gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צפונות · Tzfinois — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: צפונות · Tzfinois

שבוע: נח (2026-10-12)

צפונות · Tzfinois — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נח‬ ‫תשפ''ז‬ ‫גליון רל"ב‬ ‫צפונות ועיונים על עניני הפרשה והמועדים‬ ‫יו"ל ע"י בני החבורה דקהילת אשי ישראל‬ ‫בענין עשיית תפילין ע"י מכונה | חתן הבר מצוה הבה”ח שמואל פישהוף ני"ו‬ ‫אחד לבד ועשאוה שנים אזי יהיו פטורים [ולדוגמה צבי שנכנס‬ ‫א) יש לדון לגבי עשיית התפילין שמצוי שיש שמרבעים את התפילין ע”י מכונה האם כשר או‬ ‫לבית בשבת ונעל אחד בפניו חייב נעלוהו שנים פטורים (מכיון ששניהם יכלו לעשות זאת‬ ‫לא והנה אם המכונה עושה את הכל על זה לא דיברנו כלל אלא שיש לדון במכונה כזו שיש‬ ‫לבד כדמשמע ברש”י) אבל אם אחד מהם לבד לא יכול לנעול ונעלוהו שנים יהיו חייבים‬ ‫בה סוג מסויים של שילוב גם על ידי אדם וגם על ידי מכונה ויש לדון בזה מכמה אופנים‬ ‫כיון שהמעשה צריך שייעשה דוקא על ידי שנים וצריך את שניהם ‪-‬ועכשיו אחרי כל הקדמה‬ ‫וננסה להתמקד בעיקרי הדברים‪.‬‬ ‫זו יש לדון בנידון שלנו האם המכונה עושה את הכל לבד על ידי כח החשמל בלי צירוף של‬ ‫תיאור צורת הדברים הוא כך שכאשר המכונה פועלת הוא לוחץ עם התפילין על המכונה אבל‬ ‫כחו של האדם ממילא אין כאן כלל כח גברא ואפילו שהאדם לוחץ ואם יפסיק ללחוץ זה‬ ‫ברגע שהוא עוזב ולא לוחץ מיד המכונה מפסיקה לעבוד ממילא יש לדון האם זה נחשב לכחו‬ ‫יפסיק לפעול מכל מקום זה דומה לשנים שעשאוהו שפטורים באופן שזה פעולה שמספיק‬ ‫ויש כאן כח גברא והתפילין מהודרות ומותר לעשות כך אפילו לכתחילה או דלמא שבכזה‬ ‫לה אדם אחד‪.‬‬ ‫מקרה זה נחשב שהמכונה פועלת ולא האדם וגם אם נגיד שגם אם הוא מפסיק ומוריד את‬ ‫והכי נמי נגיד שזה נחשב שאין כח גברא שעשה את זה וכמו שבשנים שעשו פטורים אותו‬ ‫התפילין מהמכונה אז המכונה מפסיקה מיד לפעול מכל מקום עדיין אין זה נחשב שהמכונה‬ ‫דבר כאן זה לא נחשב שזה כח של האדם וממילא אין כאן כח גברא [כיון דאם קיימא לן‬ ‫עובדת מכחו אלא רק מכח כחו‪.‬‬ ‫ששנים שעשו פטורים א”כ יוצא שאין המעשה מתייחס לגמרי אליו לגמרי וא”כ] זה פסול‪ ,‬או‬ ‫ב) ואבי מורי אמר לי שאולי זהו דומה לגמרא בסנהדרין דף עז עמוד ב’ שאומרת הגמרא‬ ‫דלמא שזה נחשב שזה נעשה גם על ידי האדם וגם על ידי המכונה וממילא זה דומה למקרה‬ ‫שמי שכפת את השני וקשר אותו ופתח עליו זרם של מים אם זה נעשה על ידי כח ראשון‬ ‫של הגמרא בשבת שם “שזה אינו יכול וזה אינו יכול” שהכונה של הגמ’ שם שאם כל אחד‬ ‫הרי הוא חייב מיתה כיון שהמים נפלו מיד עליו ואם זה נעשה בכח שני [=פירוש כח השני‬ ‫לבד אינו יכול לעשות כלום שרב יהודה ורבי מאיר מחייבים כיון שזה נעשה על ידי הכח של‬ ‫הכונה שהניחו רחוק והמים שהותזו על הרצפה באו עד אליו ונפלו עליו והרגוהו] אז זה גרמא‬ ‫שניהם וממילא אותו הדבר גם כן כאן יש לומר שהריבוע של התפילין נעשה גם על ידי האדם‬ ‫בעלמא והוא פטור כיון שזה רק כח שני‪.‬‬ ‫וגם על ידי המכונה ואולי בכהאי גונא זה יהיה כשר‪.‬‬ ‫ועכשיו יש לדון האם מכונה כזאת שכשאני מחזיק את התפילין ולוחץ עליה אז היא עובדת‬ ‫ויש לדון מצד שלישי שאולי במכונה יש כח אחר שמעורב כאן כיון שיש כח של מכונה שהוא‬ ‫וכאשר אני מפסיק את הלחץ היא מפסיקה לפעול האם היא נחשבת שאני מרבע את התפילין‬ ‫כח חשמלי אולי אין זה לכתחילה‪.‬‬ ‫על ידי כח ראשון וזה כשר או דלמא שזה נחשב כמו כח שני וזה פסול ולמה זה פסול‪ ,‬כי כמו‬ ‫ג)והנה בשולחן ערוך חלק יורה דעה סוף סימן ב’ כותב המחבר שאם כשר ופסול שחטו יחד‬ ‫שאם הרגתי בן אדם על ידי כח שני זה לא נחשב שאני הרגתי אותו אותו הדבר גם אם עשיתי‬ ‫השחיטה פסולה למרות שהכשר יכול לשחוט גם כן לבד בכל זאת כיון שעוד מישהו פסול‬ ‫את התפילין בכח שני אולי זה לא נחשב שאני עשיתי את התפילין אלא המכונה עשתה את‬ ‫שחט איתו ביחד השחיטה פסולה ממילא גם כן כאן אפילו שהאדם עוזר למכונה מכל מקום‬ ‫התפילין וממילא אין כאן “כח גברא” [=פירוש כח של בן אדם]‪ ,‬וממילא התפילין פסולות‪.‬‬ ‫כיון שגם המכונה עושה משהו אולי זה כמו פסול ששחט יחד עם כשר שפסול וכל שכן כאן‬ ‫ומצד שני אולי יש לומר צד להכשיר דאולי אע”פ שצריך שיהיה ריבוע לתפילין מכל מקום‬ ‫שזה אולי נחשב שלא לשמה אבל הש”ך והגאון שחולקים על דעת המחבר וסוברים שכשר‬ ‫אין זה מעכב בלשמה אלא מספיק מה שרוב התפילין נעשו לשמה וגם אם הריבוע נעשה‬ ‫ופסול ששחטו יחד זה כשר כיון שהפסול הוא לא עדיף מהכשר וזה נחשב שכל אחד עשה‬ ‫שלא לשמה אין זה מעכב כיון שרוב הבית נעשה לשמה‪.‬‬ ‫מעשה ושחט והפסול לא פוסל את המעשה של הכשר ולפי זה יש לדון האם כאן במכונה זה‬ ‫הערה בעיקר סברת המכשירים מצד שרובו נעשה בהכשר‬ ‫יהיה כשר או שזה יהיה פסול ‪,‬דאולי כמו שהכשירו הש”ך והגר”א לגבי שחיטה על ידי כשר‬ ‫[ואכן בעיקר הסברא להכשיר מצד זה שרוב הבית נעשה לשמה אמר אבי מורי שלכאורה יש‬ ‫ופסול ביחד הכי נמי באדם ומכונה יחד שריבעו את התפילין זה יהיה כמו כשר ופסול ששחטו‬ ‫לדון אם שייך לומר כזו סברא שהולכים אחרי רוב עשיית הבית שנעשה לשמו או דלמא דלא‬ ‫יחד שיהיה כשר אמנם מצד שני יש לומר שגם לפי הגר”א והש”ך שהכשירו בכשר ופסול‬ ‫מעניין אותי מה שרוב הבית נעשה לשמו אלא דנים את הפעולה הזו גופא של הריבוע אם‬ ‫ששחטו ביחד מכל מקום כאן הם יודו שפסול מכיון שכאן הרוב נעשה על יד המכונה וזה לא‬ ‫היא נעשתה לשמה או לא‪ ,‬ואם הפעולה הזו גופא לא נעשתה לשמו אזי לא מעניין אותי מה‬ ‫דומה למקרה שנעשה על ידי שניהם ששם אולי שתיהם שוים אבל אם הרוב נעשה על ידי‬ ‫שרוב הבית נעשה לשמה כיון שסו”ס הפעולה הזו לא נעשית לשמה והיא פעולה המעכבת‬ ‫הפסול אולי גם הגר”א והש”ך יודו שפוסלים והכי נמי הרוב נעשה על ידי המכונה וכעין זה‬ ‫בכשרות התפילין ולכן לא שייך לדון כאן מצד רוב כיון דזה לא דומה לשתיית כוס וכדומה‬ ‫נקט מרן הגר”מ שטרנבוך שליט”א בספר סת”ם כהלכתן פכ”א עמ’ קצ”ז שכאן שאני שכח‬ ‫ששם אומרים רובו ככולו כיון שנעשתה רוב הפעולה של שתיית הכוס ומה ששותה רוב זה‬ ‫המכונה עושה יותר ממה שהוא יכול לעשות בכח הטיבעי שלו כיון שבלי מכונה חשמלית לא‬ ‫אותו פעולה של שתיית הכוס ולכן שייך לומר שם רובו ככולו אבל כאן כל חלק בתפילין הוא‬ ‫היה עושה את זה לבד [עם הכח שהוא הפעיל מכחו הטבעי] ולכן כזה מקרה לא נקרא כחו‬ ‫חלק בפני עצמו ואם נעשו רוב הפעולות בתפילין לשמה ובפעולת ריבוע התפילין לא נעשה‬ ‫לבד וכעשיה שלו לבד אלא זה עשיה בצירוף של כח שני ולכן זה פסול כיון שנעשה בעיקר‬ ‫לשמו לא שייך לומר בזה רובו ככולו כיון דסו”ס רוב הפעולה הזו לא נעשתה לשמה ולא‬ ‫על ידי כח החשמל ולא על ידי כחו הטבעי‪.‬‬ ‫מעניין אותי מה ששאר הבית נעשה לשמה ויל”ע‪.‬‬ ‫ד) והנה בשו”ע יו”ד סימן ז’ כותב שאם יש סכין שעובד על ידי זרימת המים [כמו הטחנות‬ ‫ועוד דן אאמו”ר דגם אם ננקוט כסברא זו מ”מ מי יימר שהרוב נעשה בהכשר ונסמוך שהשאר‬ ‫קמח שהיה בירקון שרואים שטחנו את הקמח על ידי כח המים] וישראל מקרב את הבהמה‬ ‫נעשה כדין הרי גם השאר נעשה על ידי מכונות ומי יימר שיש כאן רוב עשיית הבית בהכשר] ‪.‬‬ ‫לסכין ושוחט השחיטה פסולה כמו כשר ופסול ששחטו יחד שהשחיטה פסולה רואים מזה‬ ‫יחלק בין מכונה שפועלת בשיתוף עם העושה לבין מכונה שעושה את העיקר בלעדיו‬ ‫שהמעשה מתייחס לשתיהם ולכאורה לפי זה גם במקרה שלנו שהריבוע נעשה גם על ידי‬ ‫ב) ואבי מורי אמר שאולי זה תלוי באיזה סוג של מכונה מדובר האם השפשוף והריבוע‬ ‫ישראל כשר וגם על ידי מכונה שהיא לא כח גברא הכי נמי יהיה פסול‪.‬‬ ‫של התפילין נעשה גם על ידי כח האדם וגם על ידי כח המכונה דהיינו שהמכונה עוזרת לו‬ ‫אולם יש לחלק ששחיטה שונה שכתוב לגבי מצות שחיטה “וזבחת” [שמשמע מהמילה‬ ‫לשפשף ולשייף את התפילין והתוצאה של ריבוע התפילין נעשה גם על ידי האדם וגם על ידי‬ ‫וזבחת שצריך דוקא שאדם יזבח ולא על ידי מכונה של זרימת המים] לכן הוא דכח גברא‬ ‫המכונה דהיינו על ידי שניהם ואזי אולי זה כשר כיון שגם האדם עשה כאן משהו או דלמא‬ ‫מעכב משא”כ בתפילין שהעיקר הוא שיהיה מרובע ואין דין שצריך כח גברא במעשה הריבוע‬ ‫שעיקר הפעולה של המכונה היא רק על ידי החשמל של המכונה ולא על ידי כח האדם כלל‬ ‫וממילא זה כשר [א”ה וכן כותב לדינא בס’ סת”ם כהלכתן פכ”א עמוד קצז דאין זה פסול‬ ‫זאת אומרת שרק המכונה פועלת ולא כח האדם וממילא זה פסול‪.‬‬ ‫בריבוע ע”י מכונה בצורה הנ”ל דיש לצדד להקל מדינא אבל מי שקונה תפילין מהודרים ודאי‬ ‫ואבי מורי אמר לי שזה שאלה טובה ויש לדמות את זה לדברי הגמרא במסכת שבת דף‬ ‫שמן הראוי להדר בזה והביא שהג”ר יואל טייטלבוים מסאטמר זצ”ל כשסיפרו לו על החידוש‬ ‫צג ע”ב שאומרת הגמרא שם ששנים שעשו ביחד מלאכה בשבת הם יהיו פטורים [ובלשון‬ ‫שאפשר לרבע על ידי מכונה שפועלת בכח אדם בזמן הריבוע לא הסכים לשנות ולהכשיר‬ ‫הגמרא שם זה נקרא “שנים שעשאוה פטורים”] אבל אם אחד לבד אינו יכול לעשות את‬ ‫בשופו”א והוסיף שגם אם נכשיר במכונה זו לא ידעו אח”כ לחלק בין מכונה למכונה ואין‬ ‫זה לבד ועשו את זה שנים הם יהיו חייבים מכיון שהפעולה נעשתה על ידי שתיהם וכל מה‬ ‫להכשיר תפילין כאלו כלל ‪-‬וכן נקט בשו”ת קנין תורה בהלכה להגאון רא”ד הורביץ ח”ז סי’‬ ‫שהם יהיו פטורים בנעשה על ידי שנים זהו רק במקרה שכל אחד יכול לבד לעשות את זה‬ ‫ב’ שהביא שהבד”ץ בירושלים דנו בזה ולא הכריעו למעשה‪.‬‬ ‫ועשו זאת על ידי שנים ולא על ידי אחד ומבואר דאם הדבר נעשה על ידי שתים כשאף אחד‬ ‫וגם בארחות רבינו מובא שהחזון איש הורה שלא יעשו שום דבר במכונה ]‬ ‫מהם אינו יכול לעשות זאת לבד אזי חייבים אבל אם הפעולה יכלה להיעשות על ידי כל‬ ‫לזכות חתן בר המצוה שמואל נ"י‬ ‫ב"ר דוד פישהוף שליט''א‬ ‫א‬ ‫יהא רעוא שיגדל לאילנא רברבא בתוי"ש‬ ‫קושיא עצומה | ‘ארור כנען’‬ ‫“ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו” (ט כה)‬ ‫וצריך עיון‬ ‫קשה לכאורה מאי טעמא נתקלל כנען‪ ,‬והלא מי שעשה לנח היה זה חם ולא היה זה כנען‪ ,‬וכן‬ ‫קושיות מבי מדרשא‬ ‫מה הטעם דבתחילה הזכיר הכתוב ‘וירא חם אבי כנען’‪.‬‬ ‫וביותר הקושי הוא דהנה איתא במדרש דבאותו יום נטע ובאותו יום גדל ובאותו יום שתה‬ ‫“נח איש צדיק תמים היה בדורותיו” (ו ט)‬ ‫ונשתכר‪ ,‬והרי איתא דבתיבה היה רק שם חם ויפת ונשותיהם‪ ,‬ולא מוזכר בשום מקום שכנען‬ ‫וברש”י‪ :‬ויש שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה‬ ‫היה בתיבה‪ ,‬ואפילו אי נימא דחם שימש בתיבה יקשה הלא כנען היה בנו הרביעי ואיך יתכן‬ ‫נחשב לכלום’‪ .‬ויל”ע מה הביאור בזה שהוא היה נחשב לכלום‪ ,‬וכי לא היה צדיק כלל ומאי‬ ‫שנולדו לו כבר שלושה בנים קודם לכן‪ ,‬וכן לא מסתבר שהיה כנען כל כך קטן‪( .‬והוא לפי‬ ‫טעמא נקט בלשון ‘לכלום’‪.‬‬ ‫הדעות שהיה זה כנען שעשה לנח)‪.‬‬ ‫ועוד צ”ע בזה דבגמ’ (סנה’ קח‪ ).‬לא מוזכר שלא היה נחשב לכלום‪ ,‬אלא מוזכר רק שמשל‬ ‫לחבית של יין שנמצאת במקום של חומץ ריחה נודף‪.‬‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫קושיא עצומה | ‘ברית היה צריך על הפירות שלא ירקיבו’‬ ‫“את האלוקים התהלך נח” (ו ט)‬ ‫“והקמתי את בריתי אתך" (ו יח)‬ ‫רש”י פי’ שהיה צריך סעד לתמכו‪ ,‬שלא כאברהם שהיה הולך בצדקו מאליו‪ ,‬וכבר הביאו‬ ‫כתב רש"י‪' :‬ברית היה צריך על הפירות שלא ירקיבו ושלא יעפשו'‪ .‬וצ"ע מד' הגמ' (סנה' קח‪):‬‬ ‫שהגר”א בביאורו לשו”ע דרך אחרת לו בביאור הפסוק‪ ,‬כי הנה באו”ח ס”א כתב הרמ”א‪:‬‬ ‫'האי זקיתא לא הוה ידע אבא מה אכלה יומא חד הוה יתיב וקא פאלי רמונא נפל תולעתא‬ ‫‘שויתי ה’ לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים ההולכים לפני האלוקים’‪,‬‬ ‫מינה אכלה מיכן ואילך הוה גביל לה חיזרא כי מתלע אכלה'‪ ,‬וא"כ מפורש הדבר שהיה רקבון‬ ‫וכתב שם הגר”א מקור מהפסוק הנ”ל לגבי נח‪ ,‬וזהו להיפך ממש”כ רש”י‪.‬‬ ‫בפירות שהיו בתיבה‪ ,‬ואי נימא דהיה זה תולעים ממש‪ ,‬ולא מרקבון הא מכל דבר נכנסו שני‬ ‫אמנם שמא גם לדעת רש”י בודאי בא הכתוב לומר את שבחו של נח מה שהיה מתהלך‬ ‫בעלי חיים בלבד וא"כ היה רק שני תולעים ולא יותר ואיך היה כאן תולעים נוספים בשביל‬ ‫הצדקות עם ה’‪ ,‬ורק ביאר רש”י את הנוסח “את האלוקים” שמשמעו שע”י סעד וסיוע‬ ‫לאכול‪.‬‬ ‫מהקב”ה‪ ,‬וצ”ע‪.‬‬ ‫וביותר דבשביל החיות שאוכלות בעלי חיים לכאורה לא היה להם מזון‪ ,‬שהרי כל מה שהוא‬ ‫[הרב צבי סאס]‬ ‫אסף היה רק פירות וירקות ולא היה בעלי חיים וצריך עיון מה אכלו בתיבה‪.‬‬ ‫“קץ כל בשר בא לפני” (ו יג)‬ ‫פרש”י‪‘ :‬כל מקום שאתה מוצא זנות ועבודה ורה אנדרלמוסיה באה לעולם והורגת טובים‬ ‫ורעים’‪ .‬והוא פלא מה הביאור בזה שהוא הורג טובים וכי ‘השופט כל הארץ לא יעשה משפט’‪.‬‬ ‫צפונות רבותינו לבית הלוי‬ ‫ועוד מאי טעמא ניצלו נח ובניו‪.‬‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫הרב אהרן שמואל הלוי‬ ‫“נח איש צדיק תמים" (ו ט)‬ ‫“צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים‬ ‫ובת”א נח גבר זכאי שלים‪ .‬והנה ברמב"ם רפ"ג מהלכות תשובה כל אחד ואחד מבני האדם‬ ‫תעשה” (ו טז)‬ ‫יש לו זכויות ועוונות מי שזכויותיו יתירות על עוונותיו צדיק‪ ,‬ומי שעוונותיו יתירות על‬ ‫פירש”י‪‘ :‬בצדה תשים‪ ,‬שלא יפלו הגשמים בה’‪ .‬צ”ע שהרי התיבה היתה משוקעת במים‬ ‫זכויותיו רשע כו' וכן המדינה אם היו זכויות כל יושבי' מרובות על עונותיהם הז' צדקת‬ ‫עד י”א אמה‪ ,‬וא”כ אף אם הפתח בצידה עדיין יכנסו בה המים‪ .‬וצ”ל שעשה הפתח בקומה‬ ‫וכן כל העולם כולו אם היו עוונותיהם מרובין מיד הן נשחתין עכ"ד‪ .‬וצריך לידע איך יהי'‬ ‫העליונה שהיתה לאדם‪ ,‬והיה זה מעל י”א אמה‪ .‬אלא דצע”ק למה לא פירש הכתוב גם זאת‪,‬‬ ‫הדין באופן שכל העולם הי' רובו חייב שע"ז נפסק הדין שמיד הם נשחתים‪ ,‬וא"כ איך ידונו‬ ‫שיעשה הפתח בצידה ולמעלה ממקום המים‪ ,‬וצ”ע‪.‬‬ ‫את הצדיק‪ .‬וכתב בספר 'נפלאות מחשבתך' בשם מרן הגרי''ז זיע''א שאמר דזה תלוי אם‬ ‫[הרב אשר גרינוולד]‬ ‫הצדיק הי' צדיק גמור בלי חטא כלל דאז הוא נידון בפנ"ע‪ ,‬ואינו מצטרף כלל אל המעשים‬ ‫של העולם ולכן יהא נידון לזכות‪ ,‬אבל אם הוא צדיק שאינו גמור‪ ,‬נידון יחד עם כל העולם‪,‬‬ ‫“צהר תעשה לתיבה” (ו טז)‬ ‫ואמר שזהו הביאור בתרגום שנח הי' זכאי שלם והיינו בלי חטא כלל ולכן הי' ראוי לינצל‪,‬‬ ‫פרש”י‪‘ :‬יש אומרים חלון‪ ,‬ויש אומרים אבן טובה המאירה להם’ ויש לבאר לשם מה היה חלון‬ ‫עכ"ד (וי"ל דזהו 'אתה זוכר מעשה עולם וכו' ועל המדינות בו יאמר כו' וגם את נח באהבה‬ ‫בתיבה והא המזלות לא שימשו ולא היה אור מצד זה וביותר הרי הכל היה מים ואיך הוא‬ ‫זכרתי דיש דין על העולם ועל המדינות ועל כל יחיד‪ ,‬ואף שכל העולם חייב זכרת את נח‬ ‫פתח ולא נכנס לו מים לתוך התיבה‪.‬‬ ‫לצדקו באהבה‪.‬‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫‘ויאמר ה’ לנח בא אתה וכל ביתך אל התיבה” (ז א)‬ ‫“ובאת אל התיבה אתה ובניך וגו'" (ו‪ ,‬יח)‬ ‫יל”ע והא היה זה שבעה ימים קודם המבול‪ ,‬ומאי טעמא הקב”ה אמר לו בזמן זה לבוא אל‬ ‫כתב בספר 'משמר הלוי'‪ ,‬דאומרים בשם הגרי"ז זצוק"ל שאע"ג שנולד לנח הבן הראשון‬ ‫התיבה‪ .‬ועוד צ”ע דלא מצינו שנח נכנס בזמן זה אל התיבה אלא הוא נכנס אחרי שבעה‬ ‫כשהי' בן חמש מאות שנה‪ ,‬מ"מ הציווי על עשיית התיבה הי' מאה ועשרים שנה קודם‬ ‫ימים‪ ,‬וא”כ יקשה מ”ט התורה אומרת ויעש נח ככל אשר ציוה אותו ה’ ופרש”י דהוא על‬ ‫המבול וא"כ הי' בן ארבע מאות ושמונים‪ ,‬וא"כ עשרים שנה לפני שנולד בנו הראשון‪ ,‬נאמר‬ ‫ביאתו לתיבה‪.‬‬ ‫לנח מהשי"ת שיהי' לו בזמן המבול 'בניך‪ ,‬ונשי בניך'‪.‬‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫“מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה” (ז ב)‬ ‫“ומכל העוף הטהור" (ח‪ ,‬כ)‬ ‫וברש”י‪‘ :‬הטהורה‪ ,‬העתידה להיות טהורה לישראל‪ ,‬למדנו שלמד נח תורה’‪ .‬והנה לקמן כתב‬ ‫הגרי”ד שאל את מרן הגרי"ז איך הקריב נח עופות והלא עדין לא נתחדשה תורת מליקה‪,‬‬ ‫רש”י (ח כ)‪‘ :‬ויקח מכל הבהמה הטהורה‪ ,‬אמר לא ציוה לי הקב”ה להכניס מאלו שבעה שבעה‬ ‫והשיבו שהקריב את העופות בשחיטה‪ ,‬דשחיטה היתה קודם מתן תורה‪ ,‬וכדמצינו אצל‬ ‫אלא להקריב קרבן מהם’‪ .‬ולכאור’ ע”י כך יכל נח לידע מה היא הבהמה הטהורה‪ ,‬ומתוך‬ ‫אברהם 'ויקח את המאכלת'‪.‬‬ ‫שבאו שבעה‪ ,‬וא”כ אין הכרח שזה מחמת שלמד תורה‪.‬‬ ‫[הרב ראובן פיין]‬ ‫“ואלה תולדות בני נח" (י‪ ,‬א)‬ ‫בהא דלא נזכר בכל אחד וימת‪ ,‬כמו שנאמר בפרשת בראשית‪ ,‬כתבו בשם הגרי"ז ז"ל‬ ‫“מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו” (ז ב)‬ ‫דבפרשת בראשית כיון שהי' א' שלא מת‪ ,‬דהרי חנוך לא נזכר בו מיתה לכך הוצרך לכתוב‬ ‫פרש”י‪‘ :‬העתידה להיות טהורה לישראל’‪ ,‬משמע מהכא שלא היה טהרה בעצם אלא רק‬ ‫בכולם שמתו‪ ,‬משא"כ כאן שכולם מתו‪ ,‬לא הוצרך לכתוב בכולם וימות‪.‬‬ ‫לישראל‪ ,‬ולכאורה בהמה טהורה היה כבר בבריאת העולם‪ ,‬ורק לא היה דין של בהמה טהורה‪,‬‬ ‫(ובענין חנוך לשון רש"י שהמיתו‪ ,‬ובת"א יש ב' גירסאות)‬ ‫והאם מוכח מהכא דלמד רש”י שגם הטהרה נתחדשה במת”ת‪.‬‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫בעומק הסוגיות | גזל פחות משוה פרוטה‬ ‫“תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו” (ז ב)‬ ‫צריך עיון הלא אין אישות לבהמה‪ ,‬וא”כ מ”ט אומרת התורה שיש שם איש ואשה אצל בהמה‪.‬‬ ‫הרב מאיר טעפ‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫“ותשחת הארץ לפני האלוקים ותמלא הארץ חמס" (ו יא)‬ ‫וברש”י‪' :‬לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל'‪ .‬ובב"ר (לא ה)‪' :‬כך היו אנשי המבול עושים‪ ,‬היה‬ ‫“ויעש נח ככל אשר ציוהו ה’” (ז ה)‬ ‫אחד מוציא קופתו מלאה תורמוסים‪ ,‬והיה זה בא ונוטל פחות מש"פ‪ ,‬וזה בא ונוטל פחות‬ ‫פרש”י‪‘ :‬זה ביאתו לתיבה’‪ .‬ולכאורה הוא פלא גדול מה רבוותא איכא בזה והרי לכאורה הדבר‬ ‫מש"פ עד מקום שאינו יכול להוציאו ממנו בדין'‪.‬‬ ‫פשוט שהוא ייכנס לתיבה‪ ,‬הרי היה כאן חשש של מבול‪ ,‬ובשלמא גבי עשיית התיבה שלא‬ ‫היה זה החפצא של ההצלה אע”פ דגם זה יקשה אך עדיין אפשר לומר שכיון שהוא הוצרך‬ ‫והנה במחנ"א (גזילה א) חקר ביסוד הדין שאין גניבה וגזילה פחות מש"פ‪ ,‬אם הוא משום‬ ‫לבנות מאה ועשרים שנה על כן יש בזה מעלה גדולה לנח‪ ,‬אך גבי הכניסה לתיבה הוא פלא‬ ‫מחילה (סנה' נט‪ .).‬או דילמא דש"פ גדרו כ'שיעור' במצוה‪ ,‬ופחות מכן לא חשיב שיעור ממון‪.‬‬ ‫מאי טעמא איכא בזה חידוש‪.‬‬ ‫וראה בחינוך שכתב (מצוה קל)‪' :‬כמה תהיה הגזילה שיתחייב הגוזל להשיבה‪ ,‬כל גזילה‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫הש"פ‪ ,‬אבל פחות מכאן אע"פ שעבר על איסור תורה אינה בתורת השבון‪ ,‬לפי שישראל בני‬ ‫אברהם יצחק ויעקב נדיבים בני נדיבים הם‪ ,‬וידוע הדבר שכל שהוא פחות מש"פ אפי' עני‬ ‫“ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו איתו אל התיבה מפני מי המבול” (ז ז)‬ ‫שבישראל מכיון שנגזל ממנו מוחל אותו'‪.‬‬ ‫כתב רש”י‪‘ :‬נח מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין שיבא המבול ולא נכנס לתיבה עד‬ ‫אולם מאידך כתב (מצוה רכט)‪' :‬אבל לאו דלא תגזול אינו חל אלא בש"פ‪ ,‬כי התורה לא‬ ‫שדחקוהו המים’‪ .‬וקשה אף אי נימא דהיה מקטני אמנה ולא האמין שיבוא המבול‪ ,‬ואפילו אי‬ ‫תחייב אלא בדבר שהוא ממון ופחות מש"פ אינו נקרא ממון‪ ,‬אבל מ"מ אסור הוא דבר תורה‪,‬‬ ‫האמין שאולי יחזרו בתשובה‪ ,‬מה הטעם שלא נכנס והלא אי לבסוף לא יהיה מבול הוא יהיה‬ ‫כמו חצי שיעור שאין לוקין עליו'‪.‬‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫יכול לצאת ומאי טעמא הוא לא נכנס על הספק‪.‬‬ ‫לתרומות עבור אחזקת הכולל‬ ‫להפקדות נא לפנות אל‬ ‫לתרומות עבור עניי הקהילה‬ ‫הרב י‪.‬י‪ .‬שניידר‬ ‫נא לפנות אל‬ ‫בפיקוח מורינו הרב שליט''א‬ ‫הרב י‪.‬י‪ .‬שניידר‬ ‫‪054-8475219‬‬ ‫‪054-8475219‬‬ ‫נא לפנות לגבאי ביהמ''ד‬ ‫או הרב שמואל קארפ‬ ‫‪050-4106327‬‬ ‫ב‬ ‫גזירת המבול על הבריאה ועל העולם‬ ‫וצריך עיון‬ ‫הרב יעקב ישראל שניידר‬ ‫קושיות מבי מדרשא‬ ‫“ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ” (ו יז)‬ ‫מבואר בכתובים דהקב”ה אמר לנח ‘קץ כל בשר בא לפני וכו’‪.‬‬ ‫“אל התיבה מפני מי המבול” (ז ז)‬ ‫חידשו רבותינו האחרונים דבגזירת המבול היה ‘כליה’ על העולם‪ ,‬וכבר נתבאר הדבר בכמה‬ ‫פרש”י‪‘ :‬אף נח מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול ולא נכנס לתיבה עד‬ ‫מקומות הראיות הגדולות שיש לזה שבאמת הדבר העיקרי של החורבן בזמן המבול היה בזה‬ ‫שדחקוהו המים’‪ .‬ויל”ע חדא מנא ליה שהיה מקטני אמנה‪ ,‬והא לא היה לו ציווי להכנס לפני‬ ‫שנחרב העולם עצמו‪ ,‬ולא נשאר ממנו מאומה‪ ,‬ולאחר מכן היה זה בריאה חדשה‪.‬‬ ‫שיהיה מים ומאי טעמא שיכנס לתיבה לפני שיהיה מים והא כיון שאין מים אין סיבה שהוא‬ ‫אמנם גם לאחר חידוש גדול זה חידשו חלק מן האחרונים חידוש נוסף דבאמת ‘בגזירת המבול‬ ‫יכנס‪ .‬ועוד היכן ראה רש”י דרשה זו במילים ‘מפני מי המבול’ והא איך היה כתוב שנח נכנס אם‬ ‫היה ב’ חלקים’ חלק א’ הוא שהיה עונש על הברואים בפני עצמם‪ ,‬חלק ב’ הוא שהיה כאן עונש על‬ ‫הוא לא היה מקטני אמנה‪ ,‬ועוד קשה מאי טעמא באמת הוא לא נכנס מספק הא אפילו אי‬ ‫עצם העולם וזה על ידי מחיקת העולם עצמו‪ ,‬ונמצא לפי זה דמה שהברואים מתו בזמן המבול‬ ‫נימא דבאמת לא יהיה מבול הוא יהיה יכול לצאת שוב ומאי טעמא לא נכנס‪.‬‬ ‫היה זה מב’ סיבות‪ ,‬גם היה להם סיבה עצמאית בתור עונש על מה שעשו‪ ,‬ומלבד זה היה כאן‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫סיבה נוספת למות והוא משום שהעולם נחרב וזה עצמו מהווה סיבה שיהיה מיתה על כולם‪.‬‬ ‫(ובאמת גם בגדר זה שחידשו האחרונים דהוא חורבן העולם ממש יש דעה שאין הכוונה שבאמת‬ ‫“כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו” (ז כב)‬ ‫נמחקה הבריאה לגמרי‪ ,‬דהרי מבואר בכמה מקומות שהדגים נשארו חיים וכן בארץ ישראל לא‬ ‫צריך עיון כפל הלשונות דבפסוק קודם כבר נאמר ‘ויגוע כל בשר’‪ ,‬וכן לאחר מכן נאמר בפסוק‬ ‫ירד המבול‪ ,‬אלא הכוונה הוא דכיון שביום השלישי אמר הקב”ה ‘יקוו המים מתחת לשמים אל‬ ‫לאחר מכן ‘וימח את כל היקום’‪.‬‬ ‫מקום אחד ותראה היבשה’ כאן היה ביטול של המאמר הזה‪ ,‬וממילא היה כאן חורבן העולם‪ ,‬אך לא‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫היה כאן חורבן מושלם של העולם של חזרה לימי תוהו ובוהו כמו שהיה צריך להיות אם לא היו‬ ‫ישראל מקבלים את התורה‪ .‬אלא דמבואר דגם המזלות לא שימשו בזמן זה ומבואר שגם כלפי‬ ‫“ויעש נח ככל אשר ציוה אותו אלוקים כן עשה’ (ז כב)‬ ‫זה היה כאן ביטול הבריאה‪ ,‬אך יש מקום לומר דמה שהם לא שימשו הוא משום שלא היה צורך‬ ‫פרש”י ‘זה בנין התיבה’‪ .‬וצ”ע הלא ה’ ציוה עליו שלושה דברים‪ :‬א‪ .‬בנין התיבה‪ .‬ב‪ .‬לקיחת‬ ‫בהם אך לא היה זה חלק מן החורבן עצמו‪ ,‬אמנם צריך תלמוד אם באמת היה כאן ביטול הבריאה‬ ‫הבהמות‪ .‬ג‪ .‬לקיחת מאכל‪ .‬וכאן פרש”י רק על בנין התיבה‪ ,‬ואי נימא שלא קיים ב’ הציוויים‬ ‫מאי טעמא לא מצינו שהיה כאן מאמר חדש של הקב”ה על השמש והירח וכו’)‪.‬‬ ‫הנוספים א”כ מאי טעמא איתא שעשה ככל שנצטוה‪ .‬ועוד יש להעיר מדוע באמת הפסיק‬ ‫מחלוקת אי ירד בא”י והטעם שמתו‪:‬‬ ‫הכתוב ב’ויעש נח’ באמצע הענין‪.‬‬ ‫והנה מצינו בגמ’ מחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש האם ירד מבול בארץ ישראל או לא ירד‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫המבול בארץ ישראל‪ ,‬ובגמ’ מקשינן דאי לא ירד המבול בא”י א”כ איך מתו כולם‪ ,‬ואמרינן‬ ‫דבהבלא מתו‪ ,‬וזה פשוט דאין הכוונה בזה שהם מתו בהבל דכביכול היה כאן איזה תקלה שהיה‬ ‫“ויזכור אלוקים את נח” (ח א)‬ ‫הבל ולכן הם מתו אלא הם בכלל הגזירה ‘קץ כל בשר בא לפני’ אלא דאצלם לא היה זה בצורה של‬ ‫אומרים בהושענא רבה ‘למען תמים בדורותיו הנמלט ברוב צדקותיו‪ ,‬מצל משטף בבוא מבול‬ ‫מבול כמו בכל העולם אלא אצלם היה זה בצורה של הבל‪ ,‬אך ודאי היה זה מגזירת המבול עצמו‪.‬‬ ‫מים לאום אני חומה‪ ,‬הושע נא’ וכו’‪.‬‬ ‫דיוק מדברי הכתובים דהיה ב’ חלקים‪:‬‬ ‫ויל”ע היכן מצינו תפילה בזכות נח‪ ,‬והלא כידוע אין אבות אלא שלושה‪ ,‬ורק מהאבות ואילך יש‬ ‫מדייקים מדברי הכתובים דבאמת היה כאן ב’ גזירות של המבול נאמר בפסוקים על המבול ‘ויגוע‬ ‫לנו שייכות‪ ,‬ולא מצינו תפילה בזכות שת חנוך ומתושלח אף שהיו צדיקים גדולים‪ ,‬דאין לנו‬ ‫כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השורץ על הארץ וכל האדם כל אשר נשמת‬ ‫שייכות אליהם ורק בזכות אבות ואילך‪ ,‬וא”כ מהו התפילה הזו בזכות נח‪.‬‬ ‫רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו‪ .‬וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד‬ ‫[הרב שלום בוגץ]‬ ‫רמש’ ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה’ ולכאורה יש כאן כפל לשון‬ ‫דהרי כבר כתוב שמתו כל הבהמות והחיות ולשם מה חזרו וכתב וימח את כל היקום וכו’ אלא‬ ‫“ותנח התיבה בחודש השביעי וכו’ על הרי אררט” (ח ד)‬ ‫הביאור הוא לפי הנ”ל דבאמת בגזירת המבול היה גם עונש בעצם על החיות והבהמות והאדם‬ ‫משפט הרשעים בגיהנום י”ב חודש‪ ,‬ונלמד מי”ב חודשי המבול‪ ,‬ויש להקשות הא מיד מתו‬ ‫ומלבד זה היה גם עונש של חורבן העולם שהוא היה על כל העולם‪ ,‬ובעצם יש כאן ב’ סיבות‬ ‫הבנ”א ברותחין‪ ,‬והיה משפטן רגע כמימרא‪ ,‬ורק האדמה והעולם נדונו י”ב חודש‪.‬‬ ‫נפרדות בשביל שימותו החיה והבהמה‪.‬‬ ‫[הרב מאיר הכהן וילקומיץ]‬ ‫ולפי זה אולי אפשר להוסיף את מה שביארו האחרונים באופן נפלא! נאמר ב’ פעמים בכתובים‬ ‫‘ויעש נח ככל אשר ציוה ה’’ אלא שפעם אחת הוא נאמר בלשון אלוקים שהוא מידת הדין ופעם‬ ‫“ואני הנני מקים את בריתי” (ט ט)‬ ‫אחת הוא נאמר בשם ה’ שהוא מידת הרחמים ועוד יש להעיר בזה דבכל הפרשה הראשונה מוזכר‬ ‫וברש”י‪‘ :‬מסכים אני עמך שהיה נח דואג לעסוק בפריה ורביה עד שהבטיחו הקב”ה שלא‬ ‫כביכול היה זה מידת הדין וכל הזמן מוזכר שם ‘אלוקים’ ואילו לאחר פרשה זו כבר מוזכר באופן‬ ‫לשחת העולם עוד’‪.‬‬ ‫אחר שם ה’ וללא שם אלוקים‪ .‬ועוד ישנם כמה וכמה שינויים בפסוקים בין פרשה ראשונה לשניה‪,‬‬ ‫והדבר צריך תלמוד בתרתי חדא מאי טעמא באמת כפל הכתוב שני פעמים את פרשת המבול‪,‬‬ ‫מבואר מדברי רש”י שבעצם הקב”ה הסכים עם נח שלא לעסוק אם אין הבטחה‪ ,‬והוא פלא הרי‬ ‫ועוד מאי טעמא בתחילה נאמר בלשון מידת הדין ואילו בהמשך נאמר מידת הרחמים‪.‬‬ ‫יש ציווי של פרו ורבו ומאי טעמא יידחה ציווי זה‪ ,‬ועוד הרי מצינו אצל חזקיהו דנאמר לו ‘בהדי‬ ‫כבשי דרחמנא למה לך’ ומדוע הכא לא אמרינן הכי‪ ,‬והרי לכאורה לבן נח הוא כמו אחר מת”ת‪.‬‬ ‫וביארו בזה דהוא משום שבתחילה באמת צורת המבול היתה בצורה של עונש לכל הברואים‪ ,‬של‬ ‫מיתה וזה היה הגדר של המבול‪ ,‬אך בפרשה שניה כבר מיירי הכא על דבר נוסף והוא חלק נוסף‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫בפרשת המבול שלא יהיה זה רק עונש עבור האנשים אלא יהיה בזה גם ביטול הבריאה כולה‪.‬‬ ‫“והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלוקים ובין כל נפש חיה” (ט טז)‬ ‫ועל פי זה יבואר ההבדל בין הכתובים דבתחילה כיון שהיה עונש על הבריאה לא היה אמור נח‬ ‫להיות כלול בזה כיון שהוא לא חטא בחטא זה‪ ,‬ועל כן היה זה עונש שהוא צריך לבנות את התיבה‬ ‫יש להעיר הלא כל המטרה של הקשת הוא כביכול בשביל הקב”ה שיזכור את הברית שהוא‬ ‫והטעם משום שהיה צריך שישאלו אותו לשם מה הוא בונה תיבה וכו’‪ ,‬אך לא היה זה בתור הצלה‬ ‫הבטיח לעולם‪ ,‬וא”כ יש להעיר מאי טעמא יש צורך שאנו נראה קשת זו‪.‬‬ ‫גרידא כיון שבחלק הזה לא היה דינו להיות כן אלא שהוא היה צריך להינצל בכגון זה על ידי זה‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫שהוא יבנה תיבה‪( ,‬ואולי הוא משום שברגע שהוא בונה תיבה אין לו שייכות לכל הברואים וזה‬ ‫עצמו מספיק בשביל שהוא יינצל אפילו אם הוא לא ייכנס לתיבה עצמה)‪.‬‬ ‫“ויטע כרם” (ט כ)‬ ‫אמנם כאן היה שינוי גדול וייתכן דהוא משום שמתושלח נפטר ועל כן כבר לא היה זכות לבריאה‬ ‫פרש’’י ‘שהכניס עמו לתיבה זמורות ויחורי תאנים’‪ .‬ומה שהכניס נח לתיבה רק אלו ולא‬ ‫שתהיה קיימת כיון שהוא נפטר ועל כן כל מה שהיה התוספת הוא ביטול הבריאה וכמו שייסדו‬ ‫שאר צמחים מפורש ברא’’ם (שפ’’ח)‪ ,‬לפי שאלו מקולקלים יותר משאר צמחים במים‪ ,‬ושאר‬ ‫האחרונים‪ ,‬וממילא מובן מאי טעמא הוא נאמר דוקא בשם רחמים‪ ,‬וכמו שביארו שכיון שהיה‬ ‫הצמחים לא נשחתו‪ ,‬וכדכ’ הספורנו לעיל בפס’ ‘וימח את כל היקום’ וגו’‪ ,‬שהוזכר רק האדם‬ ‫כאן ביטול הבריאה על כן היה צריך להיות שגם הוא יהיה בכלל ועל זה היה בניית התיבה שעל‬ ‫ובע’’ח‪ ,‬ולא צמחים‪ .‬אך ברמב’’ן (ח יא) כ’ דאמנם בפשטות כך משמע מדהביאה היונה עלה‬ ‫ידי זה היה כאן כביכול מחוץ לעולם וכמו שכבר נתבאר בכמה מקומות שזה היה היסוד של‬ ‫זית‪ ,‬אך הביא עוד דעות מחז’’ל בזה‪ ,‬שנעקרו כל האילנות וכו’‪ .‬ולפי’’ז למה אלו דוקא‪ ,‬ואולי‬ ‫התיבה ועל כן ניצל נח‪.‬‬ ‫לדוגמא נקטו אלו‪ ,‬ואה’’נ שמר מכולם‪ ,‬וע’’ש ברמב’’ן שהביא מרבי אבהו שג’’כ שמר גרופית‬ ‫ובזה יובן מאי טעמא רק בפרשה שניה נאמר ‘כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה’ ולא נאמר‬ ‫וזיתים‪ ,‬וצ”ע‪.‬‬ ‫בפרשה ראשונה והטעם בזה הוא משום שזה מיירי אחרי פטירת מתושלח‪ ,‬ועל כן רק בשעה זו‬ ‫[הרב ישראל מאיר הלוי אייזנטל]‬ ‫אפשר לכתוב ‘כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה’‪.‬‬ ‫ואולי בזה יש ליישב הא דהקב”ה דיבר אליו שיבוא אל התיבה כי עוד שבעה ימים הוא ממטיר‬ ‫“איש ללשונו למשפחותם בגויהם” (י ה)‬ ‫מבול על הארץ‪ ,‬ולכאורה הוא פלא הרי אם זה עוד שבעה ימים מאי טעמא הקב”ה אומר לו‬ ‫מבואר כאן שהיה כבר באותו הזמן כמה לשונות‪ ,‬ויש לדון מלקמן אצל דור הפלגה שכתוב‬ ‫עכשיו שהוא יבוא אל התיבה‪ ,‬וביותר הרי נח למעשה לא נכנס בשעה זו אל התיבה כי אם אחרי‬ ‫בפסוק (יא א) ‘ויהי כל הארץ שפה אחת’‪ ,‬ופרש”י‪‘ :‬לשון הקודש’‪ ,‬והיינו שהיה אז רק לשון אחד‪.‬‬ ‫שבעה ימים‪ ,‬וא”כ קשה מאי טעמא נאמר שנח עשה כאשר ציוה אותו ה’ והרי הוא לא נכנס‬ ‫[הרב אברהם דויטש]‬ ‫לתיבה‪.‬‬ ‫והביאור הוא דבשעה שנפטר מתושלח העולם עמד להחרב כיון שלא היה צדיק מגן על הדור‬ ‫“ולעבר יולד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן” (י כה)‬ ‫אלא שהיה הספדו של חכם שהיה חיצוני שהיה מעכב את הפורענות‪ ,‬אך עדיין מבחינת עצם‬ ‫ופירש”י‪‘ :‬יקטן‪ ,‬שהיה עניו ומקטין עצמו’‪ .‬ויש לבאר מא”ש מפלג שפירשה תורה להדיא טעם‬ ‫המבול כבר היה סיבה למבול בשעה זו‪ ,‬ועל כן צריך קריאה מחודשת שהוא יבוא אל התיבה לא רק‬ ‫שמו‪ ,‬ואילו על אחיו יקטן לא פירשה‪ ,‬ורש”י הוא שפירש‪.‬‬ ‫בתור הגנה מהמים אלא בתור יציאה מן העולם‪.‬‬ ‫[הבה”ח אלחנן דיקמן]‬ ‫ומצינו כמה שינויים שיש במה שהקב”ה אומר לו והוא דכאן כבר הקב”ה אומר שהוא ימחה את‬ ‫כל היקום מעל פני האדמה ולא מוזכר המילה שהוא ימחה את היקום רק כאן‪ ,‬והוא תוספת למה‬ ‫“ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות” (יא יט)‬ ‫שנאמר קודם‪.‬‬ ‫כתב הרמב”ן בפרשת בראשית (ה ד) דמה שמצינו בפרשיות אלו שהאריכו שנים הרבה‪ ,‬לא‬ ‫ואולי בזה יש להוסיף דבר נפלא והוא דבפרשה ראשונה לא מצינו שהקב”ה ציוה אותו להכניס‬ ‫היה זה אלא עד דור הפלגה ולאחר הפלגה נתקצרו עוד ימיהם‪‘ ,‬כי פלג אשר בימיו נפלגה‬ ‫שבעה מהחיות הטהורות‪ ,‬ואילו בפרשה שניה מוזכר שיהיה שבעה מהחיות הטהורות‪ ,‬וצריך עיון‬ ‫הארץ שב לחצי ימיהם למאתים שנה’‪ ,‬ע”ש עוד‪ .‬ויש להקשות שהרי שם וארפכשד ושלח ועבר‬ ‫מאי טעמא בפרשה ראשונה לא מוזכר ליקח שבעה מהבהמות הטהורות‪.‬‬ ‫אבותיו של פלג האריכו ימים הרבה אחרי מיתת פלג‪ ,‬ולמה להם לא הזיק השינוי שנעשה ע”י‬ ‫אמנם לפי הנ”ל אתי שפיר דהכוונה בזה הוא שבאמת בתחילה לא היה גזירה על כליון העולם‬ ‫הפלגה‪( .‬ואין לומר דפלג נולד לאחר הפלגה‪ ,‬שהרי בסוף ימיו נתפלגו כמ”ש רש”י לעיל י כה)‪.‬‬ ‫וכל מה שהיה הוא רק הנקודה של עונש על הברואים‪ ,‬ואילו בהמשך מה שהיה הוא גזירה על כליון‬ ‫[הרב אהרן דיקמן]‬ ‫העולם ולזה היה צריך להקריב קרבן בשעה שהוא יוצא מן התיבה וכמו שכ’ וירח ה’ את ריח הניחוח‬ ‫והוא החידוש שנתחדש בשעה זו‪.‬‬ ‫לע''נ הגאון רבי צבי יוסף בן ר' יצחק אוברלנדר זצ''ל‬ ‫נלב''ע ו' מר חשון התשס''ח‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫ג‬ ‫נתרם ע"י הרבנית אוברלנדר תליט"א‬ ‫תגובות לגליון הקודם‬ ‫ּומ ִפ ִיקים נֹגַ ּה‬ ‫ְמ ֵל ִאים זִ יו ְ‬ ‫הרב מאיר טעפ‬ ‫בקושית הגר”א גרינוולד עה”פ ‘כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות’‪,‬‬ ‫'להורות לדורות עיקרי הקורות' – ענין לימוד הפרשיות לעומקן‬ ‫שתר”י תרגם ד’לעשות’ מדבר גם כלפי העשיה העתידית‪ .‬והק’ בתרתי‪ ,‬א‪ .‬מהו הדבר‬ ‫•ישעיהו (נא)‪' :‬הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם‪ ,‬הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה‬ ‫שעתיד הקב”ה לעשות‪ ,‬והרי כבר כלתה מלאכת הבריאה‪ .‬ב‪ .‬מה שייך שביתה ממלאכת‬ ‫תחוללכם‪ ,‬כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו'‪.‬‬ ‫העתיד‪.‬‬ ‫•תנדב"א (רבא כה)‪' :‬חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב'‪ .‬עוד נודע‬ ‫ואכן יעוי’ בריקנאטי שביאר דבר זה‪ ,‬דגם לתר”י כל מה שנברא בפועל בעתיד נברא‬ ‫מהתנחומא (לך לך ט) 'מעשה אבות סימן לבנים'‪ .‬וכתב ע"ז הרמב"ן (יב ו)‪' :‬אומר לך כלל‪ ,‬תבין אותו‬ ‫בכח ביום השישי‪ ,‬ומיניה שבת אלוקים‪ ,‬וממילא גם שייך דוקא כאן שביתה מהעתיד‬ ‫בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה‪,‬‬ ‫כיון שמדבר גם על ההווה‪.‬‬ ‫ואמרו כל מה שאירע לאבות סימן לבנים‪ ,‬ולכן יאריכו הכתובים בסיפור המסעות וחפירת הבארות‬ ‫הרב ראובן פיין‬ ‫ושאר המקרים'‪.‬‬ ‫•אורחות חיים להרא"ש (לז)‪' :‬למוד פרשיותך עם הציבור שמו"ת ופירש"י‪ ,‬ותדקדק בו כאשר תוכל'‪.‬‬ ‫•ספורנו (הקד')‪' :‬ומרוב שלמות ג' אלה (האבות)‪ ,‬היו פעולותיהם המסופרות בתורה מספיקות‬ ‫להורות לדורות עיקרי הקורות'‪ .‬ועוד שם (כוונת התורה)‪' :‬המכוון בחלק הסיפורי הוא להודיע בנסיון‬ ‫בקושית הגר”א גרינוולד שליט”א‪ ,‬מדוע על בריאת האדם לא נאמר בתורה ‘כי טוב’‪,‬‬ ‫הקדמונים אור"ח למעלה למשכיל‪ ,‬וזה בהודיע דרכי צדיקי הדורות מפרטי פעולתם אשר בם מצאו‬ ‫כנאמר על שאר הבריאה‪ .‬ראשית יעוי’ במדרש (ב”ר ח ה) שהמקרא ‘והנה טוב מאד’‬ ‫חן בעיני השי"ת למען יצא האדם בעקבותיהם‪ .‬ולהודיע כמו"כ קצת פעולות רשעי הדורות אשר סרו‬ ‫נדרש על האדם‪ .‬אמנם נודע לומר עוד על ענין זה‪ ,‬כי כל הבריאה אכן הגיע אל שלימותה‬ ‫מן הדרך המכוון מאת ה' למצוא עוונם לשנוא‪ ,‬למען ירחק המעיין מכל דרכיהם'‪.‬‬ ‫בשעת בריאתה‪ ,‬משא”כ האדם שעדיין שלימותו תלויה ועומדת בו ובמעשיו שבעתיד‪.‬‬ ‫•חובה"ל (חשבון הנפש)‪' :‬ראוי לך להתחיל בעת חוזק שכלך והכרתך לעיין בספר תורת האלקים‬ ‫צא ולמד שעל עניני הבריאה אנו מברכים בכל יום כברכות ‘יוצר אור ובורא חושך’‪‘ ,‬רוקע‬ ‫וספרי נביאיו‪ ,‬כמי שלא למד מהם כו'‪ .‬וכן תעשה בדברי החכמים והקבלה‪ ,‬שתתבונן בהם ותדינם‬ ‫הארץ על המים’ וכו’‪ ,‬אך על יצירת האדם אנו ממתינים עד נישואיו כשמברכים בחופה‬ ‫לכף זכות‪ ,‬ואל תנוח דעתך ע"מ שנתברר אצלך בתחילת לימודך‪ ,‬אלא תבע עליו את נפשך כמי‬ ‫‘יוצר האדם’‪( .‬וע”ע בזה באוה”ח עקידת יצחק ישמח משה)‪.‬‬ ‫שמתחיל בו'‪.‬‬ ‫הרב ב‪ .‬ע‪ – .‬בני ברק‬ ‫•המגיד אמר לב"י‪' :‬הטוב בעיניך שאתה קורא הפרשה שמו"ת בריהטא כחותה על הגחלים כו'‪ ,‬אבל‬ ‫אתה צריך לקרות הפרשה בנחת ולהרגיש בספקותיה ולתרץ אותם‪ ,‬ומה שלא תוכל לתרץ עיין‬ ‫במפרשים'‪.‬‬ ‫עוד במעלת מצות מאה ברכות (לרפואת א"ח מרת חוה בת שרה טובה ליבא בתושח"י)‪ :‬עוד‬ ‫•הרמח"ל (דרך עה"ח)‪' :‬זאת היא התרופה היותר גדולה וחזקה שתוכל להמציא נגד היצר‪ ,‬והיא קלה‬ ‫בדברי המגן אברהם במצות מאה ברכות הביא דברי הכנסת הגדולה‪ ,‬דביום הכיפורים‬ ‫ופעולתה גדולה ופריה רב‪ ,‬שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת פנוי משאר כל המחשבות‪,‬‬ ‫שחסר ל”ט ברכות יברך על טלית קטן בפני עצמו‪ ,‬וכתב ע”ז המגן אברהם דאין נראה‬ ‫לחשוב רק על הענין הזה שאמרתי‪ .‬ויבקש בלבבו מה עשו הראשונים אבות העולם שכך חשק ה'‬ ‫לי להרבות בברכות וציין למש”כ בסימן קטו דאסור לגרום ברכה אחרת כשיכול לפטור‬ ‫בהם‪ ,‬מה עשה מרע"ה‪ ,‬מה עשה דוד משיח ה' וכל הגדולים אשר היו לפנינו‪ ,‬ויעלה בשכלו מה טוב‬ ‫בברכה אחת‪.‬‬ ‫לאדם כל ימי חייו לעשות כן גם הוא וטוב לו'‪.‬‬ ‫•הגר"א (ספד"נ ה)‪' :‬כ"מ שכתוב באבות ומשה וישראל‪ ,‬כולם הן בכל דור ודור‪ ,‬שכולם מתגלגלים‬ ‫ושם הביא חידוש הרמ”ע מפאנו (שו”ת כ”ט) דכ”ד הגמ’ (יומא ע) דכשמביא ס”ת אחר‬ ‫ניצוצותיהם בכל דור ודור כידוע‪ ,‬וכן כל מעשיהם מאדם הראשון עד סוף התורה הוא בכל דור כידוע‬ ‫לחומש הפקודים לקרות אך בעשור הוי ברכה שאינה צריכה הוא רק ברכות התורה‬ ‫למבין‪ ,‬וכן הוא בכל אדם ואדם'‪.‬‬ ‫בציבור דנתקנו משום כבוד ציבור והם עצמן אינן צריכות‪ ,‬אבל בברכות הנהנין דהן‬ ‫•הח"ח (ליקוטי אמרים ה(‪' :‬אודות ידיעת המקרא‪ ,‬בודאי צריך כל איש ישראל לידע בכל שבוע ה�ס‬ ‫עצמן תריכות אין בהן ברכה שאינה צריכה‪ ,‬ועיים במגן גבורים (מו ג) מש”כ להוכיח‬ ‫דרא ופירושה לפי כח שכלו‪ ,‬ומה שנהגו בכל ישראל לקרוא שמו"ת‪ ,‬משום שעי"ז יתבונן בהמקרא‬ ‫כדברי רמ”י מפאנו וכתבו דזוהי היתה תקנת רבי אבהו דהוה ממלא לה באספרמקי‬ ‫ויתן לב להבין'‪.‬‬ ‫ומגדים ע”י שנתכון שלא לפטור בברכתו על כל מה שלפניו‪ ,‬ושפיר מצי דלברך על מה‬ ‫•רבי ירוחם (דע"ת מד יח)‪' :‬אין האמת כפי שרגילים ללמוד‪ ,‬כי העיקר הם האבות אברהם יצחק‬ ‫שלא נפטר‪ ,‬דלדברי הרמ”ע מפאנו ברכה צריכה היא‪ ,‬דיש ה על מה לחול‪.‬‬ ‫ויעקב‪ ,‬ועניני יוסף הם סיפורים בעלמא‪ ,‬אלא כמו שאצל האבות הק'‪ ,‬הנה מעשה אבות סימן לבנים‪,‬‬ ‫הרב א‪ .‬ש‪ .‬הלוי‬ ‫כמו"כ אצל יוסף הנה מעשיו שורשים הם'‪.‬‬ ‫•מחשבת מוסר (ח"א)‪' :‬כמדומה שמי שהוא מודה על האמת ואינו רוצה לרמות את עצמו‪ ,‬לאחר‬ ‫שלומד את הפרשיות של סדר בראשית‪ ,‬יודה שבחלק גדול מהתורה אנו ע"ה ממש‪ .‬לומדים חומש‬ ‫קוראים שמו"ת לשון הקודש עם ביאור בראשית ברא אלוקים‪ ,‬והרי אילו נלמד באופן זה מסכת‬ ‫טנא מלא ברכות נשגר בזאת קמיה ידידינו חברי קהילתנו הק' לרגל השמחה‬ ‫בש"ס‪ ,‬היה נחשב כלימוד שטחי בפשט בלי התבוננות והבנה‪ ,‬לא מתעמקים בדבר לומדים ותו לא‪.‬‬ ‫השרויה במעונם‪:‬‬ ‫ודאי שמצוה ללמוד‪ ,‬אך לא עושים יותר מזה‪ ,‬וכך לומדים את כל הפרשיות ללא התבוננות'‪.‬‬ ‫•מרן הגרש"א‪' :‬פקודי ה' הם ישרים ומשמחי לב‪ ,‬פקודי ה' מישרים את האדם‪ ,‬אבל עדיין צריך את‬ ‫הרב דוד פישהוף שליט"א ומשפ' ולזקנו הרב יהודה אריה כהן שליט"א ומשפ'‬ ‫ספר הישר (בראשית)‪ ,‬לא מספיק לימוד התורה‪ ,‬צריך להתבונן בכל פרט ופרט‪ ,‬שלא תהיה קריה"ת‬ ‫לרגל הכנס בנם ‪ -‬נינם שמואל נ"י לעול תומ"צ‬ ‫לבטלה‪ .‬ואף שודאי עצם התיבות חשובות ומשפיעות על האדם‪ ,‬אבל העיקר זה ההתבוננות‪ ,‬כדי‬ ‫להוציא את המוסר מהתורה'‪.‬‬ ‫'אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת'‬ ‫לל‬ ‫"בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח וכו' אל התיבה" (ז יג)‬ ‫ישא דברים‪:‬‬ ‫כה כתב בספר צרור המור‪ :‬לא כתיב ביום הזה‪ ,‬רק בעצם היום הזה‪ ,‬דהיינו עיצומו של יום‪ ,‬להורות‬ ‫בין קבלת שבת למעריב‬ ‫לנו דהיום שנכנס נח אל התיבה היה ביום רביעי‪ ,‬דהוא היום שהשמש חזקה בו משאר ימים‪ ,‬שאז‬ ‫נתלו המאורות והחמה בתקופתה‪ ,‬כחתן היוצא מחופתו‪ .‬והוסיף שם‪ ,‬דמכאן ילפי' ההלכה של 'אין‬ ‫מ ודע ה ר בה ל א ו ר י י ת א‬ ‫מורינו הרב שליט"א‬ ‫מפליגין בספינה‪ ,‬פחות משלושה ימים קודם לשבת' (שבת יט‪ .).‬דלפיכך נכנס נח אל התיבה ביום‬ ‫לאחר תפילת מוסף‬ ‫רביעי‪ ,‬כדי שיהיו ג' ימים קודם שבת‪ ,‬וביום השביעי שבת וינפש‪ ,‬כיון שכשאדם נכנס לספינה כל ג'‬ ‫בעז"ה החל משבוע הבא נחדש מדור‬ ‫מיוחד המיועד להקיף 'דין' אחד מסוים‬ ‫הרב יעקב ישראל שניידר שליט"א‬ ‫ימים ראשונים דעתו מטורפת ומשובשת עליו‪.‬‬ ‫השייך לפרשת אותו השבוע‪ ,‬ציבור‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫א‪ .‬דעת הצרור המור כשיטת הרי"ף והר"מ‪:‬‬ ‫הלומדים שבאמתחתם ד"ת ואגדה‬ ‫והנה נקט בעל הצרור המור דטעם האיסור להפליג בספינה ג' ימים קודם שבת‪ ,‬משום דאז דעת‬ ‫בענין הנבחר מתבקשים להעבירם‬ ‫המפליג משובשת‪ ,‬ואינו ראוי להיות כן ביום שבת‪ .‬וכ"כ הרי"ף (שבת שם) והרמב"ם (שבת ל יג)‬ ‫בהקדם למערכת‬ ‫כולל אשמורת הבוקר שב"ק‬ ‫והרא"ש‪ ,‬ואחריהם בשו"ע (רמח א)‪.‬‬ ‫אי"ה הנושאים לשבועות הבאים‪:‬‬ ‫בס"ד מתקיים כולל בש"ק בבוקר‬ ‫ב‪ .‬דעת הר"ח (שם ד"ה הא)‪:‬‬ ‫פרשת לך לך‪:‬‬ ‫ללימוד בתענ"ד שעה קודם התפילה‬ ‫שטעם האיסור משום איסור תחומין‪ ,‬כיון דבהפלגת ספינה יוצאים חוץ לתחום אלפיים אמה ממקום‬ ‫ב ר י ת מ ילה‬ ‫או שעה לאחריה כולל תפילת שחרית‬ ‫השביתה‪ ,‬וממילא הוא רק באופן שאין הספינה גבוהה מקרקע הים י' טפחים‪ ,‬אבל בגבוהה י"ט מותר‬ ‫פרשת וירא‪:‬‬ ‫בנץ החמה‪.‬‬ ‫להפליג בה‪ ,‬כיון דאין דין תחומין נוהג בגבוה י"ט מן הקרקע‪ .‬והוסיף דמשום כך נהגו להפליג בים‬ ‫ה ע ו ס ק ב מ צ ו ה פט ו ר מ ן ה מ צ ו ה‬ ‫המילגה‪ :‬לבחורים ואברכים ‪ 50‬ש"ח‬ ‫הגדול‪ ,‬כיון שלעולם יש שם יותר מי"ט בין הקרקע לספינה‪( .‬והרי"ף שם הק' טובא על שיטה זו)‪.‬‬ ‫פרשת חיי שרה‪:‬‬ ‫לכל שבת‬ ‫ג‪ .‬דעת בעל המאור (שם ד"ה והא)‪:‬‬ ‫קני ן כ סף‬ ‫נ‪.‬ב יש ללמוד משניות במוצ"ש‬ ‫כיון שהפלגה בים היא בחזקת סכנה‪ ,‬ופעמים שאף צריכים לחלל שבת‪ ,‬משום חשש פיקו"נ‪ .‬ומתוך‬ ‫למניעת שכר שבת‬ ‫שג' ימים הסמוכים לשבת שייכים לאותה שבת‪ ,‬לכך חל חיוב מעיקרא לדאוג שלא יבוא לחללה‪ .‬ולס‬ ‫לפרטים נא לפנות אל הרב אברהם‬ ‫פיכך אין לאדם לצאת באותם הימים להפלגה ארוכה שיצא ממנה חילול שבת‪ .‬אבל ג' ימים ראשונים‬ ‫טוביה זוהר שליט"א‬ ‫של השבוע נגררים אחר השבת הקודמת ולא חל עליהם איסור זה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דעת התוס' (ד"ה אין)‪:‬‬ ‫דאיסור זה הוא דוגמת מה שאסרו (ביצה לו‪ ).‬לשוט במים בגופו‪ ,‬שהוא משום 'גזירה שמא יעשה‬ ‫������‬ ‫���‬ ‫��������‬ ‫����‬ ‫��‬ ‫חבית של שייטין' (כלי שמלמדים בו לשוט במים)‪.‬‬ ‫מעריב ליל שבת‪6:46 :‬‬ ‫ ��������������‬ ‫����������������������‬ ‫ה‪ .‬דעת הרשב"ם (תוס' עירובין מג‪ .‬ד"ה הלכה)‪:‬‬ ‫שחרית בשב''ק‪ :‬א'‪ | 6:00 :‬ב'‪ | 7:30 :‬ג'‪8:40 :‬‬ ‫  ‬ ‫דכל סוגיא זו היא כשיטת בית שמאי (שבת יז‪ ).‬הסוברים שאין אדם רשאי להתחיל מלאכה בער"ש‪,‬‬ ‫ ‬ ‫אא"כ יכול לגומרה קודם השבת‪ ,‬ולפיכך גם אסרו להפליג בספינה קודם שבת‪ ,‬כיון שממשיך בהפלס‬ ‫מנחה‪ :‬א' ‪ | 13:30‬ב' ‪5:16‬‬ ‫�����‬ ‫������‬ ‫בשורה משמחת לשוחרי התורה‬ ‫גה גם בשבת‪ .‬אכן לדעת ב"ה מותר להפליג בספינה גם בער"ש‪ ,‬כיון שהספינה מהלכת מעצמה‪ ,‬ואין‬ ‫���������‬ ‫מעריב מוצ"ש‪ :‬א' ‪ | 6:56‬ב' ‪7:18‬‬ ‫�����������‬ ‫����������‬ ‫שיעור הלכה ממורינו הרב שליט"א‬ ‫האדם עושה שום פעולת איסור‪( .‬וברא"ש האריך להקשות ע"ז)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬דעת הרמב"ן‪:‬‬ ‫������������‬ ‫�������������‬ ‫המשך הלכות שבת‬ ‫ימות החול‬ ‫������������‬ ‫�����������������‬ ‫�����������‬ ‫יתקיים במוצאי שב"ק‬ ‫דבאמת אין איסור בעצם ההפלגה בספינה‪ ,‬אלא דכל הענין הוא באופן שרוב נוסעי הספינה ישס‬ ‫שחרית‪ :‬נה"ח‬ ‫ראלים‪ ,‬או לפחות מחצה על מחצה‪ .‬ומאחר ומנהיגי הספינה הנכרים צריכים לעשות בזמן ההפלגה‬ ‫�����‬ ‫������‬ ‫��������‬ ‫בשעה ‪ 10:00‬בבית שני‬ ‫מנחה‪13:20 :‬‬ ‫�����������‬ ‫איסורים רבים מה"ת‪ ,‬לכך אם נכנס הישראל להפליג בער"ש נראה כאילו עושה הגוי בשליחות‬ ‫בברכת התורה‬ ‫וציווי הישראל‪ ,‬ולפיכך אסרוהו חכמים‪ .‬אמנם אם יוצא בג' ימים ראשונים של השבוע‬ ‫������‬ ‫מעריב‪23:00 | 19:00 :‬‬ ‫��������‬ ‫לשליחת חומר לגליון לתגובות ולרשימת תפוצה‪ :‬פקס‪ 039578855 :‬או במייל‪gmail.com@7177790 :‬‬ ‫אינו נראה שמחלל הגוי את השבת בשליחותו‪ ,‬ולפיכך לא גזרו בכה"ג‪( .‬וכתב הריטב"א‪,‬‬ ‫שהיא השיטה העיקרית)‪.‬‬ ‫ד‬