דפירשנו · Daph-irshuni — נח (2026-10-12)

א הדף מסכת תענית ביאורי
גיליון שח שנה ז' פרשת נח חודש חשון שנת ה׳ תשפ״ז לפ״ג
בכורות כא – .כז:
לד.
לה.
והערות מסכת בכורות ביאורים ב
לז.
לח.
ג והערות מסכת בכורות ביאורים
והערות מסכת בכורות ביאורים ד
• הא דאמר ר' שמעון אני ראיתי גדייה וכו' והקשו בגמ' מאי איכא
בין תנא קמא לר' שמעון איכא בינייהו דזעירי וכו' ותירצו
ואיבעית אימא דכולי עלמא אמרינן מקצת היום ככולו והכא
במחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר קמיפלגי ,והיינו דהיה קשה
לגמ' מה בא ר' שמעון לחדש בדבריו מה שראה כזה מעשה
שגדייה נכנסו בנותיה ובנות בנותיה לדיר להתעשר יחד ,הרי כבר
תנא קמא אמר דכך היא ההלכה ,ומה חידוש איכא במה שראה
כן למעשה ,ולכך הבינו דודאי איכא איזה חילוק לדינא בין תנא
קמא לר' שמעון ולכך אמר ר' שמעון דבריו ,ורק זה הקשו מהו
אותו חילוק .ובהמשך הגמ' הביאו חילוק במחוסר זמן דהיינו
בתוך שבע ימים ללידתו אם אפשר להכניסו לדיר להתעשר או
לו ,דלר' שמעון נכנסות ולכך נכנסות לדיר להתעשר ,אבל לת''ק
אין נכנסות לדיר להתעשר עד לאחר שבעה ימים ללידתן ,וקשה
דא''כ איך יהיו לת''ק נכנסות לדיר להתעשר אפי' בסוף שנתה
ממש ,הרי ודאי לית כאן שבעה ימים קודם סוף השנה כדי שיוכלו
להכנס לדיר אפי' בסוף השנה ממש ,דהרי לעיל אמרנו דאפי'
למקצת היום ככולו לא די לת''ק ,ועכשיו דבעינן עוד שבעה ימים
קודם ודאי לא יספיקו ,ועוד דלפי זה חילוק למעשה ממש איכא
דלת''ק לא נכנסות לדיר יחד להתעשר ,ואילו לר' שמעון כן
נכנסות ,ובזה הרי לא נחלקו ת''ק ור' שמעון ,דהרי לשניהם אמרו
דכן נכנסות לדיר להתעשר בתוך שנה אחת? (הערה ל''ג)
ה והערות מסכת בכורות ביאורים
• מה דאמרו במשנה הבכור נאכל שנה בשנה בין תם בין בעל מום
שנאמר לפני ה' אלקיך תאכלנו שנה בשנה נולד לו מום בתוך
שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חודש לאחר י''ב חודש אינו
רשאי לקיימו אלא ל' יום ,והיינו דלכתחלה בעינן לאוכלו לבכור
בתוך שנה ראשונה ללידתו ,והיינו שנה מיום השמיני ללידתו דרק
אז היה ראוי להקרבה ,אבל אם נולד לו מום בתוך שנתו יכול
לקיימו עוד י''ב חודש מאז שנולד לו המום ,ובנולד לו המום אחר
שנים עשר חודש אינו רשאי להאריך לקיימו עוד י''ב חודש ,אלא
רק עוד ל' יום משנולד לו אותו מום ,וקשה דאם בשלא נולד לו
מום קודם שנתו רשאי לקיימו רק שנה מיום השמיני שלו ,א''כ
איך שייך שיהא נופל בו מום לאחר שנים עשר חודש ,הרי כלל
אינו רשאי להשאירו קיים בזמן זה? (הערה ל''ט)
• מה דאמר רבינא הילכך נדה קוצה חלה ואוכל לה כהן קטן ואי
ליכא כהן קטן שקלה לה בריש מסא ושדיא בתנורא והדר מפרשא
חלה אחריתי כי היכי דלא תשתכח תורת חלה ואוכל לה כהן
גדול ,והיינו דהיות ותרומת חו''ל אסורה רק למי שטומאה יוצאה
מגופו ,לכך רק לכהן קטן מותר החלה שהפרישה ממנה הנדה
דאינו שייך בטומאת קרי ,וה''ה לגדול שטבל לקריו ,ואם אין שם
קטן או גדול טהור שורפת הנדה אותו חלה ומפרישה אחרת
תחתיה כדי שלא תשתכח תורת חלה ,ואת זה גם כהן גדול שאינו
טהור יכול לאוכלה ,וקשה דהרי שניהם דרבנן נינהו ,ולמה את
הראשון שורפת ואילו את השני כהן שאינו טהור אוכלה .ועוד
קשה למה כלל בעינן לשרוף החלה הראשונה ,דלמה לא נמתין
וניתנה לכהן גדול אחר שיטבול? (הערה מ''א)
והערות מסכת בכורות ביאורים ו
להתעשר יחד ,אלא שכבר בתוך דף כא ע''א
שנתה והיינו לפחות כמה ימים
לג .בגמ' אמר ר' שמעון אני ראיתי
קודם סוף שנת המעשר כבר
גדייה וכו' מאי איכא בין תנא
והיינו יחד, להתעשר נכנס
קמא לר' שמעון איכא בינייהו
דנחלקו בהא דאמר זעירי דאין
אימא דזעירי וכו' ואיבעית
טינוף פחות מל' יום ,והיינו דבין
דכולי עלמא אמרינן מקצת היום
בהא דת''ק ובין בהא דר' שמעון
ככולו והכא במחוסר זמן נכנס
איירי שטינפו בתחלת חודש
לדיר להתעשר קמיפלגי .היינו
השביעי ללידתן ,דלר' שמעון
דהיה קשה לגמ' מה בא ר'
שלא סבירא ליה דזעירי נתעברו
שמעון לחדש בדבריו מה שראה
ילדו ולכך אח''כ, מיד שוב
נכנסו שגדייה מעשה כזה
בנותיהן כבר בתחלת חודש אחד
לדיר בנותיה ובנות בנותיה
עשר ,והיינו כחודש ימים קודם
להתעשר יחד ,הרי כבר תנא
סוף שנת המעשר ,והיינו בתוך
קמא אמר דכך היא ההלכה ,ומה
שנתה ,ואילו לת''ק דסבירא ליה
חידוש איכא במה שראה כן
זעירי לא נתעברו כי אם בתחלת
למעשה ,ולכך הבינו דודאי איכא
שמיני ,ולכך לא ילדו כי אם בסוף
איזה חילוק לדינא בין תנא קמא
ואח''כ ממש. המעשר שנת
לר' שמעון ולכך אמר ר' שמעון
ביניהם, חילוק עוד הביאו
דבריו ,ורק זה הקשו מהו אותו
במקצת היום ככולו ולכולי עלמא
חילוק .ובתחלה אמרו דהחילוק
בעינן לטינוף ל' יום ואית להו
הוא דר' שמעון הדגיש בדבריו
דזעירי ,והחילוק ביניהם אם נולדו
דראה הגדייה ובנותיה בתוך
בסוף היום האחרון ממש ,או כבר
שנתה ,והיינו דהמעשה שראה ר'
בתחלת היום והיינו בתוך שנתה,
שמעון לא איירי שם שנולדו בסוף
נוסף חילוק הביאו ואח''כ
שנת המעשר ממש ונכנס לדיר
במחוסר זמן דהיינו בתוך שבע
ז והערות מסכת בכורות ביאורים
שלא יהיו מחוסרי זמן ,מ''מ איכא ימים ללידתו אם אפשר להכניסו
כאן די רווח גם אחר השבעה לדיר להתעשר או לו ,דלר'
ימים כדי שיכנסו יחד להתעשר, שמעון נכנסות ולכך נכנסות
ואילו לר' שמעון כן איירי בטינפו לדיר להתעשר ,אבל לת''ק אין
נכנסות שנתה בתוך ומ''מ נכנסות לדיר להתעשר עד לאחר
אף על דלדעתו להתעשר שבעה ימים ללידתן .אבל קשה
ננכסות נינהו זמן דמחוסרי דא''כ איך יהיו לת''ק נכנסות
להתעשר .אבל קשה דא''כ עולה לדיר להתעשר אפי' בסוף שנתה
דלר' שמעון איירי ביום האחרון ממש ,הרי ודאי לית כאן שבעה
של השנה דנכנסות להתעשר, ימים קודם סוף השנה כדי שיוכלו
ואילו לת''ק כחודש קודם סוף להכנס לדיר אפי' בסוף השנה
השנה ,ועד עכשיו אמרנו איפכא ממש ,דהרי לעיל אמרנו דאפי'
דלישנא דר' שמעון דנקט בתוך למקצת היום ככולו לא די לת''ק,
שנתה הוא דמשמע קודם סוף ועכשיו דבעינן עוד שבעה ימים
השנה ולא בסופו ממש ,ואילו קודם ודאי לא יספיקו ,וא''כ איך
עכשיו ביארו מחלוקתן איפכא, לדיר דנכנסות ת''ק אמר
וצ''ע. להתעשר יחד ,ולפי זה חילוק
למעשה ממש איכא דלת''ק לא
דף כב ע''א
נכנסות לדיר יחד להתעשר,
לד .בגמ' תני ר' חייא אינה מטמאה ואילו לר' שמעון כן נכנסות ,ובזה
לא במגע ולא במשא אמאי הרי לא נחלקו ת''ק ור' שמעון,
תקבר כדי לפרסמה שנפטרה מן דהרי לשניהם אמרו דכן נכנסות
הבכורה למימרא דולד מעליא לדיר להתעשר בתוך שנה אחת.
הוא ואמאי אין מטמא לא במגע וראיתי מבארים דלת''ק איירי
ולא במשא אמר ר' יוחנן משום דלא היה טינוף כלל ,ולכך איכא
ביטול ברוב נגעו בה .היינו כאן ל' יום נוספות ,וממילא נולדו
דלמעשה חיישינן שהיה בה וולד, כחודש קודם סוף שנת המעשר,
ולכך אפי' דבעינן שבעה ימים
והערות מסכת בכורות ביאורים ח
הדבר בספק ,ויהא צריך להפריש ומ''מ לא מטמא במגע ובמשא
מספק ולהניחו אצלו כדין בכור כיון דגם אם היה בה וולד הרי
ספק ,הרי אין זה ברור דהיה כאן הוא נמחה בה ובטל ברוב דם.
וולד .ואם תאמר דכן ברור דהיה אבל קשה דבתחלה אמרו דאין
מן פטורה ולכך וולד כאן לה דין בכור דלכך תקבר ,אלא
הבכורה ,למה אמרו דכל דין רק כדי לפרסמה דפטורה מן
קבורה הוא רק כדי לפרסמה הבכורה קבעו דינה להקבר ,ואילו
דפטורה ,הרי בכור ממש הוא אח''כ אמרו דבאמת כן היה בה
קבורה. ובעי בהנאה ואסור וולד ורק בטל ברוב ,דמשמע דכן
ונראה דצריך לומר דכיון דבטל יש לה דין בכור רק שלגבי
לענין שאמרנו וכפי ברוב, טומאה בטל ברוב ולכך אינו
טומאה ,כך יש לומר דבטל ברוב מטמא ,וא''כ צריך לומר דדינה
לגבי קבורה ,ולכך מדינא לא דתקבר משום דבכור הוא ולא רק
חייב בקבורה על אף דודאי וולד מן דפטורה לפרסמה כדי
הוה ,ועוד ,דגם אם וולד ודאי הוא הבכורה ,וממילא למה בתחלה
מ''מ אין זה ודאי דבכור הוא, אמרו איפכא .וצריך לומר דגם
דדלמא וולד נקבה הוה ,וממילא למסקנא אין זה ברור דהיה כאן
אין בה חיוב ודאי בקבורה מצד וולד ורק חשש בעלמא הוא ,ומ''מ
דין בכור ,אבל מ''מ למעשה חייב לא מטמא משום דגם על הצד
בקבורה כדי לפרסמה דפטורה ברוב, בטל וולד בה דהיה
מן הבכורה. וממילא גם לדין קבורה אין בה
חיוב ממש מדין בכורה דספק
דף כג ע''א
הוא ,אלא דמ''מ בעינן לקוברו
לה .בגמ' אמר ליה אם טומאה ודאי כדי לפרסמה דפטורה מן
עוררת טומאה טהרה עוררת הבכורה .אבל קשה דאם בספק
טומאה .היינו מה שרצו להביא איירי אם היה בה וולד או לא,
ראיה דמין במינו אמרינן דחוזר למה לגבי לפוטרה מן הבכורה
וניעור ,וממילא גם כאן המים הוא פוטרה לגמרי ,דלמה לא יהא
ט והערות מסכת בכורות ביאורים
דף כד ע''א הטהורים שנכנסו עכשיו יעוררו
המים הטמאים ויתבטלו בהם,
לו .בגמ' וכיון דאמר רב הלכתא
ויחד יגברו על הציר ויאסרו
בכוליה פרקין בר מפלוגתא
אותו ,וזה דחו בגמ' דעל אף
הלכה כר' יוסי בן המשולם למה
שהוכח מכאן דמין במינו חוזר
לי אי אמר הלכתא דכוליה
בטומאה דווקא זהו וניעור,
פירקין ולא אמר הלכתא כר'
שמעוררת הטומאה ,אבל במין
יוסי בן המשולם הו''א אדר' יוסי
במינו שאחד מהם טהור אינו
בן המשולם קאי ומאי בכוליה
מעורר מינו הטמא ,דהרי הוא
פירקין דר' יוסי תרתי אמר
עצמו טהור ואינו יכול לעורר
ופלוגתא דברייתא פלוגתא היא
טומאה שהיא כנגדו .אבל קשה
יוסי כר' הלכה אשמועינן
דסוף סוף אזלינן בתר טעמא,
לאשמועינן דאדרבן שמעון בן
ובטעמא הרי שניהם שוין ולמה
גמליאל קאי ופלוגתא דברייתא
גם במינו המין יעורר לא
לאו פלוגתא היא .היינו דהקשו
כשבדינא אינם שוים ,ובשלמא
למאי בעינן לומר הלכה כר' יוסי,
למ''ד בכל הש''ס דלא אזלינן
הרי כבר אמרו להדיא דהלכה
בתר טעמא אלא בתר שמא
ככוליה פירקין וכולל בתוכו הא
ניחא ,דהיות ואין דינם שוה אין
דר' יוסי ,ותירצו דלכך בעינן
שמם שוה ,אבל למ''ד בתר
למימר הא דר' יוסי לחוד ,כדי
טעמא אזלינן קשה .ואולי יש
שנבין מכך דהא אמרו הלכה
לומר דגם אם מינו הטהור מעורר
ככוליה פירקין ברשב''ד איירי
הטעם של הטמא שהוא מינו,
ולא בר' יוסי .אבל עדיין קשה איך
מ''מ אינו יכול לעורר דינו לטמאו
הו''א לומר דהלכה ככוליה פירקין
שוב ,והיות וכבר בטל דינו
בר' יוסי איירי ולא ברשב''ג,
להטהר ברוב ציר ,ממילא נשאר
דלהו''א למאי בעינן לומר הלכה
בדינו כך ,דגם מינו דמעוררו
ככוליה פירקין אי אדר' יוסי קאי,
מטהרו גם כן כמו הציר ,וצריך
הרי ממילא אין עליו חולקין ולמה
עוד עיון בזה.
והערות מסכת בכורות ביאורים י
ואת בנו או לא .אבל באמת עדיין לא יהא הלכתא כמותו ,וממילא
צריך ביאור למה לגבי בכורה מוכרחים אנו לומר דהלכתא
אין נפק''מ ,הרי כן יהא נפק''מ ככוליה פירקין אדר' שמעון בן
באופן שהיתה עומדת מבכירה גמליאל קאי ,וא''כ עדיין יקשה
עם בנה הבכור ועוד עגל קטן למאי נאמר הלכתא כר' יוסי.
בצוק ,ונפל אחד מן העגלים ,דיש ואולי יש לומר דפעמים דאין
לחשוש דגם אם ממשיכה להניק הלכה גם כשיטת יחיד ,ועל אף
זה שנשאר אין זה מוכרח דהוא דאין עליו חולקין ,וזה קמ''ל
הבכור ,דאולי אין זה הבכור ,ורק דהלכה כמותו.
משום דכבר ילדה מרחמת גם לז .בגמ' איבעיא להו דבר בחזקתו
עליו ,וממילא יהא נפק''מ לגבי דקאמר רשב''ג דאינה מרחמת
הבהמה שלפנינו אם דינו כבכור אלא א''כ יולדת הא היכא
או לא ,ולמה דווקא על אותו ואת או לרחומי חיישינן דאוליד
בנו אמרו נפק''מ ,וצ''ע. דלמא דידה מרחמא דלא דידה
לא מרחמא ליה למאי נפקא מינה
דף כה ע''א
למילקא עלה משום אותו ואת
לח .בגמ' והאיכא איסורא דרבנן בנו .היינו דאיבעיא להו אם
אלא שאני פרה דלא שכיחא בשכבר ילדה אחד מרחמת גם מי
וליחלה ולפקה לחולין וליגזה שאינה בנה ,אבל הנפק''מ אינה
והדר ליקדשה .היינו הא דהקשו לגבי דין בכורה ,דהרי לבכורה
למה בפרה התיר ר' יוסי בן של וולד שיוולד ממנה עכשיו אין
המשולם לגזוז שתי שערות ולא חשש ,דהרי אם מרחמת הבהמה
חשש לגיזה דקדשים ,ותירצו ילדה, דכבר משום שלפנינו
דקדשי בדק הבית היא ואין בזה ממילא זה שיוולד עכשיו אינו
איסור גיזה ,ושוב הקשו והא בכור ,ולכך אמרו דנפק''מ לגבי
מדרבנן אסור ותירצו דפרה לא מלקות דאותו ואת בנו ,אם זה
שכיחא ולכך לא גזרו בה רבנן, שלפנינו שמרחמת עליו בנה הוא
ועל זה שוב הקשו למה לא ואם נשחטו יחד חייב משום אותו
יא והערות מסכת בכורות ביאורים
חודש לאחר שנים עשר חודש יחללנה וכשהיא חולין יגוז אותה
אינו רשאי לקיימו אלא ל' יום. ורק אח''כ שוב יקדישנה .אבל
היינו דלכתחלה בעינן לאוכלו קשה דאם לא גזרו בה רבנן למאי
ראשונה שנה בתוך לבכור יחללנה וליפקה לחולין בשביל
ללידתו ,והיינו שנה מיום השמיני גיזתה ,הרי אמרנו דאין בה
ראוי היה אז דרק ללידתו איסור כלל .ויש שרצו לבאר
להקרבה ,אבל אם נולד לו מום דעדיין אם אפשר לתקן בקל
בתוך שנתו יכול לקיימו עוד יתקן .אבל עדיין קשה דהרי אם
שנים עשר חודש מאז שנולד לו אינה שכיח אין בה כלל איסור,
המום ,ובנולד לו המום אחר שנים וממילא גם בקל למאי בעינן
עשר חודש אינו רשאי להאריך לתקן .ואולי יש לומר דלחלק
לקיימו עוד שנים עשר חודש, בגזירה דרבנן לגזור בזה כן ובזה
אלא רק עוד ל' יום משנולד לו לא לא היו מחלקים אם בקל יש
אותו מום .אבל קשה דאם בשלא לתקנה ,ועל אף דטעם נכון הוא
נולד לו מום קודם שנתו רשאי דאינה שכיח ולא גזרו בה ,מ''מ
לקיימו רק שנה מיום השמיני לחינם אין לחלק ,ולכך היה קשה
שלו ,א''כ איך שייך שיהא נופל למה באמת כן חילקו בה .וזה
בו מום לאחר שנים עשר חודש, תירצו דמשום דדמיה יקרין לכך
הרי כלל אינו רשאי להשאירו אין זה בקל ולכך בעינן לחלק בה.
קיים בזמן זה .ואולי יש לומר
דף כו ע''ב
בשנפל בו מום נוסף אחר שכבר
פרק ד
נפל בו מום בתוך שנתו ,דהיות
וכבר היה מותר לקיימו עד שנים לט .במשנה הבכור נאכל שנה בשנה
עשר חודש משנולד בו המום בין תם בין בעל מום שנאמר
הראשון ,ממילא נשאר קיים גם לפני ה' אלקיך תאכלנו שנה
לאחר שנים עשר חודש מיום בשנה נולד לו מום בתוך שנתו
השמיני שלו ,ובכהאי גוונא אמרו רשאי לקיימו כל שנים עשר
דאם נפל בו עוד מום אחר לאחר
והערות מסכת בכורות ביאורים יב
בדיעבד דרק לסוברים קשה שנתו ,אינו רשאי שוב להאריך
איירי ,דהרי בדברי רב הונא ולקיימו עוד שנים עשר חודש,
בריה דרב יהושע אי אפשר אלא רק עוד ל' יום.
לפרשה דאיירי בדיעבד ,דהרי
דף כז ע''א
בידיים היה לוקח תרי נטלי
דחולין וחד נטלא דתרומה ומבטל מ .בגמ' אמר שמואל תרומת חוצה
דלא הוא דברור התרומה, לארץ בטילה ברוב רבה מבטלה
סברו ואולי היה. בדיעבד ברוב ואוכל לה בימי טומאתו
דמחלוקת איכא בזה אם למבטלין רב הונא בריה דרב יהושע כי
איסור לכתחלה בדרבנן ,וצריך מתרמי ליה חמרא דתרומה הוה
עיון בדברי הראשונים .אבל לגבי רמי תרי נטלי דחולין וחדא
אופן הביטול שהיה מבטל רב נטלה דתרומה ושקיל חד מיכן
הונא היין דתרומה צריך ביאור, ואילך רמי חדא ושקיל חדא.
דהרי ביטולו היה שלקח אחד מן היינו דבתרומת חוצה לארץ כיון
השלשה נטלי ותלה דחולין הוא דרק דרבנן היא מקילים בה
והתירו ,ואילו אח''כ הוסיף עוד ויכולים לבטלה ברוב ואין צריך
נטלא דתרומה לתערובת ושוב לבטלה במאה ואחד .אבל צריך
נטל אחד בתורת חולין ,וכך עשה ביאור דגם אם דרבנן היא ולכך
שוב ושוב עד שגמר כל היין די בה בביטול ברוב ,מ''מ לבטלה
דתרומה ,וזה קשה האיך כולן בידיים מי שרי ,והרי אין מבטלין
יהיו חולין ויהיו מתבטלין ברוב איסור לכתחלה .ובאמת לגבי
חולין ,הרי למעשה היה כאן רק דברי שמואל מצינו מחלוקת
נטלי דחולין וכל השאר ב' הראשונים אם בביטול בידיים
דתרומה ,ועל אף דכל קמא בטיל, איירי והיינו לכתחלה ,והטעם
מ''מ כאן ברור להדיא דהרוב דמותר משום דרק בדאורייתא
תרומה ואיך יהא מבטל באופן אסרו לבטל איסור לכתחלה ,או
כזה ברוב ,וכי תרומה שהתבטלה דאיירי בשנפל לחולין וביטלה
ומבטלת חוזרת חולין ברוב ברוב רק בדיעבד .אבל באמת
יג והערות מסכת בכורות ביאורים
חלה ,ואת זה גם כהן גדול שאינו תרומה אחרת ,דבשלמא שתהא
טהור יכול לאוכלה .אבל קשה ומשום חולין בתורת עצמה
דהרי שניהם דרבנן נינהו ,ולמה דנתערבה ברוב ניחא ,ואפי'
את הראשון שורפת ואילו את לומר שאינה חוזרת וניעורה באם
השני כהן שאינו טהור אוכלה. הוסיפו בה עוד תרומה גם עוד
וצריך לומר דהשני אפי' מדרבנן ניחא ,אבל למימר דהתרומה
אינו חלה ממש אלא רק שלא עצמה תבטל תרומה ומשום
תשתכח תורת חלה ,ולכך אין לה דנתערבה קודם ,זהו תימה .דהרי
דיני חלה כלל ,אלא רק צריך שהכניס דאחר הוא ברור
שלא די ובזה לכהן ליתנה לתערובת ארבעה או חמשה
תשתכח .אבל קשה דהרי בעיסת נטלי דתרומה ,דאין שם רוב
התרומת חוצה לארץ איירי, חולין ,וצ''ע.
דהיא אסורה לכהן שטומאה מא .בגמ' אמר רבינא הילכך נדה
יוצאה עליו מגופו גם בלא שתהא קוצה חלה ואוכל לה כהן קטן ואי
חלה ויהיו בה דיני חלה ,וממילא ליכא כהן קטן שקלה לה בריש
למה את השני שהפרישה מותר והדר בתנורא ושדיא מסא
אפי' לכהן שאינו טהור .וצריך מפרשא חלה אחריתי כי היכי
לומר דלא איירי בעיסת תרומת דלא תשתכח תורת חלה ואוכל
חוצה לארץ ,אלא בסתם עיסת היינו דהיות גדול. כהן לה
חוצה לארץ ,ורק למדו מתרומה ותרומת חוצה לארץ אסורה רק
דחוצה לארץ לחלה דחוצה לארץ למי שטומאה יוצאה מגופו ,לכך
ששניהם יהיו אסורים רק למי קטן מותר החלה לכהן רק
שטומאה יוצאה עליו ,וממילא שהפרישה ממנה הנדה דאינו
השני שאין לה דין תרומה ולא שייך בטומאת קרי ,והוא הדין
דין חלה ,מותר לכהן שאינו לגדול שטבל לקריו ,ואם אין שם
טהור .אבל באמת קשה למה כלל קטן או גדול טהור שורפת הנדה
בעינן לשרוף החלה הראשונה, אחרת ומפרישה חלה אותו
וכי לא יהיה אח''כ כהן שיטבול תחתיה כדי שלא תשתכח תורת
והערות מסכת בכורות ביאורים יד
לקריו ,דלמה לא נמתין וניתנה
לכהן גדול אחר שיטבול ,וצ''ע.
