gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh

שבוע: נח (2026-10-12)

אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נח‬ ‫תשפ"ז | שנה ד' | גליון קמו‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון 'אמונים נצר' קאסאן‬ ‫‪‬‬ ‫פרשת נח‬ ‫‪‬‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ' כל נשמות ישראל חצובות ממקור אחד�������������������������ה‬ ‫'ודבש היום הזה' המשכת מתיקות העבודה בחודש מרחשוון · 'יושפע שפע רב בכל העולמות' מעשיו‬ ‫של איש ישראל משפיעים למעלה · 'אומר אני מעשי למלך' עשיית תנאי קודם המצוות · 'בשם כל‬ ‫ישראל' עשיית המצוה בתוך כל ישראל · 'כולנו בני איש אחד נחנו' כל נשמות ישראל שורשם אחד‬ ‫· 'חכו לו כי בא יבוא' איננו מתייאשים מן הגאולה‬ ‫יומא דהילולא‬ ‫סיפורי צדיקים לפני ברכת המזון‬ ‫הרה"ק מרוז'ין זי"ע – ג' מרחשון תרי"א�������������������������������������������������������������������������������יג‬ ‫שיחות קודש‬ ‫קידושא רבא לרגל שבת בראשית והולדת הבת‬ ‫ניעוץ סוף התורה לתחילתה�������������������������������������������������������������������������������������������������יד‬ ‫ביני עמודי דגרסי‬ ‫סעודת ר''ח לחו''ר הכולל – ר''ח מרחשוון פ''ז‬ ‫'ותהי בפי כדבש למתוק' עבודת חודש מרחשוון לטבול במתיקות התוה"ק�������������יז‬ ‫פניני אמונים נצר‬ ‫ליל שבת פרשת נח אצל הרה"ק מבלאז'וב זי"ע · בשבילי נברא העולם‬ ‫· מתי יש להשתמש במידת האפיקורסות · יתגבר כארי �������������������������������������������כג‬ ‫פקודיך נצרתי‬ ‫הלכות שבת י"ד‬ ‫חקרי הלכות בדין הכנת צרכי שבת ‪...............................................................................‬כז‬ ‫זמן הכנת צרכי שבת בערב שבת לפני קריאת שמע או לאחריה · האם אפשר לקיים הכנה בהשכמה‬ ‫לאחר קריאת שמע · הכנת צרכי שבת ביום השבת עצמו · האם מותר לומר לחבירו בשבת מהו‬ ‫המתכון של הטשולנט · דינים היוצאים‬ ‫דברות קודש‬ ‫רעווא דרעווין פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'‬ ‫כל נשמות ישראל חצובות ממקור אחד‬ ‫'ודבש היום הזה' המשכת מתיקות העבודה בחודש מרחשוון · 'יושפע שפע‬ ‫רב בכל העולמות' מעשיו של איש ישראל משפיעים למעלה · 'אומר אני מעשי‬ ‫למלך' עשיית תנאי קודם המצוות · 'בשם כל ישראל' עשיית המצוה בתוך כל‬ ‫ישראל · 'כולנו בני איש אחד נחנו' כל נשמות ישראל שורשם אחד · 'חכו לו כי‬ ‫בא יבוא' איננו מתייאשים מן הגאולה‬ ‫העליונים‪ ,‬גוף מן התחתונים ונשמה מן‬ ‫סיום התורה הוא בפסוק (דברים לד יב) 'ולכל‬ ‫העליונים‪ ,‬לפי שביום ראשון נבראו שמים‬ ‫היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר‬ ‫וארץ‪ .‬בשני ברא רקיע לעליונים‪ ,‬בשלישי‬ ‫עשה משה לעיני כל ישראל'‪ ,‬והתחלתה‬ ‫תראה היבשה לתחתונים‪ ,‬ברביעי ברא‬ ‫היא בפסוק (בראשית א א) 'בראשית ברא‬ ‫מאורות לעליונים‪ ,‬בחמישי ישרצו המים‬ ‫אלקים את השמים ואת הארץ'‪ .‬ויש לדעת‬ ‫את השייכות בין הסיום להתחלה‪ ,‬שהלא‬ ‫לתחתונים‪ ,‬הוזקק השישי לבראות בו‬ ‫כלל נקוט בידינו (ספר יצירה פ"א מ"ה) כי 'סופו‬ ‫בעליונים ובתחתונים‪ ,‬ואם לאו יש קנאה‬ ‫נעוץ בתחילתו'‪.‬‬ ‫במעשה בראשית‪ ,‬שיהיו אלו רבים על אלו‬ ‫בבריאת יום אחד'‪.‬‬ ‫בפרשתן (ב ז) 'וייצר ה' אלקים את האדם‬ ‫עפר מן האדמה ויפח באפיו‬ ‫בפשטות כוונתו שרצה הקדוש ברוך‬ ‫נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה'‪ .‬וכתב‬ ‫הוא ללמדנו בזה את גודל‬ ‫רש"י (ד"ה ויפח)‪' :‬עשאו מן התחתונים ומן‬ ‫ה‬ ‫מנהג קדום מאוד שאין לו מקור בחז"ל‪,‬‬ ‫הזהירות הנדרשת שיש להיזהר שלא לגרום‬ ‫ואיתא מבעל התניא (ליקוטי תורה דרושים לסוכות‬ ‫קנאה ושנאה‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל (שבת י‪):‬‬ ‫ד"ה ושאבתם מים הב' פרק ג) שזה מראה על‬ ‫שבשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף‬ ‫השורש הגבוה והנעלם של המנהג עד שאין‬ ‫יעקב אבינו ליוסף בנו יותר על שאר בניו‬ ‫לו שום אחיזה במקורות‪ .‬ובפשטות הענין‬ ‫גרם שירדו אבותינו מצרימה‪ ,‬שהלא‬ ‫בזה הוא שאנו שמחים עם התורה ביום‬ ‫פשיטא שלא שייך שהעליונים והתחתונים‬ ‫שמחתה וסיומה‪ ,‬ומתייחדים בכך עם השם‬ ‫יקנאו זה בזה ויריבו ביניהם כפשוטו‪ .‬אלא‬ ‫יתברך על ידי התורה בייחוד השלם‪ .‬ומכל‬ ‫אי קשיא הא קשיא‪ ,‬שהרי סוף סוף האדם‬ ‫מקום עדיין יש להבין מדוע מקיימים אנו‬ ‫נמצא כאן בעולם התחתון ולא בעליונים‪,‬‬ ‫מנהג זה דווקא באופן של הקפות מסביב‬ ‫ואם כן עדיין יש בזה משום קנאה שיש‬ ‫ספר התורה ולא באופן אחר‪.‬‬ ‫יותר נבראים הנמצאים בעליונים מאשר‬ ‫צירוף השם הנכבד השולט בחודש‬ ‫בתחתונים‪ ,‬ומה התקנה בכך שנשמתו‬ ‫מרחשוון יוצא מן הפסוקים (דברים‬ ‫חצובה מן העליונים‪.‬‬ ‫כו טו‪-‬טז) 'ארץ זבת חלב ודבש היום הזה ה'‬ ‫עומדים אנו כעת בשבת בראשית‪,‬‬ ‫אלקיך מצווך לעשות את החוקים האלה‬ ‫ויש פתגם מצדיקים קודמים‬ ‫ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל‬ ‫שהתבטאו לאמור‪' :‬שבת בראשית ‪-‬‬ ‫לבבך ובכל נפשך'‪ .‬וזהו כמעט הצירוף היחיד‬ ‫אלע און איינעם'‪ ,‬ויש לזה ביאור מהרה"ק‬ ‫המורכב משתי פסוקים יחדיו‪ .‬ויש לדעת הרמז‬ ‫מקאז'ניץ זי"עא‪ .‬ויש לבאר עוד בביאור ענין‬ ‫בזה שהצירוף מורכב משתי פסוקים‪.‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫יוצאים אנו כעת מחודש תשרי ירח‬ ‫'ודבש היום הזה'‬ ‫האיתנים דתקיף במצוות‪,‬‬ ‫המשכת מתיקות העבודה בחודש מרחשוון‬ ‫והעבודה האחרונה המיוחדת לחודש זה‬ ‫מבלאז'וב זי"ע (צבי לצדיק מאמרי חודש‬ ‫הרה"ק‬ ‫היא ההקפות שעורכים ביום שמחת תורה‬ ‫חשוון מאמר א אות ב) מבאר ברמז‬ ‫ורוקדים עם ספר התורה בשמחה‪ .‬וזהו‬ ‫א‪( .‬מובא בספר שולחן הטהור על הגש"פ להגה"צ ר' בן ציון הלוי גאסענבויער ז"ל‪ ,‬לבוב תרס"ח) על פי דברי התוספות‬ ‫בסנהדרין (לז‪ :‬ד"ה מכנף) שמביא מתשובות הגאונים שאמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שבכל ששת הימים‬ ‫הם משוררים בכנף אחת מששת הכנפיים אשר להם (ישעיה ו ב)‪ ,‬ובשבת קודש לא נשאר להם כנף לשורר בה‪ .‬ועל כך‬ ‫אומר להם הקדוש ברוך הוא‪' :‬יש לי עוד כנף אחד שאומר לפני שירה שנאמר (שם כד טז) מכנף הארץ זמירות שמענו'‪.‬‬ ‫וממילא בשבת בראשית עדיין יש למלאכים כנף לשורר בה‪ ,‬שהרי הם נבראו רק ביום השני (בר"ר א ג) ולא השתמשו‬ ‫עם כל כנפיהם‪ ,‬ולכן בשבת זו משוררים ישראל והמלאכים שירה 'אלע און איינעם'‪.‬‬ ‫ו‬ ‫אחד להמשיך אליו בחינת מתיקות הדבש‬ ‫צירוף זה‪ ,‬שהנה בחודש תשרי שממנו‬ ‫הנזכר'‪ ,‬והרי אין דבר יותר מתוק מאשר‬ ‫יצאנו כעת יש בו חבילות מצוות בכל יום‪,‬‬ ‫לשבת וללבן סוגיא וללמוד שעות רבות‬ ‫'ונמשך בו כמה מיני מיתוקים בכל צד‬ ‫בהתמדה ובמתיקות‪ .‬ובמקום להטביל‬ ‫ופינה‪ ,‬ורוב השפעות טובות אין די באר‬ ‫בחודש תשרי את פרוסת המוציא בדבש‪,‬‬ ‫ואין די עולה כנודע'‪ .‬ובחודש זה כל יהודי‬ ‫יכול הוא כעת להטביל את עצמו בדבש‬ ‫עסוק במשך שעות רבות בתפילות‪ ,‬בקיום‬ ‫ובמתיקות התורה הקדושה‪ ,‬וכך להמשיך‬ ‫מצוות ובהתקרבות לבורא יתברך תוך‬ ‫את התענוג והחיות של חודש תשרי לכל‬ ‫הרגשת העונג והמתיקות שבקיום התורה‪.‬‬ ‫ימות השנה‪.‬‬ ‫והנה אחר כך בעבור החודש החביב הזה‪,‬‬ ‫זהו הרמז בצירוף חודש זה‪ ,‬שמורה לנו‬ ‫'כל איש ישראל יש לו געגועים על‬ ‫הכתוב 'ודבש היום הזה ה' אלקיך‬ ‫החודש החביב הזה כי יעבור‪ ,‬ונחסר ממנו‬ ‫מצווך לעשות את החוקים האלה ואת‬ ‫כל מיני מתיקות ההם אשר היה לו כל‬ ‫המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך‬ ‫החודש הזה עד עתה'‪ ,‬וכעת נכנסים אנו‬ ‫ובכל נפשך'‪ ,‬שיש בידינו להמשיך את‬ ‫לחודש מרחשוון בו אין את כל המצוות‬ ‫בחינת הדבש של תשרי לחודש מרחשון‬ ‫החביבות המתוקות שהיו לנו בחודש‬ ‫ולכל השנה‪ ,‬על ידי לימוד חוקי ומשפטי‬ ‫תשרי‪ .‬ומוסיף הרה"ק מבלאז'וב רמז נפלא‬ ‫התורה וליבונא דאורייתא 'להרגיש בחינת‬ ‫בזה‪ ,‬שההבדל בגימטריא בין תיבת 'תשרי'‬ ‫דבש הרוחניות דהתורה המתוקה' עכד"ק‪.‬‬ ‫לתיבת 'מרחשוון' היא בדיוק כמנין 'דבש'‪,‬‬ ‫ואכתי יש להוסיף נופך וטעם למה הצירוף‬ ‫שהוא מה שנחסר בחודש מרחשוון מחודש‬ ‫הוא דווקא באופן כזה של צירוף שתי‬ ‫תשרי‪.‬‬ ‫פסוקים יחדיו‪.‬‬ ‫כותב הרה"ק מבלאז'וב את העצה‬ ‫היעוצה לכך‪ ,‬שבחודש מרחשוון‬ ‫'יושפע שפע רב בכל העולמות'‬ ‫ביכולת האדם להמשיך על עצמו את‬ ‫מעשיו של איש ישראל משפיעים למעלה‬ ‫בחינת הדבש והמתיקות והחיות על ידי‬ ‫קדושת לוי (פרשת משפטים ד"ה‬ ‫בספה"ק‬ ‫לימוד ועסק והתמדת התורה הקדושה‪,‬‬ ‫ויבוא משה) כתב על מה שכתוב‬ ‫'ואף בחודש הזה שאין בו מצוות מעשיות‬ ‫שם בסוף הפרשה (שמות כד ג) 'ויבוא משה‬ ‫המתוקים הנהוגים בחודש העבר‪ ,‬אף על‬ ‫ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל‬ ‫פי כן על ידי עסק התורה ולימוד משפטיה‬ ‫המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו‬ ‫וחוקותיה‪ ,‬שזה כל יומא זמניה‪ ,‬יוכל כל‬ ‫ז‬ ‫נמצא לפי זה שאכן האדם הגשמי נמצא‬ ‫כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה'‪ ,‬שפירש‬ ‫בעולם התחתון‪ ,‬אך עיקר עבודתו‬ ‫רש"י (שם יט י"א ד"ה ליום) שכל פרשה זו‬ ‫היא בעליונים‪ ,‬ובכל מחשבה דיבור ומעשה‬ ‫היתה קודם מתן תורה ואין מוקדם ומאוחר‬ ‫שלו גורם שעשועים גדולים בכל העולמות‬ ‫בתורה‪ ,‬והמשפטים האמורים כאן הכוונה‬ ‫ומתקן תיקונים בכל העליונים‪ ,‬וממשיך‬ ‫לשבע מצוות בני נח ושאר הדינים שנצטוו‬ ‫שפע על כל הבריאה ועושה נחת רוח‬ ‫כבר במרה‪ .‬אמנם הרמב"ן (כד א ד"ה ואל משה‬ ‫למעלה כביכול‪.‬‬ ‫אמר) הקשה על רש"י מה צורך היה לחזור‬ ‫ובחודש תשרי כשיהודי תקע כאן‬ ‫ולומר להם מה שכבר ידעו מכבר‪.‬‬ ‫בשופר או נענע את הארבעה‬ ‫וכותב הרה"ק מבארדיטשוב שאכן‬ ‫מינים‪ ,‬הרי שכל העולמות הזדעזעו מפניו‬ ‫מדברי הגמרא (שבת פח‪ ).‬משמע‬ ‫והוא נענע את כל הבריאה‪ .‬ולפי זה מיושב‬ ‫כדעת רש"י‪ ,‬ולתרץ קושיית הרמב"ן‬ ‫מה שעל ידי שנפח ה' נשמת חיים באדם‬ ‫כתב לבאר שאכן לא אמר להם כעת את‬ ‫גרם שלא תהיה קנאה במעשה בראשית‪,‬‬ ‫המצוות עצמם‪ ,‬אלא שמשה רבינו 'היה‬ ‫כי על ידי זה נמצא שעיקר מקומו האמיתי‬ ‫מספר לעם גודל הפעולה שפעלו ישראל‬ ‫הוא בעליונים ורק גופו הגשמי נמצא‬ ‫בקיום הז' מצוות ובמצוות שנצטוו במרה‪,‬‬ ‫בתחתונים‪ ,‬ושפיר יש בזה חלק הן לעליונים‬ ‫והאיך שהקדוש ברוך הוא משתעשע‬ ‫והן לתחתונים‪[ .‬ואם בזמננו אנו יש אפשרויות‬ ‫בקיום המצוות ושכל העולמות והנשמות‬ ‫רבות על ידי הטכנולוגיה להזיז דברים מקצה‬ ‫תלויין בהן‪ ,‬וסיפר משה גודל מעלות‬ ‫העולם ועד קצהו בלחיצת כפתור וכדומה‪ ,‬עדיין‬ ‫המצוות שקיימו ישראל‪ ,‬דהיינו ז' מצוות‬ ‫אין זה מתקרב לכח של איש ישראל‪ ,‬שיכול הוא‬ ‫ומה שנצטוו במרה‪ ,‬ונמצא ויספר לעם לא‬ ‫ברגע אחד ובקריאת שמע אחת לנענע גם את‬ ‫קאי אציווי מצוות שהרי כבר נצטוו‪ ,‬רק‬ ‫כל העולמות העליונים]‪.‬‬ ‫מלת ויספר לעם הוא שמספר להם גודל‬ ‫המעלות והשעשועים שפעלו ישראל בקיום‬ ‫'אומר אני מעשי למלך'‬ ‫המצוות ההם'‪ ,‬ומיד כששמעו כל זאת עמדו‬ ‫עשיית תנאי קודם המצוות‬ ‫והקדימו נעשה לנשמע‪ ,‬בראותם את גודל‬ ‫נודע מה שמאריך הבני יששכר זי"ע‬ ‫החביבות שיש להשי"ת מכל מצוותיהם‪,‬‬ ‫בספרו דרך פקודיך (בהקדמה) בענין‬ ‫וכל רצונם היה שיוכלו לקיים עוד ועוד‬ ‫התשובה הנצרכת קודם קיום המצוות‪,‬‬ ‫מצוות ולעשות שעשועים בעליונים כביכול‪,‬‬ ‫וכותב שאין לו לאדם להימנע מקיום‬ ‫עכתד"ק‪.‬‬ ‫ח‬ ‫רוצה לקיים מצוה זו אלא אם היא תעלה‬ ‫המצוות מפני החשש שמצוותיו הולכים‬ ‫לרצון ותייחד את קוב"ה ושכינתיה כביכול‪,‬‬ ‫שלא לצד הקדושה מחמת רוב חטאיו‬ ‫ואם לאו אזי הוא עושה מעשה קוף בעלמא‬ ‫ח"ו ושהוא בגדר 'ולרשע אמר אלקים מה‬ ‫ושלא לשם מצוה‪ ,‬וממילא אין לחיצונים‬ ‫לך לספר חוקי' (תהלים נ טז)‪ ,‬כיון שעיקר‬ ‫מה לחטוף כיון שאין כאן מצוה ושוב תוכל‬ ‫מהות ויסוד התשובה היא רק הרהור אחד‬ ‫לעלות למעלה בלא שום עיכוב‪ ,‬והאריך‬ ‫של חרטה מעומקא דליבא על החטאים‬ ‫בזה הישמח משה (פרשת כי תשא ד"ה כי אוריש)‪.‬‬ ‫וקבלה אמיתית ששוב לא יחזור לחטא‬ ‫זה אף אם יתנו לו כל חללא דעלמא‪ ,‬וזהו‬ ‫על זה מקשה הרה"ק מסאטמאר שעדיין‬ ‫עיקר התשובה ולא התעניתים והסיגופים‪,‬‬ ‫לא באנו לידי היישוב הנכון בזה‪,‬‬ ‫וכשעושה תשובה זו שוב יעלו מצוותיו‬ ‫שהלא אם אכן החיצונים רוצים לחטוף‬ ‫לנחת רוח‪.‬‬ ‫המצוה ונמצא שאז היא נהפכת להיות‬ ‫שלא לשם מצוה וכך היא עולה למעלה‪,‬‬ ‫על דברים אלו מאריך הרה"ק מסאטמאר‬ ‫אם כן מה הרוויח בזה שלא קיים כלל מצוה‬ ‫זי"ע (דברי יואל פרשת מצורע ד"ה ואחרי‬ ‫וכיוון בפירוש היפך כוונה‪ ,‬ואם שוב חוזרת‬ ‫שהאריך) וכותב‪' :‬ונראה מדבריו כי לדעתו‬ ‫להיות מצוה כיון שאין עליה אחיזה‪ ,‬אם כן‬ ‫בנקל יוכל האדם להשיג מדה זו בכל עת‬ ‫הוי גלגל החוזר ושוב נחטפת בידי החיצונים‪,‬‬ ‫ובכל שעה‪ ,‬אכן בעוונותינו הרבים לפי‬ ‫וקשה להבין החילוק בזה‪ ,‬שכלפי החיצונים‬ ‫שפלות דורנו הלבבות סתומים ואטומים‪,‬‬ ‫יחשב כאילו אין כאן מצוה‪ ,‬ואפילו הכי לא‬ ‫וזעירין אינון שיוכלו לעשות תשובה מעולה‬ ‫תתבטל המצוה לגמרי‪ ,‬עי"ש מה שנדחק‬ ‫כזו‪ ,‬עד שיעיד עליו יודע תעלומות'‪ ,‬ואם‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫כן בשנת תשפ"ז עלינו לחפש עצה אחרת‬ ‫היאך להציל את מצוותינו ותורתנו‪.‬‬ ‫'בשם כל ישראל'‬ ‫ומביא שם מספה"ק אור לישרים מהגה"ק‬ ‫עשיית המצוה בתוך כל ישראל‬ ‫ר' זרח איידלס זצוק"ל מפראג‪,‬‬ ‫לכן מחדש הרה"ק מסאטמאר ואומר‬ ‫בדרוש הראשון [שרבותינו הקדושים מרבים‬ ‫שיש טעם נוסף לכך שאמירת לשם‬ ‫להביא מדבריו שם שיש בהם הרבה מיסודות‬ ‫יחוד פועלת שלא יחטפו הקליפות את‬ ‫דרך החסידות]‪ ,‬שכותב על זה שמהאי טעמא‬ ‫המצוה‪ ,‬והוא על פי דברי רביה"ק הרבי‬ ‫יש להקפיד ולומר קודם קיום כל מצוה‬ ‫ר' אלימלך זי"ע (נועם אלימלך פרשת מצורע ד"ה‬ ‫'לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה'‪,‬‬ ‫או יאמר זאת תהיה) שמבאר את מאמר חז"ל‬ ‫שבזה הוי כתנאי קודם למעשה‪ ,‬שאינו‬ ‫ט‬ ‫שהחיצונים יתלבשו ויחטפו את מצוותיו‪,‬‬ ‫(קידושין מ‪' ).‬מחשבה טובה הקדוש ברוך‬ ‫'שהרי כיון ששיתף למעשי המצוות שלו‬ ‫הוא מצרפה למעשה'‪ ,‬ודקדק מהו לשון‬ ‫את כל ישראל‪ ,‬ובתוכם צדיקי אמת‪,‬‬ ‫'מצרפה'‪ .‬וביאר כי יש בני אדם במדרגה‬ ‫ובאמצעות כן נצטרפו מחשבותיהם הזכות‬ ‫נמוכה המקיימים מצוות בלא כוונה‬ ‫והקדושות למצוותיו‪ ,‬אם כן שוב אין‬ ‫ומחשבה‪ ,‬וכנגדם יש צדיקים המתאווים‬ ‫לסטרא אחרא שליטה במצוותיו‪ ,‬שהרי‬ ‫וחושקים בכל רצונם לקיים מצוות עוד ועוד‬ ‫כל מה שהם באים לחטוף מצוותיו‪ ,‬היינו‬ ‫אך אין לאל ידם תמיד לקיימם בפועל‪ .‬ולכן‬ ‫משום שהוא בעל עבירה ועוד טומאתו בו‪,‬‬ ‫בא השי"ת ומצרף את המחשבה הטובה‬ ‫אמנם מכיון שיש למצוותיו שותף צדיק‬ ‫שלהם עם המעשה הטוב שלהם‪ ,‬ומשניהם‬ ‫שנצטרפו מחשבותיו להשלים המצוה‪ ,‬אם‬ ‫יחד נהיה דבר השלם‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫כן כשם שאין בכח הסטרא אחרא לשלוח‬ ‫ומבאר הרה"ק מסאטמאר שטעם הדבר‬ ‫יד לחלקו של הצדיק אמת‪ ,‬כך לא יוכלו‬ ‫שאכן נעשה צירוף זה בין שתי‬ ‫לנגוע במצוותיו‪ ,‬שהרי אי אפשר להפריד‬ ‫אנשים בשתי קצוות העולם‪ ,‬כיון שקודם‬ ‫חלקו מחלק הצדיק משום שנצטרפו‬ ‫עשיית המצוה אומרים 'לשם יחוד וכו'‬ ‫למצוה אחת‪ ,‬וכל תנועה ותנועה של מעשי‬ ‫בשם כל ישראל'‪' ,‬וכיון שכל אחד מישראל‬ ‫המצוות שלו מונח בה חלק השייך לאותו‬ ‫מצרף למעשה המצוה שלו את כלל‬ ‫צדיק אמת‪ ,‬ולפיכך אין רשות לחיצונים‬ ‫ישראל‪ ,‬הרי זה כאילו התנה במפורש‬ ‫לגעת במצוותיו כלל'‪ ,‬עכת"ד המופלאים‪.‬‬ ‫שכולן נעשו שותפין באותה מצוה‪ ,‬ואם‬ ‫איברא שיש להוסיף ביאור בזה מדוע‬ ‫כן שפיר מצטרפת למעשה המצוה שלו‬ ‫אכן דיבוריו הספורים של האדם‬ ‫שנעשתה שלא בכוונה‪ ,‬מחשבתו הטהורה‬ ‫שהוא עושה זאת 'בשם כל ישראל' פועלים‬ ‫של הצדיק‪ ,‬שהתאווה והשתוקק לקיום‬ ‫שכך אכן יהיה‪ .‬והביאור הוא שאכן בשורש‬ ‫המצוה‪ ,‬שהרי מכיון שבטרם עשה בר‬ ‫כל נשמות ישראל הם דבר אחד ומיוחד‪,‬‬ ‫ישראל זה את המצוה‪ ,‬התנה ואמר שכל‬ ‫וכולם מקושרים ליסוד אחד של מקור החיים‬ ‫ישראל שותפין בה‪ ,‬אם כן בדין הוא שיהא‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכולם היו במעמד הר‬ ‫אף הצדיק הזה שותף בכל פרט ופרט מן‬ ‫סיני וקיבלו ערבות אחד על רעהו‪ ,‬ונחצבו‬ ‫המצוה‪ ,‬ולפיכך הם מצטרפין יחד ונעשית‬ ‫כולם מחלקו של השי"ת כביכול‪ .‬וכדברי‬ ‫מהם מצוה שלמה'‪.‬‬ ‫רש"י (בראשית מו כו ד"ה כל הנפש) שאצל יעקב‬ ‫לפי זה מצאנו שפיר עצה נכונה להציל‬ ‫אבינו נאמר (שם) 'כל הנפש הבאה ליעקב‬ ‫את המצוות של איש ישראל החושש‬ ‫י‬ ‫ישראל' ‪ -‬שכל מעשיו הם בשם ובתוך כל‬ ‫מצרימה וגו' ששים ושש' בלשון יחיד‪ ,‬כי‬ ‫בני ישראל‪ .‬ומטעם זה אמרו הצדיקים על‬ ‫כולם הם משורש אחד‪ .‬ולכן בשמיני עצרת‬ ‫שבת זו 'שבת בראשית ‪ -‬אלע און איינעם'‪,‬‬ ‫מקריבים פר אחד המכוון כנגד ישראל‬ ‫שכעת אחר חודש תשרי החדרנו לנפשנו‬ ‫שהם גוי אחד בארץ‪ ,‬ולא כשבעים הפרים‬ ‫שכולנו מאוחדים ומקושרים יחד לשורש‬ ‫של חג הסוכות שהם כנגד שבעים האומות‬ ‫אחד וכנ"ל‪.‬‬ ‫שהם מפורדים ומפוזרים וכל אחד עובד‬ ‫לאלוה אחר‪.‬‬ ‫מטעם זה צירוף חודש מרחשון הוא‬ ‫מהפסוק 'ודבש היום הזה הוי"ה'‬ ‫'כולנו בני איש אחד נחנו'‬ ‫בחיבור שתי פסוקים‪ ,‬להראות את החיבור‬ ‫כל נשמות ישראל שורשם אחד‬ ‫והייחוד בין אותיות התורה שהם שורש‬ ‫לכן בסיום ובגמר כל העבודות של חודש‬ ‫שישים ריבוא נשמות ישראל‪ .‬ויורמז בזה‬ ‫תשרי‪ ,‬אנו רוצים אכן לברר ולהודיע‬ ‫שהתיבות 'ודבש היום הזה' הם סופי תיבות‬ ‫שכל עבודתנו היא בשם ובתוך כל ישראל‪,‬‬ ‫'משה' שהוא כללא דיהודאי (זוהר ח"ב קצא‪):‬‬ ‫וכולם הצטרפו יחדיו לכל מעשה של כל יחיד‬ ‫וכולל את כל נשמות ישראל‪ ,‬כי כולם‬ ‫ושלכן אין לכח הרע שום אחיזה בזה‪ ,‬ולכן‬ ‫מאוחדים וכלולים בשורש אחד‪.‬‬ ‫עורכים את ההקפות ורוקדים במחול סביב‬ ‫לספר התורה‪ ,‬שריקוד כזה יכול להיות רק‬ ‫'חכו לו כי בא יבוא'‬ ‫כשכל יהודי נותן יד לרעהו ורוקדים כולם‬ ‫איננו מתייאשים מן הגאולה‬ ‫יחד‪ ,‬ואי אפשר לעשות ריקוד במעגל של‬ ‫סופר (תורת משה פרשתן ד"ה כתב‬ ‫החתם‬ ‫אדם אחד בלבד‪ ,‬כל זאת להראות שאנו‬ ‫הרמב"ן) מביא את דברי הרמב"ן‬ ‫מקושרים יחד ועושים את המצוות בשם כל‬ ‫(בראשית ב ג ד"ה אשר ברא) שששת ימי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בראשית רומזים לשית אלפי שנין דקאים‬ ‫זהו הרמז גם בניעוץ סוף התורה לתחילתה‪,‬‬ ‫עלמא‪ ,‬ומביא שבדרשות הרמב"ן ביאר‬ ‫שהכתוב מורה ואומר 'לעיני כל ישראל‬ ‫כי ביום השישי בזריחת השמש נבראו‬ ‫‪ -‬בראשית ברא'‪ ,‬שהאופן שהבריאה תוכל‬ ‫החיות שרומזים על שולטן המלכים שיהיו‬ ‫לבוא על תיקונה בכח קיום המצוות‪ ,‬כנרמז‬ ‫בתחילת האלף השישי‪ ,‬ואחר כך יצא אדם‬ ‫בתיבת 'בראשית' ‪ -‬שהיא בשביל ישראל‬ ‫לפעלו שמורה על זריחת אורו של מלך‬ ‫שנקראו ראשית שיקיימו את התורה‬ ‫המשיח שיכניעם‪ ,‬ויהיה זה בשנת קי"ח‬ ‫שנקראת ראשית‪ ,‬הוא על ידי 'לעיני כל‬ ‫אי‬ ‫הצדיקים‪ ,‬ואנו ממשיכים עם עבודתנו‬ ‫לאלף השישי שהוא לפי החשבון מכוון לזמן‬ ‫באמונת אומן ובתמימות בלי שום קושיות‬ ‫מעלות השחר עד הנץ החמה‪.‬‬ ‫וספקות‪ ,‬ואיננו מתייאשים גם בראותנו את‬ ‫וכותב על זה החתם סופר‪' :‬ובעוונותינו‬ ‫גודל רדיפת התורה על ידי שונאי ישראל‬ ‫הרבים הנה למנין שאנו מונים‬ ‫באופן מבהיל‪ ,‬ובוודאי שכל זה עושה נחת‬ ‫עכשיו תקצ"ח באלף השישי קרוב לחמש‬ ‫רוח גדול למעלה מכל רגע של עבודת ה'‬ ‫מאות שנה שעבר הקץ הזה ועדיין לא‬ ‫בחיזוק אף בתוך הגלות המר הזה‪.‬‬ ‫נושענו'‪ ,‬אמנם כותב שם שמאת ה' היתה‬ ‫יעזור השי"ת שנוכל אכן להמשיך איתנו‬ ‫זאת שהרמב"ן שכח לחשב את השנים‬ ‫את התרוממות הנפש של חודש‬ ‫של האלף השישי לפי תחילת הלילה של‬ ‫תשרי והרגשת הדבש של ירח האיתנים‪,‬‬ ‫היום השישי ולא רק מעמוד השחר‪ ,‬שהרי‬ ‫וזאת על ידי התורה הקדושה וכדברי‬ ‫הלילה חצי היום‪ ,‬ואם כן שנת תקצ"ח [שבה‬ ‫הרה"ק מבלאז'וב‪ ,‬וכפי שהתבטא רביה"ק‬ ‫עמד החתם סופר אז] היא מכוונת כנגד הזמן‬ ‫מהרי"א מזידיטשוב זי"ע שנכנסים אנו כעת‬ ‫שבין עלות השחר להנץ החמה‪ ,‬ומסיים‬ ‫'ללעכטיגע ווינטער נעכט' של ימות החורף‬ ‫שם‪' :‬אנא ה' הקם דבר עבדך ויראו עינינו‬ ‫ושוקעים בד' אמות של תורה והלכה מתוך‬ ‫בשובך לציון וירושלים'‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫תענוג וחיות‪ .‬ובמהרה נזכה כבר לראות‬ ‫מה נאמר ומה נדבר כשכבר עברו מאז‬ ‫בישועת ה' ובביטול ומפלת כח הרע‪,‬‬ ‫כמעט מאתיים שנה ועדיין לא‬ ‫ומתוך שפע רב בכל העניינים‪ ,‬חיי בני‬ ‫נושענו‪ ,‬ובוודאי שדבריו הקדושים קיימים‬ ‫ומזוני רוויחי‪ ,‬גוטע שידוכים ונחת דקדושה‪,‬‬ ‫לעולמי עד ואינם הולכים לריק‪ ,‬ורק לעתיד‬ ‫נזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫לבוא נשכיל להבין את כל הקיצין שאמרו‬ ‫בי‬ ‫דהילולא‬ ‫יומא‬ ‫סיפורי צדיקים לפני ברכת המזון‬ ‫הרה"ק מרוז'ין זי"ע – ג' מרחשון תרי"א‬ ‫(ג' מרחשוון) חל יומא דהילולא קדישא של הרה"ק מרוז'ין זי"ע‪.‬‬ ‫השבוע‬ ‫הגה"ק ר' יוסף בנימין רייך זצוק"ל אב"ד העליטש [היה בן בתו של הבני יששכר‬ ‫זי"ע‪ ,‬וכן דודו של רביה"ק הבני שלשים זי"ע‪ ,‬ולא השאיר אחריו זש"ק] בהקדמתו‬ ‫לספרו 'בני בנימין'‪ ,‬כותב‪' :‬כי זכור אזכור בעת הייתי בחצרות קדשו [‪-‬של הרה"ק‬ ‫מרוז'ין זי"ע] בצוותא חדא עם כ"ק חותני הה"צ זצ"ל על חתונה דבי נשיאה הוא‬ ‫חתונת בנו הרה"צ הקדוש מהוסיאטין שליט"א‪ .‬ובעת הפרדנו מאת פני כ"ק אור‬ ‫ישראל‪ ,‬ביקש כ"ק חותני מאת הרה"צ שיברך אותי שאזכה להגות בתורת אל‬ ‫יומם וליל‪ ,‬ויתעורר הרה"צ ז"ל ויתפרץ אנחה מליבו‪ ,‬וידבר בתמיהה 'יומם ולילה‬ ‫ללמוד'‪ ,‬היינו שעוד זה אינו תכלית האמיתי‪ ,‬וסיים בפה קדשו 'יזכה שילמוד‬ ‫באמת'‪ ,‬כה יעזור לי ה' לזכות לתורה לשמה'‪.‬‬ ‫מעשה חזק שהוא 'למעשה ממש'‪ ,‬שהתכלית אינה רק ללמוד תורה יומם‬ ‫זהו‬ ‫ולילה אלא ללמוד תורה לשמה ובאופן הראוי באמת‪ ,‬ויהי רצון שנזכה לכך‪ .‬זכותו‬ ‫יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪.‬‬ ‫גי‬ ‫שיחות קודש‬ ‫קידושא רבא לרגל שבת בראשית והולדת הבת‬ ‫ניעוץ סוף התורה לתחילתה‬ ‫הבעל שמחה ר' גרשון [כהן] שעושה קידוש לרגל קריאת השם בהולדת‬ ‫ידידינו‬ ‫הבת‪ ,‬הרי זכה שאליהו הנביא הגיע אליו‪ ,‬כמו שרמז השפת אמת‬ ‫מבערזא'ן (פרשתן ד"ה וכל אשר) בפסוק בפרשתן (ב יט) 'וכל אשר יקרא לו האדם נפש‬ ‫חיה הוא שמו' שהוא ראשי תיבות אליהו‪ ,‬לומר שאליהו מגיע גם בקריאת השם‬ ‫לבת ולא רק בברית מילה לבן‪ ,‬ומסתמא אליהו הנביא הוא זה שהביאו לכאן‪...‬‬ ‫התורה (דברים לד יב) נאמר 'ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר‬ ‫בסיום‬ ‫עשה משה לעיני כל ישראל'‪ ,‬ופירש רש"י (ד"ה לעיני) דקאי על שבירת‬ ‫הלוחות אחר חטא העגל‪ .‬ובהתחלתה כתיב (בראשית א א) 'בראשית ברא אלוקים את‬ ‫השמים ואת הארץ'‪ ,‬ויש לדעת מה השייכות בין הסיום להתחלה‪.‬‬ ‫מפאנו זי"ע [אשר אף שרבותינו הקדושים תלמידי הבעל שם טוב זי"ע קבלה‬ ‫הרמ"ע‬ ‫היתה בידם שמהרח"ו זי"ע הוא היחיד מוסמך למסור את תורת האר"י ז"ל‬ ‫וקיבלו רק את מה שכתב הוא בשמו‪ ,‬מכל מקום שונה הוא הרמ"ע מפאנו שדבריו התקבלו‬ ‫ונלמדו אצל רבוה"ק‪ ,‬וכדוגמת הבני יששכר שמביאו הרבה פעמים בספריו הקדושים]‬ ‫במאמר שבתות השם (חלק ו') מאריך לגלות את הסודות שיהיו לעתיד בעת‬ ‫הגאולה‪ .‬ובתוך דבריו כותב שמשה רעיא מהימנא יבוא ובידיו יהיו שני הלוחות‬ ‫הראשונים שנשתברו‪ ,‬והם יחזרו אז לקדמותם ויהיו שלמים‪' ,‬וילך לפני העם מן‬ ‫הגן אל העדן אשר שם עץ החיים‪ ,‬ואז יניח לוח ימין גם הוא על ידו השמאלית‬ ‫די‬ ‫ויהיו שני הלוחות בידו האחת'‪ ,‬לקיים מה שכתוב (שמות לב טו) 'ושני לוחות העדות‬ ‫בידו'‪ ,‬אם אינו ענין בירידתו מן ההר תנהו ענין לשעה זו‪.‬‬ ‫הרמ"ע לגלות לנו סודות נוראים ברוח קדשו‪ ,‬ואומר כי אחר שיחזיק‬ ‫ממשיך‬ ‫משה רבינו את שני הלוחות בידו השמאלית יקח בידו הימנית מעץ‬ ‫החיים ויברך ויוציא את כל עם ישראל בברכתו‪ ,‬והברכה תהיה בשם ומלכות‬ ‫והשם ככתבו 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא עץ החיים' וברכת שהחיינו‪,‬‬ ‫וכל הקהל יענו אחריו 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫יש לנעוץ את סיום והתחלת התורה‪ ,‬שהנה האדם אשר מתחיל ללמוד פרשת‬ ‫בזה‬ ‫בראשית חושב לעצמו בתמיהה‪ ,‬לצורך מה הכין הקדוש ברוך הוא את‬ ‫עץ החיים שאין בו שום תועלת ולא אכל ממנו שום אדם מעולם‪ .‬והתירוץ הוא‬ ‫שבסיום התורה רואים שנשתברו הלוחות והיה פגם‪ ,‬ולעתיד כשיתוקן הפגם אכן‬ ‫יאכל משה רבנו מעץ החיים‪ ,‬וכאשר יהיה בחינת 'בראשית ברא אלוקים את‬ ‫השמים ואת הארץ' בבריאה חדשה שתהיה לעתיד לבוא כמו שכתוב (ישעיה סו כב)‬ ‫'השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה' אז שפיר יאכל משה רבנו מעץ‬ ‫החיים ויברך עליו וממילא אין שום קושיא על הנהגת הבורא‪.‬‬ ‫יאמר בדרך אחר על פי מה שמביא בספה"ק זרע קודש (פרשת משפטים ד"ה א"י‬ ‫או‬ ‫ואלה המשפטים הא') בשם הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע (נועם‬ ‫אלימלך ליקוטי שושנה ד"ה ה' חפץ) על מה שדרשו חז"ל (ברכות ס‪ ):‬על הפסוק (תהלים קא‬ ‫א) 'חסד ומשפט אשירה' ‪' -‬אם חסד אשירה ואם משפט אשירה'‪ ,‬ופירש שתיבת‬ ‫'אשירה' הוא מלשון פירות הנושרים‪ ,‬שאם רואים הצדיקים שיש בחינת חסד‬ ‫בעולמות העליונים‪ ,‬אזי משירים וממשיכים הצדיקים את החסדים על ישראל‪,‬‬ ‫ואם רואים שיש בחינת משפט ח"ו‪ ,‬אזי משירים זאת על אומות העולם‪' ,‬כי הכח‬ ‫ביד הצדיקים להמשיך המידות מעולמות עליונים כפי שירצו'‪ ,‬וכל זאת בכח‬ ‫התורה הקדושה שהם לומדים ומתייגעים בה‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫נרמז בתיבת 'בראשית' ובתיבת 'ישראל' שהם סיום והתחלת התורה‪ ,‬שבשתי‬ ‫זה‬ ‫תיבות אלו יש את אותיות 'אשירה'‪ ,‬לרמז שעל ידי התורה משירים הצדיקים‬ ‫את שתי הבחינות הרמוזות כאן‪ ,‬כי האותיות הנותרות מתיבות אלו הם תל"ב‬ ‫שהם גימטריא שתי פעמים תיבת גבורה'‪ ,‬והאות למ"ד במילואה הנותרת מתיבת‬ ‫'ישראל' היא גימטריא תיבת 'בחסד'‪ ,‬לרמז שעל ידי התורה הקדושה משירים‬ ‫הצדיקים וממשיכים את החסדים או את הגבורות למקומם הראוי‪.‬‬ ‫וט‬ ‫יהי‬ ‫רצון מלפני נותן התורה שאכן ימשכו חסדים גדולים לעם בני ישראל ודינים‬ ‫וגבורות לאומות העולם‪ ,‬וזאת על ידי שנהיה דבוקים בתורה למרות כל‬ ‫המפריעים אותנו המנסים לנתקנו מהתורה הקדושה‪ ,‬ובמהרה נזכה לכל הגילויים‬ ‫הגדולים הנ"ל בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫זט‬ ‫ביני עמודי דגרסי‬ ‫שיחות קודש ושיעורי הלכה‬ ‫בהיכל 'כולל גבוה להוראה' בבית מדרשנו‬ ‫סעודת ר''ח לחו''ר הכולל – ר''ח מרחשוון פ''ז‬ ‫'ותהי בפי כדבש למתוק'‬ ‫עבודת חודש מרחשוון לטבול במתיקות התוה"ק‬ ‫הצירוף של חודש חשון הוא הראשי תיבות היוצא מהפסוקים (דברים כו טו‪-‬טז) 'ארץ‬ ‫זבת חלב ודבש היום הזה ה' אלקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת‬ ‫המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך'‪ .‬והארכנו אתמול בשל"ס‬ ‫לבאר ענין צירוף זה שהוא שילוב של סיום פסוק והתחלת פסוק שלאחריו‪ ,‬שהוא‬ ‫רמז שהדבש של חודש תשרי צריך להמשיכו ללוותנו גם בחודש חשון‪ ,‬אלא שההבדל‬ ‫הוא שבחודש תשרי מטבילים את פרוסת ה'המוציא' בתוך הדבש‪ ,‬ואילו בחודש חשון‬ ‫עבודתנו להטביל את עצמנו בתוך הדבש‪ ,‬היינו שכל מהות ועצמות האדם יהיה טבול‬ ‫ושקוע בתוך התורה הקדושה שמתוקה מדבש ונופת צופים‪ .‬בצאתנו מחודש תשרי‬ ‫המתיקות הגדולה והנפלאה ביותר שאפשר להרגיש הוא שזוכים לישב בבית ה' בין‬ ‫כותלי בית המדרש ולהגות בתוה"ק‪.‬‬ ‫בספה"ק זרע קודש (פרשת בראשית ד"ה התחלת התורה) כתב הרה"ק מראפשיץ לבאר מה‬ ‫שמסתיימת התורה ישראל ומתחלת בב'‪' ,‬רומז‪ ,‬כי אמרו דורשי רשומות‪,‬‬ ‫ישרא"ל ראשי תיבות י'ש ש'שים ר'בוא א'ותיות ל'תורה‪ ,‬כי כל אחד מישראל יש לו‬ ‫אחיזה באות אחד מן התורה‪ ,‬והתורה הוא בית של ישראל‪ ,‬שכמו שלבית נכנסים בו‪ ,‬כן‬ ‫זי‬ ‫ישראל נכנסים וכלולים בהתורה הקדושה‪ ,‬וכתיב (תהלים קלה יט) בית ישראל ברכו את ה'‪,‬‬ ‫ישראל שנכנסים בהבית‪ ,‬שהתורה הוא בית של ישראל‪ ,‬ולכן מסיימת התורה ישראל‬ ‫ומתחלת בב' לרמוז על הנ"ל‪ ,‬שהתורה הוא בית של ישראל'‪ .‬והוא השורש של כל‬ ‫החמשה חומשי תורה שכוללת כל התורה כולה‪ ,‬להשיג דעת והכרה זו ש'ישראל בית'‬ ‫שביתו הנכון והמרווח והנעים והמפואר ביותר של האיש הישראלי הוא רק בתוה"ק‪ ,‬כי‬ ‫מה יתן ומה יוסיף לו לאדם בית אבנים או מקורות עץ גשמיים הכי מפואר ונאה שיהיה‬ ‫לעומת ההרגשה שביתו הוא בבית ה' בתוה"ק‪.‬‬ ‫אני חוזר הרבה‪ ,‬שאף אני בהיותי בגיל שלכם לא עמדתי דיו על עומק הזכות והאושר‬ ‫הנצחי לעמוד בבוקר בכל יום וללכת לבית המדרש ללמוד ולהתעלות בתוה"ק‬ ‫וקנייניה ולהיות נחשב לבן תורה‪ ,‬ואכן בשנים הצעירות אין עדיין את ההבנה העמוקה‬ ‫הזאת מחמת קטנות השכל‪ ,‬אבל כהיום שאני כבר מעט יותר גדול בשנים ממכם ואני‬ ‫מתבונן לאחור על המושג של בן תורה לעומת אדם שלא זכה לזה‪ ,‬הגם שהוא שומר‬ ‫תורה ומצוות אבל בלי ההרגשה של 'ישראל בית' שביתו ומקומו הטבעי הוא בביהמ"ד‬ ‫ובתוה"ק‪ .‬הרי אילו מלא פינו כים ולשוננו רינה כהמון גליו אין אנחנו מספיקים להודות‬ ‫להשי"ת על טובה גדולה זו‪ ,‬ולהללו ולשבחו 'אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו'‪,‬‬ ‫ובאמת כך הוא ההרגשה הנצרכת להיות לבן תורה‪ ,‬עד כדי שכאשר יוצאים לרחוב‬ ‫לאחר סדר חזק בתוה"ק מביטים ברחמנות גדולה על ההמון עם שלא זכו להרגיש את‬ ‫המתיקות והטעם הטוב שיש לי‪.‬‬ ‫בספר העקידה מהגה"ק רבי יצחק עראמה מרבותינו הראשונים (שער סז) מאריך בענין‬ ‫מצות לימוד התורה בסוכה‪ ,‬שמצינו בדברי חז"ל (סוכה כח‪ ):‬מחלוקת אם ללמוד‬ ‫בסוכה או לא‪ ,‬ותירוץ הגמרא היא הא למיגרס והא לעיוני‪ ,‬ונחלקו המפרשים מה כוונת‬ ‫התירוץ‪ ,‬לדעת רש"י לעיוני צריך להיות בבית כי בסוכה חסר ביישוב דעתו של האדם‪,‬‬ ‫אבל מיגרס אפשר גם בסוכה‪ ,‬ושאר הראשונים פירשו להיפך שעיוני צריך להיות‬ ‫בסוכה ולמיגרס יכול להיות בבית‪ .‬ובעל העקידה כתב מאמר נורא בזה‪ ,‬וכה הוא כותב‬ ‫בלשונו 'והנה הסוכה הזאת אשר על זה האופן‪ ,‬צדיקים יבואו בה ולא יצאו ממנה בשום‬ ‫דבר של קביעות‪ ,‬כמו שלא הותר להשתמש חוץ ממנה‪ ,‬רק אכילה ושתיה פחותה‬ ‫מכשיעור (סוכה כו‪ ,):‬או דבר שאין קובעין עליו לדעת קצת גם שינת עראי (שם ע"א)‪,‬‬ ‫אמנם לימוד של עיון הותר‪ ,‬לפי שהלימוד אשר על זה התואר הוא עצמו גופה של סוכה‬ ‫וטעמה'‪ .‬היינו שאדם הלומד סוגיא בעיון ומתענג בה הרי זה כמו ישיבה בסוכה ממש‪,‬‬ ‫כי הוא שווה כמו כל הון דעלמא‪ ,‬ודבריו הם ממש פלאי פלאים‪.‬‬ ‫חי‬ ‫כן העיד לנו שלמה המלך שהיה החכם והעשיר מכל האדם כי הכל הבל חוץ מעבודת‬ ‫ה'‪ ,‬והוא דבר שנשגב ורחוק מהשגתנו כי כאשר יהיה לאדם מונח לפניו טריליון‬ ‫דאלער יהיה לו קשה מאוד להרגיש שכל זה הוא הבל‪ ,‬כי הרי עם טריליון דאלער‬ ‫אפשר לפעול גדולות ונצורות ולקיים בזה מצוות רבות ונישאות‪ ,‬אפשר להשיא בזה‬ ‫את כל בני ארץ ישראל עם דירה מרווחת לכל אחד הרבה שנים‪ ,‬ועם כל זה אומר לנו‬ ‫שלמה המלך שכל זה 'הבל הבלים הכל הבל' (קהלת א ב) לעומת לימוד תיבה אחת של‬ ‫תוה"ק‪ ,‬כי כמה פעמים טריליון דאלער שיש בעולם הרי תיבה אחת של התוה"ק הוא‬ ‫טריליון פעמים יותר ממספר הדאלער'ס שיש כעת בעולם‪ ,‬וממילא פשוט שהוא הבל‬ ‫לעומת כל הכסף וזהב שיש בעולם‪.‬‬ ‫המורם מדברי העקידת יצחק שהבן תורה הזוכה לישב באהלה של תורה נמצא יושב‬ ‫כל ימיו בצילא דמהימנותא של הסוכה ומעולם לא יצא ממנה גם אחר עבור‬ ‫ימי חג הסוכות‪ ,‬כי על ידי התורה משיג את הקרבת אלקים האמיתית שכל דברי‬ ‫העולם אינם תופסים מקום אצלו‪ ,‬והוא סמוך ובטוח שנותן התורה לא יעזבנו ולא‬ ‫ירשיענו בידו ולא יבקש לחם‪ ,‬אלא ידאג לכל מחסורו אשר יחסר לו‪ ,‬וכמאמר חז"ל‬ ‫(אבות פ"ג מ"ה) כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ‪ ,‬והוא‬ ‫מתקיים כפשוטו‪.‬‬ ‫באמצעות לימוד התוה"ק האדם מתחבר ומתקשר להשי"ת שהוא נותן התורה‬ ‫ומתעלה מדרגה אחר מדרגה גבוה מעל גבוה‪ ,‬עד שכל צורת ההסתכלות‬ ‫של הבן תורה על עניני העולם וכל הליכותיו והילוך מחשבותיו הוא על פי האמת‬ ‫בדרך התורה‪ .‬כן מספרים על הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל שהיה פעם כאשר ירד‬ ‫מהמרכבה לאחר נסיעה נכשל ברגלו ונפל ונחבט בפניו וברגליו מכה חזקה עד למאוד‪,‬‬ ‫ועוברי הדרך חשו מיד לעזרתו לסמכו ולהקימו מנפילתו‪ ,‬אמנם הגר"ח רמז שלא יגעו‬ ‫בו‪ ,‬וכך שכב על הארץ קרוב לשעתיים‪ ,‬וכעבור הב' שעות נעמד על רגליו ונכנס לביתו‪,‬‬ ‫שאלוהו מקורביו רבינו ללמוד אנו צריכים טעם הנהגה זו‪ ,‬ומתשובתו אפשר ללמוד‬ ‫האיך תורה'דיגע איד מעמיד את מהלך חייו עם תורה'דיגע בליק‪.‬‬ ‫השיב להם ר' חיים‪ ,‬שכאשר קיבל את המכה החזקה היה זה באופן חזק מאוד עד‬ ‫שהרגיש שאלו רגעיו האחרונים ונשמתו פורחת ממנו‪ ,‬והרי נפסק בהלכה (שו"ע‬ ‫יו"ד סי' שלט ס"א) שגוסס אסור להזיזו ממקומו‪ ,‬לכן רמז שלא יגעו ולא יזיזו אותו‪ ,‬עד‬ ‫שכעבור זמן מה נרפא המכה וחזרו לו כוחותיו עד שהיה בכחו לעמוד על רגליו‪ .‬מכאן‬ ‫טי‬ ‫רואים שכאשר אדם שקוע כל כולו בתוה"ק ודקדוק ההלכה הרי כל חיותו בזה בכל‬ ‫צעד ושעל‪ ,‬ומיד כאשר בא לידו איזה מצב הוא יודע ופועל על פי ההלכה ודרך התוה"ק‬ ‫בלי צורך להזכירו ולהעמידו על האמת‪ ,‬והוא הנקרא 'ישראל בית'‪ ,‬כי התוה"ק היה ביתו‬ ‫ובכל מעמד ומצב הרגיש עצמו אינדערהיים‪.‬‬ ‫זוהי עבודתנו בחודש זה חודש חשון כפי שהוא מרומז בצירוף החודש 'ודבש היום‬ ‫הזה הוי"ה'‪ ,‬להמשיך לצוף ולטעום מיערת הדבש של התוה"ק ולשמוח ולהתענג על‬ ‫כל טיפה של התוה"ק‪ ,‬ומובטחני שכל אחד ממכם כבר היה לו הרגשה נעלית זו לאחר‬ ‫שעמל ויגע על סוגיא במשך כמה שעות‪ ,‬ובירר כל חלקי וצדדי ההלכה על פי הגמרא‬ ‫והראשונים והאחרונים‪ ,‬הרגיש בה עונג רוחני שאי אפשר למיפרט בשפוותא מהות‬ ‫הרגשה זו‪.‬‬ ‫בספה"ק בית אהרן מובא מהרה"ק ר' אשר מסטאלין זי"ע בנו של ר' אהרן הגדול‬ ‫מקארלין זי"ע‪ ,‬על דברי התולדות יעקב יוסף (פרשת וארא ד"ה ובזה יובן שהיה)‬ ‫בשם הבעש"ט הק' זי"ע שאם היו מאריכין באהבה רבה היו מקרבין את ביאת המשיח‪,‬‬ ‫ובתולדות שם מבאר פנימיות הכוונה בדברי הבעש"ט‪ .‬והרה"ק ר' אשר ביאר הדברים‬ ‫שענין האריכות באהבה רבה היינו‪ ,‬שלאחר שהאדם האריך בתפלתו בבקשות ותחנונים‬ ‫שיזכה ל'והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך וכו'' מתוך שפיכת לב כמים‬ ‫וכוונה עצומה‪[ ,‬וב"ה כאן בבית מדרשנו זכינו שהוא כן‪ ,‬שמתרפקים ומתחננים בבקשות אלו‬ ‫ומאריכים בכוונה ורעותא דלבא]‪ ,‬אזי לאחר התפילה עבודת האדם הוא להאריך ולהמשיך‬ ‫את הרגשת והשפעת הבקשות גם על לאחר התפילה‪ ,‬ומחיל אל חיל ממשיך את‬ ‫התוצאות של 'והאר עינינו בתורתך' ועד סוף הסדר הוא נמצא במצב של 'אהבת עולם‬ ‫ואהבה רבה'‪ .‬וכשהוא במצב חזק כזה ממילא אין אפשרות ומושג להפסיק ולהתמהמה‬ ‫בדברי חולין קודם הסדר או באמצעו וכל שכן שלא להתעסק עם הטלפון‪ ,‬כי הרי עליו‬ ‫כעת לחזור לביתו ‪ -‬התוה"ק שהוא 'ישראל בית'‪ ,‬ואינו יכול להסיח דעתו ולאבד את‬ ‫ההשפעה של הבקשות בתפלת 'אהבת עולם'‪.‬‬ ‫אשרינו שזכינו לחבורה מיוחדת של עובדי ה' שכסדר מתעלים מעלה מעלה בתורה‬ ‫ועבודה‪ ,‬אבל יש זמן שצריך להפסיק להתבוננות וחשבון הנפש כמה היתה‬ ‫ההתקדמות וכמה אפשר להמשיך ולהוסיף עליה אחר עליה‪ ,‬ואף שהמה מעידים‬ ‫ומגידים שאכן מרגישים התעלות יתרה מיום ליום‪ ,‬אבל אלו דברים שאין להם שיעור‬ ‫כ‬ ‫ואפשר להוסיף כהנה וכהנה‪ ,‬והזמן לזה הוא בחודש חשוון שההרגשה היא שבכל יום‬ ‫טובל את כל עצמותו ביערת הדבש‪.‬‬ ‫ואם תאמר פרנסה מה תהא עליה‪ ,‬נהרי כל בר בי רב בבית מדרש זה כבר יודע שאין‬ ‫מקום לתמיהה זו באתרא קדישא הדין‪ ,‬ובפרט כעת לאחר זמן שמחתנו חג‬ ‫האסיף שבו כל אחד אוסף את כל יגיעתו ועמלו של כל חדשי הקיץ לתוך הבית‬ ‫ומרגיש סמוך ובטוח שפתו בסלו לכל ימות הגשמים‪ ,‬ואף הוא רמז יש בו לפרנסה‬ ‫כי אסי"ף יש בו אותיות השם של פרנס"ה פא"י היוצא מראש תיבות של הפסוק‬ ‫'פותח את ידך'‪ ,‬אמנם עם כל זה הנעילה והמפתח של אסיף זה נעשה על ידי ההקפות‬ ‫והשמחה עם התוה"ק‪ ,‬כי זה כל האדם ובלא זה אין קיום לכל יגיעתו ועמלו של האדם‪.‬‬ ‫והוא בדוק ומנוסה מדורות עולם‪ ,‬ולא היה אדם הסובר להיפך שאין הפרנסה מצויה‬ ‫אצל עמלי תורה שהוכיח שצדקתו עמו‪ ,‬והגם שעל פי חשבון גשמי של ההכנסות‬ ‫וההוצאות בוודאי אכן כך הוא שההוצאות יתרות‪ ,‬ואין הסבר גשמי מהיכן משלמים‬ ‫את ההוצאות היתרות‪ ,‬אמנם המציאות האמיתית היא שבני תורה לא יחסרו כל טוב‬ ‫ולא ראינו שהם מבקשים לחם‪.‬‬ ‫אתמול אמר לי בעה"ב העוסק לפרנסתו ביגיע כפיו שנראה לו שהוא מוכרח להחליף‬ ‫את מקור פרנסתו‪ ,‬כי הוא במצב דחוק מאוד מאחר שהוא מרוויח 'אך ורק'‬ ‫שנים עשר אלף שקלים בחודש ואינו מסוגל להמשיך יותר‪ ,‬ויש לו רק כמה צאצאים‬ ‫בודדים‪ ...‬אבל אנחנו שזכינו לישב וליהנות מיגיע כפינו בתוה"ק הרי אנחנו מרוויחים‬ ‫הרבה יותר משנים עשר אלף שקל בחודש‪ ,‬כי יש לנו את כל מחסורנו אשר יחסר לנו‬ ‫ואין אנו מחפשים מותרות‪ ,‬ובוודאי כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב‪ ,‬והוא בדוק‬ ‫ומנוסה‪.‬‬ ‫מכאן תצא הקריאה להתחזק בתחילת הזמן‪ ,‬הן בחלק ההכנה לתפילה‪ ,‬ואשרי מי‬ ‫שיכול לשמור שלא לדבר דברי חולין קודם התפילה שהוא דבר גדול מאוד‪,‬‬ ‫והן מיד לאחר התפילה להזדרז עם תפילין דרבינו תם ולהתחיל מיד את הסדר של‬ ‫תוה"ק‪ ,‬ואת כל שאר התפילות והבקשות המסוגלות אפשר להשאיר לזמן אחר כי‬ ‫בסידור התפילה כלול כבר הכל‪ ,‬ובזה מאריכים את ה'אהבת עולם' עד סיום הסדר‪ .‬ואף‬ ‫כל שאר העניינים הצריכים לסדר אפשר להניח לאחר הלימוד‪ ,‬וכמו שהארכנו באסיפה‬ ‫הראשונה של הכולל לבאר את מאמר חז"ל (קהלת רבה ז) 'אלף נכנסים להוראה ואחד‬ ‫יוצא'‪ ,‬שצריך שיהיה בבית המדרש מצב כה חזק של לימוד התוה"ק‪ ,‬עד שילמדו אלף‬ ‫תלמידי חכמים ובמשך כל הסדר רק 'אחד יוצא' באמצע לענייני חולין הנחוצים לו ואף‬ ‫אכ‬ ‫זאת לזמן קצר‪ ,‬ואכן כך היה למשך תקופה ארוכה שלא נמצאו כלל אברכים מחוץ‬ ‫לביהמ"ד‪ ,‬ועלינו לחזור ולהתחזק בזה בכל עת‪.‬‬ ‫כאשר נרגיש שחיינו הוא ביערת הדבש ואנו יכולים לטעום ולהטביל עצמנו בזה‬ ‫בכל עת מצוא הרי זה יתן חיזוק גדול‪ ,‬וכל שאר העניינים יסתדרו על האופן‬ ‫הטוב ביותר‪ ,‬וכמו שאנו חוזרים ואומרים תמיד שמי שיבוא לידי הפסד ממון מכך‬ ‫שיניח את הטלפון מחוץ לבית המדרש הרי הוא יכול לבוא וליטול את מה שהפסיד‪,‬‬ ‫וכן הוא גם לגבי האברכים החשובים‪ ,‬שמי שיפסיד משהו מכך שלא יצא באמצע‬ ‫הלימוד לדבר בטלפון בחוץ ויניח את כל שאר עסקי העוה"ז בצד‪ ,‬יכול לגשת ולקבל‬ ‫את ההפסד‪ ,‬ופלא גדול שכבר שנים רבות שהכסף המיועד לכך ממתין עד שיבוא אחד‬ ‫שהפסיד ועדיין הכסף במקומו מונח‪...‬‬ ‫עלינו להתחזק ביתר שאת ויתר עז בלימוד התוה"ק ולהשקיע את כל המוח והחושים‬ ‫להבין את עמקי סודות תוה"ק‪ ,‬ובכח זה שוברים ומכתתים את כל כחות הרע‬ ‫שמתגברים ורוצים לשלוט על יושבי אהלים‪ ,‬ואין אתנו יודע עד מה להבין נסתרות‬ ‫דרכי ה' היאך יתכן דבר מבהיל כזה‪ ,‬ששונאי ישראל מקבלים כח מלמעלה להניח‬ ‫ידיהם הטמאות והמזוהמות על פרחי בני ישראל לומדי תורה‪ ,‬ודבר זה הוא חילול ה'‬ ‫איום ונורא‪ .‬אבל בוודאי ההתמסרות של האברכים על לימוד ויגיעת תוה"ק יכניע את‬ ‫הקליפה הנוראה ויתבטלו כעפרא דארעא‪ ,‬ובוודאי יהיה כן בלי שום ספק ויהיה להם‬ ‫מפלה גדולה אף שאין אנו יודעים היאך‪ ,‬ובמהרה נזכה לראות בישועתן של ישראל‪,‬‬ ‫ויהיה לכל אחד שפע גדול עד בלי די ונחת מכל הצאצאים בבריאות השלמה בלי שום‬ ‫מניעות והפרעות‪ ,‬ונזכה כבר שיהיה 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים' במהרה‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬ ‫בכ‬ ‫נצר‬ ‫אמונים‬ ‫פניני‬ ‫קטעים נבחרים מתוך גליונות 'אמונים נצר'‬ ‫פרשת נח‬ ‫ליל שבת פרשת נח אצל הרה"ק מבלאז'וב זי"ע‬ ‫מבלאז'וב כבר אחז אז בקטע האחרון‪,‬‬ ‫מפי כ"ק אדמו"ר מבלאז'וב‬ ‫שמעתי‬ ‫ושמע את קולו בקודש לאמר‪' :‬אהוי‪,‬‬ ‫זצוק"ל מאמריקה‪ ,‬שסיפר‬ ‫וואס שאדט דאס דיר עס זאל שוין זיין‬ ‫כי בצעירותו בהיותו מסתופף בצל‬ ‫'למקדשך תוב'‪ ,‬און ווען וועט שוין‬ ‫זקינו הרה"ק הצבי לצדיק מבלאז'וב‬ ‫אמאל זיין 'ולקודש קודשין'‪ ,‬אתר‬ ‫זי"ע אירע פעם בליל שבת קודש‬ ‫אתר‪ ,‬די ביה יחדון‪ ,‬די ביה יחדון‪ ,‬רוחין‬ ‫פרשת נח שהרה"ק מבלאז'וב לא ערך‬ ‫ונפשין‪ ,‬און וואס'זשע וועט דארט זיין‪,‬‬ ‫את שולחנו הטהור ברבים‪ ,‬והתבטא‬ ‫ואמר כי בפרשה זו 'איז גיווען א מבול‬ ‫ויזמרון לך שירין ורחשין‪ ,‬ויזמרון לך‬ ‫אופ'ן וועלד און נח איז גיווען א צדיק‬ ‫שירין ורחשין‪ ,‬און וואו'זשע וועט‬ ‫אין פעלץ' ולכן אינו עורך טיש‪ .‬וסיפר‬ ‫דאס זיין‪ ,‬און וואו'זשע וועט דאס זיין‪,‬‬ ‫כי הוא החליט להיכנס לחדרו ולראות‬ ‫בירושלם‪ ,‬בירושלם‪ ,‬אוי וויי וויי וויי‬ ‫את מעשיו של זקינו הקדוש‪.‬‬ ‫בירושלם‪ ,‬אוי וויי קרתא דשופריא‪ ,‬קה‬ ‫רבון עלם‪ ,‬רבון עלם‪...‬‬ ‫התגלה למראה עיניו מחזה‬ ‫כשנכנס‬ ‫נפלא‪ ,‬הצבי לצדיק עומד‬ ‫גמר הרה"ק את הזמר הרגיש‬ ‫כאשר‬ ‫אצל התנור‪ ,‬מתנענע מימין לשמאל‬ ‫בו‪ ,‬ועל השולחן עמדו נרות‬ ‫וידיו תוך החגורה‪ ,‬ומנגן 'קה רבון‬ ‫שבת‪ ,‬וגם מלמעלה היתה תלויה 'הענג‪-‬‬ ‫עלם' בינו לבין עצמו בדביקות גדולה‬ ‫לייכטער' שהאירה את החדר‪ ,‬והיה‬ ‫כשמעיניו נוזלים נחלי דמעות‪ .‬הרה"ק‬ ‫גכ‬ ‫ישראל! דו זעהסט ווי די לעכטעלעך‬ ‫נראה כאילו הנרות קופצים ומרקדים‪,‬‬ ‫שפרינגען און טאנצען 'שבת קודש'‪...‬‬ ‫ואז פנה אליו הצבי לצדיק ואמר לו‪:‬‬ ‫(שבת אחים ליל שבת זכור תשפ"ה)‬ ‫בשבילי נברא העולם‬ ‫באי עולם לטוב ולמוטב‪ .‬ואם יחשוב‬ ‫נחזה שיש כאן בפרשה‬ ‫לכשנתבונן‬ ‫האדם בלבבו שזה נראה לו רחוק‬ ‫נקודה נחוצה של חיזוק‬ ‫מן השכל ובלתי אפשרי לומר כך‪,‬‬ ‫הנצרכת לנו בזמן זה‪ .‬והוא מה שאיתא‬ ‫יקח הוא את ההוכחה לזה מפרשתן‪,‬‬ ‫בגמרא (סנהדרין לז‪ ).‬שחייב אדם לומר‬ ‫אשר בפרשת נח מבואר שכבר היה‬ ‫'בשבילי נברא העולם'‪ ,‬דהיינו 'חשוב‬ ‫לעולמים דבר זה שאדם אחד ויחיד‬ ‫אני כעולם מלא' (רש"י שם ד"ה בשבילי)‪,‬‬ ‫גרם להציל את כל העולם כולו לכל‬ ‫ובמקום אחר (דף מ‪ ):‬אמרו שיראה‬ ‫הדורות הבאים‪ ,‬שהרי רק בזכותו של‬ ‫אדם את עצמו כאילו כל העולם תלוי‬ ‫נח איש צדיק ניצל העולם ונשאר קיום‬ ‫בו‪ ,‬שאם 'עשה מצווה אחת אשריו‬ ‫והמשכיות לכל הברואים‪ .‬וזה צריך‬ ‫שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף‬ ‫ללוות אותנו כעת כשנכנסים לחודש‬ ‫זכות‪ ,‬עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע‬ ‫מרחשון ויוצאים מחודש תשרי‪ ,‬לזכור‬ ‫את עצמו ואת כל העולם לכף חובה'‪,‬‬ ‫שכל מעשינו פועלים ומשפיעים על‬ ‫וזה נפסק להלכה ברמב"ם (תשובה פ"ג‬ ‫כל העולמות‪ ,‬ובכל יחיד ויחיד תלוי‬ ‫ה"ד)‪.‬‬ ‫העולם ומלואו‪ ,‬וממילא נוכל להתחזק‬ ‫לעשות את המוטל עלינו בכל עת ובכל‬ ‫שהאדם צריך לחיות עם‬ ‫נמצא‬ ‫אחריות וכובד ראש בכל‬ ‫זמן‪.‬‬ ‫תהלוכותיו‪ ,‬ביודעו ובמכירו שבמעשיו‬ ‫(גליון פרשת לך לך תשפ"ה)‬ ‫אינו גורם טובה או ח"ו רעה רק‬ ‫לעצמו‪ ,‬אלא הוא משפיע בזה לכל‬ ‫מתי יש להשתמש במידת האפיקורסות‬ ‫נח את חלון התיבה ושלח את העורב‬ ‫נח (ח ו‪-‬ח) מבואר שאחר‬ ‫בפרשת‬ ‫ואח"כ את היונה 'לראות הקלו המים‬ ‫שנראו ראשי ההרים פתח‬ ‫דכ‬ ‫נבראה מידת האפיקורסות בעולם‪,‬‬ ‫מעל פני האדמה' ולכאורה קשה‬ ‫להשתמש בה בזמן ובאופן הראוי כדי‬ ‫איך הותר לנח לעשות מעשים אלו‬ ‫לעזור ולסייע לחבירו‪ ,‬וידמה בדעתו‬ ‫אחר שנצטווה להסתגר בתיבה ולא‬ ‫ובמחשבתו שאם הוא לא יעזור לו‪ ,‬לא‬ ‫לצאת ממנה עד שיקבל הוראה מן‬ ‫יהיה לו שום עזרה וישועה‪ ,‬והדברים‬ ‫השמים‪ ,‬ובכלל קשה לומר שנח איש‬ ‫עתיקין‪.‬‬ ‫צדיק התעניין לדעת מה חדש בעולם‬ ‫הן אמנם שנח איש צדיק‬ ‫ממילא‬ ‫שמחוץ לתיבה‪ ,‬וכמה ביאורים נאמרו‬ ‫לכשעצמו לא התעניין‬ ‫בתכלית הדברים (עי' חתם סופר פר' נח ד"ה‬ ‫בכהוא זה במה שמתרחש בחוץ‪ ,‬והאם‬ ‫ויצא יצוא‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫המבול כבר תם או לא‪ ,‬אבל הרי היה‬ ‫לבאר על פי מה שמובא (סידור‬ ‫ואפשר‬ ‫עליו לדאוג לכל רבבות רבבות החיות‬ ‫דעת קדושים בוטשאטש על‬ ‫העופות הבהמות והשרצים וכו' שהיו‬ ‫ברכת שעשה לי כל צרכי‪ ,‬אמרי יוסף‬ ‫בתיבה‪ ,‬ומסתבר שלא היה להם כל כך‬ ‫לשמח"ת דרושים להקפות הקפה ג'‬ ‫נוח לחיות שם שנה שלימה בלי תנאים‬ ‫דרוש ה' ד"ה והנה העיקר) מהרה"ק‬ ‫טובים‪ .‬ולכן בדק נח האם כבר רואים‬ ‫הרמ"ל מסאסוב זי"ע שבעוד שבכל‬ ‫את הסוף לשהייה בתיבה כדי שיוכל‬ ‫מה שנוגע לאדם עצמו עליו לחיות‬ ‫לבשרם שמסתמא בימים הקרובים‬ ‫עם אמונה ובטחון שהכל יהא בסדר‬ ‫כבר יוכלו לצאת לאויר העולם ועי"ז‬ ‫והשי"ת יעזור לו ויושיעו מכל צרותיו‪,‬‬ ‫יוקל עליהם לסבול את הקושי‪.‬‬ ‫אבל כשזה נוגע לשני עליו להתנהג‬ ‫(גליון פרשת וירא תשפ"ה)‬ ‫כאילו ח"ו אין הדברים כך‪ ,‬ולזה‬ ‫יתגבר כארי‬ ‫לנו בתיבה‪ ,‬בריה שדרכה להאכילה‬ ‫ייעד לנח איש צדיק תפקיד‬ ‫השי"ת‬ ‫ביום האכלנוה ביום‪ ,‬שדרכה להאכילה‬ ‫מיוחד לסייע להמשך העולם‬ ‫ולקיים את שארית העולם שהיו עמו‬ ‫בלילה האכלנוה בלילה'‪ ,‬ולכן היה‬ ‫בתיבה‪ .‬אמנם אחר זמן מה כבר נחלש‬ ‫גונח וכוהה מטורח העבודה‪ ,‬והיה‬ ‫קצת מעבודתו הקשה‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫בזה בחינה של תביעה עליו‪[ ,‬אף שאין‬ ‫חז"ל (סנהדרין קח‪ ):‬ששם בן נח אמר‬ ‫לנו השגה בקדושת נח איש צדיק‪ ,‬אבל אנו‬ ‫לאליעזר עבד אברהם 'צער גדול היה‬ ‫הכ‬ ‫א ס"א) שבו פותח המחבר 'יתגבר כארי‬ ‫רק מדברים מה ששייך לענייננו ללמוד‬ ‫לעמוד בבוקר לעבודת בוראו'‪ ,‬והיינו‬ ‫מזה חיזוק ומוסר]‪.‬‬ ‫שעליו להתגבר כאריה ולהתחדש בכל‬ ‫עת בקיום העבודה שמוטלת עליו‪.‬‬ ‫זה בא הארי והכישו‪ ,‬שבא‬ ‫לטעם‬ ‫לרמז לו בזה על הסעיף‬ ‫(גליון פרשת לך לך תשפ"ו)‬ ‫הראשון בשלחן ערוך אורח‪-‬חיים (סימן‬ ‫וכ‬ ‫פקודיך נצרתי‬ ‫שיעורים‪ ,‬חידו"ת ובירורי הלכה‬ ‫הלכות שבת (י"ד)‬ ‫חקרי הלכות בדין הכנת צרכי שבת‬ ‫זמן הכנת צרכי שבת בערב שבת לפני קריאת שמע או לאחריה · האם אפשר‬ ‫לקיים הכנה בהשכמה לאחר קריאת שמע · הכנת צרכי שבת ביום השבת‬ ‫עצמו · האם מותר לומר לחבירו בשבת מהו המתכון של הטשולנט · דינים‬ ‫היוצאים‬ ‫הפלשתי‪ ,‬ועיין בפרי מגדים שכתב דאפשר‬ ‫זמן הכנת צרכי שבת בערב שבת לפני‬ ‫דלטעם זה צריך להיות ההשכמה יותר‬ ‫קריאת שמע או לאחריה‬ ‫בהקדם‪ ,‬דהיינו אפילו קודם ק"ש ותפילה‬ ‫א] כתב השו"ע (סימן ר"נ סעיף א')‪ :‬ישכים‬ ‫אם אפשר‪ ,‬אך שיראה שלא יעבור עי"ז‬ ‫בבוקר ביום שישי להכין צרכי שבת‪,‬‬ ‫זמן ק"ש ותפילה‪ ,‬ולאפוקי לטעם רש"י‬ ‫וכתב שם המשנ"ב הטעם‪ ,‬דכתיב והיה‬ ‫וטור דהכנה דומיא דהבאה‪ ,‬הלא הבאה‬ ‫ביום השישי והכינו את אשר יביאו‪ ,‬וגומר‬ ‫היתה בבוקר והיא זמן ג' שעות על היום‪,‬‬ ‫הכנה דומיא דהבאה‪ ,‬והבאת המן הלא‬ ‫וכדאיתא בברכות (כז‪ ).‬מקרא דוילקטו אותו‬ ‫היתה לאלתר בבוקר דכתיב וילקטו אותו‬ ‫בבוקר בבוקר [ומה שכתב בפמ"ג ד' שעות‬ ‫בבוקר בבוקר‪ ,‬אף הכנה על שבת תהיה‬ ‫טעות סופר]‪ .‬והנה אנחנו העתקנו במשנ"ב‬ ‫מיד בבוקר‪ ,‬והוא מרש"י והטור‪.‬‬ ‫אחר ק"ש ותפילה דוקא‪ ,‬כי העולם לא‬ ‫וכתב על זה בביאוה"ל שם וז"ל‪ :‬והנה‬ ‫נהגו כוותיה דהפמ"ג‪.‬‬ ‫הט"ז הביא הטעם מה דהביא‬ ‫בפשיטות דלטעמו אפילו‬ ‫ונראה‬ ‫בבית יוסף בשם תנחומא‪ ,‬דכתיב והיה‪,‬‬ ‫דהוא‬ ‫דס"ל‬ ‫לשיטתו‬ ‫אין והיה אלא מיד‪ ,‬שנאמר והיה כי קם‬ ‫זכ‬ ‫מהחיוב‪ ,‬ואולי אפילו אדרבה דכשציותה‬ ‫דאורייתא‪ ,‬הלא ק"ש הוא תדירה ותדיר‬ ‫התורה לקרות מק"ש לכתחילה לא חל‬ ‫קודם‪ ,‬ומיירי דבמעט זמן של הקריאה לא‬ ‫ביום שישי כיון דכבר יש חיוב של הכנת‬ ‫יאחר הקניה‪.‬‬ ‫שבת ואין כאן מקום לתדיר‪ ,‬דכמו שבמצוה‬ ‫והנה אף דנוכל ליישב סברת הפרמ"ג‬ ‫עוברת אין התדיר דוחה‪ ,‬ה"ה כאן החיוב‬ ‫דס"ל דלהתנחומא דיליף מוהיה‬ ‫של השכמה הוי כאילו שהוא עוברת ואין‬ ‫אין והיה אלא מיד‪ ,‬גילתה לנו התורה‬ ‫התדיר יכול לדחותה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬ ‫דהכא שאני‪ ,‬מ"מ למעשה אין לסמוך ע"ז‬ ‫כלל‪ ,‬דאפשר דאפילו להתנחומא שציותה‬ ‫האם אפשר לקיים הכנה בהשכמה‬ ‫לאחר קריאת שמע‬ ‫אז התורה ההכנה מיד שהיה יום השישי‬ ‫אין שום ראיה לזמננו‪ ,‬דהלא ידוע דשבת‬ ‫ב] עוד מבואר בביאוה"ל הנ"ל בהמשך‬ ‫ניתן להם במרה קודם קבלת התורה ולא‬ ‫דבריו‪ ,‬דאפשר לקיים הענין של‬ ‫היה אז עדיין עליהם מצות ק"ש‪ ,‬ולכן חל‬ ‫וישכם אחרי ק"ש‪ ,‬דעד סוף זמן ק"ש‬ ‫עליהם מצות הכנה ביום השישי תיכף‬ ‫מיקרי השכמה‪ ,‬וכדכתיב ויגש הפלשתי‬ ‫כשקם ממיטתו‪ ,‬משא"כ אח"כ שנצטוו‬ ‫השכם והערב‪ ,‬ואחז"ל כדי לבטלם מק"ש‬ ‫על ק"ש בזמן קימה‪ ,‬והיא מצוה תדירה‬ ‫שחרית וערבית‪ ,‬אלמא דג' שעות על היום‬ ‫בכל יום‪ ,‬היא קודם‪ ,‬ומה דאמר רב חסדא‬ ‫הוי בכלל השכמה עדיין‪ ,‬וממילא מה‬ ‫ישכים להוצאת שבת ויליף מקרא דוהיה‪,‬‬ ‫שמטריח את עצמו תיכף אחר ק"ש לא‬ ‫היינו דצריך להקדים כל מה שיוכל‪ ,‬וע"כ‬ ‫נפיק מכלל השכמה‪ ,‬עכתו"ד‪.‬‬ ‫אפילו אחר קבלת התורה שנצטוינו על‬ ‫ולא הבנתי דבריו‪ ,‬דלכאורה אין שום‬ ‫מצוות תדיריות בכל יום והיא מצות ק"ש‪,‬‬ ‫ראיה משם‪ ,‬דהמשנ"ב הבין כיון‬ ‫יזרז את עצמו לזה תיכף אחר שיקיים‬ ‫דחז"ל דרשו מהשכם דהכוונה לבטלם‬ ‫ק"ש וכו'‪ ,‬עכ"ל הביאוה"ל‪.‬‬ ‫מק"ש של שחרית‪ ,‬משמע דכל הזמן של‬ ‫ולא הבנתי כוונתו‪ ,‬דסוף כל סוף כיון‬ ‫ק"ש מיקרי השכמה‪ ,‬אבל זה אינו‪ ,‬דאולי‬ ‫דעכשיו כתוב בתורה דביום השישי‬ ‫רק התחלת הזמן דהיינו עלות השחר או נץ‬ ‫צריך לקיים מצות הכנת שבת מיד בבוקר‬ ‫החמה זה מיקרי השכמה אבל לא המשך‬ ‫השכם‪ ,‬היינו שיום השישי יוצא מן הכלל‬ ‫הזמן עד ג' שעות‪ ,‬רק כיון דהתחלת הזמן‬ ‫של כל יום והתורה רוצה שמיד יכין לכבוד‬ ‫הוא בהשכמה היה צריך הפלשתי להיות‬ ‫שבת‪ ,‬ואע"פ שק"ש הוא תדיר‪ ,‬אבל כאן‬ ‫שם מיד בהשכם‪ ,‬שלא יוכלו לקרות ק"ש‬ ‫קבעה לה התורה הזמן שיהיה דוקא מיד‪,‬‬ ‫בהתחלת הזמן ועמד שם עד סוף הזמן‪,‬‬ ‫וזה הציווי היה קודם‪ ,‬ומתן תורה אינו מגרע‬ ‫חכ‬ ‫ומכיון שבקרא כתיב "השכם" הרי שלשון‬ ‫אבל לא דמיקרי השכמה עד סוף הזמן‪,‬‬ ‫השכמה קאי על כל הזמן שעמד לבטלם‬ ‫וצ"ע‪.‬‬ ‫מק"ש ולא רק על לפני הנץ ואתי שפיר‬ ‫ובשו"ת מגדנות אליהו (ח"ב סימן קמ"ז)‬ ‫ג]‬ ‫בס"ד‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והבוחר יבחר‪.‬‬ ‫במכתבו אלי כתב לי בענין זה בזה"ל‪:‬‬ ‫הכנת צרכי שבת ביום השבת עצמו‬ ‫ובמה שהעיר על דברי הביאור הלכה‬ ‫(סימן ר"נ ד"ה ישכים) שכתב דזמן השכמה‬ ‫ד] ויש לחקור האם בשבת עצמו שייך‬ ‫הוא עד ג' שעות ביום‪ ,‬דכל זמן קריאת‬ ‫נמי מצוה זו של הכנת צרכי שבת‪,‬‬ ‫שמע הוי עדיין בגדר השכמה‪ ,‬כדמוכח‬ ‫והיינו באופן שמכין מאכלים באופן‬ ‫מויגש הפלשתי השכם והערב (שמואל א יז‪,‬‬ ‫המותר‪ ,‬ולדוגמא המבשל בחמה עצמה‬ ‫טז)‪ ,‬ואמרו חז"ל (סוטה מב‪ ):‬שזה היה כדי‬ ‫שאין בזה איסור בישול מה"ת‪ ,‬ואף חז"ל‬ ‫לבטלם מק"ש שחרית וערבית‪ ,‬אלמא‬ ‫לא אסרו זה כי חמה באור לא מיחלף‪,‬‬ ‫דעד ג' שעות הוא בכלל השכמה עדיין‬ ‫וכדאיתא בשבת (מב‪ ).‬ובשו"ע או"ח (סימן‬ ‫וכו' עי"ש‪ .‬ועפי"ז אמרתי דגדר וזמן של‬ ‫שי"ח ס"ג)‪ ,‬ונמצא שמכין את מאכל החמין‬ ‫זריזין מקדימין למצוות דילפינן (פסחים ד‪).‬‬ ‫שהוא עיקר הסעודה ביום השבת‪.‬‬ ‫מוישכם אברהם בבוקר הוי עד ג' שעות‪.‬‬ ‫או שמא לעולם לא שייך מצוה זו כי אם‬ ‫וע"ז תמה מעכ"ת במכתבו‪ ,‬דהרי מכיון‬ ‫בערב שבת שזהו שורש המצוה של‬ ‫שזמן ק"ש מתחיל מלפני הנץ‬ ‫והיה ביום השישי והכינו את אשר הביאו‪,‬‬ ‫החמה א"כ היה צריך הפלשתי כבר‬ ‫וזהו מצוה בעצם‪ ,‬משא"כ בשבת עצמו הוי‬ ‫לטורדם מלפני הנץ‪ ,‬דאל"כ כבר היה‬ ‫רק הכשר מצוה למצות עונג שבת אבל אין‬ ‫מגיע מאוחר לאחר שכבר קראו ק"ש‬ ‫מצוה בעצם ההכנה‪.‬‬ ‫בזמן הראשון‪ ,‬וא"כ אדרבה מכאן משמע‬ ‫האם מותר לומר לחבירו בשבת מהו‬ ‫לכאורה דהשכמה הוי זמן ראשון של ק"ש‪,‬‬ ‫המתכון של הטשולנט‬ ‫והאריך בזה‪.‬‬ ‫בספר וישמע משה (חלק ז סימן צא)‬ ‫ה]‬ ‫ואני לא הבנתי הערת מעלתו על הביה"ל‪,‬‬ ‫הובא שאלה זו‪ :‬ר' זושא התארח אצל‬ ‫דנהי דזמן הראשון של ק"ש הוי‬ ‫חבירו בסעודת צפרא דשבתא‪ .‬כשהגישו‬ ‫לפני הנץ‪ ,‬מ"מ הרי נמשך זמנה עד ג'‬ ‫את הטשולנט פנה ר' זושא למארח שלו‬ ‫שעות ביום‪ ,‬ומכיון שרצה לטורדם מק"ש‬ ‫בהתפעלות ואמר לו‪ :‬הטשולנט שלכם‬ ‫הרי הוכרח לגשת הפלשתי כל זמן ק"ש‬ ‫כל כך מיוחד‪ ,‬מעולם לא טעמתי כמותו!‬ ‫שהוא ג' שעות‪ ,‬כל זמן שאפשר עדיין‬ ‫והוסיף ושאלו‪ :‬מהו הסוד שלכם? מה אתם‬ ‫לקרוא ק"ש‪ ,‬דאל"כ הרי יקראו לאחר הנץ‪,‬‬ ‫טכ‬ ‫ולענ"ד נראה שיש להתיר דבר זה‪ ,‬יען‬ ‫מכניסים בפנים שעושה את הטשולנט כל‬ ‫שהכנת מאכלי שבת היא צורך‬ ‫כך טוב? והמארח ענה לו‪ :‬אתן לך בשמחה‬ ‫מצוה שמותר לדבר אודותיו בשבת גם‬ ‫רבה את המתכון המדויק כדי שתוכל‬ ‫כשהוא כרוך במלאכה גמורה‪ ,‬וכשם‬ ‫להכין בביתך בדיוק כזה טשולנט‪ ,‬אולם‬ ‫שמותר ללמד לחבירו סדר קשירת‬ ‫בשבת איני יכול לדבר על עניינים אלו‪ ,‬כי‬ ‫הציצית בשבת למרות שיש בקשירתה‬ ‫כל דבר שאסור לעשות אותו בשבת אסור‬ ‫מלאכה דאורייתא‪ ,‬כן מותר ללמדו סדר‬ ‫לדבר על עשייתו משום "ודבר דבר"‪ .‬האם‬ ‫הכנת מאכלי שבת למרות שהכנתן כרוכה‬ ‫צודק המארח בטענתו‪ .‬והביא שם דעות‬ ‫באיסור דאורייתא‪.‬‬ ‫חכמי זמננו לכאן ולכאן יעו"ש‪.‬‬ ‫דינים היוצאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬יש לדון האם מצות הכנת צרכי שבת היא רק בערב שבת‪ ,‬או שמא גם בשבת‬ ‫שייך זה‪ ,‬וכגון במבשל בחמה שאין בו איסור בישול‪ ,‬וכיו"ב בשאר הכנת‬ ‫המאכלים המותרים בשבת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אף שיש איסור לעסוק בבירור מתכוני וצורת בישול של מאכלים שונים מדין‬ ‫ודבר דבר‪ ,‬מ"מ מאכל המיוחד לשבת ורוצה לידע האיך מכינים אותו לכבוד‬ ‫שבת הרי זה בכלל חפצי מצוה‪ ,‬וממילא אם יש צורך לברר ענין זה כעת‪ ,‬וכגון‬ ‫שכעת נפגש עם מה שיודע להכינו הרי זה ברור‪.‬‬ ‫ג‪ .‬דעת הפרמ"ג דלפי הטעם של המדרש תנחומא שצריך להכין צרכי שבת בבוקר‬ ‫ממש מדכתיב והיה ואין והיה אלא מיד‪ ,‬ממילא זה קודם אפילו למצות ק"ש‪,‬‬ ‫והביאור הלכה פקפק בזה ולדעתו תדיר קודם‪ ,‬ואין זה מוכרע‪ ,‬די"ל דהכא שאני‬ ‫שהמצוה היא דוקא מיד והוי כעין מצוה עוברת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דעת הביאה"ל דאף אם צריך השכמה מ"מ כל ג' שעות הוי עדיין בגדר השכמה‪,‬‬ ‫ויש בזה נפק"מ גם לזריזים מקדימים למצוות הנלמד מן הכתוב וישכם אברהם‬ ‫בבוקר‪ ,‬אך יש לדון קצת בראיית המשנ"ב בזה מקרא דגלית הפלשתי‪.‬‬ ‫ל‬ ‫אל‬ ‫ואלו יעמדו על הברכה ידידנו הנכבדים הע"י‬ ‫שנדבה ליבם לקחת חלק בהוצאות הגליון לזיכוי הרבים‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ג ר' אפרים אהרן זארגער‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו‬ ‫הבה"ח יואל שמואל ני"ו‬ ‫זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יעקב טויב‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו‬ ‫הבה"ח דוד ני"ו‬ ‫זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה‬ ‫שליט"א‬ ‫הרב ר' נפתלי הירצקא טויסיג‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו בשעטו"מ‬ ‫זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה‬ ‫שליט"א‬ ‫הרב ר' גרשון כהן‬ ‫לרגל שמחת הולדת בתו בשעטו"מ‬ ‫זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה‬