הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — נח (2026-10-12)

גיליון | 259שנה ו' בסייעתא
פרשת נח תשפ"ז דשמיא
הכתוב לחיים
סילוקו
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
של
צדיק
• מפורים ועד כיפורים •
הספד ודברי קינה על הג"ר מרדכי אוירבך זצ"ל
גיליון | 259שנה ו' בסייעתא
פרשת נח תשפ"ז דשמיא
הכתוב לחיים
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
מפורים ועד כיפורים
הספד ודברי קינה על הג"ר מרדכי בן הגרש"ז אוירבך זצ"ל
ב. והטיל עליו הבורא לעסוק ק”כ שנים בבנין פרשת בראשית המקפלת בתוכה עשרה דורות
התבה כדי לענות לבני דורו שעתיד הקב”ה שמיציר כפיו של הבורא ועד לנח שמצא
דבר אחר: להביא מבול לעולם ואולי ישובו מדרכם. חן בעיני ה’ מתוארת בפי החכם מכל אדם
ומפורשת במדרש רבא( :קהלת ט’ יד)
עיר קטנה -זה בית הכנסת ,ואנשים בה מעט - וזה דרכם כסל למו שבקשו להרגו ולשבור
זה הצִבור ,ובא אליה מלך גדול -זה מלך מלכי את התבה עד שהוצרך הקב”ה להקים בריתו עיר קטנה -זה העולם.
המלכים הקדוש ברוך הוא ,וסבב אותה ובנה עם נח שלא יהרגוהו הרשעים ושיוכל להכנס
בעצומו של יום אל התבה. ואנשים בה מעט -זה דור אנוש ודור המבול.
עליה מצודים גדולים -זה כמנון ועקמון.
ובא אליה מלך גדול וסבב אותה -זה מלך מלכי
ומצאו בה איש מסכן וחכם -זה הזקן החכם
המלכים הקדוש ברוך הוא.
שבשעה שיושב ודורש ועונים אחריו אמן יהי
שמו הגדול מבורך אפילו יש לו שטר גזירות
עיר קטנה -זו קהילת ובנה עליה מצודים גדולים -כמנון ועקמון
של ק’ שנה הקב”ה מוחל לו על כל עוונותיו. “אביר יעקב” שבכרך שהקיף ה’ את העולם בים אוקינוס שהוא
(קה”ר ט’ כא)
הגדול המתנהל ללא כמצודה ומארב על כל העולם לשטפו כאשר
לא ישעו רצונו.
הוסיף המדרש בזה שגם המתקבצים לדבר
שבקדושה והם מעשרה בני חורין גדולים
הפסקה ,ואנשים -יראי
ומצא בה איש מסכן -זה נח שנאמר כי אותך
שבישראל ויותר עלולים למצוא עצמם מוקפים ה’ וחפצי חיים -בה ראיתי צדיק לפני בדור הזה.
במצודים גדולים של מציקים ועושי רשעה
שיעמדו להם לקטרוגים מכאן ועד גיחון,
מעט ,ובא אליה מלך ומלט הוא את העיר בחוכמתו -שהתרה בהם
ואשריהם וטוב להם באם יכתיבו לראשם את גדול -זה השטן וכל והזהירם מהמבול שעתיד לבא וראוי לכם
הזקן החכם שכלפי חוץ נראה הוא כמסכן
וכמי שאינו ראוי ליטול עטרת מנהיגות ,אך לו
חילותיו ,ולמה הוא נקרא לשוב בתשובה ,והשיבוהו בעזותן כאשר
תתחיל הצרה הרי שמביתו של נח תתחיל ,
יחכמו וישכילו לענות אחר דרשתו יהי’ שמו גדול שהוא גדול מיצר והוכיחו זאת ממיתתו של מתושלח שנסמך
הגדול מבורך יזכו לקריעת שטרי חובותיהם
ומחילת עוונותיהם.
טוב ולקראת עלות שחר לתחילת המבול.
הגאולה העולמית מקבץ ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא -שבני
וגם כאן מודיע השי”ת שגם אם הקהל והצבור דורו זלזלו בו ולא הקשיבו בקולו.
לא יזכרו את טובתו של החכם שהצילם הוא הוא את כל כליי ומכשירי
יטרח לפרסמו ולהודיעו ויחוש לכבודו בצווי הטומאה המסורים בידו אמר להם הקב”ה אף שאתם לא זכרתם אותו,
הריני מזכירו כנאמר ויזכר אלקים את נח.
של מפני שיבה תקום.
להלחם ולהשחית כל (קהלת רבא ט טו’)
ללמדנו שגם הצלה רוחנית כקריעת שטרי
חובות ומחילת עוונות נזקפת לזכויותיו של
פנת יקרת וכל חלקה עשרה דורות מאדם ועד נח שהיו מכעיסים
האיש החכם שהביא הצבור ל”איתקלס עילאה” טובה וסבב את מחזות ובאים והוא יתברך האריך אפו עמהם עד
שהביא עליהם את מי המבול .וכל גאותם
ורבוי כבוד שמים באמירת אמן יהא שמיה
רבה ,והיא שהמביאתו שבורא עולם יזכרהו
הקדושה ובנה עליהם היתה מתוך הטובה שהשפיע עליהם הקב”ה
מזכרת נצח ,גם באם הצבור בז ואינו מעריך מצודים גדולים עד שאמרו לקל סור ממנו ואין אנו צריכים
לטפה של גשמים הבאה ממך שהרי יש לנו
זאת.
נהרות ומעינות שאנו מסתפקים מהם ,והשחית
ג. ובסופם של הגשמים והמבול נמחה העולם כל בשר -אפילו בהמה חיה ועוף -את
כלו ,ורק נח בניו ונשותיהם יצאו וחדשו את דרכם על הארץ ,והארץ נתמלאה בחטופין
ואף אנו נאמר ברוח הימים. העולם המתחדש הקרוי על שמו ,בני נח שהוא ובחמס עד כי נחם ה’ כי עשה את האדם ,וגם
הכנוי והשם המוצמד לכל עמי וגוי הארץ. באנדרלמוסיה זו נמצא איש מסכן שמצא
עיר קטנה -זו קהילת “אביר יעקב” שבכרך חן בעיני ה’ בהיתו איש צדיק ותמים שאינו
הגדול המתנהל ללא הפסקה ,ואנשים -יראי אמר הקב”ה :אף שאתם לא זכרתם אותו ,הריני משאית דרכו כבני דורו החייבים ואדרבה
ה’ וחפצי חיים -בה מעט ,ובא אליה מלך מזכירו כי מי נח זאת לי ,אשר נשבעתי מעבור התהלך לבדו ליראה את השם הנכבד ולילך
גדול -זה השטן וכל חילותיו ,ולמה הוא נקרא מי נח עוד על הארץ. בדרך אשר בחר ה’ או אשר יורה אותו.
מהם -הסברת פנים וכגלוי השמחה במפגש הדלים. גדול שהוא גדול מיצר טוב ולקראת עלות
עמם ,ביחד עם הכניעה והשפלות לכולם. שחר הגאולה העולמית מקבץ הוא את כל
כי מרדכי היהודי אף שרצוי רק לרוב אחיו כליי ומכשירי הטומאה המסורים בידו להלחם
ומהם -הרחמים והחנינה עליהם וזכרם בטוב ולא לכל אחיו מלמד שמאחר וקבע איתן ולהשחית כל פנת יקרת וכל חלקה טובה וסבב
ועשות חסד עמהם בשלא נקוה ליהנות מהם. מושבו ב”אחוזת בית” שנדחה קראו לה ,וכל את מחזות הקדושה ובנה עליהם מצודים
החושש על נפשו ורוחניותו מדיר רגליו ממנה גדולים.
ומהם -עזרתם בתקנת תורתם ועולמם ,והורתם וכמוקצה מחמת מיאוס עשאוה פרשו ממנו
הדרך אשר ירצהו הבורא יתברך. החכמים משופרי קרתא דשופריא שייחלן ונמצא בה איש שערי חסד שהורתו ולידתו
בקוצר רוח לעלייתו ירושלימה כמה פעמים בקרתא דשופריא ,בן וענף עץ אבות לפוסק
ד. בשנה ונשאו ונתנו עמו במלחמתה של תורה הדור הגרש”ז זצ”ל שהואיל לילך ולישב בארץ
כימי נעוריו וזיקוקין די נור נפקין ביניהם זרועה “לא” שנתרוקנה כמעט מכל החרדים
נסתלק הוא מעמנו במוצאי שבת שובה בערב שגדשוה בעבר ובתי מקדש מעט שבה שממו
ורווחא שמעתתא מבינייהו.
יום הכיפורים וגם זה כדי שלא להטריח על מיושביהם ,והכריז קבל עם ובלא עדה :פה
משפחתו ,וכדי להדליק משואה לדור היחצן גדול ליהודים יושבי חשך וצלמות שנמשכים אשב כי אויויתיה.
שכל מפגש חייב להיות אצלו מסוקר ומצולם, אחר כל קרן אור הדוחה הרבה מהחשך ,ואחר
כשעל כל גדול עומד משב”ק מאחוריו ורולאפ כל מאור וסבר פנים מיטבות בעלות עינים ותקע יתד נאמן הוא וביתו שתחיה לשמורת
מסוגנן תלוי מאחור באותיות קדוש לבנה טבע יהודית שרשית ,שגלי הים הלוככים
וכל העם רואים את הקולות .והוא ככהן
הגדול הפורש מביתו שבעת ימים קודם ליום
ואף הוא חי באמונה את חופי העיר ומערטלים את יושביה לילך
במלבושי אדם הראשון שקודם החטא,
הכיפורים כדי להיות רגיל בעבודת יחיד, שלימה כי לא בכדי שערי והמוסיף הבל העולה ברחובות מחם הקיץ
עבודה שכולה נעשית רק על ידו ובלא ששום חסד גדלה שעשועיה, הלוהט המניס את בני העיר לקניונים ומרכזי
המסחר הממוזגים לא יכלו למגדלור והמבצר
עין תשוזפנו [עיין גיטין נד- :דילמא דחזיניה
בפשפש] ,וכאותו דוד שאומן את היתומה ובכל ושלחה יונקותיה להכות שעמד שנים איתן כנגד כל רוחות שבעולם
יום ויום מתהלך לפני בית הנשים כדי לדעת שרש ולהוציא ציץ ולגמול בבחינת והירא את דבר ה’ הניס את אשר לו
ביתה.
את שלומה ומה יעשה בה בהאמינו כי ודאי
לא בכדי נשלחה אותה הצדקת לדור במעון שקדים בתוככי תל אביב
וכשלמה בבנינו -בית עולמים -עשה לבית
הרשע. כדי לבשם את אוירה חלוני שקֻפִים אטומים( .מלכים א’ ו’ ד’)
ואף הוא חי באמונה שלימה כי לא בכדי שערי ולהיות עץ הדעת טוב רבותינו פרשו שקופים לשון ראיה ופתיחה
חסד גדלה שעשועיה ,ושלחה יונקותיה להכות
שרש ולהוציא ציץ ולגמול שקדים בתוככי תל
ועץ החיים שבתוככי והשקפה פתוחים מבחוץ ואטומים מבפנים.
אביב כדי לבשם את אוירה ולהיות עץ הדעת הגיהנם המלהט בלהט להראות שאינו צריך לחשכה המדומה
טוב ועץ החיים שבתוככי הגיהנם המלהט החרב המתהפכת ,ולשמש והקרויה בלשון בני אדם “אורותיה” של כרך
המרצדים ומשובבי לב ועין לתור אחריהם
בלהט החרב המתהפכת ,ולשמש כמגדלור
המפיץ אלומותיו והמושך אליו ספינות כמגדלור המפיץ אלומותיו ,אלא עמיה שריא נהורא פנימית ואטומה
החותרות ליעדן ולממוש תפקידיהם. והמושך אליו ספינות מבפנים שחובה על כל הרואה אותה להכנס
לבית בביאת כולו לרבות חוטמו ואזי לומר
נסע הוא למנוחות ואת קהילתו נטש לאנחות, החותרות ליעדן ולממוש ברקאי בראותו את זיו פניו של החסיד
אך הורה להם הלכה לדורות (תרתי משמע): תפקידיהם המתואר בחובת הלבבות( .שער הפרישות פרק ד’)
שצהלתו בפניו מתוך שלבו רחב מאד ונפשו
“הליכתא כנחמני” שפלה מאד ,מואס בגדולה ושונא השררה
טובות החודרות ללבבות פנימה ושואלות את והפרסום ,שחוקו -ריוח שפתים ,רך מחמאה
על שם שרבה בר נחמני גדל אביי בביתו השאלה האלקית שנשמעה בינות עצי גן עדן ומתוק מדבש ,רצוי וזך ,חברתו -שמחה.
ולמדו תורה שהיה יתום [כי עברתו אמו-מת אביו, מקדם :איכָּה.
ילדתו -מתה אמו .קדושין לא ]:השיאו את שם אביו כמי שנולד סמוך ונראה ליום הפורים זכה הוא
נחמני( .גיטין לד): וזאת מהיותו כאותו חסיד הדורש טוב לעמו בעטרת זהב של תכלת מרדכי אשר היה אומן
אך מקפיד בראשונה להיות דובר שלום לכל את אותה שאין לה אב מהשעה שראוי לקרותו
ואף המנוח שדר כל ימיו [ברחוב] נחמני ללמד זרעו וכפרוש והדגשת האבן עזרא (סוף אסתר) אב ,ושמתה עליה אמה בשעת לידתה ולקחה
בא שהילכתא כאביי ויאוש שלא מדעת לאו שראוי בתחילה להיות דובר שלום אפילו לבניו לו לבת כדי להקים ולהמשיך שושלת בית
שמיה יאוש ,וכדאי הוא “אביר יעקב” שמשם שהם כעבדיו ולעולם פוחדים המה מאביהם צדיקים וכדי שיאמר נא בית אהרן כי לעולם
רעה את ישראל שישב באיתן מקומו ,וברכות ולאחר מכן לדבר שלום לכל זרעו הקרובים חסדו.
אביו יגברו עליו להיותן עטרת לראשו ,ויחזה ואפילו הרחוקים.
צדיק מה פעל. וכך היה כל ימיו אוהב את האלקים רודף
ולכי תידוק זו היא משנת ה”פרוש” המבוארת רצונו ,חבר ליראי ה’ ועם זאת יושב עם העניים
ת.נ.צ.ב.ה. בדברי החובות הלבבות (שם פרק ה) דרך ממעט המבקשים וחפצים להתחבר אל החיים
הפרישות הראויה לנו בהתחברותנו עם בני ולהיות מאנשי הצדק ,עוזר לרש ואב ליתום,
אדם. בעל לאלמנה שנותרה בדד עם צאצאיה ומכבד
יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"לmlkr8114@gmail.com :
