gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis

שבוע: נח (2026-10-12)

ילקוט מאמרים מספרי חסידות · Yalkit Ma'amurim M'sifrei Chasiddis — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫ילקוט מאמרים מיוחדים‬ ‫מספרי חסידות‬ ‫פרשת נח‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫מפתח‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫מאור עינים‪.........................................‬ג‬ ‫האלקים עשה שיראו מלפניו‬ ‫אוהב ישראל‪.......................................‬ו‬ ‫אמונה מלשון המשכה‬ ‫ישראל‪....................................‬ז‬ ‫שבטי ישראל ‪ 48‬כ"ב‬ ‫עבודת‬ ‫שלא להאמין ולהסכים עם הדינים‬ ‫‪050-413-1519‬‬ ‫מאור ושמש‪......................................‬ט‬ ‫כח הדביקות באותיות התורה והתפלה‬ ‫אגרא דכלה‪......................................‬יב‬ ‫ותבא אליו היונה לעת ערב ‪ -‬התגלות פנימיות התורה‬ ‫קו 'קול דודי'‬ ‫מבחר שיעורים ושיחות באור החסידות‬ ‫אירופה‪:‬‬ ‫ארה"ב‪:‬‬ ‫ארה"ק‪:‬‬ ‫‪033.0551.7811‬‬ ‫‪605.313.6695‬‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫שלוחה ‪11‬‬ ‫המרכזי" שלוחה‬ ‫"היכלהמרכזי ‪-‬‬ ‫היכל‬ ‫לתרומות והערות ‪05041-31519‬‬ ‫ג‬ ‫חסידות‬ ‫חנ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫מאור עינים‬ ‫האלקים עשה שיראו מלפניו‬ ‫המתקת הדינים באור החסידות‬ ‫תכלית כל הבריאה הוא שיראו מלפניו‪ ,‬וכפי שמבאר הרה"ק היראה הוא‬ ‫ההכנעה וביטול אל השי"ת‪ ,‬כתוצאה מההכרה שאין לנו שום מציאות‬ ‫בלתי השי"ת‪ ,‬וכל חיותנו וחיות כל הבריאה הוא מהשי"ת (כי בטבע כשאדם‬ ‫יודע שכל השפעתו מקבל מאחר‪ ,‬נוצר אצלו הכנעה וביטול אליו)‪ ,‬ומבאר שזהו‬ ‫הכוונה 'שכינה בתחתונים' להתבונן בכל הבריאה מי ברא אלה‪.‬‬ ‫וזוהי מטרת כל הצרות בעולם‪ ,‬אם חס ושלום אין לנו את היראה ‪-‬‬ ‫ההכנעה לפניו בעת שהוא שופע לנו טובה‪ ,‬שאין מתבוננים מי ברא‬ ‫אלה‪ ,‬אזי ח"ו הוצרך כביכול ית' להביא דינים להביא אותנו אל היראה‪.‬‬ ‫אבל אף בעת שישנה צרה והסתרה כשאנו יודעים שהתכלית הוא להביא‬ ‫אותנו להכנעה‪ ,‬ומתבוננים מי הוא מחיה את כל זאת‪ ,‬הלא השי"ת‪ ,‬ובאים‬ ‫להכנעה‪ ,‬אזי נמתק כל הדינים‪.‬‬ ‫והכלי לבוא אל ההכרה המוחלטת שאין שום מציאות בלתו‪ ,‬הוא בדיבורי‬ ‫אותיות התפילה‪ ,‬שבהם מחיה השי"ת את העולם‪ ,‬ובדיבורי התפילה נשרש‬ ‫בקרבנו האמונה הבהירה מה היא חיות כל הבריאה‪ ,‬וכתוצאה מכך נמתקו‬ ‫הדינים ונמשך כל השפעות טובות‪ ,‬וזה היתה כל מגמתינו בבנין המלכות‬ ‫בחודש תשרי‪ ,‬לבוא להכרה זו (זהי פנימיות האימרא של הרה"ק מרוזי'ן זי"ע‬ ‫שחודש 'מרחשוון' מלשון 'מרחשין שפתייהו' של התפילות בחודש תשרי‪ ,‬שעבודת כל‬ ‫המצוות בחודש תשרי‪ ,‬הוא דיבורי כ"ב אותיות לבוא להכרה זו)‪.‬‬ ‫הרי לנו דרך סלולה לכל זמנים קשים של פחדים‪ ,‬או דאגות על פרנסה‬ ‫ובריאות וכו'‪ ,‬להתבונן בתכלית הפחדים והצמצומים ששלח לנו השי"ת‪,‬‬ ‫כדי שנכיר שהכל חיותו ית'‪ ,‬ונבוא להכנעה וביטול אליו‪ ,‬וממילא יומתקו‬ ‫כל הדינים‪ ,‬ונזכה לחיות אף בעת השפעת החסד בהכנעה וביטול אליו ית'‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫םיניע רואמ‬ ‫ספרי‬ ‫ד‬ ‫'מאותות השמים אל ֵּת ָחתו'‪ ,‬בעשותכם‬ ‫תכלית הבריאה שיראו מלפניו‬ ‫רצון השם (סוכה כט‪ ,).‬כי אומות‬ ‫ותנח התיבה בחודש השביעי על הרי‬ ‫העולם אינם יריאים כי אם מהצרות‪,‬‬ ‫אררט גו'‪ .‬הנה כתיב (קהלת ג‪,‬‬ ‫אבל הצדיק אינו מפחד מהרעה ח"ו‪,‬‬ ‫יד) 'והאלקים עשה שיראו מלפניו'‪,‬‬ ‫כי אם מתעורר ומתחזק מזה אל‬ ‫וכל הבריאה שברא השם הוא מפני‬ ‫יראת השם‪ ,‬על דרך 'את האלקים‬ ‫זה שיראו הבריות אותו‪.‬‬ ‫התהלך נח' והוא מבואר לעיל‪.‬‬ ‫מטרת הצרות והצמצומים‬ ‫היראה הוא הכנעה מתוך הכרה‬ ‫במציאות הבריאה‬ ‫וזהו 'לא נבראו רעמים אלא ליישר‬ ‫עקמומית שבלב' (ברכות נט‪,).‬‬ ‫איתא 'שכינה בתחתונים צורך‬ ‫והנה‬ ‫והמה אחת מגבורותיו‪ ,‬כמה דאת‬ ‫גבוה' (הפרדס להרמ"ק ח' פ"כ‪,‬‬ ‫אמר 'ורעם גבורותיו' וכו' (איוב כו‪,‬‬ ‫ליקו"ט להאריז"ל בראשית ז; בפשטות הכוונה‬ ‫יד)‪ ,‬כי מחמת שעקוב הלב (לשון עקום‬ ‫שרצון העליון הוא לשרות בתוכנו‪ ,‬אבל כאן מבאר‬ ‫ועיוות‪ ,‬ע"פ ירמיה יז‪ ,‬ט) ואין לו לב לעבוד‬ ‫פירוש פנימי ‪ )-‬הוא פירוש כי שכינה‬ ‫את השם ביושר לבב‪ ,‬לכן נבראו‬ ‫מרמז על היראה (תיקו"ז הקדמה ה‪ ,).‬כי‬ ‫הרעמים ליישר העקמומית ושיתיירא‬ ‫מלאה כל העולם לית אתר פנוי‬ ‫האדם את בוראו‪.‬‬ ‫מיניה‪ ,‬כי זולתו היינו זולת השם הוא‬ ‫אפס‪ ,‬והיישות הוא מחמת השם כי‬ ‫והנה הנכון הוא להיות אדם ירא את‬ ‫כח הפועל בנפעל‪ ,‬וראשית חכמה‬ ‫השם גם בעת שהוא שופע‬ ‫יראת ה'‪ ,‬כי חכמה הוא כח מה‪,‬‬ ‫לאדם טובה וברכה‪ ,‬וזהו 'א‪-‬ל גדול‬ ‫היינו מה הוא הכח הזה ומאין נעשה‬ ‫ונורא' (דברים ז‪ ,‬כא)‪ ,‬פירוש 'א‪-‬ל' לשון‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫'חסד א‪-‬ל כל היום' (תהלים נב‪ ,‬ג)‬ ‫'גדול ונורא' צריך להתיירא לפניו‪ ,‬ולא‬ ‫וזהו 'שאו מרום עיניכם וראו מי‬ ‫כמו הרשעים כד חזיין אנפי מלכא‬ ‫ברא אלה' (ישעיה מ‪ ,‬כו)‪ ,‬כי אלה‬ ‫נהירין אז סר מהם היראה‪ ,‬ומחמת‬ ‫הוא דבר הנראה לעין‪ ,‬וצריך להבין‬ ‫זה גורמין ח"ו צרות ודינין‪.‬‬ ‫ולדעת מי ברא את אלה‪ ,‬כי הערב‬ ‫רב אמרו אלה אלהיך ישראל‪ ,‬כי לא‬ ‫והנה בעת שיש חס ושלום איזה פחד‬ ‫האמינו בהשם שהוא ברא את כל‬ ‫בעולם‪ ,‬על זה כתיב (ירמיה י‪ ,‬ב)‬ ‫ה‬ ‫חסידות‬ ‫חנ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫וזהו ר"ת ש'או מ'רום ע'יניכם שחרית‬ ‫הנמצאים‪ ,‬ולא כן עמינו עם אלקי‬ ‫מנחה ערבית‪ ,‬כי על ידי שלש תפלות‬ ‫אברהם‪ ,‬מאמינים בני מאמינים ששם‬ ‫הנ"ל מביאין שפע ברכות בתוך כל‬ ‫הוי"ה ב"ה המהוה כל ההויה ברא‬ ‫העולמות וכו'‪.‬‬ ‫את הכל‪.‬‬ ‫בנין המלכות והמתקת הדינים‬ ‫וזהו מ"י אל"ה הוא אלקים‪ ,‬הגם‬ ‫בחודש תשרי‬ ‫שהוא מדת הדין‪ ,‬אחר שאנו‬ ‫והנה בכל השנה מעשה הצדיקים‬ ‫מאמינים שהשם הויה ב"ה עשה את‬ ‫(חסר איזו‬ ‫גורמים עליות‬ ‫כל אלה‪ ,‬אז מחמת אמונתינו אנו‬ ‫דיבורים)‪ ,‬ובפרט בחודש תשרי על ידי‬ ‫מביאים את השם הוי"ה ב"ה בתוך‬ ‫מצות שופר וסוכה ולולב‪ ,‬ביותר‬ ‫הדבר ההוא‪ ,‬ובעל החסד ובעל הרצון‬ ‫ממתיקים דינים (על ידי שיודע כל פעול כי‬ ‫אינו חפץ במות המת כי חפץ חסד‬ ‫אתה פעלתו‪ ,‬ובאים להכרה שכל מציאות הבריאה‬ ‫הוא‪ ,‬ונמתק הדין‪ .‬וזהו 'שכינה‬ ‫אינו אלא חיות השי"ת‪ ,‬ונכנעים לפניו ומקבלים‬ ‫בתחתונים' היינו היראה 'צורך גבוה'‬ ‫מלכותו‪ ,‬נמתק הדינים)‪.‬‬ ‫הוא שצריך להגביה אל בעל החסד‬ ‫והרצון‪.‬‬ ‫וזהו 'ותנח התיבה' הוא הדבור מדת‬ ‫מלכות 'בחודש השביעי' (תשרי)‬ ‫'על הרי' הם אבות‪ ,‬והם מדות‬ ‫אותיות התפלה ‪ -‬הכלי להמשיך‬ ‫חסד אלוקי‬ ‫עליונות כי הם המרכבה (בראשית רבה‬ ‫מז‪ ,‬ו; שבחודש זה מעלים את כל הבריאה אליו)‪.‬‬ ‫וזהו 'אין טובה בא לעולם אלא בשביל‬ ‫ואז אצל בעל החסד ובעל רצון אין‬ ‫ישראל' (עיין יבמות סג‪ ,).‬היינו מה‬ ‫שם שום דין‪ ,‬ואז הדינים נסים‬ ‫שישראל עושין 'שביל' להוריד השפע‬ ‫מלפניו‪ ,‬וזהו 'אררט' לשון אר (ארור)‬ ‫מחמת תפלתן‪ ,‬כי הכ"ב אותיות‬ ‫רט לשון רהט (ריצה)‪ ,‬כי הארורים‬ ‫שקבען בפה ישראל‪ ,‬מעוררין בהזכיר‬ ‫והצרות רהטים מקדמוהי‪.‬‬ ‫על ידי דבורם כל הברכות והשפעות‪,‬‬ ‫חסידות‬ ‫לארשי בהוא‬ ‫ספרי‬ ‫ו‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫אוהב ישראל‬ ‫אמונה מלשון המשכה‬ ‫את כל הבריאה כולה מסר הקב"ה בידינו – בני ישראל בניו האהובים‬ ‫תכלית כל הבריאה‪ ,‬אנחנו ממשיכים את השפעת כל הבריאה לטב‬ ‫ולמוטב‪ ,‬ואיך אנו ממשיכים אותה – על ידי האמונה שלנו‪ ,‬כי אמונה הוא‬ ‫המשכה‪ ,‬אם בר ישראל מאמין בתקיפות שיתגלה אליו השי"ת ויאיר לו‬ ‫אורו יתברך בגילוי‪ ,‬יומשך כך ואכן יתגלה לו‪ ,‬כמו כן הוא בכל השפעות‬ ‫הבריאה‪ ,‬אם מאמין בתקיפות בהשי"ת שישפיע לו בהרחבה‪ ,‬יומשך לו‬ ‫שפע רב‪.‬‬ ‫על פי יסוד זה מבאר הרה"ק מאפטא זי"ע בשם הרה"ק המגיד מזלאטשוב‬ ‫זי"ע‪ ,‬את חוסר האמונה של נח בענין המבול‪ ,‬שאמרו עליו מקטני אמנה‬ ‫היה‪ ,‬שנח לא רצה להאמין בה בהחלט אע"פ שידע שיהיה‪ ,‬כדי שלא‬ ‫להמשיך המבול באמונתו‪ .‬יסוד גדול היא לנו לדעת את כוחנו להמשיך‬ ‫השפעת כל הבריאה על ידי האמונה הברורה בהשי"ת‪.‬‬ ‫את נח הצדיק שהיה מקטני אמנה‬ ‫בשם הרב מורינו יחיאל מיכל‬ ‫בהשי"ת חס ושלום‪.‬‬ ‫מגיד מישרים מזלאטשוב‬ ‫אמונת בר ישראל הוא המשכה‬ ‫ויבוא נח וגו' מפני מי המבול‪.‬‬ ‫ופירש רש"י ז"ל אף נח‬ ‫ונראה לי דהנה תיבת אמונה יש לו‬ ‫מקטני אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו‬ ‫שני פירושים‪ ,‬אחד‪ ,‬כפשוטו‬ ‫מאמין שיבוא המבול‪ ,‬עד שדחקוהו‬ ‫האמנת הדבר שבודאי יהיה כך‪ ,‬עוד‬ ‫המים‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והלא פלא גדול לחשוד‬ ‫ז‬ ‫חסידות‬ ‫חנ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫כדרכו הטוב מאז ומקדם‪ ,‬אך בדבר‬ ‫יש לפרש אמונה מלשון 'ויהי אומן‬ ‫זה היה ירא להאמין באמונה שלימה‬ ‫את הדסה' (אסתר ב‪ ,‬ז)‪ ,‬והוא לשון‬ ‫בכל לבבו‪ ,‬כי אולי יהיה הוא הגורם‬ ‫המשכה וגידול‪.‬‬ ‫להבאת המבול‪ ,‬היינו על ידי שלימות‬ ‫אמונתו יומשך בוודאי מזה הבאת‬ ‫כי באמונה יש כח זה שעל ידי‬ ‫המבול‪ ,‬ולא היה יודע איך ליתן עצות‬ ‫האמונה יומשך הדבר הזה‬ ‫בנפשו מה לעשות‪.‬‬ ‫ממקורו ויבוא‪ ,‬היינו על ידי שהוא‬ ‫מאמין בהשי"ת ובוטח בו באמונה‬ ‫וזהו שפירש רש"י ז"ל 'מקטני אמנה‬ ‫שלימה על שום איזה דבר‪ ,‬אז נמשך‬ ‫היה' מאמין ואינו מאמין‪ ,‬רצה‬ ‫הדבר ההוא ובא בשלימות‪.‬‬ ‫לומר באמת היה מאמין‪ ,‬רק שירא‬ ‫להאמין בשלימות שהשי"ת יביא‬ ‫לא האמין במבול שלא להמשיך‬ ‫המבול‪ ,‬כי אולי יהיה הוא הגורם לזה‬ ‫המבול‬ ‫וכנזכר לעיל‪ ,‬עד שדחקוהו המים כו'‬ ‫והנה נח הצדיק בוודאי האמין‬ ‫והבן היטב‪ ,‬ודברי פי חכם חן‪ ,‬עד‬ ‫בשלימות בכל אשר דיבר אליו‬ ‫כאן בשם הרב זכרונו לברכה‪.‬‬ ‫השי"ת‪ ,‬בכל לבבו ובכל נפשו בתמימות‬ ‫חסידות‬ ‫לארשי תדובע‬ ‫ספרי‬ ‫ח‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫עבודת ישראל‬ ‫שלא להאמין ולהסכים עם הדינים‬ ‫הוספנו להביא כאן מהרה"ק מקאז'ניץ זי"ע שמבאר את ענין חוסר אמנה‬ ‫של נח במבול כעין מה שהביא הרה"ק מאפטא זי"ע‪ ,‬אלא שכאן עיקר‬ ‫הדגש על הסכמתם של הצדיקים המעכבת את הדינים להתפשט‪ ,‬על כן‬ ‫לא האמין נח כדי שלא להסכים עם הדינים‪ .‬שע"י שמאמינים שיומשכו‬ ‫רק רחמים וחסדים‪ ,‬מונעים את ההסכמה עם הדינים‪.‬‬ ‫(תהלים כה‪ ,‬יד) ועד לא אסכימו לא‬ ‫ויבא נח וגו' מפני מי המבול‪ .‬פירש‬ ‫נחתין דינין לעלמא (עד שלא יסכימו‬ ‫רש"י אף נח מקטני אמנה‬ ‫הצדיקים אין יורדים הדינים לעולם) עיי"ש‪.‬‬ ‫היה‪ ,‬מאמין ואינו מאמין שיבוא‬ ‫המבול‪ ,‬ולא נכנס עד שדחקוהו‬ ‫לא חפץ להאמין שלא להסכים‬ ‫עם הדינים‬ ‫המים‪ ,‬עיי"ש‪ .‬והענין תמוה נח‬ ‫הצדיק שחלילה היה חסר אמונה‬ ‫אם כן נח הצדיק אחרי שחפץ‬ ‫בבוראו יתברך‪ ,‬ואף גם מהידוע כי‬ ‫להגביר החסדים ולבטל גזירת‬ ‫ק"כ שנה קודם המבול טרח בבנין‬ ‫המבול לא נתן אל לבו התפשטות‬ ‫התיבה‪ ,‬וגם הוכיח והתרה בבני דורו‬ ‫המחשבה‪ ,‬כי יצא דבר המלך ואין‬ ‫כמבואר (תנחומא נח‪ ,‬ה)‪ ,‬והוא בעצמו‬ ‫לשנות‪ ,‬אבל היה מתגבר במחשבתו‬ ‫יהיה מקטני אמנה‪.‬‬ ‫לאמר ישוב ה' וניחם ויגולו רחמיו על‬ ‫מדותיו‪.‬‬ ‫אין יורדים עד שיסכימו הצדיקים‬ ‫לכן קראוהו חז"ל בצחות לשונם‬ ‫אכן יש ליישב דברי רז"ל‪ ,‬כי מדרך‬ ‫מקטני אמנה שהיה מאמין‬ ‫הצדיקים להמתיק הדינים ולבקש‬ ‫ואינו מאמין‪ ,‬פירוש לא חפץ להאמין‬ ‫רחמי רצון השי"ת על ברואיו‪ ,‬והגם‬ ‫שלא להסכים עם הדינים‪ ,‬ורק מפני‬ ‫שנראה לו שהקב"ה גוזר גזירה‪ ,‬מרבה‬ ‫שהיה יחידי בעולם‪ ,‬לא יכול להציל את‬ ‫בתפלה ובמחשבותיו הקדושים עד‬ ‫כל בני דורו‪ ,‬אבל הוא עשה את שלו‬ ‫שממשיך רחמים לעולם‪ .‬ואיתא‬ ‫ולא נכנס עד שדחקוהו המים‪.‬‬ ‫באידרא רבה (קמה‪ ):‬סוד ה' ליראיו‬ ‫ט‬ ‫חסידות‬ ‫חנ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫מאור ושמש‬ ‫כח הדביקות באותיות התורה ותפילה‬ ‫הדרך להמשיך את אלוקתו יתברך על הבריאה כולה‬ ‫תכלית כל הבריאה שברא השי"ת שיתגלה כבוד מלכותו ית' על כל ברואי‬ ‫העולם‪ ,‬מאדם ועד בהמה‪ ,‬יכירו וידעו כל באי עולם כי ה' הוא האלוקים‬ ‫ואין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫וכיצד ממשיכים גילוי זה בכל הנבראים? מבאר ה'מאור ושמש' שהוא‬ ‫על ידי הדביקות של בר ישראל באותיות התורה והתפילה‪ ,‬שהאותיות‬ ‫הקדושות הן בעצם שורש החיות של כל הברואים‪ ,‬אלא שנתצמצם החיות‬ ‫בכלים גשמיים‪ ,‬ועל ידי שבר ישראל מתדבק באותיות הקדושות הוא‬ ‫מתדבק בשורש החיות‪ ,‬הרי הוא מגלה בכך את השורש שהוא גילוי כבוד‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬שלא יהיה בצמצום והסתר‪ ,‬אלא יתגלה מלכותו יתברך‬ ‫בכל הבריאה‪.‬‬ ‫האדם ‪ -‬מובחר הבריאה הוא הממשיך את גילוי זה בכל הברואים‪ ,‬שבו‬ ‫נכלל כל העולמות בהיותו עולם קטן‪ ,‬והוא ביכלתו על ידי לימוד אותיות‬ ‫התורה הקדושה במטרה להתדבק בשורש החיות ולהכיר מי הוא חיות כל‬ ‫העולם‪ ,‬וכן על ידי אותיות התפילה ושירות ותשבחות בדביקות השי"ת‪,‬‬ ‫הוא ממשיך הגילוי האלוקי על כל הבריאה‪ .‬ועל ידי המשכת אלקותו ית'‬ ‫בכל הבריאה הגשמית‪ ,‬שוב לא יפריע לנו גשמיות הבריאה מהדביקות‪,‬‬ ‫וגם בעת אכילה ושאר צרכים גשמיים נוכל לגלות כבוד מלכותו יתברך‪.‬‬ ‫חסידות‬ ‫שמשו רואמ‬ ‫ספרי‬ ‫י‬ ‫ושיבוא לכולם השתוקקות לעבודתו‬ ‫כל חית הארץ איתכם‬ ‫כמקדם‪ ,‬ויכירו כח מלכותו‪.‬‬ ‫ואני הנני מקים את בריתי אתכם‬ ‫דביקות באותיות ‪ -‬שורש‬ ‫וגו'‪ .‬ואת כל נפש החיה אשר‬ ‫הבריאה‬ ‫אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ‬ ‫ובמה יוכל האדם להמשיך אלקותו‬ ‫אתכם וגו'‪ .‬ויש לדקדק יתור לשון‬ ‫יתברך שמו על הנבראים ‪-‬‬ ‫'אשר אתכם'‪ .‬וגם נאמר עוד הפעם‬ ‫הכל על ידי התורה והעבודה זו‬ ‫'ובכל חית הארץ אתכם'‪ ,‬הלא זה‬ ‫תפלה‪ ,‬שעל ידי עוסקו בתורה‪,‬‬ ‫נאמר לו אחר שיצאו מן התיבה‪,‬‬ ‫והתאמצותו בתפלה ובשירות ותשבחות‬ ‫ובודאי הלכו כל הבהמות והחיות‬ ‫ומזמורים‪ ,‬באמרו (תהלים קמח ז‪ ,‬י) הללו‬ ‫והעופות לדרכם בכל העולם‪ ,‬ולא היו‬ ‫את ה' מן הארץ תנינים וגו'‪ ,‬החיה‬ ‫עמו כמו בתיבה‪ ,‬ואיך שייך לומר‬ ‫וכל בהמה וגו'‪ ,‬ומדבק עצמו בדביקות‬ ‫'אתכם'‪.‬‬ ‫ה' ‪ -‬אזי ממשיך אלקותו עליהם‪,‬‬ ‫שיבא לכל בריה חיות אלקותו יתברך‬ ‫יכירו וידעו כל הברואים‬ ‫שמו‪.‬‬ ‫ונראה לפרש‪ ,‬דהנה הבורא יתברך‬ ‫שמו ברא כל העולמות‬ ‫וכן כשלומד תורה‪ ,‬ומדבק עצמו‬ ‫עליונים ותחתונים ‪ -‬שיכירו כולם‬ ‫בעת למודו ותפלתו באותיות‬ ‫אלקותו ומלכותו‪ ,‬אפילו הבהמות‬ ‫התורה‪ ,‬ובפנימיות אשר שם שורש כל‬ ‫והחיות והעופות‪ .‬וכן היה בשעת‬ ‫הברואים‪ ,‬כי אין לך שום נברא בעולם‬ ‫הבריאה‪ ,‬שאמר אדם הראשון לכולם‬ ‫שלא יהיה לו שורש באותיות התורה‬ ‫'בואו ונשתחוה' וגו'‪ ,‬וכן עשו וקבלו‬ ‫‪ -‬אזי ממשיך חיות אלקותו יתברך‬ ‫עליהם עול מלכותו‪.‬‬ ‫שמו עליהם גם בעת האכילה‪ .‬וגם‬ ‫במלבושיו ממשיך גם כן חיות אלקות‬ ‫המשכת האדם לכל הברואים‬ ‫על הנבראים‪ ,‬ומקשר אותם למעלה‪,‬‬ ‫אמנם לאחר שנתקלקלו הדורות‪,‬‬ ‫כאשר כבר אמרנו מזה במקום אחר‪.‬‬ ‫ושכחו כולם את הבורא‬ ‫אשר בראם‪ ,‬ונפלו ממדריגתם‪ ,‬ונשאר‬ ‫כח האדם ‪ -‬עולם קטן‬ ‫על האדם שיזדכך מעשיו‪ ,‬עד שימשיך‬ ‫וזהו מחמת שהאדם הוא עולם קטן‪,‬‬ ‫אלקותו יתברך שמו על כל הנבראים‪,‬‬ ‫אי‬ ‫חסידות‬ ‫חנ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫מקים את בריתי 'אתכם' רצה לומר‪,‬‬ ‫ונכללו בו כל העולמות העליונים‬ ‫שתכלול כל הברואים 'אתכם' ‪ -‬בעת‬ ‫ותחתונים‪ ,‬על כן יוכל להתחבר עצמו‬ ‫עבודתכם לה'‪ ,‬וזהו את כל נפש‬ ‫עמהם בתורתו ותפלתו‪ ,‬להעלותם‬ ‫החיה אשר 'אתכם' וגו' בעוף ובבהמה‬ ‫ולהמשיך להם אור אלקותו‪ ,‬וממילא‬ ‫ובכל חית הארץ 'אתכם' רצה לומר‪,‬‬ ‫צדיק כזה ‪ -‬יוכל לקיים כל העולם‬ ‫שתכלול את כל הנבראים הן הבהמות‬ ‫כולו שלא יתמוטט ח"ו‪ ,‬מחמת‬ ‫והן החיות והעופות תכללו אותם‬ ‫שממשיך כח אלקותו יתברך שמו על‬ ‫אתכם‪ ,‬וממילא יבא בהם חיות אלקותו‬ ‫כל הנבראים‪.‬‬ ‫ויהיה קיום העולם‪.‬‬ ‫פירוש הפסוקים ואני הנני‬ ‫וזהו‬ ‫חסידות‬ ‫הלכד ארגא‬ ‫ספרי‬ ‫בי‬ ‫‪ L‬ספר הק' ‪K‬‬ ‫אגרא דכלה‬ ‫ותבא אליו היונה לעת ערב ‪ -‬התגלות פנימיות התורה‬ ‫אור חדש להמתקת הדינים ובירור הניצוצות‬ ‫כל הגליות של כלל ישראל משך כל הדורות מרומז בפרשתינו בשליחת‬ ‫היונה מהתיבה‪ ,‬כפי שמבאר רביה”ק הבני יששכר זי”ע במאמר שלפנינו‪,‬‬ ‫שתכליתם לצורך בירור ניצוצות הקדושה שנפלו בקליפה‪ .‬אלא שבדורות‬ ‫הראשונים נפעל הבירור על ידי צרות ויסורי הגלות‪ ,‬ומאז גילוי אורו של‬ ‫מרן האר”י הק’ זי”ע נפעל הבירור על ידי התגלות פנימיות התורה‪ ,‬שזה‬ ‫ממתיק כל הגזירות והדינים‪ ,‬וכתוצאה מכך מתברר כל ניצוצי הקדושה‬ ‫מהרע‪.‬‬ ‫וזה מרומז בפסוק ‘ותבא אליו יונה לעת ערב’‪ ,‬שאז שוב לא הביאה נח‬ ‫אל התיבה‪ ,‬הרומז שאחר התגלות פנימיות התורה שוב אין הקב”ה מזכך‬ ‫אותנו ע”י יסורים להרים אותנו אליו‪ ,‬אלא הוא כביכול מוריד את עצמו‬ ‫אלינו בתוך שפלות הגלות‪ ,‬וחי איתנו בקשר נפלא ומיוחד‪ .‬זאת אומרת‬ ‫שהנהגת כל הבריאה והמתקת כל הגזירות והצרות‪ ,‬נפעל בימינו ע”י‬ ‫גילוי הקשר הנפלא בהתגלות פנימיות התורה‪ ,‬ובכך מתברר כל ניצוצות‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫רמז לגלות כנסת ישראל‬ ‫וישלח את היונה מאתו לראות הקלו‬ ‫במקראי קודש הללו הגם המעשה‬ ‫המים וגו' ולא מצאה היונה‬ ‫שהיה כך היה‪ ,‬עם כל זה‬ ‫מנוח וגו' ויחל עוד שבעת ימים וגו'‬ ‫יש להבין מה משמיענו כל זה בתורה‬ ‫ותבא אליו היונה לעת ערב וגו'‪.‬‬ ‫גי‬ ‫חסידות‬ ‫חנ תשרפ‬ ‫ספרי‬ ‫מבבל למדי וממדי לפרס‪' ,‬ותשב אליו‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫אל התבה' מעצמה שבה בלי הראות‬ ‫על כן יש לרמז בזה שנח הצדיק רמז‬ ‫אותות ומופתים בעולם‪ ,‬להיות כי‬ ‫בזה הענין ענין הגלות‪ ,‬וזה החלי‪,‬‬ ‫עדיין לא טהרו פני תבל לגמרי על‬ ‫'וישלח את היונה' דייקא‪ ,‬רמז לכנסת‬ ‫שנשאו נשים נכריות‪ ,‬וזה 'יאמר כי‬ ‫ישראל שנמשלה ליונה (ברכות נג‪ ,):‬על‬ ‫מים על פני כל הארץ'‪ .‬והשם יתברך‬ ‫כן אמר ריבוי ה'את'‪ ,‬רצה לומר‬ ‫ברוב רחמיו וחסדיו 'וישלח ידו' על‬ ‫שמרמז על כנסת ישראל שכנפיה‬ ‫ידי נביאים אחרונים חגי זכריה‬ ‫מגינות עליה הם האתוון מא' ועד ת'‬ ‫ומלאכי‪' ,‬ויקחה ויבא אותה אליו אל‬ ‫כנודע‪.‬‬ ‫התיבה'‪.‬‬ ‫גלות בבל ‪ -‬להעלאת הניצוצות‬ ‫'ויחל עוד שבעת ימים אחרים' רצה‬ ‫לומר שפגמו בז' מדות‪' ,‬ויוסף‬ ‫'מאתו' דייקא‪ ,‬שהיתה אתו עמו‬ ‫שלח את היונה מן התבה'‪ ,‬כאן לא‬ ‫מאז ומקדם‪ ,‬ושלחה בגלות‪.‬‬ ‫נאמר 'מאתו' כי בבית שני שוב לא‬ ‫ולא יזנח לעולם ח"ו‪ ,‬רק שלחה‬ ‫היו אתו ממש‪ ,‬כי כבר נחסר הארון‬ ‫מאתו 'לראות הקלו המים מעל פני‬ ‫ואורים ותומים ורוח הקודש מן‬ ‫האדמה'‪ ,‬רצה לומר שעל ידי פזרון‬ ‫הנביאים כנודע‪.‬‬ ‫כנסת ישראל בגלות‪ ,‬על ידי כך יבררו‬ ‫כל הניצוצי קודש שנתפזרו בקליפות‪,‬‬ ‫התגלות האר"י הק' ‪ -‬הבירור ע"י‬ ‫ועל ידם יש בקליפות כח להתגבר על‬ ‫פנימיות התורה‬ ‫האדמה‪ ,‬והם מים הזידונים הרוצים‬ ‫'ותבוא אליו היונה לעת ערב'‪ ,‬רצה‬ ‫להתהוות על האדמה‪ ,‬וזהו 'לראות‬ ‫לומר באלף הששי ובפרט‬ ‫הקלו המים' וכו'‪ ,‬שהם יראו להקל‬ ‫בשנת של"ה שנתגלה מאור עינינו‬ ‫המים הזידונים מעל האדמה 'ותראה‬ ‫האר"י ז"ל‪ ,‬והתחילו להתנוצץ ניצוצי‬ ‫היבשה'‪ ,‬וזהו ירמוז לגלות ראשון גלות‬ ‫החכמה‪ ,‬ונתבטל גזירות השמדיות‬ ‫בבל‪.‬‬ ‫והגירושין‪ .‬וזה יאמר 'והנה עלה זית‬ ‫טרף בפיה'‪ ,‬הם חכמת התורה על‬ ‫המשך הבירור בגלות מדי ופרס‬ ‫פי הקבלה הקדושה‪' ,‬וידע נח כי קלו‬ ‫'ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה'‪,‬‬ ‫המים מעל פני האדמה' ונתבטל‬ ‫כי התהלכו שם מגוי אל גוי‬ ‫חסידות‬ ‫הלכד ארגא‬ ‫ספרי‬ ‫די‬ ‫שוב אליו עוד' כמאז ומקדם‪ ,‬רק הוא‬ ‫הגזירות החמורות‪ ,‬והתחילו להתנוצץ‬ ‫מעצמו יבוא אצלה ויביאה לביתו‪ ,‬כמו‬ ‫מאורי אור התורה ולברר הניצוצות‬ ‫שנזכר בזוה"ק וידוע לכל הבאים בסוד‬ ‫הקדושים וביטול הקליפות מן הארץ‪.‬‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫השי"ת מוריד עצמו אלינו בגלות‬ ‫ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון‬ ‫ולא נאמר בכאן 'וישלח ידו ויקחה'‪,‬‬ ‫בא' לחודש חרבו המים‪ .‬רמז‬ ‫כי עדיין לא לקחה לביתו כאשר‬ ‫ת"ר לאלף הששי‪ ,‬אז יתבטלו כל‬ ‫אנחנו רואים עד היום‪' ,‬וייחל' בב'‬ ‫הקליפות מן הארץ ויתוקן העולם‬ ‫יודין לשון תקוה ויחול‪ ,‬שהשם יתברך‬ ‫במלכות‪ ,‬הגם שמשיח צדקנו יבוא‬ ‫מיחל ומצפה ל'שבעת ימים אחרים'‪,‬‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬עם כל זה לביטול כל‬ ‫רצה לומר שנתקן כל המדות‬ ‫הרזין‬ ‫כל‬ ‫ולהתגלות‬ ‫המלכיות‬ ‫העליונות‪ ,‬על כן 'ויוסף שלח את‬ ‫דאורייתא‪ ,‬יתמשך הדבר עד סוף‬ ‫היונה'‪ ,‬לא נאמר כאן מן התיבה‪ ,‬כי‬ ‫ת"ר‪ ,‬עיין בזוה"ק‪.‬‬ ‫כבר איננה בתיבה מאז‪' ,‬ולא יספה‬ ‫יפוצו מעיינותיך חוצה‬ ‫לרגל הילולת הרה"ק ה'מאור עינים' זי"ע י"א חשון‬ ‫ביקש מהגוי שיניח לו לפחות להתפלל תפילת‬ ‫שמעתי מאיש אחד‪ ,‬נכד הגאון רבי עקיבא איגר‬ ‫מנחה אחרונה ולהתוודות‪ ,‬והסכים‪ ,‬ותיכף נעמד‬ ‫זי"ע והגאון ה'חתם סופר' זי"ע‪ ,‬שמקובל‬ ‫ליד עץ‪ ,‬והכין עצמו להתפלל קודם שיהרג על‬ ‫אצלם במשפחה מעשה פלא‪.‬‬ ‫קידוש ה'‪" ,‬ער האט זיך געוואלט גוט אויס‬ ‫דאווענען‪ ,‬דאס לעצטע דאווענען"‪ ,‬אולם אז הרגיש‬ ‫באחת מנסיעותיו של הגאון ר' עקיבא איגר זי"ע‬ ‫כי לבו עצב עליו‪ ,‬ואינו יכול להתפלל כראוי‪ ,‬ונזכר‬ ‫לפולין עבר בעיר אחת‪ ,‬והתאכסן בבית‬ ‫שיש לו עמו בקבוק יי"ש‪" ,‬זעקס און ניינציגער" ‪-‬‬ ‫אחד מנכבדי העיר‪ ,‬שהיה לו חתן מעדת‬ ‫"ער איז דאך געוועהן א חסידישע יוד‪ ,‬ער לאזט‬ ‫החסידים‪ ,‬מתלמידי הרה"ק הרבי ר' בונם‬ ‫זיך נישט ארויס אין וועג אן משקה" ‪ -‬ותיכף‬ ‫מפשיסחא זי"ע‪ .‬בהיותו אצלו ראה שם בביתו בין‬ ‫הוציאו מאמתחתו ושתה ממנו לרוב כדי לרומם‬ ‫הספרים את הספר הקדוש מאור עינים‪ ,‬שהיה‬ ‫את רוחו‪ ,‬בחושבו לעצמו‪ ,‬אם כבר נגזר עלי למות‬ ‫שייך לחתנו של בעל הבית החסיד‪ ,‬ועיין בו כל‬ ‫למה אסתלק מן העולם מתוך עצבות‪ ,‬מוטב‬ ‫הלילה‪ ,‬ומאוד מצא חן בעיניו‪" ,‬ס'האט איהם זייער‬ ‫שאמות עכ"פ מתוך שמחה‪.‬‬ ‫געצויגן"‪.‬‬ ‫בתוך כך נעשה קצת בגילופין‪ ,‬וכשראה את הגוי‬ ‫בבוקר‪ ,‬טרם נסיעתו‪ ,‬ביקש מהאברך בעל הספר‪,‬‬ ‫יושב בינתיים בצד‪ ,‬משוטט ברעיונותיו‬ ‫חתנו של בעל האכסניא‪ ,‬שיואיל בטובו‬ ‫וממתין לו שיגמור תפילתו‪ ,‬התנוצצה לפתע‬ ‫למכור לו את הספר‪ ,‬כי במקומו לא ניתן להשיגו‪,‬‬ ‫מחשבה במוחו‪ ,‬מדוע שיהרוג הוא אותי ?‬ ‫והוא בהיותו בווארשא יוכל לקנות אחר תחתיו‪,‬‬ ‫אדרבה‪ ,‬אהרוג אנכי אותו'‪ ,‬וממחשבה למעשה‪,‬‬ ‫אולם האברך לא רצה‪ ,‬כי הספר היה עדיין יקר‬ ‫לקח תיכף חתיכת עץ‪ ,‬והלך בלט וקם עליו‬ ‫המציאות‪ ,‬והיה חשוב אצלו מאוד‪ ,‬וחשש אולי לא‬ ‫מאחוריו והכהו בחזקה מכת מות‪ ,‬עד שנפל הגוי‬ ‫ימצא לקנות אחר במקומו‪.‬‬ ‫מתבוסס בדמו‪ ,‬ואז ברח משם כל עוד נשמתו בו‪,‬‬ ‫ביקש ממנו הגאון רבי עקיבא איגר שלכל הפחות‬ ‫והמשיך בדרכו לפשיסחא‪.‬‬ ‫ישאיל לו את הספר לזמן מה‪ ,‬אך גם לזה‬ ‫כשהגיע למחוז חפצו לא סיפר מאומה לאיש‪ ,‬כי‬ ‫לא הסכים‪ ,‬כי היה קשה לו להוציא ספר קדוש‬ ‫היה ירא לנפשו‪ ,‬אולם כאשר נכנס אל‬ ‫זה מתחת ידו אפילו לזמן‪ ,‬ונסע הגרעק"א לדרכו‪.‬‬ ‫רבו הקדוש‪ ,‬עוד לפני שהספיק להוציא הגה מפיו‪,‬‬ ‫כעבור זמן נסע האברך לפשיסחא‪ ,‬להסתופף‬ ‫אמר לו הרבי ר' בונם זי"ע‪" :‬א מזל האסטו אז‬ ‫בצל רבו הקדוש הרבי ר' בונם זי"ע‪,‬‬ ‫רבי עקיבא אייגר איז א עניו‪ ,‬א גוטער‪ ,‬האט ער‬ ‫ובדרכו הלך מכפר לכפר ומעיר לעיר‪ ,‬קצת ברגל‬ ‫דיר מוחל געווען"‪ ,‬וגילה לו‪ ,‬שכל מה שעבר עליו‬ ‫וקצת עם עגלות שנזדמנו לו‪ ,‬עד שהגיע ליער‬ ‫בדרך היה בגלל שלא הסכים להשאיל את‬ ‫גדול‪ ,‬ושכר גוי בעל עגלה שיעביר אותו את‬ ‫ה'מאור עינים'‪ ,‬כי אולי אם היה הספר הק' בידו‬ ‫היער‪ .‬בהיותם באמצע היער‪ ,‬באין עוברים ושבים‪,‬‬ ‫היה מתקרב לחסידות‪ ,‬והיה טובה גדולה לעולם‪,‬‬ ‫קם עליו לפתע הבעל עגלה ואיים עליו להרגו‪,‬‬ ‫ועכשיו שעל ידו נמנע הדבר‪ ,‬ראוי היה לעונש‬ ‫ללא שום סיבה מוקדמת‪ ,‬וכמובן נבהל מאוד‬ ‫מיתה רח"ל‪ ,‬רק היה לו נס שהגרעק"א בענוותנותו‬ ‫והתחיל להתחנן לפניו על נפשו‪ ,‬אך כל תחנוניו‬ ‫מחל לו‪ ,‬מחמת זה יצא באימת המות שעבר עליו‬ ‫לא הועילו‪ ,‬ואותו רשע רצה להפיק זממו חלילה‪.‬‬ ‫וניצל‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬כ"ק האדמו"ר מראחמסטריווקא זי"ע; 'אמרות טהורות' סיפורי קודש‬ ‫שראה כי כלתה אליו הרעה‪ ,‬וקיצו קרב‪,‬‬ ‫כיון‬ ‫לרגל הילולת הרה"ק ה'מאור עינים' זי"ע מצטרפים לאלפי לומדי הסדר היומי‪ ,‬למנוי חודשי ‪ 035.100.200‬שלוחה ‪33‬‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫ק‪+‬רבה אל נפ‪+‬שי גאל‪+‬ה‬ ‫להבין ולחיות‬ ‫את תורת‬ ‫החסידות‬ ‫חודש‬ ‫נסיון‬ ‫חינם‬ ‫הביאור הנפלא שפותח את‬ ‫שערי תורת החסידות לכל נפש‬ ‫סדר יומי של ‪ 7‬דקות ליום!‬ ‫חתום מנוי וקבל קונטרס חודשי עד הבית‪:‬‬ ‫מצטרפים‬ ‫לאלפי הלומדים‬ ‫שמאירים את‬ ‫חייהם‬ ‫‪035.100.200‬‬ ‫שלוחה ‪33‬‬