חדוותא דאורייתא · Chedvusa De'oiraysa — נח (2026-10-12)

ב"ה ,גליון מס' 128 עש"ק נח תשפז
מה ענין מגדלי התאומים ומלחמת נפוליאון לפרשתנו? -לקח רב בצידו
---- ---- ----
שו"ת שנשלח למערכת ע"י הרה"ג רבי אשר שווארץ שליט"א מגדולי מרביצי התורה בדורנו
שכוונת הכתוב הוא שהם רצו בס"ד
'להשתחרר' כביכול מההשגחה בואו ניסתר מהקב"ה כביכול| ...
האלוקית ולהיות חלילה בלתי תחילת מזימתם של דור הפלגה
תלויים בו ית"ש ,עפרא לפומייהו. רש"י בפירושו לפסוק (י"א ,א')
אנשי הדור ההוא חשבו לעצמם "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים
שאמת ונכון הוא שהבריאה כולה אחדים" ,כותב :באו בעצה אחת על
נוסד בידי אלוקי עולם ה' בורא יחידו של עולם .ובהמשך שם (פסוק
שמים וארץ ,ומאז הוקמה וסודרה ט') כתב :פשטו יד בעיקר כביכול
על מכונה בידי עצמה .באומרם להילחם בו.
יכולים הם להנהיג את חייהם ויש להבין מהו ענין מלחמה זו
בעצמם ע"י היכולות שקיימות רצו שכביכול כאן? הכתובה
בידם כביכול. להילחם בבורא כל עולמים?
לכן הם ירדו לבקעה שבארץ שנער, ראש ישיבת טעלז הגאון הגדול רבי
בכדי ביותר הנמוך המקום אברהם יצחק בלוך זצ"ל מבאר
'להתחיל את חייהם מחדש' ולא זאת בספרו "שיעורי דעת" ואומר,
והקשה על כך ,מדוע נתבעו אנשי להשתמש בהרים וגבעות ששם
דור הפלגה על 'הכנת הלבנים' כביכול הוא רומו של כדור הארץ
שלכאורה מטבע הדברים היא שבו עוד נמצא הקב"ה כביכול.
עבודה טכנית בשונה מבניית
המגדל עצמו? לא נתבעו אלא על 'הכנת הלבנים'
והשיב מיניה וביה. | הם ביקשו להראות לכולם
שהרי כבר בתהליך הכנת הלבנים שביכולם לברוא יש מאין
במחשבותיהם להם התערבה מסופר שלפני כמאה שנים הגיע
ההשקפה הכפרנית .הם מיאנו נשיא מסריק פרופסור
להשתמש באבנים מוכנות וביקשו בארץ לביקור צ'כסלובוקיה
היצירה היכולת את להפגין ישראל.
העצמית שלהם מאפס. ומפני דרכי שלום ודרישת טובת
אחינו בני ישראל אשר התגוררו
ראו מה שקרה במבול | הוא אשר בארצו ,הוחלט בקרב העסקנים
נתן להם עצה להילחם כביכול נגד הבכירים והגורמים הרלוונטיים
בורא עולם מהיהדות החרדית לערוך לכבודו
הווי אומר ,שאנשי הדור ההוא מפואר פנים' 'קבלת מעמד
במקום לראות את יד ההשגחה בטבורה של העיר ירושלים.
העליונה שנראתה בעליל כמה בתור ראש המדברים במעמד כובד
קודם לכן בימי המבול ,ולהפנים כי רבה הנערץ של ירושלים הגה"צ
לה' הארץ ומלואה וכי הוא המושל רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל אשר
בכל ,וכי ברואי העולם חייבים הם בדבריו הרחיב אודות התלות
בדין וחשבון לפני מלך מלכי המוחלטת של הבריאה כולה
המלכים .והמה עמדו בסורם בהשי"ת שיצרו ובראו.
וביקשו להם תחבולות והעמיקו בתוך דבריו ציטט את הנאמר
באיוולתם. בפרשתנו על דור הפלגה שאמרו
ולרשעותם לא היתה מעצורים. לעצמם "הבה נלבנה לבנים".
ולחזק את האמונה שתהיה קבוע שהרי לא זו בלבד ,אלא אדרבה:
בליבנו תמיד בל תימוט. כזרז אותם שימש המבול
וכאמתלא לשיטתם.
הקב"ה נתן להם תחילה להצליח | "אמרו לעצמם :הרי אחת לאלף
לשחוק עליהם בסוף לעין כל ושש מאות חמשים ושש שנה
דבר פלא מצינו במדרש (תנחומא הרקיע מתמוטט כשם שעשה בימי
פרשה כ"ח) שכותב שמן השמים המבול ,בואו ונעשה להם סמוכות"
עשו כל זאת והטעו את אנשי דור א'). י"א, (שם רש"י וכדברי
הפלגה שיצליחו בתחילת דרכם התנהגותם היתה כדרך הכופרים
כדי לשחוק עליהם לבסוף. בכל הדורות ,הם התכחשו לאמת
וכה הם דברי המדרש: ההיסטורית .אנשי המדע קמו
"כל מה שהיו עושין – הקב"ה והטילו ספיקות.
מצליח בידם ,כדי לשחוק עליהם לתחבולותיהם ולמזימותיהם לא
באחרונה שנאמר (תהלים ב' ,ד') הועילו מעשיו של הקב"ה כביכול
יושב בשמים ישחק .שאילולי לא אשר שינה סדרי עולם כדי להוכיח
בנו ,היו אומרים אילו בנינו את לכל שהוא כל יכול ,ואף לא
לשמים עולים היו המגדל הבטחתו באות ברית הקשת שלא
ומתלחמים עימו. יבוא עוד מבול לעולם .באומרם
ממשיך המדרש ואומר :מה עשה שלכל דבר המתרחש כאן בעולם
הקב"ה? הצליח בידם! להודיעם יש הסבר טבעי המניח את הדעת,
שאינם כלום בעולם .ואחר כך שביכלתו להפוך כל דבר עקום
שוחק עליהם והגלה אותם". ושקרי לאמת ולישר.
ראו איזה כח משחית ניתן לשכל
אמריקה הנאורה והגאוותנית | האדם!
לפתע התנפץ גאוותם לעין כל כלא לכן צריכים אנו לעמול כל חיינו
היה שהמידות הרעות לא יעקמו את
השכל ,ללמוד תמיד ספרי מוסר
הכל התנפץ להם בבת אחת כלא מעין זאת ראינו מה שקרה לפני
היה .כמובן שכל העולם היה אחוז מעט יותר מעשרים שנה.
בהלם ושוק ממעשה ברברי זה, ביקשה מלכות ארצות הברית
אולם יותר מכך היו האזרחים ואת עצמה את להשליט
בהלם אחוזים האמריקאיים האידיאלים שלה על העולם כולו.
מהנורא מכל שקרה להם. היא טיפחה את עצמה כ'מעצמה
יותר מהאבידות בנפש ,הפצועים הגדולה' בעולם שמנהיגיה הינם
וההרוגים שם שהיו שם כחול הים מנהיגי העולם החופשי אשר על
פזורים כדומן על פני האדמה פיהם ישק כל דבר .הלוא ארצם
בגויים הרבים שהיו שם .היו היא ארץ האפשרויות הבלתי
האמריקאים רוגזים וכועסים על מוגבלות ,והם ה'בעלי בתים' של
עצם המחשבה שהצליחו אנשי העולם!
מטה פעילי הטרור לפגוע בכבודם רבים מאיתנו עוד זוכרים את
אשר מלוא כל העולם ,כלשונם. מושא גאוותה – מגדלי התאומים.
הרי כמה פעילי טרור מארגון צמד הבניינים גודרי השחקים ,בני
פרימיטיבי ,ללא יכולת צבאיות למעלה ממאה קומות כל אחד,
מקצועיות וללא כוחות גדולים של ובגאון להם בעוז שהתנוססו
מהמעולים נשק וכלי טנקים במרכז רובע מנהטן שבניו-יורק
והטובים בעולם ,הצליחו בעצה והיוו את מרכז הסחר מהגדולים
ומזימה להשתלט בקלי קלות על בעולם .ועל גביהם היו חרוטות
מטוס נוסעים ,להיכנס חזיתית באותיות ענק שחור על גבי לבן את
הללו הקומות רבי בבניינים המילים הבאות" :הגעת לפסגת
ולמוטט אותם כמעט כליל. העולם" .היינו אנחנו 'העולם' ופה
כך שבר בורא עולם את גוה הזקוף הפסגה...
של אמריקה הגדולה והנאורה. אולם התקיים בהם דברי הכתוב
בתהלים 'יושב בשמים ישחק'.
האנשים הפרימטיביים הם אלו להצליח, להם נתנו משמים
שהצליחו להשפיל גאוותה של להתגאות ולהתנשא – וברגע אחד
שבין רגע יכול הקב"ה להפוך את אמריקה בבת אחת | זוהי ההשפלה
הכל ולהפוך את הקערה על פיה, הכי גדולה
וכי לו המלוכה והוא לבדו המושל לא רק שאותה קבוצה נחשלת
בגויים. השפילה את גאוותה של אמריקה –
את סמליה הכלכליים של אמריקה
– וקראה תיגר אידואולוגי על
לעולם לא עוד | זהו 'כפירה בעיקר' תרבות השפע והעושר ,אלא גם
שנה, משלושים למעלה לפני הנחילה ביזיון לצבא ולזרועות
במסגרת הועידה השנתית של המודיעין שלו שחלשו על פני כל
'אגודת ישראל' בארצות הברית, המוסד מכוחות הגלובוס.
נשא אחד מזקני ראשי הישיבות האימתניים של ארה"ב ,כוחות
החרדית היהדות וקברניטי המטוסים נושאות הקומנדו,
באמריקה ,רבי אליהו שווי זצ"ל המאיימים ועד לכוח הסייבר
ראש ישיבת פידלפיה ,דברים והטכנולוגיה של ארה"ב לא הצליח
חוצבי להבות אש. להציל את כבודה ולזהות את
הוא דיבר בכאב על כך שלאחרונה בפועל טרם ביצועה המזימה
מתגנבות וחודרות בקרב היהודים מול שבורה בשוקת ועמדה
החרדים לדבר ה' ,דעות זרות של התצלומים והתמונות המזוויעות
"כחי ועוצם ידי". שיצאו לעיני כל העולם.
בתוך דבריו הוא ציטט משפט עד היום אמריקה חלשה יותר
שאמר אחד המנהיגים היהודים כמעצמה עקב אותו אירוע מטלטל.
באותה עת. בעיני השכל אפשר לשער שגם כאן
הלה אמר שהגם שאינו מסכים עם ביקשה ההשגחה העליונה להראות
דעותיהם הקיצוניות של אנשי לכולם ולהמחיש לעין כל את
הזרם הימני הקיצוני בארץ ישראל, אפסיות ברירת המחדל העלובה
אולם עם סיסמא אחת שהטביעו, של ההנהגה האנושית .זוהי תזכורת
הוא מזדהה ומסכים .והוא" :לעולם המתקדמת בתקופה עבורנו
לא עוד"! והנאורה ביותר מכל הבחינות
לעצמנו האם היתה יכולת למנוע סיסמא זו מתייחסת לשואת יהדות
את השואה מלבוא? וכי מישהו נרצחו בה האיומה אירופה
העלה בדעתו קודם לכן שאומה באכזריות למעלה מששת מליון
מתורבתת ונאורה כמו גרמניה יהודים ,אנשים נשים וטף מאחינו
תביא לרצח עם לפי תוכנית בני ישראל ,ומבטיחה לעשות הכל
ומדויקת. שיטתית מעובדת, כביכול למנוע את הישנותו של
תוכנית אכזרית אשר לא היתה מצב דומה בעתיד ,בו עם ישראל
כמוהו מאז בריאת העולם?! נתון בעמדת חולשה וחוסר אונים
אלא מאמינים בני מאמינים ומגיבים בכניעה ובחולשה מול
אנחנו שמי שעשה את הכל הוא שונאים וצוררים .אולם עתה יש
בכבודו שמו יתברך הבורא לנו מדינה וצבא שיכולים להבטיח
ובעצמו ,והוא אשר הפך את לב כי "לעולם לא עוד"! ,כלשונם.
צוררי ישראל הרשעים לשנוא עמו
כמו שנאמר (תהלים ק"ה ,כ"ה): השואה הראה שהכל ביד ה' ויכול
"הפך ליבם לשנוא עמו" ,ואיך לעשות כל אשר יחפוץ | שום דבר
נאמר בלבבנו שע"י 'כוחי ועוצם לא תלוי בידינו
ידי' יכולנו למנוע זאת?! או אז דפק רבי אליהו בחוזקה על
ולגבי העתיד ,את שבידינו לעשות דוכן הנואם מול אלפי המשתתפים
הוא לפרוש ידינו כלפי שמיא ומחה על כך מדם ליבו ואמר:
ולבקש מאיתו יתברך שמו ,ה'בעל "רבותי! אין סיסמת טריפה קשה
הבית' האמיתי של העולם הוא מזו של 'לעולם לא עוד' .מה בעצם
ה'שומע תפילת כל פה' ולבקש אנחנו מכריזים במשפט הזה?
ממנו יתברך שלא יישנה הדבר שאנחנו ה'בעלי בתים' של העולם!
ו'לעולם לא עוד' .שיאמר די לצרות האם אנחנו יכולים להכריח את
ישראל וימנע מאיתנו חבלי משיח בורא עולם לעשות רצוננו!"...
נוספים. הלוא האמת אינה כן.
אבל מעבר ל'השתדלות' זו – אין לנו יכולת כלל לוודא ולהבטיח
מאומה אין בידינו לעשות. אם יהיה כך או אחרת .בואו נדמיין
בקרבו ביתר שאת ועז .ראה עליו
איך שעמל להחדיר זאת בכל נימי
נפשו שאין עוד מלבדו והוא הנותן אחרי חנוכת הבית לישיבה שר
לו כח לעשות חיל ולולא ה' שהיה לעצמו שירי ביטחון | הוא אשר
לנו אין ביד האדם לעשות כלום. רצה להראות לסובבים שהכל בידי
ה'
כשהאדם מרגיש שאין בידו לעשות על רבה של לובלין הגאון רבי
כלום | נותנים לו סייעתא מן שמיא יהודה מאיר שפירא זצ"ל מסופר
ידוע מה שביארו תלמידי הבעש"ט שבלילה אחרי הפתיחה החגיגית
הק' מאמר המשנה באבות (פ"א של 'ישיבת חכמי לובלין' ,בה רבים
מי"ד)" :אם אין אני לי – מי לי, דיברו הנכבדים מהמשתתפים
וכשאני לעצמי – מה אני". בשבחו ,עוז רוחו ותושייתו למען
כלומר שאם הגיע האדם למדריגה הכלל ,ועשייתו הברוכה למען לא
זו של 'אין אני לי' ,שאין מרגיש מהתלמידים המזג יחסר
בליבו את הרגשת האנוכיות ואין המסולאים בפז אלו בחורי החמד
בו שום קורטוב של גאוה ,אזי "מי צעירי הצאן אשר כל מאוויים הוא
לי" .היינו מי יוכל לו ,כיוון שאינו תורה ועבודה.
מרגיש בליבו שעשה שום דבר והכל אחרי המעמד מצא אותו אחד
הוא מאת הבורא יתברך שמו. התלמידים מטייל בפרוזדור של
לעומת זאת "כשאני לעצמי", הקומה השלישית בישיבה .היה
שמרגיש בליבו את ה'עצמיות' שלו, תפוס שרעפים ,ורעד כולו .פניו היו
שעשה ועושה והוא אשר הצליח סמוקות מרוב התאמצות ,והוא
לעשות דברים הרבה מה שלא יכלו פיזם לעצמו בניגון של שבת את
כן אחרים – אזי חש הוא בעצם את המילים" :חלילה לך לחשוב שכל זה
נעשה בכוחך ,לא ,לא ולא! כי הוא
ה"כחי ועוצם ידי" – ואז 'מה אני'
הנותן לך כח לעשות חיל!"...
כלומר שסוף דבר מראים לו
משמים איזה ערך יש למעשיו. ראה התלמיד איך שבכל פעם
שחזר על הפסוק התלהב ליבו
'ובאמת! ,כותב המשגיח.
'אם נבדוק מעשינו נראה שאנחנו כאשר לפני כל פעולה אומר האדם
מעשינו את לייחס רגילים לעצמו 'אם ירצה ה'' | נפתחים לו
ופעולותינו ל'כוחי ועוצם ידי' ,ואנו שערי סייעתא דשמיא
אומרים לעצמנו 'אני אלך' – 'אני המשגיח בישיבת פונביז' רבי
וכאשר וכדומה. זאת' אעשה יחזקאל לוינשטיין זצ"ל בספרו
מוסיפים ואומרים "בעזרת השם" "אור יחזקאל" (תורה ודעת רעב-
אף שאין הכוונה בתחילה לשם רעג) ,מעורר על כך שבימים
שמים ,אולם הדברים מקבלים קדמונים היה מקובל על כל יהודי
משמעות שונה. שלפני כל פעולה ופעולה שעושה
וכה מוסיף המשגיח ואומר: 'אם ירצה השם' ,ואילו היום
עלינו לזכור שאדם שאינו משתדל לדאבוננו ענין זה נתמעט מאוד.
להתעלות ולהתחזק תמיד ביסודות וכך הוא כותב:
האמונה ,אזי מן ההכרח שנחלש 'אין לזלזל בענין זה כלל וכלל.
באמונה ועלול להגיע במידה כזו למרות שבעת אמירת 'אם ירצה
או אחרת לכדי מחשבת 'כוחי השם' לא בכל בכל פעם חושבים
ועוצם ידי' חלילה. על כך באמת ובכנות .אולם ממשיך
לכן ,מי שמעצים אמונת אלוקי וכותב' ,להימנע מהזכרת שם שמים
עולם בליבו – זוכה לקרבת בגלל חשש לחוסר כוונה – סכנה
אלוקים .כיוון שעיניו נשואות גדולה היא ביותר ,מפני שנראה
תמיד להשי"ת וחי 'חיים אמיתיים' כביכול שבכוחו לעשות הכל.
כפשוטו. שאמרו למה הדבר ודומה
המלאכים בהפיכת סדום" :כי
גדול האחדות והשלום | בכוחה העיר", את אנחנו משחיתים
לשבר כל המחיצות כאילו נשמע היה ומדבריהם
בנוסף לכך מצינו מה שכתב רש"י בכוחם היה לעשות כן ,לעשות
בענין דור ההפלגה ,וז"ל: משהו מעצמם ללא עזרתו יתברך,
ועל כך אמרו חז"ל שנענשו.
הרי שכל הזמן שחיו בשלום "ומשם הפיצם – לימד שאין להם
ואחדות ביניהם ,מידת הדין לא [לאנשי דור ההפלגה] חלק לעולם
יכלה להם ולא היה ביכולתה הבא .וכי איזו [עוון] קשה [יותר],
לשלוט עליהם .ורק ע"י שהקב"ה של דור המבול או של דור
ירד ובלבל את שפתם והטיל ההפלגה? ,אלו [דור המבול] לא
מחלוקת ביניהם ונעשה אצלם פשטו יד בעיקר ואלו [דור ההפלגה]
פירוד לבבות ,או אז יכלה מידת פשטו יד בעיקר כביכול להילחם
הדין לשלוט בהם ומזימתם נעצרה בו .ואלו נשטפו ,ואלו לא נאבדו מן
בבת אחת כלא היה. העולם?
ידועים בזה אומרם ז"ל (דברים אלא ,אומר רש"י ,ש'דור המבול היו
רבה ה' ,י') על דורו של אחאב שהיו גזלנים והיתה מריבה ביניהם –
רשעים גמורים ועובדי עבודה זרה, לכך נאבדו ,ואלו היו נוהגים אהבה
וכשהיו יוצאים למלחמה היו וריעות ביניהם שנאמר שפה אחת
מנצחים אך ורק משום ש'לא היה ודברים אחדים .למדת ששנוי
דלטורין ביניהם' .עד כדי כך. המחלוקת וגדול השלום" .עכ"ל
ללמדנו בא כמה גדול כח האחדות היינו ,שטעם הדבר שאנשי דור
שבכוחה לשבר כל המחיצות ואף הפלגה לא נאבדו מן העולם,
שאינה נעשית לשם שמים! בשונה מדור המבול ,היא מפני
שהיתה אהבה ואחווה ביניהם.
הרי התורה הק' מעידה זאת" :ועתה
מבחינה שווה האחדות כח לא יבצר מהם כל אשר יזמו
פרקטית | לא רק מבחינה מהותית לעשות" ,כלומר האיחוד הזה,
חכמינו ז"ל (נדרים נ' ע"א) אמרו: למרות שנוצר עבור מטרות רעות,
'אם לעוברי רצונו כך – לעושי הוא זה שנתן להם יכולת להצליח
רצונו על אחת כמה וכמה'. גם במעשים לא הגיוניים ,כמו
ואם בדור הפלגה עסקינן שהיה להקים מגדל עד לשמים ולמרוד
להם סייעתא מן שמיא למרוד בבורא כל עולמים.
בהקב"ה כביכול בכח האחדות
המדינות ,שבה איבד הצבא האדיר שהיתה ביניהם ,על אחת כמה
של צרפת כשמונים אחוז מחייליו. וכמה ראו והתבוננו כמה גדול 'כח
מי שחזה מראש ,בניגוד לכל היהודים בין כשיש האחדות'
התחזיות ,את מפלתו של הקיסר כשהם והחרדים היראים
הצרפתי הבלתי מנוצח על אדמת מתלכדים ומתאחדים לעשות דבר
רוסיה – היה לא אחר מאשר ה' בעוז ובגאון ובעודם מקנאים
מוואלוז'ין חיים רבי הגה"ק קנאת ה' צבקות ונלחמים כנגד
זצוק"ל. והמקטרגים המשטינים עצת
בעבודת ה'.
נפוליאון נפגש בחדרו עם רבי חיים הרי שלא רק טוב יותר לחיות
מוואלוז'ין | האם אנצח במלחמה – בשלום בין אדם לחבירו – אלא זה
שאלו הקיסר משתלם מבחינה פרקטית ,מבחינת
היה זה בשנת תקע"ב כאשר המציאות!
גייסותיו של נפוליאון עשו את
דרכם לרוסיה.
הם עברו דרך העיירה וואלוז'ין הוא הגבר אשר חזה מפלתו של
והחליטו לנוח בה קימעא ,לקחו נפוליאון | רבי חיים מוואלוז'ין חזה
לעצמם בית מלון גדול ונחו שם זאת זמן רב לפני
כמה ימים מעמל המלחמה. ידוע שהקיסר הצרפתי נפוליאון
שלישו של נפוליאון נכנס להיכל אירופה, יבשת ברחבי נלחם
הישיבה שהיה כבר חשוך ברובו לשלטונו המתנגדות במדינות
ולא מצא בה אף אחד חוץ מרבי והצליח להכניע את כולם בכח
חיים עצמו – שהיה ראש הישיבה וגבורה ,חוץ מיבשת רוסיה הגדולה.
ורב העיירה – שישב ולמד בינו לבין בהתחלה כרת ברית עם הצאר
עצמו בפינת ההיכל לאור הנר .הוא הרוסי על שווין שליטה במדינות
התעניין בו ,ולאחר שנודע לו במי אירופה ,אולם משנכשלה הברית
ביניהם נפתחה מלחמה חזיתית
קשה ועקובה מדם בין שתי
התהפכה לתוך ביצה אחת גדולה, המדובר הביאו לפגישה אצל המלך
וכל מאמציהם ונסיונותיהם של הגדול נפוליאון ירום הדו.
את לחלץ ומשרתיו הנסיך איתו שוחח לחדרו, משנכנס
המרכבה מהבוץ עלו בתוהו. נפוליאון שיחה ממושכת ולבבית,
כעבור כמה דקות עבר שם איזה ולקראת תום הפגישה פנה אליו
איכר עני שלעגלתו היו רתומים בשאלה" :מדבריך נראה כי פיקח
שלושה סוסים כחושים. אתה .ואי לכך יש לי שאלה אליך,
כשהגיעו לסוסים למקום ,נבהלו ותוכל לענות לי עליה ללא חשש:
אף הם מהבור הענק שנפער תחתם, איך הרב רואה את תוצאות מסע
מעדו ונפלו הם לתוכו .אולם המלחמה שלי ברוסיה?"
האיכר הצליף בשוטו פעם אחת,
והסוסים אזרו את שארית כוחם
והוציאו את העגלה מהביצה. הנסיך לא הצליח להקים את
הסוסים מהבור הענק שנפער |
סוסיי הם בני משפחה אחת והאחד להפתעתו דווקא האיכר הפשוט
מרגיש היטב את צרת השני | הצליח
הסוסים שלך הם בעלי יחוס אבל שמע רבי חיים את שאלתו והשיבו
לא מרגישים באמת זה את זה במשל למה הדבר דומה:
הנסיך שראה את אשר נעשה הממלכות אחד של בעיירה
התמלא ברוגז וכעס על סוסיו הענקיות ברחבי היבשת היה גר
האבירים באמרו: נסיך גדול ,ולהנאתו היה נוסע
"איך יתכן הדבר שמה שעשו פעמים תכופות במרכבה הדורה
הסוסים הכחושים הללו – לא שהיתה רתומה לארבעה סוסים
הצליחו לעשות סוסיי האבירים?!" אבירים.
פעם אחת בעת נוסעו עליה ,לפתע
מעד אחד הסוסים ,ובנפלו משך
התרגש האיכר ושאל: אחריו גגם את יתר הסוסים ,ובין
רגע המרכבה על כל נוסעיה
צרפת התפתתה להילחם יחד "מהיכן לקח הוד מעלת הנסיך את
בבריטניה | או אז ניגף אותם חיילי הסוסים היפים הללו?"
'אמא רוסיה' לבלתי השאיר להם החל הנסיך לפרט כל אחד את
שריד ופליט מקור מוצאו ומחירו המפולפל:
פנה רבי חיים לנפוליאון ואמר: האחד – לקוח ממדינת פרס .השני
הצבא שהוד מלכותו עומד בראשו – השלישי ערב. ממדינות –
מורכב מכוחות שונים ומגוונים. בפטרבורג. הקיסר מאורוות
יותר מדי גיבורים ,נסיכים ומלכים הרביעי – מגזע הונגרי אציל"...
ישנם בצבא שלך ,ולבסוף כל אחד "זהו!" ,קרא האיכר.
ינסה למשוך את חבל הניצחון "כאן טמון שורש האסון .אף אחד
לכיוון שלו. מהסוסים שלך לא חש את מצוקתו
'ובכן! ,המשיך רבי חיים ואמר. של חבירו .כל סוסו מיוחד בפני
'רוסיה היא אמנם מדינה כחושה עצמו אבל אין להם כל שייכות בין
ועניה ,אולם בתוך תוכה חי 'עם מושך כשהאחד לשני. האחד
אחד' אשר אוהבים אחד את השני לפטרבורג ,השני מושך לפרס
וכולם נשלטים תחת מושל אחד, והשלישי להונגריה...
ולכן אני מטיל ספק ביכולתך אבל הסוסים שלי כולם ממשפחה
לנצח"... אחת ,אם ושני סוסים ,ולפיכך
וכפי שחזה רבי חיים כן היה. האחד חרד לגורלו של השני .לכן
נפוליאון הקיסר הגדול וצבאו כשאני רק מניף את השוט הם כבר
המפואר התפתו אחר הצעתו של מבינים את השפה ולא רוצים
הצאר הרוסי להילחם במשותף שהאחרים ייקלעו לאותה צרה ,הם
בבריטניה ,וכאשר נכנס לעומק כבר מוצאים לעצמם פתאום
שטחה של רוסיה התפתח קרב- כוחות משופתים ומצליחים למשוך
אימים בין הצבא הצרפתי לצבא את העגלה החוצה בדקות ספורות".
הרוסי ,והצבא הצרפתי נפל שדוד
בתוך רגעים והתפזר לכל עבר
מאימת החיילים של 'אמא רוסיה'
הוא' ,האספו ואגידה לכם' היינו שמסרו את נפשם להגן על המולדת
התאספו והתאגדו יחד כדי ללחום מפני הכובשים...
נגדו ,ואז תוכל לו.
ועל דרך זה מצינו במדרש תנחומא
(נצבים פרק א') משל נפלא למה אימרה נפלאה משמו של בעל
הדבר דומה: ההילולא רבי מאיר שפירא – ז'
לאגודה ,אפילו אם היא של קנים – חשוון | כשעם ישראל יתאחדו יזכו
כל זמן שקשורים הם יחד ,אפילו לגאולה שלימה
גיבור שבגיבורים אינו יכול לשבור לרגל היא"צ של הגאון רבי מאיר
את רוחם .אבל כשהם אחת ואחת, שפירא זצ"ל החל ביום ז' מרחשוון
קלים הם להישבר. נביא כאן אימרה נפלאה משמו
הרי שהגאולה העתידה תלויה בגודל כח האחדות.
ביותר בענין האחדות ,וכדאיתא מתאמרא חביבותא מילתא
במדרש (תנחומא שם)" :וכן אתה משמיה על הפסוק (בראשית מ"ט,
מוצא שאין ישראל נגאלין עד ב') "האספו ואגידה לכם את אשר
שיהיו כולן אגודה אחת שנאמר יקרא אתכם באחרית הימים" .וכה
(ירמיהו נ' ,ד') 'בימים ההמה ובעת היה אומר במליצה ,שבאחרית
ההיא נאם ה' יבואו בני ישראל הימים קודם ביאת המשיח היצר
המה ובני יהודה יחדיו וגו' .כשהן ירצה לקרר את עם ישראל מלשון
אגודין מקבלין פני שכינה". 'יקרא' היינו מקרה .והעצה לכך
הילולא דצדיקיא
י"א חשוון – יא"צ רחל אמנו ע"ה
ידוע מה שאמר לה הקב"ה לרחל מפאת קוצר הזמן אכתוב כאן דברים קצרים
ונחוצים שעלינו ללמוד מרחל אמנו.
'מנעי קולך מבכי' ומשיבה לו:
"מיאנה להינחם על בניה" ,הרי
יצחק ,יעקב אבינו .ואולי כעת שהקב"ה לא היה יכול כנגד
משתוותר על חלקה ,תפול חלילה דמעותיה ולכן ביקשה לעצור את
לחלקו של עשיו הרשע. דמעותיה.
לא היה מושג לרחל שלבסוף וכל כך למה? במה שווה יותר
יסכים אביה להשיא גם אותה דמעתה על לחיה שהיתה אצל רחל
ליעקב באמרו" :מלא שבוע זאת אימנו שהזילה דמעות הרבה על
וניתנה לך גם אותה" .ובנוסף לכך, גלות השכינה מדמעותיהם של
רחל מעולם לא חלמה שיעקב ישא האבות הקדושים על גלות בניהם?!
אותה ואת אחותה שיש בה משום ובכן ,נוסף לשתיקה ולצניעות שהיו
חידוש ,ובפרט שיעקב קיים את כל אצל רחל אימנו – הרי ש'מידת
התורה ,וזו אחת מהעריות שבתורה הותרנות' היתה כל מהותה.
לישא שתי אחיות .כמובן שרבו בה
הפירושים איך נשא יעקב גם את רחל לא ויתרה לאחותה | הויתור
לאה ,וכל אחד יישב זאת על מכונו, היה על 'חייה האישיים' לדורי
אולם רחל כשויתרה עמדה בגבורה דורות
עילאית כיוון שהיתה בטוחה שכעת אותו ויתור ללאה אחותה היה
לא לחלקו של יעקב תיפול כי אם מעשה אצילי של נכונות למסור את
לחלקו של אחיו הרשע עשיו. כל חייה ועתידה עבור השני .הרי
אולם היא מבחינתה ,הסכימה לא היה בעולם עוד חתן כמו יעקב
במשפחה מקומה את לאבד אבינו .הוא היה יחיד בצדקות
החשובה של האבות הקדושים ובתמימות בעבודת ה' ,וכל היתר
אברהם יצחק ויעקב ולתת ללאה היו גויים מצויים בשוק לרוב.
לייסד את עם ישראל ,והעיקר שלא ולא זו בלבד ,אלא אף השדכניות
לבייש את אחותה לאה נגד כל העם כבר קישרו ביניהם ,בין שתי
ביודעה את ערמומיות אביה. המשפחות והחליטו שהגדולה ללבן
ואע"פ שיעקב ידע מכל זה ולכן הלוא היא לאה לגדול שבבני יצחק,
מסרה לה סימנים כדי שלא יקרה עשיו הרשע .ואילו הקטנה שבבנות
איזה טעות בדרך ,אולם רחל אמנו לבן הלוא היא רחל לקטן שבבני
לדורות הבאים וכדאיתא במדרש כה גדול היתה צדקותה שחשבה אך
(רש"י ירמיהו ל"א ,י"ד): ורק על השני ,ולא נתנה לה מנוח
"הלכו אבות ואמהות לפייס את הבזיונות שיהיו ללאה מערמומיותו
הקב"ה על שהעמיד מנשה דמות של אביה ,ולכן הסכימה אותה
בהיכל ולא נתפייס .נכנסה רחל שעה בליבה לוותר על הכל על אף
ואמרה לפניו 'רבוש"ע – רחמי מי כל הגדולה האושר והכבוד שיהיה
מרובים ,רחמיך או רחמי בשר לה כשתיכנס לבית משפחת יצחק
ודם?! הווי אומר רחמיך מרובים! אבינו ותידבק בעם ברך ה' זרע
והלוא הכנסתי צרתי בתוך ביתי, קודש.
שכל עבודה שכיבד יעקב את אבי
לא עבד אלא בשבילי .כשבאתי לולא הויתור היתה עקרה אין לה
להיכנס לחופה הכניסו את אחותי, ולד | היא אשר זכתה לשבר מחיצות
ולא די ששתקתי אלא שמסרתי לה של ברזל בשמים ממעל בכח
סימני!!! שתיקתה
'אף אתה!' אומרת רחל לפני בפסוקי קצת משנעיין אולם
הקב"ה' .אם הכניסו צרתך בביתך התורה נראה ששכר הויתור עולה
– שתוק להם!!! ,אמר לה" :יפה על כח הויתור עצמה.
למדת סנגוריא .יש שכר לפעולתך שהרי אילו לא היתה רחל מוותרת
סימנך שמסרת ולצדקתך לא היתה זוכה כלל לבנים כמו
לאחותך!" ,עכ"ל המדרש. שנאמר (בראשית ל' ,כ"ב)" :ויזכור
אלוקים את רחל וישמע אליה
אלוקים ויפתח את רחמה" .מה זכר
האבות הקדושים פעלו הרבה אז הקב"ה? כתב רש"י' :זכר לה
במעשיהם הטובים | אולם היא שמסרה סימניה לאחותה כשהיתה
ויתרה על 'עצם חיותה' לכן גדול מצרה שמא תעלה בגורלו של
כוחה בשמים עשיו'.
וצא ולמד מה הויתור הזה של רחל
הולידה לא רק לשעתה אלא גם
כמה דמעות נשפכו במשך השנים אם כן ,אין זו שאלה כלל במה גדול
על קברה .אין בית יהודי אשר לא ממעשיהם רחל מעשה יותר
מתפאר בזה שזכה ברבות הימים הגדולים של האבות הקדושים,
לפקוד את מקום קבורתה ,ולשם ומדוע שערי שמים נפתחים בעדה
עיני עמך ישראל נשואות בעיתות ותפילתה בוקעת שערי שמים ,מה
צרה להיפקד בדבר ישועה ורחמים. שלא מצינו כן אצל שאר האבות
הקדושים?!
מעשה של רחל הוא 'בנין אב' לעם התשובה לכך פשוטה מאוד – כיוון
ישראל | ללמדנו בא – מויתור לא שההנהגה בשמים עם האדם היא
מפסידים אף פעם ב'מידה כנגד מידה'.
המעשה של רחל ייסד 'בנין אב' אכן מעשי האבות גדולים וחשובים
אינו שהמוותר ישראל בכלל – אך רחל ויתרה!
מפסיד. וכאשר נדרש כביכול 'ויתור' מצד
גם אם בטווח הקרוב משלמים הקב"ה לעם ישראל על קנאתו
מחיר כואב ,אבל בראיה כללית שבניו עבדו עבודה זרה – צריכים
רואים בעליל שלא נהיה מזה שום אנו את זכותה של רחל שתהא
הפסד לאדם. מליצת טוב בעדנו בכח שתיקתה
כמו שרחל בזכות הויתור שלה אשר מעלתה היא לאין ערוך
זכתה להוליד בנים ותזכה לגאול בשמים.
את עם ישראל מגלותו במהרה – ולא לחינם היתה קבורתה של רחל
כמו כן כל מי שמוותר לא יפסיד על אם הדרך כדי שתבקש רחמים
מזה באמת .ויתכן אפילו שהמוותר על בניה ,ויפה כוחה עד עצם היום
לא יקשר בין הויתור ובין ההצלחה הזה .קברה הוא מקום של תפילה
הגדולה שיהיה לו בתחום אחר גם על צרות הפרט .כל אחד מגלה
לגמרי ,אולם עליו לידע נאמנה את ליבו ושוטח את מועקותיו
שנאמן בעל הבירה ליתן את שכרו דשמיא לסייעתא ומתפלל
משלם כדכתיב "אין אדם שומע לי שיתקבלו תפילותיו במקום זה.
ומפסיד".
פילפולי דאורייתא
שאלות שנשלחו למערכת
ע"י מזכה הרבים ידידנו מגדולי מרביצי התורה בדורנו
הרה"ג רבי אשר שווארץ שליט"א
ראש כולל צאנז ובעמח"ס "מעדני אשר"
נח ידע שאין עשרה צדיקים בדורו שאלה א' :מדוע לא התפלל נח על
ולא יועיל תפילתו משא"כ אברהם דורו שלא יבוא מבול לעולם כמו
קיווה לכך שהתפלל אברהם על סדום שלא
א .הרבינו בחיי (בפרשתן) יישב יתהפך?
זאת כך באמרו ,שמה שחדל
נח להתפלל בעדם לא במרד תשובה :נאמר בפרשתנו (ו' ,י''ג)
ולא במעל אלא מתוך שהיה "ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא
יודע שקיום העולם בעשרה, לפני כי מלאה הארץ חמס והנני
ואילו היה בבני הדור עשרה משחיתם את הארץ".
צדיקים לא היה הקב"ה וקשה ,שהרי כיוון שנח היה צדיק
מביא מבול עליהם כי היה תמים כמו שהעיד עליו הכתוב,
העולם מתקיים בשבילם, למה לא התפלל על בני דורו
אבל באי התיבה לא היו כי שיחזירם למוטב ולא יבוא מבול
אם שמונה בני אדם הלוא לעולם ,כמו שמצינו אצל אברהם
הם נח ואשתו ושלשת בניו אבינו שמיד כשהודיעו הקב"ה
ושלשת נשי בניו ,וכיוון שלא שהולך להביא פורענות על סדום
היו לא לעשרה נשלמו כיוון שהם רשעים גמורים התפלל
הדור שינצל ראויים עליהם כמה וכמה פעמים.
בשבילם ,ודי שיציל נח את יש ליישב זאת בכמה אופנים:
נפשו ונפשות ביתו.
מעליהם ,כדכתיב "קץ כל וזה מה שתמצא בתפילתו של
בשר וגו' והנני משחיתם" אברהם ,כיון שהזכיר ה' ואמר לא
משמע בהחלט ,הרי שלא אשחית בעבור העשרה מיד אמר
ניתן לו לנח שום אמתלא 'וילך ה' ,לפי שגלוי וידוע לפניו שלא
להעביר רוע הגזירה ולכן היה שם עשרה ,ואברהם לא היה
מעיקרא אמר לעצמו נואש רשאי להתחנן בתפילתו לבקש
ולא התחיל כלל להתפלל מלפניו על בני הדור בפחות מעשרה
עליהם כי מה יועיל תפילתו לפיכך נאבדו מן העולם.
אם כבר ברור ומוחלט
משמים להביא על העולם משמים ניתנה לבני דורו ארכה של
את רוע הגזירה ואין עוד ק"כ שנה שיחזרו בתשובה ומשלא
מקום להתפלל. עשו לא היתה מועילה ממילא
ואילו אצל אברהם הדבר שונה תפילתו של נח
בהחלט כמו שמצינו כשדיבר אליו ב .עוד זאת תירץ שם הרבינו
ה' פתח לפניו פתח ונתן לו רשות בחיי שמשמים ניתן להם זמן
להתפלל עבורם ולשמש לפניהם ארוך של מאה ועשרים שנה
בדין כסניגור ,לכן המשיך ניצל ומשלא בתשובה, לחזור
אברהם פתח זה שניתן לו משמים חזרו לא היה לו לנח על מה
והשתדל להתפלל עבורם ביותר עד להתפלל עליהם כי ממילא
כלות הכוחות שמא אכן יימצא אלו לא היו לו שערה צדיקים
עשרה הצדיקים ותועיל תפילתו על בדורו שתועיל תפילתו בעדם
חמשת הכרכים הללו. שיגנו על בני דורם.
באברהם נתנו לו פתח להצלה לכן
התפלל עבורם אבל אצל נח לא
שאלה ב' :המחזיק בידו אוכל רותח נתנו לו שום פתח מעיקרא
האם נאסר משום 'אבר מן החי' ג .מדברי ה' לנח גילה דעתו כי
כיוון שבלע מידו של אדם? ה' בעיני מוחלט הדבר
להשחית ואין עוד מקום
להתפלל להסיר רוע הגזירה
שאדם כובש צונן בתבשיל בפרשתנו נאמר (ט' ,ד') אך בשר
או בציר מעת לעת בכדי בנפשו דמו לא תאכלו ,ופירש רש''י
שיתחיל להרתיח ייאסר עליו שאסר להם אבר מן החי.
בעצמותיו שנגע משום
מבחוץ. ומעתה יש לחקור באופן שאדם
זה אינו ,כיוון שבשעה שלא נבדל מחזיק בידו אוכל רותח האם נאסר
האבר מחיותו לא שייך בזה דין עליו התבשיל משום פליטה של
בליעה שהרי האדם בעודו חי אינו אבר מן החי (מעצמו ובשרו) וכמו
שייך שפליט כלום מדמו ובשרו כן האם אסור לו לאכול משום
ולא שייך בו בליעה כלל. איסור 'בשר אדם' או דילמא ליכא
איסורא
אצל האדם לא שייך בכל גווני
איסור אבר מן החי בעודו בחיים ובספר "קהילות יעקב" (חולין סימן
לכו"ע ה') הקשה ,דלמ"ד בשר אדם אסור
מן התורה ,אם כן כאשר אדם נגע
ב .ויש ליישב עוד בזה ע"פ מה באצבעו במאכל או משקה רותח
דאיתא בגמרא (חולין ק"ג והרגיש בעצמו שנכווה אזי המאכל
ע"א) דבהמה בחייה לאו נאסר עליו מדין תורה .אבל תמוה
לאברים עומדת לכן לא חל הוא שהרי כזאת לא שמענו
עליה איסור אבר מן החי שהמאכל ייאסר עליו מדין בליעת
אלא אחר שתולש ממנה טעם שנפלט מבשר אדם.
האבר .ולפי זה ,האבר בעודו ויש ליישב זאת בכמה אופנים:
מחובר אינו אוסר ב'נותן
טעם' כיוון שעדיין לא חל לא שייך אצל האדם דין בליעה
עליו איסור אבר מן החי, כלל כי אם בשעה שמת
ואם כן נראה לומר שאפילו א .בשו''ת "עמודי אור" (סימן
בחייה דבהמה למ"ד נ"ד) יישב זאת כך ,וז"ל :ודבר
'לאברים עומדת' ,זה שייך ברור הוא דכל זמן שהוא חי
רק בבהמה ולא באדם. אינו מבליע כלל .שהרי האם
יעלה בדעתנו לומר שבאופן
יו"ל בסיוע
מרכז "אמונת חיים" קראלי
בנשיאות כ"ק מרן רבינו שליט"א
עיה"ת אשדוד ת"ו
עורך ומתמלל שיחות תורניות ,שמועס'ן בהלכה ובאגדה,
סיפורי צדיקים והסטוריה שסופרו ע"י חסידים ואנשי מעשה וכדומה
:צרו קשר בפלא' ,053-4199-289 :או בדוא"לs963096 @gmail.com :
ברינה יגילו
ברכת מזל טוב לידידנו
הר"ר ישראל יעקב בריסטובסקי הי"ו
לרגל נישואי בנו בכורו כמר שמעון ני"ו
יה"ר שמשמחה זו יושפע לכם שפע שמחות ורב טוב
ואך ששון ושמחה יישמע באהליכם תמיד
