gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני הצדיקים · Pninei Hatzadikim — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: פניני הצדיקים · Pninei Hatzadikim

שבוע: נח (2026-10-12)

פניני הצדיקים · Pninei Hatzadikim — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/1‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים ‪ַ -‬ה ְּמ ֻקבָ ל ָה ַרב ָׁשאּול ָדוִד חָ י מּועָ לֵ ם זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫המקובל הרב שאול דוד חי מועלם זצ"ל‪ -‬נולד בשנת ה'תר"ע (‪ )1910‬בבגדאד‪ .‬באותה התקופה‬ ‫מקובלים רבים צמחו שם‪ .‬בצעירותו למד בת"ת שבעירו שייסד הגאון הגדול ריש גלותא רבינו‬ ‫עבדאללה סומך זצ"ל ותלמידיו הגדולים‪ .‬בילדותו ובנערותו למד אצל רבי מנשה אלכאתב זצ"ל‪.‬‬ ‫עם סיום לימודיו התורניים רצה ליהנות מיגיע כפיו ולכן עסק בפקידות אצל סוחר בדים‪ .‬בהמשך‬ ‫התמחה בחייטות ‪ .‬בכל זמן פנוי שהיה לו שקד על התורה הקדושה‪ .‬במשך שנתיים למד אצל‬ ‫המקובל האלוקי חכם יהודה פתיה זצ"ל‪ ,‬שהיה מגדולי המקובלים בבגדאד באותם הימים‪ ,‬ואף‬ ‫זכה ללמוד איתו ביחידות ביום שבת קודש ובמוצאי שבת‪ .‬בשנת ה'תרצ"ה (‪ )1935‬סמך חכם‬ ‫יהודה פתיה את רבינו לרב בטרם עלה לארץ‪ .‬בשנת ה'תש"י (‪ )1950‬עלה לארץ עם אשתו‪,‬‬ ‫שלושת בניו ושלוש בנותיו‪ .‬הוא התגלגל ממקום למקום במעברות השונות‪ ,‬עד שהגיע למעברת‬ ‫תלפיות בירושלים‪ .‬בשנים אלו עבד מעט בשעות המאוחרות של הלילה בצמצום הכרחי כדי‬ ‫לפרנס את משפחתו ושאר הזמן עסק בתורה הקדושה בנגלה ובנסתר‪.‬‬ ‫עוד בנעוריו כיתת את רגליו לספריות הגדולות של רבני בבל והעתיק מהכתבים שהשאירו‬ ‫אחריהם‪ .‬באופן זה הציל כמה חיבורים‪ .‬בעלותו לארץ הביא עמו את ספרייתו וכתבי יד רבים‪,‬‬ ‫ובהם כתבים בקבלה‪ .‬בימי העניות הקשה ששררה בארץ לקח על עצמו לערוך ולהדפיס את‬ ‫ספרי הגאון המופלא רבי אליהו מני כאשר ילדיו סייעו לו והגדול שבהם היה אז כבן י"ג שנה‪.‬‬ ‫רבינו הוציא לאור את הספרים 'מזכיר שלום'‪' ,‬ברכת אליהו' ו'מעיל אליהו' וכן זכה להוציא את‬ ‫הספר 'שם משמעון' לגאון המקובל רבי שמעון אהרן אגסי ואת 'בן איש חיל' של מרן הגאון‬ ‫הגדול חכם יוסף חיים‪ .‬הוצאת הספרים הייתה משימה קשה ביותר‪ ,‬כיוון שהכתבים הרבים היו‬ ‫בכתב יד ללא טיפול ושמירה‪ ,‬מפוזרים ומופרדים והיה צריך להשקיע עמל רב ועצום יומם ולילה‬ ‫במשך חודשים רבים‪ .‬את כל הוצאות הדפוס של ספר 'בן איש חיל' ח"ג וספר 'מלאך הברית'‬ ‫גייס בעצמו ובעזרת בניו‪.‬‬ ‫עם יסודה של ישיבת 'פורת יוסף' בעיר החדשה הצטרף רבינו לקבוצה מצומצמת של גדולי‬ ‫המקובלים‪ .‬שם למד כעשר שנים ועלה והתעלה בלימוד הקבלה‪ .‬הצטיין ברוחב ידיעותיו בכל‬ ‫ספרי האריז"ל ומרן הרש"ש בהקדמותיו ובסידוריו והמפרשים ובספרים 'תורת חכם'‪' ,‬יפה‬ ‫שעה'‪' ,‬שמן ששון' ו'בית לחם יהודה' והיה זוכר את דבריהם בעל פה וכשהיו מתקשים בדבר‬ ‫מה‪ ,‬היה אומר בעל פה את התירוצים שנאמרו בספרי המפרשים‪ .‬בשנת ה'תשכ"ג (‪ )1963‬ייסד‬ ‫ישיבה ללימוד הקבלה על שם מרן הגאון המקובל האלוקי חכם יוסף חיים זלה"ה‪ ,‬ישיבת 'בן‬ ‫איש חי'‪ .‬בשנת ה'תשכ"ט (‪ )1969‬חלה‪ ,‬אך המשיך בסדרי לימודו ובתפילותיו‪ ,‬ובשנת ה'תשל"ח‬ ‫(‪ )1978‬הקים מכספו קרן גמ"ח לנזקקים‪ .‬אף כשחלה המשיך למסור את שיעוריו בישיבה עד‬ ‫יומו האחרון ממש‪ .‬אופיו היה עדין‪ ,‬שקט‪ ,‬נוח לבריות ולא הרים את קולו‪ .‬תפילותיו ובקשותיו לא פסקו והחזיר רבים לאבינו‬ ‫שבשמיים‪ .‬נפטר ב‪-‬ו' במרחשוון ה'תשל"ט (‪ .)1978‬חי כ־‪ 68‬שנים‪ .‬ציונו בהר הזיתים בירושלים‪.‬‬ ‫סבו (מצד אביו)‪ :‬רבי סלימאן (שלמה)‪ .‬אביו‪ :‬רבי משה‪ .‬אמו‪ :‬מרת שמחה‪ .‬אשתו‪ :‬מרת סלימה‪ .‬בניו‪ :‬רבי אורי‪ ,‬רבי יהודה‪,‬‬ ‫רבי יצחק‪ .‬מרבותיו‪ :‬המקובלים רבי יהודה פתיה‪ ,‬רבי אפרים הכהן זלכה ורבי מנשה אלכאתב‪ .‬מתלמידיו‪ :‬רבי יוסף שני‬ ‫שבתי‪ .‬מספריו‪• :‬לחם אבירים‪ -‬פירוש על אדרא דמשכנא וספרא דצניעותא‪.‬‬ ‫על ענוותנותו העצומה ועל העובדה‪ ,‬כי רבינו הסתיר את ידיעותיו מכולם ואפילו מבני משפחתו ניתן ללמוד מהסיפור המופלא הבא‪ :‬בשנת‬ ‫ה'תש"ב (‪ )1942‬נפטר רבו הנערץ‪ ,‬הגאון המקובל הרב יהודה פתיה זצ"ל בארץ ישראל‪ .‬רבינו נשא הספד מר ביום השיבעה בבבל לפני‬ ‫קהל מתלמידי ומעריצי הרב‪ .‬כאן התגלה ברבים לראשונה‪ ,‬כי רבינו חכם‪ ,‬מבין ובקי בתורת הקבלה‪ .‬מכיוון שרבינו הצליח להצניע את‬ ‫עצמו בעבר אפילו מבני משפחתו‪ ,‬רבים התפלאו‪ ,‬כשנוכחו לדעת את גדלותו העצומה בתורה‪.‬‬ ‫בשנת ה'תשכ"ג רבינו ביקש לייסד ישיבת מקובלים על שם מרן הגאון המקובל האלוקי חכם יוסף חיים‪ .‬לאחר חיפושים רבים אחר מקום‬ ‫מתאים נקבע מקום הישיבה בביה"כ הגורג'ים ברחוב 'חפץ חיים' בשכונת 'זכרון משה' בירושלים‪ .‬מקום זה שימש בעבר כישיבת מקובלים‬ ‫עוד לפני שנת ה'תש"ח‪ .‬היתה זו משימה קשה ביותר בגלל קשיים כספיים שהיו לרבינו באותם הימים ובגלל הוצאות הישיבה‪ .‬לאחר זמן‬ ‫הזדמן לו גביר‪ ,‬שהציע לו תמיכה כספית ניכרת והתנה זאת שהישיבה תיקרא על שמו‪ .‬היה זה ניסיון קשה לרבינו שהתקשה מאוד‬ ‫להחליט מה לעשות בעניין‪ ,‬מכיוון שהיה נתון בחובות אדירים באותה השעה‪ .‬בלילה ההוא התגלה לו בחלום רשכב"ג הגאון מרן חכם יוסף‬ ‫חיים בכבודו ובעצמו והודיע לו שרצונו שיקרא את הישיבה על שמו ('בן איש חי')‪ .‬הבטיח לו שלא יחסר לו מאומה ויעלה בידו להחזיק את‬ ‫הישיבה‪ .‬וכך התקיימה ברכת הצדיק שהתגלה בחלום והישיבה נקראה על שם חכם ר' יוסף חיים ישיבת 'בן איש חי'‪.‬‬ ‫בימי מלחמת ששת הימים ביקש לערוך תיקון מיוחד כפי שקיבל מרבו ר' יהודה פתיה זיע"א מדברי רבינו האריז"ל להצלחת ולהצלת עם‬ ‫ישראל במלחמה נגד אויבינו‪ ..‬ידוע כי מי שמשתתף במעשה זה‪ ,‬מסכן את חייו‪ .‬ולכן מספר חכמים שפנה אליהם חששו להשתתף‪.‬‬ ‫בסיכומו של עניין התקיימה התפילה‪ ,‬ובה השתתפו גדולי המקובלים ביניהם רבינו‪ ,‬חכם ר' יוסף זארוק וחכם ר' יצחק כדורי‪ .‬במהלכה‬ ‫לקחו כבד‪ ,‬לב וריאה וניקבו אותם עם מאה מחטי ברזל‪ ,‬שמו על פתיליה במשך שלושה ימים‪ ,‬ולאחר מכן זרק אותם רבינו באשפה כשהם‬ ‫שחורים לגמרי‪.‬‬ ‫באותו הלילה רבינו חלם‪ ,‬והנה הוא נמצא בביתו ועבד אלנאצר שר"י מולו ‪ -‬ומראהו כלפיד אש והוא צועק‪" :‬תנו לי את האיש הזה (כשהוא‬ ‫מצביע על רבינו)‪ ,‬שהוא שלי ואני אעזוב אתכם‪ .‬אדם זה איבד אותנו והרס אותנו!"‪ .‬רבינו בחלומו צעק לעבר בנו‪ ,‬ר' יהודה שיעזור לו‬ ‫והוא סילק אותו‪ .‬מיד לאחר מכן ניזוקו שניים מהמקובלים‪ ,‬שהשתתפו באותו מעשה‪ -‬רבינו והרה"ג החסיד חכם ר' יוסף זרוק זצ"ל‪ .‬שניהם‬ ‫לקו ברגליהם בסמוך לאותה התפילה‪ .‬רבינו נפגע בתאונת דרכים ואושפז בבית‪-‬הרפואה בשל ניתוח ברגלו ור' יוסף זרוק זצ"ל השתתק‬ ‫ברגליו‪ ,‬ומכאובים רבים היו מנת חלקו (מעבר לעובדה שהיה סגי נהור)‪.‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/2‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫ירא זצ"ל‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים‪ַ -‬הגָאֹון ָה ַרב י ָ‬ ‫ְּהּודה ֵמ ִאיר ַׁש ִפ ָ‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הרב הגאון רבי יהודה מאיר שפירא זצ"ל המכונה מהר"ם מלובלין‪ -‬נולד בשנת ה'תרמ"ז‬ ‫(‪ )1887‬בסוצ'אבה שבבוקובינה‪ .‬בצעירותו נודע כ'העילוי משאץ'‪ .‬הוסמך לרבנות בגיל ‪15‬‬ ‫ושימש כרב העיר גלינא בין השנים ה'תר"ע‪-‬ה'תר"פ (‪ ,)1910-1920‬בה ייסד את ישיבת‬ ‫גלינא‪ .‬בשנת ה'תר"פ (‪ )1920‬נבחר לרבה של סנוק ולשם עברה ישיבתו‪ .‬בשנת ה'תרפ"ד‬ ‫(‪ )1924‬מונה לרבה של פיוטרקוב‪ .‬גאון אדיר‪ .‬שימש כנשיא 'אגודת ישראל' בפולין וכחבר‬ ‫ה'סיים' הפולני מטעמה‪ .‬בנוסף שימש כחבר בוועדה במשרד הדתות הפולני‪ .‬מייסד וראש‬ ‫ישיבת 'חכמי לובלין' ולימים רבה של לובלין‪ .‬הביא את רעיון 'הדף היומי' בתלמוד הבבלי‬ ‫לידי מימוש והציגו בכנסייה הגדולה של 'אגודת ישראל' בשנת ה'תרפ"ג (‪ .)1923‬לגבי הוגה‬ ‫הרעיון קיימות מסורות שונות‪ :‬יש המייחסים את הרעיון לרבינו‪ ,‬ויש הסוברים שרבו‪,‬‬ ‫האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב‪ ,‬הגה אותו וביקש ממנו לפרסמו כדי שיתקבל‬ ‫בכלל ישראל‪ .‬בשנת ה'תרצ"ד (‪ )1933‬נקרא לשמש כרב בלודז'‪ ,‬אך לא הספיק להיכנס‬ ‫לתפקידו ונפטר‪ .‬נפטר ב‪-‬ז' במרחשוון ה'תרצ"ד (‪ )1933‬בלובלין‪ .‬על אף שהנאצים חיללו‬ ‫וחרשו את בית העלמין בו נקבר‪ ,‬ציונו לא נפגע בדרך פלא‪ .‬ב‪-‬כ"ו באלול ה'תשי"ח (‪)1958‬‬ ‫הועברו עצמותיו ונטמנו בהר המנוחות בירושלים‪ .‬חי כ־‪ 46‬שנים‪ .‬על שמו נקראת שכונת‬ ‫'זיכרון מאיר' בבני ברק‪.‬‬ ‫סבו (מצד אביו)‪ :‬ר' יהודה מאיר‪ .‬סבו (מצד אמו)‪ :‬ר' שמואל יצחק שור (מחבר שו"ת 'מנחת‬ ‫שי')‪ .‬אביו‪ :‬ר' יעקב שמשון (מצאצאי רבי פנחס שפירא מקוריץ ורבי יעקב שמשון משפיטובקה)‪.‬‬ ‫אמו‪ :‬מרת מרגלא‪ .‬אשתו‪ :‬מרת מלכה טויבה (בת רבי יעקב ברייטמן)‪ .‬אחיו‪ :‬האדמו"ר ר'‬ ‫אברהם מטלוסט‪ ,‬ר' משה‪ .‬מרבותיו‪ :‬סבו ר' שמואל יצחק שור‪ ,‬הגאון ר' שלום מרדכי הכהן‬ ‫שבדרון (המהרש"ם מברז'אן)‪ ,‬האדמו"ר ר' ישראל פרידמן מצ'ורטקוב‪ .‬מתלמידיו‪ :‬הגאונים ר'‬ ‫שמואל הלוי וואזנר‪ ,‬ר' הלל ברוקנטל‪ ,‬ר' פנחס הירשפרונג ור' יהודה מאיר אברמוביץ‪.‬‬ ‫מספריו‪• :‬אור המאיר‪ -‬שו"ת •אמרי דעת‪ -‬הערות על הש"ס והרמב"ם •מרגניתא דרבי‬ ‫מאיר‪ -‬על הש"ס‪.‬‬ ‫לרבי מאיר לא היו ילדים והיה רגיל להתבטא ש"הדף היומי" ו"ישיבת חכמי לובלין" הם שני הילדים שלו‪.‬‬ ‫כ אשר הרב הציע את רעיון "הדף היומי"‪ ,‬רבו המתנגדים ובפיהם טענה‪ ,‬גם אם נניח שהאדם בכל יום‬ ‫ילמד את הדף היומי ויסיים בשבע וחצי שנים את הש"ס‪ ,‬הרי הוא לא יזכור מאומה והרי שעה יומית לדף‬ ‫אינו אלא לימוד רדוד‪ ,‬ואם כן‪ ,‬מה התועלת בכל זאת? והרב ענה למתנגדים שהדף היומי יאחד בין כל‬ ‫היהודים‪ ,‬ואין זה משנה מאיזה ארץ שהרי כולם לומדים את אותו דף‪ ,‬ועוד‪ ,‬הלימוד מיועד גם לבעלי‪-‬‬ ‫בתים‪ ,‬וכך אנשים רבים שהיו רחוקים מלימוד גמרא‪ ,‬יזכו ללמוד דף ועוד דף עד שיסיימו את כל הש"ס‪.‬‬ ‫מ הסיפור הבא שלפנינו‪ ,‬אנו למדים עד כמה נחשב בשמים זיכוי הרבים ואפילו רק מחשבה ורעיון שעדיין‬ ‫לא הגיעה לידי מעשה‪ :‬יום לאחר הצעתו ללימוד "הדף היומי"‪ ,‬הגיעה אחותו אליו ושאלה‪" :‬האם עשית‬ ‫אתמול דבר מה חשוב?"‪ ,‬והרב ענה בשאלה‪" :‬מדוע את שואלת?"‪" -‬חלמתי חלום אודותיך"‪ .‬הרב אמר בסקרנות‪" :‬מה חלמת?"‪ ,‬והיא עונה‪:‬‬ ‫"ראיתי אותך יושב בשמים‪ ,‬ועל ראשך כתרים‪ ,‬ואלפי מלאכים עומדים מסביבך ואתה נמצא במרכז‪ ,‬וכולם מריעים לך"‪ .‬אז הרב הבין כי‬ ‫כל זאת בזכות הצעתו ללימוד הדף היומי‪.‬‬ ‫בה של זיכרון מאיר‪ ,‬מרן הגאון רבי שמואל וואזנר‪ ,‬בעל ה'שבט לוי'‪ ,‬סיפר עובדה מרתקת‪ ,‬לא ידועה‪ ,‬על מורו ורבו הגאון רבי מאיר שפירא‬ ‫ר‬ ‫זצ"ל‪" :‬אהבתו של מורי ורבי לתלמידיו‪ ,‬הייתה עצומה‪ .‬אנו‪ ,‬תלמידיו‪ ,‬היינו לו כבניו‪ .‬לב גדול‪ ,‬שופע טוב ללא קץ‪ ,‬פעם בקרבו של הגאון רבי‬ ‫מאיר שפירא זצ"ל‪ .‬גם אנו‪ ,‬תלמידי הישיבה‪ ,‬רחשנו לו כבוד בל‪-‬יתואר‪ ,‬וכאשר אירע ומי מאיתנו זכה לשרת את רבינו או לשוחח עמו‬ ‫ביחידות‪ ,‬היה זה יום חג עבורו‪.‬‬ ‫יום הולדתו של הרב היה בז' אדר‪ .‬והנה‪ ,‬בהזדמן תאריך זה‪ ,‬העלה פעם אחד הבחורים רעיון מוצלח מאין כמוהו‪ .‬בדחילו ורחימו הוא ניגש‬ ‫אל ראש הישיבה‪ ,‬ושאל אותו‪" :‬איזה מתנה יאות הרב לקבל מאת בחורי הישיבה לכבוד יום ההולדת?"‪ ,‬על אתר השיב הגאון‪" :‬את כל‬ ‫הש"ס‪ ,‬את כל הש"ס אני רוצה! אני רוצה שתשבו היום‪ ,‬ז' באדר‪ ,‬ותלמדו את כל הש"ס ביום אחד! כל אחד מ‪ 250-‬הבחורים ייקח על עצמו‬ ‫ללמוד מספר דפים‪ ,‬ותסיימו ביחד את כל הש"ס"‪.‬‬ ‫אותו יום רעדו אמות הסיפים בבניין הישיבה‪ .‬איש לא נע ולא זע במקומו‪ .‬הכל ישבו והתנועעו על מקומם ללא הרף‪ ,‬מתוך מאמץ להגיש‬ ‫לרבם האהוב את המתנה שביקש! ורבי מאיר שפירא עצמו‪ ,‬ישב גם הוא בהיכל הישיבה‪ ,‬עיניו בורקות משמחה ולבו גואה מאושר למראה‬ ‫ההתמדה הנוראה של כל הבחורים‪ .‬אשרי העם שככה לו‪ .‬בהגיע הלילה‪ ,‬סיימו הלומדים את דפיהם‪ ,‬והשמחה פרצה ועלתה על גדותיה‪.‬‬ ‫קשה לתאר זאת במילים"‪ ,‬התבטא הגאון רבי שמואל אב"ד זיכרון מאיר‪.‬‬ ‫בהקשר לכך‪ ,‬הוסיף רבי שמואל‪ ,‬באותה תקופה היה בישיבה עילוי עצום‪ ,‬יוסף בוים שמו‪ ,‬שקיבל על עצמו לסיים באותו יום‪ ,‬ז' אדר‪ ,‬את כל‬ ‫מסכת בבא בתרא‪ .‬קע"ו דפים ביום אחד! כל היום ישב יוסף בוים על מקומו והתמיד ברציפות‪ ,‬ללא הפוגה‪ .‬עיניו לא זזו מן הגמרא‪ .‬לפתע‪,‬‬ ‫כאשר החל היום להחשיך‪ ,‬הבחינו חבריו כי הוא נעדר ממקומו‪ .‬לאחר חיפוש מצאוהו עומד בחדרו‪ ,‬הגמרא בידו‪ ,‬והוא לומד בריכוז עצום‪,‬‬ ‫תוך שהוא מבקש מחבריו שיניחוהו לבדו‪ ,‬עוד כמה דקות‪" .‬נותרו לי עשרה דפים כדי לסיים את המסכת"‪.‬‬ ‫אם אלו היו תלמידיו של רבי מאיר שפירא זצ"ל‪ ,‬נוכל לקבל מושג מה על דמותו‪ ,‬על שיעור קומתו הגבוהה‪ ,‬על גדלותו הרוחנית ממנה שאב‬ ‫את כוחו לדרבן מאתיים וחמישים בחורים למשימה שכזו‪ .‬גאון שכזה היה יכול לייסד את מפעל הדף היומי‪( .‬מעובד מתוך 'עלינו לשבח')‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/3‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים‪ -‬האדמו"ר ָה ַרב חֲ נֹוְך ֶה ְּענֵיְך ִמ ְּק ָראצְּ ִקי זצ"ל‬ ‫האדמו"ר הרב חנוך העניך מאיער מקרצקי זיע"א‪ -‬נולד ב‪-‬ג' באלול ה'תרמ"ד (‪ )1884‬כבן יחיד‬ ‫להוריו‪ .‬נקרא על שם אבי סבו‪ ,‬הרה"ק רבי חנוך העניך מאלעסק (בעל 'לב שמח')‪ .‬נסמך להוראה‬ ‫על ידי גדולי גליציה‪ ,‬הגאון רבי אריה לייבוש הלוי איש הורוויץ (בעל 'הרי בשמים') מסטאניסלב‬ ‫והגאון רבי יצחק יהודה שמלקיש (בעל 'בית יצחק') מלבוב‪ .‬כאשר רבינו היה בגיל שמונה עשרה‪,‬‬ ‫זקינו הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זיע"א אמר כי הוא מוריד מעצמו את הרבנות ומעביר אותה‬ ‫לרבינו‪ ,‬כי הוא "ענק שבענקים"‪ .‬הוא שלח אותו ללמוד אצל המהרש"ם מברז'אן‪ ,‬שהיה גאון‬ ‫עולם‪ .‬המהרש"ם הושיב את רבינו לידו כל זמן לימודו‪ .‬רבינו היה גאון אדיר וניחן בזיכרון עצום‬ ‫בלימוד התורה‪ .‬הגאון רבי שלמה יהודה טאבאק (בעל 'ערך שי')‪ ,‬שהיה גאון מופלג ותלמיד חכם‬ ‫עצום ושימש כדיין בסיגט‪ ,‬סיפר כי באחת מנסיעותיו פגש את רבינו ודיבר עמו בלימוד‪ .‬בעל‬ ‫'ערך שי' העיד כי אינו זוכר שראה עוד מעולם גאונות כזו בכל חלקי התורה‪ .‬הוא שאל את רבינו‬ ‫שאלות רבות שלא היו פתורות לו במשך שנים‪ ,‬ורבינו יישב את כולן‪.‬‬ ‫במלחמת העולם הראשונה עבר לקרצקי‪ ,‬שם שימש כאדמו"ר וכראש ישיבה‪ .‬המשיך בעבודת‬ ‫הקודש בתורה ובתפילה בקדושה ובטהרה‪ .‬רבים פנו אליו ונושעו‪ .‬בעל רוח הקודש‪ .‬גאון‬ ‫בתורה‪ .‬השיב רבים מעוון‪ .‬היה ידוע בתפילותיו הנלהבות‪ ,‬בצדקתו ובפרישותו‪ .‬הרה"ק‬ ‫ממונקאטש התבטא עליו‪" :‬מופתים וישועות אפשר לפעול רק אצל רבי העניך'ל מסאסוב"‪.‬‬ ‫בתחילת המלחמה ביום שמחת תורה‪ ,‬רבינו היה באמצע ההקפות‪ .‬יהודי ניגש אליו ואמר לו‬ ‫שבעוד כמה דקות הנאצים באים לעצור אותו‪ .‬רבינו ברח לסאטמאר לפני שהנאצים הגיעו‪ .‬רבינו‬ ‫היה חלש ואושפז בביה"ח ואף איבד את הכרתו מרוב חולשה‪ .‬נפטר מחוליו ב‪-‬ז' במרחשוון‬ ‫ה'תש"ג (‪ .)1942‬חי כ־‪ 58‬שנים‪ .‬ציונו באוהל של הרה"ק ר' יהודה גרינוואלד (בעל 'שבט יהודה')‬ ‫בסאטמאר‪ .‬ציווה שלא לכתוב תארים על מצבתו‪ ,‬אלא רק שפעל ישועות לבני ישראל‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬האדמו"ר רבי יוסף דוד מסאסוב (נכד הרה"ק רבי חנוך העניך מאלעסק בעל 'לב שמח'‪ ,‬חתן‬ ‫הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלזא בעל 'שר שלום'‪ .‬חי כ־‪ 28‬שנים בלבד)‪ .‬אמו‪ :‬הרבנית חיה רחל‪.‬‬ ‫נשותיו‪ :‬הרבנית אסתר (זיווג ראשון‪ -‬בת האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט בעל‬ ‫'קדושת יום טוב')‪ ,‬הרבנית ברכה (זיווג שני‪ -‬בת האדמו"ר מסטנוביץ‪ ,‬נרצחה באושוויץ הי"ד)‪.‬‬ ‫ילדיו‪ :‬נולדו תשעה ילדים‪ ,‬אך רובם נפטרו בצעירותם‪ .‬ילדיו (מזיווג ראשון)‪ :‬הגאונים רבי יואל‬ ‫(אב"ד קירלהאז‪ ,‬בעל 'מנחת יום טוב')‪ ,‬רבי חנניה יום טוב ליפא‪ ,‬מרת חנה (נישאה לאדמו"ר רבי‬ ‫משה טייטלבוים בעל 'ברך משה' מסאטמאר‪ ,‬היא וילדיה נרצחו בשואה הי"ד)‪ .‬ילדיו (מזיווג שני)‪:‬‬ ‫האדמו"ר רבי יצחק מאיר מקרצקי הי"ד‪ ,‬מרת מאטיל זאקס (נישאה לרבי אברהם גרשון זאקס‪,‬‬ ‫נכדו של ה'חפץ חיים')‪ ,‬בת נוספת שנרצחה באושוויץ הי"ד‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאון רבי שלום מרדכי‬ ‫הכהן שבדרון (המהרש"ם מברז'אן)‪ ,‬הגאון רבי אריה לייבוש הלוי איש הורוויץ (בעל 'הרי בשמים')‪,‬‬ ‫הגאון רבי יצחק יהודה שמלקיש (בעל 'בית יצחק')‪ .‬מתלמידיו‪ :‬רבי צבי לבנוני ווייס‪ ,‬רבי בצלאל‬ ‫שטיינברג‪ .‬מספריו‪• :‬יד חנוך‪ -‬שו"ת •עין חנוך •עיר חנוך‪ -‬הלכה ואגדה •מפענח נעלמים‪-‬‬ ‫הוצא לאור על ידי בנו רבי יואל‪ .‬היו לו ספרים נוספים שנעלמו‪.‬‬ ‫גבאי של ר' יואל טייטלבאום היה הרה״ח ר׳ יוסל אשכנזי‪ .‬יום אחד הוא חלה במעיו והגיע לסכנה ממשית‪ .‬הוא פנה לרופאים אולם הללו‬ ‫ה‬ ‫אמרו שאינם יכולים לעזור לו כי גופו מתפרק ואין לו הרבה זמן לחיות‪ .‬הם יעצו לו לנסוע לוינה ששם היה המרכז הרפואי‪ .‬אולי שם‬ ‫הפרופסור הגדול יוכל לעזור לו‪ .‬ר' יוסל יצא לכיוון ווינה‪ .‬בדרך חשב‪" :‬למה לי לנסוע לווינה?! מי יודע אם הפרופסור יכול לרפא אותי וגם‬ ‫אם כן כמה הוא ידרוש תשלום עבור כך‪ ,‬אסע קודם לקרצקי‪ ,‬לרב העניך שהיה ידוע כמרפא חולים‪ .‬הצדיק גם קרוב משפחתי"‪.‬‬ ‫ממחשבה למעשה‪ ,‬הוא אכן הגיע לקרצקי ונכנס לרבינו‪ .‬הוא סיפר לצדיק ורבינו שם את ידו על בטנו ואמר לו‪ :‬״אתה בריא‪ ,‬אין לך למה‬ ‫לנסוע לווינה"‪ .‬כשראה את הססנותו של ר' יוסל אמר‪ :‬״אם אתה רוצה להיות רגוע‪ ,‬תלך בחזרה אל הרופא שאמר לך לנסוע לווינה ותבקש‬ ‫ממנו לבדוק אותך״‪ .‬ר׳ יוסל עשה כעצת רבינו וחזר לרופא בסאטמאר‪ .‬הרופא בדק את ר' יוסל ואמר לו בפליאה כי הוא בריא ושלם ושאל‬ ‫בפליאה אצל מי הוא היה ומי ריפא אותו‪.‬‬ ‫רה"ג ר' אהרן מאיר מייזליש סיפר‪ :‬הרה"ח ר' יוסף אשכנזי ש"ב של רבינו ומשב"ק אצל כ"ק מרן דו"ז הגה"ק מסאטמאר זצוק"ל סיפר‪,‬‬ ‫ה‬ ‫שבצעירותו הלך להתברך מפי רבינו זיע"א‪ ,‬כי סבל בכאבי בטן חזקים ולמרות שהלך ובדק אצל רופאים ומומחים הללו לא מצאו מדוע הוא‬ ‫סובל ולכן לא נתנו לו תרופה‪ .‬כשהזכיר את עצמו וסיפר לרבינו על כך הצדיק שאל‪" :‬באיזה מקום בדיוק כואב לך?"‪ .‬הוא הראה לרב את‬ ‫המקום‪ .‬רבינו לקח את ידו הקדושה והעביר אותה על מקום הכאבים ומיד הכאבים נעלמו כלא היו‪.‬‬ ‫ני נו הרה״ח ר׳ ישעיה טייטלבוים סיפר כי לאחר פטירתו של רבינו‪ ,‬הבת מאטיל זאקס גדלה אצל אחיה רבינו הק׳ ה'מנחת יום טוב'‪ .‬כשנה‬ ‫לערך לאחר פטירת רבינו‪ ,‬הבת חלתה במחלת הטיפוס‪ .‬היא אושפזה בבית‪-‬חולים בסאטמאר‪ .‬הרופאים נלחמו על חייה כאשר אשת‬ ‫רבינו ה'מנחת יום טוב' הרבנית חיה רויזא עשתה ככל שביכולתה להצלתה‪ .‬באחד הימים הרופאים קראו לרבינו ה'מנחת יום טוב' ואמרו לו‬ ‫כי נשארו לבת מאטיל רק עשרים וארבע שעות לחיות‪ .‬אם יש מישהו שרוצה להיפרד ממנה‪ -‬עליו להגיע עכשיו‪ .‬רבינו בשעת לילה‬ ‫מאוחרת נכנס לבית‪-‬החולים‪ .‬הוא ניתק את הצינורות שהיו מחוברים לילדה ולקח אותה בשתי ידיו לבית‪-‬החיים בסאטמאר‪ .‬הוא נכנס‬ ‫לקבר אביו רבינו זיע״א‪ ,‬הניח אותה על המצבה‪ ,‬ואמר‪ :‬״אבא‪ ,‬זו הבת היחידה שלך שנשארה בחיים‪ .‬תעשה מופת שהיא לא תמות ותזכה‬ ‫לאריכות‪-‬ימים"‪ .‬לאחר מכן לקח אותה לביתו ואמר שאין טעם להחזירה לבית‪-‬החולים כי ממילא אין להם כבר מה לעשות‪ .‬אם היא חלילה‬ ‫צריכה למות‪ ,‬עדיף שזה יהיה בבית‪ .‬למרבה הפלא תוך פחות מיומיים הילדה קמה על רגליה והתחילה להסתובב בבית בריאה ושלימה‪.‬‬ ‫תמונת הצדיק באדיבות הכנסת אורחים סאסוב "חסדי ר' לייבל' על ציון הצדיק בעיירת סאטמאר רומניה‪ .‬אין להשתמש ללא אישור‪.‬‬ ‫הסיפורים באדיבות העלון "היילגער ר' העניך'ל"‪ -‬מצווה לפרסם את הסיפורים לצורך זיכוי הרבים‪.‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/4‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים‪ַ -‬הצַ ִדיק ָה ַרב ְּׁשֹלמה אָ ִ‬ ‫סּולין זצ"ל‬ ‫הצדיק הרב שלמה אסולין זצ"ל‪ -‬נולד בטבת ה'תשכ"ו (‪ )1966‬במושב יד רמב"ם הסמוך‬ ‫לעיר רמלה‪ ,‬שהוקם על ידי קבוצת משפחות שעלו מהעיר פאס שבמרוקו‪ .‬לאחר כמה‬ ‫שנים‪ ,‬כשראה אביו שאין לילדיו מקומות חינוך לפי דרישותיו‪ ,‬החליט לעזוב את המושב‬ ‫ואת משפחתו ולעבור לבני ברק‪ .‬בבני ברק הם גרו בשכנות לגאון רבי יעקב ישראל‬ ‫קניבסקי – הסטייפלר זצ"ל‪ ,‬וכך רבינו זכה לראות מדי יום את הסטייפלר שוקד על לימודו‪.‬‬ ‫לאחר מכן נכנס רבינו ללמוד בישיבת סלבודקא ומשם המשיך לישיבת פוניבז'‪.‬‬ ‫באותן שנים זכה רבינו לקרבה מיוחדת של כמה מצדיקי הדור‪ ,‬ביניהם הרה"צ רבי חיים‬ ‫משה מנדל זצ"ל‪ ,‬שהיה אחד מל"ו הצדיקים שבדור‪ ,‬איתו זכה ללמוד בחברותא והיה‬ ‫יושב איתו בכל פעם במשך שעות ארוכות‪ ,‬וכן עם הצדיק הנסתר מתל אביב הרה"צ רבי‬ ‫אברהם פיש זצ"ל‪ ,‬ועם הרה"צ רבי אליעזר שלמה שיק – המוהרא"ש זצ"ל‪ ,‬איתו היה לו‬ ‫קשר הדוק‪ .‬באותן שנים רבינו התעלה וזכה לסיים את הש"ס בבלי כולו בעיון ובבקיאות‬ ‫את הש"ס ירושלמי ואת התוספתא ועוד עשרות פעמים את הש"ס משניות‪ ,‬ועוד ספרים‬ ‫רבים‪ .‬זכה לראות את אליהו הנביא‪ .‬מגיל בר‪-‬מצווה הקפיד על טבילה מדי יום במקווה‬ ‫טהרה‪ .‬לא היה מוריד את ידיו מתחת למותניים‪ ,‬ותמיד היו ידיו למעלה‪ .‬כדי להסתיר זאת‬ ‫מהציבור היה נושא על ידיו סלי ספרים‪ .‬שמירת העיניים של רבינו הייתה עצומה מאוד עד‬ ‫כדי כך שכשהוא היה הולך ברחוב הוא לא היה רואה אפילו את בניו‪.‬‬ ‫סדר יומו היה עמוס וגדוש בכל שעות היממה‪ .‬מסר מדי שבוע עשרות שיעורים בכל‬ ‫פרד"ס התורה משיעורים בפרשת השבוע להמון העם ועד שיעורים בתורת הקבלה‬ ‫לתלמידי חכמים‪ .‬היו לו ‪ 24‬לימודים קבועים בכל חלקי התורה מדי יום ביומו‪ .‬המון העם‬ ‫לא הכירו את רבינו וגם אלו שהכירו לא ידעו להעריך את עוצמתו וגדולתו‪ .‬ענוותן‪ .‬הידע‬ ‫התורני שלו היה בלתי נתפס‪ ,‬גאונות עצומה בכל חלקי התורה‪ ,‬בנגלה ובנסתר‪ ,‬בש"ס‪,‬‬ ‫בספרי הראשונים והאחרונים‪ ,‬שו"תים לרוב שהיו צרובים בזכרונו‪ ,‬הזוהר הקדוש וכתבי האר"י והרש"ש ועוד‪.‬‬ ‫לאחר פטירתו נשא עליו ידידו ורעו מזכה הרבים הרה"ג רבי ברוך רוזנבלום הספד מר שבו הוא מעיד עליו‪" :‬ביודעי‬ ‫ומכירי‪ ,‬הוא ידע את כל התורה כולה בעל פה! אין פינה בתורה שהוא לא יודע אותה! הוא היה מל"ו צדיקים שבדור"‪.‬‬ ‫רבינו היה מופלא בחסד‪ ,‬וחילק עשרות אלפי שקלים לצדקה‪ .‬שילם שכירות דירה לנזקקים‪ ,‬מחתן זוגות מעוטי יכולת‪,‬‬ ‫תומך במחברי ספרים ומעביר תמיכה חודשית לכוללים וארגוני צדקה‪ .‬למרות סדר יומו העמוס‪ ,‬במשך שעות ארוכות היו‬ ‫יושבים אצלו אנשים ושופכים את מר ליבם‪ .‬לרבים מתלמידיו הוא היה אבא‪ ,‬ששומע ומבין ללב בנו ועוזר לו בכל דרך‬ ‫אפשרית‪ .‬אחד הדברים שכאבו לרבינו מאוד היה זוגות שלא נפקדו‪ ,‬והוא היה עוזר להם בכל מיני דרכים‪ ,‬מרופאים‬ ‫ומימון טיפולים ועד סגולות ותפילות‪ .‬חלה במחלה הידועה ממנה סבל ייסורים נוראים‪ .‬נפטר ב‪-‬ז' מר‪-‬חשוון ה'תשפ"ד‬ ‫(‪ .)2023‬חי כ‪ 58-‬שנים‪ .‬ציונו בבית העלמין 'לחיים' באלעד‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬הרה"צ ר' מאיר‪ .‬אמו‪ :‬מרת שמחה‪ .‬אשתו‪ :‬מרת מזל‪ .‬ילדיו‪ :‬שמונה ילדים‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאונים מרן הרב אלעזר‬ ‫מנחם מן שך ומרן הרב גרשון אדלשטיין‪ .‬חברותא‪ :‬המקובל הרב חיים משה מנדל‪ .‬מספריו‪ :‬חיבר כחמישים ספרים בכל‬ ‫מקצועות התורה‪ ,‬מביניהם •שלמי שמחה‪ -‬על התורה •שמן למאור‪ -‬על התורה •שלמי חגיגה‪ -‬על מסכת חגיגה •מעין‬ ‫גנים‪ -‬על התורה והמועדים •כפל לשון‪ -‬ביאור על מאות מקומות בתנ"ך שבהם התורה כופלת את הלשון •תשובה‬ ‫שלמה‪ -‬על ימי השובבי"ם •דקדוקי תורה‪ -‬שבעה כרכים העוסקים בדקדוק לשון התורה‪ ,‬קרי וכתיב‪ ,‬אותיות גדולות‬ ‫וקטנות‪ ,‬נקודות ודקדוקים נוספים‪ .‬חיבר עשרות ספרים נוספים בעניינים שונים בש"ס ובקבלה‪ ,‬והותיר אחריו עשרות‬ ‫חיבורים שטרם נדפסו‪.‬‬ ‫חד מתלמידיו סיפר שהזמין את רבינו להיות סנדק בברית לבנו‪ .‬הרב ישב סנדק ומשום מה התמהמהו מלהביא את התינוק‪ .‬לפתע הרב‬ ‫א‬ ‫ניגש אלי ושאל אותי קצת בלחץ‪" :‬מה קורה? למה לא מביאים את התינוק?" נדהמתי מהפנייה‪ ,‬כי הרב היה האדם הכי נינוח בעולם‪.‬‬ ‫עניתי שהאמא מארגנת אותו‪ ,‬אבל הרב המשיך‪" :‬אבל אליהו הנביא כבר כאן‪ ,‬הוא ממתין!"‪ .‬הייתי בהלם מהתגובה ומיד הלכתי לאשתי‬ ‫לזרז אותה‪ .‬היא אמרה שעכשיו היא מתפללת על התינוק‪ .‬חזרתי לרב ואמרתי לו את מה שהיא אמרה‪ ,‬הרב ענה לי‪" :‬אם ככה‪ ,‬נמתין‪ ,‬אם‬ ‫האמא רוצה להתפלל לא נלחיץ אותה"‪.‬‬ ‫מירת העיניים של רבינו הייתה עצומה מאוד‪ ,‬עד כדי כך שכשהוא היה הולך ברחוב הוא לא היה רואה אפילו את בניו‪ .‬במשך כחצי שנה‬ ‫ש‬ ‫היה מאושפז בבית החולים‪ ,‬והאחיות היו נכנסות לחדרו תדיר ומטפלות בו‪ .‬רבינו העיד על עצמו‪" :‬לא ראיתי אפילו אחת מהם!"‪ .‬כמה‬ ‫פעמים קרה שאחות התעניינה במצבו והוא היה משיב לה שהייתה כאן אחות שנתנה לו כדור או זריקה‪ ,‬והיא הייתה אומרת‪" :‬זו אני‪ ,‬מה‪,‬‬ ‫אתה לא זוכר אותי?"‪ ,‬מיד רבינו היה מתנצל ומפייס אותה שהוא לא מרגיש כל כך טוב‪.‬‬ ‫חד ממכריו סיפר‪ :‬יום אחד נקלעתי למצב מביך מאוד‪ .‬היה לי חוב בבנק של אלפיים שקלים מעבר למסגרת המינוס והייתי מוכרח לסגור‬ ‫א‬ ‫אותו‪ .‬פניתי בבושה לאחד הגמ"חים בבני ברק וביקשתי הלוואה‪ .‬בעל הגמ"ח הכיר אותי והסכים לתת לי ארבעה צ'קים של ‪ 500‬שקל‬ ‫בתנאי שאחתים שני ערבים על כל צ'ק‪ .‬לא יכולתי לשאת את הבושה לקושש שני ערבים לכל צ'ק ולא לקחתי את ההלוואה‪ .‬חזרתי לביתי‬ ‫במפח נפש‪ ,‬הרמתי עיניים לשמיים וביקשתי מריבונו של עולם שיעזור לי‪ .‬לאחר מספר דקות אני שומע נקישות על הדלת‪ ,‬פתחתי את‬ ‫הדלת ולמול עיניי המשתאות רבינו הגיש לי מעטפה עם אלפיים שקלים‪ ,‬נפרד ממני לשלום ונעלם‪.‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/5‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫רֹונֹוביץ זצ"ל‬ ‫ִ‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים‪ -‬הָ ַרב ַהצַ ִדיק אַ ְּב ָר ָהם אָ ָה‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הרב הקדוש הצדיק הנסתר רבי אברהם אהרונוביץ זצ"ל‪ -‬נולד בשנת ה'תרנ"ה (‪)1895‬‬ ‫בעיר בילה צרקווה שבאוקראינה‪ .‬נקרא ע"ש סבו‪ ,‬ר' אברהם‪ .‬בגיל ‪ 13‬עזב את בית הוריו‬ ‫ונכנס ללמוד בישיבה בקישינב‪ ,‬שם למד כשלוש שנים‪ .‬בשנת ה'תרע"א (‪ )1911‬עלה עם הוריו‬ ‫לארץ והמשפחה גרה ב'בתי ראנד' שבירושלים‪ .‬בגיל ‪ 16‬נכנס ללמוד בישיבת 'חיי עולם' ובה‬ ‫כונה 'העילוי מאוקראינה'‪ .‬בשנת ה'תרע"ד (‪ )1914‬עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬עברה‬ ‫משפחתו למצרים ובשנת ה'תרע"ח (‪ )1918‬שבה לירושלים‪ .‬לאחר נישואיו גר בשכונת 'בתי‬ ‫ורשה' בירושלים‪ .‬מגדולי הצדיקים הנסתרים שחיו בירושלים‪ ,‬בעל רוח הקודש ובעל מופת‪.‬‬ ‫זכה לגילוי אליהו הנביא ולאבותינו הקדושים ואף זכה לראות את השכינה הקדושה‪ .‬רבים פנו‬ ‫אליו ונושעו‪ .‬כל ימיו התרחק מן הכעס וברח מכל דבר העלול להביא את האדם לידי קפידא‪,‬‬ ‫אפילו בלב‪ .‬אהבתו לתורה הייתה ללא גבול‪ .‬היה מסוגל ללמוד בעיון על הסטנדר במשך ארבע‬ ‫עשרה שעות רצופות מבלי לזוז ולחדש חידושים נפלאים‪ .‬כאשר התעמק בלימודו שכח מכל‬ ‫הסובב אותו‪ ,‬עד כדי כך שלא הרגיש כי הסיגריה שהחזיק לוחכת את כף ידו‪.‬‬ ‫כל בן תורה שנכנס אליו התקבל במאור פנים‪ .‬רבינו העניק לו את התחושה שהוא עולה עליו‬ ‫בידיעת התורה‪ .‬בחכמתו תמיד ידע למצוא את הנקודה שבה בן שיחו גדול ממנו בתורה‬ ‫וביראה‪ .‬היה מתלמידיו הקרובים של המקובל רבי יהודה לייב הלוי אשלג (בעל 'הסולם')‪.‬‬ ‫באחרית ימיו סבל ייסורים קשים ומרים‪ .‬בשל נמק שהתפתח ברגלו נאלצו הרופאים לכרותה‪.‬‬ ‫קיבל את ייסוריו באהבה‪ .‬כל ימיו ציפה לביאת המשיח‪ .‬נפטר ב‪-‬ח' במרחשוון ה'תשמ"ג‬ ‫(‪ .)1982‬חי כ־‪ 87‬שנים‪ .‬ציונו בהר המנוחות בירושלים‪ .‬כאשר אנשי החברה קדישא ביקשו‬ ‫לקבור עמו את הרגל שנכרתה ונקברה כמה שנים קודם לכן‪ ,‬נדהמו לגלות כי נותרה שלמה‪.‬‬ ‫סבו (מצד אביו)‪ :‬ר' אברהם רבינוביץ (נכדו של רבי מנחם מנדל‪ ,‬מחסידי רבי ישראל מרוז'ין)‪ .‬סבתו‬ ‫(מצד אביו)‪ :‬מרת גיטל‪ .‬אביו‪ :‬ר' דוד (מחסידי הרה"ק ר' יצחק פרידמן מבויאן בעל 'פחד יצחק')‪.‬‬ ‫אמו‪ :‬מרת תמר (מיוחסת לבעל התניא ולמגיד ממזריטש)‪ .‬אשתו‪ :‬מרת חיה (בת ר' יוסף מקוזניץ‪,‬‬ ‫המכונה 'רבי יוסלה מלאך')‪ .‬ילדיו‪ :‬ר' יוסף‪ ,‬מרת אסתר (נישאה לרבי שומנפלד)‪ ,‬מרת גיטה‪ ,‬מרת‬ ‫פרומה (נישאה לר' מאיר דוד הירשמן)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאונים ר' שלמה מגרידץ‪ ,‬ר' יצחק מוורניק‪ ,‬ר'‬ ‫ירוחם פישל ברנשטיין‪ ,‬המקובל ר' יהודה לייב הלוי אשלג (בעל 'הסולם')‪ .‬מתלמידיו‪ :‬הגאון ר'‬ ‫דניאל זר‪.‬‬ ‫פעם ישב וקונן בבכי מר על חורבן בית‪-‬המקדש‪ .‬עינו הזילה דמעות כמים והוא התפלש בעפר בעת‬ ‫אמירת תיקון חצות‪ ,‬אז זכה ובאה רחל אמנו אליו ויחד ישבו שניהם לארץ‪ ,‬ועשו מספד על כבוד‬ ‫התורה אשר גלה והשכינה שנמצאת בגלותא‪.‬‬ ‫רבות עבד רבינו על מידותיו הנעלות עד שזכה למה שזכה‪ .‬ברכותיו עשו פירות ורוח הקודש דיברה‬ ‫מגרונו‪ .‬פעם אחת שוחחו שני אברכים על גדולתו בתורה ועל קדושתו של ר' אברום‪ .‬נענה אחד מהשנים‬ ‫ואמר‪" :‬בכל העובדות ששמעתי‪ -‬אני מאמין באמונה שלמה‪ ,‬אבל זה שלרב יש רוח הקודש‪ -‬קשה לי‬ ‫לעכל"‪ .‬ענה לו חברו‪" :‬אם ברצונך‪ ,‬בוא ונלך לבחון את ר' אברום"‪.‬יצאו השניים מהישיבה ושמו פעמיהם לכיוון רח' זכריה‪ .‬הם הקישו על‬ ‫הדלת וזו נפתחה ע"י הרב‪ .‬עוד לפני שנכנסו‪ ,‬מחא הרב בכפיו‪ ,‬וכבת שחוק קלה על פניו אמר לאברך המסתפק באומרו‪" :‬רוח הקודש"‪.‬‬ ‫הלה קפא על עומדו‪ .‬הרב ידע ברוח הקודש היטב את מטרת בואו אליו‪.‬‬ ‫הרבנית ביקשה פעם מבעלה שיביא מהמכולת דבר הנצרך לה במטבח‪ .‬אחד מתלמידיו ששהה בבית הרב שמע את בקשה‪ .‬הוא פנה לרב‬ ‫שיאפשר לו לזכות במצווה זו ולהביא את מה שנחוץ במכולת‪ .‬אולם ר' אברום סירב ואמר‪" :‬לא ולא‪ ,‬אני בעצמי אלך למכולת‪ ,‬כי עתה יש לי‬ ‫מצווה מאשתי ואני רוצה לקיים בעצמי את המצווה הזו‪ .‬ודע לך‪ ,‬שיש בזה בכלל משמח את אשתו"‪ ,‬והוא בכבודו ובעצמו הלך למכולת‪.‬‬ ‫בתקופה בה אושפז רבינו בבית הרפואה לצורך טיפולים ברגלו‪ ,‬נחשב לחולה האהוב ביותר במחלקה‪ ,‬שכן‪ ,‬בניגוד לחולים אחרים קיבל את‬ ‫ייסוריו באהבה‪ ,‬הבליג על רגשותיו והשרה אווירה נוחה ומשמחת‪ .‬בגבורה עילאית בלם את כאביו ולא נתן לגניחות ולצעקות השבר להתפרץ‬ ‫מפיו‪ .‬חיפה על צערו בשירי אמונה וביטחון ובלהט החסידי שיקד מליבו‪ .‬אנשי הצוות הרפואי אהבו לשהות במחיצתו והשתדלו להנעים לו את‬ ‫שהותו שם‪ .‬חדרו המה ממבקרים רבים שבאו לסעדו על מיטת חוליו‪ ,‬היו אלו בני המשפחה‪ ,‬תלמידיו וחסידיו‪( .‬אברהם עבד ה')‬ ‫באחד הימים בשעות הצהריים נמנם רבינו‪ .‬לפתע הקיץ בבהלה משנתו תוך שהוא משמיע קולות צעקה‪ .‬צעקותיו הזעיקו למקום את צוות‬ ‫האחיות‪ .‬בתו שעמדה לצידו ניסתה לברר מפיו מה מציק לו‪ .‬תשובת רבינו הייתה בלתי מובנת‪" :‬אוי ואבוי! איזה דבר טמא הוכנס לחדר‪ ,‬כל‬ ‫האוויר פה מלא טומאה‪ ,‬סלקו והוציאו את הטומאה מהחדר‪ ,‬אוי! אינני יכול לומר כאן דברי תורה!"‪ .‬בתו בחנה את סביבות מיטתו‬ ‫במטרה לגלות מה הדבר הטמא שנמצא שם‪ ,‬אך העלתה חרס בידה‪ ,‬שום דבר טמא לא נראה לעין‪ .‬לחיפושים הצטרפו גם האחיות אשר‬ ‫סרקו היטב את החדר וסביבותיו‪ ,‬בנסותן לאתר את מקור הטומאה עליה התלונן וזעק רבי אברום‪ ,‬אך לשווא‪ .‬במשך שעה ומחצה שכב רבי‬ ‫אברום באי מנוחה במיטתו כשהוא רוטן ללא הרף כי האוויר בחדרו מלא טומאה ושיחוסו וירחמו עליו ויוציאו את הדבר הטמא ממחיצתו‪.‬‬ ‫בשעה שלש וחצי‪ ,‬תחילת זמן ביקור החולים‪ ,‬נפתחה דלת החדר בה שכב רבינו‪ .‬בעדה נכנסו שלושה כמרים מהכנסייה הקתולית‪ .‬הם‬ ‫ענדו על חזם צלבי זהב ופסעו לעבר מיטת אחד החולים בחדר‪ .‬אז הוברר לכולם פשר זעקותיו של רבינו‪ .‬בעת שהצדיק נח את מנוחת‬ ‫הצהריים‪ ,‬הוכנס לחדרו פצוע מתאונת דרכים‪ ,‬הלה היה כומר קתולי ועל גופו היו צלבים רבים‪ .‬לטומאה זו התכוון רבינו ועליה זעק‬ ‫שיוציאוה מחדרו‪ .‬משהוברר העניין לצוות ביה"ח‪ ,‬התפעלו מאוד מרגישותו המיוחדת של הצדיק‪ ,‬ומיד העבירו את הכומר לחדר אחר‬ ‫במחלקה‪ ,‬תוך שהם מבקשים את סליחתו על הצער שנגרם לו‪ .‬ברגע שהחולה הגוי הוצא מהחדר‪ ,‬פנה הצדיק לבתו‪ ,‬שעמדה לצידו‬ ‫משתוממת לנוכח המתרחש‪ ,‬ואמר לה "הביטי וראי איך רוח הטומאה מתנדפת ופגה מחדרי‪ .‬עתה אפשר לשוחח בדברי תורה!"‪.‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/6‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים ‪ָ -‬ה ַרב ְּמנַחֵ ם נַחּום ַק ְּפלָ ן ְּמ ְּ‬ ‫הֹור ֶדנָא זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הגאון רבי מנחם נחום קפלן המכונה רבי נחום מהורדנא‪ -‬נולד בשנת ה'תקע"ב‬ ‫(‪ )1811‬בכפר קטן סמוך לוויסגולה שבליטא‪ ,‬לאחר תפילות מרובות של הוריו‪ ,‬מאחר‬ ‫שנולדו להם בנות בלבד‪ .‬הוריו לא היו בעלי אמצעים‪ ,‬ולכן אביו לקחו עמו למקום‬ ‫עבודתו במשרפות היין‪ ,‬ותוך כדי מלאכתו לימדו את סדר התפילה‪ ,‬חומש ותהילים‪.‬‬ ‫רק לאחר שנים הצליח להגשים את משאת נפשו והחל ללמוד בישיבת מיר‪ .‬ניחן‬ ‫במידות של אהבת הבריות ובפרט באהבת ישראל‪ .‬סירב לקבל על עצמו עול רבנות‬ ‫ונודע כגבאי צדקה וכמי שפעל רבות למען עניים ונזקקים‪.‬‬ ‫רבים נושעו מברכותיו‪ .‬במיוחד תמך בסתר בעניים תלמידי חכמים‪ ,‬אשר לא ביקשו‬ ‫עזרה מאיש‪ .‬את משפחתו פרנס בקושי‪ ,‬הביא את אמו‪ ,‬שכר עבורה חדר ודאג לכל‬ ‫מחסורה‪ .‬רבים נושעו לאחר שהעניקו לו מכספם‪ ,‬ולשאלה האם הוא מאמין כי‬ ‫ברכותיו תתקיימנה‪ ,‬השיב בתמימות כי מעולם לא שיקר‪ ,‬וברור לו שמי ש"הן" שלו‬ ‫צדק ו"לאו" שלו צדק‪ ,‬הקב"ה מסייע בידו שמה שיוציא מפיו יתקיים‪ .‬עשרים מילדיו‬ ‫נפטרו‪ ,‬והוא קיבל באהבה את ייסוריו‪ ,‬באומרו כי די לנו שעשה הקב"ה חסד‬ ‫למחוק את חובותינו בעולם הזה‪ ,‬שלא תיכרת נפשנו מארץ החיים לעולם הבא‪ .‬תמיד לימד זכות על ישראל‪ .‬נפטר‬ ‫בליל שבת קודש‪ ,‬ב‪-‬ח' במרחשוון ה'תר"ם (‪ .)1879‬חי כ־‪ 68‬שנים‪ .‬ציונו בהורדנא שבבלארוס‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' עוזיאל‪ .‬אמו‪ :‬מרת מיידא‪ .‬אשתו‪ :‬מרת איטה (בת ר' יוסף אליעזר הכהן מנושביז)‪ .‬ילדיו‪ :‬עשרים מילדיו נפטרו ובתו‬ ‫מרת רבקה מייטא (נישאה לר' גבריאל זאב מרגלית)‪ .‬מרבותיו‪ :‬ר' חלוונא לפידות (המגיד מלוקניק)‪ ,‬הגאון ר' אליעזר יצחק‬ ‫מוולוז'ין‪ ,‬הגאון ר' אברהם טיקטינסקי (ראש ישיבת מיר)‪ ,‬ר' ישראל הליר (המשגיח בישיבת מיר)‪ .‬חברותא‪ :‬ר' אברהם כהנא‬ ‫מהורדנא‪ .‬מתלמידיו‪ :‬הגאונים מרן ר' ישראל מאיר הכהן מראדין (בעל 'חפץ חיים' ורבו המובהק היה רבינו)‪ ,‬ר' זרח ברוורמן‪,‬‬ ‫ר' יהודה אידל ציזלינג (מחבר 'ילקוט ארץ ישראל')‪.‬‬ ‫רבינו נהג לחזר על הפתחים על מנת לאסוף כסף לאחיו היהודים‪ .‬ביום מן הימים הגיע לביתו של עורך דין וינגוט‪ ,‬יהודי שהיה רחוק מאוד‬ ‫מאחיו היהודים‪ .‬כאשר ראה אותו יהודי את רבי נחום הצדיק בפתח ביתו‪ ,‬שאג בכעס‪" :‬מי מינה אותך לגבאי צדקה? ממתי עוסק אתה‬ ‫בצרכי ציבור?! סתם גזלן אתה! ולא תקבל ממני אפילו פרוטה אחת‪ ,‬ועכשיו תסתלק מכאן!"‪ .‬הצדיק לא ענה דבר הסתובב והלך לו‪.‬‬ ‫לאותו עו"ד היה חבר בשם מר קירשנקרוג‪ ,‬ששימש כפקיד רם דרג בלשכת שר האוצר‪ .‬מר קירשנקרוג נוהג היה ל"הבליע" לכיסו הפרטי‬ ‫סכומים נכבדים מקופת הממשלה‪ .‬הוא קיווה כי גנבותיו לא יתגלו לעולם‪ ,‬אך כדי להשתיק את ליבו החושש‪ ,‬עשה יד אחת עם עורך הדין‬ ‫וינגוט‪ .‬טיפוס שנון ומצליח‪ .‬מידי פעם היה מעניק לו למר וינגוט 'מתנות' נאות‪ .‬תמורת מתנות אלו‪ ,‬הבטיח לו מר וינגוט למר קירשנקרוג‪,‬‬ ‫לעמוד לימינו ביום עברה‪ ,‬שלא יגיע חס ושלום‪.‬‬ ‫אולם לא לעולם חוסן‪ .‬לא חלף זמן רב ומר קירשנקרוג נתפס בגנבתו‪ .‬בחקירתו הפליל את שותפו בפשע‪ ,‬עורך דין וינגוט והוא הועמד‬ ‫לדין‪ .‬הוא עשה הוא את כל המאמצים להימלט מן הסבך אליו נקלע‪ ,‬שכר סנגורים בכסף רב‪ ,‬נתן שוחד לרוב‪ ,‬עד שכילה את כל כספו‪,‬‬ ‫ולבסוף נידון לאחר מאמצים מרובים 'רק' לשנתיים מאסר‪ .‬כאשר שמע רבינו מה שקרה‪ ,‬מיד קם ופנה אל ביתו של היהודי‪ .‬בביתו מצא את‬ ‫אשתו עצובה ומדוכאת‪" ,‬בצרה גדולה אני נמצאת"‪ ,‬בכתה באוזני הרב‪" ,‬במשך השנתיים הבאות יהיה בעלי חשוב כמת‪ ,‬ואני כאלמנה‬ ‫וילדיי כיתומים‪ ,‬ולא עוד אלא שכל כספנו נגמר‪ ,‬ועכשיו נותרנו ללא כל פרוטה‪ .‬מאין יבוא עזרי?" ודמעות החלו לרדת ללא הרף‪.‬‬ ‫"אל תדאגי"‪ ,‬הרגיע אותה‪" ,‬ה' יעזור‪ ,‬ישועת ה' כהרף עין!!! אנא אמרי לכמה כסף את זקוקה בעבור פרנסת הבית?"‪ .‬היא חישבה את‬ ‫הוצאות השבועיות הדרושות‪ .‬בסיום הפטירה באנחה‪" :‬עשרים וחמישה רובלים לשבוע"‪ .‬רבינו הוציא צרור מכיסו‪ ,‬התיר את הקשר ומנה‬ ‫‪ 25‬רובלים‪" .‬קחי"‪ ,‬אמר לאשת עורך הדין הנדהמת‪" ,‬זהו לשבוע הראשון‪ ,‬ריבונו של עולם זן ומכלכל כל יצוריו‪ ,‬בעזרת ה' אביא אי"ה‬ ‫סכום כזה מידי שבוע בשבוע‪ .‬עתה המשיכו בחייכם כרגיל‪ ,‬אל תשנו שום דבר‪ ,‬הכל יישאר כפי שהיה בימים שבעלך היה בבית!"‪.‬‬ ‫במשך שנתיים רבינו הגיע מידי שבוע בשבוע ומניח על שולחנם עשרים וחמישה רובל ויוצא‪ .‬כאשר חלפו להם שנתיים ועורך הדין‬ ‫שוחרר מכלאו ושב הביתה‪ ,‬מה גדולה הייתה פליאתו כאשר נכנס הוא לבית אותו עזב שנתיים קודם לכן‪ ,‬והנה הבית נאה ומסודר‪ ,‬וכל כליו‬ ‫נשארו במקומם‪ ,‬הביט היהודי באשתו וילדיו וראה שגם הם בריאים ושלווים כאילו לא עברו עליהם ימי סבל ומחסור‪.‬‬ ‫כאשר מצא הכל כבאותו יום בו עזבו‪ ,‬פרצו רגשותיו החוצה‪ .‬בקול חנוק ומתיפח דיבר נרגשות‪" :‬אינני מבין‪ ...‬אינני קולט זאת‪ ...‬הבית‬ ‫נשאר על תילו ‪...‬הילדים לבושים כהלכה‪ ...‬בטוח הייתי כי עברתם להתגורר לחורבה עלובה ומתכלכלים הינכם מקיבוץ נדבות"‪.‬‬ ‫לפליאתו הרבה אמרה לו אשתו‪" :‬המכיר אתה את הזקן המחזר על הפתחים? ובכן‪ ,‬הזקן הזה מגיע מידי שבוע בשבוע ומביא לי‬ ‫עשרים וחמישה רובל למחייתנו‪ ,‬ובלעדיו מי יודע מה היה קורה לי ולילדים?"‪.‬‬ ‫כששמע זאת‪ ,‬החוויר וחזר בבהלה על דבריה‪" ,‬הזקן המחזר על הפתחים אמרת?!"‪ .‬בשום אופן לא יכול היה להבין את הדבר‪ .‬יהודי‬ ‫זקן שהוא השליך מן הבית בחרפה‪ ,‬בגשם ובקור‪ ,‬תמך בבני משפחתו שנתיים ימים!!! הצילם מחרפת רעב ואפילו מכיליון‪ ...‬איך‬ ‫ייתכן הדבר?! עליי לראות את האדם הזה עוד היום!"‪ ,‬דיבר נרגש‪" ,‬מלאך הוא! מלאך משמים! היודעת את היכן מתגורר הוא אותו‬ ‫קדוש?"‪.‬‬ ‫אשתו הראתה באצבעה על השכונה‪ ,‬שבה מתגורר ר' נחום ועורך הדין רץ ישר אל ביתו של רבי נחום‪ .‬כאשר נפתחה לפניו דלת הבית‬ ‫הקטן‪ ,‬פרץ עורך הדין בבכי‪ .‬הוא נשק את ידו של הצדיק בהרטיבו אותה בדמעותיו‪" .‬רבי!"‪ ,‬בכה היהודי‪" ,‬אינני יודע כיצד אפייס אותך על‬ ‫שהעלבתיך לפני כמה שנים‪ ,‬ואף איני יודע כיצד אוכל להודות לך על החסד הגדול שגמלת עם אשתי וילדיי‪ .‬אין מילים בפי‪ ,‬השפל והנבזה‪,‬‬ ‫להודות לך על נדיבותך וצדקנותך‪ ,‬חייבים אנו לך תודה על חיינו‪ ,‬אני ובני ביתי"‪ .‬חיבקו רבי נחום ובקולו הרך אמר לו‪" :‬בני! והרי כבר‬ ‫נאמר‪' :‬עם ישראל ערבים זה לזה' ולא עשיתי אלא את המוטל עליי"‪ .‬ומאותו היום שינה היהודי את אורח חייו והתקרב אל הצדיק ואל‬ ‫אחיו היהודים!‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/7‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים‪ַ -‬הגָאֹון ָה ַרב ִׁש ְּמעֹון י ָ‬ ‫ְּהּודה ְּׁשקֹופ ַהכ ֵהן‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הגאון רבי שמעון יהודה שקופ (שקאפ) הכהן זצ"ל‪ -‬נולד בטורץ שבליטא בשנת ה'תר"כ‬ ‫(‪ .)1860‬בגיל ‪ 12‬החל ללמוד בישיבת 'מיר'‪ ,‬ובהיותו בן ארבע עשרה עבר ללמוד בישיבת‬ ‫'וולוז'ין'‪ .‬בהיותו כבן ‪ 24‬שנים בלבד שימש כר"מ בישיבת 'טלז' ולימד בה כשמונה עשרה‬ ‫שנים‪ .‬בשנת ה'תרס"ב (‪ )1902‬עבר לשמש כרב וכראש ישיבה בעיירה מלץ‪ .‬נודע כאחד‬ ‫מגדולי ראשי הישיבות במזרח אירופה ופיתח דרך לימוד ייחודית‪ ,‬המבוססת על בירור מעמיק‬ ‫של יסודות הסוגיה והגדרתם‪ .‬בשנת ה'תרס"ז (‪ )1907‬מונה לרב ואב"ד בריינסק והקים בה‬ ‫ישיבה‪ ,‬שבראשה עמד כשלוש עשרה שנים‪ .‬בשנת ה'תר"פ (‪ )1920‬נקרא לעמוד בראש‬ ‫ישיבת 'שער התורה' בגרודנה‪ ,‬שם כיהן כעשרים שנה עד לפטירתו‪.‬‬ ‫למד תורה מתוך עניות מופלאה‪ .‬בישיבת 'וולוז'ין'‪ ,‬כאשר נקרעו סוליות נעליו ולא היה לו‬ ‫לשלם לסנדלר שיתקנן‪ ,‬קשר את הסוליות לנעליים בחוט דק‪ .‬מסופר כי כאשר הביא את‬ ‫בנו לישיבה‪ ,‬הצביע על מקומו בספסל הישיבה ואמר‪" :‬ראה בני‪ ,‬במקום זה התענגתי במשך‬ ‫שש שנים רצופות את העונג הגדול בעולם!"‪ .‬בהתקרבו לגיל שמונים והתגברה חולשתו‪,‬‬ ‫בדק אותו הרופא ולאחר מכן הזהירו כי מאחר שהרב מעביר שיעורים ומתאמץ‪ ,‬הדבר גורם‬ ‫לבעיה בפעולתו הסדירה של הלב‪ .‬רבינו הפסיק אותו ואמר‪" :‬רק לא זה! הרי כל הזהירות‬ ‫נועדה לשמור על הלב ולחזק את החיות שלי‪ ,‬והרי השיעורים הם עצם החיות שלי"‪ .‬כאשר‬ ‫נכנסו צבאות רוסיה לגרודנה‪ ,‬לא עברו שבועיים והישיבה נסגרה‪ .‬תלמידיו יצאו לווילנה‪ ,‬אך‬ ‫רבינו היה זקן וחלש והרופאים לא הרשו לו לנסוע‪ .‬אמר להם‪" :‬אם אין לי את הישיבה‪ ,‬למה‬ ‫לי חיים?"‪ .‬באותו יום הלך לבית הכנסת להתפלל תפילת מנחה‪ ,‬וכשעמד בתפילת‬ ‫העמידה נפטר והחזיר את נשמתו לבורא עולם‪ .‬נפטר ב‪-‬ט' במרחשוון ה'ת"ש (‪ .)1939‬חי‬ ‫כ־‪ 79‬שנים‪ .‬ציונו בגרודנה שבבלארוס‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' יצחק שמואל‪ .‬אמו‪ :‬מרת רחל (לבית קפלן)‪ .‬אשתו‪ :‬מרת לאה (בת ר' משה מרדכי‬ ‫אידלביץ‪ ,‬אחיינית הגאון ר' אליעזר גורדון)‪ .‬ילדיו‪ :‬ר' אליעזר זלמן‪ ,‬ר' משה מרדכי‪ ,‬מרת חנה‬ ‫(נישאה לרבי שרגא הינדיס)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאונים ר' נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין)‪,‬‬ ‫ר' חיים ליב טיקטינסקי‪ ,‬ר' חיים סולובייצ'יק‪ .‬מתלמידיו‪ :‬הגאונים ר' איסר יהודה אונטרמן‪,‬‬ ‫ר' אלחנן בונים וסרמן‪ ,‬ר' חיים לייב שמואלביץ‪ ,‬ר' מרדכי יודלביץ‪ ,‬ר' משה אביגדור עמיאל‪,‬‬ ‫ר' שמואל רוזובסקי‪ ,‬ר' ישראל זאב גוסטמן‪ ,‬ר' זלמן רוטברג‪ ,‬ר' מאיר בר־אילן‪ ,‬ר' יהודה קולודצקי‪ ,‬ר' צבי מגנצא‪ ,‬ר'‬ ‫יצחק דב קופלמן‪ .‬מספריו‪• :‬שערי יושר‪ -‬בירור יסודות וכללים בדיני התורה •חידושי רבי שמעון יהודה הכהן‪ -‬על‬ ‫הש"ס •מערכת הקניינים‪ -‬יסודות דיני הקניינים •יד כהן‪ -‬חידושים על סדר נשים •קונטרס שיעורי תורה‪ -‬על מסכת‬ ‫נדרים‪.‬‬ ‫גאון רבי יצחק קופלמן שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת לוצרן‪ ,‬סיפר‪" :‬בכל ליל שבת רגיל היה רבינו לחזור על שיעורו בפני קבוצה מובחרת של‬ ‫ה‬ ‫תלמידיו‪ .‬פעם‪ ,‬בעת הלימוד‪ ,‬הגישה הרבנית לשולחן צלחת עם דובדבנים מטוגנים בסוכר‪ .‬הצדיק אכל מהם והמשיך בשיעור‪.‬‬ ‫כשסיים לאכול‪ ,‬שאל‪' :‬מדוע השעועית היום מתוקה מתמיד?'‪.‬‬ ‫בינו ניצל כל רגע פנוי ללימוד התורה הקדושה‪ .‬באחד הלילות‪ ,‬כהרגלו בקודש למד לאור הנר‪ .‬לאחר מספר שעות כבה הנר‪ .‬מה‬ ‫ר‬ ‫עשה? הרב ישב על כיסא בעל ארבע רגליים‪ .‬שבר את אחת הרגליים‪ ,‬הדליקה והמשיך ללמוד‪ ,‬כשהוא יושב על הרצפה‪ ,‬וכך מצאוהו בני‬ ‫ביתו באור הבוקר‪.‬‬ ‫ערוב ימיו של רבינו שכב בבית הרפואה חולה‪ ,‬תשוש וזקן‪ .‬באחד הימים נכנסה לחדרו 'אחות' שעבדה במקום‪ .‬היא הייתה גוייה‬ ‫ב‬ ‫זקנה‪ .‬עם כל זה כשאך הבחין בכך‪ ,‬הצדיק עזב את החדר מיד מחשש ל'יחוד'‪ .‬נדהמו תלמידיו ושאלוהו‪" :‬רבינו‪ ,‬הרי הרב זקן‪ ,‬והיא גוייה‬ ‫ערלה‪ ,‬מכוערת‪ ,‬וזקנה‪ ,‬מאי כולי האי?" ‪" -‬אתם לא יודעים?"‪ ,‬נענה הרב ואמר‪" :‬היצר הרע יעשה אותי צעיר‪ ,‬ואותה צעירה ויפה"‪.‬‬ ‫יום האחרון‪ ,‬כשיצאו אחרוני החיילים הגרמנים מהעיר‪ ,‬התרחש אסון‪ ,‬אחד החיילים שלהם נהרג מכדור תועה‪ .‬הללו תלו מיד את‬ ‫ב‬ ‫האחריות ביהודים והחליטו לנקום בהם‪ .‬בפאתי בריינסק ניצבה ביקתה שבו גרה משפחה יהודית‪ .‬מיד הציתוה הגרמנים באש על‬ ‫יושביה‪ ,‬ואח"כ הקיפו את העיר והציתו אש גדולה‪ ,‬כשהם מעכבים את התושבים מלכבות את האש‪ ,‬כל המנסה לכבות צפוי למטר‬ ‫כדורים‪ .‬כשראה הרב את הבתים‪ ,‬אשר היו למאכלת אש ושמע את הצעקות הבוקעות‪ ,‬שם את נפשו בכפו ורץ חשוף אל מפקדת הצבא‬ ‫והפציר בם‪ ,‬שיחוסו על העיר החפה מפשע‪ .‬הם הפליאו בו את מכותם‪ ,‬אך הוא לא נרתע ועמד בתוקף על דרישתו‪ ,‬עד שלבסוף הובא‬ ‫לפני המפקד‪.‬‬ ‫במשך דקות ארוכות דיבר על לבו ואף השיג ממנו רישיון לכבות את האש‪ .‬כשהרשיון המיוחל בידו חזר בריצה העירה‪ ,‬כשפניו מועדות‬ ‫לעבר בארות המים‪ .‬הכדורים נורו מכל עבר‪ ,‬והוא ניגש אל החיילים‪ ,‬שפיקחו על הבארות‪ ,‬לבל יהין איש לכבות הדליקה והציג בפניהם‬ ‫את הרשיון‪ ,‬שקיבל מהמפקד‪ .‬הרב לא הסתפק בכך‪ ,‬והתחיל במו ידייו לשאוב מים‪ .‬כאשר ראו יהודי העיר מבעד החרכים‪ ,‬שרבם‬ ‫הקדוש שואב מים הבינו‪ ,‬שניתנה הרשות לכבות את הדלקה‪ ,‬מיד הצטרפו אליו כולם‪ ,‬והחלו לדלות ולהתיז מים לכל עבר‪( .‬ספר היובל)‬ ‫ספר 'תורה יבקשו מפיהו' סופר על הרב‪ ,‬עד כמה ביקש לייקר את השבת ולהכין משהו לכבודה בכל ערב שבת‪ .‬בתקופה הראשונה‬ ‫ב‬ ‫לבואו של הגאון רבי שמעון שקופ לגרודנה התאכסן בבית משפחת סובול‪ ,‬וביקש לעשות דבר מה לכבוד שבת‪ .‬שאלה אותו בעלת‬ ‫הבית מרת בלומה‪" :‬מה רבינו מעוניין לעשות?"‪ ,‬ואמר לה‪ ,‬שהיות וביתם משופע בעציצים ופרחים‪ ,‬הוא ישקה וינגב מהם את האבק‬ ‫לכבוד שבת קודש‪ .‬כך עשה משך כל התקופה‪ ,‬שהתארח בביתם‪ ,‬על אף היותו מפורסם כגאון‪.‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/8‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים‪ַ -‬הגָאֹון ָה ַרב חַ יִ ים ָמ ְּר ְּד ַכי רֹולֶ ר זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הגאון הרב חיים מרדכי רולר זצ"ל‪ -‬נולד ב‪-‬כ"ח באדר ה'תרכ"ח (‪ )1868‬בדימינשט‪,‬‬ ‫עיירה ליד העיר רומאן שבחבל מולדובה ברומניה‪ .‬עוד בצעירותו נודע בלמדנותו‬ ‫ובשקידתו‪ .‬בשנת ה'תרמ"ח (‪ )1888‬נבחר לשמש מו"צ בבוהוש‪ .‬בשנת ה'תרנ"ו (‪)1896‬‬ ‫בהיותו כבן עשרים ושמונה שנים בלבד‪ ,‬נבחר לכהן כרב העיר טרגו־ניאמץ‪ ,‬לאחר פטירת‬ ‫הדיין הגאון רבי ליב אתרוג‪ .‬רוב היום עסק בתורה כשהוא עטוף בטלית ועטור בתפילין‬ ‫בבית הכנסת 'בוסלבר'‪ .‬הקפיד במיוחד על תפילה במניין‪ .‬כאשר שהה בקלויז' בעת‬ ‫שבוצעו פרעות נגד היהודים‪ ,‬יצא למרות הסכנה לחפש מניין‪ .‬הוא נתקל בכנופיה‬ ‫שהתנפלה עליו‪ ,‬ובדרך נס ניצל ממנה‪ .‬נהג ללמוד עד חצות היום כשהוא עטור בתפילין‬ ‫של רבינו תם‪ .‬לאחר מכן קיים מצוות ביקור חולים‪ ,‬עוד בטרם אכל דבר מה‪ ,‬ולאחר פת‬ ‫שחרית השיב לשאלות שנשלחו אליו‪ .‬גאון בנגלה ובנסתר‪ .‬פיזר ממון רב לעניים והרבה‬ ‫בגמילות חסדים‪ .‬בשנת ה'תרס"ג (‪ )1903‬השתתף בכינוס רבנים מרחבי העולם היהודי‬ ‫שהתקיים בקרקא נגד עלילות הדם‪ ,‬ושם נבחר להיות יו"ר אגודת הרבנים ברומניה‪ .‬שימש‬ ‫כרבה של טרגו־ניאמץ כיובל שנים‪ .‬נודע כאחד מגדולי העוסקים בהתרת עגונות‪ ,‬ובפרט‬ ‫לאחר מלחמת העולם הראשונה והשנייה‪ .‬בשנת ה'תש"ד (‪ )1944‬בעקבות גירוש יהודי‬ ‫טרגו־ניאמץ‪ ,‬עבר לבוקרשט‪ .‬בתמוז ה'תש"ו (‪ )1946‬עלה לארץ והתיישב בירושלים‪ .‬נפטר‬ ‫ב‪-‬ט' במרחשוון ה'תש"ז (‪ .)1946‬חי כ־‪ 78‬שנים‪ .‬ציונו בהר הזיתים בירושלים‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬הגאון ר' יצחק אייזיק יהודה לייב (ראב"ד פונזשט‪ ,‬מצאצאי הגאון ר' נפתלי כ"ץ והמהר"ל‬ ‫מפראג)‪ .‬אמו‪ :‬מרת דבורה (בת ר' שבתי סג"ל‪ ,‬רבה של בוהוש)‪ .‬אשתו‪ :‬מרת ציפורה (בת ר'‬ ‫אברהם חיים סאריף‪ ,‬משמש האדמו"ר הראשון מבוהוש‪ .‬נישאו בשנת ה'תרמ"ה [‪ .)]1885‬ילדיו‪ :‬ר'‬ ‫מנחם מנדל ( כיהן לפני השואה בווסלוי ואקרמן שבבסרביה‪ ,‬לאחר המלחמה שימש כרב בלודז' ובסוף‬ ‫ימיו כרב הקהילה במלבורן שבאוסטרליה)‪ ,‬הבחור שמשון נפתלי (נפטר בדמי ימיו בשנת ה'תרפ"ב‬ ‫[‪ ,)]1922‬מרת חנה שרה הי"ד (נישאה לר' יעקב חיים בן רבי יחזקאל רוטר המכונה 'המגיד‬ ‫מקלויזנבורג'‪ .‬נספתה בשואה)‪ ,‬מרת רייזל (נישאה לר' ניסן גולדשטיין מקלויזנבורג)‪ ,‬מרת חיה‬ ‫טובה (נישאה לר' אברהם צוויבל)‪ ,‬מרת אסתר (נישאה לר' גוטליב‪ ,‬האדמו"ר מניאמץ)‪ ,‬בת נוספת‬ ‫(נישאה לר' לוי שטרנברג הי"ד‪ ,‬ראב"ד דומברבני‪ ,‬שנספה בשואה)‪ .‬מרבותיו‪ :‬אביו הגאון ר' יצחק‬ ‫אייזיק יהודה לייב‪ ,‬האדמו"ר ר' יצחק פרידמן מבוהוש‪ ,‬הרה"ק ר' שלום יוסף מרוז'ין‪.‬‬ ‫מתלמידיו‪ :‬ר' שמואל טוביאס (רבה של פיאטרא ניאמץ)‪ .‬מספריו‪• :‬שו"ת באר חיים מרדכי‬ ‫•חידושי בן יאיר‪ -‬על הש"ס •באר מים חיים‪ -‬על הגדה של פסח •מאמרי באר חיים‬ ‫מרדכי‪ -‬כולל קונטרסים '‪ 13‬עיקרים'‪' ,‬גדול השלום' וביאור להפטרת שבת הגדול‪.‬‬ ‫סיפר האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולן‪ ,‬שפעם רבינו חיפש ביום חורפי בערב מניין לתפילת‬ ‫ערבית‪ ,‬וכשלא מצא‪ ,‬שכר בממון רב עגלה ונסע עשרה קילומטרים לסקולן לביתו של רבי אליעזר זוסיא‬ ‫כדי לאסוף מניין לאמירת ברכו‪ .‬לאחר מכן חזר שוב בעגלה למקום מוצאו‪.‬‬ ‫מעולם לא ראו את רבינו מתפלל ביחידות‪ ,‬וכדי להתפלל בציבור לא חסך מעצמו טרחה רבה והוצאה‬ ‫יתירה‪ .‬פעם שלח מברק לידידו הגאון מהרי”ל צירלסזון אב"ד קישינוב‪ ,‬שיגיע אליו בערב וימתין לו עם‬ ‫מניין למעריב‪ .‬הרב צירלסזון מילא את בקשתו ורבינו הגיע מאוחר בערב עם כרכרה מתחנת הרכבת‪.‬‬ ‫אחרי תפלת ערבית‪ ,‬כשהסבו השניים שאלו בפשטות‪" :‬אחרי מי יש למר יארצייט?"‪ .‬והרב צירלסזון‬ ‫נדהם לשמוע‪ ,‬שאין לרבינו שום יארצייט ‪ -‬ורק כדי להתפלל עם מניין הפסיק רבינו את הנסיעה והטריח‬ ‫את עצמו עם הכרכרה מהתחנה העירה – מדובר במרחק עצום‪.‬‬ ‫כאשר התפלל ‪ -‬דומה היה‪ ,‬ששום דבר בעולם לא יכול להסיח אותו מדבקותו בתפילה‪ .‬באחת משנות‬ ‫האימה (ת”ש‪-‬תש”ד) ביו”ט אחד בשעת אמירת לדוד מזמור‪ ,‬שאחרי מעריב נדמה היה‪ ,‬כי מתנפלים על ביהמ”ד‪ .‬היתה מהומה גדולה וכל‬ ‫המתפללים נמלטו על נפשם‪ .‬לאחר כמה דקות התברר‪ ,‬שמדובר בפחד שווא ולכן חזרו לביהמ”ד‪ ,‬שם מצאו את רבינו‪ ,‬שמרוב דבקותו לא‬ ‫הבחין בכל מה שקרה והמשיך בתפילתו וכבר עמד בסוף 'לדוד מזמור!'‪( .‬האברך ר’ א‪ .‬א‪ .‬סיגלר שנכח באותו מאורע)‬ ‫סיפר נכדו הרה”ח ר’ ברוך סגל‪ ,‬שכאשר עלה רבינו ארצה זכה אחיו ר’ שמואל לשמשו מספר פעמים‪ .‬כשבוע‪ ,‬אחרי שהסתדר קצת‬ ‫בירושלים‪ ,‬התאונן לפניו‪ ,‬שאין לו הזדמנות לקיים מצוות צדקה (רבינו בתחילה התגורר במלון באב”ד ברחוב יפו) ועל כן ביקש ממנו‬ ‫שיביא לפניו כל יום עני כדי לקיים את מצוות הצדקה‪ .‬פיזר כספים מרובים לצדקה ובפרוס הפסח ובפרוס הסוכות הלך עם משמשו לקבץ‬ ‫מעות בעד עניי העיר‪ .‬כאשר חזר בסוף שנת ה'תש”ד לניאמץ‪ ,‬והמקווה היה שבור ‪ -‬ומוצא לכסף אין‪ ,‬קרא לר’ ישראל יחזקאל סיגלר‪,‬‬ ‫שהיה בן בית אצלו‪ ,‬ומסר לו צרור תכשיטים‪ ,‬שהיו בביתו‪ ,‬וביקש ממנו למכרם לצורף‪ ,‬כדי שיוכלו לתקן את המקווה‪.‬‬ ‫מצוות ביקור חולים הייתה בראש מעייניו‪ .‬כשחזר מביהמ”ד לביתו מתפילת שחרית בחצות‪ ,‬המתין לו עגלון במרכבה‪ ,‬ועוד לפני שטעם‬ ‫פת שחרית‪ ,‬נסע לבקר חולים‪ .‬גם כאשר החולה היה יהודי פשוט‪ ,‬שלא היה לו קשר כמעט עם הרב‪ ,‬נסע לבקרו‪ ,‬היה שואל בשלומו‪ ,‬ואם‬ ‫לא חסר לו משהו ואם היה נצרך ‪ -‬תמך בו או שעודדו בדברים בירכו ברפואה שלימה ונסע לביתו‪ .‬היה זה דבר קבוע מדי יום ביומו‪.‬‬ ‫סמוך לזמן הדלקת נרות בערב שבת פרשת לך‪-‬לך‪ ,‬ז' חשוון ה'תש"ז (‪ ,)1946‬צילצל לר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג ואמר לו‪ ,‬שהוא מצטרף‬ ‫להיתר עגונה שדנו בה אז‪ .‬הרב הרצוג שאלו מדוע צילצל בשעה כזו‪ ,‬ורבינו ענה‪" :‬מי יודע מה ילד יום"‪ .‬במוצאי אותה שבת התבקש‬ ‫רבינו לעולם שכולו טוב‪.‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/9‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים‪ַ -‬הגָאֹון ָה ַרב ָד ִוד בֶ ן‪-‬צִ יֹון לָ נִ יָאדֹו זצ"ל‬ ‫הגאון הרב דוד בן ציון לניאדו זצ"ל‪ -‬נולד ב‪-‬כ"ז בכסלו ה'תר"ס (‪ )1899‬בחלב שבסוריה‪,‬‬ ‫למשפחת רבנים ותלמידי חכמים שמוצאה מספרד‪ .‬בתחילה למד בתלמוד תורה מקומי‬ ‫ובהמשך עבר ללמוד בישיבה‪ .‬בחודש סיוון ה'תרע"ט (‪ )1919‬כשהיה כבן ‪ 19‬שנים בלבד‪,‬‬ ‫עלה לבדו לארץ ישראל ללא משפחתו והתיישב בירושלים‪ .‬למד בישיבת 'פורת יוסף'‪.‬‬ ‫בהמשך עבר לארצות הברית‪ ,‬שם שימש כרב קהילה של יוצאי חלב‪ ,‬ולאחר תקופה קצרה‬ ‫חזר לארץ‪ .‬בשנת ה'תרפ"ה (‪ )1925‬כשהיה כבן ‪ ,25‬נישא ולאחר נישואיו עבר להתגורר‬ ‫בדירת הקדש של סניור אהרן סילוירה בשכונת 'מחנה יהודה' בירושלים‪.‬‬ ‫חודשים אחדים לפני פרעות ה'תרפ"ט (‪ )1929‬עבר להתגורר בחברון עם אשתו ושני ילדיו‪.‬‬ ‫לאחר הפרעות חזר לירושלים והחל לשמש כרב וכשמש בית הכנסת 'זכות אהרן' בשכונת‬ ‫'מחנה יהודה'‪ .‬רבינו התגורר עם משפחתו בת ארבעה עשר הילדים בדירת שני חדרים‪,‬‬ ‫שגודלה כ־‪ 35‬מטרים בלבד‪ ,‬שהוקמה בחצר בית הכנסת‪ .‬לאחר מלחמת ה'תש"ח הוצע לו‬ ‫לעבור לדירה גדולה יותר‪ ,‬אך רבינו סירב‪ .‬במרוצת השנים רבו ספסלי בית המדרש‬ ‫והלומדים "פלשו" גם לביתו הצר כדי למצוא פינה קטנה ללימודם‪ ,‬ורבינו קיבל אותם בביתו‬ ‫בסבר פנים יפות ובחיבת התורה‪ .‬כל ימיו הרבה בתפילות ובתחנונים למען גאולתם של‬ ‫ישראל ולאקמא שכינתא מעפרא‪ .‬החזיק בכל כוחו במצוות חסד של אמת‪ .‬בכל חצות לילה‬ ‫ערך תיקון חצות וקונן על גלות השכינה‪ ,‬ולאחר מכן למד עד אור הבוקר‪.‬‬ ‫בסוף ימיו‪ ,‬לאחר שנוכח לדעת שאין רב בכפר שלם ליד תל אביב‪ ,‬שימש שם כרב עד‬ ‫שנמצא רב מקומי‪ .‬ייסד שיעורי תורה בבית הכנסת של העדה האורפלית בשכונת נחלאות‬ ‫ומסר שיעורי תורה בערבית בבית הכנסת של העדה הג'רמוקלית ובשכונת הבוכרים‪.‬‬ ‫במשך שנים עסק באיסוף ובשימור תולדותיהם של חכמי ארם צובה‪ ,‬ואסף מסורות וחומר‬ ‫ביוגרפי על רבני הקהילה‪ .‬ספרייתו הפרטית ששכנה בביתו הכילה ספרים רבים ונדירים‪,‬‬ ‫והוא נהג להשאילם לכל דורש‪ .‬בחמש השנים האחרונות לחייו סבל משיתוק חלקי בגופו‬ ‫והיה מרותק למיטה‪ ,‬ולמרות זאת לא מש מאוהלה של תורה‪ .‬ענוותן מופלא‪ .‬ברוב ספריו‬ ‫לא ציין את שמו המלא וחתם בכינוי 'המשתדל'‪ ,‬כשהאותיות האחרונות מרמזות על שמו‪.‬‬ ‫דאג לחלק צדקה למרות הדוחק שבו חי עם משפחתו ונודע כסגפן‪ .‬נפטר ב‪-‬ט' במרחשוון‬ ‫ה'תש"ל (‪ .)1969‬חי כ־‪ 70‬שנים‪ .‬ציונו בחלקת הרבנים בהר המנוחות בירושלים‪ .‬מחשש‬ ‫שיכתבו עליו תארים שלא חפץ בהם‪ ,‬ביקש שלא להספידו ושלא לפרסם מודעות על‬ ‫פטירתו‪ ,‬ואף ניסח בעצמו את הכיתוב על מצבתו‪ .‬בהלווייתו השתתפו המונים‪ ,‬ובהם רבנים‬ ‫ואנשים רבים שנעזרו מנדיבות לבו ומצדקת פזרונו‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬רבי שלמה אליהו (מחכמי וטובי העיר חלב)‪ .‬אמו‪ :‬מרת שרה‪ .‬אשתו‪ :‬מרת מזל זבדה (זבידיה‪ .‬נישאו בשנת ה'תרפ"ה‬ ‫[‪ .)]1925‬מילדיו‪ :‬רבי אפרים (רבה של קהילת 'בית יעקב' בסאו פאולו שבברזיל)‪ ,‬מרת אסתר (נישאה לרבי סעדיה לופס)‪ ,‬רבי יעקב‪.‬‬ ‫מרבותיו‪ :‬הגאונים רבי חיים כהן (תורג'ימאן)‪ ,‬רבי שלמה (סלים) זעפרני‪ ,‬רבי משה טוויל‪ ,‬רבי רפאל שלמה לניאדו‪.‬‬ ‫מספריו‪• :‬לקדושים אשר באר"ץ‪ -‬תולדות קהילת ארם צובה‪ ,‬רבניה וחכמיה •ליקוטי דוד‪ -‬תולדות חכמים •מליץ טוב‪-‬‬ ‫תפילות‪ .‬הגיה והוציא לאור ספרים רבים‪ ,‬ובהם‪' :‬תרועת מלך'‪' ,‬לשון חכמים'‪' ,‬באור החיים'‪' ,‬אביר יעקב'‪' ,‬מחלב הארץ'‪,‬‬ ‫'תוכחה ומוסר'‪' ,‬מעיין גנים'‪' ,‬נעים זמירות'‪' ,‬פני אוהל מועד'‪' ,‬בית שמחה'‪' ,‬מחנה יהודה'‪' ,‬מי מעיין' ו'יושב אוהלים'‪.‬‬ ‫רבינו התפרסם בצדקותיו הרבות ובמתן בסתר לכל אדם מישראל‪ .‬כל מעשיו היו בחסידות ולפנים משורת הדין‪ .‬את רוב המשכורת שלו‬ ‫חילק לצדקה ואת 'המעשר' היה מניח לבני ביתו כדי חיותם בלבד‪ .‬כך כל ימיו חי בדוחק עם רעייתו וארבעה‪-‬עשר ילדיו בצמצום ובתנאים‬ ‫קשים‪ .‬הפרוטה מעולם לא היתה מצויה בכיסו בשביל בני הבית‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬תמיד דאג למשפחות עניות‪.‬‬ ‫מבוקר עד ערב היה עסוק בהרבצת תורה לצעירים ולמבוגרים‪ .‬יסד עבורם שיעורים בבית הכנסת של האורפלים בשכונת נחלאות‬ ‫בירושלים‪ ,‬ובבית הכנסת של הג'רמוקלים שם לימד את תלמידיו‪ .‬כששמע שבכפר שלם שסמוך לתל אביב‪ ,‬אין רב‪ ,‬נסע והחיה את תושבי‬ ‫המקום‪ ,‬שימש כרב כפר שלם עד אשר נמצא רב מקומי‪.‬‬ ‫בנו סיפר שפעם אחת בימי חורף קשה‪ ,‬גשמים ושלגים ירדו ללא הפסקה והקור היה עז מאוד‪ .‬כשאבא חזר לבית‪ ,‬ראינו‪ ,‬שהוא הגיע ללא‬ ‫מעיל‪ .‬התפלאנו מאוד ושאלנו‪" :‬אבא‪ ,‬להיכן נעלם המעיל? אתה עלול להצטנן ביום כזה"‪ .‬הוא השיב‪" :‬הייתי בדרכי לבית הכנסת‪ .‬ראיתי‬ ‫עני מרוד בא לקראתי רועד מקור‪ ,‬ממש קופא‪ .‬פשטתי את מעילי והושטתי לו‪ .‬בהתחלה הוא סירב‪ ,‬אבל לבסוף הסכים וקיבל‪ .‬כלום יכולתי‬ ‫אחרת? אני בטוח שאין ידו משגת לקנות מעיל חורף‪ ,‬ואילו אני ברוך השם יש לי עוד מעיל אחד בארון ישן ודהוי‪ ,‬אבל מה בכך‪ ,‬מה זה‬ ‫כנגד מצוות מלביש ערומים"‪ .‬כך היתה דרכו במתן צדקה‪ ,‬כשפגש בעני היה מכניס ידו לכיס‪ ,‬וכמה שהעלה משם — מסר לו‪.‬‬ ‫ר' אהרן בנו סיפר כי הגאון הרב יוסף עדס אמר לו‪" :‬אביך פעם אחת צעק עלי"‪ .‬ר' אהרן השיב בפליאה‪" :‬אבא? שיא העדינות היה‪ .‬אינני‬ ‫זוכר שצעק על מישהו בימי חייו"‪ .‬הרב עדס סיפר‪" :‬פעם קרא לי לבוא אליו ולא יכולתי להגיע באותו יום‪ .‬הגעתי למחרת‪ ,‬מכיוון שהייתי‬ ‫ממונה על כספי מתן בסתר‪ .‬אביך פנה אלי בטענה קשה‪" :‬איך עשית לי את זה? איך נתת לי לישון בלילה וכספי הצדקה נמצאים אצלי?"‪.‬‬ ‫חודשים אחדים לפני פרעות ה'תרפ"ט‪ ,‬עבר לגור עם משפחתו בחברון‪ .‬מדי יום ביומו היה יורד למערת המכפלה להתפלל להצלחת כלל‬ ‫ישראל‪ ,‬לתיקון השכינה ולאקמא שכינתא מעפרא ולרפואת חולי ישראל‪ .‬כאשר היה חולה בביתו‪ ,‬היה לוקח את החולה למערת המכפלה‬ ‫ולומד שם תהילים ותיקונים והחולה היה מתרפא באותה שעה‪.‬‬ ‫קרדיט תמונת הצדיק‪Chesed2090 | CC BY-SA 4.0 | Wikimedia Commons :‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/01‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים‪ַ -‬הגָאֹון הָ ַרב דב בעריש ַוידנפלד זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הגאון הרב דב בעריש וַידנפלד זצ"ל הידוע כהרב מטשעבין‪ -‬נולד בעיר הרימלוב שבפולין ב‪-‬‬ ‫ה' בשבט ה'תרמ"א (‪ .)1881‬עוד בהיותו נער אביו התבקש לבית עולמו‪ .‬לאחר נישואיו עבר‬ ‫לעיר טשעבין שבגליציה‪ ,‬שבה התגורר חותנו‪ .‬לצד עיסוקיו בניהול בתי העסק של המשפחה‬ ‫שקד שעות רבות בלימוד תורה והתפרסם בכל קהילות יהדות פולין בגאונותו‪ ,‬בחריפותו‬ ‫ובידיעותיו הרבות‪ .‬עמד בקשר עם גדולי רבני ואדמו"רי פולין שכיבדוהו והעריכוהו עד מאוד‪,‬‬ ‫ביניהם הגאון רבי מאיר אריק‪ ,‬הגאון רבי שלום מרדכי שבדרון והגאון רבי מנחם זמבה הי"ד‬ ‫ועוד רבים‪ .‬למרות ההפצרות הרבות סירב במשך שנים לקבל משרת רבנות‪ .‬מסר שיעורים‬ ‫לתלמידים ולבעלי בתים והתעקש בשעות אחר הצהריים לעסוק לפרנסתו במסחר בנפט‬ ‫ובאריגים‪ .‬הגאון רבי מאיר אריק (בעל 'אמרי יושר') אמר לו‪" :‬מאחל אני לך‪ ,‬שתפסיד את כל‬ ‫כספך‪ ,‬ותהיה מוכרח לכסא של רבנות!"‪ .‬ואכן בשנת ה'תרע"ח (‪ )1918‬פשט את הרגל ובסופו‬ ‫של דבר נאלץ לקבל משרת מורה הוראה‪ .‬בשנת ה'תרפ"ג (‪ )1923‬התמנה לרב העיר טשעבין‬ ‫וכיהן בה כאב"ד‪ ,‬ובה הקים ישיבה גדולה בשם 'כוכב מיעקב' על שם אביו‪.‬‬ ‫עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הנאצים לפולין בשנת ה'תרצ"ט (‪ )1939‬התעורר‬ ‫חשש כבד לחייו‪ ,‬והוא נמלט ללבוב ובה התגורר בבית האדמו"ר ר' ישראל מהוסיאטין‪ .‬בתקופה‬ ‫זו הופנו אליו שאלות רבות שעסקו בבעיות השעה‪ .‬בשנת ה'ת"ש (‪ )1940‬נעצר בידי המשטרה‬ ‫החשאית כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק שבסיביר‪ ,‬שם הועסק בעבודת‬ ‫פרך‪ .‬היו ניסיונות להצילו מקרון הגירוש‪ ,‬אך הוא סירב לכך‪ .‬גם בסיביר המשיך לעסוק בתורה‬ ‫והשיב לשואלים‪ ,‬ביניהם גם תלמידיו שנפוצו ברחבי אירופה‪ .‬את התשובות רשם על נייר‬ ‫אריזה‪ ,‬גזירי עץ וקרעים של שקי מלט וכך הן נשתמרו‪ .‬בלשונו ציטט קטעים שלמים מספרי‬ ‫הפוסקים האחרונים‪ .‬כאשר ערכו את הספר לדפוס מצאו שהלשון מדוקדקת ללא שום טעות‪.‬‬ ‫בשנת ה'תש"ב (‪ )1942‬הועבר לבוכרה ובשנת ה'תש"ו (‪ )1946‬עלה לארץ עם אשתו הראשונה‬ ‫ושתי בנותיו ששרדו עמו‪ .‬נחשב לאחד מגדולי הדור‪ ,‬היה פוסק הלכה וכיהן כאחד מראשי‬ ‫מועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל'‪ .‬בשנת ה'תש"ח (‪ )1948‬מונה לראש ישיבת 'חיי עולם'‪.‬‬ ‫התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים וייסד את ישיבת 'כוכב מיעקב‪ -‬טשעבין' יחד עם חתנו‪.‬‬ ‫נפטר בערב שבת פרשת לך‪-‬לך‪ ,‬ב‪-‬י' במרחשוון ה'תשכ"ו (‪ .)1965‬חי כ־‪ 84‬שנים‪.‬‬ ‫ציונו בחלקת הרבנים האשכנזים בהר המנוחות בירושלים‪ .‬בדרכו האחרונה השתתפו עשרות אלפים‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬הגאון רבי יעקב (בעל 'כוכב מיעקב'‪ ,‬רבה של הרימלוב ומחסידי הוסיאטין)‪ .‬אמו‪ :‬מרת רחל רפופורט‪ .‬אחיו‪ :‬רבי נחום‪ .‬נשותיו‪:‬‬ ‫מרת יאכטא (זיווג ראשון‪ -‬בת הגביר רבי ישראל יוסף קלוגר‪ .‬נישאו בהיותו כבן ‪ ,)19‬מרת רייזל (זיווג שני‪ -‬בת רבי משה ליברמן‪ ,‬פרנס‬ ‫קהילת קאשוי‪ ,‬ואלמנת רבי יוסף ברנפלד)‪ .‬בניו‪ :‬הגאונים רבי יעקב (כיהן כר"מ בישיבת 'כוכב מיעקב' בטשעבין)‪ ,‬רבי ישראל יוסף (כיהן‬ ‫כר"מ בישיבת 'כוכב מיעקב' בטשעבין)‪ .‬בנותיו‪ :‬מרת רייזל (נישאה לרבי ברוך שמעון שניאורסון‪ ,‬בעל 'ברכת שמעון')‪ ,‬מרת לאה (נישאה‬ ‫לרבי ברוך הלברשטאם מזקיקלוב הי"ד‪ ,‬בן רבי סיני מז'מיגראד)‪ ,‬מרת יוטא (נישאה לרבי חיים טננבוים)‪ ,‬מרת מינדל (נישאה לרבי שלמה‬ ‫זלמן גולדשטוף)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאונים רבי חיים ליב טיקטינסקי‪ ,‬רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק‪ ,‬רבי מאיר אריק‪ .‬מתלמידיו‪ :‬הגאון‬ ‫רבי משה הלברשטאם (בעל שו"ת 'דברי משה')‪ .‬מספריו‪• :‬שו"ת דובב מישרים‪ .‬על תולדותיו נכתבו הספרים‪• :‬הגאון מטשעבין‬ ‫•רבותינו •כוכבי אור •שר התורה •בצילו חימדתי‪ -‬במחיצתם‪.‬‬ ‫על ידיעותיו בתורה התבטא מרן ה'חזון אי"ש' זצ"ל‪" :‬הרבי מטשיבין מטייל בש"ס ובפוסקים כמו שאנו מסובבים את האצבע על כף היד"‬ ‫והדגים זאת על כף ידו‪ ,‬והוסיף לומר‪" :‬כך הרבי מטשיבין מטייל בתורה הקדושה!"‪.‬‬ ‫על ענוותנותו המופלאה של רבנו ניתן ללמוד מהסיפור הבא‪ :‬כשהגיע רבנו לירושלים‪ ,‬הכירו כל גדולי התורה ושוחריה בגדלותו והרבו לשבחו‪.‬‬ ‫בחג השבועות התפלל עם ה'אמרי אמת'‪ ,‬והאדמו"ר מגור נתן לו את העליה של 'עשרת הדברות'‪ ,‬והתבטא‪" :‬היום הוא יום מתן תורה‪ ,‬ואנו‬ ‫מכבדים את עשרת הדברות עם התורה עצמה (כשהוא מתכוון על רבנו מטשיבין)"‪ .‬ר' דב בעריש הגיב‪" :‬לא ידעתי שבגור מתלוצצים!"‪.‬‬ ‫רגישותו של הרב הייתה מופלאה‪ .‬כאשר באו והודיעו לרב על פטירת רעייתו הראשונה בשנת ה'תש"ז‪ ,‬עטפו אותו קדרות ויגון לרגעים ספורים‬ ‫אך מיד התעורר ושאל‪" :‬מה מצב האשה החולנית‪ ,‬ששכבה במיטה הסמוכה לצידה בבית‪-‬הרפואה באותו החדר‪ ,‬האם לא התרגשה מדי‪ ,‬חס‬ ‫וחלילה‪ ,‬מפטירת שכנתה לחדר?"‪.‬‬ ‫בימי מחלתו האחרונה‪ ,‬כשהוא מרותק ונמצא על ערש דוי וקודח מחום‪ ,‬הגיע אליו אחד מעסקני חסד בירושלים לדבר בעניין תמיכה וסיעוד‬ ‫למשפחה סובלת‪ .‬הרב התרגש ואמר לו‪" :‬אין לי מנוח אף לרגע בגלל מצוקתם"‪ ,‬ובדברו זלגו עיניו דמעות מרוב צער כאילו מדובר בעצמו‪.‬‬ ‫לקראת סוף ימיו נחלש מאד ובכדי לסייע בעדו הביאו לביתו תלמיד‪ ,‬שישן שם ויעזור לו בכל צרכיו‪ .‬פעם אחת באמצע הלילה‪ ,‬כשהרב שכב על‬ ‫מיטתו ביקש באופן פתאומי מהבחור לגשת אליו‪ ,‬הלה נבהל‪ ,‬שמא קרה משהו ומיהר לגשת אליו‪ .‬אמר לו הרב בקול צרוד‪ ,‬שהוא מבקש ממנו‬ ‫מחילה על הטרחה‪" ,‬אולי תוכל בבקשה להביא לי את הספר "נודע ביהודה" מהדורא תניינא?" הבחור מיהר למלא את הבקשה והביא את‬ ‫הספר‪ .‬הרב פתח בתשובה העוסקת בדיני טריפות‪ ,‬עיין בה מעט ושוב סגר את הספר‪ .‬שאר הלילה עבר כרגיל בלי שום דבר מיוחד‪ .‬בבוקר‬ ‫הגיע חתנו של הרב רבי ברוך שמעון שניאורסון ושאל את הבחור‪" :‬איך עבר הלילה?" הבחור ענה‪ ,‬שהכול היה בסדר‪ ,‬וסיפר את המעשה עם‬ ‫הספר‪ .‬כאשר נכנס חתנו לחדר שאל אותו לפשר הדברים‪ .‬ענה הרב ואמר‪ :‬חז"ל אמרו (כתובות ע"ז‪ ):‬אשרי מי שבא לכאן לעוה"ב ותלמודו‬ ‫בידו‪ .‬עכשיו שהגעתי לגיל מבוגר‪ ,‬אני מתכונן לאותו מבחן‪ ,‬שבוחנים את האדם בעולם האמת לדעת‪ ,‬אם תורה בידו אם לאו‪ .‬חזרתי‬ ‫במוחי על תשובות ה'נודע ביהודה'‪ ,‬ובאמצע אחת התשובות נעלם ממני לשונו‪ ,‬ולכן רציתי לעבור על הדברים מתוך הספר"‪.‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/11‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים‪ָ -‬ה ַרב מ ֶׁשה לֵ וִי זצ"ל‬ ‫הרב משה לוי זצ"ל‪ -‬נולד בת"א ב‪-‬ד' שבט ה'תשכ"א (‪ .)1961‬בצעירותו למד בישיבת‬ ‫היישוב החדש ולאחר מכן עבר לישיבת כיסא רחמים‪ .‬בגיל ‪ 22‬מונה כר"מ בישיבה‬ ‫למרות שעדיין לא היה נשוי‪ .‬לאחר נישואיו החל מוסר שעורים בהלכה ובאגדה ברחבי‬ ‫הארץ‪ .‬כשהקימה ישיבת כיסא רחמים את בית הדין "משפט וצדק" נתבקש לכהן בה‬ ‫כדי ין‪ ,‬בתחילה סירב בטענה שהדבר יגרום לביטול תורה‪ ,‬ולבסוף הסכים‪ ,‬ואכן כיהן בה‬ ‫מספר שבועות‪ .‬כשראה שאכן הדבר גורם לביטול תורה‪ ,‬התפטר מתפקידו כדיין‪.‬‬ ‫ענוותן מופלג‪ .‬התרחק וברח מן הגאווה כמפני האש‪ .‬למרות שסבל מגיל צעיר מייסורי‬ ‫מיעיים המשיך להפיץ תורה בכל הארץ‪ .‬בשיעורו הקבוע בחולון בימי שישי היו מגיעים‬ ‫ת"ח גדולים וביניהם הרב אברהם יוסף רב העיר חולון‪ .‬ניצל כל שנייה בחייו ללמוד‬ ‫תורה‪ .‬ידוע כבעל מופת‪ .‬שימש כסנדק בעשרות מקרים בהם הרופאים טענו כי התינוק‬ ‫יוולד עם מום הבטיח הרב כי הוא יהיה הסנדק והכל יהיה בסדר‪ -‬ואכן כך קרה‪.‬‬ ‫ענוותן מופלג‪ .‬השכין שלום‪-‬בית בין זוגות רבים‪ .‬בעל חסד מופלג‪ .‬הרבה להטיב‪ .‬זיכוי‬ ‫הרבים היה תמיד לנגד עיניו‪ .‬הקים בבני ברק בית‪-‬כנסת בשם "יוסף דעת" על שם אביו‪.‬‬ ‫נכתב עליו ספר בשם 'והאיש משה' המתאר את הביוגרפיה שלו‪ .‬מרן הגאון הרב‬ ‫עובדיה יוסף זצוק"ל העריכו רבות ואמר כי הוא יהיה הפוסק של הדור הבא‪ .‬לצערנו‬ ‫לא זכינו לכך והצדיק נפטר ממחלת מעיים ב‪-‬י"א חשוון ה'תשס"א (‪ .)2000‬ציונו בבני‪-‬‬ ‫ברק‪ .‬חי כ‪ 39-‬שנים‪ .‬הגאון הרב מאיר מאזוז זצ"ל (ראש ישיבת כסא רחמים בבני‪-‬‬ ‫ברק) בהספדו אמר כי נשמת הרמח"ל התנוצצה בר' משה‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' יוסף‪ .‬אמו‪ :‬מרת רחל‪ .‬אשתו‪ :‬מרת מזל (לבית אנג'ל)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאון ר' מאיר‬ ‫מאזוז‪ .‬מתלמידיו‪ :‬הגאונים ר' אליהו בנימין מאדאר‪ ,‬ר' חננאל כהן‪ ,‬ר' יעקב כהן ור'‬ ‫רזיאל מלול‪ .‬מספריו‪• :‬מנוחת אהבה‪ -‬הלכות שבת •מלווה ה'‪ -‬הלכות ריבית •ברכת‬ ‫ה'‪ -‬הלכות ברכות •תפילה למשה‪ -‬שו"ת בנושאי אורח חיים ויורה דעה •יוסף דעת‪-‬‬ ‫מערכות בענייני חזקה‪ ,‬רוב ספק וספק ספיקא •דבר השמיטה‪ -‬בעניין היתר המכירה‪.‬‬ ‫סיפור הבא מראה בעליל‪ ,‬מהי כוחה של תפילה ומגלה כי הצדיק היה בעל רוח‪-‬הקודש‪ .‬המעשה‬ ‫ה‬ ‫אירע בשנת ה'תש"ן (‪ )1990‬עם הרב דניאל משיח שליט"א‪ ,‬אז תלמיד ישיבת 'כסא רחמים'‪ .‬הרב‬ ‫משיח חלה במחלת הצהבת וכבדו לקה אנושות‪ ,‬עד שנותר ממנו בסך הכל ‪ .2%‬שבוע ימים הוא‬ ‫שכב בבית החולים 'בילינסון' ללא הכרה‪.‬‬ ‫במצב כזה הברירה היחידה הנה לערוך השתלת כבד‪ ,‬אך בשל הסיכונים הרבים‪ ,‬התנגד מרן ראש‬ ‫הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל לבצע את ההשתלה הקריטית בארץ‪ .‬כמפלט אחרון‪ ,‬הטיסוהו‬ ‫בבהילות להשתלת כבד בפאריז‪ ,‬בליווי אברך מהישיבה (הרה"ג ר' יוסף בוכריץ הי"ו) ושני רופאים‬ ‫בכירים מבלינסון (האחד יהודי ומשנהו ערבי)‪ .‬כאשר הגיעו לבית החולים בצרפת‪ ,‬סירבו הרופאים לבצע את ההשתלה‪" .‬הוא כבר בגדר‬ ‫מת"‪ ,‬טענו‪" ,‬חבל על הכבד שיושתל‪ ."...‬לבסוף‪ ,‬בהשתדלות אנשי ועד ישיבת 'כסא רחמים' בצרפת‪ ,‬הרופאים נתנו את הסכמתם לדבר‪.‬‬ ‫ובעוד מתרחשת הדרמה הרפואית בצרפת‪ ,‬התארגנו בישיבת 'כסא רחמים' לתפלות ו'תיקון כרת' לרפואת חברם האהוב‪ ...‬בחצות הלילה‬ ‫של יום חמישי הגיע רבו‪ ,‬הגאון רבי משה לוי זצ"ל‪ ,‬לישיבה לתפילה בוקעת רקיעים יחד עם תלמידי הישיבה‪ .‬לאחר התפילה המיוחדת‪,‬‬ ‫ליוו מספר תלמידים את הגאון רבי משה לביתו‪ .‬לפתע‪ ,‬עצר מהילוכו וכמי שקיבל בשורה משמחת‪ ,‬פנה אליהם בהתלהבות‪" :‬ברוך ה'!‬ ‫התלמיד בריא ושלם ויחזור לישיבה ללא ניתוח!"‪.‬‬ ‫התלמידים עמדו משתאים‪ .‬הן רק עתה סיימו את התפילה‪ ,‬וחברם נמצא עתה בבית‪-‬החולים במצב קשה‪ ,‬וכאן מדווח להם רבנו בבטחה‬ ‫ובידיעה ברורה‪ ,‬שהתלמיד בריא ושלם?! הגיע הבוקר ועימו הבשורות הטובות‪ ,‬כאשר אמר רבנו‪ ...‬הידיעות מצרפת סיפרו‪ ,‬כי כאשר באו‬ ‫להשתיל את הכבד בגופו של החולה‪ ,‬אירע נס רפואי בלתי מוסבר‪ ,‬והכבד שב לפתע לפעול מחדש‪ .‬כעבור שלושה ימים‪ ,‬פקח החולה‬ ‫את עיניו‪ ,‬והחל לדבר עם הסובבים‪.‬‬ ‫הרופאים‪ ,‬שהיו המומים מהנס הפלאי‪ ,‬שמעולם לא התרחש כמותו‪ ,‬אמרו לאברך שהתלווה לחולה‪" :‬תמסור לראש הישיבה שלכם‪,‬‬ ‫שימשיך לקרוא תהילים"‪ .‬הרופא היהודי התפעל מאוד ואמר‪" :‬עכשיו אני רואה את ה'"‪ ,‬ואילו עמיתו הערבי ביקש לעומתו להתגייר‬ ‫כהלכה‪ .‬ב"ה‪ ,‬כי לא תמו חסדיו‪ ,‬הבחור החולה התרפא והחלים לחלוטין‪.‬‬ ‫בנס רפואתו הוא שבר שיא של כל הזמנים ברפואת הכבד‪ .‬עד אז כבד חזר להתרפא רק אם נותר ממנו לפחות ‪ ,33%‬ואילו לחולה זה‬ ‫נותרו רק ‪ 2%‬וברוך ה' הבריא והחלים‪ .‬כיום הרב משיח שליט"א הינו תלמיד חכם ופוסק חשוב‪ ,‬המשמש כבודק שו"תים בישיבת 'כסא‬ ‫רחמים'‪ .‬כה ייתן וכה יוסיף בבריאות גופא ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫בשנת ה'תש"ס (‪ ,)2000‬חיבר הרב משיח ספר שאלות ותשובות‪ ,‬בשם "כרם חמד"‪ ,‬ובהקדמה לספרו הוא מספר את נס חייו במלים‬ ‫נרגשות‪ -‬אגב‪ ,‬לצורך התשלום על ההשתלה‪ ,‬נאספו עשרות אלפי דולרים מעמך בית ישראל‪ .‬כיוון שב"ה התבטלה ההשתלה‪ ,‬סברו‪ ,‬שאולי‬ ‫כיוון שהכסף כבר נתרם‪ ,‬יעבירוהו לצורך החזקת הישיבה‪ .‬שאלו את פי מרן ראש הישיבה הגאון ר' מאיר מאזוז זצ"ל‪ ,‬ומיד פסק‪ ,‬שכיוון‬ ‫שדעת התורמים הייתה לצורך ההשתלה‪ ,‬לפיכך צריך להשיב להם את הכסף שתרמו‪ .‬וכך היה‪.‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/21‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים‪ -‬האדמו"ר הָ ַרב ְּמנַחֵ ם נַחּום ְּטבֶ ְּר ְּס ִקי ִמצֵ ְּ'ר ִ‬ ‫נֹוביל זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫האדמו"ר הרב מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל‪ -‬נולד בשנת ה'ת"צ (‪ )1730‬בעיר‬ ‫נורינסק (במדינת ווהלין שבמערב אוקראינה)‪ .‬בעודנו ילד התייתם מאביו‪ .‬בחינוכו טיפל‬ ‫דודו רבי נחום‪ ,‬אחי אביו‪ .‬דודו הכיר בכשרונותיו המעולים של הנער ושלח אותו‬ ‫ללמוד תורה באחת הישיבות הטובות בליטא‪ .‬רבינו הצטיין ביותר והיה בין בחירי‬ ‫התלמידים‪ .‬כשהתבגר ונשא אישה התפרנס ממלמדות‪ ,‬שאפשרה לו גם להקדיש‬ ‫מעתותיו לתורה‪ ,‬להרחיב את ידיעותיו ולקנות בה שלמות‪ .‬רבינו לא מצא את סיפוקו‬ ‫בלמוד הנגלה‪ ,‬נפשו נמשכה אחר תורת הרז‪ .‬התעמק בקבלת האר"י ותלמידיו‪ ,‬ואף‬ ‫התחיל לנהוג כמותם בחיים‪ ,‬בסיגופים ובתעניות‪ .‬כשהתפרסם הבעש"ט‪ ,‬ושיטתו‬ ‫החדשה נודעה ברבים‪ ,‬נסע למיזבוז' בכדי לתהות על קנקנו והפך להיות תלמידו‪.‬‬ ‫רבינו ניחן במתק שפתיים וסבב בערים ובכפרים‪ .‬בנועם דבריו והליכותיו בקדושה‬ ‫רכש לבבות לתורת הבעש"ט‪ .‬בנסיעותיו אלה שם לב גם למצבם הכלכלי והרוחני של‬ ‫אחינו‪ ,‬ובמיטב יכולתו עשה לתיקונן ושיפורן‪ .‬על אף שהיה עני מרוד עסק תמיד‬ ‫בצדקה ואת פרוטותיו האחרונות הוציא לעניים ובייחוד למצוות פדיון שבויים‪ .‬גם‬ ‫כששימש כאדמו"ר בצ’רנוביל חי בעוני‪ .‬תמימותו‪ ,‬ענוותנותו ויחסו לזולת שימשו‬ ‫מופת לרבים‪ .‬מייסד שושלת חסידות צ'רנוביל‪ .‬מחסידות זו יצאו חסידויות נוספות‬ ‫המונות אלפי חסידים‪ ,‬בהם‪ :‬סקווירא‪ ,‬צ’רנוביל‪ ,‬ורחמסטריבקא‪ .‬נפטר ב‪-‬י"א חשוון‬ ‫ה'תקנ"ח (‪ .)1797‬חי כ‪ 67-‬שנים‪ .‬ציונו בצ'רנוביל‪ .‬בנו‪ ,‬ר' מרדכי מילא את מקומו‪.‬‬ ‫סבו (מצד אביו)‪ :‬ר' נחום גאון (היה צדיק נסתר)‪ .‬אביו‪ :‬ר' צבי הירש‪ .‬אשתו‪ :‬מרת שרה‪.‬‬ ‫בניו‪ :‬ר' מרדכי (המגיד מצ'רנוביל)‪ ,‬ר' מיכל‪ ,‬ר' משה (נפטר בחיי אביו)‪ ,‬מרת מלכה‬ ‫(נישאה לרבי אברהם מקורוסטישוב)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הצדיקים ר' ישראל בעל שם טוב‪ ,‬ר' דוב‬ ‫בער ממזריטש‪ .‬מתלמידיו‪ :‬ר' אברהם דב מאווריטש (בעל בת עין)‪ ,‬ר' שכנא צבי‬ ‫מנמירוב (בעל הרי בשמים)‪ ,‬ר' מרדכי מצ'רנוביל‪ .‬מספריו‪• :‬מאור עיניים‪ -‬פירושים על‬ ‫התורה ומאמרי חסידות •ישמח לב‪ -‬חידושים על הש"ס שנדפסו עם 'מאור עיניים'‪.‬‬ ‫פעם אחת‪ ,‬התארח רבינו בשבת קודש אצל הרה"ק ר' שמעון שלמה זצוק"ל (אביו של הרה"ק‬ ‫מסאוואראן זיע"א)‪ .‬בערב שבת הדליקו נר גדול‪ ,‬כדי שידלק כל הלילה‪ .‬באשמורת הבוקר כאשר‬ ‫קם רבינו משינתו‪ ,‬היה עוד חושך בחוץ‪ .‬רצה הצדיק לצאת מהבית‪ .‬ראו ר' שמעון שלמה ובני‬ ‫ביתו שרבינו הולך וממשש כהולך באפילה‪ .‬שאל רבינו‪" :‬למה לא הדליקו נר גדול שיאיר לכל‬ ‫הלילה?"‪ ,‬והיה לפלא בעיניהם‪ ,‬כי הנר עדיין היה דולק והיה אור בבית‪ .‬אולם תיכף אח"כ‪,‬‬ ‫דרשו וחקרו‪ ,‬אודות הנר‪ ,‬והתברר להם‪ ,‬כי הנר כבה באמצע הלילה‪ ,‬ואחד ציווה למשרתת‬ ‫הנכריה‪ ,‬שתדליק את הנר בליל שב"ק‪ ,‬וע"כ לא האיר הנר‪ ,‬לרבינו‪ ,‬ולא ראה כלום לאורה‪.‬‬ ‫פעם אחת שבא רבינו אל הבעש"ט היה חורף קשה ושלגים מרובים‪ .‬שאל הבעש"ט את רבינו‪,‬‬ ‫למה הרעיש את כל העולמות בתפילת מנחה‪ .‬סיפר רבינו שנסע עם בעל עגלה נכרי ומגודל הקור‬ ‫מת הנכרי‪ .‬כשראו הערלים שבכפר‪ ,‬שהנכרי מת העלילו עלי‪ ,‬שאני הרגתי אותו ורצו להרוג אותי‪,‬‬ ‫ביקשתי מהם‪ ,‬שיניחו לי להתפלל ואח"כ יעשו כרצונם‪ .‬התפללתי תפילת מנחה בכוונה גדולה‪.‬‬ ‫לפתע קם הנכרי המת על רגליו ואמר לערלים‪' :‬מה אתם רוצים מהיהודי הזה‪ ,‬הוא לא הרג‬ ‫אותי רק הקור הרג אותי!'‪ .‬ותיכף ומיד נפל בחזרה על הארץ ומת‪ ,‬הערלים חיכו‪ ,‬שאגמור את‬ ‫תפילתי וניגשו אלי וסיפרו את הפלא ופייסו אותי‪ ,‬והיה קידוש ה' גדול‪.‬‬ ‫בכל בוקר אשתו לבשה את פרוות הכבשים היחידה‪ ,‬שהייתה ברשותם‪ .‬כאשר שבה מהשוק רבינו התעטף בפרווה ויצא לביהמ"ד‪ .‬למרות‬ ‫הפצרות מקורביו העשירים להעניק לו דירה‪,‬מלבושים מכובדים ואת כל צרכיו בהרחבה‪ .‬רבינו סירב לכך והשיב‪ ,‬כי מי שחפץ להיות‬ ‫חסיד עליו לקיים את הנאמר בפרקי אבות‪' :‬כך דרכה של תורה‪ ,‬פת במלח תאכל‪ '...‬והרי לא נאמר 'דרכיה' ברבים אלא 'דרכה' ביחיד‬ ‫כלומר – זו הדרך היחידה ולא קיימות דרכים אחרות‪.‬‬ ‫סיפר בנו‪ ,‬ר' מרדכי‪ :‬לפני שהסתלק אבי לעולם העליון שאלתי אותו‪" :‬מי ילמד אותי עכשיו תורת ה'‪ ,‬כמו שלמדתני עד כה?"‪ .‬השיב‬ ‫אבי שיבוא אלי בכל יום בחלום ללמוד עימי תורה‪ -‬וכך היה‪ .‬פעם אחת חודש ימים לא בא אלי אבי הק' ללמדני תורה‪ .‬הצטערתי על זה‪.‬‬ ‫לאחר שלושים יום הגיע אבי וסיפר לי‪ ,‬שהסתלק צדיק גדול מלעלוב ושמו ר' דוד שכל ימיו לא אמר ד"ת על שולחנו לפני חסידיו למרות‬ ‫שהיה מלא וגדוש בתורה ובחכמה‪ .‬ע"כ כיבדו אותו בעולם העליון לדרוש במתיבתא דרקיעא שלושים יום‪ .‬כל נשמות הצדיקים הלכו לשמוע‬ ‫את דבריו‪ ,‬וע"כ לא יכולתי לבוא בחלום‪ ,‬כי לא נתנו לשום נשמה רשות לרדת למטה בעת הדרשה‪.‬‬ ‫מסופר‪ ,‬שפעם הגישו לפניו בטעות חלב עכו"ם ורבינו לא ראה את החלב‪ .‬לאחר שהתברר מקורו ‪ -‬שאלו‪ ,‬מניין ידע ואמר‪ ,‬שכלל לא ראה‬ ‫את החלב שהגישו והסביר ע"פ המשנה במסכת ע"ז "חלב שחלבו עכו"מ ואין ישראל רואהו" שאפשר לפרש שאין ישראל רואה חלב עכו"ם‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ק ר' איציקל מפשעווארסק‪ ,‬שהרה"ק ר' דוד מטאלנא סיפר שאביו הרה"ק ר' מרדכי מצ'רנוביל זי"ע סיפר לו‪ ,‬שאביו (רבינו)‬ ‫בכל יום לאחר פטירתו למד עימו‪ .‬כך במשך תקופה ארוכה‪ ,‬עד שהפסיק לבוא אליו‪ .‬כעבור תקופה שוב הופיע ללמוד עמו‪ .‬שאל ר' מרדכי‪:‬‬ ‫"מדוע הפסיק לבוא אליו?"‪ .‬ענה‪ ,‬שכל זמן שיכל לסבול את אוויר העולם ירד אליו‪ .‬היות שהתעלה כל‪-‬כך‪ ,‬אין עוד באפשרותו לרדת לעולם‬ ‫השפל‪ .‬שאל ר' מרדכי‪" :‬א"כ‪ ,‬מדוע היום כן הגיע אליו?"‪ .‬השיב אביו‪" :‬היום נפטר בברדיטשוב יהודי בשם יהושע אלעזר חודרוב‪ ,‬שבמידת‬ ‫החסד היה חד בדרא‪ .‬הכריזו בשמיים שכל אלו שעסקו בגמילות חסדים החל מאברהם אבינו ועד הדור האחרון‪ ,‬צריכים להשתתף‬ ‫בהלווייתו‪ .‬היות שעסקתי בפדיון שבויים‪ ,‬שלחו גם אותי‪ .‬היות שהייתי כבר כאן‪ ,‬באתי אליך‪ .‬אבל אין זה אומר‪ ,‬שאמשיך לבוא בכל יום‪.‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/31‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים – ַהגָאֹון ָה ַרב נ ַ‬ ‫ָתן צְּ ִבי ִפינְּ ֵקל זצ"ל‬ ‫הגאון הרב נתן צבי פינקל (השני) זצ"ל‪ -‬נולד ב‪-‬ה אדר ב' ה'תש"ג (‪ )1943‬בשיקגו‬ ‫שבארה"ב‪ .‬נקרא על שם אבי סבו‪ ,‬ה'סבא מסלובודקה' (מגדולי ראשי הישיבות בליטא‬ ‫ובארץ ישראל)‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 60-‬נסע ללמוד בישיבת מיר בירושלים‪ .‬בישיבה שהה‬ ‫תחת חסותו של אחי סבו‪ ,‬הגאון הרב אליעזר יהודה פינקל וכן למד בחברותא עם‬ ‫הגאון הרב חיים קמיל‪ ,‬שהחשיב לרבו‪ .‬לאחר פטירת חמיו בשנת ה'תש"ן (‪,)1990‬‬ ‫התמנה במקומו לראש ישיבת מיר בירושלים לצד הגאונים רבי רפאל שמואלביץ ורבי‬ ‫אריה פינקל‪ .‬בשנת ה'תשמ"ח (‪ )1988‬לקה בפרקינסון ומאז סבל במשך שנים ממחלת‬ ‫פרקינסון והיה מרותק לכיסא גלגלים‪ .‬למרות חוליו והקושי הרב רבינו פיתח את‬ ‫הישיבה והפך אותה לישיבה הגדולה בישראל ולאחת משתי הגדולות בעולם כולו (לצד‬ ‫ישיבת לייקווד)‪ .‬תחת הנהגתו הישיבה פתחה סניף ברמת שלמה בירושלים ואת ישיבת‬ ‫מיר ברכפלד בשכונת אחוזת ברכפלד במודיעין עילית‪ .‬בשנת ה'תשס"ג (‪ )2003‬התמנה‬ ‫כחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה‪ .‬מידת האמת היתה נר לרגליו‪ .‬דאג לכל‬ ‫אחד מהישיבה במסירות נפש כאילו הוא בנו‪ .‬נפטר ב‪-‬י"א מרחשוון ה'תשע"ב (‪.)2011‬‬ ‫חי כ‪ 68-‬שנים‪ .‬בהלווייתו השתתפו למעלה ממאה אלף איש‪ .‬ציונו בהר‪-‬המנוחות‬ ‫בירושלים‪ .‬בנו ר' אליעזר יהודה התמנה למלא את מקום אביו‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' אליהו מאיר‪ .‬אמו‪ :‬מרת שרה‪ .‬אשתו‪ :‬מרת לאה (בת ר' בנימין ביינוש פינקל‪ ,‬ראש‬ ‫ישיבת מיר ובן דוד של אביו)‪ .‬מרבותיו‪ :‬ר' אליעזר יהודה פינקל‪ .‬חברותא‪ :‬ר' חיים קמיל‪.‬‬ ‫ילדיו‪ :‬ר' אליעזר יהודה (שימש כאחראי על ה'חבורה' החסידית בישיבה וכן מילא את מקום אביו‬ ‫בראשות הישיבה)‪ ,‬ר' אברהם ישעיהו (ראש בית המדרש 'פרידמן')‪ ,‬ר' שמואל (משיב)‪ ,‬ר' חיים‬ ‫תנחום (אחראי על ה'חבורה' החסידית ומשמש כמשיב בישיבת מיר ברכפלד)‪ ,‬ר' שמריהו (מנהל‬ ‫ישיבת מיר ברכפלד)‪ .‬חתנו‪ :‬ר' נועם אלון (ראש ישיבת מיר ברכפלד)‪ .‬מספריו‪• :‬חידושי רבי‬ ‫נתן צבי פינקל‪ -‬על מסכתות נדרים‪ ,‬בבא קמא‪ ,‬מכות וסוכה •שיחות רבי נתן צבי‪-‬‬ ‫שיחות ומאמרים‪ .‬על תולדותיו נכתב‪• :‬בכל נפשך‪ -‬תולדות רבי נתן צבי פינקל‪.‬‬ ‫להלן סיפורים על הצדיק שמעובדים מתוך 'בכל נפשך'‪ -‬בערב בו נישא בנו בכורו (ראש הישיבה‬ ‫שליט" א) התקיימה חתונה של אחד מבני הישיבה‪ .‬ברור היה לכולם שביום שמחת בנו בכורו לא שייך‬ ‫שימצא זמן להשתתף בשמחה אחרת‪ .‬להפתעת התלמידים רבינו יצא משמחת נישואי בנו‪ ,‬עצר‬ ‫מונית‪ ,‬נסע לחתונה השניה‪ ,‬רקד עם החתן והמחותנים רבע שעה ולאחר מכן חזר לשמחתו‪.‬‬ ‫מ עשה בשני אברכים מחשובי הישיבה שנדברו יחדיו לעשות שידוך ביניהם‪ .‬השידוך החל 'לקרום עור וגידים' עד ששני הצדדים היו מוכנים‬ ‫'לשבור צלחת'‪ .‬לפתע התברר כי מסיבה בלתי צפויה אחד מהצדדים אינו יכול בשום אופן להתחייב כספית כפי שחשב בתחילה‪ .‬השידוך‬ ‫נתקע ולא היה יכול לצאת אל הפועל‪ .‬רבינו שהיה בסוד העניינים התעניין מה קורה עם השידוך‪ .‬רבינו שמע על המצב הוא ביקש לקרוא‬ ‫לשני האברכים והודיע להם שהשידוך יסגר הערב על שולחנו‪ .‬לפליאת האברכים אמר‪" :‬בשידוך שכזה אני הצד השני"‪ ,‬ושילם על‬ ‫חשבונו את הכסף שהיה חסר להשלמת השידוך‪.‬‬ ‫פעם רבינו ביקש מאחד התלמידים בישיבה לבוא לביתו לצורך עניין מסוים‪ .‬כשסיים לשוחח עימו‪ ,‬עשה חשבון והתברר שהלה הפסיד‬ ‫ארוחת ערב בישיבה‪ .‬הוא הציע לבחור לאכול ארוחת ערב בביתו‪ .‬התלמיד כמובן סירב וטען שהוא יכול להסתדר‪ .‬ראש הישיבה עמד על כך‬ ‫שיאכל בביתו‪ .‬מכיוון שהרבנית לא הייתה בשעה זו בבית‪ ,‬ראש הישיבה סידר לו ארוחת ערב בעצמו‪ .‬הוא הניח לו לחם על השולחן וטיגן‬ ‫בעצמו חביתה‪ .‬כשהבחור סיפר על כך בימי השבעה‪ ,‬בני הבית התפלאו‪ .‬לא היה זכור להם מעולם שראו אותו מכין חביתה לעצמו‪ ,‬אבל‬ ‫למען תלמיד‪-‬אורח כנראה שונה הדבר‪.‬‬ ‫בחור אחד מתלמידי ישיבת מיר בסוף זמן החורף לפני טיסתו לביתו בחו"ל הגיע להיפרד מראש הישיבה הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל‪.‬‬ ‫ראש הישיבה שאל אותו‪" :‬מתי הטיסה?" הבחור השיב‪ :‬יום אחד לפני סיום ה'זמן'‪ .‬תוך שהוא מסביר שהוא נוסע ביום זה משום שהוריו‬ ‫השיגו לו טיסה שרק ביום זה היא זולה יותר בשבע מאות דולר מאשר טיסה למחרת‪ .‬כשרבינו שמע זאת‪ ,‬הוא הכניס את ידו לכיסו והוציא‬ ‫סכום של שבע מאות דולר ומסר לתלמיד ובלבד שיוכל להישאר יום נוסף של לימוד תורה בישיבה‪.‬‬ ‫הבחור בא במבוכה‪ .‬הוא ניגש לאחד מראשי הישיבה הגאון רבי רפאל שמואלביץ ושאל‪" :‬מה עלי לעשות?"‪ .‬רבי רפאל השיב לו‪" :‬דע לך‪,‬‬ ‫אצלך זה עניין של כסף ואכן על כסף ניתן להתמקח‪ .‬אולם אצל ראש הישיבה הנידון הוא תורה‪ ,‬ועל עוד יום של תורה בישיבה לא ניתן‬ ‫להתמקח איתו‪."...‬‬ ‫פעם ביקשו מרבינו לחתום על עניין שהיה יכול לעזור מאוד לישיבה בהשגת תקציבים‪ .‬המסמך לא היה חלילה שקרי‪ ,‬אלא שגם אמיתי‬ ‫לגמרי לא היה‪ .‬רבינו שהיתה לו מידת האמת‪ ,‬היה נחרץ שלא לחתום בשום אופן על מסמך זה‪ .‬פעם הגיע תקציב ממשלתי של מיליון שקל‬ ‫לישיבה מאחד ממשרדי הממשלה‪ ,‬תקציב שסודר על ידי אחד העסקנים שעמל שנה שלמה להשגתו‪ .‬כשהתברר לרבינו שהיתה שם‬ ‫התחכמות קטנה בהצהרות‪ ,‬לא הסכים בשום אופן לקחת את הכסף‪.‬‬ ‫אחד מבני הישיבה בירושלים רצה להתקבל לסניף הישיבה בברכפלד אבל רבינו היה סבור שאינו מתאים ולכן לא קיבל אותו‪ .‬כדי שלא‬ ‫ירגיש אי נעימות‪ ,‬רבינו הציע לו לקבוע איתו סדר לימוד כל יום בחברותא‪ .‬כיוצא בזה אירע פעם שאחד מבחורי הישיבה ביקש שיקבלו‬ ‫את אחיו לישיבה‪ .‬רבינו היה סבור שהוא לא ראוי לכך ולא קיבלו‪ ,‬גם במקרה זה הציע לאחי הבחור שלמד בישיבה ללמוד איתו בחברותא‪.‬‬ ‫קרדיט תמונה‪ :‬צביה ‪ -CC BY 3.0 | Wikimedia Common‬עבר עיבוד‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/41‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים – הַ גָאֹון ָה ַרב נַחּום ַוי ְְּּס ִפיׁש לָ ְּעוִוי ִמ ָׁש ִ‬ ‫אדיק זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הגאון המקובל הרב נחום וויספיש לעווי משאדיק הידוע כרבי נחום‬ ‫שאדיקר זצ"ל‪ -‬נולד בשנת ה'תקע"ג (‪ .)1813‬הוא ואחיו הם ראשי משפחת‬ ‫וייספיש בירושלים‪ .‬בצעירותו למד אצל הגאון רבי שלמה זלמן ליפשיץ ובגיל‬ ‫שמונה עשרה שנים בלבד הוסמך על ידו‪ .‬לאחר נישואיו שימש במשך מספר‬ ‫שנים כרבה של העיר שאדיק שבפולין (ליד העיר קאליש)‪ .‬בשנת ה'תר"ג‬ ‫(‪ )1843‬עלה לארץ ישראל עם שניים מאחיו‪ :‬ר' אשר למל ור' יעקב יהודה‬ ‫לייב (מח"ס 'בית לאבות')‪.‬‬ ‫לפי המסורת‪ ,‬עלייתם באה לאחר ששלושתם חלמו בלילה אחד כי עליהם‬ ‫לעלות לארץ ישראל‪ .‬בירושלים הקדיש את כל זמנו ללימוד התורה כשהוא‬ ‫יושב רוב ימיו בצום‪ ,‬עטוף בטלית ותפילין‪ .‬למד קבלה יחד עם אחיו והגאון‬ ‫רבי יוסף זונדל מסלנט‪ .‬התמנה לראש כולל פולין‪ .‬העמיד תלמידים רבים‪.‬‬ ‫מגדולי רבני ירושלים‪ .‬זקני ירושלים היו מספרים שהיו לו ולאחיו גילוי אליהו‬ ‫הנביא ומגיד מן השמיים‪ .‬הקפיד להתענות משבת לשבת‪ .‬נפטר ב‪-‬י"ב‬ ‫חשוון ה'תרכ"ו (‪ )1865‬במגפת החולירע‪ .‬חי כ‪ 51-‬שנים‪ .‬ציונו בהר‪-‬הזיתים‬ ‫בירושלים בין אחיו ר' יהודה לייב והגאון מקוטנא‪ .‬בשנת ה'תשמ"ג (‪)1983‬‬ ‫הוקם על שמו ישיבת הר"ן (ר"ת‪ -‬הרב ר' נחום)‪ ,‬על ידי צאצאו הרב צבי‬ ‫וייספיש‪ .‬על שמו רחוב בשכונת נווה יעקב בצפון ירושלים‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' אברהם מפוזנא (תלמיד הגאונים ר' רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג ור' יוסף הצדיק‪ ,‬חתן הגאון ה'נודע ביהודה')‪ .‬אמו‪ :‬מרת‬ ‫אסתר (בת ר' יצחק משלשין)‪ .‬נשותיו‪ :‬מרת חיה (זיווג ראשון‪ -‬בת ר' לייזר‪ ,‬אב"ד סימפלוניה)‪ ,‬מרת מינה לאה ריבלין (זיווג שני‪-‬‬ ‫בת ר' משה מגיד ריבלין‪ ,‬מנהיג האשכנזים בירושלים)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאונים ר' עקיבא איגר‪ ,‬ר' רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג‪,‬‬ ‫ר' שלמה זלמן ליפשיץ (מח"ס שו"ת חמדת שלמה)‪ ,‬המקובל ר' יהודה כהן‪ .‬ילדיו (מאשתו הראשונה)‪ :‬ר' שלמה זלמן בהר"ן‬ ‫(ממייסדי שכונת מאה שערים ושכונות נוספות‪ .‬שימש כחבר בית דינו של המהרי"ל דיסקין)‪ ,‬ר' אברהם אליעזר‪ ,‬מרת רחל יוכבד‬ ‫(נישאה לר' יהודה ברגמן)‪ ,‬מרת אסתר גיטל קורפו‪ .‬ילדיו (מאשתו השנייה)‪ :‬ר' אשר לעמיל בהר"ן‪ ,‬ר' דוד בהר"ן‪.‬‬ ‫מספריו‪• :‬אבני קודש‪ -‬על בבא מציעא •אבני קודש‪ -‬שו"ת •בית אבות‪ -‬נדפסו בו מתשובותיו •אמרי בינה‪ -‬נדפסו בו‬ ‫מתשובותיו‬ ‫בינו גר בשכונת 'שערי חסד' בירושלים‪ .‬הצדיק נהג לצום מערב שבת לערב שבת ושקד על התורה הקדושה יומם ולילה בהתמדה‬ ‫ר‬ ‫נפלאה בלי שהצום יפריע לו‪ .‬היו לו בנים וארבעה אחים שכל אחד היה גדול בפני עצמו‪ .‬אחד מבניו‪ ,‬ר' שלמה זלמן סיפר שאביו‪ ,‬ר' נחום‪,‬‬ ‫נהג ללכת בכל יום שישי אחה"צ לכותל המערבי לומר שיר‪-‬השירים‪ ,‬שכן בזמן זה יורדת השכינה לכותל ועת רצון לומר אז שיר השירים‪.‬‬ ‫פעם כשהיה בחור צעיר בן שלוש‪-‬עשרה או ארבע‪-‬עשרה‪ ,‬הלך עם אביו כהרגלו ביום שישי אחה"צ לכותל‪ .‬שם בכותל ישנן מדרגות‬ ‫מסוימות‪ ,‬כשהגיעו לשם פגשו יהודי שנראה פשוט ורגיל ככל יהודי‪ .‬בשלב זה נפרדו האב ובנו‪ .‬אביו והיהודי פסעו יחד לכותל כאשר הוא‬ ‫ר' זלמן הצעיר היה צריך להמתין שם לשובם‪.‬‬ ‫אחר פרק זמן אביו אמר לו שיכול להצטרף אליו‪ .‬היהודי ההוא שפגשו לא היה שם כבר‪ .‬הוא נבהל והשתומם איך נעלם היהודי‪ ,‬הרי הוא‬ ‫לא ראה אותו חוזר? אבל הוא שתק‪ ,‬הוא לא העז לשאול את אביו‪ .‬אביו מעצמו שאל אותו אחרי שסיים לומר שיר‪-‬השירים אם הוא ראה‬ ‫את היהודי ההוא‪ .‬כשנענה בחיוב‪ ,‬אביו אמר לו כשבת שחוק מרחפת על שפתיו‪" :‬אשרי מי שנתן לו שלום"‪.‬‬ ‫קני ירושלים סיפרו‪ ,‬שהמקום שהתגלה אליהו הנביא אל רבינו היה באותה פינה בכותל המערבי שבה היה בוכה רבות על החורבן עד‬ ‫ז‬ ‫שנעשתה גומא מדמעותיו‪ .‬כמו כן מסופר שבליל הסדר‪ ,‬בנו רבי זלמן שם לב לשינוי מראה פני אביו הקדוש‪ .‬הבן שאל ברמז לפשר הדבר‪,‬‬ ‫ואביו הגה"ק רבי נחום זיע"א אמר‪" :‬הנה זה עתה הופיע כאן אליהו הנביא"‪.‬‬ ‫נו הגה"צ רבי דוד בהר"ן זי"ע נשאל על ידי אחד מבני משפחתו האם נכונה המסורת בירושלים שהיתה לאביו הגה"ק רבי נחום זיע"א‬ ‫ב‬ ‫מדרגת 'גילוי אליהו' שהרי אצל אנשי ירושלים היה פשוט וידוע שהגה"ק רבי נחום זיע"א היה רגיל בכך‪ .‬הגה"צ רבי דוד בהר"ן זי"ע השיב‪:‬‬ ‫"גילוי אליהו? לאבי היה הרבה יותר מזה‪ .‬הרי היה לו 'גילוי שכינה'!"‬ ‫עם אחת בתו של רבינו חלתה מאוד וכמעט הגיעה עד שערי מוות‪ .‬בר"ה לפני התקיעות אביה הגה"ק רבי נחום זיע"א עלה לבית וישב‬ ‫פ‬ ‫שם בעיניים עצומות ובדבקות נוראה‪ .‬הוא אמר לה שאם תראה את ִא ָּמּה ע"ה‪ ,‬לא תיתן לה את ידיה‪ ,‬רק לזו שיושבת לידה‪ .‬מיד נתנה את‬ ‫ידה ליושבת לצידה והתרפאה‪ .‬לאחר מכן סיפרה שאכן היא ראתה כי ִא ָּמּה הגיעה מעולם העליון והושיטה לה יד‪.‬‬ ‫גאון מרן ר' שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל סיפר כי בערב שבת אחת‪ ,‬כשרבינו הלך לקרוא את מגילת שיר השירים בכותל המערבי‪ ,‬הוא‬ ‫ה‬ ‫השתהה בכותל המערבי יותר מהרגלו‪ .‬בנו רבי שלמה זלמן שאל את אביו‪" :‬אבא‪ ,‬מדוע אתה מתמהמה?"‪ .‬אביו אמר לו‪" :‬בפולין נפטר‬ ‫אחד מגדולי התורה שהיה הרב מקויל בפולין‪ ,‬שמו הגה"ק רבי שלמה פוזנר זיע"א‪ .‬הלווייתו עתידה לעבור בכותל המערבי"‪ .‬לאחר זמן‬ ‫התברר שאכן באותה שעה נפטר הרב מקויל בפולין‪ ,‬שהיה מגדולי התורה בדורו‪.‬‬ ‫נו ר' דוד בהר"ן זי"ע סיפר‪ ,‬שבשמחת נישואי אחד מבני משפחתו קם אביו ושתה 'לחיים' ואמר שברגעים אלו מת צורר כל היהודים‪,‬‬ ‫ב‬ ‫הצאר ניקולאי‪ .‬לאחר זמן התברר שאכן באותה שעה מת ברוסיה הצאר ניקולאי‪( .‬הסיפורים מתוך 'גדולה שימושה'‪ -‬מאת ר' צבי וייספיש)‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/51‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים ‪ַ -‬ה ָגאֹון ָה ַרב בֶ ן‪-‬צִ יֹון ָמ ְּר ְּדכַי חַ זָ ן זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫הגאון רבי בן ציון מרדכי חזן זצ"ל‪ -‬נולד בשנת ה'תרל"ו (‪ )1876‬בבגדאד (בבל)‪ .‬גדל בביתו של‬ ‫רשכב"ג החכם המקובל ר' יוסף חיים זצ"ל‪ .‬בהיותו כבן ‪ 28‬שנים עלה לארץ ישראל בעצת הבן‬ ‫איש חי‪ ,‬כי בשל קולו הערב (שימש כחזן של הבא"ח) דרש ממנו המושל הערבי להיות מואזין‬ ‫במסגד‪ .‬בהגיעו לארץ השתכן בשכונת הבוכרים בירושלים‪ .‬שם המשפחה שונה מ'נחום'‪ ,‬מאחר‬ ‫שהשלטונות בארץ החליטו‪ ,‬ששם המשפחה יהיה ל'חזן' בשל קולו הערב‪ .‬עסק בצרכי ציבור‪.‬‬ ‫הקים את הישיבות 'מעיין גנים' ו'שושנים לדוד'‪ .‬מונה להיות אחראי על בניית הקליניקה 'חסד‬ ‫לאברהם' בחברון (ע"ש אביו של הנדיב ר' יוסף אברהם שלום מכלכותא בהודו‪ .‬כיום נקרא 'בית הדסה')‪.‬‬ ‫מונה ע"י הבא"ח להקים את ישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה מכספי הנדיב ר' יוסף שלום‬ ‫מכלכותא (הבא"ח יעץ לנדיב לתרום את כספו למטרה זו והוא תרם ‪ 30,000‬לירות זהב)‪ .‬הערבים ביקשו‬ ‫להרוג את רבינו בטענה‪ ,‬שהקרקע היא רכוש הוואקף (הקדש)‪ .‬המשך הבניה התאפשר לאחר‬ ‫שדגל בריטי הונף ב מקום‪ ,‬כי הנדיב היה נתין בריטי‪ .‬הבנייה ארכה כעשר שנים כולל הפסקה‬ ‫בזמן מלחמת העולם הראשונה‪ .‬בשנת ה'תרפ"ג (‪ )1923‬הסתיימה‪ .‬אז עזב את שכונת הבוכרים‪,‬‬ ‫וגר במתחם הישיבה וניהל אותה עד יומו האחרון‪ .‬רבינו עמד בקשר הדוק עם הבא"ח והיה‬ ‫המקשר בינו ובין ר' אליהו מני (רבה של חברון)‪ .‬הגיה את כל ספרי הבא"ח והביאם לדפוס בארץ‪.‬‬ ‫תואר פניו הביא אפילו את הגויים להעריכו ולכבדו‪ .‬שימש כחזן בביה"כ 'איסטמבולי' הגדול‬ ‫ברובע היהודי‪ .‬מרן ר' עובדיה יוסף זצ"ל זכה להיות בן בית אצל רבינו‪ .‬דרשן מופלג‪ .‬דרש‬ ‫בשכונת נחלת ציון ואח"כ בביהכנ"ס רבן יוחנן בן זכאי ברובע היהודי‪ .‬חשש מפני הגזל‪ .‬גאון‬ ‫בנגלה ובנסתר‪ .‬רבים פנו אליו ונושעו‪ .‬ברכותיו עשו פרי‪ .‬מפורסם כמרפא חולים‪ ,‬הסיר‬ ‫פחדים ופקד עקרות ולא היה מוכן לקחת כסף‪ .‬בעל רוח‪-‬הקודש‪ .‬ידע את יום פטירתו‪ .‬נפטר‬ ‫ב‪-‬י"ב חשוון ה'תשי"ב (‪ .)1951‬חי כ‪ 76-‬שנים‪ .‬ציונו בבית העלמין סנהדריה בירושלים‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' מרדכי‪ .‬אמו‪ :‬מרת נעם‪ .‬ילדיו‪ :‬ר' יוסף חיים (ע"ש רבו ה'בן איש חי')‪ ,‬ר' מרדכי ז"ל‪ ,‬ר'‬ ‫מאיר (אחיו התאום ר' עקיבא נפטר בילדותו)‪ ,‬ר' אביחיל‪ ,‬מרת אסתר (נישאה לר' שלמה ירדני)‪ ,‬מרת‬ ‫חבצלת (נישאה לר' מרסל רובין)‪ ,‬מרת מרגלית (נישאה לר' יונתן אסולין)‪ ,‬מרת נעמי (נישאה לר' לואי‬ ‫יהודה הורן)‪ ,‬מרת רות (נישאה לר' זלמן פשחצקי)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הגאונים ר' אברהם חיים עדס‪ ,‬ר'‬ ‫אברהם שמואל מג'לד‪ ,‬ר' יום טוב ידיד הלוי‪ ,‬המקובל חכם ר' יוסף חיים (בעל ה'בן איש חי')‪,‬‬ ‫המקובל חכם ר' חיים שאול הכהן דוויק‪ .‬מכתביו‪ :‬את דרשותיו‪ ,‬שדרש במשך ארבעים שנה‪,‬‬ ‫ערך כדי להדפיסן‪ ,‬אך כל כתביו אבדו עם נפילת הרובע‪.‬‬ ‫להלן סיפורים‪ ,‬שהביא ידידי ורעי ר' דניאל אלול בספרו 'אורח צדיקים'‪ :‬אמו של רבינו ילדה שני בנים והם‬ ‫נפטרו ל"ע יום לאחר הברית‪ .‬כשהרתה בפעם השלישית חששה‪ ,‬שגורל בנה השלישי (רבינו) יהיה כאחיו‪,‬‬ ‫ופנתה למעונו של ראש גולת ישראל בבבל ר' יוסף חיים בעל ה'בן איש חי'‪ .‬בבואה שטחה לפניו את בקשתה‪,‬‬ ‫שיתפלל על העובר שלא ימות כאחיו‪ .‬ה'בן איש חי' בירך ואמר לה‪ ,‬שיחיה בעזרת ה'‪ .‬כעבור זמן ילדה בן במזל טוב וביום השמיני נכנס‬ ‫בבריתו של אברהם אבינו‪ .‬למחרת הברית החל הילד לפרפר‪ ,‬והחשש לחייו גבר‪ .‬אמו לקחה אותו לבית ר' יוסף חיים ואמרה בבכי שחיי הילד‬ ‫בסכנה‪ ,‬ונראים בו סימני גסיסה‪ .‬אמר לה הצדיק‪" :‬הניחי את הילד אצלי‪ ,‬ואני אגדל אותו כבן"‪ .‬האם השאירה אותו בבית הרב והלכה לה‪ .‬כך‬ ‫זכה רבינו לגדול בבית רבו‪ .‬מפני כך זכה לקרבתו‪ ,‬למד ממנו את תורת הנגלה והנסתר וזכה לרכוש לעצמו רבות מהליכותיו של הבא"ח‪( .‬מפי‬ ‫בנו ר' אביחיל הי"ו‪ .‬ממשיך מורשת אביו בביה"כ 'אהל יעקב' ברמת גן)‬ ‫על העובדה שרבינו ידע יום פטירתו‪ ,‬ניתן ללמוד מהסיפור המופלא הבא‪ :‬כמעט ארבע שנים עברו מאז נפל הרובע היהודי בעיר העתיקה בידי‬ ‫הלגיונרים הירדנים‪ .‬באותה העת‪ ,‬מאז חורבן ישיבת 'פורת יוסף' ברובע‪ ,‬למדו תלמידי הישיבה בשכונת הבוכרים‪ .‬רבינו עבר לגור בקטמון‪.‬‬ ‫יום ראשון‪ ,‬י"ב חשוון ה'תשי"ב‪ .‬בנו ר' אביחיל יצא לעבודתו‪ .‬רבינו אמר לאשתו כי הוא רוצה לנסוע לישיבת 'פורת יוסף'‪ .‬היא טענה שהדבר‬ ‫קשה ושלא כדאי לו לטרוח כעת ולנסוע עד לשם‪ .‬אולם רבינו אמר‪ ,‬שמלפני ראש השנה לא ביקר בישיבה ונכספה נפשו לבקר בה‪ .‬הצדיק נסע‬ ‫בשני אוטובוסים להגיע לישיבה‪ .‬בישיבה פגש את כל הרמי"ם וביקש מהם מחילה‪ .‬הוא התנצל ואמר כי הוא חושש שמא נזף במישהו‪ ,‬והגם‬ ‫שהיה לשם שמיים מכל מקום רואה הוא צורך לבקש את סליחתם מכיוון שהוא יודע כי שעותיו ספורות בעולם‪ .‬הרמי"ם סירבו להאמין‬ ‫וביטלו את דבריו‪ .‬רבינו החזיק בדעתו‪ ,‬וביקש‪ ,‬שיתפללו עליו שלפחות יזכה להגיע עד לביתו‪ .‬הרב סיים את דבריו ויצא מהישיבה‪ .‬ר' יהודה‬ ‫צדקה לא יצא אחרי רבינו באוטובוס הבא‪ .‬ר' בן ציון הגיע למפתן ביתו‪ ,‬נשק למזוזה וזעק "חטאתי עוויתי פשעתי‪( "..‬וידוי) וקרא שמע ישראל‪.‬‬ ‫הוא לא רצה שאשתו תהיה נוכחת בשעת פטירתו‪ ,‬ולכן ביקש ממנה‪ ,‬שתכין כוס חלב‪ .‬אחר שחיממה את החלב והביאה לו את הכוס ‪ -‬ראתה‪,‬‬ ‫שכבר נפטר‪ .‬עד רגע מותו לא כהתה עינו ולא נס לחו‪ .‬בהלווייתו השתתפו למעלה ממאה אלף איש‪ .‬אחר ההלוויה באו לרב יהודה צדקה‬ ‫ואמרו לו בחלום‪ ,‬שהיה לרבינו ניצוץ מנשמת דוד המלך ע"ה‪ .‬כמו כן סיפרה אשתו שארבעה ימים לפני פטירתו ביקש‪ ,‬שתקדים את יום‬ ‫כביסה ליום ראשון (במקום יום שני) כי לא תהיה פנויה ביום שני (ולא גילה לה מדוע)‪ .‬במוצש"ק האחרון לחייו הלך לדירות בניו וברכם‬ ‫בלא להסביר מדוע‪ .‬והיה זה פלא‪ ,‬משום שלא היה רגיל לבקרם‪( .‬מפי בניו ר' יוסף חיים ור' אביחיל הי"ו)‬ ‫כאשר רבינו היה עובר ברחוב היו הסוחרים הערבים קמים לכבודו‪ .‬כשנפל הרובע היהודי בידי הירדנים‪ ,‬היה רבינו זה שהסדיר את תנאי‬ ‫הכניעה והפינוי של תושביו‪ ,‬כדי שלא יאנה להם כל פגע ונשא את הדגל הלבן יחד עם הרב מינצברג‪ ,‬מוכתר הרובע (ראש הקהל)‪ .‬כשראהו‬ ‫המפקד הירדני‪ ,‬עמד מפניו‪ ,‬והסביר לחייליו‪ ,‬שראה לפניו דמות מיוחדת של מלאך‪.‬‬ ‫כשבנו הגדול חזר לישיבה לבקר את אביו הגיע השמש ר' מימון סודרי עם מגש של כוסות תה עבור תלמידי הישיבה‪ ,‬והגיש כוס לרבינו‪.‬‬ ‫כשראה את בנו של הרב‪ -‬הגיש גם לו כוס תה‪ .‬רבינו זעק ואמר לו‪" :‬אין לו רשות לשתות כוס זה‪ ,‬כי כבר אינו תלמיד בישיבה וכסף‬ ‫הישיבה הינו של הקדש‪ .‬והוא יכול לשתות בבית"‪.‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/61‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים‪ָ -‬ה ַרב ַה ְּמ ֻקבָ ל חֲ כַם יַעֲ קב חַ יִ ים זצ"ל‬ ‫הרב המקובל חכם יעקב חיים זצ"ל‪ -‬נולד בחודש ניסן ה'תרי"ד (‪ .)1854‬כבר‬ ‫מצעירותו ניכר כי לגדולות נועד ולאחר שלמד בכותאב המקומי‪ ,‬התקדם יותר‬ ‫משאר בני גילו ואביו החל ללמדו‪ .‬בצעירותו היה ידוע כתלמיד חכם ואף אביו‬ ‫מזכירו פעמים רבות חידושי תורה בשמו של בנו היניק והחכים‪ .‬בשנת ה'תרס"ט‬ ‫(‪ )1909‬לאחר פטירת אביו החל למלא את תפקיד אביו ברבנות‪ .‬ניהל את קופת‬ ‫הצדקה של הקהילה‪ .‬יסד ישיבה לבעלי בתים בשם 'מדרש בית טאקו' ואף עמד‬ ‫בראשה‪ .‬הנהיג את הקהילה בבגדד‪ .‬חסיד ומקובל‪ .‬חריף ובקי‪ .‬מפורסם כאביו‬ ‫במידת החסידות והפרישות‪ .‬איש אלוקים קדוש‪ .‬מספרים עליו כבעל קבלה‬ ‫מעשית‪ .‬בעל רוח‪-‬הקודש‪ .‬כל העם היו סרים למשמעתו‪ .‬בעל לב טוב‪ ,‬אהוב ונחמד‬ ‫לכל‪ .‬מלומד בניסים‪ .‬נפטר ב‪-‬י"ב חשוון ה'תרפ"א (‪ .)1920‬חי כ‪ 66-‬שנים‪ .‬ציונו‬ ‫בבגדד שבעירק‪ .‬בנו‪ ,‬ר' דוד מילא את מקומו‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬הגאון המקובל חכם ר' יוסף חיים זצ"ל (בעל ה'בן איש חי')‪ .‬אמו‪ :‬מרת רחל‪.‬‬ ‫בנו‪ :‬חכם ר' דוד‪ .‬מרבותיו‪ :‬אביו‪ ,‬הגאון חכם יוסף‪ .‬מספריו‪• :‬ציצים ופרחים‪-‬‬ ‫דרשות ורמזים עפ"י הסוד על כל התורה •זכות אבות‪ -‬על פרקי אבות •גאון יעקב‪-‬‬ ‫חידושים על אגדות התלמוד •ט"ל אורות‪ -‬דרשות וחידושי תורה •חיבור על קבלה‬ ‫מעשית‪ -‬כתב יד‪.‬‬ ‫סופר על ר' יעקב בנו של הגאון ר' יוסף חיים זצ"ל כי מעבר להיותו מקובל‪ ,‬אף הוא השתמש‬ ‫מ‬ ‫בקבלה מעשית‪ .‬ומעשה שהיה כך היה‪ :‬ידוע כי ר' יעקב ואביו ר' יוסף למדו תורה באותו בית‪-‬‬ ‫מדרש‪ .‬אולם הם לא ישבו יחדיו‪ ,‬אלא כל אחד במקומו‪ .‬האם‪ ,‬בכל יום הייתה מכינה אוכל‬ ‫ומביאה אותו לבית‪-‬המדרש לבעלה ולבנה ורווה נחת מבעלה הצדיק ומבנה הקדוש ומשקידותם‬ ‫באוהלה של תורה‪.‬‬ ‫פעם אחת הגיעה לבית‪-‬המדרש כהרגלה לתת אוכל‪ ,‬וקראה לבעלה ולבנה‪ .‬להפתעתה הרבה‪,‬‬ ‫בנה לא היה שם‪ .‬היא שאלה את בעלה הגאון ר' יוסף‪" :‬היכן יעקב?"‪ .‬אולם הרב השיב כי איננו‬ ‫יודע‪ ,‬ורק לפני דקות אחדות ראה אותו‪ .‬והיה הדבר לפלא‪ ,‬כיוון שר' יעקב ידע שאמו מביאה את‬ ‫האוכל לבית‪-‬המדרש ומקפיד היה להיות נוכח‪.‬‬ ‫לאחר זמן מה‪ ,‬ראה ר' יוסף את בנו יושב במקומו ולומד תורה‪ .‬ניגש אליו אביו כדי להוכיחו על‬ ‫כך שלאימו נגרם צער בשל העובדה כי הביאה את האוכל והוא לא היה שם‪ .‬ושאלו‪" :‬היכן היית?"‪ .‬השיב בנו כי היה בחוץ‪-‬לארץ במקום‬ ‫פלוני (מרחק ימים רבים מבגדד)‪ .‬הבין אביו כי בנו השתמש בקבלה מעשית ואמר שם קדוש של קפיצת הדרך‪ ,‬ואמר לו‪" :‬בני‪ ,‬אבקשך‬ ‫לא להשתמש בשמות הקודש‪ ,‬כיוון שמי שמשתמש בהם מתקצרים ימיו!"‪.‬‬ ‫כל יום ר' יעקב חיים היה הולך במסלול קבוע להגיע לבית‪-‬המדרש‪ ,‬ותמיד השתדלו תלמידיו ללוותו כדי ללמוד ממנו בדרך‪ .‬פעם אחת‪,‬‬ ‫ב‬ ‫בעת שהלך בדרך עם תלמידיו‪ ,‬ראו התלמידים מרחוק שתי ערביות העומדות מרחוק באותו מקום שהם עתידים להלך שם‪ .‬והן עמדו‬ ‫שם בכוונה‪ ,‬באופן שהרב יהיה מוכרח לעבור בין שתיהם‪ .‬מאחר וראו התלמידים כי אין הרב משנה את מסלול ההליכה‪ ,‬פנו אליו‬ ‫בשאלה אם ראה את הערביות מרחוק‪ .‬השיב הרב כי ראה ואל להם לדאוג בעניין‪ .‬הם מהלכים ואינם רואים פתרון כי אם לעבור בין‬ ‫שתי הגויות‪ .‬אולם הם ידעו מגדולת רבנו ולא שאלו שאלות‪ .‬כשהגיעו מרחק קצר לפניהן‪ ,‬אחת מהן התעלפה ואילו השניה רצה לעזור‬ ‫לה‪ ,‬ואז הרב עבר כהרגלו‪.‬‬ ‫יפר הגאון חכם שמואל דרזי זצ"ל סיפור מופלא על ר' יעקב‪ ,‬בנו של הבא"ח‪ :‬פעם אחת‪ ,‬בעת הילוכו בדרך‪ ,‬החליט נער ערבי לבזות‬ ‫ס‬ ‫את רבם של היהודים‪" .‬כיצד יתכן שרב היהודי יזכה לכבוד גדול משל אביו"‪ ,‬חשב בלבו‪ .‬מה עשה? בעת שעבר ר' יעקב‪ ,‬שפך עליו מים‬ ‫סרוחים ודלוחים‪.‬‬ ‫הרב לא התייחס והמשיך לדרכו‪ .‬אולם כדי ללמד את הגויים לבל יבזו את היהודים החליט ללמדו לקח‪ .‬אמר הרב מה שאמר והוציא‬ ‫שני מסמרים מהגהינם והכניסם בכפות רגליו של הגוי‪ .‬מיד החל הנער על כל צעד ושעל לקפוץ מרגל לרגל תוך כדי שהוא שואג‬ ‫בזעקות כאב‪ .‬מיד ניגשו אליו שכניו הגויים ושאלוהו‪" :‬מה קרה?"‪ .‬אולם הוא אינו יכול להשיב מחמת הכאב‪ .‬הם השכיבו אותו ורווח לו‬ ‫קמעא‪ .‬מיד ניגשו לאביו שהיה מכובד מאוד בקרב הערבים וסיפרו לו מה שקרה מבנו‪ .‬הוא בירר וחקר איזה ארוע קדם למה שארע עם‬ ‫בנו‪ ,‬ועדים שהיו נוכחים בעת שפיכת המים הסרוחים סיפרו לו‪.‬‬ ‫"עתה נודע הדבר"‪ ,‬השיב בפנים כאובות‪" ,‬בני חסר דעת‪ ,‬ביקש לבזות את רב היהודים"‪ .‬מיד ניגש אל ר' יעקב וביקש שיעזור לבנו תוך‬ ‫שהוא משתטח ארצה ונופל לרגלי רבנו ובוכה על אודות בנו‪ .‬אולם הרב השיב‪" :‬איני יודע מה אתה רוצה ממני!"‪ .‬אביו של הנער לא הרפה‬ ‫וביקש‪" :‬אני יודע כי הכל בגלל בני‪ .‬הוא עשה מעשה אשר לא יעשה‪ .‬אני כועס עליו מאוד ואני מבקש ממעלת רב היהודים שיכופר לו"‪.‬‬ ‫לאחר זמן מה רצה רבנו לקדש שם שמים ואמר‪" :‬שאל את בנך‪ .‬אם יבטיח מהיום והלאה לא להזיק לאף יהודי‪ ,‬ולא רק זאת‪ ,‬יסייע‬ ‫לכל יהודי שיצטרך עזרה‪ -‬אזי אעזור לו‪ .‬אם לא‪ -‬יכול להישאר הוא במצבו הנוכחי"‪ .‬על אתר הסכים כמובן הנער הערבי לדברי הצדיק‪.‬‬ ‫הרב התפלל ומיד יכל לעמוד על רגליו ולהלך כפי שהיה‪ .‬אביו גער בבנו תוך שהוא מפלא בו את מכותיו וזועק עליו‪" :‬כיצד העזת‬ ‫לעשות כן לרב היהודים? הרי בכוחו יכול הוא לגרום למיתתך!"‪ .‬הבן בבכי נפל לרגלי רבנו תוך שהוא מבקש סליחה‪ ,‬מחילה וכפרה‪.‬‬ ‫באותה שעה נתקדש שמו של הבורא בקרב הגויים שהיו נוכחים באותו מעמד מרטיט‪.‬‬ ‫קרדיט תמונה‪ :‬שמעון ברכה ‪ ,120‬רישיון ‪ - CC0 1.0 Universal (Public Domain Dedication), Wikimedia Commons‬עבר עריכה‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/71‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים ‪ָ -‬ה ַרב ַהגָ אֹון י ָ‬ ‫ְּהּודה יְּהֹוׁשֻ עַ חַ יִ ים צָ ְּד ָקה זצ"ל‬ ‫הגאון רבי יהודה יהושע חיים צדקה זצ"ל‪ -‬נולד ב‪-‬ג' בשבט ה'תר"ע (‪ )1910‬בירושלים‪ .‬נקרא‬ ‫ע"ש סבו ר' יהודה סומך מבגדד‪ .‬השם יהושע התווסף עפ"י חלום של אמו והשם חיים נוסף‬ ‫לאחר שחלה בילדותו‪ .‬התחנך בת"ת 'בני ציון'‪ .‬לאח"מר מכן למד בישיבת 'פורת יוסף'‪ .‬היה‬ ‫מבחירי תלמידיו של ראש הישיבה הגאון ר' עזרא עטיה‪ .‬בשנת ה'תרצ"ד (‪ )1934‬התחתן‬ ‫לראשונה‪ .‬בשנת ה'תרצ"ז (‪ )1937‬החל‪ ,‬על פי הוראת רבו‪ ,‬ר' עזרא עטיה‪ ,‬למסור שיעורים‬ ‫בישיבה במקום הגאון ר' אליהו לופס שנפטר באותה שנה‪ .‬במשך כ‪ 40-‬שנה שימש את רבו ר'‬ ‫עזרא עטיה‪ ,‬שראה בו את ממשיך דרכו‪ .‬בשנת ה'תש"ל (‪ ,)1970‬לאחר פטירת רבו‪ ,‬התמנה‬ ‫לראש ישיבת 'פורת יוסף'‪ ,‬לצד הגאון רבי בן‪-‬ציון אבא שאול‪ .‬היה ממייסדיה של רשת 'מעיין‬ ‫החינוך התורני' וממנהיגיה הבולטים של יהדות ספרד בארץ‪ .‬נודע בגמילות חסדים מופלאה‪,‬‬ ‫בענוותנותו‪ ,‬בזהירותו המופלגת בכבוד הזולת‪ ,‬בדאגתו לכלל ולפרט ובגדלותו בנגלה ובנסתר‪.‬‬ ‫נפטר ב‪-‬י"ב חשוון ה'תשנ"ב (‪ .)1991‬חי כ־‪ 81‬שנים‪ .‬ציונו בבית העלמין סנהדריה בירושלים‪.‬‬ ‫אביו‪ :‬ר' שאול‪ .‬אמו‪ :‬מרת שמחה (בת פרחה‪ ,‬אחות רשכבה"ג מרן ר' יוסף חיים‪ ,‬ה'בן איש חי')‪.‬‬ ‫נשותיו‪ :‬מרת פהימה בטאט (זיווג ראשון‪ -‬נישא בשנת ה'תרצ"ד [‪ ,)]1934‬מרת תמר סודרי (זיווג‬ ‫שני‪ -‬נישא בשנת ה'תשל"ט [‪ .)]1979‬בניו‪ :‬ר' משה (ממשיך דרכו כראש ישיבת 'פורת יוסף')‪ ,‬ר' דוד‬ ‫(רבה הראשי של פרדס חנה–כרכור)‪ ,‬ר' אליהו (ראש כולל 'דורשי תורה' ברמת גן)‪ ,‬ר' שאול (ר"מ‬ ‫בישיבת 'פורת יוסף')‪ ,‬ר' שלמה (ר"מ בישיבת 'פורת יוסף')‪ ,‬מרת סימה (נישאה לגאון רבי יעקב שכנזי‪,‬‬ ‫מו"ץ בעדה החרדית הספרדית)‪ .‬חתנו‪ :‬ר' אבנר מרציאנו (אב"ד וראש כולל בירושלים)‪ .‬מרבותיו‪:‬‬ ‫הגאונים ר' עזרא עטיה‪ ,‬ר' שלמה עבו מזרחי‪ ,‬ר' דוד הלוי יונגרייז‪ ,‬ר' יעקב חיים סופר‪ ,‬ר' יוסף‬ ‫שלוש‪ .‬מתלמידיו‪ :‬הגאונים ר' בן־ציון אבא שאול‪ ,‬מרן ר' עובדיה יוסף‪ ,‬מרן ר' מרדכי אליהו (בן‬ ‫אחותו)‪ ,‬ר' יהודה מועלם‪ ,‬ר' עמרם אזולאי‪ ,‬ר' ברוך בן חיים‪ ,‬ר' עזרא עדס‪ ,‬ר' יוסף עדס‪ ,‬ר'‬ ‫יעקב תופיק אביעזרי‪ ,‬ר' ראובן שרבני‪ ,‬ר' בן־ציון מוצפי‪ ,‬ר' אליהו טופיק‪ ,‬ר' ברוך שרגא‪ ,‬ר'‬ ‫מנצור בן שמעון‪ .‬מספריו‪• :‬קול יהודה‪ -‬דרושים על פרשיות השבוע וחידושים על הש"ס‪.‬‬ ‫רבינו חינך את בניו ותלמידיו להיגמל בכל יכולתם מסיפור לשון הרע ומרכילות‪ .‬באחד המבחנים‬ ‫הפומביים שערך לתלמידים‪ ,‬אשר גרסו בעל‪-‬פה מסכתות שלמות‪ ,‬לאחר שקרא הבחור המסיים את 'הדרן'‬ ‫והגיע למילים "שתהא תורתך אומנותנו בעולם הזה‪ ,‬ותהי עימנו בעולם הבא"‪ ,‬רבינו שאל‪" :‬מה פשר‬ ‫הבקשה‪' :‬ותהי עימנו לעולם הבא?'‪ ,‬וכי לא פשיטא‪ ,‬שאדם הגורס ושונה מסכת לשמה‪ ,‬שהתורה תהיה‬ ‫עמו בוודאי גם לעולם הבא?"‪ .‬נאנח הרב ופירש‪" :‬אלא לפי שמובא ב'חובת הלבבות'‪ ,‬שהמדבר לשון הרע‪,‬‬ ‫לעתיד ייטלו ממנו את כל זכויותיו אשר עשה‪ :‬מצוות ומעשים טובים ויזקפו כולם לזכות אותו האיש שדיבר‬ ‫עליו‪ .‬נמצא שיש מציאות כזאת שאדם למד תורה בעולם הזה‪ ,‬ואינה עומדת לו בעולם הבא‪ ,‬כי נלקחה ממנו‬ ‫וניתנה לחברו‪ .‬אם כן‪ ,‬שפיר קא מצלינן הכי 'ותהי עמנו לעולם הבא'‪ ,‬דהיינו שלא ניכשל ח"ו בלשון הרע"‪.‬‬ ‫רבינו התנזר מהבלי העולם הזה והסתפק במועט‪ .‬פעמים רבות נהג בשעת אכילתו לעשות את 'סיגוף‬ ‫הראב"ד' כלומר שהפסיק באמצע אכילתו‪ .‬בימי שני וחמישי נמנע מאכילת בשר‪ .‬ביתו היה צנוע ופשוט ואף‬ ‫ספה לא הייתה בה‪ .‬פעם הציעה אשתו לקנות מקרר‪ .‬ענה לה רבנו‪" :‬מצות כתיבת ספר תורה לא קיימתי‬ ‫עדיין‪ ,‬ואלך ואקנה מקרר?"‪ .‬ואכן‪ ,‬רק לאחר שזכה לקיים מצות כתיבת ספר תורה‪ -‬קנה מקרר‪.‬‬ ‫באחרית ימיו‪ ,‬כשהיה חלוש‪ ,‬היה צריך לנסוע למקום רחוק‪ .‬בני הבית ביקשו להשיג עבורו מכונית ממוזגת‪ ,‬מכיוון שהיו אלו ימי קיץ‬ ‫חמים ביותר‪ .‬רבינו סירב בתוקף ואמר‪ ,‬כי אין לו צורך במזגן מכיוון שאפשר לפתוח חלון‪ ,‬ואמר‪" :‬האם ברצונכם שאקבל את שכרי בעולם‬ ‫הזה ח"ו? כל מה שהאדם נהנה בעולם הזה‪ ,‬יורד משכרו לעולם הבא‪ ,‬ולכן‪ ,‬צריכים רק את צרכינו‪ ,‬ולא יותר!"‪ .‬רבינו חי את העולם‬ ‫הזה כפרוזדור‪ ,‬כיוון שידע‪ ,‬שחיי העולם הבא הם העיקר‪ .‬כך חינך את תלמידיו‪ ,‬שינהגו בצניעות ויסתפקו במועט ולא ירדפו אחר מותרות‪.‬‬ ‫מעשה שירד הרב מירושלים עם בני המשפחה להרצליה כדי להשתתף בשמחת נישואין של אחד מקרוביו‪ .‬כשחזר לירושלים אחרי‬ ‫החתונה‪ ,‬השעה היתה קרובה לחצות‪ .‬למרות זאת הרב אמר לנהג שיוריד תחילה את בני לווייתו סמוך למעונו‪ ,‬ורק לאחר מכן יביא אותו‬ ‫לאולמי 'נוף ירושלים' בפאתי שכונת בית הכרם‪ .‬לאחר מכן ביקש‪ ,‬מבן אחותו שיתלווה אליו‪ .‬אחיינו שאל אותו‪" :‬להיכן?" השיבו‪" :‬לשמח חתן‬ ‫וכלה"‪ .‬חזר ושאל האחיין‪" :‬כעת?"‪ .‬הרב ענה‪" :‬בוודאי‪ ,‬גם אם יראה אותנו רק אחד מבני המשפחה‪ -‬דיינו!"‪ .‬התמלא הצעיר סקרנות‪" :‬מי‬ ‫הם החתן והכלה?"‪ .‬סח רבינו‪ ,‬שהחתן הוא בחור יתום מאמו‪ ,‬ואלמלא דחקו בו הקרובים מהרצליה לבוא ושלחו מכונית להסיעו מן‬ ‫הבית‪ ,‬היה נשאר בירושלים כדי להשתתף בחופת היתום‪ .‬כשהגיעו לאולמי 'נוף ירושלים'‪ ,‬מצאו את האורחים יושבים ומברכים ברכת‬ ‫המזון‪ .‬אחר כך נודע להם‪ ,‬שבזמן החופה אבד שטר הכתובה‪ ,‬ועד שהשיגו טופס אחר חלפו יותר משעתיים‪ ,‬לכן התאחרו כל כך בסעודה‪..‬‬ ‫הופעת רבינו בשעה כזאת גרמה להתרגשות רבה‪ .‬החתן בכבודו ובעצמו קם ממקומו וחש לקראתו בשמחה‪.‬‬ ‫עוד הרבה אנשים קמו מכיסאותיהם כדי להקביל פניו‪ .‬הושיבוהו בראש‪ .‬מיד פנה לבן‪-‬לווייתו ואמר‪" :‬ניטול ידיים ונאכל כזית‪ ,‬הלא כן?"‪ .‬מיד‬ ‫הביאו לפניו נטלה עם ספל מים‪ .‬הרב בצע על הפת‪ .‬אחר הורה לבן‪-‬אחותו שישב לצדו שיברך על המזון‪ ,‬בעוד הוא עצמו נוטל בידיו את‬ ‫הכוס‪ ,‬ומברך בגילה את כל שש ברכות הנישואין‪ .‬הרב גם נשא דברי ברכה קצרים‪ ,‬דרשה מלבבת‪ ,‬ויצא במחול עם החתן וכל הקהל סביבם‪,‬‬ ‫והשמחה פרצה מן הלבבות עד השמיים‪ .‬אבי החתן ודודיו היו כל כך נרגשים‪ ,‬עד שזלגו עיניהם דמעות של אושר וגיל‪ .‬אמר אז רבנו‪:‬‬ ‫"גם את הדמעות האלה‪ ,‬הקב"ה הוא סופר ומניח בבית גנזיו"‪ .‬ובפנותו אל מלווהו הזכיר לו‪" :‬הנה זכינו באמת לשמח חתן וכלה"‪.‬‬ ‫בערוב ימיו גם לאחר שתקפו את הצדיק חוליים קשים‪ ,‬לא שינה ממנהגו לשאת מדברותיו בקרב העם‪ .‬תלמידיו שאלו אותו‪" :‬מדוע אינו חדל‬ ‫מכך כדי לשמור על בריאות גופו‪ ,‬אחר שנצטווה על ידי הרופאים להרבות במנוחה?" השיב הרב‪" :‬וכי ידעתם איזו אחריות אני מקבל עלי אם‬ ‫אנוח? וכי אפשר לדעת אלו תוצאות ישנן לדרשה אחת? מקרוב בא איי יהודי בעל חזות חרדית מובהקת‪ ,‬כשהוא מוקף בילדיו‪ ,‬זרע ברך‬ ‫ה'‪ .‬הוא סיפר שבעבר הלא רחוק היה חילוני גמור‪ ,‬אבל בהשפעת דרשה אחת שלי בשכונת 'קטמון'‪ ,‬חזר בתשובה והציל את עצמו‬ ‫קרדיט תמונה‪Hartkhh | CC BY-SA 3.0 | Wikimedia Commons :‬‬ ‫ואנשי ביתו מרדת שחת‪"...‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/81‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫מ ְּלאָ כִ ים ‪ -‬האדמו"ר הָ ַרב מ ֶׁשה הַ ְּלבֶ ְּר ְּׁש ָטאם ִמ ִש ָנוָא זצ"ל‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַ‬ ‫האדמו"ר הרב משה הלברשטאם משינאווא זצ"ל‪ -‬נולד ב‪-‬ט' באב ה'תר"ב (‪)1842‬‬ ‫בגליציה‪ .‬נקרא על שם זקנו מצד אימו‪ ,‬הגה"ק ר' משה טייטלבוים (בעל ה'ישמח משה')‪,‬‬ ‫שנפטר שנה קודם לכן‪ .‬רבינו התייתם מאימו בגיל צעיר ונשלח ללמוד אצל דודו‪ ,‬הגאון‬ ‫הרה"ק ר' משה אונגאר מצאנז (חתן הרה"ק בעל ה'דברי חיים')‪ ,‬כדי לעודדו ולרוממו‪ ,‬וגדל גם‬ ‫על ברכי סבו הגדול‪ .‬משחר ילדותו היה חלש מאוד‪ .‬כל ימיו התקשה לעכל את מזונותיו‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך הקיא את כל אשר ניתן לפיו‪ ,‬ואפילו מים‪ .‬בעקבות זאת נעשה כחוש וחלש‬ ‫מאוד‪ ,‬ונאלץ לשכב על מיטתו רוב שעות היום‪ .‬מצב בריאותו היה כה רופף‪ ,‬עד שהיה‬ ‫נתון לסכנת חיים יומיומית‪ .‬בנוסף נהג בקדושה ובפרישות גדולה‪ ,‬ולא היה ישן יותר מחצי‬ ‫שעה ברציפות‪ .‬מעולם לא הוריד את ידיו מתחת למתניו‪ ,‬ומעודו הקפיד להוציא את ידיו‬ ‫מחוץ לשמיכתו‪.‬‬ ‫למרות חולשת גופו לא נמנע מלעבוד את קונו במסירות נפש ובהתלהבות עצומה‪ .‬פעמים‬ ‫ר בות‪ ,‬בשעת התפילה‪ ,‬נאלצו להזעיק אנשים שיבצעו לו עיסוי לב‪ .‬לאחר נישואיו התגורר‬ ‫תקופה מסוימת בבריגל‪ ,‬סמוך על שולחן חותנו‪ ,‬שם בלט בגינוני קדושה‪ .‬בהמשך חזר‬ ‫לשינאווא‪ ,‬ואביו מסר לידיו את הרבנות מספר שנים לפני פטירתו‪ .‬לאחר פטירת אביו‪ ,‬בו'‬ ‫בטבת ה'תרנ"ט (‪ ,)1898‬נבחר רבינו לרבה הרשמי של שינאווא‪ .‬היה האדמו"ר השני‬ ‫בשושלת חסידות שינאווא‪ .‬התפרסם בכל הגלילות כרב‪ ,‬כמורה הוראה מובהק וכגדול‬ ‫בתורה ובהלכה‪ .‬לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה‪ ,‬בירת אוסטריה‪ .‬כאשר‬ ‫הגיעו אליו חיילים יהודים לקבל את ברכתו‪ ,‬היה בוכה מאוד ומשתתף בסבלם‪ .‬הם זכו‬ ‫לקרבה מיוחדת והיו הראשונים לקבל את השיריים‪ .‬עם תום מלחמת העולם הראשונה‬ ‫שב לצאנז‪ ,‬אך לאחר זמן קצר נפטר‪.‬‬ ‫ענוותן מופלא‪ .‬רבים פנו אליו ונושעו‪ .‬מלומד בניסים‪ .‬בעל רוח הקודש‪ .‬כל ימי חייו עמל‬ ‫להסתיר את גדלותו וקדושתו מעיני הבריות‪ .‬הרבה בצרכי צדקה‪ .‬האמת הייתה נר‬ ‫לרגליו‪ .‬נפטר בערב שבת קודש‪ ,‬י"ב חשוון ה'תרע"ט (‪ .)1918‬חי כ‪ 76-‬שנים‪ .‬ציונו באוהל‬ ‫אדמו"רי צאנז‪ .‬בנו‪ ,‬ר' אריה לייבוש מרדכי‪ ,‬מילא את מקומו באדמו"רות‪.‬‬ ‫סבא (מצד האב)‪ :‬האדמו"ר ר' חיים מצאנז (בעל ה'דברי חיים')‪ .‬אביו‪ :‬האדמו"ר ר' יחזקאל‬ ‫שרגא (מייסד חסידות שינאווא ומח"ס דברי יחזקאל)‪ .‬אמו‪ :‬מרת דבורה יוטא (בת הגאון ר' מרדכי‬ ‫זילברשטיין‪ ,‬אב"ד הולשיץ)‪ .‬אשתו‪ :‬מרת אסתר מינדל (בת הגביר החסיד ר' מאיר צבי הירש‬ ‫טננבוים מבריגל)‪ .‬מרבותיו‪ :‬האדמו"ר ר' חיים מצאנז (זקנו)‪ ,‬הגאון ר' משה אונגאר מצאנז‬ ‫(דודו)‪ .‬ילדיו‪ :‬האדמו"ר ר' אריה לייבוש מרדכי (מילא את מקום אביו באדמו"רות שינאווא)‪,‬‬ ‫האדמו"ר ר' דוד (כיהן כרב בסוקולוב פודלסקי וכאדמו"ר בווינה)‪ ,‬מרת מרים (נישאה לר' יעקב‬ ‫יצחק בידרמן משידלובצה)‪ ,‬מרת יוטא (נישאה לר' יעקב תאומים־פרנקל מקולושיץ)‪ ,‬מרת חיה‬ ‫חנה (נישאה לאדמו"ר ר' יעקב שמשון קנר‪ ,‬אב"ד צ'כוב)‪ ,‬מרת פייגא (נישאה לאדמו"ר ר' אלימלך‬ ‫בינדיגר מדעש)‪ ,‬מרת ביילא (נישאה לר' בן ציון אונגר מצאנז־דומברובה)‪.‬‬ ‫ר בינו היה איש מופת והתפרסם בכל גלילות המדינה ומעבר לה בגודל כוח ברכותיו‪ .‬בעיר צאנז גר יהודי בשם ר’ יהודה לייב לוסטיג‪ ,‬שהיה‬ ‫אהוד מאוד על יושבי העיר‪ .‬לימים הסתבך בעסקיו והוזמן למשפט פלילי‪ .‬מכיוון שהקטגור היה שונא ישראל מובהק‪ ,‬ר' יהודה חשש‬ ‫לתוצאות המשפט‪ .‬ביום המיועד למשפט נכנס אל רבינו וקיבל את ברכת קודשו כאשר רבינו הוסיף בברכתו שיהיה לקטגור מפלה! כאשר‬ ‫הקטגור עמד לשאת את דבריו בעת המשפט‪ ,‬הוא צנח לפתע ארצה ומת בו במקום במיתה חטופה‪ .‬כל הנוכחים ראו כי יד ה’ היתה בו והיה‬ ‫קידוש ה’ גדול בקרב כל יושבי המחוז‪.‬‬ ‫לחסיד אחד היו ניירות ערך בבורסה‪ .‬אחרי מלחמת העולם הראשונה המניות ירדו הרבה מאוד‪ .‬הוא רצה לשמוע את חוות דעתו של בנו של‬ ‫רבינו אם למכור את ניירות הערך שברשותו‪ .‬הבן לא השיב לו מיד‪ .‬אחרי זמן הבן הלך לציון אביו (רבינו) והזכיר אותו שם‪ .‬אביו התגלה לו‬ ‫בחלום ואמר שה חסיד לא ימכור את המניות עד יום פלוני‪ .‬המניות התחילו לעלות מעלה מעלה עד אותו יום‪ .‬אז מכר את כל המניות‪ .‬תיכף‬ ‫לאחר מכן המניות ירדו שוב מטה מטה‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' בנציון פריינד היה סוחר של פטריות‪ .‬כשראה שמחירן יורד‪ ,‬חשש שיפסיד את ממונו‪ ,‬ולכן רצה למכור אותן מהר ככל האפשר‪.‬‬ ‫הוא התייעץ עם רבינו‪ .‬הצדיק הורה לו שלא ימכור עכשיו אלא ימתין לשנה הבאה ואז ימכור בריווח‪ .‬ר' בנציון עשה כאשר רבינו אמר‪ .‬בשנה‬ ‫לאחר מכן לא גדלו פטריות‪ .‬הוא מכר את הפטריות במחיר גבוה מאוד והתעשר מאוד‪.‬‬ ‫אישה אחת מקליינוורדיין חלתה פעם במחלה אנושה‪ .‬הרופאים אמרו שיש לה גידול בראש רח"ל וחייבים לנתח אותה‪ .‬בני משפחתה באו‬ ‫לרבינו מצויידים בחוות דעת הרופאים והפצירו בו כי יברך אותה ברפואה שלימה ושהניתוח יעבור בשלום שכן הרופאים אמרו שקיים סיכון‬ ‫גדול בעשיית הניתוח‪ .‬רבינו אמר להם‪" :‬הם אינם יודעים מה שהם אומרים"‪ .‬כך חזרו דבריו ונשנו גם בפני האישה החולה בעצמה שבאה‬ ‫וביקשה את ברכתו‪ .‬ביום שהניתוח היה אמור להתקיים‪ ,‬התחיל לפתע לזוב מוגלה עם דם מאוזנה עד שהגידול נעלם לגמרי! הרופאים שלא‬ ‫האמינו למראה עיניהם הודו ואמרו כי יד ה' היתה כאן‪.‬‬ ‫רבינו הבחין פעם אחת באחד מחסידיו כיצד הוא נוטל מעט מלח מעל השולחן ונותן על מאכלו‪ .‬רבינו פנה אליו ואמר‪" :‬מלח הינו תאווה ככל‬ ‫התאוות! מימיי לא המלחתי דבר מאכל"‪.‬‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/91‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫ֹוואל ִקין זצ"ל‬ ‫ְּ‬ ‫ִאם ִראׁשֹונִ ים כְּ ַמ ְּלאָ כִ ים‪ַ -‬הצַ ִדיק ָה ַרב חַ יִ ים‬ ‫הצדיק הרב חיים וואלקין זצ"ל‪ -‬נולד לאחר מלחמת העולם השניה ב‪-‬ד' תשרי‬ ‫ה'תש"ו (‪ )1945‬בשאנגחאי שבסין‪ .‬משפחתו נמלטה מהנאצים יחד עם בני ישיבת מיר‬ ‫מווילנה ליפן ומשם באונייה לסין‪ .‬נקרא על שם דודו‪ ,‬הגאון ר' חיים וואלקין שכיהן‬ ‫כראש הישיבה האחרון של ישיבת וולוז'ין‪ .‬בשנת ה'תש"ו (‪ )1946‬משפחתו עזבה את‬ ‫סין לעברה ארה"ב שם התיישבה בשכונת קראון הייטס שבברוקלין‪ .‬רבינו התחיל את‬ ‫לימודיו בישיבת רבינו חיים ברלין שבברוקלין‪ .‬כבר בצעירותו נודע כילד ברוך‬ ‫כשרונות‪ .‬בעיקר זכה להתעלות לדרגתו כגדול ישראל בזכות התמדתו הבלתי פוסקת‪.‬‬ ‫עבודת המידות העצומה שלו לראות רק את הטוב בכל יהודי‪ .‬לאחר מכן עבר ללמוד‬ ‫בישיבת טלז שבקליבלנד שבאוהיו‪ .‬לאחר נישואיו בשנת ה'תשכ"ז (‪ )1967‬עלה‬ ‫לישראל והתיישב בירושלים‪ .‬שם קבע את לימודיו בישיבת מיר‪.‬‬ ‫לאחר כ‪ 15-‬שנות לימוד בישיבת מיר התמנה לכהן כרב בישיבת 'אש התורה' בעיר‬ ‫העתיקה בירושלים‪ .‬בהמשך כיהן כמשגיח בישיבת 'בית שמואל' ובישיבת 'אור‬ ‫ישראל' שבפתח‪-‬תקווה‪ .‬נלחם למען השבת‪ .‬יצא להפגין נגד פתיחת קולנוע בשבת‬ ‫ונגזר עליו מאסר על תנאי‪ .‬בשנת ה'תשמ"ט (‪ )1989‬לאחר פטירת המשגיח הגאון ר'‬ ‫מאיר חדש התמנה למשגיח בישיבת 'עטרת ישראל'‪ .‬בסוף ימיו הקים את ישיבת בית‬ ‫אהרון ששכנה בבית מדרשו בנועם השם סמוך לביתו‪ .‬שימש כיהן כנשיא ומייסד‬ ‫מוסדות 'כנסת ישראל'‪ .‬לאחר פטירת הגאון רבי אברהם פאם (ראש מועצת גדולי התורה‬ ‫בארה"ב) שימש כממלא מקומו בתפקיד נשיא רשת החינוך 'שובו'‪ .‬נחשב מאחרוני‬ ‫בעלי המוסר בדורו והלך בדרכו של רבו הגאון רבי חיים שמואלביץ זצוק"ל‪.‬‬ ‫העניק יחס אישי לכל תלמיד‪ .‬העמיד תלמידים הרבה‪ ,‬תלמידיו חשו במחיצתו כבנים‬ ‫ממש‪ ,‬והיה מלווה אותם בהכוונה עיצה וסיוע בכל שלב משלבי חייהם‪ .‬נודע כאבי‬ ‫תנועת קירוב הרחוקים בדור האחרון‪ ,‬הן בישיבת 'אש התורה' שם קירב רבים רבים‬ ‫לתורה‪ ,‬והן במוסדות שובו וכנסת ישראל שעמדו תחת הנהגתו ורבים התקרבו לתורה‬ ‫מכוח דמותו‪ ,‬הנהיג 'ועדים' פרטיים קצרים‪ .‬מסר שיעורים שבועיים בשפה האנגלית‪.‬‬ ‫תחת הנהגתו נפתח בטורונטו שבקנדה תלמוד תורה לבנים‪ .‬נפטר ב‪-‬י"ב חשוון‬ ‫ה'תשפ"ג (‪ .)2022‬חי כ‪ 77-‬שנים‪ .‬ציונו בהר‪-‬המנוחות בירושלים‪ .‬רבבות רבבות‬ ‫השתתפו במסע הלווית הענק בו השתתפו מכלל החוגים והעדות‪ .‬ספדו למרן‬ ‫המשגיח זיע"א ידידיו הגדולים הגאון רבי דוד יוסף (בנו של מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א)‪,‬‬ ‫האדמו"ר רבי שלמה בוסו (נכד הבבא סאלי זיע"א)‪ ,‬ראשי ישיבת מיר הרב ברוך אזרחי‬ ‫ועוד‪ .‬בנו‪ ,‬הגאון ר' שמואל דוד ממלא את מקומו‪.‬‬ ‫סבא (מצד האב)‪ :‬הגאון הרב אהרן (כיהן כרבה של העיר פינסק שבבלארוס)‪ .‬אבי סבתו (מצד אמו)‪ :‬הגאון הרב משה לנדינסקי‬ ‫(ראש ישיבת ראדין)‪ .‬אביו‪ :‬הגאון ר' שמואל דוד (גאב"ד לוקטש‪ .‬מתלמידיו של מרן החפץ חיים‪ ,‬ממנהיגי ועד ההצלה של יהדות‬ ‫אירופה‪ .‬התפרסם בטיפולו המסור בפליטים‪ .‬בארה"ב הקים בית‪-‬כנסת למשפחות הפליטים)‪ .‬אשתו‪ :‬מרת הני לבית אנגל (נכדת הרב‬ ‫דוד צבי זילברשטיין)‪ .‬ילדיו‪ :‬הגאונים ר' שמואל דוד‪ ,‬רבי אהרון ורבי אביגדור‪ .‬חתנו‪ :‬הגאון רבי יוסף דב הלוי שליידר‬ ‫(מראשי ישיבת תורת חיים)‪ .‬חברותא‪ :‬הצדיק ר' שמואל יעקב בורנשטיין‪ .‬מתלמידיו‪ :‬האדמו"ר הצדיק רבי ישראל יהודיוף‪,‬‬ ‫הגאון רבי שלמה יעקבוביץ ר"י אוצר התורה‪ ,‬הרב יעקב דינר (מנכ"ל כנסת ישראל)‪ .‬מרבותיו‪ :‬הצדיקים הרב חיים‬ ‫שמואלביץ (רבו המובהק)‪ ,‬הרב יצחק הוטנר‪ ,‬הרב אלעזר מנחם שך שאף מינה אותו לתפקידיו הרמים בעולם התורה‪.‬‬ ‫מספריו‪• :‬דעת חיים‪ -‬מאמרים ושיחות מוסר בדרכי הנהגת האדם ועל החגים ראש השנה ויום כיפור‪.‬‬ ‫נו הגאון רבי שמואל דוד סיפר‪ :‬פעם אחד מתלמידי המשגיח שבזמן שהיה בישיבה באחד הערבים הרגיש רגש של דכדוך‪ ,‬היה רחוק‬ ‫ב‬ ‫מביתו עדיין נער צעיר‪ ,‬וחסרה לו תחושת החמימות והביתיות‪ .‬הוא החליט לעלות למשגיח באמתלה שרוצה להתייעץ על משהו‪ ,‬הוא נכנס‬ ‫לבית וביקש אם יכול להתייעץ עם המשגיח‪ ,‬והמשגיח אמר לו בינתיים שב והמתן כאן בסלון ואני כבר אגיע‪ ,‬והוא שומע מהמטבח קולות‬ ‫ורעשים‪ ,‬ואחרי כמה דקות המשגיח מגיע עם מגש ועליו חתוכים עוגות וכל מיני מאפה‪[ ,‬כידוע הנהגתו להגיש בפני התלמידים הכל באופן‬ ‫המכובד ביותר בכלי הגשה וכיוצ"ב]‪ ,‬ולזה נלווה כוס קפה חם‪ .‬המשגיח אומר לתלמיד לפני שאתה שופך את ליבך דבר ראשון השבע את‬ ‫נפשך‪ ,‬תאכל ממיני המזונות שתה מן הקפה‪ ,‬ותוך כדי ספר לי קצת איך הולך בישיבה‪ ,‬איך אתה חש‪ ,‬ובהמשך כמובן תוכל להתייעץ במה‬ ‫שרצית‪ .‬פגשתי את הבחור מיד אח"כ‪ ,‬אמר לי וכי אביך נביא‪ ,‬הלא זה מה שהיה נצרך לי‪ ,‬מעט חמימות אכפתיות‪ ,‬קצת להשביע את‬ ‫נפשי‪ ,‬אבל לא היה נעים לי להפגין חולשה‪ ,‬אבל המשגיח מיד הבין מה הוא הדבר שבאמת הייתי צריך‪ ,‬זה אבא‪ ,‬זה לב שחש ומרגיש‪.‬‬ ‫רן הרב נודע כאוהב ישראל אמיתי‪ ,‬מעולם לא דיבר סרה על אף יהודי‪ .‬תמיד ראה את הטוב בכל אדם באשר הוא ולא משנה מה מצבו‬ ‫מ‬ ‫הרוחני‪ .‬כשהיו באים בפני מרן הרב זצ"ל ומספרים לו שהם נמצאים בצרה או בצער הרב היה מתמלא עצב ומשתתף בצערם‪ .‬לעיתים‬ ‫רבות פרץ בבכי בגלל צערו וצרתו של השני‪.‬‬ ‫נו הרב אהרון סיפר‪ :‬בסוכות האחרון לחייו‪ ,‬אני חשבתי שאסור לו לצאת מהבית והוא אמר לי יש אנשים שמחכים לי בגבעה הצרפתית‪,‬‬ ‫ב‬ ‫והמרא דאתא שם הוא ת"ח גדול‪ ,‬והולכים‪ .‬אבא לא הצליח בקושי לעמוד על הרגליים‪ ,‬זה היה פחות מחודש לפני הפטירה‪ ,‬אבל איפה‬ ‫שיש לתת‪ -‬אבא הולך‪( .‬מעובד מתוך תורת מבשר‪ -‬ספר זיכרון על המשגיח)‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/02‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬ ‫אנו מבקשים ממי שיש לו תמונות טובות יותר של הצדיקים או של הקברים‬ ‫או אם לא שמנו את תמונת הצדיק או הקבר‬ ‫ויש לו תמונה שהוא צילם או שקיבל ממישהו ששהוא צילם ונתן לו את זכויות יוצרים‬ ‫להשתמש בה ולא הוריד אותה מאתר באינטרנט‪ ,‬אנא שלחו למייל‬ ‫‪PnineZadikim@gmail.com‬‬ ‫למעוניינים לקבל את העלון ישירות למייל‪ ,‬יש לשלוח‬ ‫בקשה ‪PnineZadikim@gmail.com‬‬ ‫העלון מוקדש לרפואה והצלחת רחל ברכה בת פדילה דליה הי"ו ובני‪-‬ביתה‬ ‫רפואת יהודה אריה בן רחל ברכה‪ -‬רפואת הנפש ורפואת הגוף‬ ‫ולהצלחת כל עם ישראל ובתוכם יוסף ליאור בן דליה אפרת ומשפחתו‬ ‫והצלחה בכל העניינים‪ ,‬נחת יהודי מכל יוצאי חלציו וכן בחינוך הילדים‬ ‫תשפ"ז | גיליון ‪ | 431‬פניני הצדיקים | ‪12/12‬‬ ‫פרשת נח | ו' חשוון תשפ"ז – י"ב חשוון תשפ"ז‬