צפונות · Tzfinois — נח (2026-10-12)

פרשת נח
תשפ''ז
גליון רל"ב
צפונות ועיונים על עניני הפרשה והמועדים
יו"ל ע"י בני החבורה דקהילת אשי ישראל
בענין עשיית תפילין ע"י מכונה | חתן הבר מצוה הבה”ח שמואל פישהוף ני"ו
אחד לבד ועשאוה שנים אזי יהיו פטורים [ולדוגמה צבי שנכנס א) יש לדון לגבי עשיית התפילין שמצוי שיש שמרבעים את התפילין ע”י מכונה האם כשר או
לבית בשבת ונעל אחד בפניו חייב נעלוהו שנים פטורים (מכיון ששניהם יכלו לעשות זאת לא והנה אם המכונה עושה את הכל על זה לא דיברנו כלל אלא שיש לדון במכונה כזו שיש
לבד כדמשמע ברש”י) אבל אם אחד מהם לבד לא יכול לנעול ונעלוהו שנים יהיו חייבים בה סוג מסויים של שילוב גם על ידי אדם וגם על ידי מכונה ויש לדון בזה מכמה אופנים
כיון שהמעשה צריך שייעשה דוקא על ידי שנים וצריך את שניהם -ועכשיו אחרי כל הקדמה וננסה להתמקד בעיקרי הדברים.
זו יש לדון בנידון שלנו האם המכונה עושה את הכל לבד על ידי כח החשמל בלי צירוף של תיאור צורת הדברים הוא כך שכאשר המכונה פועלת הוא לוחץ עם התפילין על המכונה אבל
כחו של האדם ממילא אין כאן כלל כח גברא ואפילו שהאדם לוחץ ואם יפסיק ללחוץ זה ברגע שהוא עוזב ולא לוחץ מיד המכונה מפסיקה לעבוד ממילא יש לדון האם זה נחשב לכחו
יפסיק לפעול מכל מקום זה דומה לשנים שעשאוהו שפטורים באופן שזה פעולה שמספיק ויש כאן כח גברא והתפילין מהודרות ומותר לעשות כך אפילו לכתחילה או דלמא שבכזה
לה אדם אחד. מקרה זה נחשב שהמכונה פועלת ולא האדם וגם אם נגיד שגם אם הוא מפסיק ומוריד את
והכי נמי נגיד שזה נחשב שאין כח גברא שעשה את זה וכמו שבשנים שעשו פטורים אותו התפילין מהמכונה אז המכונה מפסיקה מיד לפעול מכל מקום עדיין אין זה נחשב שהמכונה
דבר כאן זה לא נחשב שזה כח של האדם וממילא אין כאן כח גברא [כיון דאם קיימא לן עובדת מכחו אלא רק מכח כחו.
ששנים שעשו פטורים א”כ יוצא שאין המעשה מתייחס לגמרי אליו לגמרי וא”כ] זה פסול ,או ב) ואבי מורי אמר לי שאולי זהו דומה לגמרא בסנהדרין דף עז עמוד ב’ שאומרת הגמרא
דלמא שזה נחשב שזה נעשה גם על ידי האדם וגם על ידי המכונה וממילא זה דומה למקרה שמי שכפת את השני וקשר אותו ופתח עליו זרם של מים אם זה נעשה על ידי כח ראשון
של הגמרא בשבת שם “שזה אינו יכול וזה אינו יכול” שהכונה של הגמ’ שם שאם כל אחד הרי הוא חייב מיתה כיון שהמים נפלו מיד עליו ואם זה נעשה בכח שני [=פירוש כח השני
לבד אינו יכול לעשות כלום שרב יהודה ורבי מאיר מחייבים כיון שזה נעשה על ידי הכח של הכונה שהניחו רחוק והמים שהותזו על הרצפה באו עד אליו ונפלו עליו והרגוהו] אז זה גרמא
שניהם וממילא אותו הדבר גם כן כאן יש לומר שהריבוע של התפילין נעשה גם על ידי האדם בעלמא והוא פטור כיון שזה רק כח שני.
וגם על ידי המכונה ואולי בכהאי גונא זה יהיה כשר. ועכשיו יש לדון האם מכונה כזאת שכשאני מחזיק את התפילין ולוחץ עליה אז היא עובדת
ויש לדון מצד שלישי שאולי במכונה יש כח אחר שמעורב כאן כיון שיש כח של מכונה שהוא וכאשר אני מפסיק את הלחץ היא מפסיקה לפעול האם היא נחשבת שאני מרבע את התפילין
כח חשמלי אולי אין זה לכתחילה. על ידי כח ראשון וזה כשר או דלמא שזה נחשב כמו כח שני וזה פסול ולמה זה פסול ,כי כמו
ג)והנה בשולחן ערוך חלק יורה דעה סוף סימן ב’ כותב המחבר שאם כשר ופסול שחטו יחד שאם הרגתי בן אדם על ידי כח שני זה לא נחשב שאני הרגתי אותו אותו הדבר גם אם עשיתי
השחיטה פסולה למרות שהכשר יכול לשחוט גם כן לבד בכל זאת כיון שעוד מישהו פסול את התפילין בכח שני אולי זה לא נחשב שאני עשיתי את התפילין אלא המכונה עשתה את
שחט איתו ביחד השחיטה פסולה ממילא גם כן כאן אפילו שהאדם עוזר למכונה מכל מקום התפילין וממילא אין כאן “כח גברא” [=פירוש כח של בן אדם] ,וממילא התפילין פסולות.
כיון שגם המכונה עושה משהו אולי זה כמו פסול ששחט יחד עם כשר שפסול וכל שכן כאן ומצד שני אולי יש לומר צד להכשיר דאולי אע”פ שצריך שיהיה ריבוע לתפילין מכל מקום
שזה אולי נחשב שלא לשמה אבל הש”ך והגאון שחולקים על דעת המחבר וסוברים שכשר אין זה מעכב בלשמה אלא מספיק מה שרוב התפילין נעשו לשמה וגם אם הריבוע נעשה
ופסול ששחטו יחד זה כשר כיון שהפסול הוא לא עדיף מהכשר וזה נחשב שכל אחד עשה שלא לשמה אין זה מעכב כיון שרוב הבית נעשה לשמה.
מעשה ושחט והפסול לא פוסל את המעשה של הכשר ולפי זה יש לדון האם כאן במכונה זה הערה בעיקר סברת המכשירים מצד שרובו נעשה בהכשר
יהיה כשר או שזה יהיה פסול ,דאולי כמו שהכשירו הש”ך והגר”א לגבי שחיטה על ידי כשר [ואכן בעיקר הסברא להכשיר מצד זה שרוב הבית נעשה לשמה אמר אבי מורי שלכאורה יש
ופסול ביחד הכי נמי באדם ומכונה יחד שריבעו את התפילין זה יהיה כמו כשר ופסול ששחטו לדון אם שייך לומר כזו סברא שהולכים אחרי רוב עשיית הבית שנעשה לשמו או דלמא דלא
יחד שיהיה כשר אמנם מצד שני יש לומר שגם לפי הגר”א והש”ך שהכשירו בכשר ופסול מעניין אותי מה שרוב הבית נעשה לשמו אלא דנים את הפעולה הזו גופא של הריבוע אם
ששחטו ביחד מכל מקום כאן הם יודו שפסול מכיון שכאן הרוב נעשה על יד המכונה וזה לא היא נעשתה לשמה או לא ,ואם הפעולה הזו גופא לא נעשתה לשמו אזי לא מעניין אותי מה
דומה למקרה שנעשה על ידי שניהם ששם אולי שתיהם שוים אבל אם הרוב נעשה על ידי שרוב הבית נעשה לשמה כיון שסו”ס הפעולה הזו לא נעשית לשמה והיא פעולה המעכבת
הפסול אולי גם הגר”א והש”ך יודו שפוסלים והכי נמי הרוב נעשה על ידי המכונה וכעין זה בכשרות התפילין ולכן לא שייך לדון כאן מצד רוב כיון דזה לא דומה לשתיית כוס וכדומה
נקט מרן הגר”מ שטרנבוך שליט”א בספר סת”ם כהלכתן פכ”א עמ’ קצ”ז שכאן שאני שכח ששם אומרים רובו ככולו כיון שנעשתה רוב הפעולה של שתיית הכוס ומה ששותה רוב זה
המכונה עושה יותר ממה שהוא יכול לעשות בכח הטיבעי שלו כיון שבלי מכונה חשמלית לא אותו פעולה של שתיית הכוס ולכן שייך לומר שם רובו ככולו אבל כאן כל חלק בתפילין הוא
היה עושה את זה לבד [עם הכח שהוא הפעיל מכחו הטבעי] ולכן כזה מקרה לא נקרא כחו חלק בפני עצמו ואם נעשו רוב הפעולות בתפילין לשמה ובפעולת ריבוע התפילין לא נעשה
לבד וכעשיה שלו לבד אלא זה עשיה בצירוף של כח שני ולכן זה פסול כיון שנעשה בעיקר לשמו לא שייך לומר בזה רובו ככולו כיון דסו”ס רוב הפעולה הזו לא נעשתה לשמה ולא
על ידי כח החשמל ולא על ידי כחו הטבעי. מעניין אותי מה ששאר הבית נעשה לשמה ויל”ע.
ד) והנה בשו”ע יו”ד סימן ז’ כותב שאם יש סכין שעובד על ידי זרימת המים [כמו הטחנות ועוד דן אאמו”ר דגם אם ננקוט כסברא זו מ”מ מי יימר שהרוב נעשה בהכשר ונסמוך שהשאר
קמח שהיה בירקון שרואים שטחנו את הקמח על ידי כח המים] וישראל מקרב את הבהמה נעשה כדין הרי גם השאר נעשה על ידי מכונות ומי יימר שיש כאן רוב עשיית הבית בהכשר] .
לסכין ושוחט השחיטה פסולה כמו כשר ופסול ששחטו יחד שהשחיטה פסולה רואים מזה יחלק בין מכונה שפועלת בשיתוף עם העושה לבין מכונה שעושה את העיקר בלעדיו
שהמעשה מתייחס לשתיהם ולכאורה לפי זה גם במקרה שלנו שהריבוע נעשה גם על ידי ב) ואבי מורי אמר שאולי זה תלוי באיזה סוג של מכונה מדובר האם השפשוף והריבוע
ישראל כשר וגם על ידי מכונה שהיא לא כח גברא הכי נמי יהיה פסול. של התפילין נעשה גם על ידי כח האדם וגם על ידי כח המכונה דהיינו שהמכונה עוזרת לו
אולם יש לחלק ששחיטה שונה שכתוב לגבי מצות שחיטה “וזבחת” [שמשמע מהמילה לשפשף ולשייף את התפילין והתוצאה של ריבוע התפילין נעשה גם על ידי האדם וגם על ידי
וזבחת שצריך דוקא שאדם יזבח ולא על ידי מכונה של זרימת המים] לכן הוא דכח גברא המכונה דהיינו על ידי שניהם ואזי אולי זה כשר כיון שגם האדם עשה כאן משהו או דלמא
מעכב משא”כ בתפילין שהעיקר הוא שיהיה מרובע ואין דין שצריך כח גברא במעשה הריבוע שעיקר הפעולה של המכונה היא רק על ידי החשמל של המכונה ולא על ידי כח האדם כלל
וממילא זה כשר [א”ה וכן כותב לדינא בס’ סת”ם כהלכתן פכ”א עמוד קצז דאין זה פסול זאת אומרת שרק המכונה פועלת ולא כח האדם וממילא זה פסול.
בריבוע ע”י מכונה בצורה הנ”ל דיש לצדד להקל מדינא אבל מי שקונה תפילין מהודרים ודאי ואבי מורי אמר לי שזה שאלה טובה ויש לדמות את זה לדברי הגמרא במסכת שבת דף
שמן הראוי להדר בזה והביא שהג”ר יואל טייטלבוים מסאטמר זצ”ל כשסיפרו לו על החידוש צג ע”ב שאומרת הגמרא שם ששנים שעשו ביחד מלאכה בשבת הם יהיו פטורים [ובלשון
שאפשר לרבע על ידי מכונה שפועלת בכח אדם בזמן הריבוע לא הסכים לשנות ולהכשיר הגמרא שם זה נקרא “שנים שעשאוה פטורים”] אבל אם אחד לבד אינו יכול לעשות את
בשופו”א והוסיף שגם אם נכשיר במכונה זו לא ידעו אח”כ לחלק בין מכונה למכונה ואין זה לבד ועשו את זה שנים הם יהיו חייבים מכיון שהפעולה נעשתה על ידי שתיהם וכל מה
להכשיר תפילין כאלו כלל -וכן נקט בשו”ת קנין תורה בהלכה להגאון רא”ד הורביץ ח”ז סי’ שהם יהיו פטורים בנעשה על ידי שנים זהו רק במקרה שכל אחד יכול לבד לעשות את זה
ב’ שהביא שהבד”ץ בירושלים דנו בזה ולא הכריעו למעשה. ועשו זאת על ידי שנים ולא על ידי אחד ומבואר דאם הדבר נעשה על ידי שתים כשאף אחד
וגם בארחות רבינו מובא שהחזון איש הורה שלא יעשו שום דבר במכונה ] מהם אינו יכול לעשות זאת לבד אזי חייבים אבל אם הפעולה יכלה להיעשות על ידי כל
לזכות חתן בר המצוה שמואל נ"י
ב"ר דוד פישהוף שליט''א
א יהא רעוא שיגדל לאילנא רברבא בתוי"ש
קושיא עצומה | ‘ארור כנען’
“ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו” (ט כה) וצריך עיון
קשה לכאורה מאי טעמא נתקלל כנען ,והלא מי שעשה לנח היה זה חם ולא היה זה כנען ,וכן קושיות מבי מדרשא
מה הטעם דבתחילה הזכיר הכתוב ‘וירא חם אבי כנען’.
וביותר הקושי הוא דהנה איתא במדרש דבאותו יום נטע ובאותו יום גדל ובאותו יום שתה “נח איש צדיק תמים היה בדורותיו” (ו ט)
ונשתכר ,והרי איתא דבתיבה היה רק שם חם ויפת ונשותיהם ,ולא מוזכר בשום מקום שכנען וברש”י :ויש שדורשים אותו לגנאי ,לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה
היה בתיבה ,ואפילו אי נימא דחם שימש בתיבה יקשה הלא כנען היה בנו הרביעי ואיך יתכן נחשב לכלום’ .ויל”ע מה הביאור בזה שהוא היה נחשב לכלום ,וכי לא היה צדיק כלל ומאי
שנולדו לו כבר שלושה בנים קודם לכן ,וכן לא מסתבר שהיה כנען כל כך קטן( .והוא לפי טעמא נקט בלשון ‘לכלום’.
הדעות שהיה זה כנען שעשה לנח). ועוד צ”ע בזה דבגמ’ (סנה’ קח ).לא מוזכר שלא היה נחשב לכלום ,אלא מוזכר רק שמשל
לחבית של יין שנמצאת במקום של חומץ ריחה נודף.
[הרב יעקב ישראל שניידר]
קושיא עצומה | ‘ברית היה צריך על הפירות שלא ירקיבו’ “את האלוקים התהלך נח” (ו ט)
“והקמתי את בריתי אתך" (ו יח) רש”י פי’ שהיה צריך סעד לתמכו ,שלא כאברהם שהיה הולך בצדקו מאליו ,וכבר הביאו
כתב רש"י' :ברית היה צריך על הפירות שלא ירקיבו ושלא יעפשו' .וצ"ע מד' הגמ' (סנה' קח): שהגר”א בביאורו לשו”ע דרך אחרת לו בביאור הפסוק ,כי הנה באו”ח ס”א כתב הרמ”א:
'האי זקיתא לא הוה ידע אבא מה אכלה יומא חד הוה יתיב וקא פאלי רמונא נפל תולעתא ‘שויתי ה’ לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים ההולכים לפני האלוקים’,
מינה אכלה מיכן ואילך הוה גביל לה חיזרא כי מתלע אכלה' ,וא"כ מפורש הדבר שהיה רקבון וכתב שם הגר”א מקור מהפסוק הנ”ל לגבי נח ,וזהו להיפך ממש”כ רש”י.
בפירות שהיו בתיבה ,ואי נימא דהיה זה תולעים ממש ,ולא מרקבון הא מכל דבר נכנסו שני אמנם שמא גם לדעת רש”י בודאי בא הכתוב לומר את שבחו של נח מה שהיה מתהלך
בעלי חיים בלבד וא"כ היה רק שני תולעים ולא יותר ואיך היה כאן תולעים נוספים בשביל הצדקות עם ה’ ,ורק ביאר רש”י את הנוסח “את האלוקים” שמשמעו שע”י סעד וסיוע
לאכול. מהקב”ה ,וצ”ע.
וביותר דבשביל החיות שאוכלות בעלי חיים לכאורה לא היה להם מזון ,שהרי כל מה שהוא [הרב צבי סאס]
אסף היה רק פירות וירקות ולא היה בעלי חיים וצריך עיון מה אכלו בתיבה.
“קץ כל בשר בא לפני” (ו יג)
פרש”י‘ :כל מקום שאתה מוצא זנות ועבודה ורה אנדרלמוסיה באה לעולם והורגת טובים
ורעים’ .והוא פלא מה הביאור בזה שהוא הורג טובים וכי ‘השופט כל הארץ לא יעשה משפט’.
צפונות רבותינו לבית הלוי ועוד מאי טעמא ניצלו נח ובניו.
[הרב יעקב ישראל שניידר]
הרב אהרן שמואל הלוי
“נח איש צדיק תמים" (ו ט) “צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים
ובת”א נח גבר זכאי שלים .והנה ברמב"ם רפ"ג מהלכות תשובה כל אחד ואחד מבני האדם תעשה” (ו טז)
יש לו זכויות ועוונות מי שזכויותיו יתירות על עוונותיו צדיק ,ומי שעוונותיו יתירות על פירש”י‘ :בצדה תשים ,שלא יפלו הגשמים בה’ .צ”ע שהרי התיבה היתה משוקעת במים
זכויותיו רשע כו' וכן המדינה אם היו זכויות כל יושבי' מרובות על עונותיהם הז' צדקת עד י”א אמה ,וא”כ אף אם הפתח בצידה עדיין יכנסו בה המים .וצ”ל שעשה הפתח בקומה
וכן כל העולם כולו אם היו עוונותיהם מרובין מיד הן נשחתין עכ"ד .וצריך לידע איך יהי' העליונה שהיתה לאדם ,והיה זה מעל י”א אמה .אלא דצע”ק למה לא פירש הכתוב גם זאת,
הדין באופן שכל העולם הי' רובו חייב שע"ז נפסק הדין שמיד הם נשחתים ,וא"כ איך ידונו שיעשה הפתח בצידה ולמעלה ממקום המים ,וצ”ע.
את הצדיק .וכתב בספר 'נפלאות מחשבתך' בשם מרן הגרי''ז זיע''א שאמר דזה תלוי אם [הרב אשר גרינוולד]
הצדיק הי' צדיק גמור בלי חטא כלל דאז הוא נידון בפנ"ע ,ואינו מצטרף כלל אל המעשים
של העולם ולכן יהא נידון לזכות ,אבל אם הוא צדיק שאינו גמור ,נידון יחד עם כל העולם, “צהר תעשה לתיבה” (ו טז)
ואמר שזהו הביאור בתרגום שנח הי' זכאי שלם והיינו בלי חטא כלל ולכן הי' ראוי לינצל, פרש”י‘ :יש אומרים חלון ,ויש אומרים אבן טובה המאירה להם’ ויש לבאר לשם מה היה חלון
עכ"ד (וי"ל דזהו 'אתה זוכר מעשה עולם וכו' ועל המדינות בו יאמר כו' וגם את נח באהבה בתיבה והא המזלות לא שימשו ולא היה אור מצד זה וביותר הרי הכל היה מים ואיך הוא
זכרתי דיש דין על העולם ועל המדינות ועל כל יחיד ,ואף שכל העולם חייב זכרת את נח פתח ולא נכנס לו מים לתוך התיבה.
לצדקו באהבה. [הרב אשר פורמן]
‘ויאמר ה’ לנח בא אתה וכל ביתך אל התיבה” (ז א)
“ובאת אל התיבה אתה ובניך וגו'" (ו ,יח) יל”ע והא היה זה שבעה ימים קודם המבול ,ומאי טעמא הקב”ה אמר לו בזמן זה לבוא אל
כתב בספר 'משמר הלוי' ,דאומרים בשם הגרי"ז זצוק"ל שאע"ג שנולד לנח הבן הראשון התיבה .ועוד צ”ע דלא מצינו שנח נכנס בזמן זה אל התיבה אלא הוא נכנס אחרי שבעה
כשהי' בן חמש מאות שנה ,מ"מ הציווי על עשיית התיבה הי' מאה ועשרים שנה קודם ימים ,וא”כ יקשה מ”ט התורה אומרת ויעש נח ככל אשר ציוה אותו ה’ ופרש”י דהוא על
המבול וא"כ הי' בן ארבע מאות ושמונים ,וא"כ עשרים שנה לפני שנולד בנו הראשון ,נאמר ביאתו לתיבה.
לנח מהשי"ת שיהי' לו בזמן המבול 'בניך ,ונשי בניך'. [הרב יעקב ישראל שניידר]
“מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה” (ז ב)
“ומכל העוף הטהור" (ח ,כ) וברש”י‘ :הטהורה ,העתידה להיות טהורה לישראל ,למדנו שלמד נח תורה’ .והנה לקמן כתב
הגרי”ד שאל את מרן הגרי"ז איך הקריב נח עופות והלא עדין לא נתחדשה תורת מליקה, רש”י (ח כ)‘ :ויקח מכל הבהמה הטהורה ,אמר לא ציוה לי הקב”ה להכניס מאלו שבעה שבעה
והשיבו שהקריב את העופות בשחיטה ,דשחיטה היתה קודם מתן תורה ,וכדמצינו אצל אלא להקריב קרבן מהם’ .ולכאור’ ע”י כך יכל נח לידע מה היא הבהמה הטהורה ,ומתוך
אברהם 'ויקח את המאכלת'. שבאו שבעה ,וא”כ אין הכרח שזה מחמת שלמד תורה.
[הרב ראובן פיין]
“ואלה תולדות בני נח" (י ,א)
בהא דלא נזכר בכל אחד וימת ,כמו שנאמר בפרשת בראשית ,כתבו בשם הגרי"ז ז"ל “מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו” (ז ב)
דבפרשת בראשית כיון שהי' א' שלא מת ,דהרי חנוך לא נזכר בו מיתה לכך הוצרך לכתוב פרש”י‘ :העתידה להיות טהורה לישראל’ ,משמע מהכא שלא היה טהרה בעצם אלא רק
בכולם שמתו ,משא"כ כאן שכולם מתו ,לא הוצרך לכתוב בכולם וימות. לישראל ,ולכאורה בהמה טהורה היה כבר בבריאת העולם ,ורק לא היה דין של בהמה טהורה,
(ובענין חנוך לשון רש"י שהמיתו ,ובת"א יש ב' גירסאות) והאם מוכח מהכא דלמד רש”י שגם הטהרה נתחדשה במת”ת.
[הרב אשר פורמן]
בעומק הסוגיות | גזל פחות משוה פרוטה “תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו” (ז ב)
צריך עיון הלא אין אישות לבהמה ,וא”כ מ”ט אומרת התורה שיש שם איש ואשה אצל בהמה.
הרב מאיר טעפ [הרב יעקב ישראל שניידר]
“ותשחת הארץ לפני האלוקים ותמלא הארץ חמס" (ו יא)
וברש”י' :לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל' .ובב"ר (לא ה)' :כך היו אנשי המבול עושים ,היה “ויעש נח ככל אשר ציוהו ה’” (ז ה)
אחד מוציא קופתו מלאה תורמוסים ,והיה זה בא ונוטל פחות מש"פ ,וזה בא ונוטל פחות פרש”י‘ :זה ביאתו לתיבה’ .ולכאורה הוא פלא גדול מה רבוותא איכא בזה והרי לכאורה הדבר
מש"פ עד מקום שאינו יכול להוציאו ממנו בדין'. פשוט שהוא ייכנס לתיבה ,הרי היה כאן חשש של מבול ,ובשלמא גבי עשיית התיבה שלא
היה זה החפצא של ההצלה אע”פ דגם זה יקשה אך עדיין אפשר לומר שכיון שהוא הוצרך
והנה במחנ"א (גזילה א) חקר ביסוד הדין שאין גניבה וגזילה פחות מש"פ ,אם הוא משום לבנות מאה ועשרים שנה על כן יש בזה מעלה גדולה לנח ,אך גבי הכניסה לתיבה הוא פלא
מחילה (סנה' נט .).או דילמא דש"פ גדרו כ'שיעור' במצוה ,ופחות מכן לא חשיב שיעור ממון. מאי טעמא איכא בזה חידוש.
וראה בחינוך שכתב (מצוה קל)' :כמה תהיה הגזילה שיתחייב הגוזל להשיבה ,כל גזילה [הרב יעקב ישראל שניידר]
הש"פ ,אבל פחות מכאן אע"פ שעבר על איסור תורה אינה בתורת השבון ,לפי שישראל בני
אברהם יצחק ויעקב נדיבים בני נדיבים הם ,וידוע הדבר שכל שהוא פחות מש"פ אפי' עני “ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו איתו אל התיבה מפני מי המבול” (ז ז)
שבישראל מכיון שנגזל ממנו מוחל אותו'. כתב רש”י‘ :נח מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין שיבא המבול ולא נכנס לתיבה עד
אולם מאידך כתב (מצוה רכט)' :אבל לאו דלא תגזול אינו חל אלא בש"פ ,כי התורה לא שדחקוהו המים’ .וקשה אף אי נימא דהיה מקטני אמנה ולא האמין שיבוא המבול ,ואפילו אי
תחייב אלא בדבר שהוא ממון ופחות מש"פ אינו נקרא ממון ,אבל מ"מ אסור הוא דבר תורה, האמין שאולי יחזרו בתשובה ,מה הטעם שלא נכנס והלא אי לבסוף לא יהיה מבול הוא יהיה
כמו חצי שיעור שאין לוקין עליו'. [הרב אשר פורמן] יכול לצאת ומאי טעמא הוא לא נכנס על הספק.
לתרומות עבור אחזקת הכולל להפקדות נא לפנות אל
לתרומות עבור עניי הקהילה הרב י.י .שניידר
נא לפנות אל בפיקוח מורינו הרב שליט''א
הרב י.י .שניידר 054-8475219
054-8475219
נא לפנות לגבאי ביהמ''ד או הרב שמואל קארפ
050-4106327
ב
גזירת המבול על הבריאה ועל העולם
וצריך עיון הרב יעקב ישראל שניידר
קושיות מבי מדרשא “ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ” (ו יז)
מבואר בכתובים דהקב”ה אמר לנח ‘קץ כל בשר בא לפני וכו’.
“אל התיבה מפני מי המבול” (ז ז) חידשו רבותינו האחרונים דבגזירת המבול היה ‘כליה’ על העולם ,וכבר נתבאר הדבר בכמה
פרש”י‘ :אף נח מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול ולא נכנס לתיבה עד מקומות הראיות הגדולות שיש לזה שבאמת הדבר העיקרי של החורבן בזמן המבול היה בזה
שדחקוהו המים’ .ויל”ע חדא מנא ליה שהיה מקטני אמנה ,והא לא היה לו ציווי להכנס לפני שנחרב העולם עצמו ,ולא נשאר ממנו מאומה ,ולאחר מכן היה זה בריאה חדשה.
שיהיה מים ומאי טעמא שיכנס לתיבה לפני שיהיה מים והא כיון שאין מים אין סיבה שהוא אמנם גם לאחר חידוש גדול זה חידשו חלק מן האחרונים חידוש נוסף דבאמת ‘בגזירת המבול
יכנס .ועוד היכן ראה רש”י דרשה זו במילים ‘מפני מי המבול’ והא איך היה כתוב שנח נכנס אם היה ב’ חלקים’ חלק א’ הוא שהיה עונש על הברואים בפני עצמם ,חלק ב’ הוא שהיה כאן עונש על
הוא לא היה מקטני אמנה ,ועוד קשה מאי טעמא באמת הוא לא נכנס מספק הא אפילו אי עצם העולם וזה על ידי מחיקת העולם עצמו ,ונמצא לפי זה דמה שהברואים מתו בזמן המבול
נימא דבאמת לא יהיה מבול הוא יהיה יכול לצאת שוב ומאי טעמא לא נכנס. היה זה מב’ סיבות ,גם היה להם סיבה עצמאית בתור עונש על מה שעשו ,ומלבד זה היה כאן
[הרב יעקב ישראל שניידר] סיבה נוספת למות והוא משום שהעולם נחרב וזה עצמו מהווה סיבה שיהיה מיתה על כולם.
(ובאמת גם בגדר זה שחידשו האחרונים דהוא חורבן העולם ממש יש דעה שאין הכוונה שבאמת
“כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו” (ז כב) נמחקה הבריאה לגמרי ,דהרי מבואר בכמה מקומות שהדגים נשארו חיים וכן בארץ ישראל לא
צריך עיון כפל הלשונות דבפסוק קודם כבר נאמר ‘ויגוע כל בשר’ ,וכן לאחר מכן נאמר בפסוק ירד המבול ,אלא הכוונה הוא דכיון שביום השלישי אמר הקב”ה ‘יקוו המים מתחת לשמים אל
לאחר מכן ‘וימח את כל היקום’. מקום אחד ותראה היבשה’ כאן היה ביטול של המאמר הזה ,וממילא היה כאן חורבן העולם ,אך לא
[הרב אשר פורמן] היה כאן חורבן מושלם של העולם של חזרה לימי תוהו ובוהו כמו שהיה צריך להיות אם לא היו
ישראל מקבלים את התורה .אלא דמבואר דגם המזלות לא שימשו בזמן זה ומבואר שגם כלפי
“ויעש נח ככל אשר ציוה אותו אלוקים כן עשה’ (ז כב) זה היה כאן ביטול הבריאה ,אך יש מקום לומר דמה שהם לא שימשו הוא משום שלא היה צורך
פרש”י ‘זה בנין התיבה’ .וצ”ע הלא ה’ ציוה עליו שלושה דברים :א .בנין התיבה .ב .לקיחת בהם אך לא היה זה חלק מן החורבן עצמו ,אמנם צריך תלמוד אם באמת היה כאן ביטול הבריאה
הבהמות .ג .לקיחת מאכל .וכאן פרש”י רק על בנין התיבה ,ואי נימא שלא קיים ב’ הציוויים מאי טעמא לא מצינו שהיה כאן מאמר חדש של הקב”ה על השמש והירח וכו’).
הנוספים א”כ מאי טעמא איתא שעשה ככל שנצטוה .ועוד יש להעיר מדוע באמת הפסיק מחלוקת אי ירד בא”י והטעם שמתו:
הכתוב ב’ויעש נח’ באמצע הענין. והנה מצינו בגמ’ מחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש האם ירד מבול בארץ ישראל או לא ירד
[הרב יעקב ישראל שניידר] המבול בארץ ישראל ,ובגמ’ מקשינן דאי לא ירד המבול בא”י א”כ איך מתו כולם ,ואמרינן
דבהבלא מתו ,וזה פשוט דאין הכוונה בזה שהם מתו בהבל דכביכול היה כאן איזה תקלה שהיה
“ויזכור אלוקים את נח” (ח א) הבל ולכן הם מתו אלא הם בכלל הגזירה ‘קץ כל בשר בא לפני’ אלא דאצלם לא היה זה בצורה של
אומרים בהושענא רבה ‘למען תמים בדורותיו הנמלט ברוב צדקותיו ,מצל משטף בבוא מבול מבול כמו בכל העולם אלא אצלם היה זה בצורה של הבל ,אך ודאי היה זה מגזירת המבול עצמו.
מים לאום אני חומה ,הושע נא’ וכו’. דיוק מדברי הכתובים דהיה ב’ חלקים:
ויל”ע היכן מצינו תפילה בזכות נח ,והלא כידוע אין אבות אלא שלושה ,ורק מהאבות ואילך יש מדייקים מדברי הכתובים דבאמת היה כאן ב’ גזירות של המבול נאמר בפסוקים על המבול ‘ויגוע
לנו שייכות ,ולא מצינו תפילה בזכות שת חנוך ומתושלח אף שהיו צדיקים גדולים ,דאין לנו כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השורץ על הארץ וכל האדם כל אשר נשמת
שייכות אליהם ורק בזכות אבות ואילך ,וא”כ מהו התפילה הזו בזכות נח. רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו .וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד
[הרב שלום בוגץ] רמש’ ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה’ ולכאורה יש כאן כפל לשון
דהרי כבר כתוב שמתו כל הבהמות והחיות ולשם מה חזרו וכתב וימח את כל היקום וכו’ אלא
“ותנח התיבה בחודש השביעי וכו’ על הרי אררט” (ח ד) הביאור הוא לפי הנ”ל דבאמת בגזירת המבול היה גם עונש בעצם על החיות והבהמות והאדם
משפט הרשעים בגיהנום י”ב חודש ,ונלמד מי”ב חודשי המבול ,ויש להקשות הא מיד מתו ומלבד זה היה גם עונש של חורבן העולם שהוא היה על כל העולם ,ובעצם יש כאן ב’ סיבות
הבנ”א ברותחין ,והיה משפטן רגע כמימרא ,ורק האדמה והעולם נדונו י”ב חודש. נפרדות בשביל שימותו החיה והבהמה.
[הרב מאיר הכהן וילקומיץ] ולפי זה אולי אפשר להוסיף את מה שביארו האחרונים באופן נפלא! נאמר ב’ פעמים בכתובים
‘ויעש נח ככל אשר ציוה ה’’ אלא שפעם אחת הוא נאמר בלשון אלוקים שהוא מידת הדין ופעם
“ואני הנני מקים את בריתי” (ט ט) אחת הוא נאמר בשם ה’ שהוא מידת הרחמים ועוד יש להעיר בזה דבכל הפרשה הראשונה מוזכר
וברש”י‘ :מסכים אני עמך שהיה נח דואג לעסוק בפריה ורביה עד שהבטיחו הקב”ה שלא כביכול היה זה מידת הדין וכל הזמן מוזכר שם ‘אלוקים’ ואילו לאחר פרשה זו כבר מוזכר באופן
לשחת העולם עוד’. אחר שם ה’ וללא שם אלוקים .ועוד ישנם כמה וכמה שינויים בפסוקים בין פרשה ראשונה לשניה,
והדבר צריך תלמוד בתרתי חדא מאי טעמא באמת כפל הכתוב שני פעמים את פרשת המבול,
מבואר מדברי רש”י שבעצם הקב”ה הסכים עם נח שלא לעסוק אם אין הבטחה ,והוא פלא הרי ועוד מאי טעמא בתחילה נאמר בלשון מידת הדין ואילו בהמשך נאמר מידת הרחמים.
יש ציווי של פרו ורבו ומאי טעמא יידחה ציווי זה ,ועוד הרי מצינו אצל חזקיהו דנאמר לו ‘בהדי
כבשי דרחמנא למה לך’ ומדוע הכא לא אמרינן הכי ,והרי לכאורה לבן נח הוא כמו אחר מת”ת. וביארו בזה דהוא משום שבתחילה באמת צורת המבול היתה בצורה של עונש לכל הברואים ,של
מיתה וזה היה הגדר של המבול ,אך בפרשה שניה כבר מיירי הכא על דבר נוסף והוא חלק נוסף
[הרב אשר פורמן] בפרשת המבול שלא יהיה זה רק עונש עבור האנשים אלא יהיה בזה גם ביטול הבריאה כולה.
“והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלוקים ובין כל נפש חיה” (ט טז) ועל פי זה יבואר ההבדל בין הכתובים דבתחילה כיון שהיה עונש על הבריאה לא היה אמור נח
להיות כלול בזה כיון שהוא לא חטא בחטא זה ,ועל כן היה זה עונש שהוא צריך לבנות את התיבה
יש להעיר הלא כל המטרה של הקשת הוא כביכול בשביל הקב”ה שיזכור את הברית שהוא והטעם משום שהיה צריך שישאלו אותו לשם מה הוא בונה תיבה וכו’ ,אך לא היה זה בתור הצלה
הבטיח לעולם ,וא”כ יש להעיר מאי טעמא יש צורך שאנו נראה קשת זו. גרידא כיון שבחלק הזה לא היה דינו להיות כן אלא שהוא היה צריך להינצל בכגון זה על ידי זה
[הרב יעקב ישראל שניידר] שהוא יבנה תיבה( ,ואולי הוא משום שברגע שהוא בונה תיבה אין לו שייכות לכל הברואים וזה
עצמו מספיק בשביל שהוא יינצל אפילו אם הוא לא ייכנס לתיבה עצמה).
“ויטע כרם” (ט כ) אמנם כאן היה שינוי גדול וייתכן דהוא משום שמתושלח נפטר ועל כן כבר לא היה זכות לבריאה
פרש’’י ‘שהכניס עמו לתיבה זמורות ויחורי תאנים’ .ומה שהכניס נח לתיבה רק אלו ולא שתהיה קיימת כיון שהוא נפטר ועל כן כל מה שהיה התוספת הוא ביטול הבריאה וכמו שייסדו
שאר צמחים מפורש ברא’’ם (שפ’’ח) ,לפי שאלו מקולקלים יותר משאר צמחים במים ,ושאר האחרונים ,וממילא מובן מאי טעמא הוא נאמר דוקא בשם רחמים ,וכמו שביארו שכיון שהיה
הצמחים לא נשחתו ,וכדכ’ הספורנו לעיל בפס’ ‘וימח את כל היקום’ וגו’ ,שהוזכר רק האדם כאן ביטול הבריאה על כן היה צריך להיות שגם הוא יהיה בכלל ועל זה היה בניית התיבה שעל
ובע’’ח ,ולא צמחים .אך ברמב’’ן (ח יא) כ’ דאמנם בפשטות כך משמע מדהביאה היונה עלה ידי זה היה כאן כביכול מחוץ לעולם וכמו שכבר נתבאר בכמה מקומות שזה היה היסוד של
זית ,אך הביא עוד דעות מחז’’ל בזה ,שנעקרו כל האילנות וכו’ .ולפי’’ז למה אלו דוקא ,ואולי התיבה ועל כן ניצל נח.
לדוגמא נקטו אלו ,ואה’’נ שמר מכולם ,וע’’ש ברמב’’ן שהביא מרבי אבהו שג’’כ שמר גרופית ובזה יובן מאי טעמא רק בפרשה שניה נאמר ‘כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה’ ולא נאמר
וזיתים ,וצ”ע. בפרשה ראשונה והטעם בזה הוא משום שזה מיירי אחרי פטירת מתושלח ,ועל כן רק בשעה זו
[הרב ישראל מאיר הלוי אייזנטל] אפשר לכתוב ‘כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה’.
ואולי בזה יש ליישב הא דהקב”ה דיבר אליו שיבוא אל התיבה כי עוד שבעה ימים הוא ממטיר
“איש ללשונו למשפחותם בגויהם” (י ה) מבול על הארץ ,ולכאורה הוא פלא הרי אם זה עוד שבעה ימים מאי טעמא הקב”ה אומר לו
מבואר כאן שהיה כבר באותו הזמן כמה לשונות ,ויש לדון מלקמן אצל דור הפלגה שכתוב עכשיו שהוא יבוא אל התיבה ,וביותר הרי נח למעשה לא נכנס בשעה זו אל התיבה כי אם אחרי
בפסוק (יא א) ‘ויהי כל הארץ שפה אחת’ ,ופרש”י‘ :לשון הקודש’ ,והיינו שהיה אז רק לשון אחד. שבעה ימים ,וא”כ קשה מאי טעמא נאמר שנח עשה כאשר ציוה אותו ה’ והרי הוא לא נכנס
[הרב אברהם דויטש] לתיבה.
והביאור הוא דבשעה שנפטר מתושלח העולם עמד להחרב כיון שלא היה צדיק מגן על הדור
“ולעבר יולד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן” (י כה) אלא שהיה הספדו של חכם שהיה חיצוני שהיה מעכב את הפורענות ,אך עדיין מבחינת עצם
ופירש”י‘ :יקטן ,שהיה עניו ומקטין עצמו’ .ויש לבאר מא”ש מפלג שפירשה תורה להדיא טעם המבול כבר היה סיבה למבול בשעה זו ,ועל כן צריך קריאה מחודשת שהוא יבוא אל התיבה לא רק
שמו ,ואילו על אחיו יקטן לא פירשה ,ורש”י הוא שפירש. בתור הגנה מהמים אלא בתור יציאה מן העולם.
[הבה”ח אלחנן דיקמן] ומצינו כמה שינויים שיש במה שהקב”ה אומר לו והוא דכאן כבר הקב”ה אומר שהוא ימחה את
כל היקום מעל פני האדמה ולא מוזכר המילה שהוא ימחה את היקום רק כאן ,והוא תוספת למה
“ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות” (יא יט) שנאמר קודם.
כתב הרמב”ן בפרשת בראשית (ה ד) דמה שמצינו בפרשיות אלו שהאריכו שנים הרבה ,לא ואולי בזה יש להוסיף דבר נפלא והוא דבפרשה ראשונה לא מצינו שהקב”ה ציוה אותו להכניס
היה זה אלא עד דור הפלגה ולאחר הפלגה נתקצרו עוד ימיהם‘ ,כי פלג אשר בימיו נפלגה שבעה מהחיות הטהורות ,ואילו בפרשה שניה מוזכר שיהיה שבעה מהחיות הטהורות ,וצריך עיון
הארץ שב לחצי ימיהם למאתים שנה’ ,ע”ש עוד .ויש להקשות שהרי שם וארפכשד ושלח ועבר מאי טעמא בפרשה ראשונה לא מוזכר ליקח שבעה מהבהמות הטהורות.
אבותיו של פלג האריכו ימים הרבה אחרי מיתת פלג ,ולמה להם לא הזיק השינוי שנעשה ע”י אמנם לפי הנ”ל אתי שפיר דהכוונה בזה הוא שבאמת בתחילה לא היה גזירה על כליון העולם
הפלגה( .ואין לומר דפלג נולד לאחר הפלגה ,שהרי בסוף ימיו נתפלגו כמ”ש רש”י לעיל י כה). וכל מה שהיה הוא רק הנקודה של עונש על הברואים ,ואילו בהמשך מה שהיה הוא גזירה על כליון
[הרב אהרן דיקמן] העולם ולזה היה צריך להקריב קרבן בשעה שהוא יוצא מן התיבה וכמו שכ’ וירח ה’ את ריח הניחוח
והוא החידוש שנתחדש בשעה זו.
לע''נ הגאון רבי צבי יוסף בן ר' יצחק אוברלנדר זצ''ל
נלב''ע ו' מר חשון התשס''ח
ת.נ.צ.ב.ה
ג נתרם ע"י הרבנית אוברלנדר תליט"א
תגובות לגליון הקודם ּומ ִפ ִיקים נֹגַ ּה
ְמ ֵל ִאים זִ יו ְ
הרב מאיר טעפ
בקושית הגר”א גרינוולד עה”פ ‘כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות’, 'להורות לדורות עיקרי הקורות' – ענין לימוד הפרשיות לעומקן
שתר”י תרגם ד’לעשות’ מדבר גם כלפי העשיה העתידית .והק’ בתרתי ,א .מהו הדבר •ישעיהו (נא)' :הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם ,הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה
שעתיד הקב”ה לעשות ,והרי כבר כלתה מלאכת הבריאה .ב .מה שייך שביתה ממלאכת תחוללכם ,כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו'.
העתיד. •תנדב"א (רבא כה)' :חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב' .עוד נודע
ואכן יעוי’ בריקנאטי שביאר דבר זה ,דגם לתר”י כל מה שנברא בפועל בעתיד נברא מהתנחומא (לך לך ט) 'מעשה אבות סימן לבנים' .וכתב ע"ז הרמב"ן (יב ו)' :אומר לך כלל ,תבין אותו
בכח ביום השישי ,ומיניה שבת אלוקים ,וממילא גם שייך דוקא כאן שביתה מהעתיד בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב ,והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה,
כיון שמדבר גם על ההווה. ואמרו כל מה שאירע לאבות סימן לבנים ,ולכן יאריכו הכתובים בסיפור המסעות וחפירת הבארות
הרב ראובן פיין ושאר המקרים'.
•אורחות חיים להרא"ש (לז)' :למוד פרשיותך עם הציבור שמו"ת ופירש"י ,ותדקדק בו כאשר תוכל'.
•ספורנו (הקד')' :ומרוב שלמות ג' אלה (האבות) ,היו פעולותיהם המסופרות בתורה מספיקות
להורות לדורות עיקרי הקורות' .ועוד שם (כוונת התורה)' :המכוון בחלק הסיפורי הוא להודיע בנסיון
בקושית הגר”א גרינוולד שליט”א ,מדוע על בריאת האדם לא נאמר בתורה ‘כי טוב’, הקדמונים אור"ח למעלה למשכיל ,וזה בהודיע דרכי צדיקי הדורות מפרטי פעולתם אשר בם מצאו
כנאמר על שאר הבריאה .ראשית יעוי’ במדרש (ב”ר ח ה) שהמקרא ‘והנה טוב מאד’ חן בעיני השי"ת למען יצא האדם בעקבותיהם .ולהודיע כמו"כ קצת פעולות רשעי הדורות אשר סרו
נדרש על האדם .אמנם נודע לומר עוד על ענין זה ,כי כל הבריאה אכן הגיע אל שלימותה מן הדרך המכוון מאת ה' למצוא עוונם לשנוא ,למען ירחק המעיין מכל דרכיהם'.
בשעת בריאתה ,משא”כ האדם שעדיין שלימותו תלויה ועומדת בו ובמעשיו שבעתיד. •חובה"ל (חשבון הנפש)' :ראוי לך להתחיל בעת חוזק שכלך והכרתך לעיין בספר תורת האלקים
צא ולמד שעל עניני הבריאה אנו מברכים בכל יום כברכות ‘יוצר אור ובורא חושך’‘ ,רוקע וספרי נביאיו ,כמי שלא למד מהם כו' .וכן תעשה בדברי החכמים והקבלה ,שתתבונן בהם ותדינם
הארץ על המים’ וכו’ ,אך על יצירת האדם אנו ממתינים עד נישואיו כשמברכים בחופה לכף זכות ,ואל תנוח דעתך ע"מ שנתברר אצלך בתחילת לימודך ,אלא תבע עליו את נפשך כמי
‘יוצר האדם’( .וע”ע בזה באוה”ח עקידת יצחק ישמח משה). שמתחיל בו'.
הרב ב .ע – .בני ברק •המגיד אמר לב"י' :הטוב בעיניך שאתה קורא הפרשה שמו"ת בריהטא כחותה על הגחלים כו' ,אבל
אתה צריך לקרות הפרשה בנחת ולהרגיש בספקותיה ולתרץ אותם ,ומה שלא תוכל לתרץ עיין
במפרשים'.
עוד במעלת מצות מאה ברכות (לרפואת א"ח מרת חוה בת שרה טובה ליבא בתושח"י) :עוד •הרמח"ל (דרך עה"ח)' :זאת היא התרופה היותר גדולה וחזקה שתוכל להמציא נגד היצר ,והיא קלה
בדברי המגן אברהם במצות מאה ברכות הביא דברי הכנסת הגדולה ,דביום הכיפורים ופעולתה גדולה ופריה רב ,שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת פנוי משאר כל המחשבות,
שחסר ל”ט ברכות יברך על טלית קטן בפני עצמו ,וכתב ע”ז המגן אברהם דאין נראה לחשוב רק על הענין הזה שאמרתי .ויבקש בלבבו מה עשו הראשונים אבות העולם שכך חשק ה'
לי להרבות בברכות וציין למש”כ בסימן קטו דאסור לגרום ברכה אחרת כשיכול לפטור בהם ,מה עשה מרע"ה ,מה עשה דוד משיח ה' וכל הגדולים אשר היו לפנינו ,ויעלה בשכלו מה טוב
בברכה אחת. לאדם כל ימי חייו לעשות כן גם הוא וטוב לו'.
•הגר"א (ספד"נ ה)' :כ"מ שכתוב באבות ומשה וישראל ,כולם הן בכל דור ודור ,שכולם מתגלגלים
ושם הביא חידוש הרמ”ע מפאנו (שו”ת כ”ט) דכ”ד הגמ’ (יומא ע) דכשמביא ס”ת אחר ניצוצותיהם בכל דור ודור כידוע ,וכן כל מעשיהם מאדם הראשון עד סוף התורה הוא בכל דור כידוע
לחומש הפקודים לקרות אך בעשור הוי ברכה שאינה צריכה הוא רק ברכות התורה למבין ,וכן הוא בכל אדם ואדם'.
בציבור דנתקנו משום כבוד ציבור והם עצמן אינן צריכות ,אבל בברכות הנהנין דהן •הח"ח (ליקוטי אמרים ה(' :אודות ידיעת המקרא ,בודאי צריך כל איש ישראל לידע בכל שבוע ה�ס
עצמן תריכות אין בהן ברכה שאינה צריכה ,ועיים במגן גבורים (מו ג) מש”כ להוכיח דרא ופירושה לפי כח שכלו ,ומה שנהגו בכל ישראל לקרוא שמו"ת ,משום שעי"ז יתבונן בהמקרא
כדברי רמ”י מפאנו וכתבו דזוהי היתה תקנת רבי אבהו דהוה ממלא לה באספרמקי ויתן לב להבין'.
ומגדים ע”י שנתכון שלא לפטור בברכתו על כל מה שלפניו ,ושפיר מצי דלברך על מה •רבי ירוחם (דע"ת מד יח)' :אין האמת כפי שרגילים ללמוד ,כי העיקר הם האבות אברהם יצחק
שלא נפטר ,דלדברי הרמ”ע מפאנו ברכה צריכה היא ,דיש ה על מה לחול. ויעקב ,ועניני יוסף הם סיפורים בעלמא ,אלא כמו שאצל האבות הק' ,הנה מעשה אבות סימן לבנים,
הרב א .ש .הלוי כמו"כ אצל יוסף הנה מעשיו שורשים הם'.
•מחשבת מוסר (ח"א)' :כמדומה שמי שהוא מודה על האמת ואינו רוצה לרמות את עצמו ,לאחר
שלומד את הפרשיות של סדר בראשית ,יודה שבחלק גדול מהתורה אנו ע"ה ממש .לומדים חומש
קוראים שמו"ת לשון הקודש עם ביאור בראשית ברא אלוקים ,והרי אילו נלמד באופן זה מסכת
טנא מלא ברכות נשגר בזאת קמיה ידידינו חברי קהילתנו הק' לרגל השמחה בש"ס ,היה נחשב כלימוד שטחי בפשט בלי התבוננות והבנה ,לא מתעמקים בדבר לומדים ותו לא.
השרויה במעונם: ודאי שמצוה ללמוד ,אך לא עושים יותר מזה ,וכך לומדים את כל הפרשיות ללא התבוננות'.
•מרן הגרש"א' :פקודי ה' הם ישרים ומשמחי לב ,פקודי ה' מישרים את האדם ,אבל עדיין צריך את
הרב דוד פישהוף שליט"א ומשפ' ולזקנו הרב יהודה אריה כהן שליט"א ומשפ' ספר הישר (בראשית) ,לא מספיק לימוד התורה ,צריך להתבונן בכל פרט ופרט ,שלא תהיה קריה"ת
לרגל הכנס בנם -נינם שמואל נ"י לעול תומ"צ לבטלה .ואף שודאי עצם התיבות חשובות ומשפיעות על האדם ,אבל העיקר זה ההתבוננות ,כדי
להוציא את המוסר מהתורה'.
'אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת'
לל "בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח וכו' אל התיבה" (ז יג)
ישא דברים: כה כתב בספר צרור המור :לא כתיב ביום הזה ,רק בעצם היום הזה ,דהיינו עיצומו של יום ,להורות
בין קבלת שבת למעריב לנו דהיום שנכנס נח אל התיבה היה ביום רביעי ,דהוא היום שהשמש חזקה בו משאר ימים ,שאז
נתלו המאורות והחמה בתקופתה ,כחתן היוצא מחופתו .והוסיף שם ,דמכאן ילפי' ההלכה של 'אין
מ ודע ה ר בה ל א ו ר י י ת א מורינו הרב שליט"א מפליגין בספינה ,פחות משלושה ימים קודם לשבת' (שבת יט .).דלפיכך נכנס נח אל התיבה ביום
לאחר תפילת מוסף רביעי ,כדי שיהיו ג' ימים קודם שבת ,וביום השביעי שבת וינפש ,כיון שכשאדם נכנס לספינה כל ג'
בעז"ה החל משבוע הבא נחדש מדור
מיוחד המיועד להקיף 'דין' אחד מסוים הרב יעקב ישראל שניידר שליט"א ימים ראשונים דעתו מטורפת ומשובשת עליו.
השייך לפרשת אותו השבוע ,ציבור ל ל א .דעת הצרור המור כשיטת הרי"ף והר"מ:
הלומדים שבאמתחתם ד"ת ואגדה והנה נקט בעל הצרור המור דטעם האיסור להפליג בספינה ג' ימים קודם שבת ,משום דאז דעת
בענין הנבחר מתבקשים להעבירם המפליג משובשת ,ואינו ראוי להיות כן ביום שבת .וכ"כ הרי"ף (שבת שם) והרמב"ם (שבת ל יג)
בהקדם למערכת כולל אשמורת הבוקר שב"ק והרא"ש ,ואחריהם בשו"ע (רמח א).
אי"ה הנושאים לשבועות הבאים: בס"ד מתקיים כולל בש"ק בבוקר ב .דעת הר"ח (שם ד"ה הא):
פרשת לך לך: ללימוד בתענ"ד שעה קודם התפילה שטעם האיסור משום איסור תחומין ,כיון דבהפלגת ספינה יוצאים חוץ לתחום אלפיים אמה ממקום
ב ר י ת מ ילה או שעה לאחריה כולל תפילת שחרית השביתה ,וממילא הוא רק באופן שאין הספינה גבוהה מקרקע הים י' טפחים ,אבל בגבוהה י"ט מותר
פרשת וירא: בנץ החמה. להפליג בה ,כיון דאין דין תחומין נוהג בגבוה י"ט מן הקרקע .והוסיף דמשום כך נהגו להפליג בים
ה ע ו ס ק ב מ צ ו ה פט ו ר מ ן ה מ צ ו ה המילגה :לבחורים ואברכים 50ש"ח הגדול ,כיון שלעולם יש שם יותר מי"ט בין הקרקע לספינה( .והרי"ף שם הק' טובא על שיטה זו).
פרשת חיי שרה: לכל שבת ג .דעת בעל המאור (שם ד"ה והא):
קני ן כ סף נ.ב יש ללמוד משניות במוצ"ש כיון שהפלגה בים היא בחזקת סכנה ,ופעמים שאף צריכים לחלל שבת ,משום חשש פיקו"נ .ומתוך
למניעת שכר שבת שג' ימים הסמוכים לשבת שייכים לאותה שבת ,לכך חל חיוב מעיקרא לדאוג שלא יבוא לחללה .ולס
לפרטים נא לפנות אל הרב אברהם פיכך אין לאדם לצאת באותם הימים להפלגה ארוכה שיצא ממנה חילול שבת .אבל ג' ימים ראשונים
טוביה זוהר שליט"א של השבוע נגררים אחר השבת הקודמת ולא חל עליהם איסור זה.
ד .דעת התוס' (ד"ה אין):
דאיסור זה הוא דוגמת מה שאסרו (ביצה לו ).לשוט במים בגופו ,שהוא משום 'גזירה שמא יעשה
������
���
��������
����
�� חבית של שייטין' (כלי שמלמדים בו לשוט במים).
מעריב ליל שבת6:46 : �������������� ����������������������
ה .דעת הרשב"ם (תוס' עירובין מג .ד"ה הלכה):
שחרית בשב''ק :א' | 6:00 :ב' | 7:30 :ג'8:40 :
דכל סוגיא זו היא כשיטת בית שמאי (שבת יז ).הסוברים שאין אדם רשאי להתחיל מלאכה בער"ש,
אא"כ יכול לגומרה קודם השבת ,ולפיכך גם אסרו להפליג בספינה קודם שבת ,כיון שממשיך בהפלס
מנחה :א' | 13:30ב' 5:16 �����
������
בשורה משמחת לשוחרי התורה גה גם בשבת .אכן לדעת ב"ה מותר להפליג בספינה גם בער"ש ,כיון שהספינה מהלכת מעצמה ,ואין
���������
מעריב מוצ"ש :א' | 6:56ב' 7:18
�����������
����������
שיעור הלכה ממורינו הרב שליט"א
האדם עושה שום פעולת איסור( .וברא"ש האריך להקשות ע"ז).
ו .דעת הרמב"ן:
������������
�������������
המשך הלכות שבת
ימות החול
������������
�����������������
�����������
יתקיים במוצאי שב"ק
דבאמת אין איסור בעצם ההפלגה בספינה ,אלא דכל הענין הוא באופן שרוב נוסעי הספינה ישס
שחרית :נה"ח ראלים ,או לפחות מחצה על מחצה .ומאחר ומנהיגי הספינה הנכרים צריכים לעשות בזמן ההפלגה
�����
������
�������� בשעה 10:00בבית שני
מנחה13:20 : �����������
איסורים רבים מה"ת ,לכך אם נכנס הישראל להפליג בער"ש נראה כאילו עושה הגוי בשליחות
בברכת התורה
וציווי הישראל ,ולפיכך אסרוהו חכמים .אמנם אם יוצא בג' ימים ראשונים של השבוע
������
מעריב23:00 | 19:00 :
��������
לשליחת חומר לגליון לתגובות ולרשימת תפוצה :פקס 039578855 :או במיילgmail.com@7177790 :
אינו נראה שמחלל הגוי את השבת בשליחותו ,ולפיכך לא גזרו בכה"ג( .וכתב הריטב"א,
שהיא השיטה העיקרית). ד
