אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — נח (2026-10-12)

גליון מס׳
232
ערש"ק פרשת נח
ה' מר-חשון תשפ"ז
לכן "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל" ,שהיה 'העוז והענוה'
'למען תמים בדורותיו,
השורש לכל שאר העבירות החמורות.
הנמלט ברוב צדקותיו' נ ַֹח ִא ׁיש צַ דִּ יק ָּת ִמים ָהיָ ה ְּבדר ָֹתיו.
'מעוות לא יוכל לתקון' נ ַֹח ִא ׁיש צַ דִּ יק ָּת ִמים ָהיָ ה ְּבדר ָֹתיו. עובד ותיק בחברה תעשייתית מפותחת ישב בלשכתו של המנהל ,והאזין
בשתיקה ובדרך ארץ לשבחים שהלה ענד לראשו ,בהעידו ,שמעולם לא
וַ ִּת ּׁ ָש ֵחת ָה ָא ֶרץ לִ ְפנֵ י ָה ֱאל ִֹקים וַ ִּת ָּמלֵ א ָה ָא ֶרץ וברש"י :הואיל והזכירו סיפר בשבחו ,שנאמר
(משלי י ,ז) 'זכר צדיק לברכה'.
היה לו כזה עובד נאמן" .אבל ,אני מצר על כך" ,המשיך המנהל ואמר,
ָח ָמס. "שעל אף תבונתך המקיפה והנסיון שרכשת במילוי תפקידיך ,מעולם
כוונת רש"י להדגיש את גודל מעלתו של נח,
וברש"י :לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל. שכל השבחים שנכתבו עליו בתורה הם "הואיל לא הצעת הצעת ייעול כל שהיא .במשך כל השנים שמרת בנאמנות על
והזכירו סיפר בשבחו" ,כביכול בדרך אגב ,אבל תהליכי הייצור הקיימים ,אך לא תרמת מאומה לפיתוח וקידום החברה.
איסור גזל הוא איסור שכלי ,ואפילו בעלי חיים
אם היה בא הכתוב לספר שבחו במכוון ,לא היה והסיבה לכך היא שאינך מכיר בערך כשרונותיך הברוכים ,ותכונות
מסוגלים להבינו ,כמו שאמרו חז"ל "אלמלא
לא ניתנה תורה ,היינו למדין גזל מנמלה" .וכיון די בשבחים הללו. האופי שלך מגבילים אותך מלחשוב 'מחוץ לקופסא'"...
שבני דור המבול כבר לא הבינו את הקלקול ועיקר מעלתו היתה שכל בני דורו היו רשעים ***
שבאיסור זה וראו בו דבר הגון ונכון ,וגם לא גמורים ,והוא נשאר איתן בצדקתו ובאמונתו,
מצינו בספרים הק' ,שנח לא הוכיח את בני דורו ,אלא התרחק מהם כדי
גזלו "לתיאבון" ,שהרי היו משופעים ברוב טובה גם בשעה שהיו מחרפים ומגדפים אותו.
שלא ילמד ממעשיהם הרעים.
(עי' סנהדרין קח ,).אלא רק כדי להכעיס את בוראם, כמאמר הגמרא (סנהדרין קח" ,):מלמד שהיה נח
על כן נחתם דינם להאבד משני העולמות. הצדיק מוכיח אותם ,ואמר להם דברים שהם ויש להבין ,מאחר שהיה 'צדיק תמים' ,מדוע באמת לא קיים מצות
קשים כלפידים ,והיו מבזין אותו" וכו' .ובענין זה תוכחה ,כאברהם אבינו שקירב נפשות תחת כנפי השכינה.
*** היה לנח נסיון יותר גדול משל אברהם .כי בני ונראה לומר ,שהדבר נגרם מחמת הענוה היתירה שהיתה בו ,כמו
ידוע שאוכל שנקנה בממון שאינו כשר ,כגזל דורו של אברהם לא היו רשעים כדור המבול, שמצינו אודותיו בגמרא (ע"ז ו" ).ודילמא 'תמים' בדרכיו" -וביאר רש"י:
ואונאה ,עלול לטמטם את לבם ומוחם של ורבים מהם סברו וקבלו ממנו את דרך האמונה,
"עניו ושפל רוח" .וגודל ענוותנותו הביאה אותו לחשוב ,שכשם שהוא
הילדים האוכלים אותו (אגרא דפרקא אות קכו ,בשם אבל לתוכחתו של נח לא הטה אוזן אף לא
אחד מבני דורו.
יינצל מהמבול כך יינצלו בני דורו.
הרה"ק מוהרמ"מ מרימנוב) .וכיון שאנשי דור המבול
אכלו מן הגזל ,הם ובניהם ובנותיהם ,לא היתה וזהו שדרשו חז"ל (ב"ר לב ,ו) "נח מחוסר אמנה היה ,אילולי שהגיעו המים
אפשרות להפסיק את טמטום דעתם ,שלא 'מן הקל אל החמור' עד קרסוליו לא נכנס לתיבה" .כלומר ,שהיה מחוסר אמנה בעצמו,
יטמא את כל הדורות הבאים .על כן בא המבול וַ ִּת ּׁ ָש ֵחת ָה ָא ֶרץ לִ ְפנֵ י ָה ֱאל ִֹקים וַ ִּת ָּמלֵ א ָה ָא ֶרץ וחשב ,שלא יתכן שיינצל הוא לבדו ובני דורו יאבדו .כי "כיון שניתן
ושטף הכל ,ולא נותרו אלא נח וביתו שלא ָח ָמס. רשות למשחית ,אינו מבחין בין צדיק לרשעים ,ולא עוד שמתחיל מן
שלחו ידם בגזל ,ומהם נבנה העולם מחדש. הצדיקים תחילה" (ב"ק ס .).ואע"פ שלגבי צדיק גמור לא אמרינן כן (ע"ז
"'ותשחת' ,לשון ערוה ועבודה זרה' .ותימלא
הארץ חמס' ,גזל וכו'' .כי מלאה הארץ חמס', שלא ד ,).הוא לא האמין בעצמו שהוא צדיק גמור .וענוה זו גרמה לו
'רבה אמונתך' לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל" (רש"י). ראה את עצמו ראוי להוכיח את בני דורו.
וַ ָ ּיבֹא נ ַֹח וּבָ נָ יו וכו' ֶאל ַה ֵּתבָ ה ִמ ּ ְפנֵ י ֵמי בדרך כלל אין האדם נכשל מיד בעבירות והנה גם את אברהם אבינו שיבחו חז"ל במידת ענוותנותו ,כמו ששנינו
ַה ַּמבוּל. החמורות ,אלא בתחילה נכשל בעבירות קלות, (אבות פ"ה מי"ט) "מתלמידיו של אברהם אבינו וכו' ,עין טובה ורוח נמוכה
ומהם הוא מגיע אח"כ לחמורות" .שכך אומנתו ונפש שפלה" ,ופירש הרמב"ם "רוח נמוכה -היא ענוה יתירה" .ועם
וברש"י :אף נח מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו של יצר הרע ,היום אומר לו עשה כך ולמחר לא הכרב איבהל
אברהם אבינו בכוחו להוכיח את בני דורו ,וכשנלחם עם הכירםכיתב
זאת,יאהלו
כל ר
מאמין שיבוא המבול ,ולא נכנס לתיבה עד אומר לו עשה כך ,עד שאומר לו עבוד ע"ז, האמין בזכותו להינצל ,והכניס את עצמו בסכנה לרדוף המלכים תא
ארבעתז וניבר רוא
ע"י
שדחקוהו המים. והולך ועובד" (שבת קה.): עמם.םכייחב
ולהלחםשיכרב
ת
בצדקתו המופלגת של נח ,היתה מדרגת וזוהי כוונת הכתוב' ,ותשחת הארץ לפני ע"יז וניבר ירפס
שאסור שהענוה תגרום לכך שהאדם ייאבד את ערך למדים,ל ןתינ
נמצינו תונפ
האמונה נחשבת לגביו כדבר קטן ,ע"ד מאמרם האלקים' ,בעבירות חמורות שבין אדם למקום. ןוכמה ידרשמל
(סוכה כח" ).דבר קטן הוויות דאביי ורבא" ,וע"ד והם נכשלו בעבירות אלו מפני שכבר קודם לכן אלאב עליו לזכור שבאפיו נשמת חיים ,שהיא חלק אלוק בעיניו.תבותכ
עצמו ירמא :
שאמרו (ברכות לג ):על יראת שמים "לגבי משה םירשוקמ 'ותמלאל י ג ה
הארץ יותר ,ו י ן ו י
קלות ל א צ לעבירותע ר ו א הקדושה ם י י ח ר ב ד " ן ו כ מ
התרגלו י ד י ל את רכחת ש ר ו מ " ולהגביר ה ו ב
הרע י ב ל ק "
כחותד נ ת להתגברי זעלה נ ר ו ב
.ע" יוכל
ומכוחה ךורב
ממעל ,ב"ב 22
מילתא זוטרתא היא". תותובעב (בראשיתומורתל
רבה). פרוטה"ב תוחצנהו ת
שוהא החמש תע אינוע) צ"אי ו
ו"חמסג םוי ד !תורומש תויוכזה לכ -םיברה יוכיזל הצפהב קלח
חמס'תח-קל (,ברעב '
: 1204567-30וגייח הממיב תועש 42םייח םיקולא ירבד תעימשל ק"היבר יתפש בבודלו ב"קעי ראבמ םיכז םימב לארשי ינב תא תוקשהל
כולו.ןכו
העולםע לכב
בכל תודמ
תועובקה הריכמה
הבהא
6776952@gmail.com
6776952@gmail.com
.64ףיעס יפל ה"מל תרכומ המורתה ',םייח רבד' ןוכמ ש"ע 'תוליהק' תודמעב םג םורתל ןתינ
| 9135614-050סקפלט : 3596776-30םכתושרל ינופלטה דקומה :תוראהו תורעהלו
03-6776953
03-6776953 22
22
.שרדמה יתבב : m o c . l i a m g @ 2 5 9 6 7 7 6ל " א ו ד ב ן ו י ל י ג ה ת ל ב ק ל
בפרשת השבוע ,באורו של רבינו זי“ע מעשה ולקחו
'להיכנס' אל תוך תיבות התפילה
פעם אמר: כיון שיש נחת רוח להבורא יתברך
"את בית-המקדש עצמו אין לנו כהיום ,בעוונותינו .אבל שמו מתפילת הצדיקים הלוואי
יש 'בית מקדש מעט' .כך נאמר בזוה"ק (ח"ג קכו ).שכל שיתארך יותר ויותר"---
.
בתי כנסיות שבעולם נקראים 'מקדש' ,כמו שנאמר (שמות כזאת ממש ,ראו אצל רבינו.
רימז מרן הבעש"ט הקדוש זיע"א :אל תיבות התפילה ,נדרש
כה ,ח) "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"' ,מקדש' סתם כל מי שאך הקשיב לדבריו כאשר 'להכנס' כל-כולו.
ולא 'המקדש' המיוחד ,ובכל מקום שישראל נמצאים רק שוחח אודות עבודת התפילה,
הקב"ה נמצא ביניהם. בזה הענין אמר פעם רבינו:
כבר זכה עד מהרה 'להרגיש' את
ראו אצל צדיקים ,שכפלו ושינו ושלשו תיבה אחת בתפילה כמה
"קדושת המקום מסוגלת לקבלת התפילות ,והיא גם התפילה .די היה לשומעו מתרפק
פעמים .לכאורה ,אם רוצה להתדבק בה' ,הרי יכול גם להמשיך
יכולה לפעול על האדם הרבה מאד להתפלל באופן על ציטוט כלשהו תוך כדי שיחתו,
זאת על ידי התיבות הבאות?
נעלה" ,המשיך רבינו" ,אך בתנאי שהתפילות יהיו אכן בכדי 'לראות' את המילים עד נקודת
כעבודת הקרבנות בבית המקדש - נשמתן... אלא " -ווייל ער קען זיך נישט געזעגענען פין די ווערטער,
קשה עלי פרידתכם ,ער וואלט איינגעשלינגען די ווערטער ,אזוי
ובבית המקדש ,כאמור ,היו קרבנות שהיו כליל לגבוה"! כך ,לדוגמא ,באחת מן השיחות
שטארק האט ער דאס ליב" (-הוא לא יכל להיפרד מן התיבה' ,קשה עלי
רבינו אף הפליג וביאר כי מאמרו הנודע של האמורא הללו ,הזכיר רבינו את הפיסקא
פרידתכם' ,הוא היה 'גומע' את המילה אל קרבו .כל כך גברה חיבתם אל כל מילה מן
הקדוש רבי יוחנן האומר כי "בשעה שהקב"ה בא בבית "נשמת כל חי תברך את שמך
התפילה).
הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס" (ברכות ו ,):אין מלכנו" ,בהצביעו עליהן כמשל כמה
הדברים אמורים בהכרח רק כאשר לא מצא בבית הכנסת יש להתמוגג ולשאוב חיות מתיבות
מנין אנשים ,אלא אפילו אם פיזית נוכחים שם עשרה התפילה ,וזאת אף ללא כוונות
גופים אולם הקב"ה אינו מוצא אותם 'בה' -דהיינו 'בתוך' נסתרות מדברי קבלה ותורת הסוד,
בית המדרש ,בנוכחות מלאה ושלמה של מח ולב ,אף אז כי פשטותן היא עומקן ,ומתוך
אין דעתו של הקב"ה נוחה דיה ,והוא מבקש למצוא את שהזכירן בנעימת רגש הוטעמו באחד הימים נקרא אל הקודש אחד מראשי חבורות
העשרה שיהיו 'שם' ,על כל המשתמע--- המילים במתיקות ועומק שאין דוגמתם'" :נשמת כל חי', הבחורים ,ובבואו פנה אליו רבינו ושאלו" :מהו הנושא
כל חי!" ,השתעשע רבינו" ,כל חי ,כל אחד יכול ,כל אחד שבו עוסקים כעת בחבורתך?" .השיב הלה ,כי בתקופה זו
והיו הדברים חריפים ונוקבים!
הם עוסקים בחשיבות ההתבוננות ,שלא לעשות דברים יש לו את הזכות לברך! ולמי? להקב"ה בעצמו ,לגרויסער
ובכן ,הא כיצד? באשעפער ' -תברך את שמך מלכנו'"!!! בלי מחשבה ,אלא להעמיק בכל דבר ולהיות ממארי
את עיני תלמידיו היה רבינו מאיר בנהורא עילאה ,והטיל והדברים הדהדו באלף-אלפים טעמים ,בעוד רבינו 'אינו דחושבנא.
אלומות אורה בהדריכו בבהירות כיצד משיגים 'שלמות מצליח' להתנתק מהם והוא מוסיף ומוצץ את דובשנן שוב אמר לו רבינו" :הבנתי שזה הנושא המדובר .כי הבחנתי
הלב' בתפילה. ושוב ,והשומעים כבר נמצאו מוטענים בכל מה שייחלו... באחד הבחורים שאינו מתפלל במרץ ובהתלהבות אלא
רבינו הדריך כי בראש ובראשונה יש לכוון בשעת התפילה *** מתוך התבוננות והרהורים ,ושיערתי שזו הסיבה .מן
את פירוש התיבות בכוונה פשוטה ולהתבונן בכל מילה הראוי אפוא להדריכו ,שההתבוננות אמנם חשובה מאד
כשהיא נאמרת כמות שהיא .וכלשונו" :אז מען זאגט על זה הדרך ביאר פעם רבינו ,מה טעם מבקשים "ותערב
ויש להקדימה כהכנה לתפילה ,אולם בשעה שעומדים
'ברוך אתה' ,זאל מען זעהן די 'ברוך אתה'" (-כאשר אומרים
לפניך עתירתנו כעולה וכקרבן".
להתפלל לפני מלך מלכי המלכים צריכים להיות מונחים
'ברוך אתה' ,יהיו 'רואים' ו'חווים' את ה'ברוך אתה'). מדוע דווקא כעולה?! בכל תיבה ותיבה ,בבחינת 'כל עצמותי תאמרנה' ,ואז אין
"בתחילה ,השקיעו כך במזמור אחד או קטע קבוע", כי רק העולה מוקטרת כליל לגבוה .מקריבים אותו עוסקים בהתבוננות כלל".
הציע" ,בו תרכזו כוחות 'להרגיש' את המילים ,עד כדי בשלמות ,ראשו על כרעיו ועל קרבו .כשמו כן הוא - ולהבין דבריו של צדיק ,עלינו להעמיק .מה הפירוש
מסירות נפש .ברבות הימים כבר יימשך הלב ותצליחו 'עולה' .כולו ,ללא שיור. 'להיות מונחים בכל תיבה ותיבה'?!
לכוון כך במזמורים וחלקים נוספים". "כך אנו צריכים שתיראה תפילה" ,הטעים רבינו" .הלב מאמרו של רבינו המובא במסגרת בראש העמוד ,יעניק
כך הדריך רבינו בשיחות ההדרכה הרבות ,הכלליות כולו נתון בתוך כוונת התפילה .המחשבה כולה תהא לנו את המשמעות העמוקה.
והפרטיות .הוא הניח את העבודה המעשית לפתחם, מרוכזת בקרבת האלקים .כולו ,ללא שיור .זו היא תפילה".
"ער וואלט איינגעשלינגען די ווערטער" ,אומר שם רבינו.
וקבע כי רק מתוך ההשקעה המתמדת והנחרצת יוכלו רבינו היה מחדד את דרישתו זאת במאוד-מאוד ,והציב "אזוי שטארק האט ער דאס ליב".
'להתחבר' למילה של תפילה. על כך את כל יסוד עבודת התפילה.
ונחדד יותר ,על פי מה שכותב בעל ה'כתר נהורא' ,הלא
הוא הביאור הנדפס ב'בארדיטשובע'ר סידור' שהיה חביב
ברכת מזלא טבא תבואתה לראש האי גברא יקירא
תומך המכון על רבותינו הקדושים .על הפסוק 'תהלה לדוד ארוממך'
הרה"ח ר' מרדכי משי זהב שליט"א ביאר בהאי לישנא" :אם אדם מתפלל בבית המדרש אצל
איזה צדיק שעומד לפני התיבה ומאריך קצת בתפלה ,מי
פטרון סידור 'שער התפילה' -שחרית
שאינו אוהב את השי"ת באמת ,כל תשוקתו הוא מצפה
לרגל שמחת היכנס בנו כמר חיים דוד ני"ו לעול תומ"צ בשעטו"מ למז"ט
אימתי יפטור ויצא מביהמ"ד לפטור מאריכות התפילה,
יהי רצון שיזכה לרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה
מה שאין כן הצדיק שהוא אוהב את השי"ת באמת ,סובר
לעילוי נשמת ברכת מזלא טבא תבואתה לראש הני גברי יקירי ברכת מזלא טבא תבואתה לראש הני גברי יקירי
האי גברא יקירא ,אציל הנפש והמידות, תומכי המכון תומכי המכון
גמל חסד בגופו ובממונו, הרב שמואל צבי קובלסקי שליט"א הרב אברהם יהודה פרידמן שליט"א
הרה"ח מנחם בן הרה"ג ר' משה גריינימן ז"ל ולאביו הרה"ג רבי חיים דוד קובלסקי שליט"א ולאביו הרה"ח ר' שלמה פרידמן שליט"א
נלב"ע כ"ח תשרי תשפ"ז לרגל שמחת הולדת בתו -נכדתו שתחי' לרגל שמחת הולדת בתו -נכדתו שתחי'
בשעטו"מ למז"ט בשעטו"מ למז"ט
ת .נ .צ .ב .ה. יהי רצון שיזכו לרוות ממנה יהי רצון שיזכו לרוות ממנה
הונצח ע"י ידידיו מוקירי זכרו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה
© יו״ל ע״י מכון דבר חיים מורשת רבוה“ק לבית נדבורנה רחוב אמרי ברוך 22בני ברק 03-6776953דוא“ל 6776952@gmail.com :
ֹ נפשי תערוג
ד“סב
א זי"עחֲ ֵזי"---
תהקדושָ ּ
לרבינון: עו
ומקושרים מ ְ
חסידיםשִ י בִ
מאוצרם ׁשל
ונגוהותראור ּ
זכרונותיז ַ
כ ִר "א ְ
פרקי ַ
בעדויות אישיות מרטיטות לב מתקופת היות נר הצדיק מאיר על ראשם
המקודשת פנימה... בפתח חצר המערה של התנא האלקי רשב"י אשר באתרא קדישא
*** מירון ,תחת הקשתות המקומרות ,צריך לעצור לרגע.
כך או כך ,המציאות העילאית של 'חבריא דרשב"י' ,מלמדת ולא רק בגלל 'היכון לקראת'.
אותנו לימוד מופלא. לא רק מפאת 'של נעליך מעל רגליך ,כי המקום אדמת קודש הוא'.
"א ָתא ִר ִ ּבי ֶאלְ ָעזָ ר ,וְ ׁ ָש ַאל לְ ִר ִ ּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן" ,נשנה ונשלש בזוהר הקדוש שוב ושוב. ֲ צריך גם לומר שם קאפיטל תהילים.
פעם רבי אלעזר ,פעם תלמיד אחר .בני החבריא -שהיו שרפי קודש מצד עצמם - הביטו לימינכם ,אל בין חרכי הדלת המסורגת ,יש שם ציון קדוש .ספון שם
זכו להסתופף בצלו של רבי קודש קדשים ,וניצלו. חלקת מחוקק של תנא קדישא ,שמשום-מה -רבים 'מפספסים' אותו בכניסתם
תבשה תדועסל א״יכעו ע״יז ׳בקעי ראב׳ה ר״ומדא ןרמ ק״כ לש ורצואמ ניצלו כל רגע. פנימה אל החצר .אילו היה טמון בפסגת צוק גלילי תלול ,כבר היו הבחורים
הם שאלו .שטחו כל ספק ,העלו כל תהייה. הנמרצים מבצעים לעברו 'מסלול' בשלהי דקייטא ,אבל הוא ,כאן ,לצדכם,
לימינכם.
הם ביקשו הסברים .הם היו 'מבקשים'.
מי הוא ואיזהו?
והרבי הגדול לא מנע מהם טובה .הוא השקה אותם במים חיים עד בלי די .נחלים
שלימים של מי דעת ,אוקיינוס אינסופי של חכמת אלקים. רבי שמואל וויטאל ,בנו של רבי חיים וויטאל ,המפרט בסוף ספר "שער
הגלגולים" את תבנית קברות רשב"י ורבי אלעזר ,כותב" :ציון הג' אשר שם הוא
"א ְל ָמ ֵלא ָלא זָ כֵ ינָ א בְּ ָע ְל ָמא ֶא ָלּא ְל ִמ ְשׁ ַמע ִמ ִלּין ִא ֵלּיןַ ,דּיי"' ,שומעים' אנו את
ןחלושה הז
שאגתו של רבי חייא (בזוה"ק הנאמר בסוף 'תיקון ליל שבועות') .תשובה אחת שקיבלו
ִ
יודע
הובג ןחלושמ םירוריפ
רבי יצחק" -הוא ניהו אחד מבני החבריא קדישא הנודעת של רשב"י עצמו.
רשב"ים י נ י נ פ
עצמו .הרי כל אחד מערתר צ ק
תחומימ ם י
בתוךת ש ר פ
אינוש ה
בפשטות ,מקום מנוחתוע ו ב
מפי רבם הגדול ,וזה פתח להם היכלות שלימים ,טרקלינים אדירים .הם היו
'חבריא דרשב"י'! להיטמן הורשה ברשב"י אלעזר שרבי (פד): מציעא את הגמרא במסכת בבא
***ע תבשה ןחלושל רמאמ ושדוק ירבד י“פ בתוך המערה ואילו ארון בנו רבי יוסי כבר נעצר בידי הנחש האימנתי שרבץ
בפתח ,ו"יצתה בת קול ואמרה :לא מפני שזה גדול מזה ,אלא זה היה בצער
ולדורות ,כאשר זיכה השי"ת ברחמיו את הדורות האחרונים וגילה את אור מערה וזה לא היה בצער מערה".
הזוה"ק ,כבר אין זה 'תא שמע' .זה 'תא חזי'.
ואולם ,כ"ק האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש זיע"א ,בעומדו על
את רשב"י עצמו אנו לא יכולים לשאול .אנו לא מורשים לשאול .אין בנו קצה גזוזטרת הספינה שהובילתו מטריעסט לאלכסנדריה במסעו ההיסטורי לארץ
השגה לדעת מה זה בכלל 'הייליגער רבי שמעון' .אבל הדיבורים הקדושים הקודש ,העיר שלכאורה משמע כי ציונו של רבי יצחק הוא בתוך המערה של
והנשגבים שהוא השיב לתלמידיו הקדושים ,הועלו על הכתב .הם היו ל"ספר רשב"י ,שכן הר"ש וויטאל כללן כאחת.
"תּא ֲחזֵ י" .הנך יכול לפתוח את הספר הקדוש, הזוהר הקדוש" .ורשב"י מכריזָ :
משמשו ,הגה"ח רבי משה גולדשטיין ע"ה ,העלה את ההערה על הכתב ,וכותב
ולהביט .לעיין .ללמוד ולהתחבר באפס-מה!
הסבר נפלא בדבר:
***
בספר "באר לחי ראי" על תיקוני
את הטובה הגדולה הזאת ,העניק לנו הזוהר ,שחיבר האדמו"ר הקודם
השי"ת בכל דור ודור. בס״ד
ממונקאטש בעל ה"דרכי תשובה"
"עמד ושתלן בכל דור ודור". זיע"א ,מעלה דבר חידוש ,שכמעט כל
אתפשטותא דמשה ,ניצוץ של רשב"י. החבריא קדישא של רשב"י נכחה עמו
כל צדיק אמת ההולך לאור נתיבו של במערה בשנות בריחתו ,ואף חיברו שם
מרנא הבעש"ט הק' ,ניצוץ דרשב"י יחד את תיקוני הזהר! )ה'באר לחי ראי'
יש בו ,כאשר הגידו צדיקים .ניצוץ פותר בכך בפשטות דיוק של הגאון
שייעודו לגלות אלקות ,להאיר אור ה' מווילנא זי"ע .בתיקוני הזוהר ,מתואר
מאמר לשולחן השבת עפ“י דברי קודשו גודל יקרו וערכו של החיבור ושל עת
בנשמות.
חיבורו על ידי החבריא ,ומפורטים שם
זה השולחן
עלינו להשכיל ,לנסות להיות פנינים קצרים מפרשת השבוע
לראשונה: גבוה פירורים משולחן רשב"י ,רבי אלעזר בנו ,רבי אבא ,רבי
מה'חבריא קדישא' שלו. יוסי ,רבי חייא ורבי יצחק .שמו של
אפילו בשורה האחרונה ,אפילו בסוף תשובות אישיות ומפורטות רבי יהודה -הנחשב אף הוא בקביעות
הפארענטשע ,אבל בפנים. מפי המנורה הטהורה בין החבריא ,נעדר מן הרשימה.
לא לכלוא במסתרנו את השאלות חכימא דיהודאי
ה'דרכי תשובה' טוען שההסבר פשוט
שלנו .לשאול ,לבקש .גם כשאורו כ"ק מרן בעליל :תיקוני הזוהר התחבר במערה
כבר נגנז בשמי מרום ,אבל ה'תא חזי' אדמו"ר בעת שרשב"י נמלט מגזירת הרומאים,
נשאר .יכולים להטות אוזן לתשובות
מאוצרו של כ״ק מרן אדמו״ר ה׳באר יעקב׳ זי״ע ועכי״א לסעודת השבת
שהוא השיב בחיים חיותו .לקחת
זצוקלה"ה וכל שאר בני החבריא יכלו להצטרף
אליו ולעסוק עמו ברזי התורה .כולם,
במענה ללבטיו של בחור
משם צידה. ישיבה בדרכו במעלות מלבד רבי יהודה -שהרי באותה
להיות מהחבריא. סולם ההצלחה בתורה גזירה עצמה הוחלט גם על העלאתו
מתוך יומן אישי של בן
הישיבות: בﬠו_לם חדש אור
איך? לדרגת 'ראש המדברים' ורק הוא מנוע
עליה ששטח את כל היה לחמוק בסתר ולנדוד למערה
"תצליחני". שאלותיו לפני הרבי וקיבל מדריך הסודית ...מכיוון שכך ,באותה תקופה
שם נעוצה התשובה. שנות לאורך בהירה הכוונה
הבחרות
מעשי
לכל שהחבריא שקדה על החלק הספציפי
בקונטרס החדש ,שברוב רחמי וחסדי חסידישער של תיקוני הזוהר ,אין אנו מוצאים
השי"ת יוצא בימים אלו ממכבש ישיבה ביניהם את רבי יהודה!(.
הדפוס ,מתרקמת ה'חבריא קדישא' בחור לאור זאת -טוען הר"מ גולדשטיין -
של תשפ"ז. נמצא כי רשב"י לא היה לבדו בצער
תצליחני על ידו בתורה ,במהרה מגיﬠ בראשונה באופן ישיר אישי
_לבתי שותפינו וידידנו היקרים, מערה .גם מרבית החבריא שהתה עמו
תוציאני מאפילה לאורה. תומכי מורשת רבוה"ק
במצור ובמצוק מתוך יגיעת התורה.
ומעתה ייתכן שפיר שרבי יצחק זכה
גם הוא ל'צער מערה' ונטמן במערה
בס“ד
: m o c . l i a m g @ 2 5 9 6 7 7 6ל“אוד 3596776-30קרב ינב 22ךורב ירמא בוחר הנרובדנ תיבל ק“הובר תשרומ םייח רבד ןוכמ י״ע ל״וי ©
ֹ
ד“סב
יה | טעימות מתוך הקונטרס החדש
מ ָ
ע ֶ
טו ֲ
על סוגיית ה'טעם בלימוד' .רשמתי את הדברים ,וזה תוכנם: נכנסים אנשים ,ושואלים 'למה לא הולך לי בלימוד' .הם מתקשים בהבנה,
ללמוד -לומדים בגלל שצריך ללמוד ,ולא בגלל שמרגישים טעם .חובת מתקשים בזכרון ,ומתפלאים מדוע.
הלימוד מצד עצמה היא בשל רצון השי"ת מעמנו ,ולא בגלל ההנאה שאנו תמיד ,תוך כדי תחילת השיחה מהכא להתם ,משחיל הנני כמה שאלות אגב
חשים בעקבותיה. אורחא בכדי להיוודע האם הלה מגיע אל סדר הלימוד בשעה הנקובה .אני
אלא מאי? שואל זאת מבלי שיורגש ,נחוץ לי תחילה להבין פרט זה .אותם 'מתקשים',
עונים לי בדרך כלל שהם מגיעים 'בערך בזמן'.
צריך הנך לדעת ,ש'הטעם בא עם האוכל' .דבר שהוא טעים בעצמותו ,אזי
התורהרצואמ
התורה .לש ו
הואמ ק״כ
טעמו.מדכךא ןר
את ר״ו
יותרב׳ה
מרגישיםי רא
אותוכעויותרע״-יז ׳בקע
שלועסיםא״י
תבשהככלתדועסל וזו כבר התשובה לשאלתם .זו הסיבה.
טעימה ונעימה מצד עצמותה ,היא בטבעה ובמהותה מתוקה ועריבה מנופת אסביר לך את עומק הדבר.
צוף וכל טעם ,זה הווה וקיים בה במציאותה ,ואשר על כן -אין צורך 'לחפש'
מתוך :שער א פרק ד" ,כיצד בונים קשר פנימי אל התורה"
את הטעם ,אלא פשוט 'ללעוס' אותה .ככל שהלומד 'נכנס' יותר ויותר אל
התורה ,הוא פוגש ממילא בטעם הטוב שבה ,כי כאמור זה קיים ועומד בה ***
ז ה ה ש ו ל ח ן מצד טבעה ומציאותה. אל חפץ נפרד שצריך
אדם, יש נפרדות.
הקדושה2ר-םוי נריכמוינ פפ
מציאויות
התורהמם יישרםצ קי
כאן
ש ו
כלומר:
ל
חאל
עצמו.
עובשה תשרפמ
ן ג
לפעמים
עם
ב ו
אותו
ה
מתייחסים
לחבר
אנשים
איכשהו
מתוך כך תבין ,שאכן כל מה שנדרש ממך ,הוא 'להכנס' אל הלימוד' .ללעוס'
הלימוד.מ יש לך ויש תורה ,וצריך למצוא דרך שהאדם ילמד את התורה .מתוך כך ,כשהולך
לתוךשל רמא
נכנסיםןחלו
כמהתבשה
היאר-בדעדי“פע
השאלהדוק י
אותה כמה שיותר .כל וש קשה ,הם זקוקים ל'חיזוק' .הם משוועים לעצה ותחבולה שיעזור לחפץ ששמו
בחור שמתיישב ליד הגמרא ,אבל הראש שלו לא שם .הוא פוזל כל רגע אל
הדלת לראות אם נכנס איזה פנים חדשות ,הוא מצדד פניו כל דקה למעבר 'אדם' להתחבר עם החפץ ששמו 'תורה'.
לוודא מי עובר לידו ,וכו' וכו' .בחור כזה ,אינו 'לועס' את הלימוד .הוא לא אבל לא כך הם פני הדברים .זו גישה שגויה מיסודה.
נכנס לזה בכלל .הכל רק מקופיא ,ברפרוף .מכיון שכך ,איך הוא רוצה להרגיש כשאנו מברכים 'אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו' ,אנחנו בעצם
את הטעם? הטעם אכן נמצא ,הוא שם מעצם טבעה של התורה ,אבל הבחור מצהירים את המציאות הפשוטה שחיי התורה זה 'נטע בתוכנו' .זו מציאות
הזה לא הגיע אליו כלל ,הוא כלל לא הכניס את התורה אליו בשביל להרגיש נטועה ומושרשת בתוך-תוכנו ובעצם קיומנו .זה מרכיב בלתי-נפרד מעצמיות
אותה. חיינו במובנם הבסיסי ביותר .זה אינו דבר נפרד ,אלא 'נטע בתוכנו' .עוד לפני
מתוך :שער ב פרק א" ,איך מקבלים חשק בלימוד?" בריאת העולם ,לפני בריאת האדם ,היתה התורה הקדושה קיימת ועומדת .עם
*** יצירתו של כל יהודי -בולל הקב"ה את התורה בתוך-תוכו!
אתה מקפיד ללמוד בקול? בחיות? בחור כמוך צריך ללמוד ' 2-3שעות זה הרי הפירוש של "כי הם חיינו" .לא 'עזר לחיים' ,לא 'הקלה על החיים',
בנשימה אחת' בחיות ובקול .כשלומדים בקול ,מבינים הרבה יותר טוב, אלא החיים עצמם! חיי תורה -זה מה שנקרא 'לחיות'!
מ'האט ארויס בעסער די הבנה פון די זאך ,מ'האט ארויס מער די שמחת מעתה ,בכדי לפתוח גמרא ולשקוע בלימוד ,לא אמורים לחפש 'חיזוקים'! איי,
התורה ,מ'האט ארויס מער די שפיץ פון די הייליגקייט פון די לעכטיגע אין כזה דחף פנימי לתפוס שורה גמרא? אם כך -זה מה שצריך חיזוק! מה
תורה ]-קולטים יותר את ההבנה של הדברים ,קולטים יותר את שמחת שצריך חיזוק הוא רק הרובד של ההכרה וההפנמה שהתורה היא החיים .ברגע
התורה ,קולטים יותר את הקדושה של התורה המאירה[ ,ואילו לימוד ללא שהאדם יקבל את הגישה הנכונה ואת ההסתכלות האמיתית ,הוא כבר לא
'קול תורה' -זה נכון רק כשהראש שקוע בעיון עמוק ונמצא חזק בתוך יצטרך לחיזוק על עצם הריצה אל התורה!
עומק הדברים .אחרת ,איז מען פארשלאפן ]-בישנוניות[ ,לערנט מען דאס
בקיאות'דיג ,שטחי ,אין עס קלאפט זיך נישט צו .ס'פעלט אין דבקות ,אין מתוך :שער א פרק ה" ,מה עושים כשהולך קשה?"
ס'איז כמעט גארנישט ווערד ]-בלא קול וחיות ,הלימוד הוא מקופיא ,שטחי, ***
ואז אין זה נבלע בקרבו .חסר אז את הדבקות ,וכמעט שאין בזה ערך[. אחד מחבריי בישיבה -שלא נמנה על חסידי נדבורנה -ביקש ממני
ברור אצלי ,שאם תלמד משך ב' שבועות באופן שציינתי ,וואלט דיין פנים שאסדר לו תור להכנס אל רבינו ,כי הוא מתקשה מאד למצוא טעם
געלאכטן ,דו וואלסט געפילט א התרוממות ,א דערהויבנקייט ]-היו פניך בלימודו ,אין לו חשק והוא מרגיש שהתורה אינה ערבה אצלו ,ונפשו
מאירות ,היית מרגיש התרוממות ,התעלות[ .ביי מיר איז קלאר אז איהר בשאלתו לשאול את רבינו ולקבל מענה מפי גברא רבא כמותו.
וואלט אנדערש אויסגעקוקט ]-ברור אצלי שהיית נראה אחרת[! נעניתי לבקשתו ,ואחר צאתו ביקשתי ממנו לשמוע איך היה בקו"פ,
מתוך :שער ג פרק ד" ,כך היא דרכה של תורה" והלה השיב לי כי אכן אורו עיניו ורבינו העניק לו מבט בהיר וממוקד
22
22
03-7654021
03-7654021 2424 4646
667776
769
9 5522@g
@gmamail.
il.co
c om
m 050-4165319
050-4165319 03-6776953
03-6776953
: m o c . l i a m g @ 2 5 9 6 7 7 6ל“אוד 3596776-30קרב ינב 22ךורב ירמא בוחר הנרובדנ תיבל ק“הובר תשרומ םייח רבד ןוכמ י״ע ל״וי ©
