gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ממגד · Mimeged — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: ממגד · Mimeged

שבוע: נח (2026-10-12)

ממגד · Mimeged — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫'פיקודי ה' ישרים משמחי לב'‬ ‫אימתי הן ישרים כשיוצאין מפי ישר‬ ‫(מדברי מרן זצוק"ל ע"פ חז"ל בילקוט תהלים)‬ ‫גרש ירחים‬ ‫ממגד‬ ‫פניני הלכה אגדה ומוסר משלחנו של רבינו הגדול‬ ‫מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצוקללה"ה‬ ‫פרשת נח תשפ"ז (שנה ח') תשפ"ו לפ"ק * גליון ‪ * 260‬עיה"ק ירושת"ו * כתבי תלמידים‬ ‫'כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ'‬ ‫(מתוך ההפטרה)‬ ‫מדוע לא השפיע נח על בני דורו‬ ‫לפניך גלוי להם מי גלוי?!‪"...‬‬ ‫חזינן שהמבול נקרא על שם נח‪,‬‬ ‫ושמעתי ממרן הרב מפוניבז' זצ"ל‬ ‫היינו‪ ,‬אף שגלוי וידוע לפני הקב"ה‬ ‫בשם מדרש כי המבול נקרא על‬ ‫שאם יוכיחו לא ישפיעו כלום‪ ,‬מכל‬ ‫שמו מפני שלא השפיע על בני דורו‬ ‫דבריהם הם זכרונם‬ ‫מקום הרי הצדיקים עצמם אינם‬ ‫שיחזרו בתשובה‪.‬‬ ‫יודעים שלא ישפיעו‪ ,‬וצריכים‬ ‫חומר חובת ההשפעה על הכלל‬ ‫לנסות ולהשפיע‪ ,‬ואם אינם מנסים‬ ‫ואילו אברהם אבינו השפיע על בני‬ ‫להשפיע הם נענשים על זה‪,‬‬ ‫דורו‪ ,‬כמו שכתוב (בראשית יב‪,‬ח)‬ ‫לפני ארבע שנים‪ ,‬בתקופה זו‪ ,‬היתה מערכת בחירות סוערת וגורלית‪ ,‬שנוהלה עוד בידיו האמונות של רבינו‬ ‫זי"ע‪ ,‬לשמו לזכרו תאוות נפש‪ .‬והבאנו אז דברים משמו בחומר העניין וגודלו‪ ,‬כפי שהם משתקפים לאורה‬ ‫וכדאיתא בגמרא שם שהקב"ה‬ ‫"ויקרא בשם ה'"‪ ,‬אברהם היה מגייר‬ ‫של פרשת השבוע‪ ,‬כפי שנזכרו במאמר על הפרשה‪ .‬נשוב עתה ונביא את הדברים הנוגעים לשעתן‪ ,‬ויה"ר‬ ‫הסכים עם מידת הדין והעניש גם‬ ‫את האנשים ושרה מגיירת את‬ ‫שיהא מהם החיזוק הנצרך להגדיל תורה ולקדש שם שמים‪.‬‬ ‫את הצדיקים‪ ,‬כי מספק היו צריכים‬ ‫הנשים (רש"י שם ה)‪ ,‬והיה משפיע‬ ‫לנסות להשפיע ולתת חיזוק‪,‬‬ ‫אמונה ולימד לבני דורו שבע מצוות‬ ‫שח רבינו זצ"ל‪ :‬הנה יש ענין ומצוה גדולה לזכות את הרבים‪ ,‬ואין לשער מדרגתו של המזכה את הרבים‪,‬‬ ‫בני נח‪ ,‬אבל נח לא השפיע כל כך‬ ‫כמו שכתב בחובות הלבבות (שער אהבת ה' פ"ו) "וראוי לך אחי לדעת‪ ,‬כי זכויות המאמין‪ ,‬אפילו אם יהיה‬ ‫ומאחר שלא עשו כן נענשו במיתה‬ ‫על בני דורו‪ ,‬ורק הציל את משפחתו‬ ‫מגיע אל התכלית הרחוקה בתיקון נפשו לאלוקים יתברך‪ ,‬ואילו היה קרוב למלאכים במידותם הטובות ומנהגיהם‬ ‫בידי שמים‪.‬‬ ‫אבל על הדור לא השפיע‪ ,‬ולכן‬ ‫המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו‪ ,‬אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה‬ ‫נקראו מי המבול על שמו‪.‬‬ ‫ומיישר הרשעים אל עבודת הבורא‪ ,‬שזכויותיו נכפלות בעבור זכויותם בכל הימים ובכל הזמנים"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אמנם בנח לא מצינו שנתחייב מיתה‬ ‫בידי שמים‪ ,‬כי מה שהוא לא השפיע‬ ‫[ובזוהר פרשת נח דף ס"ז ע"ב‬ ‫היינו שיכול להיות אדם שעושה הרבה מעשים טובים‪ ,‬שלומד הרבה ומתפלל ועושה חסד‪ ,‬אך אינו מזכה‬ ‫זה מפני שלא היה שייך שישפיע‪,‬‬ ‫את הרבים‪ ,‬ואפילו אדם שיש לו כוחות של מלאך‪ ,‬שעושה מעשים טובים בכל כוחותיו‪ ,‬אם אינו מזכה את‬ ‫איתא‪ ,‬כיון דאמר ליה (הקב"ה לנח)‬ ‫והיה גלוי וידוע גם לנח עצמו שלא‬ ‫דישתזיב הוא ובנוי לא בעא רחמין‬ ‫הרבים‪ ,‬אינו מגיע במדרגתו למי שמזכה את הרבים‪ ,‬והמזכה את הרבים הוא במדרגה יותר גדולה ממנו‪.‬‬ ‫ישפיע‪ ,‬ואף על פי כן המבול נקרא‬ ‫על עלמא ואתאבידו ובגין כך אקרון‬ ‫ושמעתי ממרן הרב מפוניבז' זצ"ל בשם מדרש‪ ,‬שמי המבול נקראים על שם נח‪ ,‬כמו שכתוב (ישעיה נד‪ ,‬ט)‬ ‫"מי נח"‪ ,‬למרות שנח לא חטא‪ ,‬וכפי‬ ‫מי המבול על שמיה כמה דאת אמר‬ ‫כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח וגו'‪ ,‬היינו שנח אשם במבול‪ ,‬ומי המבול נקראים על שמו‪ ,‬המים‬ ‫שהעידה עליו התורה "נח איש צדיק‬ ‫כי מי נח זאת לי וגו'‪ ,‬ע"כ‪ ,‬ומבואר‬ ‫של נח‪ ,‬מפני שלא השפיע על בני דורו‪ ,‬בשונה מאברהם אבינו שהשפיע על בני דורו‪.‬‬ ‫תמים"‪ ,‬ולא מצינו שהיה לו גיהינום‬ ‫שנקרא המבול על שם נח מפני‬ ‫ואמנם נח היה צדיק ובעל מדרגה‪ ,‬וכפי שהעיד עליו הכתוב 'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו וגו''‪ ,‬אבל לא‬ ‫או שנענש בייסורים‪ ,‬והרי הוא‬ ‫שלא התפלל על בני דורו‪.‬‬ ‫השפיע על בני דורו כמו שהשפיע אברהם‪ ,‬ולכן המבול מתייחס אליו‪.‬‬ ‫היה צדיק תמים‪ ,‬ולצדיקים נותנים‬ ‫כפרת עוונות בייסורים‪ ,‬אבל נח לא‬ ‫אכן בספורנו סוף פרשת בראשית‬ ‫*‬ ‫קיבל ייסורים‪ ,‬מפני שלא היה לו‬ ‫ביאר שנח אף לא השפיע על דורו‪,‬‬ ‫וזה לשונו שם‪ :‬ונח מצא חן‪ -‬להציל‬ ‫ואמנם‪ ,‬כפי שהובא כבר‪ ,‬אף שנח לא נענש על שלא השפיע על בני דורו‪ ,‬מהטעם שנתבאר‪ ,‬אבל מצינו בחז"ל‬ ‫חטא‪.‬‬ ‫גם בניו ובנותיו‪ ,‬לא מפני שהיה‬ ‫שהחמירו במי שאפשר ויש בידו להשפיע על סביבתו ואינו עושה כן‪ ,‬וכדאיתא בגמרא בשבת הנ"ל כי מדת‬ ‫ראוי לכך‪ ,‬אבל על צד חנינה זיכהו‬ ‫הדין אמרה לפני הקב"ה – 'אם לפניך גלוי להם מי גלוי?!‪'...‬‬ ‫ועם כל זאת‪ ,‬נקראו מי המבול על‬ ‫שמו‪ ,‬מפני שבמציאות לא מנע את‬ ‫הא‪-‬ל יתברך לזה‪ ,‬כאומרו (יחזקאל‬ ‫והיינו דאף שגלוי וידוע לפני הקב"ה שאם יוכיחו לא ישפיעו כלום‪ ,‬מכל מקום הרי הצדיקים עצמם אינם‬ ‫המבול ולא החזיר בתשובה‪ ,‬לפי‬ ‫יד) ושלושת האנשים האלה בתוכה‬ ‫יודעים שלא ישפיעו‪ ,‬וצריכים לנסות ולהשפיע‪ ,‬ואם אינם מנסים להשפיע הם נענשים על זה‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫שלא היו לו כוחות לזה‪ ,‬אבל הוא‬ ‫נח דניאל ואיוב וגו'‪ ...‬כי לא לימדו‬ ‫בגמרא שם שהקב"ה הסכים עם מידת הדין והעניש גם את הצדיקים‪ ,‬כי מספק היו צריכים לנסות להשפיע‬ ‫היה צדיק תמים‪ ,‬ולא היה לו חטא‬ ‫את דורם לדעת את השם כאברהם‬ ‫ולתת חיזוק‪ ,‬ומאחר שלא עשו כן נענשו במיתה בידי שמים‪ ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫משה ושמואל וזולתם‪.‬‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫ועוד הביא על כך רבינו מהפסוק ביחזקאל (פרק ג') "בן אדם צופה נתתיך‪ ...‬באמרי לרשע מות תמות‪ ,‬ולא‬ ‫כאומרם ז"ל (פסחים פז‪,‬א) עילם –‬ ‫הזהרתו ולא דיברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיותו‪ ,‬הוא רשע בעוונו ימות ודמו מידך אבקש‪ ,‬ואתה כי‬ ‫ואמנם אברהם היו לו כוחות‬ ‫והם דניאל וחבריו ‪ -‬זכתה ללמוד‬ ‫הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה‪ ,‬הוא בעוונו ימות ואתה את נפשך הצלת"‪.‬‬ ‫להשפיע על בני דורו אבל לנח‬ ‫ולא זכתה ללמד‪ ,‬וכן נח אף על פי‬ ‫לא היו כוחות אלו‪ ,‬ולא חטא בזה‬ ‫היינו שיש חיוב להזהיר את הרשעים שיחזרו בתשובה‪ ,‬ואם אדם משתדל ועושה כל מה שביכולתו להשפיע‬ ‫שהוכיח על המעשים המקלקלים‬ ‫שלא היה כמו אברהם‪ ,‬כי עשה מה‬ ‫ענין המדינות‪ ,‬לא הורה אותם‬ ‫על הרשע‪ ,‬אך הרשע לא מקבל את דבריו ולא שב בתשובה‪ ,‬אזי הרשע בעוונו ימות "ואתה את נפשך הצלת"‪.‬‬ ‫שבכוחו‪ ,‬וליותר מזה לא היו להו‬ ‫לדעת הקל יתברך וללכת בדרכיו‬ ‫אבל אם אינו מנסה להחזיר את הרשע בתשובה‪ ,‬אזי הוא רשע בעוונו ימות "ודמו מידך אבקש"‪ ,‬דמו היינו מה‬ ‫כוחות‪ ,‬רק אברהם קיבל מן השמים‬ ‫אף על פי שהוא היה צדיק תמים‬ ‫שהוא מת‪ ,‬המיתה בעולם הזה‪ ,‬או הגיהינום בעולם הבא שיהיה לו‪ ,‬כל זה מידך אבקש‪ ,‬שאתה הצדיק אשם‬ ‫כוחות מיוחדים שלא היה צריך סעד‬ ‫בעיון ובמעשה‪].‬‬ ‫במיתתו ובגיהינום שיש לו‪ ,‬כיון שלא השתדלת להשפיע עליו ולהחזירו בתשובה‪.‬‬ ‫לתומכו‪ ,‬ובכוחות אלו זכה והשפיע‬ ‫על כל בני דורו‪.‬‬ ‫ויש להתבונן בזה שנקרא המבול על‬ ‫זוהי התביעה אם יכולים להשפיע על הרשע ולא משפיעים‪ ,‬ורק מי שניסה להשפיע ולא הצליח‪ ,‬כמו שכתוב‬ ‫ואתה כי הזהרת רשע וגו'‪ ,‬היינו שעושה כל טצדקי שיחזור בתשובה וזה לא עוזר‪ ,‬אז יצא ידי חובתו‪ ,‬שעשה‬ ‫שם נח‪ ,‬כאילו שנח אשם במבול‪ ,‬וכי‬ ‫ויש מכאן מוסר השכל‪ ,‬שמצוי‬ ‫נח היה מחטיא את הרבים ח"ו‪ ,‬ומה‬ ‫מה שהוא יכול לעשות‪.‬‬ ‫שמקבלים חלישות הדעת כשרואים‬ ‫היא אשמתו בעוונות בני דורו‪.‬‬ ‫*‬ ‫אחד שמצליח יותר‪ ,‬אבל צריכים‬ ‫לדעת כי השלמות של כל אחד היא‬ ‫ובאמת שמצינו כבר שצדיקים‬ ‫והנה עתה עומדים אנו ערב בחירות לשלטון‪ ,‬והרבה גופי תורה תלויים בזה‪ ,‬וכלל העמדת הדת בארץ ישראל‬ ‫שביכולתם להחזיר אחרים בתשובה‬ ‫מוטלת על כף המאזניים‪ ,‬מן הראוי לזכור דברים אלו‪ ,‬וכפי שעורר רבינו זי"ע בתקופת בחירות בשנת תשע"ג‪,‬‬ ‫לפי כוחותיו‪ ,‬ויתכן שהשני מצליח‬ ‫יותר מפני שיש לו יותר כוחות‪,‬‬ ‫ואינם עושים כן הרי הם נענשים על‬ ‫כי 'המטרה בהצבעה היא להשפיע ולהרבות תורה ויראת שמים‪ ,‬כי ככל שישנם יותר נציגים יש להם כח השפעה‬ ‫כך‪ ,‬וכדאיתא בגמרא (שבת נה‪,‬א)‪:‬‬ ‫יותר גדול'‪.‬‬ ‫ואם כן הרי הוא גם חייב יותר‪ ,‬ומי‬ ‫שאין לו כוחות כאלה אינו חייב בזה‪,‬‬ ‫"אמר ליה הקב"ה לגבריאל לך‬ ‫[והוסיף רבינו והזכיר‪' :‬אבל באמת צריכים לדעת שכל אחד בעצמו יכול להשפיע יותר מזה על ידי לימוד ועסק‬ ‫וכשעושה כל מה שבכוחו הרי הוא‬ ‫ורשום על מצחן של צדיקים תיו של‬ ‫התורה‪ ,‬וגם על ידי תפילה אם יתפלל ויבקש רחמים על כלל ישראל שיתחזקו בתורה ויראת שמים‪ ,‬ותפילה על‬ ‫מושלם‪.‬‬ ‫דיו שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה‪,‬‬ ‫רוחניות אינה חוזרת ריקם']‪.‬‬ ‫ועל מצחם של רשעים תיו של דם‬ ‫ואותם דברים שב רבינו והתריע ערב הבחירות תש"פ‪' :‬ולכן מי שיכול להשפיע בזה על הציבור‪ ,‬זה חיוב גדול‬ ‫(א‪.‬ה‪ .‬עי' בשפתי חיים ע"פ נח‬ ‫כדי שישלטו בהן מלאכי חבלה‪,‬‬ ‫מאד וחמור מאד‪'...‬‬ ‫שעמד ג"כ בענין זה‪ ,‬מדוע נקרא‬ ‫אמרה מידת הדין לפני הקב"ה‪,‬‬ ‫המבול ע"ש נח ומה היתה התביעה‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬מה נשתנו אלו‬ ‫והוסיף רבינו שכגודל חובת ההשפעה בבחירות עצמן‪ ,‬כך גודל חובת ההשפעה על אחרים שיצביעו ג'‪ ,‬למי‬ ‫עליו בזה‪ ,‬ע"ש שביאר לפי דרכו‪.‬‬ ‫שיש לו כח השפעה‪' :‬וכל מי שהוא בעל השפעה שיכול להשפיע‪ ,‬חייב חיוב גמור להשפיע שיצביעו ג'‪ ,‬ומי שיכול‬ ‫מאלו‪ ,‬אמר לה הללו צדיקים גמורים‬ ‫ומדברי רבינו נראה שלא היה לנח‬ ‫והללו רשעים גמורים‪ ,‬אמרה לפניו‬ ‫להשפיע ואינו משפיע חס ושלום‪ ,‬אם אפשר להציל ואינו מציל‪ ,‬על זה נאמר 'לא תעמוד על דם רעך'‪ ,‬ברוחניות‬ ‫ובגשמיות‪ ,‬וזה דבר חמור מאד! נקווה שכולם מבינים את זה ויקבלו את זה‪ ,‬וישפיעו עם כל ההשפעה שלהם‪ ,‬עם‬ ‫חטא בזה‪ ,‬אף שגנאי הוא לו עד‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬היה בידם למחות‬ ‫שנקרא הדבר על שמו‪ ,‬ואולי עדיין‬ ‫לפנַ י‬ ‫ולא מיחו! אמר לה‪ ,‬גלוי וידוע ָ‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫היתה עליו תביעה דקה שיכול היה‬ ‫שאם מיחו בהם לא יקבלו מהם‪,‬‬ ‫להגיע למעלה זו‪ ,‬ודו"ק)‪.‬‬ ‫אמרה לפניו ריבונו של עולם‪ ,‬אם‬ ‫ענייני תפילה וביאורי סידור התפילה מאוצרו של רבינו זצללה"ה‬ ‫הקדמה קצרה‬ ‫אריכות גדולה האריך רבינו להעמיד הדרה של תפילה באזני שומעי לקחו‪ ,‬הוא היה מרחיב רבות על גודל ההשגה בתפילה‪ ,‬על מעלת כל מחשבת תפילה בלב‪ ,‬וכן‬ ‫בביאורי קטעים שונים בתפילה‪ .‬במשך השנים‪ ,‬נאספה תחת ידינו כמות נכבדת של ביאורים ועניינים בתפילה ובסדר היום‪ ,‬וסידרנום במתכונת סידור התפילה‪ .‬ומדי‬ ‫שבוע נביא בס"ד עניין או שנים כפי אשר יכיל הגליון‪.‬‬ ‫וזאת למודעי כי מלבד החומר המובא בזה‪ ,‬ישנו עוד חומר רב שנאמר בעיתות שונים או באופן יחידני‪ ,‬ואינו תחת ידינו‪ .‬ולוואי ונזכה שחומר זה יצא לאור בקרוב‬ ‫במתכונת ראויה לשמחת לב המעיינים ושוחרי העבודה‪.‬‬ ‫שיויתי ה' לנגדי תמיד‬ ‫מצוות שחיובן תמידי‪ ,‬לא יפסקו מעל האדם אפילו רגע אחד כל ימיו‪ ,‬וכל זמן‬ ‫הרמ"א בראש שולחן ערוך או"ח מביא מדברי הרמב"ם במורה נבוכים עה"פ‬ ‫וכל רגע שיחשוב בהן קיים מצות עשה‪ ,‬ואין קץ למתן שכר המצוות"‪ .‬והמצוה‬ ‫בתהלים "שויתי ה' לנגדי תמיד"‪ ,‬וכתב כי זהו כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים‬ ‫הראשונה שהזכיר שם היא‪" :‬להאמין שיש אלוק אחד בעולם שהמציא כל‬ ‫אשר הולכים לפני האלקים‪ ,‬שאדם יזכור תמיד ולא ישכח את האמונה שהקב"ה‬ ‫הנמצאות‪ ,‬ומחפצו ורצונו הוא כל מה שהוא עכשיו ושהיה ושיהיה לעדי עד" וכו'‪,‬‬ ‫רואה אותו בכל רגע‪ ,‬ועל ידי זה יגיע למדרגות גדולות מאד‪ ,‬וכפי שסיים וכתב שם‪:‬‬ ‫היינו לזכור תמיד את האמונה כנזכר בדברינו לעיל‪ ,‬שכל מה שיש בעולם הוא‬ ‫"כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד‬ ‫מכוח רצון ה'‪ ,‬ומבלעדי רצונו יתברך לא היה שום מציאות‪.‬‬ ‫עליו ורואה במעשיו‪ ,‬מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו‬ ‫תמיד"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫*‬ ‫ויש להתבונן האם שויתי ה' לנגדי תמיד זה חיוב מעיקר הדין‪ ,‬או שהוא מידת‬ ‫ובאמת זו מדרגה גדולה שאדם יזכור תמיד בכל רגע שהכל ברצון ה' ולא יסיח דעתו‬ ‫חסידות? – הנה מצינו גם בשערי תשובה לרבינו יונה (ג‪ ,‬כז) שהזכיר ענין זה וכתב‪:‬‬ ‫מזה‪ ,‬זה קשה מאד‪ ,‬אך לכל הפחות בזמן שיש נפקא מינה למעשה‪ ,‬כגון כשחושב‬ ‫"מן האזהרות התלויות בלב השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך‪ ,‬ואמרו זכרונם‬ ‫ומתכנן לעשות איזה דבר‪ ,‬ידע ויזכור שהכל יהיה ברצון ה' ואין שום טבע‪ ,‬רק‬ ‫לברכה כל מקום שנאמר השמר פן ואל הרי זה לא תעשה‪ ,‬הוזהרנו בזה לזכור את‬ ‫בסייעתא דשמיא יוכל להצליח במה שהוא עושה‪ ,‬ובחובות הלבבות (שער אהבת‬ ‫השם יתברך בכל עת"‪ .‬הרי שזהו חיוב‪ ,‬שהתורה מזהירה עליו‪ ,‬לזכור תמיד את‬ ‫השם פ"ו) כתב "שיתנה בכל דבר שעתיד לעשותו ולאמרו ברצון הבורא"‪ ,‬היינו‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ולא להסיח דעת מ'שויתי ה' לנגדי תמיד'‪.‬‬ ‫שראוי גם להזכיר בפה ולומר שהכל ברצון ה'‪.‬‬ ‫והנה הרמ"א כתב לנגדי 'תמיד'‪ ,‬ורבינו יונה כתב 'בכל עת'‪ .‬תמיד היינו לכל הפחות‬ ‫ויתבונן בכל מה שקורה איתו‪ ,‬למשל אם הוא נחלש ונעשה חולה‪ ,‬מה הסיבה לזה‪,‬‬ ‫פעם ביום‪ ,‬כמו הדלקת המנורה בבית המקדש‪ ,‬שנאמר בה להעלות נר תמיד‬ ‫למה הוא חלש‪ ,‬אמנם הוא יודע שיש לו מחלה ומחמת זה הוא חלש‪ ,‬אבל זה גופא‬ ‫(שמות כז‪,‬כ)‪ ,‬ויש תמיד שהוא שתי פעמים ביום כמו קרבן תמיד שמקריבים‬ ‫למה באה עליו המחלה‪ ,‬הסיבה היא בהשגחה מפני שכך רצון ה' שהוא יהיה חלש‬ ‫פעמיים ביום‪ ,‬בבוקר ובין הערביים‪.‬‬ ‫וחולה‪.‬‬ ‫ויש תמיד שהוא כל הזמן בלי הפסק‪ ,‬כמו שכתוב בלחם הפנים (שם כה‪,‬ל) לחם‬ ‫*‬ ‫לפנַ י תמיד‪ ,‬ככה צריכים לקיים שויתי השם לנגדי 'תמיד'‪ ,‬ורבינו יונה כתב‬ ‫פנים ָ‬ ‫אדם נברא להרבות כבוד שמים‪ ,‬שזו כל תכלית הבריאה‪ ,‬כמו שאמרו בסוף פרקי‬ ‫'בכל עת' היינו בכל זמן לזכור את השי"ת‪ ,‬משום 'השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך'‪.‬‬ ‫אבות כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו שנאמר כל הנקרא‬ ‫*‬ ‫בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו‪ ,‬היינו כל העולמות – אצילות‪ ,‬בריאה‪,‬‬ ‫יצירה‪ ,‬ועשייה [עולם העשייה הוא העולם שלנו‪ ,‬העולם הגשמי] כולם נבראו כדי‬ ‫ומה הפירוש שלא לשכוח? – לזכור שאין שום טבע ומקרה בעולם‪ ,‬אלא הכל‬ ‫שיתרבה מהם כבוד שמים‪ ,‬ואם אין כבוד שמים ח"ו אין זכות קיום לבריאה‪.‬‬ ‫בהשגחה‪ ,‬ומה שנראה לעיני בשר שיש טבע‪ ,‬זהו הסתר פנים שנדמה כאילו שזה‬ ‫טבע‪ .‬כל מה שיש בעולם‪ ,‬וכל המאורעות שקורים בעולם‪ ,‬הכל בהשגחה ברצון‬ ‫והנה חפץ דומם‪ ,‬כגון השולחן שלפנינו‪ ,‬הרי הוא דומם ואין בו דעת‪ ,‬ומה שייך‬ ‫השם! ורצונו ית' הוא המקיים ומחיה את כל הבריאה כמו שכתוב (תהלים ל‪,‬ו) חיים‬ ‫לדרוש ממנו‪ ,‬וכי הוא חייב משהו‪ ,‬והאם אפשר לדרוש ממנו? אמנם הרי אנו‬ ‫ברצונו‪ ,‬ואלמלא רצונו ח"ו לא היה שום קיום לכל הבריאה‪.‬‬ ‫אומרים בתפילה 'וצבא השמים לך משתחווים'‪ ,‬והענין בזה כי כל דבר בבריאה יש‬ ‫לו מלאך ממונה המחיה אותו [וזהו שאמרו במדרש (בראשית רבה י‪ ,‬ו) שכל עשב‬ ‫ובנפש החיים שער א' האריך בזה וכתב "מה שהוא ית' נקרא בעל הכוחות‪ ,‬כי לא‬ ‫יש לו מלאך שמכה עליו ואומר גדל] והמלאך הזה‪ ,‬שהוא כח רוחני שאין אנו רואים‬ ‫כמידת בשר ודם מידת הקב"ה‪ ,‬כי האדם כשבונה בנין דרך משל מעץ‪ ,‬אין הבונה‬ ‫אותו‪ ,‬הוא משתחווה להקב"ה‪ .‬זה הפירוש צבא השמים לך משתחווים‪.‬‬ ‫בורא וממציא אז מכוחו העץ‪ ,‬רק שלוקח עצים שכבר נבראו ומסדרם בבנין‪ ,‬ואחר‬ ‫שכבר סידרם לפי רצונו‪ ,‬עם שכוחו הוסר ונסתלק מהם‪ ,‬עם כל זה הבנין קיים‪.‬‬ ‫תכלית כל הבריאה היא להרבות כבוד שמים‪ ,‬ואם אדם אינו עושה כבוד שמים אין‬ ‫לו זכות קיום‪ ,‬מפני שאינו מקיים את התכלית שבשבילה נברא‪ ,‬שהוא חייב בה‪,‬‬ ‫אבל הוא ית"ש כמו בעת בריאת העולמות כולם בראם והמציאם הוא ית' יש מאין‬ ‫וכמה החיוב? לפי הכוחות שיש לו‪ ,‬כי הכוחות ניתנו לו כדי להרבות כבוד שמים‪,‬‬ ‫בכוחו הבלתי תכלית‪ ,‬כן מאז כל יום וכל רגע ממש‪ ,‬כל כוח מציאותם וסדרם‬ ‫וצריך לנצל כל כוחותיו לזה‪ ,‬לעשות רצון ה' ולקיים מה שהוא חייב‪.‬‬ ‫וקיומם תלוי רק במה שהוא ית"ש משפיע בהם ברצונו ית' כל רגע כוח ושפעת‬ ‫אור חדש‪ ,‬ואילו היה הוא ית' מסלק מהם כוח השפעתו אף רגע אחת‪ ,‬כרגע היו‬ ‫כמו שכתב רש"י בברכות (לב‪,‬ב) על מה שאמרו בגמרא שם ארבעה צריכים חיזוק‬ ‫כולם לאפס ותוהו"‪.‬‬ ‫תורה ומעשים טובים תפילה ודרך ארץ‪ ,‬ופירש רש"י "שיתחזק אדם בהם תמיד‬ ‫ובכל כוחו"‪ ,‬והזכיר בדבריו שני עניינים‪ :‬תמיד‪ ,‬ובכל כוחו‪ .‬תמיד היינו בלי הפסק‪,‬‬ ‫וביאר שם כי זהו שאנו אומרים בתפילה "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה‬ ‫ובכל כוחו היינו עם כל הכוחות שיש לו‪ .‬ומי שאינו מתחזק 'תמיד' כבר אינו 'בכל‬ ‫בראשית"‪ ,‬הקב"ה מחדש ומקיים את הבריאה 'בכל יום'‪ ,‬ולא רק פעם ביום‪ ,‬אלא‬ ‫כוחו'‪ ,‬אם יום אחד הוא מחוזק וביום אחר אינו מחוזק‪ ,‬וכי יום אחד יש לו כח ויום‬ ‫'תמיד' כל רגע ורגע בלי הפסק – רצון ה' מקיים את העולם‪ ,‬שהרי העולם נברא יש‬ ‫אחד אין לו כח‪ ,‬ומדוע אינו מתחזק?!‬ ‫מאין‪ ,‬וכיצד זה ממשיך ועומד? מוכרח להיות שרצונו של הבורא ממשיך לקיימו‬ ‫בכל רגע‪.‬‬ ‫ומה שהוא בריא‪ ,‬זה בהשגחה‪ ,‬ומן השמים נתנו לו את הבריאות לכבוד שמים‪,‬‬ ‫שיעשה מה שהוא יכול כפי כוחותיו‪.‬‬ ‫ובביאור הלכה (שם) הביא מספר החינוך שש מצוות תמידיות וזה לשונו‪" :‬שש‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫כל הכח שהם יכולים להשפיע‪'...‬‬ ‫וכך שב והורה רבינו בבחירות תשפ"ג‪' :‬ולכן החיוב הוא לא רק כל אחד לעצמו‪ ,‬אלא גם מי שיכול להשפיע על אחרים‪ ,‬וכמ"ש רבינו יונה בשע"ת‪ ,‬שמי שיש לו אדון‪ ,‬הוא משגיח גם על כל העבדים שיעשו‬ ‫את העבודה שהאדון צריך‪ ...‬ומי שמצביע או שמשפיע על אחרים שיצביעו‪ ,‬הוא מקדש שם שמים ומכבד את המלך'‪.‬‬ ‫נסיים בדברים שהיה רגיל רבינו לחזור עליהם‪ ,‬כי אדם שמזכה את הרבים זוכה בזכויות שאין לשער‪ ,‬כי כל המעשים הטובים שעושים המושפעים מכוחו נזקפים לזכותו עד סוף כל הדורות‪ ,‬וכמו‬ ‫שאמרו על משה רבינו (אבות פ"ה) "משה זכה וזיכה את הרבים‪ ,‬זכות הרבים תלוי בו"‪ ,‬היינו שכל המעשים הטובים שעושים כלל ישראל עד סוף כל הדורות נזקפים לזכות משה רבינו‪ ,‬שהוא‬ ‫זיכה את כלל ישראל בתורה‪.‬‬ ‫וכך הוא בכל השפעה על אחרים‪ ,‬כגון אם השפיע על מישהו חינוך טוב‪ ,‬הרי המתחנך יש לו ילדים ויש לו נכדים‪ ,‬וכל הדורות הבאים ימשיכו לעשות את המעשים הטובים מכוח החינוך שקיבל‬ ‫ממנו‪ ,‬והזכויות האלו נזקפות לזכותו של המשפיע‪ ,‬אפילו שהוא כבר בעולם האמת ואינו יכול לעשות מעשים טובים בעצמו‪ ,‬כיון שיש בעולם הזה מעשים טובים הנעשים מכוח השפעתו‪ ,‬הרי‬ ‫הוא זוכה ומקבל עוד גן עדן‪ ,‬אין סוף לגן עדן‪...‬‬ ‫ויה"ר שאכן נזכה‪ ,‬ונהיה ממזכי הרבים‪.‬‬ ‫‪mimeged111@gmail.com‬‬ ‫ניתן לקבל את הגיליון במייל ‪:‬‬ ‫כמו כן לתרומות והנצחות‪ ,‬ולשליחת ד"ת‪ ,‬עובדות והנהגות ממרן זצוק"ל ניתן לפנות לכתובת הנ"ל‪.‬‬