gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דבר המלך · Dvar Hamelech — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: דבר המלך · Dvar Hamelech

שבוע: נח (2026-10-12)

דבר המלך · Dvar Hamelech — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪5:38‬‬ ‫‪6:45‬‬ ‫‪7:20‬‬ ‫פרשת נח‬ ‫הֹורים ִלזָהֵ ר‪ ,‬שֶׁ בְׁ שָ עָ ה‬ ‫צְׁ ִריכִ ים הַ ִ‬ ‫הוצאות החתונה ‪.‬‬ ‫לדבר בלשון נקיה ויפה‬ ‫לֹומר לֹו‪ַ :‬ה ֶׁכלֶׁב אֹו הֶׁ ָחתּול ָיבֹּאּו‬ ‫הגמרא במסכת פסחים (ג) אומרת‪ :‬אמר ר' יהושע בן לוי לעולם שֶׁ הַ ֶׁילֶׁד בֹוכֶׁה‪ ,‬ל ֹּא לְׁהַ פְׁ ִחידֹו וְׁ ַ‬ ‫יקים שֶׁ יֵש לָהֶׁ ם‬ ‫אֹותָך‪ ,‬אֹו ִל ְׁקר ֹּא להם ְׁל ַק ְׁחתֹו‪ ,‬מֵ חֲ שַ ש מַ זִ ִ‬ ‫ְׁ‬ ‫אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עקם [הוסיף] הכתוב וְׁ י ְַׁח ְׁטפּו‬ ‫נֹותן לָהֶׁ ם ְׁרשּות לָב ֹּא וְׁ לָ ַקחַ ת ַה ִתינֹוק‪ ,‬וְׁ ֶׁנ ֶׁפש‬ ‫שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר‪{ :‬בראשית הַ שֵ מֹות ָה ֵאלּו‪ ,‬וְׁ נ ְֶׁׁחשָ ב כְׁ ֵ‬ ‫ז‪-‬ח'} "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה"‪ ,‬הַ ֶׁילֶׁד עֲלּו ָלה ִל ָפגַע עַ ל יָדָ ם‪( .‬מעם לועז דברים א עמ' רלו‪ .‬צפורן שמיר אות קפט)‬ ‫רש"י מסביר‪( :‬ד"ה אשר איננה טהורה)‪" .‬לא כתוב הבהמה הטמאה וכן צריך להזהר לא לקלל שום יהודי והמקלל יהודי עובר על לאו‬ ‫כדרכו ‪,‬הרי שמונה אותיות עקמה [הוסיפה] התורה‪" ,‬לא תקלל חרש" לָאו דַ וְׁ ָקא ִאם ְׁמ ַק ְׁללִ ים ֶׁאת ַהחֵ ֵרש‪ֶׁ ,‬אלָ א ִאם‬ ‫תֹורה (ויקרא יט‪ ,‬יד)‬ ‫'הטמאה' חמש אותיות הן‪' ,‬אשר איננה טהורה' שלש עשרה ְׁמ ַק ְׁללִים ָכל ָאדָ ם ִמ ִי ְׁש ָר ֵאל‪ .‬וְׁ ֶׁזה שֶׁ ָא ְׁמ ָרה ַה ָ‬ ‫"ל ֹּא ְׁת ַקלֵל חֵ ֵרש"‪ ,‬כְׁ דֵ י ְׁלל ְַּׁמדֵ נּו עַ ד כַּמָ ה צָ ִריְך ָאדָ ם ִלזָהֵ ר ָאדָ ם‬ ‫אותיות‪ ,‬וההפרש ביניהם ‪ 8‬אותיות‪.‬‬ ‫רב פפא אמר תשע אותיות שנאמר {דברים כג‪-‬יא} "כי יהיה בִ כְׁ בֹוד חֲ בֵ רֹו ‪ -‬שֶׁ אֲ פִ לּו חֵ ֵרש ֶׁש ֵאינֹו שֹומֵ עַ עֶׁ לְׁבֹונֹו וְׁ ֵאינֹו ִמ ְׁצטַ עֵ ר‪ִ ,‬מ ָכל‬ ‫שֹומעִ ים‬ ‫בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה"‪ .‬רש"י מסביר‪ :‬היה מָ קֹום מֻ זְׁ הָ ר הָ ָאדָ ם ִמל ְַׁקלְׁלֹו‪ ,‬וְׁ כָל שֶׁ כֵן בִ ְׁש ָאר בְׁ נֵי ָאדָ ם שֶׁ ְׁ‬ ‫ּומ ְׁצטַ ע ֲִרים‪ .‬וְׁ ָכל הַ ְׁמ ַק ֵלל ֶׁאת חֲ בֵ רֹו אֲ פִ לּו ֵאינֹו נִ ְׁמצָ א שָ ם אֹו שֶׁ הּוא‬ ‫ִ‬ ‫צריך לכתוב 'איש טמא' וגם אם תכתוב 'טהור' ללא ו' יש‬ ‫תוספת תשע שהרי שתים עשרה יש וטמא אינו אלא שלש‪ .‬יָשֵ ן‪ ,‬הֲ ֵרי הַ ְׁמ ַקלֵל עֹובֵ ר עַ ל ִמ ְׁצוַת ַהשֵ ם י ְִׁתבָ ַרְך‪( .‬מעם לועז ויקרא עמ' רג)‬ ‫רבינא אמר עשר אותיות‪ ,‬ו' דטהור (שהרי כותבים טהור מלא וכן ל ֹא י ְַׁק ֵלל ָאדָ ם ֶׂאת ִּא ְׁשתֹו‪ ,‬שֶׁ עַ ל ְׁי ֵדי זֶׁ ה נ ְֶׁׁחשָ ב שֶׁ הּוא ְׁמ ַקלֵל ֶׁאת‬ ‫ו')‪ .‬רב אחא בר יעקב אמר ‪ 16‬אותיות שנאמר {שמואל א כ‪-‬כו} עַ צְׁ מֹו‪ ,‬כִ י ִהיא חֵ ֶׁלק ִמגּופֹו‪ .‬וְׁ ֵכן ל ֹּא יְׁ ַקלֵל שּום ָאדָ ם‪ ,‬כִ י הּוא חֵ לֶׁ ק‬ ‫"כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור" (היה מספיק אֱ ֹלהַ ִמּמַ עַ ל כִ ְׁביָכֹול‪ ,‬וְׁ ִנ ְׁמצָ א ְׁמגַדֵ ף כְׁ ַל ֵפי מַ עְׁ לָה‪ ,‬חָ לִילָה‪( .‬מרן‬ ‫לכתוב טמא) הגמרא אומרת למסקנה כשגודל האותיות שווה החיד"א בצפורן שמיר אות קפג)‬ ‫ּומ ְׁס ַתכְׁ לִים ִאם‬ ‫פֹות ִחים בַ שָ מַ ִים פִ ְׁנ ָקס ִ‬ ‫במילים התורה מדברת בלשון נקיה‪ .‬וכשהאותיות רבות יותר כָל ָאדָ ם ַה ְׁמ ַק ֵלל ֶׁאת חֲ בֵ רֹו‪ְׁ ,‬‬ ‫בֹוד ִקים‬ ‫בלשון טהרה התורה מדברת בלשון קצרה(טמאה) שלעולם ָראּוי אֹותֹו ָאדָ ם שֶׁ ִק ְׁל ָלתֹו ִת ְׁת ַקבֵ ל וְׁ יֵעָ נֵש חֲ בֵ רֹו עַ ל יָדֹו‪ ,‬וְׁ ִאם ְׁ‬ ‫רֹואים שֶׁ ֵאינֹו ָראּוי ְׁלכְָך‪ ,‬נ ְֶׁׁה ֶׁפ ֶׁכת הַ ְׁק ָללָה שֶׁ ִקלֵל ֶׁאת חֲ בֵ רֹו ‪ -‬וְׁ הּוא‬ ‫ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה וכאן שינתה התורה ללמדנו וְׁ ִ‬ ‫יֹוציא ָאדָ ם ְׁק ָללָה ִמפִ יו‪.‬‬ ‫עַ צְׁ מֹו ּובָ נָיו ִמ ְׁת ַק ְׁללִים בָ ה‪ ,‬וְׁ ָלכֵ ן ַאל ִ‬ ‫לחזר על לשון נקיה‪.‬‬ ‫אנו רואים שהתורה הוסיפה אותיות כדי לדבר בלשון נקיה‪ ,‬ל ֹּא י ְַׁקלֵל ָאדָ ם ֶׁאת עַ ְׁצמֹו‪ ,‬שֶׁ כֵן יֵש רּוחַ ָרעָ ה שֶׁ ַתפְׁ ִקידָ ה ִל ְׁשמֹּעַ ְׁק ָל ָלה‬ ‫על אף שהתורה מדקדקת מאד באותיות‪ .‬לפעמים מאות אחת שֶׁ ְּׁמ ַקלֵל ָאדָ ם ֶׁאת עַ ְׁצמֹו‪ .‬כְׁ מֹו שֶׁ ְׁרגִ ילִים אֲ נ ִָשים שֶׁ יֵש לָהֶׁ ם צָ רֹות שֶׁ ל‬ ‫יתנִ י הַ שֵ ם י ְִׁתבָ ַרְך וְׁ ֶׁאנָצֵ ל‬ ‫אֹומ ִרים‪ְׁ :‬י ִמ ֵ‬ ‫אנו דורשים תלי תילים של הלכות‪ ,‬ללמדנו עד כמה צריך פ ְַׁרנָסָ ה‪ְׁ ,‬מ ַק ְׁללִים ֶׁאת עַ צְׁ מָ ם וְׁ ְׁ‬ ‫אֹומ ִרים כְׁ עֵ ין ְׁשבּועָ ה בְׁ ָלשֹון זֹו‪ֶׁ :‬א ְׁטבַ ע בַ יָם ִאם אֲ נִ י‬ ‫ִמצָ ָר ִתי‪ .‬אֹו ֶׁש ְׁ‬ ‫לדבר בלשון נקיה ויפה‪.‬‬ ‫ּומ ַקי ֶֶׁׁמת‬ ‫רּוח מֹוצָ א פִ יו ְׁ‬ ‫פה האדם מסגירו מיהו ומהו ומה מעלתו הגמ' שם אומרת אֹומֵ ר ְׁלָך שֶׁ ֶׁקר וְׁ כַ יֹוצֵ א בָ זֶׁה‪ .‬וְׁ ָאז שֹומֶׁ ֶׁרת הָ ַ‬ ‫יֹוציא ְׁק ָל ָלה ִמפִ יו אֲ פִ לּו דֶׁ ֶׁרְך ִלּמּודֹו‪ִ ,‬אם לֹומֵ ד בִ פְׁ נֵי ָאדָ ם‬ ‫שהיה אדם שאמר דונו את דיני אמרו אם כן משבט דן הוא הַ כֹּל‪ .‬ל ֹּא ִ‬ ‫שכתוב "דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל" וכן היה אדם ַאחֵ ר‪ֶׁ ,‬אלָ א ְׁיכַ נֶׁה בִ ְׁלשֹון נִ ְׁס ָתר כְׁ דֵ י שֶׁ ל ֹּא יְׁהֵ א ִנ ְׁר ֶׁאה כִ ְׁמ ַקלֵל לַחֲ בֵ רֹו‪,‬‬ ‫שאמר‪ :‬על חוף ים ארמונות בדקו שמשבט זבולון הוא שכתוב וְׁ כֵן כְׁ שֶׁ לֹומֵ ד לְׁעַ ְׁצמֹו ְׁי ַכנֶׁה בִ ְׁלשֹון ִנ ְׁס ָתר‪ ,‬שֶׁ ל ֹּא ְׁי ֵהא נִ ְׁר ֶׁאה כִ ְׁמ ַקלֵל ֶׁאת‬ ‫עַ צְׁ מֹו‪( .‬אורח מישרים סי' י סעי' י‪ ,‬ובביאור שם אות יד)‬ ‫"זבולון לחוף ימים ישכון"‪:‬‬ ‫דיבור האדם מעיד על דרגתו‪ :‬הגמרא שם מביאה מַ עֲשֶׂ ה ִאם ִי ְׁש ַאל ָה ָאדָ ם מַ דּועַ יֵש ל ְִׁדאֹּג ּולְׁ פַחֵ ד ִמ ְׁק ָללָה‪ ,‬וַהֲ ֵרי ִמּמַ ה נַפְׁ שָ ְך ‪-‬‬ ‫לֹומ ִדים בִ פְׁ נֵי הֶׁ חָ ָכם‪ .‬הָ ֶׁא ָחד ִאם הַ ְׁמ ֻק ָלל חָ ָטא ְׁב ֵאיזֶׁה ֵח ְׁטא‪ ,‬גַם ִאם ל ֹּא י ְַׁק ְׁללּוהּו ל ֹּא יִ נָצֵ ל הּוא‬ ‫יֹושבִ ים וְׁ ְׁ‬ ‫ידים שֶׁ הָ יּו ְׁ‬ ‫בִּ ְׁשנֵי ַתל ְִּׁמ ִּ‬ ‫אֹותנּו הַ הֲ ָלכָ ה הַ ז ֹּאת כְׁ מֹו חֲ זִ יר עָ יֵף‪ ,‬וְׁ הַ שֵ ִני ָאמַ ר‪ִ :‬מ ְׁק ָללָה‪ ,‬וְׁ ִאם הּוא נ ִָקי וְׁ צַ ִדיק‪ ,‬מַ דּועַ יֵש לֹו ְׁלפַחֵ ד מֵ הַ ְׁק ָללָה‪ ,‬וַהֲ ֵרי‬ ‫ָאמַ ר‪ :‬עָ ְׁש ָתה ָ‬ ‫ּומן הַ שָ ַמ ִים יַצִ ילּוהּו? ַה ְׁתשּובָ ה ְׁל ָכְך‪ְׁ :‬לפִ י ֶׁש ִּמדָ תֹו‬ ‫אֹותנּו כְׁ מֹו גְׁ ִדי עָ יֵף‪ .‬וְׁ כַ ּוָ נ ָָתם הָ יְׁ ָתה‪ ,‬שֶׁ הֵ ם ִה ְׁתיַגְׁ עּו וְׁ עָ ְׁמלּו הַ כֹּל ִבידֵ י שָ מַ ִים ִ‬ ‫ָ‬ ‫עָ ְׁש ָתה‬ ‫ּומדָ ה זֹו ִהיא ַא ַחת ִמ ְׁשלש‬ ‫ְׁעֹוב ֵרי ְׁרצֹונֹו‪ִ ,‬‬ ‫הַ ְׁרבֵ ה לְׁ הָ בִ ין ֶׁאת הַ הֲ לָכָ ה‪ּ .‬ולְׁ פִ י שֶׁ ַה ַתלְׁ ִמיד הָ ִראשֹון הֹוצִ יא דָ בָ ר י ְִׁתבָ ַרְך ְׁל ַהאֲ ִריְך ַאפֹו ל ְׁ‬ ‫ְׁמגֻנֶׁה ִמפִ יו לְׁדַ ּמֹות הַ דָ בָ ר לַ חֲ זִ יר‪ ,‬לָ כֵן שּוב ל ֹּא ִדבֵ ר הֶׁ חָ כָ ם עִ ם עֶׁ ְׁש ֵרה ִמדֹות ַרחֲ ִמים שֶׁ נ ֶֶׁׁא ְׁמרּו ְׁלמשֶׁ ה‪ ,‬וְׁ נֹוהֶׁ גֶׁת ָת ִמיד ‪ -‬זּולַ ת בְׁ עֵ ת‬ ‫הַ ַתלְׁ ִמיד הַ זֶׁ ה‪( .‬פסחים ג‪ ):‬וכן שני תלמידים ישבו לפני הלל אֲ שֶׁ ר יִזְׁ עַ ם ה'‪ ,‬שֶׁ ָאז ִמ ְׁתג ְַׁב ִרים הַ ִדינִים עַ ל הַ ִנ ְׁתבָ ע בַ ִּמ ְׁשפָט ְׁבאֹותֹו‬ ‫ואחד מהם רבן יוחנן בן זכאי ואמר מפני מה בוצרין בטהרה ואין זְׁ מַ ן וְׁ ל ֹּא ִת ְׁתנַהֵ ג ִמדָ ה זֹו שֶׁ ל ֶׁא ֶׁרְך ַא ַפ ִים‪ּ .‬וכְׁ מֹו ֵכן כְׁ שֶׁ י ְַׁק ֵלל ָאדָ ם ֶׁאת‬ ‫ֲֹונֹותיו אֲ שֶׁ ר ה' ַמאֲ ִריְך לֹו ַאפֹו ֲע ֵליהֶׁ ם‪,‬‬ ‫מוסקין בטהרה וחד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין חֲ בֵ רֹו‪ְׁ ,‬תסֹובֵ ב ַה ְׁק ָללָה‪ ,‬שֶׁ ע ָ‬ ‫בטומאה ‪,‬אמר מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל ולא היה יְׁמַ הֵ ר ִלפ ַָרע ִמ ֶּׁמנּו‪ ,‬אֲ בָ ל ִאם ֵאין לֹו עָ ֹון‪ ,‬ל ֹּא תֹועִ יל ִק ְׁל ַלת ַה ְׁמ ַק ֵלל‬ ‫ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל‪.‬‬ ‫קֹום ֶׁאחָ ד וְׁ ִספֵ ר כָ ל ֶׁאחָ ד כְׁ לּום‪( .‬אור החיים במדבר כג‪ ,‬ח)‬ ‫מסופר בגמרא שי ְָׁשבּו ְׁשלשָ ה כֹּהֲ נִים בְׁ מָ‬ ‫עַ ל הַ ָק ְׁרבָ ן שֶׁ ָאכַל בְׁ אֹותֹו יֹום‪ .‬הָ ֶׁאחָ ד ָאמַ ר שֶׁ ִהגִ יעַ לֹו כְׁ ִשעּור פּול‪ ,‬מסופר שבְׁ עֶׂ ֶׂרב שַ בָ ת ַהגָדֹול ‪ ,‬כַ אֲ שֶׁ ר נִבְׁ ְׁדקּו כְׁ בָ ר רֹּב הַ חֲ דָ ִרים וְׁ הֻ כְׁ ְׁשרּו‬ ‫יְׁלָדים נֶׁאֱ סַ ר לְׁ ַהכְׁ נִ יס חָ מֵ ץ לַ ְּׁמקֹומֹות הַ לָלּו‪ַ .‬אחַ ד‬ ‫לִישי ָאמַ ר שֶׁ ִהגִ יעַ לֹו כְׁ ִשעּור סֹופִ ית לְׁפֶׁ סַ ח‪ ,‬וְׁ עַ ל הַ ִ‬ ‫וְׁ הַ שֵ נִי ָאמַ ר שֶׁ ִהגִ יעַ לֹו כְׁ ִשעּור זַיִ ת‪ ,‬וְׁ ַה ְׁש ִ‬ ‫הֹורים‪ ,‬וְׁ הַ פֶׁ ֶׁתק‬ ‫יְׁלָדים הַ ְׁקטַ נִ ים ל ֹּא נִ זְׁ הַ ר דַ יֹו‪ ,‬וְׁ לַ ְׁמרֹות הָ ַאזְׁ הָ ָרה שֶׁ ל הַ ִ‬ ‫זְׁ נַב הַ לְׁ טָ ָאה‪ּ .‬ולְׁ פִ י ֶׁשזֶׁ ה הָ ַאחֲ רֹון ִדבֵ ר בְׁ לָשֹון ְׁמ ֻגנָה‪ ,‬נִכְׁ נַס הַ דָ בָ ר בְׁ לֵ ב הַ ִ‬ ‫אֹותיֹות ִקדּוש לְׁ בָ נָה שֶׁ נִ ְׁתלָ ה עַ ל הַ ֶׁדלֶׁ ת ּובֹו הֹודָ עָ ה שֶׁ הַ חֶׁ דֶׁ ר כָ ֵשר כְׁ בָ ר‬ ‫חֲ כָ ִמים‪ּ ,‬ובָ ְׁדקּו ַאחַ ר ִמ ְׁשפַ ְׁחתֹו ּומָ צְׁ אּו שֶׁ ֵאינֹו כֹּהֵ ן אֲ ִמ ִתי‪ .‬שואלת בְׁ ִ‬ ‫רּורי חָ מֵ ץ‪ .‬הָ ָאב‪ ,‬שֶׁ ִּמן‬ ‫הגמרא הרי אם התחיל לעבוד במקדש בוודאי נבדק שהוא כהן לְׁ פֶׁ סַ ח‪ ,‬נִכְׁ נַס הַ יֶׁלֶׁ ד ֶׁאל הַ חֶׁ דֶׁ ר כְׁ שֶׁ כֻלֹו מָ לֵ א בְׁ פֵ ֵ‬ ‫מיוחס תירצה הגמרא שהיה רק 'שחץ' פסול תירוץ שני שהוא הַ ְׁס ָתם הָ יָה לָ חּוץ ְׁמאֹּד בְׁ אֹותֹו ֶׁרגַע‪ִ ,‬ה ְׁת ַרגֵז עַ ל הַ יֶׁלֶׁד הַ ָקטָ ן‪ ,‬וְׁ כַ עֲסֹו גָבַ ר‬ ‫קלקל עצמו‪ .‬לא טוב לומר שמועה רעה‪ :‬רב כהנא חלה שלחו בֹו‪ ,‬עַ ד שֶׁ ִה ְׁת ִחיל לִ צְׁ עֹּק בְׁ קֹול ַרעַ ש גָדֹול‪ ,‬טָ ַרק ֶׁאת דַ לְׁ תֹות הַ בַ יִ ת בְׁ ָחזְׁ ָקה‪,‬‬ ‫חכמים לר' יהושע בנו של רב אידי אמרו ליה תבדוק את שלומו וְׁ עָ שָ ה רשֶׁ ם כְׁ ִמי שֶׁ ִאבֵ ד ְׁשלִ יטָ ה עַ ל עַ ְׁצמֹו‪ .‬מַ ה צְׁ ִריכָ ה לַ עֲשֹות ע ֲֶׁק ֶׁרת בַ יִ ת‬ ‫רֹואה ֶׁאת בַ עְׁ לָ ה בְׁ ַמצָ ב כָ זֶׁ ה? ‪ -‬לְׁ הַ ְׁרגִ יעַ ֶׁאת הַ בַ עַ ל‪ ,‬ל ֹּא לְׁ הָ ִרים ֶׁאת‬ ‫בא ומצא שנפטר קרע בגדיו והחזיר הקרע לאחוריו ובכה והולך הָ ָ‬ ‫יְׁלָדים‪ ,‬וְׁ כַ ּמּובָ ן ל ֹּא לְׁ הָ גִ יב‬ ‫אמרו ליה שרב כהנה נפטר אמר להם לא אני אמרתי שהרי כתוב קֹולָ ה‪ ,‬ל ֹּא לְׁ הַ ְׁמ ִשיְך וְׁ לִצְׁ עֹּק ַאף ִהיא עַ ל הַ ִ‬ ‫אֹותה ֶׁאת בַ עְׁ לָ ה‬ ‫מוציא דיבה הוא כסיל וכן נפסק להלכה שאין צורך לספר על בִ ְׁדבָ ִרים חֲ זָ ִקים ֶׁנגֶׁד בַ עְׁ לָ ה‪ .‬אֲ בָ ל ע ֲֶׁק ֶׁרת הַ בַ יִ ת‪ ,‬בִ ְׁר ָ‬ ‫מּורה שֶׁ כָ זֹו‪ֵ ,‬הגִ יבָ ה ַאף ִהיא בְׁ ָחזְׁ ָקה כְׁ נֶׁגְׁ דֹו‪ ,‬אֲ בָ ל‬ ‫צּורה חֲ ָ‬ ‫ִמ ְׁת ַרגֵז וְׁ כֹועֵ ס ְׁב ָ‬ ‫פטירת אדם ל"ע אפילו לקרובו‪.‬‬ ‫הֹוסיפָ ה ִמ ְׁשפָ ט שֶׁ נִפְׁ לַ ט ִמפִ יהָ ‪:‬‬ ‫ִ‬ ‫צריך אדם לשמור פיו שיהיה נקי ובפרט שיזהר מאד לנבל פיו ל ֹּא ִה ְׁס ַתפְׁ ָקה בִ ְׁתגּובָ ה ְׁס ָת ִמית‪ֶׁ ,‬אלָ א‬ ‫יְׁלָדים!'‬ ‫יְׁלָדים‪ ,‬ל ֹּא ַמגִ יעַ לְׁ ָך ִ‬ ‫'אם ַא ָתה ִמ ְׁתנַהֵ ג בְׁ דֶׁ ֶׁרְך שֶׁ כָ זֹו כְׁ לַ פֵ י הַ ִ‬ ‫ִ‬ ‫הגמרא מאד מאד מחמירה בזה והמנבל פיו מביא עליו דברים‬ ‫יאה ֶׁאת הַ ִּמלִים הַ לָלּו ִמן‬ ‫ֹּאמר לָ ה בַ עְׁ לָ ה‪ֶׁ ,‬שכְׁ בָ ר בָ ֶׁרגַע שֶׁ הֹוצִ ָ‬ ‫קשים ל"ע‪ ,‬וְׁ ל ֹּא הַ ְׁמנַבֵ ל פִ יו בִ לְׁ בַ ד ָא ְׁמרּו שֶׁ ָראּוי לְׁ ֹּענֶׁש גָדֹול כָזֶׁ ה ‪ -‬לְׁ ַאחַ ר ִמכֵ ן י ַ‬ ‫הַ פֶׁ ה‪ִ ,‬ה ְׁרגִ יש ְׁמאֹּד ל ֹּא טֹוב‪' ...‬הַ ְׁר ָגשָ ִתי הָ יְׁ ָתה שֶׁ ל ֹּא ְׁיִרחַ ק הַ יֹום וְׁ הַ ִּמלִים‬ ‫שֹותק ֶׁנ ֱענָש‪( .‬תוכחת חיים‪ ,‬בראשית עמ' נא)‬ ‫כִ י גַם הַ שֹומֵ עַ נִבּול פֶׁ ה וְׁ ֵ‬ ‫יֹותר‬‫מעשה בבחורה שקיבלה על עצמה מגיל בת מצווה לא לשמוע הַ ל ֹּא טֹובֹות הַ לָלּו ִתפְׁ עַ לְׁ נָה ֶׁאת פְׁ עֻלָ ָתן!' וְׁ הַ יֹום הַ הּוא ִהגִ יעַ הַ ְׁרבֵ ה ֵ‬ ‫דברים אסורים‪ ,‬לשון הרע‪ ,‬ניבול פה ושאר מריעין בישין‪ .‬בשעה מַ הֵ ר ִמכְׁ פִ י שֶׁ חָ ְׁשבּו‪ .‬הָ ִאשָ ה הָ יְׁ ָתה הָ ָרה‪ ,‬וְׁ ִהנֵה ל ֹּא עָ בְׁ רּו ִמ ְׁספָר י ִָמים‪,‬‬ ‫אֹומי‬ ‫טובה ומוצלחת לאחר שהשתדכה נסעה יום אחד מביתה ּובְׁ עִ צּומֹו שֶׁ ל חֹּל הַ ּמֹועֵ ד פֶׁ סַ ח ‪ -‬נִ פְׁ טַ ר הָ עֻבָ ר שֶׁ לָ ה‪ ,‬בְׁ אֹּפֶׁן פִ ְׁת ִ‬ ‫פּואית ְׁנִר ֵאית לָ עַ יִ ן‪ֵ .‬איְך‬ ‫לּוטין‪ ,‬וְׁ שָ בַ ק חַ יִ ים לְׁכָ ל חַ י‪ ,‬לְׁ ל ֹּא כָ ל ִסבָ ה ְׁר ִ‬ ‫לַ חֲ ִ‬ ‫יֹותר ִמזֶׁ ה‪,‬‬ ‫יְׁלָדים'!!! הֵ ם ל ֹּא הָ יּו ְׁצ ִריכִ ים ֵ‬ ‫לטבריה הנהג הפעיל רדיו ונשמעו ניבולי פה היא ביקשה ָא ְׁמ ָרה הָ ִאשָ ה‪' :‬ל ֹּא מַ גִ יעַ לְׁ ָך ִ‬ ‫לכבות את הרדיו אבל הנהג לא הסכים‪ .‬היא בקשה לרדת למרות הָ ֶׁרמֶׁ ז הָ יָה שָ קּוף ּובָ רּור! בְׁ נֵי הַ זּוג ִהגִ יעּו לְׁבֵ יתֹו שֶׁ ל מָ ָרן הַ גְׁ ַר''ח‬ ‫תֹוממּותֹו כֵ יצַ ד‬ ‫ששילמה על נסיעתה וירדה ב'צומת מגידו'‪ ,‬שם עלתה עם מונית ַקנְׁ יֵבְׁ ְׁס ִקי‪ ,‬וְׁ ִספְׁ רּו ֶׁאת שֶׁ עָ בַ ר עֲלֵ יהֶׁ ם‪ַ .‬הגָאֹון ִהבִ יעַ ֶׁאת ִה ְׁש ְׁ‬ ‫הּודי‪ ,‬וְׁ ָאמַ ר שֶׁ ְׁבוַדַ אי הָ ֹּענֶׁש בָ א עֲלֵיהֶׁ ם‬ ‫יאים ִמלִ ים שֶׁ כָ ֵאלּו בְׁ בַ יִ ת יְׁ ִ‬ ‫אחרת‪ .‬והנה לידה ישבה זקנה שסיפרה לה שהיום הילולת רבי מֹוצִ ִ‬ ‫'ת ַקבְׁ לּו עַ ל‬ ‫מאיר בעל הנס וכיון שאביה לפני שנים רבות היה עני מרוד ונסע בִ גְׁ לַל זֶׁ ה‪ּ ,‬וכְׁ שֶׁ ְׁש ָאלּוהּו מָ ה הַ ִתקּון לְׁכְָך‪ָ ,‬אמַ ר בְׁ פַ ְׁשטּות ְׁ‬ ‫לרבי מאיר והתפלל על פרנסה טובה וזכה לעושר מאז יש עַ צְׁ ְׁמכֶׁ ם ל ֹּא לֹומַ ר שּוב ְׁשטֻ יֹות שֶׁ כָ ֵאלּו'‪ ...‬הָ ַרבָ נִ ית ַקנְׁ יֵבְׁ ְׁס ִקי זצ"ל‬ ‫רֹואה ֶׁאת הַ ֹּכחַ הָ ַא ִדיר שֶׁ יֵש לְָך בַ פֶׁ ה‪ְׁ ,‬תנַצְׁ לִ י‬ ‫'אם ַא ְׁת ָ‬ ‫הֹוסיפָ ה וְׁ ָא ְׁמ ָרה שֶׁ ִ‬‫ִ‬ ‫למשפחה קבלה לעלות לרבי מאיר בעל הנס‪ ,‬לכן ביקשה את‬ ‫קּוקה לָ הֶׁ ם'‪ .‬הָ ִאשָ ה‬ ‫עזרתה ללוות אותה לציון לעזור לה לעלות והבחורה הסכימה ז ֹּאת לִ ְׁדבָ ִרים ִחיּובִ יִ ים‪ ,‬וְׁ ִת ְׁתפַ לְׁ לִ י עַ ל ְׁדבָ ִרים שֶׁ ִהנְָך זְׁ ָ‬ ‫בשמחה‪ .‬במהלך ההליכה לציון הבחורה סיפרה שהיא השתדכה שָ ְׁמעָ ה וְׁ ִקבְׁ לָ ה עַ ל עַ צְׁ מָ ה לַ עֲשֹות כַדָ בָ ר הַ זֶׁ ה‪ .‬וְׁ ִהנֵה‪ ,‬בְׁ נֵי הַ זּוג ל ֹּא נִ פְׁ ְׁקדּו‬ ‫אֹומית שֶׁ ל‬ ‫ירתֹו הַ פִ ְׁת ִ‬ ‫והיא נוסעת לדודתה לספר לה על כך‪ .‬אמרה לה אותה אישה וכן בְׁ מֶׁ שֶׁ ְך שָ נִ ים ַרבֹות בִ ילָ ִדים‪ ,‬וְׁ חָ ְׁששּו שֶׁ לְׁ ַאחַ ר פְׁ ִט ָ‬ ‫לכלה הָ עֻבָ ר‪ ,‬ל ֹּא יִפָ ְׁקדּו שּוב לְׁ ֶׁמשֶׁ ְך ְׁתקּופָ ה אֲ רֻ כָ ה‪ .‬עַ ָתה‪ ,‬ל ְַׁאחַ ר שֶׁ שָ ְׁמעָ ה‬ ‫קבלנו מאז שהתפילה התקבלה בציון רבי מאיר לעזור‬ ‫הזקוקה לעזרה‪ ,‬אם כן אין לך מה לדאוג בקשר לצורכי החתונה‪,‬‬ ‫בֹור ָאה שֶׁ ִיפְׁ ְׁקדֶׁ נָה‬ ‫צבןוְׁ ִה ְׁת ַפ ְׁללָה ְׁל ְׁ‬‫יגאלעָ ְׁמ ָדה‬‫להצלחתבְׁ פִ יהָ ‪,‬‬ ‫מוקדשהַ כ ַֹּח שֶׁ יֵש‬ ‫העלוןאשָ ה עַ ל‬‫שכירות דירה לשנה‪ ,‬מוצרי חשמל‪ ,‬ריהוט וכל הנלווה לחתונה‪ ,‬הָ ִ‬ ‫בקרובְׁתפִ לֹות ֵאלּו‪ .‬ל ֹּא עָ ְׁב ָרה ְׁתקּו ָפה‬ ‫שיזכוה ְׁמאֹּד בִ‬ ‫ורעיתווְׁ ִה ְׁש ִקיעָ‬ ‫ים נֹוסָ פִ ים‪,‬‬ ‫הכל עלינו‪ .‬בזכות ששמרה על עצמה מלשמוע דבורים אסוריםבן בִ יל ִָד‬ ‫ציון‬ ‫אֹומים‪[.‬הסיפור מהגדת אור דניאל]‬ ‫ְׁקצָ ָרה וְׁ ָה ִאשָ ה ִנפְׁ ְׁקדָ ה וְׁ ָילְׁדָ ה ְׁת ִ‬ ‫וירדה מהמונית היא נפגשה עם אותה אישה ששילמה לה את כל ממש לראות בחתונת בנותיהם‬ ‫להצליח איכשהו באתגר נישואי צאצאיו‪ ,‬ראוי שיכסה את יתרת‬ ‫סיפורים מחזקים‪-‬תפילה‬ ‫המשכנתאות אותן הוא פורע מידי חודש לבנק‪ .‬מדובר בסכום נכבד של כמה‬ ‫אלפי דולר מידי חודש‪ .‬לפי גובה הפירעון החודשי‪ ,‬מובן כי הסך הכולל של‬ ‫הגוי אומר ליהודי! האם כבר התפללת לאלוקיך‬ ‫המשכנתא הגיע לסכום גבוה ביותר‪ .‬סכום עליו יכול היה רק לחלום‪ .‬לא היה‬ ‫כשהגיע ר' משה לשדה התעופה הבינלאומי בלוס אנג'לס שבארה"ב חשב‬ ‫לו שום מקום הגיוני לתלות עליו תקוה כי ממנו יגיע הכסף‪ .‬לכאורה‪ ,‬מצב‬ ‫שהכל ילך בקלות ובפשטות‪ ,‬הוא אמור היה להיפגש עם יהודי מקומי שאמור‬ ‫חסר סיכויים‪ .‬אך אז נזכר אותו אברך‪ ,‬את ששמע מאחד מצדיקי דורנו‪ ,‬כי‬ ‫היה לקחתו למחוז חפצו‪.‬ר' משה נחת בשדה התעופה וכולו התרגשות‬ ‫כאשר אדם מתפלל‪ ,‬מותר לו להתפלל גם על דברים מופלגים ורחוקים ממנו‪,‬‬ ‫והתפלאות‪ ,‬זה לו הפעם הראשונה שהוא טס לחו"ל‪ ,‬ההמולה של אלפי‬ ‫כעדותו האישית של אותו צדיק ‪" :‬אני מרשה לעצמי להתפלל על דבר מופלג‬ ‫נוסעים‪ ,‬נכנסים ויוצאים‪ ,‬מסכי המידע המודיעים על כל טיסה מתי ולאן‪,‬‬ ‫ממני‪ ,‬למשל‪ :‬אני מתפלל ומבקש כי אזכה ל'גילוי אליהו"…' משכך החליט‬ ‫וקריאות הכרוז על הטיסות שיוצאות הרגע!‪ ,‬כושים ולבנים צועדים עם‬ ‫מיודענו להתפלל בכל ליבו ובהתבטלות גמורה לבורא עולם‪ ,‬כי אם כשר‬ ‫מזוודותיהם זה לצד זה‪ ,‬כל מיני תרבויות של עמים מתנקזים למקום הומה‬ ‫הדבר וטוב בעיניו יתברך‪ ,‬אנא ימחוק ברחמיו הרבים את כל שטרי חובותיו‬ ‫זה‪ ,‬ור' משה מרוב בלבול נזכר כי עליו למצוא את אותו יהודי שאמור לבוא‬ ‫לבנק‪ ,‬ויפטור אותו מהמשכנתאות לחלוטין‪ .‬כך התחטא האברך לפני אביו‬ ‫ולקחתו‪ ,‬אך היכן ימצאהו בהמולה רבתי שכזו?‪.‬הוא הולך לשם וחוזר לכאן‪,‬‬ ‫שבשמים בדמעות ובתחנונים‪ .‬לא עברו שבועיים והאברך קיבל טלפון‬ ‫מאות ואלפי אנשים שאצים כל אחד למחוז חפצו‪ ,‬והוא מחפש‪" ...‬מחט‬ ‫מאביו שיחי' לאוי"ט‪ ,‬שהסבי ר שכדי למנוע ויכוחים ומחלוקות לאחר‬ ‫בערימת שחת"‪ ,‬מה עושים? לפתע נזכר שנתנו לו את המספר טלפון הנייד של‬ ‫אריכות ימים ושנים‪ ,‬החליט לחלק בחייו את ירושתו‪ .‬כמה ימים לפני מועד‬ ‫אותו יהודי‪" ,‬אם אוכל להתקשר אליו הכל יבוא על מקומו בשלום" אמר‬ ‫הפירעון של תשלום המשכנתאות בחודש הבא‪ ,‬הופקד בחשבונו צ'ק שמן‬ ‫לעצמו‪ ,‬הוא שלף את הנייד מכיסו‪ ,‬חייג למספר שקיבל וכתשובה שמע הקלטה‬ ‫בשפה זרה האומר שלא ניתן להתקשר ממכשיר זה‪.‬‬ ‫איתו פרע את כל יתרת חובו לבנק‪.‬האברך‪ ,‬שכה התפעל מכוח התפילה‬ ‫ר' משה כבר נלחץ‪ ,‬המולה מסביבו גוברת‪ ,‬כל רגע נוחת מטוס נוסף‪ ,‬אלפי‬ ‫והביטחון ‪,‬שיתף את אחד ממקורביו של הצדיק הנ"ל בעוצמתה ובכוחה‬ ‫אנשים מכל העולם רצים מכאן לשם ואיש הקשר שאמור לקחתו לא נראה‬ ‫של התפילה אותה הוא למד משיחותיו‪ .‬הלה שיתף את הצדיק בן העלייה‬ ‫באופק‪ ,‬מה עושים?והנה רואה ר' משה מרחוק אדם מכובד עם זקן ארוך‪ ,‬היה‬ ‫בפרטי המעשה הנ"ל‪ .‬ביקש הצדיק לומר בשמו לאברך‪" :‬אמור לו שיתפלל‬ ‫בטוח שזה "יהודי מ שלנו"‪ ,‬הוא רץ אליו עם זיק של תקווה‪ ,‬ובחיוך קורא‬ ‫גם על גילוי אליהו"… כלומר‪ ,‬אם אתה יודע להתפלל‪ ,‬תשכיל ותפעל בזה גם‬ ‫לעומתו "שלום עליכם צדיק"! ומושיט לו את ידו‪ ,‬ומיד מבקש אם יוכל‬ ‫ברוחניות גדולות ונצורות‪ ,‬שהלוא זהו העיקר‪ ,‬ואל תסתפק בקטנות‬ ‫להשאיל לו לרגע קט מכשיר פלאפון נייד כדי לבצע שיחה‪ ,‬תוך כדי שהוא‬ ‫הברכות שאיחלו הנוכחים כשם שנכנסת לברית וכו' נתנו לתינוק חיים‬ ‫מספר את הבעיה הקשה אליו נקלע‪ ,‬שבין כל האלפים שמסביבו הוא מחפש‬ ‫במדרש וילך מביא מעשה בר' שמעון בן חלפתא וחבריו שהלכו לקיים מצוות‬ ‫אחד שאינו יודע כיצד הוא נראה והיכן הוא ממתין לו‪.‬‬ ‫ברית מילה‪ ,‬היה אבי התינוק משקה אותם יין ישן ואומר "שתו מן היין‬ ‫ברם‪ ,‬האדם המזוקן התגלה עד מהרה כגוי המשמש כאיש דת בקהילה‬ ‫הטוב הזה שאני בוטח באדון שבשמיים שממנו אני משקה לכם במשתה‬ ‫מסוימת‪ ,‬הוא הבין את הבעיה והושיט לר' משה את מכשיר הטלפון‪ .‬ר' משה‬ ‫הנישואין של זה הבן הנימול היום" והם עונים לעומתו "כשם שהכנסתו‬ ‫הודה לו בכל ליבו‪ ,‬אך שוד ושבר‪ ,‬המספר של אותו אדם שהיה בידו קודם לכן‬ ‫לברית כך תכנסו לתורה ולחופה"‪ .‬בדרך חזור פגש ר' שמעון בן חלפתא‬ ‫נפל מידו מרוב הבלבול וההמולה‪ ,‬עתה נקט ע קצה החוט האחרון שנותר לר'‬ ‫במלאך המוות שפניו עצובות אמר לו "התינוק הזה שמלתם היום‪ ,‬שטר פסק‬ ‫משה‪ .‬עם צער עמוק בלב השיב את הנייד למיטיבו‪ ,‬הגוי שמיהר לטיסה‬ ‫דינו כבר היה אצלי שאקח אותו מכאן לאחר ‪ 30‬יום‪ ,‬אלא מכח הברכות של‬ ‫מסוימת שלשל את הנייד לכיסו‪ ,‬הרים את תיקו הביט אל ר' משה עין בעין‬ ‫הנוכחים שאיחלו ואמרו כשם שהכנסת לברית כך יכנס לתורה ולחופה‬ ‫ואמר לו משפט שיזכר לר' משה לכל חייו "הרי אתה יהודי‪ ,‬יש לך אלוקים‬ ‫נתבטלה הגזירה"‪.‬‬ ‫בשמים‪ ,‬תתפלל אליו הוא ודאי יעזור לך‪"...‬‬ ‫התפילה במנין‪ ,‬והשודדים‪ ,‬הם שהצילו את חייו‬ ‫ר' משה היה זקוק להגיע עד קצה העולם כדי לשמוע משפט אמיתי ונוקב זה‪,‬‬ ‫מעשה ביהודי עשיר מלונדון‪ ,‬שכדי להתחזק בשמירת המצוות קיבל על עצמו‬ ‫הוא פנה למקום צדדי מחוץ להמולה הכבדה ופרץ בבכי קורע לב‪" ,‬אבא‪,‬‬ ‫להתפלל שלושה תפילות בבית כנסת ובמנין‪ .‬לא קלה היא קבלה שכזו‪,‬‬ ‫תעזור לי‪ "...‬הוא ידע והבין היטב היטב שרק בורא עולם יכול לעזור לו במצב‬ ‫פעמים צריכים לשנות סדרי בראשית כדי להגיע למנין‪ ,‬אכן למקפידים בכך‬ ‫כה קשה‪.‬לא חלפו רגעים ספורים‪ ,‬ניגש אליו מאן דהוא ושאל‪" :‬ר' משה?"‪...‬‬ ‫ידוע שאין זו קבלה פשוטה צריך הרבה הקרבה לדבר‪ .‬ואמנם מיודענו העשיר‬ ‫והשאר כבר שייך להיסטוריה‪...‬‬ ‫ידע מה קיבל על עצמו‪ ,‬ולא עבר עליו יום ללא תפילה במנין‪ .‬קיבל קבלה וכך‬ ‫המכונת כביסה שהגיעה מכח התפילה‬ ‫נהג!יום אחד פק דה את לונדון סופת שלגים עזה ששיתקה את כל פעילות‬ ‫הוא הגיע מהכולל וחשכו עיניו‪ ,‬מכונת הכביסה שלו שבקה חיים‪ ,‬במעט ידע‬ ‫הערים‪ ,‬בהגיע זמן תפילת ערבית לא היסס מיודענו לרגע ולמרות השלג‬ ‫שיש לו במוצרי חשמל כאלה‪ ,‬הבין שאין טעם להשקיע במכונה אף לא שקל‪.‬‬ ‫הכבד והקור העז ששרר בחוץ יצא לעבר מכוניתו כדי להגיע לבית הכנסת‬ ‫הבית ב"ה עם ילדים קטנים‪ ,‬חיים מהיד אל הפה‪ ,‬מנין יקח כסף לרכוש מכונת‬ ‫למנין ערבית‪.‬השלג והקור שיתקו את הרחוב‪ ,‬ושום נפש אדם לא נראתה בו‪,‬‬ ‫כביסה חדשה?הוא חשב אולי ימצא ב"יד שניה" משהו זול ובצירוף הלוואה‬ ‫הוא נכנס למכונית במסירות נפש‪ ,‬וחימם את המנוע‪ ,‬כשבנתיים השלג הכבד‬ ‫מגמ"ח ירכוש איזה מכונה משומשת‪ ,‬אך זה לא היה בנמצא‪ ,‬חיפש פה חיפש‬ ‫יורד על המכונית ללא הספקה‪.‬לאחר נסיעה של מספר שניות רואה הוא‬ ‫שם תלה מודעות שמחפש מכונה במצב טוב משומשת במחיר זול‪ ,‬אך לשווא‪,‬‬ ‫לפתע שני בריונים אנגליים שהתפרצו אל הכביש ועמדו מול מכוניתו וזאת‬ ‫שום תגובה לא הגיעה‪.‬ערימת הכביסות בבית הולכת וגובהת‪ ,‬והאברך דנן כולו‬ ‫כדי לא לאפשר לו להמשיך בנסיעתו‪ .‬למעשה‪ ,‬בריונים אלו הבחינו כי הרחוב‬ ‫דאגה מה עושים? בצר לו נזכר שעל דבר אחד לא חשב‪ ,‬הדבר הכי בטוח והכי‬ ‫ריק ושמם מבני אדם והחליטו לנצל זאת כדי לשדוד את מכונית הפאר עם‬ ‫אמיתי ופשוט פשוט פרח מזכרונו‪ ,‬הוא הלך להתפלל מנחה‪ ,‬לתפילה זו צירף‬ ‫כל הכסף שהיה במכונית ועליו‪ .‬העשיר לא נכנע להם‪ ,‬וביניהם החל להתפתח‬ ‫הרבה דמעות‪ ,‬כשבסיומה הוסיף בקשה קטנה נוספת‪" ,‬הלואי ובנעילה אתפלל‬ ‫מאבק קשה‪ ,‬הם הלמו בו בפראות ואכזריות ללא שום חמלה מצידם‪ ,‬לפתע‬ ‫כמו שהתפללתי עתה"‪ ,‬הוא שטף את פניו ונכנס לסדר ב' בכולל בו למד‪.‬‬ ‫הרים אחד השודדים את ידו והנחיתה על הכתף בעוצמה כה רבה‬ ‫בשובו לביתו חשב כיצד אוכל לשמח את אשתי‪ ,‬כשידע היטב כמה מציק לה‬ ‫כשהכאבים היו קשים מנשוא‪ ,‬הוא חש בכאבי תופת שקשה לתארם‪ ,‬הוא‬ ‫ושובר אותה ערימות הכביסה‪" ,‬אולי אתייעץ עם ראש הכולל" חשב לעצמו‪,‬‬ ‫זעק לעזרה בכל כוחו‪ .‬אשתו שמעה את זעקתו החלה אף היא לזעוק לעזרה‪,‬‬ ‫הוא הגיע לביתו‪ ,‬והנה אשתו עומדת בפתח בחיוך רחב וממתינה לו‪ .‬וליד דלת‬ ‫מפה ומשם צצו אנשים ששמעו את הקולות והזעקות והשודדים ראו כי‬ ‫הבית עומדת מכונת כביסה טובה מפירמה ידועה ומשובחת‪.‬‬ ‫עלולים הם להיתפס וכי תוכניתם נכשלה תפסו את רגליהם ונמלטו‬ ‫"מה קורה כאן?" שאל בתדהמה מוחלטת‪ ,‬ענתה אשתו‪" :‬חלפה כאן משאית‬ ‫במהירות מהמקום‪.‬עקב הכאבים בכתף שהיו נוראיים ביותר‪ ,‬הבהילוהו‬ ‫ונעצרה ליד ביתנו‪ ,‬ממנה ירד איש ממהר בידו דף ובפיו שאלה "היכן רחוב‬ ‫ישירות אל בית החולים‪ .‬רופאי המיון שעטו אל מיטתו עקב חומרת מצבו‪,‬‬ ‫הפרחים?" האשה הראתה לו להיכן עליו לפנות כדי להגיע ליעדו‪ ,‬תוך כדי כך‬ ‫קבעו נחרצות וחד משמעית כי הכתף נשברה!‪.‬‬ ‫שמה האשה לב שבמשאית ישנן מכונות כביסה רבות‪ ,‬מסתבר שהלה משווק‬ ‫מיודענו העשיר לא בא ואפילו במחשבה קלה בטרוניה אל בורא עולם‪,‬‬ ‫מכונות כביסה‪ ,‬מיד שאלה האשה "אולי במקרה יש לך מכונה ישנה למכור לי‬ ‫כביכול "בורא עולם הלכתי להתפלל במנין כדי לשמח אותך בהתנהגותי‪,‬‬ ‫בזול? נשברה לי המכונה מזה שבוע‪ ,‬ואין לי אפשרות לרכוש מכונה חדשה"‪.‬‬ ‫למה זה הגיע לי? " להיפך‪ ,‬הוא חש בקרבה ואהבה אל השי"ת כי הרי כל מה‬ ‫"מצטער" השיב האיש‪" ,‬אני מתעסק אך ורק במכונות חדשות‪ "...‬וביקש‬ ‫שה' עושה הכל לטובתו‪ ,‬ועל כך אין עוררין‪ .‬הרופאים שלחו אותו דחוף‬ ‫לפנות לדרכו‪ ,‬לפתע נעצר ואחרי רגע של הרהור סב על עקביו ואמר "את יודעת‬ ‫לערוך צילום כדי שיוכלו לקבל החלטות מדויקות להמשך הטיפול‪.‬‬ ‫מה? בקצה האוטו בפנים ישנה מכונת כביסה חדשה עם הניילונים‪ ,‬אחד‬ ‫הצילומים הגיעו‪ ,‬ומספר רופאים הביטו וניתחו את משמעות הצילום‪ .‬לפתע‬ ‫הסבלים שלי בטעות נתן למכונה שריטה הגונה כך שאין לי אפשרות למכור‬ ‫החלו הרופאים לזעוק בקול גדול כשהם מצביעים על נקודה מסוימת‬ ‫אותה‪ ,‬מזמן כבר רציתי לפרוק אותה מהמשאית‪ ,‬אך משום מה זה התעכב‪,‬‬ ‫בצילום‪ ,‬עד כדי כך שגם מיודענו ששכב על המיטה עם הכאבים הקשים נבהל‬ ‫קחי אותה‪ ,‬אין לי מה לעשות איתה‪ ,‬אני משווק רק חדשות‪ ...‬שיהיה לכם‬ ‫מהצעקות‪.‬האם גילו הרופאים דברים נוספים בצילום? מה יכול להיות גרוע‬ ‫לבריאות‪ "...‬הוא הוריד את המכונה‪ ,‬הביאה עד פתח הבית‪ ,‬הסתובב‪ ,‬נכנס‬ ‫יותר מהאבחון הראשוני של שבר בכתף? ואז ניגש אליו אחד מהרופאים‬ ‫למשאית ונסע לדרכו‪.‬‬ ‫מסיפר לו בהתרגשות "אתה יודע מה רואים כאן? בצילום של הכתף השבורה‬ ‫וכך כתב מרן החזו"א באחד מאיגרותיו "התפילה היא מטה עוז ביד כל אדם"‪.‬‬ ‫נראה בבירור ששסתום הלב שלך סתום לחלוטין!" הוא הפסיק לרגע משטף‬ ‫יהודי צריך לדעת שאין תפילה ולו אחת השבה ריקם! אין מילה אחת של‬ ‫דיבורו‪ ,‬הביט עליו בעיניו ואמר בקול רועד "המשמעות היא שאם לא היינו‬ ‫תחנונים שאינה מתקבלת או אינה נשמעת!‬ ‫מגלים זאת תוך פרק זמן קצר‪ ,‬היית ח"ו מקבל שבץ לב באופן פתאומי‬ ‫התאמץ וישן מעט בגלל תפילה בציבור ומצא רפואה לנדודי שינה‬ ‫באמצע הרחוב‪ ,‬מי ידוע מה היה עולה בגורלך אם לא היו מספיקים להביא‬ ‫סיפר לי יהודי ממושב בדרום הארץ‪ :‬לצערי זה כבר תקופה של למעלה משנה‬ ‫אותך מיד לבית החולים?!"הם הבהילו אותו במהירות אל חדר הניתוחים‪,‬‬ ‫שאני סובל מנדודי שינה ולא ישן טוב בלילה‪ .‬מתהפך במיטה עד שאני נרדם‪,‬‬ ‫ערכו לו ניתוח לב והצילו את חייו ברגע האחרון והקריטי ביותר!‬ ‫ושוב קם ושוב נרדם‪ ...‬ואיני מוצא מנוח לנפשי‪ .‬יום אחד חזרתי מאוחר מאוד‬ ‫יהודי עשיר זה כתב את סיפורו האישי וכל מה שאירע לו אל הרב‬ ‫מחתונה משפחתית והלכתי לישון ב‪ 3:00-‬בלילה‪ .‬אני רגיל לקום לתפילה‬ ‫זילברשטיין שליט"א וביקש לפרסם זאת‪ ,‬כיצד הקבלה שקיבל על עצמו‬ ‫בציבור‪ ,‬והתברר לי שבאותו יום אין מניין בשעה ‪ 6:30‬כרגיל‪ ,‬אלא רק בהנץ‬ ‫להתפלל במנין בכל מצב שיהיה היא זו שבעצם הצילה את חייו‪ ,‬אלמלא היה‬ ‫החמה בשעה ‪ .5:00‬עשיתי מאמץ גדול וקמתי לתפילה בציבור אף על פ‬ ‫מתחזק בלילה המושלג לנסוע במסירות נפש לבית הכנסת להתפלל במנין‪,‬‬ ‫שכמעט לא ישנתי בלילה‪ .‬ומידה כנגד מידה זיכה אותי בורא עולם – מצאתי‬ ‫לא היה פוגש ב"שלוחי מעלה" הלא הם הבריונים‪ ,‬ועלול היה לקבל כל רגע‬ ‫בבית הכנסת יהודי שהוא רופא מומחה לבעיות שינה ‪ .‬הוא נתן לי כדור מיוחד‬ ‫שבץ לב ח"ו ויתכן שכבר לא היה בין החיים‪ .‬המכות והסבל היו לטובתו‬ ‫וטבעי‪ ,‬וזה אכן עזר לי מאוד לישון במנוחה ובנחת וכמובן לקום לתפילות‬ ‫ולהצלתו‪ ,‬וכמו שחשב מיודענו בשוכבו על המיטה עם כאבים לפני שנכנס‬ ‫בציבור‪[,.‬משכן שלה וישלח פג]‬ ‫לצילום‪ ,‬ולא בא ח"ו בטרוניה כלפי מעלה כי הרי כל מה שה' עושה הכל‬ ‫התפלל שישיג כסף לנישואי ילדיו ונענה‬ ‫לטובתו והצלתו‪- - - .‬‬ ‫המעשה אירע עם אברך שעמד בפרק נישואי ילדיו‪ .‬הוא עשה חשבון‪ ,‬שכדי‬ ‫[ו] מי שאכל פת או שאר דברים דברכתן מעין שלש שדינו שאינו רשאי‬ ‫בן איש חי והליכות עולם פ' בהעלותך דיני שינוי מקום בברכות‬ ‫לכתחילה לילך לגמור סעודתו במקום אחר קודם שיברך ברכה אחרונה‪ ,‬אם‬ ‫עבר על דעת חכמים ויצא ממקומו ולא בירך‪ ,‬בין אם יצא במזיד או בשוגג‬ ‫[א] בנטילת ידיים צריך שיתכוון הנוטל לנטילה המכשרת לאכילה‪ ,‬ולכן לא‬ ‫יחזור למקומו ויברך אם אין המקום רחוק כל כך שיש חשש שעד שיחזור‬ ‫ייטול ידיו מקוף או מקטן פחות משש שאין לו כוונה‪ .‬לא יסיח דעתו משמירת‬ ‫ידיו זמן מרובה ואם הסיח דעתו אף על פי שאינו יודע שנגעו ידיו במקומות‬ ‫יתעכל המזון במעיו‪ ,‬ולאכול כזית פת במקום השני ויברך שם אין לעשות‬ ‫מטונפים עם כל זה צריך לחזור וליטול‪ ,‬באופן שצריך להיות משים דעתו‬ ‫שנכנס בזה בספק בברכת המוציא‪ ,‬ויכול לתקן כך שיהיה אדם אחר אוכל‬ ‫וכונתו על טהרת ידיו כל משך סעודתו‪ ,‬מפני שעיקר גירוש הסטרא אחרא‬ ‫כזית פת ויברך המוציא ויכוון לפטור אותו‪ ,‬ואם אי אפשר לו בכך צריך לחזור‬ ‫היתה על ידי כונתו‪ ,‬ולכך ראוי שלא יסיח דעתו מטהרה זו כל זמן שאוכל‪ .‬גם‬ ‫למקומו ויברך[ה"ע בשוגג יכול לברך במקום שנמצא והמחמיר תבוא עליו‬ ‫התורה שנמשלה לאכילה ושתיה דכתיב "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין‬ ‫ברכה ובפת הבאה בכיסנין ותבשיל ממיני דגן וכל שכן מפירות שבעת‬ ‫מסכתי" הסח הדעת מזיק בה‬ ‫המינים רשאי לברך ברכה אחרונה במקום אחר]‪ :‬במה דברים אמורים‬ ‫[ב] שנוי מקום מעכב לברכה ‪,‬לכן אם אכל פת במקום אחד ושינה מקום‬ ‫שאפשר לו לחזור‪ ,‬אבל אם הולך בדרך ואין ממתינין לו‪ ,‬יצא אפילו במזיד‬ ‫אכילתו לבית אחר ואפילו לא הניח אדם בשלחן‪ ,‬אם הסיח דעתו מלאכול‬ ‫יברך על דברים שאינם מחמת הסעודה‪ ,‬בין שאוכלם בבית השני בין שאוכלם‬ ‫ואין צריך לחזור מקומו‪ ,‬שהרי בדיעבד אם בירך במקום שנזכר קיימא לן‬ ‫במקומו הראשון לאחר שחזר אליו ‪,‬אבל דברים הבאים מחמת הסעודה לא‬ ‫דיצא בכל גוונא ושעת הדחק כדיעבד דמי‪ ,‬וכן נמי אם מקום הראשון שאכל בו‬ ‫יברך עליהם בין בבית השני בין בבית הראשון ואף על פי שהסיח דעתו‬ ‫אינו נקי ואי אפשר לו לנקותו ‪ ,‬יכול לילך לחוץ ולברך אף על גב דאינו אוכל‬ ‫מלאכול‪ :‬וכל זה בעבר ושינה מקומו‪ ,‬אבל לכתחילה צריך ליזהר שלא לעקור‬ ‫במקום הב'‪ ,‬וגם בזה אם יזדמן לו במקום השני אדם שיאכל ויברך ויכוין עליו‬ ‫מסעודתו עד שיברך ברכת המזון‪ ,‬אפילו אם הניח מקצת חברים על השולחן‪:‬‬ ‫הנה מה טוב ומה נעים‪:‬‬ ‫וכל זה שלא היה בדעתו כשבירך המוציא לאכול במקום אחר אבל אם‬ ‫[ז] אפילו מחמת סיבה קטנה מותר לעבור במקום אחד בתוך ד' אמות‬ ‫כשברך המוציא היה בדעתו לגמור בבית אחר מותר לברך שם כמו הולכי‬ ‫דרכים שאוכלים דרך הילוכם ויושבים ומברכים במקום סיום אכילתם כיון‬ ‫ולברך‪,‬שכל ד' אמות חשובים מקום אחד בכמה דברים אבל חוץ לארבע אמות‬ ‫שלכך נתכוונו מתחילה שלא לקבוע מקום לאכילתם במקום שברכו בו‬ ‫אין לברך בשביל סיבה קטנה אלא דוקא בסיבה גדולה והכרח רב המכריחו על‬ ‫המוציא‪:‬‬ ‫כך‪ ,‬והנזהר גם תוך ד' אמות תבא עליו ברכה‪:‬‬ ‫במה דברים אמורים שמותר לעקור ממקומו הראשון כשגומר סעודתו‬ ‫[ח] הנצרך לנקביו בתוך סעודתו לא נחשב הפסק‪ ,‬ואין צריך לברך כשחוזר‬ ‫במקום השני‪ ,‬אבל אם הולך למקום הב' על דעת לחזור למקומו הראשון‬ ‫ואוכל‪ ,‬וגם ברכה של נטילת ידיים אין צריך לברך משום דיש פלוגתא בזה‬ ‫לגמור סעודתו אין זו עקירה אפילו לא הניח מקצת חברים‪ ,‬ומכל מקום אסור‬ ‫וסב"ל‪ ,‬ורק יהרהר ברכת על נטילת ידיים בלבו‪:‬‬ ‫לעשות כן שמא ישכח מלחזור למקומו לברך‪ ,‬ולא התירו לעשות רק שהולך‬ ‫[ט] הפסיק בסעודה להתפלל אף על גב דלא חשיב הפסק לענין ברכה‪ ,‬מכל‬ ‫לבית אחר ואוכל שם‪ ,‬שכיון שאוכל שם ‪,‬ודאי לא ישכח הברכה ולא שכיח‬ ‫שיקום וילך לדרכו בלא ברכה‪ ,‬ולכך אמרינן ודאי כשיקום אחר אכילה מבית‬ ‫מקום יטול ידיו בלא ברכה דנטילת ידיים‪ ,‬משום שיש פלוגתא בזה‬ ‫השני יחזור למקומו הראשון כדי לברך‪ ,‬ומכל מקום טוב שגם בכהאי גוונא‬ ‫[י] אם אכל פירות בגן אחד והלך לגן אחר צריך לחזור ולברך אפילו סמוכים‪,‬‬ ‫יזהר לכתחלה להניח אחד על השלחן במקום הראשון כאשר הולך משם‬ ‫ואפילו אם כשבירך היה דעתו על זה‪ ,‬והוא הדין בגן אחד אם לא היה דעתו‬ ‫למקום השני‪ ,‬ואפילו אם לא נזדמן לו אדם שיאכל עמו שם יניח אדם אחר‬ ‫מתחלה על הכל‪ ,‬צריך לברך על כל אילן ואילן הנמלך לאכול ממנו‪ ,‬ואפילו‬ ‫אף על פי שלא אכל עמו שם‪ :‬וכל זה כשהולך לדבר הרשות‪ ,‬או אפילו לדבר‬ ‫אכל במזרחה של תאנה ובא לאכול במערבה צריך לחזור ולברך אם לא היה‬ ‫מצוה שאינה עוברת‪ ,‬אבל לצורך מצוה עוברת מותר לכתחילה כגון מצות‬ ‫דעתו מתחלה לכך‪ ,‬ולאו דוקא מפירות הגן אלא כל שאוכל שם דברים שאינן‬ ‫לויה וכיוצא‪ ,‬או להתפלל בציבור‪ ,‬ואפילו לא הניח מקצת חברים על‬ ‫צריכין ברכה במקומן דינא הכי‪ :‬במה דברים אמורים כשהגן מוקף מחיצות‪,‬‬ ‫השולחן[ה"ע מותר לצאת גם לצורך מצווה שאינה עוברת]‬ ‫[ג] מיני מזונות ‪,‬יין ‪,‬פירות משבעת המינים שברכתן האחרונה היא מעין‬ ‫אבל אם אינו מוקף מחיצות אין דעתו מועלת לכל האילנות אלא הדבר תלוי‬ ‫שלש‪ ,‬דינם כפת לענין עקירת מקום שאסור לעקור ממקומו עד שיברך מעין‬ ‫ברואה את מקומו הראשון‪ ,‬שאם במקום השני רואה מקומו הראשון אינו‬ ‫שלוש‪ ,‬ולכן אם עמד ממקומו הראשון והלך לחצר אחרת אין עמידתו נחשבת‬ ‫מברך‪ ,‬ואם אינו רואה הן מחמת ריחוק הן מחמת איזה הפסק שיש ביניהם‬ ‫גמר סעודתו אף על פי שהסיח דעתו מלאכול‪ ,‬מפני שצריך לחזור למקומו‬ ‫הרי זה מברך‪ ,‬ואם אינו רואה כל מקומו אלא מקצתו מועיל‪ ,‬אם רואהו‬ ‫לברך ברכה אחרונה ולכן כשחוזר ואוכל ושותה אפילו במקום אחר על דעת‬ ‫כשהוא עומד ואינו רואהו כשהוא יושב יש לעיין מה הדין והיכא דעומד ואוכל‬ ‫סעודתו הראשונה הוא עושה לסיים סעודתו‪ ,‬וכל שכן אם חוזר למקומו‬ ‫לא קמבעיא לן‪ ,‬אך מבעיא לן כשהוא יושב ואוכל ואינו רואהו‪ ,‬אי אמרינן כיון‬ ‫הראשון ואוכל שאין צריך לברך ברכה ראשונה‪ ,‬אפילו לא הניח מקצת‬ ‫חברים‪:‬‬ ‫דאם יעמוד רואהו מהני‪ ,‬או שאולי לא מהני ואת"ל כיון דאם עמד היה רואהו‬ ‫[ד] אוכלין ומשקין שברכתם האחרונה היא בורא נפשות רבות‪ ,‬רשאי לברך‬ ‫מהני‪ ,‬הנה אם היה עומד בתוך גומא ואינו רואהו‪ ,‬ספיקות אלו נסתפקא‬ ‫שלא במקום אכילה‪ ,‬לפיכך עמידתו ממקומו לילך זהו גמר סעודתו‪ ,‬וכשאוכל‬ ‫הגמרא לגבי רואה את ירושלים נשארה בספק והוא הדין כאן ולכן לא יברך‪,‬‬ ‫במקום השני צריך לברך ברכה ראשונה‪ ,‬ואף על גב דלא בירך ברכה אחרונה‬ ‫כיצד יעשה מביא אדם אחר שיברך ויכוין לפטרו ואז יאכל‪.‬ספיקות אלו כולם‬ ‫על אכילה דמקום הראשון‪ ,‬ואפילו היה בדעתו במקום הראשון ללכת למקום‬ ‫שייכים בדין המגילה בסי' תרצ"ח גבי כרכים המוקפים חומה דכפרים הנראין‬ ‫השני ולאכול שם עם כל זה מאחר ששינה מקומו מבית זה לבית אחר צריך‬ ‫עמהם קורין כמותם ועיין בבא"ח‬ ‫לברך על מה שאוכל בבית השני‪ ,‬וכן אם אחר שהלך לבית השני חזר למקומו‬ ‫[יא] גמר סעודתו ונטל ידיו מים אחרונים‪ ,‬וכן הוא הדין אם אמר הב לן‬ ‫הראשון ואכל צריך לברך על מה שאוכל‪ :‬ודווקא מבית לבית‪ ,‬אבל מחדר‬ ‫לחדר בבית אחד ודעתו מעיקרא לאכול בחדר הב' אין צריך לחזור ולברך‪,‬‬ ‫ונבריך אף על פי שלא נטל ידיו עדיין‪ ,‬אינו יכול לאכול ולשתות עד שיברך‬ ‫ואם לא היה בדעתו מעיקרא לאכול בחדר הב' צריך לחזור ולברך ואפילו לא‬ ‫ברכת המזון משום ספק ברכות‪ ,‬אם לא נטל ידיו ולא אמר הב לן ונבריך אלא‬ ‫היה דעתו לאכול מעיקרא בחדר השני אם רואה מקום הראשון אינו חוזר‬ ‫רק גמר בלבו שלא לאכול‪ ,‬או שסילק את השלחן או שאמר תנו וניטול ידינו‬ ‫ומברך‪ ,‬וכל שכן בחדר אחד מפינה לפינה דאינו חוזר ומברך אפילו לא היה‬ ‫ולא אמר ונבריך‪ ,‬אז לכולי עלמא מותר לאכול דברים הצריכים ברכה לפניהם‬ ‫דעתו מעיקרא על זאת‪ ,‬שיש תרתי לטיבותא שהם חדר אחד וגם רואה את‬ ‫כגון להביא פירות או משקין שלא בירך עדיין עליהם בתוך הסעודה ולברך‬ ‫מקומו הראשון‪ ,‬מיהו יש חולקים בזה וסבירא ליהו דחשיב שינוי אפילו‬ ‫עליהם‪ ,‬אבל דברים שבירך כבר עליהם בתוך הסעודה לא יאכל משום סב"ל ‪,‬‬ ‫מפינה לפינה אם לא היה דעתו לכך וכל שכן אם אין רואה מקום הראשון‪,‬‬ ‫וכל זה כשגמר בדעתו שלא לאכול‪ ,‬אבל אם אמר הב לן ונבריך והיה בדעתו‬ ‫לכן לכתחילה יזהר שלא לשנות כלל‪ ,‬וזה שכיח צריך שימת לב [ה"ע אפילו‬ ‫לא היה דעתו מעיקרא מחדר לחדר ולא רואה את מקומו הראשון לא יברך‬ ‫להיות אוכל עד שיביאו לו מים ליטול ידיו הרי זה מותר לאכול לכולי עלמא‬ ‫משום סב"ל ואם נכנס לשירותים יברך‪ .‬מי שאכל פחות משיעור כזית‪ ,‬ויצא‬ ‫ולא יברך‪ ,‬ומי שסומך על שלחן אחרים אפילו אמר הב לן ונבריך לא הוי הסח‬ ‫לחוץ וחזר‪ ,‬והשלים אכילתו לכזית‪ ,‬הכל מצטרף לחיוב ברכה אחרונה‪ ,‬ובלבד‬ ‫הדעת אם לא רצה בעל הבית‪ ,‬דמסתמא דעתו תלוי ברצון בעל הבית‪ ,‬מיהו אם‬ ‫שלא שהה יותר משיעור אכילת פרס מתחלת אכילתו עד סוף אכילתו‪:] .‬‬ ‫בעת שאמר כן הסיח דעתו בבירור שגמר בדעתו שאפילו בעל הבית לא ירצה‬ ‫[ה] כל שמברכין עליו ברכת מעין שלש דינם כפת‪ ,‬היינו דוקא כשאוכל כזית‬ ‫בכך ויבקש ממנו לאכול ולשתות עוד הוא יעשה לו התנצלות ולא יאכל וישתה‪,‬‬ ‫שנתחייב בברכה אחרונה אבל אם לא אכל כזית דינם הוי כדברים שברכה‬ ‫הרי זה חשיב הסח הדעת‪ ,‬ואם אמר בעל הבית הב לן ונבריך ושתקו והסכימו‬ ‫אחרונה שלהם בורא נפשות דאין טעונים ברכה אחרונה במקומן‪ .‬אפילו אוכל‬ ‫מהם כזית אם מתחלה לא כיון לקבוע מקום לאכילתו אלא אוחזם בידו את‬ ‫כולם לדבריו חשיב הסח הדעת לכולם‪ ,‬אבל אם אחד מהם לא הסכים לדבריו‬ ‫המיני מזונות או שאר פירות ואוכל והולך בדרך הילוכם ‪,‬בתוך הבית מחדר‬ ‫והיה בדעתו לאכול עוד לא חשיב הסח הדעת לזה האדם ויוכל לאכול‬ ‫לחדר אין בזה דין שינוי מקום והרי זה מברך ברכה אחרונה במקום סיום‬ ‫ולשתות‪[ :‬יב] אם מנהג המדינה כשיש חבורה אוכלים ושותים ובא אחד‬ ‫אכילתו‪ ,‬שגם בפת נוהגים הולכי דרכים לאכול בדרך הלוכם ומברכים‬ ‫מבחוץ ונכנס אצלם שמושיטין לו כל אחד כוס‪ ,‬לא יברך אלא על כוס ראשון‬ ‫במקום סיום אכילתם ‪[,‬ה"ע אכל פת או מיני מזונות או פירות שבעת‬ ‫דמסתמא כשבירך דעתו על כל מה שיתנו לו‪ ,‬ומיהו טוב לכוין בפירוש מתחלה‬ ‫המינים ובאמצע אכילתו יצא חוץ לביתו וחזר למקומו הראשון וממשיך‬ ‫כשיברך לפטור כל כוסות שיתנו לו אחר כך‬ ‫באכילתו אין צריך לחזור ולברך ומכל מקום אם חוזר ומברך יש לו על מי‬ ‫לסמוך ]‬ ‫ּומחַ זֵ ק לְׁדָ בָ ר ֶׁאחָ ד‪ :‬לִ ְׁהיֹות ְׁשקּועִ ים בְׁ ִלּמּוד‪ ,‬וְׁ ִל ְׁשאֹּף לָדַ עַ ת ּולְׁהָ ִבין עֹוד וָעֹוד בְׁ ִלי‬ ‫יחֹותיו ִל ְׁבנֵי הישיבות היה ְׁמעֹודֵ ד ְׁ‬ ‫ָ‬ ‫אמרי חז"ל‪ָ : :‬ת ִמיד ָמ ָרן הרב עובדיה זיע"א בְׁ ִש‬ ‫אֹותם כִ י הּוא זֶׁה‪ ,‬שֶׁ ַרק ָכְך יַצְׁ לִיחּו וְׁ יִ ְׁראּו ְׁב ָרכָה בְׁ לִּמּודָ ם‪*** .‬פעם אמר למאן דהו שהעולם‬ ‫סֹוף‪ .‬וְׁ כָל מַ עְׁ ָינֵיהֶׁ ם יִ ְׁהיֶׁה ַאְך וְׁ ַרק ְׁבלִּמּוד‪ ,‬וְׁ שּום דָ בָ ר וְׁ עִ נְׁ יָן ל ֹּא יְׁעַ ְׁניֵן ָ‬ ‫חושבים שיש לי זיכרון טוב ולכן אני זוכר את כל הלימודים שלי ‪ ,‬אך האמת היא שזה בזכות שכשאני לומד דבר אני מברר אותו עד הסוף וכך אני חוזר עליו וזוכר‬ ‫אותו‪*** .‬הרב קובי לוי‪ :‬זכיתי כ מנהל תלמוד תורה לשמוע מקרוב את מסריו של מרן הרב עובדיה זצוק"ל שזעק מנהמת ליבו בעיניים דומעות למנהלי המוסדות‪:‬‬ ‫"בשביל להרחיק ילד מתלמוד תורה‪ ,‬צריך להושיב סנהדרין‪ .‬אנא אל תפגעו בילד!!!"‪*** .‬שמירת העיניים פותחת את כל השערים הרב עובדיה הרב כדורי הבבא‬ ‫אלעזר שלושתם אמרו שזכו למה שזכו בזכות מסירות גדולה בשמירת העיניים *** רבי משה לייב מסאסוב היה רגיל לומר‪" :‬אם יכבוש אדם את כעסו פעם אחת‬ ‫הרי טוב ומועיל לנשמתו ולכפרת עוונותיו יותר מאלף תעניות‪ ,‬ואם ישמע אדם חרפתו וישתוק הרי טוב מאלף עינויים"‪***.‬‬ ‫כתב באיגרת הגר''א ''ות כבד את השבת מאוד‪ ,‬ואל תצמצם בהוצאותיה כלל‪ ,‬כי הכל קצוב מראש השנה ועד ראש השנה חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים‪' .‬הרב‬ ‫פינקוס היה שולח את ילדיו ואומר להם תקנו מה שאתם רוצים לשבת לא אני משלם יש צ'יק פתוח מקב"ה‬ ‫נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה‬ ‫שואל ומשיב ‪ /‬הרב יהורם חדד שליט"א‬ ‫שאלה ‪:‬אם קיבל שבת ביחיד האם יכול להתפלל מנחה לאחר קבלת שבת תשובה ‪ :‬בשו"ת יביע אומר [ח"ב א"ח סימן ט"ז אות י"א וכן פסק בילקוט יוסף שבת ב' ]‬ ‫שיכול התפלל כמו שמצאנו שאם קיבל עליו שבת ביחיד יכול לעשות את השבותים המותרים בבין השמשות אם כן הוא הדין שיכול להתפלל מנחה כיוון שקבלת שבת‬ ‫ביחיד קילא משאין כן אם קבל שבת בציבור שאינו יכול לעשות את השבותים בין השמשות והוא הדין להתפלל אבל דעת מנוחת אהבה חלק א דף קז' שאסור‬ ‫להתפלל אם קיבל שבת כיון דהוי תרתי דסתרי מצד אחד קיבל שבת ומצד שני מתפלל מנחה ושאני מהשבותים המותרים בין השמשות המותרים ביחיד לתפילת‬ ‫מנחה שכשקיבל שבת ביחיד מותר בשבותים בין השמשות כיון שכל השבותים הם מדרבנן ולא גזרו על מי שקיבל ביחיד כמו כל אדם שלא קיבל שבת כיצד התירו‬ ‫בעזה"י‬ ‫הדעות בבין השמשות הוא ספק שבת אלא הסיבה היא שלא גזרו והוא הדין בקיבל ביחיד שלא גזרו עליו וכן דעת המשנה ברורה להחמיר‬ ‫לו בין השמשות הרי לכל‬ ‫שכתב בסימן רס"ג ס"ק מ"ג שאם הדליקה נרות [דהוי קבלת שבת ביחיד] תתפלל ערבית שתיים דעת המנחת יצחק שיכול להתפלל מנחה כיון שרק לכתחילה אסור‬ ‫להתפלל מנחה אם קיבל שבת ולא התפלל מנחה יכול להתפלל מנחה וראיתו שהרי בזמן אונס יכול להתפלל ערבית של מוצאי שבת מפלג המנחה של יציאת השבת‬ ‫שבת וגם אומר הבדלה בתפילה ולא הוי סתירה ק"ו בערב שבת שרק מתפלל ולא מזכיר שום ענין שנוגד את השבת והסביר שם ואף שהמגן אברהם אסר המנ"י‬ ‫מסביר בדעת המ"א שהוא רק לכתחילה סיכום ‪:‬לדעת הרב עובדיה ומנחת יצחק יכול להתפלל לדעת משנה ברורה ומנוחת אהבה אסור‬ ‫דאג לסלק את הארנק ולהחביאו בבית אדונו באחת אדונו ר'‬ ‫הירש‪.‬בוקר למחרת‪ ,‬נדהמו יהודי פרשבורג לראות פלוגה גדולה‬ ‫להתפלל גם שהסיכוי קטן לבטל הגזרה‬ ‫‪.‬‬ ‫של שוטרים פולשים אל רחובות היהודים‪ ,‬הם באו לכתובת‬ ‫הקב"ה אמר לנח מדוע לא התפללת על הדור שינצל‬ ‫מדוייקת והתפרסו על פני כל הבית‪ ,‬הם הפכו כל פינה וכל חריץ‪,‬‬ ‫כתבו בזוהר הקדוש [מתורגם] ‪:‬מַ ה הֵ ִשיב ַה ָקדֹוש בָ רּוְך הּוא‬ ‫ואכן לא עבר זמן רב ומאחת הפינות שבמרתף נשמע קול צהלה‬ ‫ְׁלנֹּחַ כְׁ שֶׁ יָצָ א מֵ ַה ֵתבָ ה וְׁ ָר ָאה ֶׁאת הָ עֹו ָלם חָ ֵרב‪ ,‬וְׁ ִה ְׁת ִחיל לִבְׁ כֹות‬ ‫"מצאנו!!!"מפקד פלוגת השוטרים לא היסס לרגע‪ ,‬ובו במקום‬ ‫את ַרחּום‪ ,‬הָ יָה ְׁלְך ל ְַׁרחֵ ם עַ ל‬ ‫ְׁל ָפנָיו וְׁ ָאמַ ר‪ִ :‬רבֹונֹו שֶׁ ל עֹו ָלם‪ ,‬נ ְִׁק ֵר ָ‬ ‫אסר את ר' הירש המבועת בשלשלאות של ברזל על ידיו ועל‬ ‫שֹוטה‪,‬‬‫ֶׁ‬ ‫יֹותיְך וְׁ כּו'? הֱ ִשיבֹו ַה ָקדֹוש בָ רּוְך הּוא וְׁ ָאמַ ר‪ :‬רֹועֶׁ ה‬ ‫בְׁ ִר ֶׁ‬ ‫רגליו‪.‬חיוור עד עילפון היה ר' הירש‪ ,‬שבקושי הבין מה שאירע‪ ,‬ומה‬ ‫אֹומר ֶׁאת זֶׁה? לָ ּמָ ה ל ֹּא ָאמַ ְׁר ָת בְׁ שָ עָ ה שֶׁ ָאמַ ְׁר ִתי לְְׁך כִ י‬ ‫ֵ‬ ‫עַ כְׁ שָ ו ַא ָתה‬ ‫מחפשים השוטרים בביתו‪ .‬הוא הושלך אל תא מעצר שהיה מצחין‬ ‫יתי צַ ִדיק ְׁל ָפנַי וְׁ גֹו'‪ ,‬וְׁ ַאחַ ר ִה ְׁננִי מֵ בִ יא ֶׁאת הַ ּמַ בּול ַמ ִים‪,‬‬ ‫א ְֹּׁתְך ָר ִא ִ‬ ‫ומחניק‪ .‬המושל לא ידע נפשו משמחה‪ .‬כספו הושב לו‪ ,‬וגם קצת‬ ‫מכבודו‪ ,‬אך הוא עדיין חש כי כבודו לא יהיה שלם אם לא ימוצה‬ ‫וְׁ ַאחַ ר כְָך עֲשֵ ה ְׁלְך תיבת עֲצֵ י ֹּגפֶׁר? כָל זֶׁה ִה ְׁתעַ כַ בְׁ ִתי וְׁ ָאמַ ְׁר ִתי ְׁלְך‬ ‫הדין עם הגנב‪ .‬לא הועילו לר' הירש כל תחנוניו והסבריו כי חף‬ ‫כְׁ דֵ י שֶׁ ְׁתבַ ֵקש ַרחֲ ִמים עַ ל הָ עֹו ָלם‪ּ ,‬ומֵ ָאז שֶׁ שָ מַ עְׁ ָת שֶׁ ִתנָצֵ ל בתיבה‪,‬‬ ‫הוא מפשע‪ ,‬וכי אינו זקוק כלל לארנקו של המושל‪ ,‬את איש זה לא‬ ‫ית תיבה‬ ‫ל ֹּא נִ כְׁ נַס בְׁ לִבְׁ ְך ְׁלבַ ֵקש ַרחֲ ִמים עַ ל יִשּוב הָ עֹו ָלם‪ ,‬וְׁ עָ ִש ָ‬ ‫עניין כי הוא מנכבדי הקהילה ונקי כפיים‪ ,‬כשיושרו הולך לפניו‪,‬‬ ‫וניצלת ‪ ,‬וְׁ כָעֵ ת‪ַ ,‬אחַ ר שֶׁ נֶׁאֱ בַ ד הָ עֹו ָלם‪ ,‬פ ַָת ְׁח ָת פִ יְך לֹומַ ר ְׁלפָ נַי‬ ‫ָ‬ ‫כבודו של המושל חשוב היה מחייו של יהודי‪.‬גם השופטים‬ ‫בַ ָקשֹות וְׁ ַתחֲ נּונִים!? כֵיוָ ן שֶׁ ָר ָאה נ ַֹּח כְָך‪ִ ,‬ה ְׁק ִריב ָק ְׁרבָ נֹות וְׁ עֹולֹות‪,‬‬ ‫בפרשבורג הבינו לאן נושבת רוח המושל‪ ,‬ונחפזו לחרוץ את דינו של‬ ‫ּומכֹּל הָ עֹוף‬ ‫שֶׁ כָתּוב (בראשית ח) ַויִ ַקח ִמכֹּל הַ בְׁ הֵ מָ ה הַ ְׁטה ָֹּרה ִ‬ ‫הגנב והפושע למוות בתליה ברחובה של עיר‪" .‬והעיר פרשבורג‬ ‫הַ טָ הֹור וְׁ גֹומֵ ר‪( .‬נח דף סז‪ ):‬כתוב בזוהר ויקרא דף טו‪ :‬שמי המבול‬ ‫נבוכה‪ "...‬כשהגיעה השמועה לרב העיר בעל ה"כתב סופר" זיע"א‬ ‫נקראים מי נח כיון שלא התפלל על דורו [אמנם בספר צידה לדרך‬ ‫התחלחל הוא למאד‪ ,‬הוא נכנס מיד לעובי הקורה כדי להציל את‬ ‫בראשית ה אות לב דייק מרש"י שנח לא התפלל כיון שלא היה נענה כיון‬ ‫ר' הירש מחבל התליה‪ ,‬ואת משפחתו מהגורל האומלל המצפה לה‪,‬‬ ‫שהם רק שמונה צדיקים ע"ש והביא את הזוהר שלא סובר כך ] מכאן‬ ‫הרב הפעיל את מלוא קשריו‪ ,‬גייס עסקנים ושתדלנים‪ ,‬ואף‬ ‫רואים שרב העיר או אחראי על הציבור צריך להתפלל על‬ ‫מעטפות עם שלמונים נשלחו לכתובות שבעבר פעלו את פעולתם‪.‬‬ ‫הציבור ונתבע על כך וכך נהג הרב חיים פלאג'י להתפלל על‬ ‫הפעם נראה כי ננעלו כל הדלתות‪ ,‬כי גם המושל הפעיל את כל‬ ‫עירו בהיותו רב העיר ]‬ ‫קשריו במה שהיה נראה בעיניו כמעבק על כבודו האבוד‪.‬הקרב בין‬ ‫החת"ס בא בחלום לבנו ‪-‬לתתפלל להתפלל וכך יוושע ר' הירש‬ ‫ה"כתב סופר" לבין שר העיר היה צמוד‪ ,‬כשבסופו של דבר גברה‬ ‫שוטרים מבוהלים התפרסו על פני רחובותיה של פרשבורג‪ .‬תושבי‬ ‫ידו של שר העיר וגזר הדין נחתם לביצוע‪.‬שבור ורצוץ שב הרב‬ ‫העיר השלווה לא הורגלו במחזות שכאלה‪ ,‬אך ברי היה לכולם כי‬ ‫לביתו בשעת לילה מאוחרת‪ ,‬המתח בפרשבורג הורגש בכל פינה‪.‬‬ ‫משהו נורא קרה‪ ,‬כעבור שעות ספורות התבהר ערפל הספק ועד‬ ‫למחרת עומד להתבצע גזר דין נורא‪ ,‬ליטול חייו של חף מפשע‪.‬‬ ‫מהרה הוברר לכולם הסיבה לפשיטה הבהולה‪ .‬ארנקו התפוח של‬ ‫הרב היה מותש בגופו וברוחו‪ ,‬כל כך הרבה פעל והפעיל‪ ,‬דיבר‪,‬‬ ‫מושל העיר נגנב ממנו‪ ,‬ויותר ממה שהיה נחוץ למושל סכום הכסף‬ ‫התחנן‪ ,‬שלח שלמונים‪ ,‬אך ללא הועיל‪ ,‬מחר תינטל נפשו של‬ ‫שבארנק‪ ,‬הרי כבודו נפגע‪ ,‬ועל כך לא היה שייך לוותר וזה לא‬ ‫הר' הירש‪ ,‬שבור ונדכה נשכב הרב על מיטתו ותרדמה נפלה‬ ‫יוחזר עד אשר יתפס האשם הפוגע ובו יעשו שפטים‪ ,‬רק אז ישוב‬ ‫עליו‪.‬ובחלומו רואה הוא את אביו מרן ה"חתם סופר" בא‬ ‫וירווח לשר‪.‬פטריק היה גוי רע מעללים‪ ,‬לא שחבריו היו טובים‬ ‫לקראתו ופניו זועפים‪" .‬היתכן?" זעק‪" ,‬יהודי חף מפשע צועד‬ ‫ממנו‪ ,‬אך הוא עלה על כולם‪ ,‬טיפוס מושחת‪ ,‬כשמוחו אינו חדל‬ ‫אל מותו ‪ ,‬משפחתו מובלת לקראת אסון‪ ,‬ואתה שוכב על‬ ‫לרגע מליזום מזימות רעות‪ ,‬ידו בכל‪ .‬את פרנסתו הרשמית מצא‬ ‫מיטתך‪ ,‬ואינך פועל כלום?" בכי נורא פרץ מליבו של הרב "מה‬ ‫פטריק בעבודתו בביתו של ר' הירש יהודי עשיר מנכבדי הקהילה‪,‬‬ ‫עוד ביכולתי לעשות ולא עשיתי?" התגונן הרב‪" ,‬היש עוד מה‬ ‫אשר נתן לו דירה לגור בה ומזון לאכול‪ .‬זה היה בנוסף למשכורתו‬ ‫לעשות? הן עשיתי הכל?!" "יש!!!" קרא ה"חתם סופר"‪" ,‬למה‬ ‫הקבועה‪ ,‬אך כטבעם של אנשים רעים היה פטריק מלא נרגנות‬ ‫אינך מתפלל? להתפלל! להתפלל! לא עת שכיבה עתה!"זינק‬ ‫ותלונות על אדונו‪ ,‬מעבר לזה היה כייס זריז ידיים‪ ,‬והרבה ארנקים‬ ‫הרב ממיטתו‪ ,‬מיהר להזעיק את המשמשים והעסקנים ואמר‬ ‫וכספים עשו דרכם ב"קניין משיכה" אל כיסו הרחב של פטריק‪.‬גם‬ ‫להם‪" ,‬לכו לכנוס את כל היהודים אנשים נשים וטף איש בל‬ ‫עתה כשנקרתה לפניו לזכות בארנקו המנופח של מושל העיר‪ ,‬לא‬ ‫היה מאושר ממנו‪.‬היה זה יום רגיל‪ ,‬רגוע‪ ,‬שליו ושטוף שמש‪ ,‬שר‬ ‫יעדר!" ויחושו כולם אל בית הכנסת הגדול‪.‬איש לא היה מסוגל‬ ‫העיר המושל התהלך בעיר לצורך עסקיו‪ ,‬ובאקראי פגש בפטריק‬ ‫לעצום עין באותו הלילה‪ ,‬ותוך שעה קלה התמלא בית הכנסת‬ ‫אשר ראה את הארנק מבצבץ מתוך כיסו של המושל‪ ,‬עיניו ברקו‬ ‫הגדול באלפי איש‪ ,‬נשים וטף‪ .‬רחובות היהודים התעוררו‬ ‫וכולו נכנס למבצע הכייסות‪.‬‬ ‫לחיים‪ ,‬והלילה הפך ליום‪.‬ובבית הכנסת רעש והמולה‪ ,‬אך ברגע‬ ‫לא חלפו דקות ארוכות‪ ,‬והארנק היה מוטל בעמקי כיסו של‬ ‫שעלה הרב מעוטף בטלית שררה דממה‪ .‬בקול בוכים זעק הרב‬ ‫פטריק‪ ,‬בעוד שומרי ראשו ממשיכים לצעוד בעקבותיו‪ ,‬זקופים‪,‬‬ ‫"ניסינו הכל‪ ,‬עשינו הכל‪ ,‬השערים כולם נסגרו בעדינו‪ ,‬אך אצל‬ ‫גאים‪ ,‬ועיניהם סוקרות בקפדנות את הכבוד הרב שנוחל אדונם‬ ‫הקדוש ברוך הוא שום דבר לא סגור ושערי דמעות לא‬ ‫בכל מקום אליו יגיע‪.‬פטריק היה אומן מבריק‪ ,‬יכולותיו היו‬ ‫ננעלו"‪.‬קולות הבכיה והזעקות שנשמעו באותם שעות קטנות‬ ‫מדהימות‪ ,‬לאחר ששלף בזריזות מקסימה את הארנק והשליכו‬ ‫של הלילה הדהדו למרחקים ובקעו חלונות שמים‪.‬השחר עלה‪.‬ר'‬ ‫לכיסו מבלי שאף אחד יבחין בזה‪ ,‬המשיך להראות נוכחות‪ ,‬ולא‬ ‫הירש עמד כל הלילה ושפך ליבו בתפילות ובווידויים‪ .‬בבית‬ ‫ברח מהר מהמקום‪ ,‬דבר שעלול היה להחשידו בבחינת "על ראש‬ ‫המשפט שבו השופטים לסידורים אחרונים לפני ביצוע גזר‬ ‫הגנב בוער הכובע"‪ ,‬אך כשהגיע המושל לסימטה שיצאה מהרחוב‬ ‫הדין‪ .‬באותה שעה הסתובב לו פטריק צוהל ושמח‪ ,‬את אדונו‬ ‫הראשי ולשם פנה‪ ,‬המשיך פטריק ללכת ברחובה הראשי עד‬ ‫שלח לחבל התליה‪ ,‬והוא ימשיך לחיות חיים מאושרים‪...‬אלא‬ ‫שנעלם כליל מהאיזור‪.‬כשנתגלתה הגניבה‪ ,‬רתח המושל והשתולל‬ ‫שאז ניגשה אליו קבוצת שוטרים וביקשו ממנו להתלוות‬ ‫מזעם‪ ,‬היה בזה הרבה בושה ופגיעה בכבודו האישי‪ ,‬מי היה מאמין‬ ‫אליהם אל בית המשפט‪ .‬ברגע האחרון החליטו השופטים‬ ‫שאותו יצליחו לכייס ברחובה של עיר‪ ,‬לאור יום‪ ,‬כאחרון‬ ‫לחקור גם את משרתו של היהודי‪...‬פטריק לא היה ערוך לכך‪,‬‬ ‫השולמיאלים‪...‬פטריק נהנה לראות את המהומה שנוצרה ממעשי‬ ‫ומיד התבלבל ועל אתר הודה בגניבת הארנק ובהטמנתו בבית‬ ‫ידיו‪ ,‬ואף השתעשע בעובדה שהוא יושב לו בטח ומחזיק בארנק‬ ‫אדונו היהודי‪ .‬קול שקשוק מפתחות נשמע בתא הכלא‪ ,‬ליבו של‬ ‫המבוקש מתחת אפם של השוטרים‪ ,‬אך ככל שחלפו הימים‪,‬‬ ‫ר' הירש החסיר פעימה‪ ..‬זהו! הגיע הרגע הנורא‪ ,‬ר' הירש שלם‬ ‫התגברו החיפושים והפכו לפולשניים‪ ,‬המושל היה נחוש בדעתו לא‬ ‫להמעיט בחיפושים אלא אף להגבירם‪.‬פתאום החל פטריק לחשוש‬ ‫ברוחו ואיתן באמונתו לקבל גזירת עליון באהבה‪ .‬הוא לא הבין‬ ‫לחייו‪ ,‬לפתע הבין שמהר מאד עלולים להגיע אליו ובחיפוש קל‬ ‫למה הסוהר מחייך אליו? ולמה הוא אומר לו שעליו לחפש‬ ‫ימצאו את הארנק בביתו והוא עלול למצוא עצמו עולה לגרדום‪.‬‬ ‫משרת חדש במקום זה שמובל הרגע הזה במקומו אל חבל‬ ‫שיקול עמוק נוסף הביא אותו למחשבה כי היתה זו טעות לכייס‬ ‫התליה?‪ ...‬יפה אמרו חז"ל "אפילו חרב חדה מונחת‪ ...‬ולעולם‬ ‫את המושל והוא הבין עתה כי עליו להיפטר מהארנק ויפה שעה‬ ‫אל יתייאש‪ !"...‬ור' הירש חזר לביתו שמח וטוב לב הכל בזכות‬ ‫אחת קודם‪.‬אך אצל נוכל כמו אצל נוכל‪ ,‬הרשעות היא חלק‬ ‫כח התפילה של הכלל‬ ‫ממהותו‪ ,‬לא הספיק לו להסיר מעליו את הרב המתהפכת‪ ,‬אלא‬ ‫סיפר פעם מרן רבנו עובדיה יוסף זצ”ל בשיעור בבית כנפת “מוסיוף” בירושלים‪ ,‬התנדב אחד השומעים להכין למרן כוס תה‪ .‬לצורך כך‪ ,‬קטף עלי נענע מהגינה‪ ,‬ומבלי לבדקם‬ ‫מתולעים שם בכוס התה שהגיש למרן‪ .‬נתקיים במרן “רגלי חסידיו ישמור”‪ ,‬ולפני שלגם מהכוס‪ ,‬הגיח לפתע זבוב‪ ,‬וצלל ישירות לתוך הכוס‪ .‬מרן כדרכו הגיב בבדיחותא‪“ :‬מה‪ ,‬לא‬ ‫מצא מקום אחר לטבול‪ ,‬רק בכוס תה שלי?…”‪ ,‬ולא שתה מהכוס‪.‬וכך הקב"ה שמר את הרב מאיסור ‪.‬‬ ‫מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם‪ :‬חדד אשר‪ ,‬דוד ושרה חניה‪ ,‬צבן יגאל וציפורה‪ ,‬יצחק‬ ‫העלון מוקדש להצלחת להצלחת משפחת‬ ‫ויוכבד ת חדד‪ ,‬גד חדד‪ ,‬ישראל וקרין חניה‪ ,‬ציפורה חדד ומשפחתה‪ ,‬חי ואביבה חדד‪ ,‬משה טרבלסי ורעיתו ‪ ,‬זבולון וברברה חדד‪ ,‬משה חיים בן אביבה‪ ,‬עמי ושושנה כהן‪ ,‬אליהו ורות נחמה חדד‪ ,‬רפי ואביבה זגדון‪,‬‬ ‫יסכה ויעקב שמסיאן‪ ,‬שמואל ונורית חדד‪ ,‬כהן שמעון ומרים‪ ,‬מיכאל ואליס חדד‪ ,‬עמוס רזיאל ואוריה חדד‪ ,‬יצחק וכוכבה חדד‪ ,‬כהן יואל ורעייתו‪ ,‬כהן עוזיאל ורעייתו‪ ,‬יהונתן ושילת חדד‪ ,‬הדס ודניאל פראנג'י‪,‬‬ ‫יהורם בן טיטה חדד וב"ב‪ :‬שה' יתברך‬ ‫יוסף ומינה חדד‪ ,‬הרב אסף נתן ורעיתו‪ ,‬בת שבע חדד וכל משפחתה‪ ,‬אברהם וסיגלית מסס‪ ,‬ר' יעקב צבאן‪ ,‬דוד ואילנה ביתן‪ ,‬ר' יעקב אזוביב‪ ,‬כהן רחמים וסוזי‪ ,‬בר רבקה ובן‪ ,‬מזושן יונתן‪ ,‬לרפואה שלמה‪ :‬שרה‬ ‫יצלחם במאד מאד ויתקיים בהם‬ ‫בת טיטה‪ ,‬יוסף בן טיטה ‪ ,‬לזיווג הגון‪ :‬מוריה רחל בת בת שבע‪ ,,‬רבקה בת רות‪ ,‬עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה‪ .‬זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס‪[ .‬כולל יום‪ ,‬כולל ליל‬ ‫הפסוקים והסירותי מחלה מקרבך ‪,‬אני ה'‬ ‫שישי‪ ,‬כולל ערב ‪,‬כוללי בין הזמנים ועוד] ולעלון השבועי‪.‬ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא‪-‬ל מעליהם כל גזירות קשות‬ ‫ורעות ויגזור עליהם הא‪-‬ל גזירות טובות וברכות מרובות‪ ,‬וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה‪ ,‬לחיים טובים ומוצלחים‪ ,‬ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים ומאושרים‬ ‫רופאיך והסיר ה' ממך כל חולי ‪,‬וכל אשר‬ ‫אכי"ר‪ .‬לע"נ‪ :‬יורם בן זילו‪ ,‬רחל בת מזלה‪ ,‬אליהו בין מבירכה‪ ,‬לקבלת העלון במייל‪ 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :‬כל הזכיות שמורות ‪ ,‬לצורך זיכוי הרבים הכל מותר‬ ‫יעשה יצליח ‪,‬ימלא ה' כל משאלויתך‬