gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבשר טוב · Mevaser Toiv — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: מבשר טוב · Mevaser Toiv

שבוע: נח (2026-10-12)

מבשר טוב · Mevaser Toiv — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫מבשר טוב‬ ‫קידוש‬ ‫פרשת נח‬ ‫תש"פ‬ ‫עיה"ק ירושלים ת"ו‬ ‫‪‬‬ ‫מאמר צדיק לפני בדור הזה‬ ‫א‬ ‫הקדמת הקושיא בטעם רבותינו שדרשו את נח לגנאי‬ ‫" ֵאלֶּה ּתֹו ְלדֹת נֹח‪ ,‬נֹח ִאיׁש צ ִדיק ָּּת ִמים הָּ יָּה בְ ֹדר ָֹּתיו‪ֶּ ,‬את הָּ אֱ ֹל ִקים ִה ְתהלְֶּך נֹח"‪ .‬פירש רש"י‪" :‬בדורותיו‪ .‬יש‬ ‫מרבותינו דורשים אותו לשבח‪ ,‬כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר‪ .‬ויש שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬לפי‬ ‫דורו היה צדיק‪ ,‬ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום"‪.‬‬ ‫מקור דברי רש"י ה"ה בסוגיא דפרק חלק (סנהדרין קח‪" :).‬אמר רבי יוחנן‪' ,‬בדורותיו' ולא בדורות אחרים‪ .‬וריש‬ ‫לקיש אמר‪' ,‬בדורותיו' כל שכן בדורות אחרים‪ .‬אמר רבי חנינא‪ ,‬משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה‪ ,‬לחבית של יין‬ ‫שהיתה מונחת במרתף של חומץ‪ ,‬במקומה ריחה נודף‪ ,‬שלא במקומה אין ריחה נודף‪ .‬אמר רבי אושעיא‪ ,‬משל‬ ‫דריש לקיש למה הדבר דומה‪ ,‬לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטינופת במקומה ריחה נודף‪ ,‬וכל‬ ‫שכן במקום הבוסם" ע"כ‪.‬‬ ‫והתמיהה מפורסמת בעצם פלוגתת רבותינו בזה‪ ,‬אם לדרוש תיבת "לדורותיו" לשבח או לגנאי‪ ,‬ומהיכי תיתי‬ ‫לדרוש את נוח לגנאי מאחר שניתן לדורשו לשבח‪ ,‬ופשוט שנפתחים שני הדרכים של שבח ושל גנאי‪ ,‬הרי של‬ ‫שבח עדיפא לן‪ ,‬ומדוע בחרו אותם רבותינו כשיטתיה דר' יוחנן לדרוש אותו לגנאי‪.‬‬ ‫ובפרט שהשם יתברך בעצמו מעיד בו בנוח בפה מלא (ז‪ ,‬א)‪" :‬כי אותך ראיתי צדיק לפני"‪ ,‬ולמה לנו אחר כל‬ ‫זאת לדרוש אותו דייקא לגנאי‪ ,‬וצריך ביאור‪.‬‬ ‫ובסה"ק ישועות אברהם (פרשא דידן) תמה דו"ז זצוקללה"ה‪ ,‬באריכות השבח שהכתוב מאריך בשבחו של נח‬ ‫יותר ממה שמצינו בשאר הצדיקים‪ .‬שמתחילת הפרשה נאמר בו‪" :‬איש צדיק תמים כו' את האלקים התהלך נח"‪,‬‬ ‫ולא מצינו בכתובים בשאר הצדיקים שיאריך הכתוב הרבה בשבח צדקותם‪ ,‬ואף לא באברהם יצחק ויעקב‪ ,‬עיין‬ ‫א‬ ‫שם‪ .‬ואף בדבר השי"ת אל נוח עצמו משתבח בו לאמר‪" :‬כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה"‪ ,‬ומדוע נשתנה‬ ‫נח מכל שאר הצדיקים להשתבח בו כל כך‪.‬‬ ‫ובהמשך הכתוב (ו‪ ,‬י) "ויולד נח שלשה בנים‪ ,‬את שם את חם ואת יפת"‪ .‬נראה פסוק זה כהמשך שבחו של נח‬ ‫שבפסוק הקודם‪ ,‬שהזכיר "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלקים התהלך נח"‪ ,‬שלפיכך הוליד בנים‬ ‫כמותו‪ ,‬ויולד שלשה בנים שאף הם זכו להינצל מן המבול עם נשותיהם‪ ,‬שכנראה גידלם נח וחינכם כפי דרכו‬ ‫הטובה והישרה‪ ,‬שלא כשאר בנים שנולדו בדור המבול שהמשיכו כאבותיהם בדרכי השחתה וחמס‪ ,‬ונבוא אל‬ ‫הביאור בזה בעזהי"ת‪.‬‬ ‫ב‬ ‫יסוד "משפטי ה'" שלא רק שיש בהם אמת אלא גם 'צדקו יחדיו'‬ ‫ונראה בהקדם מאמר אא"ז זצוקללה"ה בדברי בינה (לשבועות דף קיא)‪ ,‬ומטו בה נמי משמיה דהרה"ק רבי מאיר‬ ‫מפרימישלאן זצוקללה"ה‪ ,‬בפסוקי תהלים (יט‪ ,‬י) "משפטי ה' אמת‪ ,‬צדקו יחדיו"‪ .‬והדקדוק מבואר‪ ,‬שכפל אומרו‬ ‫במשפטי ה'‪ ,‬שהינם "אמת צדקו יחדיו"‪ ,‬ונראה ככפילא דלישנא שאם 'אמת' הם בוודאי 'צדקו יחדיו'‪.‬‬ ‫אך תירצו הכוונה לסיבות צדדיות שאינם קשורים למשפטו של הנידון‪ ,‬שבמשפטי ה' אף הם 'צדקו יחדיו'‪ .‬וז"ל‬ ‫זקני זי"ע שם‪" :‬דהנה כתיב 'משפטי ה' אמת צדקו יחדיו'‪ .‬כי אם השם יתברך גוזר איזה דבר על האדם‪ ,‬אזי כביכול‬ ‫הוא שוקל כמה צער וייסורים יגיע לו לאדם מזה הגזירה‪ .‬ואם הולך אצל החכם‪ ,‬אזי משתתף עמו בזה הצער‪,‬‬ ‫ומרגיש בעצמו זה הצער‪ ,‬ועל ידי זה נוטל חלק מן הצער הזה‪ ,‬ומקטין בזה צערו של האדם הבא לפניו‪ ,‬ונתבטל‬ ‫הגזירה" עכל"ק‪.‬‬ ‫ביאור דברי קדשם‪ ,‬שחלוקים מיסודם משפטי ה' למשפט בשר ודם‪ ,‬כי אם יצעק הנידון לפני השופט שגזר עליו‬ ‫מיתה או שאר עונשים‪ ,‬על הצער הגדול שיגיע מזה לאביו ואימו או קרוביו‪ ,‬לא תועיל טענתו בזה מאומה‪ ,‬כי‬ ‫על השופט לדון את הנאשם שלפניו במשפט אמת‪ ,‬וכל שיצא חייב במשפטו לא איכפת ליה לאותו שופט בשר‬ ‫ודם מצער חבריו וקרוביו‪.‬‬ ‫מה שאין כן משפטי ה'‪ ,‬שלא רק שהם "אמת"‪ ,‬וישרים ונכונים במשפט 'קל דעות'‪ ,‬אלא שהם גם "צדקו יחדיו"‪,‬‬ ‫שלוקחים בחשבון את כל הצער הנגרם מתוך עונשו שלזה לאביו או לרבו וקרוביו‪ ,‬וכל מי שיגיע לו איזה צער‬ ‫שהוא מחמת עונש זה‪ ,‬נכנס אף הוא במשפטי ה' אם ראוי הוא לאותו צער‪ ,‬ואם יימצא שלא מגיע לו אותו צער‬ ‫כלל‪ ,‬הרי ממילא ייצא הנידון זכאי‪.‬‬ ‫וביסוד זה ביאר זקני טעם שצריך לילך אצל חכם‪ ,‬להזכיר לפניו את צערו‪ ,‬כי כשישתתף הצדיק באותו צער‪ ,‬הרי‬ ‫יימצא מצטער בחינם‪ ,‬כי הצדיק בצדקותו אינו ראוי לאותו צער‪ ,‬וממילא התבטלה הגזירה‪.‬‬ ‫ונראה בשורש דברי קדשם‪ ,‬שאין הדברים אמורים דוקא כלפי הצער הנגרם לקרובים וידידים בלבד‪ .‬אלא זה‬ ‫חוק יסודי בשורש משפטי ה'‪ ,‬שהם "צדקו יחדיו"‪ ,‬בכל מיני סיבות וגורמים שונים שהביאו את הנידון לאותו‬ ‫חטא‪ .‬והרבה סיבות שונות שגרמו והביאו את האדם למצב כזה ולחטא כזה‪ ,‬שאין בכוחו של שופט בשר ודם‬ ‫להכניס כל זה יחדיו בהכרעת הדין‪ – .‬אבל משפטי ה' 'צדקו יחדיו'‪ ,‬בכל מיני סיבות צדדיות‪ ,‬וגורמים שונים‬ ‫בגרם ישיר או בגרם עקיף‪ ,‬שבהשפעתם נסחף החוטא ונכשל במה שנכשל‪ ,‬שכולם נלקחים במשפט 'קל דעות'‪,‬‬ ‫ורק הוא בדעתו מכריע לצדק המדויק מידת אשמתו של הנידון מצד עצמו‪ ,‬ורק על כך מענישו‪ .‬אבל כל מיני‬ ‫סיבות וגורמים שאינם תלויים בו‪ ,‬ובהשפעתם התקרב אל המכשול ונפל בחטא‪ ,‬הרי אין הוא אשם בהם‪ ,‬ומנכים‬ ‫לו מחומרת עונשו מחמת כל אלו הסיבות‪.‬‬ ‫ובכך נמצא פירוש הפסוק מבואר לפנינו כפתור ופרח‪ ,‬שאין כאן סתם כפילא בכדי‪ ,‬להגדיר משפטי ה' בלשון‬ ‫נרדף של אמת וצדק‪ .‬אלא יש בהם ב' בחינות שונות‪ ,‬מידת האמת המעמדת את עצם הדין על האמת‪ ,‬ככל חוקת‬ ‫המשפט‪ – .‬ומלבד זאת יש בהם בחינה נוספת של "צדקו יחדיו"‪ ,‬וזה קאי על כל מיני סיבות צדדיות וצידי צדדיות‬ ‫וגורמים עקיפין שמביאים בסופו של דבר להשפעה על זה הנידון‪ ,‬שכל הסיבות כולם עולים בחשבון משפטי ה'‪,‬‬ ‫שיהיו צודקים 'יחדיו'‪ ,‬עם כל הסיבות והגומרים סביב סביב‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ואחר הקדמה זו נבוא אל היישוב בפרשא דידן‪ ,‬שנראה פשוט בכוונת רבותינו שהיו דורשים אותו לגנאי‪ ,‬שרחוק‬ ‫להעמיד את נח עצמו לגנאי‪ ,‬כאשר תמהנו בזה ממקראות מפורשים לפנינו שהוא "צדיק תמים"‪ ,‬כפי שמעיד בו‬ ‫הקב"ה בכבודו ובעצמו "כי אותך ראיתי צדיק"‪ – .‬אלא נראה שהם באים להעלות שבחו מצד אחר‪ ,‬ולכולי עלמא‬ ‫נדרש נח גופא לשבח בלבד‪ ,‬כי מהיכי תיתי אם יש מקום לדורשו לשבח בוודאי לא נלך לחפש לדורשו לגנאי‪.‬‬ ‫רק מחלוקתם מאיזה צד נבוא אל שבחו של נוח‪ ,‬מצד השבח או מצד הגנאי‪ ,‬כאשר יבואר‪.‬‬ ‫דהנה שורש פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש בסוגיא היא בעומק דרשת תיבת "לדורותיו"‪ ,‬אם באה ללמדנו שבדורו‬ ‫של אברהם היה בוודאי צדיק יותר‪ ,‬כדוגמת 'צלוחית של פלייטון' שהמשיל רבי אושעיא‪ ,‬שאם במקום הטינופת‬ ‫ריחה נודף כל שכן במקום הבוסם‪ .‬או כדדריש לה ר' יוחנן‪ ,‬שרק בדורותיו היה צדיק‪ ,‬ואילו היה בדורו של‬ ‫אברהם לא היה נחשב לכלום‪ .‬כדוגמת 'חבית של יין' שהמשיל רבי חנינא‪ ,‬שדוקא מחמת היותה במרתף החומץ‬ ‫ריחה נודף‪ ,‬אבל במרתף שכולו יין בין שאר החביות אין ריחה ניכר כלום‪.‬‬ ‫אכן תרווייהו כוונתם להעלות את שבחו של נח ולא את גנותו‪ ,‬רק כל אחד לפי דרכו מעלה שבחו לפום שיטתו‪.‬‬ ‫כי אדעתיה דריש לקיש הרי עלה שבחו בפשיטות כדדרשוהו רבותינו לשבח‪ ,‬שאם בדורו היה צדיק כל שכן‬ ‫בדורו של אברהם שהיה צדיק יותר‪.‬‬ ‫אך אליבא דריש לקיש דנפקא ליה מדרשת 'לדורותיו' שבדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום‪ ,‬הרי נמצא‬ ‫מעלה שבחו מצד אחר‪ .‬ואדרבה עצם הדרשה שהיו דורשים כאן לגנאי היא גופא מעלה את שבחו הגדול של‬ ‫נוח‪ – .‬שהרי נתבאר שורש משפטי ה'‪ ,‬שלא רק שיש בהם 'אמת'‪ ,‬אלא מתקיים בהם גם דין 'צדקו יחדיו'‪ ,‬להכליל‬ ‫בתוכם כל הסיבות והגורמים הצדדיים והסביבתיים‪ ,‬גורמים חיצוניים המשפיעים את השפעתם על דרגת האדם‪.‬‬ ‫ואם כן הרי נמצא שזה הגנאי שבח גדול הוא לנח‪ ,‬שאפילו בהיותו בדור מושחת כזה 'דור המבול'‪ ,‬כאשר כל‬ ‫הארץ מלאה קלקול הרס וחמס‪ ,‬והוא החזיק את עצמו בתומו וצדקותו‪ ,‬חבית של יין בתוך מרתף מלא חומץ‬ ‫נחמץ סביב סביב‪ ,‬הרי זו היא מעלתו ושבחו הגדול‪ ,‬שלא נמשך אחר אנשי דורו וסביבתו‪ ,‬ועמד כנגד זרם שטיפת‬ ‫מים הזידונים‪ ,‬ועמד בעוז בצדקת דרכו‪.‬‬ ‫ואם כן שפיר מעיד בו הכתוב בנח‪ ,‬אף לפי רבותינו שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬שהוא 'צדיק תמים בדורותיו'‪ ,‬וכמו‬ ‫שאמ ר לו השם יתברך "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה"‪ ,‬שיש בו שבח גדול לזכותו‪ ,‬ודייקא מתוך אותו‬ ‫גנאי שאילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום‪ ,‬עולה שבחו הגדול‪ .‬שהרי בדורו של אברהם שהיו‬ ‫במדרגות נשגבות‪ ,‬והיתה לו סייעתא דשמיא להעלות ולרומם את דורו‪ ,‬אין בו כל כך גדלות להישאר בצדקותו‪,‬‬ ‫כחבית של יין בין חברותיה שכולם יין‪ – .‬אבל בדור קשה ומגונה כזה של דור המבול‪ ,‬כשנמצא איש אחד שעלה‬ ‫בידו להתהלך בהיפוך הגמור מכל הסביבה ומכל העולם‪ ,‬ולא להניח עצמו להיסחף בסחף האדיר הזה‪ ,‬הרי שבחו‬ ‫גדול בהיותו "צדיק תמים בדורותיו"‪ ,‬ונמצאו כולם יחדיו מתכוונים רק לשבחו של נח‪ ,‬ולא חיפשו לדרוש אותו‬ ‫עצמו לגנאי חלילה כמבואר‪.‬‬ ‫ובנתיב דרכנו ניחא גם תמיהת הישועות אברהם שהקדמנו‪ ,‬על האריכות שמאריך הכתוב בסיפור שבחו של נח‬ ‫יותר משאר הצדיקים‪ .‬דשאני נח מכל הצדיקים‪ ,‬ואף שבכל דוכתי אולי ראוי יותר להצניע צדקת הצדיק‪ ,‬ושלא‬ ‫להרבות כל כך בשבחו‪ ,‬כד"א (מיכה ו‪ ,‬ח) "והצנע לכת עם אלקיך"‪ ,‬ואין הפרסום טוב אל הצדיק כנודע‪ – .‬מכל‬ ‫מקום נח שאני‪ ,‬בהיותו בדור מגונה ושפל כל כך‪ ,‬כשהארץ מלאה חמס והשחתה כדור המבול‪ .‬הרי אם יש בנמצא‬ ‫צדיק אחד בעולם‪ ,‬המתהלך לפי תומו בתוככי כל אותה אנדרלמוסיה משתעשע הכתוב מאוד בשבחו‪ ,‬ואדרבה‬ ‫צדיק כזה יש לפרסם בתוך דור מושחת ומקולקל‪ ,‬לעודדו ולרוממו שיראו ויכירו שאף בתוך דור מזוהם ומשוקץ‬ ‫כזה צמח לו צדיק אחד שמצא חן בעיני ה'‪ ,‬ובדורות שכאלו מתהפך הכתוב להשתבח ולהתגדל בצדיק אחד‬ ‫הנמצא בתוך כל אותו הקלקול‪ ,‬שלא הלך אחר ההבל המלא מכל סביבותיו סביב‪.‬‬ ‫וגם כדי שנלמד מזה הלימוד המורם‪ ,‬שישנה אפשרות לכל אחד ואחד שלא ללכת רחק רשעי הדור‪ ,‬כי אם ידבק‬ ‫עצמו עם הצדיקים‪ ,‬ללכת בדרכי טובים וישרים‪.‬‬ ‫ובדרך זו יבואר מה שייסד אא"ז הרבי ר' ירחמיאל זצוקללה"ה מפשיסחא‪ ,‬שאפילו במשקל העבירה שחטא‬ ‫האדם מעלים בחשבון המשפט את כל חיכוכי מלחמתו עד שנכשל למעשה‪ .‬כמו שהביא נכדו זקני הס"ק‬ ‫מביאלא זי"ע משמו בדברי בינה (פרשת כי תצא)‪ ,‬וזל"ק‪" :‬על דרך ששמעתי בשם אא"ז מוה"ר ירחמיאל‬ ‫מפרשיסחא זצללה"ה זי"ע‪ ,‬שאמר‪ :‬אשר שוקלים בשמים‪ ,‬אפילו ח"ו אם אדם עובר עבירה‪ ,‬שוקלים בשמים כמה‬ ‫ג‬ ‫היה לו מלחמת היצר מקודם שעשה העבירה‪ ,‬וכמה ניסיונות שהיו לו‪ .‬שבאמת גדול בשמים אפילו תנועה קטנה‬ ‫שהאדם עושה לכבוד הבורא יתברך שמו ולאהבתו‪ ,‬ונעשה מזה רושם בלב‪ .‬ואחר כך אם יזכהו השם יתברך‬ ‫לשוב לפניו‪ ,‬אזי מצטרף אותו הרצון בעצמו" עכל"ק‪.‬‬ ‫והיינו נמי מכלל "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו"‪ ,‬שאמיתתם שלמה ונוקבת אף בצדקת כל הסיבות יחדיו‪ .‬עד כדי‬ ‫כך שאפילו כשהנידון נכשל ונפל בחטא‪ ,‬והרי זה יוצא ליענש על חטאו‪ ,‬מכל מקום לוקחים בחשבון צדק יחדיו‪,‬‬ ‫את כל הניסיונות והקשיים שקדמו לנפילתו‪ ,‬ומה שנלחם עם עצמו כמה פעמים בטרם כרע ונפל במלחמתו‪,‬‬ ‫שעל כל אותם מלחמות קשות יגיענו שכרו משלם‪.‬‬ ‫ג‬ ‫בדורות אחרונים של עקב"ד "צדיק באמונתו יחיה"‬ ‫בנתיב דרך זו פירש הרה"ק קדוש ישראל מרוז'ין זצוקללה"ה סוגיא דשלהי מכות (כד‪ ,).‬כלפי דורות אחרונים‬ ‫שהעמידן חבקוק על יתד האמונה בלבד‪ .‬כמ"ש (כג‪" :):‬דרש רבי שמלאי‪ ,‬שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו‬ ‫לו למשה וכו'‪ ,‬בא דוד והעמידן על אחת עשרה וכו'‪ .‬בא ישעיה והעמידן על שש וכו'‪ ,‬בא מיכה והעמידן על שלש‬ ‫וכו'‪ .‬בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר (חבקוק ב‪ ,‬ד) וצדיק באמונתו יחיה" ע"כ‪.‬‬ ‫וביאר המכוון בזה‪ ,‬שלפי ירידת הדורות בדורות חשוכים של 'עקבתא דמשיחא'‪ ,‬הרי במה שמחזיק איש ישראל‬ ‫באמונתו השלמה בלבד‪ ,‬כבר ראוי הוא להיקרא 'צדיק'‪ ,‬ולא דמיא לדורות הראשונים שהיה בנקל להחזיק‬ ‫באמונה ועבדות השם יתברך‪.‬‬ ‫והובאו דברי קדשו בספר נר ישראל (ח"ב דף קפא) בזה"ל‪" :‬מאמר נורא ואיום נשמע פעם מפי קדשו של מרן‬ ‫מריז'ין זי"ע‪ ,‬ממצב אחינו בני ישראל בענייני רוחניות בדורות שלפני ביאת המשיח‪ .‬וכה סיפר החסיד המפורסם‬ ‫רבי בצלאל משה מפרובישט‪ ,‬שבהיות מרן זי"ע כבר גר בסאדיגורה בשנת תר"ב‪ ,‬נסע פעם לטייל לתוך היער‬ ‫לשאוף אויר צח‪ ,‬בליווי של כמה מקורבים‪ ,‬רבי לייב הירשל'ס‪ ,‬רבי איציק אבא מבארשיווקא‪ ,‬ורבי הירשל‬ ‫זי'נקאוויר עליהם השלום‪ .,‬ולקחו אתם עבור מרן כסא ושלחן קטן עגול‪ ,‬והנה בתוך היער כשבת רבינו על כסא‬ ‫קדשו‪ ,‬פנה אל החסיד רבי לייב הירשל'ס ואמר לו‪ ,‬בוודאי אתה זוכר את הגמרא במכות‪' ,‬דריש רבי שמלאי וכו'‬ ‫בא חבקוק והעמידן על אחת‪ ,‬שנאמר וצדיק באמונתו יחיה'‪ .‬הבה ונתבונן על איזה דור כיוון הנביא חבקוק‪ ,‬לומר‬ ‫עליו שהלוואי יזכו אז להיאחז במצות האמונה בה'‪ ,‬ומי שיזכה לזה יקרא בשם צדיק‪ – .‬והמשיך מרן‪ ,‬אני אומר‬ ‫שהוא נתכווין להדור שלפני ביאת משיח‪ ,‬שלניסיון עצום יחשב להישאר יהודי נאמן‪ ,‬ולכן העמיד את הדור ההוא‬ ‫על נקודת האמונה‪ ,‬ואלו שיאחזו בה יקראו בשם 'צדיק'‪ .‬ומעניין מאד לדעת מה יהיה מדריגתו ומידתו‪ ,‬ואיזה‬ ‫פנים יהיה להצדיק הלזה בתוארו ובמעשהו‪ .‬אלא האמת אגיד לכם‪ ,‬אל תתפלאו לשמוע שעוד יהיה דור לפני‬ ‫ביאת משיח שאיש כל הישר בעיניו יעשה‪ ,‬אבל תבינו טוב כוונת המאמר‪ ,‬דהיינו לא רק זה שהבעל עבירה לא‬ ‫יתבייש‪ ,‬ולא ימנע את עצמו מלעשות עבירות הכי חמורים לפני אנשים כשרים‪ .‬אלא הקושי שבהמצב יהיה בזה‬ ‫שכשיהודי ירצה לעבוד את ה' ולא רק אפילו להתכופף לפני הבורא עולם‪ ,‬לא מיבעיא להוציא אנחה עמוקה‬ ‫מקרב לב לפניו יתברך‪ ,‬או לומר איזה מאמר לפניו‪ ,‬יהיה מוכרח להסתכל סביבו אם לא עושים ממנו חוכא‬ ‫וטלולא‪ .‬ולכן אז כשיהודי יתחזק בכל זאת בנקודת האמונה‪ ,‬יהיה נמנה עם הכת של 'מי לה' אלי' וכו' [עיין שם]‪.‬‬ ‫וכל זה למה‪ ,‬מפני שאז יהיה הבחירה והבירור האמיתי‪ ,‬וזה יהיה הסוג של הצדיקים שעליהם אומר חבקוק‬ ‫וצדיק באמונתו יחיה" ע"כ‪.‬‬ ‫וכבר נודע מה שאמר הרה"ק מרוז'ין בהזדמנות אחת‪ ,‬שהאמונה בדורות אלו שלפני ביאת משיח צדקנו תהא‬ ‫כמו 'טיפוס על קיר חלק'‪[ .‬קריכען אויף גלאטע ווענט]‪ – .‬כלומר‪ ,‬שכמו המטפס על הקיר החלק כדי להגיע‬ ‫למעלה‪ ,‬הרי אין לו כלום במה להחזיק את עצמו‪ ,‬לא במה לתפוס בידיו ולא על מה להניח את רגלו‪ ,‬כי הכל חלק‬ ‫להפילו היישר ארצה‪ .‬כן בדור חשוך ומזוהם כזה להחזיק ביהדות ובאמונה כמוהו כמטפס על הקיר החלק‪ ,‬כי‬ ‫אין בידינו כלום במה לתפוס ובמה להחזיק‪ ,‬ועל מה ידרכו רגלינו‪ ,‬כאשר הכל מסביב מלא טומאה וזוהמא ורוח‬ ‫המתירנות ו האפיקורסות על ה' ועל משיחו מלאה כל הארץ רח"ל‪ ,‬ולפיכך העמידן חבקוק על יסוד האמונה‬ ‫בלבד‪ ,‬שבדורות אלו כבר סגי בזה כדי להיקראות בשם 'צדיק'‪.‬‬ ‫ומובנים דברי קדשו על פי היסוד האמור במשפטי ה'‪ ,‬שמלבד היותם 'אמת' הרי הם גם 'צדקו יחדיו'‪ ,‬ומכניסים‬ ‫בעורכי החשבון ומשקל הדין גם את כל הסובבים את האדם בעולמו‪ ,‬סיבות וגורמים קרובים ורחוקים‬ ‫המשפיעים את כל התוצאות יחדיו‪ – .‬ולפיכך בא חבקוק‪ ,‬כשראה חשכות הדורות האחרונים‪ ,‬כאשר העולם מלא‬ ‫ד‬ ‫טומאה וזוהמא עד גדות‪ ,‬וכשניקח בחשבון עוצם הקושי שיש לאיש ישראל בדורות מושחתים כאלה‪ ,‬להחזיק‬ ‫באמונתו וביהדותו‪ .‬הרי שפיר במשקל משפט 'קל דעות' ראוי הוא על עצם הדבר שמחזיק באמונתו ואינו כופר‬ ‫ח"ו בה' ובתורתו‪ ,‬להיקרא בשם 'צדיק'‪.‬‬ ‫וכבר הבאתי כמה פעמים מדברי המהרח"ו זצוקללה"ה‪ ,‬שכשהיה פעם רבינו האר"י ז"ל מונה בפניו עוצם‬ ‫מדרגותיהם הנפלאות של התנאים והאמוראים והשגתם העצומה בגודל מדרגותיהם‪ ,‬היה רבי חיים ויטאל‬ ‫מתאנח ומצטער‪ ,‬כיצד נראים אנו כאזובי הקיר לעומת מדרגות עצומות ונפלאות שכאלה‪.‬‬ ‫ואמר לו רבו האריז"ל‪ ,‬שאין לך להתאנח בזה‪ ,‬כי אדרבה דווקא מחמת ירידת הדורות העצומה‪ ,‬הרי מתרבה‬ ‫הקושי ומתגדל הרבה יותר מבדורות קדומים‪ .‬ובדורות נמוכים שכאלה הרי בכל דבר קטן טוב שעושה האדם‪,‬‬ ‫תתגדל חשיבותו וחביבותו כלפי שמיא‪ ,‬יותר מן הדברים הגדולים והגבוהים שבדורות קדמונים‪ .‬דהא לפום‬ ‫צערא אגרא ורחמנא ליבא בעי‪ ,‬וכגודל הקושי והניסיון כן גודל איכות המעשה‪ ,‬ואם כן נמצאת חשיבותם‬ ‫וחביבותם של דורות אחרונים עולה ומתעלה במעשיהם הקטנים והזעומים‪ ,‬הרבה יותר מחשיבות מעשים‬ ‫הגדולים של דורות ראשונים‪.‬‬ ‫והנה כל זאת אמר האר"י ז"ל בדורו‪ ,‬דור חכמים ונבונים גורי האר"י‪ ,‬ומה נענה אנן בדורנו אנו‪ ,‬שככל שהדורות‬ ‫נוקפים ויורדים מטה מטה‪ ,‬מתחזקת משמעות הדברים פי כמה וכמה‪ ,‬כשצריכים ישראל להתחזק בעוז‬ ‫ותעצומות כנגד כל אותה ירידת פלאים שהדור מושחת ומקולקל‪ ,‬ומלאה כל הארץ חמס והרס רח"ל‪ .‬ולהעריך‬ ‫גודל חשיבות קיום תורה ומצוות בכל אופן שעושה אותם‪ ,‬כמו העבודה הנפלאה והנשגבה של דורות קדומים‪.‬‬ ‫ושלא לשמוע ולא לקבל לעצת הייצר הרע‪ ,‬המנסה תמיד לשכנע אותנו שאין חשיבות לעבודת השי"ת בזמנינו‬ ‫הנמוכים‪ ,‬ואין כאן המקום להאריך בזה‪ ,‬והארכתי במקומו‪[ .‬עיין ספר 'מבשר טוב – ויגבה לבו בדרכי ה']‪.‬‬ ‫וביאור שורש הדין על פי הלכה מפורשת ברמב"ם ריש פ"ו מהלכות דעות (ה"א)‪ ,‬וז"ל הזהב‪" :‬דרך ברייתו של‬ ‫אדם‪ ,‬להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו‪ ,‬ונוהג כמנהג אנשי מדינתו‪ .‬לפיכך צריך אדם להתחבר‬ ‫לצדיקים‪ ,‬ולישב אצל החכמים תמיד‪ ,‬כדי שילמוד ממעשיהם‪ .‬ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך‪ ,‬כדי שלא‬ ‫ילמוד ממעשיהם‪ ,‬הוא ששלמה אומר (משלי יג‪ ,‬כ) 'הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע' וכו'" עכ"ל‪ ,‬עיין‬ ‫שם שהאריך‪.‬‬ ‫הרי מבואר שמידה זו טבועה בעצם דרך ברייתו של האדם‪ ,‬וכך טבעו הטבעי להימשך בדעות ובמעשים כמנהג‬ ‫אנשי מדינתו‪ – .‬ואם כן כאשר חיים אנו בדורות חשוכים המלאים זוהמה ושחץ והשחתת המידות בתאוות רעות‬ ‫ומאוסות‪ ,‬וכח טומאת הסטרא אחרא מתגבר והולך כנגדנו תמיד‪ .‬הרי פשוט שבדורות שכאלו עולים על משקל‬ ‫משפטי ה' כל אלו הגורמים הנוראים העומדים בעוכרינו לקלקל אותנו ואת נפשנו מבפנים‪ – .‬ושפיר צדקו דברי‬ ‫הרה"ק מרוז'ין שבעצם מה שמחזיק איש ישראל ביהדותו ואמונתו בדורות אלו‪ ,‬כבר ראוי הוא להיקרא בשם‬ ‫'צדיק'‪ ,‬כיסוד שהעמיד לנו חבקוק הנביא לדורות אחרונים "וצדיק באמונתו יחיה"‪.‬‬ ‫ד‬ ‫שבח העמדת דורות ישרים ומבורכים בדורות של עקבתא דמשיחא‬ ‫בנתיבות שבילי דרכנו נמשיך בפסוקים הבאים שמשתבח הכתוב עוד לא רק בצדקותו של נח עצמו‪ ,‬אלא אף‬ ‫בבנים שהעמיד לתפארת‪ .‬כד"א בפסוק הבא‪" :‬ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת"‪ ,‬שנשתנו בנים‬ ‫הללו מכל בני אותו הדור‪ ,‬שהרי זכו הם ונשותיהם להינצל מן המבול‪ ,‬ולא נתפסו ולא נענשו בעוון הדור כולו‬ ‫ולא מתו במבול כמותם‪ .‬ועל כרחך שהיו כשרים וטובים להינצל אל התיבה‪ ,‬ואף חם לא קלקל רק אחר המבול‬ ‫עם בנו כנען‪.‬‬ ‫וזהו המשך שבחו של נח הצדיק‪ ,‬שלא רק שהעמיד והחזיק את עצמו הדק היטב‪ ,‬לבל ייסחף אחר דור מושחת‬ ‫ומקולקל כדור המבול‪ .‬אלא אף הצליח להעמיד את ביתו איתן על זו הדרך‪ ,‬להקים ולהדריך בנים טובים וכשרים‪,‬‬ ‫דורות ישרים ומבורכים ולגדלם כראוי לתורה ולחופה ולמעשים טובים‪ – .‬כי בדור קשה שכזה‪ ,‬אין זה מן הקלות‬ ‫כלל וכלל לחנך ולהדריך את הבנים הצעירים שילכו בדרכים טובים וישרים‪ ,‬בעת שכל חבריהם מבחוץ בזים‬ ‫ומת כחשים לכל אותה דרך והשקפה‪ ,‬ומניחים עצמם הפקר לכל תאוות העולם‪ ,‬כי השחית כל בשר דרכו על‬ ‫הארץ‪ .‬ואם כן עצם המציאות של גידול בנים טובים וישרים‪ ,‬ולהשיאם גם לנשים הכשרות כדי להעמיד דורות‬ ‫של בנים טובים‪ ,‬לשבח גדול הוא ייחשב להם‪.‬‬ ‫ה‬ ‫כיוצא בדבר הדברים אמורים כלפי דורנו אנו‪ ,‬דור קשה ומזוהם של עקבתא דמשיחא‪ ,‬דור שנפרצו בו כל גבולות‬ ‫הקדושה וחודרים בהשפעת טומאתם הקשה אל כל בתי ישראל רח"ל‪ – .‬הרי אם מוצאים אנו בבית ישראל בתים‬ ‫טובים וכשרים‪ ,‬שזוכים להעמיד בנים נאמנים לה' ולתורתו באמונה שלמה ותמימה‪ ,‬ומתהלכים בדרכי ישרים‪,‬‬ ‫זהו שבח גדול מאוד בדור שפל כזה‪ – .‬ויש ללמוד מהם‪ ,‬לכל אחד ואחד מאיתנו‪ ,‬שאף הוא יכול להיות כן‪.‬‬ ‫ואף גם זאת לא באתנו מכוחנו אנו‪ ,‬כי אם מזריעת אבות צדיקים וקדושים‪ ,‬שכבשו והכינו הדרך לדורות הבאים‪,‬‬ ‫כדי שיוכלו להעמיד דורות כשרים כאלו‪ ,‬וחרשו מציאות כזו של קדושה וטהרה בתוככי דורות שפלים ומקולקים‬ ‫כאלו‪.‬‬ ‫כאשר אמרו הצדיקים בדורות אחרונים‪ ,‬במה שביטל הרה"ק בעל נועם אלימלך זצוקללה"ה חבלי משיח‪ .‬כמ"ש‬ ‫זקני הק' זצוקללה"ה בסה"ק תולדות אדם (בקדושה של שבת בתוה"ד) וזל"ק‪" :‬שמעתי אומרים בשם רבינו‬ ‫הה"ק ר' אלימלך זצללה"ה זי"ע‪ ,‬שאמר‪ :‬כל הצרות שאמרו חז"ל שיהיה בעקבי דמשיחא‪ ,‬היה רק קודם שהיה‬ ‫'אלימלך' בעולם‪ .‬אבל אחר כך שהיה אלימלך בעולם‪ ,‬נשתנה הכל לטובה" עכל"ק עיין שם שהאריך בביאור‬ ‫דברי קדוש‪[ .‬ועי"ש עוד בזה בדף רלז‪.].‬‬ ‫ותמהו בזה הצדיקים אחריו‪ ,‬ממה שראינו בעינינו וסבלנו על שכמנו צרות רבות ורעות בייסורים קשים ומרים‬ ‫גם אחר שהיה הרבי ר' אלימלך בעולם‪ .‬בכל מיני גזירות קשות ומשונות וחבילות ייסורים רבים שפקדו את‬ ‫ישראל בחבלי משיח ועקבי דמשיחא‪ .‬ובפרט בגזירת ה'שואה' הנוראה שניתכה בדור אחרון על ראשי עם‬ ‫הקדוש‪ ,‬בצרות וייסורים שלא היו מימות עולם‪.‬‬ ‫ברם תירצו המכוון בזה‪ ,‬לא אל הצרות והגזירות הגשמיים‪ .‬כי יש בנבואת חבלי משיח שנבאו חכמינו ז"ל בשלהי‬ ‫מסכת סוטה ועוד מקומות על עקבתא דמשיחא‪ ,‬ב' ענייני גזירות חבלי הגוף וחבלי הנפש‪ .‬ואם אמנם מצד הגוף‬ ‫סובלים ישראל מכל אותם גזירות קשות שניתכים עליהם בדורו של שמד בייסורים קשים ומרים‪ – .‬הרי מצד‬ ‫חבלי הנפש‪ ,‬שהתנבאו חכמינו ז"ל מגודל הכפירה והאפיקורסות שתשלוט בעולם‪ ,‬והחוצפה והעזות דטומאה‬ ‫הנוראה שתימלא כל הארץ‪ .‬הרי בזה אילולי עבודתו הנוראה של הרבי ר' אלימלך זי"ע לא היתה שום אפשרות‬ ‫של קיום רוחני בעולם‪ ,‬והרוצה להחזיק בדרכי היהדות בנאמנות‪ ,‬לעבוד השם יתברך בתורה ותפילה ואמונה‬ ‫טהורה היה נתקל בחומה עבה וקשה המפריעה ומקשה עליו עד מאוד בעבודתו‪.‬‬ ‫ובכך אהני לן רבינו הקדוש בעל נועם אלימלך‪ ,‬וכן עבודתם של הצדיקים הבאים אחריו‪ ,‬שהשרישו הקדושה‬ ‫לדורות שלאחריהם‪ ,‬ומפיהם ומכוחם אנו חיים‪ ,‬שהם חפרו והמציאו דרכים חדשות ומחודשות העוקפים את כל‬ ‫אותם 'חבלי משיח' שניבאו רבותינו ז"ל‪ .‬ובדרכים הללו שעבדו והתייגעו אבותינו ורבותינו הקדושים במסירות‬ ‫נפשם חלבם ודמם‪ ,‬להמציא דרכי קדושה וטהרה לבניהם ותלמידיהם אחריהם‪ ,‬יכולים אנו כיום להעמיד דורות‬ ‫כשרים ישרים ומבורכים שכאלו‪ ,‬שיהיה להם יותר בנקל להתהלך בדרכי טובים בקדושה ובטהרה‪ ,‬ולגדלם‬ ‫לתורה לחופה ולמעשים טובים‪.‬‬ ‫ויהא רעווא שיזכו להמשיך לגדלם כמו כן בדרכי טובים וישרים‪ ,‬לתורה לחופה ולמעשים טובים‪ ,‬ולערוך שמחות‬ ‫בנקל‪ ,‬עדי השמחה הכללית בביאת גואל צדק במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון מידי שבוע למייל שילחו ל ‪m0732951213@gmail.com‬‬ ‫ו‬