רוממות · Roimemis — נח (2026-10-12)

במחלוקת
קין והבל רוממות +החידוד
הגאון רבי חיים הירשמן שליט"א
בראשית א) בשבת
שעעל"ט חזרו ישראל לקרוא בתורה מבראשית ,נאזרים ברוח-
חדשה ישנה ללומדה כפרוטגמא חדשה מבראשית ,ובתוך הפרשה בסיעתא דשמיא
ֹאמר ַקיִ ן ֶאל ֶה ֶבל דבראשית קראו באימה מקרא מלא (ד ,ח) :וַ ּי ֶ
יֹותם ַּב ָּׂש ֶדה וַ ּיָ ָקם ַקיִ ן ֶאל ֶה ֶבל ָא ִחיו וַ ּיַ ַה ְרגֵ הּו .גילה
ָא ִחיו וַ יְ ִהי ִּב ְה ָ
הכתוב שאמר לו ,וכיסה מה אמר לו [עיין רש"י על אתר].
ובבראשית רבא (כב ,ז) איתא" :על מה היו מדיינים .אמרו ,בואו פרשת נח תשפ"ז גליון 532שנה י"ב
ונחלוק את העולם ,אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין.
דין אמר 'ארעא דאת קאים עליה ,דידי'; ודין אמר 'מה דאת לביש,
דידי'; דין אמר ַ'חלֹוץ' ,ודין אמר ְ'פ ַּרח' .מתוך כך 'ויקם קין אל גליון שבועי לבני התורה
הבל אחיו ויהרגהו' .ע"כ[ .דברי המדרש הללו הובאו בעוד כ"מ
בשינויי לשון].
ומן המפורסמות לכל מה למד מזה מדרבנא דאומתיה מו"ר רבינו
האבי עזרי זיע"א אודות עומק קלקול המידות .ומצווה לפרסם
מה שלמד מזה מו"ר מרנא הגרי"ש זיע"א (ספר דברי אגדה כאן), ליצנותא דעבודה
ממוסרי
הפרשה רוממות +הפרשה חובת הרואה
1
הגאון רבי דוד גולדשטוף שליט”א
אודות המדברים בקול אודות בית המקדש ,ובליבם מכוונים
לנגיעות אישיות ,עיין לה.
זרה למעשה ‘עולם חדש’
וַ ּיָ ָמת ָה ָרן ַעל ְּפנֵ י ֶּת ַרח ָאבִ יו ּבְ ֶא ֶרץ מֹולַ ְדּתֹו ּבְ אּור ּכַ ְׂש ִּדים (יא ,כח). וַ ּיִ ְהיּו בְ נֵ י נ ַֹח ַהּי ְֹצ ִאים ִמן ַה ֵּתבָ הֵׁ ,שם וְ ָחם וָ יָ ֶפת ,וְ ָחם הּוא ֲאבִ י כְ נָ ַען
ב) אם יורשה לנו להתבונן בדברי המדרש מנקודת הלכה ,דהנה מבואר במדרש (ב”ר לח ,יג) שעשה אברהם ליצנות מהעבודה (ט ,יח) .א] איתא במדרש (ב”ר ל ,ח) ‘כל מי שנאמר בו ‘היה’,
תוכן טענתו של קין היה " -ארעא דאת קאים עליה דידי" ,והיינו זרה ,שאמר לזקן בן שישים איך אתה קונה פסל בן יומו, ראה ‘עולם חדש’ ,ואחד מהם נח .אתמול נאמר עליו (איוב
שהקרקע של קין ,וממילא אין רשות להבל להתהלך שם .ובימי ולאביו אמר שהפסלים רבו על המאכל ,ואחד שבר את חברו. “א ָבנִ ים ָׁש ֲחקּו ַמיִ ם” ,שאפילו איצטרובלין של ריחיים יד ,יט) ֲ
המועד שאוכלין ושותין ושמחים ועוסקים בדבשה של תורה וצריך ביאור למה אמר להם הדברים בדרך ליצנות ,ולא אמר נמחו במים ,והכא את אמר “וַ ּיִ ְהיּו ְבנֵ י נ ַֹח ַהּי ְֹצ ִאים ִמן ַה ֵּת ָבה”,
"פ ַּרח",
נתקשיתי ,מהו שאמר דודנו-זקננו קין לדודנו-זקננו הבל ְ להם דברי שכל להעמידם על טעותם .ותרח היה משכיל (ראה אתמהא ,אלא ראה עולם חדש’ .והנה כל המנויים במדרש שם
אשר משמע מזה דאם יפרח הבל באוויר כבר יצא מרשותו של קין. שוחר טוב תהלים קיח ,יא). תחילתם היתה נפילה או מיתה ,ונהפך הדבר לחיים .ואת זה
והרי שולחן ערוך הוא בחושן המשפט (ריד ,ה)" :יש אומרים עוד צריכה ביאור הנהגת אברהם ,שהרי כתוב (משלי ט ,ח) מכנה המדרש בשם ‘עולם חדש’ .ויש לעיין מהי הראיה הזו.
דבחצר קנה כל האוויר אע"פ שלא כתב לו רומא" ,וכתב על זה “אל ּתֹוכַ ח לֵ ץ ֶּפן יִ ְׂשנָ ֶאּךָ” .ומבואר בגמ’ (יבמות סה ,ב) שזהו ַ ובעיקר דברי המדרש יש להבין ,מה הוסיף המדרש ללמדנו
הרמ"א שכן ראוי להורות .ולפי זה ,הרי גם אם יפרח הבל באוויר בגדר מצוה או אף בגדר חובה ,כי התוכחה וההוכחה אינם בזה שראו עולם חדש ,והרי עצם הנס שנעשה עמם מפורש
הקרקע של קין ,עדין יִ ָמ ֵצא ברשותו של קין .ומעתה מה נפשך, מועילים לליצן ,כמו שכתב במסילת ישרים (פ”ה) ‘תראה קושי בכתובים .ועוד מה אנו למדים מכך.
לשיטתו של קין שכל הארץ שלו ,הרי שלו היא בהחלט -מנוקבא הלצון והשחתתו הרבה ,שכמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ביאור הדברים ,כי יש נס הנעשה לאדם באופן פרטי ,ויש
דתהום רבא עד שמי שמיא ,ועד בכלל[ .ואין לומר ,דהגם שהן ויפיל מעליו החיצים ,ומשליכם לארץ ,ולא יניחם שיגיעו לגוף נס שנעשה בעולם ,וממילא גם האדם ניצול .ההבדל ביניהם,
הקרקע שלו והן האוויר שלו ,נתן רשות להבל לפרוח באווירו אך האדם ,כן הלצון מפני התוכחה והמרדות ,כי בליצנות אחד שבנס פרטי העולם ממשיך לנהוג כמנהגו ,והאדם אינו צריך
לא לעמוד בקרקעיתו ,דמהיכ"ת שיתן רשות לזה ולא לזה]. ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מההתעוררות לשנות הנהגתו .אבל נס הנעשה בעולם ,והופכו ל’עולם חדש’,
ואף שאין משיבין על האגדות ומשיבין על המדרשים ,הנה יעוין וההתפעלות ,ולא יעשה בו רושם כלל .כי כוח הלצון הורס כל מחייב להתנהג מכאן ואילך בדרך חדשה הראויה לו .טעם
חתם סופר על התורה אשר שקיל וטרי בטענות קין והבל מנקודת עניני המוסר והיראה’ .וכבר אמרו הקדמונים ש’ליצנות אחת “אין ּכָ ל ָח ָדׁש ַּת ַחת ַה ָּׁש ֶמׁש” ,ואם הדבר ,כי נאמר (קהלת א ,ט) ֵ
הלכה ממש ,עי"ש .ואם יש את נפשך ,מה לך אצל הגדה ,כלך דוחה מאה תוכחות’ (וראה הגר”א משלי כ ,א). כן העולם ה’חדש’ היה גנוז בעולם ה’ישן’ ,אלא שעכשיו נגלה
לנגעים ואהלות ,משנה ערוכה היא לפנינו בכתובות (קט ,ב)" :מי והיינו ,כי יש באדם שני כוחות ,השכל והרגש ,והם סותרים לעיני האדם ,כדי שינהג בו בדרך חדשה .זהו שחידש המדרש
שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו ,אדמון אומר ילך לו בקצרה, זה לזה ,ואין משמשים זה עם זה .ולכן בעת שהאדם משתמש ש’ראה’ נח ,ואלו המנויים עימו ,שהנס שנעשה עמהם היה נס
וחכמים אומרים יקנה לו דרך במאה מנה או יפרח באוויר" .הרי בשכלו ,הליצנות בזויה בעיניו ,ומאידך כאשר הוא במצב רוח כללי ששינה את העולם ,וממילא חייב אותם להתנהג אחרת.
לנו להדיא לשון חכמים מרפא ,דהגם דלית ליה רשות לילך בשדה ליצני ,השכל מרוחק בעיניו ,ואינו חושב כלל על מעשיו אלא חידוש זה מצינו הן בהנהגת העולם הטבעי שניתנה לאומות
חברו ,אית ליה רשותא לפרוח באוויר חברו ,בלי פוצה פה ומצפצף. הולך בשרירות ליבו ,כנאמר (דברים כט ,יח) “וְ ָהיָ ה ְּב ָׁש ְמעֹו העולם (ראה קדמת העמק להנצי”ב אות ד) ,שכשממציאים
וכאן הבן שואל -מי התיר לו לפרוח בתוך אוירו של חברו, ֶאת ִּד ְב ֵרי ָה ָאלָ ה ַהּזֹאת וְ ִה ְת ָּב ֵרְך ִּבלְ ָבבֹו לֵ אמֹר ָׁשלֹום יִ ְהיֶ ה ּלִ יּ ,כִ י המצאה חדשה‘ ,עולם חדש’ מתגלה ,כגון בהמצאת החשמל,
אתמהה .ואם תשיבני ,דאין הכי נמי ,ואך מליצה בעלמא נקטו ִּב ְׁש ִררּות לִ ִּבי ֵאלֵ ְך” ,והיינו שהמהלך הרגשי דוחה את המהלך ואז אין מי שנותר לנסוע בסוס ועגלה ,או להאיר ביתו בעצים.
כאן ,שלא היה היכי תימצי בזמן זמניהם לפרוח באוויר [ולאו כולא השכלי .וא”כ צריך ביאור למה הוכיח אברהם כלל ללצים. והן בהנהגת הרוחנית שניתנה לישראל .דרך משל כאשר
עלמא דומיא ריש לקיש דשוור לירדנא אבתריה דר' יוחנן ,בב"מ מאידך צריך ביאור מהי תקנת הלץ. הוריד רבנו חיים הלוי זצוק”ל את דרך חשיבתו ,עולם חדש
פד ,א] ,והמטבע לשון "יפרח באוויר" בא להשמיע שאין לו רשות ביאור הדברים ,שאמנם התוכחה אינה מועילה ללץ ,אבל נגלה לעיני הלומדים ,וכיוצא בזה שאר גילויי התורה וההנהגה.
כלל וכלל להיכנס לשדה חברו [וידועים דברי הרמב"ם בפיהמ"ש “עם נָ ָבר הליצנות מועילה לו .כי נאמר (שמואל ב’ כב ,כז) ִ וכשם שבהמצאות העולם ,יש חכמים שמיד ‘רואים’ את העולם
על ספינה פורחת באוויר ,שהביא דוגמא זו כדבר שאין שייך] .אל ִּת ָּת ָבר וְ ִעם ִע ֵּקׁש ִּת ַּת ָּפל” ,והיינו שיש להלך כנגד רוחו של כל החדש ומשנים הנהגתם בהתאם ,ויש הנשֹרכים לאחור ,לרוב
תשיבני כן ,שהרי משכחת לן לפרוח באוויר ברצועת שדה של ד' אדם כדרכו (ראה רש”י במדבר כז ,יח) ,ואף לענין התוכחה הרגלם ,ורק כעבור זמן רב משנים דרכם ,ונמצא שהפסידו כל
אמות ,ד"משכחת לה בקופץ" [עיין תוס' שבת ה, אמורים הדברים .מעתה ,כיון שעצם העבודה זרה היא בבחינת אותם שנים בהנהגה החדשה ,כך גם ברוחניות ,כל עוד אינו
המשך בעמוד 4 ב מהירושלמי]. ליצנות (ראה רש”י בראשית כא ,ט ,ובירושלמי רפ”א דע”ז), ‘רואה’ ,ועושה ,מפסיד את העולם החדש שנתגלה.
כי הרי בשכלו כל אדם מבין שיש מנהיג לבירה ,לכן הרוצה ב] יש לעיין ,למה נרמז ‘העולם החדש’ בפסוק המזכיר את
להוכיח עובד עבודה זרה לא יועילו לו דברי שכל וחכמה, בניו .עוד יש להבין למה נזכר גם כנען ,ומהו שנאמר ‘היוצאים
כי הליצנות תדחה אותם ,אלא צריך בדווקא לדבר בדברי מן התיבה’.
הוקדש ע"י ידידנו הרה"ג רבי שלמה זלמן הירשמן שליט"א ליצנות ,ורק כאשר יתחיל להבין הדברים אפשר להמשיך עימו ביאור הדברים ,שבני נח יצאו באותה שעה מן התיבה בה
בן ידידנו הגאון רבי חיים הירשמן שליט"א בדרך הרצויה של המחשבה והחכמה. נחבאו ,ועזבו את העולם הישן ,אל העולם החדש שנגלה
המזכנו בגליוננו בדבריו המתוקים והנפלאים כל זה נאמר בקשר לתוכחת האדם ללץ ,ואם כן יאמר האדם לעיניהם .אך לא היתה יציאתם שווה ,כי זה לעומת זה עשה
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו בליבו ,אני איני בגדר לץ ,וממילא אין לי בזה נפקא מינה האלקים ,וגם כאשר האדם זוכה ‘לראות’ את העולם החדש,
בהולדת בתו שתחי' בשעטומו"צ למעשה .אמנם כשאמרו חכמים ש’ליצנותא דעבודה זרה עדיין שתי דרכים לפניו ,איך להשתמש בשינוי ,לטובה או
שיזכה לגדלה לתורה ולבן תורה לחופה ולמעשים טובים שריא’ ,הביאו לכך מקור ממה שקראו הכתובים לעבודה זרה לרעה .וחם גם הוא ראה עולם חדש ,אך השתמש בו לרעה,
לתפארת המשפחות הנכבדות ולהמשך כרם בית ישראל בשם גנאי ,וזה לא היה בעת תוכחה ,ומבואר כי גם האדם בינו כמבואר שסירס לאביו לבל ילד בן רביעי (רש”י ט ,כה) .הרי
ובין עצמו צריך לזה. שרצה שיהיה העולם החדש גרוע יותר .והנחיל הדבר לכנען
והנה אמרו חכמים (שבת קה ,ב) שעל היצר הרע נאמר בנו .לכן נזכר הדבר כלפי בני נח שבחרו בשתי דרכים בעולם
הודעת מערכת (תהלים פא ,י) “ֹלא יִ ְהיֶ ה ְבָך ֵאל זָ ר ,וְ ֹלא ִת ְׁש ַּת ֲחוֶ ה לְ ֵאל נֵ כָ ר”. החדש ,ונזכר גם כנען שהלך בדרכי אביו .והאירו חכמים
ניתן לקבל לפי בקשה בכתובת מייל המערכת
את המאמר המלא של רבינו ה"דרכי שמואל" זיע"א נמצא שכל אדם השומע ליצרו הריהו בבחינת מה כעובד הדבר ,ללמדנו לדורות ,ששתי הנהגות שינויים ישנם בעולם,
לפרשת נח -וְנֹחַ ָמצָא חֵ ן עבודה זרה ,ומשתחווה לאל נכר .כלפי אותו דבר ,ובאותה הנהגה פרטית ,והנהגה כללית שעושה שינוי בעולם ,להיותו
כעת בעריכה נוספת מחודשת ומבוארת באופן הראוי להיקבע עלי ספר " -לב שעה ,צריך הוא לבחינת הליצנות על מנת לבטלה בעת שהיא ‘חדש’ .וכל שרואה האדם שינוי זה עליו להתאים הנהגותיו
שמואל" מתעוררת בקרבו. לעולם החדש.
וכן את המאמרים לפרשיות; קרח ,חוקת ,בלק ,פנחס ,מטות-בין המצרים ,דברים-חזון, על כן אף שמידת הליצנות גרועה מאוד ,עד שאמרו חכמים נמצא שתי חובות מוטלות על כל אדם .האחת להתבונן
שבת נחמו ,עקב ,ראה ,שופטים ,כי תצא-אלול ,כי תבוא-אלול ,נצבים-סליחות ,האזינו-
שובה ,חג הסוכות ,בראשית ,נח ,אשר יו"ל לעת עתה (סנהדרין קג ,א) ש’כת הליצים היא מארבע הכיתות שאינן ב’עולמו’ ,אם נעשה עימו נס פרטי ,או שעולם חדש נגלה
מקבלות פני שכינה’ ,הותרה ליצנות דעבודה זרה כדי להתגבר לעיניו .והשניה כאשר מכיר בעולם החדש ,להשתמש בידיעה
בהזדמנות זו נבקש מכל מי שיש בידו הערות והארות תיקונים והוספות
על כל מאמרי ודברי רבינו שהופיעו בגליון על ליצנות העבודה זרה ,הן כלפי עצמו והן בתוכחה לאחרים. הזו לטובה ולא לרעה ח”ו.
לשולחם למייל המערכתb264464@gmail.com : .1מעובד מתוך כתביו
וחפץ ד' בידינו יצלח להעמיד הדבר על מתכונתו הראויה
לעילוי נשמת הגאון הגדול והצדיק לעילוי נשמת הר"ר יהושע ב"ר יוסף ליינר זצ"ל
לעילוי נשמת מו"ר לשמו ולזכרו תאוות נפש אשר בחכמה ובתבונה השיב רבים מעוון נלב"ע י' מרחשון תשנ"ה
מרן ראש ישיבות "מיר" הגאון הגדול והעמיד רבים מבני ישראל למשפחות בני תורה ויראה הונצח ע"י נכדו ידידנו עורך המדור החשוב רוממות ההלכה
רבי נתן צבי ב"ר אליהו מאיר פינקל זצוק"ל רבי מרדכי אויערבאך זצוק"ל הרה"ג רבי יעקב ליינר שליט"א
רב קהילת אביר יעקב וראש ישיבת הליכות שלמה -תל אביב
נלב"ע י"א מרחשוון ה'תשע"ב בנו חביבו של מרן גאון ישראל רבינו שלמה זלמן אויערבאך זצוק"ל
ת.נ.צ.ב.ה. אחיו של רבינו הגדול מרן בעל ה"דרכי שמואל" זצוק"ל לעילוי נשמת
הונצח בהשתדלות תלמידו ידידנו הרה"ג רבי אהרן צייטלין שליט"א ויבדלחט"א רבינו מרן עמוד ההוראה רבי עזריאל אויערבאך שליט"א הגאון רבי אלכסנדר ב"ר שמואל דינקל זצ"ל
מראשי ישיבת קול תורה
נלב"ע בשבת קדש –שובה ח' תשרי דהאי שתא נלב"ע ו' חשון תשד"מ
הונצח ככלות השלושים להסתלקותו ע"י בני משפחתו שליט"א
הוקדש ע"י ידידנו הרה"ג רבי אפרים קרלנשטיין שליט"א הונצח ע"י בני משפחתו שליט"א
ראש כולל אהל חנוך סניף מודיעין עילית
בן הגאון המופלא רבי חנוך העניך קרלנשטיין זצוק"ל הוקדש לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו הוקדש ע"י ידידנו הרה"ג רבי נחמיה פוקסמן שליט"א
וחתן הגאון רבי משה מנחם הכהן שפירא שליט"א של הגאון רבי אהרן י .כהן שליט"א לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו
מראשי ישיבת כנסת יצחק-חדרה
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו באירוסי בתו הכלה המהוללה תחי'
בהיכנס בנו הבה"ח ישראל מאיר כהן ני"ו
בהיכנס בנו הבה"ח אלעזר דוד ני"ו עב"ג המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה
לעול תורה ומצוות לקיימם כ"מצווה ועושה"
לעול תורה ומצוות לקיימם כ"מצווה ועושה" שמחת הבר מצוה תתקיים ביום ג' אור לי' מרחשון באולם בוהוש רחוב חגי ב"ב הבה"ח אליהו הלוי מאיר ני"ו
מבחירי ישיבת גרודנא
שמחת הבר מצוה תתקיים ביום ה' י"א מרחשון באולם שע"י משכן שרגא רמות א' ירושלים יהא רעוא מן שמיא שיזכה לעלות
יהא רעוא מן שמיא שיזכה לעלות במעלות התורה והיראה ומידות טובות בן הרב הגאון רבי אהרן הלוי מאיר שליט"א
במעלות התורה והיראה ומידות טובות ויזכה הגאון שליט"א לרוות נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו יתן ד' ויזכו לקשר של קיימא ולבנות בית נאמן בישראל
ויזכה הרה"ג שליט"א לרוות נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו בשמחה באושר בריוח ובכבוד וכל טוב כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא
בשמחה באושר בריוח ובכבוד וכל טוב ולא תמוש התורה מפיו ומפי זרעו עד עולם ,אכי"ר בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב
ולא תמוש התורה מפיו ומפי זרעו עד עולם ,אכי"ר לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל
רוממות | עמוד 1
פנינים
ועובדות
מרבותינו רוממות +המעשים נושא
בפרשה רוממות +ההלכה
משולחן המערכת הרב יעקב ליינר
גדול המחטיאו בן נח חרש או שוטה
רבינו האור החיים הקדוש מביא את דברי המדרש שהצדיק נח לא התעסק כתב הרמב”ם (מלכים פ”י ה”ב) ‘בן נח שאנסו אנס לעבור על אחת ממצותיו ,מותר לו
בפריה ורביה במשך חמש מאות שנה ,כי הוא ראה שבני הדור מכעיסים את לעבור ,אפילו נאנס לעבוד ע”ז עובד ,לפי שאינן מצווין על קדוש השם ,ולעולם אין
הקדוש ברוך הוא ,ולא רצה שהבנים שלו ימשכו אחריהם ,ורק בסמיכות עונשין מהן לא קטן ולא חרש ולא שוטה לפי שאינן בני מצות’.
לגזירת המבול הוליד את בניו ,היות שבזמנם לא היו נענשים רק אחרי ובשו”ת מנחת שלמה (ח”א סימן לד) כתב :בחרש שאינו שומע ואינו מדבר ואעפ”י כן הוא
גיל מאה ולכך חישב שהבכור מבניו לא יגיע לגיל מאה שנה בזמן המבול. יודע בטיב משא ומתן והוא מבין ומכיר בכל הדברים וגם יודע בעניני מצוות מה מותר
ובזה פירש את הפסוק “את האלוקים התהלך נח” – שחשש נח שהבנים ומה אסור ,חשבתי לכאורה שלענין בני נח כיון שהוא בר דעת שפיר חייב בכל הז’ מצוות
שלו יכעיסו את הקדוש ברוך הוא וישפוט אותם במידת הדין המכונה וגם נהרג עליהם ,דאף שפסק הרמב”ם לענין בני נח ‘ולעולם אין עונשין מהם לא קטן
‘אלוקים’ ,ולכן “ויולד נח שלושה בנים” בחשבון שיהיו פחות מגיל מאה ולא חרש ולא שוטה לפי שאינן בני מצוות’ ,מ”מ נראה כיון שעיקר הטעם דחרש ושוטה
בזמן גזירת המבול. פטורין ממצוות ,הוא רק מפני שאין להם דעת ,והרי הם כאנוסים וכמו”ש רש”י (שבועות
וכהמשך לזה יש לציין שבפרשת לך לך מביא רבינו האור החיים את דברי מב ,א) אהא דאין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן משום דכתיב וכי יתן איש ולא קטן,
המדרש שאברהם אבינו חשש שיהיו לו בנים שאינם מהוגנים ,וביקש שאם והוא הדין חרש ושוטה מפני “שהחרש והשוטה כקטנים הם בלא דעת” ,ואילו בנוגע לקטן
כך ,שלא יהיו לו ילדים בכלל ,וזה לשון המדרש‘ :שני בני אדם אמרו דבר ממש מבואר בחת”ס (יו”ד שיז) דכיון שהרמב”ם עצמו פסק שם בפ”ט ה”ט “שלא ניתנו
אחד ,אברהם ודוד ,אברהם כתיב ביה ‘ה’ אלוקים מה תתן לי’ ,אמר לפניו השיעורים אלא לישראל בלבד” ולא לבני נח ,לכן צריכים לומר דדוקא בישראל יש שיעור
רבונו של עולם אם עתיד אני להעמיד בנים ולהכעיסך מוטב לי ואני הולך של י”ג שנה ושתי שערות לענין גדלות משא”כ בבן נח רק בודקין אותו ,ואם שכלו שלם
ערירי .דוד אמר ‘וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם’ ,אמר לפניו כראוי דינו כגדול כי לא שייך בו שום פטור אחר חוץ מזה שאין לו דעת .וכיון שכן מסתבר
רבונו של עולם אם עתיד אני להעמיד בנים להעציבך מוטב לי ,ונחני לכאורה דה”ה נמי בחרש הואיל ומה שפטור ממצוות הוא רק מפני שהוא שוטה וחשיב
בדרך עולם’. כאנוס דרחמנא פטרי ,אבל כל שבודקין אותו ורואין שיש לו דעת ושכלו שלם ,מסתבר
דשפיר חייב במצוות וגם נהרג עליהם ,שהרי טעמא דפטור הוא לא מפני שהוא בעל מום
וידועים דברי האור החיים הקדוש בפרשת ויגש וזה לשונו‘ :דבר ידוע הוא, כי אם מפני שאין לו דעת.
כי הצדיקים יותר יחפצו בהיעדר הבן ,בהיותו בן מביש…’
אך הואיל ולענין חרש אין לזוז ממ”ש הפוסקים שאפילו “פקח גדול ומבין בטוב ויודע
לא נחתם דינם בדבר התפלות ונושא ונותן עם כל אדם ויודע לחתום בחתימת ידו” דאפ”ה דינו כחרש
סיפר הגה”צ רבי יעקב גלינסקי זצ”ל :בחור מישיבת פוניבז’ נכנס לביתו גמור ,וכמו”ש הצ”צ בסימן ע”ז על חייט חרש שהכירו והיה “פקח ביותר” דאפ”ה חשיב
של מרן הסטייפלער זצ”ל לקנות ספר “קהילות יעקב” .בטעות החזיר לו כשוטה .נראה דה”ה נמי בבן נח דחרש כזה דינו כקטן שאין לו דעת ,ואע”ג דאין שום טעם
הסטייפלער פחות מידי עודף .משהבחין בדבר – מיהר ללכת לישיבת להא דחרש אין מעשיו כלום כי אם זה מפני שחשיב כשוטה שאין לו דעת ,ומצד הסברא
פוניבז’ ,טיפס את המדרגות הרבות ,אך כיון שלא ידע מי הבחור ,שלח ודאי קשה לומר על חרש שהוא פקח גמור וחריף טובא ,דדעתיה קלישתא ואינה שלימה,
לקרוא לנכדו ,ומסר לידו את יתרת הכסף ,ואמר לו“ :בחור מהישיבה קנה וקשה לנו להבין מנין ידעו חז”ל לפוטרו ממצוות ולפוסלו משם איש בלא שום ילפותא
אצלי זה עתה ספר .אני מבקש ממך שתברר מיהו הבחור ותחזיר לו את מקראי או מהלכה ,אבל כיון שכן הוא האמת חייבים אנו לומר שידעו חז”ל ברוב חכמתם
הכסף” .כעבור שעה קלה שב הנכד לסטייפלער ואמר לו כי בסיעתא דשמיא דחרש שאינו שומע ואינו מדבר הוא איש כזה שאי אפשר לראותו כאחראי על מעשיו,
מצא את הבחור והשיב לו את העודף ,אך ברצונו לשאול שאלה“ :מדוע ולכן אין מתחשבין במעשיו אפי’ אם לפי דעתינו הוא זריז וממולח וכל מעשיו הם בפקחות
ודעת שלימה .וסברא זו כה חזקה ואמת עד שגם בבן נח אמרינן הכי וכדאמרן דלא מצינן
צריך היה הסבא לטרוח כל כך ,ללכת כברת דרך ולטפס במדרגות ,כדי
שום הבדל בהגדרת איש בין ישראל לבן נח לענין חרש ושוטה ,ע”כ.
להגיע אלי לישיבה ,בה בשעה שאני נמצא אצל הסבא מספר פעמים ביום,
ויכול היה להמתין ולתת לי את הכסף בבואי אליו”? ענה לו הסטייפלער: ורבינו מרן ראש הישיבה ה”דרכי שמואל” זצ”ל (מנשים באהל עמוד תמ )1כתב :החת”ס כידוע
“אם המרחק מביתי לישיבת פוניבז’ נקרא רחוק – מה תאמר על המרחק העלה ,דלהמבואר בתשו’ הרא”ש דשיעור גדלות די”ג לענין עונשים שבתורה מהלכתא
שיש לרדת מהשמים עד לכאן? זה הרבה יותר רחוק”... הוא ,וככל שיעורים שנאמרו לממ”ס ,מעתה נראה דלא הוה הלכתא אלא בישראל בלבד,
אבל בן נח מחויב במצוות ונענש אף בפחות מבן י”ג ,ובלא הביא שערות דלא נאמרו בהם
כסף כשר שיעורים ,וכמבואר ברמב”ם (מלכים פ”ט ה”י) ,וחייב על אבר מן החי ובשר מן החי בכל
מסופר כי רגיל היה רבינו חיים מוואלאזי’ן זי”ע לומר ,כי מי שכספו כשר שהוא שלא ניתנו השיעורין אלא לישראל בלבד ע”ש ,ומש”כ הרמב”ם (מלכים י ,ב) דאין
מחשש גזל והונאה ,אין לו מה לחשוש שמא יגנב ממנו ,ומובטח לו שלא עונשים בן נח לא קטן ולא חו”ש לפי שאינם בני מצות עכ”ל ,היינו קטן שאינו בר דעת
יארע בו שום נזק .אירע פעם שהגיעו לביתו כמה עסקנים כדי להתייעץ כ”כ ,אבל כל ששכלו שלם כראוי גדול הוא לענין בן נח ,אף דלא הגיע לכלל שנים ,ובר
עמו אודות אחד מבני הקהילה שירד לדיוטה התחתונה והפך למוסר עונשין הוא לכל דבריו ,דבישראל דווקא הלכתא הוא ,דאפי’ הגיע לפלגות ראובן גדולים
למלכות .לפתע ,משך אחד הנוכחים מבלי משים את מפת השולחן וכל חקרי לב ,אינו בכלל איש ,מחידוש התורה בכל האיסורים דחיובן בשיעורן דווקא ,עיי”ש.
הכלים נפלו ארצה בקול רעש גדול .התעוררה בבית מהומה רבה אך רבי ורבותינו האחרונים ז”ל נקטו כן לעיקר ,ועיין מנחת חינוך (מצוה תקכז ומצוה קע) ,ובנחל
חיים הקדים להכריז“ :אל דאגה ,בטוחני שלא נשבר אפילו כלי אחד”. יצחק להגרי”א מקובנא (סימן ז) ,ובאור שמח (פ”ג מאיסורי ביאה ה”ב) ,ועיין בתשובה
התפלאו כולם לשמע דבריו ,אך כאשר בדקו גילו כי הרב צדק וכל הכלים מאהבה (ח”ג בקונטרס פ’ התערובת סימן תלב) ועוד.
נותרו שלמים בדרך פלא .לתמיהתם הסביר הרב“ :כל הכלים הללו נקנו ברם בעניותנו לולי דברי החת”ס ורבוותא דעימיה ,נראה בפשוטו דאין שיעורא דגדלות
על ידי ,מממון כשר שהגיע אלי בתכלית הישר ,ולכן ידעתי שנזק לא נגרם די”ג שנים כשאר שיעורים ,ולאו בחדא כללא כיילינהו הרא”ש ודעימיה ,ואינו ענין לדברי
להם” .ואז המשיך ואמר“ :אולי יש כאן רמז בענין המסירה של אותו אדם, הרמב”ם בשיעורים ,דנראה דשעור גדלות וקטנות הוא מציאות טבעי מדרך ברייתו של
אם ממונכם כשר וישר ,אין לכם מה לחשוש מדברי הלשנה שלו”... אדם ,דבהבאת שערות משנת י”ג נשלם ברייתו ושלמות דעתו לפי דרך גדילתו ,דכל
חד וחד ונעשה גדול ,ואין זה גזיה”כ כשיעור כזית וכיו”ב ,וממילא דאין שייך בזה שינוי
“ומוראכם וחתכם”... בדינו דבן נח ,דענין הגדלות תאר קבוע בטבעו ואין לנו שיעור אחר בגמר שלמות הדעת
הגה”צ רבי שלום שבדרון זצ”ל סיפר ,שאמו הישישה של הגאון רבי אשר והגדלות ,ולהמבואר ברמב”ם כנ”ל דגם בן נח דינו וחיובו בגדול דווקא ,דין אחד לו
צימרמן זצ”ל ,שהיה מהפוסקים המפורסמים בניו יורק ,ספרה לו מרישומי כישראל .ונראה דכן מורה סתימת הדברים בלשון הרמב”ם ,דהרמב”ם שם כיילינהו לקטן
ביקורו של מרן הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ”ל בביתם“ .בצעירותי” – היא וחרש ושוטה דאין עונשים בבן נח ,והרמב”ם בהלכות עדות פ”ט מבאר גדרי השוטה עפ”י
סיפרה – “בעלי היה יוצא לכפרים ולעיירות הסמוכות ,לעסוק במכירת סוגית הגמ’ דחגיגה ג ע”ש ,ובפשוטו דזה גם דין השוטה בבן נח ,דאל”כ הו”ל להרמב”ם
סחורות .הוא היה שב אל ביתנו רק לקראת שבת ,כשבאמתחתו דמי פדיון לבאר גדר שוטה בב”נ ,והיינו כאמור דזה גדר השוטה במציאות טבעו ,ול”ש לחלק בין
הסחורה ,וכך היינו מתפרנסים מידי שבוע .אני הייתי נשארת בבית לבדי ישראל לב”נ ,וה”נ בדין הגדלות וכש”נ.
עם ילדיי הרכים ,ולא אחת הייתי נתקפת בפחדים ,מחשש שיכנסו אלינו וקצת יש לדון לסברת החת”ס ,דגם בשוטה דמבואר ברמב”ם (הל’ עדות שם) דכל שדעתו
עוברי אורח לא רצויים .משום כך הביאו אל הבית כלב שמירה ,שעמד משובשת אפי’ בדבר מן הדברים ,אע”פ שהוא מדבר ושואל כענין בשאר דברים ,הר”ז
תמיד ליד הדלת השקופה ,ואימת שהיה מתקרב אל הבית אדם זר ,הוא בכלל השוטים יחשב ע”ש ,די”ל דכה”ג בבן נח כיון שהוא מדבר כענין בשאר דברים הוא
היה פותח בנביחות רמות ,וכך יכולתי להבחין מי ומי המתקרבים אל בר חיוב ועונשין ,ושיבוש רק בדבר אחד לא מוציאו מכלל דעת.
הבית ,והרגשתי בטוחה יותר” .לאחר דברי ההקדמה ,המשיכה אמו של רבי אבל לא נראה כלל לחדש כגון דא ,ובשו”ע (חו”מ רלה ,כ) השוטה אין מקחו מקח וכו’,
אשר צימרמן לספר“ :רבי אלחנן וסרמן היה ידיד גדול של בעלי ,וכשהיה ובבאר הגולה שם דבפ”ק דחגיגה נתבאר איזה שוטה ע”ש ,ובחכמת שלמה להגרש”ק שם
מגיע לאמריקה כדי לאסוף תרומות לישיבתו בברנוביץ ,היה בא לבקר חולק על באר הגולה ,ודעתו דכאן צריך שוטה גמור בכל הענינים ע”ש ,וכעין סברת
בביתנו .והנה כאשר רק התקרב רבי אלחנן אל הבית ,זינק מיד הכלב הגרש”ק ז”ל יש לדון בזה לדין שוטה דבן נח עפ”י החת”ס כנ”ל .ונראה דסתימת דברי רבנו
אל דלת הכניסה ,הוא קפץ אל החלק העליון כדרכו ,אך הוא נדבק אל הגר”א בבאורו בחו”מ שם ,מורה דנקט כדעת זקינו בעל באר הגולה [וגם לסברת הגרש”ק
דלת הכניסה ונאלם דום ,הוא לא חרץ את לשונו ולא השמיע אף נביחה נראה יותר כדאמרן] ,וה”נ בשעור הגדלות דאין לחלק בזה בין ישראל לב”נ ,וכסתימת
אחת .נדהמתי מהמראה הלא שגרתי הזה ,התקרבתי אל הדלת כדי לפתוח דברי הרמב”ם וכש”נ ,ע”כ.
אותה ,אך הכלב נשאר דבוק על הדלת ,בלי קול ובלי נוע“ .שעה שלמה
ישב אצלנו רבי אלחנן ,דיבר על הא ועל דא ,התעניין בשלומנו ובקורות
לב בעלה אחי הגאון רבי עזריאל ד’ יאריך ימיו ושנותיו לשבת .1ספר הזכרון להרבנית לאה אויערבאך ע”ה .ורבינו זצ”ל
אותנו ,וכל אותה העת הכלב נשאר דבוק ותלוי על חלקו העליון של הדלת, באהלה של תורה ,תוך מנוחת הנפש והרחבת הדעת עד פתח בריש דברי תורתו שם :זכרון לאשה גדולה בחכמה,
ולא הוציא מפיו אף קול ...רק לאחר שיצא רבי אלחנן מהבית ,ננער הכלב ביאת גואל צדק בב”א. ויראתה קודמת לחכמתה ,ואהבתה לתורה היתה טבועה
מתרדמתו ,ירד מהדלת ושב להתנהג כאילו לא ארע דבר”... וחתומה בה כבת לאדם הגדול בענקים זללה”ה ,ובה בטח
רוממות | עמוד 2
פנינים
פתח השופט את עיניו בתמיהה :מה הקשר בין חוסר
ועובדות
מרבותינו רוממות +המעשים כל מה שאינו לימוד התורה
הצניעות וסגנון דיבורו של האיש ,למיתתם של האנשים הרב יודל צ'צ'יק
הצעירים? שאל .התוכל להוכיח את טענתך הנשמעת כל -אינו אלא בילוי זמן!...
כך זרה?! ענה הרב ואמר :הבאתי איתי דוקומנט ,מסמך... איתא בירושלמי (ע”ז פ”ב ה”ח טז ,ב)‘ ,רבי מנא בר תנחום
ואז פתח לו הגאון רבי אלעזר משה זצ”ל את הגמרא הספד הגאון רבי שמואל צ'צ'יק שליט"א אזל לצור והתיר תורמוסין שלהן ,רבי חייא בר אבא אזל
בשבת שמדברת על זה בבירור והקריא את הדברים,
כאשר הוא מסתמך על מתורגמן לרוסית .כשהגיע לפסוק,
על הגאון הגדול רבי אהרן פישר זצוק"ל (ח"ג) לצור ואשכח לרבי מנא בר תנחום שהתיר תורמוסין
שלהן ,אתא גבי רבי יוחנן א”ל מה מעשה אירע לידך,
הושיט לשופט תנ”ך מתורגם לרוסית ,שמע השופט ועיין בן מרן הראב"ד בעל "אבן ישראל" זיע"א אמר ליה אשכחית לרבי מנא בר תנחום שהתיר תורמוסין
בנביא. שלהן ,א”ל ולא פגעת ביה[ ,כלומר למה אינך מנדה
למרבה הפלא ,השופט הגוי הבין אל נכון את מה שמצטטים בפניו וקלט את משמעות אותו] ,א”ל אדם גדול הוא והוא יודע למתק את הים גדול [ה’פני משה’ מסביר‘ ,כלומר,
הדברים ולבסוף קבע השופט שהקהילה פעלה כשורה ,באשר היא הגינה על עצמה כראוי יודע ליקח מים מן הים הגדול בשעה שהמים מתוקין הם’] .אמר לו לאו בני [כלומר ,אין זו
מפני המגיפה ,והיתה זו חובתו של הרב לעמוד בפרץ ולעשות את מעשהו ,בכדי לעצור גדלות ,כי] חשבון מים הוא יודע [מבאר ה”פני משה”‘ ,ובשביל זה אינו אדם גדול’] ובשעה
את המגיפה ,וזיכה את הקהילה מכל אשמה[ ,ראה ספר “המשגיח דקמניץ ,עמוד ]330ע”כ שהמים מקלסין את בוראן הן מתמתקין’ .ממשיכה הגמרא שם בירושלמי‘ ,א”ר יצחק בר
דבריו של מרן ה’אבי עזרי’ זצ”ל. אלעזר ,בא לומר גינויו ואמר שבחו [מבאר ה”פני משה”‘ ,ר’ יוחנן רצה לומר גינויו ואמר
שבחו שיודע את זמן הקילוס ,וכי זה לא דבר גדול הוא’] .א”ר יוסי בי רבי בון חשבון גדול
ומצאנו בהקדמה לספר כוכבי אור מובאת איגרתו של מרן הגאון רבי חיים ברלין זצוק”ל בה
הוא [כלומר ,שאין בזה גדלות אלא חשבון מים ,ו]רבי זכאי דאלכסנדריאה הוה ידע לה,
הוא מספר כי מרנא רבי איצל’ה פטרבורגר זי”ע נגלה אליו בחלום ,ושאלו הגר”ח מה נעשה
אמר ,ואילו בעית ילפתה מיניה’ .ע”כ.
בדין של מעלה ,וענה לו שדין של מעלה חמור מאוד ,ואי אפשר לשום אדם בעולם הזה
לשער כלל מה נעשה שם ,וביחוד מקפידים על דיבורים האסורים שנדברו שלא כהוגן.]... שואל ה”פני משה” ,אם כן ,מדוע לא הלך ללמוד אצל ר’ זכאי את החשבון? ומתרץ בזה
הלשון‘ :אלא ,שבילוי זמן הוא’!...
תורה עם יראת שמים הידיעה הזאת :כי כל מה שאינו שייך ללימוד התורה אינו אלא בילוי זמן ,זאת היתה גולת
ובעניין התמדה ,סיפר רבי מנדל שיינין אודות אבי חמיו של חבר הבד”ץ ,הגאון רבי יהודה הכותרת של אותם בני עליה ,שום דבר בעולם לא עניין אותם מלבד התורה הקדושה.
פישר שליט”א ,הלא הוא הגה”צ רבי הערש קופשיץ זצ”ל[ ,שהיה חתנו של הגה”צ רבי הגמרא במסכת שבת (לב ,ב) מביאה מרבי יהודה הנשיא ,שבעוון ביטול תורה בנים מתים.
שמואל הלל שינקר זצ”ל ,שהיה חתנו של ‘מרא דארעא דישראל’ ,הגה”ק רבי יוסף חיים בהמשך (לג ,א) הגמרא אומרת שחרב באה לעולם בעוון ביטול תורה ,ובהמשך (לג ,ב)
זוננפלד זי”ע] .והוא -ר’ הערש קופשיץ -היה אביו של הגאון רבי ישראל אהרן קופשיץ מביאה הגמרא את רבי שמעון בן יוחאי שאומר ,שבעוון ביטול תורה נענשים באסכרה,
זצ”ל חמיו של יבדלחט”א ,חבר הבד”ץ ,הגאון רבי יהודה פישר שליט”א .וסיפר ר’ מנדל ,כי בהקשר לזה סיפר אבי ,כי בתחילת שנות המדינה היה פעם בישיבה [ב”עץ חיים”] ,שהיו
כאשר הוצע לר’ שמואל שינקר את השידוך עם ר’ הערש קופשיץ ,רצה ר’ שמואל שחמיו, קבוצה של בחורים שעמדו ודברו במילי דעלמא .נגש אליהם ר’ יוד’ל הולצמן ואמר להם:
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זיע”א יראה אותו טרם סגירת השידוך .ואכן נכנס אליו ולאחר ‘חי”ת רי”ש בי”ת 1...הגמרא במסכת שבת אומרת שהיא באה בעוון ביטול תורה .’...כמובן
כמה שניות הוא יצא ,ואמר לחתנו ר’ שמואל ,לסגור את השידוך .לאחר מכן שאל החותן 3
שהחבורה התפרקה ברגעים ספורים וכולם שבו לגמרא .2היה פחד ,מעצם הדיבור שלו...
[-ר’ שמואל] את החתן [-ר’ הערש] ‘ -מה שאל אותך הסבא ר’ יוסף חיים’?‘ ...מה דברתם?’...
אמר לו ,שהוא שאל אותו ,מה הוא עשה בספינה בדרכו לארץ ישראל? והשיב לו ,שהוא
למד בספר “חרדים” ,הלכות מצוות התלויות בארץ ,ובעקבות כן ,התרגש ר’ יוסף חיים
קדושת הדיבור
כאשר הרב זצ”ל ,בעל “אבן ישראל” ,שימש כראש ישיבה בישיבת “עיטור הרבנים” ,נחלה
ואמר לחתנו‘ ,ר’ שמואל ,אפשר לעשות את השידוך.4’...
אחד הבחורים ל”ע והיה חשש גדול לחייו התפללו רבות עבורו ,אבל הוא נפטר בשבת.
עוד סיפר ר’ מנדל שיינין על ידידו ורעו ר’ הערש קופשיץ ,שכאשר נסעו בספינה ,בדרך בהלוויתו כאן שיצאה מבית ההלויות “זיו”[ ,שעל יד בית החולים “ביקור חולים” ,שהיה
לארץ הקודש ,5כאשר התחילו להתקרב לארץ ישראל ,ראה את ר’ הערש רץ על סיפון ברחוב יפו בירושלים] ,הספידו הרב פישר ובכה בכי תמרורים וכל הבחורים עמו ,בתוך
האניה ,שאלו ר’ מנדל לפשר מעשיו וענהו‘ ,הרי נכנס הנני לארץ אשר שם אעלה לדוכן דבריו הוא צעק בקול מר‘ ,הגמרא בשבת (לג ,א) אומרת‘ ,בעוון נבלות פה צרות רבות
בכל יום ,בגולה הנני עולה לדוכן רק ביום טוב ,ועכשיו אזכה בכל יום לברך את עמו וגזרות קשות מתחדשות’ ...ובכאב גדול מאד המשיך ואמר‘ ,ובחורי שונאי ישראל מתים’...
ישראל באהבה’.6 והיה זה ממש חרדת אלוקים ,כאשר הזכיר דברים אלו.
ועוד סיפר ר’ מנדל ,אודות הגה”ק רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ”ל .פעם הוא הגיע לביקור [א.ה .הואיל והוזכר כאן הגמרא בשבת ,מקום גדול הוא עבורנו להביא את דברי מרנא ה”אבי
אצל רופא ולא רצה לטפל בו .נודע הדבר ל”סבא מסלבודקא” ונרעש אודות זה ,הפעיל עזרי” זיע”א ,רבנו הגדול מרן ראש הישיבה רבי אלעזר מנחם מן שך זצוקללה”ה ,מה שהוסיף
ה”סבא” את קשריו והגיע לרופא להסביר לו את חומרת אי קבלתו של ה”סבא קדישא” אחרי הזכרת גמרא זו ,כמו שמסופר :לפני כמה עשרות שנים כאשר אירעה תאונה מחרידה,
הרב אלפנדרי וקבע לו תור .היו צריכים להודיע לרב אלפנדרי שנקבע לו תור ,אזי שלח בה נספו כמה אברכים צעירים ,באו קבוצת אברכים תלמידי חכמים אל כבוד מרנא ורבנא
ה”סבא מסלבודקא” את תלמידו ר’ מנדל שיינין לביתו של ר’ שלמה אליעזר אלפנדרי, ה”אבי עזרי” זיע”א ,לשאול אותו כדת מה לעשות ובמה יש להתחזק ,מרן זללה”ה האריך
להודיע לו על מועד התור .אך כאשר הקיש על דלתות הבית אין קול ואין עונה - ...הדלת לומר ,שצריך מאד להתחזק בלימוד התורה [ואכן כך עשו וכתוצאה מהדברים יצאו קבוצות
לא נפתחת .לאותו שליח היתה הרגשה ,שהרב אלפנדרי נמצא בבית ואינו רוצה לפתוח אברכים ברחבי העיר מבית לבית ,לחזק את ענין לימוד התורה ולקבוע שיעורים קבועים
ועל כן החליט אותו תלמיד ,שאינו זז משם עד שמבצע את השליחות כראוי ,ואכן דפק לאנשי העיר] ואז בתוך הדברים הוסיף וציטט רבנו הגדול מרן הרב שך זיע”א את דברי
ודפק קרוב לעשרים דקות .פתאום הדלת נפתחת ,והסבא קדישא עומד בדלת ואומר לו, הגמ’ בשבת (דף לג ,א) האומרת ,כי בעוון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות
‘מה אתה דופק כל כך הרבה זמן ,אתה לא יודע שאין לי זמן לקבל אנשים’?! ...בתוך כך ובחורי ישראל מתים ,יתומים ואלמנות צועקים ואינם נענים .שנאמר (ישעיה ט ,טז) “על כן
הוא תפס בזקנו ואמר‘ ,אין לי זמן אני כבר זקן ,אני צריך עוד ללמוד ,’...כאשר אמר לו, על בחוריו ֹלא ישמח ה’ ואת יתמיו ואת אלמנתיו ֹלא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר
שיש לו שליחות מה”סבא מסלבודקא” ,מיד נענה הגה”ק הרב אלפנדרי ואמר‘ ,הוא -צדיק נבלה ,בכל זאת ֹלא שב אפו ועוד ידו נטויה”.
גדול! ’...שאל אותו הרב אלפנדרי‘ ,מהו השליחות’? אמר לו ר’ מנדל ,שנקבע לו תור אצל
אחר כך הוסיף עוד וסיפר מרן הרב שך זיע”א סיפור נורא :שבשעתו פגעה יד ה’ בעיר
אותו רופא .אמר הסבא קדישא‘ ,הרופא לא קבל אותי בפעם הראשונה ,אם כן חבל על
פינסק ,ונפטרו אברכים צעירים בזה אחר זה .תלו זאת בני הקהילה בפוחז אחד שהתנהג
הזמן היקר ,איני חוזר אצלו’...
בחוסר צניעות בולט ,והיה משחית את נפש בני הנוער בלשונו הקלוקלת והיה מנבל את
אספר גם מה שסיפר אבי ,מהגה”ק המונקאטש’ער רב זי”ע אודות “שקידת התורה” .הוא פיו להחריד .חשבו להפגין ליד ביתו ,אך פחדו מכך ,היות והאיש היה מקורב לשלטונות ולא
הגיע לירושלים ,כדי לבקר אצל הסבא קדישא הרב אלפנדרי .יום אחד הוא הלך להשתטח חשש ממסירה והלשנה .ואם ילכו נגדו בכח ,עלולה לאיים סכנה ממשית על כל הקהילה,
על ציונו הקדוש של הרש”ש ,יחד אתו היתה כל הפמלייה שלו ,וקראו את נוסח המצבה. לבסוף החליטו שלא יפגינו בגלוי ,אך אם חלילה יקרה אסון נוסף ,תצא ההלווייה מביתו
אמר המונקאטשע’ר רב לנוכחים‘ ,אתם רואים מה שכתוב כאן’? וענה מיד‘ ,אני ָספרתי כמה של אותו פוחז המקורב לשלטונות.
תיבות יש על המצבה ,ביחד הם עולים חמש עשרה תיבות’ ,והוא מקריא כך ,תוך שהוא
7 ואכן ,כך היה .נפטר צעיר נוסף מיהודי פינסק ,והלך לעולמו בטרם עת ,לפני ההלווייה
מדלג על שתי מילים‘ ,קבורת ארץ איש האלוקים קדוש הוא ’...כאן דילג ...והמשיך ‘הרב
הוכרז שמסע ההלווייה יצא מביתו ,ואכן כל בני העיירה פינסק נתאספו להלווייה מרחבת
החסיד המקובל האלוקי בוצינא קדישא כהר”ר ’...לאחר מכן קרא את המצבה בהשלמת שני
ביתו של אותו האיש .בזה אחר זה עלו הספדנים ,עוררו את הקהל לצניעות הליכות,
המילים‘ :השקדן בתורה ,’...סיים ה”מנחת אלעזר” ואמר‘ ,תלמידי הרש”ש חרטו כאן שני
ולשמירת הלשון ...והכל ידעו במה דברים אמורים .כצפוי ,תבע אותו פוחז את הקהילה
דברים ,אחד כפשוטו -שהרש”ש הגדול היה “שקדן בתורה” ...אבל בנוסף ,יש כאן רמז שזכה
למשפט בפני ערכאות של גוים -בבית המקומי שנודע ברשעותו ליהודים וליהדות ,על
להגיע לכל שאר המעלות על ידי שהיה ‘שקדן בתורה’ - ...זו היה ההתרגשות של ה”מנחת
שביזוהו ברבים.
אלעזר” ממצבת קבורתו של הרש”ש.
בהגיע זמן המשפט ,אזי מיד בפתח המשפט עלה לדוכן לא אחר מאשר המרא דאתרא ,רבה
רבי אהרן ,הרב זצ”ל ,הנך ה’גפן’ האחרון מתוך כל ה’גפנים’ ...הנך עולה לכסא הכבוד ,כל
הנערץ של פינסק הגאון רבי אלעזר משה הלוי הורביץ זצוק”ל [שחידושיו נדפסו בסוף ש”ס
אחד מה’גפנים’ למד תורה בדוחק ובמסירות נפש לפי בחינתו ומצבו ,במצבים של ‘שברים’
וילנא] אשר ניצב בגאון לפני השופט והודה באשמה ,ונטל על עצמו את האחריות ,כי הוא
ו’תרועה’ ...בבקשה ממך ,עלה לפני כסא הכבוד והתפלל -בזכות המלאכים היוצאים
זה שהורה לעשות את ההלווייה מביתו של הפוחז .וכששאלו השופט מדוע יצאה ההלווייה
מה’שברים’ ומן ה’תרועה’ ,ומן ‘תשר”ת’ ומן תש”ת ומן ‘תר”ת’ ...ככתוב [ויקרא ט’ ,כ”ב]
מביתו של התובע ,השיב שכן התובע הוא האשם בכל האסונות שפקדו את הקהילה,
‘וישא אהרן את ידיו אל העם’...
והסביר ,שכיון שהוא מתנהג בחוסר צניעות ,הרי שהקהילה היהודית סבורה שהוא ורק הוא
התפלל בעד גאולתנו ופדות נפשנו ‘תקע בשופר גדול לחירותינו ’...אכי”ר. אשם בכל האסונות ,כי בניבול פיו המיט הוא את האסון על משפחות כה רבות!
תלמידים -ר’ מנדל שיינין ור’ הערש קופשיץ [ועוד] ,וכשהספיד ר’ מנדל ההזדמנויות דבר תחילה על ר’ בנציון ר’ הער’ש מיכל’ס ואמר‘ ,היו לו שתי .1מרוב צדקותו ,לא הוציא מפיו את המילה ‘חרב’ ,אלא אותיות ח’
שיינין את ר’ הערש קופשיץ ,הוא סיפר את הסיפורים האלו. עיניים כמו שני יהלומים’ .אחר כך דבר על ר’ יוד’ל הולצמן ואמר‘ ,פניו ר’ ב’.
.6היה בחצר גמ”ח “שערי חסד” רופא שיניים ,שהוא היה כהן .כשנפטר, האירו כפני הסטאמאר רב - ’...מדובר ביהודים קדושי עליון .וכך הדפיס .2וכה הדפיס רבנו ה”משמר הלוי” זצוק”ל בספר “פנינים ואגרת תורת
הייתי בהלוויה יחד עם שכני הרה”צ ר’ בערל בידרמן זצ”ל [-חתנו של רבנו ה”משמר הלוי” זצוק”ל בספר “פנינים ואגרת תורת זאב” ,זה לשונו: זאב” ,זה לשונו‘ :פעם אחת ראה [-רבי יהודה הולצמן זצ”ל] קבוצה של
הגה”צ ר’ נטע ציינווירט זצוק”ל] ,והרב [ה”אבן ישראל”] הספידו .חשבנו ‘רבי יהודה [-הולצמן] היתה לו אמא זקנה צדקנית עד למאוד [את אביו בחורים מדברים .נגש הקדוש רבי יהודה ואמר בפחד ובאימה ,ממש כל
כולנו ,מה כבר אפשר להספיד את הרופא? ...והנה ,הרב הרחיב בדבריו לא הכיר ר’ יהודה ,ונקרא ע”ש אביו :ר’ יהודה בן ר’ יהודה] ,וכל יום הלך עצמותיו הקדושים רעדו מפחד :הגמרא אומרת בשבת :חית ריש בית
ואמר ,כי במשך שבעים שנה היה לו מצוה של “ברכת כהנים” -לברך את אליה צדיק זה מפני מצות כבוד אם ,אולם ,סיים אבא ז”ל ,רבי יהודה [לא רצה להוציא מפיו הקדוש את המלה “חרב”] בא לעולם מפני עון
עם ישראל ...נענה ר’ בער’ל בידרמן זצ”ל ואמר‘ ,אזַ א ֵשיינעֶ שטיקל “אבן הי’ לו שעור מיוחד שלמד ברגעים אלו ,מביתו עד לבית אמו -ומבית ביטול תורה! ...ופחד נורא נפל על כולם ,והחלו להרגיש מאי משמע פחד
ישראל”-[ ,כזה שטיקל “אבן ישראל” יפה] .איזה ‘גאונות’ ...להספיד את אמו לביתו ,’...עכ”ל‘( .פנינים ואגרות תורת זאב’ -תשמ”ז ותש”ס -עמוד מביטול תורה’ .ע”כ‘( .פנינים ואגרות תורת זאב’ -תשמ”ז ותש”ס -עמוד
הרופא במה שראוי להספידו’... ל”ב אות ג’) ל”א אות ב’)
.7ר’ חיים ברלין כותב עליו בהקדמתו לסידור הרש”ש ‘הרב האלקי אור .4ספרתי זאת להגה”צ ר’ יעקב מאיר שכטר -שהרי הוא גם נכד של ר’ .3ר’ יוד’ל לא הכיר את אביו -הוא נקרא על שם אביו ר’ יהודה ב”ר
העולם וקדש הקדשים!.’... יוסף חיים ,ואמר לי ,שזוהי שאלה יפה ותשובה יפה. יהודה .אמו האריכה ימים והיה לו קביעות ללכת לבקר את אמו מידי
.5כאשר עלה ה”סבא מסלבודקא” לארץ ישראל ,לקח עמו כמה יום .בתקופה האחרונה לחיי אבי ,דבר אבי רבות אודות רבותיו .באחת
רוממות | עמוד 3
זמן טובא לבקר חולים ושבורי לב .רבינו ראש הישיבה סיפר
שכשהיה בא לבית חולים לבקר את אחד ממכריו ,הנהגתו
עמוד החסד
(ועד כ"ו) רוממות +החסדים מצות ביקור חולים
הייתה לשאול האם יש פה עוד יהודי מוכר שנוכל לבקרו הגאון רבי מרדכי יפה שליט"א מרן החפץ חיים זיע”א בספרו “אהבת חסד” בחלק השלישי
ולשמחו ,שהרי אין מעבירים על המצוות ,בחכמה רבה הוא מבאר ומזרז לקיים כראוי מצות ‘בקור חולים’ ,שהיא בכלל
זכה לשמח הרבה חולים ושבורי לב ,ולהדריכם בתפקידם בזמנים של קושי וייסורים .הוא הדריך גמילות חסדים ,ואוכל אדם פרותיה בעולם הזה ,והקרן קיימת לו לעולם הבא .והנה מצות בקור
את בני המשפחה כיצד לנהוג עם החולה ולחזקם באמונה ובביטחון. חולים ,הזהירו עליה חז’’ל מאד ,ואמרו בפרק קמא דסוטה (דף יד ,א) :מאי דכתיב (דברים יג ,ה):
הוא היה ‘משכיל אל דל’ בחכמתו בפקחותו וביראת ה’ שבערה בו ,הוא היה רגיל ללכת לבית ‘’אחרי ה’ אלקיכם תלכו’’; וכי אפשר לו לאדם להלך אחר השכינה; והלא כתיב (שם ד ,כד)’‘ :כי
חולים כדי לבקר גלמוד ששכב זמן רב מחוסר הכרה ,והתעניין אצל צוות הרופאים על מצבו. ה’ אלקיך אש אכלה הוא אל קנא’’? אלא הלך אחר מידותיו של הקב’’ה ...הקב’’ה מבקר חולים,
וכששאלו אותו מפני מה הוא מטריח עצמו לבקר חולה שאינו יודע כלל שביקרו אותו ...השיב, שנאמר (שם יח ,א)’‘ :וירא אליו ה’ באלני ממרא וגו’ ‘’; אף אתה בקר חולים...
כשהרופאים רואים שאני מטריח עצמי הם יעשו השתדלות נוספת .וגם כשהרופאים יודעים שיש ומי שמחסר ומתעצל ממצות ביקור חולים גדול עוונו ,ופעמים שהוא כשופך דמים .כדאיתא
מי שמתעניין בשלום החולה הם מכינים עבורי תשובות ,ויש בכך תועלת לחולה ,ואם אין מי בגמרא בנדרים ,מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ר’ עקיבא שחלה ,ולא נכנסו חכמים לבקרו,
ששואל אותם שאלות הם לא מכינים תשובות... ונכנס ר’ עקיבא לבקרו .ובשביל שכבד ורבץ לפניו ,חיה .אמר לו ,רבי ,החייתני .יצא ר’ עקיבא
הרא”ש כותב בפירושו על הפסוק (תחילת וירא) “וירא אליו” :פירש רש”י לבקר את החולה וכו’, ודרש ,כל מי שאינו מבקר חולים ,כאלו שופך דמים ,וביארו המפרשים; מפני שבני אדם שנכנסין
ובא ללמד דרך ארץ שיש לו לאדם לבקר החולה ואפילו לא ידבר עמו דבר כגון שמצאו ישן, לבקרו ,עושין לחולה כל צרכיו ,ושמא יודע לו רפואה ,או שיכול להשיג לחולה דבר שיועיל לו,
וניחא לו כאשר יגידו לו לחולה כי בא פלוני לראותו ,עושה לו נחת רוח. שעל ידי זה ישיב את נפשו.
סיפר בנו של מרן הגרש”ז ,הגאון רבי ברוך זצ”ל שליווה את אביו לבקר מכר ישיש בבית אבות
“נוה שמחה” ,וכשנכנסו לחדרו מצאוהו ישן ,ואביו סבר שראוי להעירו משנתו ,והוא שאל את
הנהגת רבינו עקיבא איגר
רבותינו גדולי הדורות דבקו והידרו במצות ‘ביקור חולים’ והשקיעו כוחות וזמן רב מזמנם היקר
אביו ,מה הטעם להעיר אדם זקן וחולה משנתו? והשיבו הגרש”ז; הוא לא ישן מעייפות וחולי,
במצוה נשגבה זו .כותבי קורותיו של גאון הגאונים רבי עקיבא איגר זיע”א כותבים על מסירותו
אלא משום שאין לו מבקרים...
המרובה לבקר חולים ,שכאשר שמע מאיזה בר ישראל שנפל למשכב ,בא לבקרו ,והביא לו מיני
ניגש הגרש”ז למיטתו ואמר ,ר’ פלוני ,יש לך אורחים ...הוא התעורר ושמח מאוד לראות את מטעמים למען השב רוחו.
גדול הדור בפניו המאירות עומד לפניו .הם שוחחו בידידות ונפרד הגרש”ז זצ”ל ממנו בברכה
הגאון רבי הלל מקלאמיי בספרו “משכיל אל דל” כותב; שמעתי ממגידי אמת שהגאון הקדוש
ובידידות .סיפר להם נכדו שלאחר מכן הסבא אמר לו; כמה פעמים הגיעו אלי אנשים חשובים,
מאור הגולה רבי עקיבא איגר זללה”ה קודם שנתמנה להיות מנהיג ישראל היה הולך בכל יום
וכשמצאו אותי ישן השאירו פתק והלכו ,וכשקמתי הצטערתי יותר מאשר אם הם לא הגיעו אלי
לבקר את בית החולים הנקרא ‘שפיטאל’ ...ואחר כך כשנתעלה להיות רועה ישראל ,ומרבות
לבקרני .ראה את גודל חכמתו של הגרש”ז ,שהוא יחיד ומיוחד בהנהגתו ,ויודע להרגיש ולהבין
טרדותיו לא היה יכול תמיד לילך לשם ,היה שוכר לאיש אחד שילך לשם בכל יום ויום ,ויספר
את ליבו של כל חולה וחולה...
לו כל הדברים וכל המאורעות כהוייתן .וממנו יראה וילמוד כל אדם...
להרגיש ולהשתתף בצערו של השני בספר “חוט המשולש” מסופר שפעמים רבות לן בלילה אצל החולה ,והשתדל לרופאים עבורו,
רבנו ראש הישיבה אמר שאביו זצ”ל חינך להרגיש את השני ולהשתתף בצערו ,הוא לא תבע וגם שאלו על שמו ושם אמו להתפלל עבורו ,וכן עשה בכל יום ויום .טרדותיו המרובים לא
מבניו להיות בעלי מדרגה גבוהה בחסד ,אלא לכאוב את כאבו של השני ,להשתתף בצערו עכבוהו מלקיים מצוה יקרה זו .וכן נהג כשבא לעיר הגדולה פוזנא ,בכל יום ביקר חולים לראות
ולנסות לסייע לו .מי שאין לו את ההרגשים הללו ,חסר לו בצורת אדם ,בצורת איש ישראל. בעין יפה מעמדם ומצבם ,להשתדל בטובתם ולהתפלל עבורם.
הוא סיפר להם כבר בילדותם על הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים ,מגדולי רבני גליציה ומגאוני אמנם כאשר טרדותיו רבו מאוד והשתרגו על צווארו ושבשום אופן לא היה באפשרותו לקיים
הדור ,בעל ה”ברוך טעם” ,שהשתדך עם משפחה עשירה ,והמחותנים באו לבקרו ,וראו שפניו עוד מצוה יקרה זו במידה גדולה כמקדם ,על כן שם עצות בנפשו ,ובחר לו שני אנשים נאמנים
אינם שמחות ,ושאלו אותו האם הוא אינו מרוצה מהשידוך ,והוא השיב להם שהוא מרוצה ומינה אותם שיהיו שלוחיו של אדם כמותו ,ושילם להם מכיסו למען בכל יום ויום יבקרו את
מהשידוך ,אולם הוא שרוי בכאב על מחלתו הקשה של שואב המים .הגיבה המחותנת לדבריו החולים שבעיר ...ובזה יצא ידי חובתו חובת גברא קדישא.
ואמרה ,זה טוב שאתה דואג לו ומתפלל עליו ,אבל אין זה סיבה שתיקח את מחלתו כל כך ללב... [רבינו ראש הישיבה זצ”ל לימד להוקיר את כותבי קורותיהם של גדולי ישראל ,במיוחד של
הדברים הללו גרמו שה”ברוך טעם” הכריע שהשידוך עם משפחה זו אינו מתאים לו ,אינני רבותינו שאנו לומדים את תורתם ושותים בצמא את דבריהם .כותבי קורותיו של אדוננו הגר”א
רוצה להשתדך עם משפחה שיש להם פגם חמור במידות ,שאינם מרגישים בצרתו של השני ,עד כתבו שיש באמתחתם ספורים רבים מאוד שלא הצליחו מספיק לברר את אמיתותם ולא כתבו
כדי שאינם מבינים את מי שכואב לו והוא נושא על ליבו את צרתו של יהודי אחר ,גם אם הוא אותם ,כמה פעמים ראש הישיבה הביע צער למה מנעו אותם מאיתנו ,יכלו לכתוב על המעשים
פשוט[ ...בדומה לכך היתה הנהגתו שהוא לא תבע מהם להיות גאוני עולם ,אלא חינך שלהיות הללו שלא הצליחו לברר מספיק אודותם ,אבל חבל שאין לנו אותם ,שהרי בודאי לפחות מחלק
עם הארץ זה בושה גדולה ונוראה ,אין בושה גדולה מלא לדעת משנה בטהרות ,והיה מספר על יכלנו ללמוד מהם הרבה...
הבושה הגדולה של העגלון משקלוו כשנתפס שלא ידע משנה בטהרות .הוא לא תבע מדרגות רבנו ראש הישיבה אמר שזכה כל ימיו לגדול בין החכמים ,והשתוקק מאוד ללמוד את דרכי
בתפילה ,אלא להשתדל לצאת כראוי את חובת התפילה ,לעמוד לפני ה’ ,לא לומר את מילות החכמים את תורתם יראתם ועבודת ה’ שלהם ,והשקיע הרבה ללמוד ולחקור את דרכיהם
התפילה ללא מחשבה ,אלא שיהיה פיו וליבו שוים בתפילה ,אחרת זה בושה גדולה]. בענייני הכלל והפרט .הוא סיפר שהסתפק האם לנסוע לחתונה של בחור שלמד בישיבה תקופה
ראש הישיבה היה מספר בהתרגשות ובהתפעלות ששמע ממקור מהימן שכאשר הגאון הרב קצרה ,בצרוף כמה ספקות נוספים .ולבסוף נסע ופגש שם סבא של החתן שלמד אצל הגאון
מטשעבין זצ”ל קיבל אישור לצאת מבוכרה ,בליל שבת קודם שהיה אמור לצאת ,באו אליו הקדוש רבי אלחנן וסרמן זצ”ל הי”ד והגאון רבי דוד הכהן רפפורט זצ”ל בעל ה”מקדש דוד” ,והסבא
יהודים רבים ובמשך כמה שעות בקשו כל אחד בקשות ושליחויות שיעשה עבורם בארץ ישראל, הצליח לתאר בצורה חיה מאוד את דרך אמירת השיעורים שלהם ,תפילתם והנהגתם עם תלמידי
שימסור ד”ש לקרובו במקום פלוני ,שפלוני ינסה לשלוח תרופות ,שידעו איפה הם נמצאים, הישיבה .הוא סיפר שרבי אלחנן הקפיד מאוד בישיבה על שמירת הסדרים ,ובדרך כלל לא
ועוד בקשות רבות שישתדלו עבורם ,לכל אחד ואחד כפי צורכו .המשמש שליווה את הרב כבר התפלל בישיבה מפני שההתבוננות על תפילתם של תלמידי הישיבה ,הפריעה לו בתפילתו.
איבד את הסבלנות וציפה שיסיימו והוא ילך לנוח ,אולם הרב מטשעבין נשאר ער ואמר לו ,בא והיו פעמים שהתפלל בישיבה ועמד במערב בית המדרש ,וע”י כך בני הישיבה יכלו לראות
ונעשה חזרה על מה שביקשו מאתנו ,שלא נשכח שום בקשה ,וכשהגיע הרב מטשעבין לא”י את תפילתו ...ראש הישיבה אמר שהיה כדאי לו ללכת כמה פרסאות ברגל כדי לשמוע ממנו
ביקש לבצע את כל השליחויות שביקשו ממנו ,הוא חיפש אחריהם ,וזכה להשיג את כולם ,מלבד תיאור חי כזה.]...
בקשה אחת שלא הצליח לבצע.
עוד סיפר שזכה פעמים רבות להיכנס אל מרן הגרי”ז מבריסק זצ”ל במוצאי שבת ,ואמר שהיה
משכיל אל דל
ניכר על פניו אור גדול ושמחה מיוחדת .באחד הפעמים הגיע לשם יהודי פשוט ,פשוט מאוד, רבינו ראש הישיבה הגר”ש זצ”ל סיפר שאחד מתושבי שכונת ‘כנסת’ עבר ניתוח ושהה בבית
משכונת שערי חסד ,וביקש מראש הישיבה שיבקש מהרב מבריסק שיתפלל על אשתו שהיא החולים שבוע עד ששב לביתו .הוא השתתף קבוע בשעורים בשכונתו ,וכשחזר לביתו המגיד
צריכה לעבור ניתוח .וראש הישיבה הציע לו שיגש לבקש בעצמו .הוא ניגש לרב מבריסק וסיפר שיעור בא לבקרו ,והתנצל על כך שלא היה לו זמן לבקר אותו בבית החולים ,ענה לו החולה;
לו על מצבה של אשתו ,וביקש שיתפלל עליה .ורבינו אמר שממש חשכו משחור תואר פני הרב לרבי שלמה זלמן היה זמן לבקר אותי פעמיים בבית החולים ,ולך לא היה זמן ...המגיד שיעור
מבריסק מצערו של הנ”ל ,אפילו שלא הכירו ולא ידע כלל ממנו. אמר שהמוסר הנוקב שהוא קיבל אינו עוזב אותו ,דבריו היו ‘סטירת לחי מטלטלת’.
מו”ר מרן הגרש”ז אויערבאך זצ”ל עסק וטרח הרבה במצוות ‘ביקור חולים’ הוא כתת רגליו והשקיע
דינים ,שכל שזה נהנה וזה לא חסר כופין על מידת סדום".
ושמא ,אולי ,אפשר ,כלול בכוונת המ"מ ,גם הראיה מלשון
במחלוקת
קין והבל רוממות +החידוד ולבר מהכי ,ברור ופשוט בעניותי דחכמים דקדקו ונזהרו
בדבריהם באופן דאיכא למישמע מינה הלכה ,ואם מרנא אבי
חכמים דאדמון "יפרח באוויר" ,שמשם למד המ"מ דאין יכול המשך מעמוד 1 הישיבות רבי חיים מוואלאז'ין ע"ה החזיר איגרת של חולין כדי
בעל השדה למנוע מחבירו לעבור באווירו לכתחילה ,דכופין על לתקן קוצו של יו"ד בשם שהוזכר באיגרת ,כדי שלא יבואו
מידת סדום .אמנם עומד לנגדנו לשון המגיד דהוא "בגמרא" ,וזו הרי משנה מפורשת]. ללמוד מזה לשמות בגיטין ,קל וחומר שחז"ל הקדושים נזהרו בכגון דא .ומעתה וכי יעלה על
אכן נראה דגם אליבא דהתוס' ,לא בכל מקום יכול הבעלים למנוע מחברו להשתמש בשלו הדעת ,שרבינו הקדוש במשנה יכתוב לשון היכול ח"ו ח"ו להביא לידי תקלה רח"ל ,לא יתכן ,בשום
לכתחילה ,דכל סברת התוס' שיכול למנוע לכתחילה ולית ביה משום מנהג סדום ,היינו משום דאם פנים ואופן .
ישתמש ההוא בעל כרחו של הבעלים ,פוגע בבעלותו ,אך בטיסת אווירונים אין שום אדם רואה ג) ואשר יראה לומר בזה בס"ד ,דהנה זה מקטנותי אני מתפלא מדוע שלא יעכב גברא קפדנא
פגיעה בבעלותו ובשררתו. מספינות האוויר המצויים כיום לרוב -שלא יעברו מעל שדותיו .ואם תאמר ,כופין על מידת סדום,
ספציפי z0556770189@gmail.com -
ומצאתי להגאון רמ"מ פרבשטיין (שורת הדין חלק ב' מאמרים ופסקים שו"ת בדין כופין על מידת אמנם ,הרי מורגלים אנו בלשונו של רבי שמעון (חידושי ר"ש שקופ ב"ק סימן כה) על דעת התוס'
סדום) ,אשר כסומא בארובא זכינו לכוון מעט לדבריו ולהיות בר מזליה קצת ,וכל דברים קילורין שם דלכתחילה ליכא כפיה" ,משום דאם יכפהו ,נוטלים ממנו שליטת ביתו".
לעיניים ,ובסוף דבריו העמיד שלושה כללים :ישנם דברים שהם פגיעה בבעלות כאשר עושים ואמנם הגרש"ש העמיד יסוד סברתו על כך ש"על זה קפדי רוב אינשי ,ולא חשיבא מדת סדום
אותם שלא מדעת (גם בדברים שבד"כ לא גובים בזה תשלום ח.ה .).יש דברים שהם פגיעה בבעלות, בדבר שקפדי רוב אינשי" ,ורובא דרובא דעלמא לא קפדי כלל ועיקר שינועו אווירונים באווירם
רק כשעושים אותם בעל כורחם של הבעלים .ויש דברים שאינם פגיעה בבעלות ,אף כאשר עושים בריחוק כמה פרסאות מן הקרקע ,ואטו בשופטני עסקינן [אכן בדוגמא של "קופץ" מעל אוויר שדהו,
אותם בעל כורחם של הבעלים. מסתמא רובא דאינשי קפדי] .אבל בעונג יום טוב (סימן מח בהגהה ראשונה שם) כתב הלשון "שכל
ואם כנים אנחנו[ ,ובעניותי נראה דכנים אנו במאוד מאוד ,בחמלת ה' רחמיו ואהבתו] ,נמצא אחד יכול להשתרר על שלו כפי מה שירצה" ,הרי לנו דביה ובשררתו תליא מילתא ,ולאו ברובא
דהמציאות של "פריחה באוויר" בחצר חברו מותרת היא [אמנם צריך לידע המידה המדויקת ,מאיזה תליא מילתא ולא חשיב 'איש סדום ועמורה' אם יאמר כן.
גובה אין זה מפריע כלל לבעל השדה] .ומיושב כמין חומר לשון המדרש בדברי קין ,שאמר להבל [אמנם צריך לדעת דדברי התוס' הללו שלכתחילה ליכא לדין 'כופין על מידת סדום' ,נתונים
ְ'פ ַּרח' ,שכן זו ידע גם ידע קין ,שאת זאת לא ניתן למנוע בשום פנים ואופן מצד הדין .ובכוונה נתונים המה במחלוקת הראשונים ,ואנוס אני במכסת המילים להאריך בקיבוץ השיטות ,אך זאת
תחילה כתבה רבינו הקדוש ושנה בחכמתו בלשון המשנה דעת חכמים "יפרח באוויר" ,למימרא נביא דהרמב"ם (שכנים ח ,ט) כתב "העמיד סולם קטן ,אינו יוכל למנעו ,שהרי אומרים לו 'אין עליך
דמותר כן לכתחילה .ברוך שבחר בהם ובמשנתם. הפסד בזה ,כל זמן שתרצה תטלנו' " ,הרי שכופים על מידת סדום גם לכתחילה .וכן נפסק בשו"ע
יבואו קוראי רוממות ויכתבו ל"קוראים רוממות" בקיצור ותמציות ,דברים מושכלים בטוב טעם (חו"מ קנג ,יג) באין חולק.
ודעת ,יבואו רוממים וירוממו שירת עוז בקהל עם ,שטים ופורחים בשמי שמים למעלה למעלה. והנה כתב הרב המגיד על דברי הרמב"ם הללו" :זה לא נזכר בטעמו בפרוש ,אבל נזכר בגמ' בהרבה
בכל ענייני הגליון בארה"ב- או בטלפון "קו רוממות")+972-722-588-477( 0722-588477 : אפשרות להנצחה \ ברכה על גבי הגליון באחת מן האפשרויות הבאות:
ניתן לפנות להרב דוד יהודה פיירסטון שליט"א כמו כן ניתן מענה אנושי בכל עניני הגליון בטלפון הנ"ל בעמדות הממוחשבות של “נדרים פלוס" לפי החיפוש :קופות נוספות
במס'.845-3007324 : שלוחה 3או במייל המערכתb264464@gmail.com :
\ "רוממות" -גליון שבועי לבני התורה
רוממות | עמוד 4
