gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: רגע להתבונן · Rega Lehisboinen

שבוע: נח (2026-10-12)

רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נח תשפ"ז‬ ‫גליון מס' ‪171‬‬ ‫"עומקים" ‪ -‬פרק י"ג | מוצף רגשית‪ ,‬למה הוא זקוק? להאזנה בקו התוכן שלנו‪ | 08-6679134 :‬לצפייה פנה למייל הרשום מטה‬ ‫ללחוץ על הנפש ולא לדרוס‬ ‫בשבוע שעבר‪ ,‬כתבתי על הקושי שלי לחזור לשיגרה‪ .‬גם‬ ‫יש שני סוגי אנשים‪ ,‬שלא מגיעים לטיפול‪.‬‬ ‫כתבתי בסוף שאני חושש שקהל הקוראים לא יהיו מרוצים‬ ‫שני הסוגים הם‪:‬‬ ‫מהתוצאה‪ ,‬כי לטעמי המאמר לא היה מבריק‪ ,‬ולא חידש‬ ‫א‪ .‬אנשים תובעניים‪.‬‬ ‫תגובות על גליון בראשית 'להקשיב לקושי'‬ ‫משהו מיוחד‪.‬‬ ‫נכיר אותם מקרוב‪ .‬אלו אנשים שלא מכירים את‬ ‫‪-----‬‬ ‫הוצפתי בתגובות‪ .‬אנשים כתבו שמאוד נהנו דווקא‬ ‫המושג שנקרא‪ :‬קושי ‪ /‬חולשה ‪ /‬עייפות‪.‬‬ ‫לא ‪-‬נהיה מרוצים מהתוצאה‪.‬‬ ‫כנראה‪- - -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כתבת שאנחנו‬ ‫לפגוש את הקושי‪ .‬היכולת להקשיב לנפש‪ .‬זה היה להם‬ ‫אין מצב לדבר איתם שיחה של כמה דקות‪ ,‬ללא‬ ‫צר לי לאכזב‪ ,‬אך הפרק הנוכחי הוא אחד הפרקים‬ ‫צרי לנפש לימים הראשונים של חזרה לשיגרה‪.‬‬ ‫שישחילו כמה פעמים את צמדי המשפטים דלהלן‪.‬‬ ‫המעולים שבמעולים מתוך כל הפרקים שנכתבו עד‬ ‫היתה תגובה אחת שתפסה אותי מאוד‪ .‬הכותב הניח את‬ ‫"אני שם את העבר מאחוריי‪ .‬אני עם הפנים קדימה‪ .‬אין‬ ‫כה‪.‬‬ ‫האצבע על נקודה קריטית‪ .‬הפתיחה של המכתב דמתה‬ ‫לי מושג האם נעלבתי‪ ,‬וזה גם לא מעניין אותי‪ .‬אף אחד‬ ‫יישר כוח על העלאת הנושא‪ .‬גם תודה לבורא עולם‬ ‫לשאר התגובות‪" :‬יחזקאל! התרגשתי לפגוש את האנושיות‬ ‫בעולם לא יעצור אותי‪".‬‬ ‫שהביא לכם את הקושי לחזור לשגרה‪ ,‬לתועלת‬ ‫שלך‪"...‬‬ ‫כולנו או רובנו מכירים היטב את הרקע‪ .‬זו תוצאה ישירה‬ ‫הציבור‪...‬‬ ‫אך אז הגיעה התוספת‪ ,‬שגרמה לי לעצור לכמה דקות‬ ‫של הסבים שלנו שהבינו שהם במלחמת הישרדות‪ .‬רגע‬ ‫*‬ ‫של התבוננות‪.‬‬ ‫של עצירה להקשבה פנימה‪ ,‬היה עלול להקריס את כל עולם‬ ‫התחלתי לקרוא על הדיאלוג ארוך של עצמך עם‬ ‫"גם נהניתי‪ ,‬שלמרות הקושי לא הרפית‪ .‬תאר לעצמך‬ ‫העתיד‪.‬‬ ‫עצמך‪ .‬גוללת שלוש שעות של התלבטויות וטלפונים‪...‬‬ ‫שהיית מקיים את מה שכתבת במאמר‪ ,‬להיות קשובים‬ ‫כי אם הטייס מפליי‪-‬דובאי "סמיט מאצ'הר"‪ ,‬היה עסוק‬ ‫התעקשתי לתת בך אימון ולהמשיך הלאה לקרוא די‬ ‫לקשיים‪ ,‬אז היית מרפה ולא כותב כלום‪ .‬אז היינו מפסידים‬ ‫רגע אחד לבחון את הפצעים הקשים שלו‪ ,‬בוודאי לא היה‬ ‫בכוח‪ ...‬ואז הפאנטש' הגיע! ואני מצטט‪'' :‬עד‬ ‫גם את המאמר על הקשיים"‪.‬‬ ‫מסוגל בכלל לחשוב על פתיחת דלת הטייס‪ .‬ברור שכדי‬ ‫שהחלטתי לכתוב על זה בעצמו‪''...‬‬ ‫זו היתה כמו ברק‪ .‬הבזק אור‪ .‬כמה נכון‪.‬‬ ‫לבצע את הפעולה ההרואית מצידו‪ ,‬היה צריך להפקיר את‬ ‫היכולת לשבת מול אנשים ולומר קשה לי‪ .‬אין לי‬ ‫בתגובה הקצרצרה הזאת‪ ,‬הכותב מיקד את הענין שנקרא‬ ‫הגוף שלו לגמרי‪.‬‬ ‫מה למכור‪ .‬אני לא בקטע עכשיו‪ - .‬הוא שיעור בפני‬ ‫לו בארבע מילים‪" .‬להקשיב לנפש ולא להיכנע"‪.‬‬ ‫וכך בדיוק נהג סבא אפרים‪-‬פישל כאשר חילץ את עצמו‬ ‫עצמו‪ ,‬שהיה שווה להתפתל אתך יחד בכל הקשיים‪,‬‬ ‫זו תנועה זהירה מאוד בנפש‪.‬‬ ‫מהמשרפות‪ .‬אוי ואבוי היה לו ולנו עד סוף כל הדורות‪ ,‬אם‬ ‫למען השיעור הזה‪.‬‬ ‫*‬ ‫היה עוצר לשניה כדי להתבונן מה שלום הנפש שלו‪ ,‬כי אז‬ ‫*‬ ‫ננסה להגדיר את התנועה העדינה הזאת‪.‬‬ ‫היה שוקע לתוך ביצה‪ ,‬ולא מקים דור בכלל‪.‬‬ ‫אני ממש ממש לא מרוצה מהמאמר השבוע‪.‬‬ ‫בכל 'עבודת המידות'‪ ,‬ולא משנה באיזה סוג של עבודה‬ ‫האנשים הללו בזים למטפלים‪ .‬לעתים רבות גם כועסים‬ ‫ביקשת משוב ‪ -‬אז קיבלת‪.‬‬ ‫מדובר‪ ,‬יש לחיצה קטנה על הנפש‪ .‬אין מצב אחר‪.‬‬ ‫עליהם‪ .‬רואים בהם מחריבי עולם‪" .‬ראית את שימען? מאז‬ ‫*‬ ‫כדי להבין את הרעיון‪ ,‬נבחר דווקא בדוגמא פשוטה‬ ‫שהתחיל ללכת לטיפול ‪ -‬האיש השתגע‪ .‬עסוק בזוטות‪.‬‬ ‫מה שאני ראיתי בסיפור על הילד שסירב לעזור‪ ,‬זו‬ ‫מהחיים המוחשיים‪.‬‬ ‫מתרגש משטויות‪ .‬מדבר הבלים‪ .‬אני זוכר אותו עוד מלפני‪...‬‬ ‫היכולת לראות כל דבר בזווית נוספת‪ .‬אותה התנהגות‬ ‫נניח‪ ,‬יצאתי מהצרכנייה‪ ,‬הרמתי את השקיות והרגשתי‬ ‫אני אומר לך‪ :‬המטפלים הרסו את האיש‪".‬‬ ‫של הילד‪ ,‬שיכולה להקפיץ ולאכזב אותנו‪ ,‬יכולה‪,‬‬ ‫שאני מכביד על השרירים שלי‪ .‬חלפה בי מחשבה לוותר‬ ‫ב‪ .‬אנשים רחמניים‪.‬‬ ‫במבט אחר‪ ,‬לגלות לנו יכולת חדשה ויפה של הילד‪.‬‬ ‫לעצמי‪ .‬למה סתם להכביד על עצמי‪ .‬הסתכלתי קדימה‪,‬‬ ‫גם אלו לא מגיעים לטיפול אף פעם‪ .‬הם לא מאמינים‬ ‫ושוב אמדתי את הדרך‪ .‬בסך הכול חמש דקות הליכה‪.‬‬ ‫שזה בכלל אפשרי‪.‬‬ ‫תגובות ניתן לשלוח למייל הרשום מטה‬ ‫באותו רגע אמרתי לעצמי‪ :‬אני רוצה לאתגר את עצמי‬ ‫"קשה לי מאוד ללמוד‪ .‬לחצו עלי בכיתה ח' בכל הכוח‪.‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬ולסחוב את זה הביתה‪.‬‬ ‫מאז לא מסוגל אפילו‪ .‬יש לי סלידה עמוקה‪ .‬אין טעם לטפל‬ ‫זה היה רגע של לחיצה על השרירים‪ .‬ייתכן שאחר כך‬ ‫בזה‪ .‬זה משהו עמוק שנצרב בנפש‪ .‬לא משהו שניתן למחות‬ ‫השרירים יכאבו לי לפרק זמן‪ .‬זה יקרה כך‪ ,‬פעם‪ ,‬פעמיים‪,‬‬ ‫בכלל‪".‬‬ ‫שלוש‪ .‬בסוף אתרגל לסחוב משקלים גדולים יותר‪ ,‬וכבר לא‬ ‫אלו אנשים ששקועים בפצעים כמו בתוך ביצה‪ .‬רואים‬ ‫יכאב לי יותר‪.‬‬ ‫את כל העולם דרך הפצעים שלהם‪ .‬נניח‪ ,‬הוא רואה מישהו‬ ‫שאלה‪ :‬יש לנו ניסיון קשה במיוחד‪ .‬בכל ביקור אצל‬ ‫אנחנו נוהגים כך עם הנפש‪.‬‬ ‫לומד בכל הלהט‪ ,‬הוא מתמלא רחמים עליו‪ .‬מפטיר מאחוריו‪:‬‬ ‫ההורים אנחנו יוצאים פגועים מכל מיני משפטי‬ ‫נחזור לדוגמא דלעיל‪ :‬נניח שקשה לי ללמוד‪ ,‬כי לחצו‬ ‫'בטח הוא לומד מתוך אילוץ'‪ .‬או 'בטח מנותק לגמרי‬ ‫ביקורת‪ .‬מה ניתן לעשות במקרה כזה?‬ ‫עלי מאוד בכיתה ח'‪ .‬ומאז אני מרגיש סלידה‪ .‬כעת אני מוכן‬ ‫מהרגשות שלו‪ .‬איש מסכן!'‬ ‫תשובה‪ :‬הרבה מתוכנו גדלנו בבית באווירה מסויימת‪,‬‬ ‫לפגוש את הקושי הזה‪ ,‬לכאוב אותו‪ ,‬לעבד אותו‪ ,‬ולבסוף גם‬ ‫גם אם מישהו כבר דחף אותם לטיפול‪ .‬לחש על אוזנם‬ ‫והיינו מורגלים בכך‪ .‬השלמנו עם המצב‪ .‬דווקא אחרי‬ ‫לעמעם אותו‪ .‬ושוב לפגוש אותו‪ .‬אומנם זה יכאב פעם‪,‬‬ ‫שמטפלים הם מלאי אמפתיה‪ ,‬ואפשר לזכות אצלם לרגעים‬ ‫החתונה‪ ,‬זה הופך להיות מורכב יותר‪.‬‬ ‫פעמיים‪ ,‬ושלוש‪ .‬לבסוף אחזור להרגיש את הטעם המתוק‬ ‫מתוקים של חמלה שאי אפשר להשיג באף מקום‪ ,‬הם‬ ‫בן ‪ /‬בת הזוג‪ ,‬מתקשים לקבל את זה‪ .‬מכמה סיבות‪.1 :‬‬ ‫של הלימוד‪.‬‬ ‫מגיעים לתקופה קצרה בלבד‪.‬‬ ‫לא הורגלו בכך‪ .2 .‬זה פוגע בהם הרבה יותר‪ .3 .‬אין להם‬ ‫אין כל דרך לחזור שוב ללימוד מתוך חוויה טובה‪ ,‬אם לא‬ ‫בשאלה הראשונה של המטפל‪" :‬ומה מטרת הטיפול?"‬ ‫את אותה מחוייבות כמו לילדים‪.‬‬ ‫אהיה מוכן ללחוץ קצת על הנפש במקום הכואב הזה‪.‬‬ ‫הוא מיד קופץ‪" .‬המטרה היא‪ ,‬שאשתי תבין אחת ולתמיד‬ ‫הבן או הבת נמצאים במבוכה‪ .‬זה מעמת אותם ישירות‬ ‫אז איפה זה שונה מהאנשים התובעניים?‬ ‫שאני לא מסוגל לעזור בבית‪ ,‬כי כשהייתי בן שמונה אילצו‬ ‫עם מצוות "כיבוד הורים"‪ ,‬בעיקר כאשר ההורים‬ ‫הנה ההבדל‪ :‬האדם התובעני דורס את הנפש‪ .‬מתעלם‬ ‫אותי בכוח לשטוף את כל הבית"‪.‬‬ ‫מבקשים שירבו בביקורים‪ ,‬ואילו להם זה קשה‪.‬‬ ‫ממנו‪ .‬מתנכר ממנו‪ .‬לא מוכן להכיר בו בכלל‪ .‬יש לכך‬ ‫ואז שואל המטפל בעדינות‪" :‬ואשתך לא כאן‪ ,‬ואתה‬ ‫יש כאן שאלה הלכתית ברורה‪ ,‬שאין כאן המקום לברר‬ ‫אותה‪ .‬כן חשוב להדגיש מהניסיון‪ ,‬שרבנים אינם‬ ‫השלכות קשות‪ .‬עוד נחזור לזה בהזדמנות בעז"ה‪.‬‬ ‫באת"‪.‬‬ ‫ממהרים להקל במצווה חשובה זו‪.‬‬ ‫ללחוץ על הנפש‪ ,‬זה לא לדרוס‪ .‬אלא ללחוץ בעדינות‪,‬‬ ‫באותו שבריר רגע‪ ,‬המטפל מזכיר לו את המשגיח‬ ‫ו'צידה לדרך' בדרך לרב‪ .‬לא כל פגיעה או עלבון זה נזק‬ ‫מתוך הכרה בכאב‪ ,‬מתוך חמלה על הנפש הסובלת‪ ,‬מתוך‬ ‫בישיבה‪ .‬בלב הוא נפרד לנצח מ'המקום המתוק' הזה‪.‬‬ ‫לנפש‪ .‬יש לנו יכולות גבוהות יותר ממה שנראה לנו‬ ‫מטרה שזה יפסיק לכאוב‪.‬‬ ‫מאחורי הדלת הוא מפטיר‪' :‬עוד אחד שמתיימר להבין‬ ‫במבט חיצוני‪ .‬זו התמודדות אומנם‪ ,‬אך גם אפשרית‪.‬‬ ‫"עבודת המידות" נכונה היא‪ ,‬כאשר לוחצים במידה‬ ‫אנשים'‪...‬‬ ‫שאלות ניתן לשלוח למייל ‪ptachlo1@gmail.com‬‬ ‫הנכונה‪ .‬ואז יש תוצאות טובות בעז"ה‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪-‬‬ ‫המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"‬ ‫או בפנייה למייל המצורף‬