gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור יוסף · Ohr Yosef — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: אור יוסף · Ohr Yosef

שבוע: נח (2026-10-12)

אור יוסף · Ohr Yosef — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון‬ ‫אור יוסף ‪ -‬נח תשפ"ז‬ ‫בעזהי"ת‬ ‫קנ"ו‬ ‫בנים ובנות הם היפך המיתה‬ ‫עמוד א‬ ‫" ַוי ְִחי‪ ...‬וַּיֹולֶד בָּ נִים ּובָּ נֹות" (בראשית יא יא)‬ ‫" ַוּי ְִהיּו כָּל יְמֵ י‪ַ ...‬ו ָּּימֹת"‬ ‫בסוף פרשת בראשית מונה התורה את האנשים שחיו מבריאת העולם ועד זמנו‬ ‫של נח‪ ,‬ואילו בסוף פרשת נח מונה התורה את תולדותיו של נח עד זמנו של אברהם‬ ‫אבינו‪ .‬אכן‪ ,‬הבדל יש בין האופן שבו נמנים האנשים בסוף פרשת בראשית לאופן‬ ‫שבו הם נמנים בסוף פרשת נח‪ .‬בשני המקומות מספרת התורה כמה שנים חי כל‬ ‫אחד‪ ,‬ועל כך שהוא הוליד בנים ובנות‪ ,‬אולם בעוד שבסוף פרשת בראשית נכתב‬ ‫על כל אחד שהוא מת כאשר מלאו שנותיו‪ ,‬בסוף פרשת נח לא מוזכרת עובדת‬ ‫מותם של האנשים הנמנים‪.‬‬ ‫כך מצינו למשל בסוף פרשת בראשית‪ ,‬שנאמר (בראשית ה ד‪-‬ח)‪ַ " :‬וי ְִּהיּו יְמֵ י ָאדָ ם‬ ‫מנֶה מֵ אֹת שָ נָה‪ ,‬וַיֹולֶד בָ נִּים ּובָ נֹות‪ַ .‬וי ְִּהיּו כָל יְמֵ י ָאדָ ם אֲ שֶ ר‬‫ַאחֲ ֵרי הֹולִּידֹו ֶאת שֵ ת ְש ֹ‬ ‫ֹלשים שָ נָה ַו ָּּימֹת‪ַ ...‬וי ְִּחי שֵ ת ַאחֲ ֵרי הֹולִּידֹו ֶאת אֱ נֹוש שֶ בַ ע‬ ‫ּוש ִּ‬‫חַ י ְתשַ ע מֵ אֹות שָ נָה ְ‬ ‫מנֶה מֵ אֹות שָ נָה‪ ,‬וַיֹולֶד בָ נִּים ּובָ נֹות‪ַ .‬וי ְִּהיּו כָל יְמֵ י שֵ ת ְש ֵתים עֶ ְש ֵרה שָ נָה‬ ‫ּוש ֹ‬ ‫שָ נִּים ְ‬ ‫ּותשַ ע מֵ אֹות שָ נָה ַו ָּּימֹת‪ ."...‬וכך עם כולם‪ ,‬מלבד חנוך‪ ,‬שעליו נאמר‪" :‬וְ ֵאינֶּנּו‪ ,‬כִּ י‬ ‫ְ‬ ‫ֹלהים" [וראה רש"י שם מדוע שינה הכתוב בחנוך]‪.‬‬ ‫ל ַָקח אֹתֹו אֱ ִּ‬ ‫אולם‪ ,‬בסוף פרשת נח לא מוזכרת מיתתם של תולדותיו של נח‪ ,‬כפי שמצינו למשל‬ ‫במה שנאמר (בראשית יא יא‪-‬יג)‪ַ " :‬וי ְִּחי שֵ ם ַאחֲ ֵרי הֹולִּידֹו ֶאת ַא ְרפַכְ שָ ד חֲ מֵ ש מֵ אֹות‬ ‫שָ נָה‪ ,‬וַיֹולֶד בָ נִּים ּובָ נֹות‪ַ ...‬וי ְִּחי ַא ְרפַכְ שַ ד ַאחֲ ֵרי הֹולִּידֹו ֶאת שֶ לַח שָ ֹלש שָ נִּים וְ ַא ְרבַ ע‬ ‫מֵ אֹות שָ נָה‪ ,‬וַיֹולֶד בָ נִּים ּובָ נֹות‪."...‬‬ ‫והדבר צריך ביאור‪ ,‬מדוע זה אצל האנשים הנמנים בסוף פרשת בראשית מוזכרת‬ ‫מיתתם‪ ,‬ואילו באלו הנמנים בסוף פרשת נח לא מוזכרת מיתתם?‬ ‫"מי שאין לו בנים"‬ ‫הברייתא (נדרים סד ע"ב) מונה ארבעה אנשים שאף על פי שהם חיים‪ ,‬הרי הם‬ ‫חשובים כמת‪ ,‬וכך שנינו‪" :‬ארבעה חשובין כמת‪ :‬עני‪ ,‬ומצורע‪ ,‬וסומא‪ ,‬ומי שאין‬ ‫לו בנים‪ ...‬דכתיב (בראשית ל א)‪' :‬הָ בָ ה לִּי בָ נִּים וְ ִּאם ַאיִּן מֵ ָתה ָאנֹכִּ י'"‪ .‬כלומר‪ ,‬חז"ל‬ ‫למדו ממה שאמרה רחל ליעקב‪ ,‬שאם לא יהיו לה בנים "מֵ ָתה ָאנֹכִּ י"‪ ,‬שאדם שאין‬ ‫לו בנים חשוב כמת‪.‬‬ ‫נערך ע"י ר' יוסף ארי' ראבינאוויטץ‪ ,‬ניתן לקבל הגליון באתר גליונות ובאתר לדעת‪ ,‬ובדו"א ‪gilyonOhrYosef@gmail.com‬‬ ‫גליון‬ ‫אור יוסף ‪ -‬נח תשפ"ז‬ ‫בעזהי"ת‬ ‫קנ"ו‬ ‫בנים ובנות הם היפך המיתה‬ ‫עמוד ב‬ ‫וביאור הענין הוא‪ ,‬שהאדם נברא כדי להרבות קידוש ה' בעולם‪ ,‬ולהעמיד דורות‬ ‫של עובדי ה'‪ .‬מי שאין לו בנים‪ ,‬אינו מקיים את המטרה שלשמה הוא נברא‪ ,‬והרי‬ ‫הוא חשוב כמת‪ .‬ולהיפך‪ ,‬מי שמעמיד אחריו בנים צדיקים‪ ,‬עובדי ה'‪ ,‬חשוב הדבר‬ ‫כאילו לא מת‪ ,‬כפי שאמרו חז"ל (בראשית רבה פרשה מט אות ד‪ ,‬וכעין זה ברש"י בראשית‬ ‫יח יט)‪" :‬תני רבי שמעון בן יוחאי אומר‪ ,‬מי שיש לו בן יגע בתורה‪ ,‬כאילו לא מת"‪.‬‬ ‫תֹורה בָ א לָנּו ִּמ ְמָך‬ ‫זה גם הביאור בתפילת השל"ה‪" :‬וְ עַ ל ִּקיּום הָ עֹולָם וְ עַ ל ִּקיּום הַ ָ‬ ‫תֹור ְתָך‬ ‫תֹור ְתָך 'פְ רּו ְּורבּו' (בראשית א כח)‪ ,‬וְ כ ַָתבְ ָת בְ ָ‬ ‫ה' אֱ ֹלהֵ ינּו ְשנֵי צִּ ּוּויִּים‪ .‬כ ַָתבְ ָת בְ ָ‬ ‫את‬ ‫'וְ לִּמַ ְד ֶתם א ָֹתם ֶאת בְ נֵיכֶם' (דברים יא יט)‪ .‬וְ הַ ַכ ָּונָה בִּ ְש ֵתיהֶ ן ֶאחָ ת‪ ,‬כִּ י ל ֹא ְלתֹהּו בָ ָר ָ‬ ‫ית‪ ,‬כְ דֵ י שֶ נ ְִּהיֶה אֲ נ ְַחנּו וְ צֶ אֱ צָ ֵאינּו וְ צֶ אֱ צָ ֵאי‬ ‫את יָצַ ְר ָת ַאף עָ ִּש ָ‬ ‫בֹודָך בָ ָר ָ‬ ‫כִּ י ִּאם לָשֶ בֶ ת‪ ,‬וְ לִּכְ ְ‬ ‫תֹור ֶתָך"‪ .‬מבואר בדבריו שהציווים על‬ ‫לֹומדֵ י ָ‬ ‫יֹודעֵ י ְשמֶ ָך וְ ְ‬ ‫כָל עַ ְמָך בֵ ית י ְִּש ָר ֵאל ְ‬ ‫קיום העולם‪ ,‬היינו פריה ורביה‪ ,‬ועל קיום התורה‪ ,‬היינו תלמוד תורה‪ ,‬מטרה אחת‬ ‫להם‪ ,‬וכפי שביארנו‪ ,‬שיהיה האדם מעמיד דורות של לומדי תורה ועובדי ה'‪.‬‬ ‫הגמרא (בבא בתרא קטז ע"א) אומרת שרבי יהושע בן לוי לא היה הולך לבית המת‪,‬‬ ‫כדי להתאבל עליו‪ ,‬אלא אם כן היה זה אדם שמת בלא בנים‪ ,‬שנאמר (ירמיהו כב י)‪:‬‬ ‫הלְֵך"‪ ,‬ואמר על כך רב יהודה בשם רב (בבא בתרא שם)‪" :‬להולך בלא‬ ‫"בְ כּו בָ כֹו ַל ֹ‬ ‫בנים"‪ .‬כלומר‪ ,‬הבכיה שצריכה להיות על האדם שמת‪ ,‬היא על זה שמת ולא‬ ‫השאיר בנים אחריו‪.‬‬ ‫ואין הדבר אמור בבנים בלבד‪ .‬שהרי הגמרא שם ממשיכה ואומרת‪" :‬אמר רבי‬ ‫יוחנן‪ ,‬כל שאינו מניח בן ליורשו‪ ,‬הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה"‪ .‬והביאו שם‬ ‫ֹלהים"‪ ,‬ומסיק שרבי יהושע‬ ‫הכתוב (תהלים נה כ) "אֲ שֶ ר ֵאין חֲ לִּיפֹות לָמֹו וְ ל ֹא י ְָראּו אֱ ִּ‬ ‫בן לוי מפרש פסוק זה על מי שאינו מניח תלמיד‪ .‬כלומר‪ ,‬מי שאינו מניח אחריו‬ ‫תלמיד אין לו "חליפות"‪ ,‬אין מי שיבוא תחתיו וימשיך את דרכו‪ ,‬והרי הוא בכלל‬ ‫אותה עברה‪ .‬ומבואר‪ ,‬שהבן והתלמיד ענין אחד הם‪ ,‬וכן אמרו חז"ל (ספרי ואתחנן‬ ‫פיסקא לד על דברים ו ו)‪'" :‬וְ ִּש ַּננ ְָתם לְבָ נֶיָך' אלו תלמידיך"‪ ,‬ועוד אמרו (סנהדרין יט ע"ב)‪:‬‬ ‫"כל המלמד את בן חבירו תורה‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו"‪ .‬נמצא‪ ,‬שאף מי‬ ‫שלא זכה לבנים‪ ,‬אם זכה להעמיד תלמידים ולקרב לבבות לאביהם שבשמים‪,‬‬ ‫חשוב כאילו העמיד בנים‪ ,‬ובכך הוא מעכב את המיתה‪ ,‬שכן חייו נמשכים והולכים‬ ‫בתלמידיו‪.‬‬ ‫בכך נראה לבאר מדוע הוצרך אדם לשנות את שמה של חוה אשתו‪ .‬בתחילה‪,‬‬ ‫כאשר נבראה חוה‪ ,‬קרא לה אדם בשם "אשה"‪ ,‬כפי שנאמר (בראשית ב כא‪-‬כג)‪:‬‬ ‫גליון‬ ‫אור יוסף ‪ -‬נח תשפ"ז‬ ‫בעזהי"ת‬ ‫קנ"ו‬ ‫בנים ובנות הם היפך המיתה‬ ‫עמוד ג‬ ‫ֹלהים ַת ְרדֵ מָ ה עַ ל הָ ָאדָ ם ַויִּישָ ן‪ַ ,‬וי ִַּקח ַאחַ ת ִּמצַ ְלע ָֹתיו‪ַ ,‬וי ְִּסגֹר בָ שָ ר‬ ‫" ַו ַיפֵל ה' אֱ ִּ‬ ‫ֹלהים ֶאת הַ צֵ לָע אֲ שֶ ר ל ַָקח ִּמן הָ ָאדָ ם ל ְִּאשָ ה‪ַ ,‬ויְבִּ ֶאהָ ֶאל הָ ָאדָ ם‪.‬‬ ‫ַת ְח ֶתּנָה‪ַ .‬ויִּבֶ ן ה' אֱ ִּ‬ ‫וַי ֹאמֶ ר הָ ָאדָ ם‪ ,‬ז ֹאת הַ פַעַ ם עֶ צֶ ם מֵ עֲצָ מַ י ּובָ שָ ר ִּמבְ שָ ִּרי‪ ,‬לְז ֹאת י ִָּק ֵרא ִאשָּ ה כִ י מֵ ִאיׁש‬ ‫לֻקֳ חָּ ה ז ֹאת "‪ .‬אולם לאחר שחטאו אדם וחוה‪ ,‬ואכלו מעץ הדעת‪ ,‬ונענשו‪ ,‬שינה‬ ‫אדם את שמה‪ ,‬וקרא לה "חוה"‪ ,‬כפי שנאמר (בראשית ג כ)‪ַ " :‬וּי ְִק ָּרא הָּ ָּאדָּ ם ׁשֵ ם‬ ‫ִא ְׁשּתֹו חַ ּוָּה‪ ,‬כִּ י ִּהיא הָ י ְָתה ֵאם כָל חָ י"‪ .‬ויש להבין מדוע שינה אדם את שם אשתו‪,‬‬ ‫וקראה "חוה"?‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬שהואיל ומשחטאו אדם וחוה‪ ,‬ואכלו מעץ הדעת‪ ,‬ירדה מיתה‬ ‫לעולם‪ ,‬רצה אדם לנחם את אשתו וכינה אותה חוה‪ .‬בכך אמר לה אדם‪ ,‬שאף על‬ ‫פי שלא יחיו לעולם‪ ,‬היא נחשבת חיה תמיד‪ ,‬שכן היא " ֵאם כָל חָ י"‪ .‬הואיל ויש לה‬ ‫צאצאים חיים‪ ,‬היא נחשבת חיה‪ ,‬ולכן הוא שינה את שמה ל"חוה"‪ ,‬מלשון 'חיה'‪.‬‬ ‫[וזה שפירש רש"י שם‪" :‬חוה‪ ,‬נופל על לשון חיה‪ ,‬שמחיה את ולדותיה"]‬ ‫ההבדל בין הדורות שלפני נח לדורות שאחריו‬ ‫על פי זה‪ ,‬נראה לבאר שהסיבה שהתורה בסוף פרשת בראשית מדגישה שכל מי‬ ‫שחי לפני זמנו של נח מת‪ ,‬היא משום שכל האנשים הללו לא השאירו צאצאים‬ ‫אחריהם‪ ,‬שהרי כולם מתו במבול‪ .‬ואילו על האנשים הנמנים בסוף פרשת נח‪,‬‬ ‫שהשאירו צאצאים אחריהם‪ ,‬לא כתבה התורה שמתו‪ ,‬שכן כפי שהתבאר‪,‬‬ ‫המשאיר צאצאים אחריו אינו נחשב שמת‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬גם על למך‪ ,‬אביו של נח‪ ,‬כתבה תורה שהוא מת‪ ,‬כפי שנאמר (בראשית ה ל‪-‬‬ ‫לא)‪ַ " :‬וי ְִּחי לֶמֶ ְך ַאחֲ ֵרי הֹולִידֹו ֶאת נֹחַ חָ מֵ ש וְ ִּת ְשעִּ ים שָ נָה וַחֲ מֵ ש מֵ אֹת שָ נָה‪ ,‬וַיֹולֶד‬ ‫ּושבַ ע מֵ אֹות שָ נָה‪ַ ,‬ו ָּּימֹת"‪ .‬ויש‬‫בָ נִּים ּובָ נֹות‪ַ .‬וי ְִּהי כָל יְמֵ י לֶמֶ ְך שֶ בַ ע וְ ִּשבְ עִּ ים שָ נָה ְ‬ ‫להבין‪ ,‬שהרי למך הוליד את נח‪ ,‬שניצל מהמבול‪ ,‬ולא מת‪ .‬אם כן‪ ,‬למך השאיר‬ ‫צאצאים אחריו‪ ,‬ומדוע כתבה התורה שהוא מת?‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬שהואיל ועל כל דור המבול נגזרה מיתה‪ ,‬אלא שנח מצא חן‪ ,‬וכמו‬ ‫שאמרו (סנהדרין קח ע"א)‪" :‬אף על נח נחתם גזר דין‪ ,‬אלא שמצא חן בעיני ה'"‪,‬‬ ‫ונעשה כבריה חדשה‪ ,‬וניצל‪ .‬וכעין מה שאמרו בגר שנתגייר שהרי הוא כקטן שנולד‬ ‫(יבמות כב ע"א)‪ .‬לכן‪ ,‬אין הוא נקרא עוד נח בן למך‪ ,‬אלא הוא נקרא נח‪ ,‬ואין הוא‬ ‫נחשב עוד בנו של למך‪ .‬נמצא‪ ,‬שאף למך מת בלא בנים‪ ,‬ולכן כתבה עליו התורה‬ ‫" ַו ָימֹת"‪.‬‬ ‫גליון‬ ‫אור יוסף ‪ -‬נח תשפ"ז‬ ‫בעזהי"ת‬ ‫קנ"ו‬ ‫בנים ובנות הם היפך המיתה‬ ‫עמוד ד‬ ‫ואף על נח עצמו כתבה התורה שמת‪ ,‬כפי שנאמר (בראשית ט כט)‪ַ " :‬וי ְִּהיּו כָל יְמֵ י נֹחַ‬ ‫ְתשַ ע מֵ אֹות שָ נָה וַחֲ ִּמ ִּשים שָ נָה‪ַ ,‬ו ָּּימֹת"‪ .‬ואכן‪ ,‬היו לו לנח שלושה בנים‪ ,‬שם‪ ,‬חם‬ ‫ויפת‪ ,‬אולם בנים אלו נולדו לו לפני המבול‪ ,‬וכפי שביארנו לענין נח עצמו‪ ,‬אף‬ ‫עליהם נגזרה מיתה‪ ,‬ומשניצלו יחד עם נח‪ ,‬הם נעשו כבריות חדשות‪ ,‬ולא נחשבו‬ ‫עוד כבניו של נח‪ .‬מלבד בנים אלו‪ ,‬לא היו לנח ילדים נוספים‪ ,‬שהרי חם סירסו‪,‬‬ ‫כפי שמובא ברש"י על הכתוב (בראשית ט כב)‪ַ '" :‬וי ְַרא חָ ם אֲ בִּ י כְ נַעַ ן ֵאת עֶ ְרוַת ָאבִּ יו'‬ ‫‪ -‬יש אומרים סירסו"‪ .‬נמצא שאף נח נעשה כאילו מת בלא בנים‪ ,‬ולכן כתבה עליו‬ ‫התורה " ַו ָימֹת"‪.‬‬ ‫ואין להקשות מתרח‪ ,‬שאף עליו כתבה התורה בסוף הפרשה שמת‪ ,‬כפי שנאמר‬ ‫אתיִּם שָ נָה‪ַ ,‬ויָמָ ת ֶת ַרח בְ חָ ָרן"‪ ,‬והרי‬ ‫(בראשית יא לב) ‪ַ " :‬וי ְִּהיּו יְמֵ י ֶת ַרח חָ מֵ ש שָ נִּים ּומָ ַ‬ ‫תרח העמיד את אברהם אבינו ואת נחור‪ ,‬ומהם יצאו דורות‪ .‬אכן‪ ,‬שם הוצרך‬ ‫הכתוב להזכיר את מיתתו מטעם אחר‪ ,‬וכמו שפירש רש"י שם‪ ,‬שהקדים הכתוב‬ ‫את מיתתו של תרח ליציאתו של אברם‪ ,‬שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא‬ ‫קיים אברם את כבוד אביו‪ ,‬שהניחו זקן והלך לו‪ ,‬ולפיכך קראו הכתוב מת‪ .‬והוסיף‬ ‫רש"י שם‪ ,‬שהרשעים אף בחייהם קרויים מתים‪ .‬ומדברי רש"י הללו יש סיוע‬ ‫ליסוד הדברים‪ ,‬שאין ה"מיתה" שהכתוב מזכיר תלויה בכליון הגוף בלבד‪.‬‬ ‫ואולי יש לבאר עוד שמת תרח בחרן‪ ,‬כלומר‪ ,‬כיון שאברהם הצדיק יצא מחרן‪,‬‬ ‫הוא ותולדותיו‪ ,‬לא נשאר שם אלא תרח ונחור עובדי עבודה זרה שחשובים‬ ‫כמתים‪ ,‬וכמן שנאמר (יהושע כד ב‪-‬ג)‪" :‬וַי ֹאמֶ ר יְהֹושֻׁ עַ ֶאל כׇּל הָ עָ ם כֹה ָאמַ ר ְי‪-‬הֹוָה‬ ‫בֹותיכֶם מֵ עֹולָם‪ֶ ,‬ת ַרח אֲ בִּ י ַאבְ ָרהָ ם וַאֲ בִּ י נָחֹור‪,‬‬‫אֱ ֹלהֵ י י ְִּש ָר ֵאל בְ עֵ בֶ ר הַ ּנָהָ ר י ְָשבּו אֲ ֵ‬ ‫ֹלהים אֲ חֵ ִּרים‪ .‬ו ֶָא ַקח ֶאת אֲ בִּ יכֶם ֶאת ַאבְ ָרהָ ם מֵ עֵ בֶ ר הַ ּנָהָ ר‪ ,‬וָאֹולְֵך אֹתֹו בְ כׇּל‬ ‫ַויַעַ בְ דּו אֱ ִּ‬ ‫ֶא ֶרץ כְ נָעַ ן‪ ,‬ו ַָא ְרבֶ ה ֶאת ז ְַרעו‪ ֹ,‬ו ֶָא ֶתן לֹו ֶאת יִּצְ חָ ק‪ ".‬כלומר‪ ,‬הרשעים נשארו בחרן‪,‬‬ ‫והם עבדו אלהים אחרים‪ ,‬ולא נזכר בהם זרע‪ ,‬אבל אברהם יצא משם‪ ,‬והקב"ה‬ ‫הרבה את זרעו‪ ,‬שזהו חיים כנזכר‪.‬‬ ‫ומעתה יש ללמוד מכאן‪ ,‬עד כמה גדול כוחו של אדם המעמיד אחריו דורות של‬ ‫עובדי ה'‪ .‬חיי האדם בעולם הזה קצובים הם‪ ,‬ואילו מי שמשאיר אחריו בנים ובני‬ ‫בנים העוסקים בתורה ובמצוות‪ ,‬אין התורה כותבת עליו " ַו ָימֹת"‪ ,‬שכן הוא חי‬ ‫וקיים בצאצאיו ובתלמידיו‪ .‬יהא רעוא מן שמיא שנזכה כולנו להעמיד דורות‬ ‫ּומפִּ י ז ְַרעֲָך‬ ‫ישרים ומבורכים‪ ,‬ויתקיים בנו הכתוב (ישעיהו נט כא)‪" :‬ל ֹא יָמּושּו ִּמפִּ יָך ִּ‬ ‫ּומפִּ י ז ֶַרע ז ְַרעֲָך ָאמַ ר ה' מֵ עַ ָתה וְ עַ ד עֹולָם"‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ִּ‬