gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבין · Lehuvin — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: להבין · Lehuvin

שבוע: נח (2026-10-12)

להבין · Lehuvin — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫להתבונן להתקדם להתרומם!‬ ‫נפ‪+‬תחו‬ ‫ירונו הלומדים ויגילו המעמיקים בהגלות נגלות אור יקרות‬ ‫האוצרות‬ ‫ִל ְלמֹד את הספה"ק‬ ‫בֹורה‬ ‫ּת ֶֹמר ְּד ָ‬ ‫"ל ָה ִבין"‬ ‫ִעם ְ‬ ‫ההוגים והמעיינים בספה"ק‬ ‫"תומר דבורה" עם ביאור "להבין"‪,‬‬ ‫יתעוררו ביותר באוצרות של יראת‬ ‫שמים‪ ,‬אהבת ה'‪ ,‬ועבודת ה'‪,‬‬ ‫ולהנהגות ישרות בקדושת המדות‬ ‫שבין אדם לחבירו‬ ‫מושגי הסוד והקבלה‬ ‫כלים מעשיים להנהגת האדם‬ ‫ביאור משולב לכל תיבה ותיבה‬ ‫מבוארים היטב‬ ‫באופן הגיוני וברור‬ ‫ומאמרי העמקה והתבוננות‬ ‫גם למי שאינו רגיל במושגים אלו‬ ‫המתיישב על הלב‬ ‫ביסודות המרכזיים‬ ‫לקבוצות לימוד‪ :‬ניתן להשיג חוברות עם 'הביאור המשולב' בלבד‪ ,‬במחיר עלות בטלפון‪055-6724041 :‬‬ ‫מאמרי התורה‬ ‫להתבונן‬ ‫התבוננות מעמיקה ומחזקת‬ ‫ביסודות עבודת האדם בעולמו‬ ‫על סדר פרשיות התורה‬ ‫* בראשית *‬ ‫ערוך על פי וועדים שנמסרו‬ ‫בפני מבקשי דעת‬ ‫ע"י הרה"ג‬ ‫רבי אהרן שווב שליט"א‬ ‫כתיבה ועריכה‪:‬‬ ‫הרב אריה לייב גולדשטוף שליט"א‬ ‫‪-----------------------------‬‬ ‫עימוד וגרפיקה‪:‬‬ ‫אהרן עמיר ‪052-7657995‬‬ ‫‪-----------------------------‬‬ ‫להארות ולהערות‪:‬‬ ‫‪lehovin.tora@gmail.com | 050-4166000‬‬ ‫פרשת‬ ‫נ‪+‬ח‬ ‫אָ נ ֵיִנחְמ אֹו ַ חֹנ יֵמ | ג‬ ‫ֵמי נֹ ַח אוֹ ְמ ֵחנִ י נָ א‬ ‫סוד החן של נח והתיקון שכנגדו‬ ‫שנעשה על ידי משה רבינו‬ ‫פרשת נח תשפ"ז‬ ‫"מחני נא" אותיות "מי נח"‬ ‫בהפטרת פרשת נח אנו קוראים את הפסוק‪:1‬‬ ‫ִּכי ֵמי נֹ ַח זֹ את לִ י‪ֲ ,‬אׁ ֶשר נִ ׁ ְש ַּב ְע ִּתי ֵמ ֲעבֹ ר ֵמי נֹ ַח עוֹ ד ַעל ָה ָא ֶרץ‪ֵּ ,‬כן נִ ׁ ְש ַּב ְע ִּתי‬ ‫ִמ ְּקצֹ ף ָעלַ יִ ְך ו ִּמ ְ ּג ָער ָּב ְך‪.‬‬ ‫בזוהר הקדוש‪ 2‬מבואר‪ ,‬שהמבול נקרא על שם נח ‪" -‬מי נח"‪ ,‬משום שלא התפלל על‬ ‫בני דורו‪:‬‬ ‫ֵּכ ָיון ְ ּד ָא ַמר לֵ יה ְ ּדיִ ׁ ְש ְּתזִ יב ִהוא ו ְּבנוֹ י‪ ,‬לָ א ָּב ָעא ַר ֲח ִמין ַעל ָעלְ ָמא ְו ִא ְת ֲא ִבידוּ‪,‬‬ ‫ו ְּבגִ ין ָּכ ְך ִא ְקרוּן ֵמי ַה ַּמבוּל ַעל ׁ ְש ֵמיה ֵ'מי נֹ ַח'‪.‬‬ ‫ומוסיף הזוהר‪ ,‬שהקב"ה תבע את נח על כך שלא ביקש רחמים על בני דורו ואמר לו‪:‬‬ ‫ַ"ר ְעיָ א ׁ ַש ְטיָ א‪ָּ ,‬כל ַהאי ִא ְת ַע ָּכ ִבית ַו ֲא ָמ ִרית לָ ְך‪ְּ ,‬בגִ ין ְ ּד ִת ְב ֵעי ַר ֲח ִמין ַעל‬ ‫ָעלְ ָמא‪ .‬ו ִּמ ְּכ ֵדין ׁ ְש ַמ ְע ְּת ְ ּד ִתׁ ְש ְּתזִ יב ְּב ֵתיבו ָּתא‪ ,‬לָ א ָעאל ְּבלִ ָּב ְך לְ ִמ ְב ֵעי ַר ֲח ִמין‬ ‫ַעל יִ ּׁשו ָּבא ְ ּד ָעלְ ָמא"‬ ‫[‪-‬רועה שוטה‪ ,‬כל זה התעכבתי ואמרתי לך כדי שתבקש רחמים על‬ ‫העולם‪ .‬ומאז ששמעת שתנצל בתבה‪ ,‬לא נכנס בלבך לבקש רחמים על‬ ‫ישוב העולם]‪.‬‬ ‫ועוד מגלה הזוהר הקדוש‪ ,‬שהתיקון לפגמו של נח נעשה על ידי משה רבינו‪:3‬‬ ‫ַא ַחר ָּכ ְך ָּבא מֹ ׁ ֶשה ְו ִה ְת ּ ַפ ֵּלל ְו ֵהגֵ ן ַעל דּ וֹ רוֹ ‪.‬‬ ‫ֵּכ ָיון ׁ ֶש ָא ַמר ַה ָּקדוֹ ׁש ָּברו ְּך הוּא ָ"סר ּו ַמ ֵהר ִמן ַה ֶ ּד ֶר ְך"‪ִ ,‬מ ָ ּיד ָע ַמד מֹ ׁ ֶשה ַּב ְּת ִפ ָּלה‪,‬‬ ‫ַ"ויְ ַחל מֹ ׁ ֶשה" ְוגוֹ '‪ַ ,‬עד ׁ ֶש ֲא ָחזַ ּת ּו ַחלְ ָחלָ ה‪ַ .‬ר ָּבנָ ן ָא ְמ ֵרי‪ :‬לֹא ִה ִ ּנ ַיח מֹ ׁ ֶשה לְ קו ְּדׁ ָשא‬ ‫‪ .1‬ישעיה נד‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫‪ .2‬ח"א סז ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .3‬שם‪.‬‬ ‫ד | להתבונן‬ ‫ְּב ִר ְיך הוּא ַעד ׁ ֶש ָ ּנ ַתן נַ ְפׁשוֹ ֲעלֵ ֶיהם ִמן ָהעוֹ לָ ם ַהזֶ ּה ו ִּמן ָהעוֹ לָ ם ַה ָּבא‪ּ ִ ,‬ד ְכ ִתיב‬ ‫ְ"ו ִאם ַאיִ ן ְמ ֵחנִ י נָ א ִמ ִּס ְפ ְר ָך ֲאׁ ֶשר ָּכ ָת ְב ָּת"‪.‬‬ ‫ובעל המגלה עמוקות מחדד את הדברים עוד יותר‪:4‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא שתיל למשה בימי נח ולא אצלח‪ .‬ולכך בפעם הראשון‬ ‫"א ׁיש‬ ‫"א ׁיש ַצ ִ ּדיק"‪ ,‬ואחר כך כשנסתלקה ממנו נשמת משה‪ ,‬נקרא ִ‬ ‫נקרא ִ‬ ‫ָה ֲא ָד ָמה"‪.‬‬ ‫"מ ֵחנִ י נָ א"‪ ,‬כי באותו פעם בימי נח לא התפללתי‪ ,‬אשר‬‫ולכך אמר משה ְ‬ ‫מטעם זה נקרא המבול ֵ"מי נֹ ַח"‪ ,‬ולא מסרתי את נפשי עליהם‪ ...‬אבל עכשיו‬ ‫אמסור את נפשי עליהם‪.‬‬ ‫וזה שאמר ְמ ֵחנִ "י ‪ -‬אותיות ֵמ"י נֹ ַח‪.‬‬ ‫מבואר כאן שבימי המבול היתה השחתה נוראה‪ ,‬אבל אילו היה נח אומר "מחני נא"‪,‬‬ ‫היה העולם מגיע לתיקונו‪ .‬ומכיון שלא אמר "מחני נא" ‪ -‬הגיעו "מי נח" של המבול‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬באותה בחינה עצמה יש שתי אפשרויות‪ :‬או "מחני נא"‪ ,‬או "מי נח"‪ .‬או‬ ‫שהצדיק נמחה ‪ -‬או שהעולם נמחה‪.‬‬ ‫ותמוה‪ ,‬מה פשר הדבר?‬ ‫בשלמא המבול‪ ,‬שמחה את אנשי הדור עצמם‪ ,‬מובן מדוע היה תיקון עבורם‪ .‬וכפי‬ ‫שמבאר המהר"ל‪ ,5‬שמכיון שאנשי דור המבול בהתנהגותם הקלוקלת והמושחתת‬ ‫איבדו את צורתם‪ ,‬ראויים הם להישחת בעצמם ולהימחות במים שאין להם צורה‪.‬‬ ‫אבל כיצד אמירת "מחני נא" של הצדיק פוטר את העולם מן המבול? הרי כל בני הדור‬ ‫רעים בעצם!‬ ‫נדמיין דור שכולו עובר עבירות במצב החמור ביותר שניתן לדמיין‪ .‬וכי אם‬ ‫גדול הדור יבקש למחות את עצמו‪ ,‬זה יתקן משהו?! הרי כולם מושחתים!‬ ‫מה פירוש "למצוא חן"?‬ ‫"ונ ַֹח ָמ ָצא ֵחן ְ ּב ֵעינֵ י ה'"‪.‬‬ ‫בסוף פרשת בראשית נאמר על נח‪ְ :6‬‬ ‫ויש להתבונן‪ :‬מה הוא אותו 'חן'? ומה פירוש המושג‪" :‬למצוא חן"?‬ ‫‪ .4‬מגלה עמוקות על ואתחנן‪ ,‬אופן קסז‪.‬‬ ‫‪ .5‬ראה גבורות ה' פרק יח‪.‬‬ ‫‪ .6‬בראשית ו‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫אָ נ ֵיִנחְמ אֹו ַ חֹנ יֵמ | ה‬ ‫והנה‪ ,‬גם אצל משה רבינו מצינו את סוגית מציאת ה'חן' ‪-‬‬ ‫"ה ֶרף ִמ ֶּמ ִ ּני ְו ַא ׁ ְש ִמ ֵידם"‪ - 7‬ממש כמו שהיה‬ ‫לאחר חטא העגל‪ ,‬כשאמר הקב"ה למשה ֶ‬ ‫בימי נח ‪ -‬מסר משה את נפשו והתפלל‪ ,‬ואמר‪:8‬‬ ‫ְו ַא ָּתה ָא ַמ ְר ָּת יְ ַד ְע ִּת ָיך ְבׁ ֵשם ְוגַ ם ָמ ָצ ָ‬ ‫את ֵחן ְּב ֵעינָ י‪.‬‬ ‫אתי ֵחן ְּב ֵעינֶ ָיך‪ ,‬הוֹ ִד ֵענִ י נָ א ֶאת ְ ּד ָר ֶכ ָך ְו ֵא ָד ֲע ָך לְ ַמ ַען ֶא ְמ ָצא‬ ‫ְו ַע ָּתה ִאם נָ א ָמ ָצ ִ‬ ‫ֵחן ְּב ֵעינֶ ָיך‪.‬‬ ‫את ֵחן ְ ּב ֵעינַ י ָו ֵא ָד ֲע ָך ְ ּב ׁ ֵשם"‪ ,9‬ומלמדו את י"ג מידות‬ ‫"כי ָמ ָצ ָ‬ ‫והקב"ה אכן נענה לבקשתו‪ִּ :‬‬ ‫הרחמים‪.‬‬ ‫מה הקשר בין ה'חן' לבין לימוד י"ג מידות הרחמים?‬ ‫"שקר החן" ‪ -‬נח‪ ,‬ו"אשה יראת ה'" ‪ -‬משה‬ ‫"ש ֶקר ַה ֵחן ְו ֶה ֶבל ַה ּיֹ ִפי‪ִ ,‬א ּ ׁ ָשה‬ ‫הקשר בין משה לנח נמצא גם בדברי המדרש על הפסוק‪ֶ ׁ :‬‬ ‫ִי ְר ַאת ה' ִהיא ִת ְת ַה ָ ּלל"‪:10‬‬ ‫"ש ֶקר ַה ֵחן" ‪ -‬שקר היה חנו של נח‪ ,‬שנאמר ְ"ונֹ ַח ָמ ָצא ֵחן ְּב ֵעינֵ י ה'"‪.‬‬ ‫ֶׁ‬ ‫ְ"ו ֶה ֶבל ַה ֹ ּי ִפי" ‪ -‬הבל היה יפיו של אדם הראשון‪ ...‬תפוח עקבו של אדם‬ ‫הראשון מכהה גלגל חמה‪.‬‬ ‫"א ָּׁשה יִ ְר ַאת ה' ִהיא ִת ְת ַה ָּלל" ‪ -‬זה משה‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫נח ומשה מוזכרים יחד‪ ,‬זה כנגד זה‪ .‬אצל נח ה'חן' הוא "שקר"‪ ,‬ואילו אצל משה החן‬ ‫היה אמיתי‪.‬‬ ‫ויש להבין‪ :‬מה עניינו של ה'חן' שעליו נאמר "שקר"? ומדוע דוקא משה רבינו הוא‬ ‫תיקונו?‬ ‫ועוד מצינו בגמרא‪ ,‬שדרשו חז"ל את אותו הפסוק באופן אחר‪:11‬‬ ‫"ש ֶקר ַה ֵחן" ‪ -‬זה דורו של משה ויהושע‪.‬‬ ‫ֶׁ‬ ‫ְ"ו ֶה ֶבל ַה ֹ ּי ִפי" ‪ -‬זה דורו של חזקיה‪.‬‬ ‫‪ .7‬דברים ט‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫‪ .8‬שמות לג‪ ,‬יב‪-‬יג‪.‬‬ ‫‪ .9‬שם‪ ,‬יז‪.‬‬ ‫‪ .10‬מדרש משלי לא‪ ,‬ל‪.‬‬ ‫‪ .11‬סנהדרין כ ע"א‪.‬‬ ‫ו | להתבונן‬ ‫"א ָּׁשה יִ ְר ַאת ה' ִהיא ִת ְת ַה ָּלל" ‪ -‬זה דורו של רבי יהודה ברבי אילעאי‪ ,‬שהיו‬ ‫ִ‬ ‫ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה‪.‬‬ ‫פלא הדבר! במדרש הקודם למדנו ש"שקר החן" נאמר על נח‪ ,‬ו"אשה יראת ה'" על‬ ‫משה‪ .‬וכאן נאמר שגם דורו של משה ויהושע הוא "שקר החן"!‬ ‫כלומר‪ ,‬גם התיקון שהיה אצל משה רבינו לא היה הסיום‪ ,‬ורק בדורו של רבי יהודה‬ ‫ברבי אילעאי הגיעו לשלימות התיקון שהיה חסר‪ .‬והדבר צריך ביאור‪.‬‬ ‫ועוד מצינו בחז"ל‪" :12‬שקר החן" ‪ -‬זה יוסף‪.‬‬ ‫נמצא ש"שקר החן" נאמר על נח‪ ,‬יוסף‪ ,‬משה ויהושע‪.‬‬ ‫ויש להבין במה מדובר כאן‪ ,‬ומה פשר הדבר שבמשך כל הדורות הללו היה ה'חן'‬ ‫בבחינת "שקר"‪ ,‬ורק בדורו של רבי יהודה ברבי אילעאי נעשה בו התיקון השלם‪.‬‬ ‫*‬ ‫נח ומשה ‪ -‬בחינת "יסוד אבא"‬ ‫כדי לבאר את הדברים‪ ,‬נביא את דברי האריז"ל בספר הליקוטים‪:13‬‬ ‫ודע‪ ,‬כי נח הוא יסוד המקבל כולם‪ ,‬והוא יסוד אבא‪ ,‬היורד עד יסוד ז"א‪,‬‬ ‫ומשקה לבינה הוא הגן העליון‪ ,‬ולמלכות שהוא הגן התחתון‪ ,‬ולזה נקרא‬ ‫מעיין גנים‪ .‬ונח הוא בחינה זאת של יסוד אבא הנכנס בתוך ז"א‪ ,‬ולזה‬ ‫נקרא נח‪ ,‬מלשון מנוחה‪.‬‬ ‫ודע‪ ,‬כי משה רבינו ע"ה הוא בחינת יסוד אבא‪ ,‬מראשו ועד סופו‪ .‬ונח‬ ‫נתעלה ביסוד זה בבחינתו למטה‪.‬‬ ‫ולפי שנח פגם על שלא התפלל על בני דורו‪ ,‬בא משה רבינו ע"ה לתקן‬ ‫אתם ְו ִאם ַאיִ ן‬ ‫ומסר נפשו עליהם‪ .‬ואמר (שמות לב‪ ,‬לב)‪'ִ :‬אם ִּת ָּ ׂשא ַח ָּט ָ‬ ‫ְמ ֵחנִ י נָ א'‪ ,‬בסוד 'וימח את כל היקום'‪.‬‬ ‫וזהו גם כן מה שנאמר (שמות לג‪ ,‬יב) ְ'ו ַא ָּתה ָא ַמ ְר ָּת יְ ַד ְע ִּת ָיך ְּב ׁ ֵשם ְוגַ ם‬ ‫את ח"ן ְּב ֵעינַ י'‪ ,‬בסוד 'ונח מצא ח"ן'‪.‬‬ ‫ָמ ָצ ָ‬ ‫האריז"ל מגלה שנח ומשה שייכים לאותה בחינה עצמה ‪' -‬יסוד אבא'‪ ,‬ו'משה' בא‬ ‫לתקן את מה ש'נח' פגם‪.‬‬ ‫נבאר תחילה מה עניינה של מידת ה'יסוד'‪ ,‬ומהו "יסוד אבא"‪.‬‬ ‫‪ .12‬שם‪.‬‬ ‫‪ .13‬ספר הליקוטים‪ ,‬פרשת נח‪.‬‬ ‫אָ נ ֵיִנחְמ אֹו ַ חֹנ יֵמ | ז‬ ‫מידת היסוד ‪ -‬להשפיע את השפע העליון אל הארץ‬ ‫תפקידה של מידת ה'יסוד' הוא לרכז את כל השפע של המידות העליונות‪ ,‬כדי להעבירו‬ ‫אל ה'מלכות'‪.‬‬ ‫ושני חלקים יש בעבודתה של מידה זו‪ :‬האחד ‪ -‬להשפיע למטה‪ ,‬והשני – לשאוב את‬ ‫השפע מהמקור העליון‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬יש שני בחינות במידת 'יסוד'‪ ,‬האחת היא ההשפעה לתוך המלכות‪ ,‬כענין האיכר‬ ‫החורש וזורע באדמתו‪ ,‬שהוא משפיע לתוך כלי הקיבול הנקרא 'ארץ'‪ .‬ויש בחינה‬ ‫גבוהה מזה בהרבה הנקראת 'יסוד דאבא'‪ ,‬שעניינו הוא הוצאת הרצון העליון כדי‬ ‫להפעיל את כל מערכות ההשפעה למען המטרה העליונה של הרצון העליון של הבורא‪.‬‬ ‫"רחל ולאה" ‪ -‬החזון והביצוע‬ ‫נחדד את הדברים יותר על פי יסוד גדול שכותב האריז"ל‪ ,‬שבמידת המלכות יש שתי‬ ‫בחינות‪' :‬רחל' ו'לאה'‪.‬‬ ‫בעל ה'לשם' מרחיב לבאר מה ההבדל בין שתי הבחינות הללו‪ .14‬ונבאר זאת במשל ‪-‬‬ ‫כשנערה מתכוננת לנישואין‪ ,‬היא מלאה בשאיפות גבוהות‪ .‬בחלומה היא רואה‬ ‫את עצמה מקימה בית שתשרה בו שכינה‪ ,‬ויגדלו בו י"ב שבטי י‪-‬ה‪ .‬היא רואה‬ ‫בעיני רוחה איך כל ילד שלה יהיה 'חפץ חיים'‪ ,‬ראש ישיבה ותלמיד חכם בכל‬ ‫קנה מידה שיכול להיות!‬ ‫בתקופה הזו היא מלאה באידיאלים נשגבים‪ ,‬ובכל פעם שהיא חושבת על‬ ‫עוצמת הקדושה והרוממות שתהיה בביתה ‪ -‬היא מתרגשת‪ ,‬ומשתוקקת לבנות‬ ‫כבר את ביתה‪.‬‬ ‫אולם בפועל‪ ,‬אחרי שהיא נישאת‪ ,‬היא מוצאת את עצמה עוסקת בדברים‬ ‫נמוכים ביותר‪ .‬כשבודקים מה עושה עכשיו אותה בחורה רוחנית וגבוהה‪,‬‬ ‫בעלת השאיפות הגדולות ‪ -‬מוצאים אותה יושבת על הרצפה עם ילדיה הקטנים‪,‬‬ ‫משחקת איתם משחקי תינוקות‪ ,‬ומטפלת בכל צרכיהם הגופניים‪.‬‬ ‫האם זו אותה אחת?! איך יתכן שאותה נערה‪ ,‬בעלת מושגים גבוהים וחלומות‬ ‫אדירים‪ ,‬יושבת כעת על הרצפה ועוסקת בזוטות?!‬ ‫‪ .14‬ספר הקדו"ש שער ז פרק ה אות ד‪.‬‬ ‫ח | להתבונן‬ ‫התשובה היא שאין כאן שום סתירה‪ ,‬כי זו בדיוק הדרך ליישם את השאיפות‬ ‫הגדולות‪ .‬הגשמת החלום לגדל ילד שיהיה ה'חפץ חיים' נעשית דרך הירידה‬ ‫אל הרצפה‪ ,‬אל הפרטים הקטנים ביותר‪.‬‬ ‫בכל אשה יש את שני החלקים הללו‪ :‬החלק העליון של השאיפות והאידיאלים‬ ‫הגבוהים‪ ,‬והחלק התחתון של הביצוע בפועל‪.‬‬ ‫זה ההבדל בין רחל ללאה‪ :‬לאה ‪ -‬היא החזון והשאיפות הגדולות‪ ,‬ורחל ‪ -‬היא הביצוע‬ ‫המעשי‪.‬‬ ‫ואומר בעל הלשם‪ ,‬שאמנם אצל יעקב אבינו התחלקו רחל ולאה לשתי נשים‪ ,‬וזאת‬ ‫מחמת שהעולם אינו מתוקן לגמרי‪ ,‬ויש נתק בין האידיאלים לבין הביצוע‪ .‬אבל לעתיד‬ ‫לבא יתגלה שרחל ולאה אחת הן‪ .‬אין כאן שתי דמויות אלא דמות אחת‪ ,‬ורק בעולם‬ ‫שאינו מתוקן הן נראות כשתי משימות נפרדות‪.‬‬ ‫ואלו הן גם שתי הבחינות של מידת היסוד‪ :‬בחינה אחת היא ההשפעה למטה בפועל‪,‬‬ ‫ובחינה שניה היא החיבור אל האידיאל הגבוה‪ ,‬אל מקור השפע העליון‪.‬‬ ‫ש"מ ְל ָאה ָה ָא ֶרץ ֵ ּד ָעה ֶאת ה'"‪ ,‬כל מה שקורה למטה‪ ,‬גם במקומות‬ ‫ָ‬ ‫בעולם מתוקן‪,‬‬ ‫הנמוכים ביותר מתגלה כבוד ה'‪ ,‬ורואים זאת בחוש‪ .‬כך שבמקום הנמוך ביותר מתגלה‬ ‫האור הגדול ביותר‪.‬‬ ‫אבל בעולם שאינו מתוקן‪ ,‬יש פירוד בין האידיאל לבין הביצוע‪ .‬המקום הנמוך נראה‬ ‫מנותק‪ ,‬ונדמה שהביצוע בפועל הוא ענין העומד לעצמו‪ ,‬שאין ניכר בו האור העליון‬ ‫שהוא בא לגלות‪.‬‬ ‫נח בא לתקן את הקשר שבין האדם לאדמה‬ ‫והנה‪ ,‬עבודת ההשפעה בבחינת היסוד היא תכלית הבריאה‪ :‬לקבל את ההארה‬ ‫האלוקית‪ ,‬להשפיע את השפע הזה בארץ התחתונה‪ ,‬ולהעמיד ממנה תולדות שניכרים‬ ‫בהם הגילויים האלוקיים שהם מבטאים‪.‬‬ ‫"ל ָע ְב ָד ּה וּ ְל ׁ ָש ְמ ָר ּה"‪ ,15‬ומבאר הרמב"ן‬ ‫‪16‬‬ ‫וכמו שהמצווה של אדם הראשון היתה ְ‬ ‫שתפקידו היה לשתול גידולים חדשים‪ ,‬וכך לגלות את הקב"ה במקום הנמוך‬ ‫ביותר דרך הגידולים שיצמחו‪.‬‬ ‫‪ .15‬בראשית ב‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪ .16‬שם‪.‬‬ ‫אָ נ ֵיִנחְמ אֹו ַ חֹנ יֵמ | ט‬ ‫ובזה מתגלה בתמצית כל עבודת האדם בעולמו‪ ,‬שהיא לגלות את הגילויים‬ ‫האלוקיים כאן בעולם באופן מפורט ביותר‪ ,‬כל אחד לפי חלקו‪.‬‬ ‫וכאשר עבודת האדמה בגן עדן היתה ברמה גבוהה ביותר‪ ,‬היה ניתן לקיימה על‬ ‫ידי עבודת האדמה‪ ,‬וכיום ‪ -‬אחר החטא ‪ -‬עבודתנו בעולם היא לקיים את זה על‬ ‫ידי קיום תורה ומצוות בעולם החומרי והנמוך שאנו חיים בתוכו‪.‬‬ ‫וזה היה תפקידו של נח‪ ,‬ועל כן הוא נקרא 'איש האדמה'‪ .‬כמו הבעל של האשה הנקרא‬ ‫'איש' ותפקידו לתת רוח חיים בביתו‪ ,‬כך 'איש האדמה' תפקידו להשפיע ולתת חיות‬ ‫לתוך האדמה‪ ,‬וזה עבודת מידת היסוד ‪ -‬להשפיע לכלי המלכות‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬שמו של 'נח' הוא על שם שהביא את הבריאה למנוחה‪ ,‬שבה השפע נח ומתיישב‬ ‫במקומו כראוי‪.‬‬ ‫שנ ּו ו ֵּמ ִע ְ ּצבוֹ ן ָי ֵדינוּ"‪.‬‬ ‫"זה ְינַ ֲח ֵמנ ּו ִמ ַּמ ֲע ֵ ׂ‬ ‫וכמו שנאמר בסוף פרשת בראשית‪ ,‬כשנולד נח‪ֶ :17‬‬ ‫ומבאר המדרש‪:18‬‬ ‫בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון השליטו על הכל‪ :‬הפרה‬ ‫היתה נשמעת לחורש‪ ,‬והתלם נשמע לחורש‪.‬‬ ‫כיון שחטא אדם ‪ -‬מרדו עליו‪ :‬הפרה לא היתה נשמעת לחורש‪ ,‬והתלם‬ ‫לא היה נשמע לחורש‪.‬‬ ‫כיון שעמד נח ‪ -‬נחו‪.‬‬ ‫"וקוֹ ץ‬ ‫ורש"י מבאר שנח המציא את המחרשה‪ ,19‬וכך נעשתה מנוחה מן הקללה של ְ‬ ‫יח ָל ְך"‪.20‬‬ ‫ְו ַד ְר ַ ּדר ַּת ְצ ִמ ַ‬ ‫כלומר‪ ,‬נח בא לתקן את האדמה‪ .‬לעומת המצב לפני כן שהיו חורשים בידים‪ ,‬ולא היתה‬ ‫לאדם יכולת להשפיע אל האדמה כראוי‪.‬‬ ‫לפני נח לא היה קשר טוב בין האדם לאדמה‪ ,‬ונח חידש את הקשר הזה‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫נקרא 'איש האדמה'‪.‬‬ ‫"ו ִ ּי ַּטע ָּכ ֶרם"‪ .21‬כי זה תפקידו וזו‬ ‫ולכן גם הדבר הראשון שעשה כשיצא מן התיבה ‪ַ -‬‬ ‫הסוגיא שלו‪ :‬להיות ה'יסוד' המשפיע אל הארץ‪ ,‬שהיא כנגד מידת המלכות‪.‬‬ ‫וזה פירוש "איש האדמה"‪' :‬איש' ‪ -‬הוא המשפיע‪ ,‬ו'האדמה' ‪ -‬היא המקבלת‪.‬‬ ‫‪ .17‬בראשית ה‪ ,‬כט‪.‬‬ ‫‪ .18‬בראשית רבה כה‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ .19‬רש"י בראשית ה‪ ,‬כט‪.‬‬ ‫‪ .20‬בראשית ג‪ ,‬יח‪.‬‬ ‫‪ .21‬בראשית ט‪ ,‬כ‪.‬‬ ‫י | להתבונן‬ ‫דור המבול ‪" -‬לא היתה כוונתן למטעת כרמים"‬ ‫ועל כן נח נקרא גם 'איש צדיק'‪' .22‬צדיק' הוא כינוי למידת היסוד‪ ,‬ובזה היה נח שונה‬ ‫מבני דורו‪ :‬הם השחיתו את כוחם‪ ,‬והוא לא השחית אלא השפיע בארץ‪.‬‬ ‫יש ַצ ִ ּדיק ָּת ִמים ָהיָ ה ְ ּב ֹ‬ ‫דר ָֹתיו"‪:‬‬ ‫ועל כך אמרו במדרש בתחילת הפרשה‪ ,23‬על הפסוק "נ ַֹח ִא ׁ‬ ‫הדא הוא דכתיב‪"ַּ 24‬כ ֲעבוֹ ר סו ָּפה ְו ֵאין ָרׁ ָשע" ‪ -‬זה דור המבול‪"ְ ,‬ו ַצ ִ ּדיק יְ סוֹ ד‬ ‫עוֹ לָ ם" ‪ -‬זה נח‪.‬‬ ‫ועוד אמרו במדרש‪:25‬‬ ‫ַ"קל הוּא ַעל ּ ְפנֵ י ַמיִ ם‪ְּ ,‬ת ֻק ַּלל ֶחלְ ָק ָתם ָּב ָא ֶרץ‪ ,‬לֹא יִ ְפנֶ ה ֶ ּד ֶר ְך ְּכ ָר ִמים"‪.26‬‬ ‫"לֹא יִ ְפנֶ ה ֶ ּד ֶר ְך ְּכ ָר ִמים" ‪ -‬שלא היתה כוונתן למטעת כרמים‪ .‬אבל נח לא‬ ‫"א ֶּלה‬ ‫היתה כוונתו אלא להפרות ולהרבות בעולם ולהעמיד בנים‪ ,‬שנאמר ֵ‬ ‫ּתוֹ לְ דֹ ת נֹ ַח"‪.‬‬ ‫כל מהותו של נח היתה להפרות ולהרבות בעולם‪ .‬להיות ה'יסוד' המשפיע במלכות‪,‬‬ ‫באשה‪ ,‬בארץ‪.‬‬ ‫ואילו הפגם של דור המבול היה‪ ,‬שלא היו מכוונים כלל להביא תולדות לעולם‪ ,‬וכל‬ ‫עניינם היה תאוה לשם תאוה‪ .‬ובלשון המדרש‪" :‬לא היתה כוונתן למטעת כרמים"‪.‬‬ ‫ובזה מובן מדוע הדבר הראשון שנח קם לעשות אחרי המבול היה לטעת כרם‪ .‬ודוקא‬ ‫שם הוא נקרא 'איש האדמה'‪ ,‬משום שבנטיעת הכרם הוא פעל לתקן את האדמה‪.‬‬ ‫אלא שאירע קלקול מאותו כרם‪ .‬נח השתכר‪ ,‬וכתוצאה מכך נכנסו חם וכנען וסירסו‬ ‫אותו‪ ,27‬עד שלא יכול היה עוד להעמיד תולדות‪ .‬כי כאשר כח ההשפעה פגום‪ ,‬דין הוא‬ ‫שלא יוכל עוד להמשיך ולהשפיע‪.‬‬ ‫בגמרא במסכת יבמות‪ 28‬מובא כמה וכמה מימרות משם רבי אלעזר שכולם‬ ‫עוסקות בדמיון של עבודת האדם בביתו לעבודת האדם בקרקע‪ .‬ועומק הדבר‬ ‫כי שניהם מכוונים לענין אחד ‪ -‬והוא השפעת האדם על האשה הנקראת 'קרקע‬ ‫עולם' ועל אדמתו‪.‬‬ ‫‪ .22‬בהמשך יבואר ענין בתוספת עומק‪.‬‬ ‫‪ .23‬בראשית רבה ל‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ .24‬משלי י‪ ,‬כה‪.‬‬ ‫‪ .25‬בראשית רבה ל‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ .26‬איוב כד‪ ,‬יח‪.‬‬ ‫‪ .27‬ראה רש"י בראשית ט‪ ,‬כב‪.‬‬ ‫‪ .28‬יבמות סג ע"א‪.‬‬ ‫אָ נ ֵיִנחְמ אֹו ַ חֹנ יֵמ | אי‬ ‫ולכן הזכות של כלל ישראל בארץ ישראל מותנה בשמירת הברית מילה‪,‬‬ ‫כמשמעות הכתובים בסוף פרשת לך לך‪ ,‬מפני שעבודת הארץ היא להשפיע‬ ‫נכונה‪.‬‬ ‫וזה הטעם שהקלקול שהיה לנח בנטיעת הכרם גרם לכך שיענש שלא יוכל להביא עוד‬ ‫תולדות לעולם‪ ,‬כי זה ענין אחד‪.‬‬ ‫היין הוא היפך הדעת‬ ‫ומה שהיין גרם קלקול לנח‪ ,‬הוא מפני שהיין עלול לגרום למצב שהוא היפך הדעת‪,‬‬ ‫כמו שמצינו בפורים מצוה לשתות יין שיגיע לשיעור של "עד דלא ידע"‪ .29‬ואילו מידת‬ ‫היסוד צריכה למשוך את החכמה העליונה‪ ,‬ולפעול רק מכח מח ה'דעת' שבאדם ‪ -‬ואז‬ ‫נקרא היסוד 'דעת המתפשט'‪ ,‬וזהו מה שאמרו חז"ל‪" 30‬אין קישוי אלא לדעת"‪ ,‬כי כל‬ ‫כוחו של מידת ה'יסוד' הוא ממידת ה'דעת' שמעליו‪.‬‬ ‫וכשיש יין שהוא היפך הדעת‪ ,‬אי אפשר להמשיך את ההשפעה‪ ,‬ולכן נח לא יכול היה‬ ‫להמשיך ולהעמיד תולדות באופן כזה‪.‬‬ ‫ולכן גם מצינו שאותו פגם של יין גרם גלות לישראל‪ ,‬וכמו שאמרו במדרש‪:31‬‬ ‫ַ"ו ִ ּי ְת ַ ּגל ְּבתוֹ ְך ָא ֳהלֹה" ‪" -‬ויגל" אין כתיב כאן‪ ,‬אלא "ויתגל" ‪ -‬גרם גלות לו‬ ‫ולדורות‪.‬‬ ‫עשרת השבטים לא גלו אלא בשביל יין‪ ,‬הדא הוא דכתיב‪"ַ 32‬ה ּׁשֹ ִתים‬ ‫ְּב ִמזְ ְר ֵקי יַ יִ ן"‪ .‬שבט יהודה ובנימין לא גלו אלא בשביל היין‪ ,‬שנאמר‪"ְ 33‬וגַ ם‬ ‫ֵא ֶּלה ַּב ַ ּייִ ן ׁ ָשג ּו ו ַּב ֵּׁש ָכר ָּתעוּ"‪.‬‬ ‫כשהיין נשתה שלא כראוי ‪ -‬התוצאה היא גלות מן הארץ‪.‬‬ ‫מדוע? משום שכל הסיבה שאנו נמצאים בארץ היא כדי לתקן אותה ולהשפיע בה‪ .‬והיין‬ ‫שלא כראוי פוגם ביכולת שלנו להשתמש במידת היסוד‪ ,‬להשפיע ולתקן את הארץ‪.‬‬ ‫ואם איננו משפיעים בארץ במידה מתוקנת ‪ -‬אין סיבה שנהיה כאן ולא באוגנדה‪...‬‬ ‫ויש לבאר‪ ,‬מה שורש הפגם שנוצר על ידי היין‪ .‬ויתירה מזו‪ ,‬הלא מחד אנו רואים כאן‬ ‫שהיין פוגם בדעת ומונע את הפעולה הנכונה של מידת היסוד‪ .‬ולעומת זאת מצינו‬ ‫‪ .29‬מגילה ז ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .30‬יבמות נג ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .31‬בראשית רבה לו‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ .32‬עמוס ו‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪ .33‬ישעיה כח‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫בי | להתבונן‬ ‫בדברי חז"ל מימרא הפוכה לגמרי‪:34‬‬ ‫"כל המתיישב ביינו ‪ -‬יש בו דעת שבעים זקנים"‪.‬‬ ‫אלא ביאור הדבר‪ :‬ביין יש כח לטשטש את הגבולות החיצוניים של המציאות‪ ,‬ויש‬ ‫בסגולתו לגעת בנקודה הפנימית המאחדת את כל הפרטים‪ .‬שהרי מחד 'יין' הוא‬ ‫בגימטריה 'שבעים' ‪ -‬ומאידך הוא בגימטריה 'סוד'‪ ,‬וביאור הדבר שהסוד הפנימי של‬ ‫הדבר הוא המחבר את כל הפרטים לענין אחד‪.‬‬ ‫משל לחדר שכולל בתוכו מוצרים שונים שלכאורה אין כל קשר ביניהם‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫סכו"ם‪ ,‬פרחים‪ ,‬נרות‪ ,‬יין ולחמים מפוארים‪.‬‬ ‫כל זמן שלא מבינים את המטרה שלשלמה כונסו כולם לחדר אחד‪ ,‬הרי זה‬ ‫נראה כאי סדר‪ ,‬אולם כאשר מבינים שיש כאן סעודה מפוארת‪ ,‬אזי מובן המכנה‬ ‫המשותף של כל הפרטים ויש נקודה אחת שמכנסת אותם לכאן‪.‬‬ ‫ועל כן יש ליין שתי תוצאות אפשריות‪ :‬אם האדם מחובר לדעת העליונה‪ ,‬שהיא‬ ‫התכלית האחת של כל המציאות‪ ,‬אזי הוא יכול לקחת את כל הפירוט לשבעים פנים‬ ‫ולראות בהם שורש אחד‪ ,‬ואז טשטוש גבולות החיצוניים של הפרטים על ידי היין‪,‬‬ ‫דוקא מסייע להגיע ל'דעת קונו'‪.‬‬ ‫אבל אם האדם הינו 'איש האדמה' שאינו מחובר דיו לתכלית העליונה‪ ,‬אלא פועל‬ ‫ממקום נקודתי לזרוע ולטפל באדמתו‪ ,‬אזי הפירוט של היין רק יוצר בלבול‪ .‬כי בלי‬ ‫החיבור למקור העליון ה'אחד'‪ ,‬הטשטוש של היין רק מפזר את ההשפעה לכל עבר‪,‬‬ ‫בלי חיבור לתוצאה של תיקון העולם‪.‬‬ ‫וזה גם פשר הדבר שהגלות באה מחמת ששתו יין‪.‬‬ ‫וזאת כפי שנתבאר במקום אחר‪ ,35‬שמטרת הגלות היא לאסוף את שבעים הפנים של‬ ‫דרכי החשיבה השונות מכל שבעים האומות‪.‬‬ ‫ובעיקרון היה צריך לעשות זאת בתוך ארץ ישראל ‪ -‬לתפוס את הכל בנקודה המאחדת‬ ‫שבין כולם‪ ,‬ששורשה בארץ ישראל‪ ,‬ועיקרה היא בלשכת הגזית שיש בה חיבור של‬ ‫שבעים זקנים המיצגים את השבעים פנים‪ ,‬כאשר בראשם עומד הנשיא שהוא בחינת‬ ‫השבעים ואחד‪ ,‬המרכז את כל השבעים פנים לשורש אחד‪.‬‬ ‫אולם מכיון שהיה חסר החיבור לתכלית האחת המאחדת את הכל‪ ,‬אזי שתיית היין רק‬ ‫יצרה פירוד‪ ,‬פירוק ופיזור לכל עבר‪ .‬והתוצאה ממילא היא גלות ופיזור בעולם‪ ,‬כדי‬ ‫לאסוף את כל שבעים הפנים הפרטיים‪ ,‬ולחזור ולחברם לאחד‪.‬‬ ‫‪ .34‬עירובין סה ע"א‪.‬‬ ‫‪ .35‬בספר "להבין בתפילה" בביאור ברכת "קיבוץ גלויות"‪.‬‬ ‫אָ נ ֵיִנחְמ אֹו ַ חֹנ יֵמ | גי‬ ‫נמצא שהדרך להצליח להשפיע כראוי בארץ הנמוכה‪ ,‬עוברת באמצעות החיבור של‬ ‫האדם לרצון העליון של הבורא‪ ,‬ואז הוא יכול להשפיע לעולם כרצונו יתברך כראוי‬ ‫וללא כל סטיה‪.‬‬ ‫*‬ ‫מה הסוד של מציאת חן?‬ ‫לאור זאת נשכיל להבין את סוגיית 'מציאת חן'‪.‬‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬על ארבעה נאמר הביטוי "שקר החן" ‪ -‬נח‪ ,‬יוסף‪ ,‬משה ויהושע‪ ,‬וכולם‬ ‫שייכים למידת היסוד‪.‬‬ ‫ויש להבין‪ :‬מה הקשר בין סוגיית ה'חן' לבין מידת היסוד? ומהו ה'שקר' שהיה בזה?‬ ‫עוד ראינו שבאמצעות מציאת החן זכה משה שנתגלו לו י"ג מידות הרחמים‪ .‬ויש להבין‬ ‫מה השייכות ביניהם‪.‬‬ ‫יופי וחן ‪ -‬סיבה ומסובב מול רצון שאין לו סיבה‬ ‫ביאור הענין‪:‬‬ ‫ההנהגה הרגילה של העולם היא במערכת של שכר ועונש‪ .‬הקב"ה ברא את העולם‬ ‫"ו ָה ָיה ִאם‬ ‫יטיב ַל ּ ֶפ ַתח ַח ָּטאת ר ֵֹבץ"‪ְ ,36‬‬ ‫ש ֵאת‪ְ ,‬ו ִאם לֹא ֵת ִ‬ ‫יטיב ְ ׂ‬ ‫"הלוֹ א ִאם ֵּת ִ‬ ‫במידת הדין‪ֲ :‬‬ ‫ׁ ָשמ ַֹע‪ְ ...‬ונָ ַת ִּתי ְמ ַטר ַא ְר ְצ ֶכם" ‪ .‬אם תעשה טוב ‪ -‬תרויח‪ ,‬ואם תחטא ‪ -‬תפסיד‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫אולם בפועל אין אפשרות שהעולם יתקיים במידת הדין בלבד‪ ,‬וכמו שאמרו‪:38‬‬ ‫ביקש הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין‪ ,‬ראה שאינו מתקיים ‪ -‬שיתף‬ ‫עמה מידת הרחמים‪.‬‬ ‫עומק הרחמים הוא הרצון העליון שמה שלא יהיה ‪ -‬אותו אדם יביא את התכלית‪.‬‬ ‫יעברו עליו כמה גלגולים שצריך וכמה תהפוכות שצריך‪ ,‬עד שיממש את התיקון שעליו‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫וזה סוד י"ג מידות הרחמים שמקורו מהרצון העליון של הבורא‪ :‬להקב"ה יש תכלית‬ ‫שהוא רוצה להביא אליה את העולם‪ .‬ולכן אפילו אם האדם חוטא‪ ,‬ניתנים לו דרכי‬ ‫תשובה ורחמים‪ ,‬כדי שישוב ויחזור למסלול התיקון‪.‬‬ ‫‪ .36‬בראשית ד‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪ .37‬דברים יא‪ ,‬יג‪-‬יד‪.‬‬ ‫‪ .38‬רש"י בראשית א‪ ,‬א‪.‬‬ ‫די | להתבונן‬ ‫נמצא שיש שני אופנים להגיע אל התכלית‪:‬‬ ‫יש אפשרות להגיע לתכלית דרך התנהגות בתוך שורת הדין‪ .‬בדרך הזו‪ ,‬כשאדם‬ ‫נוהג כראוי הוא מקבל שפע‪ ,‬וכשהוא חוטא והורס ‪ -‬הוא מפסיד‪.‬‬ ‫וישנה אפשרות עליונה יותר ‪ -‬להתחבר לרצונו של הקב"ה בתכלית הבריאה‪,‬‬ ‫שהעולם יגיע לתיקונו על ידי ישראל‪.‬‬ ‫וזה ההבדל בין 'יופי' ל'חן'‪.‬‬ ‫יופי ‪ -‬הוא נתונים מדויקים‪" .‬יפה תואר" הוא מבנה מדויק‪ ,‬נאה ומסודר‪ .‬זהו יופי שיש‬ ‫לו סיבה‪.‬‬ ‫חן ‪ -‬הוא חיבור פנימי‪ ,‬בלא סיבה הנראית לעין‪ ,‬מקורו הוא מהרצון העליון‪.‬‬ ‫'מציאת חן' עניינה השפעה הבאה מרצונו יתברך‪ ,‬וזה חיבור לתכלית של הבריאה‪.‬‬ ‫הגמרא אומרת‪:39‬‬ ‫שלשה חינות הן‪ :‬חן מקום על יושביו‪ ,‬חן אשה על בעלה‪ ,‬חן מקח על‬ ‫מקחו‪.‬‬ ‫פירוש הדבר‪ ,‬שכאשר הקב"ה רוצה שאדם יתקן מקום מסוים‪ ,‬אשה מסוימת או‬ ‫מקח מסוים‪ ,‬הוא מכניס אצל האדם 'חן' לאותו דבר ‪ -‬הרגשה של משיכה בלתי‬ ‫מוסברת ‪ -‬משום שזה רצונו יתברך‪ ,‬שאותו אדם ישפיע שם ויתקן‪.‬‬ ‫כשמשה רבנו היה צריך להשפיע לכלל ישראל רחמים להצילם מתוצאות חטא העגל‬ ‫נאמר שהוא מצא חן בעיני ה' – ומחמת כן הוא ביקש מאת ה' שיגלה לו את אותם‬ ‫י"ג מידות הרחמים שמקורם מהרצון עליון‪ ,‬כדי שיוכל להשפיע על ישראל ממקום‬ ‫של חיבור לרצונו יתברך‪ ,‬ועל ידי זה תהיה להם כפרה ומחילה למרות חטאם‪ ,‬כי מצד‬ ‫הרצון העליון ‪ -‬התיקון השלם ותכלית הבריאה יבואו על ידם‪.‬‬ ‫ועל זה אמרו חז"ל בביאור הפסוק‪'ְ :‬ו ַח ּ ֹנ ִתי ֶאת ֲא ׁ ֶשר ָאחֹן – אף על פי שאינו‬ ‫הגון'‪ ,‬כי ענין 'חן' הוא נתינה שלא על פי הדין‪ ,‬וכן כתב רש"י‪' :40‬אין חנון בכל‬ ‫מקום אלא לשון מתנת חנם'‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫מידת ה'חכמה' העליונה היא מקום הגילוי של רצונו יתברך‪.‬‬ ‫וברצון של הקב"ה אין מציאות של צמצום‪ ,‬ואין דבר שמגביל אותו‪.‬‬ ‫‪ .39‬סוטה מז ע"א‪.‬‬ ‫‪ .40‬דברים ג‪ ,‬כג‪.‬‬ ‫אָ נ ֵיִנחְמ אֹו ַ חֹנ יֵמ | וט‬ ‫ולכן מציאות הרחמים והכפרה על חטא של י"ג מידות של רחמים מגיע משורש‬ ‫עליון זה‪.‬‬ ‫וזהו המושג "נשיאות חן" ‪ -‬חיבור לרצון העליון של הבורא שלא פועל לפי‬ ‫גבולות הדין שלנו‪ ,‬ולכן שייך בו רחמים‪.‬‬ ‫כדי להצליח בקידוש החומר צריכים להיות מחוברים לתכלית‬ ‫כשעוסקים בהשפעה ברובד הנמוך ביותר כ'איש האדמה'‪ ,‬ורוצים לעשות זאת כראוי‬ ‫בשלמות מתוך חיבור לאור העליון‪ ,‬צריך לחוש שאין כאן עסק בעבודת האדמה‪ ,‬אלא‬ ‫בעבודת הגילוי האלוקי כרצונו יתברך‪.‬‬ ‫צריך לחבר את הפעולות המעשיות אל השאיפות הגבוהות‪ ,‬אל השורש של המעשים‬ ‫שהוא לעשות רצון הבורא‪.‬‬ ‫וזהו מהותו של "יסוד דאבא"‪ .‬כי המושג "אבא" מקביל לגילוי של "החכמה‬ ‫העליונה"‪ ,‬וזה מה שכתב האריז"ל שהובא לעיל שה"יסוד דאבא" שכנגד משה‬ ‫רבנו ירד והשפיע לתוך היסוד דז"א‪ ,‬שזה מידת היסוד עצמה‪ .‬כלומר הרצון‬ ‫העליון המתגלה דרך יסוד דאבא משפיע לתוך מידת היסוד‪ ,‬בכדי שמידת היסוד‬ ‫תפעל לפי הכוונה העליונה‪.‬‬ ‫ונראה שזה הטעם שישראל לפני כניסתן לארץ היו צריכים לעבור תיקון של ארבעים‬ ‫שנה במדבר‪ ,‬שבו הם חיו במידה מסוימת מעל הטבע‪ ,‬ועסקו בתורה ללא כל חיבור‬ ‫לענייני החומר‪ .‬בכדי שכאשר הם יכנסו לארץ הם יהיו בדרגה רוחנית גבוהה‪ ,‬וישפיעו‬ ‫עליה כרצונו יתברך ללא כל סטיה‪.‬‬ ‫וכן נהגו ישראל שלפני שמקימים את ביתם לומדים בישיבה מתוך ניתוק מוחלט‬ ‫מכל התעסקות בכל ענייני החומריות‪ ,‬כדי שיספגו כמה שיותר אוירה רוחנית‬ ‫גבוהה וחיבור לרצונו יתברך‪.‬‬ ‫נח 'איש צדיק'‬ ‫כאשר נח היה צריך לתקן את האדמה הוא פעל במידת היסוד להשפיע לה את צרכיה‬ ‫כדי שתגדל פירות ותולדות כראוי‪ ,‬אך בכדי שמעשיו יהיו מכוונים כראוי הקב"ה נתן‬ ‫לו חיבור לרצונו יתברך‪ ,‬שזה חיבור לחכמה העליונה‪ ,‬וזה הכוונה ש"נח מצא חן‬ ‫בעיני ה'"‪.‬‬ ‫זט | להתבונן‬ ‫וזה משמעות מה שנאמר על כל מתקני הארץ לשון 'חן'‪ :41‬הראשון היה נח‪ ,‬ואחריו‬ ‫יוסף‪ ,‬משה ויהושע‪ .‬כי בכדי לבצע נכונה את התפקיד להשפיע למלכות‪-‬לארץ‪ ,‬צריך‬ ‫להתחבר לרצון העליון‪.‬‬ ‫יש ַצ ִ ּדיק"‪ .‬שאין הכוונה "איש שהוא צדיק"‪,‬‬ ‫"א ׁ‬ ‫ובזה ניתן לבאר מחדש את הכינוי ִ‬ ‫אלא כמו שנתבאר לעיל ש'איש האדמה' היינו איש המשפיע אל האדמה‪ ,‬וכמו איש‬ ‫המשפיע לאשתו‪ ,‬כך 'איש צדיק' הוא איש שמשפיע אל מידת 'צדיק'‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא‬ ‫מכוון את ה'יסוד דאבא' בתוך ה'יסוד' עצמו בכדי שיפעל תיקון בארץ מתוך חיבור‬ ‫לרצונו יתברך‪.‬‬ ‫לעומת זאת אצל הרשע‪ ,‬כל השפע שניתן לו נלקח לצורך עצמו‪ ,‬להנות אותו ולספק‬ ‫את צרכיו האישיים הנמוכים‪ .‬הוא לוקח שפע עצום שהקב"ה מעניק לו‪ ,‬ומשתמש‬ ‫בזה שלא לתכליתו‪ ,‬וכך הכל מתפזר אצלו לריק‪ ,‬כי אין לו שום חיבור לתיקון העולם‪.‬‬ ‫אבל הצדיק האמיתי מצדיק את השפע שהוא מקבל‪ ,‬ולכן הוא נקרא 'צדיק'‪ .‬הוא מצדיק‬ ‫את המטרה שלשמה קיבל את השפע‪ .‬וזאת משום שהוא מתחבר אל הרצון העליון‬ ‫בבחינת 'חן'‪.‬‬ ‫"נח" ‪ -‬עולם של "מי שטרח בערב שבת"‬ ‫נשים לב לכך‪ ,‬שאותיות "חן" הוא הפוכות מ"נח"‪ .‬וזאת משום שבאמת 'נח' היה‬ ‫במידה מסוימת ההיפך מבחינת 'חן'‪.‬‬ ‫'נח' ‪ -‬מלשון מנוחה‪ .‬כלומר‪ ,‬הדבר יושב על מקומו הנכון והמדויק‪.‬‬ ‫כמו השבת שנקראת 'מנוחה' משום שבה כל הספירות יושבות על מקומן‬ ‫בשלימות‪.‬‬ ‫ועל השבת אמרו חז"ל‪" 42‬מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת‪ ,‬ומי שלא טרח‬ ‫בערב שבת ‪ -‬מהיכן יאכל בשבת"‪ .‬כי במצב זה שולט הדין במלא תוקפו‪,‬‬ ‫והשפע מתקבל רק לפי מעשי בני האדם‪ .‬וכן יהיה בדין לעולם הבא‪.‬‬ ‫כאשר אדם נמצא בתפיסה הזאת של 'עולם המנוחה'‪ ,‬אזי אם אנשי דורו משחיתים‬ ‫את דרכם על הארץ‪ ,‬אין ברירה ומוכרח לבוא ביטול ומחייה לעולם על ידי המבול‪ .‬כי‬ ‫בתפיסת עולם זו שכל דבר צריך לנוח במקומו הראוי והמדויק‪ ,‬הרי כל השפעה לחוץ‬ ‫ולריק היא חורבן העולם‪ .‬היא השחתה שאין לה תוצאה אחרת מלבד מחייה‪.‬‬ ‫‪ .41‬כמובא לעיל מדברי חז"ל על הפסוק "שקר החן"‪.‬‬ ‫‪ .42‬עבודה זרה ג ע"א‪.‬‬ ‫אָ נ ֵיִנחְמ אֹו ַ חֹנ יֵמ | זי‬ ‫וזה הסיבה שנח לא התפלל על אנשי דורו‪ .‬כי הם היו מושחתים‪ ,‬ועדיף שיאבדו מן‬ ‫העולם‪ .‬זהו 'בית מדרשו' של נח ‪ -‬שרק "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"‪ ,‬ומי שלא‬ ‫טרח ‪ -‬מהיכן יאכל?‬ ‫"מחני נא" ‪ -‬חיבור לשורש הרצון שמעל כל חשבון‬ ‫אבל אצל משה רבינו היה תיקון לזה‪ ,‬על ידי שאמר "מחני נא"‪ .‬ונבאר‪:‬‬ ‫כשמשה רבינו אמר "מחני נא"‪ ,‬הוא ביטל את עצמו בביטול מוחלט לרצון ה'‪ .‬ובזה‬ ‫הוא התחבר לרצון הפשוט של הקב"ה‪ ,‬שרצה לברוא את עולמו ‪ -‬בבחינת 'חן' ‪ -‬בלי‬ ‫סיבה ומסובב‪ ,‬רצונו יתברך כמות שהוא שהתיקון יבוא על ידי בני האדם‪ ,‬ואף אם‬ ‫"ו ָח ׁ ַשב ַמ ֲח ׁ ָשבוֹ ת ְל ִב ְל ִּתי‬ ‫יחטאו הוא יעשה הכל להחזירם בתשובה ולתקנם – כנאמר‪ְ :43‬‬ ‫ִי ַּדח ִמ ֶּמנּ וּ נִ ָּדח"‪.‬‬ ‫על ידי אמירת "מחני נא" הוא ביטל את עצמו ושיקול דעתו לפי השגתו‪ ,‬וביקש בזאת‬ ‫להתחבר לעולם גבוה יותר ‪ -‬בלי צורה עצמית‪ ,‬ולא בזכות סיבה וקיום שלו כדבר‬ ‫'א ִין' ‪ -‬לשורש הרצון העליון של‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬אלא מתוך חיבור לאותה נקודה של ָ‬ ‫תכלית הבריאה‪ ,‬ובכוח זה ניתן לתת תיקון וכפרה לישראל שימשיכו את תיקון העולם‬ ‫למרות שחטאו‪.‬‬ ‫הטעם שמשה רבינו לא הכניס את ישראל לארץ‬ ‫והנה‪ ,‬אילו בדורו של משה רבינו היו כלל ישראל מתחברים בחיבור שלם בין‬ ‫"כי ָמ ְל ָאה ָה ָא ֶרץ ֵ ּד ָעה ֶאת ה'‬ ‫השאיפות העליונות לבין הביצוע למטה‪ ,‬היה מתקיים ִּ‬ ‫ַּכ ַּמ ִים ַל ָ ּים ְמ ַכ ִּסים"‪ .44‬אותם 'מים'‪ ,‬שהם מידת החכמה העליונה‪ ,‬היו מתגלים למטה‬ ‫בארץ‪ ,‬ומכסים את הארץ בגילוי אלוקי מלא ‪" -‬כמים לים מכסים"‪.‬‬ ‫וממילא היתה גם שליטה מלאה על מציאות המים ‪ -‬ומשה היה מדבר אל הסלע‬ ‫ויוצאים מים‪.‬‬ ‫ואז היה משה מכניס את ישראל לארץ‪ ,‬ומגיעים לתיקון השלם‪ :‬בחינת 'יסוד‬ ‫אבא'‪ ,‬שהיא החיבור לחכמה העליונה‪ ,‬היתה נכנסת ב'יסוד' בתהליך השפעתו אל‬ ‫"ל ָע ְב ָד ּה‬ ‫הארץ שהיא ה'מלכות'‪ ,‬ופועלת תיקון שלם ‪ -‬כמו שהיה באדם הראשון ְ‬ ‫וּ ְל ׁ ָש ְמ ָר ּה"‪.‬‬ ‫‪ .43‬שמואל ב' יד‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫‪ .44‬ישעיה יא‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫חי | להתבונן‬ ‫ולכן אמרו חז"ל‪ ,‬שאילו היה משה מכניס את ישראל לארץ‪ ,‬לא היה עוד קלקול בעולם‪,‬‬ ‫ולא היו יוצאים לגלות‪.45‬‬ ‫אולם בפועל‪ ,‬כלל ישראל בדורו של משה רבינו לא היו בדרגה העליונה הזו של‬ ‫ביטול מוחלט אל הקב"ה‪ .‬והתיקון שלהם בארץ לא היה מחובר לגמרי לשורש העליון‪,‬‬ ‫וממילא לא נעשה התיקון השלם על ידי משה רבנו‪ ,‬והוא לא הכניס אותם לארץ אלא‬ ‫יהושע‪ ,‬שהוא מבניו של יוסף הצדיק – השייך למידת ה'יסוד'‪.‬‬ ‫"שקר החן" ו"אשה יראת ה' היא תתהלל"‬ ‫"ש ֶקר ַה ֵחן ְו ֶה ֶבל ַה ּיֹ ִפי‪ִ ,‬א ּ ׁ ָשה ִי ְר ַאת‬ ‫ומעתה נתבאר היטב דברי המדרש בביאור הפסוק‪ֶ ׁ :‬‬ ‫ה' ִהיא ִת ְת ַה ָ ּלל" ‪-‬‬ ‫"שקר החן" ‪ -‬זה נח‪ ,‬יוסף‪ ,‬משה ויהושע‪ .‬כל אלו היו בבחינת מידת היסוד‪ ,‬ותפקידם‬ ‫היה להשפיע בארץ מתוך חיבור למקור העליון‪ .‬ולשם כך הקב"ה נתן להם את מתנת‬ ‫מציאת חן‪ ,‬שעניינה שהתיקון יבוא על ידם מתוך חיבור לרצון העליון‪ .‬אולם בפועל‬ ‫‪" -‬שקר החן"‪ ,‬כי זה לא צלח‪ ,‬כי באמת כלל ישראל בתקופות הללו היו מחוברים גם‬ ‫לחומריות ונתנו לזה מקום בפני עצמו‪.‬‬ ‫ולבסוף ‪" -‬אשה יראת ה' היא תתהלל" ‪ -‬זה דורו של רבי יהודה ברבי אילעאי‪ ,‬שהיו‬ ‫ששה תלמידים מתכסים בטלית אחת ועוסקים בתורה‪.‬‬ ‫ביאור הדבר‪ :‬ששה המתכסים בטלית אחת בעניות מופלגת ומנותקים מהחומריות וכך‬ ‫הם לומדים תורה – היא מציאות שאין לה מקום בעולם של נוחות‪ ,‬אלא שהם הגיעו‬ ‫לביטול עצמי גבוה כל כך לרצון ה'‪ ,‬עד שמתוך דביקותם וחיבורם לתורה לא תפסו‬ ‫מקום עצמי‪ ,‬ועסקו בתורה מתוך ביטול החשבונות הרבים‪.46‬‬ ‫רחל ה'קטנה' היא רחל ה'גדולה'‬ ‫וזהו החיבור השלם של בחינת 'רחל' ובחינת 'לאה'‪ :‬המציאות הקטנה ביותר‪ ,‬המעשית‬ ‫ביותר‪ ,‬מחוברת לגמרי אל החכמה העליונה‪ ,‬שורש ומקור השפע‪ ,‬ואינה תופסת מקום‬ ‫עצמי החוצץ ביניהם‪.‬‬ ‫זה היסוד שאנו לומדים מנח וממשה רבינו‪:‬‬ ‫‪ .45‬סוטה ט ע"א‪.‬‬ ‫‪ .46‬כלשון הרמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ג הי"ג‪.‬‬ ‫אָ נ ֵיִנחְמ אֹו ַ חֹנ יֵמ | טי‬ ‫מי שנשאר 'איש האדמה' בלבד ‪ -‬עסוק בפרטים הקטנים בלי לחבר אותם לשורשם –‬ ‫הוא בסכנה שהשפע שניתן לו יתפזר לריק‪ ,‬והיין עצמו מבלבל אותו וגורם לו גלות‬ ‫מן הארץ‪.‬‬ ‫אבל מי שזוכה להיות 'איש צדיק' ‪ -‬מתחבר אל הרצון העליון בקיום תכלית הבריאה‪,‬‬ ‫וממילא מחבר כל מעשה קטן בשטח אל השאיפה הגדולה‪ .‬אצלו רחל ה'קטנה' היא‬ ‫רחל ה'גדולה'‪ ,‬והמעשה הנמוך ביותר מגלה את האור הגבוה ביותר‪.‬‬ ‫וזהו ה'חן' שאנו מבקשים למצוא בעיני ה' ‪ -‬שנזכה להתחבר לרצונו הפשוט בתיקון‬ ‫העולם‪ ,‬שהתיקון ייעשה דוקא על ידינו‪ ,‬וממילא נזכה להכניס את אור ה' בכל מעשינו‪,‬‬ ‫גם הנמוכים ביותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ַ�ִּגם ָָל ְְך ַַמ ִ �ִּג ַ‬ ‫המתנה‬ ‫המושלמת‬ ‫לאשה ולבת‬ ‫יַע‬ ‫ְְל ָָה ִִבין‬ ‫יסודות היהדות על פי הספר‪:‬‬ ‫"דרך ה'" לרמח"ל‬ ‫ערוך ומעובד ביד אמן‬ ‫על ידי המחנכת והסופרת י‪ .‬דרור‬