רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — נח (2026-10-12)

פרשת נח תשפ"ז
גליון מס' 171
"עומקים" -פרק י"ג | מוצף רגשית ,למה הוא זקוק? להאזנה בקו התוכן שלנו | 08-6679134 :לצפייה פנה למייל הרשום מטה
ללחוץ על הנפש ולא לדרוס
בשבוע שעבר ,כתבתי על הקושי שלי לחזור לשיגרה .גם יש שני סוגי אנשים ,שלא מגיעים לטיפול.
כתבתי בסוף שאני חושש שקהל הקוראים לא יהיו מרוצים שני הסוגים הם:
מהתוצאה ,כי לטעמי המאמר לא היה מבריק ,ולא חידש א .אנשים תובעניים.
תגובות על גליון בראשית 'להקשיב לקושי' משהו מיוחד. נכיר אותם מקרוב .אלו אנשים שלא מכירים את
-----
הוצפתי בתגובות .אנשים כתבו שמאוד נהנו דווקא המושג שנקרא :קושי /חולשה /עייפות.
לא -נהיה מרוצים מהתוצאה.
כנראה- - -
- כתבת שאנחנו
לפגוש את הקושי .היכולת להקשיב לנפש .זה היה להם אין מצב לדבר איתם שיחה של כמה דקות ,ללא
צר לי לאכזב ,אך הפרק הנוכחי הוא אחד הפרקים
צרי לנפש לימים הראשונים של חזרה לשיגרה. שישחילו כמה פעמים את צמדי המשפטים דלהלן.
המעולים שבמעולים מתוך כל הפרקים שנכתבו עד
היתה תגובה אחת שתפסה אותי מאוד .הכותב הניח את "אני שם את העבר מאחוריי .אני עם הפנים קדימה .אין
כה. האצבע על נקודה קריטית .הפתיחה של המכתב דמתה לי מושג האם נעלבתי ,וזה גם לא מעניין אותי .אף אחד
יישר כוח על העלאת הנושא .גם תודה לבורא עולם לשאר התגובות" :יחזקאל! התרגשתי לפגוש את האנושיות בעולם לא יעצור אותי".
שהביא לכם את הקושי לחזור לשגרה ,לתועלת שלך"... כולנו או רובנו מכירים היטב את הרקע .זו תוצאה ישירה
הציבור... אך אז הגיעה התוספת ,שגרמה לי לעצור לכמה דקות של הסבים שלנו שהבינו שהם במלחמת הישרדות .רגע
* של התבוננות. של עצירה להקשבה פנימה ,היה עלול להקריס את כל עולם
התחלתי לקרוא על הדיאלוג ארוך של עצמך עם "גם נהניתי ,שלמרות הקושי לא הרפית .תאר לעצמך העתיד.
עצמך .גוללת שלוש שעות של התלבטויות וטלפונים... שהיית מקיים את מה שכתבת במאמר ,להיות קשובים כי אם הטייס מפליי-דובאי "סמיט מאצ'הר" ,היה עסוק
התעקשתי לתת בך אימון ולהמשיך הלאה לקרוא די לקשיים ,אז היית מרפה ולא כותב כלום .אז היינו מפסידים רגע אחד לבחון את הפצעים הקשים שלו ,בוודאי לא היה
בכוח ...ואז הפאנטש' הגיע! ואני מצטט'' :עד גם את המאמר על הקשיים". מסוגל בכלל לחשוב על פתיחת דלת הטייס .ברור שכדי
שהחלטתי לכתוב על זה בעצמו''... זו היתה כמו ברק .הבזק אור .כמה נכון. לבצע את הפעולה ההרואית מצידו ,היה צריך להפקיר את
היכולת לשבת מול אנשים ולומר קשה לי .אין לי בתגובה הקצרצרה הזאת ,הכותב מיקד את הענין שנקרא הגוף שלו לגמרי.
מה למכור .אני לא בקטע עכשיו - .הוא שיעור בפני לו בארבע מילים" .להקשיב לנפש ולא להיכנע". וכך בדיוק נהג סבא אפרים-פישל כאשר חילץ את עצמו
עצמו ,שהיה שווה להתפתל אתך יחד בכל הקשיים, זו תנועה זהירה מאוד בנפש. מהמשרפות .אוי ואבוי היה לו ולנו עד סוף כל הדורות ,אם
למען השיעור הזה. * היה עוצר לשניה כדי להתבונן מה שלום הנפש שלו ,כי אז
* ננסה להגדיר את התנועה העדינה הזאת. היה שוקע לתוך ביצה ,ולא מקים דור בכלל.
אני ממש ממש לא מרוצה מהמאמר השבוע. בכל 'עבודת המידות' ,ולא משנה באיזה סוג של עבודה האנשים הללו בזים למטפלים .לעתים רבות גם כועסים
ביקשת משוב -אז קיבלת. מדובר ,יש לחיצה קטנה על הנפש .אין מצב אחר. עליהם .רואים בהם מחריבי עולם" .ראית את שימען? מאז
* כדי להבין את הרעיון ,נבחר דווקא בדוגמא פשוטה שהתחיל ללכת לטיפול -האיש השתגע .עסוק בזוטות.
מה שאני ראיתי בסיפור על הילד שסירב לעזור ,זו מהחיים המוחשיים. מתרגש משטויות .מדבר הבלים .אני זוכר אותו עוד מלפני...
היכולת לראות כל דבר בזווית נוספת .אותה התנהגות נניח ,יצאתי מהצרכנייה ,הרמתי את השקיות והרגשתי אני אומר לך :המטפלים הרסו את האיש".
של הילד ,שיכולה להקפיץ ולאכזב אותנו ,יכולה, שאני מכביד על השרירים שלי .חלפה בי מחשבה לוותר ב .אנשים רחמניים.
במבט אחר ,לגלות לנו יכולת חדשה ויפה של הילד. לעצמי .למה סתם להכביד על עצמי .הסתכלתי קדימה, גם אלו לא מגיעים לטיפול אף פעם .הם לא מאמינים
ושוב אמדתי את הדרך .בסך הכול חמש דקות הליכה. שזה בכלל אפשרי.
תגובות ניתן לשלוח למייל הרשום מטה
באותו רגע אמרתי לעצמי :אני רוצה לאתגר את עצמי "קשה לי מאוד ללמוד .לחצו עלי בכיתה ח' בכל הכוח.
בכל זאת ,ולסחוב את זה הביתה. מאז לא מסוגל אפילו .יש לי סלידה עמוקה .אין טעם לטפל
זה היה רגע של לחיצה על השרירים .ייתכן שאחר כך בזה .זה משהו עמוק שנצרב בנפש .לא משהו שניתן למחות
השרירים יכאבו לי לפרק זמן .זה יקרה כך ,פעם ,פעמיים, בכלל".
שלוש .בסוף אתרגל לסחוב משקלים גדולים יותר ,וכבר לא אלו אנשים ששקועים בפצעים כמו בתוך ביצה .רואים
יכאב לי יותר. את כל העולם דרך הפצעים שלהם .נניח ,הוא רואה מישהו
שאלה :יש לנו ניסיון קשה במיוחד .בכל ביקור אצל אנחנו נוהגים כך עם הנפש. לומד בכל הלהט ,הוא מתמלא רחמים עליו .מפטיר מאחוריו:
ההורים אנחנו יוצאים פגועים מכל מיני משפטי נחזור לדוגמא דלעיל :נניח שקשה לי ללמוד ,כי לחצו 'בטח הוא לומד מתוך אילוץ' .או 'בטח מנותק לגמרי
ביקורת .מה ניתן לעשות במקרה כזה? עלי מאוד בכיתה ח' .ומאז אני מרגיש סלידה .כעת אני מוכן מהרגשות שלו .איש מסכן!'
תשובה :הרבה מתוכנו גדלנו בבית באווירה מסויימת, לפגוש את הקושי הזה ,לכאוב אותו ,לעבד אותו ,ולבסוף גם גם אם מישהו כבר דחף אותם לטיפול .לחש על אוזנם
והיינו מורגלים בכך .השלמנו עם המצב .דווקא אחרי לעמעם אותו .ושוב לפגוש אותו .אומנם זה יכאב פעם, שמטפלים הם מלאי אמפתיה ,ואפשר לזכות אצלם לרגעים
החתונה ,זה הופך להיות מורכב יותר. פעמיים ,ושלוש .לבסוף אחזור להרגיש את הטעם המתוק מתוקים של חמלה שאי אפשר להשיג באף מקום ,הם
בן /בת הזוג ,מתקשים לקבל את זה .מכמה סיבות.1 : של הלימוד. מגיעים לתקופה קצרה בלבד.
לא הורגלו בכך .2 .זה פוגע בהם הרבה יותר .3 .אין להם אין כל דרך לחזור שוב ללימוד מתוך חוויה טובה ,אם לא בשאלה הראשונה של המטפל" :ומה מטרת הטיפול?"
את אותה מחוייבות כמו לילדים.
אהיה מוכן ללחוץ קצת על הנפש במקום הכואב הזה. הוא מיד קופץ" .המטרה היא ,שאשתי תבין אחת ולתמיד
הבן או הבת נמצאים במבוכה .זה מעמת אותם ישירות
אז איפה זה שונה מהאנשים התובעניים? שאני לא מסוגל לעזור בבית ,כי כשהייתי בן שמונה אילצו
עם מצוות "כיבוד הורים" ,בעיקר כאשר ההורים
הנה ההבדל :האדם התובעני דורס את הנפש .מתעלם אותי בכוח לשטוף את כל הבית".
מבקשים שירבו בביקורים ,ואילו להם זה קשה.
ממנו .מתנכר ממנו .לא מוכן להכיר בו בכלל .יש לכך ואז שואל המטפל בעדינות" :ואשתך לא כאן ,ואתה
יש כאן שאלה הלכתית ברורה ,שאין כאן המקום לברר
אותה .כן חשוב להדגיש מהניסיון ,שרבנים אינם השלכות קשות .עוד נחזור לזה בהזדמנות בעז"ה. באת".
ממהרים להקל במצווה חשובה זו. ללחוץ על הנפש ,זה לא לדרוס .אלא ללחוץ בעדינות, באותו שבריר רגע ,המטפל מזכיר לו את המשגיח
ו'צידה לדרך' בדרך לרב .לא כל פגיעה או עלבון זה נזק מתוך הכרה בכאב ,מתוך חמלה על הנפש הסובלת ,מתוך בישיבה .בלב הוא נפרד לנצח מ'המקום המתוק' הזה.
לנפש .יש לנו יכולות גבוהות יותר ממה שנראה לנו מטרה שזה יפסיק לכאוב. מאחורי הדלת הוא מפטיר' :עוד אחד שמתיימר להבין
במבט חיצוני .זו התמודדות אומנם ,אך גם אפשרית. "עבודת המידות" נכונה היא ,כאשר לוחצים במידה אנשים'...
שאלות ניתן לשלוח למייל ptachlo1@gmail.com הנכונה .ואז יש תוצאות טובות בעז"ה. *
-
המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"
או בפנייה למייל המצורף
