gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu

שבוע: נח (2026-10-12)

אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון מס׳‬ ‫‪232‬‬ ‫ערש"ק פרשת נח‬ ‫ה' מר‪-‬חשון תשפ"ז‬ ‫לכן "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל"‪ ,‬שהיה‬ ‫'העוז והענוה'‬ ‫'למען תמים בדורותיו‪,‬‬ ‫השורש לכל שאר העבירות החמורות‪.‬‬ ‫הנמלט ברוב צדקותיו'‬ ‫נ ַֹח ִא ׁיש צַ דִּ יק ָּת ִמים ָהיָ ה ְּבדר ָֹתיו‪.‬‬ ‫'מעוות לא יוכל לתקון'‬ ‫נ ַֹח ִא ׁיש צַ דִּ יק ָּת ִמים ָהיָ ה ְּבדר ָֹתיו‪.‬‬ ‫עובד ותיק בחברה תעשייתית מפותחת ישב בלשכתו של המנהל‪ ,‬והאזין‬ ‫בשתיקה ובדרך ארץ לשבחים שהלה ענד לראשו‪ ,‬בהעידו‪ ,‬שמעולם לא‬ ‫וַ ִּת ּׁ ָש ֵחת ָה ָא ֶרץ לִ ְפנֵ י ָה ֱאל ִֹקים וַ ִּת ָּמלֵ א ָה ָא ֶרץ‬ ‫וברש"י‪ :‬הואיל והזכירו סיפר בשבחו‪ ,‬שנאמר‬ ‫(משלי י‪ ,‬ז) 'זכר צדיק לברכה'‪.‬‬ ‫היה לו כזה עובד נאמן‪" .‬אבל‪ ,‬אני מצר על כך"‪ ,‬המשיך המנהל ואמר‪,‬‬ ‫ָח ָמס‪.‬‬ ‫"שעל אף תבונתך המקיפה והנסיון שרכשת במילוי תפקידיך‪ ,‬מעולם‬ ‫כוונת רש"י להדגיש את גודל מעלתו של נח‪,‬‬ ‫וברש"י‪ :‬לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל‪.‬‬ ‫שכל השבחים שנכתבו עליו בתורה הם "הואיל‬ ‫לא הצעת הצעת ייעול כל שהיא‪ .‬במשך כל השנים שמרת בנאמנות על‬ ‫והזכירו סיפר בשבחו"‪ ,‬כביכול בדרך אגב‪ ,‬אבל‬ ‫תהליכי הייצור הקיימים‪ ,‬אך לא תרמת מאומה לפיתוח וקידום החברה‪.‬‬ ‫איסור גזל הוא איסור שכלי‪ ,‬ואפילו בעלי חיים‬ ‫אם היה בא הכתוב לספר שבחו במכוון‪ ,‬לא היה‬ ‫והסיבה לכך היא שאינך מכיר בערך כשרונותיך הברוכים‪ ,‬ותכונות‬ ‫מסוגלים להבינו‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל "אלמלא‬ ‫לא ניתנה תורה‪ ,‬היינו למדין גזל מנמלה"‪ .‬וכיון‬ ‫די בשבחים הללו‪.‬‬ ‫האופי שלך מגבילים אותך מלחשוב 'מחוץ לקופסא'"‪...‬‬ ‫שבני דור המבול כבר לא הבינו את הקלקול‬ ‫ועיקר מעלתו היתה שכל בני דורו היו רשעים‬ ‫***‬ ‫שבאיסור זה וראו בו דבר הגון ונכון‪ ,‬וגם לא‬ ‫גמורים‪ ,‬והוא נשאר איתן בצדקתו ובאמונתו‪,‬‬ ‫מצינו בספרים הק'‪ ,‬שנח לא הוכיח את בני דורו‪ ,‬אלא התרחק מהם כדי‬ ‫גזלו "לתיאבון"‪ ,‬שהרי היו משופעים ברוב טובה‬ ‫גם בשעה שהיו מחרפים ומגדפים אותו‪.‬‬ ‫שלא ילמד ממעשיהם הרעים‪.‬‬ ‫(עי' סנהדרין קח‪ ,).‬אלא רק כדי להכעיס את בוראם‪,‬‬ ‫כמאמר הגמרא (סנהדרין קח‪" ,):‬מלמד שהיה נח‬ ‫על כן נחתם דינם להאבד משני העולמות‪.‬‬ ‫הצדיק מוכיח אותם‪ ,‬ואמר להם דברים שהם‬ ‫ויש להבין‪ ,‬מאחר שהיה 'צדיק תמים'‪ ,‬מדוע באמת לא קיים מצות‬ ‫קשים כלפידים‪ ,‬והיו מבזין אותו" וכו'‪ .‬ובענין זה‬ ‫תוכחה‪ ,‬כאברהם אבינו שקירב נפשות תחת כנפי השכינה‪.‬‬ ‫***‬ ‫היה לנח נסיון יותר גדול משל אברהם‪ .‬כי בני‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬שהדבר נגרם מחמת הענוה היתירה שהיתה בו‪ ,‬כמו‬ ‫ידוע שאוכל שנקנה בממון שאינו כשר‪ ,‬כגזל‬ ‫דורו של אברהם לא היו רשעים כדור המבול‪,‬‬ ‫שמצינו אודותיו בגמרא (ע"ז ו‪" ).‬ודילמא 'תמים' בדרכיו" ‪ -‬וביאר רש"י‪:‬‬ ‫ואונאה‪ ,‬עלול לטמטם את לבם ומוחם של‬ ‫ורבים מהם סברו וקבלו ממנו את דרך האמונה‪,‬‬ ‫"עניו ושפל רוח"‪ .‬וגודל ענוותנותו הביאה אותו לחשוב‪ ,‬שכשם שהוא‬ ‫הילדים האוכלים אותו (אגרא דפרקא אות קכו‪ ,‬בשם‬ ‫אבל לתוכחתו של נח לא הטה אוזן אף לא‬ ‫אחד מבני דורו‪.‬‬ ‫יינצל מהמבול כך יינצלו בני דורו‪.‬‬ ‫הרה"ק מוהרמ"מ מרימנוב)‪ .‬וכיון שאנשי דור המבול‬ ‫אכלו מן הגזל‪ ,‬הם ובניהם ובנותיהם‪ ,‬לא היתה‬ ‫וזהו שדרשו חז"ל (ב"ר לב‪ ,‬ו) "נח מחוסר אמנה היה‪ ,‬אילולי שהגיעו המים‬ ‫אפשרות להפסיק את טמטום דעתם‪ ,‬שלא‬ ‫'מן הקל אל החמור'‬ ‫עד קרסוליו לא נכנס לתיבה"‪ .‬כלומר‪ ,‬שהיה מחוסר אמנה בעצמו‪,‬‬ ‫יטמא את כל הדורות הבאים‪ .‬על כן בא המבול‬ ‫וַ ִּת ּׁ ָש ֵחת ָה ָא ֶרץ לִ ְפנֵ י ָה ֱאל ִֹקים וַ ִּת ָּמלֵ א ָה ָא ֶרץ‬ ‫וחשב‪ ,‬שלא יתכן שיינצל הוא לבדו ובני דורו יאבדו‪ .‬כי "כיון שניתן‬ ‫ושטף הכל‪ ,‬ולא נותרו אלא נח וביתו שלא‬ ‫ָח ָמס‪.‬‬ ‫רשות למשחית‪ ,‬אינו מבחין בין צדיק לרשעים‪ ,‬ולא עוד שמתחיל מן‬ ‫שלחו ידם בגזל‪ ,‬ומהם נבנה העולם מחדש‪.‬‬ ‫הצדיקים תחילה" (ב"ק ס‪ .).‬ואע"פ שלגבי צדיק גמור לא אמרינן כן (ע"ז‬ ‫"'ותשחת'‪ ,‬לשון ערוה ועבודה זרה‪' .‬ותימלא‬ ‫הארץ חמס'‪ ,‬גזל וכו'‪' .‬כי מלאה הארץ חמס'‪,‬‬ ‫שלא‬ ‫ד‪ ,).‬הוא לא האמין בעצמו שהוא צדיק גמור‪ .‬וענוה זו גרמה לו‬ ‫'רבה אמונתך'‬ ‫לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל" (רש"י)‪.‬‬ ‫ראה את עצמו ראוי להוכיח את בני דורו‪.‬‬ ‫וַ ָ ּיבֹא נ ַֹח וּבָ נָ יו וכו' ֶאל ַה ֵּתבָ ה ִמ ּ ְפנֵ י ֵמי‬ ‫בדרך כלל אין האדם נכשל מיד בעבירות‬ ‫והנה גם את אברהם אבינו שיבחו חז"ל במידת ענוותנותו‪ ,‬כמו ששנינו‬ ‫ַה ַּמבוּל‪.‬‬ ‫החמורות‪ ,‬אלא בתחילה נכשל בעבירות קלות‪,‬‬ ‫(אבות פ"ה מי"ט) "מתלמידיו של אברהם אבינו וכו'‪ ,‬עין טובה ורוח נמוכה‬ ‫ומהם הוא מגיע אח"כ לחמורות‪" .‬שכך אומנתו‬ ‫ונפש שפלה"‪ ,‬ופירש הרמב"ם "רוח נמוכה ‪ -‬היא ענוה יתירה"‪ .‬ועם‬ ‫וברש"י‪ :‬אף נח מקטני אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו‬ ‫של יצר הרע‪ ,‬היום אומר לו עשה כך ולמחר‬ ‫לא הכרב איבהל‬ ‫אברהם אבינו בכוחו להוכיח את בני דורו‪ ,‬וכשנלחם עם‬ ‫הכירםכיתב‬ ‫זאת‪,‬יאהלו‬ ‫כל ר‬ ‫מאמין שיבוא המבול‪ ,‬ולא נכנס לתיבה עד‬ ‫אומר לו עשה כך‪ ,‬עד שאומר לו עבוד ע"ז‪,‬‬ ‫האמין בזכותו להינצל‪ ,‬והכניס את עצמו בסכנה לרדוף‬ ‫המלכים תא‬ ‫ארבעתז וניבר רוא‬ ‫ע"י‬ ‫שדחקוהו המים‪.‬‬ ‫והולך ועובד" (שבת קה‪.):‬‬ ‫עמם‪.‬םכייחב‬ ‫ולהלחםשיכרב‬ ‫ת‬ ‫בצדקתו המופלגת של נח‪ ,‬היתה מדרגת‬ ‫וזוהי כוונת הכתוב‪' ,‬ותשחת הארץ לפני‬ ‫ע"יז וניבר ירפס‬ ‫שאסור שהענוה תגרום לכך שהאדם ייאבד את ערך‬ ‫למדים‪,‬ל ןתינ‬ ‫נמצינו תונפ‬ ‫האמונה נחשבת לגביו כדבר קטן‪ ,‬ע"ד מאמרם‬ ‫האלקים'‪ ,‬בעבירות חמורות שבין אדם למקום‪.‬‬ ‫ןוכמה ידרשמל‬ ‫(סוכה כח‪" ).‬דבר קטן הוויות דאביי ורבא"‪ ,‬וע"ד‬ ‫והם נכשלו בעבירות אלו מפני שכבר קודם לכן‬ ‫אלאב עליו לזכור שבאפיו נשמת חיים‪ ,‬שהיא חלק אלוק‬ ‫בעיניו‪.‬תבותכ‬ ‫עצמו ירמא ‪:‬‬ ‫שאמרו (ברכות לג‪ ):‬על יראת שמים "לגבי משה‬ ‫םירשוקמ‬ ‫'ותמלאל י ג ה‬ ‫הארץ‬ ‫יותר‪ ,‬ו י ן ו י‬ ‫קלות ל א צ‬ ‫לעבירותע ר ו א‬ ‫הקדושה ם י י ח ר ב ד " ן ו כ מ‬ ‫התרגלו י ד י ל‬ ‫את רכחת ש ר ו מ "‬ ‫ולהגביר ה ו ב‬ ‫הרע י ב ל ק "‬ ‫כחותד נ ת‬ ‫להתגברי זעלה נ ר ו ב‬ ‫‪.‬ע"‬ ‫יוכל‬ ‫ומכוחה ךורב‬ ‫ממעל‪ ,‬ב"ב ‪22‬‬ ‫מילתא זוטרתא היא"‪.‬‬ ‫תותובעב‬ ‫(בראשיתומורתל‬ ‫רבה)‪.‬‬ ‫פרוטה"ב תוחצנהו ת‬ ‫שוהא החמש תע‬ ‫אינוע) צ"אי ו‬ ‫ו"חמסג םוי ד‬ ‫!תורומש תויוכזה לכ ‪ -‬םיברה יוכיזל הצפהב קלח‬ ‫חמס'תח‪-‬קל ‪(,‬ברעב '‬ ‫‪: 1204567-30‬וגייח הממיב תועש ‪ 42‬םייח םיקולא ירבד תעימשל ק"היבר יתפש בבודלו ב"קעי ראבמ םיכז םימב לארשי ינב תא תוקשהל‬ ‫כולו‪.‬ןכו‬ ‫העולםע לכב‬ ‫בכל תודמ‬ ‫תועובקה הריכמה‬ ‫הבהא‬ ‫‪6776952@gmail.com‬‬ ‫‪6776952@gmail.com‬‬ ‫‪ .64‬ףיעס יפל ה"מל תרכומ המורתה ‪',‬םייח רבד' ןוכמ ש"ע 'תוליהק' תודמעב םג םורתל ןתינ‬ ‫‪ | 9135614-050‬סקפלט ‪: 3596776-30‬םכתושרל ינופלטה דקומה ‪:‬תוראהו תורעהלו‬ ‫‪03-6776953‬‬ ‫‪03-6776953‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪.‬שרדמה יתבב ‪ : m o c . l i a m g @ 2 5 9 6 7 7 6‬ל " א ו ד ב ן ו י ל י ג ה ת ל ב ק ל‬ ‫בפרשת השבוע‪ ,‬באורו של רבינו זי“ע‬ ‫מעשה ולקחו‬ ‫'להיכנס' אל תוך תיבות התפילה‬ ‫פעם אמר‪:‬‬ ‫כיון שיש נחת רוח להבורא יתברך‬ ‫"את בית‪-‬המקדש עצמו אין לנו כהיום‪ ,‬בעוונותינו‪ .‬אבל‬ ‫שמו מתפילת הצדיקים הלוואי‬ ‫יש 'בית מקדש מעט'‪ .‬כך נאמר בזוה"ק (ח"ג קכו‪ ).‬שכל‬ ‫שיתארך יותר ויותר"‪---‬‬ ‫  ‪.‬‬ ‫﬷ ‬ ‫   ‬ ‫  ‬ ‫ ‬ ‫בתי כנסיות שבעולם נקראים 'מקדש'‪ ,‬כמו שנאמר (שמות‬ ‫כזאת ממש‪ ,‬ראו אצל רבינו‪.‬‬ ‫רימז מרן הבעש"ט הקדוש זיע"א‪ :‬אל תיבות התפילה‪ ,‬נדרש‬ ‫כה‪ ,‬ח) "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"‪' ,‬מקדש' סתם‬ ‫כל מי שאך הקשיב לדבריו כאשר‬ ‫'להכנס' כל‪-‬כולו‪.‬‬ ‫ולא 'המקדש' המיוחד‪ ,‬ובכל מקום שישראל נמצאים‬ ‫רק שוחח אודות עבודת התפילה‪,‬‬ ‫הקב"ה נמצא ביניהם‪.‬‬ ‫בזה הענין אמר פעם רבינו‪:‬‬ ‫כבר זכה עד מהרה 'להרגיש' את‬ ‫ראו אצל צדיקים‪ ,‬שכפלו ושינו ושלשו תיבה אחת בתפילה כמה‬ ‫"קדושת המקום מסוגלת לקבלת התפילות‪ ,‬והיא גם‬ ‫התפילה‪ .‬די היה לשומעו מתרפק‬ ‫פעמים‪ .‬לכאורה‪ ,‬אם רוצה להתדבק בה'‪ ,‬הרי יכול גם להמשיך‬ ‫יכולה לפעול על האדם הרבה מאד להתפלל באופן‬ ‫על ציטוט כלשהו תוך כדי שיחתו‪,‬‬ ‫זאת על ידי התיבות הבאות?‬ ‫נעלה"‪ ,‬המשיך רבינו‪" ,‬אך בתנאי שהתפילות יהיו אכן‬ ‫בכדי 'לראות' את המילים עד נקודת‬ ‫כעבודת הקרבנות בבית המקדש ‪-‬‬ ‫נשמתן‪...‬‬ ‫אלא ‪" -‬ווייל ער קען זיך נישט געזעגענען פין די ווערטער‪,‬‬ ‫קשה עלי פרידתכם‪ ,‬ער וואלט איינגעשלינגען די ווערטער‪ ,‬אזוי‬ ‫ובבית המקדש‪ ,‬כאמור‪ ,‬היו קרבנות שהיו כליל לגבוה"!‬ ‫כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬באחת מן השיחות‬ ‫שטארק האט ער דאס ליב" (‪-‬הוא לא יכל להיפרד מן התיבה‪' ,‬קשה עלי‬ ‫רבינו אף הפליג וביאר כי מאמרו הנודע של האמורא‬ ‫הללו‪ ,‬הזכיר רבינו את הפיסקא‬ ‫פרידתכם'‪ ,‬הוא היה 'גומע' את המילה אל קרבו‪ .‬כל כך גברה חיבתם אל כל מילה מן‬ ‫הקדוש רבי יוחנן האומר כי "בשעה שהקב"ה בא בבית‬ ‫"נשמת כל חי תברך את שמך‬ ‫התפילה)‪.‬‬ ‫הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס" (ברכות ו‪ ,):‬אין‬ ‫מלכנו"‪ ,‬בהצביעו עליהן כמשל כמה‬ ‫הדברים אמורים בהכרח רק כאשר לא מצא בבית הכנסת‬ ‫יש להתמוגג ולשאוב חיות מתיבות‬ ‫מנין אנשים‪ ,‬אלא אפילו אם פיזית נוכחים שם עשרה‬ ‫התפילה‪ ,‬וזאת אף ללא כוונות‬ ‫גופים אולם הקב"ה אינו מוצא אותם 'בה' ‪ -‬דהיינו 'בתוך'‬ ‫נסתרות מדברי קבלה ותורת הסוד‪,‬‬ ‫בית המדרש‪ ,‬בנוכחות מלאה ושלמה של מח ולב‪ ,‬אף אז‬ ‫כי פשטותן היא עומקן‪ ,‬ומתוך‬ ‫אין דעתו של הקב"ה נוחה דיה‪ ,‬והוא מבקש למצוא את‬ ‫שהזכירן בנעימת רגש הוטעמו‬ ‫באחד הימים נקרא אל הקודש אחד מראשי חבורות‬ ‫העשרה שיהיו 'שם'‪ ,‬על כל המשתמע‪---‬‬ ‫המילים במתיקות ועומק שאין דוגמתם‪'" :‬נשמת כל חי'‪,‬‬ ‫הבחורים‪ ,‬ובבואו פנה אליו רבינו ושאלו‪" :‬מהו הנושא‬ ‫כל חי!"‪ ,‬השתעשע רבינו‪" ,‬כל חי‪ ,‬כל אחד יכול‪ ,‬כל אחד‬ ‫שבו עוסקים כעת בחבורתך?"‪ .‬השיב הלה‪ ,‬כי בתקופה זו‬ ‫והיו הדברים חריפים ונוקבים!‬ ‫הם עוסקים בחשיבות ההתבוננות‪ ,‬שלא לעשות דברים יש לו את הזכות לברך! ולמי? להקב"ה בעצמו‪ ,‬לגרויסער‬ ‫ובכן‪ ,‬הא כיצד?‬ ‫באשעפער ‪' -‬תברך את שמך מלכנו'"!!!‬ ‫בלי מחשבה‪ ,‬אלא להעמיק בכל דבר ולהיות ממארי‬ ‫את עיני תלמידיו היה רבינו מאיר בנהורא עילאה‪ ,‬והטיל‬ ‫והדברים הדהדו באלף‪-‬אלפים טעמים‪ ,‬בעוד רבינו 'אינו‬ ‫דחושבנא‪.‬‬ ‫אלומות אורה בהדריכו בבהירות כיצד משיגים 'שלמות‬ ‫מצליח' להתנתק מהם והוא מוסיף ומוצץ את דובשנן שוב‬ ‫אמר לו רבינו‪" :‬הבנתי שזה הנושא המדובר‪ .‬כי הבחנתי‬ ‫הלב' בתפילה‪.‬‬ ‫ושוב‪ ,‬והשומעים כבר נמצאו מוטענים בכל מה שייחלו‪...‬‬ ‫באחד הבחורים שאינו מתפלל במרץ ובהתלהבות אלא‬ ‫רבינו הדריך כי בראש ובראשונה יש לכוון בשעת התפילה‬ ‫***‬ ‫מתוך התבוננות והרהורים‪ ,‬ושיערתי שזו הסיבה‪ .‬מן‬ ‫את פירוש התיבות בכוונה פשוטה ולהתבונן בכל מילה‬ ‫הראוי אפוא להדריכו‪ ,‬שההתבוננות אמנם חשובה מאד‬ ‫כשהיא נאמרת כמות שהיא‪ .‬וכלשונו‪" :‬אז מען זאגט‬ ‫על זה הדרך ביאר פעם רבינו‪ ,‬מה טעם מבקשים "ותערב‬ ‫ויש להקדימה כהכנה לתפילה‪ ,‬אולם בשעה שעומדים‬ ‫'ברוך אתה'‪ ,‬זאל מען זעהן די 'ברוך אתה'" (‪-‬כאשר אומרים‬ ‫לפניך עתירתנו כעולה וכקרבן"‪.‬‬ ‫להתפלל לפני מלך מלכי המלכים צריכים להיות מונחים‬ ‫'ברוך אתה'‪ ,‬יהיו 'רואים' ו'חווים' את ה'ברוך אתה')‪.‬‬ ‫מדוע דווקא כעולה?!‬ ‫בכל תיבה ותיבה‪ ,‬בבחינת 'כל עצמותי תאמרנה'‪ ,‬ואז אין‬ ‫"בתחילה‪ ,‬השקיעו כך במזמור אחד או קטע קבוע"‪,‬‬ ‫כי רק העולה מוקטרת כליל לגבוה‪ .‬מקריבים אותו‬ ‫עוסקים בהתבוננות כלל"‪.‬‬ ‫הציע‪" ,‬בו תרכזו כוחות 'להרגיש' את המילים‪ ,‬עד כדי‬ ‫בשלמות‪ ,‬ראשו על כרעיו ועל קרבו‪ .‬כשמו כן הוא ‪-‬‬ ‫ולהבין דבריו של צדיק‪ ,‬עלינו להעמיק‪ .‬מה הפירוש‬ ‫מסירות נפש‪ .‬ברבות הימים כבר יימשך הלב ותצליחו‬ ‫'עולה'‪ .‬כולו‪ ,‬ללא שיור‪.‬‬ ‫'להיות מונחים בכל תיבה ותיבה'?!‬ ‫לכוון כך במזמורים וחלקים נוספים"‪.‬‬ ‫"כך אנו צריכים שתיראה תפילה"‪ ,‬הטעים רבינו‪" .‬הלב‬ ‫מאמרו של רבינו המובא במסגרת בראש העמוד‪ ,‬יעניק‬ ‫כך הדריך רבינו בשיחות ההדרכה הרבות‪ ,‬הכלליות‬ ‫כולו נתון בתוך כוונת התפילה‪ .‬המחשבה כולה תהא‬ ‫לנו את המשמעות העמוקה‪.‬‬ ‫והפרטיות‪ .‬הוא הניח את העבודה המעשית לפתחם‪,‬‬ ‫מרוכזת בקרבת האלקים‪ .‬כולו‪ ,‬ללא שיור‪ .‬זו היא תפילה"‪.‬‬ ‫"ער וואלט איינגעשלינגען די ווערטער"‪ ,‬אומר שם רבינו‪.‬‬ ‫וקבע כי רק מתוך ההשקעה המתמדת והנחרצת יוכלו‬ ‫רבינו היה מחדד את דרישתו זאת במאוד‪-‬מאוד‪ ,‬והציב‬ ‫"אזוי שטארק האט ער דאס ליב"‪.‬‬ ‫'להתחבר' למילה של תפילה‪.‬‬ ‫על כך את כל יסוד עבודת התפילה‪.‬‬ ‫ונחדד יותר‪ ,‬על פי מה שכותב בעל ה'כתר נהורא'‪ ,‬הלא‬ ‫הוא הביאור הנדפס ב'בארדיטשובע'ר סידור' שהיה חביב‬ ‫ברכת מזלא טבא תבואתה לראש האי גברא יקירא‬ ‫תומך המכון‬ ‫על רבותינו הקדושים‪ .‬על הפסוק 'תהלה לדוד ארוממך'‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי משי זהב שליט"א‬ ‫ביאר בהאי לישנא‪" :‬אם אדם מתפלל בבית המדרש אצל‬ ‫איזה צדיק שעומד לפני התיבה ומאריך קצת בתפלה‪ ,‬מי‬ ‫פטרון סידור 'שער התפילה' ‪ -‬שחרית‬ ‫שאינו אוהב את השי"ת באמת‪ ,‬כל תשוקתו הוא מצפה‬ ‫לרגל שמחת היכנס בנו כמר חיים דוד ני"ו לעול תומ"צ בשעטו"מ למז"ט‬ ‫אימתי יפטור ויצא מביהמ"ד לפטור מאריכות התפילה‪,‬‬ ‫יהי רצון שיזכה לרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה‬ ‫מה שאין כן הצדיק שהוא אוהב את השי"ת באמת‪ ,‬סובר‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫ברכת מזלא טבא תבואתה לראש הני גברי יקירי‬ ‫ברכת מזלא טבא תבואתה לראש הני גברי יקירי‬ ‫האי גברא יקירא‪ ,‬אציל הנפש והמידות‪,‬‬ ‫תומכי המכון‬ ‫תומכי המכון‬ ‫גמל חסד בגופו ובממונו‪,‬‬ ‫הרב שמואל צבי קובלסקי שליט"א‬ ‫הרב אברהם יהודה פרידמן שליט"א‬ ‫הרה"ח מנחם בן הרה"ג ר' משה גריינימן ז"ל‬ ‫ולאביו הרה"ג רבי חיים דוד קובלסקי שליט"א‬ ‫ולאביו הרה"ח ר' שלמה פרידמן שליט"א‬ ‫נלב"ע כ"ח תשרי תשפ"ז‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו ‪ -‬נכדתו שתחי'‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו ‪ -‬נכדתו שתחי'‬ ‫בשעטו"מ למז"ט‬ ‫בשעטו"מ למז"ט‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫יהי רצון שיזכו לרוות ממנה‬ ‫יהי רצון שיזכו לרוות ממנה‬ ‫הונצח ע"י ידידיו מוקירי זכרו‬ ‫ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה‬ ‫ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה‬ ‫© יו״ל ע״י מכון דבר חיים מורשת רבוה“ק לבית נדבורנה רחוב אמרי ברוך ‪ 22‬בני ברק ‪ 03-6776953‬דוא“ל ‪6776952@gmail.com :‬‬ ‫ֹ‬ ‫נפשי תערוג‬ ‫ד“סב‬ ‫א זי"עחֲ ֵזי"‪---‬‬ ‫תהקדוש‬‫ָ‬ ‫ּ‬ ‫לרבינו‬‫ן‪:‬‬ ‫עו‬ ‫ומקושרים‬ ‫מ‬ ‫ְ‬ ‫חסידים‬‫ש‬‫ִ‬ ‫י‬ ‫ב‬‫ִ‬ ‫מאוצרם ׁשל‬ ‫ונגוהותראור ּ‬ ‫זכרונותיז ַ‬ ‫כ ִר‬ ‫"א ְ‬ ‫פרקי‬ ‫ַ‬ ‫בעדויות אישיות מרטיטות לב מתקופת היות נר הצדיק מאיר על ראשם‬ ‫המקודשת פנימה‪...‬‬ ‫בפתח חצר המערה של התנא האלקי רשב"י אשר באתרא קדישא‬ ‫***‬ ‫מירון‪ ,‬תחת הקשתות המקומרות‪ ,‬צריך לעצור לרגע‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬המציאות העילאית של 'חבריא דרשב"י'‪ ,‬מלמדת‬ ‫ולא רק בגלל 'היכון לקראת'‪.‬‬ ‫אותנו לימוד מופלא‪.‬‬ ‫לא רק מפאת 'של נעליך מעל רגליך‪ ,‬כי המקום אדמת קודש הוא'‪.‬‬ ‫"א ָתא ִר ִ ּבי ֶאלְ ָעזָ ר‪ ,‬וְ ׁ ָש ַאל לְ ִר ִ ּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן"‪ ,‬נשנה ונשלש בזוהר הקדוש שוב ושוב‪.‬‬ ‫ֲ‬ ‫צריך גם לומר שם קאפיטל תהילים‪.‬‬ ‫פעם רבי אלעזר‪ ,‬פעם תלמיד אחר‪ .‬בני החבריא ‪ -‬שהיו שרפי קודש מצד עצמם ‪-‬‬ ‫הביטו לימינכם‪ ,‬אל בין חרכי הדלת המסורגת‪ ,‬יש שם ציון קדוש‪ .‬ספון שם‬ ‫זכו להסתופף בצלו של רבי קודש קדשים‪ ,‬וניצלו‪.‬‬ ‫חלקת מחוקק של תנא קדישא‪ ,‬שמשום‪-‬מה ‪ -‬רבים 'מפספסים' אותו בכניסתם‬ ‫תבשה תדועסל א״יכעו ע״יז ׳בקעי ראב׳ה ר״ומדא ןרמ ק״כ לש ורצואמ‬ ‫ניצלו כל רגע‪.‬‬ ‫פנימה אל החצר‪ .‬אילו היה טמון בפסגת צוק גלילי תלול‪ ,‬כבר היו הבחורים‬ ‫הם שאלו‪ .‬שטחו כל ספק‪ ,‬העלו כל תהייה‪.‬‬ ‫הנמרצים מבצעים לעברו 'מסלול' בשלהי דקייטא‪ ,‬אבל הוא‪ ,‬כאן‪ ,‬לצדכם‪,‬‬ ‫לימינכם‪.‬‬ ‫הם ביקשו הסברים‪ .‬הם היו 'מבקשים'‪.‬‬ ‫מי הוא ואיזהו?‬ ‫והרבי הגדול לא מנע מהם טובה‪ .‬הוא השקה אותם במים חיים עד בלי די‪ .‬נחלים‬ ‫שלימים של מי דעת‪ ,‬אוקיינוס אינסופי של חכמת אלקים‪.‬‬ ‫רבי שמואל וויטאל‪ ,‬בנו של רבי חיים וויטאל‪ ,‬המפרט בסוף ספר "שער‬ ‫הגלגולים" את תבנית קברות רשב"י ורבי אלעזר‪ ,‬כותב‪" :‬ציון הג' אשר שם הוא‬ ‫"א ְל ָמ ֵלא ָלא זָ כֵ ינָ א בְּ ָע ְל ָמא ֶא ָלּא ְל ִמ ְשׁ ַמע ִמ ִלּין ִא ֵלּין‪ַ ,‬דּיי"‪' ,‬שומעים' אנו את‬ ‫ןחלושה הז‬ ‫שאגתו של רבי חייא (בזוה"ק הנאמר בסוף 'תיקון ליל שבועות')‪ .‬תשובה אחת שקיבלו‬ ‫ִ‬ ‫יודע‬ ‫הובג ןחלושמ םירוריפ‬ ‫רבי יצחק" ‪ -‬הוא ניהו אחד מבני החבריא קדישא הנודעת של רשב"י עצמו‪.‬‬ ‫רשב"ים י נ י נ פ‬ ‫עצמו‪ .‬הרי כל אחד‬ ‫מערתר צ ק‬ ‫תחומימ ם י‬ ‫בתוךת ש ר פ‬ ‫אינוש ה‬ ‫בפשטות‪ ,‬מקום מנוחתוע ו ב‬ ‫מפי רבם הגדול‪ ,‬וזה פתח להם היכלות שלימים‪ ,‬טרקלינים אדירים‪ .‬הם היו‬ ‫'חבריא דרשב"י'!‬ ‫להיטמן‬ ‫הורשה‬ ‫ברשב"י‬ ‫אלעזר‬ ‫שרבי‬ ‫(פד‪):‬‬ ‫מציעא‬ ‫את הגמרא במסכת בבא‬ ‫***ע תבשה ןחלושל רמאמ‬ ‫ושדוק ירבד י“פ‬ ‫בתוך המערה ואילו ארון בנו רבי יוסי כבר נעצר בידי הנחש האימנתי שרבץ‬ ‫בפתח‪ ,‬ו"יצתה בת קול ואמרה‪ :‬לא מפני שזה גדול מזה‪ ,‬אלא זה היה בצער‬ ‫ולדורות‪ ,‬כאשר זיכה השי"ת ברחמיו את הדורות האחרונים וגילה את אור‬ ‫מערה וזה לא היה בצער מערה"‪.‬‬ ‫הזוה"ק‪ ,‬כבר אין זה 'תא שמע'‪ .‬זה 'תא חזי'‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬כ"ק האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש זיע"א‪ ,‬בעומדו על‬ ‫את רשב"י עצמו אנו לא יכולים לשאול‪ .‬אנו לא מורשים לשאול‪ .‬אין בנו קצה‬ ‫גזוזטרת הספינה שהובילתו מטריעסט לאלכסנדריה במסעו ההיסטורי לארץ‬ ‫השגה לדעת מה זה בכלל 'הייליגער רבי שמעון'‪ .‬אבל הדיבורים הקדושים‬ ‫הקודש‪ ,‬העיר שלכאורה משמע כי ציונו של רבי יצחק הוא בתוך המערה של‬ ‫והנשגבים שהוא השיב לתלמידיו הקדושים‪ ,‬הועלו על הכתב‪ .‬הם היו ל"ספר‬ ‫רשב"י‪ ,‬שכן הר"ש וויטאל כללן כאחת‪.‬‬ ‫"תּא ֲחזֵ י"‪ .‬הנך יכול לפתוח את הספר הקדוש‪,‬‬ ‫הזוהר הקדוש"‪ .‬ורשב"י מכריז‪ָ :‬‬ ‫משמשו‪ ,‬הגה"ח רבי משה גולדשטיין ע"ה‪ ,‬העלה את ההערה על הכתב‪ ,‬וכותב‬ ‫ולהביט‪ .‬לעיין‪ .‬ללמוד ולהתחבר באפס‪-‬מה!‬ ‫הסבר נפלא בדבר‪:‬‬ ‫***‬ ‫בספר "באר לחי ראי" על תיקוני‬ ‫את הטובה הגדולה הזאת‪ ,‬העניק לנו‬ ‫הזוהר‪ ,‬שחיבר האדמו"ר הקודם‬ ‫השי"ת בכל דור ודור‪.‬‬ ‫בס״ד‬ ‫ממונקאטש בעל ה"דרכי תשובה"‬ ‫"עמד ושתלן בכל דור ודור"‪.‬‬ ‫זיע"א‪ ,‬מעלה דבר חידוש‪ ,‬שכמעט כל‬ ‫אתפשטותא דמשה‪ ,‬ניצוץ של רשב"י‪.‬‬ ‫החבריא קדישא של רשב"י נכחה עמו‬ ‫כל צדיק אמת ההולך לאור נתיבו של‬ ‫במערה בשנות בריחתו‪ ,‬ואף חיברו שם‬ ‫מרנא הבעש"ט הק'‪ ,‬ניצוץ דרשב"י‬ ‫יחד את תיקוני הזהר! )ה'באר לחי ראי'‬ ‫יש בו‪ ,‬כאשר הגידו צדיקים‪ .‬ניצוץ‬ ‫פותר בכך בפשטות דיוק של הגאון‬ ‫שייעודו לגלות אלקות‪ ,‬להאיר אור ה'‬ ‫מווילנא זי"ע‪ .‬בתיקוני הזוהר‪ ,‬מתואר‬ ‫מאמר לשולחן השבת עפ“י דברי קודשו‬ ‫גודל יקרו וערכו של החיבור ושל עת‬ ‫בנשמות‪.‬‬ ‫חיבורו על ידי החבריא‪ ,‬ומפורטים שם‬ ‫זה השולחן‬ ‫עלינו להשכיל‪ ,‬לנסות להיות‬ ‫פנינים קצרים מפרשת השבוע‬ ‫לראשונה‪:‬‬ ‫גבוה‬ ‫פירורים משולחן‬ ‫רשב"י‪ ,‬רבי אלעזר בנו‪ ,‬רבי אבא‪ ,‬רבי‬ ‫מה'חבריא קדישא' שלו‪.‬‬ ‫יוסי‪ ,‬רבי חייא ורבי יצחק‪ .‬שמו של‬ ‫אפילו בשורה האחרונה‪ ,‬אפילו בסוף‬ ‫תשובות אישיות ומפורטות‬ ‫רבי יהודה ‪ -‬הנחשב אף הוא בקביעות‬ ‫הפארענטשע‪ ,‬אבל בפנים‪.‬‬ ‫מפי המנורה הטהורה‬ ‫בין החבריא‪ ,‬נעדר מן הרשימה‪.‬‬ ‫לא לכלוא במסתרנו את השאלות‬ ‫חכימא דיהודאי‬ ‫ה'דרכי תשובה' טוען שההסבר פשוט‬ ‫שלנו‪ .‬לשאול‪ ,‬לבקש‪ .‬גם כשאורו‬ ‫כ"ק מרן‬ ‫בעליל‪ :‬תיקוני הזוהר התחבר במערה‬ ‫כבר נגנז בשמי מרום‪ ,‬אבל ה'תא חזי'‬ ‫אדמו"ר‬ ‫בעת שרשב"י נמלט מגזירת הרומאים‪,‬‬ ‫נשאר‪ .‬יכולים להטות אוזן לתשובות‬ ‫מאוצרו של כ״ק מרן אדמו״ר ה׳באר יעקב׳ זי״ע ועכי״א לסעודת השבת‬ ‫שהוא השיב בחיים חיותו‪ .‬לקחת‬ ‫זצוקלה"ה‬ ‫וכל שאר בני החבריא יכלו להצטרף‬ ‫אליו ולעסוק עמו ברזי התורה‪ .‬כולם‪,‬‬ ‫במענה ללבטיו של בחור‬ ‫משם צידה‪.‬‬ ‫ישיבה בדרכו במעלות‬ ‫מלבד רבי יהודה ‪ -‬שהרי באותה‬ ‫להיות מהחבריא‪.‬‬ ‫סולם ההצלחה בתורה‬ ‫גזירה עצמה הוחלט גם על העלאתו‬ ‫מתוך יומן אישי של בן‬ ‫הישיבות‪:‬‬ ‫בﬠו_לם‬ ‫חדש‬ ‫אור‬ ‫איך?‬ ‫לדרגת 'ראש המדברים' ורק הוא מנוע‬ ‫עליה ששטח את כל‬ ‫היה לחמוק בסתר ולנדוד למערה‬ ‫"תצליחני"‪.‬‬ ‫שאלותיו לפני הרבי וקיבל‬ ‫מדריך‬ ‫הסודית‪ ...‬מכיוון שכך‪ ,‬באותה תקופה‬ ‫שם נעוצה התשובה‪.‬‬ ‫שנות‬ ‫לאורך‬ ‫בהירה‬ ‫הכוונה‬ ‫הבחרות‬ ‫מעשי‬ ‫לכל‬ ‫שהחבריא שקדה על החלק הספציפי‬ ‫בקונטרס החדש‪ ,‬שברוב רחמי וחסדי‬ ‫חסידישער‬ ‫של תיקוני הזוהר‪ ,‬אין אנו מוצאים‬ ‫השי"ת יוצא בימים אלו ממכבש‬ ‫ישיבה‬ ‫ביניהם את רבי יהודה!(‪.‬‬ ‫הדפוס‪ ,‬מתרקמת ה'חבריא קדישא'‬ ‫בחור‬ ‫לאור זאת ‪ -‬טוען הר"מ גולדשטיין ‪-‬‬ ‫של תשפ"ז‪.‬‬ ‫נמצא כי רשב"י לא היה לבדו בצער‬ ‫תצליחני על ידו בתורה‪ ,‬במהרה‬ ‫מגיﬠ בראשונה באופן ישיר אישי‬ ‫_לבתי שותפינו וידידנו היקרים‪,‬‬ ‫מערה‪ .‬גם מרבית החבריא שהתה עמו‬ ‫תוציאני מאפילה לאורה‪.‬‬ ‫תומכי מורשת רבוה"ק‬ ‫במצור ובמצוק מתוך יגיעת התורה‪.‬‬ ‫ומעתה ייתכן שפיר שרבי יצחק זכה‬ ‫גם הוא ל'צער מערה' ונטמן במערה‬ ‫בס“ד‬ ‫‪ : m o c . l i a m g @ 2 5 9 6 7 7 6‬ל“אוד ‪ 3596776-30‬קרב ינב ‪ 22‬ךורב ירמא בוחר הנרובדנ תיבל ק“הובר תשרומ םייח רבד ןוכמ י״ע ל״וי ©‬ ‫ֹ‬ ‫ד“סב‬ ‫יה | טעימות מתוך הקונטרס החדש‬ ‫מ ָ‬ ‫ע ֶ‬ ‫טו ֲ‬ ‫על סוגיית ה'טעם בלימוד'‪ .‬רשמתי את הדברים‪ ,‬וזה תוכנם‪:‬‬ ‫נכנסים אנשים‪ ,‬ושואלים 'למה לא הולך לי בלימוד'‪ .‬הם מתקשים בהבנה‪,‬‬ ‫ללמוד ‪ -‬לומדים בגלל שצריך ללמוד‪ ,‬ולא בגלל שמרגישים טעם‪ .‬חובת‬ ‫מתקשים בזכרון‪ ,‬ומתפלאים מדוע‪.‬‬ ‫הלימוד מצד עצמה היא בשל רצון השי"ת מעמנו‪ ,‬ולא בגלל ההנאה שאנו‬ ‫תמיד‪ ,‬תוך כדי תחילת השיחה מהכא להתם‪ ,‬משחיל הנני כמה שאלות אגב‬ ‫חשים בעקבותיה‪.‬‬ ‫אורחא בכדי להיוודע האם הלה מגיע אל סדר הלימוד בשעה הנקובה‪ .‬אני‬ ‫אלא מאי?‬ ‫שואל זאת מבלי שיורגש‪ ,‬נחוץ לי תחילה להבין פרט זה‪ .‬אותם 'מתקשים'‪,‬‬ ‫עונים לי בדרך כלל שהם מגיעים 'בערך בזמן'‪.‬‬ ‫צריך הנך לדעת‪ ,‬ש'הטעם בא עם האוכל'‪ .‬דבר שהוא טעים בעצמותו‪ ,‬אזי‬ ‫התורהרצואמ‬ ‫התורה‪ .‬לש ו‬ ‫הואמ ק״כ‬ ‫טעמו‪.‬מדכךא ןר‬ ‫את ר״ו‬ ‫יותרב׳ה‬ ‫מרגישיםי רא‬ ‫אותוכעויותרע״‪-‬יז ׳בקע‬ ‫שלועסיםא״י‬ ‫תבשהככלתדועסל‬ ‫וזו כבר התשובה לשאלתם‪ .‬זו הסיבה‪.‬‬ ‫טעימה ונעימה מצד עצמותה‪ ,‬היא בטבעה ובמהותה מתוקה ועריבה מנופת‬ ‫אסביר לך את עומק הדבר‪.‬‬ ‫צוף וכל טעם‪ ,‬זה הווה וקיים בה במציאותה‪ ,‬ואשר על כן ‪ -‬אין צורך 'לחפש'‬ ‫מתוך‪ :‬שער א פרק ד‪" ,‬כיצד בונים קשר פנימי אל התורה"‬ ‫את הטעם‪ ,‬אלא פשוט 'ללעוס' אותה‪ .‬ככל שהלומד 'נכנס' יותר ויותר אל‬ ‫התורה‪ ,‬הוא פוגש ממילא בטעם הטוב שבה‪ ,‬כי כאמור זה קיים ועומד בה‬ ‫***‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫מצד טבעה ומציאותה‪.‬‬ ‫אל חפץ נפרד שצריך‬ ‫אדם‪,‬‬ ‫יש‬ ‫נפרדות‪.‬‬ ‫הקדושה‪2‬ר‪-‬םוי נריכמוינ פפ‬ ‫מציאויות‬ ‫התורהמם יישרםצ קי‬ ‫כאן‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫כלומר‪:‬‬ ‫ל‬ ‫חאל‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫עובשה תשרפמ‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫לפעמים‬ ‫עם‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫אותו‬ ‫ה‬ ‫מתייחסים‬ ‫לחבר‬ ‫אנשים‬ ‫איכשהו‬ ‫מתוך כך תבין‪ ,‬שאכן כל מה שנדרש ממך‪ ,‬הוא 'להכנס' אל הלימוד‪' .‬ללעוס'‬ ‫הלימוד‪.‬מ יש לך‬ ‫ויש תורה‪ ,‬וצריך למצוא דרך שהאדם ילמד את התורה‪ .‬מתוך כך‪ ,‬כשהולך‬ ‫לתוךשל רמא‬ ‫נכנסיםןחלו‬ ‫כמהתבשה‬ ‫היאר‪-‬בדעדי“פע‬ ‫השאלהדוק י‬ ‫אותה כמה שיותר‪ .‬כל וש‬ ‫קשה‪ ,‬הם זקוקים ל'חיזוק'‪ .‬הם משוועים לעצה ותחבולה שיעזור לחפץ ששמו‬ ‫בחור שמתיישב ליד הגמרא‪ ,‬אבל הראש שלו לא שם‪ .‬הוא פוזל כל רגע אל‬ ‫הדלת לראות אם נכנס איזה פנים חדשות‪ ,‬הוא מצדד פניו כל דקה למעבר‬ ‫'אדם' להתחבר עם החפץ ששמו 'תורה'‪.‬‬ ‫לוודא מי עובר לידו‪ ,‬וכו' וכו'‪ .‬בחור כזה‪ ,‬אינו 'לועס' את הלימוד‪ .‬הוא לא‬ ‫אבל לא כך הם פני הדברים‪ .‬זו גישה שגויה מיסודה‪.‬‬ ‫נכנס לזה בכלל‪ .‬הכל רק מקופיא‪ ,‬ברפרוף‪ .‬מכיון שכך‪ ,‬איך הוא רוצה להרגיש‬ ‫כשאנו מברכים 'אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו'‪ ,‬אנחנו בעצם‬ ‫את הטעם? הטעם אכן נמצא‪ ,‬הוא שם מעצם טבעה של התורה‪ ,‬אבל הבחור‬ ‫מצהירים את המציאות הפשוטה שחיי התורה זה 'נטע בתוכנו'‪ .‬זו מציאות‬ ‫הזה לא הגיע אליו כלל‪ ,‬הוא כלל לא הכניס את התורה אליו בשביל להרגיש‬ ‫נטועה ומושרשת בתוך‪-‬תוכנו ובעצם קיומנו‪ .‬זה מרכיב בלתי‪-‬נפרד מעצמיות‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫חיינו במובנם הבסיסי ביותר‪ .‬זה אינו דבר נפרד‪ ,‬אלא 'נטע בתוכנו'‪ .‬עוד לפני‬ ‫מתוך‪ :‬שער ב פרק א‪" ,‬איך מקבלים חשק בלימוד?"‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬לפני בריאת האדם‪ ,‬היתה התורה הקדושה קיימת ועומדת‪ .‬עם‬ ‫***‬ ‫יצירתו של כל יהודי ‪ -‬בולל הקב"ה את התורה בתוך‪-‬תוכו!‬ ‫אתה מקפיד ללמוד בקול? בחיות? בחור כמוך צריך ללמוד '‪ 2-3‬שעות‬ ‫זה הרי הפירוש של "כי הם חיינו"‪ .‬לא 'עזר לחיים'‪ ,‬לא 'הקלה על החיים'‪,‬‬ ‫בנשימה אחת' בחיות ובקול‪ .‬כשלומדים בקול‪ ,‬מבינים הרבה יותר טוב‪,‬‬ ‫אלא החיים עצמם! חיי תורה ‪ -‬זה מה שנקרא 'לחיות'!‬ ‫מ'האט ארויס בעסער די הבנה פון די זאך‪ ,‬מ'האט ארויס מער די שמחת‬ ‫מעתה‪ ,‬בכדי לפתוח גמרא ולשקוע בלימוד‪ ,‬לא אמורים לחפש 'חיזוקים'! איי‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬מ'האט ארויס מער די שפיץ פון די הייליגקייט פון די לעכטיגע‬ ‫אין כזה דחף פנימי לתפוס שורה גמרא? אם כך ‪ -‬זה מה שצריך חיזוק! מה‬ ‫תורה ]‪-‬קולטים יותר את ההבנה של הדברים‪ ,‬קולטים יותר את שמחת‬ ‫שצריך חיזוק הוא רק הרובד של ההכרה וההפנמה שהתורה היא החיים‪ .‬ברגע‬ ‫התורה‪ ,‬קולטים יותר את הקדושה של התורה המאירה[‪ ,‬ואילו לימוד ללא‬ ‫שהאדם יקבל את הגישה הנכונה ואת ההסתכלות האמיתית‪ ,‬הוא כבר לא‬ ‫'קול תורה' ‪ -‬זה נכון רק כשהראש שקוע בעיון עמוק ונמצא חזק בתוך‬ ‫יצטרך לחיזוק על עצם הריצה אל התורה!‬ ‫עומק הדברים‪ .‬אחרת‪ ,‬איז מען פארשלאפן ]‪-‬בישנוניות[‪ ,‬לערנט מען דאס‬ ‫בקיאות'דיג‪ ,‬שטחי‪ ,‬אין עס קלאפט זיך נישט צו‪ .‬ס'פעלט אין דבקות‪ ,‬אין‬ ‫מתוך‪ :‬שער א פרק ה‪" ,‬מה עושים כשהולך קשה?"‬ ‫ס'איז כמעט גארנישט ווערד ]‪-‬בלא קול וחיות‪ ,‬הלימוד הוא מקופיא‪ ,‬שטחי‪,‬‬ ‫***‬ ‫ואז אין זה נבלע בקרבו‪ .‬חסר אז את הדבקות‪ ,‬וכמעט שאין בזה ערך[‪.‬‬ ‫אחד מחבריי בישיבה ‪ -‬שלא נמנה על חסידי נדבורנה ‪ -‬ביקש ממני‬ ‫ברור אצלי‪ ,‬שאם תלמד משך ב' שבועות באופן שציינתי‪ ,‬וואלט דיין פנים‬ ‫שאסדר לו תור להכנס אל רבינו‪ ,‬כי הוא מתקשה מאד למצוא טעם‬ ‫געלאכטן‪ ,‬דו וואלסט געפילט א התרוממות‪ ,‬א דערהויבנקייט ]‪-‬היו פניך‬ ‫בלימודו‪ ,‬אין לו חשק והוא מרגיש שהתורה אינה ערבה אצלו‪ ,‬ונפשו‬ ‫מאירות‪ ,‬היית מרגיש התרוממות‪ ,‬התעלות[‪ .‬ביי מיר איז קלאר אז איהר‬ ‫בשאלתו לשאול את רבינו ולקבל מענה מפי גברא רבא כמותו‪.‬‬ ‫וואלט אנדערש אויסגעקוקט ]‪-‬ברור אצלי שהיית נראה אחרת[!‬ ‫נעניתי לבקשתו‪ ,‬ואחר צאתו ביקשתי ממנו לשמוע איך היה בקו"פ‪,‬‬ ‫מתוך‪ :‬שער ג פרק ד‪" ,‬כך היא דרכה של תורה"‬ ‫והלה השיב לי כי אכן אורו עיניו ורבינו העניק לו מבט בהיר וממוקד‬ ‫‪22‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪03-7654021‬‬ ‫‪03-7654021‬‬ ‫‪2424‬‬ ‫‪4646‬‬ ‫‪667776‬‬ ‫‪769‬‬ ‫‪9 5522@g‬‬ ‫‪@gma‬‬‫‪mail.‬‬ ‫‪il.co‬‬ ‫‪c om‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪050-4165319‬‬ ‫‪050-4165319‬‬ ‫‪03-6776953‬‬ ‫‪03-6776953‬‬ ‫‪ : m o c . l i a m g @ 2 5 9 6 7 7 6‬ל“אוד ‪ 3596776-30‬קרב ינב ‪ 22‬ךורב ירמא בוחר הנרובדנ תיבל ק“הובר תשרומ םייח רבד ןוכמ י״ע ל״וי ©‬