביקש דהמע"ה (תהלים פ"ו י"ז) הכי אמר הכ' (ישעי' ט' ו') למרבה המשרה ולשלום אין ק"ץ ר"ל
עשה עמי "אות" לטובה ,וזה יל"פ הפסוק ושמתי פדות וגו' לגאולה אין די בק"ץ שהוא ר"ת קו"ל צו"ם ,רק צריך גם ממו"ן,
למחר יהיה האות "הזה" (שמות ח' י"ט)" ,הזה" גימ' טוב ,ר"ל צדקה ,וכמאמר הכתוב (ישעי' א' כ"ז) ציון במשפט תפדה ושביה
שהאות יהיה אות טוב שכל האותיות שורש נשמותיהם של בצדקה.
ישראל יהיו מתוקנים בעת הפדויה בזמן הגאולה .והנה כמו"כ קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני
בכח הצדיק להפוך האות לטובה ,ולכן מצינו שאמר הקב"ה משחיתם את הארץ .וברש"י חמס גזל ,לכאורה הי' אפשר
למשה רבע"ה (שמות ז' ט') כי ידבר אליכם פרעה תנו לכם מופת לומר דלא הוי גזל לדור המבול כיון דהוי יאוש מחמת גזירת
וכו' קח את מטך והשלך וכו' יהי לתנין ,מופת הוא "אות" ר"ל המבול עיין רש"י על פסוק עשה לך ,שהטריח לנח ק"כ שנה
שירצה לידע שורש נשמתכם מאיזה אות הוא ,אז השלך המטה שיאמר לאנשי דורו עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם ,וא"כ
ויהיה לתנין ,ואח"כ יחזור למטה ,כדי להראותו שבכח הצדיק כבר ידעו מקודם על גזירת המבול ומסתמא נתייאשו רק דזה
להפוך לטוב כרצונו ,ואין לך דבר שעומד בפני התשובה אינו חדא דלא האמינו בזה והראי' שלא עשו תשובה ,ושנית הא
כאמרם ז"ל בירושלמי (פאה פ"א ה"א). קיימא לן שלקרקע אין יאוש (עיין סוכה ל' ע"ב) ,וזה שאמר כי
ועפי"ז יל"פ הפסוק צהר תעשה ל"תיבה"" ,תיבה" רומז מלאה הארץ חמ"ס מפניהם ר"ל לשיטתם שלא האמינו וא"כ
לתיבות ואותיות שבתורה ,וז"א צהר פי' שתאיר ותזריח האות לא נתייאשו ולכך שפיר הוי גזל ,ומטעם ב' הנני משחיתם את
מחבלי משיח ר"ל .וזה הוא ותבוא היונה המרמזת על כנ"י לעת שבתורה לעשותה לטוב ,ואל "אמה" ,רומז להשכינה הקדושה
ערב של גלויות וטרף שהוא הפרנסה מרורים כזית בפיה ,אז תכלנה מלמעלה שתהיה אם הבנים שמחה ,וזה גם מה
העצה לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו כי ע"י תשובה שרגילים לומר "אותיות" מחכימות (מגדול עוז אישות פ"ד) ,ולכן
אפשר להמתיק חבלי משיח ויחלץ עני מעניו. מצינו שהש"ץ שהוא השליח להמתיק השורש של אותיות
שופך דם האדם באדם דמו ישפך .י"ל עפי"מ דאי' בספה"ק התפלה .לפעמים מכונה "יורד" לפני התיבה (עיין ברכות ל"ד
נועם מגדים בשם המגיד הק' ממעזריטש זי"ע ,דהאדם קודם ע"א) ,והוא מפני שהוא בבחי' ירידה לגבי ה"תיבה" שהם
התפילה נקרא רק דם ,וזהו הכוונה לא תאכלו על הדם דמיניה האותיות ש"התיבה" שולטת עליו ,ואז אין תפלתו מתקבלת,
ילפי' בברכות (י' ע"ב) שאסור לאכול קודם התפילה ,וע"י ולפעמים נקרא הש"ץ "עובר" לפני התיבה ,והוא כשזוכה אז
התפילה בכוונה בא האל"ף ,וזהו הכוונה אלף בינה (שבת ק"ד הוא עובר הוא לפני "התיבה" ומתקנה כראוי.
ע"א) דע"י בינה היינו תפילה בכוונת הלב בא האל"ף ,וזי"ל כוונת ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר
הפ' (ישעי' א' ט"ו) ובפרשכם כפיכם אעלים עיני ידכם דמים אתו בתיבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים .הנה
מלאו ,היינו דתפילה בלא כוונת הלב נקראת רק פרישת כפיים, הפשוטי עם שמתפללים עם הצדיק ,גם הם אומרים את תיבת
וז"ש דבעת שלא תתפללו בכוונת הלב אעלים עיני ,והוא משום התפלה ,רק הצדיק מיחד יחודים בהתלהבות שלהבת יה והש"י
דידכם דמים מלאו ,ונשארו רק האותיות ד"ם שבאדם ולא זכו שומע גם תפלת המוני עם בזכות הצדיק המעלה אותה ,והנה
להאל"ף ,וזהו דמי"ם מלאו ,וזי"ל הכוונה כאן ,שופך דם האדם נח רומז לצדיק ע"ד הכתוב נח איש צדיק ,וזש"ה ויזכור אלהים
באד"ם ,היינו דמשאיר רק האותיות ד"ם באד"ם ,ואינו מתפלל את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה רמז לפשוטי עם אשר
בכוונה להביא גם האל"ף לאד"ם ,אז דמו ישפך ,ר"ל ע"י יסורים אתו ,היינו עם הצדיק ב"תיבה" אעפ"י שאומרים רק התיבה,
דתפילתו לא מתקבלת ,אבל כשמביא לעצמו האל"ף ע"י בלא התלהבות ,ויעבר אלהים רוח של רחמים ,על "הארץ",
תפילה בכוונת הלב ,אזי הוא האד"ם השלם ,וזהו הכוונה אעפ"י שהם משוקעים בעניניהם הארציים והגשמיים ,וישוכו
(בשה"ש) האלף לך שלמה ,דע"י האל"ף נשלמה ושלימה נשמתו המים הזידונים ,ונמתקו הדינים בחסדים.
ומשנתו. ולא מצאה היונה מנוח וגו' .ג' במסורה ,דין ,ואידך (תהלים פ"ד
ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר .ידוע ד') גם צפור מצאה בית ,ג' (ויקרא כ"ה כ"ח) ולא מצאה ידו די
שהחומר מהגוף העכור מפריע מאד לתשובה ,ולבנה רומז השיב ,עיין סוף קידושין (פ"ב ע"א) רשב"א אומר ראית מימיך
לתשובה ,ע"ד אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (ישעי' א' חיה ועוף שיש להם אומנות והן מתפרנסין שלא בצער ,והלא
י"ח) ,וזשה"כ ותהי להם הלבנה פי' התשובה לאבן שהיה קשה לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין
להם כאבן מטעם והחמר היה להם לחמר משום שלא הפכו שאתפרנס שלא בצער אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי
עוד החומר לצורה והחומר הפריע לתשובתם ,כדאיתא פרנסתי .וזה כונת המסורה גם צפור מצאה בית ומתפרנסין
בברכות (י"ז ע"א) ומי מעכב שאור שבעיסה מעכב. שלא בצער ,ולא מצאה היונה ,כנס"י שנמשלת ליונה מנוח,
והוא מטעם שהרעותי את מעשי ולא מצאה ידו די השיב,
לעשות תשובה.
א"י בפי' המסורה ולא מצאה וגו' ,ג' גם צפור מצאה בית
אשר שתה אפרוחיה את מזבחותיך .וי"ל לא מצאה ידו די
השיב ,לעשות תשובה ,אז תדעו ולא מצאה היונה זו הנשמה
מנוח לכף רגלה בעוה"ב ,אבל לפעמים גם צפור ,הנשמה,
מצאה בית ,בזמן אשר שתה אפרוחיה ,אלו הבנים ,את
מזבחותיך סובבים את מזבח ה' בתורה ובמצוות והאבות
ניצולים בזכותם ,בבחינת ברא מזכה אבא.
ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף פיה .ב'
במסורה ,דין ,ואידך (הושע ו' א') לכו ונשובה אל ה' כי הוא
טרף וירפאנו ,עפ"י מאמרם ז"ל סנהדרין (צ"ז ע"א) אין בן דוד
בא עד שתכלה פרוטה מהכיס ,ר"ל שהעניות תהיה חלק
גליון שארית מנחם -ב
