אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — נח (2026-10-12)

פרשת נח
תשפ"ז | שנה ד' | גליון קמו
יו"ל ע"י
מכון 'אמונים נצר' קאסאן
פרשת נח
דברות קודש
רעווא דרעווין פרשת בראשית תשפ"ז
'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ' כל נשמות ישראל חצובות ממקור אחד�������������������������ה
'ודבש היום הזה' המשכת מתיקות העבודה בחודש מרחשוון · 'יושפע שפע רב בכל העולמות' מעשיו
של איש ישראל משפיעים למעלה · 'אומר אני מעשי למלך' עשיית תנאי קודם המצוות · 'בשם כל
ישראל' עשיית המצוה בתוך כל ישראל · 'כולנו בני איש אחד נחנו' כל נשמות ישראל שורשם אחד
· 'חכו לו כי בא יבוא' איננו מתייאשים מן הגאולה
יומא דהילולא
סיפורי צדיקים לפני ברכת המזון
הרה"ק מרוז'ין זי"ע – ג' מרחשון תרי"א�������������������������������������������������������������������������������יג
שיחות קודש
קידושא רבא לרגל שבת בראשית והולדת הבת
ניעוץ סוף התורה לתחילתה�������������������������������������������������������������������������������������������������יד
ביני עמודי דגרסי
סעודת ר''ח לחו''ר הכולל – ר''ח מרחשוון פ''ז
'ותהי בפי כדבש למתוק' עבודת חודש מרחשוון לטבול במתיקות התוה"ק�������������יז
פניני אמונים נצר
ליל שבת פרשת נח אצל הרה"ק מבלאז'וב זי"ע · בשבילי נברא העולם
· מתי יש להשתמש במידת האפיקורסות · יתגבר כארי �������������������������������������������כג
פקודיך נצרתי
הלכות שבת י"ד
חקרי הלכות בדין הכנת צרכי שבת ...............................................................................כז
זמן הכנת צרכי שבת בערב שבת לפני קריאת שמע או לאחריה · האם אפשר לקיים הכנה בהשכמה
לאחר קריאת שמע · הכנת צרכי שבת ביום השבת עצמו · האם מותר לומר לחבירו בשבת מהו
המתכון של הטשולנט · דינים היוצאים
דברות קודש
רעווא דרעווין פרשת בראשית תשפ"ז
'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'
כל נשמות ישראל חצובות ממקור אחד
'ודבש היום הזה' המשכת מתיקות העבודה בחודש מרחשוון · 'יושפע שפע
רב בכל העולמות' מעשיו של איש ישראל משפיעים למעלה · 'אומר אני מעשי
למלך' עשיית תנאי קודם המצוות · 'בשם כל ישראל' עשיית המצוה בתוך כל
ישראל · 'כולנו בני איש אחד נחנו' כל נשמות ישראל שורשם אחד · 'חכו לו כי
בא יבוא' איננו מתייאשים מן הגאולה
העליונים ,גוף מן התחתונים ונשמה מן סיום התורה הוא בפסוק (דברים לד יב) 'ולכל
העליונים ,לפי שביום ראשון נבראו שמים היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר
וארץ .בשני ברא רקיע לעליונים ,בשלישי עשה משה לעיני כל ישראל' ,והתחלתה
תראה היבשה לתחתונים ,ברביעי ברא היא בפסוק (בראשית א א) 'בראשית ברא
מאורות לעליונים ,בחמישי ישרצו המים אלקים את השמים ואת הארץ' .ויש לדעת
את השייכות בין הסיום להתחלה ,שהלא
לתחתונים ,הוזקק השישי לבראות בו
כלל נקוט בידינו (ספר יצירה פ"א מ"ה) כי 'סופו
בעליונים ובתחתונים ,ואם לאו יש קנאה נעוץ בתחילתו'.
במעשה בראשית ,שיהיו אלו רבים על אלו
בבריאת יום אחד'. בפרשתן (ב ז) 'וייצר ה' אלקים את האדם
עפר מן האדמה ויפח באפיו
בפשטות כוונתו שרצה הקדוש ברוך נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה' .וכתב
הוא ללמדנו בזה את גודל רש"י (ד"ה ויפח)' :עשאו מן התחתונים ומן
ה
מנהג קדום מאוד שאין לו מקור בחז"ל, הזהירות הנדרשת שיש להיזהר שלא לגרום
ואיתא מבעל התניא (ליקוטי תורה דרושים לסוכות קנאה ושנאה ,וכמו שאמרו חז"ל (שבת י):
ד"ה ושאבתם מים הב' פרק ג) שזה מראה על שבשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף
השורש הגבוה והנעלם של המנהג עד שאין יעקב אבינו ליוסף בנו יותר על שאר בניו
לו שום אחיזה במקורות .ובפשטות הענין גרם שירדו אבותינו מצרימה ,שהלא
בזה הוא שאנו שמחים עם התורה ביום פשיטא שלא שייך שהעליונים והתחתונים
שמחתה וסיומה ,ומתייחדים בכך עם השם יקנאו זה בזה ויריבו ביניהם כפשוטו .אלא
יתברך על ידי התורה בייחוד השלם .ומכל אי קשיא הא קשיא ,שהרי סוף סוף האדם
מקום עדיין יש להבין מדוע מקיימים אנו נמצא כאן בעולם התחתון ולא בעליונים,
מנהג זה דווקא באופן של הקפות מסביב ואם כן עדיין יש בזה משום קנאה שיש
ספר התורה ולא באופן אחר. יותר נבראים הנמצאים בעליונים מאשר
צירוף השם הנכבד השולט בחודש בתחתונים ,ומה התקנה בכך שנשמתו
מרחשוון יוצא מן הפסוקים (דברים
חצובה מן העליונים.
כו טו-טז) 'ארץ זבת חלב ודבש היום הזה ה' עומדים אנו כעת בשבת בראשית,
אלקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ויש פתגם מצדיקים קודמים
ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל שהתבטאו לאמור' :שבת בראשית -
לבבך ובכל נפשך' .וזהו כמעט הצירוף היחיד אלע און איינעם' ,ויש לזה ביאור מהרה"ק
המורכב משתי פסוקים יחדיו .ויש לדעת הרמז מקאז'ניץ זי"עא .ויש לבאר עוד בביאור ענין
בזה שהצירוף מורכב משתי פסוקים. זה.
יוצאים אנו כעת מחודש תשרי ירח
'ודבש היום הזה' האיתנים דתקיף במצוות,
המשכת מתיקות העבודה בחודש מרחשוון
והעבודה האחרונה המיוחדת לחודש זה
מבלאז'וב זי"ע (צבי לצדיק מאמרי חודש הרה"ק היא ההקפות שעורכים ביום שמחת תורה
חשוון מאמר א אות ב) מבאר ברמז ורוקדים עם ספר התורה בשמחה .וזהו
א( .מובא בספר שולחן הטהור על הגש"פ להגה"צ ר' בן ציון הלוי גאסענבויער ז"ל ,לבוב תרס"ח) על פי דברי התוספות
בסנהדרין (לז :ד"ה מכנף) שמביא מתשובות הגאונים שאמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא ,שבכל ששת הימים
הם משוררים בכנף אחת מששת הכנפיים אשר להם (ישעיה ו ב) ,ובשבת קודש לא נשאר להם כנף לשורר בה .ועל כך
אומר להם הקדוש ברוך הוא' :יש לי עוד כנף אחד שאומר לפני שירה שנאמר (שם כד טז) מכנף הארץ זמירות שמענו'.
וממילא בשבת בראשית עדיין יש למלאכים כנף לשורר בה ,שהרי הם נבראו רק ביום השני (בר"ר א ג) ולא השתמשו
עם כל כנפיהם ,ולכן בשבת זו משוררים ישראל והמלאכים שירה 'אלע און איינעם'.
ו
אחד להמשיך אליו בחינת מתיקות הדבש צירוף זה ,שהנה בחודש תשרי שממנו
הנזכר' ,והרי אין דבר יותר מתוק מאשר יצאנו כעת יש בו חבילות מצוות בכל יום,
לשבת וללבן סוגיא וללמוד שעות רבות 'ונמשך בו כמה מיני מיתוקים בכל צד
בהתמדה ובמתיקות .ובמקום להטביל ופינה ,ורוב השפעות טובות אין די באר
בחודש תשרי את פרוסת המוציא בדבש, ואין די עולה כנודע' .ובחודש זה כל יהודי
יכול הוא כעת להטביל את עצמו בדבש עסוק במשך שעות רבות בתפילות ,בקיום
ובמתיקות התורה הקדושה ,וכך להמשיך מצוות ובהתקרבות לבורא יתברך תוך
את התענוג והחיות של חודש תשרי לכל הרגשת העונג והמתיקות שבקיום התורה.
ימות השנה. והנה אחר כך בעבור החודש החביב הזה,
זהו הרמז בצירוף חודש זה ,שמורה לנו 'כל איש ישראל יש לו געגועים על
הכתוב 'ודבש היום הזה ה' אלקיך החודש החביב הזה כי יעבור ,ונחסר ממנו
מצווך לעשות את החוקים האלה ואת כל מיני מתיקות ההם אשר היה לו כל
המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך החודש הזה עד עתה' ,וכעת נכנסים אנו
ובכל נפשך' ,שיש בידינו להמשיך את לחודש מרחשוון בו אין את כל המצוות
בחינת הדבש של תשרי לחודש מרחשון החביבות המתוקות שהיו לנו בחודש
ולכל השנה ,על ידי לימוד חוקי ומשפטי תשרי .ומוסיף הרה"ק מבלאז'וב רמז נפלא
התורה וליבונא דאורייתא 'להרגיש בחינת בזה ,שההבדל בגימטריא בין תיבת 'תשרי'
דבש הרוחניות דהתורה המתוקה' עכד"ק. לתיבת 'מרחשוון' היא בדיוק כמנין 'דבש',
ואכתי יש להוסיף נופך וטעם למה הצירוף שהוא מה שנחסר בחודש מרחשוון מחודש
הוא דווקא באופן כזה של צירוף שתי תשרי.
פסוקים יחדיו. כותב הרה"ק מבלאז'וב את העצה
היעוצה לכך ,שבחודש מרחשוון
'יושפע שפע רב בכל העולמות' ביכולת האדם להמשיך על עצמו את
מעשיו של איש ישראל משפיעים למעלה
בחינת הדבש והמתיקות והחיות על ידי
קדושת לוי (פרשת משפטים ד"ה בספה"ק לימוד ועסק והתמדת התורה הקדושה,
ויבוא משה) כתב על מה שכתוב 'ואף בחודש הזה שאין בו מצוות מעשיות
שם בסוף הפרשה (שמות כד ג) 'ויבוא משה המתוקים הנהוגים בחודש העבר ,אף על
ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל פי כן על ידי עסק התורה ולימוד משפטיה
המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו וחוקותיה ,שזה כל יומא זמניה ,יוכל כל
ז
נמצא לפי זה שאכן האדם הגשמי נמצא כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה' ,שפירש
בעולם התחתון ,אך עיקר עבודתו רש"י (שם יט י"א ד"ה ליום) שכל פרשה זו
היא בעליונים ,ובכל מחשבה דיבור ומעשה היתה קודם מתן תורה ואין מוקדם ומאוחר
שלו גורם שעשועים גדולים בכל העולמות בתורה ,והמשפטים האמורים כאן הכוונה
ומתקן תיקונים בכל העליונים ,וממשיך לשבע מצוות בני נח ושאר הדינים שנצטוו
שפע על כל הבריאה ועושה נחת רוח כבר במרה .אמנם הרמב"ן (כד א ד"ה ואל משה
למעלה כביכול. אמר) הקשה על רש"י מה צורך היה לחזור
ובחודש תשרי כשיהודי תקע כאן ולומר להם מה שכבר ידעו מכבר.
בשופר או נענע את הארבעה וכותב הרה"ק מבארדיטשוב שאכן
מינים ,הרי שכל העולמות הזדעזעו מפניו מדברי הגמרא (שבת פח ).משמע
והוא נענע את כל הבריאה .ולפי זה מיושב כדעת רש"י ,ולתרץ קושיית הרמב"ן
מה שעל ידי שנפח ה' נשמת חיים באדם כתב לבאר שאכן לא אמר להם כעת את
גרם שלא תהיה קנאה במעשה בראשית, המצוות עצמם ,אלא שמשה רבינו 'היה
כי על ידי זה נמצא שעיקר מקומו האמיתי מספר לעם גודל הפעולה שפעלו ישראל
הוא בעליונים ורק גופו הגשמי נמצא בקיום הז' מצוות ובמצוות שנצטוו במרה,
בתחתונים ,ושפיר יש בזה חלק הן לעליונים והאיך שהקדוש ברוך הוא משתעשע
והן לתחתונים[ .ואם בזמננו אנו יש אפשרויות בקיום המצוות ושכל העולמות והנשמות
רבות על ידי הטכנולוגיה להזיז דברים מקצה תלויין בהן ,וסיפר משה גודל מעלות
העולם ועד קצהו בלחיצת כפתור וכדומה ,עדיין המצוות שקיימו ישראל ,דהיינו ז' מצוות
אין זה מתקרב לכח של איש ישראל ,שיכול הוא ומה שנצטוו במרה ,ונמצא ויספר לעם לא
ברגע אחד ובקריאת שמע אחת לנענע גם את קאי אציווי מצוות שהרי כבר נצטוו ,רק
כל העולמות העליונים]. מלת ויספר לעם הוא שמספר להם גודל
המעלות והשעשועים שפעלו ישראל בקיום
'אומר אני מעשי למלך' המצוות ההם' ,ומיד כששמעו כל זאת עמדו
עשיית תנאי קודם המצוות
והקדימו נעשה לנשמע ,בראותם את גודל
נודע מה שמאריך הבני יששכר זי"ע החביבות שיש להשי"ת מכל מצוותיהם,
בספרו דרך פקודיך (בהקדמה) בענין וכל רצונם היה שיוכלו לקיים עוד ועוד
התשובה הנצרכת קודם קיום המצוות, מצוות ולעשות שעשועים בעליונים כביכול,
וכותב שאין לו לאדם להימנע מקיום עכתד"ק.
ח
רוצה לקיים מצוה זו אלא אם היא תעלה המצוות מפני החשש שמצוותיו הולכים
לרצון ותייחד את קוב"ה ושכינתיה כביכול, שלא לצד הקדושה מחמת רוב חטאיו
ואם לאו אזי הוא עושה מעשה קוף בעלמא ח"ו ושהוא בגדר 'ולרשע אמר אלקים מה
ושלא לשם מצוה ,וממילא אין לחיצונים לך לספר חוקי' (תהלים נ טז) ,כיון שעיקר
מה לחטוף כיון שאין כאן מצוה ושוב תוכל מהות ויסוד התשובה היא רק הרהור אחד
לעלות למעלה בלא שום עיכוב ,והאריך של חרטה מעומקא דליבא על החטאים
בזה הישמח משה (פרשת כי תשא ד"ה כי אוריש). וקבלה אמיתית ששוב לא יחזור לחטא
זה אף אם יתנו לו כל חללא דעלמא ,וזהו
על זה מקשה הרה"ק מסאטמאר שעדיין
עיקר התשובה ולא התעניתים והסיגופים,
לא באנו לידי היישוב הנכון בזה,
וכשעושה תשובה זו שוב יעלו מצוותיו
שהלא אם אכן החיצונים רוצים לחטוף
לנחת רוח.
המצוה ונמצא שאז היא נהפכת להיות
שלא לשם מצוה וכך היא עולה למעלה, על דברים אלו מאריך הרה"ק מסאטמאר
אם כן מה הרוויח בזה שלא קיים כלל מצוה זי"ע (דברי יואל פרשת מצורע ד"ה ואחרי
וכיוון בפירוש היפך כוונה ,ואם שוב חוזרת שהאריך) וכותב' :ונראה מדבריו כי לדעתו
להיות מצוה כיון שאין עליה אחיזה ,אם כן בנקל יוכל האדם להשיג מדה זו בכל עת
הוי גלגל החוזר ושוב נחטפת בידי החיצונים, ובכל שעה ,אכן בעוונותינו הרבים לפי
וקשה להבין החילוק בזה ,שכלפי החיצונים שפלות דורנו הלבבות סתומים ואטומים,
יחשב כאילו אין כאן מצוה ,ואפילו הכי לא וזעירין אינון שיוכלו לעשות תשובה מעולה
תתבטל המצוה לגמרי ,עי"ש מה שנדחק כזו ,עד שיעיד עליו יודע תעלומות' ,ואם
בזה. כן בשנת תשפ"ז עלינו לחפש עצה אחרת
היאך להציל את מצוותינו ותורתנו.
'בשם כל ישראל' ומביא שם מספה"ק אור לישרים מהגה"ק
עשיית המצוה בתוך כל ישראל
ר' זרח איידלס זצוק"ל מפראג,
לכן מחדש הרה"ק מסאטמאר ואומר בדרוש הראשון [שרבותינו הקדושים מרבים
שיש טעם נוסף לכך שאמירת לשם להביא מדבריו שם שיש בהם הרבה מיסודות
יחוד פועלת שלא יחטפו הקליפות את דרך החסידות] ,שכותב על זה שמהאי טעמא
המצוה ,והוא על פי דברי רביה"ק הרבי יש להקפיד ולומר קודם קיום כל מצוה
ר' אלימלך זי"ע (נועם אלימלך פרשת מצורע ד"ה 'לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה',
או יאמר זאת תהיה) שמבאר את מאמר חז"ל שבזה הוי כתנאי קודם למעשה ,שאינו
ט
שהחיצונים יתלבשו ויחטפו את מצוותיו, (קידושין מ' ).מחשבה טובה הקדוש ברוך
'שהרי כיון ששיתף למעשי המצוות שלו הוא מצרפה למעשה' ,ודקדק מהו לשון
את כל ישראל ,ובתוכם צדיקי אמת, 'מצרפה' .וביאר כי יש בני אדם במדרגה
ובאמצעות כן נצטרפו מחשבותיהם הזכות נמוכה המקיימים מצוות בלא כוונה
והקדושות למצוותיו ,אם כן שוב אין ומחשבה ,וכנגדם יש צדיקים המתאווים
לסטרא אחרא שליטה במצוותיו ,שהרי וחושקים בכל רצונם לקיים מצוות עוד ועוד
כל מה שהם באים לחטוף מצוותיו ,היינו אך אין לאל ידם תמיד לקיימם בפועל .ולכן
משום שהוא בעל עבירה ועוד טומאתו בו, בא השי"ת ומצרף את המחשבה הטובה
אמנם מכיון שיש למצוותיו שותף צדיק שלהם עם המעשה הטוב שלהם ,ומשניהם
שנצטרפו מחשבותיו להשלים המצוה ,אם יחד נהיה דבר השלם ,עכד"ק.
כן כשם שאין בכח הסטרא אחרא לשלוח ומבאר הרה"ק מסאטמאר שטעם הדבר
יד לחלקו של הצדיק אמת ,כך לא יוכלו שאכן נעשה צירוף זה בין שתי
לנגוע במצוותיו ,שהרי אי אפשר להפריד אנשים בשתי קצוות העולם ,כיון שקודם
חלקו מחלק הצדיק משום שנצטרפו עשיית המצוה אומרים 'לשם יחוד וכו'
למצוה אחת ,וכל תנועה ותנועה של מעשי בשם כל ישראל'' ,וכיון שכל אחד מישראל
המצוות שלו מונח בה חלק השייך לאותו מצרף למעשה המצוה שלו את כלל
צדיק אמת ,ולפיכך אין רשות לחיצונים ישראל ,הרי זה כאילו התנה במפורש
לגעת במצוותיו כלל' ,עכת"ד המופלאים. שכולן נעשו שותפין באותה מצוה ,ואם
איברא שיש להוסיף ביאור בזה מדוע כן שפיר מצטרפת למעשה המצוה שלו
אכן דיבוריו הספורים של האדם שנעשתה שלא בכוונה ,מחשבתו הטהורה
שהוא עושה זאת 'בשם כל ישראל' פועלים של הצדיק ,שהתאווה והשתוקק לקיום
שכך אכן יהיה .והביאור הוא שאכן בשורש המצוה ,שהרי מכיון שבטרם עשה בר
כל נשמות ישראל הם דבר אחד ומיוחד, ישראל זה את המצוה ,התנה ואמר שכל
וכולם מקושרים ליסוד אחד של מקור החיים ישראל שותפין בה ,אם כן בדין הוא שיהא
הקדוש ברוך הוא ,וכולם היו במעמד הר אף הצדיק הזה שותף בכל פרט ופרט מן
סיני וקיבלו ערבות אחד על רעהו ,ונחצבו המצוה ,ולפיכך הם מצטרפין יחד ונעשית
כולם מחלקו של השי"ת כביכול .וכדברי מהם מצוה שלמה'.
רש"י (בראשית מו כו ד"ה כל הנפש) שאצל יעקב לפי זה מצאנו שפיר עצה נכונה להציל
אבינו נאמר (שם) 'כל הנפש הבאה ליעקב את המצוות של איש ישראל החושש
י
ישראל' -שכל מעשיו הם בשם ובתוך כל מצרימה וגו' ששים ושש' בלשון יחיד ,כי
בני ישראל .ומטעם זה אמרו הצדיקים על כולם הם משורש אחד .ולכן בשמיני עצרת
שבת זו 'שבת בראשית -אלע און איינעם', מקריבים פר אחד המכוון כנגד ישראל
שכעת אחר חודש תשרי החדרנו לנפשנו שהם גוי אחד בארץ ,ולא כשבעים הפרים
שכולנו מאוחדים ומקושרים יחד לשורש של חג הסוכות שהם כנגד שבעים האומות
אחד וכנ"ל. שהם מפורדים ומפוזרים וכל אחד עובד
לאלוה אחר.
מטעם זה צירוף חודש מרחשון הוא
מהפסוק 'ודבש היום הזה הוי"ה' 'כולנו בני איש אחד נחנו'
בחיבור שתי פסוקים ,להראות את החיבור כל נשמות ישראל שורשם אחד
והייחוד בין אותיות התורה שהם שורש לכן בסיום ובגמר כל העבודות של חודש
שישים ריבוא נשמות ישראל .ויורמז בזה תשרי ,אנו רוצים אכן לברר ולהודיע
שהתיבות 'ודבש היום הזה' הם סופי תיבות שכל עבודתנו היא בשם ובתוך כל ישראל,
'משה' שהוא כללא דיהודאי (זוהר ח"ב קצא): וכולם הצטרפו יחדיו לכל מעשה של כל יחיד
וכולל את כל נשמות ישראל ,כי כולם ושלכן אין לכח הרע שום אחיזה בזה ,ולכן
מאוחדים וכלולים בשורש אחד. עורכים את ההקפות ורוקדים במחול סביב
לספר התורה ,שריקוד כזה יכול להיות רק
'חכו לו כי בא יבוא' כשכל יהודי נותן יד לרעהו ורוקדים כולם
איננו מתייאשים מן הגאולה
יחד ,ואי אפשר לעשות ריקוד במעגל של
סופר (תורת משה פרשתן ד"ה כתב החתם אדם אחד בלבד ,כל זאת להראות שאנו
הרמב"ן) מביא את דברי הרמב"ן מקושרים יחד ועושים את המצוות בשם כל
(בראשית ב ג ד"ה אשר ברא) שששת ימי ישראל.
בראשית רומזים לשית אלפי שנין דקאים זהו הרמז גם בניעוץ סוף התורה לתחילתה,
עלמא ,ומביא שבדרשות הרמב"ן ביאר שהכתוב מורה ואומר 'לעיני כל ישראל
כי ביום השישי בזריחת השמש נבראו -בראשית ברא' ,שהאופן שהבריאה תוכל
החיות שרומזים על שולטן המלכים שיהיו לבוא על תיקונה בכח קיום המצוות ,כנרמז
בתחילת האלף השישי ,ואחר כך יצא אדם בתיבת 'בראשית' -שהיא בשביל ישראל
לפעלו שמורה על זריחת אורו של מלך שנקראו ראשית שיקיימו את התורה
המשיח שיכניעם ,ויהיה זה בשנת קי"ח שנקראת ראשית ,הוא על ידי 'לעיני כל
אי
הצדיקים ,ואנו ממשיכים עם עבודתנו לאלף השישי שהוא לפי החשבון מכוון לזמן
באמונת אומן ובתמימות בלי שום קושיות מעלות השחר עד הנץ החמה.
וספקות ,ואיננו מתייאשים גם בראותנו את וכותב על זה החתם סופר' :ובעוונותינו
גודל רדיפת התורה על ידי שונאי ישראל הרבים הנה למנין שאנו מונים
באופן מבהיל ,ובוודאי שכל זה עושה נחת עכשיו תקצ"ח באלף השישי קרוב לחמש
רוח גדול למעלה מכל רגע של עבודת ה' מאות שנה שעבר הקץ הזה ועדיין לא
בחיזוק אף בתוך הגלות המר הזה. נושענו' ,אמנם כותב שם שמאת ה' היתה
יעזור השי"ת שנוכל אכן להמשיך איתנו זאת שהרמב"ן שכח לחשב את השנים
את התרוממות הנפש של חודש של האלף השישי לפי תחילת הלילה של
תשרי והרגשת הדבש של ירח האיתנים, היום השישי ולא רק מעמוד השחר ,שהרי
וזאת על ידי התורה הקדושה וכדברי הלילה חצי היום ,ואם כן שנת תקצ"ח [שבה
הרה"ק מבלאז'וב ,וכפי שהתבטא רביה"ק עמד החתם סופר אז] היא מכוונת כנגד הזמן
מהרי"א מזידיטשוב זי"ע שנכנסים אנו כעת שבין עלות השחר להנץ החמה ,ומסיים
'ללעכטיגע ווינטער נעכט' של ימות החורף שם' :אנא ה' הקם דבר עבדך ויראו עינינו
ושוקעים בד' אמות של תורה והלכה מתוך בשובך לציון וירושלים' ,עכד"ק.
תענוג וחיות .ובמהרה נזכה כבר לראות מה נאמר ומה נדבר כשכבר עברו מאז
בישועת ה' ובביטול ומפלת כח הרע, כמעט מאתיים שנה ועדיין לא
ומתוך שפע רב בכל העניינים ,חיי בני נושענו ,ובוודאי שדבריו הקדושים קיימים
ומזוני רוויחי ,גוטע שידוכים ונחת דקדושה, לעולמי עד ואינם הולכים לריק ,ורק לעתיד
נזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן. לבוא נשכיל להבין את כל הקיצין שאמרו
בי
דהילולא יומא
סיפורי צדיקים לפני ברכת המזון
הרה"ק מרוז'ין זי"ע – ג' מרחשון תרי"א
(ג' מרחשוון) חל יומא דהילולא קדישא של הרה"ק מרוז'ין זי"ע. השבוע
הגה"ק ר' יוסף בנימין רייך זצוק"ל אב"ד העליטש [היה בן בתו של הבני יששכר
זי"ע ,וכן דודו של רביה"ק הבני שלשים זי"ע ,ולא השאיר אחריו זש"ק] בהקדמתו
לספרו 'בני בנימין' ,כותב' :כי זכור אזכור בעת הייתי בחצרות קדשו [-של הרה"ק
מרוז'ין זי"ע] בצוותא חדא עם כ"ק חותני הה"צ זצ"ל על חתונה דבי נשיאה הוא
חתונת בנו הרה"צ הקדוש מהוסיאטין שליט"א .ובעת הפרדנו מאת פני כ"ק אור
ישראל ,ביקש כ"ק חותני מאת הרה"צ שיברך אותי שאזכה להגות בתורת אל
יומם וליל ,ויתעורר הרה"צ ז"ל ויתפרץ אנחה מליבו ,וידבר בתמיהה 'יומם ולילה
ללמוד' ,היינו שעוד זה אינו תכלית האמיתי ,וסיים בפה קדשו 'יזכה שילמוד
באמת' ,כה יעזור לי ה' לזכות לתורה לשמה'.
מעשה חזק שהוא 'למעשה ממש' ,שהתכלית אינה רק ללמוד תורה יומם זהו
ולילה אלא ללמוד תורה לשמה ובאופן הראוי באמת ,ויהי רצון שנזכה לכך .זכותו
יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
גי
שיחות קודש
קידושא רבא לרגל שבת בראשית והולדת הבת
ניעוץ סוף התורה לתחילתה
הבעל שמחה ר' גרשון [כהן] שעושה קידוש לרגל קריאת השם בהולדת ידידינו
הבת ,הרי זכה שאליהו הנביא הגיע אליו ,כמו שרמז השפת אמת
מבערזא'ן (פרשתן ד"ה וכל אשר) בפסוק בפרשתן (ב יט) 'וכל אשר יקרא לו האדם נפש
חיה הוא שמו' שהוא ראשי תיבות אליהו ,לומר שאליהו מגיע גם בקריאת השם
לבת ולא רק בברית מילה לבן ,ומסתמא אליהו הנביא הוא זה שהביאו לכאן...
התורה (דברים לד יב) נאמר 'ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר בסיום
עשה משה לעיני כל ישראל' ,ופירש רש"י (ד"ה לעיני) דקאי על שבירת
הלוחות אחר חטא העגל .ובהתחלתה כתיב (בראשית א א) 'בראשית ברא אלוקים את
השמים ואת הארץ' ,ויש לדעת מה השייכות בין הסיום להתחלה.
מפאנו זי"ע [אשר אף שרבותינו הקדושים תלמידי הבעל שם טוב זי"ע קבלה הרמ"ע
היתה בידם שמהרח"ו זי"ע הוא היחיד מוסמך למסור את תורת האר"י ז"ל
וקיבלו רק את מה שכתב הוא בשמו ,מכל מקום שונה הוא הרמ"ע מפאנו שדבריו התקבלו
ונלמדו אצל רבוה"ק ,וכדוגמת הבני יששכר שמביאו הרבה פעמים בספריו הקדושים]
במאמר שבתות השם (חלק ו') מאריך לגלות את הסודות שיהיו לעתיד בעת
הגאולה .ובתוך דבריו כותב שמשה רעיא מהימנא יבוא ובידיו יהיו שני הלוחות
הראשונים שנשתברו ,והם יחזרו אז לקדמותם ויהיו שלמים' ,וילך לפני העם מן
הגן אל העדן אשר שם עץ החיים ,ואז יניח לוח ימין גם הוא על ידו השמאלית
די
ויהיו שני הלוחות בידו האחת' ,לקיים מה שכתוב (שמות לב טו) 'ושני לוחות העדות
בידו' ,אם אינו ענין בירידתו מן ההר תנהו ענין לשעה זו.
הרמ"ע לגלות לנו סודות נוראים ברוח קדשו ,ואומר כי אחר שיחזיק ממשיך
משה רבינו את שני הלוחות בידו השמאלית יקח בידו הימנית מעץ
החיים ויברך ויוציא את כל עם ישראל בברכתו ,והברכה תהיה בשם ומלכות
והשם ככתבו 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא עץ החיים' וברכת שהחיינו,
וכל הקהל יענו אחריו 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' ,עכד"ק.
יש לנעוץ את סיום והתחלת התורה ,שהנה האדם אשר מתחיל ללמוד פרשת בזה
בראשית חושב לעצמו בתמיהה ,לצורך מה הכין הקדוש ברוך הוא את
עץ החיים שאין בו שום תועלת ולא אכל ממנו שום אדם מעולם .והתירוץ הוא
שבסיום התורה רואים שנשתברו הלוחות והיה פגם ,ולעתיד כשיתוקן הפגם אכן
יאכל משה רבנו מעץ החיים ,וכאשר יהיה בחינת 'בראשית ברא אלוקים את
השמים ואת הארץ' בבריאה חדשה שתהיה לעתיד לבוא כמו שכתוב (ישעיה סו כב)
'השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה' אז שפיר יאכל משה רבנו מעץ
החיים ויברך עליו וממילא אין שום קושיא על הנהגת הבורא.
יאמר בדרך אחר על פי מה שמביא בספה"ק זרע קודש (פרשת משפטים ד"ה א"י או
ואלה המשפטים הא') בשם הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע (נועם
אלימלך ליקוטי שושנה ד"ה ה' חפץ) על מה שדרשו חז"ל (ברכות ס ):על הפסוק (תהלים קא
א) 'חסד ומשפט אשירה' ' -אם חסד אשירה ואם משפט אשירה' ,ופירש שתיבת
'אשירה' הוא מלשון פירות הנושרים ,שאם רואים הצדיקים שיש בחינת חסד
בעולמות העליונים ,אזי משירים וממשיכים הצדיקים את החסדים על ישראל,
ואם רואים שיש בחינת משפט ח"ו ,אזי משירים זאת על אומות העולם' ,כי הכח
ביד הצדיקים להמשיך המידות מעולמות עליונים כפי שירצו' ,וכל זאת בכח
התורה הקדושה שהם לומדים ומתייגעים בה ,עכד"ק.
נרמז בתיבת 'בראשית' ובתיבת 'ישראל' שהם סיום והתחלת התורה ,שבשתי זה
תיבות אלו יש את אותיות 'אשירה' ,לרמז שעל ידי התורה משירים הצדיקים
את שתי הבחינות הרמוזות כאן ,כי האותיות הנותרות מתיבות אלו הם תל"ב
שהם גימטריא שתי פעמים תיבת גבורה' ,והאות למ"ד במילואה הנותרת מתיבת
'ישראל' היא גימטריא תיבת 'בחסד' ,לרמז שעל ידי התורה הקדושה משירים
הצדיקים וממשיכים את החסדים או את הגבורות למקומם הראוי.
וט
יהי
רצון מלפני נותן התורה שאכן ימשכו חסדים גדולים לעם בני ישראל ודינים
וגבורות לאומות העולם ,וזאת על ידי שנהיה דבוקים בתורה למרות כל
המפריעים אותנו המנסים לנתקנו מהתורה הקדושה ,ובמהרה נזכה לכל הגילויים
הגדולים הנ"ל בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
זט
ביני עמודי דגרסי
שיחות קודש ושיעורי הלכה
בהיכל 'כולל גבוה להוראה' בבית מדרשנו
סעודת ר''ח לחו''ר הכולל – ר''ח מרחשוון פ''ז
'ותהי בפי כדבש למתוק'
עבודת חודש מרחשוון לטבול במתיקות התוה"ק
הצירוף של חודש חשון הוא הראשי תיבות היוצא מהפסוקים (דברים כו טו-טז) 'ארץ
זבת חלב ודבש היום הזה ה' אלקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת
המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך' .והארכנו אתמול בשל"ס
לבאר ענין צירוף זה שהוא שילוב של סיום פסוק והתחלת פסוק שלאחריו ,שהוא
רמז שהדבש של חודש תשרי צריך להמשיכו ללוותנו גם בחודש חשון ,אלא שההבדל
הוא שבחודש תשרי מטבילים את פרוסת ה'המוציא' בתוך הדבש ,ואילו בחודש חשון
עבודתנו להטביל את עצמנו בתוך הדבש ,היינו שכל מהות ועצמות האדם יהיה טבול
ושקוע בתוך התורה הקדושה שמתוקה מדבש ונופת צופים .בצאתנו מחודש תשרי
המתיקות הגדולה והנפלאה ביותר שאפשר להרגיש הוא שזוכים לישב בבית ה' בין
כותלי בית המדרש ולהגות בתוה"ק.
בספה"ק זרע קודש (פרשת בראשית ד"ה התחלת התורה) כתב הרה"ק מראפשיץ לבאר מה
שמסתיימת התורה ישראל ומתחלת בב'' ,רומז ,כי אמרו דורשי רשומות,
ישרא"ל ראשי תיבות י'ש ש'שים ר'בוא א'ותיות ל'תורה ,כי כל אחד מישראל יש לו
אחיזה באות אחד מן התורה ,והתורה הוא בית של ישראל ,שכמו שלבית נכנסים בו ,כן
זי
ישראל נכנסים וכלולים בהתורה הקדושה ,וכתיב (תהלים קלה יט) בית ישראל ברכו את ה',
ישראל שנכנסים בהבית ,שהתורה הוא בית של ישראל ,ולכן מסיימת התורה ישראל
ומתחלת בב' לרמוז על הנ"ל ,שהתורה הוא בית של ישראל' .והוא השורש של כל
החמשה חומשי תורה שכוללת כל התורה כולה ,להשיג דעת והכרה זו ש'ישראל בית'
שביתו הנכון והמרווח והנעים והמפואר ביותר של האיש הישראלי הוא רק בתוה"ק ,כי
מה יתן ומה יוסיף לו לאדם בית אבנים או מקורות עץ גשמיים הכי מפואר ונאה שיהיה
לעומת ההרגשה שביתו הוא בבית ה' בתוה"ק.
אני חוזר הרבה ,שאף אני בהיותי בגיל שלכם לא עמדתי דיו על עומק הזכות והאושר
הנצחי לעמוד בבוקר בכל יום וללכת לבית המדרש ללמוד ולהתעלות בתוה"ק
וקנייניה ולהיות נחשב לבן תורה ,ואכן בשנים הצעירות אין עדיין את ההבנה העמוקה
הזאת מחמת קטנות השכל ,אבל כהיום שאני כבר מעט יותר גדול בשנים ממכם ואני
מתבונן לאחור על המושג של בן תורה לעומת אדם שלא זכה לזה ,הגם שהוא שומר
תורה ומצוות אבל בלי ההרגשה של 'ישראל בית' שביתו ומקומו הטבעי הוא בביהמ"ד
ובתוה"ק .הרי אילו מלא פינו כים ולשוננו רינה כהמון גליו אין אנחנו מספיקים להודות
להשי"ת על טובה גדולה זו ,ולהללו ולשבחו 'אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו',
ובאמת כך הוא ההרגשה הנצרכת להיות לבן תורה ,עד כדי שכאשר יוצאים לרחוב
לאחר סדר חזק בתוה"ק מביטים ברחמנות גדולה על ההמון עם שלא זכו להרגיש את
המתיקות והטעם הטוב שיש לי.
בספר העקידה מהגה"ק רבי יצחק עראמה מרבותינו הראשונים (שער סז) מאריך בענין
מצות לימוד התורה בסוכה ,שמצינו בדברי חז"ל (סוכה כח ):מחלוקת אם ללמוד
בסוכה או לא ,ותירוץ הגמרא היא הא למיגרס והא לעיוני ,ונחלקו המפרשים מה כוונת
התירוץ ,לדעת רש"י לעיוני צריך להיות בבית כי בסוכה חסר ביישוב דעתו של האדם,
אבל מיגרס אפשר גם בסוכה ,ושאר הראשונים פירשו להיפך שעיוני צריך להיות
בסוכה ולמיגרס יכול להיות בבית .ובעל העקידה כתב מאמר נורא בזה ,וכה הוא כותב
בלשונו 'והנה הסוכה הזאת אשר על זה האופן ,צדיקים יבואו בה ולא יצאו ממנה בשום
דבר של קביעות ,כמו שלא הותר להשתמש חוץ ממנה ,רק אכילה ושתיה פחותה
מכשיעור (סוכה כו ,):או דבר שאין קובעין עליו לדעת קצת גם שינת עראי (שם ע"א),
אמנם לימוד של עיון הותר ,לפי שהלימוד אשר על זה התואר הוא עצמו גופה של סוכה
וטעמה' .היינו שאדם הלומד סוגיא בעיון ומתענג בה הרי זה כמו ישיבה בסוכה ממש,
כי הוא שווה כמו כל הון דעלמא ,ודבריו הם ממש פלאי פלאים.
חי
כן העיד לנו שלמה המלך שהיה החכם והעשיר מכל האדם כי הכל הבל חוץ מעבודת
ה' ,והוא דבר שנשגב ורחוק מהשגתנו כי כאשר יהיה לאדם מונח לפניו טריליון
דאלער יהיה לו קשה מאוד להרגיש שכל זה הוא הבל ,כי הרי עם טריליון דאלער
אפשר לפעול גדולות ונצורות ולקיים בזה מצוות רבות ונישאות ,אפשר להשיא בזה
את כל בני ארץ ישראל עם דירה מרווחת לכל אחד הרבה שנים ,ועם כל זה אומר לנו
שלמה המלך שכל זה 'הבל הבלים הכל הבל' (קהלת א ב) לעומת לימוד תיבה אחת של
תוה"ק ,כי כמה פעמים טריליון דאלער שיש בעולם הרי תיבה אחת של התוה"ק הוא
טריליון פעמים יותר ממספר הדאלער'ס שיש כעת בעולם ,וממילא פשוט שהוא הבל
לעומת כל הכסף וזהב שיש בעולם.
המורם מדברי העקידת יצחק שהבן תורה הזוכה לישב באהלה של תורה נמצא יושב
כל ימיו בצילא דמהימנותא של הסוכה ומעולם לא יצא ממנה גם אחר עבור
ימי חג הסוכות ,כי על ידי התורה משיג את הקרבת אלקים האמיתית שכל דברי
העולם אינם תופסים מקום אצלו ,והוא סמוך ובטוח שנותן התורה לא יעזבנו ולא
ירשיענו בידו ולא יבקש לחם ,אלא ידאג לכל מחסורו אשר יחסר לו ,וכמאמר חז"ל
(אבות פ"ג מ"ה) כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ ,והוא
מתקיים כפשוטו.
באמצעות לימוד התוה"ק האדם מתחבר ומתקשר להשי"ת שהוא נותן התורה
ומתעלה מדרגה אחר מדרגה גבוה מעל גבוה ,עד שכל צורת ההסתכלות
של הבן תורה על עניני העולם וכל הליכותיו והילוך מחשבותיו הוא על פי האמת
בדרך התורה .כן מספרים על הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל שהיה פעם כאשר ירד
מהמרכבה לאחר נסיעה נכשל ברגלו ונפל ונחבט בפניו וברגליו מכה חזקה עד למאוד,
ועוברי הדרך חשו מיד לעזרתו לסמכו ולהקימו מנפילתו ,אמנם הגר"ח רמז שלא יגעו
בו ,וכך שכב על הארץ קרוב לשעתיים ,וכעבור הב' שעות נעמד על רגליו ונכנס לביתו,
שאלוהו מקורביו רבינו ללמוד אנו צריכים טעם הנהגה זו ,ומתשובתו אפשר ללמוד
האיך תורה'דיגע איד מעמיד את מהלך חייו עם תורה'דיגע בליק.
השיב להם ר' חיים ,שכאשר קיבל את המכה החזקה היה זה באופן חזק מאוד עד
שהרגיש שאלו רגעיו האחרונים ונשמתו פורחת ממנו ,והרי נפסק בהלכה (שו"ע
יו"ד סי' שלט ס"א) שגוסס אסור להזיזו ממקומו ,לכן רמז שלא יגעו ולא יזיזו אותו ,עד
שכעבור זמן מה נרפא המכה וחזרו לו כוחותיו עד שהיה בכחו לעמוד על רגליו .מכאן
טי
רואים שכאשר אדם שקוע כל כולו בתוה"ק ודקדוק ההלכה הרי כל חיותו בזה בכל
צעד ושעל ,ומיד כאשר בא לידו איזה מצב הוא יודע ופועל על פי ההלכה ודרך התוה"ק
בלי צורך להזכירו ולהעמידו על האמת ,והוא הנקרא 'ישראל בית' ,כי התוה"ק היה ביתו
ובכל מעמד ומצב הרגיש עצמו אינדערהיים.
זוהי עבודתנו בחודש זה חודש חשון כפי שהוא מרומז בצירוף החודש 'ודבש היום
הזה הוי"ה' ,להמשיך לצוף ולטעום מיערת הדבש של התוה"ק ולשמוח ולהתענג על
כל טיפה של התוה"ק ,ומובטחני שכל אחד ממכם כבר היה לו הרגשה נעלית זו לאחר
שעמל ויגע על סוגיא במשך כמה שעות ,ובירר כל חלקי וצדדי ההלכה על פי הגמרא
והראשונים והאחרונים ,הרגיש בה עונג רוחני שאי אפשר למיפרט בשפוותא מהות
הרגשה זו.
בספה"ק בית אהרן מובא מהרה"ק ר' אשר מסטאלין זי"ע בנו של ר' אהרן הגדול
מקארלין זי"ע ,על דברי התולדות יעקב יוסף (פרשת וארא ד"ה ובזה יובן שהיה)
בשם הבעש"ט הק' זי"ע שאם היו מאריכין באהבה רבה היו מקרבין את ביאת המשיח,
ובתולדות שם מבאר פנימיות הכוונה בדברי הבעש"ט .והרה"ק ר' אשר ביאר הדברים
שענין האריכות באהבה רבה היינו ,שלאחר שהאדם האריך בתפלתו בבקשות ותחנונים
שיזכה ל'והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך וכו'' מתוך שפיכת לב כמים
וכוונה עצומה[ ,וב"ה כאן בבית מדרשנו זכינו שהוא כן ,שמתרפקים ומתחננים בבקשות אלו
ומאריכים בכוונה ורעותא דלבא] ,אזי לאחר התפילה עבודת האדם הוא להאריך ולהמשיך
את הרגשת והשפעת הבקשות גם על לאחר התפילה ,ומחיל אל חיל ממשיך את
התוצאות של 'והאר עינינו בתורתך' ועד סוף הסדר הוא נמצא במצב של 'אהבת עולם
ואהבה רבה' .וכשהוא במצב חזק כזה ממילא אין אפשרות ומושג להפסיק ולהתמהמה
בדברי חולין קודם הסדר או באמצעו וכל שכן שלא להתעסק עם הטלפון ,כי הרי עליו
כעת לחזור לביתו -התוה"ק שהוא 'ישראל בית' ,ואינו יכול להסיח דעתו ולאבד את
ההשפעה של הבקשות בתפלת 'אהבת עולם'.
אשרינו שזכינו לחבורה מיוחדת של עובדי ה' שכסדר מתעלים מעלה מעלה בתורה
ועבודה ,אבל יש זמן שצריך להפסיק להתבוננות וחשבון הנפש כמה היתה
ההתקדמות וכמה אפשר להמשיך ולהוסיף עליה אחר עליה ,ואף שהמה מעידים
ומגידים שאכן מרגישים התעלות יתרה מיום ליום ,אבל אלו דברים שאין להם שיעור
כ
ואפשר להוסיף כהנה וכהנה ,והזמן לזה הוא בחודש חשוון שההרגשה היא שבכל יום
טובל את כל עצמותו ביערת הדבש.
ואם תאמר פרנסה מה תהא עליה ,נהרי כל בר בי רב בבית מדרש זה כבר יודע שאין
מקום לתמיהה זו באתרא קדישא הדין ,ובפרט כעת לאחר זמן שמחתנו חג
האסיף שבו כל אחד אוסף את כל יגיעתו ועמלו של כל חדשי הקיץ לתוך הבית
ומרגיש סמוך ובטוח שפתו בסלו לכל ימות הגשמים ,ואף הוא רמז יש בו לפרנסה
כי אסי"ף יש בו אותיות השם של פרנס"ה פא"י היוצא מראש תיבות של הפסוק
'פותח את ידך' ,אמנם עם כל זה הנעילה והמפתח של אסיף זה נעשה על ידי ההקפות
והשמחה עם התוה"ק ,כי זה כל האדם ובלא זה אין קיום לכל יגיעתו ועמלו של האדם.
והוא בדוק ומנוסה מדורות עולם ,ולא היה אדם הסובר להיפך שאין הפרנסה מצויה
אצל עמלי תורה שהוכיח שצדקתו עמו ,והגם שעל פי חשבון גשמי של ההכנסות
וההוצאות בוודאי אכן כך הוא שההוצאות יתרות ,ואין הסבר גשמי מהיכן משלמים
את ההוצאות היתרות ,אמנם המציאות האמיתית היא שבני תורה לא יחסרו כל טוב
ולא ראינו שהם מבקשים לחם.
אתמול אמר לי בעה"ב העוסק לפרנסתו ביגיע כפיו שנראה לו שהוא מוכרח להחליף
את מקור פרנסתו ,כי הוא במצב דחוק מאוד מאחר שהוא מרוויח 'אך ורק'
שנים עשר אלף שקלים בחודש ואינו מסוגל להמשיך יותר ,ויש לו רק כמה צאצאים
בודדים ...אבל אנחנו שזכינו לישב וליהנות מיגיע כפינו בתוה"ק הרי אנחנו מרוויחים
הרבה יותר משנים עשר אלף שקל בחודש ,כי יש לנו את כל מחסורנו אשר יחסר לנו
ואין אנו מחפשים מותרות ,ובוודאי כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב ,והוא בדוק
ומנוסה.
מכאן תצא הקריאה להתחזק בתחילת הזמן ,הן בחלק ההכנה לתפילה ,ואשרי מי
שיכול לשמור שלא לדבר דברי חולין קודם התפילה שהוא דבר גדול מאוד,
והן מיד לאחר התפילה להזדרז עם תפילין דרבינו תם ולהתחיל מיד את הסדר של
תוה"ק ,ואת כל שאר התפילות והבקשות המסוגלות אפשר להשאיר לזמן אחר כי
בסידור התפילה כלול כבר הכל ,ובזה מאריכים את ה'אהבת עולם' עד סיום הסדר .ואף
כל שאר העניינים הצריכים לסדר אפשר להניח לאחר הלימוד ,וכמו שהארכנו באסיפה
הראשונה של הכולל לבאר את מאמר חז"ל (קהלת רבה ז) 'אלף נכנסים להוראה ואחד
יוצא' ,שצריך שיהיה בבית המדרש מצב כה חזק של לימוד התוה"ק ,עד שילמדו אלף
תלמידי חכמים ובמשך כל הסדר רק 'אחד יוצא' באמצע לענייני חולין הנחוצים לו ואף
אכ
זאת לזמן קצר ,ואכן כך היה למשך תקופה ארוכה שלא נמצאו כלל אברכים מחוץ
לביהמ"ד ,ועלינו לחזור ולהתחזק בזה בכל עת.
כאשר נרגיש שחיינו הוא ביערת הדבש ואנו יכולים לטעום ולהטביל עצמנו בזה
בכל עת מצוא הרי זה יתן חיזוק גדול ,וכל שאר העניינים יסתדרו על האופן
הטוב ביותר ,וכמו שאנו חוזרים ואומרים תמיד שמי שיבוא לידי הפסד ממון מכך
שיניח את הטלפון מחוץ לבית המדרש הרי הוא יכול לבוא וליטול את מה שהפסיד,
וכן הוא גם לגבי האברכים החשובים ,שמי שיפסיד משהו מכך שלא יצא באמצע
הלימוד לדבר בטלפון בחוץ ויניח את כל שאר עסקי העוה"ז בצד ,יכול לגשת ולקבל
את ההפסד ,ופלא גדול שכבר שנים רבות שהכסף המיועד לכך ממתין עד שיבוא אחד
שהפסיד ועדיין הכסף במקומו מונח...
עלינו להתחזק ביתר שאת ויתר עז בלימוד התוה"ק ולהשקיע את כל המוח והחושים
להבין את עמקי סודות תוה"ק ,ובכח זה שוברים ומכתתים את כל כחות הרע
שמתגברים ורוצים לשלוט על יושבי אהלים ,ואין אתנו יודע עד מה להבין נסתרות
דרכי ה' היאך יתכן דבר מבהיל כזה ,ששונאי ישראל מקבלים כח מלמעלה להניח
ידיהם הטמאות והמזוהמות על פרחי בני ישראל לומדי תורה ,ודבר זה הוא חילול ה'
איום ונורא .אבל בוודאי ההתמסרות של האברכים על לימוד ויגיעת תוה"ק יכניע את
הקליפה הנוראה ויתבטלו כעפרא דארעא ,ובוודאי יהיה כן בלי שום ספק ויהיה להם
מפלה גדולה אף שאין אנו יודעים היאך ,ובמהרה נזכה לראות בישועתן של ישראל,
ויהיה לכל אחד שפע גדול עד בלי די ונחת מכל הצאצאים בבריאות השלמה בלי שום
מניעות והפרעות ,ונזכה כבר שיהיה 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים' במהרה
בימינו אמן.
בכ
נצר אמונים פניני
קטעים נבחרים מתוך גליונות 'אמונים נצר'
פרשת נח
ליל שבת פרשת נח אצל הרה"ק מבלאז'וב זי"ע
מבלאז'וב כבר אחז אז בקטע האחרון, מפי כ"ק אדמו"ר מבלאז'וב שמעתי
ושמע את קולו בקודש לאמר' :אהוי, זצוק"ל מאמריקה ,שסיפר
וואס שאדט דאס דיר עס זאל שוין זיין כי בצעירותו בהיותו מסתופף בצל
'למקדשך תוב' ,און ווען וועט שוין זקינו הרה"ק הצבי לצדיק מבלאז'וב
אמאל זיין 'ולקודש קודשין' ,אתר זי"ע אירע פעם בליל שבת קודש
אתר ,די ביה יחדון ,די ביה יחדון ,רוחין פרשת נח שהרה"ק מבלאז'וב לא ערך
ונפשין ,און וואס'זשע וועט דארט זיין, את שולחנו הטהור ברבים ,והתבטא
ואמר כי בפרשה זו 'איז גיווען א מבול
ויזמרון לך שירין ורחשין ,ויזמרון לך
אופ'ן וועלד און נח איז גיווען א צדיק
שירין ורחשין ,און וואו'זשע וועט
אין פעלץ' ולכן אינו עורך טיש .וסיפר
דאס זיין ,און וואו'זשע וועט דאס זיין,
כי הוא החליט להיכנס לחדרו ולראות
בירושלם ,בירושלם ,אוי וויי וויי וויי
את מעשיו של זקינו הקדוש.
בירושלם ,אוי וויי קרתא דשופריא ,קה
רבון עלם ,רבון עלם...
התגלה למראה עיניו מחזה כשנכנס
נפלא ,הצבי לצדיק עומד
גמר הרה"ק את הזמר הרגיש כאשר אצל התנור ,מתנענע מימין לשמאל
בו ,ועל השולחן עמדו נרות וידיו תוך החגורה ,ומנגן 'קה רבון
שבת ,וגם מלמעלה היתה תלויה 'הענג- עלם' בינו לבין עצמו בדביקות גדולה
לייכטער' שהאירה את החדר ,והיה כשמעיניו נוזלים נחלי דמעות .הרה"ק
גכ
ישראל! דו זעהסט ווי די לעכטעלעך נראה כאילו הנרות קופצים ומרקדים,
שפרינגען און טאנצען 'שבת קודש'... ואז פנה אליו הצבי לצדיק ואמר לו:
(שבת אחים ליל שבת זכור תשפ"ה)
בשבילי נברא העולם
באי עולם לטוב ולמוטב .ואם יחשוב נחזה שיש כאן בפרשה לכשנתבונן
האדם בלבבו שזה נראה לו רחוק נקודה נחוצה של חיזוק
מן השכל ובלתי אפשרי לומר כך, הנצרכת לנו בזמן זה .והוא מה שאיתא
יקח הוא את ההוכחה לזה מפרשתן, בגמרא (סנהדרין לז ).שחייב אדם לומר
אשר בפרשת נח מבואר שכבר היה 'בשבילי נברא העולם' ,דהיינו 'חשוב
לעולמים דבר זה שאדם אחד ויחיד אני כעולם מלא' (רש"י שם ד"ה בשבילי),
גרם להציל את כל העולם כולו לכל ובמקום אחר (דף מ ):אמרו שיראה
הדורות הבאים ,שהרי רק בזכותו של אדם את עצמו כאילו כל העולם תלוי
נח איש צדיק ניצל העולם ונשאר קיום בו ,שאם 'עשה מצווה אחת אשריו
והמשכיות לכל הברואים .וזה צריך שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף
ללוות אותנו כעת כשנכנסים לחודש זכות ,עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע
מרחשון ויוצאים מחודש תשרי ,לזכור את עצמו ואת כל העולם לכף חובה',
שכל מעשינו פועלים ומשפיעים על וזה נפסק להלכה ברמב"ם (תשובה פ"ג
כל העולמות ,ובכל יחיד ויחיד תלוי ה"ד).
העולם ומלואו ,וממילא נוכל להתחזק
לעשות את המוטל עלינו בכל עת ובכל
שהאדם צריך לחיות עם נמצא
אחריות וכובד ראש בכל
זמן. תהלוכותיו ,ביודעו ובמכירו שבמעשיו
(גליון פרשת לך לך תשפ"ה) אינו גורם טובה או ח"ו רעה רק
לעצמו ,אלא הוא משפיע בזה לכל
מתי יש להשתמש במידת האפיקורסות
נח את חלון התיבה ושלח את העורב נח (ח ו-ח) מבואר שאחר בפרשת
ואח"כ את היונה 'לראות הקלו המים שנראו ראשי ההרים פתח
דכ
נבראה מידת האפיקורסות בעולם, מעל פני האדמה' ולכאורה קשה
להשתמש בה בזמן ובאופן הראוי כדי איך הותר לנח לעשות מעשים אלו
לעזור ולסייע לחבירו ,וידמה בדעתו אחר שנצטווה להסתגר בתיבה ולא
ובמחשבתו שאם הוא לא יעזור לו ,לא לצאת ממנה עד שיקבל הוראה מן
יהיה לו שום עזרה וישועה ,והדברים השמים ,ובכלל קשה לומר שנח איש
עתיקין. צדיק התעניין לדעת מה חדש בעולם
הן אמנם שנח איש צדיק ממילא שמחוץ לתיבה ,וכמה ביאורים נאמרו
לכשעצמו לא התעניין בתכלית הדברים (עי' חתם סופר פר' נח ד"ה
בכהוא זה במה שמתרחש בחוץ ,והאם ויצא יצוא ,ועוד).
המבול כבר תם או לא ,אבל הרי היה לבאר על פי מה שמובא (סידור ואפשר
עליו לדאוג לכל רבבות רבבות החיות דעת קדושים בוטשאטש על
העופות הבהמות והשרצים וכו' שהיו ברכת שעשה לי כל צרכי ,אמרי יוסף
בתיבה ,ומסתבר שלא היה להם כל כך לשמח"ת דרושים להקפות הקפה ג'
נוח לחיות שם שנה שלימה בלי תנאים דרוש ה' ד"ה והנה העיקר) מהרה"ק
טובים .ולכן בדק נח האם כבר רואים הרמ"ל מסאסוב זי"ע שבעוד שבכל
את הסוף לשהייה בתיבה כדי שיוכל מה שנוגע לאדם עצמו עליו לחיות
לבשרם שמסתמא בימים הקרובים עם אמונה ובטחון שהכל יהא בסדר
כבר יוכלו לצאת לאויר העולם ועי"ז
והשי"ת יעזור לו ויושיעו מכל צרותיו,
יוקל עליהם לסבול את הקושי.
אבל כשזה נוגע לשני עליו להתנהג
(גליון פרשת וירא תשפ"ה) כאילו ח"ו אין הדברים כך ,ולזה
יתגבר כארי
לנו בתיבה ,בריה שדרכה להאכילה ייעד לנח איש צדיק תפקיד השי"ת
ביום האכלנוה ביום ,שדרכה להאכילה מיוחד לסייע להמשך העולם
ולקיים את שארית העולם שהיו עמו
בלילה האכלנוה בלילה' ,ולכן היה
בתיבה .אמנם אחר זמן מה כבר נחלש
גונח וכוהה מטורח העבודה ,והיה
קצת מעבודתו הקשה ,כמו שאמרו
בזה בחינה של תביעה עליו[ ,אף שאין חז"ל (סנהדרין קח ):ששם בן נח אמר
לנו השגה בקדושת נח איש צדיק ,אבל אנו לאליעזר עבד אברהם 'צער גדול היה
הכ
א ס"א) שבו פותח המחבר 'יתגבר כארי רק מדברים מה ששייך לענייננו ללמוד
לעמוד בבוקר לעבודת בוראו' ,והיינו מזה חיזוק ומוסר].
שעליו להתגבר כאריה ולהתחדש בכל
עת בקיום העבודה שמוטלת עליו.
זה בא הארי והכישו ,שבא לטעם
לרמז לו בזה על הסעיף
(גליון פרשת לך לך תשפ"ו) הראשון בשלחן ערוך אורח-חיים (סימן
וכ
פקודיך נצרתי
שיעורים ,חידו"ת ובירורי הלכה
הלכות שבת (י"ד)
חקרי הלכות בדין הכנת צרכי שבת
זמן הכנת צרכי שבת בערב שבת לפני קריאת שמע או לאחריה · האם אפשר
לקיים הכנה בהשכמה לאחר קריאת שמע · הכנת צרכי שבת ביום השבת
עצמו · האם מותר לומר לחבירו בשבת מהו המתכון של הטשולנט · דינים
היוצאים
הפלשתי ,ועיין בפרי מגדים שכתב דאפשר זמן הכנת צרכי שבת בערב שבת לפני
דלטעם זה צריך להיות ההשכמה יותר קריאת שמע או לאחריה
בהקדם ,דהיינו אפילו קודם ק"ש ותפילה א] כתב השו"ע (סימן ר"נ סעיף א') :ישכים
אם אפשר ,אך שיראה שלא יעבור עי"ז בבוקר ביום שישי להכין צרכי שבת,
זמן ק"ש ותפילה ,ולאפוקי לטעם רש"י וכתב שם המשנ"ב הטעם ,דכתיב והיה
וטור דהכנה דומיא דהבאה ,הלא הבאה ביום השישי והכינו את אשר יביאו ,וגומר
היתה בבוקר והיא זמן ג' שעות על היום, הכנה דומיא דהבאה ,והבאת המן הלא
וכדאיתא בברכות (כז ).מקרא דוילקטו אותו היתה לאלתר בבוקר דכתיב וילקטו אותו
בבוקר בבוקר [ומה שכתב בפמ"ג ד' שעות בבוקר בבוקר ,אף הכנה על שבת תהיה
טעות סופר] .והנה אנחנו העתקנו במשנ"ב מיד בבוקר ,והוא מרש"י והטור.
אחר ק"ש ותפילה דוקא ,כי העולם לא וכתב על זה בביאוה"ל שם וז"ל :והנה
נהגו כוותיה דהפמ"ג. הט"ז הביא הטעם מה דהביא
בפשיטות דלטעמו אפילו ונראה בבית יוסף בשם תנחומא ,דכתיב והיה,
דהוא דס"ל לשיטתו אין והיה אלא מיד ,שנאמר והיה כי קם
זכ
מהחיוב ,ואולי אפילו אדרבה דכשציותה דאורייתא ,הלא ק"ש הוא תדירה ותדיר
התורה לקרות מק"ש לכתחילה לא חל קודם ,ומיירי דבמעט זמן של הקריאה לא
ביום שישי כיון דכבר יש חיוב של הכנת יאחר הקניה.
שבת ואין כאן מקום לתדיר ,דכמו שבמצוה והנה אף דנוכל ליישב סברת הפרמ"ג
עוברת אין התדיר דוחה ,ה"ה כאן החיוב דס"ל דלהתנחומא דיליף מוהיה
של השכמה הוי כאילו שהוא עוברת ואין אין והיה אלא מיד ,גילתה לנו התורה
התדיר יכול לדחותה ,וצ"ע. דהכא שאני ,מ"מ למעשה אין לסמוך ע"ז
כלל ,דאפשר דאפילו להתנחומא שציותה
האם אפשר לקיים הכנה בהשכמה
לאחר קריאת שמע אז התורה ההכנה מיד שהיה יום השישי
אין שום ראיה לזמננו ,דהלא ידוע דשבת
ב] עוד מבואר בביאוה"ל הנ"ל בהמשך ניתן להם במרה קודם קבלת התורה ולא
דבריו ,דאפשר לקיים הענין של היה אז עדיין עליהם מצות ק"ש ,ולכן חל
וישכם אחרי ק"ש ,דעד סוף זמן ק"ש עליהם מצות הכנה ביום השישי תיכף
מיקרי השכמה ,וכדכתיב ויגש הפלשתי כשקם ממיטתו ,משא"כ אח"כ שנצטוו
השכם והערב ,ואחז"ל כדי לבטלם מק"ש על ק"ש בזמן קימה ,והיא מצוה תדירה
שחרית וערבית ,אלמא דג' שעות על היום בכל יום ,היא קודם ,ומה דאמר רב חסדא
הוי בכלל השכמה עדיין ,וממילא מה ישכים להוצאת שבת ויליף מקרא דוהיה,
שמטריח את עצמו תיכף אחר ק"ש לא היינו דצריך להקדים כל מה שיוכל ,וע"כ
נפיק מכלל השכמה ,עכתו"ד. אפילו אחר קבלת התורה שנצטוינו על
ולא הבנתי דבריו ,דלכאורה אין שום מצוות תדיריות בכל יום והיא מצות ק"ש,
ראיה משם ,דהמשנ"ב הבין כיון יזרז את עצמו לזה תיכף אחר שיקיים
דחז"ל דרשו מהשכם דהכוונה לבטלם ק"ש וכו' ,עכ"ל הביאוה"ל.
מק"ש של שחרית ,משמע דכל הזמן של ולא הבנתי כוונתו ,דסוף כל סוף כיון
ק"ש מיקרי השכמה ,אבל זה אינו ,דאולי דעכשיו כתוב בתורה דביום השישי
רק התחלת הזמן דהיינו עלות השחר או נץ צריך לקיים מצות הכנת שבת מיד בבוקר
החמה זה מיקרי השכמה אבל לא המשך השכם ,היינו שיום השישי יוצא מן הכלל
הזמן עד ג' שעות ,רק כיון דהתחלת הזמן של כל יום והתורה רוצה שמיד יכין לכבוד
הוא בהשכמה היה צריך הפלשתי להיות שבת ,ואע"פ שק"ש הוא תדיר ,אבל כאן
שם מיד בהשכם ,שלא יוכלו לקרות ק"ש קבעה לה התורה הזמן שיהיה דוקא מיד,
בהתחלת הזמן ועמד שם עד סוף הזמן, וזה הציווי היה קודם ,ומתן תורה אינו מגרע
חכ
ומכיון שבקרא כתיב "השכם" הרי שלשון אבל לא דמיקרי השכמה עד סוף הזמן,
השכמה קאי על כל הזמן שעמד לבטלם וצ"ע.
מק"ש ולא רק על לפני הנץ ואתי שפיר ובשו"ת מגדנות אליהו (ח"ב סימן קמ"ז) ג]
בס"ד ,עכ"ל .והבוחר יבחר. במכתבו אלי כתב לי בענין זה בזה"ל:
הכנת צרכי שבת ביום השבת עצמו ובמה שהעיר על דברי הביאור הלכה
(סימן ר"נ ד"ה ישכים) שכתב דזמן השכמה
ד] ויש לחקור האם בשבת עצמו שייך
הוא עד ג' שעות ביום ,דכל זמן קריאת
נמי מצוה זו של הכנת צרכי שבת,
שמע הוי עדיין בגדר השכמה ,כדמוכח
והיינו באופן שמכין מאכלים באופן
מויגש הפלשתי השכם והערב (שמואל א יז,
המותר ,ולדוגמא המבשל בחמה עצמה
טז) ,ואמרו חז"ל (סוטה מב ):שזה היה כדי
שאין בזה איסור בישול מה"ת ,ואף חז"ל
לבטלם מק"ש שחרית וערבית ,אלמא
לא אסרו זה כי חמה באור לא מיחלף,
דעד ג' שעות הוא בכלל השכמה עדיין
וכדאיתא בשבת (מב ).ובשו"ע או"ח (סימן
וכו' עי"ש .ועפי"ז אמרתי דגדר וזמן של
שי"ח ס"ג) ,ונמצא שמכין את מאכל החמין
זריזין מקדימין למצוות דילפינן (פסחים ד).
שהוא עיקר הסעודה ביום השבת.
מוישכם אברהם בבוקר הוי עד ג' שעות.
או שמא לעולם לא שייך מצוה זו כי אם
וע"ז תמה מעכ"ת במכתבו ,דהרי מכיון
בערב שבת שזהו שורש המצוה של
שזמן ק"ש מתחיל מלפני הנץ
והיה ביום השישי והכינו את אשר הביאו,
החמה א"כ היה צריך הפלשתי כבר
וזהו מצוה בעצם ,משא"כ בשבת עצמו הוי
לטורדם מלפני הנץ ,דאל"כ כבר היה
רק הכשר מצוה למצות עונג שבת אבל אין
מגיע מאוחר לאחר שכבר קראו ק"ש
מצוה בעצם ההכנה.
בזמן הראשון ,וא"כ אדרבה מכאן משמע
האם מותר לומר לחבירו בשבת מהו לכאורה דהשכמה הוי זמן ראשון של ק"ש,
המתכון של הטשולנט והאריך בזה.
בספר וישמע משה (חלק ז סימן צא) ה] ואני לא הבנתי הערת מעלתו על הביה"ל,
הובא שאלה זו :ר' זושא התארח אצל דנהי דזמן הראשון של ק"ש הוי
חבירו בסעודת צפרא דשבתא .כשהגישו לפני הנץ ,מ"מ הרי נמשך זמנה עד ג'
את הטשולנט פנה ר' זושא למארח שלו שעות ביום ,ומכיון שרצה לטורדם מק"ש
בהתפעלות ואמר לו :הטשולנט שלכם הרי הוכרח לגשת הפלשתי כל זמן ק"ש
כל כך מיוחד ,מעולם לא טעמתי כמותו! שהוא ג' שעות ,כל זמן שאפשר עדיין
והוסיף ושאלו :מהו הסוד שלכם? מה אתם לקרוא ק"ש ,דאל"כ הרי יקראו לאחר הנץ,
טכ
ולענ"ד נראה שיש להתיר דבר זה ,יען מכניסים בפנים שעושה את הטשולנט כל
שהכנת מאכלי שבת היא צורך כך טוב? והמארח ענה לו :אתן לך בשמחה
מצוה שמותר לדבר אודותיו בשבת גם רבה את המתכון המדויק כדי שתוכל
כשהוא כרוך במלאכה גמורה ,וכשם להכין בביתך בדיוק כזה טשולנט ,אולם
שמותר ללמד לחבירו סדר קשירת בשבת איני יכול לדבר על עניינים אלו ,כי
הציצית בשבת למרות שיש בקשירתה כל דבר שאסור לעשות אותו בשבת אסור
מלאכה דאורייתא ,כן מותר ללמדו סדר לדבר על עשייתו משום "ודבר דבר" .האם
הכנת מאכלי שבת למרות שהכנתן כרוכה צודק המארח בטענתו .והביא שם דעות
באיסור דאורייתא. חכמי זמננו לכאן ולכאן יעו"ש.
דינים היוצאים:
א .יש לדון האם מצות הכנת צרכי שבת היא רק בערב שבת ,או שמא גם בשבת
שייך זה ,וכגון במבשל בחמה שאין בו איסור בישול ,וכיו"ב בשאר הכנת
המאכלים המותרים בשבת.
ב .אף שיש איסור לעסוק בבירור מתכוני וצורת בישול של מאכלים שונים מדין
ודבר דבר ,מ"מ מאכל המיוחד לשבת ורוצה לידע האיך מכינים אותו לכבוד
שבת הרי זה בכלל חפצי מצוה ,וממילא אם יש צורך לברר ענין זה כעת ,וכגון
שכעת נפגש עם מה שיודע להכינו הרי זה ברור.
ג .דעת הפרמ"ג דלפי הטעם של המדרש תנחומא שצריך להכין צרכי שבת בבוקר
ממש מדכתיב והיה ואין והיה אלא מיד ,ממילא זה קודם אפילו למצות ק"ש,
והביאור הלכה פקפק בזה ולדעתו תדיר קודם ,ואין זה מוכרע ,די"ל דהכא שאני
שהמצוה היא דוקא מיד והוי כעין מצוה עוברת.
ד .דעת הביאה"ל דאף אם צריך השכמה מ"מ כל ג' שעות הוי עדיין בגדר השכמה,
ויש בזה נפק"מ גם לזריזים מקדימים למצוות הנלמד מן הכתוב וישכם אברהם
בבוקר ,אך יש לדון קצת בראיית המשנ"ב בזה מקרא דגלית הפלשתי.
ל
אל
ואלו יעמדו על הברכה ידידנו הנכבדים הע"י
שנדבה ליבם לקחת חלק בהוצאות הגליון לזיכוי הרבים
שליט"א הרה"ג ר' אפרים אהרן זארגער
לרגל שמחת אירוסי בנו
הבה"ח יואל שמואל ני"ו
זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב
מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה
שליט"א הרה"ח ר' יעקב טויב
לרגל שמחת אירוסי בנו
הבה"ח דוד ני"ו
זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב
מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה
שליט"א הרב ר' נפתלי הירצקא טויסיג
לרגל שמחת הולדת בתו בשעטו"מ
זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב
מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה
שליט"א הרב ר' גרשון כהן
לרגל שמחת הולדת בתו בשעטו"מ
זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב
מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה
