gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel

שבוע: נח (2026-10-12)

נעימות ישראל · Ne'imois Yisroel — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נעימו<ת‬ ‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫גליון‬ ‫פרשת נח תשפ"ז‬ ‫גליון מ'‬ ‫יש‪+‬רא<ל‬ ‫דברי תורה ושיחות מאת כ"ק הגה"צ אב"ד שליט"א‬ ‫ירידה לצורך עליה‬ ‫יבאר כי ההסתרות והנסיונות והירידות המה לתועלת האדם למען יתעלה יותר‪ ,‬ובידיעה זו‬ ‫מתבטלים כל ההסתרות ומתגלה כי לא היו כי‪-‬אם אחיזת עינים בלבד‬ ‫יתברך החיות של כל החיים‪ .‬ויחשוב‬ ‫ומדברי קדשו למדנו כי האדם מורכב‬ ‫אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים‬ ‫כשנפל ממדריגתו‪ :‬הלוא חי אני‪ ,‬ומי הוא‬ ‫משני חלקים‪ ,‬האחד הוא הנשמה האלוקית‬ ‫היה בדורותיו את האלהים התהלך נח‬ ‫החיות שלי‪ ,‬הלוא הבורא יתברך‪ .‬ונמצא יש‬ ‫שמושכתו כלפי מעלה להתדבק ברוחניות‪,‬‬ ‫(בראשית ו‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫כאן גם כן הוא יתברך‪ ,‬אך שהוא מצומצם‬ ‫והשני הוא הגוף החומרי שמושכו כלפי‬ ‫דקדקו המפרשים‪ ,‬כיון שהעידה‬ ‫מאוד‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫מטה להתעסק בהבלי העוה"ז‪ ,‬וכמאמר‬ ‫התורה 'נח איש צדיק'‪ ,‬אמאי הוצרך‬ ‫הכתוב (קהלת ג‪ ,‬כא) 'רוח בני האדם‬ ‫להרחיב עוד 'את האלקים התהלך נח'‪,‬‬ ‫עולים ויורדים בו‬ ‫העולה היא למעלה‪ ,‬ורוח הבהמה היורדת‬ ‫וכי אפשר להיות צדיק מבלי לילך בדרכי‬ ‫היא למטה לארץ'‪.‬‬ ‫השי"ת‪.‬‬ ‫וזה מה שראה יעקב אבינו ע"ה בחזיון‬ ‫הלילה 'והנה סולם מוצב ארצה וגו' והנה‬ ‫ואין זמני האדם שווים‪ ,‬כי תדיר הוא‬ ‫עוד ידוקדק‪ ,‬דהנה דוד המלך ע"ה‬ ‫מלאכי אלקים עולים ויורדים בו'‪ ,‬כי טרם‬ ‫נמצא במלחמה שאינה פוסקת‪ ,‬לפעמים‬ ‫אמר (תהלים קטז‪ ,‬ט) 'אתהלך לפני ה''‪,‬‬ ‫שהעמיד יעקב את בית ישראל הראו לו‬ ‫גוברת הצורה ומתעלה בעבודת קונו‪,‬‬ ‫ומדוע אצל נח נקט שם 'אלקים' באומרו‬ ‫מן השמים את סדר העבודה של 'מלאכי‬ ‫ולפעמים יש לו ירידה מחמת התגברות‬ ‫'את האלקים התהלך נח'‪ ,‬והרי שם 'אלקים'‬ ‫אלקים' הלוא המה נשמות ישראל היורדים‬ ‫החומר‪ ,‬וזה כל האדם בבחינת קטנות‬ ‫מורה על דין‪ ,‬ומן הראוי לנקוט שם הוי"ה‬ ‫לעוה"ז בשליחות בוראם‪ ,‬שהוא בדרך של‬ ‫וגדלות‪ ,‬עליות וירידות‪.‬‬ ‫שרומז על רחמים‪.‬‬ ‫'עולים ויורדים בו'‪ ,‬עליות וירידות מנת‬ ‫חלקם‪ ,‬וצריך להתחזק בכל עת‪ ,‬כחשיכה‬ ‫כשיודע שהכל מאת ה' מתבטלין כל‬ ‫ובמסורה איתא‪ :‬ארבע פעמים כתיב‬ ‫כאורה‪ ,‬ולהאמין שהכל בהשגחה פרטית‪.‬‬ ‫ההסתרות‬ ‫'הלוך'‪' :‬הלוך ונסוע' (בראשית יב‪ ,‬ט)‪' ,‬הלוך‬ ‫והדברים אמורים הן בכללות‪ ,‬במצב‬ ‫וחסור' (שם ח‪ ,‬ה)‪' ,‬הלוך ושוב' (שם פסוק‬ ‫הכללי השורר בעולם בדורנו‪ ,‬אשר משנאי‬ ‫עוד מביא ה'תולדות' (פר' חוקת‪ ,‬ד)‬ ‫ג)‪' ,‬הלוך וגדל עד כי גדל מאד' (שם כו‪ ,‬יג)‪.‬‬ ‫ה' נשאו ראש‪ ,‬מחבלים כרמים כרמי ה'‬ ‫בשם מורו הבעש"ט הק' זי"ע‪ ,‬וז"ל‪ :‬כי‬ ‫ויש לבאר השייכות בין המקראות הללו‪.‬‬ ‫צבאות‪ ,‬והן בפרטות בנסיונות וקשיים‬ ‫'החיות רצוא ושוב' (יחזקאל א‪ ,‬יד)‪ ,‬וחיות‬ ‫העוברים על האדם היחיד‪ ,‬וצריך להתחזק‬ ‫האדם הוא בסוד קטנות וגדלות‪ .‬וכאשר‬ ‫'והחיות רצוא ושוב'‬ ‫בכל עת ולהאמין כי כן גזרה חכמתו יתברך‪,‬‬ ‫יתן דעתו לידע שהוא בקטנות‪ ,‬על ידי דעת‬ ‫זה נמתק הדינין בשורשן‪ .‬עכד"ק‪.‬‬ ‫ויש ליישב כל זה בהקדם דברי כ"ק‬ ‫וזה לך האות כי קרובה ישועתינו לבוא‪.‬‬ ‫אאמו"ר זצוק"ל בספה"ק 'דברי אמונה'‬ ‫והעולה מדבריו כי כאשר ישים האדם‬ ‫(בפרשתן)‪ ,‬שמביא את הספה"ק תולדות‬ ‫וישאר אך נח‬ ‫אל ליבו כי הירידה וההסתר שהתגברו עליו‬ ‫יעקב יוסף (פר' משפטים‪ ,‬ג) וזל"ק‪ :‬הנה‬ ‫כעת‪ ,‬אינם במקרה כי אם בהשגחה פרטית‪,‬‬ ‫'החיות רצוא ושוב' (יחזקאל א‪ ,‬יד) ואי‬ ‫ובזה מפרש מאמר הכתוב 'נח איש‬ ‫במחשבה זו עצמה יתבטלו כל המחיצות‬ ‫אפשר שיעמוד אדם במדריגה אחת‪ ,‬רק‬ ‫צדיק'‪ ,‬ולכאורה תתעורר שאלה גדולה‪,‬‬ ‫ונמתקין כל הגבורות בשורשן העליון‪.‬‬ ‫עולה ויורד וכו'‪ ,‬ובזה יובן 'ויהי רעב בארץ'‪,‬‬ ‫כיצד היה יכול נח להחזיק עצמו בדור כה‬ ‫שפל‪ ,‬כאשר כל העולם מקטנם ועד גדלם‬ ‫וכה כתב בספה"ק מאור עינים (פר'‬ ‫הכוונה לא רעב ללחם הגשמי כי אם‬ ‫משוקעים בחטא ורשעות וגזילה‪ ,‬והוא‬ ‫יתרו) וזל"ק‪ :‬הנה צריך האדם שגם בנפלו‬ ‫הרוחני‪ .‬עכד"ק‪.‬‬ ‫עומד לבדו בעבר השני‪ ,‬צדיק יחיד בדורו‪,‬‬ ‫ממדריגתו יתאמץ לעלות אל ה' באותה‬ ‫עוד כתב ה'תולדות' (פר' יתרו‪ ,‬א)‬ ‫והלוא זהו מצב של קטנות שאין כמותו‬ ‫מדריגה שהוא עכשיו‪ ,‬כי צריך להאמין‬ ‫בזה"ל‪ :‬נודע שהאדם מורכב מחומר‬ ‫בתכלית‪.‬‬ ‫שמלוא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי‬ ‫וצורה‪ ,‬שהיא הנשמה והגוף‪ .‬והנה הנשמה‬ ‫לזאת כתבה התורה 'את האלקים‬ ‫מיניה‪ ,‬ואפילו במדריגה שהוא עכשיו יש‬ ‫תתלהב תמיד לידבק בקונה‪ ,‬רק סיבוב‬ ‫התהלך נח'‪ ,‬כי הנה המלאך נקרא 'ניצב'‬ ‫ג"כ השי"ת‪ ,‬כי לית אתר פנוי מיניה‪ ,‬רק‬ ‫החומר מפסיק הדביקות‪ ,‬ומתאווה גם‬ ‫על שם שהוא נמצא תמיד במדריגה אחת‪,‬‬ ‫שהוא מצומצם מאוד‪ ,‬וזהו עיקר ההילוך‬ ‫לחומריים וכו'‪ ,‬כי אם לזמנים ידועים יכול‬ ‫אך האדם נקרא 'הולך' על שם שהוא עולה‬ ‫וההנהגה הישראלית‪.‬‬ ‫לגבור הצורה על החומר לידבק בו יתברך‬ ‫מיום ליום ממדריגה למדריגה ואינו ניצב‬ ‫וממשיך עוד‪ :‬הנה השי"ת נקרא 'חיי‬ ‫בסוד 'והחיות רצוא ושוב' (יחזקאל א‪,‬‬ ‫במקום אחד‪ .‬וכיצד היה לו לנח יכולת להיות‬ ‫החיים'‪ ,‬דהיינו שכל החיים שבעולם ‪-‬‬ ‫יד)‪ ,‬ונקרא קטנות וגדלות‪ ,‬וכמו ששמעתי‬ ‫בבחינת 'התהלך' לעבוד עבודתו כראוי‬ ‫בהמות חיות ועופות ומין האדם ‪ -‬החיות‬ ‫ממורי בזה סוד הצמצום שהוא מיניה‬ ‫נוכח דור שפל כזה‪ ,‬ולהיות יחידי נגד‬ ‫שלהם הוא השי"ת‪ ,‬וזהו 'חי החיים' שהוא‬ ‫וביה וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ומתרוממת מכך‪.‬‬ ‫דברי המדרש (ב"ר נה‪,‬‏א) על הפסוק 'והאלקים‬ ‫דעות ומנהגי חבריו ומסובביו‪.‬‬ ‫ובזה יש לחבר סוף התורה לתחילתה‪ ,‬כי‬ ‫ניסה את אברהם'‪ ,‬‏דהנה כתיב (תהלים ס‪ ,‬ו)‬ ‫והתירוץ הוא ‪' -‬את האלקים התהלך'‪,‬‬ ‫התורה מסתיימת בפסוק (דברים לד‪ ,‬יב) 'ולכל‬ ‫'נתתה ליראיך נס‏להתנוסס מפני קושט סלה'‪,‬‬ ‫דהיינו שידע שבתוך הצמצום יש השגחה‬ ‫היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה‬ ‫ותיבת 'נסיון'‏כוללת שני פירושים‪ ,‬האחד נסיון‬ ‫הנקראת 'אלקים'‪ ,‬ואף שנראה הסתר פנים‬ ‫משה לעיני כל ישראל'‪ ,‬והכוונה שמשה רעיא‬ ‫שמעמידים‏את האדם לראות האם כשר ונאמן‬ ‫אך באמת לא שייך הסתרה כלל ועיקר‪ ,‬ובזה‬ ‫מהימנא גילה לכל ישראל את היד החזקה‪,‬‬ ‫הוא‪ ,‬‏והשני מלשון התרוממות והתעלות‪,‬‬ ‫נמתקו כל הדינים ונתבטלו כל ההסתרות והיה‬ ‫היינו הכח העצום שיש ביד כל אחד מישראל‪,‬‬ ‫כדכתיב (במדבר כא‪ ,‬ח) ‏‏'ושים אותו על נס'‪,‬‬ ‫יכול להתעלות במעלות הצדיקים‪ ,‬עד שאמר‬ ‫ומהו כוחם הגדול ‪' -‬בראשית ברא'‪ ,‬כי 'ברא'‬ ‫ומביא‏המדרש שהוא כמו נס של ספינה שהוא‬ ‫לו הקב"ה (בראשית ז‪ ,‬א) 'כי אותך ראיתי צדיק‬ ‫הוא לשון בור וריק כמאמר ה'קדושת לוי'‪,‬‬ ‫עמוד‏גבוה שעליו פורסין היריעות‪.‬‏‬ ‫לפני בדור הזה'‪.‬‬ ‫דהיינו מצב של נסיונות וירידות וקטנות הדעת‪,‬‬ ‫ובזה ממשיך המדרש לדרוש הכתוב 'נס‬ ‫ואכן ע"י המבול נתברר כי כל אותם אנשים‬ ‫וכאשר איש ישראל מתגבר על זה מתגלה‬ ‫‏להתנוסס'‪ ,‬שהוא כולל שני הפירושים כאחד‪,‬‬ ‫נשים וטף שמילאו את העולם והלכו אחר‬ ‫כוחו החזק להגדיל מלכות השי"ת בעולם על‬ ‫‏והיינו נסיון אחר נסיון‪ ,‬וגידולין אחר גידולין‪,‬‬ ‫תאוות ליבם‪ ,‬וגרמו חלישות הדעת וקטנות‬ ‫השמים ועל הארץ‪.‬‬ ‫‏בשביל לנסותן בעולם‪ ,‬בשביל לגדלן‏בעולם‪.‬‬ ‫לצדיק הדור‪ ,‬לא נשאר מהם כלום וישאר‬ ‫וזה הכח לא ניתן לא למלאך ולא לשרף‬ ‫ועד"ז כתב בספר חסידים שכאשר‏חפצים‬ ‫אך נח‪ ,‬ונמצא למפרע שהכל היה רק אחיזת‬ ‫כי אם לנשמות ישראל‪ ,‬שאע"פ שהם בדרגה‬ ‫להעניק לאדם מתנה מלעילא‪ ,‬ולתת ‏לו‬ ‫עינים בעלמא ולא היה צריך לקבל מהם שום‬ ‫של 'תוהו ובוהו' דהיינו בור וריק‪ ,‬בכל זאת 'רוח‬ ‫מדריגה בעבודת ה'‪ ,‬מקדימים לתת לו ‏נסיון‪,‬‬ ‫התפעלות‪ ,‬וכל זאת משום שידע נח שכל‬ ‫אלקים מרחפת על פני המים'‪ ,‬שמתחזקים‬ ‫ובאם עומד בו ומתחזק ומתגבר על‏יצרו‪ ,‬זוכה‬ ‫ההסתרות והדינים והקטנות אין בהם שום‬ ‫ומתגברים לעשות רצון קונם בתוך ריבוי‬ ‫למתנה ההיא‪.‬‏‬ ‫מציאות אמיתית‪ ,‬וכל מציאותם היא רק בכדי‬ ‫ההסתרות‪ ,‬ואז 'ויאמר אלקים יהי אור'‪,‬‬ ‫לגרום לו הסתרה‪ ,‬וכיון שגילה את ההסתרה‬ ‫שמגלה השי"ת כיצד כל ההסתרות היו אחיזת‬ ‫ודברים נפלאים בענין זה איתא בספה"ק‬ ‫מאור עינים (פר' יתרו) וזל"ק‪ :‬אך האמת‬ ‫ונתגבר עליה‪ ,‬מיד נפרדו כל פועלי אוון‬ ‫עינים בעלמא ואין להן שום מציאות אלא הכל‬ ‫ונתבטלו כל ההסתרות ונשמדו כולם מעל פני‬ ‫מלא אור השי"ת‪.‬‬ ‫שהאדם הוא אינו יכול לעמוד תמיד על‬ ‫מדריגה אחת‪ ,‬כי החיות רצוא ושוב‪ ,‬שבא‬ ‫האדמה‪ ,‬רק הצדיק נשאר יחיד בדורו‪ .‬עד כאן‬ ‫ומסתלק‪ ,‬דהיינו כשהוא דבוק בהשי"ת הוא‬ ‫תורף דברי כ"ק אאמו"ר זצוק"ל‪.‬‬ ‫הלוך וגדל עד כי גדל מאד‬ ‫מרגיש חיות ותענוג ואחר כך מסתלק ונופל‬ ‫ומעתה שפיר יובן השייכות של ארבע‬ ‫ממדריגתו‪ ,‬ויש בזה רזין דאורייתא בטעם‬ ‫החיות רצוא ושוב‬ ‫פעמים 'הלוך' המובאים במסורה‪ ,‬דהנה האדם‬ ‫הדבר למה צריך ליפול ממדריגתו‪ .‬וטעם אחד‬ ‫ולהבין הדברים על בוריים‪ ,‬יש להבין‬ ‫רוצה לעלות דרגה אחר דרגה בבחינת 'הלוך‬ ‫הוא כדי שיבוא אחר כך למדריגה יותר גדולה‪.‬‬ ‫שורש הדבר‪ ,‬מה שנתגלה ליחזקאל הנביא‬ ‫ונסוע'‪ ,‬בלא שום עיכוב ומניעה‪ ,‬אך בפועל‬ ‫שבכל דבר צריך להיות העדר קודם להוויה‪,‬‬ ‫מראות אלקים וראה כיצד 'החיות רצוא ושוב‬ ‫מוצא את עצמו עם הנהגה אחרת של 'הלוך‬ ‫וכשרוצים להגביה למדריגה יותר גדולה צריך‬ ‫כמראה הבזק' (יחזקאל א‪ ,‬יד)‪ ,‬להורות סדר‬ ‫וחסור'‪ ,‬לפעמים בבחינת 'הלוך' ולפעמים‬ ‫להיות העדר קודם‪ ,‬לכן צריך ליפול ממדריגה‬ ‫העבודה לנשמות ישראל שהוא בבחינת 'רצוא‬ ‫בבחינת 'חסור'‪ ,‬שמתחיל להרגיש ירידות‬ ‫שהוא עכשיו‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ושוב' בדרך של עליות וירידות‪ ,‬ויש לעמוד‬ ‫ונסיונות ונופל מטה מטה‪ .‬אך הכתוב אומר‬ ‫על שורש הדברים‪ ,‬מה ראה הקב"ה על ככה‬ ‫'הלוך ושוב' כי זה סדר העבודה‪' ,‬מלאכי‬ ‫כבוד המקום מתרבה במקום שיש בחירה‬ ‫לעשות כדבר הזה שלא ינוח האדם ולא ישקוט‬ ‫אלקים עולים ויורדים בו'‪ ,‬ועבודתו להתחזק‬ ‫ונסיון‬ ‫בעוה"ז אלא תמיד יתמלא צער ומכאוב‪ ,‬ואף‬ ‫אחר נפילה זו ולהתרומם שוב כמקדמת דנא‪.‬‬ ‫באם יצליח להתעלות מעט‪ ,‬תיכף תבוא עליו‬ ‫ואם תמה האדם ומתפלא על הדבר הזה‪,‬‬ ‫מלבד שני טעמים אלו‪ ,‬מובא בספה"ק‬ ‫ירידה קשה‪.‬‬ ‫והוא מצטער ומתאנח על זה‪ ,‬מדוע זה לא יוכל‬ ‫קדושת לוי (פר' שמות) טעם נוסף למה עשה‬ ‫השי"ת את סדר העבודה בדרך של עלייה‬ ‫והלוא כל אחד מישראל רוצה ושואף‬ ‫לעמוד ולהתעלות בלי שום נפילה וירידה‪ .‬לזה‬ ‫להתעלות במעלות העבודה‪ ,‬ומקבל עליו‬ ‫רמזה התורה טעם הדבר‪ ,‬למען יוכל האדם‬ ‫וירידה‪ ,‬וזל"ק‪ :‬הנה באמת עיקר כבוד המלך‬ ‫הוא כשיש בחירה לכבדו‪ ,‬דהיינו שיש ביד‬ ‫קבלות טובות‪ ,‬ובימים הראשונים מתענג על‬ ‫להתרומם על ידי ירידות ונסיונות אלו לדרגה‬ ‫ה'‪ ,‬אך לא תעבור עליו תקופה ושוב תפול עליו‬ ‫גבוהה יותר בבחינת 'הלוך וגדל עד כי גדל‬ ‫האדם אם לכבדו אם לאו‪ ,‬ואף על פי כן הוא‬ ‫מכבדו ‪ -‬זהו כבודו של מלך‪ .‬מה שאין כן‬ ‫כבידות וירגיש עצמו כעץ יבש‪ ,‬מדוע זה לא‬ ‫מאד'‪ ,‬ויעלה מעלות רמות ונכבדות ביתר שאת‬ ‫יוכל לעלות בהר ה' ולקום במקום קדשו בלי‬ ‫וביתר עוז עד כי יגדל מאוד‪ .‬שהרי בסופו של‬ ‫כשהמכבדו מוכרח לדבר ההוא לכבדו ואין בו‬ ‫בחירה‪ ,‬אין זה כבודו‪.‬‬ ‫נפילות וירידות‪.‬‬ ‫דבר‪ ,‬לאחר כל התלאות והיגיעות יראה ברכה‬ ‫בעמלו‪ ,‬אצלו או אצל זרעו‪ ,‬כדבר שכתוב‬ ‫ולכן היתה תכלית בריאת יצר הרע‬ ‫תענוג תמידי אינו תענוג‬ ‫'הזורעים בדמעה ברינה יקצורו'‪ ,‬ואין לך שום‬ ‫שיתרבה כבודו יתברך‪ ,‬מחמת כי יש בחירה‬ ‫עמל ויגיעה לחינם שלא תצא תועלת מכך‪.‬‬ ‫ביד הברואים‪ ,‬ואף על פי כן כשיכבוש האחד‬ ‫וכמה תשובות בדבר‪ .‬הטעם הראשון‬ ‫יצרו הרע ויתחיל מקירות לבבו לכבדו ולהדרו‬ ‫מבואר בספרי צדיקי החסידות כי תענוג תמידי‬ ‫ההסתרות אין להם שום מציאות‬ ‫ולעבדו שכם אחד ‪ -‬זהו כבודו‪ .‬מה שאין כן‬ ‫אינו תענוג (נדה לא ע"ב)‪ ,‬ובאם היתה העבודה‬ ‫אם לא היה היצר הרע ולא היה בחירה ביד‬ ‫נמשכת כל יום באותו סדר‪ ,‬לא היה האדם‬ ‫וזו היא דרך תלמידי הבעש"ט הק'‪ ,‬שכל‬ ‫מוצא שמחה ותענוג בתורתו ובתפילתו‪ ,‬וחסד‬ ‫הברואים רק דעה אחת‪ ,‬לא היה זו כבודו כל‬ ‫ההסתרות אינן מציאות ממשית‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫גדול עשה עמנו השי"ת‪ ,‬שלפעמים אינו שולח‬ ‫כך‪.‬‬ ‫אינו מסתיר פניו‪ ,‬שהרי נאמר 'אני הוי"ה לא‬ ‫אורו אלינו ואין לנו לא חשק ולא רצון ולא‬ ‫שניתי'‪ ,‬ואין שום שינוי כלפי הבורא ית"ש‬ ‫וזהו שאמרו חז"ל (אבות פ"ו מי"א) 'כל‬ ‫טעם בעבודת הבורא‪ ,‬וזאת בכדי שאחר כך‬ ‫כביכול ותמיד מאיר פניו אל האדם‪ ,‬והוא‬ ‫מה שברא הקב"ה' ‪ -‬דהיינו מה שהשי"ת הניח‬ ‫כאשר יאיר אליו באנפין נהירין נוכל להרגיש‬ ‫מחיה ומהווה את האדם בכל רגע ועושה את‬ ‫דבר אחד להסתלק הבהירות ממנו והניח‬ ‫שמחה ועריבות בעבודתו ית"ש‪.‬‬ ‫הכל‪ ,‬ומה שנדמה לאדם כהסתר פנים‪ ,‬הכל‬ ‫אותו בבחינת 'ברא' שהוא מלשון 'בור וריק'‬ ‫הוא על ידי צמצום עצום ונפלא שעשה השי"ת‬ ‫בחשכות‪' .‬לא ברא' ‪ -‬כלומר לא עשהו בור וריק‬ ‫משל לאב ואם שיש להם עלם צעיר‬ ‫שיהא נראה לאדם כאילו יש הסתר‪ ,‬בכדי‬ ‫בלא בהירות ‪ -‬דהיינו היצר הרע ‪ -‬אלא לכבודו‬ ‫ושולחים אותו לבית התלמוד‪ ,‬וכאשר חוזר‬ ‫שיתגבר על הסתר זה ויקבל שכרו‪ ,‬אך באמת‬ ‫כנ"ל‪ ,‬כדי שיתרבה כבודו יתברך כשיש בחירה‪.‬‬ ‫לאחר תקופה ארוכה מן הישיבה הנה שמחתם‬ ‫הקב"ה משגיח מן החלונות ומציץ מן החרכים‬ ‫עכד"ק‪.‬‬ ‫עולה על גדותם ומרגישים תענוג נפלא‬ ‫ואינו עוזב את האדם אף לרגע אחד‪ ,‬כי אילו‬ ‫שלא הרגישו קודם לכן בשעה שהיה סמוך‬ ‫ומכאן צריך כל אחד ליקח חיזוק עצום‬ ‫יפסיק להחיות את האדם אפילו רגע כמימריה‪,‬‬ ‫על שולחנם מימים ימימה‪ .‬וכדבר הזה ג"כ‬ ‫לנפשו בעת ירידה‪ ,‬כי דוקא לעת כזאת כאשר‬ ‫תיכף יתבטל האדם ויחזור לאין ולאפס‪.‬‬ ‫בעבודת הבורא‪ ,‬שסדר הדברים הוא באופן‬ ‫מרגיש רחוק מאת השי"ת‪ ,‬הרי הוא מוסיף‬ ‫של ריחוק לצורך התקרבות גדולה יותר כנודע‪.‬‬ ‫וכאשר יעמיק מחשבתו לחשוב שאין שום‬ ‫כבוד מלכותו ית' בעולם‪ ,‬כי רק במקום של‬ ‫מסך המבדיל בינו לבין קונו‪ ,‬במחשבה זו גופא‬ ‫בחירה מתגדלת המלכות‪ .‬לא כן כאשר כל‬ ‫מתבטלים כל הלבושים ונפרדין כל ההסתרות‪,‬‬ ‫בני בשר יראו עין בעין את בהירות אורו ית'‪,‬‬ ‫נס‏להתנוסס‬ ‫ומתגלה מלכות שמים בעולם באופן נעלה‬ ‫אין כאן בחירה כלל‪ ,‬ואין מלכותו ית' מתגדלת‬ ‫טעם נוסף איתא בספה"ק‪ ,‬על פי‬ ‫‪// 2 //‬‬ ‫לו פנים‪ ,‬ואח"כ מסתיר עצמו ממנו ביד או‬ ‫כליל‪.‬‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫בדבר אחר‪ ,‬ובנו מעביר המכסה‪ ,‬בזה יש תענוג‬ ‫ולפעמים מתגברים אצל האדם פחדים‬ ‫אל האב וניתוסף בו אהבה אל הבן"‪.‬‬ ‫שעשועי השי"ת להסתיר עצמו ובניו יחפשו‬ ‫שונים ודאגות וטרדות‪ ,‬או מחמת חולי ח"ו‬ ‫אחריו‬ ‫או דוחק פרנסה ועגמת נפש וכיוצ"ב‪ ,‬אזי‬ ‫ונמצא שעיקר תענוג ה' הוא כאשר מסתיר‬ ‫צריך לחשוב שבאמת כל הצער הזה אינו‬ ‫והענין הוא דהנה כתיב (ישעיה מה‪ ,‬טו)‬ ‫עצמו‪ ,‬ורואה כיצד בניו רצים ומחפשים אחריו‪,‬‬ ‫קיים במציאות‪ ,‬והוא רק לבוש והסתר שעשה‬ ‫'אכן אתה א‪-‬ל מסתתר'‪ ,‬שהשי"ת מסתיר פניו‬ ‫ומחזקים עצמם שהוא נמצא עמהם‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫השי"ת למטרה אחת ‪ -‬שנבטל את ההסתר‬ ‫מבניו האהובים‪ ,‬א‪-‬ל מסתתר בשפריר חביון‪,‬‬ ‫מתגדל כבודו כאשר רואה שבניו עובדים אותו‬ ‫הזה‪ ,‬ונחשוב שאין כאן מקרה אלא הכל‬ ‫ומצפה שבניו ירוצו לחפש אחריו כביכול‪.‬‬ ‫בהשגחה פרטית‪ ,‬וכיון שמבטל בליבו‬ ‫בתוך הצער וההסתר‪ ,‬ומאמינים שההסתר‬ ‫וכך איתא מהבעש"ט הק' (ליקוטי אמרים‪,‬‬ ‫את ההסתר‪ ,‬מיד נמתק הכל בשורשו‬ ‫אינו כלום‪.‬‬ ‫כו‪" :):‬כשהאב רוצה להשתעשע עם בנו מראה‬ ‫ויתפרדו כל פועלי אוון ומתבטלים‬ ‫הילולא דצדיקיא‬ ‫הרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנאביל זי"ע מח"ס מאור עינים ‪ //‬יא חשון‬ ‫דעתך שהנחת את דעתי‪ ,‬ואכן ב"ה לא פגמתי בשום דבר‪ ,‬רק בגלל‬ ‫בילדותו נתייתם ל"ע ונתגדל בבית דודו‪ ,‬ודודו היה מפלהו‬ ‫זה שעל הרגל לא החלפתי הפומזקאות לכבוד שבת‪.‬‬ ‫לרעה מכל בניו‪ ,‬שלהם היה נותן מטבע מפעם לפעם‪ ,‬ולו לא היה‬ ‫• פעם אחת היה רבינו על שבת קודש אצל אחד‪ ,‬והדליקו אז‬ ‫נותן‪ ,‬והלך אל ביהכ"נ והתחיל לבכות ולהתפלל לפני ארון הקודש‬ ‫בערב שבת קודש נר גדול שתדלק כל הלילה‪ ,‬ובאשמורת הבוקר‬ ‫אל אבי היתומים שצריך לכסף‪ ,‬ונפל לו מטבע מארון הקודש‪,‬‬ ‫והיה עושה כן מפעם לפעם כשהיה צריך לכסף‪ ,‬והיה נופל לו‬ ‫כשעמד רבינו משנתו‪ ,‬והיה עוד חושך ואפילה‪ ,‬ורצה ללכת החוצה‪,‬‬ ‫מטבע מארון הקודש‪ ,‬לימים ראה דודו שיש לו מטבעות ברשותו‬ ‫ובני הבית ראו כי רבינו הולך וממשש הדרך כמו מי שהולך בחושך‪,‬‬ ‫ותמה מנין לו זאת‪ ,‬שהרי הוא לא נתן לו‪ ,‬אלא ודאי שגנבם‪ ,‬וסטר‬ ‫וקרוב שיפול באחת הפחתים‪ ,‬או שיכה את ראשו בהליכתו‪ ,‬ושאל‬ ‫לו על לחיו ושאלו היכן גנבם‪ ,‬והתחיל לבכות ואמר שלא גנבם‪,‬‬ ‫רבינו‪ :‬מדוע לא הדלקתם איזה נר שתדלק כל הלילה‪ ,‬כי עתה חושך‬ ‫ושאלו דודו מהיכן יש לך המטבעות‪ ,‬וענה‪ :‬הקב"ה נותן לי‪ ,‬וסיפר‬ ‫בבית‪ ,‬ואין אני רואה כלום‪ ,‬והיה לפלא בעיניהם‪ ,‬ותיכף עשו דרישה‬ ‫בתמימות שמתפלל ונופל לו מטבע מארון הקודש‪ ,‬ולא האמינו‬ ‫וחקירה אודות זה‪ ,‬ויוודע הדבר כי הנר נכבה בלילה‪ ,‬והמשרתת‬ ‫דודו והלך עמו אל ביהכ"נ והתחיל הנער להתפלל וכן היה‪ ,‬ששמעו‬ ‫הנכרית הדליקה את הנר בשבת קודש‪ ,‬על כן לא האיר הנר לרבינו‬ ‫קול נקישה ומצאו מטבע מושלך על הארץ‪.‬‬ ‫ולא ראה לאורה‪.‬‬ ‫• אצל רבינו שמעו פעם בתפלת ערבית לאחר שמו"ע‪ ,‬האיך‬ ‫• לפני רבינו‪ ,‬בא איש שהיה מתענה משבת לשבת ועשה גלגול‬ ‫שאמר‪ :‬רבוש"ע אני מבקש ממך אז די אריינגייערען [המשרתת]‬ ‫שלג‪ ,‬ולבש שק על בשרו‪ ,‬והתאונן לפני רבינו כי עושה כל הדברים‬ ‫פון מיין שטוב זאל זיך צוריק אומקערן‪ ,‬ככה אמר כמה פעמים‪,‬‬ ‫האלו בכדי שיהיה לו רוח הקודש‪ ,‬ועדיין לא הגיע לזה‪ ,‬ואמר לו‬ ‫והמקורבים רצו לדעת מה כוונתו בזה‪ ,‬השיב להם כי המשרתת‬ ‫רבינו‪ ,‬האם לא שמעת בחורף שהסוסים מתגלגלים בשלג ולובשים‬ ‫שעבדה בביתו עזבה אותו ואינה חפיצה לחזור‪ ,‬אז ביקש מהשי"ת‬ ‫שק על בשרם בכדי שלא יתקררו‪ ,‬ואף על פי כן פערד נשאר פערד‪.‬‬ ‫שיתן בלבה לב טוב שתחזור‪ ,‬שאלו אותו האם בשביל דבר קטן כזה‬ ‫• רבינו הי' חי בדוחק ובצמצום‪ ,‬ומרוב עניותו היה חגור‬ ‫צריכים לבקש מהשי"ת‪ ,‬השיב להם‪ :‬דבר גדול הוא מהשי"ת ודבר‬ ‫בחבל פשוט‪ ,‬והיה רגיל בבית הבעש"ט הק'‪ ,‬והיה הבעש"ט אומר‬ ‫קטן הוא מהשי"ת‪ ,‬וכי יש לי אחר ממי לבקש חוץ ממנו‪.‬‬ ‫להרבנית שתזהר ממנו שכן גנב הוא‪ ,‬והרבנית עקבה אחריו‪ ,‬וראתה‬ ‫• כשהאיר אור עולם ספרו הק' מאור עינים נתן הרה"ק‬ ‫שהוא צדיק במעשיו‪ ,‬ושאלה את בעלה הק' למה אומר עליו כך‪,‬‬ ‫מלעכאוויטש אדום זהב בעד הדף הראשון‪ ,‬אחר כן כשהשיג כל‬ ‫ואמר לה הבעש"ט‪ :‬דער יונגערמאן וויל צוכאפן די גאנצע עולם‬ ‫הספר ונתנו להכורך הזהירו מאוד בשמירתו‪ ,‬ואמר בזה הלשון‪ :‬עס‬ ‫הבא‪ ,‬פאר זיך מיט זיינע קינדער‪.‬‬ ‫איז ביי מיר איין אויג אין קאפ‪ ,‬ושוב אמר עס איז נאך טייערער ווי‬ ‫• אצל רבינו היה דחקות ועניות גדולה ל"ע‪ ,‬פעם הביא איש‬ ‫איין אויג‪.‬‬ ‫אחד לרבינו פדיון גדול של שלש מאות רובל‪ ,‬ואחרי תפלת ערבית‬ ‫• פעם נכנס אברך אחד לחדרו של מרן הגה"ק מסאטמאר‬ ‫נכנסו עוד אנשים לרבינו‪ ,‬והמשמש ידע כי האיש נתן סכום גדול‬ ‫זי"ע‪ ,‬ומצא את רבינו הוגה בהתלהבות בספה"ק מאור עינים‪ ,‬נענה‬ ‫להרבי‪ ,‬וחשב המשמש כי עכשיו יהיה קצת הרחבה ויוכל לשלם‬ ‫רבינו ואמר לו‪ :‬ווען דער ספר איז ארויסגעקומען‪ ,‬איז די גאנצע‬ ‫החובות‪ ,‬ונכנס המשמש שהיה איש רך המזג לרבינו לבקש המעות‪,‬‬ ‫חסידישע וועלט אויפגעטרייסלט געווארן פון זיין קדושה‪.‬‬ ‫הראה לו רבינו מונח בתוך השלחן איזה מטבעות של נחושת וכמה‬ ‫• רבינו היה נוהג לילך למקוה ערב שבת קודש בליווי בנו‬ ‫מטבעות של כסף‪ ,‬וראה רבינו שהמשמש אינו שבע רצון‪ ,‬שאל‬ ‫הרה"ק ר' מרדכי זצוק"ל שעדיין היה בילדותו‪ ,‬והוא היה נושא את‬ ‫את המשמש למה אינך שבע רצון‪ ,‬ענה המשמש כי ראיתי שאיש‬ ‫בגדי אביו‪ ,‬פעם אירע שרבי מרדכי היה ממהר מאוד לחזור לביתו‪,‬‬ ‫הביא לרבינו הסכום של שלש מאות רובל‪ ,‬וחשבתי שרבינו יתן לי‬ ‫וכשאביו הק' הי' טובל עצמו חשב איך לקצר את הזמן‪ ,‬והחליט‬ ‫המעות‪ ,‬ויהיה אח"כ הרחבה‪ ,‬ויוכלו לשלם החובות‪ ,‬אמר לו רבינו‪:‬‬ ‫לסדר את בגדי אביו שיהא מוכן ללא שיהוי עבור אביו‪ ,‬ובתוך כך‬ ‫כי היה אצלו מקודם איזה איש‪ ,‬והתלונן שאין לו מעות לשלם‬ ‫נפל אחד מהפומזקאות לארץ ונתלכלך‪ ,‬פחד הילד מקפידת אביו‬ ‫השכר לימוד‪ ,‬והמלמד ירא שמים גדול‪ ,‬וכבר חייב לו על חצי שנה‪,‬‬ ‫הק'‪ ,‬לכן החליט להחליף את הפומזקאות שנתלכלך בהפומזקאות‬ ‫וגם אין לו מעות לשלם עבור הקרעטשמע‪ ,‬והפריץ רוצה להשליכו‪,‬‬ ‫המשומש שאביו פשט‪ ,‬ולא גילה מזה לאביו‪ ,‬בליל שבת קודש‬ ‫וגם עשה שידוך עם בתו‪ ,‬ושאלתי את האיש כמה מעות הוא צריך‪,‬‬ ‫כשערך המאור עינים את סעודת ליל שבת‪ ,‬התחיל הרה"ק‬ ‫אמר האיש שצריך הסכום של שלש מאות רובל‪ ,‬והתיישבתי‬ ‫להתאנח שרגלו אינו מרגיש קדושת שבת‪ ,‬והחל לחשוש במה‬ ‫ונתתי לו כל המעות‪ ,‬שאל המשמש‪ :‬ליהודי אחד ליתן סכום גדול‬ ‫פגם רגלו שבגללו לא מרגיש את קדושת השבת‪ ,‬ולא שקט ולא נח‪,‬‬ ‫כזה‪ ,‬אמר המאור עינים‪ :‬כי המחשבה הראשונה אצלי היה ליתן‬ ‫החסידים ששהו סביבו נתבהלו מכך וישבו מהוממים‪ ,‬והילד רבי‬ ‫לזה היהודי כל המעות‪ ,‬ואח"כ הגיע הבע"ד עם טענות‪ ,‬ואמר לי‬ ‫מרדכי כדרכו של תינוק היה משובב רץ ונכנס‪ ,‬ובאותו עת כשנכנס‬ ‫היתכן ליתן לאיש אחד כל המעות‪ ,‬הלא יכול בזה המעות לחלק‬ ‫לאביו ראה את כל הקהל מהומם‪ ,‬ושאל להם מה קרה‪ ,‬וסיפרו לו‬ ‫לשש משפחות‪ ,‬והבנתי שזה הטענה הוא מהבע"ד‪ ,‬מכיון שהיה‬ ‫מאנחות אביו כנ"ל‪ ,‬מיד הבין שאולי זאת בגלל שלא החליף אביו‬ ‫מחשבתי הראשון ליתן כל המעות לזה היהודי‪ ,‬לכן נתתי לו‬ ‫אחד מהפומזקאות לנקיים לכבוד שבת‪ ,‬ותיכף רץ אל אביו‬ ‫כל המעות‪.‬‬ ‫הק' וסיפר לו מה שקרה במקוה‪ ,‬מיד ענה לו אביו‪ :‬תנוח‬ ‫‪// 3 //‬‬ ‫המשך מעמוד ‪3‬‬ ‫>>‬ ‫ונסיים בדברי התחזקות ועידוד מפי כ"ק אאמו"ר זצוק"ל על‬ ‫את האלקים התהלך נח‬ ‫הכתוב (בראשית ח‪ ,‬יא) 'ותבוא אליו היונה לעת ערב'‪ ,‬שהכוונה‬ ‫ובזה יתפרש אל נכון מאמר הכתוב 'נח איש צדיק'‪ ,‬ומתעוררת‬ ‫על היונה‪ ,‬היא כנסת ישראל‪ ,‬אשר תבוא לעת ערב‪ ,‬בעקבתא‬ ‫הקושיא איך היה נח יכול לעבוד את קונו בדור שפל כל כך‪ ,‬כאשר‬ ‫דמשיחא כאשר החושך יכסה ארץ‪' ,‬והנה עלה זית טרף בפיה' ‪-‬‬ ‫הארץ מלאה חמס והשחית כל בשר את דרכו‪ ,‬הלוא כל זה גורם‬ ‫שעוברים עליהם נסיונות קשים ומרים כזית‪' ,‬וידע נח כי קלו המים‬ ‫קטנות הדעת ונסיונות קשים ומרים‪.‬‬ ‫מעל הארץ' ‪ -‬אות וסימן הוא כי קלו המים‪ ,‬וקרובה ישועתינו לבוא‪,‬‬ ‫אכן התשובה היא 'את האלקים התהלך נח'‪ ,‬כלומר‪ ,‬דייקא את‬ ‫ואז 'ויסר נח את מכסה התיבה' ‪ -‬כח ההסתרים מתבטל וראו כל‬ ‫האלקים שהוא בחינת הדין‪ ,‬שהוא בגדר 'לעומתם' כנזכר‪ ,‬דהיינו‬ ‫בשר יחדיו כי פי ה' דיבר‪ ,‬בהתגלות אורו של משיח‪ ,‬ויקויים בנו‬ ‫ההסתרים והלבושים הקשים‪ ,‬הם אשר גרמו לנח להתהלך את ה'‬ ‫מקרא שכתוב (זכריה יד‪ ,‬ז) 'והיה יום אחד הוא יוודע לה' לא יום‬ ‫אלוקיו‪ ,‬כי על ידי ריבוי הנסיונות יש לאדם עליות רמות ונכבדות‬ ‫ולא לילה‪ ,‬והיה לעת ערב יהיה אור' במהרה בימינו‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫שאינו יכול לזכות בהן באם הכל הולך אצלו במישרים‪.‬‬ ‫רוממות א‪-‬ל בגרונם ‪ //‬א‬ ‫הקול קול יעקב ‪ //‬הרמת הקול בתפילה עפ"י דברי חז"ל‬ ‫הידים שנאמר והידים ידי עשו‪ .‬ועשו היה מתגאה בירושתו‬ ‫המקור בתורה‬ ‫שנא' (במדבר כ) ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב‬ ‫עימוד ועיצוב‪ :‬משה קלמן פריינד ‪MKF62602@GMAIL.COM‬‬ ‫וגו' ויעקב מתגאה בירושתו שנאמר (דברים כו‪ ,‬ז) ונצעק אל‬ ‫מצאנו בכמה מקומות בתורה ענין תפלה בלשון צעקה‬ ‫ה' אלהי אבותינו‪.‬‬ ‫שהוא הרמת קול‪ ,‬כמו שמצאנו למשה‪( :‬שמות ח‪ ,‬ח) ויצעק‬ ‫משה אל ה' על דבר הצפרדעים וגו'‪( ,‬שמות יז‪ ,‬ד) ויצעק‬ ‫וממשיך המדרש שלעתיד לבוא מקבלים בני ישראל‬ ‫משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה‪( ,‬במדבר יב‪ ,‬יג)‬ ‫שכר על הגבהת קולם‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬לעתיד לבוא שניהן נוטלין‬ ‫ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא לה‪ ,‬ואף בישראל‬ ‫שכרן‪ ,‬עשיו וכו'‪ ,‬ויעקב נטל שכרו שנאמר (ירמיה ז) קול‬ ‫נאמר (שמות יד‪ ,‬י) ויצעקו בנ"י אל ה'‪( ,‬במדבר כ‪ ,‬טז) ונצעק‬ ‫ששון וקול שמחה‪.‬‬ ‫אל ה' וישמע קולנו‪ ,‬ובשופטים ד' פעמים ויצעקו בני ישראל‬ ‫ובסוף דברי המדרש אנו רואים כי בשכר הגבהת הקול‬ ‫אל ה'‪ ,‬וכן נאמר אצל שמואל הנביא (שמואל א' טו‪ ,‬יא)‬ ‫זכו ישראל לישועתם הגדולה‪ :‬לכך כתיב (תהלים לד‪ ,‬יח)‬ ‫ויזעק אל ה' כל הלילה‪ ,‬וכן בכמה מקומות בתהלים (קמב‪ ,‬ו)‬ ‫צעקו וה' שמע‪ ,‬לפי שצעקו בני ישראל על הים שנאמר‬ ‫זעקתי אליך ה'‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ויצעקו בני ישראל אל ה'‪ ,‬שמע הקב"ה תפלתם‪ ,‬ואמר‬ ‫למשה מה תצעק אלי‪ ,‬כבר שמעתי צעקתם דבר אל בני‬ ‫הקול קול יעקב‬ ‫ישראל ויסעו‪.‬‬ ‫ותחילה נקדים במה שכתוב בתורה שאמר יצחק אבינו‬ ‫עוד מובא במדרש (תנחומא בשלח פ"ט)‪ :‬ויצעקו‬ ‫ע"ה "הקול קול יעקב"‪ ,‬ומכך למדו חז"ל שגדול כוחו של‬ ‫בני ישראל אל ה'‪ ,‬תפשו אומנות אבותיהן‪ ,‬וכשהן צועקין‬ ‫יעקב כאשר תפילתו נשמעת בקול‪ ,‬וכן אמרו במדרש (ב"ר‬ ‫הקב"ה מצוי להם שנאמר (דברים ל) ובקשתם משם את ה'‬ ‫סה‪ ,‬כ) א"ר ברכיה בשעה שיעקב מרכין בקולו‪ ,‬ידי עשו‬ ‫אלהיך ומצאת‪.‬‬ ‫שולטות‪ ,‬דכתיב (שמות טו) וילונו כל העדה ויבא עמלק‪.‬‬ ‫ובשעה שהוא מצפצף בקולו‪ ,‬אין הידים ידי עשו אין ידי עשו‬ ‫ע"י צעקה מגיע ישועתן של ישראל‬ ‫שולטות‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי לנו דברים מפורשים בחשיבות הרמת‬ ‫הקול שעומד לנו כתריס ומגן בפני עשו שלא יוכל לשלוט‬ ‫ונעתיק מש"כ כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה בס' דברי אמונה‬ ‫בקרב ישראל‪.‬‬ ‫(באידיש דף צח‪ :).‬דער מדרש זאגט אויף דעם וואס דער‬ ‫אויבערשטער האט גזאגט פאר גדעון (משופטי ישראל) 'לך‬ ‫ומצאתי פרפרת נאה בספה"ק תולדות יעקב יוסף‬ ‫בכוחך זה'‪ ,‬דורך תפילה בכח ‪' -‬והושעת את ישראל' וועסטו‬ ‫(הקדמה אות ז') שלפעמים מתפללין בקול רם עד שמגיעים‬ ‫קענען העלפען יודישע קינדער‪.‬‬ ‫לחמימות גדולה המתפשט בכל אבריו וחושיו‪ ,‬ומחמת גודל‬ ‫ההתלהבות מכה בידיו כף אל כף‪ ,‬כי השמחה נתפשט גם‬ ‫אויך אין זכות פון תפילה ברוממות הקול‪ ,‬וועט מען‬ ‫בידים‪ ,‬ונמצא שעל ידי 'הקול קול יעקב' הוא זוכה לקחת‬ ‫אויסלייזט ווערען‪.‬‬ ‫מעשו את 'הידים ידי עשו'‪ .‬וזה לשונו‪ :‬על מה שכתב‬ ‫וכמ"ש הרבי בספר התקנות איינס פון דיא גרעסטע‬ ‫הרמב"ם (פיה"מ שלהי מכות) איך במצוה אחת כשעושה‬ ‫תיקונים איז מען זאל אריינלייגען די גאנצע כוחות אין‬ ‫בשמחה גדולה נחשב לו כאילו קיים כל המצוות‪ .‬והנה‬ ‫דאוונען מיט מסירות נפש‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫החוש וראות אשר ראינו לעשות מעשה התפלה בשמחה‬ ‫גדולה‪ ,‬בקול גדול‪ ,‬וידים המשמיעים קול שמחה‪ ,‬ובזה ניטל‬ ‫והכוונה בזה על מה שאיתא במדרש שהובא בס'‬ ‫גם הידים מעשו וניתן ליעקב‪ ,‬וז"ש הקול קול יעקב והידים‪,‬‬ ‫דרשות עה"ת פר' בא‪( ,‬מר"י בן שועיב תלמיד הרשב"א)‬ ‫ר"ל גם הידים וגו' והבן‪.‬‬ ‫וז"ל‪ :‬וכוונת רוממות הקול בתפילות‪ ,‬ובבתי כנסיות‪ ,‬וזכות‬ ‫תפילת רבים‪ ,‬אמרו במדרש על תפילות גדעון שאמר 'ואיה‬ ‫נפלאותיו' ‪ -‬בזקף גדול‪ ,‬פירוש שהרים קול בתפילתו בכח‬ ‫כשמתפלל בקול מובטח לו שיתמלא מבוקשו‬ ‫גדול‪ ,‬אמר לו הקב"ה 'לך בכחך זה'‪ ,‬בזכות כח זה‪' ,‬והושעת‬ ‫ואיתא במדרש (שמו"ר כא‪ ,‬א)‪ :‬שתי ירושות הנחיל‬ ‫את ישראל'‪ .‬כן בזכות התפילה ברוממות הקול יבוא‬ ‫יצחק לשני בניו‪ ,‬הנחיל ליעקב הקול וכן הוא אומר‬ ‫הגואל ויושיענו ויוליכנו לבית תפילתינו וכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫(בראשית כז‪ ,‬כב) הקול קול יעקב‪ ,‬והנחיל לעשו‬ ‫יו"ל ע"י מוסדות האר"י שבחבורה ללימוד תורת הנגלה והנסתר בארה"ק ‪ //‬רחוב ר‘ יהושע ‪ - 7‬בית שמש‬ ‫טלפון‪ // 025600080 :‬אימייל‪A6639095@gmail.com :‬‬