gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חברות מקשיבות · Chevrois Makshivois — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: חברות מקשיבות · Chevrois Makshivois

שבוע: נח (2026-10-12)

חברות מקשיבות · Chevrois Makshivois — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסיעתא דשמיא | ירחון לנשים מתורתו של רבי נחמן מברסלב | חשוון תשפ"ז | גליון מס' ‪ | 73‬מעשה מבערגיר ועני | טעון גניזה‬ ‫לסיפורי מעישו‪+++‬ת‬ ‫ַהי ֲהדוּת הוּא ֵל ֵיל ְך‬ ‫עִ ַ ּקר ַ ּ‬ ‫ִּב ְתמִ ימוּת וּפְ ׁ ִשיטוּת ְּב ִלי‬ ‫ׁשוּם חָ כְ מוֹת ו ְּל ִה ְס ַּת ֵּכל‬ ‫ִּכי‬ ‫ְּבכָ ל ָ ּדבָ ר ׁ ֶשעו ֶֹשׂה ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה ׁ ָשם ַה ּׁ ֵשם‬ ‫יִ ְת ָּב ַר ְך‪ ,‬וְ ִלבְ ִלי ְל ַה ׁ ְש ִגּיחַ ְּכ ָלל עַ ל ְּכבוֹד‬ ‫עַ צְ מוֹ‪ַ ,‬רק ִאם יֵ ׁש ָּבזֶ ה ְּכבוֹד ַה ּׁ ֵשם‬ ‫יִ ְת ָּב ַר ְך יַ עֲ ֶשׂה וְ ִאם ָלאו ָלאו‪ .‬וְ ָאז ְּבוַ ַ ּדאי‬ ‫ל ֹא יִ ָּכ ׁ ֵשל ְלעו ָֹלם"(קיצור ליקוטי מוהר"ן ח"ב‪ ,‬יב)‬ ‫‪04‬‬ ‫הידעת שרחמים הם חומר פעיל ורב‪-‬‬ ‫עוצמה שמכיל בתוכו דעת גואלת?‬ ‫| מתבוננות במעשיות‬ ‫‪10‬‬ ‫"מהר מאוד הבנתי שקרש ההצלה היחיד‬ ‫שלי זה הקשר אתו יתברך" | תמונות חיים‬ ‫‪12‬‬ ‫יש להם מצווה לשמח אותנו‪ ,‬לפעמים‬ ‫צריך לעזור להם לקיים את המצווה הזו‪.‬‬ ‫| זוגיות לאור הצדיק‬ ‫ה ק ו ל ו ה כ ו ל ל א ד ו ן ה כ ו ל ‪ .‬ס י פ ו ר ה ה מ ס ע י ר ש ל א ו ה פ ס ח ‪ .‬מ ו ז מ נ ת ל מ צ ו א א ת ה ק ו ל ש ל ך ב ת וכ ו ‪.‬‬ ‫יריעת פתיחה חברות מקשיבות‬ ‫תסכימי לבוא?‬ ‫בחצי עילפון ‪ -‬מתחבאת אלוקות‪ .‬וזה כל כך מדהים וממלא‪ ,‬כל כך‬ ‫אחרי החגים אנחנו נכנסות לתקופה שבס"ד אמורה להיות "ברורה"‬ ‫נפלא ומשמח‪ .‬ומספיק לי לגמרי ל‪ 120-‬שנה‪.‬‬ ‫ו"מיושבת"‪ .‬שגרת חורף‪ .‬וכמו שיש יצר הרע מיוחד לחגים‪ ,‬כך יש‬ ‫שנזכה להתחדשות אמתית!‬ ‫יצר הרע מיוחד לתקופה של השגרה‪ .‬יצר כזה שאומר לך‪ :‬הכול‬ ‫אותו דבר! מספר לאישה שהיא לא 'מממשת את עצמה' למרות‬ ‫האוצרות שמשוטטים לה בבית‪ ,‬ומממשים בו כל בלטה‪ .‬מחליש‬ ‫העיתון שלנו "חברות מקשיבות" כשמו‪ ,‬נועד לכל החברות‬ ‫אותה שהיא לא יוצלחית‪ ,‬והחיים שלה‪ ,‬על כל פרטיהם וחלקיהם‬ ‫שרוצות להתחזק יחד בדברי הצדיק‪ .‬אנחנו שולחות כאן‬ ‫כל כך משעממים שאפשר להירדם‪ .‬והנה הוכחה‪ :‬היא עייפה‪.‬‬ ‫קריאה של חיבה לכולן‪ ,‬שתפו אותנו מהנקודה המיוחדת‬ ‫עייפההה‪ .‬ודווקא ישנה טוב בלילה‪ .‬שעון החורף משחק לטובתה‪.‬‬ ‫שלכן! בקפסולת התחזקות‪ ,‬בסיפור חיים או בשיתוף מהלב‪.‬‬ ‫אז איך זה שאפילו לתלות מכונה אין לה כוח?‬ ‫מה למדתן מחלק המעשייה החדש? איך אתן מתחזקות כשצר‬ ‫והיא מנסה‪ ,‬האמא הזו‪ ,‬באמת שהיא מנסה‪ ,‬לטפל ולפעול‪ .‬והיא‬ ‫לכן? מה נותן לכן כוח אמיתי לנשמה?*‬ ‫גם עושה‪ .‬המון היא עושה‪ .‬אבל כשה'לא יוצלחית' שבתוכה פועלת‬ ‫חורף בריא!‬ ‫איתה יחד‪ ,‬ההספקים מקבלים טעם כזה של חלב חמוץ‪ .‬פוי‪.‬‬ ‫חברות מקשיבות‬ ‫אבל כאן מתחלקות הנשמות לשתיים‪ .‬אלו שמוותרות‪ ,‬מרימות‬ ‫ידיים‪ :‬אלו החיים! מה אפשר לצפות? נשרך רגליים‪ ,‬ונמשיך לגרור‬ ‫את העגלה‪ .‬מדי פעם יהיה איזה משהו בומבסטי‪ ,‬קידום אדיר‪ ,‬או‬ ‫*לא כל השיתופים מתפרסמים‪ ,‬אבל כולם נקראים בעיון ומשמחים‬ ‫חיוך נדיר‪ ,‬שירים אותנו קצת‪ .‬אז נקום ונתעודד; ואלו שמחכות‪.‬‬ ‫את ליבנו‪ .‬ניתן לשלוח למייל ‪ a033134270@gmail.com‬או להקליט‬ ‫שלא מסתפקות בקידום של חומר‪ .‬שיודעות שכשהנשמה מאירה‬ ‫לקו‪ 033134270 :‬שלוחה ‪3‬‬ ‫‪ -‬גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים‪ .‬וגם עכשיו יש טוב‬ ‫בס"ד‬ ‫שמחכה לי‪ .‬טוב קדוש ואמיתי שנמצא בהישג יד ממש‪ .‬ואם את‬ ‫מוצאת את עצמך כאן‪ ,‬סימן שאת מאלו שמחכות‪ .‬וכאן נמשיך‬ ‫ונתאר‪:‬‬ ‫יושבת לה אמא אחת בספה ומשוועת לאיזה בערגיר שיבוא אליה‬ ‫  ‬ ‫ויגיד לה "בוא!" איזה משהו שיחייה אותה‪ ,‬שיוציא אותה מתוך‬ ‫‬ ‫כבדות החורף‪ ,‬אפרוריות הנפש‪ ,‬ואפסות החומר‪ .‬משהו שייתן בה‬ ‫שיר חדש‪ .‬יודעת‪ :‬גם אם חשוך לי ואפל ‪ -‬גם אם אני מרגישה‬ ‫‬ ‫‬ ‫כלואה בתוך ביתו של היענדריאל הרשע‪ ,‬לא מצליחה להרים את‬ ‫ !‬ ‫‬ ‫עצמי בשום אופן‪ ,‬אני יכולה לרצות לצאת משם! ובכלל‪ ,‬תמיד‬ ‫אפשר לעשות משהו‪ .‬אפילו קטן‪ .‬יש שמחה בעולם‪ ,‬יש אמונה‬ ‫בעולם‪ ,‬התחזקות מתוקה‪ ,‬ורגעים יפים של אושר פשוט‪ .‬יש‬ ‫תמימות ופשיטות וצדיקים שעברו את העולם הזה בשלום‪ ,‬והם‬ ‫ברגשי גיל ושמחה נשגר בזאת ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫יודעים את הדרך‪.‬‬ ‫לחברינו היקרה‪,‬‬ ‫הם יודעים את הדרך! והם לא יעזבו אותי‪ ,‬הקטנה‪ ,‬הענייה והדלה‬ ‫' ‪'  .‬‬ ‫של ה'תשפ"ז‪.‬‬ ‫העמלה והטורחת במסירות נפש בענייני עלון יקר זה‬ ‫נשמה כערכי מחכה תמיד לבערגיר שיעשה מעשה מבוהל‪,‬‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנה נ"י בשעטו"מ‬ ‫ולמרות ההסתרה שבתוך ההסתרה‪ ,‬ולמרות החושך והמבוכה ‪-‬‬ ‫יגיע עד אליי‪ .‬ודיבורים מתוקים יאירו לי‪ ,‬ופתאום הפה שלי ידבר‬ ‫תזכו לרוב נחת יהודי ממנו ומכל יוצאי חלציכם‬ ‫עם אבא שבשמיים דיבורי אמת‪ ,‬ומחשבות מנוולות של שיממון‬ ‫מתוך שפע גדול ברוחניות ובגשמיות!‬ ‫זכות רבינו הקדוש תעמוד לכם לכל הישועות!‬ ‫ועיצבון יסורו ממני‪.‬‬ ‫וכשהוא יבוא ‪ -‬אגלה שבתוך הבית שלי‪ ,‬בעיניים של ילדתי בת‬ ‫המברכות ברגשי שמחה וגיל‬ ‫החמש‪ ,‬ובני בן השלוש‪ ,‬בסיר מרק האפונה המתבשל לאיטו על‬ ‫הגז‪ ,‬בברכת אשר יצר‪ ,‬ובקריאת שמע שעל המיטה שמלמלתי‬ ‫לקבלת העלון במייל‪,‬‬ ‫להזמנת עלונים להפצה או להזמנת מנוי אישי‬ ‫יוצא לאור על ידי‬ ‫תגובות‪,‬הערות והארות‬ ‫בקו חברות מקשיבות‪:‬‬ ‫נשות ברסלב צפת‬ ‫‪a033134270@gmail.com‬‬ ‫‪ > 03.3134.270‬שלוחה ‪1‬‬ ‫מתפללי ובאי בית המדרש‬ ‫לתרומות‬ ‫הגהה‪:‬‬ ‫חברי החבורות האברכים והבחורים‬ ‫נדרים פלוס > אור העולם‬ ‫ר' ל' בהר‪054-846-9963 -‬‬ ‫לומדי כוללי ערב ובוקר‬ ‫> חברות מקשיבות‬ ‫בהעברה בנקאית‬ ‫עיצוב ועריכה גרפית‪:‬‬ ‫למס' ‪6987607‬‬ ‫ב‪.‬בלום‬ ‫סניף ‪ 897‬בנק לאומי ‪10‬‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫ע"ש עמותת "מתחברים לאור העולם"‬ ‫לישועת עם ישראל‬ ‫לציין עבור חברות מקשיבות‬ ‫ולגאולה שלימה ברחמים‬ ‫במערכת אשראי של נדרים פון‪:‬‬ ‫‪ > 03.3134.270‬שלוחה ‪2‬‬ ‫מעשה‬ ‫מנשים קדמוניות‬ ‫עו‬ ‫ר‬‫י‬‫ג‬‫ר‬‫ע‬‫ב‬‫מ‬ ‫שה‬ ‫ני‬ ‫מע‬ ‫ח' וייס‬ ‫ֵּת ֶכף ּבֹוא ִע ִּמי‬ ‫ֵּת ֶכף‬ ‫יש כלא שהסורגים שלו עשויים מקלדת ותלוש‪ .‬מלכי‬ ‫פרק‬ ‫מסתובבת על הכיסא המשרדי‪ ,‬מנסה להרים עיניים‬ ‫לשמיים הנשקפים מבעד למסך‪" .‬השם"‪ ,‬היא לוחשת‪,‬‬ ‫"תציל אותי מכאן‪ .‬לא טוב לי בעבודה הזאת"‪ .‬צולף בה‬ ‫מגלב של ייאוש‪" :‬כבר כמה שנים שאת כאן עובדת וצועקת‬ ‫ה'‬ ‫להשם‪ ,‬נראה לך בכלל שהוא שומע?" עכבר מתרוצץ‬ ‫בשולחן לידה‪ .‬פשפושי משימות דוחקים בה להוריד‬ ‫החטיפה‬ ‫גרסאות‪ ,‬לענות ללקוחות‪ ,‬לעבוד‪ ...‬אבל עדיין המבט‬ ‫ׁ‬ ‫שלה לשמיים‪ ,‬מחזיקה מעמד בעקשנות‪ ,‬השם שומע!‬ ‫ערגֶ יר ֵא ֶצל ֵ ּבית ֶה ָענִ י ׁ ָש ַמע‬ ‫ׁ ּ ַפ ַעם ַא ַחת ָע ַבר ַה ֶ ּב ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫היא מחזקת את עצמה‪ ,‬הוא איתי‪ .‬כשיגיע הרגע אני אגאל‬ ‫ֶשה ּוא ּבו ֶכה ּו ִמ ְת ַמ ְר ֵמר ְמאד ְמאד נִ ְ ׁכנַ ס ּו ְש ָאלו‪:‬‬ ‫מכאן‪ .‬בטוח‪.‬‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ומגיע הרגע ‪ -‬רגע קטן בין לבני משימות וטיט של מבטים‬ ‫ל‪-‬כ ְך ׁ? ֱה ִשיבו‪ :‬וְ ִכי‬ ‫מר ּובו ֶכה ָּכׁ ׁ ָּ‬ ‫ּ‬ ‫ָמה ַא ָתה ִמ ְת ַמ ְר ֵ ׁ‬ ‫לשמיים‪ .‬ברגע ההוא השם פשוט בא וגואל‪ .‬רגע קטן שבו‬ ‫לא ׁ ֶא ְב ֶּכה? ּו ַמה ִ ּנ ְש ַאר ִלי? יֵ ש ֶש ִ ּנ ְש ָאר ָל ֶה ׁם‬ ‫ֹ‬ ‫מתנתק המחשב ולא שב לעבוד‪ .‬בלי שום סיבה טבעית‬ ‫ָה ֲע ִשיר ּות או ָ ּבנִ ים ֲ ׁאנִ י ֵאין ִלי ְּכל ּום‪ ,‬וְ גַ ם ׁ ִא ְש ִּתי‬ ‫או תיקון הגיוני‪ .‬הוא לא חוזר לחיים‪ .‬זה הרגע שגם היא‬ ‫ֹ‬ ‫נִ ְל ְק ָחה ִמ ֶּמ ִ ּני‪ּ ,‬ו ַמה נִ ְש ַאר ִלי? וְ נִ ְכ ַמר ִל ּבו ֶשל‬ ‫מקבלת אומץ לחתוך ולא לשוב לעבוד‪ .‬וכן‪ ,‬לחזור לחיים‪.‬‬ ‫ֹ‬ ‫כי הרבה פעמים אחרי המתנה עקשנית מגיע הרגע ‪ -‬ברגע‪.‬‬ ‫ער ֶ ּגיר ַעל ֶה ָענִ י ַה ַ ּנ"ל‪ ,‬וְ נִ ְׁתעו ְרר ּו ַר ֲח ָמיו ָע ָליו‬ ‫ַה ֶ ּב ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫פתאום‪ ,‬כהרף עדיין‪ ,‬ברחמים גדולים ֵּתכֶ ף‪.‬‬ ‫ְמאד ְמאד ִמ ּג ֶדל ַה ְּמ ִריר ּות ֶש ָר ָאה ּבו‪,‬‬ ‫בזמן שאני מחזיקה מעמד בשבי העניות‪ ,‬באה מרירות חסרוני‬ ‫ּבֹוא‬ ‫לפני הצדיק‪ .‬אולי אני לא יודעת‪ ,‬אבל עכשיו ממש מתעוררים‬ ‫חיים אליהו יודע להצמיח קרניים‪ .‬קרן מסתכלת במראה‬ ‫רחמיו עליי והוא בא להצילני‪...‬‬ ‫השחורה‪ .‬הקרניים שמבצבצות ממטפחתהמרשימות‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׂ‬ ‫בהחלט‪" .‬תרד"‪ ,‬היא נואשת‪" ,‬תרד הרגע ותעזוב את חגית‪,‬‬ ‫בהל‪ּ ,‬ו ֶב ֱא ֶמת ָהיָ ה ִש ָ ּגעון‪,‬‬ ‫וְ ָה ַל ְך וְ ׁ ָע ָשה ָ ּד ָבר ְמ ָ‬ ‫וְ ָה ַל ְך וְ ָש ַאל ְ ּב ֵאיזֶ ׁה ְמ ִדינָ ה ָ ּדר ַה ֶ ּי ְ‬ ‫די די הגזמת!"‬ ‫עדנִ ַיראל‬ ‫'נקודות טובות‪'...‬‬ ‫ֹ‬ ‫ׂ‬ ‫בהל ְמאד‬ ‫ַה ַ ּנ"ל וְ ָה ַל ְך וְ נָ ַסע ְל ָשם‪ ,‬וְ ָע ׁ ָשה ָ ּד ָבר ְמ ָ‬ ‫המילים שחולפות בה מפתיעות אותה‪ .‬כמו רוח קלה‬ ‫ֹ‬ ‫שמרגיעה באחת צריבת קרני שמש לוהטת‪' .‬נקודות‬ ‫ואכין)‬ ‫עדנִ ַיראל‪ ,‬וְ ָשם עו ְמ ִדים (וַ ִ‬ ‫וְ ָה ַל ְך ְל ֵבית ַה ֶ ּי ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ ֹ‬ ‫טובות‪ '!...‬מאבק קצר מתחולל בה‪ ,‬בסיומו היא מוצאת את‬ ‫ׁ[משמרות]‪ ,‬וְ ה ּוא‪ִ ,‬מ ּג ֶדל ַה ֶ ּב ָה ָלה ֶש ּלו ְמ ׁאד ְמאד‬ ‫עצמה קמה משינה פנימית והולכת אחרי הצדיק‪ .‬עכשיו‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫הוא גואל אותה‪ ,‬גם את חיים‪-‬אליהו‪ .‬כן‪ .‬היא שומעת בקולו‪.‬‬ ‫יח ְּכ ָלל‬ ‫לא ִה ְש ִ ּג ַ‬ ‫וְ‬ ‫ה‪,‬‬‫ל‬‫ָ‬ ‫דו‬ ‫נִ ְש ּתו ֵמם‪ ,‬וְ ָה ַל ְך ְ ּב ֶב ָה ָלה ְ ּ‬ ‫ג‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ ֹ‬ ‫עוצמת עיניים מנסה לחפש נקודה אחת וטובה‪ .‬כמו קרן‬ ‫ואכין נִ ְב ֲהל ּו וְ נִ ְש ּתו ְממ ּו ְמאד‬ ‫ואכין‪ ,‬וְ גַ ם ַה ַ ּו ִ‬ ‫ַעל ַה ַ ּו ׁ ִ‬ ‫לייזר חדה‪ ,‬היא חותכת שכבות של לחץ ותסכול‪ .‬מחפשת‬ ‫ֹ‬ ‫בהל ְמאד‪,‬‬ ‫ן‪-‬א ָדם ֶא ְצ ָלם ְמ ָ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ֵמ ֲח ַמת ֶש ָראו ִפ ְתאם ֶב ָ‬ ‫את הטוב שטמון בתוכן‪ .‬קרן אור שברירית מבליחה‬ ‫ֹ‬ ‫ממעמקי העצבים‪ .‬עיניים תמות שרוצות טוב‪ ,‬רגע קטן של‬ ‫וְ נִ ְב ֲהל ּו ְמאד ֵאיפה ָ ּבא זֶ ה ְל ָכאן? ו ֵמ ֲח ַמת ַה ֶב ָה ָלה‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ואכין‪,‬‬ ‫ואכין‪ ,‬וְ ָע ַבר ַעל ָּכל ַה ַ ּו ׁ ִ‬ ‫יח ּוה ּו ָּכל ַה ַ ּו ִ‬ ‫ּ‬ ‫ִה ִנ ׁ‬ ‫חרטה‪ ,‬מתיקות ילדותית ממיסה‪ .‬פתאום הוא נראה לה ילד‬ ‫רך שרוצה רק טוב‪ ,‬פשוט התבלבל לו בדרך‪ .‬מסתכלת על‬ ‫ֹ‬ ‫עדנִ ַיראל‪ַ ,‬ל ָמקום ֶש ָהיְ ָתה‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ׁ ַעד ֶש ִנ ְכ ׁנַ ס ְל ֵבית ַה ֶי ְ‬ ‫כדור אש בן השש‪ ,‬רואה בו שמש של קרני שמש צוחקת‪,‬‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫פורסת ידיים ואומרת לו ּבֹוא!‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫יצה וְ ָא ַמר ָלה‪ :‬בוא‪,‬‬ ‫ּ‬ ‫שו ֶכ ֶבת ָשם‪ּ ,‬ו ָבא וֶ ֱה ִק ָ‬ ‫בתוך השינה הפנימית‪ ,‬מגיע הרגע שהצדיק מקיץ ואומר לי‪:‬‬ ‫ִע ִּמי‬ ‫בוא!‪ -‬אולי זה רגע שנזכרתי ברב'ה‪ ,‬בעצה קדושה שגילה?‬ ‫היום זה שאחרי החגים‪ .‬מירי מתהפכת לצד השני‪ .‬השמיכה‬ ‫געגוע לשינוי? רצון לפתוח ספר?‬ ‫הופכת ליציקת בטון‪ .‬מחשבות מעופרת וברזל מושכות‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫אותה פנימה יותר‪ .‬לעומק שבי הכרית‪ .‬מה כבר יכול‬ ‫וְ ָר ֲא ָתה אותו וְ נִ ְב ֲה ָלה וְ ָא ַמר ָל ּה‪ֵּ :‬ת ֶכף ּבוא ִע ִּמי‪,‬‬ ‫ֹ‬ ‫להשתנות היום? "בכל יום השם שולח ישועות חדשות"‪.‬‬ ‫וְ ָה ְל ָכה ִע ּמו‪,‬‬ ‫נזכרת במילים שקראה פעם במשיבת נפש‪ ,‬מבקשות‬ ‫להמיס סורגים של פלדה‪ .‬יש רגע של בחירה ויקיצה‪.‬‬ ‫איך עכשיו ממש אני יכולה ללכת עם הרב'ה? לקיים בפשטות‬ ‫הולכת אחרי המילים‪ ,‬נאחזת בהם‪ ,‬מאמינה לצדיק‪ .‬ישועות‬ ‫את העצה? להאמין לדיבור שקראתי‪ ,‬או אולי לשמוח בכוח‬ ‫חדשות! שכבת מתכת אחת נמסה משמיכה‪ ,‬עכשיו יש לה‬ ‫הצדיק? ההצלה שלי תלויה בכך!‬ ‫כוח להזיז אותה קצת‪ ,‬להעיף אותה‪ ,‬לקום‪ .‬לתפוס במילים‬ ‫ׁ‬ ‫הקדושות‪ ,‬לחייך לעצמה‪ ,‬יום חדש‪ .‬השם איתי ִוע ִּמי‪.‬‬ ‫ואכין‪ַ ,‬עד ֶש ָ ּי ְצא ּו‪.‬‬ ‫וְ ָע ְבר ּו ַ ּגם ַע ָּתה ַעל ָּכל ַה ַ ּו ִ‬ ‫‪3‬‬ ‫מתבוננות במעשיות ת‪ .‬משה‬ ‫שלום לחברות המקשיבות‪,‬‬ ‫גדלתי עם הרבה ביקורת‪ ,‬והפכתי לביקורתית‪ .‬כשבעלי חוזר‬ ‫מקניות אני שמה לב למה שהוא לא הביא‪ ,‬כשהילדים עוזרים אני‬ ‫מעירה כל הזמן‪ ,‬רטוב פה‪ ,‬את זה לא עושים ככה וכשמנסים‬ ‫לעזור ומשהו נשפך אני כועסת מאוד וכו'‪ ...‬כבר שנים בניסיון‬ ‫לעבוד על זה וכל הזמן מתקדמת ברוורס‪ ,‬קצת הארה ושוב‪...‬‬ ‫רוצה שינוי! אשמח להתחזקות בעניין‪,‬‬ ‫?‬ ‫מתקדמת‬ ‫ברוורס‪ ,‬מה‬ ‫עושים?‬ ‫!‬ ‫שרה‪.‬‬ ‫מפשירה‪ .‬זה למשל‪ ,‬מעשה מבוהל של שיגעון‬ ‫בלי כעס‬ ‫שלום‪ ,‬שרה יקרה‪,‬‬ ‫דקדושה‪.‬‬ ‫לעני במעשיה שלנו נחטפה האישה על‪-‬ידי כוח‬ ‫כשאנחנו כועסים‪ ,‬הדעת מסתלקת ואנחנו‬ ‫בואי עמי!‬ ‫עלולים לפגוע‪ ,‬מי שאין בו דעת‪-‬לא יכול לרחם‪.‬‬ ‫רע‪ .‬גם הנשמה שלנו‪ ,‬נחטפת על ידי הלא‪-‬טוב‪,‬‬ ‫''עיקר הגבורה בהלב כי מי שליבו חזק ואינו‬ ‫בהתבודדות‪ ,‬זמן בו הדעת חוזרת ומתיישבת‪ ,‬את‬ ‫אנחנו מאבדים את העין‪-‬טובה והרחמנות ונשבים‬ ‫מתיירא משום אדם ומשום דבר יכול לעשות‬ ‫מתעוררת וחושבת 'איך עשיתי את זה' וכאן נסי‬ ‫בתוך ביקורת‪ ,‬כעס ומידות שדורשות תיקון‪.‬‬ ‫גבורות נוראות ולכבוש המלחמות‪ ...‬כי מרוב‬ ‫לדון את עצמך לכף‪-‬זכות‪ :‬לא היתה בי דעת‪ .‬אדם‬ ‫מה עושים כשחוטפים מאיתנו את הטוב שלנו?‬ ‫אומץ ותוקף‪-‬ליבו שאינו מתיירא ורץ לתוך תוקף‬ ‫יכול לעורר ו''להרגיז את עצמו'' על עצמו‪ .‬לבקש‪:‬‬ ‫כשהעני מביא את צערו הפרטי‪ ,‬הכאב שלו נכנס‬ ‫המלחמה יכול לעשות דברים אמיצים ואדרבא‪,‬‬ ‫ריבונו‪-‬של עולם‪ ,‬תעזור שיהיה אכפת לי עד‬ ‫ללב הסוחר ומעורר אצלו רחמים‪ .‬הצדיק מאתגר‬ ‫יפחדו ממנו" (המוהרא''ש)‪.‬‬ ‫שאעורר את רחמיך‪ ,‬תן בי דעת לרחם על עצמי‬ ‫אותנו‪' :‬מה את מתמרמרת כל כך?' הוא רוצה‬ ‫האם את מוכנה לגייס אומץ לב כדי לצאת? "כי‬ ‫ולא לרדת על עצמי כשאני טועה‪ .‬להסתכל עליי‬ ‫שנפרט‪ ,‬שנבכה שנסביר למה זה קשה לנו‪.‬‬ ‫היתה אחרי ייאוש‪ ,‬ולא היתה בה תקוה שתבוא לה‬ ‫עם המבט שלך‪ ,‬על הרצון היקר שאני מביאה‬ ‫ישועה מהשמים"‪ ,‬כשאדם נמצא בצרה לא יכול‬ ‫אליך‪ ,‬שלא לכעוס ולבקר‪ ,‬על ההתקדמויות הכי‬ ‫מר לך? תתמרמרי!‬ ‫לתאר שפתאום תבוא ישועה‪ ...‬לכן אשת העני‬ ‫קטנות‪ ,‬על מה טוב בי למרות הכול וכמה יקר‬ ‫מרירות היא לא תלונה‪ ,‬אלא הבעת המצב שלך‪.‬‬ ‫שוכבת שם‪ .‬לשכב במקום זה להפסיק להאמין‬ ‫שאני מתפללת בעקשנות יומיום‪ .‬ככה מתקרבים‬ ‫הכי‪-‬טוב להתמרמר בקברי צדיקים‪ .‬רבי נתן כותב‬ ‫שאני אוכל לצאת משם כאילו אני שבויה ברע‬ ‫לטוב‪.‬‬ ‫שכשאדם מגיע לקברי‪-‬צדיקים ומתמרמר שם‬ ‫וזהו‪'' .‬ובא והקיצה''‪ ,‬הצדיק מגיע אלייך‪ ,‬עד לשבי‬ ‫הוא מושך את הנשמה של הצדיק שלא יכולה‬ ‫המחשבות‪ ,‬הביקורת‪ ,‬הכעס והייאוש‪ ,‬ואומר לך‪:‬‬ ‫לא אכפת לי‪ -‬אני יוצאת!‬ ‫להישאר למעלה כשהיא שומעת את הכאב של‬ ‫בואי עימי!‬ ‫במעשייה העני התמרמר מאוד שלקחו לו את‬ ‫אשתו ואז הבערגיר‪ ,‬הוא הצדיק קם ועושה‬ ‫יהודי על עצמו‪ .‬הדרך להיגאל מתחילה בזה שאני‬ ‫כל אחת מאיתנו מחכה לשמוע את הקריאה הזו‪,‬‬ ‫מעשה מבוהל והולך להוציאה‪ .‬אנחנו צריכות‬ ‫מוחה על מצבי ולא מסכימה להיכנע לו‪.‬‬ ‫שנשלחת בכל יום‪ ,‬כמו בת‪-‬קול מחורב‪ .‬הבעל‬ ‫לחפש בתוכנו את הגבורה להגיד לא אכפת לי‪,‬‬ ‫כשאדם לא יודע שהשם מרחם עליו‪ ,‬הוא אטום‬ ‫שם‪-‬טוב אומר שאותה בת‪-‬קול נשמעת בליבם של‬ ‫אני יוצאת משם! אבל לבד אני לא יכולה‪ ,‬אני‬ ‫לידיעת השם‪ .‬מול אדם אכזר‪ ,‬לא נבכה‪ .‬אבל‬ ‫כל‪-‬ישראל‪ ,‬בעת צף ועולה ממעמקיו בכל יום ויום‬ ‫אחוזה ברע‪ ,‬רק לצדיק אמיתי‪ ,‬יש אפשרות לרדת‬ ‫מול השם? לרוב האנשים קשה לתפוס שהשם‬ ‫הרהור תשובה דק מן הדקים‪ ,‬הממתין להיטמן בלב‬ ‫לעומק הרע ולהוציא אותנו‪.‬‬ ‫מוכן לעשות הכול בשבילי‪ ,‬שאני 'מזיזה' לו‪,‬‬ ‫היהודי השומע ולעשות לו שם משכן – לגדל בו פרי‬ ‫יש רחמים בעולם‪ ,‬והם הכוח הכי נסתר באדם‬ ‫שהתקיעויות והנפילות שלי מצערות גם אותו‬ ‫חדש של התעוררות להתקרב להשם ולקדושתו…‬ ‫שיכולים להוביל אותך לעשות מעשים לא‬ ‫הגיוניים שיורידו את הישועה שלך‪ .‬גאולה עוברת‬ ‫והוא כל‪-‬כך כאן בשבילי‪ ,‬כדי לעזור לי להתמודד‬ ‫איך? על‪-‬ידי ביטול‪ ,‬כמו הלבנה‪ ,‬אני לבד לא יכולה‬ ‫ולא יודעת‪ ,‬אבל אתה תוציא אותי משם‪ .‬אני‬ ‫דרך שיגעון‪ .‬ממצרים יוצאים בדילוג‪ ,‬דוד המלך‬ ‫בדיוק עם זה‪ .‬רחמים הם לא רגש בלבד‪ ,‬הם חומר‬ ‫מפנה את עצמי שרוצה להיות 'אחת שלא כועסת'‪,‬‬ ‫משתגע כדי להינצל מאכיש‪ ,‬ובחורים מוכנים‬ ‫פעיל ורב‪-‬עצמה שמכיל בתוכו דעת גואלת‪ .‬רק‬ ‫ואומרת‪ :‬לא יודעת איך ‪-‬תוציא אותי מכאן! את‬ ‫להשתגע 'עם תעודה' כדי לטוס לאומן‪ .‬ההיגיון‬ ‫מה‪ ,‬אם אני רוצה לעזור למישהו אבל הוא לא‬ ‫אומר לך‪ :‬לא הצלחת שנים‪ ,‬למה שתצליחי? אבל‬ ‫רוצה עזרה הוא בעצם עוד לא ראוי לרחמים כי‬ ‫יודעת על עצמך יותר מדי‪ ,‬מהעבר שלך ומהנפילות‬ ‫יש בליבך גבורה שלא מוכנה לוותר וכשהכאב‬ ‫אבל בואי תנסי להקשיב לקריאה של הצדיק‪ ,‬את‬ ‫הוא עדיין לא התמרמר על מצבו‪ .‬כשאת באה‬ ‫הזה עולה‪ ,‬יבואו רחמים שיובילו אותך להתנהג‬ ‫לא לבד‪ ,‬יש מי שיכול להוציא אותך משם‪ ,‬הוא‬ ‫ב'שיגעון דקדושה'‪ .‬לעשות בלי להבין‪ .‬מישהי‬ ‫ומתמרמרת על הנפילות שלך מול השם‪-‬יתברך‪,‬‬ ‫אומר לך‪ :‬בואי עימי‪ .‬את מסכימה להתמרמר על‬ ‫סיפרה לי שתוך כדי שהיא כועסת‪ ,‬היא שואגת‬ ‫את מעוררת עלייך את רחמיו וכך את זוכה לדעת‪.‬‬ ‫מצבך ולא לשכב בייאוש? לעורר רחמים שלך על‬ ‫להשם ואומרת תציל אותי‪ ,‬ומשמיעה כמה‬ ‫אבל אותם רחמים צריכים להיות קודם כל על‬ ‫עצמך ושל ה' יתברך עלייך ופשוט לבוא?‬ ‫נהמות של אריה‪ ,‬והילדים צוחקים והאווירה‬ ‫עצמך‪.‬‬ ‫לשליחת שאלה ולתגובות‪t0527161339@gmail.com :‬‬ ‫תפילה לשמירת הלשון‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫צון ִמ ְ ּל ָפנֶ ָ‬ ‫ילנִ י ִמ ִ ּד ּב ּו ִרים ָר ִעים וְ לא ֶא ְפ ּגם‬ ‫יך יְהוָ ה ֱאל ֵהינ ּו וֵ אל ֵהי ֲאבו ֵתינ ּו‪ֶ ,‬ש ַּת ַעזְ ֵרנִ י וְ ִת ְש ְמ ֵרנִ י וְ ַת ִ ּצ ֵ‬ ‫יְהי ָר‬ ‫ְב ֵכן ִ‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׂ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫יִש ָר ֵאל ֶש ָ ּבעו ָלם וְ לא ֶא ְחקר ַא ַחר חובות ְ ּבנֵ י‬ ‫יֵצא ִמ ּ ִפי ש ּום ִ ּד ּב ּור ָרע ַעל ש ּום ְ‬ ‫ֶאת ִ ּד ּב ּור ּ ִפי ְלעו ָלם וְ לא ֵ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ָא ָדם‪ַ ,‬רק ַּת ַעזְ ֵרנִ י וְ ַת ֵּטה ֶאת ְל ָב ִבי ֶש ֶאזְ ֶּכה ַל ֲחקר ָּת ִמיד ַא ַחר ָּכל זְ כ ּות וָ טוב ֶש ֶא ְפ ַשר ִל ְמצא ְ ּבכל ֶא ָחד‬ ‫ׁ‬ ‫ׂ‬ ‫רח ַא ַחר זֶ ה‪ַ ,‬ל ְח ּתר ִל ְמצא ֵאיזֶ ה זְ כ ּות ֲא ִפ ּל ּו‬ ‫וְ ֶא ָחד ִמיִ ּ ְש ָר ֵאל‪ֲ ,‬א ִפ ּל ּו ְ ּב ַהגָ ּ ר ּו ַע ֶש ַ ּבגְ ּ ר ּו ִעים וְ ֶאזְ ֶּכה ְל ִה ְתיַגֵ ּ ַע וְ ִל ְט ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ ׁ‬ ‫ְב ַה ּ ָפחות ֶש ַ ּב ּ ְפח ּו ִתים וְ ִת ְהיֶה ִע ִּמי ָת ִמיד וְ ַת ַעזְ ֵרנִ י ֶשיַ ּ ֲע ֶלה ְב ִיָדי ֶש ֶאזְ ֶּכה ִל ְמצא ָב ֶהם ָּת ִמיד ַצד זְ כ ּות וָ טוב‬ ‫וְ ֶאזְ ֶּכה ָלד ּון ֶאת ָּכל ָא ָדם ְל ַכף זְ כ ּות ָּת ִמיד (ליקוטי תפילות חלק א' לח')‬ ‫לזיווג הגון לחפצה בעילום שמה‬ ‫‪4‬‬ ‫שיר מעשיה ש‪ .‬אורלנצ'יק‬ ‫א‪ .‬לבל‬ ‫ִמ ְׂש ַחק ַה ַח ִּיים‪/‬‬ ‫ַא ְּת ְמ ִבינָ ה?! ֲאנַ ְחנּו ְּב ֶע ֶצם ְמ ַׂש ֲח ִקים‪,‬‬ ‫ֹלא ִמ ְׂש ָחק ֶא ָחד‪ָ ,‬מלֵ א ִמ ְׂש ָח ִקים‪.‬‬ ‫ּכָ ֵאּלֶ ה ֻמ ְרּכָ ִבים‪ִ ,‬עם ֲהמֹון ַמ ֲהלָ כִ ים‪,‬‬ ‫ֶחלְ ָקם ַמ ָּמׁש‪ַ ,‬מ ָּמׁש ְמ ֻס ָּבכִ ים‪.‬‬ ‫יח‪,‬‬‫רֹואה ֶאת ָה ָרצֹון ָה ַעז ֶׁשּלָ ְך לְ ַה ְצלִ ַ‬ ‫ֲאנִ י ֶ‬ ‫רֹוצה לְ נַ ֵּצ ַח‪.‬‬ ‫ֵאיְך ְּבכָ ל ַהּכ ַֹח ַא ְּת ָ‬ ‫ֶאת ָה ֵאׁש ֶׁשּנִ ַּצת לָ ְך ָּב ֵעינַ יִ ם‬ ‫ּלֹוחׁשֹות ַה ְּׂש ָפ ַתיִ ם‪...‬‬ ‫וְ ַה ְּת ִפּלָ ה ֶׁש ֲ‬ ‫ֲא ָבל ְּב ֶע ֶצם ַא ְּת ּכָ זֹאת ְק ַטּנָ ה‪,‬‬ ‫ּובכְ לָ ל ֹלא ְמ ִבינָ ה‪,‬‬ ‫יֹוד ַעת ִ‬ ‫וְ ֹלא ַ‬ ‫ֹלא ֶאת ַה ִּמ ְׂש ָחק וְ ֹלא ֶאת ַהּכְ לָ לִ ים‬ ‫וְ ֵאין לָ ְך ֻמ ָּׂשג ֵמ ֵהיכָ ן ַמ ְת ִחילִ ים‪.‬‬ ‫אֹוהב‬ ‫אֹותְך ֲאנִ י ֵ‬ ‫וְ ַא ְּת יַ לְ ָּדה ֶׁשּלִ י‪ ,‬וְ ָ‬ ‫ִׁשיר ַעל‬ ‫ּומ ָּמׁש ֹלא ִמ ְת ַח ֵּׁשק לִ י‪ ,‬לִ ְׁשּבֹר לָ ְך ֶאת ַהּלֵ ב‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫ִה ְת ַח ְּדׁשּות‬ ‫ָאז ֲאנִ י ְמ ַס ֵּדר לָ ְך ַּת ְ'קלָ ִפים‬ ‫וְ ֵאיְך ֶׁשהּוא ֵהם ִמ ְת ַחּלְ ִפים‪.‬‬ ‫ָח ָדׁש‪ַּ ,‬דנְ ָדׁש‬ ‫ּומזִ יז ְק ָצת ַחּיָ לִ ים‬ ‫ֵ‬ ‫ֻמּנָ ח ַעל ַה ַּמּגָ ׁש‬ ‫ּוב ִצ'יק ֵהם ִמ ְת ַח ְּסלִ ים‬ ‫ְ‬ ‫ַהּלֵ ב ֶׁשּלִ י‬ ‫וְ עֹוד ַצ ַעד ֶא ָחד אֹו ְׁשנַ יִ ם‬ ‫אֹוסף‬ ‫ּכֹוסף‪ֵ ,‬‬ ‫ֵ‬ ‫וְ ַהּנִ ָּצחֹון ּכְ ָבר ֶא ְצלֵ ְך ַּבּיָ ַדיִ ם‪,‬‬ ‫חֹוׂשף‬ ‫דֹוׁשים ֵ‬ ‫ְרצֹונֹות ְק ִ‬ ‫ַא ְּת ּכָ ל ּכָ ְך ִמ ְת ַרּגֶ ֶׁשת לְ נַ ֵּצ ַח‬ ‫ַהּטֹוב ֶׁש ִּבי‬ ‫נֹופלֶ ת‪ְ ,‬מ ֻטלְ ֶטלֶ ת‬ ‫ֶ‬ ‫ֶׁש ִחּיּוְך ַעל ָּפנַ יִ ְך ִמ ְת ַמ ֵּת ַח‪.‬‬ ‫ׁשּוב ָק ָמה ֹלא ִמ ְת ַּבלְ ֶּבלֶ ת‬ ‫ֹלא ִאכְ ָּפת לָ ְך וְ ַא ְּת ֹלא ָׂש ָמה לֵ ב‬ ‫ָה ִע ָּקר לְ ַה ְת ִחיל‬ ‫סּוקה ִּבלְ ִה ְתלַ ֵהב‬ ‫ַא ְּת ּכֻ ּלֵ ְך ֲע ָ‬ ‫ְמ ֵה ָרה‪ַ ,‬מ ְב ִע ָירה‬ ‫ֶׁש ֶאת ַה ִּמ ְׂש ָחק ַהּזֶ ה ִס ַּד ְר ִּתי ִּב ְׁש ִבילֵ ְך‬ ‫ְמכֻ ּוֶ נֶ ת ַמ ָּט ָרה‬ ‫קֹומְך‬‫ּולְ ִע ִּתים ּגַ ם ִׂש ַח ְק ִּתי ִּב ְמ ֵ‬ ‫הֹוחיל‬ ‫ֵאלָ יו לְ ִ‬ ‫וְ נָ ַת ִּתי לָ ְך אֹותֹו ְּב ַמ ָּתנָ ה‬ ‫אֹותְך‪,‬‬ ‫אֹוהב ָ‬ ‫ּכִ י ֲאנִ י ָּפׁשּוט ֵ‬ ‫יַ לְ ָּדה ֶׁשּלִ י ְק ַטּנָ ה‬ ‫‪5‬‬ ‫שירת הנשמה‬ ‫אוה בת החמש יושבת בריכוז‪ .‬ידיה משולבות‪ ,‬עיניה מרותקות ואוזניה כרויות למוצא פיה של‬ ‫הגננת חנה‪ .‬הגננת‪ ,‬בתנועות ידיים גדולות‪ ,‬מספרת על כוחה של תפילה‪" .‬ואיזו תפילה השם‬ ‫הכי אוהב‪ ,‬ילדות יקרות? תפילה של ילדים!"‪ ,‬היא מטעימה‪" .‬וכשילדת גן מדברת איתו ‪ -‬הוא‬ ‫כל כך שמח! הוא עוזב את כל המלאכים בשמיים ומקשיב רק לה!"‪ .‬כל הילדות מקשיבות‪,‬‬ ‫מהנהנות בראשן הקטן‪ .‬חיוך ביישני ניבט על פניהן התמות‪ .‬אבל אוה הקטנה כבר יודעת את‬ ‫מה שאומרת הגננת לבד‪ .‬היא מרגישה את זה חזק‪ .‬תמיד‪ .‬אלוקים הוא החבר הכי טוב שלה‪.‬‬ ‫והם תמיד מדברים‪.‬‬ ‫"הייתה פעם אחת ששברתי בטעות מסגרת של תמונה יקרה בביתנו‪ ,‬ידעתי שעכשיו בוודאי‬ ‫יתנו לי עונש‪ .‬ולא היה לי כל מוצא רק לפנות לאבא שבשמיים‪' .‬אבא‪ ,‬תעזור לי! שלא יענישו‬ ‫אותי‪ '...‬והוא שמע‪ .‬לא הענישו אותי!"‪ .‬מספרת על זיכרון ילדות ראשוני‪ .‬תפילה כנה שנענית‪.‬‬ ‫בתוך עולם סואן‪ ,‬בקווקז הרחוקה ומאוחר יותר במוסקבה‪ ,‬גדלה אוה‪ .‬ביתה‪ ,‬בית מסורתי‬ ‫בלבד‪ ,‬לא סיפק לה תשובות על שאלות קיומיות‪ ,‬מהותיות‪ .‬אך החיישנים הרגישים ונפש אומן‬ ‫שבהם ניחנה ‪ -‬גרמו לה תמיד לשאוף למעלה‪.‬‬ ‫אוה פסח מביתר עילית‪ ,‬שעוסקת בתחום השירה כל חייה‪ ,‬בפרט בפן התרפויטי‪ ,‬בעלת המרכז‬ ‫"מהקול ללב"‪ ,‬אשת אברך חשוב ואם למשפחה ברוכה‪ ,‬מנסה לתת קול של חיבור ואהבה‬ ‫בעולם‪ .‬כשאוה מופיעה ‪ -‬הקול שלה מהדהד באולם ופותח את הלב‪ ,‬אבל גם הקהל‪ ,‬מוצא את‬ ‫הקול האישי שלו‪ ,‬וזה לא משנה אם הקול ערב או לאו‪ .‬היום היא באה לחבר גם אותנו‪ ,‬חברות‬ ‫האָדָ ם ְלהַרְ גִּיל‬‫מקשיבות‪ ,‬דרך סיפור חייה המסעיר‪ ,‬לדיבור הפנימי עם מלכו של עולם‪" .‬טוֹב ְל ָ‬ ‫ה מְאֹד מְאֹד‪ ,‬וְי ֵׁש לו ֹ‬ ‫החֲיוֹת אֶת ַעצְמו ֹ עִם אֵיז ֶה נ ִג ּוּן‪ ,‬כִּי נ ִג ּוּן הוּא דָ ּבָר גָ ּדוֹל וְגָבו ֹ ַ ּ‬ ‫שי ּוּכַל ְל ַ‬ ‫אֶת ַעצְמו ֹ ׁ ֶ‬ ‫ת ָב ּרַ ך ְ" (שיחות הר"ן רע"ג)‪.‬‬ ‫ה ׁ ֵּשם י ִ ְ‬ ‫האָדָ ם ְל ַ‬ ‫שיך ְ אֶת לֵב ָ‬ ‫מ ִׁ‬ ‫ח ג ָ ּדוֹל לְעוֹרֵ ר ו ּ ְל ַ‬ ‫ה ְ‬ ‫כּ ֹ ַ‬ ‫‪6‬‬ ‫"גם כשכבר הגעתי לשהות בין אנשי הבוהמה במופעים שכל כך‬ ‫ריגשו אותי‪ ,‬תחושה פנימית של זרות הציפה אותי‪ .‬הרב דסלר‬ ‫מפלט של צלילים‬ ‫אומר שכאשר בן אדם מרגיש במקום כלשהו – כאילו הוא לא‬ ‫אוה‪ ,‬ספרי לנו על הניגון שליווה אותך מאז ומעולם‪:‬‬ ‫במקום שלו ‪ -‬זה מדד של אמת בלב‪ .‬ובכל זאת לא הייתי מסוגלת‬ ‫"עולם השירה והנגינה היה חלק בלתי נפרד מחיי מגיל צעיר מאוד‪.‬‬ ‫לוותר על כל זה‪ ,‬לקום וללכת‪ .‬והייתי כל כך לבד‪"...‬‬ ‫זה לא היה סתם תחביב‪ ,‬זה היה מפלט מכל קושי‪ .‬הייתי ילדה‬ ‫רגישה והתמודדתי עם עוצמות של כאב‪ .‬השירה ריפאה אותי‪,‬‬ ‫אבא‪ ,‬בבקשה‪ ,‬תאיר לי!‬ ‫הזרימה בי אנרגיית חיים‪ .‬כשהופעתי על הבמה הרגשתי חזק שאני‬ ‫ממצה את האישיות שלי‪ .‬זה מילא אותי בחיות ובשמחה עצומה‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬היית בקשר עם אנשים דתיים‪ ,‬זה לא עזר?‬ ‫"היו רבניות שאיתן יכולתי להתייעץ‪ ,‬הייתה אחותי שחזרה‬ ‫"בבגרותי התמקצעתי בתחום מאוד מסוים בשירה‪ .‬למדתי בבית‬ ‫בתשובה ואחי המתחזק‪ ,‬אבל זה לא עזר‪ .‬בבחירות האמיתיות של‬ ‫ספר גבוה למוזיקה במוסקבה והצלחתי מאוד‪ .‬הייתי מופיעה המון‬ ‫החיים‪ ,‬הייתי רק אני מול בורא עולם‪ .‬הייתי מרימה אליו עיניים‬ ‫ומנצחת בתחרויות שירה שונות‪ .‬כולם ניבאו לי עתיד מזהיר‪' .‬אל‬ ‫ושרה‪' :‬הודיעני נא דרכך אם מצאתי חן בעיניך'‪.‬‬ ‫תשכחי אותנו כשתהיי מפורסמת'‪ ,‬ביקשו החברות‪' .‬את עוד תגיעי‬ ‫רחוק'‪ ,‬אמרו‪ .‬בתוכי תמיד שאפתי לשלמות‪ ,‬לעשות טוב‪ .‬רציתי‬ ‫"הייתי מתחננת אליו‪' :‬אבא‪ ,‬אתה יכול לשלוח לי מייל? איזו הודעה‬ ‫לשיר בכל העולם וגם להשפיע מסרים של אהבה ושלום‪ .‬לעלות‬ ‫מפורטת עם תדריך ספציפי כלפיי? אני לא מוצאת איפה הכפתור‬ ‫על במות גדולות ולהפוך את העולם למקום טוב יותר‪...‬‬ ‫של הפנס שיאיר לי את התשובות!'"‬ ‫"בתור ילדה להורים מסורתיים ‪ -‬נשלחתי לבית ספר דתי של 'עץ‬ ‫אוה מבקשת תשובות‪ ,‬מבקשת סימנים בדרך‪ .‬והשם לא עוזב‪.‬‬ ‫חיים'‪ .‬אהבתי את המורות וקיבלתי מהן חוכמה ודעת‪ .‬נמשכתי‬ ‫"שבת אחת באתי כמו תמיד להתפלל קבלת שבת עם הקהילה‪.‬‬ ‫לאמירת תהילים‪ ,‬ואהבתי ללבוש חצאיות ארוכות‪ ...‬הייתה לי גם‬ ‫נכנסתי לבית הכנסת ועזבתי את כל המחשבות בחוץ‪ ,‬כמו קיפלתי‬ ‫השראה לכך תוצרת בית‪ .‬אחותי הגדולה חזרה בתשובה וקיבלה‬ ‫את אוה רודפת הכבוד והנצנצים בתוך מזוודת ההופעות‪ ,‬ונכנסתי‬ ‫עליה שמירת תורה ומצוות בצורה מלאה‪ .‬היא ניסתה להשפיע‬ ‫לעולם של טהרה וקדושה‪.‬‬ ‫עליי שאעשה שינוי אחריה‪ ,‬ועדיין‪ ,‬למרות האהבה שלי לקודש‪,‬‬ ‫"מייד בתום התפילה ביקשתי לחזור לענייניי‪ ...‬לתפוס מטרו ולעוף‬ ‫ההצלחה בתחום המוזיקה ‪ -‬הייתה הערך העליון בחיי‪ .‬זה‬ ‫משם והלאה‪ ...‬אחת החברות ששכנעתי לשמור שבת תפסה אותי‬ ‫שבשבילו קמים בבוקר ועבורו עוברים את קשיי היום‪-‬יום‪.‬‬ ‫מושכת את התיק עם הציוד ממקום מחבואו ומתחמקת‪.‬‬ ‫"היום אני מרחמת על הנערה שהייתי אז‪ .‬כל הערך שלי היה תלוי‬ ‫"'את באה לסעודה?'‪' ,‬לא' עניתי לה מודעת עד מאוד לתיק המפליל‬ ‫בדבר‪ .‬לא הרגשתי שיש לי ערך מוחלט‪ ,‬לא הפנמתי שיש בי נשמה‬ ‫שבידי‪' .‬אז לאן את הולכת?'‪' ,‬הביתה'‪ ,‬עניתי‪ .‬מה אפשר להגיד?‬ ‫קדושה שנשלחה אליי מתחת כיסא הכבוד‪ .‬רצתי אחרי החיצוניות‬ ‫'אבל איך?' היא לא הרפתה‪.‬‬ ‫הזו‪ ,‬וכל הזמן הייתי רעבה לעוד פירורי תהילה‪...‬‬ ‫"הבית שלי הרי רחוק כל כך‪' .‬במטרו' מלמלתי‪ .‬עיניה נפערו בהלם‬ ‫"לקראת סיום בית הספר‪ ,‬הרבנית דבורי מנדל‪ ,‬אחת המורות‬ ‫מולי‪' .‬את מארגנת את שבתות הקירוב‪ ,‬משכנעת אנשים לשמור‬ ‫שראתה את הנשמה שלי שנמשכת למעלה‪ ,‬יחד עם הבלבול הגדול‬ ‫שבת וחוזרת במטרו לבית שלך? זה נשמע לך הגיוני?' היא אמרה‬ ‫וההשקפות הזרות ‪ -‬ניסתה לעצור את גלגל השאיפות שלי‪.‬‬ ‫לי את האמת בפנים‪ ,‬ולא היה לי מה להגיד לה‪.‬‬ ‫"היא אמרה לי‪' :‬בואי תטעמי טעם של תורה‪ ,‬את לא ראית אף פעם‬ ‫"חזרתי הביתה וצעקתי להשם‪' :‬מתי אני הולכת להפסיק עם כל‬ ‫מה זה‪ .‬סעי לשנה לארץ ישראל‪ ,‬תוכלי ללמוד שם תואר במוזיקה‬ ‫השקר שאני מייצרת פה? אני יודעת מה האמת! את מי אני מרמה?‬ ‫אם תרצי'‪ .‬אבל אני לא רציתי‪ .‬רציתי ללמוד ברוסיה בבית ספר‬ ‫רק את עצמי!'‬ ‫גבוה למוזיקה‪ ,‬להתמקצע הכי שאפשר‪ .‬המשכתי להיות בקשר עם‬ ‫"תוך זמן קצר מצאתי את עצמי שומרת שבת‪ .‬הפסדתי תחרויות‪,‬‬ ‫הקהילה של הקירוב‪ ,‬ולהגיע לשבתות‪ .‬אהבתי את התפילות בבית‬ ‫הופעות‪ ,‬גמגמתי תירוצים על מחלות מסתוריות שתוקפות את‬ ‫הכנסת‪ ,‬אבל לא הייתי מסוגלת לבחור לגמרי בקדושה‪ ,‬המשיכה‬ ‫מיתרי הקול שלי בעיקר בשבתות ונחלתי ביזיונות‪.‬‬ ‫לעולם המוזיקה הייתה חזקה ממני"‪.‬‬ ‫"בטבעי אני אדם מרצה‪ ,‬פתאום אני נותנת לכולם להתעצבן עליי‬ ‫וחומקת מכל התחרויות השוות‪ ...‬זה היה מעל הטבע‪ ,‬אבל ידעתי‬ ‫‪ -‬ייפול הירח ואני לא אחלל שבת! ככל שהנשמה שלי התמלאה‬ ‫הניגון שבלב‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬הרגשת חיבור עצום לבורא עולם והתקרבת‪?...‬‬ ‫בהשקפה טהורה ‪ -‬הגיע הריפוי‪ .‬החרדה שמא אחדל אם לא אעלה‬ ‫על הבמה הפכה למשהו מינורי יותר‪ .‬הרגשתי שיש לי איך לחיות‬ ‫"נכון‪ .‬תמיד רציתי לעשות רצון השם‪ .‬אבל לא חזרתי בתשובה בבת‬ ‫ובמה להחזיק‪ .‬לא אלך לאיבוד"‪.‬‬ ‫אחת‪ .‬התשובה שלי הייתה הדרגתית‪ .‬בהתחלה קיבלתי על עצמי‬ ‫לא לאכול בשר לא כשר‪ ,‬אחר כך תפילה‪ ,‬שנה אחרת צניעות וכן‬ ‫בהערת אגב היא מוסיפה על המילים "הוריני השם דרכך"‪:‬‬ ‫הלאה‪ .‬המוזיקה הייתה מחוץ לתחום‪ .‬לא רציתי לחשוב על העניין‪,‬‬ ‫"המילים האלו הן מסר מאחד השירים שזכיתי לחבר דווקא בשנים‬ ‫אפילו קצת‪.‬‬ ‫האחרונות‪ .‬שרתי אותו בכל כך הרבה מקומות וראיתי חיבור‬ ‫"היו לי דמיונות שאסתדר כבר איכשהו‪ ...‬יהיה לי בעל דתי‪ ,‬ואני‬ ‫מלא עם המאזינות‪ .‬כי מי לא מחפשת שהשם יאיר לה במקומות‬ ‫אשיר עם כיסוי ראש או משהו‪ ...‬אומנם את השבת רציתי לשמור‬ ‫החשוכים שלה? ממליצה לכל אחת‪ -‬פשוט תכתבי! את הרגשות‪,‬‬ ‫בכל מאודי‪ .‬אבל איך אפשר? המוזיקה הייתה בעוכריי‪ .‬מה אעשה‬ ‫המחשבות‪ ,‬הלבטים‪ ,‬וכמובן‪ -‬את התפילות והרצונות‪ .‬לא משנה‬ ‫עם התחרויות? ההופעות? הרבה מאלו התנהלו בעיצומה של שבת‬ ‫ספרותי או לאו‪ ,‬זאת יצירת האומנות של הנשמה שלך‪ .‬ואחר כך‪-‬‬ ‫המלכה‪ .‬זה היה ניסיון קשה‪ .‬פעם אחר פעם נפלתי‪.‬‬ ‫תנסי לשיר אותה להשם‪ .‬אפילו בחלקים‪ .‬את תראי איזה אפקט‬ ‫"האבסורד היה שהייתי מחוברת לקהילה היהודית‪ ,‬ומאוד אהבו‬ ‫פלאי ועיבוד עוצמתי תרגישי‪ .‬ריפוי של ממש!"‬ ‫אותי שם‪ ,‬הזמינו אותי לעבוד באגף הסטודנטים‪ .‬הטילו עליי‬ ‫את ראויה‬ ‫לארגן אירועים לנוער ולגרום להם לשמור שבת‪ .‬נכנסתי לתפקיד‬ ‫הזה‪ ,‬כמו אומנית אמיתית‪ .‬משווקת את השבת ומרגישה שזאת‬ ‫ואיך התקרבת לרבי נחמן בתוך תהליך התשובה?‬ ‫האמת היחידה‪.‬‬ ‫"אחת הפעילות של הקירוב הביאה לי ספר שמדבר ממשנת ברסלב‬ ‫"אבל רגע אחר כך‪ ,‬שוב זגזגתי בין העולמות‪ ...‬בשבת שהייתה בה‬ ‫ומתורגם לרוסית‪' .‬הספר הזה יענה לך על כל השאלות שהיו‬ ‫תחרות או ההופעה‪ ,‬פשוט נעלמתי במטרו (הרכבת התחתית)‬ ‫לך בחיים'‪ ,‬הכריזה‪' .‬על מה הוא מדבר?'‪ ,‬שאלתי אותה בחשש‪.‬‬ ‫לענייניי‪ .‬ממש קומסי קומסה"‪ .‬נאנחת אוה על המקום הלא פשוט‬ ‫'אמונה‪ ,‬זה המפתח לכול'‪ ,‬אמרה‪ .‬בהתחלה זה הפחיד אותי‪ .‬כמה‬ ‫שבו הייתה מונחת‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫עמוד זה מוקדש ללעילוי נשמת מיטל טובה בת רות‬ ‫האם שייך שאעבור פתאום לברסלב?‬ ‫אפשר לדבר על אמונה? לא הכרתי בכלל‬ ‫הרי אני נמצאת בחברה ליטאית‪ ,‬והם‬ ‫ברסלבים‪ .‬רק את אלו שקופצים על גגות‬ ‫אלו שהביאו אותי עד היום‪ .‬אני מעריכה‬ ‫המכוניות‪ .‬רבי נחמן היה בעיניי צדיק‬ ‫ומוקירה אותם‪ ,‬וגם שם הרגשתי מתיקות‪.‬‬ ‫שטמון באוקראינה‪ ,‬לא יותר מזה‪ .‬ולא‬ ‫ובכל זאת ‪ -‬בברסלב בוערת אש! אני רוצה‬ ‫רציתי שמשהו ישתלט לי על התודעה‪...‬‬ ‫את האש הזו‪ ...‬לא יכולה לוותר‪...‬‬ ‫אבל כשקראתי ‪ -‬זה נספג בי כל כך טוב‪.‬‬ ‫"כשחזרתי לחו"ל ‪ -‬חזרתי אחרת‪.‬‬ ‫הוא הרגיע אותי במקום עמוק בנפש‪.‬‬ ‫בעידודם של אחיי הרמתי טלפון למורים‬ ‫"הנשמה שלי הייתה זקוקה לנחמה‪,‬‬ ‫שלי‪ ,‬ואמרתי להם‪' :‬תודה על כל השנים‬ ‫לחיבוק‪ ,‬שמישהו יגיד שהכול בסדר‪.‬‬ ‫שהשקעתם ולימדתם אותי‪ .‬בזכותכם אני‬ ‫החסר בנפש שלי היה גדול‪ .‬אפשר להגיד‪,‬‬ ‫שרה בצורה מקצועית‪ ,‬ולמרות זאת אני לא‬ ‫שלמרות המורות המדהימות שתמכו‬ ‫ממשיכה'‪.‬‬ ‫והדריכו‪ ,‬ורבנים יקרים שהנחו אותי בדרך‬ ‫"הם בפירוש חשבו שהשתגעתי‪ .‬הילדה‬ ‫השם ‪ -‬התשובה הגיעה ממקום של דין‪.‬‬ ‫המרצה בתוכי השתוללה גם היא‪ .‬איך ככה‬ ‫וכל הזמן שמעתי קולות כואבים בלב‪ ,‬שאם‬ ‫אני מדברת לאומנים החשובים? איך אני‬ ‫אפשר היה לדובב אותם‪ ,‬היו אומרים‪' :‬מי‬ ‫מביישת אותי ואותם‪ ?...‬אבל היה לי כבר‬ ‫אמר שאת ראויה בכלל?'‬ ‫כוח רוחני בידיים‪ ,‬הייתי יחד עם אבא"‪.‬‬ ‫"כל בן אדם בריא בנפשו צריך לקבל‬ ‫אוה‪ ,‬נתת את הקול לבורא עולם! איזו מסירות‬ ‫תמיכה‪ ,‬הערכה‪ ,‬להרגיש שרוצים בו‪ .‬והבן‬ ‫נפש! ספרי לנו איך הקול חזר אלייך והפעם‬ ‫אדם הראשון שצריך לתת לו את זה ‪ -‬זה‬ ‫מצד הקדושה?‬ ‫הוא בעצמו‪ .‬וגם אם כל העולם ייתן לו‬ ‫"המוזיקה היא חלק ממני‪ .‬ובאותו שבוע‬ ‫אהבה והערכה בהגזמה ‪ -‬אם הוא לא ייתן‬ ‫שוויתרתי עליה ביודעין‪ ,‬קיבלתי אותה‬ ‫זאת לעצמו ‪ -‬זה לא יעזור‪ .‬וכאן רבינו נכנס‪.‬‬ ‫בחזרה במתנת חינם‪ .‬כך בעצם התחיל‬ ‫מתרגם לנו מילים קדושות לעצות פשוטות‪,‬‬ ‫עידן חדש של הופעות בכשרות לנשים‪:‬‬ ‫נותן לנו ביטחון עצמי רוחני‪ .‬להאמין‬ ‫קיבלתי הצעה להופיע בערב הפרשת חלה‬ ‫ביקרות שלנו‪ ,‬בהתפארות שהשם מתפאר‬ ‫עולמי‪ .‬בתוך אולם יפהפה עם כל הפינוקים‬ ‫בנו‪ .‬כשהגעתי אליו הרגשתי מתוק ביהדות‬ ‫האפשריים‪.‬‬ ‫שלי‪ .‬רבינו הכניס בי את ההבנה שהחיים‬ ‫"'תקבלי כמה נגניות שתרצי‪ ,‬הגברה הכי‬ ‫האלו הם רצוא ושוב ‪ -‬עולים ויורדים‪ ,‬אין‬ ‫טובה‪ ,‬אורות‪ '...‬הבטיחה המארגנת‪ .‬אחרי‬ ‫"אבל רגע אחר‬ ‫סטטי‪ .‬וגם בעולם התשובה צריך להיות‬ ‫תקופה‪ ,‬הגיעה עוד הופעת יחיד גדולה עם‬ ‫בקיא ברצוא ושוב"‪.‬‬ ‫טעם יהודי וקדושה‪ .‬שרתי שירים יהודים‪,‬‬ ‫כך‪ ,‬שוב זגזגתי בין‬ ‫ניגונים‪ ,‬אידיש‪ ,‬לדינו‪ ,‬לא גרמנית‪ ,‬איטלקית‬ ‫העולמות‪ ...‬בשבת‬ ‫מרים אותי על‬ ‫ורוסית כמו בעבר‪ ,‬זה היה תענוג אמיתי"‪.‬‬ ‫"זה ממש מדויק להגיד ש"הקול חזר אלי"‪.‬‬ ‫שהייתה בה תחרות‬ ‫הידיים‬ ‫הוא חזר למקום האמיתי שלו‪ ,‬הקול "שב"‬ ‫או ההופעה‪ ,‬פשוט‬ ‫אוה ממשיכה להתחזק‪ .‬ומגיעה‬ ‫למקומו ממש‪ .‬זה היה ניכר משמעותית‬ ‫נעלמתי במטרו‬ ‫לארץ‪ .‬וכך היא מתארת‪:‬‬ ‫באיכותו הפיזיולוגית‪ .‬וזה מדהים אותי‬ ‫"באותם ימים היינו יוצאות לחופשות‬ ‫(הרכבת התחתית)‬ ‫קצרות בארץ‪ .‬באתי לשבועיים לנווה‬ ‫כל פעם מחדש לראות בעבודה עם כל כך‬ ‫הרבה נשים‪ ,‬איך לאחר שהן עברו תהליך‬ ‫לענייניי‪ .‬ממש‬ ‫ירושלים לתוכנית של האמריקאיות‬ ‫פנימי של ניקוי וריפוי בקולן הפנימי ‪-‬‬ ‫קומסי קומסה"‪.‬‬ ‫והארכתי לחודשיים‪ ,‬לא הייתי מסוגלת‬ ‫הקול הפיזי שלהן פשוט משתחרר ופורח‪,‬‬ ‫לעזוב‪ .‬הרביתי להתפלל בכותל ואצל‬ ‫הן מתחילות לשיר יפה ולדבר עם ביטחון‬ ‫נאנחת אוה על‬ ‫אמא רחל‪ .‬התחננתי שבורא עולם יוציא‬ ‫‪ -‬הקול ממש שב בתשובה!!!"‬ ‫המקום הלא פשוט‬ ‫אותי מהמעגל הזה‪ .‬שאצליח לבחור בו‬ ‫בשלמות‪ .‬זה היה כל כך מתוק לבכות‬ ‫שבו הייתה מונחת‪.‬‬ ‫השידוך הברסלבי‬ ‫להשם את הכאב‪ ,‬ולהרגיש שמישהו מרים‬ ‫המסווה‬ ‫אותך על הידיים שלו‪ .‬הייתי מתמסרת‬ ‫לתפילה ונמסה‪' .‬כמעט הזמנתי אמבולנס'‬ ‫אוה היא כבר בעלת תשובה מוצה־‬ ‫הייתה צוחקת חברה קבועה שבאה איתי‪,‬‬ ‫רת‪ .‬השלב הבא הוא הקמת‬ ‫על הדבקות העילאית ששרתה עליי‪.‬‬ ‫בית יהודי‪.‬‬ ‫הייתי יכולה להתפלל שעות‪ .‬אלו הזיכרונות הכי מתוקים שיש לי‬ ‫"בחו"ל מלחיצים את החוזרים בתשובה להתחתן כדי לשמור על‬ ‫מהשנתיים הראשונות בארץ‪ .‬התחושה הזו של חיבור מוחלט עם‬ ‫הקדושה שלהם בסביבה הזרה‪ .‬הייתי בת עשרים ואחת‪ ,‬בעלת‬ ‫דבר ענק ועצום שאוהב אותך ורוצה אותך‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬בוחרת בהשם בכל ליבי‪ ,‬ועדיין לא מצאתי שידוך‪ .‬הרגשתי‬ ‫"בשבתות הייתי שוהה במדרשה‪ .‬ולפעמים חברות היו יוצאות‬ ‫בתוך סיר לחץ‪ .‬רציתי להתחתן‪ ,‬אבל לא יכולתי לדמיין את עצמי‬ ‫להתארח אצל משפחות מהאזור‪ .‬הייתה פעם אחת שחברה שכנעה‬ ‫נישאת למישהו שלא יזרום עם התבודדות שהייתה כה יקרה לליבי‪,‬‬ ‫אותי לבוא איתה לבית ברסלב‪ .‬הם לא נראו ברסלב‪ ,‬אבל בפנים‬ ‫ולא יבין את שפת הלב שמצאתי בספרי ברסלב‪ .‬אני צריכה חסיד!‬ ‫הייתה אש גדולה‪ ...‬המארחת‪ ,‬גיורת עם ניראות ליטאית לגמרי‪,‬‬ ‫מישהו שנמצא במקום שבו הלב שלי נמצא! מצד שני‪ ,‬הלחיץ אותי‬ ‫ישבה איתי עד שש בבוקר! מסבירה ומבארת לי את עיקרי משנת‬ ‫לדמיין את בעלי עם פאות ארוכות‪ ...‬במוסקבה לא הסתובבו אנשים‬ ‫ברסלב‪ .‬אחרי השבת הזו‪ ,‬החלטתי להעמיק בעניין ההתבודדות‪.‬‬ ‫עם פאות‪ ...‬וכך יצאתי לשידוכים‪ .‬יודעת מה אני רוצה ‪ -‬לא מספרת‬ ‫קניתי ספרים והתחלתי ללמוד ברצינות‪ .‬לא ידעתי איך להגיע לשם‪,‬‬ ‫העמוד הזה יכול להיות שלך! להקדשה‪ /‬הנצחת שם התקשרי עכשיו‪ 03.3134.270 :‬שלוחה ‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫השם אוסף ומחבק אותנו במקומות הכי שבורים וכואבים"‪.‬‬ ‫לשדכנית מהרצון הכמוס‪ ,‬כי איך מסבירים את זה?‬ ‫היא מוסיפה לנו עוד נקודה לחיזוק‪" :‬כשהתפילה מדי נמשכת מתוך‬ ‫"באחת הפעמים כשאני מצויה בלחץ של שידוכים‪ ,‬מבולבלת‬ ‫כאב ותסכול‪ ,‬ואני לא מרגישה שהגעתי למקום טוב ומחובר ‪ -‬צריך‬ ‫מהצעות שונות‪ ,‬ולא יודעת להשית עצות לנפשי ‪ -‬אותו הבית‬ ‫קצת לעצור עם התפילה ופה להכניס עצות אחרות של רבינו ‪-‬‬ ‫הברסלבי‪ ,‬שהביא לחיי הרבה חיזוק מתורת רבי נחמן‪ ,‬החזיר לי את‬ ‫שיוציאו אותי מהמרה ויחזירו למקום מאוזן ‪ -‬ואז התפילה שוב תהיה‬ ‫שיווי המשקל שוב‪' :‬לא לצריך להילחץ‪ ,‬צריך להתפלל‪ ,‬להאמין וזה‬ ‫מחברת ואיכותית‪.‬‬ ‫יבוא‪ .‬ובינתיים‪ ,‬לאסוף זכויות‪ .‬לכבד הורים‪ ,‬להוסיף בקודש‪ '...‬חיזקו‬ ‫אותי‪ .‬נסעתי לכותל ובכיתי את נפשי‪ .‬ולמחרת‪ ,‬כשאני בעיצומו של‬ ‫שיעור תורה‪ ,‬התקשרה השדכנית והציעה לי את בעלי‪ .‬ראיתי איך כל‬ ‫"רבינו הציל לי את החיים‪ ,‬אני חייבת לו את חיי‪ .‬איך שהם היום‪ ,‬עם‬ ‫העולמות מתחברים‪ .‬כשפתחתי אני את הלב לתפילה‪ ,‬בלי תחבולות‪,‬‬ ‫כמות האור‪ ,‬החיבור והשמחה שיש בהם‪ ,‬יודעת שהדרך עוד ארוכה‪,‬‬ ‫בלי לחץ‪ ,‬הפקק השתחרר ‪ -‬והוא הגיע‪.‬‬ ‫אבל יודעת שגם זכיתי‪ .‬זכיתי בגדול! היום אני מכניסה את רבינו לכל‬ ‫"בוחן ליבות וכליות‪ ,‬שלח לי את השידוך המדויק‪ .‬בעלי התקרב‬ ‫הסדנאות והמפגשים‪ .‬מעירות לי נשים‪ :‬למה את מביאה רק מרבי‬ ‫ליהדות על ידי רב ליטאי גדול‪ ,‬אבל מקורב מאוד לברסלב‪ .‬התשובה‬ ‫נחמן? אבל אני מצאתי את שאהבה נפשי בתורות של רבינו‪ .‬כל דבר‬ ‫שלו התחילה בהתבודדויות על צוק ים בנתניה‪ .‬השדכנית החכמה‬ ‫שאי פעם חיפשתי בכל תחום שהוא‪ ,‬במיוחד בתחום הנפש‪ ,‬הנשימה‪,‬‬ ‫ששידכה בינינו‪ ,‬הרגישה גם בלי שאמרתי לה כלום‪ ,‬וזה היה זה!"‬ ‫הקול‪ ,‬התנועה וכו' ‪ -‬פשוט הכל ומיד מצאתי אצל רבינו!!!‬ ‫"הסיפורים שעוברים בקליניקה מיוחדים ומרגשים כל כך‪ .‬בעבודה‬ ‫עם הקול‪ ,‬השירה‪ ,‬התנועה והנשימה נשים עושות תהליכים מדהימים‬ ‫כי אבי ואמי עזבוני‬ ‫אוה מוסיפה לנו חיזוק על הבדידות הקיומית שכל נפש מרגישה‬ ‫בכלי העוקף את כל החסימות‪ .‬אני רואה יום יום איך הקול ‪ -‬הוא הכל‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬בדידות שהיא בתור אומנית הרגישה מגיל קטן‪" :‬הסיבה‬ ‫הלוואי שנזכה לשיר ממקום של חיבור אמיתי למלכו של עולם כל‬ ‫לבדידות הקשה שאנחנו חשות היא כי אנחנו לא מדברות עם השם‪.‬‬ ‫ימינו‪ ,‬אמן"‪.‬‬ ‫יש לנו חבר הכי טוב שתמיד יחבק ויקשיב‪ ,‬ויעזור לנו לצאת מכל‬ ‫ליצירת קשר עם אוה‪mehakol.lalev@gmail.com :‬‬ ‫פלונטר‪ .‬זה כל כך טוב להיות 'כי אבי ואמי עזבוני והשם יאספני'‪.‬‬ ‫טל המורה לשמחה‬ ‫הרגע הממ"מ* שלך‬ ‫לדרך מחדש התברר שנמלטו מכתב"ם רוסי‪.‬‬ ‫במעשיה נחטפה הענייה‪ .‬ענייה היא הנשמה בעולם הזה‪ .‬כלואה‬ ‫בגוף גשמי‪ ,‬צמאה וכוספת‪ .‬הבולט בין הכיסופים‪ :‬הכמיהה לעיר‬ ‫קבוצה חיפאית קנתה או שכרה בעבר רכב בפולין להגעה עצמאית‬ ‫הגעגועים‪ .‬בשילוב עם עשיית דבר מבוהל‪ ,‬קיבלנו סיפורים יוצאי‬ ‫לאומן‪ .‬השנה‪ ,‬במספר שיא של משתתפי הקיבוץ‪ ,‬לא נשאר אף רכב‬ ‫דופן‪.‬‬ ‫לרפואה‪ .‬ב‪-‬ממ"מ נסעו באוטובוסים המקומיים‪ .‬הלוך ‪ 25‬שעות‪.‬‬ ‫חזור‪ 70 ...‬שעות באוטובוס המקומי המקרטע‪ .‬גם הם‪ ,‬באיחור רב‪,‬‬ ‫מעשה מבוהל מאד‪ .‬הרב סורוצקין הליטאי‪ ,‬ראש מוסדות 'עטרת‬ ‫שבו לביתם‪.‬‬ ‫שלמה'‪ .‬בנו‪ ,‬הלומד ב'פונוביץ''‪ ,‬כסף לנסוע לאומן‪ ,‬כשהיישום נראה‬ ‫רחוק‪ .‬האב במסע איסוף כספים לישיבות מקבל הצעה לתרומה של‬ ‫כרשמת‪ ,‬רכשתי השנה לעשרות נוסעים פעם ראשונה לאומן טיסות‬ ‫כ‪11-‬מיליון דולר‪ .‬עם התרומה נדרשת הסכמתו לטוס לאומן ראש‬ ‫בהנחה‪ .‬לפני שיודעים איפה ישנו‪ ,‬איפה יאכלו ואיפה יתפללו עשו‬ ‫השנה במטוסו הפרטי של הגביר‪ .‬הרב הירש סיפק את הפסיקה‬ ‫ממ"מ על אומן וזכו! ואני‪ ,‬תודה להשם‪ ,‬זכיתי לשפע אור בהירות‬ ‫המאשרת‪ .‬השנה‪ ,‬בזכות התסריטים יוצאי הדופן של השם יתברך‪,‬‬ ‫הדרך עליי כמסייעת‪.‬‬ ‫בנו זכה להיות אתו באומן ראש השנה‪.‬‬ ‫בואי ניזכר בממ"מ שלך‪ .‬זרקת את השכל ונרשמת לנסיעה למרות‬ ‫בעלי ישב בטיסה ליד אדם שנראה חיצונית כשייך לכלל שומרי‬ ‫שלפני כן לא יצאת מהארץ? בעלך שלח אותך בממ"מ למרות‬ ‫התורה ומצוות ללא סימנים חסידיים‪ .‬הציג עצמו כממיר כספים‪.‬‬ ‫הזאטוטים הגועשים? למרות חסרון כיס גלוי סמכת בממ"מ על‬ ‫התברר ששנים עסק ב‪ ...‬הלוואה בריבית‪ .‬אחרי ראש השנה הראשון‬ ‫הצדיק שמחזיר טובה ונסעת? תני לעצמך דקה‪ ,‬צללי והיזכרי‬ ‫שלו באומן‪ ,‬רבנו עורר אותו והוא עשה תשובה על כל הריביות‬ ‫בפרטי האתגר ובגאולה שהרגשת אחרי המעשה‪ .‬הרגע המרגש‬ ‫שגבה‪ .‬בממ"מ (מעשה מבוהל מאד) החזיר ארגזים של כסף מזומן‪.‬‬ ‫ומלא התעוררות הלב שחווית ייתן אומץ לעוד ממ"מים כאלו‬ ‫אנשים שחייבים לו חששו לענות לשיחה שלו ומה מאד התפלאו‬ ‫בעתיד‪ ,‬אי"ה‪.‬‬ ‫כשפנה אליהם כדי להחזיר את הריבית שגבה‪.‬‬ ‫למי שעדיין לא הגיעה לאומן‪ ,‬דמייני את הנסיעה לפרטי פרטים‪:‬‬ ‫הרב אליהו עטיה מסר שיעור ארבעה ימים אחרי ראש השנה‬ ‫כולל קברי צדיקים במז'יבוז' וברסלב‪ .‬ואולי עם הפרשת חלה‬ ‫אצלנו בחיפה‪ .‬היה אמור להגיע מוקדם יותר לביתו אך בסוף‪ ,‬ברגע‬ ‫וריקודים? עם שיחה מלב אל לב בציון הקדוש אחרי תיקון הכללי?‬ ‫האחרון‪ ,‬בממ"מ‪ ,‬הגיע‪ ,‬היישר לשיעור‪ .‬בנסיעת חזור לפולין הרכבת‬ ‫יקרה‪ ,‬כל אלה יעמדו לזכותך כשיגיע הרגע הממ"מי שלך!‬ ‫עצרה לפתע ביער וכל הנוסעים נאלצו לרדת‪ .‬המתינו ביער ללא‬ ‫*מעשה מבוהל מאוד‬ ‫מקומות ישיבה או תנאים מינימליים למשך שבע שעות‪ .‬כשיצאו‬ ‫‪9‬‬ ‫תמונות חיים ‪ /‬ש‪.‬זיו‬ ‫מילים‬ ‫שבורות‬ ‫לכבודך‬ ‫דינה מספרת‪:‬‬ ‫"אני‪ ...‬אני‪ ...‬א‪ ...‬ני רוצה ש‪ ...‬שת‪...‬בי‪...‬אי‪ ,"...‬ניגשתי לרותי‪ ,‬בת כיתתי‪.‬‬ ‫רציתי שתביא לי את ספר הנדסה בסך הכול‪ ,‬לבדוק את תרגיל ‪ .17‬זה‬ ‫שלא הצלחתי לפתור‪ .‬אבל קיפאון פשט בי‪ .‬לראות את הצד השני בא‬ ‫במבוכה בגלל המילים שמסתרבלות לי‪ ,‬שבר אותי לגמרי‪ .‬זו לא הייתה‬ ‫הפעם היחידה‪ .‬בערך מגיל ארבע עשרה סבלתי בקושי משמעותי‬ ‫בדיבור‪ .‬גמגומים תקפו אותי בעוצמה כשניסיתי לנסח משפט פשוט‪.‬‬ ‫הוריי לקחו אותי לקלינאית תקשורת‪ ,‬והיא עבדה איתי ונתנה לי‬ ‫תרגילים שונים‪ .‬תרגלתי באדיקות‪ .‬רציתי לצאת מהצרה הזו‪ .‬אבל‬ ‫בחברה היה לי קשה מאוד‪ .‬כל התרגילים היפים שהצלחתי ליישם מול‬ ‫המראה בבית‪ ,‬נתקעו לי בגרון‪.‬‬ ‫היו בנות שריחמו עליי‪ ,‬ניסו לדובב אותי‪ ,‬חייכו בהגזמה‪ ,‬עצרו הכול‬ ‫בדרמטיות‪ ,‬וניסו לעזור לי‪ ,‬כמו לילד מתקשה‪ ,‬להגיד את מה שרציתי‪.‬‬ ‫הן ממש התהלכו בתוך שברי הדיבור שלי מנסות לדלות את המשמעות‬ ‫האבודה שהייתה בו‪ ,‬ואני רק ביקשתי שהאדמה תבלע אותי‪ .‬לא אהבתי‬ ‫את המבטים החומלים האלו ולא רציתי להיות אתגר כיתתי שצריך‬ ‫לפצח‪.‬‬ ‫עם הזמן הפסקתי לנסות‪ .‬מי רוצה לעמוד חשוף מול חברה שמלהגת‬ ‫כרצונה‪ ,‬מקפצת ממשפט למשפט ללא קושי‪ ,‬מעלה ומורידה את הטון‪,‬‬ ‫כשאת נלחמת על כל הברה? העדפתי להתבדל ככל יכולתי‪ .‬לא להיכנס‬ ‫לשטח אש‪ ,‬היינו דיבור עם בני אדם‪ .‬עשיתי כל מאמץ להימנע משיחות‪,‬‬ ‫מפגשים חברתיים‪ ,‬ואפילו קשר עין עם מורות‪ .‬כל דבר שיאלץ אותי‬ ‫לדבר היה מחוץ לתחום‪.‬‬ ‫ההורים והמורות ניסו לשדל אותי‪" :‬זה חשוב לך" שכנעו‪" .‬דווקא‬ ‫תדברי‪ ,‬תכריחי את עצמך‪ ,‬וככה תצאי מזה‪ ,‬עוד קצת תרגול ואת אחרי‬ ‫זה"‪ .‬אבל אני התבצרתי‪.‬‬ ‫בהפסקות נשארתי בכיתה‪ .‬מכירה את קפלי הווילון הכחלחל התלוי‬ ‫לאורך חלון הכיתה בעל פה‪ .‬רואה כל סדק בקיר וכל חור ברשתות‪.‬‬ ‫ממקומי בקומה השנייה יכולתי לתצפת על חברותיי לכיתה‬ ‫‪10‬‬ ‫כולם‪ ,‬ואיך כולם יקרים וחשובים‪ ,‬כמו שאני יקרה וחשובה‪ .‬התחלתי‬ ‫המסתובבות בחצר‪ .‬לראות את פיותיהן נפתחים ונסגרים‪ ,‬ולקנא‪ .‬גם‬ ‫באהבה למשפחה שלי‪ .‬לראות בעין טובה את האחים והאחיות‪,‬‬ ‫לי יש מה להגיד‪ ,‬גם אותי מעניין לשמוע את הדיונים שם למטה‪ .‬אבל‬ ‫לעזור להורים ביתר שאת‪ ,‬לשמח אותם‪ .‬אחר כך עברתי לחברות‬ ‫אני לא מסוגלת להיות חלק מהשיח הסוער‪ .‬לעמוד לידן ולשתוק‪ ,‬או‬ ‫בכיתה‪ .‬שמתי את עצמי בצד‪ .‬ניסיתי לראות רק אותן‪ .‬את הטוב‬ ‫לנסות להתערב ולראות איך כל הדיון נפסק בגלל המילים הקטועות‬ ‫שלהן‪ .‬לחשוב מחשבות של אהבה‪ .‬רציתי להראות לחברות את זה‪.‬‬ ‫שלי‪ .‬דמעות הציפו את עיניי‪ .‬מערפלות את כל שדה הראייה‪ .‬אבל אז‬ ‫אבל איך? אני לא מדברת‪ .‬באיזו עוד דרך אוכל לשדר להן שהן טובות‬ ‫נזכרתי‪ .‬אבא שבשמיים שנמצא איתי כל הזמן‪ .‬הוא קרוב‪ ,‬הוא רוצה‬ ‫ונפלאות? העט האדום שלי חייך אליי מבין מחברת ספירלה‪ .‬אכתוב‬ ‫לשמוע אותי‪ .‬הוא מרחם עליי ברחמים כאלו גדולים‪ ,‬שלא מביישים‬ ‫להן! זאת תהיה הדרך שלי ליידע אותן במעלה שלהן‪.‬‬ ‫אותי‪.‬‬ ‫לקחתי דף פוליו וכתבתי מכתב לשולמית‪ ,‬חברה שישבה שולחן אחד‬ ‫בתוך הכיתה הריקנית כבשתי את פניי בספר קריאה ונתתי לדמעותיי‬ ‫ממני‪ .‬סיפרתי לה את הנקודות הטובות שלה‪ .‬נתתי לה מחמאות‬ ‫לזלוג‪ .‬בכיתי אליו‪ .‬באתי מבית ברסלב‪ ,‬וידעתי שיש כזה דבר שנקרא‬ ‫אמתיות‪ .‬על הרגישות שלה לכולן‪ ,‬וגם אליי‪ ,‬על העזרה למורות‪,‬‬ ‫'התבודדות'‪ .‬שאומר לדבר עם השם במילים שלי‪ .‬אבל אף פעם לא‬ ‫על זה שהיא תמיד ראשונה לעשות בשביל הכלל‪ ,‬ואף פעם לא‬ ‫ניסיתי לקיים את הדבר הזה בפועל‪ .‬בטח לא ככה‪ ,‬בכיתה ריקה‪ .‬אבל‬ ‫מתרעמת למה אחרות לא עושות יותר‪' .‬ומה שולמית תגיד כשתראה‬ ‫זה היה רגע האמת שבו התחלתי גם אני להתבודד‪.‬‬ ‫את המכתב? היא תחשוב שאת חנפנית או מוזרה' היצר הרע זרק‬ ‫סיפרתי לו את הכול‪ .‬את כל התחושות ואת כל הקשיים‪ .‬את הרצון‬ ‫בי חיצים רעילים‪ .‬אבל אני הדפתי אותו‪ .‬לא אכפת לי מה תחשוב‬ ‫העז שלי לדבר כמו כולם‪ ,‬ואת השתיקה שנכפתה עליי ממני עצמי‪.‬‬ ‫שולמית‪ .‬אני בצד עכשיו‪ .‬אני רואה את הטוב שלה ורוצה שגם היא‬ ‫במילים שבורות ביקשתי ממנו שיחזק אותי‪ ,‬שייתן לי ביטחון עצמי‪,‬‬ ‫תראה‪ .‬כתבתי וכתבתי‪ ,‬ובסוף הנחתי את המכתב על שולחנה של‬ ‫שלא ארגיש כזו מסכנה ולא מוצלחת‪ .‬שארגיש את הנשמה שנתת בי‬ ‫שולמית‪.‬‬ ‫טהורה היא‪ .‬ששום דבר לא ייקח ממני את שמחת החיים‪ .‬ורווח לי‪.‬‬ ‫שולמית חזרה מההפסקה וגילתה אותו‪ .‬בלעה את המילים‪ ,‬וחזרה‬ ‫מהר מאוד הבנתי שקרש ההצלה היחיד שלי זה הקשר אתו יתברך‪.‬‬ ‫אליי מרוגשת‪ .‬לחלוחית הבריקה בעיניה‪" .‬איך את יודעת לשים לב‬ ‫כל יום דיברתי אתו‪ .‬כל יום ביקשתי שיבוא להיות איתי‪ .‬כשצף קושי‬ ‫לפרטים הקטנים‪ ",‬החמיאה לי בחזרה‪" ,‬תודה!"‪ ,‬ואני קיבלתי כוח‪.‬‬ ‫הייתי זועקת אליו‪' :‬אני לבד‪ ,‬אבא! אם לא תבוא להיות איתי‪ ,‬מי‬ ‫המשכתי עם רותי‪ ,‬ואחר כך עם מיכלי‪ ,‬ואסתי ושבי‪ ...‬ראיתי את‬ ‫יבוא?' כשהתבזיתי‪ ,‬התחננתי אליו שיבוא וינחם אותי‪ ,‬כי קשה לי‪,‬‬ ‫הטוב‪ ,‬וכתבתי את הטוב‪ .‬את כל המילים שלא אמרתי ‪ -‬את כל מה‬ ‫קשה מאוד‪.‬‬ ‫שחשבתי בשקט כל השנים‪ ,‬ורק בורא עולם שמע ‪ -‬כתבתי‪ .‬ובלי‬ ‫והוא בא‪ .‬קשה לי להסביר את זה‪ .‬אבל הוא בא הכי עמוק שרק‬ ‫לשים לב פתאום הייתי מוקפת בחברות שקיבלו אותי על שתיקתי‪,‬‬ ‫אפשר‪ .‬כל אחת יכולה לחזור לאותו הרגש החם המציף את הלב‬ ‫וביקשו שארעיף עליהן עוד מדבש המתוק של הטוב‪ .‬האהבה שלהן‬ ‫כשאבא שבשמיים מתגלה אליה ושומע אותה‪ .‬באותם ימים בודדים‬ ‫חזרה אליי מכל הכיוונים‪.‬‬ ‫וכואבים‪ ,‬השם הטוב מילא את הצורך הנפשי שלי בחברה‪ .‬שמר על‬ ‫ראיתי בחוש כמה אנשים צמאים למילים טובות‪ ,‬למישהו שיאיר‬ ‫הנפש שלי שלא תישבר‪ .‬שלא תיחלש‪ .‬הוא ירד עד אליי‪ ,‬דינהל'ה‬ ‫את הטוב שלהם‪ ,‬אפילו בנות מרכזיות מאוד‪ ,‬משוחררות ובטוחות‬ ‫שלו‪ ,‬ילדה בת ארבע עשרה וחצי בסך הכול‪ ,‬שכמהה להיות חלק‪,‬‬ ‫בעצמן נהנו לקבל ממני מכתב של מילים טובות אמתיות‪ .‬זה היה‬ ‫להרגיש שייכת‪ .‬שמבקשת חברה‪ .‬דבר פשוט כל כך ורגיל אצל כל‬ ‫כמו קסם‪ .‬המצב החברתי שלי עלה למקום חדש‪ .‬כולם רצו בקרבתי‪.‬‬ ‫ילדה‪ .‬אבל מחסום של מילים עומד בינה לבינן‪.‬‬ ‫ואני המשכתי להתעסק באהבת ישראל‪ .‬ופתאום‪ ,‬בלי להבין איך‬ ‫יום ועוד יום עובר‪ .‬אני עולה כיתה‪ ,‬עטופה בבדידותי‪ ,‬אבל לא לבד‬ ‫ומתי בעצם העזתי‪ ,‬שמעתי את עצמי מדברת משפטים קצרים ולא‬ ‫בכלל‪ .‬מרגישה שקופה‪ ,‬אבל קיימת בזכות אבא שלי ‪ -‬שנמצא איתי‬ ‫קטועים‪ .‬מחמיאה גם במילים‪ .‬הדיבור יצא ממני‪ ,‬כמעט שלם‪ .‬משהו‬ ‫תמיד‪ .‬ופתאום הקשר עם השם עולה שלב‪ .‬התחזקה בי ההבנה‬ ‫בתוכי נרגע וזה אפשר לי להשמיע את עצמי בכנות לחברות‪ .‬בהמשך‬ ‫שהמקום שלי חשוב ויקר בעצם היותי‪ .‬אני לא זקוקה לשום אישור‬ ‫אפילו העזתי לארגן וליזום דברים בכיתה‪...‬‬ ‫חיצוני שיגיד לי את זה‪ .‬שום כבוד מבחוץ על צורת ההתבטאות שלי‪,‬‬ ‫הוריי היו מאושרים מהשיפור‪ .‬הם חשבו שאלו ודאי התרגילים של‬ ‫שום הנהונים ועיניים נוצצות על משפט שאמרתי‪ ,‬לא יעשו לי את‬ ‫הקלינאית שסוף סוף נותנים אותותיהם בי‪ .‬אבל אני סיפרתי להן‬ ‫זה‪ .‬אני שווה מעצם היותי בת מלך‪ .‬השם אוהב אותי ככה‪ ,‬מסתכל גם‬ ‫על ההתבודדות ועל הנפלאות שהיא גרמה לי בנפש‪ .‬על הכוחות‬ ‫עליי‪ ,‬ילדה שמילותיה כלואות בתוך גמגומים עזים‪.‬‬ ‫שקיבלתי לעבוד על עצמי‪ ,‬ועל הרצון לעשות טוב ‪ -‬שהוביל לישועה‬ ‫התחלתי להתבונן סביבי‪ .‬ראיתי בנות מוצלחות שמדברות בקול רם‪,‬‬ ‫האישית שלי‪.‬‬ ‫זורמות ונראה שהביטחון העצמי שלהן בשמיים‪ .‬ראיתי איך לעיתים‬ ‫התבגרתי‪ ,‬נישאתי ואני אמא לילדים ב"ה‪ .‬עד היום מתמודדת עם‬ ‫הן נשברות מזוטות‪ .‬אין להן במה להחזיק את עצמן כשצר להן‪ .‬לי יש‬ ‫הדיבור‪ .‬לא כמו אז‪ ,‬אין מה להשוות‪ ,‬אבל עדיין הקושי קיים במידה‬ ‫מעלה שאין להן‪ .‬אני מדברת עם השם! יש לי התבודדות! אני מכירה‬ ‫מסוימת‪ .‬יש דברים שהייתי רוצה לעשות ואני נמנעת‪ ,‬פשוט כי אני‬ ‫את החשיבות האמתית שלי‪ ,‬בלי שום קליפה חיצונית שמונעת מאור‬ ‫לא מסוגלת‪ .‬כמו למשל‪ ,‬למסור הרצאות‪ .‬אני מחזקת את עצמי שאם‬ ‫השם לחלחל פנימה‪ .‬ההבנה הזו שאני בת מלך‪ ,‬הייתה חזקה כל כך‪.‬‬ ‫אין לי אפשרות אז זה לא התפקיד שלי‪ .‬וגם אני לא רוצה את זה‪.‬‬ ‫פרסתי מפית‪ ,‬והלכתי ליטול ידיים‪ .‬ברכתי במתינות‪ ,‬מילה במילה‪,‬‬ ‫ורוצה לספר לכל אחת שקוראת אותי ואולי יש לה ניסיון או קושי‬ ‫אכלתי לאט‪ .‬בעדינות‪ .‬הייתי בת מלך שאוכלת ארוחת בוקר‪.‬‬ ‫כזה או אחר‪ ,‬תדברי על זה עם השם‪ ,‬הוא ידיד נפש‪ ,‬אב הרחמן‪ ,‬את‬ ‫עוד שנה חולפת‪ .‬אני כבר כמעט בת שש עשרה‪ .‬והשיחות עם‬ ‫תראי שהוא יבוא ויהיה איתך באותם מקומות נמוכים וחסומים‪ ,‬עם‬ ‫השם ממשיכות ללוות אותי‪ .‬הגיעה ספירת העומר‪ ,‬השם שלח לי‬ ‫מילים שלמות או שבורות‪ ,‬הוא שומע‪ .‬תמיד‪.‬‬ ‫בלב מחשבה לעבוד על אהבת ישראל‪ .‬לחשוב איך אני אוהבת את‬ ‫יש לך סיפור חיים המתאים למדור?‬ ‫שלחי מייל ל ‪ a033134270@gmail.com‬או להקליט‬ ‫לקו‪ 033134270 :‬שלוחה ‪3‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עמוד זה מוקדש להצלחה בישיבה לדוד נחמן בן שרה‬ ‫זוגיות לאור הצדיק ע' אפלבויים‬ ‫קרבת הלב‪ ,‬איך מגיעים אליה?‬ ‫לילדים‪ ,‬לחברות שסביבה‬ ‫שלום וברכה‪ ,‬חברות אהובות‬ ‫להיות אשת חיל‬ ‫לאחרונה פגשתי אישה מעוררת השראה בעיניי‪ ,‬נסענו ביחד‪ ,‬זה היה‬ ‫ממש כמו בסיפור הקדוש שלנו‪ ,‬שהבערגיר קם ועושה מעשה‪ ,‬לא נשאר‬ ‫כמה ימים אחרי יומולדת עגול ומשמעותי שלה‪ ,‬התעניינתי‪ ,‬איך היה ומה‬ ‫חסר אונים‬ ‫עשתה‪.‬‬ ‫וה' מצליח בעדו‪ ,‬כן יצליח גם אותנו‪ ...‬באהבה גדולה‪.‬‬ ‫היא סיפרה שעשתה סיבוב בקברי צדיקים ועוד כמה דברים‪ ,‬אבל גולת‬ ‫הכותרת היתה זו‪:‬‬ ‫"נכנסתי לחנות בגדים שאני ממש אוהבת‪ ,‬כמה ימים לפני‪ ,‬בחרתי שתי‬ ‫שמלות ופינקתי גם בכיסוי ראש מקסים‪ ,‬אמרתי לה שתעטוף ממש יפה‬ ‫למתנה והוספתי כרטיס ברכה מהמם‪ ,‬באתי הביתה‪ ,‬נתתי לבעלי ואמרתי‬ ‫לו‪ ,‬הנה תחביא ותיתן לי ביום ההולדת"‪.‬‬ ‫צחקתי ממש ושאלתי‪" :‬נו‪ ,‬והוא נתן לך? ומה הרגשת? שבאמת הוא נתן‬ ‫לך מתנה? זה שימח אותך באמת?"‬ ‫והיא אמרה‪" :‬האמת שממש התרגשתי‪ ,‬כבר קצת שכחתי מה בדיוק היה‬ ‫שם‪ ,‬והוא כתב את הברכה והרי זה העיקר‪ ...‬ואת הבגדים ממש אהבתי‬ ‫(נו ברור)"‪ ,‬והוסיפה משפט מחץ‪" :‬יש להם מצווה לשמח אותנו‪ ,‬לפעמים‬ ‫צריך לעזור להם לקיים את המצווה הזו"‪.‬‬ ‫אמרתי לה שאני חייבת לכתוב את זה בעלון הקדוש שלנו והיא הסכימה‪,‬‬ ‫"רק בלי שמות"‪.‬‬ ‫ואני אומרת לזאת ייקרא "אשת חיל"‪.‬‬ ‫כמה אנרגיות אנחנו יכולות לבזבז על לצפות ממנו ולהתאכזב‪ ,‬ולהיות‬ ‫מסכנות וקורבניות שאין מי שישמח אותי‪ ,‬וירים אותי ועוד ועוד‪.‬‬ ‫אני זוכרת לפני שנים בקורס הדרכת כלות של הרבנית שמש‪ ,‬איך היא‬ ‫היתה מבהירה שכשלאשה אין את עצמה‪ ,‬והיא תולה את כל כולה על‬ ‫בעלה‪ ,‬הוא נהיה ממש מסכן‪ ,‬לעומת זה אם אישה יש לה עמידה בפני‬ ‫עצמה והיא יודעת לשמח את עצמה‪ ,‬הבעל מרגיש שיש לו אשת חיל‬ ‫לצדו‪.‬‬ ‫אפשר להבין את זה בדימוי של שניים רוקדים‪ ,‬אם אחד ישים את כל‬ ‫ההישענות שלו על השני‪ ,‬כבר לא יהיה פה ריקוד‪ ,‬אולי משהו שדומה‬ ‫יותר לסחיבת פצוע‪ ,‬אבל אם כל אחד שם את כובד משקלו במרכז שלו‬ ‫ומתחבר אל השני‪ ,‬יכול להיווצר ריקוד‪ .‬בריקוד משותף יש רגעים של‬ ‫הישענות על השני‪ ,‬אבל רק לרגעים כחלק מדינמיקה שלמה שבה כל‬ ‫אחד נשען על עצמו ומתחבר כך לשני‪.‬‬ ‫אני בטוחה שהסיפור של החברה שהבאתי כאן‪ ,‬לא מתאים בפרטיו לכל‬ ‫זוג‪ ,‬אולי לא כל בעל היה זורם עם דבר כזה‪ ,‬ולא את כל אחת זה היה‬ ‫משמח‪ ,‬אבל העיקרון העולה מהדברים נכון לכל זוג‪.‬‬ ‫כל אישה‪ ,‬אם יש לה את עצמה‪ ,‬זה בריא לה ולקשר שלהם‪.‬‬ ‫המסע‬ ‫בס"ד‬ ‫אותי אל‬ ‫יחברמת‬ ‫צל‬ ‫מקצועיתמה‬ ‫חתונותאותי‪,‬‬‫משמח‬ ‫אדל גניש‬ ‫כל אחת צריכה לשאול את עצמה‪ ,‬מה‬ ‫מאנ"ש‬ ‫צלמת‬ ‫»‬ ‫תלווה אותך ביום המיוחד והקדוש!‬ ‫כל הפוקוס עליך‪ ,‬זויות ממוקדות‪,‬‬ ‫האור שבי? אל האור של הבורא?‬ ‫בעלה‪ ,‬וכמו שאמרה‬ ‫למדבר‬ ‫ואת זה לתת לעצמה‪ ,‬ואת זה בסבלנות ללמד את‬ ‫תאורה נכונה והכי חשוב‪---‬‬ ‫ממקדת אותך ברגעים של שמחה‪,‬‬ ‫התרגשות‪ ,‬אשתו"‪.‬‬ ‫שתוכליאת‬ ‫ושימח‬ ‫החברה היקרה‪" ,‬לעזור לו עם המצווה הזו ‪-‬‬ ‫ממקדת אותך ברגעים של‬ ‫ממקדת אותך בשביל‬ ‫הידוע על ה"אידישע מאמע"‬ ‫חברה את הסיפור‬ ‫להנות מכל רגע בראש שקט‬ ‫שהכל מתועד‬ ‫השנה‬‫סיפרה לי‬‫לראש‬ ‫הכנהמזמן‬ ‫לא‬ ‫ואכלה מנה‪ ,‬והילדים דופקים‬ ‫שבאחת מתקופות הצנע הסתגרה במטבח‬ ‫בדיוק בפוקוס‪.‬‬ ‫עושה? מה את מכינה לנו?‬ ‫אריה‬ ‫מה את‬‫צילה‬ ‫עם‬ ‫וצועקים‪ ,‬אמא‬ ‫מחירים שווים‪.‬‬ ‫אלול אימא"‪.‬‬ ‫מכינה לכם‬ ‫כ‘‪ -‬כא‘‬‫והיא עונה "אני‬ ‫נראות מכבדת‪.‬‬ ‫ימים רביעי וחמישי‬ ‫עיצובי פירות יוקרתיים בשילוב שייקים‬ ‫מוארת‪ ,‬מלאת אמונה‪ ,‬לבעלה‪,‬‬ ‫שמחה‪,‬וציוד מקצועי‪.‬‬ ‫תאורה‬ ‫להכין אישה‬ ‫מצווה על כל אחת‬ ‫‪2-3/9/26‬‬ ‫פרלינים ופיצוחים בהזמנה אישית‬ ‫כל המוצרים בד"ץ העדה"ח • שירות משלוחים‬ ‫מאות כלות מרוצות!‬ ‫להזמנות ‪053-3117671‬‬ ‫וקבלת‬ ‫‪12‬‬ ‫קטלוג‪K0533117671@gmail.com :‬‬ ‫‪054-8595586‬‬ ‫לפרטים והרשמה‪:‬‬ ‫בס"ד‪.‬‬ ‫קפסולת התחזקות ‪-‬חשוון השיתופים שלכן!‬ ‫והפעם‪ :‬נחיתה רכה‬ ‫אחרי החגים‬ ‫אנחנו מברכות "חורף בריא" ומכוונות על הנפש‬ ‫שם בפנים‪ ,‬שצריכה התחזקות גם עכשיו‪...‬‬ ‫לא תמיד קל לה לנחות אחרי החגים היישר לשגרה‬ ‫המבורכת הארוכה והחורפית‪ .‬הלכנו‬ ‫לחפש חיזוקים‪ .‬מצאנו‪ .‬והרי הם לפניכן‪:‬‬ ‫הרבנית ד' קירשבוים מבית שמש‬ ‫הקפסולה לחודש הבא‪...‬‬ ‫איך מתגברים על המניעות ומתבודדים? הפעם נבקש ממכן טיפים‬ ‫מסדרת לנו את הראש עם הגדרות נכונות‪:‬‬ ‫ועצות להתבודדות‪ .‬כי תמיד יש מה להתחדש בעצת העצות! מחכות‪....‬‬ ‫"צריך להגדיר את הדברים נכון‪ .‬רבינו קורא לזה 'דעת'‪ .‬הדעת אומרת‪ :‬החגים‬ ‫זה התחזקות ‪ -‬ימים של קודש‪ .‬אבל להגיד שלא קשה שם? זה לא נכון! קניות!‬ ‫‪ 033134270‬שלוחה ‪ .3‬או במייל‪ a033134270@gmail.com :‬אשרייך!‬ ‫אירוחים! אומן ראש השנה‪ ,‬נשים במצב מיוחד וכו'‪ .‬זה לא קל! אבל איך אנחנו‬ ‫מרגישות רוממות? כי אנחנו מאמינות שאלו ימים גדולים‪ ,‬גם כאלו שלא‬ ‫הולכות לבית כנסת מרגישות ככה‪ .‬ולכן אנחנו מצליחות להתרומם‪ .‬עכשיו‬ ‫דבורה מבית שמש‬ ‫נזכיר לעצמנו שאותו אחד שאמר לנו בחגים‪' :‬אתה בחרתנו'‪ ,‬אומר לנו עכשיו‬ ‫'אתה חוננתנו'‪ ,‬בין קודש לחול‪ .‬יש לפנינו ימים רגילים‪ ,‬פשוטים‪ ,‬כביכול‪ ,‬אבל‬ ‫לתוכם אנחנו יכולות ליצוק רוממות גם כן! עצה טובה ‪ -‬להתחיל לחשוב‬ ‫גננת ‪ 38‬שנה‪ ,‬שולחת לנו חיזוקים הישר ללב‪:‬‬ ‫על השבת ממוצאי שבת‪ .‬זה מקדש את הכול! להגיד בפה 'לכבוד שבת'‬ ‫כשמחזירים פמוטים וכו'‪ ,‬אפשר גם להוסיף 'שיר של יום' אחרי התפילה‪ ,‬שיר‬ ‫"בברסלב כל פעם מתחילים מהתחלה! נכון‪ ,‬היו לנו זמנים יפים‬ ‫שהיו אומרים הלווים בבית המקדש ומונים את היום בשבוע לשבת‪.‬‬ ‫וחגיגיים‪ ,‬מצד שני‪ ,‬לא היה לנו קל גם שם‪ ,‬וגם בתוכם היינו צריכות‬ ‫הרבנית נותנת לנו עומק נוסף בעניין העשייה שמאפיינת את דורנו‪ ,‬ולוקחת‬ ‫להתחזק‪ ...‬עכשיו מתחילה שגרה‪ ,‬חורף‪ ...‬התחזקות חדשה בפתח‪ .‬לא‬ ‫אותנו לתוך ארבעה עולמות‪" :‬יש לנו ארבעה עולמות ‪ -‬עשייה‪ ,‬יצירה‪ ,‬בריאה‬ ‫להיבהל מהדכדוך‪ ,‬פשוט להתרומם‪ .‬כמו מטוס‪ .‬כשהוא ממריא ‪ -‬הוא‬ ‫ואצילות‪ .‬וכל עולם מחולק גם הוא לארבע ‪ -‬אצילות דאצילות‪ ,‬אצילות‬ ‫נוסע לאט יותר‪ .‬להתכונן לזה שיעבור עלינו‪ .‬כך פחות יכאב‪ ,‬מניסיון‪.‬‬ ‫דבריאה‪ ,‬אצילות דיצירה ואצילות דעשייה וכו'‪ .‬הצדיקים אומרים שכל‬ ‫השם ברא אותנו בני אדם‪ ,‬עולים ויורדים‪ .‬לא מלאכים‪ .‬בצעירותי‬ ‫שלושת העולמות הראשונים ‪ -‬אצילות‪ ,‬בריאה ויצירה ‪ -‬מתוקנים‪ .‬נשאר‬ ‫הייתי לוחמת‪ ,‬רציתי תמיד להיות מוארת‪ ,‬מצליחה‪ ,‬מחייכת ‪ -‬אבל‬ ‫רק החלק האחרון של עולם העשייה‪ :‬עשיה דעשייה‪ .‬לכן בדורנו אנחנו‬ ‫ראיתי שזה לא עוזר‪ .‬אי אפשר להילחם במה שמרגיש לך‪ .‬רצון השם‬ ‫מוצאות הרבה עשייה‪ .‬ישנן הרבה חנויות‪ ,‬יש המון שפע‪ ,‬ואנחנו בתוכו‬ ‫‪ -‬זה להיכנע‪ .‬מרגישה חוסר חשק? בסדר‪ .‬גם זה מהשם ויעבור‪ .‬ככה‬ ‫פועלות ועושות דברים גדולים שאין לנו מושג! נשים מתרוצצות אחרי סרט‬ ‫שיהיה תואם לנעליים‪ ...‬יש תיקונים גבוהים בדברים הכי פשוטים ‪ -‬בקניות‪,‬‬ ‫אעבוד את השם עכשיו‪ .‬ומשם אטפס הלאה‪ .‬זה מה שרבינו לימד‬ ‫בבלבולים‪ ,‬בעומס‪ ...‬העיקר זה לכוון את הלב לשמיים בפשיטות ובתמימות"‬ ‫אותנו ‪ -‬אסור להיות זקנים בעבודת השם! 'אדם לעמל יולד'‪ ,‬תמיד‬ ‫הרבנית ממליצה לנו על התחזקות נפלאה שתיתן לנו דלק בשגרה‪" :‬דבר‬ ‫יעבור עלינו‪ ,‬ואנחנו נמשיך ונחפש את השם בכל מצב!‬ ‫שנותן טעם גדול לחיים הוא הלימוד‪ .‬ממליצה לקחת חברה מתאימה ולפתוח‬ ‫"אני ממליצה 'להרים' טלפון לבורא עולם‪' :‬אבא‪ ,‬אני פה! שוב נפלתי‪...‬‬ ‫ספר ביחד (אפשר גם בטלפון)‪ .‬לא צריך כל יום‪ ,‬מספיק פעם בשבוע‪ .‬לקרוא‬ ‫עוד פעם התעצבנתי על הדבר הזה שהבטחתי לא להתעצבן עליו‪,‬‬ ‫קטע במשיבת נפש ולדבר על זה‪ ,‬לחזור על המילים של הרב'ה‪ ,‬זה נותן כוחות‬ ‫שוב הניסיון הקבוע הרים ראש‪ '...‬ככה‪ ,‬בפשיטות‪ ,‬לבוא ולדבר‪ .‬ואם‬ ‫שאין לתאר!"‬ ‫קשה לדבר עם השם‪ ,‬להתקשר לחברה שתחזק אותי‪ ,‬לשמוע שיעור‬ ‫שמדבר אליי‪ .‬כל פסיעה וניסיון להרים את עצמי ‪ -‬מחזק ומזיז דברים‪.‬‬ ‫עדיה אפלבוים מחריש‬ ‫וכשאימא זזה ‪ -‬זה משפיע על הבעל והילדים ועל כל הסובבים אותה"‪.‬‬ ‫דבורה נותנת משל ל'משקעים' שאנחנו סוחבות אתנו‪" :‬למה להיות‬ ‫נותנת לנו תרגיל מעשי להתחדשות‬ ‫כמו בן אדם שסוחב שק עם תפוחי אדמה? תניחי אותם ותתחילי‪.‬‬ ‫טוב לאחרי החגים‪ ,‬וטוב תמיד‪" :‬כשאנחנו זוכות להתחדש ‪ -‬אנחנו יכולות‬ ‫לא לסחוב את כל המשקעים אתנו לכל מקום‪ ,‬להניח! לחשוב על‬ ‫להתקדם ולעלות‪ ,‬במקום להתבוסס ברגשות השליליים‪ .‬ויש לי בשבילכן תרגיל‬ ‫היום ולא על המחר‪ .‬אני באתי מחסידות אחרת‪ ,‬שם לא שמענו את‬ ‫מעשי‪ :‬לעצום עיניים‪ ,‬לרוקן את הראש ממחשבות‪ ,‬ולדמיין אותו כמו מיכל ריק‪.‬‬ ‫כל הדיבורים המדהימים של ההתחזקות שיש אצל רבינו‪ .‬כשבעלי‬ ‫להגיד לעצמך‪' :‬עכשיו ה' יתברך הולך לשגר אותי לעולמו‪ ,‬אני יצור חדש שנברא‬ ‫נהיה ברסלב הוא התחיל להסביר לי את כל היופי שיש בתורת ברסלב‪,‬‬ ‫הרגע'‪ ,‬לפתוח עיניים‪ ,‬ולראות מה קורה‪" .‬אני משתדלת להסתכל על הכול במבט‬ ‫קיבלתי טעם לחיים‪ .‬אחד קיבל דיפלומה נהיה רופא‪ ,‬זהו! אבל ליהודי‬ ‫שלא מכיר‪ ,‬שרואה עכשיו לראשונה‪ ,‬ומתבונן בהשתוממות במתרחש‪ :‬מעניין!‬ ‫אין שום דיפלומה‪ ,‬הוא צריך לקום שוב ושוב ולהתחיל מחדש כאילו‬ ‫יש כאן כל מיני בני אדם‪ ,‬בכל מיני גדלים‪ ,‬והם שלי‪ ...‬ומה זה הבית הזה? קיבלתי‬ ‫לא התחיל אף פעם! וכן‪ ,‬יש לנו כוח! שלא נחליש את עצמנו עם מושג‬ ‫אותו ככה‪ ,‬בלי שעשיתי כלום‪ ...‬הרגעים האלו של העיניים הנקיות‪ ,‬שלא סוחבות‬ ‫'ירידת הדורות'‪ ,‬רבינו מגלה לנו שכל יהודי יש לו כוח לעמוד כנגד כל‬ ‫כל מה שאני יודעת וחושבת מהעבר ‪ -‬מאפשרים התחלה חדשה‪ .‬בדוק ומנוסה‬ ‫התאוות והניסיונות‪ ,‬אנחנו נצליח!"‬ ‫שיהיו לך הפתעות! נסי ותספרי לנו איך היה!"‬ ‫מעיין נחמיאס מצפת‬ ‫מחזקת נשים שקשה להן המעבר בין הימים המוארים של החגים לבין הימים שצריך למצוא בהם את האור של אחר כך‪:‬‬ ‫בהתבודדות‪ ,‬על המקום בזמן הניסיון‪ .‬תגידי לו מה שעובר עלייך באותו זמן‪ ,‬בגוף‬ ‫מחזקת נשים שקשה להן המעבר בין הימים המוארים של החגים לבין הימים שצריך‬ ‫ובנפש‪ ,‬בלי לפחד להיות את‪ ,‬תדברי את הקולות שעולים בך‪ ,‬תדברי את המחשבות‬ ‫למצוא בהם את האור של אחר כך‪" :‬השם לא בא בטרוניה עם בריותיו‪ ,‬קל וחומר‬ ‫בקול‪ ,‬אם קשה לך שזה מול אחרים תפרשי לקרן זווית‪ ,‬למקום בטוח‪ ,‬ואז תדברי‪.‬‬ ‫שלא עם נשים מופלאות המחזיקות מול עולם ותעתועיו את גידול הבית על כל‬ ‫העיקר ‪ -‬אין זמן המתנה"‪.‬‬ ‫פרטיו ודקדוקיו (ילדים‪ ,‬בעל‪ ,‬אין ילדים‪ ,‬אין בעל‪ ,‬בריאות כזו או אחרת‪ ,‬במצב‪ ,‬לפניו‪ ,‬אחריו‪,‬‬ ‫מעיין נותנת לנו מילים טובות‪ ,‬שתמיד נדרשות‪ ,‬ובפרט להתחלות חדשות‪:‬‬ ‫כלים‪ ,‬כביסות‪ ,‬בלגן‪ ,‬סידורים ו‪ ...‬תרשו לעצמכם להוסיף) מול חזרה למערכת‪ ,‬ולדמיין‬ ‫מחדש את גלגלי השגרה‪ .‬את בסדר‪ .‬קודם כל‪ ,‬קבלי את עצמך‪ .‬את יכולה לנשום‪.‬‬ ‫"תראי איזו מתוקה את‪ ,‬כמה את משתדלת‪ ,‬מתפללת‪ ,‬מתאכזבת ובכל זאת‪ ,‬ממשיכה‪.‬‬ ‫תמליכי את השם עלייך גם עכשיו ותביני את עצמך‪ ,‬ברגע שתקבלי את מצבך בזמן‬ ‫תראי אילו רצונות טובים יש לך!!! תראי כמה את מצטערת ממה שאוי‪-‬א‪ -‬ברוך‪ ,‬הלא‬ ‫ובמקום שהשם שם אותך‪ ,‬תרגישי רווחה‪ .‬יתפנה לך מקום‪ .‬זה בסדר שזה לאט‪ ,‬זה‬ ‫זה מעיד עלייך כמה את טובה!!!!!!! לא בשמיים היא ‪ -‬השם לא רוצה שישר נעוף‬ ‫בסדר שזה לא מתחשק‪ ,‬זה בסדר שאת עייפה ונוטה לבכי‪ .‬תני לעצמך להיות בלי‬ ‫לשמיים למדרגה של שרה אימנו‪ ,‬אלא תסתכלי רגע קדימה‪ ,‬למדרגה הבאה‪ ,‬היא‬ ‫להגדיר את הסיבות‪ .‬יוקל מעלייך"‪.‬‬ ‫במרחק הושטה‪ ,‬רק תעלי אליה‪ .‬וכל פעם להתחיל מחדש ולשכוח מה שהיה קודם‬ ‫ועל ההתחזקות הנדרשת לנו מוסיפה‪" :‬רבינו אמר‪' :‬עיקר ישוב הדעת‪ ,‬הוא על‬ ‫(אנחנו נשים‪ ,‬וזה בטבע שלנו לשכוח דברים‪ ...‬לא? אז הנה‪ ,‬נוסיף עוד דבר לגיטימי לשכוח ממנו)‪ ,‬נשים‬ ‫ידי שמחה'‪ .‬תשובה עושים משמחה‪ ,‬לא מהלקאה ובטח לא מעצבות (אמר רבינו‪:‬‬ ‫שמחות זו גאולה‪ .‬יש לנו צדיק‪ ,‬ויש לנו כתפיים רחבות מאוד להישען עליהן‪ ,‬רק‬ ‫'עצבות הוא כמו מי שהוא בכעס על השם יתברך שלא עושה לו כרצונו') שמחי את עצמך!‬ ‫תרפי‪ .‬סמכי על כוחו הגדול ותמשיכי!"‬ ‫בעלך היה בקיבוץ הקדוש‪ ,‬עברת בברכו הראשון‪ .‬דברי עם הבוס הגדול‪ ,‬לא רק‬ ‫‪13‬‬ ‫בס״ד‬ ‫להדליק את האש‬ ‫מילתא דשטותא ‪ /‬ר' גריזולט‬ ‫להאיר‬ ‫א שידאך‬ ‫את הנשמה‬ ‫היי‪ ,‬שלום לכן!‬ ‫האמת היא שאני ממש ממהרת לעבודה אבל כן יש לי בשבילכן ככה‬ ‫דקה שתיים‪" ,‬מה? למה אמא חצי שעה עם התיק? כי אמא הולכת!‬ ‫הו‪-‬ל‪-‬כת!!"‬ ‫כן‪ ,‬אז אתן‪ ,‬איפה היינו? אז אני במקצועי תומכת‪ ,‬סליחה רגע‪-‬‬ ‫"מההה? העיפרון? תחפשי בסדקים של הספה בין המושב למשענת!‬ ‫מחק? במגירה של הצלחות נראה לי‪ ,‬כן מאה אחוז! מחדד? איפה‬ ‫ראיתי מחדדדדדד‪ ...‬מחדד מחדד‪ ...‬אני בטוחה שראיתי! זה היה תני‬ ‫לי להיזכר‪ ...‬בקופסא של המצווה קינדר!! במאה אחוז! כן כן אני יש‬ ‫לי זיכרון חזותי אני ואני ממש רואה את זה שוכב בין הילדה והצלחת‪,‬‬ ‫נכון? מה אמרתי לך? רק אמא יודעת איפה כל דבר בבית! הסרגל?‬ ‫נראה לי מתחת למקרר אם כי לא מאה אחוז‪ ,‬תחפשי!‬ ‫מה? על הראש?? מ ר כ ך מתחיל במם! לא בטעם תפוח לא לא זה‬ ‫בקבוק לבן בטעם פרחים סגולים! מצאת? יופי חרוצה שלי!‬ ‫הלכתי‪ ,‬ילדים!! להתראות! כל אחד מבצע את התפקיד ש‪ ...‬הלו?‬ ‫כן שלום‪ ,‬כאן התומכת של משפחת מנוחה‪ ,‬הבנתי שהצעת להם‬ ‫את שמחה ואני אסביר לך למה אני מתקשרת ‪ -‬אהם ככה‪ ,‬הם כבר‬ ‫הכל כלול רק בליוווי מלא‬ ‫עם המדריכה‬ ‫ביררו והם מאוד מעוניינים‪ ,‬אני מבינה ששמחה לא לקחו תומכת‪,‬‬ ‫הדרכה והכנה‬ ‫אדלה עשור‬ ‫‪4360‬‬ ‫ש״ח‬ ‫אבל את חייבת להסביר להם שהם מוכרחים היום לתת תשובה כן‬ ‫או לא ועדיף כן! מנוחה כבר לא עומדים במתח זה ממש מזיק להם‬ ‫יציאה בתאריך ‪ 6.12‬כ״ו כסלו חזרה בתאריך ‪ 10.12‬ל׳ בכסלו‬ ‫לבריאות ובכלל מנוחה ושמחה זה ממש נשמע שידוך משמיים‪.‬‬ ‫אה‪ ,‬הם לא רוצים? אויש‪ ,‬טוב אין לך מה לדאוג אני אתווך להם‬ ‫‪054-2481975‬‬ ‫מספר מצומצם של כרטיסים‬ ‫למהירות החלטה שביננו‬ ‫את זה בצורה הטובה ביותר זו הרי ההתמחות שלי! אבל את יודעת‬ ‫בשביל לרכך‪ ,‬תשלחי איתי הצעה אחרת?‬ ‫משהו ככה מבריק עם נצנץ שיעשה להם טוב על הלב‪ ...‬כן אפילו‬ ‫אם אין סיכוי אז רק בשביל ההרגשה‪ ,‬הם הרי כל כך רצו את שמחה‪.‬‬ ‫בס"ד‪.‬‬ ‫לא נורא הכול משמיים אני אמליץ להם לצאת הערב להתאוורר‪"...‬‬ ‫"הלו‪ ,‬חני? נזכרתי הסרגל מתחת לארון בסלון‪ ,‬הי לא לריב! מצאת?‬ ‫הניה רוזנבלום‬ ‫רוזנבלום‪.‬‬ ‫של הניה‬ ‫הקו של‬ ‫הקו‬ ‫יופי"‬ ‫גם את מחפשת דרך לקיים‬ ‫ההתחדשות שלך‬ ‫שלך‪.‬‬ ‫קו ההתחדשות‬ ‫קו‬ ‫את הלכות שמירת הלשון?‬ ‫טוב‪ ,‬חזרתי אליכן חברות מקשיבות ואציג את עצמי‪ :‬שולה שולץ‬ ‫בוגרת קורס תמיכת שידוך ו‪ BA-‬בקורס תיווך שידוך של שלומיה‬ ‫כמה דקות של התחדשות בכל פעם‪.‬‬ ‫בואי והצטרפי למאות‬ ‫שלומוביץ המפורסמת‪ ,‬מספר אחד בתחום!! נכון שיש הרבה טובות‬ ‫*תובנות *כלים *חיזוק *חדות‬ ‫שעבדו ושהצליחו להשתנות!‬ ‫לחץ? בלבול? רגישות?‬ ‫אבל אין חולק שאצלה החומר מועבר בצורה המפורטת ביותר‪ ,‬כולל‬ ‫בואי לקבל הסתכלות חדשה‬ ‫חוברות מיוחדות לנשים ובנות‬ ‫לימודי פסיכו על סגנונות אישיות‪ ,‬אנטרופו על סוגי עדות ומגזרים‬ ‫לנשים‬ ‫וכלים לחיים‪.‬‬ ‫עצות לשמירת הלשון לתרגול מעשי‬ ‫ובנות בלבד!‬ ‫וכולי‪ ,‬קצת אסטרו‪ ,‬גרפו‪ ,‬טיעון וגישור‪.‬‬ ‫מחולק ללימוד חודשי‬ ‫וכמובן יש גם סטז' ‪ -‬תוך כדי הקורס את צריכה להביא שלושה זוגות‬ ‫‪055-2794231‬‬ ‫חוברות‪052-7117725 :‬‬ ‫להתחברות לקו‬ ‫ורכישת‬ ‫לפגישה ולפחות שידוך אחד לידי גמר‪ .‬טוב עם הליווי שלה צעד צעד‬ ‫זה פשוט ביותר!‬ ‫יש לשמור את המספר ולהקיש ‪*1‬‬ ‫נהנית? ספרי לחברות‪.‬‬ ‫לשמיעה "בקו השומרות" ‪0733-572402‬‬ ‫סליחה רגע‪ ,‬זה דחוף‪" ,‬כן ממוש‪ ,‬הם רוצים? איזו התקדמות מרגשת!!‬ ‫בהמלצת הרב פוקס נשיא "משמרת השלום"‬ ‫בס"ד‬ ‫איזו הרגשה נעימה ולבבית!! טוב‪ ,‬השלב הבא זה דור ישרים – את‬ ‫צלמת‬ ‫אדל גניש‬ ‫מבקשת מהשדכן את המספר שלהם‪ ,‬מחפשת את שלך ומתקשרת‬ ‫מאנ"ש‬ ‫צלמת חתונות מקצועית‬ ‫לתאם‪ ,‬כן כן‪ ,‬בהצלחה! תעדכני"‬ ‫תלווה אותך ביום המיוחד והקדוש!‬ ‫כל הפוקוס עליך‪ ,‬זויות ממוקדות‪,‬‬ ‫תאורה נכונה והכי חשוב‪---‬‬ ‫כן ברוך השם יש הרבה ביקוש אבל תומכת זו תומכת עם כל‬ ‫ממקדת אותך ברגעים של שמחה‪,‬‬ ‫המשמעות ולכן אני לא לוקחת יותר משלוש משפחות לליווי‪ ,‬שלא‬ ‫ממקדת אותך ברגעים של התרגשות‪,‬‬ ‫ממקדת אותך בשביל שתוכלי‬ ‫יתנגש‪.‬‬ ‫להנות מכל רגע בראש שקט‬ ‫אמנם יש לי את השעות במשרד אבל למקרי חרום אני תמיד זמינה‪.‬‬ ‫שהכל מתועד‬ ‫בדיוק בפוקוס‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬גברת שלווה‪ ,‬מה שלומך? איך את? איפה זה פוגש אותך? על מה‬ ‫זה יושב לך? אז אתם בהתלבטות? אז בואי‪ ,‬נעשה שקלול פלוסים‬ ‫מחירים שווים‪.‬‬ ‫נראות מכבדת‪.‬‬ ‫מול מינוסים‪ ,‬רגע רגע אני פותחת טבלת אקסל בעד ונגד"‬ ‫תאורה וציוד מקצועי‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬שלום‪ ,‬ביקשתן ליווי? בדיוק אתמול סגרנו שידוך ברוך השם‬ ‫מאות כלות מרוצות!‬ ‫והתפנה מקום‪ ,‬כן כן‪ ,‬בהוראת קבע‪ ,‬עד השידוך בסיעתא דשמיא‪,‬‬ ‫ועכשיו במבצע‪ :‬כולל תפילה קבועה בעמוקה דרך ועד הרבנים‪,‬‬ ‫בשורות טובות!!"‬ ‫‪14‬‬ ‫מיומנה של נערה מתקרבת פרק י"ז‬ ‫התבודדות‬ ‫מבוסס על סיפור אמיתי ‪ /‬ב' גלנסקי‬ ‫או תפילה?‬ ‫מּוסר ּגָ דֹול לְ ַע ְצ ֵמנּו‬ ‫עֹורר לִ ִּבי וְ ֵה ַבנְ ִּתי ָ‬‫"ּומּזֶ ה נִ ְת ֵ‬ ‫נֶ ֶפׁש"‪ .‬וכותב רבי נתן‪ִ :‬‬ ‫אוי‪ ,‬אבא‪ ,‬מה יהיה איתי? אני כ"כ אוהבת את ההתבודדות‪,‬‬ ‫לִ לְ מֹד ַקל־וָ ח ֶֹמר ִמ ֶּמּנּו ּכַ ָּמה ֲאנַ ְחנּו ְצ ִריכִ ין לְ ִה ְת ַחּזֵ ק ּולְ ַהכְ ִר ַיח ַע ְצ ֵמנּו‬ ‫אוהבת לדבר איתך במילים שלי‪ ,‬בשפה פשוטה‪ ,‬על מה שנוגע‬ ‫ְּבכָ ל ַהּכֹחֹות ְּבכָ ל ַה ְּד ָב ִרים ַהּנֹוגְ ִעים לַ ה' ִּב ְפ ָרט ַעל ַה ְּת ִפּלָ ה‪ֲ .‬הֹלא ִאם‬ ‫כרגע לליבי‪ .‬זה כ"כ טוב‪ .‬זה כ"כ מתוק! מאז שהכרתי את העצה‬ ‫נֹורא ּכְ מֹותֹו ָהיָ ה ָצ ִריְך לִ ְמסֹר נַ ְפׁשֹו ּכָ ל ּכָ ְך ַעל ַה ְּת ִפּלָ ה‬ ‫ַצ ִּדיק ָקדֹוׁש וְ ָ‬ ‫הזו של ההתבודדות נהייתי בנ"א חדש‪ .‬בכל רגע פנוי ושקט אני‬ ‫וְ ַעל ּכָ ל ָּד ָבר ֶׁש ִּב ְק ֻד ָּׁשה וְ ָהיָ ה לֹו ְמנִ יעֹות ּוכְ ֵבדּות ּכָ ל ּכָ ְך ק ֶֹדם ֶׁש ָע ָׂשה‬ ‫פשוט בשיחה איתך‪ .‬עם או בלי מילים‪ .‬העיקר שרק אני ואתה‪.‬‬ ‫ֵאיזֶ ה ָּד ָבר ּכַ ּנַ "ל‪ַ ,‬קל־וָ ח ֶֹמר ְּובנֹו ֶׁשל ַקל־וָ ח ֶֹמר ּכַ ָּמה וְ כַ ָּמה ָאנּו ְצ ִריכִ ים‬ ‫אז למה אני עצובה אתה שואל? זו בדיוק הבעיה‪ .‬כי הפסדתי‬ ‫לִ ְטר ַֹח ּולְ ִה ְתיַ ּגֵ ַע וְ לִ ְמסֹר נַ ְפ ֵׁשנּו ְּבכָ ל יֹום‪ִּ ,‬ב ְפ ָרט ִּב ְׁש ַעת ַה ְּת ִפּלָ ה ֶׁש ִהיא‬ ‫את הטעם המתוק של התפילה הרגילה‪ .‬זו שקבעו אנשי כנסת‬ ‫ּוצ ִריכִ ים יְ גִ יעֹות ַה ְר ֵּבה ּולְ ַהכְ ִר ַיח ַע ְצמֹו‬ ‫ִּב ְת ִחּלָ ה ּכְ ֵב ָדה ְמאֹד ַעל ָה ָא ָדם‪ְ ,‬‬ ‫הגדולה‪ ,‬ואני בטוחה שמילות התפילה בנוסח הכתוב הן קדושות‬ ‫ְּבכַ ָּמה ֳא ָפנִ ים וְ ֵעצֹות אּולַ י יִ זְ ּכֶ ה לְ ַד ֵּבר ֵאיזֶ ה ִּדּבּור ִּב ְת ִפּלָ ה‪ּ .‬כִ י ִּב ְׁש ִביל‬ ‫ונשגבות ומסוגלות‪ .‬אבל מה לעשות שבאופן אישי נהיה לי קשה‬ ‫ִּדּבּור ֶא ָחד ֶׁשל ַה ְּת ִפּלָ ה ּכְ ַדאי לִ ְמסֹר נַ ְפׁשֹו ּכִ י ְּת ִפּלָ ה ִהיא ְּד ָב ִרים‬ ‫להתפלל בפשטות‪ .‬התחברתי להסבר על זה שהמקטרגים כבר‬ ‫עֹומ ִדים ְּברּומֹו ֶׁשל עֹולָ ם"‪.‬‬ ‫ָה ְ‬ ‫מכירים את התפילה והם עומדים בדרך ועוצרים אותה מלעלות‪,‬‬ ‫וואו!! אילו דיבורים!! אם לא הייתי רואה מבפנים לא הייתי‬ ‫אבל את מילות ההתבודדות שהן חדשות בכל פעם מחדש אף‬ ‫מאמינה! מה? גם רבינו בעצמו הרגיש כבדות בתחילת התפילה?‬ ‫אחד לא מכיר ולא יודע וא"א למנוע מהן לעלות‪ .‬הבעיה שזה‬ ‫גם לו היה קשה והיה צריך לחזק ולהחיות את עצמו בכוח? אז‬ ‫לא רק חיזק לי את ההתבודדות אלא זה החליש לי את התפילה‪.‬‬ ‫מה הפלא שלקטנה כמוני קשה? בוודאי שיהיה לי קשה! השאלה‬ ‫פעם הייתי הרבה יותר מחוברת למילות התפילה‪ .‬היום‪ ,‬אהה‬ ‫רק איך מתגברים על הכבדות הזו‪ .‬ואיך מצליחים למסור את‬ ‫היום‪ ...‬ובכן היום‪ ..‬לא נעים אבל אני מוצאת את עצמי יושבת‬ ‫הנפש ולהחיות אותה בכוח! אז בתוך הקטע הזה אני כבר מוצאת‬ ‫או עומדת עם הסידור ביד ופשוט קשה לי לפתוח אותו! אין‬ ‫כמה נקודות‪.‬‬ ‫לי שום חשק! כבד לי! משעמם לי! אתמול ושלשום התפללתי‬ ‫דבר ראשון‪ :‬אינו יודע כלל איך לעמוד להתפלל‪ ,‬ואף על פי‬ ‫תפילה שלמה בלי שום כוונה‪ ,‬בלי חיבור‪ ,‬בלי חיות‪ .‬למה שיהיה‬ ‫כן הוא עומד להתפלל‪ .‬לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו לא‬ ‫לי כוח לפתוח היום את הסידור? אולי מספיק רק להתבודד?‬ ‫מסוגלים ולא יודעים איך נצליח לעשות דבר מסוים‪ ,‬רבינו אומר‬ ‫לפעמים מאיר לי גם תיקון הכללי או תהילים אחרים‪ ,‬אולי זה‬ ‫קודם כל תעשו את זה‪ ,‬אף על פי כן תעשו‪ .‬בלי להבין‪ .‬בלי‬ ‫מספיק? לא‪ .‬אני יודעת שזה לא במקום‪ .‬ואני כן רוצה להתפלל‪.‬‬ ‫להרגיש‪ .‬לא בשלמות‪ .‬אבל אנחנו נעשה את שלנו‪.‬‬ ‫אבל אני מתביישת כ"כ מהמקום הזה‪ .‬מרגיש לי לא הוגן כאילו‬ ‫דבר שני‪ :‬כי בשביל דיבור אחד של תפילה כדאי למסור את נפשו‪.‬‬ ‫גילו לי משהוא מיוחד ואני מתלהבת ממנו עד שאני לא עושה‬ ‫כלו'‪ ,‬כל דיבור אחד של התפילה הוא כ"כ גדול ונשגב ששווה‬ ‫את החובות הבסיסיות שלי‪ .‬גם נראה לי שאני המוזרה היחידה‬ ‫למסור עליו נפש‪ ,‬אז זה לא שסתם יש לי כבדות בעניין הזה‪.‬‬ ‫בדבר הזה‪ .‬בטח לכולם יותר קל בתפילה‬ ‫דווקא בגלל שהתפילה יקרה כ"כ יש עליה מניעים ושטן שמנסה‬ ‫הכתובה‪ ,‬וההתבודדות מאתגרת יותר‪ .‬מה‬ ‫לעצור אותי‪ ,‬וזה מתבקש למסור על זה נפש‪ ,‬וגם משתלם! שווה‬ ‫קורה לי? למה אני לא יכולה פשוט לפתוח‬ ‫למסור נפש כי זה דבר שעומד ברומו של עולם!‬ ‫את הסידור ולהתחיל‪ ,‬בפשטות‪ ,‬בלי כוונות‬ ‫נשגבות‪ ,‬רק בפשטות של המילים‪ ,‬להקשיב‬ ‫פתאום אני לא מבינה איך חשבתי שזה יכול להיות פשוט וקל?‬ ‫למה שמוציאים מהפה ולחשוב על הפשטות‬ ‫מה רציתי? שככה בחורה יהודיה תפתח סידור והכול יזרום‬ ‫של המילים כמו שרבינו מלמד אותנו‪ .‬למה גם‬ ‫וישפך וידמע ויעלה בשלמות עד כיסא הכבוד בלי שום מניעה?‬ ‫זה כבד לי ואפילו מאיים עליי?‬ ‫איך יתכן? זה הרי דבר גדול כ"כ‪ ,‬כל דיבור קטן שיוצא לי מהפה!‬ ‫פותחת חיי מוהר"ן אות י' קוראת את‬ ‫אני‬ ‫אז אני הכי נורמלית‪ ,‬זה הכי טבעי והגיוני‪ .‬אפילו רבינו מזדהה‬ ‫מה שנכתב בדיוק בשבילי‪:‬‬ ‫איתי‪ ,‬כמובן ברמה שלו‪ .‬אבל עכשיו אני אתמלא בכוחות‬ ‫מחודשים ואנסה בכל הכוח להתחדש‪ ,‬להתחזק‪ ,‬למסור על זה‬ ‫"ענָ ה וְ ָא ַמר‪ְּ ,‬בזֶ ה ַה ַּׁש ָּבת ָּבכִ ִיתי ְמאֹד‬ ‫ָ‬ ‫את הנפש‪ ,‬לזכור קודם כל שהעיקר להתחיל להתפלל‪ ,‬ואח"כ‬ ‫ּדּוע ּכָ ל ָּד ָבר ֶׁש ֲאנִ י‬ ‫לִ ְפנֵ י ַה ֵּׁשם יִ ְת ָּב ַרְך ַמ ַ‬ ‫לנסות רק לשמוע את המילים ולחשוב עליהם בפשטות‪ .‬ולנסות‬ ‫רֹוצה לַ ֲעׂשֹות ֲאנִ י ֻמכְ ָרח לַ ֲעׂשֹותֹו‬ ‫ֶ‬ ‫לכוון לפחות בחלק אחד של התפילה כי רבינו אומר שא"א לכוון‬ ‫(היְ נּו ֶׁשּכָ ל ָּד ָבר ֶׁש ָּצ ִריְך‬ ‫ִּב ְמ ִס ַירת נֶ ֶפׁש ַ‬ ‫בכל התפילה‪ .‬כל אחד מכוון בחלק אחר‪ .‬וכמובן לקשר את עצמי‬ ‫בֹודת ַה ֵּׁשם ָק ֶׁשה וְ כָ ֵבד ָעלָ יו‬ ‫לַ ֲעׂשֹות ַּב ֲע ַ‬ ‫לצדיקים שיעשו עם התפילה המקרטעת שלי משהוא קצת יותר‬ ‫י־אם ִּב ְמ ִס ַירת‬ ‫ְמאֹד‪ ,‬וְ ֵאינֹו יָ כֹול לַ ֲעׂשֹות ּכִ ִ‬ ‫מכובד‪...‬‬ ‫עֹומד ַּבּב ֶֹקר‬ ‫נֶ ֶפׁש ַמ ָּמׁש)‪ .‬וְ ִס ֵּפר ֶׁש ְּבכָ ל יֹום ּכְ ֶׁש ֵ‬ ‫עומדת‬ ‫רֹוצה לְ ִה ְת ַּפּלֵ ל ֵאינֹו יָ כֹול לִ ְפּת ַֹח ִּפיו ּכְ לָ ל‪ ,‬וְ ֵאין‬ ‫וְ ֶ‬ ‫מאובנת‬ ‫רֹוצה לִ זְ ּכֹר‬ ‫לֹו ַּב ֶּמה לְ ַה ֲחיֹות ֶאת ַע ְצמֹו‪ ,‬וַ ֲאזַ י הּוא ֶ‬ ‫לא מצליחה לפתוח‬ ‫ל־ּפנִ ים ֵאיזֹו נִ ּגּון ּכְ ֵדי לְ ַה ֲחיֹות ֶאת‬ ‫לְ ַע ְצמֹו ַעל־ּכָ ָ‬ ‫זה קשה‬ ‫ַע ְצמֹו ְּב ֵאיזֹו נִ ּגּון‪ ,‬וְ גַ ם זֶ ה נִ ְמנָ ע ִמ ֶּמּנּו ּכִ י ֵאינֹו יָ כֹול‬ ‫וכבד‬ ‫יֹוד ַע ּכְ לָ ל‬ ‫לְ ַהזְ ּכִ יר ֶאת ַע ְצמֹו ׁשּום נִ ּגּון‪ַ ,‬עד ֶׁש ֵאינֹו ֵ‬ ‫אבל לא מוכנה לשכוח‬ ‫עֹומד‬‫ל־ּפי־כֵ ן הּוא ֵ‬ ‫ף־ע ִ‬ ‫ֵאיְך לַ ֲעמֹד ּולְ ִה ְת ַּפּלֵ ל‪ .‬וְ ַא ַ‬ ‫שזה גדול‬ ‫רֹוצה לַ ֲעׂשֹות‬ ‫לְ ִה ְת ַּפּלֵ ל‪ַ .‬הּכְ לָ ל ֶׁשּכָ ל ָּד ָבר ֶׁש ֶ‬ ‫ויקר‬ ‫ּומכְ ָרח לַ ֲעׂשֹות‬ ‫ָק ֶׁשה ָעלָ יו ְמאֹד ֻ‬ ‫ושווה למסור את הנפש‬ ‫ִּב ְמ ִס י ַר ת‬ ‫ניגשת‬ ‫לוחשת‬ ‫נלחמת‬ ‫‪15‬‬ ‫ח‬ ‫אש‬ ‫בס”ד‬ ‫ר‬ ‫ש‪ .‬זיו מגישה‪:‬‬ ‫מן עם תמרה אשד‬ ‫בין חולות‪ ,‬מדבר ושמש לוהטת‬ ‫בין חולות‪ ,‬מדבר ושמש לוהטת‬ ‫בין מקובלות‪ ,‬רצון‪ ,‬ומחויבות חונקת‪,‬‬ ‫בין מקובלות‪ ,‬רצון‪ ,‬ומחויבות חונקת‪,‬‬ ‫הוא מנסה לפלס דרך‪ ,‬לצמוח‪.‬‬ ‫הוא מנסה לפלס דרך‪ ,‬לצמוח‪.‬‬ ‫מוזמנים למצוא את ההדס שבכם‪,‬‬ ‫הדס‪.‬‬ ‫הדס‪.‬‬ ‫או‬ ‫מדבריות‪.‬את ההדס שבכם‪,‬‬ ‫מוזמנים למצוא‬ ‫עה ל‬ ‫ליישב‬ ‫ליישב מדבריות‪.‬‬ ‫היא לא מבינה איך הוא מרגיש‬ ‫החדשה הזו‪.‬‬ ‫מרגיש‬ ‫מהחברהאיך הוא‬ ‫לא מבינה‬ ‫חלק‬ ‫היא‬ ‫החדשההיה‬ ‫הזו‪.‬‬ ‫בגלגול הקודם‬ ‫מהחברה‬ ‫חלקאולי‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫או‬ ‫אדמו"ר‬ ‫אולי בגלגול הקודם היה‬ ‫נסי‬ ‫או רועת‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫הייתה‬ ‫אבל היא בוודאי‬ ‫אדמו"ר‬ ‫אבל היא בוודאי הייתהצאן‪.‬‬ ‫רועת‬ ‫ולכן אין לה מה לחפש‬ ‫צאן‪.‬‬ ‫בשיעורים של הרבנית ויינברג‪.‬‬ ‫ולכן אין לה מה לחפש‬ ‫בשיעורים של הרבנית ויינברג‪.‬‬ ‫"סבא שלך?" חוי לא מבינה‪,‬‬ ‫"מה הכומר זה סבא שלך?"‬ ‫"סבא שלך?" חוי לא מבינה‪,‬‬ ‫"מה הכומר זה סבא שלך?"‬ ‫כ"ג ‪ -‬כ"ט חשוון ‪3-9/11‬‬ ‫בל‬ ‫י וו י‬ ‫"כשנפטרתי אני – הפכתי‬ ‫גו‬ ‫ני‬ ‫לריקה"‪.‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫בואי למסע‬ ‫‪26‬‬ ‫מזדעזעת‪.‬‬ ‫עידיתהפכתי‬ ‫"נפטרת?"אני –‬ ‫"כשנפטרתי‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ש נו‬ ‫נ ה לוי‬ ‫סדנא‬ ‫ומחבר‪,‬‬ ‫עמוק‬ ‫הרגיעות הנצחית שלה נושרת‬ ‫לריקה"‪.‬‬ ‫לרגע‪.‬‬ ‫"נפטרת?" עידית מזדעזעת‪.‬‬ ‫שאבא‬ ‫יודעת‬ ‫תנ‬ ‫לא‬ ‫את‬ ‫"בטח!‬ ‫הרגיעות הנצחית שלה נושרת‬ ‫שלי ישב עליי שבעה?"‬ ‫ות ע ם א מו‬ ‫להיות מי שאת‬ ‫ס‬ ‫יון •‬ ‫לרגע‪.‬‬ ‫"את תראי שיהיה בסדר! הם יקבלו את המיידלע שלך בלי בעיות!‬ ‫"בטח! את לא יודעת שאבא‬ ‫ולקבל מתנות נדירות‪...‬‬ ‫לזכות‬ ‫כמה את‬ ‫הייתה‬ ‫ה מ ל צו ת ח מות‬ ‫ואת תגידי להם שיש לך ייחוס מפואר! אל תבואי ככה עם אף למטה‪,‬‬ ‫תרימי קומה‪ ,‬תחייכי‪ ,‬דער אייבישטער יעזור!"‬ ‫בעיות!‬ ‫בליבכזה‪.‬‬ ‫משלמתשלך‬ ‫המיידלע‬ ‫הרבנית?"יקבלו‬ ‫בסדר! הם‬‫שיהיהלי‪,‬‬ ‫תראי‬ ‫ייחוס יש‬ ‫"את‬ ‫"איזה‬ ‫שלי ישב עליי שבעה?"‬ ‫כולל קברות צדיקים‪,‬‬ ‫למטה‪,‬‬ ‫זהאף‬‫הקדושות‪.‬עם‬ ‫האמהותתבואי ככה‬ ‫מפואר! אל‬ ‫"אתייחוס‬ ‫ואת תגידי להם שיש לך‬ ‫מספיק!"‬ ‫הבת של‬ ‫תרימי קומה‪ ,‬תחייכי‪ ,‬דער אייבישטער יעזור!"‬ ‫"איזה ייחוס יש לי‪ ,‬הרבנית?" כמה הייתה משלמת לזכות בכזה‪.‬‬ ‫דיבורים מהלב‪ ,‬לימוד תורות רבינו‬ ‫"את הבת של האמהות הקדושות‪ .‬זה מספיק!"‬ ‫והרבה חופש לעצמך‪ ,‬באוירה טובה וזורמת‪...‬‬ ‫להשיג בחנויות הספרים המובחרות‬ ‫‪ 26‬שנות נסיון | המלצות חמות‬ ‫‪kulmus-books.co.il‬‬ ‫הספרים המובחרות‬ ‫‪k0722441670@gmail.com‬‬ ‫‪kulmus-books.co.il‬‬ ‫להשיג בחנויות‬ ‫‪0722.441670‬‬ ‫‪02.561.3220‬‬ ‫תמרה אשד נאמן ‪052-7960496‬‬ ‫‪k0722441670@gmail.com‬‬ ‫‪0722.441670‬‬ ‫‪02.561.3220‬‬