משך חכמה המבואר · Meshech Chochmu Hamivoyer — נח (2026-10-12)

משך חכמה
פרשת נח פסקא יג -יט
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ה תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן
וקיומו אותם כל זמן היותו בתיבה ,והכין להם מדור לקיים פרשת אכילת דם ופריה ורביה
מיניהם ,לכן בשכר זה ניתנו לו לאכלה ,והדגים שבים שלא
בראשית ט א -ז
נימוחו במבול ]קידושין יג ,א[ ניתנו לאכילה ,שלא להטיל קנאה
פסקאות :יג -יט
במעשה בראשית ]מגילה כה ,א[ .2
]יג[
)ט ,ג( ָכּל ֶרמֶ שׂ אֲ שֶׁ ר הוּא חַ י לָ ֶכם י ְִהיֶה ל ְָאכְ לָ ה כְּ י ֶֶרק עֵ שֶׂ ב נ ַָת ִתּי
ָל ֶכם ֶאת כֹּל:
]יד[
מדוע נאסר לאדם לאכול דגים ובעלי חיים ,ולנח הותר
)ט ,ד( ַא� בָּ שָׂ ר בְּ נַפְ שׁוֹ דָ מוֹ ל ֹא ת ֹאכֵלוּ:
דין בשר טהורה מפרכסת לפני מתן תורה
)ט ,ג( כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה .דאדם 1לא הותר
לו בשר לאכילה )סנהדרין נט ,ב( ,רק נח זכה בהן בשכר טיפולו
)ט ,ד( אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו .תרגם 3יונתן בהמה
] 1יג[ )ט ,ג( "כָּל ֶרמֶ שׂ אֲשֶׁ ר הוּא חַ י ָלכֶם יִהְ יֶה לְ אָכְ לָה כְּ י ֶֶרק עֵ שֶׂ ב נָתַ תִּ י ָלכֶם
אֶ ת כֹּ ל" ע"כ .גרסינן בסנהדרין )נט ,ב( "אמר רב יהודה אמר רב :אדם
הראשון לא הותר לו בשר לאכילה ,דכתיב )א ,כט( לכם יהיה לאכלה ולכל
]יד[
חית הארץ -ולא חית הארץ לכם .וכשבאו בני נח התיר להם ,שנאמר )ט ,ג(
] 3יד[ )ט ,ד( "אַ � בָּ שָׂ ר בְּ נַפְ שׁ ֹו ָדמ ֹו �א תֹ אכֵלוּ" ע"כ .פשט הכתוב צריך
כירק עשב נתתי לכם את כל" ,ולא נתנו חז"ל טעם בדבר.
ביאור ,מה הכונה "בשר בנפשו" ,ובתרגום יונתן מפרש )בפירוש שני( וז"ל
ונראה הטעם בזה ,דבאמת לא נתן ה' לאדם להרוג בעל חי למאכלו ,אבל
"בְּ ַרם בִּ ְשׂ ָרא ְדתָ לִ ישׁ ִמן חַ יוּתָ א נְכִ יסְ תָּ א וְ עַ ד ְדלָא נַפְ קָ א כּ ֹולָא נ ְִשׁמָ תָ א לָא
נח בשכר טיפולו וקיומו אותם כל זמן היותו בתיבה ,והכין להם מדור לקיים
תֵ יכְ לוּן" עכ"ל פירוש בשר שנתלש מבהמה שנשחטה ולא יצאה כל נפשה,
מיניהם ,ניתנו לו לאכלה.
לא תאכלו .מבואר דבא הכתוב ללמד שבשר בהמה מפרכסת לאחר שחיטה
אלא שלפי זה יש להקשות ,דהנה הא דאדם הראשון לא הותר לאכול בשר,
אסור לבני נח.
היינו גם דגים ,כדכתיב )א ,כט( " ַויֹּאמֶ ר אֱ�הִ ים הִ נֵּה נָתַ תִּ י ָלכֶם אֶ ת כָּל עֵ שֶׂ ב
אלא שיש לדקדק בזה ,דהרי פסק הרשב"א )תורת הבית הארוך בית ב שער
אָרץ וְ אֶ ת כָּל הָ עֵ ץ אֲשֶׁ ר בּ ֹו פְ ִרי עֵ ץ ז ֵֹרעַ ז ַָרע ָלכֶם
ז ֵֹרעַ ז ֶַרע אֲשֶׁ ר עַ ל פְּ נֵי כָל הָ ֶ
ג( ועוד פוסקים ,דבני נח מותרים לאכול בשר מפרכסת טהורה לאחר
יִהְ יֶה לְ אָכְ לָה" ,מפורש ,דרק גידולי קרקע ולא דגים הותר לאדם .והנה אמרו
שנשחטה ,ומקורו בסוגיא דחולין )לג ,א( ]ואין כאן המקום להאריך בביאור
בקידושין )יג ,א( ,דדגים שבים לא מתו במבול ,אם כן מדוע הותר לנח
הסוגיא[ ,ודעת הרמב"ם )מלכים ט ,יג( דלבני נח אסור בשר מפרכסת היא
לאכול דגים ,והרי לא טיפל בהם ,ובאיזה שכר זכה לאכול דגים שבים.
דעת יחיד ,אם כן איך ניישב המקרא לדעת הפוסקים.
ומיישב המשך חכמה ,כדי שלא להטיל קנאה במעשה בראשית .והוא ,על
ונראה דבאמת אפילו הפוסקים שהתירו לגוי בשר מפרכסת ,אינו אלא
פי מה שאמרו במגילה )כה ,א( שלא יאמר על קן ציפור הגיעו רחמיך ,כדי
מטעם שהותר לישראל בשר מפרכסת )חולין לג ,א( ,ואמרו בסנהדרין )נט,
שלא יטיל קנאה במעשה בראשית ,והיינו ,שיאמרו שעל ציפור חס ועל
א( דאין דבר שאסור לבני נח ומותר לישראל ,וכיון שלישראל מותר בשר
אחרים לא חס ,כמו כן הכא ,כדי שלא יאמרו שעל דגים חס ,ועל בעלי חיים
מפרכסת ,על כורחך גם לבני נח מותר ,וזה לאחר מתן תורה ,שהותר
לא חס ,לכן ,כיון שהותר בעלי חיים -הותר לאכול דגים.
לישראל בשר מפרכסת הותר לבני נח ,אבל לפני מתן תורה שכולם היו בני
2תמצית דבריו :בעלי חיים הותרו לנח בשכר טיפולו בהם וקיומם
נח ,היה אסור בשר מפרכסת לבני נח ולישראל שהיו אז בני נח ,לפיכך אף
בזכותו ,אבל הדגים שלא מתו במבול ,הותר לאכול ,כדי שלא
לשיטת הפוסקים שאוסרים לגוי בשר טהורה מפרכסת אתי שפיר דקדוק
יאמרו על הדגים חס ,ועל בעלי החיים לא חס.
הפסוקים.
ועל פי זה יש ליישב שינוי לשון הפסוק כאן ,לפרשת ראה .כאן כתוב "אַ �
א
משך חכמה
פרשת נח פסקא יג -יט
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ה תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
ומלת עם הוא על הדביקות האמיתי ,אבל אם נשחטה אף על פי שנשחטה ועדיין מפרכסת .כי אף על פי שדעת הפוסקים )תורת
שמפרכסת ,אין הנפש דבוק בו ,מותר ,והבן .5 הבית הארוך בית ב שער ג .ועוד( דהיא מותרת ,דלא כרמב"ם
)מלכים ט ,יג( ,הוא משום הואיל ושריא לישראל )חולין לג ,א(,
דמי איכא מידי דלישראל שרי ולעובדי גילולים אסור ) 4סנהדרין
]טו -המשך[ נט ,א( ,אבל קודם מתן תורה הוה אסור מפרכסת לדידהו ,ולזה
דין בשר טמאה מפרכסת לגוי לאחר מתן תורה כתיב בנפשו דמו ,שב' הוא ייחס קצת ,שעדיין קצת נפשו בו ,אבל
ולפי זה 6יתכן דחזקיה דסבר דעובד גילולים ששחט בהמה בפרשת ראה )דברים יב ,כג( כתיב ולא תאכל הנפש עם הבשר,
דין אבר מן החי לישראל רק כאשר הנפש דבוקה בבשר ,אבל במפרכסת, בָּ שָׂ ר בְּ נַפְ שׁ ֹו ָדמ ֹו �א תֹ אכֵלוּ" ,ובפרשת ראה )דברים יב ,כג( כתוב "וְ �א
דינה כמתה ,ונפקא מינא שמטמאה כנבלה דהיא כמתה ,אבל לבן נח יש תֹ א ַכל הַ נֶּפֶ שׁ עִ ם הַ בָּ שָׂ ר" .דבפרשת ראה איירי לבני ישראל דמותר להם
לומר דנשאר דינו כמו לפני מתן תורה ,שאם יש קצת נפש עם הבשר דינו לאכול בשר בהמה לאחר שנשחטה אפילו שהיא מפרכסת ,לכן כתוב ולא
כאבר מן החי ,והיא כחיה. תאכל הנפש עם הבשר ,ומלת עם הוא על הדביקות האמיתי ,אבל אם
ועל פי זה ,יתבאר לנו ביאור חדש במחלוקת חזקיה ורבי יוחנן בחולין )קכא, נשחטה אף על פי שמפרכסת ,אין הנפש דבוק בו ומותר ,אבל כאן דאיירי
ב( ,דנחלקו בשחט בהמה טמאה והיא מפרכסת ,אם מותרת לגוי משום אבר בבני נח לפני מתן תורה כמבואר לעיל ,כתוב "בָּ שָׂ ר בְּ נַפְ שׁוֹ" ,והבי"ת
מן החי ,דחזקיה מתיר משום אבר מן החי דהיא כמתה ,ורבי יוחנן מטמא משמעו אפילו קצת הנפש היא עם הבשר לא תאכל ,דהיינו אפילו שיש קצת
משום אבר מן החי דהיא כחיה ,והיא אבר מן החי. נפש בבשר ,אסור לאכול ,דהיינו מפרכסת .ומבואר הכל בסייעתא דשמיא.
ולפי המבואר יש לומר דלא נחלקו אלא בישראל ,שאמרה תורה בבהמה 4בנדפס :לישראל אסור ולעו"ג שרי .והוא טעות סופר דמוכח ,לכן תיקנו.
טהורה שלא נאסר אבר מן החי רק כאשר הנפש דבוקה בבשר ,אבל בקצת 5תמצית דבריו :בהמה שנשחטה והיא מפרכסת ,מותרת
נפש כמפרכסת אין אבר מן החי ,ובזה נחלקו בבהמה טמאה מפרכסת לישראל ,ונחלקו הפוסקים האם מותרת לגוי .ואפילו למתירים
לישראל ,דחזקיה סובר שגם בטמאה לא אמרה תורה שיש דין אבר מן החי לגוי ,היינו לאחר מתן תורה ,דכל שמותר לישראל מותר לגוי ,אבל
לישראל ,רק בכל הנפש עם הבשר ,ורבי יוחנן סובר שדוקא בטהורה אינה לפני מתן תורה הכל מודים שהיה בשר מפרכסת אסור לבני נח,
כחיה ,אבל בבהמה טמאה אין דינה כאבר מן החי .וכל זה בישראל ,אבל דליכא טעם זה .ובזה מיושב היטב דקדוק לשון הכתוב כאן,
בגוי גם חזקיה מודה שהיא אסורה משום אבר מן החי כמו לפני מתן תורה. דכתיב "בשר בנפשו" ,ובפרשת ראה כתיב "הנפש עם הבשר".
ומה שהקשו )שם( על חזקיה מברייתא דאמרה שהיא כמתה ,ולא תירצו
דאיירי בגוי ,כיון שמוכח בברייתא שאיירי ברישא בישראל ,ורק בסיפא
איירי בבן נח.
]טו[
ועל פי זה מיושב קושיא גדולה שהקשה בתוס' רבי עקיבא איגר במסכת
] 6טו[ ועל פי המבואר לעיל ,יתבאר ביאור חדש בסוגיא בחולין ,ומיושב
טהרות )א ,ג( ,דתנן "נבלת העוף הטמא ,אין שחיטתה מטהרתה" .ופירש
קושיא גדולה מאוד .דהנה נתבאר שבני נח נאסרו בבשר בהמה מפרכסת,
הברטנורא וז"ל "ואין שחיטתה מטהרתה -באכילה ,לבן נח שמותר בעוף
ורק לאחר מתן תורה הותר לישראל ,ואגב ישראל הותר לבני נח .והנה
טמא ואסור באבר מן החי ,ואם שחטה והיא מפרכסת לא טיהרתה שחיטתה
בהמה טמאה אסורה לישראל באכילה ,לפי זה יש לומר ,דבבהמה טמאה
באכילה עד שתמות .אף על גב דבטהורה אפילו מפרכסת מתרת השחיטה
אין טעם להתיר לגוי מפרכסת מטעם דליכא מידי דשרי לישראל ולגוי אסור,
לבן נח מיגו דמכשרא לישראל .והכי מיפרשה מתניתין בשלהי פרק גיד
דבלאו הכי ישראל אסור בבהמה טמאה] ,וסברא זו כבר כתבו התוס' בחולין
הנשה" עכ"ל .והקשה רבי עקיבא אייגר וז"ל "מכאן תמוה לי ,דהא חזקיה
לג ,א ד"ה אחד[ ,אם כן יש לומר ,שלענין בהמה טמאה ,אפילו לאחר מתן
סבירא ליה בחולין דף קכא ,ב ,דשחט טמאה ומפרכסת ליכא אבר מן החי
תורה ,יש הבדל בין ישראל לגוי בשחט בהמה טמאה והיא מפרכסת,
לבן נח ,איך יפרש מתניתין זו דעל כורחך מיירי לענין בן נח ,והא הכא גם
דלישראל יהיה דינה כמתה ,שכבר אמרה תורה לישראל בפרשת ראה שאין
כן דשחטה ישראל ,כדקתני ברישא גבי עוף טהור דשחיטתו מטהרתו,
ב
משך חכמה
פרשת נח פסקא יג -יט
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ה תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
ומפרכסת ,דיצאה מכלל חיה ,אפשר דרק לישראל ,דכתיב
)דברים יב ,כג( הנפש עם הבשר ,שמורה על דבוק אמיתי ,לא
]טז[
היכי ששחט בה רוב שנים ,שהדביקות אינו גמורה ,שנפשה
�הים עָ ָשׂה ֶאת
)ט ,ו( שֹׁפֵ � ַדּם הָ ָא ָדם בָּ ָא ָדם ָדּמוֹ ִישָּׁ ֵפ� כִּ י בְּ צֶ ֶלם אֱ ִ
מפרכסת לצאת ,וכמו שאמרו חי הוא וסופו למות ]ריש מי שאחזו
הָ ָא ָדם:
)גיטין ע ,ב([ .אבל בן נח לחזקיה גם כן מוזהר כל זמן שמפרכס,
מה הפירוש שופך דם האדם באדם
דכתיב )ט ,ד( בנפשו ,והבי"ת בא על ייחס קצת ]ויש לעיין לפי זה
)ט ,ו( שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלקים וכו' .על
בהא דמייתי מברייתא דלא כחזקיה ,הוא מדתני אבר הפורש
דרך מליצה יתכן ,8כי באדם קאי על דיין ,שנהרג בן נח ]בימים
ממנה כפורש מן החי ,דזה לישראל ,דלסוף תני ואסור לבן נח[,
הקדמונים[ בדיין אחד .עיין אונקלוס על מימר דיניא ,ובסנהדרין
ואם כן לפי זה מצאנו תירוץ להא דתנן בריש טהרות )א ,ג( ומייתי
)נז ,ב( יעוין שם .וזה שאמר כי בצלם וכו' ,בדמיון צלמו ,מה הוא
לה בחולין )קב ,א( באבר מן החי מן עוף טמא ואין שחיטה
דן ביחידי )אבות ד ,ח( אף את תהא דן ביחידי ,כי שכל האדם
מטהרתה ,דמפרש ,לבן נח ,ולאכילה אמר ,דלחזקיה גם כן אסור
אשר הוא השופט בצדק ,הוא חלק מהכל האמיתי יתברך שמו .9
לבן נח ,ובתוספות רבי עקיבא )טהרות ,שם( הניח זה בתימה.
ודו"ק .7
והמשך הכתוב הוא ,שכל כך חמורה רציחה ,כי הבורא ברא את האדם וצ"ע" עכ"ל.
בצלמו ,וכן פירש רש"י וז"ל "באדם דמו ישפך -אם יש עדים המיתוהו ולאור המבואר יש לומר דלא קשה מידי ,דכבר נתבאר דלא אמר חזקיה
אתם ,למה ,כי בצלם אלהים וגו' :עשה את האדם -זה מקרא חסר ,וצריך שהיא מתה אלא לישראל ,אבל לבן נח מודה שהיא כחיה ויש בה דין אבר
להיות עשה העושה את האדם ,וכן הרבה במקרא" עכ"ל .אבל קשה דלשון מן החי ,והמשנה איירי לבן נח באכילה ,ולא לענין טומאה לישראל] ,ונפקא
"אדם" משמע אחד ולא עדים .ואונקלוס תירגם ,דבאדם זה סנהדרין דז"ל מינא ,אם מותר ישראל להאכיל לבן נח ,או אם בן נח שמקיים ז' מצוות בני
"דיישוד דמא דאנשא בסהדין ,על מימר דייניא ,דמיה יתאשד ,ארי בצלם נח בא לפנינו לשאול אם מותר[ ,ולא קשה מידי .ומבואר הכל בסייעתא
אלהים עבד ית אנשא" .וגם לפירוש זה קשה ,דאדם אינו משמע דיינין אלא דשמיא.
סתם בני אדם. 7תמצית דבריו :נתבאר ,דהטעם שמפרכסת מותרת לבן נח ,כיון
ונראה לפרש פשט הכתוב על פי הא דאיתא בסנהדרין )נז ,ב( "בן נח נהרג שלישראל היא מותרת .ולפי זה יש לומר ,דבהמה טמאה
בדיין אחד" .אם כן אפשר לפרש דאדם היינו עד אחד ,דבן נח נהרג על פי ששחטה ומפרכסת ,דבלאו הכי אסורה לישראל -דטמאה היא -
עד אחד ,ואין פירוש לא עדים ולא סנהדרין. יש לומר דדינה כחיה לענין אבר מן החי לבן נח כמו לפני מתן
אלא שלפי זה קשה מה טעם הוא מה שכתוב "כִּ י בְּ צֶ לֶם אֱ�הִ ים עָ שָׂ ה אֶ ת תורה .ומה שנחלקו רבי יוחנן וחזקיה בבהמה טמאה מפרכסת
אָדם" ,ונראה מדוע נהרג בדיין אחד ,כיון שהאדם נברא בצלם אלוקים,
הָ ָ אם יש בה אבר מן החי ,היינו לישראל ולענין טומאה ,דנחלקו
וכמו שה' יתברך דן יחידי ,כדתנן באבות )ד ,ח( "הוא היה אומר אל תהי דן אם גם בטמאה אמרה תורה מפרכסת כמתה ,אבל לבן נח
יחידי שאין דן יחידי אלא אחד" ,כך האדם שנברא בצלם ,דן יחידי .כיון ולאכילה הכל מודים שאסורה.
ששכל האדם ששופט צדק הוא חלק מהבורא יתברך ,שברא את האדם
בצלמו] .ולאחר מתן תורה דנין על פי התורה ,ועל פי התורה צריך שלושה
דיינין .ובסנהדרין )שם( הביאו מקור אחר שעל פי דיין אחד בן נח נהרג[.
]טז[
9תמצית דבריו :בן נח נהרג בדיין אחד ,ואולי זה פירוש הכתוב
אָדם ָדּמ ֹו יִשָּׁ פֵ � כִּ י בְּ צֶ לֶם אֱ�הִ ים עָ שָׂ ה אֶ ת
אָדם בָּ ָ
] 8טז[ )ט ,ו( "שֹׁפֵ � ַדּם הָ ָ
כאן "שֹׁפֵ � ַדּם הָ ָא ָדם" פירוש רוצח" .בָּ ָא ָדם" פירוש על ידי דיין
אָדם" ע"כ .פשט הכתוב הוא ,שמי שישפוך דם אדם ,דהיינו שירצח אדם,
הָ ָ
�הים עָ ָשׂה ֶאת
אחדָ " ,דּמוֹ ִי ָשּׁפֵ�" .ומבאר הטעם" ,כִּ י בְּ צֶ לֶ ם אֱ ִ
אָדם" ,פירושו בעדים ,יהרג.
וישפך דמו על ידי עדים יהרג ,ומה שכתוב "בָּ ָ
הָ ָא ָדם" ,וכמו שה' דן יחידי ,כך הדיין יכול לדון יחידי שנברא
ג
משך חכמה
פרשת נח פסקא יג -יט
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ה תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
אברהם אבינו כלים מאיליו ולא על ידי עובדי כוכבים ,רש"י ,לזה
אמר ,כי אף בשעה שיש חרב ושפיכות דם הרבה ,אין לכם להביט
]יז[
על זה ,כי אנכי אדרוש את נפש האדם ,ושופך דם האדם דמו
ישפך ,רק אתם פרו ורבו ,ולא תאמרו כי למה נלד לבהלה ולכליון, �הים עָ שָׂ ה
שׁפֵ� ַדּם ָה ָא ָדם בָּ ָאדָ ם דָּ מוֹ ִישָּׁ פֵ� כִּ י בְּ צֶ לֶם אֱ ִ
)ט ,ו-ז( ֹ
מוטב שיהיה כלה מאליו ,אין לכם להביט על זה .ולכן כתיב ֶאת הָ ָאדָ ם :וְ ַא ֶתּם פְּ רוּ ְוּרבוּ ִשׁ ְרצוּ בָ ָא ֶרץ ְוּרבוּ בָ הּ:
בשאלתות דרב אחאי ,פרשה ברכה )שאילתא קסה( ,דמצוה אם יש מצות פריה ורביה בזמן שישראל נרדפין ומומתין ע"י הגויים
ליקח נשים ולהוליד בנים מקרא דירמיה )כט ,ו( דאמר קחו לכם )ט ,ו( שופך דם האדם כו' ואתם פרו ורבו כו' .שטחיות
נשים והולידו בנים ,כוונתו דאף בעת הגזירה והגלות ,מצוה הכתובים 10על פי הברייתא בסוף חזקת הבתים )בבא בתרא ס,
לפרות ולרבות כמו ירמיה שציוה לבני הגולה בבבל .ועיין הגהות ב( ,בדין שנגזור על עצמינו שלא נישא נשים כו' ,ונמצא זרעו של
נ ִָשׁים וְ אֶ ת בְּ נוֹתֵ יכֶם תְּ נוּ ַל ֲאנ ִָשׁים וְ תֵ ל ְַד ָנה בָּ נִים וּבָ נוֹת ְוּרבוּ שָׁ ם וְ אַל תִּ ְמעָ טוּ", בצלם אלוקים ,הוא השכל השופט צדק.
והוא תימה ,מדוע לא מביא את הפסוק )א ,כח( " ַויְבָ ֶר� אֹ תָ ם אֱ�הִ ים ַויֹּאמֶ ר
אָרץ וְ כִ בְ שֻׁהָ " ,וכן הוא בכל מוני המצוות
וּמלְ אוּ אֶ ת הָ ֶ
לָהֶ ם אֱ�הִ ים פְּ רוּ ְוּרבוּ ִ
שהביאו פסוק זה לחיוב פריה ורביה .ואף על פי שלבני נח נאמרה לפני מתן
]יז[
תורה ,מכל מקום ,אמרו בסנהדרין )נט ,א( דמצוה שנאמרה לפני מתן תורה
אָדם ָדּמ ֹו יִשָּׁ פֵ � כִּ י בְּ צֶ לֶם אֱ�הִ ים עָ שָׂ ה
אָדם בָּ ָ
] 10יז[ )ט ,ו – ז( ")ו( שֹׁפֵ � ַדּם הָ ָ
ולא נשנית בהר סיני ,רק ישראל חייבים בה ולא בני נח.
אָרץ ְוּרבוּ בָ הּ" ע"כ .צריך ביאור מה
אָדם) :ז( וְ אַ תֶּ ם פְּ רוּ ְוּרבוּ ִשׁ ְרצוּ בָ ֶ
אֶ ת הָ ָ
אבל לאור המבואר לעיל נראה ,דהשאילתות נתכון בזה כונה גדולה מאוד,
הקשר בין איסור שפיכת דם האדם ,למצות פרו ורבו .ונראה על פי שאמרו
דהנה בירמיהו איירי בזמן שהיו ישראל בגולה ונרדפין ,ואף על פי כן אמר
בבבא בתרא )ס ,ב( וז"ל "תניא ,אמר רבי ישמעאל בן אלישע :מיום
להם ירמיה שישאו נשים וילדו בנים ובנות ,ולזה נתכון השאילתות ,להביא
שפשטה מלכות הרשעה ,שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות ,ומבטלת ממנו
ראיה ,שאף בזמן הגלות יש מצות פריה ורביה.
תורה ומצות ,ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ,ואמרי לה :לישוע הבן,
והנה מבואר ביבמות )סד ,א( דמי שנשא אשה ולאחר עשר שנים לא ילדה
דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ,ונמצא זרעו של
אין לו להבטל ממצות פריה ורביה ,ויוציא ויתן כתובה ,וכתב בהגהות
אברהם אבינו כלה מאליו ,אלא הנח להם לישראל ,מוטב שיהיו שוגגין ואל
מיימוניות הלכות אישות )פרק טו ,הלכה ח ,אות ד( בשם אביאסף ,דבזמנינו
יהיו מזידין" ע"כ .ופירש רשב"ם ]א .ה .רבינו כתב רש"י וכונתו לרשב"ם[,
אין כופין להוציא .וז"ל "וכתב עוד ,דאין כופין להוציא אפילו בארץ ישראל
וז"ל "ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו -בענין טוב ולא על ידי
מהא דגרסינן סוף פרק חזקת הבתים ,מיום שחרב ביהמ"ק דין הוא שנגזור
עובדי כוכבים ומצות לא יבטלו עוד :אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו
על עצמינו שלא לישא ושלא להוליד בנים ,אלא שאין גוזרין גזירה על
שוגגין -במה שלוקחין נשים ,שאינם סבורים שיש איסור בדבר :ואל יהיו
הציבור אלא א"כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה ,הילכך לכל הפחות אין
מזידין -דמשום דלא יוכלו לעמוד בה יבטלוה ,ונמצאו מזידין ,הלכך לא
כופין להוציא אפילו בארץ ישראל ע"כ באביאסף" עכ"ל ,הנה מבואר
גזרינן" עכ"ל רשב"ם.
בדברי אביאסף ,דאפילו בזמן הגלות יש מצות פריה ורביה ,לכן מעיקר הדין
ועל פי זה יש לומר ,דבא הכתוב לומר" ,אף בשעה שיש חרב ושפיכות דם
היה צריך להוציא ,אלא שמחמת הגזירות אין כופין להוציא .ואין זה סותר
הרבה ,אין לכם להביט על זה ,כי אנכי אדרוש את נפש האדם ,ושופך דם
לדברי השאילתות ,דגם השאילתות יכול לומר כן ,דמחמת הגזירות אין
האדם דמו ישפך ,רק אתם פרו ורבו ,ולא תאמרו כי למה נלד לבהלה
כופין להוציא ,דהא דחייב להוציא הוא דינא דרבנן ,דמדאוריתא עשה מה
ולכליון ,מוטב שיהיה כלה מאליו ,אין לכם להביט על זה".
שמוטל עליו ,אלא שתיקנו חכמים שיוציא ,ובזמן הגזירות לא תיקנו
ועל פי זה יתיישב מה שיש להקשות על דברי השאלתות בפרשת וזאת
שיוציא ,לזה הביא את דברי ההגהות ,לומר ,דאף על פי שיש מצות פריה
הברכה )שאילתא קסה( ,דכתב שהמקור לחיוב מצות פריה ורביה בישראל
ורביה בגלות -אין חייב להוציא.
וּקחוּ לִ בְ נֵיכֶם
הוא מדכתיב בירמיה )כט ,ו( " ְקחוּ נ ִָשׁים וְ הוֹלִ ידוּ בָּ נִים וּבָ נוֹת ְ
ד
משך חכמה
פרשת נח פסקא יג -יט
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ה תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
)ט ,ז( פרו ורבו וכו' .לא 12רחוק הוא לאמר ,הא שפטרה התורה מיימוני פרק טו ,ח מהלכות אישות בזה ,ודו"ק היטב .11
נשים מפריה ורביה וחייבה רק אנשים ,כי משפטי ה' ודרכיו
דרכי נועם ,וכל נתיבותיה שלום )משלי ג ,יז( ,ולא עמסה על
הישראלי מה שאין ביכולת הגוף לקבל ,ומכל דבר האסור לא
מנעה התורה בסוגה ההיתר ,כמו שאמרו פרק כל הבשר )חולין
]יח[
קט ,ב( .ומשום זה לא מצאנו מצוה להתענות רק יום אחד בשנה
)ט ,ז( וְ ַא ֶתּם פְּ רוּ ְוּרבוּ ִשׁ ְרצוּ בָ ָא ֶרץ ְוּרבוּ בָ הּ:
)ויקרא כג ,לב( ,וקודם הזהירה וחייבה לאכול )יומא פא ,ב( .וכן
מדוע פטרה תורה נשים ממצוות פריה ורביה ,והרי הם יסוד האומה היהודית ,ומדוע
לא מנעה המשגל מכל בניה לבד ממשה רבינו )שבת פז ,א( ,לפי ציותה על חוה בפריה ורביה
התירה התורה בכל סוג של איסור ,דבר המותר מעין זה ,כדאיתא בחולין 11תמצית דבריו :אפילו בזמן שיש גלות ,וישראל נהרגין ,מצוה
)קט ,ב( ,ולכן לא ציוה ה' להתענות אלא יום אחד בשנה ביום כיפור )ויקרא לקיים פריה ורביה" ,כי אף בשעה שיש חרב ושפיכות דם הרבה,
כג ,לב( ,וגם אז ציוה לאכול בערב יום כיפור )יומא פא ,ב( ,ולכן לא אסרה אין לכם להביט על זה ,כי אנכי אדרוש את נפש האדם ,ושופך דם
התורה לאף איש ישראל את המשגל ,אפילו לגדול ביותר ,אלא למשה רבינו האדם דמו ישפך ,רק אתם פרו ורבו" .אלא שמכל מקום ,אם נשא
עליו השלום בלבד )שבת פז ,א( ,מפני שלמשה בלבד לא היה צער ממניעת אשה ולא ילדה אפילו לאחר עשר שנים -אין חייב להוציא בגלות.
המשגל ,לגודל מעלתו ולזהירות גופו.
ולכן התירה תורה אשת יפת תואר אפילו אשת איש )קידושין כא ,ב( ,כיון
שבשעת נצחון מלחמה מתרחב הלב ,וקשה לאדם לעמוד על נפשו כשרואה
]יח[
אשה יפת תואר ,כמו שאמרו חז"ל בקידושין )שם( ,שמזה הטעם התירה
אָרץ ְוּרבוּ בָ הּ" ע"כ .יש לתת טעם,
] 12יח[ )ט ,ז( "וְ אַ תֶּ ם פְּ רוּ ְוּרבוּ ִשׁ ְרצוּ בָ ֶ
תורה יפת תואר .וכן על דרך זה כל דרכי התורה הם רק לנועם ,לכן לא
מדוע פטרה תורה את הנשים ממצווה זו כדאיתא ביבמות )סה ,ב( ,והרי
ציותה התורה על האשה מצוה שבאה על ידי לידי סכנה ,ולכן מותר לאשה
בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא נשים חייבות )קידושין כט ,א( ,וביותר
לשתות כוס עיקרין )יבמות סה ,ב( ,אבל כדי שיהיה קיום למין ,טבע ה'
הוא תמוה ,שהרי קיום המשך של עם ישראל תלוי רק בנשים ,שהרי גוי הבא
יתברך בטבע האשה תשוקה עזה להוליד יותר מהאיש ,ומצאנו לרחל
על בת ישראל הולד ישראל ,וישראל הבא על גויה הולד גוי )קידושין סו,
שאמרה )בראשית ל ,א( הבה לי בנים ,ואם אין מתה אנכי .וטעם זה היה
ב( ,אם כן הנשים הם עיקר יסוד עם ישראל ,ומדוע דוקא אותן פטרה התורה
אבן פינה לאבות הקבלה ,הם האמוראים שבש"ס ,שפטרו מיבום מי שמתו
ממצות פריה ורביה .ועוד יש לדקדק בשינוי לשון המצוה ,דלאדם וחוה
בניו אחרי כן ,משום דרכיה דרכי נועם ,שאם תתחייב ביבום ,אם כן אם
ציוה ה' על שניהם בפריה ורביה כדכתיב )בראשית א ,כח( " ַויְבָ ֶר� אֹ תָ ם
נשאת ולאחר מכן מת בנה מבעלה הראשון אסורה לבעלה ,וצריכה להנשא
אֱ�הִ ים ַויֹּאמֶ ר לָהֶ ם אֱ�הִ ים פְּ רוּ ְוּרבוּ" ,ולאחר מכן ציוה רק על יעקב בלשון
ליבם.
יחיד ,דכתיב )בראשית לה ,יא( " ַויֹּאמֶ ר ל ֹו אֱ�הִ ים ֲאנִי אֵ ל שַׁ ַדּי פְּ ֵרה ְוּרבֵ ה".
ועל פי זה יתיישב ,מדוע לאדם וחוה ציוה בפריה ורביה ,כי הציוי היה לפני
ונראה ,שהטעם שלא ציוה ה' על האשה מצות פריה ורביה ,כי האשה
החטא ,שלא היה לחוה סכנה בעיבור ולידה ,לכן ציוה גם על חוה מצות
מסתכנת בעיבור ובלידה] ,כדאיתא בשבת )לב ,א([ ,ולכן אמרו בכתובות
פריה ורביה ,אבל לאחר החטא ,כבר לא ציוה על האשה ,לכן ליעקב ציוה
)פג ,ב( שמיתה שכיחא ,על פי ביאור התוס' )שם( ,ועוד אמרו )נדה לא ,ב(
בלשון יחיד ולא לנשיו.
"בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה" ע"כ .לכן לא
והא דכתיב כאן בלשון רבים "וְ אַ תֶּ ם פְּ רוּ ְוּרבוּ" ,לא קשה ,דלשון רבים לא
ציותה תורה מצוה לאשה שבאה על ידה לידי סכנה.
עולה על הנשים ,אלא על נח ובניו ,והרי בתחלת הפרשה כבר ציוה בפירוש
ואל תתמה על זה ,מדוע לא ציוה ה' מצוה זו אפילו שיכולה לבוא לידי
על נח ובניו ,כדכתיב לעיל )פסוק א( " ַויְבָ ֶר� אֱ�הִ ים אֶ ת נֹ חַ וְ אֶ ת בָּ נָיו ַויֹּאמֶ ר
סכנה ,והרי מצוה רבה היא מאוד מאוד ,כיון שדרכי התורה ,דרכי נועם וכל
אָרץ" ,והמהרש"א בסנהדרין )נט ,ב ד"ה והרי(
וּמלְ אוּ אֶ ת הָ ֶ
לָהֶ ם פְּ רוּ ְוּרבוּ ִ
נתיבותיה שלום )משלי ג ,יז( ,ולא ציותה תורה מצוה שקשה לקיימה ,לכן
הקשה זאת ,וכתב ויש ליישב ,ונתכון לזה ,ומיושב הכל בסייעתא דשמיא.
ה
משך חכמה
פרשת נח פסקא יג -יט
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ה תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
אנכי .ובזה ניחא הך דאמר רב יוסף פרק הבא על יבמתו )סה ,ב(, שלא היה צריך לגודל מעלתו ולזהירות גופו .ויותר מזה,
דאין נשים מצוות בפריה ורביה מהכא )בראשית לה ,יא( אני אל במלחמה ,בעת הנצחון ,לגודל החום והרחבת הלב ,ידע אל דעות
שדי פרה ורבה ולא קאמר פרו ורבו ,היינו ,דבאדם וחוה שבירך כי אז לא יתכן לעצור בעד הרוח בעת חשקו באשה יפת תואר,
אותן קודם החטא שלא היה לה צער לידה ,היה מצות שניהם והתירה התורה יפת תואר אשת איש )קידושין כא ,ב( ,וכמאמרם
בפריה וברביה ,ואמר להם )בראשית א ,כח( פרו ורבו ,אבל לאחר )קידושין ,שם( לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע .וכבר האריך
החטא שהיה לה צער לידה ,והיא רוב פעמים מסתכנת מזה ,עד בזה מחבר אחד .ומצאנו )יבמות פז ,ב( איך היה זאת לאבן פינה
כי אמרו )נדה לא ,ב( אשה נשבעת שלא תזדקק כו' .לכן בנח ,אף לאבות הקבלה ,שפטרו מיבום מי שמתו בניו אחרי כן ,משום
דכתיב ויאמר להם פרו ורבו ,הלא כתיב קודם )פסוק א( ויברך את דרכיה דרכי נועם .ואם כן ,נשים שמסתכנות בעיבור ולידה )שבת
נח ואת בניו ,אבל נשיהם לא הזכיר ,שאינם בכלל מצוה דפרו לב ,א( ,ומשום זה אמרו )כתובות פג ,ב( מיתה שכיחא ,עיין
ורבו ,וביעקב קאמר פרה ורבה ,וזה נכון .ובמהרש"א )חידושי תוספות כתובות פג ,ב ד"ה מיתה שכיחה ,לא גזרה התורה לצוות
הלכות( סנהדרין נט ,ב הניח זה בויש ליישב ,וכוון לזה ,ודו"ק .13 לפרות לרבות על האשה ,וכן מותרת לשתות כוס עקרין ,וכעובדא
]יט -המשך[ דיהודית דביתהו דרבי חנינא סוף הבא על יבמתו )יבמות סה ,ב(.
עוד טעם :מדוע פטרה תורה נשים ממצוות פריה ורביה ,והרי הם יסוד האומה רק לקיום המין ,עשה בטבעה שתשוקתה להוליד עזה משל איש,
היהודית ,ומדוע ציותה על חוה בפריה ורביה
ומצאנו לרחל שאמרה )בראשית ל ,א( הבה לי בנים ,ואם אין מתה
עוד יתכן 14לאמר בטעם שפטרה התורה נשים מפריה ורביה,
להביא ילדים צריך לישא אשה אחרת ,ועדיף לאיש שלא לישא אשה אחרת 13תמצית דבריו :הטעם שלא ציותה תורה על האשה מצות פריה
מלהביא ילדים ,לזה ציותה תורה על מצות פריה ורביה ,שחייב לישא אשה ורביה -אף על פי שהם יסוד האומה היהודית ,כיון שדרכיה דרכי
אחרת. נועם וכל נתיבותה שלום ,וכיון שהאשה מסתכנת בעיבור ולידה,
והנה איש יכול לישא שתי נשים ,וכדי לקיים מצות פריה ורביה אינו צריך לא ציותה תורה על הנשים מצוה זו .וכן בכל מצוות התורה ,לא
לגרש את אשתו הראשונה ,לכן ציותה תורה לאיש על פריה ורביה ,כי אינו ציוה ה' מה שאין האדם יכול לקיים .ולכן חוה ,שלפני החטא
יוצא מגדר דרכיה דרכי נועם ,שבכל זאת נשאר עם אשתו הראשונה ,אבל שלא היתה מסתכנת בעיבור ולידה נצטוותה על פריה ורביה.
האשה שאינה מותרת להנשא לשני אנשים ,אם היה ציווי מהתורה על
האשה ,על פריה ורביה ,היתה צריכה האשה לעזוב את בעלה ,דהיינו לעזוב
את אהוב נפשה ,ולהנשא לשנוא עליה ,שהוא תחת בעלה ,לכן לא ציותה
]יט[
התורה על האשה מצות פריה ורביה ,כיון שכל דרכי דרכי נועם וכל
] 14יט[ עוד טעם מדוע פטרה התורה מפריה ורביה את האשה ,וציותה על
נתיבותיה שלום ,ולא רצתה התורה לחייב את האשה נגד טבעה ,ודי בזה
חוה .דהנה ,הקדוש ברוך הוא הטביע בטבע הבריאה ,הן לאנשים והן
שיש לה תשוקה עזה להביא תולדות בטבע הבריאה ,ולכן הטביע ה' בטבע
לנשים ,תשוקה עזה להביא תולדות ,ובנשים עוד יותר מאנשים ,דיותר ממה
האשה הטבע להביא ולדות ,עוד יותר מהאיש.
שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא )גיטין מט ,ב( ,ואמרו בקידושין
ובזה מיושב היטב מדוע לא ציוה ה' על האשה מצוה זו ,וכן מיושב מדוע
)מא ,א( שאומרות הנשים "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו"] ,ופירש
ציוה על חוה מצוה זו ,כיון שאדם הראשון נברא בשלמות ,ותלד ממנו
רש"י :אמר ר"ל טב למיתב טן דו -משל הוא ,שהנשים אומרות על בעל כל
ולדות ,ולא תצא לאיש אחר.
דהו ,שהוא טוב לשבת עם שני גופים ,משבת אלמנה .טן – גוף[.
ועל פי זה יתבאר לנו היטב דברי חז"ל ביבמות )סה ,ב( ,דגרסינן ,על הא
וכיון שבטבע הבריאה יש תשוקה לאיש לישא אשה ,ולהביא בנים ,מדוע
דתנן שאשה פטורה מפריה ורביה ,וז"ל "אמר ר' אילעא משום ר' אלעזר
ציוה ה' על פריה ורביה ,והרי גם ללא ציווי יעשו כן ,אבל עיקר הציווי הוא
בר' שמעון ,אמר קרא )א ,כח( :ומלאו את הארץ וכבשוה ,איש דרכו לכבש,
באופן שאין לאיש תשוקה להביא בנים ,כגון שנשא אשה ולא ילדה ,וכדי
ואין אשה דרכה לכבש כו' ,ואמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון
ו
משך חכמה
פרשת נח פסקא יג -יט
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ה תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
תנשא לאיש ולא יוליד ,תצא מאהוב נפשה ותקח איש אחר ,זה משום דבאמת הלא הטביעה בטבע התשוקה ,ובנקבה עוד יותר,
נגד הטבע ,לאהוב השנוא ולשנוא האהוב .ורק האיש ,שיכול כמו שאמרו )קדושין מא ,א( טב למיתב טן דו וכו' ,ודי במה שהיא
לישא עוד אחרת ,עליו הטילה התורה מצוה .וזה המשך מוכרחת בטבע .ועל כרחך ,דעיקר המצוה היא כמו דתנן ביבמות
המאמרים שאמר רבי אליעזר ברבי שמעון סוף פרק הבא על )סא ,ב( ,לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים כו',
יבמתו )סה ,ב( ,ודו"ק .15 דאם נשא אשה ולא ילדה ,מחויב ליקח אשה שיש לה בנים.
ומדרך התורה לבלי לגדור הטבע ,וכיוצא בזה אמרו דרכיה דרכי
נועם כמו שכתבתי )לעיל בפסקא יח( ,ולכן ,לגזור על האשה כי
באמת הטביע הקדוש ברוך הוא בטבע האיש והאשה תשוקה עזה כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע ,כך מצוה על אדם שלא לומר דבר
להביא ולדות ,וזה שהיה צריך ציווי על פריה ורביה הוא בהכרח שאינו נשמע כו' ,וא"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון :מותר לו לאדם
על אופן שאינו רוצה בטבע להביא ולדות ,כגון שאשתו אינה בת לשנות בדבר השלום ,שנאמר )בראשית נ ,טז( :אביך צוה וגו' כה תאמרו
בנים ,וצריך לישא אשה אחרת ,ולכן לא ציותה על האשה שתעזוב ליוסף אנא שא נא וגו' ".ע"כ.
את בעלה ,ותנשא לאחר שהוא נגד טבעה ,לעזוב אהוב ליבה וצריך ביאור מה ענין שלושת המאמרים זה לזה ,אבל לאור המבואר הוא
ולהנשא לשנוא עליה ,ודרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, נפלא מאוד ,דבתחלה אמר שאשה פטור מפריה ורביה ,ואם תאמר מדוע,
אבל האיש ,יכול לישא שתי נשים ,מה שאין כן חוה ,בודאי היה על זה הביא שמצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע ,ואשה לא תשמע לתורה
לה בנים מאדם שנברא בשלמות. לעזוב אהוב נפשה ולהנשא לאחר ,וראיה לזה שכך ראוי לנהוג ,שהרי מותר
לשנות מפני השלום ,ולכן פטורה האשה מפריה ורביה ,שלא תבוא לידי
מחלוקת עם בעלה האחר שנשאת למי ששנאוי לה.
15תמצית דבריו :עוד טעם שאשה פטור ממצות פריה ורביה ,כי
ז
