gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye

שבוע: נח (2026-10-12)

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הגיליון מוקדש‬ ‫לעילוי‪-‬נשמתו של מורי‪-‬‬ ‫חמי‪ ,‬אשר אהב את התורה‬ ‫בכל ליבו‪ ,‬נפשו ומאודו‪,‬‬ ‫הרב יוסף ב“ר אברהם ז“ל‪.‬‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫פרשת‬ ‫נח‬ ‫תשפ“ז‬ ‫גיליון מס‘‬ ‫‪708‬‬ ‫אין סיכוי—שהוא עובר שבת בלי קריאת‬ ‫ה‘דוגמא אישית‘ של האב מלווה אותו‪,‬‬ ‫הפרשה ’שנים מקרא‘‪ .‬לא משנה אם תהיה‬ ‫את הילד‪ ,‬לא רק בימי הת“ת‪ ,‬אלא למעשה‬ ‫זו ’שבת חתן‘ או לא משנה מה—על חובה זו‬ ‫בכל משעולי חייו‪’ .‬דמות דיוקנו של אביו‘‬ ‫התפוח לא נפל‬ ‫לא יפסח ויהי‪-‬מה‪.‬‬ ‫נראית לו ‪ -‬יותר מדויק עומדת למול עיניו ‪-‬‬ ‫היכן שהוא פוסע‪ ,‬גם אם גר בפריפריה‪ .‬זו‬ ‫מאוד קל לזהות מהם תכונות‬ ‫הכיצד?‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫ומעשי הילדים‬ ‫כי הוא ראה את אביו מקפיד על זה‪,‬‬ ‫בעקביות‪-‬ברזל‪ ,‬והמראה הזה מלווה אותו‬ ‫אין לכם מושג כמה ה‘דמות דיוקנו של‬ ‫אביו‘ מלווה אותנו במהלך החיים‪ ,‬גם בגיל‬ ‫אלה תולדות נח‪ .‬שעיקר תולדותיהם של‬ ‫עד היום הזה‪ .‬כך הוא דרכו של עולם‪,‬‬ ‫צדיקים—מעשים טובים (רש“י בתחילת פרשת‬ ‫והדוגמאות הן רבות מספור‪ .‬כולנו הרי‬ ‫שלכאורה רחוק מאוד מ‘גיל החיקוי‘‪.‬‬ ‫נח)‬ ‫מכירים אותן‪.‬‬ ‫■■■‬ ‫הדברים עדיין אומרים דרשני‪ :‬אם‬ ‫■■■‬ ‫ישנן ’מסורות‘ שעוברות מאב לבן בלי‬ ‫”תולדות“ האדם הוא ילדיו שהותיר אחריו‬ ‫אומר ובלי דברים‪ .‬אין צורך בהם‪ .‬מרן‬ ‫(ראה בתחילת פרשת תולדות)‪ ,‬הכיצד‬ ‫על כן‪ ,‬כדי לראות מי‪-‬הם הילדים של‬ ‫המשגיח רבי מאיר חדש זצ“ל ניסח זאת‪,‬‬ ‫”מעשים טובים“ שלו—לא של ילדיו ‪ -‬הם‬ ‫הצדיקים‪ ,‬אין צורך להביט בהם כלל; די‬ ‫כידוע‪” :‬הגביע שעולה על גדותיו‪ .“...‬זהו‬ ‫”תולדותיו“?‬ ‫להביט במעשיו הטובים של האבא ולדעת כי‬ ‫הבנים אימצו את אותם מעשים טובים (ולא‪,‬‬ ‫החינוך האמיתי במילה אחת‪.‬‬ ‫■■■‬ ‫אין מדובר כמובן בתכונות‪ ,‬החיוביות‬ ‫מכירני ביהודי‪ ,‬נשוי ואב למספר ילדים‪,‬‬ ‫דומה שהתשובה פשוטה‪:‬‬ ‫והשליליות גם יחד‪ ,‬שעוברות בירושה‪,‬‬ ‫שמקפיד על קריאת ’שנים מקרא ואחד‬ ‫דרך הוא בעולם שהבן ’מעתיק‘ את‬ ‫מדובר על המעשים אותם הבנים יעתיקו‬ ‫תרגום‘‪ ,‬חוק ולא יעבור‪ .‬אין סיכוי—פשוט‬ ‫הנהגות אביו‪ ,‬במודע או שלא‪ .‬לא‪-‬בכדי‬ ‫מאביהם)‪.‬‬ ‫’דמות דיוקנו של אב‘‬ ‫אמרה הגמרא כי אסור לו לאדם להבטיח‬ ‫אם רצית לראות ”תולדות“ האדם ‪ -‬הלא‬ ‫הם בניו ממשיכי דרכו בעולם ‪ -‬אל תטרח‬ ‫מלווה אותנו בכל משעולי‬ ‫לבנו דבר‪-‬מה ולא לקיים‪ ,‬לא בגלל ’מדבר‬ ‫שקר—תרחק‘ אלא מפני שהבן עשוי ללמוד‬ ‫הרבה‪ .‬די שתביט ב“מעשיו הטובים“ שלו‪,‬‬ ‫חיינו‪ ,‬לא תאמינו‬ ‫ממנו לדבר שקר‪’ .‬דוגמא אישית‘ משפיעה‬ ‫כדי להבין כיצד נוהגים בניו‪.‬‬ ‫עד כמה‬ ‫המון על הדור הצעיר שעוקב ומעתיק‪ .‬כל‬ ‫הזמן‪.‬‬ ‫תשפ“ז >> יו“ל ע“י מכון ’בלבבי‘ ‪ -‬צפת >> פלא‘‪ 8686115050 :‬דוא“ל‪abyisrael@gmail.com :‬‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬להגות והסברה יהודית פרשת נח‬ ‫■■■‬ ‫אבל המסר הגדול שלמדתי מדברי‬ ‫הגמרא הפותחת את מאמרנו הוא‬ ‫ש‘תיבת נח‘ לא מצילה ומגנה רק‬ ‫על מי שנמצא בה‪ .‬מי שזכה להיות‬ ‫בה‪ .‬אלא גם על מי שרק “ראשו‬ ‫הכניס” או “נצטנן בצידי”‪ .‬כל אלו ‪-‬‬ ‫א‪ .‬י‪ .‬פ‪.‬‬ ‫גם אם לא נמצאים בכל רמ“ח‬ ‫ושס“ה בפנים ‪ -‬הם שואפים משם‬ ‫חומשים—מצוות כתיבת ס“ת?!‬ ‫”‘נצטנן בצידי‘‘‬ ‫ריח חריף של קדושה‪.‬‬ ‫עם התחלת פרשיות התורה‪ ,‬יש מקום להאיר‬ ‫הארה מופלאה לטובת לומדי התורה ואוהביה‪.‬‬ ‫הישיבה כ‘תיבת‪-‬נח‘ ‪ -‬זווית אחרת‬ ‫יש אב משפחה שזכה ותורתו‬ ‫אומנותו‪ ,‬אך יש גם שלא‪ .‬אך תמיד‬ ‫אחד המקורות הידועים למצוות ’ כתיבת ספר ‪-‬‬ ‫תורה ‘ הנזכרת בפרשת וילך היא הגמרא במסכת‬ ‫הגאון רבי מרדכי טולידאנו שליט“א‬ ‫חשוב להיות ’מחובר’ לישיבה‬ ‫מנחות (ל‪ ,‬א) וזה לשונה‪ ” :‬אמר רבי יהושע בר אבא‬ ‫אמר רב גידל אמר רב‪ :‬הלוקח ספר ‪-‬תורה מן השוק‬ ‫אב“ד ירושלים‬ ‫קדושה‪ .‬להיות מחובר לקהילה‬ ‫כחוטף מצוה מן השוק‪ .‬כתבו ‪ -‬מעלה עליו הכתוב‬ ‫תורנית קדושה‪ .‬כך שואפים מלא‪-‬‬ ‫כאילו קיבלו מהר סיני‪ .‬אמר רב ששת אם הגיה אפי'‬ ‫הריאות כוח לחיות חיים רוחניים‬ ‫ישנה גמרא מעניינת‪-‬מאוד שקשורה‬ ‫אות אחת ‪ -‬מעלה עליו כאילו כתבו“‪.‬‬ ‫טובים‪ .‬כשמרגישים שייכות ‪ -‬זה‬ ‫ל‘תיבת‪-‬נח‘‪ ,‬עליה אנחנו קוראים בפרשתנו‪.‬‬ ‫ויש להבין את דברי רב ששת‪ :‬הן אם עיקר המצווה‬ ‫מעניק למשפחה חיות רוחנית‪.‬‬ ‫הינה ה ‘ כתיבה ‘‪ ,‬כיצד אם כן בהגהת אות אחת של‬ ‫הגמרא (זבחים קיג) מתארת כמה סגנונות‬ ‫הספר‪ ,‬והכשרתו לקריאה‪ ,‬ניתן לקיים מצוות ’כתיבת‬ ‫של החיים בתיבה‪ :‬ראם הים אדיר‪-‬הגודל‬ ‫■■■‬ ‫ספר תורה‘ על הספר כולו‪( .‬ואמנם זכורני שמצאנו כעין‬ ‫זאת במלאכות שבת שכתיבה שיוצרת משפט וכדומה הופכת את‬ ‫הכניס רק “ראשו לתיבה” ואילו על עוג‬ ‫הכרתי משפחה יקרה שהתגוררה‬ ‫זה לחשיבות של ’מלאכת כותב‘‪ .‬ואינני זוכר הפרטים כרגע)‪.‬‬ ‫מלך הבשן נאמר ש“נצטנן בצדי התיבה”‪.‬‬ ‫בגייטסעהד ‪ -‬עיר התורה האנגלית‪.‬‬ ‫ונראה לחדד זאת לאור דברי הרא “ ש על אתר‬ ‫שלימד כי כיום עיקר המצווה הינה לכתוב חמשה‬ ‫מה זה בא ללמדנו?‬ ‫האב היה יהלומן במקצועו‪ .‬אבל‬ ‫חומשי תורה‪ ,‬ומשנה‪ ,‬וגמרא ופירושיהם‪ ,‬ולא ימכרם‬ ‫המשפחה הזו זכתה שכל בניה‬ ‫אם לא ללמוד תורה ולישא אישה (וכן נפסק בשולחן ‪-‬‬ ‫■■■‬ ‫וחתניה תלמידי חכמים יקרים‪-‬מפז‪.‬‬ ‫ערוך ’יורה דעה‘ סימן ר“ע סעיף ב‘‪ .‬ראה שם)‪ .‬והטעם ששונה‬ ‫אני זוכר שכאשר למדתי‪ ,‬כנער צעיר‪,‬‬ ‫זמנם מזמנינו‪ ,‬כתב הטור בשם הרא"ש שבזמן דורות‬ ‫ולמה? כי היו גרים ליד הישיבה‬ ‫ראשונים היו כותבים ספר תורה ולומדים בו‪ ,‬אבל‬ ‫בישיבת ‘שארית יוסף’ בבאר יעקב‬ ‫וחייהם נסבו סביבה‪ .‬בשבתות היו‬ ‫בזמנינו שכותבים ספר תורה ומניחים אותו בבית‬ ‫הצטיירה לי הישיבה במוחש כ‘תיבת‪-‬נח’‪.‬‬ ‫מארחים בחורים מהישיבה‪ ,‬כדי‬ ‫הכנסת לקרות ברבים‪ ,‬מצוות עשה על כל ישראל‬ ‫ל כת וב חמ ש ה ח ומ שי ת ור ה‪ ,‬ומ שנ ה‪ ,‬ו גמר א‬ ‫היא הייתה ממוקמת בלב פרדסים לצד‬ ‫שייטעמו קורטוב של טעם ביתי‪,‬‬ ‫ופירושיהם להגות בהם‪ .‬דעת הבית יוסף (שם) שאכן‬ ‫שיחים קוצניים; משפחת הרב ניסים טולדנו‬ ‫וכך זכו לטעום טעם של לומדי‬ ‫עיקר המצווה היא לכתוב ספר תורה גם היום‪ ,‬אמנם‬ ‫יש מצווה שהיא בכלל מצוות כתיבת ספר תורה והיא‬ ‫‪ -‬ראש הישיבה—הייתה גרה בישיבה‪,‬‬ ‫תורה ביגיעה ובאהבה‪.‬‬ ‫כתיבת חומשים‪ ,‬גמרות וכדומה‪.‬‬ ‫מנותקת משאון עיר ובני משפחה‬ ‫הדבר הזה העניק להם קשר אמיץ‬ ‫ונראה להסביר שורש העניין (ואולי אנחנו נותנים מעין‬ ‫שהתגוררו באזורים אחרים בארץ‪.‬‬ ‫ושייכות עם לימוד התורה והערכה‬ ‫’טעמא דקרא‘) שהתורה הדגישה מפורשות כי השורש‬ ‫כך גידלה משפחת טולדנו מאות רבות של‬ ‫ללומדיה‪ ,‬ואת הדבר הזה הילדים‬ ‫למצוות כתיבת ספר תורה הוא ’‪ ...‬ולמדה את בני‬ ‫ישראל‪ ,‬שימה בפיהם‘‪ .‬כלומר‪ :‬העניין הוא שיהיה ביד‬ ‫בני ישיבות שגדלו בתורה בעוז בישיבה‬ ‫חזו במו‪-‬עיניהם ושאפו לכך‪.‬‬ ‫האדם ס“ת בו יוכל להגות‪ .‬ולכן סבור הרא“ש שכיום‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫שנתרבו החומשים—הרי שניתן לקיים את ’ ולמדה‪,‬‬ ‫בית יהודי חשוב שיהיה מחובר ‪-‬‬ ‫שימה בפיהם‘‪ .‬גם בהם‪.‬‬ ‫בכל דרך שתהיה ‪ -‬ל’תיבת‪-‬נח’‪ .‬אם‬ ‫לאור זאת ניתן לבאר גם את עניין ההגהת אות‬ ‫’‘ישיבת ’שארית יוסף‘‪,‬‬ ‫לא ממש בפנים‪ ,‬לפחות שיריחו‬ ‫ניחוח‪ ,‬כזה שייתן להם ממד של‬ ‫אחת שנחשבת לכתיבת ס “ ת שלם‪ :‬בהיות והגהת‬ ‫הספר מכשירה אותו ומאפשרת ללמוד בו (ס“ת לא‬ ‫בה למדתי בצעירותי‪,‬‬ ‫חיים מרוממים‪.‬‬ ‫מוגה ‪ -‬לא כשר לקריאה)—הרי שעצם הכשרת סה“ת‬ ‫לקריאה וללימוד‪ ,‬היא כל עניין קיום המצווה של‬ ‫הצטיירה בעיניי במוחש‬ ‫הכתיבה‪ ,‬ולכן נחשבת ככתיבה שלמה ‪ .‬והבן כי הוא‬ ‫כ‘תיבת‪-‬נח‘“‬ ‫נפלא‪.‬‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬פרשת נח תשפ“ז‬ ‫והתמדתך"‪ ,‬אמר לו הרב "עתיד אתה להיות גדול בישראל‪ ,‬ומה לך‬ ‫ולמצחקים עליך מחמת קנאה‪ ,‬הלא בסופו של דבר "צוחק מי‬ ‫שצוחק אחרון‪."...‬‬ ‫’זה הקטן‪‘...‬‬ ‫מרן זיע“א בילדותו‬ ‫העידוד החם ששמע מפי הרב פולונסקי‪ ,‬הפיח בו רוח חיים‪ ,‬ובזכותו‬ ‫הוא שב לתלמודו ולכתיבתו‪ ,‬כאשר היתה באמנה אתו‪ .‬ואכן‬ ‫הצצה לימי טל‪-‬ילדותו של מרן‬ ‫התקיימו דברי הרב פולנסקי‪ ,‬וצחק מי שצחק אחרון‪ ...‬זו הסיבה‬ ‫שבשו"ת "יביע אומר" מרן מכתיר את הרב פולונסקי בתואר "אלוף‬ ‫ה‘יביע אומר‘ ‪ -‬הגאון האדיר‬ ‫נעורי"‪.‬‬ ‫רבי עובדיה יוסף זיע‘‘א‬ ‫סיים מרן את סיפורו‪ ,‬ואמר לסובבים אותו "ראו כמה גדול כח‬ ‫העידוד‪ ,‬שאילולא עודדני באותה שעה‪ ,‬ספק אם הייתי ממשיך‬ ‫לכל מבקש‪ ,‬היה מרן זיע“א—שהשבוע יחול יום הסתלקותו ה‪—31-‬‬ ‫בדרכה של תורה‪ ,"...‬והוסיף‪" :‬מאותה שעה‪ ,‬קבלתי על עצמי‬ ‫טורח וכותב הסכמה מעוטרת בשבחים רבים במליצות וחרוזים‪,‬‬ ‫לעודד כל צורב בהסכמות ומכתבי ברכה"‪.‬‬ ‫כאשר הוא אינו חוסך בשבח המחבר ומתארו כגדול בתורה‪.‬‬ ‫בנאום שמסר במעמד "ועתה כתבו לכם" (תשרי תשס"ח) רמז על‬ ‫להנהגתו בכתיבת הסכמות‪ ,‬היו שרשים עמוקים שמקורם בחוייה‬ ‫סיפור זה‪ ,‬וכך סיפר‪" :‬כשהייתי תלמיד קטן‪ ,‬הייתי משתדל לכתוב‪.‬‬ ‫אישית צורבת שעברה עליו כנער צעיר‪.‬‬ ‫כמובן לא הייתי כותב דברים העומדים ברומו של עולם‪ ,‬אבל הייתי‬ ‫בשעת רצון‪ ,‬סיפר כי בלומדו בקטנותו בישיבת "פורת יוסף"‪ ,‬לא‬ ‫כותב‪ ,‬ולבי היה נוטה תמיד להלכה‪ ,‬כי 'מיום שחרב ביהמ"ק אין לו‬ ‫היו רגילים הבחורים ללמד ידם בכתיבה‪ .‬הוא היה כמעט היחיד‬ ‫להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה' (ברכות ח' ע"א)‪ ,‬ולכן‬ ‫שהיה כותב‪ .‬בכוחות עצמו אחז בקסת סופרים‪ ,‬והעלה בירורים‬ ‫הייתי כותב הרבה הלכה‪ ,‬והיו כאלה שמצחקים עלי‪ ,‬מה יושיענו זה?‬ ‫בהלכה‪.‬‬ ‫אבל סופם‪ ,‬שהם לא חיברו שום ספר‪ ,‬ואילו אני ב"ה חיברתי כבר‬ ‫ארבעים ספרים‪."...‬‬ ‫כאשר הצליח לצבור מעט כספי חסכונות‪ ,‬הדפיס בשנת תרח"צ את‬ ‫חיבורו הראשון ‪ -‬קונטרס קטן בשם "יביע אומר" על סוגיות‬ ‫דרך אגב‪ ,‬ממעשה זה ניתן ללמוד לקח חשוב ביותר‪ :‬רבים הצעירים‬ ‫במסכת הוריות (לימים נדפס שוב בסוף שו"ת יחוה דעת חלק ו')‪.‬‬ ‫אשר חושבים שדרכם של גדולי הדורות בצעירותם הייתה סוגה‬ ‫החיבור כלל בעיקר הערות בענייני סדר הדורות של חכמי הגמרא‪,‬‬ ‫בשושנים‪ ,‬ללא קשיים ומשברים‪ .‬אך המתוודע לדברי ימיהם‪ ,‬מוצא‬ ‫תוך הבאת ראיות לתקופתו של כל תנא ותנא ממקורות שונים‬ ‫שכל גדול בישראל עבר מהמורות בדרכו להגיע לגדולות‪.‬‬ ‫ומגוונים‪ .‬נושא מחקרי יותר ופחות הלכתי‪ ,‬בו יכול היה כנער צעיר‬ ‫וכבר קבעו חכמינו "אין אדם עומד על דברי תורה‪ ,‬אלא אם כן נכשל‬ ‫בגיל שמונה עשרה להרשות לעצמו להתבטא בלי לעורר את חמתם‬ ‫בהן" (גיטין מ"ג ע"א)‪ .‬ודווקא מרן‪ ,‬עבר בימי שחרותו כמה‬ ‫של מחפשי המומים‪ .‬הוא הדפיס ממנו מאה עותקים‪ ,‬וחילקו‬ ‫משברים קשים שאיימו לנתקו מהתורה‪ ,‬כמו בסיפור הנזכר‪ ,‬וכן‬ ‫בירושלים לתלמידי חכמים‪ .‬מי ששילם כמה גרושים ‪ -‬שילם‪ .‬מי‬ ‫ס‬ ‫בשעה שנלקח לעבוד כזבן במכולת‪ ,‬וכן כאשר הכוהו על זה שחלק‬ ‫שלא ‪ -‬קיבל את הקונטרס בחנם‪ .‬אולם כמו בכל מקום‪ ,‬גם בישיבה‬ ‫על הבן איש חי ועוד‪( .‬על‪-‬פי הספר המופלא "החזון והמהפכה")‪.‬‬ ‫היו בחורים ליצנים‪ ,‬ש'עשו מזה צחוק'‪ ,‬והיו לועגים לו על כך שהוא‬ ‫כותב יותר מדאי‪ ,‬ומנסה להיות כאחד המחברים‪...‬‬ ‫פעם ביושבם יחד בשיעור‪ ,‬נזרקה איזו קושיא מפי אחד מבני‬ ‫החבורה‪ .‬משלא מצאו מנוח‪ ,‬קם אחד התלמידים‪ ,‬וקרא תוך כדי‬ ‫לתשומת‪-‬ליבכם!‬ ‫קריצה לעגנית לעבר מרן‪" :‬הנה בעל הקונטרס הלזה עמנו‪ ,‬הלא גאון‬ ‫ומחבר גדול הוא‪ ,‬בטח הוא ישיבנו‪."...‬‬ ‫שחוק קל עלה על שפתות הנוכחים‪ ,‬ודברי הגיחוך גרמו לעלם הרך‬ ‫מהדורת הדפוס מצומצמת! ניתן‬ ‫בושה גדולה‪ ,‬עד כדי שנפל למשבר עמוק‪ ,‬והחליט בצער לעזוב את‬ ‫היכל הישיבה‪ .‬וכך במחי ליצנות אחת‪ ,‬כמעט ואיבד עולם התורה‬ ‫לקבל את הגיליון למייל ללא‬ ‫את מנהיגו הגדול!‬ ‫אלא שאז שלח ה' מלאך גואל ומושיע בדמות הגאון רבי שמשון‬ ‫תמורה בשליחת דוא“ל לכתובת‪:‬‬ ‫אהרן פולונסקי זצ"ל (הידוע בכינוי 'הרב מטפליק') שכיהן כרבה של‬ ‫שכונת בית ישראל‪ .‬הוא פגש בבחור שתמיד היתה נהרה שפוכה על‬ ‫‪abyisrael@gmail.com‬‬ ‫פניו‪ ,‬והבחין מיד כי פניו אינם כתמול שלשום‪" .‬למה חרה לך ולמה‬ ‫נפלו פניך" בירר בעדינות‪ .‬כששמע את אשר ארע עמו‪,‬‬ ‫הניח ידו על כתפו‪ ,‬ועודדו במלים חמות‪" .‬לפי כישוריך‬ ‫”דרכו“ ‪ -‬חינוך עם נשמה ובגובה‪-‬העיניים‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬ ‫מעבר לגאונותו הצרופה‪ ,‬ידענותו המופלגת וכמובן עמלו הכביר‬ ‫בתורה —מרן זיע “ א ידע ’ לרדת לעם ‘‪ ,‬להכיר את שפת קהל‬ ‫מאזיניו ו ‘ להפשיט ‘ את דבריו‪ .‬למרות שלבטח היה רוצה‬ ‫’להמטיר‘ על הציבור מנהר ידיעותיו‪ ,‬שהרי כל רז לא היה אניס‬ ‫ליה‪ ,‬ידע הוא לרדת מדרגתו כמה רמות כדי לדבר בשפה‬ ‫’ עממית ‘ ולספר גם משלים נאים ופשוטים‪ .‬גם את התוכן‬ ‫ההלכתי שכן הביא— הביא עם מספר מקורות צנוע‪ ,‬הרבה פחות‬ ‫ממה שתמצאו ב‘יביע אומר‘ עתיר המקורות התורניים‪.‬‬ ‫אם נחדד זאת‪ :‬למרן רבי עובדיה יוסף זיע“ א היה גם את שו“ת‬ ‫’יביע אומר‘ ואת ספרי ’מאור ישראל‘ על הש“ ס‪ ,‬בהם הקיף את‬ ‫התורה בידיעה ועיון; אך היה גם את ספר ’ ענף עף אבות‘ על‬ ‫פרקי אבות בו הביא וורטים קצרים ומשלים וסיפורים מלאי חן‬ ‫מרועי הדורות זיע“א‪.‬‬ ‫גאון ההליכות‬ ‫ואין זה דבר של מה ‪ -‬בכך‪ .‬סביר להניח שזה עלה לו לעיתים‬ ‫בקושי רב‪ .‬היכולת של אביר הרועים להיות גם במצב של‬ ‫נקודה למחשבה בעקבות נוהג מפעים של מרן‬ ‫’ בשמיים ממעל ‘ ובעת הצורך גם לרדת ממרומי השגותיו‪,‬‬ ‫בבחינת ’ ועל הארץ מתחת ‘ ‪ -‬זוהי בהחלט יכולת מופלאה‪.‬‬ ‫הגר‘‘ע יוסף זיע‘‘א‬ ‫בבחינת ’וירד משה מן ההר—אל העם‘‪.‬‬ ‫אם אדם עולה ומטפס על ההרים ‪ -‬כמו שכתוב ‘מדלג על‬ ‫’‘‬ ‫שבת בצפת‬ ‫ש להרבה יהודים חשק‪ ,‬תשוקה עזה אפילו ’ להמטיר ‘‬ ‫מפרשים‪ ,‬בעיקר ’ אחרונים ‘ על הדור הצעיר העולה ל‘ ישיבה‬ ‫י‬‫ההרים מקפץ על הגבעות‘ ‪ -‬ויש לו מסמרים בנעליו וע“י שהם‬ ‫נפגשים בסלעים יכול לצאת אש—כמו שאמר הכתוב ‘ויצא כברק‬ ‫חיצו‘ ‪ -‬האם מותר לו לעשות כן בשבת?“‪.‬‬ ‫ישראל‪ -,‬הם לא‬ ‫גדולי‬ ‫עם יחידת‬ ‫וכהוראת‬ ‫ממוזגת‪,‬‬ ‫רבות‪,‬מ“ר‪,‬‬ ‫אולם‪5‬לעיתים‬ ‫חדרים‪041 ,‬‬ ‫זו השאלה שהציג מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זיע“ א בשיעורו קטנה‘‪ .‬דירת‬ ‫הקבוע במוצ “ ש בביה “ כ לעולי משהד הסמוך ל ‘ בית הכנסת תמיד מבינים לעומק את ההגדרות הלמדניות העמוקות מבית‪-‬‬ ‫לדורותיהם‪,‬עםועומס‬ ‫הישיבות כ‪ 01-‬מ“ר‬ ‫מיטות‪ ,‬מרפסת‬ ‫מפוארת‪00 ,‬‬ ‫התורה ראשי‬ ‫הורים‬ ‫של אדירי‬ ‫הגדול‘ בלב ב“ב (שיעור שבועי במוצ“ש שהתקיים עוד לפני ימי מדרשם‬ ‫הדעת‘‪.‬חדשים!‬ ‫חלישות‪-‬חדרים‬ ‫הכינרת’והגולן‪.‬‬ ‫מרהיברקלכל‬ ‫לגרום להם‬ ‫נוף עלול‬ ‫המפרשים‬ ‫ה‘יזדים‘ והלווין) לפני למעלה מיובל שנים‪.‬‬ ‫‪967250-2270‬‬ ‫העצומה‪ ,‬למסור‬ ‫איפוק‪,‬פל‘‪:‬‬ ‫ולמרות התשוקה‬ ‫לפרטים‪,‬‬ ‫מעבר לשאלה ההלכתית‪ ,‬מרן זיע“א‪ ,‬בהכירו את קהל השומעים‪ ,‬היכולת לשמור על‬ ‫ידע ’ לתבל ‘ את השאלות ההלכתיות היבשות מפסוקים רק חלק ממה שיש באוצרך הטוב למסור ‪ -‬היא גם גאונות‬ ‫מופלאה‪.‬‬ ‫שמוסיפים חן לשאלה‪.‬‬ ‫אפשר לציין שאחת הנקודות הבולטות שאפיינו את הליכותיו גאונות ההליכות שמה‪.‬‬ ‫בקודש של מרן זיע“ א—שהשבוע יחול יום התסלקותו ה‪—31-‬‬ ‫זוהי דווקא צורת ההגשה שלו לעם‪.‬‬ ‫הינדיק‬ ‫משפט שבועי לשדרוג התקשורת הבינאישית מתוך הספר‬ ‫החדש ”הינדיק“‬ ‫’‘הנה עוד ’נפילה לשיגעון‘‪ :‬אם תגובת השני במהלך הוויכוח‬ ‫הופכת לפתע אלימה במיוחד ‪ -‬אות הוא כי איננה ’עניינית‘; היא‬ ‫’יושבת‘ על אירוע מטריד אחר שהתפרץ לו במקום הלא‪-‬נכון‪“...‬‬ ‫”בוודאי גם שם“ ‪ -‬סיפורי השגחה אישיים ומפתיעים בסערות החיים‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬