פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — נח (2026-10-12)

הגיליון מוקדש
לעילוי-נשמתו של מורי-
חמי ,אשר אהב את התורה
בכל ליבו ,נפשו ומאודו,
הרב יוסף ב“ר אברהם ז“ל.
ת .נ .צ .ב .ה.
פרשת
נח
תשפ“ז
גיליון מס‘
708
אין סיכוי—שהוא עובר שבת בלי קריאת ה‘דוגמא אישית‘ של האב מלווה אותו,
הפרשה ’שנים מקרא‘ .לא משנה אם תהיה את הילד ,לא רק בימי הת“ת ,אלא למעשה
זו ’שבת חתן‘ או לא משנה מה—על חובה זו בכל משעולי חייו’ .דמות דיוקנו של אביו‘ התפוח לא נפל
לא יפסח ויהי-מה. נראית לו -יותר מדויק עומדת למול עיניו -
היכן שהוא פוסע ,גם אם גר בפריפריה .זו מאוד קל לזהות מהם תכונות
הכיצד?
המציאות. ומעשי הילדים
כי הוא ראה את אביו מקפיד על זה,
בעקביות-ברזל ,והמראה הזה מלווה אותו אין לכם מושג כמה ה‘דמות דיוקנו של
אביו‘ מלווה אותנו במהלך החיים ,גם בגיל אלה תולדות נח .שעיקר תולדותיהם של
עד היום הזה .כך הוא דרכו של עולם, צדיקים—מעשים טובים (רש“י בתחילת פרשת
והדוגמאות הן רבות מספור .כולנו הרי שלכאורה רחוק מאוד מ‘גיל החיקוי‘. נח)
מכירים אותן. ■■■ הדברים עדיין אומרים דרשני :אם
■■■ ישנן ’מסורות‘ שעוברות מאב לבן בלי ”תולדות“ האדם הוא ילדיו שהותיר אחריו
אומר ובלי דברים .אין צורך בהם .מרן (ראה בתחילת פרשת תולדות) ,הכיצד
על כן ,כדי לראות מי-הם הילדים של
המשגיח רבי מאיר חדש זצ“ל ניסח זאת, ”מעשים טובים“ שלו—לא של ילדיו -הם
הצדיקים ,אין צורך להביט בהם כלל; די
כידוע” :הגביע שעולה על גדותיו .“...זהו ”תולדותיו“?
להביט במעשיו הטובים של האבא ולדעת כי
הבנים אימצו את אותם מעשים טובים (ולא, החינוך האמיתי במילה אחת. ■■■
אין מדובר כמובן בתכונות ,החיוביות מכירני ביהודי ,נשוי ואב למספר ילדים, דומה שהתשובה פשוטה:
והשליליות גם יחד ,שעוברות בירושה, שמקפיד על קריאת ’שנים מקרא ואחד
דרך הוא בעולם שהבן ’מעתיק‘ את
מדובר על המעשים אותם הבנים יעתיקו תרגום‘ ,חוק ולא יעבור .אין סיכוי—פשוט
הנהגות אביו ,במודע או שלא .לא-בכדי
מאביהם).
’דמות דיוקנו של אב‘ אמרה הגמרא כי אסור לו לאדם להבטיח
אם רצית לראות ”תולדות“ האדם -הלא
הם בניו ממשיכי דרכו בעולם -אל תטרח
מלווה אותנו בכל משעולי לבנו דבר-מה ולא לקיים ,לא בגלל ’מדבר
שקר—תרחק‘ אלא מפני שהבן עשוי ללמוד
הרבה .די שתביט ב“מעשיו הטובים“ שלו, חיינו ,לא תאמינו ממנו לדבר שקר’ .דוגמא אישית‘ משפיעה
כדי להבין כיצד נוהגים בניו. עד כמה המון על הדור הצעיר שעוקב ומעתיק .כל
הזמן.
תשפ“ז >> יו“ל ע“י מכון ’בלבבי‘ -צפת >> פלא‘ 8686115050 :דוא“לabyisrael@gmail.com : גיליון ’פרשית השבוע‘ -להגות והסברה יהודית פרשת נח
■■■
אבל המסר הגדול שלמדתי מדברי
הגמרא הפותחת את מאמרנו הוא
ש‘תיבת נח‘ לא מצילה ומגנה רק
על מי שנמצא בה .מי שזכה להיות
בה .אלא גם על מי שרק “ראשו
הכניס” או “נצטנן בצידי” .כל אלו - א .י .פ.
גם אם לא נמצאים בכל רמ“ח
ושס“ה בפנים -הם שואפים משם חומשים—מצוות כתיבת ס“ת?! ”‘נצטנן בצידי‘‘
ריח חריף של קדושה. עם התחלת פרשיות התורה ,יש מקום להאיר
הארה מופלאה לטובת לומדי התורה ואוהביה. הישיבה כ‘תיבת-נח‘ -זווית אחרת
יש אב משפחה שזכה ותורתו
אומנותו ,אך יש גם שלא .אך תמיד אחד המקורות הידועים למצוות ’ כתיבת ספר -
תורה ‘ הנזכרת בפרשת וילך היא הגמרא במסכת הגאון רבי מרדכי טולידאנו שליט“א
חשוב להיות ’מחובר’ לישיבה מנחות (ל ,א) וזה לשונה ” :אמר רבי יהושע בר אבא
אמר רב גידל אמר רב :הלוקח ספר -תורה מן השוק אב“ד ירושלים
קדושה .להיות מחובר לקהילה
כחוטף מצוה מן השוק .כתבו -מעלה עליו הכתוב
תורנית קדושה .כך שואפים מלא- כאילו קיבלו מהר סיני .אמר רב ששת אם הגיה אפי'
הריאות כוח לחיות חיים רוחניים ישנה גמרא מעניינת-מאוד שקשורה
אות אחת -מעלה עליו כאילו כתבו“.
טובים .כשמרגישים שייכות -זה ל‘תיבת-נח‘ ,עליה אנחנו קוראים בפרשתנו.
ויש להבין את דברי רב ששת :הן אם עיקר המצווה
מעניק למשפחה חיות רוחנית. הינה ה ‘ כתיבה ‘ ,כיצד אם כן בהגהת אות אחת של הגמרא (זבחים קיג) מתארת כמה סגנונות
הספר ,והכשרתו לקריאה ,ניתן לקיים מצוות ’כתיבת של החיים בתיבה :ראם הים אדיר-הגודל
■■■ ספר תורה‘ על הספר כולו( .ואמנם זכורני שמצאנו כעין
זאת במלאכות שבת שכתיבה שיוצרת משפט וכדומה הופכת את הכניס רק “ראשו לתיבה” ואילו על עוג
הכרתי משפחה יקרה שהתגוררה זה לחשיבות של ’מלאכת כותב‘ .ואינני זוכר הפרטים כרגע). מלך הבשן נאמר ש“נצטנן בצדי התיבה”.
בגייטסעהד -עיר התורה האנגלית. ונראה לחדד זאת לאור דברי הרא “ ש על אתר
שלימד כי כיום עיקר המצווה הינה לכתוב חמשה מה זה בא ללמדנו?
האב היה יהלומן במקצועו .אבל חומשי תורה ,ומשנה ,וגמרא ופירושיהם ,ולא ימכרם
המשפחה הזו זכתה שכל בניה אם לא ללמוד תורה ולישא אישה (וכן נפסק בשולחן -
■■■
וחתניה תלמידי חכמים יקרים-מפז. ערוך ’יורה דעה‘ סימן ר“ע סעיף ב‘ .ראה שם) .והטעם ששונה אני זוכר שכאשר למדתי ,כנער צעיר,
זמנם מזמנינו ,כתב הטור בשם הרא"ש שבזמן דורות
ולמה? כי היו גרים ליד הישיבה ראשונים היו כותבים ספר תורה ולומדים בו ,אבל בישיבת ‘שארית יוסף’ בבאר יעקב
וחייהם נסבו סביבה .בשבתות היו בזמנינו שכותבים ספר תורה ומניחים אותו בבית הצטיירה לי הישיבה במוחש כ‘תיבת-נח’.
מארחים בחורים מהישיבה ,כדי הכנסת לקרות ברבים ,מצוות עשה על כל ישראל
ל כת וב חמ ש ה ח ומ שי ת ור ה ,ומ שנ ה ,ו גמר א היא הייתה ממוקמת בלב פרדסים לצד
שייטעמו קורטוב של טעם ביתי, ופירושיהם להגות בהם .דעת הבית יוסף (שם) שאכן שיחים קוצניים; משפחת הרב ניסים טולדנו
וכך זכו לטעום טעם של לומדי עיקר המצווה היא לכתוב ספר תורה גם היום ,אמנם
יש מצווה שהיא בכלל מצוות כתיבת ספר תורה והיא -ראש הישיבה—הייתה גרה בישיבה,
תורה ביגיעה ובאהבה.
כתיבת חומשים ,גמרות וכדומה. מנותקת משאון עיר ובני משפחה
הדבר הזה העניק להם קשר אמיץ ונראה להסביר שורש העניין (ואולי אנחנו נותנים מעין שהתגוררו באזורים אחרים בארץ.
ושייכות עם לימוד התורה והערכה ’טעמא דקרא‘) שהתורה הדגישה מפורשות כי השורש כך גידלה משפחת טולדנו מאות רבות של
ללומדיה ,ואת הדבר הזה הילדים למצוות כתיבת ספר תורה הוא ’ ...ולמדה את בני
ישראל ,שימה בפיהם‘ .כלומר :העניין הוא שיהיה ביד בני ישיבות שגדלו בתורה בעוז בישיבה
חזו במו-עיניהם ושאפו לכך. האדם ס“ת בו יוכל להגות .ולכן סבור הרא“ש שכיום הקדושה.
שנתרבו החומשים—הרי שניתן לקיים את ’ ולמדה,
בית יהודי חשוב שיהיה מחובר -
שימה בפיהם‘ .גם בהם.
בכל דרך שתהיה -ל’תיבת-נח’ .אם
לאור זאת ניתן לבאר גם את עניין ההגהת אות
’‘ישיבת ’שארית יוסף‘,
לא ממש בפנים ,לפחות שיריחו
ניחוח ,כזה שייתן להם ממד של
אחת שנחשבת לכתיבת ס “ ת שלם :בהיות והגהת
הספר מכשירה אותו ומאפשרת ללמוד בו (ס“ת לא
בה למדתי בצעירותי,
חיים מרוממים. מוגה -לא כשר לקריאה)—הרי שעצם הכשרת סה“ת
לקריאה וללימוד ,היא כל עניין קיום המצווה של
הצטיירה בעיניי במוחש
הכתיבה ,ולכן נחשבת ככתיבה שלמה .והבן כי הוא כ‘תיבת-נח‘“
נפלא.
גיליון ’פרשית השבוע‘ -פרשת נח תשפ“ז
והתמדתך" ,אמר לו הרב "עתיד אתה להיות גדול בישראל ,ומה לך
ולמצחקים עליך מחמת קנאה ,הלא בסופו של דבר "צוחק מי
שצוחק אחרון."... ’זה הקטן‘...
מרן זיע“א בילדותו
העידוד החם ששמע מפי הרב פולונסקי ,הפיח בו רוח חיים ,ובזכותו
הוא שב לתלמודו ולכתיבתו ,כאשר היתה באמנה אתו .ואכן הצצה לימי טל-ילדותו של מרן
התקיימו דברי הרב פולנסקי ,וצחק מי שצחק אחרון ...זו הסיבה
שבשו"ת "יביע אומר" מרן מכתיר את הרב פולונסקי בתואר "אלוף
ה‘יביע אומר‘ -הגאון האדיר
נעורי". רבי עובדיה יוסף זיע‘‘א
סיים מרן את סיפורו ,ואמר לסובבים אותו "ראו כמה גדול כח
העידוד ,שאילולא עודדני באותה שעה ,ספק אם הייתי ממשיך לכל מבקש ,היה מרן זיע“א—שהשבוע יחול יום הסתלקותו ה—31-
בדרכה של תורה ,"...והוסיף" :מאותה שעה ,קבלתי על עצמי טורח וכותב הסכמה מעוטרת בשבחים רבים במליצות וחרוזים,
לעודד כל צורב בהסכמות ומכתבי ברכה". כאשר הוא אינו חוסך בשבח המחבר ומתארו כגדול בתורה.
בנאום שמסר במעמד "ועתה כתבו לכם" (תשרי תשס"ח) רמז על להנהגתו בכתיבת הסכמות ,היו שרשים עמוקים שמקורם בחוייה
סיפור זה ,וכך סיפר" :כשהייתי תלמיד קטן ,הייתי משתדל לכתוב. אישית צורבת שעברה עליו כנער צעיר.
כמובן לא הייתי כותב דברים העומדים ברומו של עולם ,אבל הייתי בשעת רצון ,סיפר כי בלומדו בקטנותו בישיבת "פורת יוסף" ,לא
כותב ,ולבי היה נוטה תמיד להלכה ,כי 'מיום שחרב ביהמ"ק אין לו היו רגילים הבחורים ללמד ידם בכתיבה .הוא היה כמעט היחיד
להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה' (ברכות ח' ע"א) ,ולכן שהיה כותב .בכוחות עצמו אחז בקסת סופרים ,והעלה בירורים
הייתי כותב הרבה הלכה ,והיו כאלה שמצחקים עלי ,מה יושיענו זה? בהלכה.
אבל סופם ,שהם לא חיברו שום ספר ,ואילו אני ב"ה חיברתי כבר
ארבעים ספרים."... כאשר הצליח לצבור מעט כספי חסכונות ,הדפיס בשנת תרח"צ את
חיבורו הראשון -קונטרס קטן בשם "יביע אומר" על סוגיות
דרך אגב ,ממעשה זה ניתן ללמוד לקח חשוב ביותר :רבים הצעירים במסכת הוריות (לימים נדפס שוב בסוף שו"ת יחוה דעת חלק ו').
אשר חושבים שדרכם של גדולי הדורות בצעירותם הייתה סוגה החיבור כלל בעיקר הערות בענייני סדר הדורות של חכמי הגמרא,
בשושנים ,ללא קשיים ומשברים .אך המתוודע לדברי ימיהם ,מוצא תוך הבאת ראיות לתקופתו של כל תנא ותנא ממקורות שונים
שכל גדול בישראל עבר מהמורות בדרכו להגיע לגדולות. ומגוונים .נושא מחקרי יותר ופחות הלכתי ,בו יכול היה כנער צעיר
וכבר קבעו חכמינו "אין אדם עומד על דברי תורה ,אלא אם כן נכשל בגיל שמונה עשרה להרשות לעצמו להתבטא בלי לעורר את חמתם
בהן" (גיטין מ"ג ע"א) .ודווקא מרן ,עבר בימי שחרותו כמה של מחפשי המומים .הוא הדפיס ממנו מאה עותקים ,וחילקו
משברים קשים שאיימו לנתקו מהתורה ,כמו בסיפור הנזכר ,וכן בירושלים לתלמידי חכמים .מי ששילם כמה גרושים -שילם .מי
ס בשעה שנלקח לעבוד כזבן במכולת ,וכן כאשר הכוהו על זה שחלק שלא -קיבל את הקונטרס בחנם .אולם כמו בכל מקום ,גם בישיבה
על הבן איש חי ועוד( .על-פי הספר המופלא "החזון והמהפכה"). היו בחורים ליצנים ,ש'עשו מזה צחוק' ,והיו לועגים לו על כך שהוא
כותב יותר מדאי ,ומנסה להיות כאחד המחברים...
פעם ביושבם יחד בשיעור ,נזרקה איזו קושיא מפי אחד מבני
החבורה .משלא מצאו מנוח ,קם אחד התלמידים ,וקרא תוך כדי
לתשומת-ליבכם! קריצה לעגנית לעבר מרן" :הנה בעל הקונטרס הלזה עמנו ,הלא גאון
ומחבר גדול הוא ,בטח הוא ישיבנו."...
שחוק קל עלה על שפתות הנוכחים ,ודברי הגיחוך גרמו לעלם הרך
מהדורת הדפוס מצומצמת! ניתן בושה גדולה ,עד כדי שנפל למשבר עמוק ,והחליט בצער לעזוב את
היכל הישיבה .וכך במחי ליצנות אחת ,כמעט ואיבד עולם התורה
לקבל את הגיליון למייל ללא את מנהיגו הגדול!
אלא שאז שלח ה' מלאך גואל ומושיע בדמות הגאון רבי שמשון
תמורה בשליחת דוא“ל לכתובת: אהרן פולונסקי זצ"ל (הידוע בכינוי 'הרב מטפליק') שכיהן כרבה של
שכונת בית ישראל .הוא פגש בבחור שתמיד היתה נהרה שפוכה על
abyisrael@gmail.com פניו ,והבחין מיד כי פניו אינם כתמול שלשום" .למה חרה לך ולמה
נפלו פניך" בירר בעדינות .כששמע את אשר ארע עמו,
הניח ידו על כתפו ,ועודדו במלים חמות" .לפי כישוריך
”דרכו“ -חינוך עם נשמה ובגובה-העיניים .פלא‘ לרכישה( 8686115050 :אין להשיג בחנויות)
מעבר לגאונותו הצרופה ,ידענותו המופלגת וכמובן עמלו הכביר
בתורה —מרן זיע “ א ידע ’ לרדת לעם ‘ ,להכיר את שפת קהל
מאזיניו ו ‘ להפשיט ‘ את דבריו .למרות שלבטח היה רוצה
’להמטיר‘ על הציבור מנהר ידיעותיו ,שהרי כל רז לא היה אניס
ליה ,ידע הוא לרדת מדרגתו כמה רמות כדי לדבר בשפה
’ עממית ‘ ולספר גם משלים נאים ופשוטים .גם את התוכן
ההלכתי שכן הביא— הביא עם מספר מקורות צנוע ,הרבה פחות
ממה שתמצאו ב‘יביע אומר‘ עתיר המקורות התורניים.
אם נחדד זאת :למרן רבי עובדיה יוסף זיע“ א היה גם את שו“ת
’יביע אומר‘ ואת ספרי ’מאור ישראל‘ על הש“ ס ,בהם הקיף את
התורה בידיעה ועיון; אך היה גם את ספר ’ ענף עף אבות‘ על
פרקי אבות בו הביא וורטים קצרים ומשלים וסיפורים מלאי חן
מרועי הדורות זיע“א. גאון ההליכות
ואין זה דבר של מה -בכך .סביר להניח שזה עלה לו לעיתים
בקושי רב .היכולת של אביר הרועים להיות גם במצב של נקודה למחשבה בעקבות נוהג מפעים של מרן
’ בשמיים ממעל ‘ ובעת הצורך גם לרדת ממרומי השגותיו,
בבחינת ’ ועל הארץ מתחת ‘ -זוהי בהחלט יכולת מופלאה. הגר‘‘ע יוסף זיע‘‘א
בבחינת ’וירד משה מן ההר—אל העם‘.
אם אדם עולה ומטפס על ההרים -כמו שכתוב ‘מדלג על ’‘
שבת בצפת
ש להרבה יהודים חשק ,תשוקה עזה אפילו ’ להמטיר ‘
מפרשים ,בעיקר ’ אחרונים ‘ על הדור הצעיר העולה ל‘ ישיבה
יההרים מקפץ על הגבעות‘ -ויש לו מסמרים בנעליו וע“י שהם
נפגשים בסלעים יכול לצאת אש—כמו שאמר הכתוב ‘ויצא כברק
חיצו‘ -האם מותר לו לעשות כן בשבת?“.
ישראל -,הם לא גדולי
עם יחידת וכהוראת
ממוזגת, רבות,מ“ר, אולם5לעיתים
חדרים041 , זו השאלה שהציג מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זיע“ א בשיעורו קטנה‘ .דירת
הקבוע במוצ “ ש בביה “ כ לעולי משהד הסמוך ל ‘ בית הכנסת תמיד מבינים לעומק את ההגדרות הלמדניות העמוקות מבית-
לדורותיהם,עםועומס
הישיבות כ 01-מ“ר
מיטות ,מרפסת מפוארת00 ,
התורה ראשי הורים
של אדירי הגדול‘ בלב ב“ב (שיעור שבועי במוצ“ש שהתקיים עוד לפני ימי מדרשם
הדעת‘.חדשים!
חלישות-חדרים
הכינרת’והגולן. מרהיברקלכל
לגרום להם נוף עלול
המפרשים ה‘יזדים‘ והלווין) לפני למעלה מיובל שנים.
967250-2270
העצומה ,למסור איפוק,פל‘:
ולמרות התשוקה לפרטים,
מעבר לשאלה ההלכתית ,מרן זיע“א ,בהכירו את קהל השומעים ,היכולת לשמור על
ידע ’ לתבל ‘ את השאלות ההלכתיות היבשות מפסוקים רק חלק ממה שיש באוצרך הטוב למסור -היא גם גאונות
מופלאה. שמוסיפים חן לשאלה.
אפשר לציין שאחת הנקודות הבולטות שאפיינו את הליכותיו גאונות ההליכות שמה.
בקודש של מרן זיע“ א—שהשבוע יחול יום התסלקותו ה—31-
זוהי דווקא צורת ההגשה שלו לעם.
הינדיק
משפט שבועי לשדרוג התקשורת הבינאישית מתוך הספר
החדש ”הינדיק“
’‘הנה עוד ’נפילה לשיגעון‘ :אם תגובת השני במהלך הוויכוח
הופכת לפתע אלימה במיוחד -אות הוא כי איננה ’עניינית‘; היא
’יושבת‘ על אירוע מטריד אחר שהתפרץ לו במקום הלא-נכון“...
”בוודאי גם שם“ -סיפורי השגחה אישיים ומפתיעים בסערות החיים .פלא‘ לרכישה( 8686115050 :אין להשיג בחנויות)
