gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי אורה · Darchei Oiru — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: דרכי אורה · Darchei Oiru

שבוע: נח (2026-10-12)

דרכי אורה · Darchei Oiru — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫דרכי אורה‬ ‫נח תשפ"ז (‪)151‬‬ ‫משולחנו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א‬ ‫'בדורותיו'‬ ‫ריו״ח ור״ל באלו מעשים מתגלית מעלתו של נח‪ ,‬ולד' ר״ל מעלתו מתגלית במעשים‬ ‫ֵֵא �ֶּּלה ּתֹּוֹ ְלְֹדֹת ֹנ ַַֹח ֹנ ַַֹח ִִא ׁיׁש ַצַ ִּד�ּ יק ָּת ִ‬ ‫�ִּמים ָָהָיָ ה ּ�ְּבֹדֹֹר ָָֹתיו (ו‪ ,‬ט)‬ ‫המעולים שעשה בפועל בתוך דורו הרשע‪ ,‬וכ״ש שאילו הי' בדור צדיקים היו מעשיו‬ ‫בפירש״י יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כ״ש שאילו הי׳ בדור צדיקים הי׳ צדיק יותר‪,‬‬ ‫מעולים יותר‪ ,‬ואילו לריו״ח המעלה מתגלית במעשים שהי' נח עושה אילו חי בדורו‬ ‫ויש שדורשים אותו לגנאי לפי דורו הי׳ צדיק ואילו הי׳ בדורו של אברהם לא הי׳ נחשב‬ ‫של אברהם‪ ,‬אלא שתנאי דורו לא אפשרו לו להוציאם מן הכוח אל הפועל‪ .‬נמצא שאין‬ ‫לכלום עכ״ל‪ .‬ומקור הדברים בגמ׳ סנהדרין דק״ח א׳ 'בדורותיו' רבי יוחנן אמר 'בדורותיו‬ ‫המחלוקת במדרגתו של נח‪ ,‬אלא באלו מעשים יש לראות את גילויה‪ ,‬במעשים שעשה‬ ‫‪ -‬ולא בדורות אחרים' וריש לקיש אמר 'בדורותיו ‪ -‬כ״ש בדורות אחרים'‪ .‬וצ״ע מנ״ל‬ ‫בפועל בתנאי דורו או במעשים שהי' עושה בתנאים נעלים יותר‪.‬‬ ‫לרש״י להרחיק לכת בלשון ר' יוחנן ולומר 'לא היה נחשב לכלום'‪ ,‬אחר שהתורה מעידה‬ ‫ויסוד הדברים‪ ,‬שאין מעלת האדם נמדדת לפי מעשיו בפועל בלבד‪ ,‬אלא אף לפי‬ ‫עליו 'נח איש צדיק תמים'‪.‬‬ ‫התביעה המוטלת עליו ותנאי החיים שבהם נדרש לעמוד‪ .‬משל למלך שציוה את עבדו‬ ‫ונראה דודאי לכו״ע אילו הי' נח בדורו של אברהם הי' מתעלה יותר‪ ,‬שהרי אף בדור רשע‬ ‫להביא ק' מטבעות והביא חמישים‪ ,‬אף שהביא חמישים לא קיים את ציווי המלך שהרי‬ ‫הי' צדיק תמים ופשיטא שלא היה ממעט בעבודתו בדור זכאי וצדיק‪ .‬אלא שנחלקו‬ ‫אין המעשה נמדד לעצמו אלא ביחס לתביעה שהוטלה על עושהו‪ .‬ומאידך גיסא‪ ,‬אין‬ ‫לדון אדם לפי מדרגתו של חברו בלי להכיר את כחותיו ותנאי חייו‪ ,‬ע״ד שאחז״ל אל‬ ‫תדין את חברך עד שתגיע למקומו‪ .‬מקומו של אדם כולל את מוצאו ותכונותיו‪ ,‬פרשות‬ ‫אמונה ובטחון ‪" -‬כי לא תשכח מפי זרעו"‬ ‫הדרכים שעמד בהן‪ ,‬מצבו הרפואי ויכולתו הגופנית עד שא״א להשוות שום ברי׳‬ ‫לחברתה‪ .‬רק היודע את כל אלה ושוקל את מעשיו של כל אדם לפי מידתו‪ ,‬יכול לדון‬ ‫דברי רבינו שליט"א בעת שמחת החג ומעמד הקבלת פני רבו ברגל במעונו‬ ‫דין אמת‪ ,‬וכמאחז״ל עליונים למטה ותחתונים למעלה‪ ,‬וזהו ״עולם ברור״ דאי׳ בגמ׳‪.‬‬ ‫"מורי ורבותי‪ ,‬אנחנו נמצאים בחג הסוכות‪ ,‬בצילא דמהימנותא‪ .‬וזמן זה הוא‬ ‫וכ"נ ללמוד במ״ש האריז״ל בשער הגלגולים (הקדמה לח)‪ :‬דע לך‪ ,‬כי אין גדולת הנפש‬ ‫מסוגל לחיזוק באמונה שהקב"ה מנהיג את הטבע‪ ,‬חיזוק לאמונה וביטחון‬ ‫תלויה כפי מעשה האדם‪ ,‬רק כפי הזמן והדור ההוא‪ .‬כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול‬ ‫בהשגחה פרטית‪.‬‬ ‫בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים‪ ,‬כי בדורות אלו הקליפה גוברת מאד מאד לאין‬ ‫וזה טעם המצוה "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"‪,‬‬ ‫קץ מש״כ בדורות ראשונים‪ ,‬ואילו הייתי בדורות הראשונים‪ ,‬היו מעשי וחכמתי נפלאים‬ ‫שהקב"ה עשה לנו נס תמידי כל הארבעים שנה במדבר‪ ,‬שהיו לנו את הענני כבוד‬ ‫מכמה צדיקים הראשונים‪ ,‬ושחז״ל על נח תמים היה בדורותיו ואילו הי' בדורות צדיקים‬ ‫להגן עלינו מהשרב והשמש‪.‬‬ ‫הי' יותר צדיק וכו' עי"ש‪ ,‬הרי שמעלת הנפש נמדדת אף לפי הזמן והדור שבהם נעשו‬ ‫ולכן נצטווינו לצאת מדירת קבע ולעבור לדירת עראי‪ ,‬כדי להשריש בקרבנו בכל‬ ‫המעשים‪ ,‬ואין לדון את האדם במנותק מן התנאים שבהם פעל‪.‬‬ ‫שנה שאנו יושבים תמיד על שולחנו של מקום‪ ,‬בבית של הקב״ה‪.‬‬ ‫ובזה נבין דברי המד'‪( /‬ב״ר לט‪ ,‬מד׳ רות ח) במשל המלך שנפלה מרגלית מעל ראשו‪.‬‬ ‫הנה בכל התקופה האחרונה אנו זוכים לראות ניסים גלויים‪ ,‬כשמכל צד וצד קמים‬ ‫צבר המלך את העפר והביא מכברות‪ ,‬וכיבר את הא׳ ולא מצאה‪ ,‬ואת הב׳ ולא מצאה‪,‬‬ ‫עד שבשלישית מצאה‪ .‬אמר המלך מצאתי את מרגליתי‪ .‬כך אמר הקב״ה לאברהם‪:‬‬ ‫עלינו להשמידנו והקב"ה עושה איתנו ניסים גלויים‪ .‬ורואים בחוש איך שהקב"ה‬ ‫'לך לך' אתה הייתי מצפה‪ .‬מה צורך הי"ל לייחס שם ארפכשד שלח עבר נחור ותרח‪,‬‬ ‫מסוכך עלינו‪ ,‬ושומר עלינו בהשגחה מיוחדת‪.‬‬ ‫אלא בשבילך שנא׳ ומצאת את לבבו נאמן לפניך‪ .‬וכן בדוד‪ :‬מה צורך הי"ל לייחס פרץ‬ ‫רק אתמול ראינו כזה נס גדול שהיה עם המטוס‪ ,‬שזה יכול היה להסתיים באסון‬ ‫חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז עובד וישי‪ ,‬אלא בשבילך שנא׳ מצאתי דוד עבדי‬ ‫גדול ח"ו‪ .‬הרי זה נורא נוראות איך שרואים את יד ה'‪.‬‬ ‫ע״כ‪ .‬והדברים מפליאים‪ ,‬וכי שם ועבר אבות העולם ומעמידי התורה‪ ,‬נחשון בן עמינדב‬ ‫מורי ורבותי‪ ,‬אנחנו כבר נמצאים תקופה ארוכה במצב של מלחמה על עולם‬ ‫שקפץ ראשון לים‪ ,‬בועז גדול הדור וישי שעליו אמרו חז״ל שמת בעטיו של נחש‪ ,‬אינם‬ ‫התורה‪ ,‬על השלימות של עולם התורה‪ .‬שנדע שזו המלחמה האמיתית‪ ,‬מה שיש‬ ‫אלא ציבור עפר שבתוכו נמצאה המרגלית? ולמה נמעיט כ״כ בערכם מפני מעלתם של‬ ‫כאלו שרוצים להחריב את כלל ישראל ח"ו‪.‬‬ ‫אברהם ודוד‪ .‬ולהנ״ל י״ל שאין כל הדורות חסרי ערך מצד עצמם‪ ,‬אלא שביחס לתכלית‬ ‫ב"ה הבחורים והאברכים‪ ,‬עומדים בזה באופן מיוחד‪ ,‬ומוסרים על זה את נפש‬ ‫שאליה מכוון המהלך הם נידונים גם מצד תפקידם בהבאתה לידי גילוי‪.‬‬ ‫כמו שנפסק בהלכה‪ .‬ואני יכול להגיד‪ ,‬שהלוואי שגם אני אזכה להיות בחלקם‬ ‫ובאמת יל״ד בלשון המד׳ הנז׳‪ ,‬שהתחיל בשם וארפכשד וכו׳ ולא משת ואנוש ושאר‬ ‫של מוסרי הנפש‪.‬‬ ‫הדורות שקדמו לנח‪ ,‬והנה גם נח עצמו לא נזכר שם‪ .‬ואכן לשון המשנה באבות (ה‪ ,‬ב)‬ ‫ועכשיו מגיע זמן שכולם עסוקים בפוליטיקה‪ .‬כולם מדברים מי יהיה בראש?‬ ‫'עשרה דורות מאדם עד נח‪ ,‬ועשרה דורות מנח עד אברהם'‪ .‬וגם שם יל״ד כיון שנכלל‬ ‫אנחנו צריכים לדעת‪ ,‬שאין זה מתפקידנו‪ .‬אנחנו צריכים רק לשבת וללמוד תורה‪.‬‬ ‫נח בעשרת הדורות הראשונים ואח״כ מתחיל למנות משם‪ ,‬א״כ למה אמרו 'עשרה‬ ‫לעשות מה שצריך‪ ,‬אבל העיקר זה לשבת וללמוד‪.‬‬ ‫דורות מנח ועד אברהם'‪ .‬ומכ״ז מבואר מעמדו המיוחד של נח שנטל שכר עשרת‬ ‫אנחנו מאמינים בני מאמינים‪ ,‬בהבטחה הנצחית "כי לא תשכח מפי זרעו"‪ .‬וזה לא‬ ‫הדורות הראשונים כמ״ש באדר״נ‪ ,‬וגם שימש נקודת ייחוס לעשרת הדורות שאח״כ עד‬ ‫תלוי באף אחד‪ .‬התורה הקדושה תנצח‪.‬‬ ‫אברהם‪ .‬אבל הוא עומד בפני עצמו‪ .‬אין הכרח שמעלת שם ועבר פחותה ממעלתו של‬ ‫אנחנו יושבים בערב הושענא רבא‪ ,‬שזה זמן החיתום‪ ,‬הקב"ה יעזור שכל אחד‬ ‫נח‪ ,‬ויתכן שהיו גדולים ממנו‪ ,‬ומ״מ יש להבחין בין מעלת האדם שנבחנת מצד עצמה‬ ‫יזכה ל"פתקא טבא" וננצל כולנו מכל הגזירות הנוראות‪ .‬ונזכה לביאת משיח‬ ‫במקומו ובדורו‪ ,‬למעלתו ביחס לתכלית שאליה מכוון המהלך‪.‬‬ ‫במהרה בימינו אמן"‪.‬‬ ‫ות״ל שמצאתי הדברים כמעט להדיא בתנחומא וישב‪ :‬משל למלך שהיתה לו מרגלית‬ ‫מושלכת בתוך העפר ובתוך הצרורות‪ ,‬הוצרך המלך לפשפש בעפר ובצרורות להוציא‬ ‫המרגלית מתוכן‪ .‬כשהגיע המלך למרגלית הניח את העפר ואת הצרורות ונתעסק‬ ‫במרגלית‪ .‬כך נתעסק הקב״ה בדורות לשעבר וכללן ומניחן‪ :‬אדם שת אנוש‪ ,‬קינן‬ ‫מהללאל ירד וגו׳‪ ,‬וכן בי׳ דורות השניים‪ :‬שם ארפכשד שלח וגו׳‪ ,‬והתינוק נוטל את‬ ‫הספר וקורא י׳ דורות מאדם עד נח בב״א‪ ,‬כשהגיע להי' דורות שמנח ועד אברהם כמו‬ ‫כן קוראם בב״א‪ ,‬כשהגיע למרגליות אברהם יצחק ויעקב התחיל מתעסק עי״ש‪ .‬הרי‬ ‫שחלוקים הדורות לב׳ קבוצות של עשרה דורות‪ ,‬מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם‪ ,‬כל‬ ‫אחת מהן קורא התינוק 'בבת אחת'‪ ,‬עד שמגיע לאברהם יצחק ויעקב שהם המרגליות‪,‬‬ ‫ומתחיל להתעסק בהם‪ .‬ולכאו׳ אם כל הדורות שקדמו לאברהם אינם אלא עפר‬ ‫וצרורות ביחס למרגלית‪ ,‬למה לא כוללם כא׳ מאדם ועד אברהם‪.‬‬ ‫ונראה שהמפתח הוא במעמדו של נח שמסיים את י' הדורות הראשונים וג"כ פותח את‬ ‫המהלך שמוליך לאברהם‪ .‬בדורו הי' נח המרגלית שעל ידו ניצל העולם ונבנה מחדש‪,‬‬ ‫והוא האיש הראוי לאותה שעה ולתפקידה‪ ,‬אלא שאי"ז תכלית המהלך כולו‪ ,‬כי שימור‬ ‫הבריאה והעמדתה הי' כדי שתגיע לתכליתה באברהם יצחק ויעקב ובנין עם ישראל‪,‬‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫את הבריאה ולהכשירה לתכליתה‪ ,‬לבין מי שמגלה את תכליתה‪.‬‬ ‫וביחס לתכלית זו נח עצמו ג"כ נכלל בעפר ובצרורות שביניהם נמצאה המרגלית‪ .‬אין‬ ‫הדבר גורע ממעלתו של נח מצד עצמו‪ ,‬אלא מגלה את ההבדל בין מי שתפקידו לשמר‬ ‫'מאמר' מגן עדן‬ ‫מרורין כזית בידו של הקב״ה‪ ,‬ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם'‪ .‬נמצא שהעלה לא היה‬ ‫ְלְֵעת ֶעֶֶרֶ ב ְִוְִה ּ�ֵּנה ֲֲעֵלֵ ה ַזִַיִ ת ָָט ָָרף ּ�ְּב ִִפ ָיָה וגו' (ח‪ ,‬י"א)‬ ‫ַוַ �ָּתֹּבֹא ֵֵאָלָ יו ַַהּיֹּוֹ ָנָ ה ֵ‬ ‫עיקר המתנה‪ ,‬אלא המאמר שנשאה היונה בפיה‪.‬‬ ‫בגמ' עירובין די"ח ב' אמרה היונה לפני הקב״ה‪ ,‬רבש"ע‪ ,‬יהיו מזונותי מרורין כזית‬ ‫אכן‪ ,‬בגן עדן היו פירות משובחים ובשמים יקרים‪ ,‬ואף פרי הזית משובח מן העלה‪ .‬אולם‬ ‫ומסורין בידך‪ ,‬ואל יהיו מתוקין כדבש ותלויין ביד בשר ודם‪.‬‬ ‫היונה הביאה לנח מתנה יקרה מהם‪ :‬השקפת חיים של ביטחון בה׳‪ ,‬שאין ערך לשפע‬ ‫לפי פשוטם של דברי הגמ׳‪ ,‬העלה לא נלקח עבור נח‪ ,‬אלא היה בפיה של היונה כששבה‬ ‫ולמתיקות הכרוכים בתלות בבשר ודם‪ .‬וכדברי המהרש״א‪ ,‬שהעלה מר והפרי מתוק‪,‬‬ ‫אל התיבה‪ .‬אולם במד״ר שהביא הרמב״ן נאמר שנפתחו לפני היונה שערי גן עדן‪ ,‬ומשם‬ ‫ובכך רמזה היונה שעל האדם להסתפק במועט הבא מידו של הקב״ה ולא לרדוף אחר‬ ‫הביאה את עלה הזית‪ .‬והקשה רבי אבהו‪ ,‬מדוע לא הביאה דבר משובח יותר כגון קינמון‬ ‫המותר הבא מידי בשר ודם‪ ,‬וכמאחז״ל עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות‪ .‬וכ"פ‬ ‫או פלסמון? ותירץ‪ ,‬שבכך נרמז היסוד שאמרה היונה‪' :‬מוטב מר מזה ולא מתוק מתחת‬ ‫הרמב״ם (פ"י ממתנות עניים הי״ח) לעולם ידחוק אדם עצמו ויתגלגל בצער ואל יצטרך‬ ‫ידיך'‪.‬‬ ‫לבריות‪ ,‬ועליו ועל כיוצ"ב נא' ברוך הגבר אשר יבטח בשם‪.‬‬ ‫ונראה שעומק כוונתו‪ ,‬שאכן הביאה היונה את הדבר המשובח ביותר‪ ,‬שכן לא את העלה‬ ‫היונה פתחה לנח צוהר לגן עדן‪ ,‬אך לא הביאה משם את מתיקות פירותיו אלא את‬ ‫לבדו הביאה מגן עדן‪ ,‬אלא גם מוסר נעלה שנולד באווירת גן עדן עצמה‪ :‬מוטב להסתפק‬ ‫הלקח הטמון בעלה המר‪ .‬טוב המעט הבא מידו של הקב״ה מן השפע המתוק התלוי‬ ‫במועט הבא מידו של הקב״ה אף אם מר הוא כזית‪ ,‬מלהתענג על שפע מתוק התלוי‬ ‫בבשר ודם‪.‬‬ ‫בבשר ודם‪ .‬זהו שפי' רש״י על 'בפיה' שהוא לשון מאמר‪ .‬היונה אמרה‪' :‬יהיו מזונותי‬ ‫נתאמץ במצוה‬ ‫יחד לאסוף צדקה ובאו לבית אשה פלונית ולא מצאוה‪ ,‬ואח"כ אשת הגאון הבחינה בה‬ ‫ַוַ �ִּי ּ�ַּּקח ֵׁש�ׁ ם ָוָ ֶיֶֶפֶ ת ֶאֶ ת ַַהִּׂש��ְׂמְָלָ ה (ט‪ ,‬כ"ג)‬ ‫בצדו השני של הרחוב ותורה עליה באצבעה‪ ,‬והלכו אלי' לקבל תרומה לצדקה‪ .‬ואמרה‬ ‫פירש״י‪ :‬אין כתיב כאן 'ויקחו' אלא 'ויקח'‪ ,‬לימד על שם שנתאמץ במצוה יותר מיפת‬ ‫לה הנפטרת‪ :‬דעי לך‪ ,‬שאותה הנתינה נזקפת בשמים לזכות שתינו בשוה ככל המעשים‬ ‫ע״כ‪ .‬מבואר מדבריו‪ ,‬שאף שיפת הי' שותף למעשה המצוה‪ ,‬לא הי' חלקו כחלקו של‬ ‫שעשינו יחד‪ ,‬אולם לזכותך נרשם דבר נוסף‪ ,‬והוא עצם ההוראה באצבע לכך שאותה‬ ‫שם שנתאמץ במצוה יותר ממנו‪ .‬לפיכך תלתה התורה את עיקר הלקיחה בשם‪ ,‬ונאמר‬ ‫אשה נמצאת שם‪ .‬ע"כ כפי ששמעתי ממור"ח מרן זצוק״ל‪.‬‬ ‫'ויקח שם' ולא 'ויקחו'‪ ,‬אף שבסיום הפסוק נזכרו שניהם‪ .‬הרי שהתאמצותו של שם‬ ‫ות״ל מצאתי לכך יסוד נפלא בדברי חז״ל במד"ר (ויחי) עה"פ 'ויבואו עד גורן האטד'‪,‬‬ ‫העניקה לו מעלה מיוחדת במצוה‪.‬‬ ‫א"ר יהודה בר שלום‪ :‬הראו באצבע ואמרו 'אבל כבד זה למצרים' והרי דברים ק"ו‪ ,‬ומה‬ ‫מכאן ילמד האדם שלא להסתפק בעצם קיום המצוה‪ ,‬אלא להוסיף בה יגיעה‬ ‫אלו שלא הלכו לא בידיהם ולא ברגליהם‪ ,‬אלא ע"י שהראו באצבע ניצולו מן הפורענות‪,‬‬ ‫והשתדלות‪ .‬אי"ז תוספת צדדית למעשה המצוה‪ ,‬אלא מעלה בפני עצמה‪ ,‬הנזקפת‬ ‫ישראל שעושין חסד עם גדוליהם ועם קטניהם בידיהם וברגליהם עאכו"כ ע"כ‪ ,‬הרי‬ ‫לזכותו של המתאמץ‪ .‬ושמעתי מפי מו״ח רבינו הגדול ראש הישיבה זצ״ל‪ ,‬בשם מרן‬ ‫שאף הוראה באצבע‪ ,‬פעולה קטנה המסייעת למעשה החסד‪ ,‬יש בה זכות בפ"ע‪ ,‬ומכאן‬ ‫הגרי״ז מבריסק זצוק״ל‪ ,‬שהי' מקובל בבית אבותיו עד רבינו הגר״ח מוולוז׳ין זצ״ל‪,‬‬ ‫נלמד עד כמה יקרה לפני הקב״ה כל תוספת של השתדלות במצוה‪ .‬לא רק גוף המעשה‬ ‫שאשת הגאון מוילנא זצ״ל היתה גבאית צדקה יחד עם אשה נוספת מנשות וילנא‪,‬‬ ‫נזקף לזכות האדם‪ ,‬אלא אף הפעולה הקטנה המסייעת לו‪ .‬זהו עומק דברי רש״י על שם‬ ‫ושתיהם תקעו כף ביניהן‪ ,‬שמי שתסתלק ראשונה מן העולם תבוא אל חברתה בחלום‬ ‫שנתאמץ במצוה יותר מיפת‪ ,‬כי ההתאמצות אינה רק הדרך לקיום המצוה‪ ,‬אלא היא‬ ‫ותספר לה מה נעשה עמה בעולם העליון‪ .‬לימים נפטרה אותה אשה ובאה אל חברתה‬ ‫עצמה חלק ממעלתה‪.‬‬ ‫בחלום‪ ,‬וא"ל כי מן השמים אין מרשים לגלות דבר ממה שנעשה שם‪ ,‬אלא כיון‬ ‫שנתחייבתי לך בתקיעת כף‪ ,‬ניתנה לי רשות לספר מעשה א' בלבד‪ .‬והזכירה לה שהלכו‬ ‫"כי יצפנני בסוכו" | מקולמוס של א' התלמידים‬ ‫ילד ממתין בסבלנות לרגע שלו‪ ,‬נכנס ומקבל את ברכתו של רבינו שליט״א‪.‬‬ ‫יש רגעים שנדמה כי העולם עצר ושינה את פניו‪ .‬כך בשעת הכניסה לסוכה‬ ‫עוד יהודי נכנס ועוד יהודי יוצא‪ .‬בתוך התנועה הזאת מורגש קשר מיוחד‬ ‫בליל ט"ו תשרי‪ .‬מביטים סביב‪ ,‬ואותם הבתים והחצרות שהכרנו מתמיד‪,‬‬ ‫בין רבינו לבין הציבור‪ ,‬תנועת נפש מלב אל לב‪.‬‬ ‫נראים כ"כ שונים מתמיד‪ .‬לא עברנו למקום אחר‪ ,‬ובכל זאת במשך שבעה‬ ‫ויש גם רגעים של שקט‪ .‬רבינו שליט״א יושב ואומר‬ ‫ימים נפתחת בפנינו דלת לעולם שבו החיים עצמם‬ ‫פרקי תהלים‪ ,‬ומסביב ממשיכים האנשים לנוע‪,‬‬ ‫מקבלים גוון אחר‪.‬‬ ‫להיכנס ולצאת‪ ,‬לדבר ולהמתין‪ .‬אבל בתוך כל‬ ‫זהו עניינו של ה״צילא דמהימנותא״‪ .‬לא רק צל המגן‬ ‫ההמולה נשמע קול מזמורי התהלים‪ ,‬והכל מתכנס‬ ‫מן השרב והשמש‪ ,‬אלא צל שמכניס אותנו למרחב‬ ‫לנקודה אחת‪ .‬ברגע כזה אין צורך להסביר מהו‬ ‫שבו אפשר לראות את החיים באור אחר‪ .‬האדם‬ ‫״צילא דמהימנותא״‪ .‬די להביט‪ .‬כאן הדברים אינם‬ ‫יוצא מבית הקבע ונכנס לדירת עראי‪ ,‬ולהפתעתו‬ ‫נשארים רעיונות‪ ,‬הם נראים בפועל‪.‬‬ ‫הוא מגלה שם תחושה עמוקה יותר של בית‪.‬‬ ‫ודווקא משום כך‪ ,‬כשהחג מתחיל להסתיים‪,‬‬ ‫ובמחיצת רבינו שליט״א התחושה הזאת מקבלת‬ ‫מתחדדת השאלה‪ :‬מה אנחנו נושאים איתנו‬ ‫משמעות מיוחדת‪ .‬כאן בתוך הסוכה‪ ,‬מפעמת‬ ‫ממחיצת רבינו שליט״א? הרי המראות הללו‬ ‫ההכרה כי תורה ותפילה‪ ,‬אמונה ושמחה אינן‬ ‫מבקשים להיכנס איתנו אל החיים‪ .‬ומה ניקח?‬ ‫עניינים נפרדים‪ ,‬אלא מסכת אחת של חיים שהן‬ ‫את היסודות הפשוטים שראינו במוחש‪ :‬שהתורה‬ ‫עצם מציאותם‪.‬‬ ‫היא כל מציאותו של אדם‪ ,‬שהתפילה היא עמידתו‬ ‫חדר תלמודו של מרן שליט״א מלא מתפללים‬ ‫לפני קונו‪ ,‬שהשמחה צומחת מתוך קרבת אלוקים‪,‬‬ ‫עטופים בטליתות צחורות‪ ,‬ארבעת המינים בידיהם‪,‬‬ ‫ושקשר של רב ותלמיד הוא מהלך שבו התורה‬ ‫קול ההלל הולך ומתגבר‪ ,‬ונענועי ההושענא הופכות‬ ‫עוברת דרך הלב‪.‬‬ ‫את הבית לתנועה אחת גדולה של תפילה ושמחה‪.‬‬ ‫זאת ניטול אל ימי החול‪ ,‬אל הבית והרחוב‪ ,‬אל סדר‬ ‫בתווך עומד רבינו שליט״א‪ ,‬והתפילה מקבלת עומק‬ ‫היום והעיסוקים הקטנים‪ .‬נכניס משהו מן החיים‬ ‫אחר של תורה ודבקות‪.‬‬ ‫שראינו‪ :‬ללמוד עם יותר בהירות‪ ,‬להתפלל ביתר‬ ‫ואחר כך הסוכה‪ .‬קטנה יחסית למספר האנשים‬ ‫ישוב הדעת‪ ,‬לשמוח במה שיש בו קדושה‪ ,‬ולבקש‬ ‫העוברים בה‪ ,‬אבל דומה שאינה קטנה כלל‪ .‬ספרים‬ ‫שגם החיים הרגילים יקבלו משהו מן האור שדלינו‬ ‫פתוחים‪ ,‬דברי תורה‪ ,‬שיחות‪ ,‬ברכות ושירה‪ .‬גדולי‬ ‫במחיצת רבינו שליט״א‪.‬‬ ‫תורה ומרביצי תורה עוברים בסוכה‪ ,‬יהודים מכל‬ ‫הסוכה התקפלה‪ ,‬החג עבר‪ ,‬והרחובות חזרו למראה הרגיל שלהם‪ .‬אבל אנו‬ ‫גווני עולם התורה נכנסים להקביל פני רבינו‪ ,‬ילדים ממתינים לברכה‪,‬‬ ‫זכינו לקבל שאיפה שנכנסת איתנו אל הבית‪ ,‬אל הרחוב ואל ימי החול‪,‬‬ ‫ולרגע נדמה שהסוכה הקטנה נעשתה מקום המכיל עולם שלם‪ :‬תורה‪,‬‬ ‫לחיות "בצילא דמהימנותא" גם כשהסוכה כבר איננה‪.‬‬ ‫מסורת וקשר חי בין רב לתלמיד‪.‬‬ ‫יו"ל על ידי מערכת "דרכי אורה" | להנצחות ולקבלת העלון במייל ניתן לפנות לדוא"ל‪62112dw@gmail.com :‬‬ ‫עמוד ‪2‬‬