נהלך ברגש · Nehaleh Beregesh — נח (2026-10-12)

Ncy nju. kxhpur
בס"ד
'לדבר ברור'
פרשת נח | עלון מס' 201
.
.
.
שבת שלום
ומבורך
בס"ד
היו עליהם עוד כמה מגבלות בכדי להיות נושא בעול עם אחרים -
כשכולם סובלים אתה משתתף בצערם...
הדבר הנוסף שהיה צריך לחדש -יש דבר שנקרא -אחריות אישית... תחתים שנים ושלשים .ג' עליות זו על גב זו ,עליונים לאדם,
נכון ,לעולם בחוץ לא יפריע שתזרוק את הזבל למים ...זה יבלע בתוך אמצעים למדור ,תחתיים לזבל( :רש"י)
כל שאר הבוץ והלכלוך ...אבל לאיזה תרבות אתה מחנך את עצמך?
שמה שיש לך ומפריע לך אתה זורק החוצה? אתה נח -בבניין החדש לכאורה יש להבין -כאשר רוצים להציל את העולם ולבנות אותו
של העולם מייצר אנשים שלוקחים אחריות אישית ואחריות ציבורית... מחדש מובן שצריך להכין מדור לכל בעלי החיים מובן שחייבים
מספיק אם האנשים שחשבו שהם מרכז הבריאה ,וכולם צריכים לשרת אוכל ...אבל בשביל מה צריך מדור שלם ..קומה שלימה לזבל? מה
אותם ...וכל מה שנמצא בעולם זה בעצם נועד באמת לצורכיהם יותר פשוט מלעשות חלון בצורה שלא יכנסו המים ולהשליך את
האישיים ..מכאן ואילך זה הפוך -נח הולך לייצר אנשים שאכפת להם הזבל החוצה ..למים הסוערים ...אם לא היה בכלל מים -היו אלו
מהאחר ...מהזולת ...נח לומד כאן מההוראה הזו -שאדם לא יכול שטוענים שצריך 'לשמור על ארצנו נקייה' ,אך כאן כאשר כל
להעיף את הפסולת והזבל שלו ,ולהשליך אותם החוצה לרשות העולם מוצף במים ..מן הסתם הם לא היו צלולים ..היה בוץ היו
הרבים ...וגם לא לים ,כי זה בונה מחשבה אגואיסטית ,עם הזבל הזה שברי עצים ואבנים וכו' ...כל העולם היה מעורבב במים הללו ..אז
כבר סיימתי ,זה לא באחריותי... עוד קצת זבל מה יכול לקרא? מדור שלם בתיבה? למה?
הפסולת שנח ומשפחתו מייצרים ,וכן הזבל שבעלי החיים מייצרים ,זה אם ננסה להבין -בשורש הדבר היה כאן תהליך של ניקוי העולם...
חלק ממה שאתה נח צריך לנהל ...אתה מטפל בזה אצלך ..לא מעיף החרבה של כל מה שהיה לפני כן ..ובניה מחדש ...כל מה ששייך
החוצה ..כי בין כה מה זה מפריע ..אם תעשה ככה אז גם בעולם החדש לעולם הישן נחרב ונעלם ...כעת העולם עובר תהליך שטיפה
שעכשיו צריך להיבנות אנשים ימשיכו בהתנהלות הזו -הזבל שסיימתי יסודי ועמוק ..ולאחריו ..יתחיל הכל מחדש...
עף החוצה ..זה שייך לעולם הישן ..שנחרב... התפיסה המרכזית של דור המבול היה עולם של הפקרות -תפיסה
הנושא כאן הוא לא -אל תלכלך את האדמה ...אם תזרוק ברשות הרבים של 'מה אכפת לי' ...לא מהממון של השני ...ולא מהשני בעצמו...
אז יש אנשים שיינזקו מזה -אל תזיק לשני ...אלא ממקום אחר של גזל ...חמס ...זלזול בסביבה ...אנשים הסתכלו בעיקר על הנוחות
אחריות אישית ...הזבל שלך ,האשפה שלך מוטלת עליך ...אתה צריך האישית שלהם באותו רגע ...אם זה משרת אותי ,זה טוב לי ...לא
לפנות אותה ...והאחריות שלה היא עליך בלבד ...הרחוב ...רשות אכפת לי מה קורה בסביבה ..מה תהיה התוצאה ...אגו מוחלט
הרבים הוא לא פתרון בשבילך... והאדרת העצמיות ...עבודה זרה ...גילוי עריות ...וגזל...
אחריות של האדם אינה מסתיימת רק בדברים היפים והמועילים שהוא כאשר נח נכנס לתיבה הוא בעצם צריך לבנות כעת את העולם
עושה ,אלא גם בתוצרי הלוואי והפסולת שהוא משאיר אחריו... העתידי ...את העולם שאמור להיות עולם מתוקן...
מכאן ניתן ללמוד עד כמה שאדם צריך לקחת על עצמו את האחריות לא שמענו שנח באמצע הדרך מרים ידיים ואומר זהו אין לי כעת
האישית לא בשביל השני או לטובת השני זה נכנס לקטגוריה של חסד.. כח ..אם כולם נמצאים פה בנס ...שהקב"ה יעזור להם שיסתדרו...
אלא עצם העניין עשית משהו תסיים את זה עד הסוף ..לכלכת -תנקה.. אני כעת לוקח הפסקה ..כותב המדרש תנחומא ( -נח ט).
לא רק בשביל שלשני יהיה נקי ..שזה החיוב מצד החסד שבדבר ..אלא
מצד האישיות שלך...
וצריך להדגיש -זה החלק הקשה ..לנקות ...לסדר ...זה החלק הכי פחות הדבר הראשון שצריך לעשות בשביל לברא עולם חדש ,זה לקחת
מרשים בעניין ...האדם נחמד לו לקבל את המשוב ...את הפידבק ..את אחריות ציבורית ...אחריות לדאוג במשך שנה שלימה הוא צריך
המחמאות ..לשמוע את ההתלהבות של האנשים סביבו ...וואוו ..איזו להאכיל את כל הבהמות והחיות כל אחד לפי טבעו ...שנה של
השקעה ..איזה יופי ...אבל לסדר אחרי כן? לנקות ..זה כבר פחות עבודה סיזיפית קשה ומפרכת ...ללא כל ציפייה לתמורה ...זה
מושך ...הוא פחות בעניין ...וזה בדיוק נקודת האחריות האישית ...היא חסד אין סופי...
מתחילה בנקודה אחת ומסתיימת בנקודה אחרת ...אבל היא לא
מסתיימת בבריחה ...בהשארת הבאלגן ושמישהו אחר יתמודד עם זה..
והיה עוד דבר שנקרא אחריות אישית ...נכון לעולם בחוץ לא
יפריע שתזרוק את הזבל למים ...זה יבלע בתוך כל שאר בבוץ
והלכלוך ...אבל איזה תרבות אתה מחנך את עצמך? שמה שיש לך
ומפריע לך את זורק החוצה? אתה בבניין החדש של העולם מייצר
