לעומקו של מקרא · Le'oimkoi Shel Mikru — נח (2026-10-12)

א
לעומקו של מקרא
נח
נח
ה'תשפ''ז
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
מודיעין עילית גור-אריה צור
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
ב
לעומקו של מקרא
נח
ומ ְשפָׁ ָּ֑ט .ולכן, ֶּ ִּ֣ד ֶּרְך ה' ַּלע ֲׂ֥שֹות צְ דָׁ ָׁ ָ֖קה ִּ ֵ֚אלֶּה ּתֹולְ ֹ֣דת ֹ֔נחַ ֹ֗נחַ ִ֥איׁש צַ ִּ֛דיק ּתָּ ִ֥מים
אע''פ שבאברהם גם נכפל שמו: הָּ יָּ ָ֖ה ְב ֹֽדר ָּ ָ֑תיו וגו' (ו,ט')
{בראשית כה,יט'} וְ ֵ ֵ֛אלֶּה ָֽׁתֹולְ ׂ֥דת יִּצְ ָׁחָ֖ק
הֹוליד אֶּ ת-י ְצ ָּ ֹֽחק: ִ֥ בֶּ ן-אַ ְב ָּר ָּהָ֑ם אַ ְב ָּר ָּהָ֖ם אלֶּה ּתֹולְ דת נחַ נחַ .יש ליתן טעם
כל מה שנכפל הוא עבור בנו ,ולא עבור מדוע נִּכְ פַּל שמו של נח .וכן של שם:
עצמו .ולכן משבחו הכתובֹ֣ :כי יְ דַ עְ ֹּ֗תיו אלֶּה ּתֹולְ דת ׁשם ׁשם בֶּ ן ְמאַּ ת שָׁ נָׁה
לְ מַ ַע ֩ן ֲאׁשֶֶּׁ֨ ר יְ צַ ֶּ֜ ֶּוה אֶּ ת-בָּ נָּ ָ֤יו וְ אֶּ ת-ביתֹוֹ֙ (יא,י') ,וכן של תרח :וְ אלֶּה ּתֹולְ דת
אַ ח ֲָֹּ֔ריו. ּתֶּ ַרח ּתֶּ ַרח הֹולִּ יד אֶּ ת אַּ בְ ָׁרם( ,יא,כז').
ואילו בנח ,שם ותרח ,הגם שהיו
ובמדרש רבה (פרשה לח) ,מובא,
לא ציוו את כנ"ל, צדיקים אָׁ מַּ ר ִּרבִּ י אַּ בָׁ א בַּ ר ָׁכ ֲה ָׁנא ,כָׁל ִּמי שֶּ נִּכְ פַּל
תולדותיהם אחריהם .ואשר על כן ְשמֹו יֵש לֹו חֵ לֶּק לָׁעֹולָׁם הַּ זֶּה וְ לָׁעֹולָׁם
נכפל שמם ,שכביכול תולדותיהם
הַּ בָׁ א ,ועוד שָׁ ם שעשה תרח תשובה
ומעשיהם הטובים הם לעצמם. שנא' לאברהם וְ אַּ תָׁ ה תָׁ בֹוא אֶּ ל ֲאבתֶּ יך
לכן נִּכְ פַּל אֵ לֶּה תֹולְ דת נחַ נחַ ,אֵ לֶּה בְ שָׁ לֹום.
תֹולְ דת ׁשם ׁשם וְ אֵ לֶּה תֹולְ דת ּתֶּ ַרח
ּתֶּ ַרח .לעצמם ולא לדורותיהם .עד ויש לשאול ,מדוע אם כן לא נכפל
שקם אברהם והנחיל לו ולדורותיו. שמם של אברהם יצחק ויעקב ,ושאר
הצדיקים בסמוך להודעת תולדותיהם.
^^^^
ולעומקו של מקרא יש לומר,
את ׁשם אֶּ ת חָּ ם וְ אֶּ ת יָּפֶּ ת( .ו,י')
שכאן גילה הכתוב תוקף עבודתם
וצדיקותם של אברהם יצחק ויעקב
פירש רש"י (בסוף בראשית) והלא יפת
כנגד הדורות הקודמים.
הוא הגדול .אלא בתחילה אתה דורש
את שהוא צדיק .והקשה השפתי חכמים
שכל תוקף עבודתם של האבות הק'
ולחשוב יפת לפני חם .ותירץ בשם
היה כמבואר באברהם בפר' וירא
המהרש''ל שלא רצה להפסיק בסדר
התולדה.
(יח,יט) ִּ ִּ֣כי יְדַּ עְ ִִּּ֗תיו לְ מַ עַ ֩ן אֲׁשֶֶּׁ֨ ר יְ צַ ֶּ֜ ֶּוה
אֶּ ת-בָּ נָּ ָ֤יו וְ אֶּ ת-ביתֹוֹ֙ אַ ח ָּ ֲֹ֔ריו וְ ָׁ ָֽׁש ְמרוּ֙
ג
לעומקו של מקרא
נח
בו הבורא ית' .לכן כתיב :כִּ י הִּ ְשחִּ ית כָּל ולעומקו של מקרא יש לומר ,שלכן
בָּ שָּ ר. אמר יפת לבסוף ,שאף שנראה צדיק
יותר מחם ,הרי הוא קשה ממנו.
^^^^ ודורותיו יוכיחו שרצו המתיוונים
לשמד את ישראל .והמחטיאו קשה מן
אֶּ ת הָּ אֱ ֹלקים ה ְתהַ לְֶּך נחַ (ו,ט') ההורגו .לכן הוזכר חם לפני יפת ויפת
נזכר רק לבסוף.
פירש רש"י ,נח היה צריך סעד
לתומכו שנאמר אֶּ ת האלהים התהלך ^^^^
נח ,אבל אברהם היה מתחזק ומהלך
בצדקו מאליו שנאמר אשר התהלכתי כי ה ְׁשחית כָּל בָּ שָּ ר אֶּ ת דַ ְרכֹו עַ ל
לְ ָּפ ָּניו (כד ,מ')]. הָּ אָּ ֶּרץ (ו,יב')
ועוד מביא רש"י שני אופנים לתיבה
ה ְתהַ לְֶּך .לשעבר ,כמו בנח ,ולעתיד ה ְׁשחית כָּל בָּ שָּ ר .יש ליתן את הדעת
כבאברהם ,קום ה ְתהַ לְך (שם יג ,יז.). מדוע נקט הכתוב דוקא בשר .ה ְׁשחית
כָּל בָּ שָּ ר .והרי יכול לומר השחית כל
ולעומקו של מקרא יש לומר ,שנח אדם או השחיתו כל הבריות וכו' .אלא
היה צריך סעד לתמכו מא' ועד ת', יש לומר כי ההשחתה מן הבשר היא,
ונרמז בתיבה אֶּ ת הָׁ אֱֹלקים הִּ ְתהַּ לְֶּך נחַּ , ולא מן הנשמה .שהנשמה היא ממה
ואע''פ שנאמר כביכול בלשון עבר ,הרי שנפח בו הבורא ית' ,ככתוב [בראשית
יש להבין גם מלשון ציווי ,ויבאר ב,ז'] וַי ַפִ֥ח ְבאַ ָּפָ֖יו נ ְׁש ַ ֹ֣מת חַ יָ֑ים ,ולכן
הכתוב כיצד היתה התמיכה ,שהיה ההשחתה היא לא מרוח אפיו של ה' ית'
צריך לעוררו על כל צעד ושעל ולומר אלא מצד הבשר ,וכפי שנאמר ְבׁשַ גַ ָ֖ם
שר[ .בראשית ,ו,ג'] .וכן נאמר ֹ֣הוא בָּ ָּ ָ֑
לו ה ְתהַ לְך ה ְתהַ לְך ,ה ְתהַ לְך.
[בהאזינו ,לב,ה'] ׁש ִ֥חת לִּ֛ ֹו ָ֖לא בָּ נָּ ֹ֣יו
ובאברהם הוא אומר האלקים אשר מומם ופירש רש''י ,כתרגומו חבילו ָּ ָ֑
להון ולא ליה .שחת לעצמו ולבשרו
התהַ ַלכְ ּתי לְ ָּפ ָּניו .מאי לְ פָּ ָּניו,
ולא לקב''ה ,שההשחתה היא מצד
שהתהלכתי לפניו עוד לפְ ני שאמר לי.
הבשר ולא מצד הנשמה הטהורה שנפח
בהתעוררות עצמית.
ד
לעומקו של מקרא
נח
בענין זה ארץ ולא אדמה ,מלשון ומה שאמר לו הקב''ה לאברהם
לְ ַּרּצֹות עבד את אדוניו .וכעין שאמר [בראשית יג ,יז'] ֵ֚קום ה ְתהַ ֹ֣לְך בָּ ֹ֔ ָּא ֶּרץ
ופקַּ דְ ִּ ׂ֥תי
[שמות לב,לד'] ובְ יִּ֣ ֹום פָׁקְ ִִּ֔די ָׁ ָֽׁ אין זה מצד שהיה צריך תמיכה ,אלא
אתם.
ֲעל ֵֶּהָ֖ם חַּ טָׁ ָׁ ָֽׁ כפי שאמרו חכמים [גמ' מכות כג ].אֵ ין
ְמז ְָׁרזִּין אֶּ לָׁא לִּ ְמז ָׁרז.
ועוד ,כאן גילה רחמיו המרובים,
שאינו חפץ במות המת כי אם בשובו ^^^^
מדרכו וחיה .כי מה האדמה אין לה
השחתה ,אף האדם ,משעשה תשובה, וְ הנְ ני מַ ְׁשחיתָּ ם אֶּ ת-הָּ ָּ ֹֽא ֶּרץ (ו,יג')
אין לו השחתה.
ועוד יש לומר שכך אמר :הנני פירש רש"י לשון ראשון :את הארץ.
משחיתם את הארציות שבבריות. כמו מן הארץ.
וחכה עשרה דורות אולי יזנחו את
ארציותם ויתעוררו לרוח הממללא לשון שני :את הארץ עם הארץ .שאף
שבתוכם .עד שבא נח שהכתוב מעיד שלשה טפחים של עומק המחרישה
עליו שהוא איש האדמה .דייקא נמי: נמוחו ונטשטשו.
איש הארץ לא כתיב ,אלא איש כלומר שעם השחתת הארץ הנני
האדמה ,וכפי שיבואר לקמן שאדמה משחיתם .ויש לשאול ,הרי הארץ
מבטאת את החלק הרוחני שבארציות. והשמים קיימים לעולם ,ואינם
שכן ממנה נברא האדם ,שיהיה בעל נשחתים? שהרי כך מבואר בפרשת
רוחניות מעבר לגשמיותו .ומשראה את האזינו ,שהקב''ה מעיד בנו עדים
נח מתחבר לאדמה ולא לארץ ,אמר שקיימים לעולם .אלא שהשחתה זו
הנני משחיתם את הארץ .את חבורם לארץ היא זמנית ,כדי שיאבדו כל עושי
לארץ .וזה שאמר ואד יעלה מן הארץ עוולה .ולכן רק ג' טפחים של עומק
והשקה את כל פני האדמה .שהאד הוא המחרישה נמוחו ונטשטשו.
הרוח של האדם ,יפרד מן הארציות
ועוד יש לשאול :הארץ מה חטאה.
וישקה בטלליו את הרוחניות
אלא לעומקו של מקרא יש לומר,
שבאדמיותו .ואז תתגלה פנימיותו .לכן
שכאן נפרע מן הארץ שלא הוציאה עץ
אמר פני האדמה .כי כמים הפנים
פרי אלא רק עץ עושה פרי .ונקראת
ה
לעומקו של מקרא
נח
ֲשה לְ ךֹ֙ ּת ַ ֹ֣בת עֲציֹ֔ -גפֶּר וגו' וְ ָּ ֹֽכפַ ְר ָּ ִּ֥ת
ע ָ֤ לפנים .שתהיה פנימיותו המתגלית
א ָּ ִּ֛תּה מ ַ ִ֥בית ומ ָ֖חוץ בַ ֹֽכפֶּר( :ו,יד') עולה ונבדלת מן הארציות ,ומשקה את
אדמיותו והרי הוא כל יום כנברא מחדש
על דרך הרמז ובשימת לב יש לומר על ידי בוראו.
כי התיבה היתה כמין עולם קטן .וכשם
שהעולם מתנהל על ידי מידותיו של ואשר על כן אומר הנביא [יחזקאל
הקב"ה ,וכל מידותיו אינן אלא מידה לד,לא'] אדם אתם .ודרש רשב''י
כנגד מידה ,כן התנהלה התיבה במידה [יבמות סא ].אתם קרויין אדם .שאתם
של מידה כנגד מידה. מעלים את האד שבכם מתוך
ארציותכם ומשקים את אדמיותכם,
כנגד מה שגזלו וחמסו זה מזה ,ולא להיות לכם פנימיות של ה''מה'' .של מה
נהגו בחסד וברחמים ,יהיו צריכים ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה
לנהוג זה עם זה בתיבה בחסד ולאהבה אותו מתוך פנימיותך ,מתוך
ורחמים ,ותחת היותם כופרים בחסדיו פני האדם אשר על כל פני האדמה.
של מקום ,יהיו צריכים להיות תלויים וזה שהעידה התורה על משה רבנו הענו
בתיבה בחסדי המקום ,ותחת אשר מכל האדם אשר על פני האדמה ,כי
השחית כל בשר וכו' נאסרו בתיבה על צירף את ה"אד" יחד עם אומרו ונחנו
פריה ורביה. "מה" ,ובזה הגיע לדרגה כזו של ענו
מכל האדם ,באשר היה עולה מן
והנה המבקש כפרה על כפירתו הארציות להשקות בענותנותו את כל
צריך להיות תוכו כברו .לכן אמר מבַ ית פני האדמה ,כל פני האדם וכל בני
ומחוץ בַ כפֶּר .והוא בדרך של לשון האדם .ולזה אמרו אדם אתם .אתם
נופל על לשון .שכנגד הכופרים בחסדי קרויין אדם ואין אומות העולם קרויין
המקום ,מבית ומחוץ ,צריך לכסות אדם.
מבית ומחוץ את הגפֶּר בַ כפֶּר .שגפר ואשר על כן אמר הכתוב הנני
משחיתם את הארץ ,כדי שיניחו
הנכתבת באות ג' תרמוז על ג' שהוא
לארציותם וידבקו באד העולה מן הארץ
מלשון גזל ומלשון ניאוף ,גייפתא.
אדמיותם. פני להשקות
והמילה כ ֶּפר בכ' הוא מלשון כפוף. ^^^^
לכפוף את גבהות לבו שהביאה
ו
לעומקו של מקרא
נח
יְ צַ והו אלקיו .אך ללא התעוררות להשחתה .והכפיפות קומה תכסה על
מעצמו .ותפילה צורך פנימי פשעי הגזילה והניאוף הבאים מן
והתעוררות פנימית גדולה היא .וזה הגבהות .והכ' במילואה היא כ'פ'.
בדרגת אברהם יִּ מָׁ צֵ א ולא בדרגת נח. שהוא ר"ת כל פה .שעל ידי התיבה
הנרמזת לתיבה המדוברת ,כל פה לך
ועל דרך הצח יֵאָׁ מֵ ר ,שתרמוז יודה .והג' של הניאוף והגזל ייהפך לג'
הפרשה לכחה של תפילה .שכן דרך של גמילות חסדים כפי שהיה בתיבה.
המתפלל לעיין בתיבה הכתובה לפניו.
ועל פי נקודותיה להפוך אותה להברה ^^^^
מדוברת על ידי נפיחת הרוח וקריאת
הגרון וגלגול הלשון .ועל ידי צירוף ֲשה א ָּ ָ֑תּה (ו,טו')
ׁשר ַ ֹּֽתע ֶּ ָ֖
וְ ֶֶּ֕זה אֲ ֶּ ִ֥
הברה להברה ,נוצרת המלה .אותה וְ זֶּה .לא כאברהם שהתפלל על
מלה העולה לפני כסא הכבוד לפני אנשי סדום ,נח ,אע''פ שהכתוב מעיד
קונה. על צדיקותו ,אינו מתפלל על אנשי
דורו .ואשר על כן ירד מגדולתו שניתנה
ונח ,שמידתו כנ"ל היתה נייחא ,גם לו בתחילה שקראוהו בקריאת חיבה של
תיבתו על פני המים היתה נייחא ,וכן נבואה זה ינחמנו .כמו זה הדבר אשר
תיבות תפילותיו היו כולן נייחא ,ועדַּ יִּן צוה ה' .ונח ירד מדרגה של נבואה,
לא נהפכה אצלו התיבה להברה, לדרגה של עשייה .וְ זֶּה אֲשֶּ ר ּתַ עֲשֶּ ה
וההברה לא הפכה למלה .וזה שנרמז אתָׁ ּה .והוא הסעד והתמיכה שהיה צריך
בהיותו צדיק תמים ,שאמרו שנולד לקבל מאלקיו להצלת דורו.
מהול ,ולא הוצרך למעשה המילה,
הנמשלת למלה בלשון נופל על לשון. ויש אמנם להתבונן ,מדוע לא
יתפלל נח על אנשי דורו .והרי התורה
ולעומקו של מקרא ,נח לא זכה העידה כי הוא צדיק תמים.
כאברהם למלל מלה ,אלא נשאר
בתיבה ללא מלה .לכן לא השכיל
אלא צריך לומר ,שמידותיו רמוזות לו
להתפלל על דורו .אבל באברהם, בשמו .נח .שכל הוויתו היא נייחא.
הפכה התיבה להברה ,שהיא חלק בלתי צדיק תמים אשר יעשה ככל אשר
ז
לעומקו של מקרא
נח
ואשר על כן יש לומר על דרך הסוד, נפרד משמו .אברהם ,המרמז על הברה
שכאן צירף שם קדוש הנקרא אני ,והוא וההברה למלה ,והמלה לתפילה .לכן
כינוי להקב''ה ,והוא שֵ ם המלאך זכה אברהם לְ מ ְצ ַות המילה .שבזה
הממונה על השגחת ה' בארץ ברחמים. הוציא את התיבה ואת ההברה אל
הוא השם היוצא מן הפסוקים ויסע ויבא הפועל של המילה .ואף כי מילתו היתה
ויט (שמות פרק יד פס' יט-כא') והוא בערוב ימיו ,הרי חכה כל ימיו לציווי
של ע"ב שֵ מֹות ,אשר כולם חסד ה' בבחינת מתי יבוא לידי ואקיימנה.
ורחמים .וכשם שאומרים בהושענות והרי זה יסוד התפילה .לצפות תמיד
אני והו הושיעה נא .וצירפֹו להבאת מתי תבוא לידי התפילה ,ואקיימנה.
המבול לשתף רחמים בדין. וכפי שאמר ר' יוחנן ולוואי שיתפלל
אדם כל היום כולו( .ברכות כא,א).
ובאומרו וַאֲ ני ,עם ו' הראהו
ענותנותו ,שמשתף עצמו עם מלאכיו
הק' ולכן אמר וַאֲ ני .בוו' החיבור. ^^^^
ובדרך של סרסהו ודרשהו ובדרך של
אל תקרי .אל תקרי וַאֲ ני הנני ,אלא וַאֲ ֹ֗ני הנְ ני מביא אֶּ ת הַ מַ בול מַ ים עַ ל
הנני ַואֲני .לכן אמר וַאֲ ֹ֗ני הנְ ני מביא הָּ אָּ ֶּרץ (ו,יז')
אֶּ ת הַ מַ בול מַ ים עַל הָּ אָּ ֶּרץ.
הנְ ני מביא .כאן לימד הקב"ה את
נח כיצד להיות בעל ענוה ובהכנעה
^^^^ ובזריזות של התעוררות פנימית .הנני.
כך אמר אברהם כשקראתיו ,אברהם
לְ הֹודיעַ אברהם ויאמר הנני .משה משה ויאמר
הנְ ני.
כַמָּ ה אֶּ ֶּרְך אַ פַ ים לְ פָּ נָּיו
וַאֲני הנְ ני .ובשימת לב לעיל (פסוק
בפרקי אבות (פרק ה,משנה ב') שנו: יג') לא אמר ַו ֲאני הנְ ני אלא הנְ ני
עֲשָׁ ָׁרה דֹורֹות מֵ אָׁ דָׁ ם וְ עַּד נחַּ ,לְ הֹודיעַ בלבדֵ֤ ֵ :קץ כָׁל-בָׁ שָׁ רּ֙ ָׁבִּ֣א לְ ָׁפ ִַּ֔ני וגו' וְ הנְ נִ֥י
כַמָּ ה אֶּ ֶּרְך אַ פַים לְ פָּ נָּיו ,שֶּ כָׁל הַּ דֹורֹות יתם אֶּ ת-הָׁ ָׁ ָֽׁא ֶּרץ.
מַּ ְשחִּ ָׁ ָ֖
ח
לעומקו של מקרא
נח
דייקא נמי ,ממה שֶּ שָׁ נְתָׁ ה המשנה :עַּד הָׁ יו מַּ כְ עִּ יסִּ ין ובָׁ ִּאין עַּד שֶּ הֵ בִּ יא ֲעלֵיהֶּ ם
שֶּ בָׁ א אַּ בְ ָׁרהָׁ ם וְ קבל ְשכַּר ֻּכלָׁם .מאי אֶּ ת מֵ י הַּ מַּ בול.
וְ קבל ,קרי ביה :וקבל עָּ לָּיו ,שקבל וכן עֲשָׁ ָׁרה דֹורֹות ִּמנחַּ וְ עַּד אַּ בְ ָׁרהָׁ ם,
ָּעלָּיו להודיע לדורות הבאים אחריו לְ הֹודי ַע כַמָּ ה אֶּ ֶּרְך אַ פַים לְ ָּפנָּיו ,שֶּ כָׁל
כַמָּ ה אֶּ ֶּרְך אַ פַים לְ ָּפנָּיו .ככתוב הַּ דֹורֹות הָׁ יו מַּ כְ עִּ יסִּ ין ובָׁ ִּאין ,עַּד שֶּ בָׁ א
(בראשית יח,יט') כִּ י יְ דַּ עְ ִּתיו לְ מַּ עַּן אֲשֶּ ר אַּ בְ ָׁרהָׁ ם וְ קִּ בֵ ל ָׁעלָׁיו ְשכַּר ֻּכלָׁם.
יְ צַ וֶּה אֶּ ת-בָּ נָּיו וְ אֶּ ת-בֵ יתֹו אַּ ח ֲָׁריו .ומה
שקבל שכר כולם ,נכלל במה שנאמר ַוהֲוינָּן בָּ ּה ,לְ הֹודי ַע כַּמָׁ ה אֶּ ֶּרְך אַּ ַּפ ִּים
לאברהם בהמשך הפסוק :לְ מַ עַן הָּ ביא לְ ָׁפנָׁיו ,לְ הֹודי ַע למי .אם לעשרה דורות
ה' ַעל-אַ ְב ָּרהָּ ם את אֲ ׁשֶּ ר-דבֶּ ר עָּ ָּ ֹֽליו. ראשונים ,הרי לא קבלו ממנו ,ומה שבח
ועל דרך הצח יש להוסיף :לְ מַ עַ ן הָּ ביא יש כאן .אם לעשרה דורות שניים גם
ה' ַעל-אַ ְב ָּרהָּ ם את אֲ ׁשֶּ ר-דבֶּ ר עָּ ָּ ֹֽליו לא קבלו ממנו ,פרט לאברהם שאינו
בעבור מה שקבל עָּ לָּיו להודיע לדורות ממנין הדורות שהכעיסו לפניו .שהרי
הבאים אחריו כַמָּ ה אֶּ ֶּרְך אַ פַים לְ פָּ נָּיו. לא רק שלא הכעיס לפניו ,אלא ִּשכְֵך
את כעסו ,וגילה אהבתו עד שקבל שכר
^^^^ כולם.
אלא על כרחך באה המשנה לְ הֹודיעַ
ובשימת לב ,וכפי הוזכר לעיל: לאברהם כַמָּ ה אֶּ ֶּרְך אַ פַים לְ ָּפנָּיו ,כדי
הׁשניים אינם כוללים
עשרה הדורות ְ שיבוא ויקבל שכר כולם.
את אברהם :נח ,שם ,ארפכשד ,שלח,
עבר ,פלג רעו שרוג ,נחור ,תרח. ותויו''ט פירש במשנתנו ,בשם דרך
שאברהם לא היה נחשב בין הדורות חיים :דָׁ בָׁ ר זֶּה הוא מֹודִּ י ַּע לָּנו כַּמָׁ ה הַּ שֵ ם
שהכעיסוהו להקב''ה. י ְִּתבָׁ ַּרְך אֶּ ֶּרְך אַּ ַּפ ִּים.
מה שאין כן בעשרה דורות ולדקדוק דבריו יש לומר שכך היא
הראשונים ,בהם נחשב גם נח בין מֹודי ַּע לָּנוִּ כוונת התויו''ט ,שהקב''ה
העשרה דורות שהכעיסוהו :אדם ,שת, במשנה זו דרך אברהם אבינו כַּמָׁ ה אֶּ ֶּרְך
אנוש ,קינן ,מהללאל ,ירד ,חנוך, אַּ ַּפיִּם לְ ָׁפנָׁיו.
מתושלח ,למך ,נח.
ט
לעומקו של מקרא
נח
ועל דרך הצח ,והרמז ,וכפי שדרשו היוצא ,איפוא ,שנח נחשב לכאן
תינוקות של בית רבן ,על האותיות ולכאן .העשירי מעשרה דורות
עשֵ ה בתורה וקנה אותה,
ס'ע' סימנים ֲ הראשונים :אדם ,שת ,אנוש ,קינן,
יהיו ראשי תיבות של כל הדורות מהללאל ,ירד ,חנוך ,מתושלח ,למך,
מרמזות על נח ועל אברהם. נח .והראשון מעשרה דורות השניים:
נח ,שם ,ארפכשד ,שלח ,עבר ,פלג רעו
עשרה דורות ראשונים אדם ,שת, שרוג ,נחור ,תרח.
אנוש ,קינן ,מהללאל ,ירד ,חנוך,
מתושלח ,למך ,נח סימנם: ויש ליתן טעם במה הכעיס נח
להקב''ה ,והרי מקרא מפורש הוא
אׁש אֱקם ַיחֲמל נח. [בראשית ו,ח'] וְ נחַ מָּ צָּ א חן ְבעיני ה',
וכן נאמר [בראשית ו,ט'] ֹ֗נחַ ִ֥איׁש
וכאומרו :מיסוד האש תבוא נקמתו צַ ִּ֛דיק ּתָּ ִ֥מים הָּ יָּ ָ֖ה ְב ֹֽדר ָּ ָ֑תיו אֶּ ת
ככתוב (דברים לב,כב') כי אׁש קָּ ְדחָּ ה הָּ אֱ ֹלקים ה ְתהַ לְֶּך נחַ ובמה הכעיסו?
ְבאַ פי ו ִַּּתיקַּ ד עַּד ְשאֹול תַּ חְ ִּתית וַּתאכַּל
מֹוסדֵ י הָׁ ִּרים.ְ אֶּ ֶּרץ וִּ י ֻּבלָּׁה ו ְַּתלַּהֵ ט ולעומקו של מקרא יש לומר דהיא
ומיסוד המים תבוא חמלתו ככתוב הנותנת .לאחר שהכתוב מעיד מציאת
(ישעיהו ל,יד') לא י ְַחמל וְ לא יִּ מָׁ צֵ א חן בעיני ה' אשר קראו צדיק תמים ,לא
בִּ ְמכִּ תָׁ תֹו חֶּ ֶּרש לַּחְ תֹות אׁש מיָּקוד נכנס נח לתיבה עד שדחקוהו המים.
וְ לַּחְ שֹוף מַ ים מגֶּבֶּ א (ישעיה ל ,יד). וכפירוש רש''י מאמין ואינו מאמין.
וגם לאחר המבול ,לאחר ראותו את
וכאומרו :אׁש אֱקם על עשרה דורות כל הנסים הגלויים בתיבה ,הלך וקלקל
ו ַיחֲמל על נח. ביין .ויש מאבד עולמו בשעה אחת.
לכן נחשב נח לכאן ולכאן .העשירי
השנִּ יִּ ים :נח ,שם,
ְ ועשרה דורות מעשרה דורות הראשונים והראשון
ארפכשד ,שלח ,עבר ,פלג רעו שרוג, מעשרה דורות השניים שהכעיסו לפני
נחור ,תרח סימנם: המקום.
נׁשם(נח שם) ,אׁש עָּ פָּ ר שָּ נ(א)תָּ ,
י
לעומקו של מקרא
נח
ונבחרה להיות לעזר כנגדו של נח] מכל ויהיה שָׁ ֵנ(א)תָׁ ,ללא א' להודיע כי
מקום נזכרת אחרונה בשושלת, אברהם אינו בכלל הדורות המכעיסים.
והרי גם בהם מצאנו הכעסה לפני וכאומרו לאברהם :באשר נָּׁשַ ְמתָּ
המקום כגון יָׁבָׁ ל שבנה בתים לעובדי סיפורי ההשגחה והחסד ִּמנחַּ וְ שֵ ם,
אלילים וכיובָׁ ל שהיה תופש כנור ועוגב (שאברהם היה בן נ''ח כשמת נח ,ובן ג'
לעבודת אלילים וכפירוש ב' ברש''י שם הכיר את בוראו נמצא חי כל השנים
(ד ,כא') פרט לנעמה שלא למדה האלו בזמנו של נח ,ואולי אף שמע
ממעשיהם תולדותיו על ברכיו ,וכן תספר הגמ'
במסכת סנהדרין קח :על דו שיח בין
ועל פי מה שנאמר בבראשית רבה אליעזר עבד אברהם ובין שם בן נח ,זה
והביאו רש''י כאן ,נעמה היא אשתו יספר על עפר מלחמת המלכים וזה
כזה: נח. של יספר על החסד שנעשה בתיבה)
אדם
קין שת ובאשר שָּ נאתָּ מלסגוד לאש ולעפר,
חנוך אנוש ונהיו בידך כחומר ביד היוצר .כגון
עירד קינן האש שהושלחת אליה באור כשדים לא
מחויאל מהללאל יכלה לך ,והעפר שהִּ שלחת על
מתושאל ירד כדרלעומר במלחמת המלכים הפך מידך
למך חנוך לחִּ ּצִּ ים וחרבות.
יבל מתושלח
יובל למך ויש לשאול מדוע לא קא חשיב התנא
נעמה נח של משנתנו הנ''ל ,גם לעשרה דורות
של קין ,שהיו במקביל לעשרה דורות
ואשר על כן יהיו עשרה דורות של שמאדם ועד נח .והם:
קין מאדם ועד נעמה כעשרה דורות
שמאדם ועד נח. אדם ,קין ,חנוך ,עירד ,מחויאל,
ומה שקבל אברהם שכר כולם ,הרי מתושאל ,למךָּ ,יבָׁ ל ,יובָׁ ל ,נעמה
גם שכר דורותיו של קין נכלל בהם. [כנאמר ואחות תובל קין נעמה ,ואע''פ
שהדורות הכעיסו לפניו ,היא לא הכעיסה
יא
לעומקו של מקרא
נח
ִּאיש צַּ דִּ יק ,נקְ ָּרא איׁש אֲדָּ מָּ ה ,אֲבָׁ ל ועל דרך הצח ,והרמז ,סימנים
משֶּ ה ִּמשֶּ נִּקְ ָׁרא ִּאיש ִּמצְ ִּרי ,נקְ ָּרא איׁש עֲשה גם בדורות אלו שמאדם ועד
אֹלהים( .דברים לג ,א) הָּ ֱ נעמה ,והם:
ואשר על כן ,לעומקו של מקרא אדם ,קין ,חנוך ,עירד ,מחויאל,
יֵאָׁ מֵ ר :נח שהוא איׁש אֲדָּ מָּ ה נשאר מתושאל ,למךָּ ,יבָׁ ל ,יובָׁ ל ,נעמה
בעולם העשיה .לכן כתיב ביה כְְּ֠ כל וסימנך:
ֱֹלהים כִ֥ן עָּ ָּ ֹֽשה .והפסיק
אֲשֶֶּׁ֨ ר צִּ וָׁ ׂ֥ה א ֵ֛תֹו א ִּ ָ֖
העניין. אֶּ קַ ח עַמָּ ם ַליַין
אבל משה שנקְ ָּרא איׁש הָּ אֱ ֹלהים,
ממשיכה התורה ומכתיבה עליו כִ֥ן וכאומרו :שלא נותר מהם אלא נעמה
שה אֶּ ת הַ ְמנ ָּ ֹֽרה. ָּע ָּ ָ֖ אשת נח שנאמר בו ַּוי ְֵש ְת ִּמן הַ יַין
ַּוי ְִּשכָׁרַּ ,וי ְִּתגַּל בְ תֹוְך אָׁ הֳֹלָֽׁ ה.
לומר לנו שלא נשאר בעולם העשיה,
אלא כראוי לאיׁש הָּ אֱֹלהים הוא עולה
מעולם העשיה עם השלהבת שעולה ^^^^
מאליה דרך עולם היצירה והבריאה
אל עולם האצילות ,גבוה מעל גבוה. וַיַ ָ֖עַש ָ֑נחַ ְּ֠כְ כל אֲׁשֶֶּׁ֨ ר צוָּ ִ֥ה א ִּ֛תֹו
שה אֶּ ת הַ ְמנ ָּ ֹֽרה. לכן נאמר בו כִ֥ן עָּ ָּ ָ֖
שה (ו,כב')
אֱֹלהים כִ֥ן עָּ ָּ ֹֽ
ָ֖
עָּשה מי ָּ ָ֖ ופירש רש''י שם :כִ֥ן
שעשאה .ומדרש אגדה על ידי הקב"ה
יש לשאול מצינו במשה שהכתיבה
נעשית .וכן מובא בתנחומא תיעשה
שה אֶּ ת-הַ ְמנ ָּ ֹֽרה עליו התורה כִ֥ן ָּע ָּ ָ֖
מאליה.
(במדבר ח,ד') .ומדוע לא תכתב כן בנח
כִ֥ן ָּע ָּ ֹֽשה את התיבה ,כשם שנכתב
ופירוש הדברים שלא הצריכו הכתוב
שה אֶּ ת-הַ ְמנ ָּ ֹֽרה. במשה כִ֥ן ָּע ָּ ָ֖
את משה לעשות את המנורה ,כי הוא
איש האלהים ולא איש האדמה .ואע''פ
אלא יש לומר כהמדרש רבה,
שה אֶּ ת-
כן נקראת על שמו ,כִ֥ן עָּ ָּ ָ֖
בראשית רבה (פרשה לו,ד) אָׁ מַּ ר ִּרבִּ י
הַ ְמנ ָּ ֹֽרה ,שרצה לעשותה ,ונאנס על פי
בֶּ ֶּרכְ יָׁה ,חָׁ בִּ יב משֶּ ה ִּמנחַּ ,נחַּ ִּמשֶּ נִּקְ ָׁרא
יב
לעומקו של מקרא
נח
כמפסקת ,אשר לא בהכרח מחוברת הדיבור ,ומעלה עליו הכתוב כאילו
עם המילה שלאחריה. עשאה.
ואשר על כן ְי ֻּצפֶּה מן הצדיק להיכנס ^^^^
לתיבה מפְ נָ֖י -ציווי ה' .או לפחות
מפְ נָ֖י -הטיפות הראשונות של הגשם. דרשת
מאמין ואינו מאמין
והנה הטיפחא כביכול טופחת על וַיָּ ֹ֣בא ֹ֗נחַ ְּ֠ובָּ נָּיו וְ א ְׁש ּּ֧תֹו ונְ ֹֽׁשי-בָּ נָּ ִּ֛יו
הפנים ומפתיעה את הקורא ,לומר א ָּ֖תֹו אֶּ ל-הַ ּת ָּ ָ֑בה מפְ נָ֖י ִ֥מי הַ מַ ֹֽבול
מפְ נָ֖י ,מפני מה -מפְ נָ֖י ִ֥מי הַ מַ ֹֽבול! וזה (ז,ז').
שפירש רש"י ,אף נח מקטני אמנה
היה ,ולא נכנס לתיבה עַ ד -שדחקוהו פירש רש"י מפני מי המבול .אף נח
המים ,מי המבול. מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין
שיבא המבול ,ולא נכנס לתיבה עד
יש להתבונן בלשון זו של רש"י על
שדחקוהו המים.
נח:
מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו ַו ֲהוי ָּנן בָּ ּה ,מה יכריח לומר עד
מאמין. שדחקוהו המים .אלא דייקא נמי
מאי קטני אמנה .ומאי מאמין ואינו לפשוטו של מקרא ,שלא כתב מפני
מאמין. הגשם ,אלא מפְ נָ֖י ִ֥מי הַ מַ ֹֽבול ,וזה
שפירש"י עד שדחקוהו המים.
ולעומקו של מקרא נראה לומר,
שהמילה מאמין סובלת שני פירושים. ועל דרך הטעמים ,יש לומר ,טעם
הא' מאמין לעצמו ,כפשוטו. הטיפחא יוכיח .שכן כתיב מפְ נָ֖י
שהמאמין הוא אדם בעל אמונה בדבר. בטיפחא .וטיפחא היא מעין הפסקה
והוא הנקרא "פועל עומד". קלה ,ואע''פ שבדין היא מוטעמת כאן
לפני סוף פסוק ,מכל מקום היא תדרש
יג
לעומקו של מקרא
נח
היה :מאמין לעצמו ,בדרגה שאינו והפירוש השני ,שהמאמין גורם גם
מאמין את זולתו. לאחרים להאמין .ואשר על כן להאמין
הוא בנין הפְ עיל .שמַּ פְ עִּ יל את האחרים
ולכן פירש רש"י את שני לְ הַ ֲאמין .וכגון לְ הַ ֲאכיל .שגורם לזולתו
הפירושים .האחד שלא נכנס עד להיות אוכל .כן כאן ,שעל ידי מעשיו
שדחקוהו המים ,והשני שהוא סיבת ודיבוריו הקדושים הוא גורם לאחרים
הראשון שהיה מאמין לעצמו ,ואינו להיות באמונה .והיינו להַ אֲ מין את
מאמין את זולתו .שהרי לא נתן לאנשי זולתו .והוא הנקרא "פועל יוצא".
דורו את הדוגמא המתאימה לאנשי
אמנה ,וראו כולם שאינו נכנס עד באמונה, הוא כלל והנה,
שדחקוהו המים .וזו כוונתו מאמין שהמאמין לא יאמין את זולתו עד אשר
ואינו מאמין .מאמין לעצמו ,ולא את י ָּראה לעין כל כי המאמין נאמן בעצמו
זולתו. לאמונתו.
^^^^ ואשר על כן לא תבא פעולת האמונה
בצורה של פעַּל עֹומֵ ד ,כמו אֹומן .כי
הֹורה ֹּֽתקַ ח-לְ ךִּ֛
מ ֹ֣כל | הַ ְבה ָּ ֹ֣מה הַ ְט ָּ ֹ֗ תכליתה תמיד לְ הַ ֲאמין את האחרים.
ׁש ְב ָּעִ֥ה ׁש ְב ָּעָ֖ה ֹ֣איׁש וְ א ְׁש ָּ֑תֹו ומן-
הַ ְבה ָ֡ ָּמה ְּ֠אֲ ׁשֶּ ר ֹ֣לא ְטה ָּ ִ֥רה ִּ֛הוא ְׁשנַ ַָ֖֖ים ולפי כל הנ"ל יובן מדוע נח לא
ִ֥איׁש וְ א ְׁש ֹּֽתֹו( :ז,א-ג). האמין את אנשי דורו ,מדוע לא גרם
להם להאמין .שהרי הוא עצמו לא
ויש לשאול ,כיצד זה ניתנו נכנס עד שדחקוהו המים.
לבהמות כינויים קדושים כאלו כמו
איש ואשתו .שהרי כינויה של האשה וזו כוונת רש"י בפירושו ,מקטני
ניתן לה על שם האיש ,ככתוב לְ זאת אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין:
יִּקָׁ ֵרא אשָּ ה כי מאיׁש ֻּלָֽׁקֳ חָׁ ה ָֽׁזאת .ועוד שלפי הפשט יהיה פירושו מאמין
שדָׁ ַּרש ַּרבִּ י עֲקִּ יבָׁ א( :סוטה יזִּ ).איש באופן חלקי .ולעומקו של מקרא
וְ ִּאשָׁ ה זָׁכו ְשכִּ ינָׁה בֵ ינֵיהֶּ ם. תהיה כוונת רש''י שמקטני אמנה
יד
לעומקו של מקרא
נח
לשונית אחת :הוא .הנכתבת הוא ונראה לומר שיש לדרוש לשבח
ונקראת היא .שבתיבה זו ,הוא זה היא ויש לדרוש שלא לשבח.
והיא זה הוא .כאיש ואשתו שהיא אליו
תשוקתה ,וְ הוא יִּ ְמשָׁ ל-בָׁ ּה .ולכן שלא לשבח יש לדרוש ,על דרך מה
פִּ ְר ְסמַּ תָׁ ם התורה לכל הבהמות והעופות שדרשו באשה סוטה .היא עשתה
בתיבה הוא .ותיקונם הוא להיות אחד, מעשה בהמה לכן קרבנה קרבן
כאיש וכאשה .שיתנהגו זה עם זה בהמה ,ומביאה מנחתה מן השעורים
באחוה ,כבאחרית הימים שנאמר בהם ולא מן החטים( .סוטה ,טו עמ'ב').
וְ גָׁר זְאֵ ב עם-כֶּבֶּ ש וְ נָּמר עם-גְ די י ְרבָּ ץ
וגו'( .ישעיהו ,יא,ו'). כמו כן בענינינו ,השחית כל בשר דרכו
על הארץ והבריות התנהגו כבהמות,
^^^^ על כן יקראו לבהמות בשם הבריות,
איש ואשתו ,ויהיה זה כתוכחה מן
ְׁש ֶַׁ֨נים ְׁש ֶַּ֜נים ָּבּ֧או אֶּ לִּ֛ -נחַ אֶּ ל-הַ ּת ָּבָ֖ה השמים לדור המבול.
אֱֹלהים אֶּ ת-ָ֖ ׁשר צוָּ ִ֥ה ז ָָּּכֹ֣ר ונְ ק ָּבָ֑ה ַ ֹֽכאֲ ֶּ ִּ֛
ֹֽנחַ ( :ז ,ט') ויש לדרוש לְ ׁשֶּ בַ ח ,על ידי קרי וכתיב
ומן-הַּ בְ הֵ ָ֡ ָׁמה ְּ֠ ֲאשֶּ ר ִּ֣לא
של המילה הואִּ .
פירש רש''י באו אל נח .מאליהן. ְטה ָׁ ׂ֥רה ִּ֛הוא ְשנַּ ַָ֖֖יִּ ם ִ֥איׁש וְ א ְׁש ֹּֽתֹו.
ונתן ה"שפתי חכמים" טעם לדבריו:
דאם לא כן הובאו מיבעי ליה[ .ומזה וְ יקָּ ְראו איׁש וְ א ְׁשּתֹו ,שאע"פ שהם
שהביאן הכתוב בלשון ָּ ּ֧באו ,ש''מ עכשיו ְׁשנַים ,עתידים הם לְ הִּ קָׁ ֵרא
מאליהן באו]. אֶּ חָּ ד ,בתיבה לשונית אחת .וזה רמזתם
התיבה האחת היא תיבת נח ,הנקראת
ולעומקו של מקרא נראה כתרתי בשם ִּ֛הוא ,שנכנסו בה כל הבריות.
דסתרי :דאם כן ,שבאו מאליהן ,יקשה כמשל ונמשל.
אֱֹלהים אֶּ תֹֽ -נחַ :וכן ָ֖ ׁשר צוָּ ִ֥ה אומרו ַ ֹֽכ ֲא ֶּ ִּ֛
בפסוק טז' :וְ הַּ בָׁ ִִּּ֗אים ָׁז ֶָׁׁ֨כר ונְקֵ ָׁבֵ֤ה ִּמכָׁל- המשל הוא התיבה עצמה שבנה נח.
אֱֹלהים וגו'.ָ֑ ׁשר צוָּ ִ֥ה א ָ֖תֹו בָׁ שָׁ רּ֙ ִ֔ ָׁבאו ַ ֹֽכאֲ ֶּ ִּ֛ והנמשל הוא שהתורה הכניסה כביכול
ֲשר צִּ וָׁ ׂ֥ה א ָ֖תם מבעי ליה. מאי א ָ֖תֹוָֽׁ ַּ ,כא ֶּ ֵ֛ גם את הבהמות וגם את העופות לתיבה
טו
לעומקו של מקרא
נח
הם החמישה הנותרים שטרח נח כלומר אם באו מאליהן -כאשר צוה
להביאם .כפירוש אוה''ח הק'. אתָּ ם מבעי ליה .ואם כאשר צוה אתו,
את נח - ,הובאו על ידי נח מבעי ליה.
ועל דרך הצח יבואר :נח הוא שתי
אותיות ,התיבה (כתיב מלא) הן 5 והאוה''ח הק' תירץ :כי מה שהוא
אותיות ,לכן ַּוי ָׁׂ֥באו אֶּ לָ֖ -נחַ -מאליהן, לקיום המין אינם אלא ב' ואותם הביא
הם שנים ,זכר ונקבה .אֶּ ל הַ ּתי ָּבָ֑ה -הם ה' עד התיבה והוא קבלן ,אבל תשלום
החמישה הנותרים שטרח נח להביאם. הז' [כלומר החמש הנותרים] הוא נח
טרח בעצמו לקחת אותם כמו שצוה ה'
או כלך לדרך זו ,מדוע נכתב בטיפחא אליו ,תקח לך שאינו לקיום המין הוא
בין נח והתיבה :אֶּ לָ֖ -נחַ -כדי שיבחין יטרח בשלו.
בין הבהמה הטהורה לבין הבהמה אשר
איננה טהורה ,ומאחר שהבחין -נתן ועדיין יש ליתן טעם ,היכן ימצא
להם רשות להכנס אֶּ ל הַ ּת ָּ ָ֑בה .וכפי סמך לדבריו מן הפסוק ש ֻּצוָׁה רק על
שפירש רש''י לעיל (ז,א-ג) שלמד נח החמישה הנותרים ,סוף כל סוף כתיב
תורה להבדיל בין הטהורה ובין אשר ׁשר צוָּ ִ֥ה
ְׁש ֶַׁ֨נים ְׁש ֶַּ֜נים ָׁבָּ֧או אֶּ לֵ֛ -נחַּ ַ ֹֽכ ֲא ֶּ ִּ֛
איננה טהורה. ֹלהים אֶּ תֹֽ -נחַ :ֱא ָ֖
ולפירוש אוה''ח הק' שנח טרח על ובשימת לב יש לומר כי יבוא הפסוק
החמישה הנותרים ,תהיה זו טירחתו: השלישי הוא פסוק ט''ו וילמד ע''י טעם
מה שהקב''ה הביאן -אין צריך בדיקה. הטיפחאַ :וי ִָּ֥באו אֶּ לָ֖ -נחַ אֶּ ל-הַ ּת ָּבָ֑ה,
שנאמרַ :וי ִָּ֥באו אֶּ לָ֖ -נחַ .ומה שנח ְׁשנַ ַָ֤֖ים ְׁש ֶַׁ֨ניםֹ֙ מכָּל-הַ בָּ שָֹּ֔ ר ֲאׁשֶּ רָ֖ -בֹו ִ֥רוחַ
הביאן -צריך בדיקה מלבד אם חַ ֹֽיים.
טהורים או טמאים גם אם יש בהן מום תחת המילה ָ֖נחַ יש טעם טיפחא שהיא
אם אין ,כדי שיוכלו להיות נקרבים על מעין הפסקה קלה בין המלים אֶּ לָ֖ -נחַ
המזבח בצאתו מן התיבה .ועל בדיקתם ובין המלים אֶּ ל-הַ ּת ָּבָ֑ה .וטעם הטיפחא
זו נאמר אֶּ ל-הַ ּת ָּבָ֑ה. במילה ָ֖נחַּ ,הפסיק העניין .לומר לך:
ַּוי ָׁׂ֥באו אֶּ לָ֖ -נחַּ -מאליהן .אֶּ ל-הַּ תֵ ָׁבָּ֑ה -
^^^^
טז
לעומקו של מקרא
נח
אותם לא תכְ לָּא ִּממֶּ נִּ י ,מרוב תשוקתי ַ ֹֽוַ֖יְ ִ֥הי הַ גֶּ ָׁ֖שֶּ ם עַ ל-הָּ ָּ ָ֑א ֶּרץ וגו' (ז,יב')
אליהם.
פירש רש"י ולהלן הוא אומר ויהי
^^^^ המבול ,אלא כשהורידן הורידן
ברחמים שאם יחזרו [בתשובה] יהיו
וַיגְ ְב ִ֥רו הַ ַ ָ֖מים עַ ל-הָּ ָּ ָ֑א ֶּרץ חֲמ ִ֥שים גשמי ברכה ,וכשלא חזרו היו למבול.
ומ ַ ָ֖את יֹֽ ֹום (ז,כד')
ְ
ועל דרך הלשון ,נרמזו דבריו של
כאן הודיע הכתוב על תגבורת רש''י שהורידן ברחמים ,על ידי
החסדים גם בעת עשיית הדין .ואשר הניקוד של הגֶּׁשֶּ ם שהוא בסֶּ גול ,הוא
על כן כתיב וַיגְ ְב ִ֥רו הַ ַ ָ֖מים עַ ל-הָּ ָּ ָ֑א ֶּרץ. הניקוד של שם ה' בספירת החֶּ סֶּ ד .כזה:
יֶּ'הֶּ 'וֶּ'הֶּ ' .ולכן יש מקפידים לאמרו
ומים היינו חסד כמובא בספרים הק' בתפילה בסגול .משיב הרוח ומוריד
וכגון בתיקוני הזהר תיקונא שמונה הַ גֶּׁשֶּ ם.
חֶּ סֶּ ד, דָּ א מַ ים עשרה
וארץ היינו דין ומשפט כמובא וגם האומרים אותו בקָּ מָּ ץ ,ומוריד
במשלי כט,ד' מֶּ לְֶּך ְבמ ְׁשפָּ ט ַיעֲמיד הַ ָּגׁשֶּ ם ,אע"פ שקמץ יכול להידרש כיד
אָּ ֶּרץ. קמוצה ,הרי מאידך רומז הקמץ על
ובאומרו וַיגְ ְב ִ֥רו הַ ַ ָ֖מים עַ ל-הָּ ָּ ָ֑א ֶּרץ רחמים גמורים מעולם האצילות ,שם
יודיע הכתוב שגם בזמן שיקוב הדין את ספירת הכתר המנוקדת בקָּ מָּ ץ כזה:
ההר יגברו החסדים על הדינים ,והיא יָּ'הָּ 'וָּ'הָּ ' ,מקור שפע הברכה.
מידת האמת ,ככתוב (תהלים יט,י')
ִּ ָֽׁמ ְשפְ טֵ י יְ 'ה'וָׁ ׂ֥'ה א ֶּ ֱָּ֑מת ָׁ ָֽׁצ ְד ׂ֥קו יַּחְ ָׁ ָֽׁדו. ולעומקו של מקרא יֵאָׁ מֵ ר ,זה שרמז
רש"י (לקמן ח,ב') בפסוק ַּו ִּי ָׁכלֵא הַ גֶּׁשֶּ ם
ַוהֲוינָּן בָּ ּה ,מאי יחדיו ,אלא ֹֽמ ְׁשפְ טי מן-הַ שָּ ָּ ֹֽמים .ופירש"י מאי וַיכָּלא ,כמו
היינו דין ,יְ 'ה'וָּ ִ֥ 'ה היינו חסד ורחמים, בפסוק [תהלים מ,יב'] אַּ תָׁ ה ה' לא
יחדיו הם אמת .כפי שאברהם במידת תכְ לָּא ַרחֲמֶּ יך ִּממֶּ נִּ י .וכאומרו :בגשם
החסד ,יצחק במידת הגבורה והדין, נאמר וַיכָּלא ,מרוב תשוקתו לירד .אך
ויעקב הנכלל משניהם הוא מידת לא כן תנהג ב ַרחֲמֶּ יך המתגוללים עלי,
יז
לעומקו של מקרא
נח
אׁשי
ָּ ֹֽבעֲשיריֹ֙ ְבאֶּ ָּחֹ֣ד ל ַֹ֔חדֶּ ׁש נ ְר ָ֖או ָּר ִ֥ האמת ,היא התפארת כנגד התורה
ֶּ ֹֽההָּ ֹֽרים (ח,ה') פירש רש"י נראו ראשי שנקראת תורת אמת.
ההרים .זה [חדש] אב.
וזה שאמר דוד המלך( ,תהלים קיז,ב')
וכאומרו :ההרים ראשיהם ,ואין ִ֥כי ָ֘ ָּג ַבָ֤ר עָּ ֶׁ֨לינו חַ ְס ֹ֗דֹו ֶּ ֹֽואֱמֶּ ת ה' לְ עֹו ָֹּ֗לם
ראשיהם ההרים .שההרים אלו לויֹּֽה .כאשר יגבר החסד על הדין, ַ ֹֽהלְ ָּ
האבות ,מאצילים על ראשי העם .ואין צומחת מידת האמת ככתוב (תהלים
ראשי העם מאצילים על האבות .אלא פה,יב) ֱ֭ ֱאמֶּ ת מ ֶּ ֹ֣א ֶּרץ ּת ְצ ָּ ָ֑מח .מתי
יונקים מהם .כדרך שאמרו (תנד"א) תצמח ,כאשר י ְַּשקוהַּ מי החסד.
לעולם יאמר אדם מתי יגיעו מעשי
למעשי אבותי .והיינו נ ְראו ָּראׁשי כן כאן וַיגְ ְברו הַ מַ ים ַעל הָּ אָּ ֶּרץ.
ֶּ ֹֽההָּ ֹֽרים .הוא אהרן ,אוהב שלום ורודף ַּו ִּיגְ בְ רו הוא ספירת הגבורה ,המים היינו
שלום ,אוהב את הבריות ומקרבן חסד ,שהחסד גבר על מידת הגבורה,
לתורה .שדבק במידותיו של אברהם שהיא ארץ ,ומזה צמחה לה מידת
אבינו ,ההר הגדול ,לקרבן לתורה ,שעל האמת ,שנאמר אמת מארץ תצמח.
מנת כן תם המבול ,להיות שלום בארץ.
וכן על דרך הצח ,ליתא מילתא דלא
וכן יאָּ מר :נ ְראו ָּראׁשי ֶּ ֹֽההָּ ֹֽרים ,נראו רמיזא באורייתא .וכך הוא החשבון.
מעשי האבותֹֽ ָּ .בעֲשירי ְבאֶּ חָּ ד לַחדֶּ ׁש, ארץ בגימטרי' ,291ועוד חמישים
הוא א' מנחם אב ,יום פטירתו של ומאת יום ,היינו 441בגימטרי' אמת.
אהרון הכהן ,עליו אמר הלל הוי והיינו וַיגְ ְברו הַ מַ ים ַעל הָּ אָּ ֶּרץ חֲמשים
מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף ומאַ ת יֹום ככתוב [תהלים קי''ז,ב'] ִ֥כי ְ
שלום אוהב את הבריות ומקרבן ָ֘ ָּג ַבָ֤ר עָּ ֶׁ֨לינו | חַ ְס ֹ֗דֹו ֶּ ֹֽואֱמֶּ ת ה' לְ עֹו ָֹּ֗לם
לתורה .לקיים בזה ,והיו עיניך רואות לויֹּֽה.ַ ֹֽהלְ ָּ
נ ְראו והיינו מוריך את
ָּראׁשי ֶּ ֹֽההָּ ֹֽרים. ^^^^
וליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא,
נ ְראו ָּראׁשי ֶּ ֹֽההָּ ֹֽרים אותיות אהרן ,וכן
יח
לעומקו של מקרא
נח
השליחות כמראה הבזק ,והעורב לא נרמז מקום קבורתו הר ההרֹֽ ֶּ .ההָּ ֹֽרים
רק שלא חזר מיד מן השליחות אלא לא כנוטריקון הר ההר.
יצא כלל.
^^^^
ועוד מה נאמר במלאכים כמדרש רבה
בשיר השירים וְ הַּ חַּ יֹות ָּרצֹוא וָּׁשֹוב וַיְ ׁשַ ַ ָ֖לח אֶּ תֹֽ ָּ -הע ָ֑רב וַי ָ֤צא יָּצֹואֹ֙ ו ָֹּׁ֔שֹוב
כְ מַּ ְראֵ ה הַּ בָׁ זָׁק ,וְ לא זֶּה ְמכַּבֶּ ה זֶּה וְ לא זֶּה עַד-יְ ִ֥בׁשֶּ ת הַ ַ ָ֖מים מ ַעִ֥ל הָּ ָּ ֹֽא ֶּרץ( :ח,ז')
ְמכַּבֶּ ה זֶּהִּ .מיכָׁאֵ ל שַּ ר שֶּ ל שֶּ לֶּג ,וְ גַּבְ ִּריאֵ ל וַי ָ֤צא יָּצֹואֹ֙ ו ָֹּׁ֔שֹוב.
שֶּ ל אֵ ש ,וְ לא זֶּה ְמכַּבֶּ ה זֶּה וְ לא זֶּה מַּ זִּיק
זֶּה .ואילו העורב חשד בנח שמזיקו פירש רש''י :יָּצֹואֹ֙ ו ָֹּׁ֔שֹוב .הולך
באשת איש. ומקיף סביבות התיבה ,ולא הלך
בשליחותו ,שהיה חושדו על בת זוגו,
ועוד ,נאמר בשה''ש רבה אָׁ מַּ ר ִּרבִּ י וכמו ששנינו באגדת חלק (סנהדרין
יֹוחָׁ נָׁן כְ ִּתיב (איוב כה ,ב) :עשֶּ ה שָׁ לֹום קח:):
בִּ ְמרֹומָׁ יו .הָׁ ָׁרקִּ י ַּע שֶּ ל מַּ יִּ ם וְ הַּ כֹוכָׁבִּ ים שֶּ ל
אֵ ש וְ אֵ ינָׁן מַּ זִּיקִּ ין זֶּה ָׁלזֶּה .מֵ עֹולָׁם לא יש ליתן טעם לאומרו יָּצֹואֹ֙ ו ָֹּׁ֔שֹוב.
ָׁראֲתָׁ ה חַּ מָׁ ה פְ גִּ ימָׁ תָׁ ּה שֶּ ל לְ בָׁ נָׁה. והרי נשמע כעבודת המלאכים שנאמר
בהם רצֹוא ושֹוב :וְ הַ חַ יֹות ָּרצֹוא וָּׁשֹוב
והעורב החשיב עצמו לחמה ואת נח כְ מַ ְראה הַ בָּ זָּק (יחזקאל א ,יד) ,ומה בין
ללבנה ,ובמחשבתו הרעה רצה להראות זה לזה.
את פגימת הלבנה ,שנח שנאמר בו איש
צדיק תמים היה בדורותיו ,כביכול פגום ואכן ,לעומקו של מקרא ,בא הכתוב
הוא ממנו ,שהיה חושדו על בת זוגו. להבדיל בין הטמא לטהור .ראה מה
בין העורב שהוא עוף טמא למלאכים
ועל דרך הצח ,לכן קורא בקולו רק- הטהורים .העורב מדמה עצמו
רע ,רק-רע ,רק-רע ,לקיים מה שנאמר למלאכים ,אך אינו נוהג כמוהם .חדא,
בדור המבול (סוף בראשית) וְ כָׁל-יֵצֶּ ר שאצל המלאכים ָׁראָׁ ה יחזקאל הנביא
מַּ חְ ְשבת לִּ בֹו ַרק ַרע כָׁל-הַּ יָֽׁ ֹום .ותיקונו שהם רצים ,ר''ל שיעשו פעולתם בזולת
זמן ובמרוצה ,וראה שישובו תיכף מן
יט
לעומקו של מקרא
נח
ויש לומר ,היא הַ יונה המשולה של העורב הוא שיעסוק בגמילות
לכנסת ישראל ,כמובא בחז"ל (ברכות חסדים.
נג עמ'ב') דמתילי כנסת ישראל ליונה
דכתיב (תהלים סח,יד') כַּנְפֵ ִּ֣י י֭ ֹונָׁה נֶּחְ פָׁ ִּ֣ה וכפירוש רש''י על פסוק זה עַד
רֹותיהָׁ ִּ ָֽׁב ַּירקְ ַּ ׂ֥רק חָׁ ָֽׁרוץ .מהבַּ כֶּ ָּ֑סֶּ ף ְְ֝ואֶּ בְ ִּ֗ ֶּ יְ ִ֥בׁשֶּ ת הַ ַ ָ֖מים :פשוטו כמשמעו .אבל
יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה אף מדרש אגדה (ב"ר שם) ,מוכן היה
ישראל אינן ניצולין אלא במצות. העורב לשליחות אחרת ,בעצירת
גשמים בימי אליהו ,שליחות של חסד
ומכיון שלא ברא הקב"ה את לכלכל את אליהו הנביא.
העולם אלא בשביל ישראל ,חזקה על
היונה שתעשה את שליחותה לבשר על וליכא מילתא דלא רמיזא
הצלת העולם ,באשר נמשלה לכנסת באורייתא .שהמלים עַד-יְ בׁשֶּ ת הן
ישראל. אותיות עד תשבי .הוא אליהו הנביא
אליהו התשבי ,אליו יִּשָׁ לַּח העורב
ועוד יש לומר ,כשם שנאמר בעורב לעתיד לבוא ,להאכילו בשר מבית
ה''א הידיעה על שם שליחותו העתידה המטבחיים של אחאב.
אל אליהו הנביא ,כן נאמר היונה בה''א
הידיעה ,על שם שליחותה העתידה ^^^^
לדוד המלך ,היא היונה אשר תעשה
שליחותה להציל את דוד המלך דרשת וַיְ ׁשַ ַ ִ֥לח אֶּ ת-הַ יֹונָּ ָ֖ה (ח,ח')
כמבואר במסכת סנהדרין צה .וכעין זה
נאמר בזוה''ק פרשת שלח קס''ד עמ' ב', יש ליתן טעם ,מדוע נאמר הַ יֹונָׁה
היא היונה העתידה להישלח לשים בה"א הידיעה .בשלמא ָּ ֹֽהערב ,נאמר
עטרת פז על ראשו של מלך המשיח, בה"א הידיעה שאפשר לומר הוא
משיח בן-דוד. העורב המיוחד לשליחות אחרת אצל
אליהו הנביא ,וכנ"ל .אלא הַ יֹונָּה בה"א
ובשימת לב נכתבה היונה שש פעמים הידיעה מדוע נאמר.
בפרשה .ועל דרך הצח יֵאָׁ מֵ ר :חמש
פעמים כנגד ה' אותיות שבמילה
כ
לעומקו של מקרא
נח
ועוד יש לומר ,שלכן לא מצאה היונה ישראל ,ופעם אחת נוספת כנגד משיח
מנוח לכף רגלה אלא ביום השבת .שאז בן דוד כנ''ל אשר עתיד למלוך על
נשמע קול ה' על המים .וכפי פיוטו של ישראל בב''א.
ר' יהודה הלוי ,יונה מצאה בו מנוח,
ושם ינוחו יגיעי כח. או כלך לדרך זו ,חמש אותיות
שבמלה "היונה" הכתובה שש פעמים
ועל דרך הרמז והסוד ,מובא בספר הם כנגד ה' חומשי תורה וששה סדרי
שרשי השמות להרב רבי משה זכותא, משנה שנתנו לישראל ,לומר לך כעין
כי יש שם קדוש של קיבול תפילות מה שאמרו מה יונה אינה ניצולת אלא
והוא :ז ק ט י ו ְמ ֻּכוָׁן נגד שומע תפילה בכנפיה אף ישראל אינן ניצולין אלא
בצירוף עם אותיות יהו'ה .כזה: בתורה שבכתב ובתורה שבע''פ .ובזה
הם מצילין את כל העולם כולו .וזה
ֵי הֵ ֵו ז ק ט י הֵ
שנאמר :לִּ ְראֹותּ֙ ה ַ ֲֹ֣קלו הַ ֹ֔ ַמים (ח,ח')
ולא הֲחַ ְסרו וכו' .שאין מים אלא תורה
ולא נתפרש מקורו .והנראה לומר
ואין חיסרון ח''ו כלל בתורה ,ומה
לעומקו של מקרא כי שם ק' זה
שאמר ה ַ ֲֹ֣קלו כוונתו בזה למה שאמר
מקורו בפסוק בפרשתנו: זקטי דוד המלך ע"ה בתהלים (כט) ִ֥קֹול ה'
וַּתָׁ בא אֵ לָׁיו הַ יֹונָּה לְ עֵת ע ֶֶּּרב וְ הִּ נֵה ֲעלֵה ַעל-הַַ֫ ָּ ִ֥מים .ששלח את היונה לראות אם
זַית טָּ ָּרף בְ פִּ יהָׁ ַּויֵדַּ ע נחַּ כִּ י קַ לו הַּ מַּ יִּם כבר נשמע קול ה' על המים ,לרחם על
מֵ עַּל הָׁ אָׁ ֶּרץ .והוא מיוסד על נוטריקון: ברואיו .לכן נאמר ה ַ ֲֹ֣קלו ,שהן אותיות
יֹונָׁה טָּ ָׁרף קַ לו ַזיִּת קול ה'.
ונדרש לענין תפילה ,שנאמר ְבפיהָּ .
ואע''פ שהנוטריקון אינו כסדר ובמסכת ברכות (כט ).למדו מכאן
התיבות שבפסוק ,הרי הן כ"רצוא שבע ברכות בתפילת עמידה של שבת,
ושוב" של המלאכים המביאים את שנאמר במזמור זה שבע פעמים קול
ה' .וכך נאמר שם :הני שבע דשבתא
התפילות לפני כסא הכבוד.
כנגד מי א''ר חלפתא בן שאול כנגד
ועל דרך הצח ,שם זה מסוגל לקבול שבעה קולות שאמר דוד על המים.
תפילות כפי ששמע הקב''ה תפילת
כא
לעומקו של מקרא
נח
יש לשאול ,לכאורה מה נתינת טעם היונה לקבל מזונותיה כאשר נשלחה
יש כאן ,והרי יונה תמיד תשוב אל קינה. על פני המים .ונאמר ביונה לעת ערב,
אלא נתינת טעם יש כאן מדוע ֹֽלא- כפי הפסוק " ִּתכֹון ְתפִּ ל ִָּׁתי קְ ט ֶּרת לְ ָׁפנֶּיָך
מָּ ְצאָּ ה הַ יֹונָּה מָּ נֹוחַ לְ כַף ַרגְ לָּּה ,וכן עָּרב"( .תהלים מַּ ְשאַּ ת ַּכפַּי מנְ חַ ת ֶּ
מדוע שבה ללא טרף בפיה .כי-מַ ים קמא,ב').
ַעל-פְ ני כָּל-הָּ אָּ ֶּרץ.
ועוד נראה לומר ,שכתוב וישלח
ורמז יש כאן לְ מַּ ה שנאמר באחרית את היונה ג' פעמים כנגד ג' בתי
הימים ,ומלאה הארץ דעה את ה' כמים מקדש .ולכן בראשונה ובשניה לא
לים מכסים .ולעת כזאת אין מנוח לכף מצאה מנוח לכף רגלה ,ובפעם
רגלה של היונה הנמשלת לישראל ,כי השלישית לא נזדקקה לשוב אל התיבה
לעת כזאת חכתה וצפתה להתייגע כי מנוח הוא לה באלף השביעי .וזה
בעמלה של תורה .וכן אין צורך בטרף שכתוב (ח,יב') וַייָּ ֹ֣חֶּ ל ֹ֔עֹוד ׁש ְב ַעִ֥ת י ָָּ֖מים
בפיה כי לעת כזאת כל פה לך יודה. אֲח ָ֑רים וַיְ ׁשַ לַחֹ֙ אֶּ ת-הַ יֹו ָֹּ֔נה וְ ֹֽלא-י ְָּס ָּפִ֥ה
ׁשוב-א ָּ ָ֖ליו ֹֽעֹוד .ולכן כתוב וַייָּחֶּ ל.
^^^^ שלעת כזאת אנו מייחלים.
(ח,ט'). וַיקָּ חֶּ הָּ יָּדֹו
וַי ְׁשלַח ועוד יש לומר וְ ֹֽלא-י ְָּספָּה ׁשוב אלָּיו
לכאורה קשה ,שהרי יונה חוזרת תמיד ֹֽעֹוד ,לא יספה לא פסקהׁ .שוב אלָּיו
לקינה ,ומה לו לשלוח ידו .אלא כפי אל בן זוגה אל הקב"הֹֽ .עֹוד עד בוא
שאמרו נח מקטני אמנה היה ,והיה משמיע שלום מבשר טוב .וכמובא
מתערב במעשה ההשגחה .ובאוה"ח בהלכות תשובה להרמב''ם (פרק ז'
הק' מצינו שחשש שֶּ ֲע ֵיפָׁה היא ותפול ה''ה) אין ישראל נגאלים אלא
למים .והם הם הדברים .וכנגדו אברהם בתשובה.
אבינו שלא רק שלא התערב בעניני
ההשגחה במעשה ,אלא אפילו לא ^^^^
הרהר אחריה.
כָּל-הָּ אָּ ֶּרץ עַ ל-פְ ני כי-מַ ים
^^^^ (ח,ט')
כב
לעומקו של מקרא
נח
טָּ ָּרף ְבפיהָּ וַיָּ ֹ֣חֶּ ל ֹ֔עֹוד ׁש ְב ַעִ֥ת י ָָּ֖מים אֲ ח ָ֑רים ו ִַּ֛יסֶּ ף
ׁשַ ַ ִ֥לח אֶּ ת-הַ יֹונָּ ָ֖ה מן-הַ ּת ָּ ֹֽבה :וַייָּ ֹ֣חֶּ ל
טָּ ָּרף ְבפיהָּ ,פירש רש"י טָּ ָּרף בפיה, ֹ֔עֹוד ׁש ְב ַעִ֥ת י ָָּ֖מים אֲ ח ָ֑רים וַיְ ׁשַ לַחֹ֙
אומר אני שזכר היה ,לכן קוראו אֶּ ת-הַ יֹו ָֹּ֔נה וְ ֹֽלא-י ְָּס ָּפִ֥ה ׁשוב-א ָּ ָ֖ליו
פְ ָׁע ִּמים לשון זכר ופְ ָׁע ִּמים לשון נקבה, ֹֽעֹוד( .ח,י'-יב')
לפי שכל יונה שבמקרא לשון נקבה,
וגו'. ַויָּחֶּ ל וַייָּחֶּ ל .פירש רש"י לשון
הַ ְמּתָּ ָּנה .האחד לשון ויפעל והשני לשון
ולעומקו של מקרא ,רמז הפסוק, ויתפעל .והוא לשון העושה עצמו.
שבאלף השביעי ,תהיה היונה לשון שלא היה בו כח יותר לחכות ,כעין:
זכר ,והוא רמז לגאולה אחרונה שאין וְ ה ְת ַיחל .עשה עצמו ְמיַּחֵ ל וממתין.
אחריה גלות .וכעין שאמרו שיר חדש עשה עצמו כמו שאמרו גדול הַּ ְמעַּשֶּ ה
ולא שירה חדשה .שאחרי שירה יש יותר מן העושה .הגורם לשני לעשות,
עוד שירות ,אבל אחרי שיר זכר אין כן מכריח עצמו להמתין.
אחריו שירות .וכן הוא לשון השל"ה
הק' בספר תולדות אדם :שיר חדש הוא ולעומקו של מקרא יש לומר
שיר הגאולה האחרונה. שירמוז בזה לסוף גלות המר הזה ,לא
להיות מקטני אמנה ,ולהתאזר עז
^^^^ ותעצומות לחכות לגאולתנו ופדות
נפשנו וגם כי יתמהמה נחכה לו ,ונקיים
הַ יְ ֹ֣צא א ָּ ָּ֑תְך ,וַיָ֖צאָ֑ -נחַ בעצמנו וַיָּ ֹ֣חֶּ ל לו בדרך של ַויפְ ַעל.
וזה מה שכתוב (איוב לג כט) הֶּ ן כָׁל אֵ לֶּה
כָּלֹֽ ַ -החַ ֶָּׁ֨יה אֲׁשֶּ ר-א ְּת ֶּ֜ך מ ָּכל-בָּ שָֹּ֗ ר יפְ ַעל אֵ ל ַפעֲמַ ים ׁשָּ ֹלׁש עם גָּבֶּ ר עד בא
משיח צדקנו בב"א .ובראותנו כי יתמו
וב ָּכל-הָּ ֶּ ִּ֛רמֶּ ש ָּ ֹֽהר ִ֥מש
בָּ ּ֧עֹוף ובַ ְבה ָּ ִּ֛מה ְ
הימים ,ואין בכוחנו להמתין ,ניחל לו
עַ ל-הָּ ָּ ָ֖א ֶּרץ (הוצא) הַ יְ ֹ֣צא א ָּ ָּ֑תְך
על כל פנים בדרך ההתפעל ,בדרך של
ופָּרו וְ ָּר ָ֖בו עַ ל- ִ֥ וְ ָּ ֹֽׁש ְר ֹ֣צו בָּ ֹ֔ ָּא ֶּרץ
וַייָּחֶּ ל.
הָּ ָּ ֹֽא ֶּרץ :וַיָ֖צאָ֑ -נחַ ובָּ נָּיִּ֛ ו וְ א ְׁש ִּ֥תֹו
ׁשי-בָּ נָּ ָ֖יו א ֹּֽתֹו[ :ח,יז'-יח'] ונְ ֹֽ ^^^^
כג
לעומקו של מקרא
נח
ֱאיָּל וכמו יֶּש-לְ ֹ֣אל י ִִָּׁ֔די (בראשית פירש רש''י הַ יְ צא אּתָּ ְך .הוצא כתיב
ל''א,כט') ופירש רש''י שם :יש כח הַ יְ צא קרי ,אמור להם שיצאו ,הֹוצֵ א,
וחיל בידי וגו' ולא היה לנח אֱ יָּלותֹו אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה.
עמו ,לצאת מן התבה .לכן מוטעם
וַיָ֖צאָ֑ -נחַ בטעם מאיילא .כי יצאה ולעומקו של מקרא יש לומר שֶּ כִּ ֵון
ממנו איילותו ,וזה נרמז במאיילא הכתוב גם לנח עצמו .שנאמר אּתָּ ךְ:
שבמלה וַיָ֖צא. הַּ יְצֵ א אּתָּ ְך .שאם גם הוא לא ירצה
לצאת יוציא עצמו בעל כרחו .אלא
^^^^
שדבר הכתוב לשון כבוד לנח ,שנאמר
הַ יְ צא ִּאתָׁ ְך.
וַיָּ ֹ֣ ַַ֖רח ה' אֶּ תֹ֣ -ריחַ הַ ניח ַ ַ֒ח ו ֶַׁ֨יאמֶּ ר
יְ ה ֶּ֜ ָּו'ה אֶּ ל-ל ֹ֗בֹו וגו' (ח,כא) ועל דרך הרמז והצח ,יבוא הטעם
הנקרא ְמאַ יְ י ָּלא לרמוז שהיה צריך
ויש לשאול מדוע יאמר ה' אל לבו כוחות נפש להוציא עצמו מן התיבה
ולא לנח .והרי מצינו שהיה מדבר עם שנאמר :וַיָ֖צאָ֑ -נחַ .שהטעם במילה ויצא
נח. אינו טפחא (או טרחא) שהוא טעם
מפסיק ,אלא מאיילא הדומה אמנם
ויש לומר כי את אשר יצטרך נח במראהו לטיפחא אך בניגוד לטפחא
אכן ידבר עמו ה' .אך לא יגלה אמרותיו מאיילא הוא טעם מחבר ,והוא נקרא
הטהורות ומעשיו לעתיד לבא כי אם כמלה אחת :וַיָ֖צאָ֑ -נחַ ,ושם הטעם יעיד
אל עבדיו הנביאים ,כמו שנאמר עליו שהיה צריך כוחות ותעצומות
באברהם המכסה אני מאברהם אשר להוציא עצמו מן התיבה ,כי היה כְ גֶּבֶּ ר
אני עושה( ,בראשית יח,יז') וכן אצל אין ֱאיָּל ,שכן מאיילא ידמה ללשון
משה רבנו ושאר עבדיו הנביאים שבכל אֱ יָּל שהוא לשון כח ככתוב [תהלים
הדורות .לכן נאמר ויאמר ה' אל לבו. יתי
יֹורדֵ י בֹור הָׁ ִּי ִּ פח,ה'] נֶּחְ שַּ בְ ִּתי עִּ ם ְ
וכאומרו אל לבו ולא אל נח. כְ גֶּבֶּ ר אין ֱאיָּל ופירש רש''י שם :אין
אֱ יָּל אין כח ,כמו[ :תהלים כ,ח']
ועל דרך הצח ֵיאָׁ מֵ ר מאי אל לב"ו. ֱאיָּלותי לְ ֶּעז ְָׁר ִּתי חושָׁ ה ופירש רש''י
ר"ת אל לב בניו ונביאיו. יתי כְ גֶּבֶּ ר אין שם :כחי כמו (פח) הָׁ ִּי ִּ
כד
לעומקו של מקרא
נח
והם הם הדברים .שהאות ה' הראשונה ובשימת לב ,נאמר פעמיים אל לבו.
עדיין במסתרים כנאמר ויד על כס יה, פעם ראשונה בפרשת בראשית,
שאין ה' שלם עד לעתיד לבא ,כאשר וַי ְת ַע ָ֖צב אֶּ ל-ל ֹֽבֹו (בראשית ו,ו') ,ופעם
תעלה גאוותן של ישראל ,והה"א שניה בפרשת נח וַיאמֶּ ר ה' אֶּ ל לבֹו
השניה היא כאשר יהיה השם שלם ,ואין (ח,כא') .ויש ליתן טעם ,מה בין זה
שמחה כמוה בעולמות .ולכן אמר לא לזה.
אסף לְ קַ לל עֹוד אֶּ ת הָּ אֲדָּ מָּ ה בַ עֲבור
הָּ אָּ דָּ ם .וכוונתו בזה לאחרית הימים ,עת ולעומקו של מקרא יש לומר
לא יטריד עוד יצר הרע את האדם, שבתחילה אמר כביכול בעצבַּ ,ו ִּינָׁ ִּ֣חֶּ ם ה'
ואשר על כן אמרֹֽ :לאְּ֠ -אסף לְ קַ ֶׁ֨לל ָׁשה אֶּ תָֽׁ ָׁ -האָׁ ָׁ ָ֖דם בָׁ ָׁ ָּ֑א ֶּרץ וַי ְת ַע ָ֖צב אֶּ ל-
ִּ ָֽׁכי-ע ָׁ ׂ֥
ָ֤עֹוד אֶּ תֹֽ ָּ -האֲ דָּ מָּ הֹ֙ בַ ע ֲֹ֣בור ָּ ֹֽהאָּ ֹ֔ ָּדם ְּ֠כי ל ֹֽבֹו .והשני בשמחה .שנאמר ַוי ַָּרח ה'
יֹ֣צֶּ ר ּ֧לב הָּ אָּ ָּ ִּ֛דם ַ ָ֖רע מנְ ע ָּ ָֻ֑ריו וגו'. אֶּ ת ריחַ הַ ניחחַ וגו' כמובא במסכת
(ח,כא). חגיגה( ,ה ):הָּ א ְבבָּ ּתי גְ ָּואי הָּ א ְבבָּ ּתי
ְב ָּראי .מה שנאמר וַי ְתעַ ָ֖צב אֶּ ל-ל ֹֽבֹו,
ויש ליתן טעם מדוע יקלל את האדמה העצב כביכול בחדרים הפנימיים,
בעבור האדם ,ומה השייכות של נתינת בבתי גוָּאי ,שנאמר בְ ִּמסְ תָׁ ִּרים ִּתבְ ֶּ ָֽׁכה-
הטעם כי יצֶּ ר לב הָּ אָּ דָּ ם ַרע מנְ ע ָֻּריו נַּפְ ִּשי ִּמפְ נֵי ֵגוָׁה (ירמיהו יג,יז') ,ואמר ר'
לכך שלא יוסיף עוד לְ קַּ לְ לָּׁה. שמואל בר נחמני מפני גאוותה של
מלכות שמים[ ,שנשבתה כביכול משום
ולעומקו של מקרא יתבאר לפי דור המבול] ,והשמחה היא בבתים
פירושו של רש''י על הפסוק (בראשית החיצוניים ,בבתי ְב ָּראי .ומפרש
לה,ח') ו ָּ ַָּ֤תמָּ ת ְדב ָּרהֹ֙ מינֶּ ַֹ֣֖קֶּ ת ר ְבקָֹּ֔ ה המהרש"א הם העמודים החיצוניים
ו ִַּּתקָׁ ֵבֵ֛ר ִּמ ַּ ׂ֥תחַּ ת לְ ֵ ָֽׁביתָ֖ ֵ -אל ַּ ִּ֣תחַּ ת ָׁ ָֽׁהאַּ לָּ֑ ֹון שעליהם עומד העולם .והיינו ריחַ
ַּויִּקְ ָׁ ׂ֥רא ְש ָ֖מֹו אַ לִ֥ ֹון בָּ ֹֽכות (ב"ר פא ,ה). הַ ניחחַ דהכא שהוא עמוד העבודה.
מלמד שנתבשר שם באבֶּ ל שני, ועוד מפרש המהרש"א ,בתי גוָּאי
שהוגד לו על אמו שמתה .והעלימו את היינו האות ה"א הראשונה שבשם
יום מותה ,שלא יקללו הבריות ֶּכ ֶּרס השם ,ובתי ְב ָּראי ,היינו האות ה"א
השניה שבשם השם.
כה
לעומקו של מקרא
נח
עד כאן במידת פורענות .ומידה טובה שיצא ממנו עשו ,אף הכתוב לא
מרובה ככתוב [דברים לב,מג'] וְ כפֶּר פרסמה.
אַ ְדמָּ תֹו ע ַֹֽמֹו .ופירש רש''י שם :וכפר
עַמֹו ,כשעמו אדמתו .ומה היא אַ ְדמָּ תֹוֹֽ , וכן מובא בבראשית רבה תולדות פר'
מתנחמים ארצו מתנחמת. טו ִּרבִּ י אַּ בָׁ א בַּ ר ָׁכ ֲהנָׁא אָׁ מַּ ר אָׁ דָׁ ם שֶּ חָׁ טָׁ א
ֲרורהנִּתקַּ לְ לָׁה? שֶּ ֶּנאֱמַּ ר א ָׁ לא ִּאמֹו ְ
עוד בענין הנ''ל ,אומרוֹֽ ,לאְּ֠ -אסף ֲבורָך ,אַּ ף אַּ תָׁ ה ָׁעלַּי קִּ לְ ל ְָׁתָך
הָׁ אֲדָׁ מָׁ ה בַּ ע ֶּ
לְ קַּ ֵֶׁ֨לל עֵ֤ ֹוד אֶּ תָֽׁ ָׁ -האֲדָׁ מָׁ הּ֙ יש ליתן טעם בְ נִּ י .
מדוע כתב ָֽׁלא ְּ֠אסף ,חסר ו' וחסר י'.
הכא נמי ,נתקללה האדמה בעבור
ועל דרך הצח יש לומר כמו שאמרה האדם ,כעין ֶּכ ֶּרס שיצא ממנה אדם
רחל ,אָּ סַ ף ה' את חרפתי .ועל דרך אל שחטא ,ועל ידי כך נתגלגל מוות
תקרי .אל תקרי ְּ֠אסף אלא אָּ סַ ף .כן לבריות .ואשר על כן נכתב הטעם
כביכול אומרת האדמה :אָּ סַ ף ה' את מדוע לא יקלל עוד את האדמה בעבור
חרפתי שלא יתלו את יצר הרע בי. האדם:
אלא משעה שננער מבטן אמו .לכן ְּ֠כי יֹ֣צֶּ ר ּ֧לב הָּ אָּ ָּ ִּ֛דם ַ ָ֖רע מנְ ע ָּ ָֻ֑ריו ,שמעתה
כתיב לא אסף ,חסר ו' וחסר י' .שבזה גלוי לעין כל כְִּּ֠ י יֵ ִּ֣צֶּ ר לֵ ָּ֧ב הָׁ אָׁ ָׁ ֵ֛דם ַּ ָ֖רע
סרו טענות האדם מן האדמה .כי אָּ סַ ף משננער מבטן אמו ,ולא משעה
ה' את חרפתה. שננער מאדמתו.
ועל דרך זו יוטעמו דבריו של רבי ואם עד עתה נתקללה האדמה בעבור
יהושע בן לוי במסכת ברכות אדם הראשון שיצא ממנה ,מכאן
(יט,עמ'א') כל המספר אחר מטתן של ואילך לא יקללו עוד הבריות את
תלמידי חכמים [כלומר כל המספר האדמה בעבור האדם ,כְִּּ֠ י יֵ ִּ֣צֶּ ר לֵ ָּ֧ב הָׁ אָׁ ָׁ ֵ֛דם
בגנותם לאחר מיתתם] נופל בגיהנם. ַּ ָ֖רע מנְ ע ָּ ָֻ֑ריו ,משעה שננער מבטן אמו,
ויש ליתן טעם מדוע יפול בגיהנום. ואם ירשיע ,יקללו הבריות בטן אמו
שיצא ממנה ,ולא את האדמה.
ויש לומר ,שהרי במותם כבר אין להם
יצר הרע ,וכביכול אָּ סַ ף ה' את חרפתם
כו
לעומקו של מקרא
נח
בראותו את תהום הגיהנום אשר תחתיו היא חרפת היצר הרע .ומה לו לדבר על
פעורה .ואל תהרהר אחר מיטתו כי כבר יצרם הרע שאיננו כבר.
אסף ה' את חרפתו .לכן כל המהרהר
אחר מיטתו במותו ,כאילו מהרהר אחר ועוד ,שהרי אמר הקב"ה בראתי יצר
וידויו על מיטתו מחיים ,ולכן ראוי הרע בראתי לו תורה תבלין .וכל
ליפול באותה גיהינום שנמלט ממנה מי המספר אחר מטתו של ת"ח ,כלומר
שהתוודה סמוך למיטתו .כי כבר אסף בגנות יצרו ,כאילו מספר בגנות תורתו
ה' את חרפתו שהרי התוודה על חטאו. שהיתה תבלין ליצרו .ועל כן ראוי
הכא נמי נאמר ֹֽלאְּ֠ -אסף לְ קַ ֶׁ֨לל ָ֤עֹוד ליפול בגיהנום.
אֶּ תֹֽ ָּ -האֲדָּ מָּ הֹ֙ כי כבר אסף ה' את
חרפתה. ועוד ,הרי אמרו (ברכות יט ).תנא דבי
ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם
^^^^ שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו
ביום שודאי עשה תשובה.
ֹלהים אֶּ תָ֖ -נחַ וְ אֶּ ת-בָּ נָּ ָ֑יו
וַיְ ָּב ֶֹּ֣רְך אֱ ֹ֔
ו ַּ֧יאמֶּ ר ל ֶָּּהִּ֛ם פְ ִ֥רו ְור ָ֖בו ומלְ ִ֥או אֶּ ת- ובתיקונים (תיקוני הזהר תקונא
הָּ ָּ ֹֽא ֶּרץ( .ט,א') חמישאה דף קמא ע''ב) נדרש באופן
שונה ,והחליפו היום עם הלילה,
לית מילתא דלא רמיזא באורייתא .כאן שבנוהג שבעולם אדם עולה על יצועו
רמז הכתוב על התעצמות בני ישראל בלילה ועושה חשבון הנפש על יום
יִּש ָׁראֵ ל פָּרו
במצרים ,כנאמר ובְ נֵי ְ אתמול כי עבר:
ַּוי ְִּש ְרצו וַי ְרבו ַּו ַּיעַּצְ מו בִּ ְמאד ְמאד
וַּתמָּ לא הָּ אָּ ֶּרץ אתָּ ם (שמות א ,ז). ִּאם ָׁר ִּאיתָׁ תַּ לְ ִּמיד חָׁ כָׁם שֶּ חָׁ טָׁ א בַ יֹום אַּ ל
ְתהַּ ְרהֵ ר אַּ ח ֲָׁריו בַ לַיְ לָּה ,דְ וַּדַּ אי עָׁשָׁ ה
ובשימת לב יעוין שרבתה ברכת בני ְתשובָׁ ה.
ישראל על ברכת בני נח בברכה
ששית .שלנח נאמרו חמש ברכות ואין לך לילה גדול מזה של יום
ולבני ישראל שש ברכות. המוות שבו כל יציר נברא מחזיר
נשמתו בטהרה לאחר שעשה תשובה
כז
לעומקו של מקרא
נח
יִּש ָׁראֵ ל,לִּ ימֹות הַּ מָׁ ִּשיחַּ יַּחְ זְרו וְ יִּהְ יו לְ ְ ומלְ או אֶּ ת לבני נח נאמר פְ רו ְורבו ִּ
ובהם נאמר ואם ירחיב ה' אלהיך את הָׁ אָׁ ֶּרץ היינו חמש מלים .ועל בני
גבולך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר ישראל נאמר פָׁרו ַּוי ְִּש ְרצו ַּוי ְִּרבו
לתת לאבותיך (להלן יט ח). ַּו ַּיעַּצְ מו בִּ ְמאד ְמאד .הרי שש מלים.
ועל דרך הצח ,ירמזון ִּאלֵין ִּמ ַּל ָׁיא והם רמז לספירה הששית שהיא
לנבואת ישעיהו (ו,ג') וְ קָׁ ָׁרא זֶּה אֶּ ל זֶּה היסוד ,שממנה ברכת הדורות.
וְ אָׁ מַּ ר קָׁ דֹוש קָׁ דֹוש קָׁ דֹוש יְה ָׁו'ה צְ בָׁ אֹות
ְמלא כָׁל הָׁ אָׁ ֶּרץ כְ בֹודֹו .ונרמז ג' פעמים או כלך לדרך זו ,כפירוש רש''י שלמד
קדוש בר''ת ק'ק'ק' ,ואימתי תתקיים נח תורה ,והיא תורה שבכתב ,הרי בני
הנבואה במלואה בזמן שנחזה בג' ישראל הגדילו לעשות שהוגים יומם
פעמים ק' הלא הם כנ''ל קְ נִּ זִּי קינִּ י ולילה גם בתורה שבעל פה .ולכן
וְ קַ ְדמֹונִּ י ,ויתקיים אז הכתוב ְמלא כָּל נתברכו בשש ברכות.
הָּ אָּ ֶּרץ כְ בֹודֹו ,וזה שברך את נח וממנו
הברכה לְ שֵ ם וממנו לאברהם יצחק ועוד ,שבבני נח נאמר ומלְ או אֶּ ת
ויעקב ומהם לכל בני ישראל ,ומלְ ִ֥או הָּ אָּ ֶּרץ .ובבני ישראל וַּתמָּ לא הָּ אָּ ֶּרץ
אֶּ ת-הָּ ָּ ֹֽא ֶּרץ ,עד אשר תמלא הארץ אתָּ ם .שלא רק הם ִּמלְ או את הארץ,
אותם .ואם במצרים נאמר כן ,בארץ אלא גם הארץ מָׁ לְ אָׁ ה מהם .כאדם
הצבי על אחת כמה וכמה. שממלאים את פיו עוד ועוד ואיננו
וכאומרוִּ :מלְ ׂ֥או אֶּ ת-הָׁ ָׁ ָֽׁא ֶּרץ ויחד אתכם רווה.
תתקיים נבואת ישעיהו ְמלא כָּל הָּ אָּ ֶּרץ ולעומקו של מקרא ,ובדרך הרמז,
כְ בֹודֹו. יש לומר שכאן רמז הכתוב על לעתיד
לבוא ,ומלְ או אֶּ ת הָּ אָּ ֶּרץ ,עת יהיו
^^^^ בארץ המובטחת ,ויתמתחו גבולותיה
כארץ הצבי ותמלא הארץ אותם ,ואף
אֲכָ֤ם וְ ח ְּתכֶּםֹ֙ ֹֽי ְה ֶֹּ֔יה עֵַ֚ ל כָּל-חַ יַ ֹ֣ת ומֹור ֶּ
ַ יוסיפו עוד שלש ערי מקלט על הערים
הָּ ֹ֔ ָּא ֶּרץ וְ ַעָ֖ל כָּלֹ֣ -עֹוף הַ שָּ ָּ ָ֑מים ְבכל ֩ האלה ,עת יפלו לפנינו גם הקיני הקנזי
אֲׁשֶֶּׁ֨ ר ּת ְר ּ֧מש ָּ ֹֽהאֲדָּ ָּ ִּ֛מה וֹֽ ְבכָּלְ -דגִ֥י הַ יָּ ָ֖ם והקדמוני .וכדברי המדרש רבה
(בראשית-סדר לך לך-פרשה מד)
ְבי ְֶּד ֶּכִ֥ם נ ָּ ֹּֽתנו( .ט,ב')
אע''פ שהם מעשָּ ו ומעַמֹון ומֹואָּ ב,
כח
לעומקו של מקרא
נח
מהקב"ה. ְבי ְֶּד ֶּכִ֥ם נ ָּ ֹּֽתנו.
ומֹוראֲ כֶּם וְ ח ְּתכֶּם מהקב"הְ ,בי ְֶּדכֶּם
ַ
נּתָּ נו כאומרם ז''ל :הכל בידי שמים חוץ יש לעיין ,לפשוטו של מקרא,
מיראת שמים ,שהיא בידכם. לכאורה חסרה תיבה המקשרת את
ְבי ְֶּדכֶּם נּתָּ נו לכל הפסוק .שהרי
ומֹור ֲאכֶּם
ַ ואשר על כן באומרו אֲכָ֤ם וְ ח ְּתכֶּםֹ֙ ֹֽי ְה ֶֹּ֔יה
ומֹור ֶּ
ַ בתחילה אמר
וְ ח ְּתכֶּם ְבי ְֶּדכֶּם נּתָּ נו ,כוונתו כפולה. וכו' ,ולכן אינו מובן מה היא הברכה
מֹור ֲאכֶּם וְ ח ְּתכֶּם
ַ ְבי ְֶּדכֶּם נּתָּ נו להיות אשר ברך אלקים את נח .האם הברכה
כלפי שמים ,וממילא ְבי ְֶּדכֶּם נּתָּ נו גם ומֹור ֲאכֶּם וְ ח ְּתכֶּם י ְהיֶּה עַּל כָׁל חַּ יַּת ַ היא
מֹוראֲ כֶּם וְ ח ְּתכֶּם על החיות וכו'.
ַ הָׁ אָׁ ֶּרץ וגו' ,או הברכה היא ש ְבי ְֶּדכֶּם
נּתָּ נו כָׁל חַּ יַּת הָׁ אָׁ ֶּרץ.
וכאומרו :כפי יראת שמים שלכם,
שנתנה ְבי ְֶּדכֶּם ,כן ינתנו ְבי ְֶּדכֶּם ור' אברהם אבן עזרא פתר בשני
מוראכם וחתכם על החיות והעופות אופנים .באופן האחד הוסיף את המילה
ודגי הים. כי .כי ְבי ְֶּדכֶּם נּתָּ נו .ולפי זה תהיה
בְ יֶּדְ כֶּם נִּתָׁ נו נתינת טעם ,לברכה
ועל דרך הרמז ִּתדָׁ ֵרש הסמיכות של ומֹור ֲאכֶּם וְ ח ְּתכֶּם יהיה על כל החיות,
ַ
ְבי ְֶּדכֶּם נּתָּ נו ל ְדגי הַ יָּם ,כמין חומר. כי החיות והעופות כולם ניתנו בידכם.
ולומר :שדגי הים בתרגום הם נוני באופן השני פירש האבן עזרא
ַימָּ א .ונוני ימא מרמזים על הנוני"ם ומֹור ֲאכֶּם.
ַ ש ְבי ְֶּדכֶּם נּתָּ נו דָׁ בֵ ק עם
ההפוכים שבפרשת בהעלתך ,לפני ומֹור ֲאכֶּם וְ ח ְּתכֶּם ְבי ְֶּדכֶּם נּתָּ נו
ַ כלומר
ואחרי פרשת ויהי בנסוע הארון .ושם על כל החיות וכו' .ולפי זה ְבי ְֶּדכֶּם נּתָּ נו,
נדרשים הנוני"ם להפסיק בין פורענות ומֹור ֲאכֶּם
ַ הוא חלק מהברכה של
לפורענות .וכפירוש רש"י שםָׁ :עשָׁ ה וְ ח ְּתכֶּם.
לו סימניות מלפניו ומלאחריו לומר
שאין זה מקומו ,ולמה נכתב כאן כדי ולעומקו של מקרא נראה לפרש
להפסיק בין פורענות לפורענות וכו'. מֹור ֲאכֶּם וְ ח ְּתכֶּם על
באופן שלישי ,ש ַ
כדאיתא בכל כתבי הקדש (שבת קטז). מֹור ֲאכֶּם וְ ח ְּתכֶּם
החיות ,מותנה ב ַ
כט
לעומקו של מקרא
נח
ׁשפְך דַ ם הָּ אָּ דָּ ם בָּ אָּ דָּ ם דָּ מֹו ישָּ פְך כי לומר לך ,שכל הבריאה כולה ניתנת
ְבצֶּ לֶּם אלקים עָּשָּ ה אֶּ ת הָּ אָּ דָּ ם (ט,ו') בידי עמלי התורה ,ומתקיים בהם:
ְבי ְֶּדכֶּם נּתָּ נו( .וכאוה"ח הק' עה"פ וישב
בשלח). פר' לאיתנו, הים
בָּ אָּ דָּ ם דָּ מֹו ישָּ פְך .פירש"י בָּ אָּ דָּ ם על ועוד רמז הכתוב ש ְבי ְֶּדכֶּם נּתָּ נו ללמוד
פי עדים .ועל דרך הצח ,תרמוז המלה כל התורה כולה .לכן נסמך לנוני ימא.
בָּ אָּ דָּ ם על שני עדים .שהם שני בני הם הדגים הצוללים במעמקי ים התורה,
אדם .ב' אָּ דָּ ם. מהתנאים ואמוראים ועד אחרון
התלמידים.
ועוד תרמוז המלה בָּ אָּ דָּ ם על כך
שאין בית דין שקול .שאם תצרף ְׁשני ^^^^
בי"ד של כ"ג הרי בי"ד של מ"ו ,ואין
בי"ד שקול ,ובתוספת של דַ יָּן אחד וְ אַ ְך אֶּ ת ד ְמכֶּם לְ נַפְ ׁשתיכֶּם אֶּ ְדרׁש
הוי בי"ד של מ"ז ,גימטרי'ה בָּ אָּ דָּ "ם. (ט,ה')
^^^^ יש לעיין מדוע שינה הכתוב לומר
ד ְמכֶּם בחיריק ולא דַ ְמכֶּם בפתח.
ׁשפְך דַ ם הָּ אָּ דָּ ם בָּ אָּ דָּ ם דָּ מֹו ישָּ פְך.
(ט,ו') ולעומקו של מקרא יש לומר שלא
רצה הכתוב לפתוח פתח לבעל דבר
יש לשאול ,מדוע יכתוב הפסוק דבר לומר דַּ מכם בפתח ,שלא להחזיר
שאינו כפשוטו .והרי אין מקרא יוצא השפיכות דמים שהיתה אצל קין ,לכן
מידי פשוטו. שינה לחיריק שהיא הקטנה שבנקודות.
וכפי שאמרו חז"ל בכמה מקומות,
ולעומקו של מקרא ,ירמוז הפסוק לישנא מעליא נקט.
לכלל של מידה כנגד מידה .וכפי
שאמרו במסכת סנהדרין (לז ):דין
ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב
^^^^
ל
לעומקו של מקרא
נח
עלבונו .ואף כי לא יהיו עדים ,הרי בידי סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו
שמים מסור הדבר .וכנ"ל. וכו'
ועוד י"ל על דרך הצח ,בפירוש ^^^^
ְב ֶּ ֹ֣צלֶּם :צ כנגד שמשביעים אותו
ביצירתו תהיה צדיק ואל תהיה רשע. ְב ֶּ ֹ֣צלֶּם
ל כנגד לימודו ,מה שהקב"ה מלמדו
תורה במעי אמו .ם כנגד ארבעים יום עָּשה אֶּ ת-הָּ אָּ ָּ ֹֽדם
אֱֹלהים ָּ ָ֖
ֹ֔ ֵ֚כי ְב ֶּ ֹ֣צלֶּם
של יצירת הולד .ורוצח זה פגם בכל (ט,ו')
מעשה היצירה האלו .והשחית הצל"ם,
על כן יפרע אלקים ממנו במידת הדין ִּ֚ ִּכי כי ְבצֶּ לֶּם .היא לכאורה נתינת טעם
ָׁשה אֶּ ת-הָׁ אָׁ ָׁ ָֽׁדם.
ֱֹלהים ע ָׁ ָ֖
בְ ֶּ ִּ֣צ ֶּל"ם א ֹ֔ מדוע יומת על פי עדים חיים [ולא
עדויות של עצמים דוממים] ועל פי
ועוד יש ליתן טעם מדוע כאן נאמר דַ יָּנים .ויש להבין נתינת טעם זו.
בְ צֶּ לֶּם אלקים עָּ שָּ ה ולעיל בפרק א
פסוק כז' נאמר בְ צֶּ לֶּם אֱֹלקים בָּ ָּרא. ולעומקו של מקרא יש לומר,
שהרוצח פגם כביכול בצלם אלקים,
ולעומקו של מקרא יש לומר חילק לכן יומת על פי העדים שהם בצלם
הכתוב עשייה לגוף ,ובריאה לנשמה. אלקים ,לפני השופטים הנקראים
אלהים.
וכאן שהרוצח פגע בגופו ,נאמר כִּ י
בְ צֶּ לֶּם אלקים ָּעשָּ ה אֶּ ת הָׁ אָׁ דָׁ ם .ולעיל ועוד אפשר לומר שהוא נתינת
במעשה הבריאה נאמר בְ צֶּ לֶּם אֱֹלקים טעם למדה כנגד מדה האמורה לעיל.
בָּ ָּרא אתֹו ָׁזכָׁר ונְקֵ בָׁ ה בָּ ָּרא אתָּ ם .נאמר ומדה כנגד מדה תפעל עתים לזכות
אתֹו ונאמר אתָּ ם .שהמחבר ביניהם, במידת הרחמים ,ועתים לחובה במידת
בין איש ואשתו ,הם שרש נשמה הדין הנקראת אלקים .הרוצח פגם
אחד שיש להם ,ואותו שרש הוא מרוח כביכול בצלם אלקים של חבירו ,תבוא
ה' .וכפי שאמרו [קידושין ל ].ג' מידת הדין של צלם אלקים ותתבע את
שותפים באדם .אביו ואמו והקב''ה.
לא
לעומקו של מקרא
נח
יש ליתן את הדעת מאי ְוראיתיהָּ ובזה הם שונים משאר החיות
שאמר הקב''ה ,והרי הקב''ה הוא והבהמות .ואשר על כן נאמר במעשה
שעשאה .אלא י"לְ ,וראיתיהָּ כמו ֱֹלהים בָּ ָּ ֹ֣רא א ָ֑תֹו זָׁכָׁ ׂ֥ר
הבריאה בְ ֶּ ׂ֥צלֶּם א ִּ ָ֖
וירא אלקים כי טוב .כבר מאז בריאת ונְקֵ ָׁבָ֖ה בָּ ָּ ִ֥רא א ָּ ֹֽתם.
העולם ְראיתיהָּ להיות אות הברית
לסימן טוב. שכל אחד ונשמתו הוא ,לכן נאמר
בָּ ָּ ֹ֣רא א ָ֑תֹו ושניהם יחד ושרש נשמתם
ועוד י"ל על דרך אל תקרי .אל תקרי אחד המקושר לבורא האחד והמיוחד.
ראיתיה אלא הֶּ ְראֶּ תיהָּ .הראתיה לכן נאמר בָׁ ָׁ ׂ֥רא א ָּ ֹֽתם.
לבריות .ומה שאמר בלשון וראיתיה
לְ שַּ בֵ ר את האזן. ^^^^
יתי א ְּת ֶּכָ֑ם
ַאֲני הנְ נִ֥י מ ִּ֛קים אֶּ תְ -בר ָ֖ ו ֶ֕
יכם (ט,ט').וְ ֶּ ֹֽאת-ז ְַרע ֲֶּכָ֖ם ַ ֹֽאחֲר ֶּ ֹֽ
^^^^
וַאֲ ני הנְ ני .כאן רמז לשם השולט
וְ הָּ ֶָּ֕יה ְב ַ ֹֽענְ נִ֥י עָּנָּ ַָ֖֖ן עַ ל-הָּ ָּ ָ֑א ֶּרץ וְ נ ְראֲ ָּ ִ֥תה
בחדש חשון וההי היוצא מר"ת ו ְדבַּ ש
הַ ֶּ ָ֖קׁשֶּ ת בֶּ עָּ ָּנַֹֽ֖ן (ט,יד')
הַ יֹום הַ זֶּה יְ הו"ה [דברים כו,טז'] כמובא
כאן הודיע הכתוב שאין לתת טעם בתיקוני הזהר הק' .כן נרמז שם ק' זה
טבעי לתכונת הקשת הגם שתבוא בעת כאן ,כיצד :ואני הנני ר"ת ו"ה ובמילה
יהיו שמש ומים יחדיו ,לא זאת הקשת הננ"י ה' בתחילה וי' בסוף .והיינו
של אות הברית .כי קשת אות הברית והה"י.
תבוא ברצונו .לכן אמר ְב ַ ֹֽענְ נִ֥י עָּ נָּ ַָ֖֖ן.
^^^^
לומר לך שאין כאן גילוי חוץ מרצון וְ הָּ יְ תָּ ה הַ קֶּ ׁשֶּ ת בֶּ עָּ נָּן ְוראיתיהָּ לזְכר
ה' .אלא גילוי שכינה יש כאן ,ואשר ְברית עֹולָּם( .ט,טז)
על כן אמרו (שו''ע סימן רכ''ט) לא
לב
לעומקו של מקרא
נח
ׁשר עַ ל-
שר אֲ ֶּ ִ֥
נֶּ ֹ֣פֶּׁש חַ ָֹּ֔יה ְבכָּל-בָּ ָּ ָ֖ להתבונן בקשת יתר על המידה אלא רק
הָּ ָּ ֹֽא ֶּרץ (ט,טז') לראותה כדי ברכה.
כאן רמז הכתוב על מלכויות ,זכרונות ולעומקו של מקרא ועל דרך הרמז
ושופרות. ְב ַ ֹֽענְ נִ֥י מלשון לְ ה ָּענֹות יֵאָׁ מֵ ר:
ַּלעֲנֹות כשארצה לתפילותיכם.
לזְכרֹ֙ היינו זכרונות. לתפילותיכם ,אַּ ְראֶּ כֶּם הקשת בענן.
ויהיה ָּענָּ ַָ֖֖ן מלשון עֲננו.
ֶּ ָ֖קׁשֶּ ת היינו שופרות .והוא ר"ת קול
של תרועה .והקשת כפופה כשופר ויהיה נרמז בדברי יעקב אבינו שאמר
(בראשית מח,כב') ַּואֲנִּ י נָׁתַּ ִּ ָֽׁתי לְ ָך ְשכֶּם
להיות כל השומע אותו נשבר לבו
אַּ חַּ ד עַּל-אַּ חֶּ יָך אֲשֶּ ר לָׁקַּ חְ ִּתי ִּמיַּד ָׁ ָֽׁהאֱמ ִּרי
בקרבו ,כ בראותו את הקשת ישבר לבו
בקרבו מעצמת גילוי השכינה. ובקַ ְׁש ֹּֽתי .ותרגם אונקלוס שם בְ חַּ ְרבִּ י ְ
ובבָּ עותי. מלשון בַ קָּ ׁשָּ תי :ב ְצלֹותי ְ
אֱֹלהים וביןֹ֙ ָּכל-נֶּ ֹ֣פֶּ ׁש
ומה שאמר ֹ֣בין ֹ֔ הכתיב הקשת בלשון בקשה.
חַ ָֹּ֔יה אלו מלכויות.
ועוד יהיה נרמז על דרך הסוד ,במה
ועוד על דרך הרמז ,קש"ת ,בראשי שאמר וְ הָּ ֶָּ֕יה .וְ הָּ ֶָּ֕יה בְ ַּ ָֽׁענְ ִּנׂ֥י עָׁנָׁ ַָ֖֖ן ,שהוא
לשון הוי''ה ,מידת הרחמים העונה בעת
תיבות קשר של תפילין ,קבלתה של
רצון .הוא שם ה' השולט בחדש תשרי
תורה .קידוש של שבת .שבזכות כל חדש הרחמים והסליחות ,היוצא מן
אלו מתקיים העולם .כפי שבאה הקשת הפסוק (בראשית יב ,טו') בסופי תיבות:
להודיע לעולם.
ַו ְיִּראו אתָׁ ּה שָׁ ֵרי פ ְַּרעה .לכן הקדים
ואמר בענני.
^^^^
^^^^
ַויָּחֶּ ל נחַ איׁש הָּ אֲ דָּ מָּ ה וַיטַ ע כ ֶָּּרם
(ט,כ') ויחל לשון חולין ,לשון התחלה,
יתיהָּ לזְכרֹ֙
וְ הָּ יְ ָּ ִ֥תה הַ ֶּ ָ֖קׁשֶּ ת ֶּ ֹֽבעָּ נָּ ַָ֑֖ן ְורא ֹ֗
ולשון לָּחול .כמו ברכות יחולו על
אֱֹלהים וביןֹ֙ כָּל-ֹ֔ ְב ֹ֣רית עֹו ָֹּ֔לם ֹ֣בין
ראשו.
לג
לעומקו של מקרא
נח
וַי ְִׁ֥ש ְּת מן-הַ יַ ַָ֖֖ין וַי ְׁש ָּכָ֑ר וַי ְתגַ ָ֖ל ְב ִ֥תֹוְך ורצה לומר בזה שהתחיל עניני
אָּ הֳֹלֹֽ ה( .ט,כא') החולין בעולם ,וְ הֶּ ֱח ָּלה הַ חֹול על
הקדש.
לית מילתא דלא רמיזי באורייתא.
לעומקו של מקרא ,ירמזון ִּאלֵין ִּמ ַּליָׁא וממנו למדו דור הפלגה שנאמר (יא,ו')
לנס פורים שנתברכו בו בני ישראל וְ זֶּ ָ֖ה הַ ח ָּ ֹ֣לם ַלע ֲָ֑שֹות .וההבדל בין דור
מתוך קלקולו של אחשורוש ביין. הפלגה לנח שנח היה הראשון להתחיל
כיצד: חולין כיחיד .ודור הפלגה היו
וַי ְִׁ֥ש ְּת אותיות ַו ְׁשּתי. הראשונים להתחיל חולין ברבים.
מן-הַ יַ ַָ֖֖ין אותיות הָּ מָּ ן.
וַי ְׁש ָּכָ֑ר רמז לאחשורוש. וכי תימא והרי היו דורות קודמים לנח
שנאמר בהם (בראשית ד ,כו') ולְ שֵ ת
וַי ְתגַ ָ֖ל רמז למגילה
גַּם-הוא יֻּלַּד-בֵ ן וַּיִּקְ ָׁרא אֶּ תְ -שמֹו אֱנֹוש אָׁ ז
וכן רמז למרדכי
ְהו''ה ,ופירש רש''י הוחַ ל לִּ קְ רא בְ שֵ ם י ָׁ ָֽׁ
אשר הָּ גְ ָּלה עם הגולה.
אז הוחל .לשון חולין ,לקרא את שמות
האדם ואת שמות העצבים בשמו של
וכאומרו ,כשם שנתברך שֵ ם
הקב"ה ,לעשותן אלילים ולקרותן
מקלקולו של נח ביין ,כן נתברכו
אלהות:
ישראל מקלקולו של אחשורוש ביין.
יש לומר ההבדל שהדורות שנאמר
^^^^ ְהו''ה ,גם בהם אָׁ ז הוחַּ ל לִּ קְ רא בְ שֵ ם י ָׁ ָֽׁ
הם היו יחידים ,אלא שנודעו
ַוי ְַרא חָּ ם אֲ בי כְ נַעַן את עֶּ ְרוַת אָּ ביו ברשעותם .אבל נח היה כביכול איש
ַויַגד ל ְׁשני אֶּ חָּ יו בַ חוץ (ט ,כב') סודו של הקב"ה .והיה הוא הנקרא איש
צדיק תמים מתעסק בחולין .לכן נחשב
יש ליתן טעם לאומרו בחוץ .וכי מה לו שהיה הראשון שהחל להחיל חולין
לי היכן היו .ופירש הרמב''ן והנה בעולם .ולעומתו אברהם שהיה הראשון
החטא שראה חם ערות אביו ולא נהג בו לקדש שם שמים לעין כל.
כבוד שהיה ראוי לו לכסות ערותו
^^^^
ולכסות קלונו שלא יגידנו גם לאחיו
לד
לעומקו של מקרא
נח
עליו שינוס החוצה ,לשוק ולא יחטא והוא הגיד הדבר לשני אחיו בפני רבים
לאלקים. להלעיג עליו וזה טעם "בחוץ" וכן
תרגם אונקלוס "בשוקא" וטעם וידע
ובמדרש פליאה מובא שהציצית היא את אשר "עשה לו" שגלה חרפתו
בגדי החמודות שלקח יעקב מעשו לרבים .עכ''ל.
שלקח מנמרוד שלקח מאדם הראשון,
היא הנקראת כתנות אור באל''ף ,כפי ולעומקו של מקרא ועל דרך הצח ,יש
שכתב ר' מאיר בתורתו .ויעקב לבשם לומר שתרמוז הפרשה לתוקף מצות
בעת אשר קבל ברכת אביו יצחק ,ונתנה הציצית .שלכן צִּ יוַּנו הבורא ית'
ליוסף. ְוראיתֶּ ם אֹותֹו ,לתקן כל ְר ִּאיֹות
האסורות .וְ ׁשם שנזהר ביותר לכסות
ְוראה מה בין יוסף לְ חָׁ ם .יוסף יצא אביו בכבוד ונמנע ביותר מלראות
השוקא לפני העבירה ,וינס מפניה .וחם בקלקלתו ,בזה זכה כפירוש רש''י
יצא השוקא אחרי העבירה באביו, לכיסוי של כבוד ,וזכו בניו לטלית של
כמתגאה במעשיו .ואשר על כן נתקללו ציצית .וכמבואר לקמן.
כנען וחם ,ולעומתם שם ויפת נתברכו,
שתיקנו חרפת אביהם. ולכן הדגיש הכתוב לִּ ְשנֵי אֶּ חָׁ יו בַ חוץ.
רמז למצות הציצית שתכליתה להיות
ועוד יש ליתן טעם מדוע יתקלל כנען. בחוץ .לקיים ְוראיתֶּ ם אֹותֹו .וגם
והרי אביו חם עשה מה שעשה ולא הוא. להסוברים שיש להסתיר את החוטים
ורש''י פירש בשם רבותינו מהמדרש על פי הסוד ,על כל פנים יהיה מסתכל
רבה כנען ראה והגיד לאביו לכך הוזכר בהם בעת הברכה ,כתרגום יונתן בן
על הדבר ונתקלל. עוזיאל.
ולעומקו של מקרא יש לומר שכנען ואונקלוס תרגם בַ חוץ ְבׁשוקָּ א .וירמוז
לא נמנע מלראות את זקנו בקלקלתו, ליוסף הצדיק שהשאיר בגדו בידה של
ולכן נתקלל .ויש לשאול ,והרי מעשה אשת פוטיפר וינס ויצא החוצה ,ותרגם
חם באביו חמור יותר ,אלא קללת הבן אונקלוס גם כאן ְבׁשוקָּ א .שמתוך
כמוה כקללת האב ,ובקללתו כלל קללת ששמר על מצות הציצית ,שמרה היא
לה
לעומקו של מקרא
נח
מראש .אשר בעת השתכר נח ונתגלה שניהם .ומדה טובה מרובה ,ברכת
קלונו ,באו שם ויפת להציל כבודו של הבנים כמוה כברכת האבות ,ובברכתם
אביהם ,שנתבזה על ידי חם אחיהם. של הבנים נכללים אבותיהם .כברכת
וְ שָׁ ם נאמר :וַיקַ ח ׁשם ָּויֶּפֶּ ת אֶּ ת- יעקב לאפרים ומנשה ,ויקרא בהם שמי
הַ ש ְמלָּה ַויָּשימו עַ לְׁ -שכֶּם ְׁשניהֶּ ם ושם אבותי.
עֶּרוַת אֲביהֶּ ם וַיֹֽלְ כו אֲח ַרנית וַיְ כַּסו את ְ
עֶּרוַת אֲביהֶּ ם לא ופְ ניהֶּ ם אֲח ַרנית וְ ְ וזה שנאמר וַּיִּקַּ ֩ח שֵֶׁ֨ ם ָׁו ֶֶּ֜י ֶּפת אֶּ ת-
ָּר ֹֽאו. ֵיהם
הַּ ִּש ְמ ִָּׁ֗לה ַּוי ֶׁ֨ ִָּׁשימוּ֙ עַּלְ -שכֶּ ִּ֣ם ְשנ ִ֔ ֶּ
(ט,כג') ופירש''י שם ויקח שם ויפת.
מפרש רש"י :פרק ט' פס' י"ח :ויקח ויקחו אין כתיב כאן אלא וַיקַ ח ,לימד
שם ויפת .אין כתיב ויקחו אלא ויקח, (ב"ר לו ,ו ).על שם שנתאמץ במצוה
לימד (ב"ר לו ,ו ).על שם שנתאמץ יותר מיפת ,לכך זכו בניו לטלית של
במצוה יותר מיפת ,לכך זכו בניו לטלית ציצית .וכמפורש לקמן בענין גוג ומגוג:
של ציצית ,ויפת זכה לקבורה לבניו,
שנאמר אתן לגוג מקום שם קבר וְ הָּ יָּה בַ יֹום הַ הוא אֶּ ּתן לְ גֹוג ְמקֹום
(יחזקאל לט ,יא.). ׁשָּ ם קֶּ בֶּ ר ְבי ְש ָּראל וגו' וְ קָּ ְברו ׁשָּ ם
יוצא איפוא ששם ויפת זכו במדה כנגד אֶּ ת גֹוג וְ אֶּ ת כָּל הֲמֹונה וְ קָּ ְראו גיא
מדה לכיסוי של כבוד .הם כיסוהו הֲמֹון גֹוג :וקְ בָּ רום בית י ְש ָּראל
בכיסוי של כבוד שלא יתבזה ,לכן יזכו לְ מַ עַן טַ הר אֶּ ת הָּ אָּ ֶּרץ ׁש ְבעָּה
לכיסוי של כבודׁ .שם ,יזכו בניו לטלית חֳדָּ ׁשים( .יחזקאל ,לט,יב)
של ציצית ,ויפת יזכו בניו שיכסו את
גוג ומגוג וכל חילותיו בעפר ,לאחר ויש להבין על מה ולמה נצטוו בני
מלחמת גוג ומגוג. ישראל לקבור את גוג שבעה חדשים.
ורש"י נתן טעם מדוע שפר חלקו ואם תאמר כדי לטהר את הארץ ,מדוע
של שם ,יותר מיפת .שהרי שניהם יהיה מוטל דוקא על ישראל .והרי בימי
נתאמצו במצוה .אלא ששם נתאמץ גוג ומגוג יהיו הכל לעבדים לישראל.
יותר .שנאמר וַיקַ ח ׁשם ָּויֶּפֶּת אֶּ ת- ויש לומר שמזמן נח כבר נצטוו
הַ ש ְמלָּה ,פרסם הכתוב את שם לפני על הדבר ,כפי שמביא רש"י בפירושו
יפת .ועוד שכתוב ויקח ולא ויקחו. עה"ת .והיא תכנית של קורא הדורות
לו
לעומקו של מקרא
נח
לֹו הַּ קָׁ דֹוש בָׁ רוְך הוא אַּ ְת אֲמַּ ְר ְת ִּאם כלומר שהאחד נתאמץ יותר ואיזה הוא
ִּמחוט ,חַ יֶּיך ׁשֶּ אֲ ני נֹותן לְ בָּ נֶּיך מ ְצוַת זה שם שכתוב ראשונה .וַיקַ ח ׁשם .לכן
ציצית ,הֵ יְך מָׁ ה דְ אַּ ְת אָׁ מַּ ר (במדבר טו, מבני בניו של שם יזכו לכיסוי של כבוד
לח) :וְ נ ְָׁתנו עַּל צִּ יצִּ ת הַּ ָׁכנָׁף פְ ִּתיל ְת ֵכלֶּת, בחייהם ,בתפילה ,היא הטלית של
ומתַּ ְרגְ ִּמינַּן חוטָּ א ד ְתכֶּלְ ּתָּ א.ְ ציצית ,וגוג ומגוג מצאצאיו של יפת
יזכו לכיסוי של כבוד לאחר מותם,
היוצא איפוא ,שמצות טלית שהיא לקבורה.
בגד של כבוד ,ניתנה לבני שם .ועדיין
איני יודע כביכול מי יקבלנה .וכאשר ועל כך יש לשאול ,והרי יש לפניו
בא אברהם ואמר אם אקח מחוט וגו' יתברך דרכים רבות לזכות את ברואיו.
ולא תאמר אני העשרתי את אברם, ומדוע יבחר ליפת דוקא לזכותו במותו,
נבחר אברהם אבינו מכל צאצאי שם ולא בחייו .ויש לומר ,על דרך מה
להיות זוכים בטלית עם ציצית. שהכתיב בתורה וחי בהם .שהמצוות
נתנו לחיות בהם .ושם נתאמץ במצות
ודייקא נמי ברש"י כדלעיל ,על כיבוד אב ,ולכן זכה בחייו לטלית נאה
שם שנתאמץ במצוה יותר מיפת ,לכך לבני בניו ,הם עם בני אברהם .ויפת
זכו בניו לטלית של ציצית .והיינו, שנתאמץ פחות במצוה יזכה במותו
שעל ידי שם זכו לטלית בלבד .והיא בלבד לכיסוי של כבוד והוא להיקבר,
של ציצית ,אבל עדין ללא ציצית. שתכסהו האדמה ולא יהיה לבזיון.
ובציצית עצמה זכו רק בבא אברהם,
ובזכות שאמר אם אקח מחוט וגו' ,זכו ועדַ ין יש לשאול ,והרי בנים רבים היו
בזכותו לפתיל תכלת הוא הציצית לשם ,וממנו עממים רבים ,ומנין שיזכו
להיות על הטלית שניתנה להם על לטלית דוקא בני אברהם ,אלא יש
ידי שם. לומר על פי המדרש רבה( ,בראשית,
פרשיה מג ,ט') שכאשר אמר אברהם
ולעומקו של מקרא יש לומר, למלך סדום (בראשית יד ,כג') אם-
שבזכות הכיסוי כבוד של הציצית, מחוטֹ֙ וְ ַעֹ֣ד ְש ֹֽרֹוְךַֹ֔ -נ ַעל וְ אם-אֶּ ַ ָ֖קח מכָּל-
וציצית דומה לרקיע ,זכו אחרי כן כל ֱׁש ְרּתיאמר ֲאנָ֖י הֶּ ע ַ ִ֥ ֲאׁשֶּ רָ֑ ָּ -לְך וְ ֹ֣לא ת ֹ֔ ַ
עם ישראל על ידי אהרון גם לכיסוי אֶּ ת-אַ ְב ָּ ֹֽרם אָׁ מַּ ר ִּרבִּ י אַּ בָׁ א בַּ ר מַּ מָׁ ל אָׁ מַּ ר
לז
לעומקו של מקרא
נח
אזי שלום יהיה לו .ודוד המלך ראה כבוד של ענני כבוד .כי אהרון הכהן
לתקן את הדבר הזה משרשו לכן אמר נתכהן בבגדי כבוד ,של כהונה ,ולכן
בני אבשלום בני בני וגו' שמונה ראוי שיהיו ענני כבוד על ידו .וכל
פעמים ,להעלותו ולהחזירו לשרשו. היקר הזה על ידי התאמצות במצות
ואמרו בגמ' (סוטה י' עמ'ב') שבע כיבוד אב ,שהיא דוגמא לכיבוד
פעמים להוציאו מגיהנום ,ופעם שמינית אבינו שבשמים .ויפת שלא נתאמץ
י"א להביאו לעולם הבא .כלומר במצוה זכה לכיסוי הקבר .ויש לומר
להחזירו לשרשו .ויש לומר שעל ידי שלכן קוראים את קבורת גוג בסוכות.
תפילת דוד המלך ,החזירו לשרשו של שעל ידי כך מתבררת מתנת קורא
אברהם אבינו שאמר ליצחק הנני בני, הדורות מראש לבני בניהם של שם
ונאמר גם שם בני ,בני ,שבע פעמים. ואברהם ,בעודנו יושבים תחת צילא
דמהימנותא היא כיסוי כבוד זכר לענני
יש מקרא ולעומקו של הכבוד .ולכן נקראת סוכה כך ,מלשון
לומר ,שלכן נצטוו ישראל לקבור את כיסוי.
גוג שבעה חדשים .שעל ידי התאמצות וחז"ל רמזו לזה במסכת ברכות,
בקבורתם ,שבעה חדשים ,מעלים גם (דף י' עמ'א) למה נסמכה פרשת
הם שבע פעמים את מצות כיבוד אב. אבשלום לפרשת גוג ומגוג שאם יאמר
לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו
^^^^ [והכוונה לגוג ומגוג שבא למרוד
בהקב"ה] אף אתה אמור לו כלום יש בן
וְ זֶּה הַ חלָּם שמורד באביו ,אלא הוה [שכך היה עם
אבשלום שמרד באביו] הכא נמי הוה
ו ַֹ֣יאמֶּ ר יְ ה ֹ֗ ָּו'ה ֹ֣הן ַעָ֤ם אֶּ חָּ דֹ֙ וְ שָּ ָּפָ֤ה כלומר כך יהיה בגוג שימרוד ברבו.
אַ חַ תֹ֙ לְ ֻכ ָֹּ֔לם וְ זֶּ ָ֖ה ַ ֹֽהח ָּ ֹ֣לם ַ ֹֽלע ֲָ֑שֹות
כאן גילה הכתוב ,על ידי אבשלום,
ׁשר ָּיַֹֽ֖ז ְָ֖מו
וְ עַ ּתָּ הֹ֙ ֹֽלא-יבָּ ֹ֣צר מהֶֹּ֔ ם ִּ֛כל אֲ ֶּ ִ֥
שכל מה שגוג מורד ברבו כבר נמצא
ַ ֹֽלע ֲֹֽשֹות (יא,ו')
בשרשים של זלזול בכיבוד אב על ידי
יפת מאבותיו .ושמו מוכיח עליו ,אב-
שלום .שאם בן יכבד אב ועבד אדוניו,
לח
לעומקו של מקרא
נח
כקלקולו של נח בא מן היין ,ועתה לא וְ זֶּה הַ חלָּם ַלעֲשֹות.
יבָּ צר מהם בציר הענבים לעשות מהם יש ליתן טעם מאי וְ זֶּה ומאי הַ חלָּם.
יין לקלקול .וזה שפירש"י (ט,כ') שהיה
לו לעסוק תחילה בנטיעה אחרת, ולעומקו של מקרא יש לומר ,וְ זֶּה
שאינה מביאה לידי קלקול. הכוונה לנח שנאמר בו ֶּזה ינחמנו.
הַ חלָּם שלמדו כולם מנח שנאמר בו
ַו ֲהוי ָּנן בָּ ּה ,מאי נטיעה אחרת .מובא וַיָּ ִ֥חֶּ ל ָ֖נחַ ֹ֣איׁש ָּ ֹֽהאֲדָּ ָּ ָ֑מה וַי ַ ָ֖טע ָּ ֹֽכ ֶּרם
במדרש ב"ר נטיעה שאין עמה תקלה, (ט,כ') ופירש"י שם עשה עצמו חולין.
כגון עץ הזית ,שלא נשטף במבול. והתחילו כולם לעשות חולין בעולם
כמוהו .ויהיה הַ חלָּם לשון התחלה.
ולעומקו של מקרא יש לומר עוד,
מאי נטיעה שאין עמה תקלה ,נטיעת עץ ואשר על כן ,יש לומר כאן למדה
חיים היא למחזיקים בה ותומכיה התורה כלל גדול בהשגחת השם
מאושר .וכן נטיעת האמונה ,לספר בעולם בענין הכל צפוי והרשות
בשבחי ה' והשגחתו אשר הנהיג את נתונה .שאע"פ שהכל צפוי ,עדיין
התיבה ,וכו' .שהיא נטיעה שאין עמה הרשות נתונה לאדם .אבל רק להתחיל
תקלה. את המעשה .שנאמר הַ חלָּם .כי סופם
^^^^ שורם ,אלא רק של המעשים מי ְי ֵ
הקב"ה יודע תעלומות.
וַיָּ ִ֥מָּ ת ֶּ ָּ֖ת ַרח ְבחָּ ָּ ֹֽרן( .יא,לב)
וזה שסיים הפסוק וְ עַ ּתָּ הֹ֙ ֹֽלא-יבָּ ֹ֣צר
פירש רש''י ְבחָּ ָּ ֹֽרן הנו"ן הפוכה,
ׁשר ָּיז ְָ֖מו ַ ֹֽלע ֲֹֽשֹות .ופירש"י
מהֶֹּ֔ ם ִּ֛כל ֲא ֶּ ִ֥
לומר לך עד אברם חרון אף של מקום.
בתמיהה ,יבצר לשון מניעה .וכאומרו,
ובמסורה לאחת השיטות,
האם יחשבו שאין מונע מהם והרי
נכתבת הנון כך:
ההשגחה המניעה את כל העולמות,
כשרגל הנון לא באמצע ראשה אלא היא תמנע מהם.
כאילו התרחקה שמאלה והראש נוטה
ועל דרך הצח ,אפשר לומר לא יבָּ צר
ימינה .ועל דרך הצח :הגבורה
מהֶּ ם גם בניחותא .שכל קלקולם
לט
לעומקו של מקרא
נח
שנא' לאברהם וְ אַּ תָׁ ה תָׁ בֹוא אֶּ ל אֲ בתֶּ יך והדינים המרומזים בשמאל התרחקו,
בְ שָׁ לֹום .ובזה סר חרון אף של מקום. וראש הנון נוטה ימינה לכיוון קו החסד,
ומרמז על אברהם עמוד החסד הממשיך
^^^^ לָׁעֹולָׁם חסדיו של מקום .וגם לסוברים
הפוכה ממש כזה:
להפטרת נח
יש לומר על דרך הצח ,שהתהפך
ישעיהו ,מפרק נד א' עד פרק נה
החרון אף להיות רחמים ,כהתגלות
ה'
אברהם שהוא גימטריה ''רחם'' ,ועל ידו
בביאור ההפטרה
נפלה מידת הכעס ,לא תוסיף קום,
ושייכותה לפרשה להוסי רחמים בעולם בזכות אברהם על
{נד,ט'} כי מי נחַ זאת לי אֲ ׁשֶּ ר עמו ישראל.
נ ְׁשבַ עְ ּתי מעֲבר מי נחַ עֹוד עַ ל הָּ אָּ ֶּרץ
ועוד יש לומר כי ה"נון" הפוכה כנונים
מובא באבודרהם בספרו על תקנות ההפוכים משני עברי פרשיית "ויהי
ההפטרה ,כי מימי גזירות היוונים שלא בנסוע הארון" המפסיקים בין פורענות
לקרוא בתורה ,קבעו להם לישראל
לפורענות [מסכת שבת קט"ז ,]:כן כאן
לקרוא בנביא בעניין שיש בו שייכות
הנון הפוכה לומר לך שעד כאן חרון אף
לפרשה .וכן קבעו להם לישראל
של מקום.
בפרשת נח לקרוא בישעיהו ,מפרק
נד פסוק א ,עד פרק נה פסוק ה .ובו
שתי הפטרות שניתקנו לקרותן גם ובמדרש רבה (פרשה לח) ,מובא,
בשבע דנחמתאָּ :רני עֲקָּ ָּרה לא ָּילָּדָּ ה, אָׁ מַּ ר ִּרבִּ י אַּ בָׁ א בַּ ר ָׁכ ֲה ָׁנא ,כָׁל ִּמי שֶּ נִּכְ פַּל
וכן עֲניָּה סע ֲָּרה לא נֻחָּ מָּ ה .ושייכותן ְשמֹו יֵש לֹו חֵ לֶּק לָׁעֹולָׁם הַּ זֶּה וְ לָׁעֹולָׁם
לכאורה לפרשת נח ,הוא הפסוק הַּ בָׁ א ,ועוד שָׁ ם שעשה תרח תשובה
{נד,ט'} כי מי נחַ זאת לי אֲ ׁשֶּ ר שנא' לאברהם וְ אַּ תָׁ ה תָׁ בֹוא אֶּ ל ֲאבתֶּ יך
נ ְׁשבַ עְ ּתי מעֲבר מי נחַ עֹוד ַעל הָּ אָּ ֶּרץ בְ שָׁ לֹום.
ומגְ עָׁר בָׁ ְך.
נִּשבַּ עְ ִּתי ִּמקְ צף ָׁעלַּיְִּך ִּ
כֵן ְ
ומובא במלבי''ם [ביאור העניין] כי מי ועוד ירמוז לכך שעשה תרח תשובה,
נח זאת לי ,אומר כמו שנשבעתי בימי כמובא במדרש רבה (פרשה לח),
מ
לעומקו של מקרא
נח
במשמעות של "כימי" ,כלומר כבימיו נח שלא אביא מבול לעולם ,כי חסתי
של נח ,וגם במשמעות של מי המבול. על העולם כולו שלא תאבד ,כן את
וכבימיו של נח עת נשבע שלא יביא עוד חשובה בעיני ככלל העולם,
מי מבול ,כן יקיים שבועתו לכנסת והאפשריות שאקצוף עליך הוא קשה
ישראל לעתיד לבוא ,שלא יקצף ולא בעיני כאילו הבאתי מבול מים לשחת
יגער בה וכפי שממשיך ואומר: כל בשר ,ואחר שנשבעתי מעבור מי נח
לֹומי לא
וְ חַּ ְס ִּדי מֵ ִּאתֵ ְך לא יָׁמוש ובְ ִּרית ְש ִּ עוד ,כן נשבעתי שתי שבועות .א.
מקצף עליך על ידי עוונך ,ב .ומגער
תָׁ מוט אָׁ מַּ ר ְמ ַּרחֲמֵ ְך יהו'ה.
בך להגלותך .
ועל דרך הצח אומר הנביא כִּ י מֵ י נחַּ
ובשימת לב בזה הפסוק ,לכאורה יש
זאת לי ,מאי זאת ,על דרך הפשט זאת
לשאול :בשלמא חציו הראשון של
השבועה שנשבעתי על מי המבול
הפסוק קשור לפרשה :כִּ י מֵ י נחַּ זאת לִּ י
אקיימנה ,ולעומקו של מקרא אמר זאת נִּשבַּ עְ ִּתי מֵ עֲבר מי נחַ עֹוד עַּל אֲשֶּ ר ְ
היא כנסת ישראל אשר מובטחת הָׁ אָׁ ֶּרץ ,אלא חציו השני ,שהוא הבטחה
ועומדת עוד מימיו של נח ,וזה אומרו כִּ י נִּשבַּ עְ ִּתי
לכנסת ישראל לעתיד לבוא ,כֵן ְ
נִּשבַּ עְ ִּתי ִּמקְ צף
מֵ י נחַּ זאת לי ,ולכן כֵן ְ ומגְ עָׁר בָׁ ְך ,יש להבין מה ִּמקְ צף ָׁע ַּליְִּך ִּ
ומגְ עָׁר בָׁ ְך .וכשם שנשבע ָׁע ַּליְִּך ִּ שייכותו לפרשת נח.
להמשיך קיומו של העולם ,מנח ועד
ולעומקו של מקרא יש לומר ,כי
אברהם ומאברהם דרך יצחק ויעקב עד
קורא הדורות מראש ,בהצילו את נח
דורות אחרונים של קץ הימין ,וקיים וכל אשר עמו בתיבה ממימי המבול,
שבועתו ,כן מבטיחם הנביא כי יבואו הכין כבר מבראשית את הנחמה
ימים בצוק העתים ,דור דור ומצוקתו, לכנסת ישראל לעתיד לבוא,
דור דור וגאולתו ,כי יבואו ימים להבטיחם כי יקיים שבועתו כפי
ויזדקקו ישראל לנבואה זו ,ואשר היא שקיים לנח וכל הבאים עמו לתיבה
תהיה חלק מן הנחמות שבהן ינחם ה' ולכל הדורות אחריו "כי מֵ י נח זאת
לי" ,וכי קיומו של העולם תלוי הוא
את כנסת ישראל .ושבועת ה' לנח
בקיומה של כנסת ישראל.
תעמוד לישראל בימים קשים לְ עֵד,
להתעודד ָׁלעַּד ,ולהתמלא בתקווה ובאומרו כי מי נחַ זאת לִּ י ,יתנבא
שיבואו ימים טובים מאלה אשר הם הנביא בלשון נופל על הלשון
חווים בזמנים קשים .ככתוב{ :ז} בְ ֶּרגַּע כמשמעות כפולה ,ויהיה כי מי גם
מא
לעומקו של מקרא
נח
וזה שמובא במדרש רבה ,אָׁ מַּ ר ַּרבִּ י קָׁ טן ֲעזַּבְ ִּתיְך ובְ ַּרח ֲִּמים גְ דלִּ ים אֲקַּ בְ צֵ ְך:
לֵוִּ י בְ כָׁל מָׁ קֹום שֶּ ֶּנאֱמַּ ר אֵ ין לָּׁהֲ ,הוָּה לָּּה. {ח} בְ שֶּ צֶּ ף קֶּ צֶּ ף הִּ סְ תַּ ְר ִּתי ָׁפנַּי ֶּרגַּע ִּממֵ ְך
[כלומר בסופה היה לה] .ו ְַּתהי שָּ ָּרה ובְ חֶּ סֶּ ד עֹולָׁם ִּרחַּ ְמ ִּתיְך אָׁ מַּ ר ג ֲאלְֵך
עֲקָּ ָּרה אין לָּּה ָּולָּד[ ,ובסופה] ֲהוָּה לָּּה, יהו'ה ,:והדרגה גבוהה זאת של הצלה
וַה' פָּקַ ד אֶּ ת שָּ ָּרה .זה שנאמר ָּרנִ֥י וישועה מן השמים ,בימי נח כן תהיה
עֲקָּ ָּ ָ֖רה ֹ֣לא י ָּ ָָּ֑לדָּ ה פ ְצ ֶׁ֨חי רנָּ ָ֤ה וְ צַ הֲליֹ֙ וגו'. כעין זאת הצלתם של ישראל בכל דור
ודור .ואשר על כן נשבע על הדבר הזה
ומסיים המדרש ,צִּ יֹון הִּ יא ד ֵרש אין לנח{ :ט} כִּ י מֵ י נחַּ זאת לִּ י אֲשֶּ ר
לָּּהַ ,ו ֲהוָּה לָּּה (ישעיה נט ,כ) :ובָּ א נִּשבַּ עְ ִּתי מֵ עֲבר מֵ י נחַּ עֹוד עַּל הָׁ אָׁ ֶּרץ כֵן ְ
לְ ציֹון גֹואל( ,ישעיה נד ,א) ָּרני עֲקָּ ָּרה ומגְ עָׁר בָׁ ְך :וכשם נִּשבַּ עְ ִּתי ִּמקְ צף ָׁעלַּיְִּך ִּ ְ
לא ָּילָּדָּ ה פ ְצחי רנָּה וְ צַ הֲלי לא-חָֹּ֔ לָּה שעמד הקב''ה בשבועתו לנח ולדורות
ֹֽכיַ -ר ּ֧בים [יהיו] ְ ֹֽבניׁ-שֹומ ָּ ִּ֛מה [הם עם אחריו ,כן יעמוד לכנסת ישראל עד עת
ישראל] מבני בעולה [הם הגויים], בוא הגואל במהרה בימינו אמן.
אָּ ַ ִ֥מר ה' .קורא הדורות מראש. ^^^^
וכאומרו :ההתעוררות של אברהם ועוד יש לומר לעניין שייכות
ושרה ללכת ארצה כנען עם ציווי ה',
ההפטרה לפרשה
ממנה תוצאות חיים על ידי קורא
הדורות מראש לעורר דרישת ציון
לפשוטן של דברים נקשרה ההפטרה
וירושלים עת ַו ֲהוָּה לָּּה ,ובא לציון
לפרשה ע"י הפסוק (ישעיהו נד,ט') כי
גואל ,בב"א.
מי נחַ זאת לי ֲאׁשֶּ ר נ ְׁשבַ עְ ּתי מעֲבר מי
נחַ עֹוד ַעל הָּ אָּ ֶּרץ וגו' כנ''ל.
^^^^
ולעומקו של מקרא ,יקשור תחילת
ההפטרה לסיום הפרשה .שנאמר ו ְַּת ִ֥הי
שָּ ַ ָ֖רי עֲקָּ ָּ ָ֑רה ִ֥אין ָּ ָ֖לּה ו ָּ ָֹּֽלד (יא,ל')
ותחילת ההפטרה היא ָּרנִ֥י עֲקָּ ָּ ָ֖רה ֹ֣לא
י ָּ ָָּ֑לדָּ ה פ ְצ ֶׁ֨חי רנָּ ָ֤ה וְ צַ הֲליֹ֙ וגו' (ישעיהו
בכל ענייני החוברת ניתן לפנות אל052-7675895 :
נד,א').
מודיעין עילית גור-אריה צור
להצטרפות לתפוצת מיילleshem895@gmail.com :
