לענין הלכה · Le'inyan Halacha — נח (2026-10-12)

לענין הלכה
בס"ד נח תשפ"ז
+
הערות מעשיות בהל' ועניני שעטנז ,שאילת 'טל ומטר'
מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה גליון 604
לאחר שכבר רגיל לומר טל ומטר :וע' בס' פניני תפילה (עמ' קנג)
בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאפילו הנמנעים לכתחילה מלומר עוד בענין שעטנז בחליפות מטורקיה
תשעים פעמים רצופים מוריד הטל או ותן טל ומטר (עשו"ע שם בגליון הקודםא הבאנו מה שעורר בזה מומחה בודק השעטנז
ס"ט) לאחר שעבר כבר זמן שאומרים ההזכרה למשל שבועיים, בערים מודיעין עילית ובני ברק הר"ר יהודה שלאס שליט"א
יוכל לומר הרבה פעמים רצופים ותן טל ומטר כיון שהחוש מעיד בשיעורו (כו תשרי תשפ"ז -היכל יצחק ,מודיעין עילית) ,על
שכבר יותר רגיל לשונו לומר כהוגן ,ועכ"פ מידי ספק לא נפיק שאלה חמורה של שעטנז בשוק שלא היתה כמותה עשרות שנים -
ולכן יש לסמוך מכאן ואילך על הזכרת רצופים עכ"ד. שלצערנו יש עדיין מכשול בשוק בחליפות של צמר מיובאים
צ' פעמים רצופים :ויש לעיין אם צריך לומר כל הצ' פעמים מטורקיה ] ,"Made in Turkiye" [Turkeyומי שקנה בשנה
רצופיןד או אפשר לחלקן וע' במשנה ברורה (ס' קיד ס"ק מב) אחרונה (מאב – אלול תשפ"ה) חליפת צמר מטורקיה ,עליו
שביאר למה מהני רצופין "דאם הורגל לשונו כשאומר במפוזרין להביאו מיד לבדיקה [או עכ"פ ליצור קשר למעבדת שעטנז
קל וחומר ברצופין" ,ועוד כתב בשם השערי תשובה שאם הרגיל מוסמכת (ראה מכתבי רבני בני ברק אלול תשפ"ה) ,ואין לסמוך
עצמו מ"ה פעמים שהם כנגד חמשה עשר יום ,משעברו אחר כך על עדויות מוכרי החנויות כשאין מכתב רבנים על כך].
חמשה עשר יום חזקה שאמר כהוגןה. המעשה התחיל ע"י פועל בטורקיה שתפר בד פשתן [להוסיף
להחמיר להתרגל ק"א רצופים :ע' מ"ב שהביא שע"פ החתם ביציבות הבגד] באלפי חליפות צמר שהובאו לשווק בארץ ישראל,
סופר (או"ח ס' כ) לכתחילה להחמיר לומר ק"א פעמים כנגד היצרן [אינו יהודי] כששם לב לכך יצר קשר עם היבואנים
"אינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעמים למאה פעמים ואחת" שהביאו החליפות לארץ ,כדי שידעו להוציא את השעטנז או
[ורק הקילו צ' פעמים בצירוף המוספים ,ובאופן שבלאו הכי אינו מעכב ע"ש להחזיר החליפות ,אכן רק אחד מהיבואנים שיתף פעולה עם
עוד]( ,ולכאורה ה"ה ב'טל ומטר' יש להחמיר לומר ק"א פעמים). מעבדות שעטנז ,ויש חשש גדול שחליפות של שאר היבואנים
להתרגל לומר 'ותן טל ומטר' בשבת נמכרו (ועדיין נמכרים) בשוק.
ע' וישמע משה (ח"ב עמ' קו) שהגרי"ש אלישיב זצ"ל התיר [בחליפות שנשלחו לבדיקה (ע"י היבואן ששיתף פעולה עם
להכין לומר ותן טל ומטר בשבת דהוה הכנה בדיבור .וע' בשו"ת מעבדות שעטנז) כחצי מהחליפות היו בהם שעטנז (כ 1000חליפות
ציץ אליעזר (חי"ט סע' יד) שהסכים להקל לומר "ותן ברכה" עם שעטנז וכ 1000בלי שעטנז)].
ביום טוב ק"א פעמים ,מכמה טעמיו. עשרות שנים :הבהיר הרב שלאס שליט"א ,שכמות גדולה של
אמנם בשו"ת קנה בושם (ח"ב סע' י) דעתו להחמיר בזה. חליפות של שעטנז בשוק לכזה זמן ארוך (למעלה משנה) ,לא היה
וכתב במאור השבת (ח"ב מכתב כח אות ד) דיש לעיין אם לפי בעשרות שנים האחרונות .ולכן מי שקנה חליפה (של צמר
מטורקיה) בשנה אחרונה עליו לבדוק זאת מיד או לברר עליוב
דברי הגרש"ז אויערבך זצ"ל יש להקל לומר ותן טל ומטר מאה (אא"כ קנה מהכשר מוסמך וכדלהלן (והבאנו במקום אחר דברי
פעמים בשבת דסברת הגרש"ז (שהיקל ביו"ט א' דפסח) דהכריז גדולי ישראל שאין לסמוך על 'בדיקת מדגם')).
שינוי הוא בו ביום ,אך בו' חשון אין כאן הכרזה כלל ,ויותר מכך להלן מספר הכשרים מאושרים ע"י בית דין לעניני שעטנז
דיום זה אין שייך בו כלל תפילה זו שהרי עדיין לא הגיע זמן
אמירתו שהרי עדיין ו' חשון הוא ע"ש. [בנשיאות פוסקי הדור] שניתן לסמוך עליהם :שארית ישראל על
בגדי חברת בגיר שיש עליהם תווית כזו ,חנות לונדון (לונדון טילור)
או מקום הנכון שיש על החנות הכשר [ OKאו קי] ,וכן הכשר
בד"ץ עדה החרדית.
אומר תשעים פעמים את ההזכרה הנכונה ,ולא כשהוא בשב ואל תעשה, בירורים בעניני שעטנז :ניתן לברר במעבדות של שעטנז
אך לענין הזכרת טל ומטר שפיר דמי[ ,שהוא אומר הזכרה הנכונה] ,וע' המאושרים – ירושלים – (רח' מאה שערים ועוד) ,025371021בני
בבה"ל שהביא הגר"א שחולק על עצה זו ,והסיק בבה"ל שיכול לעשות
עצה זו .וע' בס' הליכות שלמה (תפילה פ"ח ס' כו) בשם הגרש"ז ברק (רח' הרב שך) ,036192632וכן במודיעין עילית אצל הר"ר
אויערבך זצ"ל ,שלכתחילה אין לעשות עצה זו שיש חולקים בזה ,ואם יהודה שלאס שליט"א .089741013
שכח לא יכול לחזור ,ומידי ספקא לא נפקי. מוצאי שבת פ' נח ליל ז' מרחשון
ד יתכן שצריך איזה סדר כדי שירגיל לשונו בתפילה או בהזכרה
ברציפות. בארץ ישראל מתחילים לשאול 'טל ומטר'
ה האומר 9התיבות "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה" [וי"א
להוסיף "על פני האדמה" שולחן שלמה ס' קיז סע' ד] במהירות של בערך 4 – 3 להתרגל לומר 'טל ומטר' צ' פעמים
שניות לאחר כ 5דקות (בערך) התרגל לומר 90פעמים[ .רק אם אומר התיבות מוריד הטל בקיץ :יכול לומר צ' פעמים "מחיה מתים אתה רב
מהר יותר שרגיל להתפלל יתכן שאינו מרגיל עצמו כדבעי ,וכדאי לומר בערך
המהירות שמתפלל וכן יש להימנע מלומר מהר בלי שום הפסק כלל]. להושיע מוריד הטל" ולאחר מכן אם מסתפק תולים שאמר
ו וכתב במכתבו שנשאל מח"א אם מותר לומר בשבת ק"א פעמים ותן טל ומטר כהוגן( .ראה שו"ע ס' קיד סע' ט ע' מ"ב שם ס"ק מד).
לברכה כדי שיהא שגור בפיו במוצש"ק בתפלת ערבית ודעתו שמותר כי אין זה טל ומטר :וה"ה יכול לעשות כן להתרגל לומר "ותן טל ומטר"
דומה לסימן תט"ז דאיתא שאסור לעשות שום הכנה אפי' בדיבור דשאני התם מ"ב (ס"ק מ) .וכן דעת רוב הפוסקים ויש חולקין בזהג.
שעושה גם מעשה שמערב ברגליו והדיבור מוכיח שמעשיו לחול ,וכן גם אינו
דומה לסי' ר"צ במ"כ סק"ד שאסור לומר שהולך לישון כדי שלא יהא עייף
במוצש"ק כיון שעושה מעשה שינה ואמירתו הוי גילוי לשינה ושפיר צדק כבו' א אנו מביאים נושא זה שוב מחמת הוספות שלא היו בגליון הקודם,
ואפשר עוד להוסיף דהא השגירות בפיו נעשה עי"כ כבר בשבת גופה ומה שלא
יצטרך במוצש"ק לחזור אם יתהוה אצלו ספק אם אמר ותן טל ומטר בתפלה ומשום שבבין הזמנים הגליון מופץ בכמות מצומצמת יותר.
הוא כבר רק פועל יוצא מזה ,ועוד זאת דהא לא יהא לו מזה בודאות תועלת ב יצוין שבעיר מודיעין עילית הבהיר הרב שלאס שליט"א שאין חשש זה
ב מוצש"ק כי אם רק אם יולד אצלו ספק אם הזכיר אבל מבלעדי זה לא יהא לו בחנויות המרכזיות.
תועלת למעשה עי"כ וכו' ובכה"ג של דיבור ושספק אם יצא לו במוצש"ק תועלת ג ואף שהמ"ב ס"ק מג הביא שיש חולקין על זה לענין מכלכל חיים ע'
מזה בודאי אין להכניס זה בגדר של הכנה משבת לחול עכ"ד. בשל"ה והא"ר (ס"ק יד שהם מקור המשנה ברורה) שמועיל דוקא אם
תשובה :הכרעת המשנה ברורה (ס' קח ס"ק ט) שסגי לחזור על 'ותן טל ומטר' בחו"ל
תפילה ראשונה לשם חובה ,ולא צריך לחזור על תפילת תשלומין.
ולא אמרינן שאין תפילת תשלומין בלי תפילת חובה וכיון בתפילת מעריב מוצאי שבת ליל ב' דחנוכה תשפ"ז :בעוד
שהחובה צריך לחזור גם תשלומין צריך לחזור (ואף שהפמ"ג כחודשיים [תפילת מעריב ברביעי בדצמבר (ס' לתקופה) הוא שבת
(במשב"ז ס"ק ב הו"ד בשער הציון ס"ק טו) הסיק שצריך לחזור חנוכהז ולכן מתחילים במוצאי שבת] מתחילים לשאול 'ותן טל
על שניהם הכרעת המ"ב שאין צריך). ומטר' בחוץ לארץ.
בן ארץ ישראל שכבר החל לשאול טל ומטר בארץ ישראל בז'
שכח טל ומטר חשון ונסע לחו"ל קודם יום ס' לתקופה ,ימשיך לשאול בברכת
כתב השו"ע (סי' קיז סעי' ה) דמי שלא שאל מטר בברכת השנים השנים ,אמנם כשדעתו להשאר בחוץ לארץ לתקופה ארוכה
שואל בשומע תפילה ,ואם שכח בשומע תפילה וכבר התחיל ברכת יפסיק לשאול עד יום ס' לתקופה (אשי ישראל פכ"ג סע' לז -לח).
העבודה חוזר לברכת השנים ,ואם שכח לבקש מטר וסיים ש"ץ :בן ארץ ישראל שנמצא בחוץ לארץ או להיפך יכול
התפילה חוזר לראש. לכתחילה להיות שליח ציבור אף קודם יום ס' לתקופה ובתפילת
לחש יאמר לפי חיובו דלעיל ובחזרת הש"ץ ינהג לפי המקום שבו
שכח טל ומטר ועומד באלקי נצור נמצא (אשי ישראל שם סע' לט ,יו"ט שני כהלכתו מהדו"ח עמ'
יש לעיין באחד ששכח ותן טל ומטר לברכה ועומד באמצע אלקי רנ ) .
נצור ,והש"ץ אומר קדיש או קדושה ,ונזכר שלא אמר טל ומטר ויש שכתבו שעדיף להימנע מלהיות ש"ץ בחו"ל (עכ"פ היכא
האם מותר לענות קדיש או קדושה .או כיון שצריך לחזור לברך דאפשר – ואם יש יארצייט וכדו' אין להחמיר) ע' יו"ט שני
עלינו נמצא כעומד לפני ברך עלינו ואינו יכול לענות. כהלכתו (שם וע' אג"מ ח"ב ס' כט).
ע' בשו"ת שו"מ מהדו"ק ח"ג ס' קסט ,ובשו"ת שבט הלוי (ח"ג
ס' יא) שאין לענות קדושה שבזה מסלק עצמו משמונה עשרהי האם להכריז ותן טל ומטר לברכה [או לדפוק]
(ח"ה ס' כג ח"י ס' יז אות י) .ובדיעבד שענה יתכן שצריך לחזור כתב השו"ע (ס' רלו סעיף ב) אין לספר בין גאולה דערבית
לראש וסיים אם עשה כבר מעשה להפסיק בקדושה יש לעשות לתפלה ,ואף הנוהגין לומר י"ח פסוקים ויראו עינינו ,אין להפסיק
כדברי האשל אברהם (ס' תכב) שעדיין יכול לחזור לרצה עכ"ד בין יראו עינינו לתפלה; ומיהו מה שמכריז ש"צ ראש חדש בין
[ולעניננו בדיעבד יכול לחזור לברך עלינו] .ומאידך ע' בשו"ת קדיש לתפלת ערבית לא הוי הפסק ,כיון שהוא צורך התפלה; וכן
אגרות משה (או"ח ח"ג ס' נו) דיכול לענות קדושה עם הציבור וכן יכול לומר :ברכו ,להוציא מי שלא שמע ,ולא הוי הפסק.
ברכו וכן לענות איש"ר ואמן לאחר דאמירן בעלמא ויחזור אח"כ להכריז טל ומטר :וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק ז) ולאו דוקא
לרצה עכ"ד [ולעניננו ברך עלינו] .וכן ע' בשו"ת מתת ידו (להג"ר לקרוא ולהכריז שהוא ר"ח שהוא דאורייתא או להכריז טל ומטר
מתתיהו מאירוביץ זצ"ל -תנינא או"ח ס' טו) בשם אחד גדולי שאם יטעו צריך לחזור אלא אפילו להכריז על הנסים שפיר דמי
הדור (א"ה :בעמק ברכה מבואר שהכוונה להגדול ממינסק] ואף על גב שאם יטעו ג"כ אין צריך לחזור דמ"מ הוא צורך תפלה.
שהעלה דהוא דומה למה דאיתא בברכות (כ"ד ע"ב) דאם ודוקא במקום זה יכול להפסיק אבל כשהוא עומד בברכת ק"ש
התפילה כבר מופסקת יכול להפסיק .וה"ה בנד"ד שהתפילה בין הפרקים אסור לו להכריז שום דבר.
מופסקת במה שאמר ברכות שלא היה רשאי לאמרן .וכ"כ וכ"כ בס' אשי ישראל עמ' רלז ונוהגין להכריז "טל ומטר" קודם
בהליכות שלמה (תפילה פ"ח סע' לט) שיכול לענות קדיש וקדושה תפילת שמו"ע שבו מתחילים לשאול.
ואח"כ יחזור לרצה. ובקצות השולחן (ס' כז ס"ק ה) כתב שע"פ סידור הרב אין
[וע' בס' אשי ישראל עמ' תמח ,ע' ס' שגיאות מי יבין ח"ב הל' להכריז כלוםח.
יעלה ויבוא .וח"א עמ' קפ] .וע' כף החיים ס' קכב ס"ק ג. ובכף החיים (רלו ס"ק יז) כתב "פה עיה"ק ירושלים ת"ו המנהג
שכח טל ומטר ואכל לפני הבדלה שאין להכריז ,ואפשר שחוששין לדברי מהרש"ל וכו' ומ"מ
כשיגיע הש"ץ ליעלה ויבוא יגביה קולו שלא ישכחו הציבור
ראה בהערה שאלות ונפק"מ במי ששכח טל ומטר במוצאי שבת, עכ"ד" .אכן במקומות שאין הש"ץ מקדים תפילתו כדי לומר 'יעלה
ובאופן שאכל לפני הבדלהיא. ויבוא' בקול כמו שכתב מהרש"ל (ראה בהערהט) ,לכאורה לכו"ע יש
לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות 0533163916 - להכריז לפני שמו"ע.
(מ.י .הרסקין -מודיעין עילית) הפסיד מנחה בשבת
ניתן לקבל הגיליון במיילg089285647@gmail.com : אחד נרדם בשבת אחה"צ עד מוצאי שבת והפסיד שבת מנחה.
וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי
אח"כ רץ לבית המדרש שכבר היו באמצע מעריב ולא שמע
שהכריזו 'טל ומטר' .התפלל תפילה ראשונה בלי להזכיר טל
י וז"ל שו"ת שבט הלוי (ח"י עמ' יח) דודאי מעיקר הדין כל שסיים ח"י ומטר לשם מעריב ,ולפני תפילה שנייה לתשלומין למנחה כבר שם
ברכות השלים תפילתו ,אלא חז"ל הקילו ליתן לתחנונים עוד דין עומד לב לפתק 'טל ומטר' ,ואמר 'טל ומטר' כדין .איזה שמו"ע צריך
בתפילה להקל שלא יחזור רק לרצה ,ולאידך נתנו לתחנונים עיקר דין לחזור .דתפילת תשלומין אינו אלא סמוך לתפילת חובה ,ואם לא
סיום התפילה כדי שיוכל לענות קדיש וקדושה ,ואם ענה קדיש וקדושה יצא תפילת חובה שמא גם תפילת תשלומין לא יצא.
אין ספק שאע"פ שממשיך עוד בתחנונים מכ"מ הקשר לתפילה כבר
נפסק ע"ש שבדיעבד יחזור לרצה.
יא ויש לדון מה דינו של מי שבמוצאי שבת שכח לומר אתה חוננתנו וכמו כן ז יש נפק"מ לפי זה שבחוץ לארץ בשבת חנוכה שאם התחיל בטעות תפילת חול,
שכח ואכל לפני הבדלה ,שדינו לחזור ולהתפלל מעריב ,וחזר והתפלל מ"מ יאמר ותן ברכה כיון שהציבור עדיין לא התחיל לומר (בה"ל ס' קיז סע' א
ובתפילה זו לאחר שאמר אתה חוננתנו במקומו שכח לומר ותן טל ומטר, ד"ה עוד).
ונזכר בברכת העבודה ,דבזה לומר שלא יקנסוהו לחזור ולאומרה בברכת ח ויש לעיין האם כוונת שו"ע הרב כמהרש"ל שכתב שאמנם אינו מכריז קודם
השנים אלא יחזור לברכת שומע תפילה בלחוד ויאמר שם ותן טל ומטר, שמו"ע אבל הש"ץ מקדים תפילתו ומכריז בתוך תפילתו .אבל במקום שאין
מכיון שבתפילה הראשונה שהתפלל הרי הזכיר טל ומטר במקומו ,ותפילה נוהגין כן ,יתכן שמודה שיש להכריז לפני שמו"ע כמש"כ בשו"ת הרשב"א והובא
זו לא נהפכה לתפילה לבטלה ,א"כ אף שקנסוהו שוב להזכיר הבדלה בשו"ע סי' רלו ס"ב.
בשמו"ע אבל בתפילה זו שחוזר רק לצורך הבדלה ,בזה יש לומר שלא ט להכריז טל ומטר באמצע שמו"ע:
קנסוהו לחזור לברכת השנים (הגר"א גנחובסקי זצ"ל אגן הסהר ח"ד עמ' יש אומרים שכשאחד מתפלל שמונה עשרה מותר להגביה קולו בתפילתו
.)366 – 365 כשמגיע לתיבות טל ומטר יעלה ויבוא ועל הניסים כדי להזכיר הקהל
עוד נפ''מ במעשה שהיה שאחד התפלל מעריב במוצ''ש והבדיל בתפילה אבל אולם יש אומרים שאין זה דרך ארץ לתפילה.
שכח לומר ותן טל ומטר וחזר ובחזרתו לא אמר אתה חוננתנו ולאחר מכן וכ"כ המהרש"ל הו"ד בב"ח ס' רלו ,אך כתב הב"ח הדין כהרשב"א
אכל קודם הבדלה והיה נידון אם צריך להתפלל בשלישית ולדברי הגר"א שיכריז לפני שמו"ע ואין לשנות ,וכן פסק השו"ע ס' רלו הו"ד לעיל .וע'
גנחובסקי זצ"ל שזה כמאן דלא צלי בודאי יתחייב אכן לשאר פוסקים בשו"ת ארץ צבי (ח"א סימן כד) שמנהג העולם להגביה קולו בתפילתו
דסברי שזה תליא בפלוגתא יש לעיין ע' אגן הסהר שם עמ' .438 משום דתיבות אלו אינו נחשב גוף התפילה אלא חיוב הזכרה בפ"ע
אמר אתה חוננתנו ואח"כ שכח טל ומטר – האם עכשיו אסור במלאכה :ע'
שש"כ פנ"ח הערה כח בשם מהגרש"ז אויערבך זצ"ל דאם שכח טל ומטר וממילא אין בזה האיסור של להגביה קולו בתפילה.
וחוזר שמו"ע יתכן שאינו חייב להזכיר אתה חוננתנו כשחזר על תפלתו כיון דעת החזון איש :המתפלל שמו"ע בלחש כשמגיע לברכת השנים לא
דמיד כשאומר אתה חוננתנו כבר הותר במלאכה וכבר הועיל כל מה יכריז ותן טל ומטר בקול רם כדי להזכיר את הצבור משום שאין זה
שאמירה זו יכולה להועיל שהרי לא מסתבר כלל דלאחר ששכח טו"מ יחזור דרך ארץ לתפלה (ארחות רבינו ח"א מהדו"ח עמ' קיג בשם הגר"ח
לאיסורו וכו' ומה שיכול להועיל כבר הועיל עכת"ד .וכן הובא בשם הגר"ש קניבסקי זצ"ל).
דבליצקי זצ"ל (קונטרס דיני ומנהגי שבת עמ' עו).
