שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — נח (2026-10-12)

שיעורי ליל שבת
שיעור מורינו רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א
גליון מס' - 295תשפ"ז בית הכנסת המרכזי שיכון ה'
לא אמר 'ותן טל ומטר' וסיים הברכה ,ונזכר קודם שהתחיל תקע בשופר,
האם יאמר בין הברכות או ימתין לשומע תפילה?
במוצאי שב"ק פרשת נח ליל ז' במרחשון יתחילו בעז"ה בארץ
ישראל לומר בקשת גשמים 'ותן טל ומטר לברכה':
גדול יום הגשמים
יותר מיום שניתנה בו תורה והנה בשו"ע (קי"ד ס"ו) כתב דאם לא הזכיר 'משיב הרוח ומוריד
הגשם' בימות הגשמים וסיים הברכה ונזכר קודם שהתחיל 'אתה
בגמ' בתענית (ז ע"א) כתוב אמר רב יהודה גדול קדוש' אין צריך לחזור אלא אומר שם 'משיב הרוח ומוריד הגשם'
יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה שנאמר ללא חתימה.
'יערף כמטר לקחי' ואין לקח אלא תורה ,ורבא
אמר יותר מיום שניתנה בו תורה. וכן כתב השו"ע לגבי 'יעלה ויבוא' (בסי' תכ"ב ס"א) דאם לא אמר
יעלה ויבוא ונזכר לאחר שסיים ברכת 'המחזיר' קודם שהתחיל
ולכאו' תמוה כיצד ניתן להשוות בין יום
'מודים' שיאמר שם יעלה ויבוא וימשיך כדרכו ,ופשוט שדברי
גשמים ליום שניתנה בו תורה שהוא היום
השו"ע אמורים אף לגבי 'טל ומטר' ,שאם לא אמר 'ותן טל ומטר',
הגדול ביותר שהיה לעם היהודי שבו קיבלנו
ונזכר לאחר שחתם ברכת השנים קודם שהתחיל 'תקע בשופר'
את התורה ונעשינו לעם ,ועוד לומר שהוא
אומר שם 'ותן טל ומטר' וממשיך בתפילתו ,וכן כתב המ"ב (סי' קי"ז
יותר מיום שניתנה בו תורה?
סקט"ו) בשם המ"א ושע"ת שיאמר 'ותן טל ומטר' בין הברכות ,וכן
וביאר האדמו"ר מבויאן שליט"א שבמעמד הר מבואר בביה"ל סי' קי"ד (ד"ה בלא חתימה) ,ובפרט שמקור דברי
סיני רק קיבלנו את התורה ועדיין הדבר השו"ע הוא מהראבי"ה שקאי לענין 'טל ומטר'.
בספק אולי נקיימנה ואולי לא ,אך
אלא שהמ"ב שם כותב על דברי המ"א ושע"ת' ,אולם בסי' קי"ד
כשהגשמים יורדים זה מעיד שאנו מקיימים
בביאור הלכה הארכנו ובררנו דיותר טוב שיאמר בשומע תפילה
בפועל את מה שכתוב בתורה כדכתיב 'אם
דבזה יוצא לכולי עלמא' ,ומוסיף ועתה מצאתי בקיצור שו"ע שפסק
בחוקתי תלכו ואת מצותי תשמרו...ונתתי
ג"כ הכי.
גשמיכם בעיתם'.
והנה בביאור הלכה שם כתב דכיון שרבינו יונה פליג בזה וס"ל
וכן מבואר להדיא בכתובות (ה ).מיתיבי
דלאחר שסיים את ברכתו הוי כמי שהתחיל ברכה אחרת וחוזר
השמים מספרים כבוד קל ומעשה ידיו מגיד
לראש ,וישנם ראיות מכמה מקומות כדעתו ,על כן אף שקשה מאוד
הרקיע ,הכי קאמר מעשה ידיהם של צדיקים
להכריע כנגד השו"ע אחרי שהרבה אחרונים פסקו כמותו ,מ"מ
מי מגיד הרקיע ומאי ניהו מטר ,והיינו כנ"ל
לענין 'משיב הרוח' נראה דאם אמר בא"ה יאמר 'למדני חוקיך'
שהגשמים מעידים על קיום התורה והמצוות,
ואח"כ 'משיב הרוח' ויסיים הברכה ,אף שלדעת השו"ע יכול
וכשעם ישראל מקיימים את המצוות זהו יום
לאומרו בין הברכות.
גדול יותר אפי' מיום קבלת התורה.
והוסיף הביה"ל דאף לענין 'טל ומטר' אם שכח להזכיר וסיים ברכת
השנים ,אע"פ שלא התחיל תקע ,לא יאמר כאן 'ותן טל ומטר' שהרי יכול לאומרו בשומע תפילה ולצאת לכו"ע ,ובמאמר
מרדכי כתב סברא זו בדעת השו"ע עצמו ,דהטעם שלא הזכיר השו"ע הלכה זו לגבי 'טל ומטר' זהו משום שיכול לאמרו
בשומע תפילה.
והנפק"מ בין דברי הביה"ל למאמר מרדכי הוא ,דבתשובות והנהגות (ח"ב סי' נח) הביא את דברי הביאור הלכה ,וכתב
שיש לו עצה טובה יותר ,שיאמר 'טל ומטר' בשני המקומות ,פעם אחת בין הברכות ופעם שניה בשומע תפילה ,ובזה
מרויח דעת השו"ע דכאילו אמרה במקומה בברך עלינו.
ולכאו' הדבר תלוי בזה ,דלמאמר מרדכי אין יכול לעשות כן ,שהרי אף לדעת השו"ע צריך לאומרו בשומע תפילה
וכשאומר בין הברכות הוי הפסק ,אך לדעת הביה"ל כיון שלדעת השו"ע צריך לאומרו בין הברכות ,לכך אי"ז הפסק
שהרי אומרו שם כדי לצאת ידי כל השיטות.
החושש שישכח יאמר כדעת השו"ע
אולם שמעתי ממו"ר הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שאף שדברי הביאור הלכה נכונים בטעמם ,וכן היה ראוי לנהוג ,אלא
שהמציאות למעשה היא שישכח אף בשומע תפילה ,ולכך רק מי שברור לו שיזכור בשומע תפילה יאמרנו שם ,אך מי
שאינו בטוח בכך יאמרנו כאן בין הברכות כדעת השו"ע ,וכ"כ באשי ישראל (פכ"ג הערה קע"ז) בשם הגר"י נויבירט זצ"ל
דמוטב שיאמרו במקומו שמא ישכח.
והנה כפתרון לשכחה יש את העצה של התשובות והנהגות לומר בשני המקומות ,אלא שנראה דדבריו הם דלא כביאור
הלכה ,שהרי בביה"ל רק כתב שיאמרנו בשומע תפילה ,ואם כדברי התשובות והנהגות היה עליו לומר שיאמרנו בשני
המקומות.
אלא דצ"ב מדוע באמת שלא יאמרנו בשני המקומות כדי לצאת ידי הכל ,וכן כדי שלא יחזור אם ישכח בשומע תפילה,
וכן צ"ב אמאי לא חשש הביאור הלכה שישכח לאמרו בשומע תפילה ונמצא קרח מכאן ומכאן.
טעמו של המשנה ברורה
ועל כן נראה דמה שכתב המ"ב שאם נזכר שלא אמר 'ותן טל ומטר' וסיים הברכה שלא יאמרנו בין הברכות אלא
בשומע תפילה ,אי"ז משום דאף שבאמת אנו פוסקים כדעת השו"ע אם כבר ניתן להשלים בשומע תפילה עדיף דבזה
יצא ידי הכל ,שהרי לדעת השו"ע כיון שעדיין יכול לאומרו בין הברכות ולשייכו לברך עלינו נחשב כאמרו במקומו וודאי
שאסור לו לדלג ע"מ להשלימו ב'שמע קולינו'.
אלא טעמו של המ"ב הוא דכיון שראיות רבות יש כדעת הראשונים שלא ניתן להזכיר בין הברכות ,אף שאין אנו יכולים
להורות שצריך לחזור אם הזכיר בין הברכות וסיים התפילה כנגד דברי השו"ע ,אך כיון שיש אפשרות להשלים בשומע
תפילה ואז לכו"ע אי"צ לחזור ,על כן צריכים אנו לעשות כן ,אף שודאי דדעת השו"ע עצמו שיזכיר במקומו בין הברכות.
ואחר שהכריע המ"ב בביאוה"ל הלכה למעשה דאם נזכר אחר שסיים הברכה יאמרנו בשומע תפילה ,על כן נחשבת
הזכרת 'טל ומטר' כהזכרה שאינה מחויבת שכתב המ"ב (בס"ק ל"ב) דאף לשיטות שס"ל שניתן להזכיר בין הברכות ,זהו
דוקא לענין הזכרות המחויבות אבל בהזכרות שאינם מחויבות אין לאומרם אחר שסיים הברכה ,ועל כן ס"ל לביה"ל
דאין לומר 'ותן טל ומטר' בין הברכות כפי שהעלה בתשובות והנהגות ,דהוי הפסק כהזכרה שאינה מחויבת ,ואף שיש
חשש שמא ישכח אין לאמרו בין הברכות דהוי כהזכרה שאינה מחויבת שאין אומרים בין הברכות.
ואף דלענין מי שאמר 'מוריד הטל' בימות הגשמים שאי"צ לחזור על 'משיב הרוח' מ"מ כתב בלוח א"י שנחשב כהזכרה
המחויבת כיון שאם לא אמר מוריד הטל הוי הזכרה המחויבת וצריך לחזור ושונה מ'על הנסים' והבדלה ב'חונן הדעת
שבכל אופן אין מחזירים אותו ,אך כ"ז דוקא 'משיב הרוח' שהוא ממטבע הברכה ,אבל 'טל ומטר' שהוא הזכרה כמו
יעלה ויבא ,אין יכול להשלימו בסיום הברכה אם אינו נחשב כרגע כהזכרה המחויבת ,ועדיין צ"ע.
© להערות והארות ,ולקבלת העלון במייל 0548473@gmail.com
