gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור הדעת · Ohr Hadaas — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: אור הדעת · Ohr Hadaas

שבוע: נח (2026-10-12)

אור הדעת · Ohr Hadaas — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫א‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫פרשת נח‬ ‫ְׁשנֵ י סוּגֵ י ַצ ִּּד ִּיקים‬ ‫נְׁ ִּש ַיאת ֵחן‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫אוﬧ‬ ‫ב‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫יקים ‪3 ..................................................................................‬‬ ‫ְׁשנֵ י סּוגֵ י ַצ ִּד ִּ‬ ‫ּתֹורה ‪3 .....................................................................................‬‬ ‫ֵעדּות ַה ָ‬ ‫ֶע ֶרְך ַהּדֹור‪3 .........................................................................................‬‬ ‫ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינּו ‪4 ....................................................................................‬‬ ‫ִח ָסרֹון ַה ַמ ֲעלֶ ה‪4 ....................................................................................‬‬ ‫טֹובה גְ דֹולָ ה ‪4 ......................................................................................‬‬ ‫ָ‬ ‫לַ ֲעצֹר ּולְ ִה ְתּבֹונֵ ן ‪5 .................................................................................‬‬ ‫ִה ְתּבֹונָ ן וְ ֶה ֱע ִמיק‪5 ..................................................................................‬‬ ‫ּומ ֲח ַצ ְב ָּתם ‪6 ................................................................................‬‬ ‫ָש ְר ָשם ַ‬ ‫טֹוב לַ ָש ַמיִ ם‪6 .......................................................................................‬‬ ‫ִמ ָּדה כְ נֶ גֶ ד ִמ ָּדה ‪6 ..................................................................................‬‬ ‫נִ ִסים וְ נִ ְפלָ אֹות ‪7 ...................................................................................‬‬ ‫יקי ֱא ֶמת‪8 .......................................................................................‬‬ ‫ַצ ִּד ֵ‬ ‫ישי ‪8 .....................................................................................‬‬ ‫ַּת ְפ ִקיד ִא ִ‬ ‫ַחכְ ַמת ַה ַק ָּבלָ ה‪9 ....................................................................................‬‬ ‫ָאסּור לַ ֲעצֹר ‪10 .....................................................................................‬‬ ‫ָהעֹולָ ה ִמכָ ל זֶ ה ‪11 ..................................................................................‬‬ ‫יאת ֵחן‪12 ..........................................................................................‬‬ ‫נְׁ ִּש ַ‬ ‫ְסגּולָ ה נִ ְפלָ ָאה ‪12 ...................................................................................‬‬ ‫ִמ ְצוֹות ֶש ַמ ִצילֹות ִמ ֻּפ ְר ָענּות ‪12 ...................................................................‬‬ ‫ָמ ָצא ֵחן‪12 ...........................................................................................‬‬ ‫ָהעֹולָ ה ִמכָ ל זֶ ה ‪12 ..................................................................................‬‬ ‫ג‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ְׁשנֵ י סוּגֵ י ַצדִּּ ִּיקים‬ ‫אוﬧ‬ ‫ְׁשני סּוגי ַצ ִּד ִּיקים‬ ‫גדול תלמידיו של רבינו האריז"ל‪ ,‬רבינו המהרח"ו זיע"א מספר דבר נורא‪,‬‬ ‫ששאל את האריז"ל‪ ,‬מה החשיבות של מצוה ומעשה טוב בימינו לעומת‬ ‫גדולי הצדיקים התנאים ואמוראים מהדורות הקודמים‪ ,‬וכה כותב בשער‬ ‫הגלגולים (הקדמה ל"ח)‪' :‬פעם אחת שאלתי למורי ז"ל‪ ,‬איך היה אומר לי‬ ‫שנפשי היתה כל כך מעולה כנזכר לעיל‪ ,‬והרי הקטן שבדורות הראשונים‪,‬‬ ‫היה צדיק וחסיד‪ ,‬שאין אני מגיע לעקבו‪" :‬ואמר לי‪ ,‬דע לך‪ ,‬כי אין גדולת‬ ‫הנפש תלויה כפי מעשה האדם‪ ,‬רק כפי הזמן והדור ההוא‪ ,‬כי מעשה קטן‬ ‫מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים כי בדורות‬ ‫אלו הקליפה גוברת מאד מאד לאין קץ‪ ,‬מש"כ בדורות ראשונים"‬ ‫ואמוראים‬ ‫התנאים‬ ‫גדולי הצדיקים‬ ‫ֵעדּות ַהּתֹורה‬ ‫מהדורות הקודמים‪.‬‬ ‫התורה מעידה (בראשית פרק ו'‪ ,‬ח')‪' :‬וְׁ נ ַֹח מצא‬ ‫וכה כותב בשער הגלגולים (הקדמה ל"ח)‪:‬‬ ‫ֵחן ְׁב ֵעינֵ י ַה ֵשם'‪ ,‬ובפרשתינו‬ ‫'פעם אחת שאלתי למורי ז"ל‪ ,‬איך‬ ‫ַהּתֹורה מעידה שוב‪ֵ :‬אלֶ ה ּתֹולְ דֹת 'נ ַֹח נ ַֹח‬ ‫היה אומר לי שנפשי היתה כל כך מעולה‬ ‫ִּאיש ַצ ִּדיק ּת ִּמים ָהיָ ה ְּבדֹר ָֹתיו ֶאת ָה ֱאל ִקים‬ ‫כנזכר לעיל‪ ,‬והרי הקטן שבדורות‬ ‫ִה ְת ַהלֶ ְך נ ַֹח'‪.‬‬ ‫הראשונים‪ ,‬היה צדיק וחסיד‪ ,‬שאין אני‬ ‫מגיע לעקבו‪.‬‬ ‫ישנו רש"י פלאי (בראשית פרק ו' פסוק ט')‪' :‬יש‬ ‫מרבותינו דורשים אותו לשבח כל‬ ‫"ואמר לי‪ ,‬דע לך‪ ,‬כי אין גדולת הנפש‬ ‫שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק‬ ‫תלויה כפי מעשה האדם‪ ,‬רק כפי‬ ‫יותר‪ ,‬ויש שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬לפי‬ ‫הזמן והדור ההוא‪ ,‬כי מעשה קטן מאד‬ ‫דורו היה צדיק‪ ,‬ואלו היה בדורו של‬ ‫בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות‬ ‫אברהם לא היה נחשב לכלום'‪.‬‬ ‫שבדורות אחרים כי בדורות אלו הקליפה‬ ‫גוברת מאד מאד לאין קץ‪ ,‬מש"כ בדורות‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬וכי יש עדות גדולה מזו‪,‬‬ ‫ראשונים"‪.‬‬ ‫התורה מעידה שנח היה‪ִ ' :‬איש'‪,‬‬ ‫' ַצ ִּדיק'‪ָּ ' ,‬ת ִמים'‪ ,‬בנוסף‪' :‬וְ נ ַֹח ָמ ָצא ֵחן‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬הרי מעלת האדם נחשב‬ ‫ְּב ֵעינֵ י ַה ֵשם'‪ ,‬תוארים נפלאים ונשגבים‬ ‫לפי דורו ולפי הניסיונות שנמצא‬ ‫שהתורה הק' מעידה עליו‪ ,‬כיצד 'יש‬ ‫בו‪ ,‬הרי נח חי בדור של אנשי גזל וחמס‪,‬‬ ‫שדורשין לגנאי'?‬ ‫אנשים רעים וחטאים להשם מאוד‪ ,‬והוא‬ ‫עומד בצדקו‪ ,‬נגד כל העולם‪ ,‬פשוטו‬ ‫ֶע ֶרְך ַהדֹור‬ ‫כמשמעו‪ ,‬ללא כל גיבוי‪ ,‬דבר עצום‬ ‫כשלעצמו‪ ,‬הרי הוא היה 'לבד' מול כל‬ ‫כפי שגדול תלמידיו של רבינו האריז"ל‪,‬‬ ‫העולם כולו‪ ,‬הרי (בראשית ו'‪ ,‬י"א) 'וַ ִּת ָש ֵחת‬ ‫רבינו המהרח"ו זיע"א מספר דבר‬ ‫ֹלהים וַ ִּת ָמלֵ א ָה ָא ֶרץ ָח ָמס'‬ ‫ָה ָא ֶרץ לִ ְפנֵ י ָה ֱא ִ‬ ‫נורא‪ ,‬ששאל את האריז"ל‪ ,‬מה החשיבות‬ ‫ונח עומד בצדקו‪ ,‬הרי דור דור ודורשיו?‬ ‫של מצוה ומעשה טוב בימינו לעומת‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ְׁשנֵ י סוּגֵ י ַצדִּּ ִּיקים‬ ‫אוﬧ‬ ‫ד‬ ‫פעם אחת התיישב שדכן אחד ובא אליו‬ ‫ַא ְׁברהם א ִּבינּו‬ ‫שיש לו בחור אחד בלי שום חסרון‪,‬‬ ‫רק הוא בריחוק מקום‪ ,‬ענה הגביר על זה‬ ‫בנוסף יש להבין‪ ,‬כיצד 'אברהם אבינו'‬ ‫לא אביט ונסע עמו‪ ,‬ובהגיע למחוז חפצו‪,‬‬ ‫עלה ונתעלה הרי היה באותו מצב‬ ‫ובהביטו להחתן נרתע לאחוריו‪ ,‬כי היה‬ ‫של 'נח'‪ ,‬ואף גרוע ממנו‪ ,‬הרי אביו היה‬ ‫סומא חיגר חרש ואלם ועוד‪ ,‬מה זאת צעק‬ ‫תרח עובד עבודה זרה‪ ,‬המלך היה נמרוד‬ ‫הגביר?!‬ ‫‪ -‬שהמריד נגד הקב"ה‪ ,‬נזרק לכבשן האש‪,‬‬ ‫כל העולם כולו נגדו‪ ,‬לכן נקרא 'עברי'‬ ‫ענה השדכן‪ ,‬הנה חפצת חתן בלי חסרון‬ ‫הוא בצד אחד וכולם בצד שני‪ ,‬נלחם נגד‬ ‫וזה הוא בלי חסרון‪ ,‬כי חסרון יש‬ ‫כל העולם כולו‪ ,‬והצליח‪ ,‬עשה מהפכה‬ ‫לומר רק אם יש בו מעלות ג"כ‪.‬‬ ‫עולמית‪ ,‬עם ישראל חי וקיים‪ ,‬לעומת נח‬ ‫שבקושי הציל את עצמו וילדיו?‬ ‫'חיסרון' מוכיח על המעלות הרבות‬ ‫והנשגבות‪ ,‬נח‪ ,‬מעלותיו‬ ‫שאלה נוספת‪ ,‬ישנם צדיקים נשגבים‬ ‫הגדולות והנשגבות משתקפות על‬ ‫גדולי הדור‪ ,‬אשר כוחם רב‬ ‫'הדורשים לגנאי' שזו רק היה חסרונו ותו‬ ‫בתורה ובהנהגה‪ ,‬לא רואים 'באתגליא'‬ ‫לא!‬ ‫ענין ניסים ונפלאות מעל לדרך הטבע‪,‬‬ ‫אולם יש צדיקים שרואים אצלהם את‬ ‫לימוד עצום‪ ,‬חיסרון זה מעלה!‬ ‫ענין 'ניסים ונפלאות'‪ ,‬מאי שנא?‬ ‫טֹובה גְׁ דֹולה‬ ‫הרי נח הוא 'הצדיק' הראשון‪ ,‬כפי‬ ‫שהתורה מעידה‪ ,‬ב"ה יש צדיק‬ ‫אומר הסבא קדישא משפאלי זצ"ל דבר‬ ‫ראשון בעולם‪ ,‬מדוע מיד להתחיל לדרוש‬ ‫נפלא (אות כ"ד) שאלו שדרשו לגנאי‬ ‫לגנאי‪ ,‬ואם יש בו חיסרון‪ ,‬הרי החכם מכל‬ ‫עשו בזה טובה גדולה לישראל‪ ,‬כי ראו‬ ‫האדם שלמה המלך ע"ה (קהלת פרק ז' פ"כ)‪:‬‬ ‫ברוח קדשם שכמעט כל הצדיקים אשר‬ ‫'כִ י ָא ָדם ֵאין ַצ ִּדיק ָּב ָא ֶרץ ֲא ֶשר יַ ֲע ֶשה־ּטֹוב‬ ‫יעמדו לישראל עד ביאת הגואל יהיה‬ ‫וְ ֹלא יֶ ֱח ָטא' הרי המציאות הוא שאין‬ ‫עליהם התנגדות‪ ,‬ומי לנו גדול ממשה‬ ‫שלמות באף נברא שבעולם‪ ,‬כפי שמעיד‬ ‫רבינו ע"ה שהיו שוטים שחשדוהו באשת‬ ‫שלמה המלך ע"ה‪ ,‬א"כ מדוע דורשים‬ ‫איש‪.‬‬ ‫אותו לגנאי?‬ ‫והנה הצדיק הראשון שנזכר בתורה היה‬ ‫ִּחסרֹון ַה ַמ ֲעלֶ ה‬ ‫נח‪ ,‬ולא היו דורשים כולם אותו‬ ‫לשבח‪ ,‬דא"כ היו למדין ממנו על כל‬ ‫למתק הדברים כיצד יתכן כלל אפשרות‬ ‫הצדיקים שיעמדו אחר כך‪ ,‬שבאם כולם‬ ‫'לדרוש לגנאי אם ניתן לדרוש‬ ‫יהיו דורשים אותו לשבח אז הוא צדיק‪,‬‬ ‫לשבח'‪ ,‬מובא משל נפלא מובא בפרדס‬ ‫ובאם יהיה עליו התנגדות סימן שאינו‬ ‫יוסף (על בראשית פרק ו' פסוק ט')‪ :‬היה גביר אחד‬ ‫צדיק‪ ,‬וא"כ ח"ו לא היה טוב בעולם‪.‬‬ ‫שהיה לו בת יחידה‪ ,‬וכל השידוכים‬ ‫שהציעו לפניו היה ממאן בהם‪ ,‬אם היה‬ ‫לכן יש דורשים במכוון הצדיק הראשון‬ ‫יכול ללמוד לא היה יכול לכתוב‪ ,‬ואם היה‬ ‫לגנאי‪ ,‬כדי ללמוד ממנו על כל‬ ‫מושלם גם בזה לא היה נאה במראה‪,‬‬ ‫הצדיקים לבלתי נביט כל כך על‬ ‫ונלאו השדכנים ממנו‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ְׁשנֵ י סוּגֵ י ַצדִּּ ִּיקים‬ ‫אוﬧ‬ ‫עושים‪ ,‬זה בחינת נח‪ ,‬או שנזהר להתעסק‬ ‫התנגדות‪ ,‬כי אין זה סימן מובהק כל כך‪,‬‬ ‫עם אנשים יושב סגור ומסוגר בד'‬ ‫ובאם יש עכ"פ מחצה על מחצה לשבח‬ ‫אמותיו‪' ,‬יש צדיק אשר עובד בצדקו‬ ‫ולגנאי הרי זה צדיק בודאי מן התורה‪,‬‬ ‫תמיד יום ולילה‪ ,‬יושב בבית מדרשו סגור‬ ‫כמו נח שמחצה דורשים לשבח ומחצה‬ ‫ומסוגר לא יראה כלל החוצה‪ ,‬לא יחפוץ‬ ‫לגנאי‪ ,‬אעפ"כ אמר ה' כי אותך ראיתי‬ ‫להתראות החוצה לסבב בעיר בשווקים‬ ‫צדיק לפני‪.‬‬ ‫וברחובות‪ ,‬וכל לבבו ומחשבתו דיבורו‬ ‫ומעשיו וכל תנועותיו כולם המה ביחוד‬ ‫סיים הסבא קדישא בבדיחותא מעט‪ ,‬אבל‬ ‫לה' באמת ובתמים בלי שום מחשבת‬ ‫בלבד שלא יהיו יותר דורשים לגנאי‬ ‫פסול חלילה‪.‬‬ ‫מלשבח‪ ,‬חיסרון וגנאי זו מעלה‪ ,‬בתנאי‬ ‫שזה לא יותר מחמישים אחוז!‬ ‫צדיק זה הוא טוב לשמים‪ ,‬אבל לא טוב‬ ‫יש כאן לימוד פנימי נפלא‪ ,‬הנותן אור‬ ‫הוא לבריות‪ ,‬כיון שאינו מקשר‬ ‫לחיים‪ ,‬אין ולא שייך למצוא חן בעיני‬ ‫ומדבק עצמו לשום בן אדם ההולך בשוק‬ ‫כולם‪ ,‬ולכן כל אחד יתבונן‪ ,‬מה נותן לו‬ ‫וטרוד כל היום בפרנסתו ומזונו על‬ ‫חיות בעבודת השם‪ ,‬שמחה של מצוה‪,‬‬ ‫המחיה ועל הכלכלה‪'...‬‬ ‫ישוב הדעת‪ ,‬גם אם לא מוצא לכולם חן‪,‬‬ ‫ואינו חייב למצוא חן‪ ,‬לימוד גדול מלמד‬ ‫ִּה ְׁתבֹונן וְׁ ֶה ֱע ִּמיק‬ ‫אותנו רש"י‪ ,‬שלכל דבר טוב יש שני‬ ‫צדדים‪ ,‬וישנו התנגדות‪.‬‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬עצר‪ ,‬חשב והתבונן‪ ,‬מה‬ ‫קורה כאן‪ ,‬מי ברא את אלה‪ ,‬כפי‬ ‫שמעתי אמרת חכם שאמר 'מי שלא‬ ‫שהרמב"ם מתאר בהרחבה כיצד גילה את‬ ‫מוצא חן בעיניו ומעקם את האף‬ ‫בורא עולם (הלכות עבודה זרה פרק א)‪' :‬כיון‬ ‫שישאר עם אף עקום!'‪ ,‬לא קרה כלום‪,‬‬ ‫שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו‬ ‫הכל בסדר ונפלא‪.‬‬ ‫והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה‬ ‫והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל‬ ‫בסוף פרשתינו‪ ,‬מתגלה דבר שקרה לנח‪,‬‬ ‫הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי‬ ‫ן־היַ יִ ן‬ ‫(בראשית פרק ט' פכ"א)‪' :‬וַ יֵ ְש ְּת ִמ ַ‬ ‫יסבב אותו‪ ,‬כי אי אפשר שיסבב את‬ ‫וַ יִ ְשכָ ר וַ יִ ְתגַ ל ְּבתֹוְך ָא ֳהֹלה'‪ ,‬כיצד יתכן‬ ‫עצמו‪ ,‬ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר‬ ‫דבר כזה‪ ,‬על אדם שהתורה מעידה שהוא‬ ‫אלא מושקע באור כשדים בין עובדי‬ ‫ִ'איש'‪'ַ ,‬צ ִּדיק'‪ּ'ָ ,‬ת ִמים'?‬ ‫כוכבים הטפשים ואביו ואמו וכל העם‬ ‫גילוי עצום ונפלא מגלה הבאר מים חיים‬ ‫עובדי כוכבים והוא עובד עמהם ולבו‬ ‫כאן בפרשה (בראשית פרשת נח) אכן יש‬ ‫משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת‬ ‫שלושה סוגי צדיקים באופן כללי‪:‬‬ ‫והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה‪ ,‬וידע‬ ‫שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל‬ ‫לַ ֲעצֹר ּולְׁ ִּה ְׁתבֹונֵ ן‬ ‫והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה‬ ‫חוץ ממנו‪ ,‬וידע שכל העולם טועים ודבר‬ ‫יש שני מהלכים שניתן לחיות כיהודי ירא‬ ‫שגרם להם לטעות זה שעובדים את‬ ‫שמים‪ ,‬מהלך אחד‪ ,‬הוא להיות 'ראש‬ ‫הכוכבים ואת הצורות עד שאבד האמת‬ ‫קטן' לחיות עם הזרם‪ ,‬לא לחשוב יותר‬ ‫מדעתם'‪.‬‬ ‫מדי‪ ,‬ולעשות ככתוב בספר‪ ,‬כפי שכולם‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ְׁשנֵ י סוּגֵ י ַצדִּּ ִּיקים‬ ‫אוﬧ‬ ‫ו‬ ‫טֹוב לַ ש ַמיִּ ם‬ ‫פשוט עצר והתבונן! זה היה אברהם‬ ‫אבינו‪ ,‬מעמיק וחושב‪ ,‬ולא שטחי‬ ‫לכן 'יש דורשין לגנאי'‪ ,‬מגלה ואומר‪' :‬נח‬ ‫בשיטת העדר‪.‬‬ ‫הצדיק הוא היה כסוג הראשון‬ ‫שביארנו‪ ,‬בבחינת הצדיקים שהוא‬ ‫לפני שנים היה לפני פיסת נייר שבו סופר‬ ‫להתבודד בינו לבין קונו לישב סגור‬ ‫מעשה שקרה בהולנד‪ ,‬והכותרת‬ ‫ומסוגר על התורה ועבודה לעשות רצון‬ ‫היה 'חמש מאות כבשים קפצו מצוק‬ ‫קונו באמת'‪.‬‬ ‫למוות'‪ ,‬מענין מאוד‪ ,‬ואז נכתב שם כך‪:‬‬ ‫לכל עדר ישנו ראש העדר‪ ,‬והכבשים‬ ‫'‪...‬לך ראה כמה גדלה כוחו של אברהם‬ ‫הולכים אחריו‪ ,‬משום מה‪' ,‬הכבש'‬ ‫שיצא מכל בחינת העולם הזה‬ ‫שהוכתר לראש העדר‪ ,‬כנראה שטעה‬ ‫וקירב בני דורו אליו‪ ,‬וגייר גרים ועלה‬ ‫וקפץ מהצוק‪ ,‬ואז 'חמש מאות כבשים‬ ‫ממצרים במקנה כבד מאוד‪ ,‬ורוב גדולת‬ ‫קפצו אחריו'‪ ,‬זהו שיטת העדר!‬ ‫כוחו‪ ,‬מה שהוא לא היה יכול לעשות'‪.‬‬ ‫ּומ ֲח ַצ ְׁבּתם‬ ‫ש ְׁרשם ַ‬ ‫נשאל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ ,‬כיצד‬ ‫כפי שהבאר מים חיים כותב‪' :‬סוג השני‬ ‫חתנו שר התורה מרן הגר"ח‬ ‫הוא‪ ,‬אדם אשר בטוח בעצמו שיצא‬ ‫קניבסקי זצ"ל‪ ,‬זכה לחולל ניסים‬ ‫מבחינת טבע העולם הזה מכל וכל ולא‬ ‫ונפלאות‪ ,‬והיה לו 'כוח הברכה' מבהיל‬ ‫יתאו למחמדיו ולא ישתוקק למטעמותיו‬ ‫באופן מופלא‪ ,‬מה שלא ראו אצל צדיקים‬ ‫ולא יתענג בתענוגיו כי כולם המה אצלו‬ ‫קודמים‪ ,‬גדולי ישראל‪ ,‬וכי גדול מהם?‬ ‫דברי רוח הבל ותהו‪ ...‬ועל כל פינה‬ ‫יארוב אולי יִּ ק ֵרה לו דבר מדברי העולם‬ ‫כה השיב‪ ,‬לכל צדיק וצדיק ישנה 'שער'‬ ‫מאדם ובהמה וכל הדברים שבעולם לקרב‬ ‫שהוא שמקבל מן השמים‪ ,‬לאחד‬ ‫אותם לחי העולמים מקור שורשם‬ ‫'שער ההנהגה'‪' ,‬שער ההלכה' חתני רבי‬ ‫ומחצבתם‪.‬‬ ‫חיים‪ ,‬קיבל מן השמים את 'שער הברכה'‪,‬‬ ‫פלא פלאות!‬ ‫והוא לא יירא ולא יפחד משום דבר‪ ,‬וכל‬ ‫בני העולם לא יטרידוהו וכל‬ ‫ִּמדה כְׁ נֶ גֶ ד ִּמדה‬ ‫יפסיקוהו‬ ‫לא‬ ‫וחפצים‬ ‫הדברים‬ ‫מהתקשרות מחשבתו למעלה למעלה כי‬ ‫הנה קשור בקשר אמיץ וחזק בל ימוט‬ ‫סיפר לי כ"ק מרן אדמו"ר רבי דוד‬ ‫עולם ועד‪.‬‬ ‫אביחצירא שליט"א‪ ,‬יאריך ה' את‬ ‫ימיו שנותיו בנעימים על סבו ה'בבא‬ ‫‪...‬והוא הנקרא טוב לבריות‪ ,‬דקדקו לומר‬ ‫סאלי' זיע"א שהיה עוטף את הבקבוק‬ ‫לבריות‪ ,‬ולא טוב לבני אדם‪ .‬כי‬ ‫'ארק' עם מגבת והיה מוזג למאות‬ ‫לא לאדם לבד טוב הוא כי אם לכל‬ ‫אנשים!‬ ‫הבריות שבעולם מקטן ועד גדול כי‬ ‫מקרב אותם למלך עולמים ברוך הוא‬ ‫דבר שמעתי מעוד שראו בעיניהם את‬ ‫וברוך שמו כי בטוח בעצמו שהוא יעלם‬ ‫הפלא העצום‪ ,‬הנס העל טבעי‪,‬‬ ‫למעלה ולא שח"ו הם יורידוהו מטה כי‬ ‫באופן מופלא ביותר!‬ ‫יצא מכל בחינת חמדת העולם‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ְׁשנֵ י סוּגֵ י ַצדִּּ ִּיקים‬ ‫אוﬧ‬ ‫כי פרי מעלליו יאכל כאשר עשה הוא כן‬ ‫פועל ישועות בקרב הארץ‪ ,‬רבי ישעיל'ה‬ ‫יֵ ָע ֶשה לו מדה כנגד מדה'‪.‬‬ ‫מקערסטיר זיע"א‪ ,‬תמידים כסדרם‬ ‫התחוללו אצלו פלאות מדהימות‪ ,‬ועוד‬ ‫יש עוד סוג אדם‪' :‬ויש אשר המצא ימצא‬ ‫צדיקים נשגבים אשר ראו אצל כיצד‬ ‫אדם שיתנהג עצמו אף בפחות מדרך‬ ‫משנים את הטבע לנס‪.‬‬ ‫טבע העולם ולא יעשה מצות הבורא כי‬ ‫אם כשיגיע לו המצוה בלי שום טרחא של‬ ‫כיצד מגיעים לזה?‬ ‫כלום ואין יצרו משיב עליו‪ ,‬ומעט דמעט‬ ‫יחסר מממונו ובהזדמן לידו בקל עשייתו‬ ‫מגלה רבינו הבאר מים חיים סוד כוחם‬ ‫ולא יקשה לו‪ ,‬אבל אם יצטרך לטרוח‬ ‫הגדול של הצדיקים לשדד מערכת‬ ‫בטרחת מה‪ ,‬ובהפזרת ממון אף בדרך‬ ‫הטבע אשר רואים אצלם ניסים ונפלאות‬ ‫הבינוני‪ ,‬אין יכול לעמוד בו ועזוב יעזוב‬ ‫עצומים (בראשית פרשת נח)‪' :‬נודע מאמר חז"ל‬ ‫התורה והמצוה מרוב אהבת גופו וממונו‬ ‫(סוטה ח' ב) אשר במדה שאדם מודד מודדין‬ ‫ולבו חזק עליו ולא ירצה לנצח יצרו אף‬ ‫לו‪ ,‬ופעל אדם ישלם לו (איוב ל"ד‪ ,‬י"א) וכפי‬ ‫במעט נצחון'‪.‬‬ ‫אשר האדם מתנהג עצמו בהליכתו‬ ‫בתורת ה' ובעבודתו ובעשיית מצוותיו‬ ‫נִּ ִּסים וְׁ נִּ ְׁפלאֹות‬ ‫באהבה‪ ,‬כן משלם לו כגמולו'‪.‬‬ ‫כאן מגלה את סוד לחולל ניסים‬ ‫ומחלק זאת לשלושה סוגי אנשים‪ :‬יש‬ ‫והנפלאות‪' :‬אמנם הירא וחרד‬ ‫אדם שהוא 'בדרך הטבע'‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫לדבר ה' ורוצה בעבדות בוראו לא כן הוא‬ ‫'ואם התנהגותו הוא בדרך טבע העולם‬ ‫עושה כי הוא אינו חושש לגופו וטבעו‪,‬‬ ‫עושה מצוות כפי כח גופו וכל מה שיוכל‬ ‫ורוחו ונפשו אליו יאסוף אל צור העולמים‬ ‫לעשות בכוחו‪ ,‬יעשה‪ ,‬חושש הוא‬ ‫ברוך הוא אשר בראו יש מאין‪ ,‬והוא‬ ‫לחלישת גופו‪ ...‬ולא ירצה בשיבור‬ ‫מהפך עצמו מהיש אל האין ואומר לנפשו‬ ‫כוחותיו וטבע גופו לעבוד את ה' ביתר‬ ‫שחי ונעבורה ומטריח עצמו בטרחא‬ ‫מטבעו‪ ...‬אבל מה שהוא לפי ערך כח‬ ‫יתירה יותר מכוחו להשיג איזה ממצוות‬ ‫גופו וטבעו ומזגו והשגת ידו‪ ,‬יעשה‬ ‫ה' לעשותה‪ ,‬ועוסק בתורה יותר מלימודו‬ ‫מצוות וילמוד תורה ויתן צדקה ולא‬ ‫ובמסירת נפשו לה'‪ ...‬וכשיגיע לידו‬ ‫יפחות כאשר בטבע העולם'‪.‬‬ ‫ממצוות היקרים כל אשר לו יתן בעד‬ ‫נפשו לזכותה במצוות ה' ופושט את‬ ‫טדם כזה‪ ,‬ההשפעה שהוא יקבל בדיוק‬ ‫מלבושיו להלביש ערומים ולהשיא‬ ‫כיצד הוא מתנהג‪' :‬הקדוש ברוך‬ ‫יתומים‪ ,‬וכשנותן צדקתו לעני אינו‬ ‫הוא מתנהג עמו בדרך טבע העולם‪,‬‬ ‫משגיח כלל אם נשאר לו עוד בידו ליתן‬ ‫ובהיטיבו לכל העולם יטיב גם עמו‬ ‫טרף לביתו או לא‪ ,‬והכל עבור כי צמאה‬ ‫ומברכו בברכת בני חיי ומזוני בדרך‬ ‫נפשו ויכמה בשרו לאהבת ה' אלהיו‪ ,‬עד‬ ‫הטבע אבל אם לפעמים יצטרך לְ ֵה ָעשֹות‬ ‫כי נכסף וחפץ בכלות נפשו לה'‪.‬‬ ‫לו דבר שהוא חוץ לטבע העולם למשל‬ ‫כאשר יפלו עליו ליסטים ושודדי לילה‪,‬‬ ‫וכשעומד בתפילה נגד המקום נפשו אליו‬ ‫או אם יברח לו אל ארץ ויצטרך לעבור‬ ‫ישא והחיות שלו רץ ושוב‬ ‫הנהר וכדומה‪ ,‬לא ישתנו עליו סדרי‬ ‫לדבק עצמה למקור שורשה מקום אשר‬ ‫בראשית לשדד מערכת השמים בשבילו‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ְׁשנֵ י סוּגֵ י ַצדִּּ ִּיקים‬ ‫אוﬧ‬ ‫ח‬ ‫ניצל מכבשן האש וכדומה‪ ,‬וכמה נסים‬ ‫נלקחה משם בהשתוקקות רב ובחפיצה‬ ‫נעשו לאבותינו במצרים ובים סוף‬ ‫ותשוקה גדולה‪.‬‬ ‫ונפלאות שהיה להם במדבר‪ ,‬כי הכל יראו‬ ‫על ידו כי אין קדוש כה' ואשר לו הכח‬ ‫ולמול זה גם הקדוש ברוך הוא מתנהג‬ ‫והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות‬ ‫עמו שלא בדרך טבע העולם‪,‬‬ ‫בהם כרצונו'‪.‬‬ ‫וכשרצה ר' פנחס בן יאיר לעבור הנהר‬ ‫תיכף נקרע לפניו והיה לנגדו במים עזים‬ ‫ישי‬ ‫ַּת ְׁפ ִּקיד ִּא ִּ‬ ‫נתיבה ללכת לדרכו (כמו שאמרו בחולין ז' א)‪.‬‬ ‫ור' חנינא בן דוסא אמר מי שאמר לשמן‬ ‫בפנימיות הדברים‪ ,‬לכל נשמה יש לה‬ ‫וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק וכו'‬ ‫תפקיד מיוחד עלי אדמות‬ ‫(תענית כ"ה א)‪.‬‬ ‫בבחינת 'שימו לב אל הנשמה'‪.‬‬ ‫ישנו מעשה נורא על רבינו המהר"ל‬ ‫ועליו היו אומרים אוי לו לאדם שפגע בו‬ ‫מפראג זיע"א‪ ,‬בשכנותו גרה‬ ‫ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו ר'‬ ‫משפחה שהיה להם בן יחיד‪ ,‬שהיה‬ ‫חנינא בן דוסא (כמו שאמרו בברכות ל"ג א)‪ .‬הרי‬ ‫משותק ופגוע גופנית‪ ,‬ילד מסכן‪,‬‬ ‫שאף שטבע העולם הוא להיות המים‬ ‫שמתהפך על המיטה‪ ,‬שמעולם לא דיבר‬ ‫נמשכין והולכין‪ ,‬ושמן ידליק ולא חומץ‪,‬‬ ‫מילה‪ .‬יום אחד בשעה שהמהר"ל ישב עם‬ ‫וכשפגע ערוד באדם הורג אותו‪ ,‬ולהם‬ ‫תלמידיו ולימדם תורה‪ ,‬הגיעה אליו אשה‬ ‫עשה הקדוש ברוך הוא להנהיגם למעלה‬ ‫עם עוף בידה‪ ,‬ושאלה האם העוף כשר או‬ ‫מטבע העולם שיהיה הטבע נדחה‬ ‫טרף‪.‬‬ ‫מפניהם‪.‬‬ ‫"אמר המהר"ל‪ ,‬שיביאו לפניו את הבן‬ ‫יקי ֱא ֶמת‬ ‫ַצ ִּד ֵ‬ ‫הפגוע של השכנים‪ ,‬וכשהגיע הציג‬ ‫ומעיד‪' :‬ואפילו בדורותינו כמה העין‬ ‫בפניו את העוף‪ ,‬וצווה עליו שיפסוק את‬ ‫דינו של העוף‪ .‬הילד מעולם לא דיבר‪,‬‬ ‫רואה בחוש נסים שנעשו לגדולי‬ ‫והמהר"ל פנה אליו ושאל אותו‪ ,‬יענקל'ה‪,‬‬ ‫ישראל ולצדיקי אמת שנתהפך הטבע‬ ‫מה דינו של מי ששגג והאכיל את העוף‬ ‫בפניהם וכל רואיהם יכירום כי הם זרע‬ ‫הזה‪ .‬הילד הזה שמעולם לא דיבר‪ ,‬התבונן‬ ‫ברך ה' ושם ה' נקרא עליהם שמהוה‬ ‫על העוף‪ ,‬ואז פתח את פיו ואמר 'העוף‬ ‫לנגדם התהוות חדשות ומשדד כל‬ ‫כשר‪ ,‬ומי שהטריף צריך כפרה'‪ .‬ההורים‬ ‫מערכת השמים ומזלות הרקיע בשבילם‪,‬‬ ‫שמחו שבנם הבריא‪ ,‬אולם באותו לילה‬ ‫והכל עבור כי עז צדקתם ואמתתם בדרך‬ ‫הבן הלך לישון ולא קם משינתו‪...‬‬ ‫ה' שלא בטבע כוחי גופו ואדרבה מסגף‬ ‫עצמו בסגופים גדולים כדי לזכך ולטהר‬ ‫"ההורים בכו מאד‪ ,‬וגם התלמידים לא‬ ‫ולהחליש כח הגוף כדי שיהיה כלי נכון‬ ‫הבינו מה התרחש לנגד‬ ‫מקודש ומזומן להשראת הקדושה‪,‬‬ ‫עיניהם‪ ,‬ושאלו את המהר"ל‪ ,‬ילמדנו‬ ‫והקב"ה וברוך שמו מיחד שמו על אדם‬ ‫רבינו מה קרה כאן?‬ ‫הזה כמו אלהי אברהם יצחק ויעקב או‬ ‫אלהי ישראל שנקרא כן עבור הנסים‬ ‫"בא המהר"ל והסביר מה קרה פה‪ ,‬הוא‬ ‫הגדולים ונוראות הנפלאים שנעשו‬ ‫אמר שאותו ילד היה בגלגול הקודם‬ ‫לאבות העולם למעלה מן הטבע‪ ,‬אברהם‬ ‫ט‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ְׁשנֵ י סוּגֵ י ַצדִּּ ִּיקים‬ ‫אוﬧ‬ ‫סיפר לו איש חסד‪ ,‬שבא מביקור במושב‬ ‫רב מאד גדול והרביץ תורה בישראל‪,‬‬ ‫זקנים על זקן רווק שעדיין לא‬ ‫ועלה לשמים בכבוד גדול‪ ,‬אך היה לו‬ ‫נישא‪ ,‬היות ועדיין מתלבט‪...‬‬ ‫חטא‪ ,‬ביום שישי אחה"צ באה לפניו אשה‬ ‫עם עוף‪ ,‬ושאלה אותו האם העוף כשר או‬ ‫ַחכְׁ ַמת ַה ַקבלה‬ ‫טריפה‪ ,‬והרב הטריף‪ ,‬והיא נשארה בלי‬ ‫מזון לשבת‪ .‬ולמעשה הוא טעה‪ ,‬העוף‬ ‫כפי שמביא גדול תלמידו של רבינו‬ ‫היה כשר בדיעבד‪.‬‬ ‫האריז"ל המהרח"ו זיע בשער‬ ‫הגלגולים (הקדמה ל"ח)‪' :‬פעם אחרת אמרתי‬ ‫לו‪ ,‬כי אין אני פתי להאמין בעצמי‪ ,‬שלא‬ ‫"סיפר המהר"ל‪ ,‬שאמר הקב"ה אתה‬ ‫מצאת בכל הדור הזה ראוי ללמוד חכמה‬ ‫צדיק‪ ,‬אבל תראה איזה עבירה‬ ‫זו אלא אני לבדי‪ ,‬וכי אין אני מכיר את‬ ‫עברת‪ ,‬אי אפשר לשתוק על כזה סיפור‪,‬‬ ‫עצמי ואת מעשי‪ ,‬כי יש גדולים וצדיקים‬ ‫האם תרצה שתרד מדרגתך בגן עדן‪ ,‬או‬ ‫ובעלי מעשה יותר ממני בדור הזה‪ ,‬ומה‬ ‫שאתה מוכן לבוא שוב פעם לעולם ותגיד‬ ‫לי אם תשבחני‪ ,‬ואני יודע בי שאיני ראוי‪.‬‬ ‫שזה כשר‪ ,‬והוא החליט שרוצה לרדת שוב‬ ‫והנה מהר"י קארו ז"ל‪ .‬והרדב"ז ז"ל רבך‪.‬‬ ‫ולסבול‪ ,‬ולומר שהעוף הזה כשר‪ ,‬למען‬ ‫ומורי הר"ם אלשיך‪ .‬וה"ר אברהם הלוי‪.‬‬ ‫ישמעו ויראו‪ .‬שיבינו כמה זה חמור שאדם‬ ‫והרי"ג‪ .‬והררא"ז ז"ל וכו'‪.‬‬ ‫לא משיב כהלכה‪ ,‬מה אתה מחמיר?‬ ‫שאלת את האשה אם יש לה עוף אחר‪,‬‬ ‫אז אמר לי‪ ,‬וכי מה קרוב היה לך עמי‬ ‫אשה גלמודה ואלמנה שנשארה בלי עוף‬ ‫מעולם‪ ,‬ומה הנאה יש לי ממך‪,‬‬ ‫לשבת? הרב בשגגה מיהר להורות‪ ,‬אבל‬ ‫ואדרבא אתה צעיר וקטן שבכלם‪ ,‬ולא‬ ‫בכל זאת היה עליו תביעה‪ .‬לכן הוא‬ ‫היה לי לקרבך‪ ,‬אלא לאלו‪ ,‬שהם גדולי‬ ‫התגלגל שוב ותיקן את זה‪ ,‬סגר את‬ ‫הדור‪ ,‬והיה לי בזה כבוד גדול‪ ,‬זה יורה כי‬ ‫העיניים והלך לעולם שכולו טוב‪.‬‬ ‫לא בחרתי בך על הנם‪ ,‬אלא לגודל‬ ‫מעלתך על כולם'‪.‬‬ ‫פלא פלאות!‬ ‫מובא בשער הגלגולים (הקדמה ל"ח)‪' :‬גם‬ ‫ספרה לי מרת רחל מב"ת אשת‬ ‫מגלה רש"י המבול התחיל! ונח עדיין לא‬ ‫הר"י אבילדין יצ"ו‪ ,‬כי כשהיה מורי הר"ם‬ ‫נכנס לתיבה‪ ,‬ומדוע‪ ,‬אוצר רש"י‬ ‫אלשיך ז"ל לומד בבית המדרש שבחצר‬ ‫דבר נורא (בראשית פרק ז' פ"ז)‪' :‬אף נח מקטני‬ ‫שלה‪ ,‬ראתהו יושב ועצב‪ ,‬ותשאלהו על‬ ‫אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו מאמין שיבא‬ ‫מה אתה נעצב‪ ,‬ויאמר לה וכי לא אצטער‬ ‫המבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו‬ ‫על ר' חיים ויטאל שהוא תלמידי‪ ,‬ועתה‬ ‫המים'‪ ,‬הוא התלבט‪ ,‬קבלת תפקיד‪,‬‬ ‫אינו רוצה ללמדני כתלמיד בענין חכמת‬ ‫להציל את כל היקום של העולם‪ ,‬ועדיין‬ ‫הקבלה‪.‬‬ ‫מתלבט‪ ,‬יש כאן לימוד עצום‪ ,‬להתקדם‪...‬‬ ‫יש פתגם‪' :‬חשוב והחלט‪ ,‬החלטת אל‬ ‫ותאמר לו וכי הוא גדול ממך בחכמה‬ ‫תחשוב'!‬ ‫זאת‪ ,‬ויספר לה איך בחיי מורי‬ ‫האשכנזי ז"ל‪ ,‬הלך יום אחד לפניו‪ ,‬ויבך‬ ‫ויתחנן לו שילמדהו בחכמה הזאת הוא‬ ‫זה התפקיד‪ ,‬וזה המטרה‪ ,‬לכאן בורא‬ ‫בעצמו‪ ,‬שלא על ידי‪ ,‬וישיבהו‪ ,‬כי הוא לא‬ ‫עולם הוביל‪ ,‬מה התלבטות?‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ְׁשנֵ י סוּגֵ י ַצדִּּ ִּיקים‬ ‫אוﬧ‬ ‫י‬ ‫ראה שם פוסטר גדול של רב שיכור רוקד‬ ‫בא בעה"ז אלא ללמדני לי לבדי‪ ,‬כי אי‬ ‫על השולחן‪" ...‬אוי ואבוי"‪ ,‬הזדעזע הרב‬ ‫אפשר שתתגלה חכמה זו‪ ,‬כי אם על ידי‪.‬‬ ‫ולא ידע היכן לקבור את בושתו‪ .‬הוא חזר‬ ‫ולא עוד‪ ,‬אלא כי לולי שאחז"ל כי בכל‬ ‫לביתו בריצה בעיניים מושפלות‪ ,‬ואמר‬ ‫אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו‪ ,‬הייתי‬ ‫לאשתו בדמעות‪" :‬מה אעשה? איזו בושה‪,‬‬ ‫אני מתקנא בו לרוב מעלת נשמתו‪ ,‬ולמה‬ ‫כולם כאן בירושלים מכירים אותי‪ .‬כיצד‬ ‫שעתיד להשיג דבר שאין לו שעור‪ .‬גם‬ ‫אוכל לצאת לרחוב?!"‬ ‫בנו הר"מ אלשיך ספר לי כן משם אביו‬ ‫מורי הר"ם אלשיך ז"ל‪ :‬זה התפקיד של‬ ‫נוח להציל את העולם ואת כל היקום‪.‬‬ ‫בחשכת הלילה יצא הרב עם בני ביתו‪.‬‬ ‫הם עזבו את העיר וברחו לבאר‬ ‫אסּור לַ ֲעצֹר‬ ‫שבע‪ .‬בבוקר‪ ,‬צעד הרב לבית הכנסת‪ ,‬אך‬ ‫מול בית הכנסת‪ ,‬על גבי תחנת אוטובוס‪,‬‬ ‫ברוחניות אסור לעצור‪ ,‬ניתן להיות‬ ‫התנוסס פוסטר ענק בו רואים את הרב‬ ‫'צדיק'‪ ,‬ולהיכנס לשאננות‬ ‫הירושלמי שיכור ומושפל‪ .‬כך גם היה על‬ ‫שר"ל באיה לא ישובון‪ ,‬כפי שקרה בסוף‬ ‫גבי האוטובוסים ושלטי החוצות‪.‬‬ ‫הפרשה עם נוח‪ ,‬הטיב המגיד רבי שבתי‬ ‫יודלביץ' ז"ל לבאר בדרך משל‪ ,‬מעשה‬ ‫(שלא באמת) היה ברב צדיק ומכובד‪ ,‬מרחוב‬ ‫הרב המושפל החליט להגר לאמריקה‪.‬‬ ‫יפו בירושלים‪.‬‬ ‫שם באמת היה לו שקט מהבושה‪,‬‬ ‫אך לזמן קצר בלבד‪ .‬לאחר שבועיים‬ ‫פעם אחת השתתף הרב בסעודת מצוה‬ ‫פורסם בכל מקום על הוצאת ספר חדש‬ ‫ובמהלכה הגישו יין שרף‪ ,‬עתיק‬ ‫העוסק במלחמה באלכוהול‪ ,‬ובשער‬ ‫יומין ומשובח‪ .‬הרב‪ ,‬שלא היה רגיל‬ ‫הספר רואים רב שיכור‪...‬‬ ‫לשתות‪ ,‬שתה עוד ועוד ולבסוף השתכר‬ ‫עד מאוד‪ .‬הוא קפץ על השולחן‪ ,‬רקד‬ ‫עליו והתנהג כאחד השיכורים בצורה‬ ‫בארה"ב כולם כבר מכירים אותו‪ ,‬ולא‬ ‫משפילה במיוחד‪ .‬לאחר מספר שעות‪,‬‬ ‫לטובה‪ ,‬ולכן החליט לברוח‬ ‫הרב התפכח משכרותו ומצא את עצמו‬ ‫לשוויץ‪ .‬באותם הימים התקיימה בז'נבה‬ ‫על מיטתו בביתו‪ .‬אמרה לו הרבנית‪:‬‬ ‫אסיפת האו"ם‪ ,‬בה הועלתה לדיון בעיית‬ ‫"איך שאתה התנהגת‪ ...‬ומה שעשית‪...‬‬ ‫האלכוהול‪ .‬הם החליטו שפעם בשנה‬ ‫איזה ביזיון‪ ,‬ממש בושה וכלימה"‪.‬‬ ‫ידפיסו את תמונת הרב הבזוי משתיית‬ ‫אלכוהול ויפרסמו אותה בכל העולם‪ ,‬כי‬ ‫הרב היה המום‪" :‬מה‪ ,‬אני?!"‪" ,‬כן‪ ,‬אתה‪,‬‬ ‫תמונה אחת שווה אלף מילים‪...‬‬ ‫כבוד הרב שליט"א"‪ ,‬השיבה‬ ‫הרבנית‪ .‬הרב התעלף‪ .‬הבושה שאפפה‬ ‫אותו גרמה לו להחליט שלא ייצא מפתח‬ ‫אמר ה'חפץ חיים'‪" :‬הסיפור הזה אינו‬ ‫ביתו במשך חודש ימים‪.‬‬ ‫חדש‪ .‬הוא התרחש לפני שנים רבות‬ ‫וכתוב בתורה בפרשת נח‪ .‬נח הצדיק‬ ‫לאחר חודש‪ ,‬הבושה נחלשה והרב יצא‬ ‫שתה‪ ,‬השתכר‪" ,‬ויתגל בתוך אהלו"‪...‬‬ ‫מביתו כאשר פניו כבושות‬ ‫פעם אחת בלבד‪ ,‬ועד היום מדברים על‬ ‫בקרקע‪ .‬הוא הלך אל בית הכנסת‪,‬‬ ‫זה‪ " ...‬זו תוצאה של שאננות‪.‬‬ ‫ובדרך‪ ,‬כאשר עבר ליד חנות תמונות‪,‬‬ ‫יא‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫ְׁשנֵ י סוּגֵ י ַצדִּּ ִּיקים‬ ‫אוﬧ‬ ‫אבינו הוא להעמיק ולהתבונן‪ ,‬ולראות‬ ‫העֹולה ִּמכל זֶ ה‬ ‫כיצד ניתן לקרב עוד ועוד נשמות להשם‬ ‫יתברך ותורתו‪ ,‬ולא לעצור ולהסתפק‬ ‫העולה מכל זה‪ ,‬דבר ראשון‪ ,‬לא לפחד‬ ‫במועט‪ ,‬דבר שלישי לכל אחד יש תפקיד‬ ‫מביקורת ואין צורך למצוא חן‬ ‫והצלחה בחיים ותיקון נשמתו בעולם זה‪.‬‬ ‫בעיני כולם‪ ,‬דבר שני‪ ,‬בין נח לאברהם‬ ‫‪‬‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫יאת ֵחן‬ ‫נְׁ ִּש ַ‬ ‫אוﬧ‬ ‫יב‬ ‫נְׁ ִּש ַיאת חן‬ ‫כי יש לך לדעת כי יש מצוה שתועלתה‬ ‫ְׁסגּולה נִּ ְׁפלאה‬ ‫היא להמשיך חן על האדם‪ ,‬או בבחינת ג'‬ ‫או ד' מצות ידועות‪ ,‬וה' לא הודיע‬ ‫חדשים לבקרים מתפרסמים סגולות‬ ‫תועליות המצות לטעם שאמרו ז"ל (תנחומא‬ ‫חדשות ונפלאות עם הבטחות‬ ‫עקב) שירוצו כל העולם לתועליות‪ ,‬וזה נח‬ ‫גדולות‪ ,‬אם זה מועיל או לא‪ ,‬השם יתברך‬ ‫זכה ומצא החן גם שמו יגיד כן נח חן'‪.‬‬ ‫יודע‪.‬‬ ‫מצא ֵחן‬ ‫אך יש סגולה‪ ,‬ש'אור החיים' הקדוש‪,‬‬ ‫כותב‪ ,‬ובעל החרדים זיע"א מגלה‪ ,‬זה‬ ‫האור החיים הק' אינו מגלה כיצד ניצלים‬ ‫ודאי מועיל‪.‬‬ ‫מהפורעניות‪.‬‬ ‫יש להקדים דהנה מצינו ענין 'נשיאת חן'‬ ‫הרה"ק האלקי רבי אלעזר אזכרי זי"ע‬ ‫בסוף פרשת בראשית (בראשית פרק ו' פסוק‬ ‫(מגדולי חכמי צפת בתקופת ה"בית יוסף"‬ ‫ח')‪ :‬כתוב 'וְ נ ַֹח ָמ ָצא ֵחן ְּב ֵעינֵ י ַה ֵשם'‪ ,‬וכן‬ ‫והאר"י זי"ע) בספרו "חרדים" מגלה (חרדים מצות‬ ‫אצל אברהם אבינו (וירא פרק י"ח פסוק ג')‪:‬‬ ‫התשובה פרק ד')‪' :‬אם רוצה אדם למצוא חן‬ ‫אתי ֵחן ְּב ֵעינֶ יָך ַאל‬ ‫ֹאמר ֲאדֹנָ י ִאם נָ א ָמ ָצ ִ‬ ‫'וַ י ַ‬ ‫בעיני ה' לא יכעוס שנאמר ונח מצא חן‬ ‫נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל ַע ְב ֶּדָך' וכן אצל יוסף‬ ‫בעיני ה' ולא פי' למה אלא בשמו פירושו‬ ‫יֹוסף ֵחן‬ ‫הצדיק (וישב פרק ל"ט פסוק ד')‪' :‬וַ יִ ְמ ָצא ֵ‬ ‫שהיה נח בדבורו ובמעשיו והלוכו‬ ‫ְּב ֵעינָ יו וַ יְ ָש ֶרת אֹתֹו וַ יַ ְפ ִק ֵדהּו ַעל ֵּביתֹו וְ כָ ל‬ ‫כדאיתא במדרש הנעלם לכן מצא חן ח"ן‬ ‫יֶ ש לֹו נָ ַתן ְּביָ דו'‪.‬‬ ‫ונ"ח חד הוא לכך תיקנו אתה חונן'‪.‬‬ ‫מגלים חז"ל (סנהדרין ק"ח‪ ,‬א')‪' :‬תנא דבי רבי‬ ‫ומוסיף שנית (חרדים מצוות עשה פרק א)‪' :‬ונח‬ ‫ישמעאל‪ :‬אף על נח נחתך גזר דין‪,‬‬ ‫מצא חן בעיני ה' כלומר ע"י‬ ‫אלא שמצא חן בעיני ה'‪ ,‬שנאמר נחמתי‬ ‫שהיה לבו תמיד נח ומיושב מצא חן בעיני‬ ‫כי עשיתם ונח מצא חן בעיני השם'‪.‬‬ ‫ה' דכל ניחא מסטרא דקדושה וכל רוגזא‬ ‫מסטרא דמסאבא וכתיב בתריה אלה‬ ‫פלא פלאות‪ ,‬נחתך כבר גזר דין וניצל‬ ‫תולדות נח כו' שלשה פעמים נח שמתוך‬ ‫בזכות 'נשיאת חן'‪ ,‬מה הדרך לזכות‬ ‫שלבו נח ומיושב מאד יהיה נח בדבורו נח‬ ‫לנשיאת חן?‬ ‫בהילוכו נח במעשיו'‪.‬‬ ‫ִּמ ְׁצוֹות ֶש ַמ ִּצילֹות ִּמ ֻּפ ְׁרענּות‬ ‫העֹולה ִּמכל זֶ ה‬ ‫ה"אור החיים" הק' זי"ע בסוף פרשת‬ ‫להינצל מהפורעניות‪ ,‬העצה‬ ‫בכדי‬ ‫בראשית מבאר ומגלה גילוי‬ ‫הטובה והסגולה הבטוחה היא‬ ‫מעניין‪ ,‬מדוע זכה נח למצוא חן בעיני ה'‪.‬‬ ‫להיות נוח לבריות‪ ,‬לוותר‪ ,‬עין טובה‪,‬‬ ‫מובטחים להינצל מכל רע‪ ,‬ולמצוא חן‬ ‫מבאר (בראשית פרק ו' פסוק ז')‪' :‬ונח מצא חן‬ ‫בעיני אלוקים ואדם‪.‬‬ ‫בעיני ה'‪ ,‬פירוש לא לצד מעשיו‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫יג‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫יד‬ ‫טו‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫ﬣדעﬨ‬ ‫אוﬧ‬ ‫טז‬