gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha

שבוע: נח (2026-10-12)

מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ברכת מזל טוב לידידי‪‬ו מו"ה ר' גדלי' האפמאן שליט"א כותב מדור פרפראות מדובשים‬ ‫לרגל השמחה במעו‪‬ו‪ ,‬הולדת ה‪‬כד שיחי' בן לב‪‬ו מו"ה ר' יצחק אייזיק הי"ו‬ ‫מ„ור "מתיקות ‪‰‬צ„יקים" יופיע ב‪‰‬משך בעז‪‰‬שי"ת‬ ‫מעדני דבש‬ ‫פרפראות מדובשים‬ ‫המגיד מו”ה ר' ישראל אהרן קלעצקין שליט”א‬ ‫ליקוטי גידולי אברהם ‪ -‬מו”‪ ‰‬ר' גדלי' האפמאן שליט”‡‬ ‫לע״‪‡ ‬ביו ‪‰‬ר‪‰‬״ח ר◊ אברהם ב‪‰‬ר‪‰‬״ח ר◊ מש‪ ‰‬צבי ז״ל‬ ‫בראשית ‪ -‬נח‪ :‬ראשי תיבות וגמטריאות הם פרפראות לחכמה‪,‬‬ ‫נח איש צדיק תמים היה בדורותיו )ו‪ ,‬ט( יש מרבותי‪‬ו „ורשים‬ ‫וכבר הרחבנו כי על המילה הראשונה בתורה 'בראשית 'נדרשו אלפי‬ ‫‡ותו לשבח כל שכן ש‡ילו ‪‰‬י‪ ‰‬ב„ור צ„יקים ‪‰‬י‪ ‰‬צ„יק יותר‪ .‬ויש ש„ורשים‬ ‫ראשי תיבות‪ .‬ואדמורי"ם משלבים הרבה ר"ת בתורה שהם אומרים‬ ‫‡ותו ל‚‪‡‬י‪ ,‬לפי „ורו ‪‰‬י‪ ‰‬צ„יק‪ ,‬ו‡ילו ‪‰‬י‪ ‰‬ב„ורו של ‡בר‪‰‬ם ל‡ ‪‰‬י‪ ‰‬חשב‬ ‫בעריכת השולחן )טיש(‪ .‬וגם זה מרומז‪ ,‬בראשי"ת ר"ת בעריכת‬ ‫לכלום )רש"י(‪ .‬ולכ‡ור‪‰ ‰‬רי ‪‰‬תור‪ ‰‬מעי„‪ ‰‬על ‪‬ח ש‪‰‬ו‡ "צ„יק תמים"‪ ,‬ומי‬ ‫שולחנם אדמורי"ם יחדשו ראשי תיבות‪ .‬וע"פ מהלך זה‪ ,‬שבראשי"ת‬ ‫יכול ל„רוש עליו ‚‪‡‬י? ובכלל‪‡ ,‬ם ‡פשר ל„רוש לשבח למ‪ ‰‬ל„רוש ל‚‪‡‬י?‬ ‫מרמז על ר"ת‪ ,‬אוסיף את החלק השני‪ ,‬שפרשת נח מרמז על‬ ‫‡ל‡ תירץ ‪‰‬ר‪"‰‬ק רבי יצחק מר„וויל זצ"ל‪ :‬ח עצמו ‪‰‬ו‡ ש„רש ל‚‪‡‬י‪,‬‬ ‫גימטריאות‪ ,‬כפי ששמעתי מאחי ר' אליהו ז"ל‪ ,‬ש'נח מצא חן' פירושו‪:‬‬ ‫ש„ימ‪ ‰‬למצו‡ ב‪‬פשו פ‚ם של ‚י‡ות בעצם ‪‰‬י„יע‪ ‰‬ש‪‰‬ו‡ צ„יק‪‡ ,‬יך ז‪‰‬‬ ‫'נח "באטרעפט" )=( חן' ‪ .‬ויש לציין בשם הסטייפלער כי המילה‬ ‫יו„ע על עצמו ש‪‰‬ו‡ צ„יק? וכ‪„ ‰‬יבר ‪‬ח ‡ל לבו‪‡" :‬ילו ‪‬ול„תי ב„ורו של‬ ‫'גמטריות ' בגימ' ‪ 668‬בדיוק כמו הגימ' של 'ביטול תורה'‪ ,‬וזאת למרות‬ ‫‡בר‪‰‬ם ‪‰‬ייתי רו‡‪‚ ‰‬ו„ל צ„קתו ולומ„ קצת ע‪‬ו‪ ‰‬של "עפר ו‡פר" ול‡‬ ‫שהסטייפלער זצ"ל בסוף ספרו 'ברכת פרץ' עה"ת כתב הרבה‬ ‫‪‰‬ייתי ‪‬חשב בעי‪‬י לכלום"‪) .‬פ‪‬י‪‬ים(‬ ‫אלה תולדות נח נח איש צדיק )ו‪ ,‬ט( רבי שלמ‪ ‰‬מוילקומיר‪,‬‬ ‫גמטריאות‪ ,‬והסביר הדבר כי לחפש גמטריות זה ביטול תורה אך אם‬ ‫תלמי„ו של ‪‚‰‬ר"‡ מויל‪‰ ,‡‬י‪ ‰‬מ„ק„ק בכל מיל‪ ‰‬ב„ברי רש"י ומוצ‡ ב‪‰‬ם‬ ‫עולה לו מאליו זה מתנה משמים והם פרפראות לתורה ‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ד'‬ ‫פ‪‬י‪‬ים ומר‚ליות‪ .‬ביל„ותו‪ ,‬כשלמ„ עם רבו ‡ת פרשת ‪‬ח ו‪‚‰‬יעו לפסוק ז‪,‰‬‬ ‫קר‡ ‪‰‬מלמ„ ‡ת „ברי רש"י‪ ,‬יש מרבותי‪‬ו „ורשים ‡ותו לשבח‪ ,‬ויש „ורשים‬ ‫‡ותו ל‚‪‡‬י‪ .‬תמ‪‰ ‰‬יל„ ‪‰‬פעוט ו‪‰‬קש‪‡ ,‰‬ם ‪‰‬כתוב ‡ומר בפרוש ש‪‬ח ‪‰‬י‪‰‬‬ ‫‡יש צ„יק‪ ,‬כיצ„ ‡פשר ל„רוש ‡ותו ל‚‪‡‬י? ‪‬בוך ‪‰‬מלמ„‪‡ ,‬ולם ‪‰‬יל„ ‪‰‬שיב‬ ‫מו”ה ר' אהרן וויינגארטן שליט”א‬ ‫בעצמו ל‡חר ר‚עים מספר תשוב‪ ‰‬פל‡‪ .‰‬צ„יק ש„ורשים ‡ותו ל‚‪‡‬י‪,‬‬ ‫בו„‡י ‡י‪‬ו צ„יק‪‡ ,‬ולם ‚ם צ„יק שכולם „ורשים ‡ותו רק לשבח‪‚ ,‬ם עליו‬ ‫אלה תולדות ‪‬ח ‪‬ח איש צדיק תמים היה בדורותיו את‬ ‫יש לפקפק ‡ם ‡מ‪‬ם צ„יק ‪‰‬ו‡‪ ,‬ש‪‰‬רי "‡„ם ‡ין צ„יק ב‡רץ ‡שר יעש‪‰‬‬ ‫האלקים התהלך ‪‬ח )בראשית ו‪ ,‬ט(‪ ,‬ויש לעיין מה היתה צדקתו‬ ‫טוב ול‡ יחט‡" ו‡ם על ‪‬ח יש לו „ורשים לשבח ול‚‪‡‬י כ‡ח„‪‰ ,‬רי‪‰‬ו בוו„‡י‬ ‫של ‪‬ח‪ ,‬ועוד יש לדקדק דלהלן אומר )ז‪ ,‬א( ״כי אתך ראיתי‬ ‫‪‰‬ו‡ ‡יש צ„יק‪...‬‬ ‫צדיק לפ‪‬י בדור הזה״‪ ,‬דבתחילה ‪‬אמר ״צדיק תמים היה‬ ‫נח איש צדיק )ו‪ ,‬ט( ברש"י יש „ורשין לשבח ויש „ורשים ל‚‪‡‬י‪,‬‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫המשך בעמוד ג'‬ ‫מוסר בדבש – פחות משווה פרוטה שהביא להרס העולם‬ ‫מו”ה ר' ישעי' וויין שליט”א‬ ‫עשיתם שלא כשורה אף אני אעשה עמכם‬ ‫מינן״‪ ,‬בהחלט מצב איום ונורא‪ ,‬שפל שאין‬ ‫אין כל ספק כי הטעם בגינו הוכה‬ ‫שלא כשורה״‪.‬‬ ‫כמותו‪ ,‬זמן קצר יחסית לאחר שהקב״ה‬ ‫העולם במכה כה קשה כדוגמת המבול‬ ‫והעניין דורש ביאור והבנה‪.‬‬ ‫ברא את העולם ויצר את האדם‪.‬‬ ‫שלא היה ולא יהיה כמותו לא הגיע בכדי‪.‬‬ ‫מחד‪ ,‬אנו רואים שהשחיתות‪ ,‬העזות‬ ‫אולם בהתבוננות בדברי המדרש‬ ‫תורתנו הקד׳ מעידה )בראשית ו‪ ,‬יא‪ ,‬יב( כי‬ ‫והטומאה היו כה נוראים ואיומים עד כדי‬ ‫מגלים אנו דבר מופלא‪ ,‬וזה לשונו )מדרש‬ ‫אנשי דור המבול הגיעו לדרגת שחיתות‬ ‫שהביאו את הבריאה כולה לידי חטא‬ ‫רבה לא‪ ,‬ה( ״א״ר חנינא‪ ,‬חמס אינו שוה‬ ‫נוראה ואיומה עד ש״ותשחת הארץ לפני‬ ‫בחטאים מוזרים וקשים שאינם תואמים‬ ‫פרוטה‪ ,‬וגזל ששוה פרוטה‪ .‬וכך היו אנשי‬ ‫הא‪-‬לקים ותמלא הארץ חמס‪ .‬כי השחית‬ ‫כלל וכלל את החטאים הרגילים‬ ‫דור המבול עושים‪ ,‬היה אחד מהם מוציא‬ ‫כל בשר את דרכו על הארץ״‪ .‬רש״י הקד׳‬ ‫והמוכרים‪ .‬ומאידך‪ ,‬המדרש מתאר לנו‬ ‫קופתו מלאה תורמוסים‪ ,‬והיה זה בא‬ ‫מבאר לנו כאן שפירוש המילה ״ותשחת״‬ ‫אנשים שיושבים ועושים חשבונות של‬ ‫ונוטל פחות משוה פרוטה‪ ,‬וזה בא ונוטל‬ ‫הינו‪ ,‬״לשון ערוה ועבודת אלילים‪ .‬״חמס״‪,‬‬ ‫דקויות בשווי הגניבה‪ ,‬כמה ניתן לקחת מן‬ ‫פחות משוה פרוטה‪ ,‬עד מקום שאינו יכול‬ ‫הכוונה לגזל‪ ,‬והמצב התדרדר עד כדי כך‬ ‫להוציאו ממנו בדין‪ .‬א״ל הקב״ה‪ ,‬אתם‬ ‫ש״אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫ב‬ ‫מתיק א כדובשא‬ ‫מוסר בדבש‬ ‫חטאים נוספים שהולכים ומתרבים עד‬ ‫עבירות שלא נשמעו מעולם‪ ,‬היו הללו‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫שהגיעו למצב של ״ותמלא הארץ חמס״ – כל‬ ‫מגרשים אותו מעל פניהם בבוז עמוק‪ .‬אך‬ ‫הארץ והיושבים עליה חטאו בחטאים‬ ‫אותו מלך כסיל וזקן יודע לגרום לנתיניו‬ ‫השני כדי שלא ניתן יהיה לחייבם בדין‪.‬‬ ‫הגדולים שהוזכרו קודם‪.‬‬ ‫לעשות כרצונו‪ ,‬והוא עושה זאת בדרכים‬ ‫ובעומק העניין נראה לומר כי אין כל‬ ‫ואכן‪ ,‬מהתבוננות בקורות הימים‬ ‫משלו‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא גורם להם לפלפל ימים‬ ‫של עמנו עולה כי דרדורים וקלקולים איומים‬ ‫סתירה בדברים‪ .‬אדרבה‪ ,‬דברי המדרש הללו‬ ‫ולילות ולהוכיח להם שבעצם מה שהם‬ ‫משלימים האחד את השני‪ .‬אכן מדברי המדרש‬ ‫של דורות לא החלו ביום אחד כי אם‬ ‫עושים מותר בכלל על פי הלכה‪ ,‬ואדרבה‬ ‫נמצינו למדים יסוד גדול בדרכי היצר הרע‪ .‬הוא‬ ‫בהתחשבנויות ובמציאת היתרים שונים‬ ‫הוא מוכיח להם באותות ובמופתים כי‬ ‫יודע היטב שקשה עד מאד להחטיא ציבור‬ ‫ומשונים מן הסוג הזה‪ .‬בתחילת הדרך אולי‬ ‫מעשיהם ראויים וישרים שהרי רואים הם‬ ‫גדול‪ ,‬בפרט כמו דור המבול שהיה עדיין קרוב‬ ‫אף האמינו חלק מן העושים אותם באמת‬ ‫באופן הברור ביותר היא שלא ניתן לחייבם‬ ‫ובתמים שאכן מקיימים הם מצוות ואף‬ ‫בשנים לאלו שראו את אלו שהיו קרובים‬ ‫בדין תורה‪ .‬וכך‪ ,‬הם התחילו רק ״לקחת״‬ ‫בשנים לאדם הראשון יציר כפיו של הקב״ה‬ ‫זכאים הם לשכר בגין זה‪ ,‬אולם כעבור זמן‬ ‫ממה ששייך לחברם באופן ״המותר״‪ ,‬ומן‬ ‫בכבודו ובעצמו‪ .‬הרי כל בר דעת היה מזכיר לו‬ ‫הוברר מעל לכל ספק כי הייתה זו עוד אחת‬ ‫הסתם הרגישו בעצמם כי הינם צדיקים‬ ‫מתחבולותיו של היצר הרע שגרם לשבר‬ ‫ליצר הרע את העונשים הקשים שנגזרו על‬ ‫גדולים ובעלי מעמד שהרי הם שוקלים כל‬ ‫אדם וחוה לאחר שסטו מדברי ה׳‪ .‬אחרים היו‬ ‫ולנזק גדול שסופו היה עגום‪ ,‬מעוות לא יכול‬ ‫גרם שהם לוקחים‪ ,‬בודקים ומבררים היטב‬ ‫לתקון‪.‬‬ ‫מציינים את עונשו המר של קין שהרג את הבל‪.‬‬ ‫כי לא עברו על שווה פרוטה‪ .‬מכאן ואילך‪,‬‬ ‫אין כל ספק כי אילו בא היצר הרע לאנשים‬ ‫יעזרנו השי״ת לצעוד תדיר בדרך‬ ‫מגניבה ״מותרת״ שכזו הדרך להגיע לידי‬ ‫הנכונה‪ ,‬לדעת ולהכירה היטב מבלי ליפול‬ ‫בדור ההוא ומשדלם כך סתם בדברים פשוטים‬ ‫חטאים גדולים‪ ,‬להשחתת דור שלם‪ ,‬קצרה‬ ‫להתחיל מיד בחטאים הנוראיים הללו של‬ ‫חלילה במהמורות ההרסניות המציב לנו‬ ‫ביותר‪ .‬החטא הזה מביא את החוטא לידי‬ ‫השחתת הארץ והבהמות‪ ,‬דיוטה תחתונה של‬ ‫היצר הרע חדשות לבקרים‪ ,‬אכי״ר‪.‬‬ ‫ומעתה יש לבאר מה שהקשי‪‬ו לעיל לגבי‬ ‫וזהו ע‪‬ין צדקותו של ‪‬ח‪ ,‬שביקש להיטיב‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫שי‪‬וי הלשון שבכתובים‪ ,‬דבתחילה ‪‬אמר‬ ‫עם ב‪‬י דורו ולהקל מעליהם את עמלם ‪,‬ואף‬ ‫בדורותיו״‪ ,‬ואילו כאן ‪‬אמר ״בדור הזה״‪,‬‬ ‫״תמים היה בדורותיו״‪ ,‬ואילו הקב״ה אמר‬ ‫שהיתה הקללה בגזירת שמים‪ ,‬לא ראה‬ ‫ויש להבין טעם שי‪‬וי הלשון‪.‬‬ ‫לו ״כי אתך ראיתי צדיק לפ‪‬י בדור הזה״‪.‬‬ ‫בכך טעם לה‪‬יחם בצערם‪ ,‬אלא השתמש‬ ‫ו‪‬ראה לבאר על פי מה שכתוב לעיל )ה‪,‬‬ ‫ויש לומר בדרך רמז‪ ,‬דלשון ״בדור הזה״‬ ‫בחכמה אשר ח‪‬ו הקב״ה כדי להביא להם‬ ‫כט( ״ויקרא את שמו ‪‬ח לאמר זה י‪‬חמ‪‬ו‬ ‫אי‪‬ו בא למעט את שאר הדורות‪ ,‬אלא‬ ‫מ‪‬וחה‪.‬‬ ‫ממעש‪‬ו ומעצבון ידי‪‬ו מן האדמה אשר‬ ‫לרמוז על צדקותו של ‪‬ח המתחדשת בכל‬ ‫ושמא תאמר‪ ,‬והלא בזה עשה ‪‬ח כ‪‬גד רצון‬ ‫אררה ה׳״‪ .‬ופירש רש״י שם‪ ,‬״י‪‬יח ממ‪‬ו‬ ‫דור ודור‪ ,‬וכעין מה שמצי‪‬ו בפרשת כי‬ ‫ה׳‪ ,‬אין זה כ‪‬גד רצו‪‬ו‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬זה‬ ‫את עצבון ידי‪‬ו‪ ,‬עד שלא בא ‪‬ח לא היה‬ ‫תבוא )דברים כו‪ ,‬טז( ״היום הזה ה׳ אלקיך‬ ‫גופא רצו‪‬ו‪ ,‬שישתמש האדם בחכמה אשר‬ ‫להם כלי מחרישה והוא הכין להם‪,‬‬ ‫מצוך לעשות את החקים האלה ואת‬ ‫ח‪‬ו לתקן את העולם ולהיטיב עם בריותיו‪,‬‬ ‫והיתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים‬ ‫המשפטים״‪ ,‬ופירש רש״י ״בכל יום יהיו‬ ‫כדכתיב )בראשית ב‪ ,‬ג( ״אשר ברא אלקים‬ ‫כשזורעים חטים מקללתו של אדם‬ ‫בעי‪‬יך חדשים כאילו בו ביום ‪‬צטוית‬ ‫לעשות״‪ ,‬ש‪‬מסר לאדם להשלים במעשיו‬ ‫הראשון ובימי ‪‬ח ‪‬חה״‪ ,‬הרי ש‪‬ח‪ ,‬על ידי‬ ‫עליהם״‪ .‬הרי שאף ש‪‬אמר ״היום הזה״‪,‬‬ ‫את אשר ברא הקב״ה‪ ,‬וזהו שהעידה‬ ‫כלי המחרישה שחידש‪ ,‬הקל את עמל‬ ‫אין הכוו‪‬ה לאותו היום בלבד‪ ,‬אלא לדבר‬ ‫התורה על ‪‬ח שבהשתדלותו להקל את עול‬ ‫עבודת האדמה‪ ,‬ועל ידו ‪‬חה האדמה‬ ‫המתחדש בכל יום ויום‪.‬‬ ‫הקללה לא הלך כ‪‬גד רצון השי״ת אלא‬ ‫מקללתה‪.‬‬ ‫ועל דרך זה יש לומר‪ ,‬כי צדקותו של ‪‬ח‬ ‫אדרבה ״את האלקים התהלך ‪‬ח״ ועשה‬ ‫וה‪‬ה‪ ,‬קללת האדמה היתה בגזירתו‬ ‫אי‪‬ה מוגבלת לדורו בלבד‪ ,‬אלא יש בה ע‪‬ין‬ ‫רצו‪‬ו‪.‬‬ ‫יתברך‪ ,‬כדכתיב )בראשית ג‪ ,‬יז( ״ארורה‬ ‫המתחדש בכל דור ודור‪ ,‬כלומר‪ ,‬בכל דור‪,‬‬ ‫ובזה מדוקדק לשון ״כי אתך ראיתי צדיק‬ ‫האדמה בעבורך בעצבון תאכל‪‬ה כל ימי‬ ‫כאשר אדם מבקש להקל מעל הבריות את‬ ‫לפ‪‬י״‪ ,‬דתיבת ״לפ‪‬י״ לכאורה מיותרת‪,‬‬ ‫חייך״‪ ,‬ולכאורה היה מקום לומר‪ ,‬שכיון‬ ‫עמלם ולמצוא דרך להסיר מהם קושי‬ ‫אמ‪‬ם לפי המבואר אתי שפיר‪ ,‬שלא תחשוב‬ ‫שכך ‪‬גזר מן השמים‪ ,‬אין לו לאדם אלא‬ ‫שהיה ‪‬ראה שאין ביד האדם לש‪‬ותו‪ ,‬הרי‬ ‫שיש בזה משום עשייה כ‪‬גד רצו‪‬ו יתברך‪,‬‬ ‫לקבל עליו את הגזירה ולעבוד את‬ ‫הוא הולך בדרכו של ‪‬ח‪.‬‬ ‫אלא אדרבה‪ ,‬לפ‪‬יו יתברך ‪‬חשב הדבר‬ ‫האדמה בעצבון וביגיעה כפי ש‪‬גזר עליו‪.‬‬ ‫וכיון שראשית דרך זו היתה על ידי ‪‬ח‪ ,‬אף‬ ‫לצדקות‪.‬‬ ‫אמ‪‬ם ‪‬ח לא כן עשה‪ ,‬אלא ביקש להקל‬ ‫שבדורות שלאחריו ‪‬תחדשו דרכים רבות‬ ‫ובזה יש לבאר על דרך מדה כ‪‬גד מדה מה‬ ‫מעל ב‪‬י דורו את עול הקללה‪ ,‬וחידש להם‬ ‫להקל את עמל האדם‪ ,‬מכל מקום הוא אשר‬ ‫שזכה ‪‬ח לה‪‬צל מן המבול ולהיות הוא וב‪‬י‬ ‫כלי מחרישה שעל ידם הוקלה עבודת‬ ‫הורה לאדם שאין עליו לקבל כל קושי‬ ‫ביתו שארית הפליטה אשר מהם ‪‬ב‪‬ה‬ ‫האדמה ו‪‬תמעט עמלם‪ ,‬ועיקר מעלתו לא‬ ‫כגזירה שאין לה תק‪‬ה‪ ,‬אלא עליו להשתדל‬ ‫העולם מחדש‪ ,‬דכשם ש‪‬ח השתדל להקל‬ ‫היתה בחידוש כלי המחרישה בלבד‪ ,‬אלא‬ ‫כפי כחו להקל את צער הבריות‪ ,‬ולהפוך את‬ ‫את עול הקללה ולהרבות טובה בעולם‪ ,‬כך‬ ‫במה שחידש בעולם‪ ,‬שאין האדם מוכרח‬ ‫העצבון למ‪‬וחה ואת הקללה לברכה‪ ,‬וזוהי‬ ‫בשעה ש‪‬גזרה כליה על העולם זכה הוא‬ ‫לה‪‬יח את הבריות תחת עול הקשיים‬ ‫צדקתו של ‪‬ח‪:‬‬ ‫להיות זה שעל ידו ‪‬שתמרו החיים ו‪‬תקיים‬ ‫ש‪‬גזרו עליהם‪ ,‬אלא ‪‬יתן לו כח החכמה‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫והדעת למצוא דרכים להקל את צערם‪.‬‬ ‫ג‬ ‫מתיק א כדובשא‬ ‫אמרי גידולי יעקב שלמה‬ ‫פרפראות מדובשים‬ ‫מו"ה ר' גדלי' האפמאן שליט"א‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫לע"נ חמיו‪ ,‬הרה״ח ר׳ יעקב שלמה‬ ‫בהרה״ח ר׳ שמחה בונם ז״ל צין‬ ‫כן עשה )ו‪ ,‬כב( "כן עש‪ – "‰‬ז‪ ‰‬עשיית ‪‰‬תיב‪.‰‬‬ ‫שלפי „ורו ‪‰‬י‪ ‰‬צ„יק ו‡ילו ‪‰‬י‪ ‰‬ב„ורו של ‡בר‪‰‬ם‬ ‫)מ„רש( כתבו ‪‰‬ספרים‪ ,‬יש מצוות ש‪„‡‰‬ם ‪ ‰‰‬ממ‪‬ו‬ ‫ל‡ ‪‰‬י‪ ‰‬חשב לכלום‪ .‬שלוש מי„ות בצ„יקים‪,‬‬ ‫ב‚ופו ול‡ רק משום קיום ‪‰‬מצו‪ ,‰‬וכשעוש‪ ‰‬מצו‪ ‰‬זו‬ ‫‪‰‬ר‡שון ‪‰‬ו‡ צ„יק ‡מת‪‰ ,‬ש‪‬י ‪‰‬ו‡ צ„יק יחסי –‬ ‫‡ין ‡‪‬ו יו„עים ‡ם עש‪‰‬ו לשם שמים ‡ו לשם ‪‡‰‬ת‬ ‫לפי ערך ‪„‰‬ור‪ ,‬ולסו‚ ‪‰‬שלישי שייך ‪"‰‬צ„יק"‬ ‫‚ופו‪‡ ,‬בל ‡ם ‡„ם מקיים ‚ם מצוות ש‡ין לו מז‪ ‰‬שום‬ ‫במרכ‡ות כפולות‪ ,‬כז‪‰ ‰‬מצי‚ ‡ת עצמו כצ„יק‪,‬‬ ‫‪‡ ‰‡‰‬זי רו‡ים במוכח שכוו‪‬תו בכל ‪‰‬מצוות‪‡ ,‬ף‬ ‫ומשתמש בערך ‪‰‬על‪ ‰‬של ‪‰‬צ„יקות כקר„ום‬ ‫במ‪ ‰‬ש‪ ‰‰‬כוו‪‬תו לשם שמים‪ .‬זו‪‰‬י ‚"כ ‪‰‬סיב‪‰‬‬ ‫לחפור בו‪ ...‬בעי„‪„ ‡‬ח„וות‡ ‡מר ‪‡‰‬מרי חיים‬ ‫שלסעו„‪ ‰‬שלישית בשבת קו„ש קור‡ים "שלש‬ ‫מוויז‪‬יץ זצ״ל שמצ‡‪‬ו במש‪) ‰‬סוף פ‡‪ (‰‬שמי‬ ‫סעו„ות" ‪‰‬ו‡יל ושתי ‪‰‬סעו„ות ‪‰‬ר‡שו‪‬ות בשבת‬ ‫ש‡י‪‬ו ל‡ חי‚ר ול‡ סומ‡ ועוש‪ ‰‬עצמו כ‡ח„‬ ‫‡וכל כש‪‰‬ו‡ רעב ויתכן ש‪‰‬ו‡ מתכוין ל‪‡‰‬ת עצמו‪,‬‬ ‫מ‪‰‬ם‪‡ ,‬י‪‬ו מת מן ‪‰‬עולם ע„ שייעש‪ ‰‬כ‡ח„ מ‪‰‬ם‪.‬‬ ‫‡בל ‪‰‬סעו„‪‰ ‰‬שלישית ‡וכל ‪‰‬ו‡ ב‪‰‬יותו שבע‪,‬‬ ‫‪‬ש‡לת ‪‰‬ש‡ל‪ :‰‬יח‡ ש‡„ם ר‚יל שעש‪‡ ‰‬ת‬ ‫ומוכיח בז‪ ‰‬ש‡וכלו לשם שמים‪ ,‬וכוו‪‬תו בכל שלש‬ ‫עצמו צולע כ„י לזכות בתרומות של‡ מ‚יעות לו‪,‬‬ ‫‪‰‬סעו„ות לשם שמים ולכבו„ שבת ולכן ‪‬קר‡ שלש‬ ‫ייעש‪ ‰‬צולע‪‡ ,‬ך מ‪ ‰‬קור‪ ‰‬עם ז‪‰ ‰‬מצי‚ עצמו‬ ‫סעו„ות שכולל ‡ת כל ‪‰‬סעו„ות‪ .‬ז‪‰‬ו ‪‰‬פי' במ„רש כ‡ן‬ ‫כצ„יק על מ‪‬ת לזכות בתרומות – ‪‡‰‬ם ‪‰‬ו‡ ל‡‬ ‫"כן עש‪ "‰‬ז‪ ‰‬עשיית ‪‰‬תיב‪ ‰‬כלומר‪ :‬ש‪‬ח עש‪‡ ‰‬ת‬ ‫ימות מן ‪‰‬עולם ע„ שייעש‪ ‰‬צ„יק? ‪‰‬רי ל‡ ‪‬יתן‬ ‫‪‰‬תיב‪ ‰‬ב‡ות‪ ‰‬כוו‪‡ ‰‬שר עש‪" ‰‬כל ‡שר צו‪– "'‰ ‰‬‬ ‫לומר ז‡ת!‪‡ ...‬ז מ‪‰‬ו עו‪‬שו של ‡„ם ז‪‡ !?‰‬מר‬ ‫כמו שעש‪‡ ‰‬ת כל ‪„‰‬ברים ‡שר צו‪‰‬ו ‪ '‰‬ש‡ין ב‪‰‬ם‬ ‫‪‡‰‬מרי חיים שעו‪‬שו י‪‰‬י‪ ‰‬לעתי„ לבו‡‪ :‬כולם‬ ‫‪‚ ‰‡‰‬ופ‪‬ית וכל כוו‪‬תו ‪‰‬ית‪‡ ‰‬ז לש"ש כך ‚ם עש‪‰‬‬ ‫יקומו לתחיית ‪‰‬מתים‪ ,‬ו‡ילו ‪‰‬ו‡ ייש‡ר ב‡„מ‪,‰‬‬ ‫‪‬ח ‡ת ‪‰‬תיב‪ ‰‬ל‡ כ„י ל‪‰‬צל מן ‪‰‬מבול ‡ל‡ בשביל‬ ‫קברו של ז‪ ‰‬ייש‡ר "קברי צ„יקים" לעולם וע„!‪...‬‬ ‫לקיים ‡ת מצוות ‪ '‰‬יתברך‪.‬‬ ‫כי מלאה הארץ חמס )ו‪ ,‬י‚( ל‡ ‪‬חתם‬ ‫ויבא נח אל התיבה מפני מי המבול )ז‪,‬‬ ‫„י‪‬ם ‡ל‡ על ‪‚‰‬זל )רש"י( תמ‪‰‬ו ‪‰‬מפרשים ‪‰‬רי‬ ‫ז( וברש"י‪‡ ,‬ף ‪‬ח מקט‪‬י ‡מו‪‰ ‰‬י‪ ,‰‬מ‡מין ו‡י‪‬ו‬ ‫‪‰‬יו בי„ם עבירות חמורות כעבו„‪ ‰‬זר‪ ‰‬ו‚ילוי‬ ‫מ‡מין‪ ,‬שיבו‡ ‪‰‬מבול‪ .‬ול‡ ‪‬כ‪‬ס לתיב‪ ‰‬ע„ שי„חקו‪‰‬ו‬ ‫עריות‪ ,‬ומ„וע ז‪ ‰‬חתם „י‪‬ם ‡ל‡ על ‪‚‰‬זל‪ .‬עו„‬ ‫‪‰‬מים‪ .‬ולכ‡ור‪ ‰‬כיצ„ יתכן לומר על ‪‬ח‪‡ ,‬שר ‡מר‪‰‬‬ ‫יש ל‪‰‬קשות ‪‰‬רי ‡ית‡ במ„רש שמיתת צ„יקים‬ ‫עליו ‪‰‬תור‪" ‰‬צ„יק תמים"‪ ,‬כי ל‡ ‪‰‬י‪ ‰‬מ‡מין שלם?‬ ‫מכפרת כמו יום ‪‰‬כיפורים‪‡ ,‬ם כן ‪‰‬רי כתב רש"י‬ ‫‡ל‡ ע„ ‪‰‬ר‚ע ‪‡‰‬חרון ‪‰‬י‪ ‰‬ח מ‡מין ומקוו‪ ,‰‬כי ב‪‬י‬ ‫על ‪‰‬פסוק "כי לימים עו„ שבע‪ "‰‬שב‡ות‪ ‰‬שע‪‰‬‬ ‫‡„ם ישובו בתשוב‪ ‰‬ותבטל ‚זירת ‪‰‬מבול‪ ,‬וכך ‪‰‬ו‡‬ ‫מת מתושלח‪ ,‬ומ„וע ל‡ כיפר‪ ‰‬עלי‪‰‬ם‪‡ .‬ל‡ ח„‡‬ ‫פשוטו של ע‪‬ין‪" :‬ח מקט‪‬י ‡מ‪‰ ‰‬י‪ ‰‬מ‡מין" ‪‡ -‬פילו‬ ‫מתורצת בחברת‪‡„ ,‰‬ילו חט‡ו רק בעבו„‪ ‰‬זר‪‰‬‬ ‫בקט‪‬י ‪‡‰‬מו‪‰ ‰‬י‪ ‰‬תול‪‡ ‰‬מו‪‬תו ותקוותו שבכל ר‚ע‬ ‫ו‚ילוי עריות ‪‰‬י‪ ‰‬מתכפר ל‪‰‬ם במיתת מתושלח‪,‬‬ ‫עלולים ‪‰‬ם לחזור בתשוב‪ ,‰‬ולפיכך "ו‡י‪‬ו מ‡מין שיב‡‬ ‫‡בל כיון שחט‡ו ב‚זל ש‪‰‬י‡ עביר‪ ‰‬שבין ‡„ם‬ ‫‪‰‬מבול"‪ ,‬שכן תשובתם של ‡ל‪ ‰‬עשוי‪ ‰‬לבטל ‡ת‬ ‫לחבירו ו‡ין יום ‪‰‬כיפורים מרצ‪ ,‰‬לכן ‪‬חתם „י‪‬ם‬ ‫‪‚‰‬זיר‪‰) .‰‬ר‪"‰‬ק ר' ‡יציקל מוו‡רק‡ זצ"ל(‬ ‫על ‪‚‰‬זל ש‪‰‬ו‡ עביר‪ ‰‬שבין ‡„ם לחבירו‪) .‬ילקוט‬ ‫ויזכור אלקים את נח ואת כל החיה ואת‬ ‫‪‚‰‬רשו‪‬י ע"פ ספר עולת צבור(‬ ‫כל הבהמה אשר אתו )ח‪ (‡ ,‬כ‡שר זוכר ‪‰‬שי"ת ‡ת‬ ‫קץ כל בשר בא לפני )ו‪ ,‬י‚( ״קץ כל‬ ‫‪‰‬צ„יק ל‪‰‬ושיעו ‪‰‬רי‪‰‬ו מבי‡ עי"ז ישוע‪‚ ‰‬ם ל‡‪‬שים‬ ‫בשר״ ז‪ ‰‬יום ‪‰‬מית‪‡ .‰‬ומר ‪‰‬קב"‪ :‰‬יום ‪‰‬מית‪‰‬‬ ‫פשוטי „ר‚‪‰ ‰‬עומ„ים במ„ר‚‪‡ ‰‬חת עם חיות‬ ‫ב‡ לפ‪‬י בטע‪ ‰‬ש‡ין ‡יש זוכר ‡ותו וחושב על‬ ‫וב‪‰‬מות‪‡" ,‬שר ‡תו" ש‪‰‬ם מחוברים ‡ל ‪‰‬צ„יק‬ ‫‪„‰‬ין ‪‰‬צפוי‪ ,‬ו‪‰‰‬וכח‪" - ‰‬כי מל‡‪‡‰ ‰‬רץ חמס"‪.‬‬ ‫ו‪‬כ‪‬עים לפ‪‬יו‪) .‬רבי‪"‰‬ק ‪‰‬רבי מלובלין זי"ע(‬ ‫)כלי יקר(‬ ‫ויפתח נח את חלון התיבה )ח‪ ,‬ו(‬ ‫ואספת אליך )ו‪,‬‬ ‫ואתה קח לך‬ ‫בעוו‪‬ותי‪‰‬ם של „ור ‪‰‬מבול ‪‬עלו שערי תפיל‪ ,‰‬ו‪‬ח‬ ‫כ‡( ‪‬ר‡‪‰„ ‰‬תור‪‰ ‰‬ק„וש‪ ‰‬מלמ„ת ‡ת ‪„‡‰‬ם‬ ‫במעשיו פתח ‡ת ‪‰‬פתחים שיכ‪‬סו ב‪‰‬ם תיבות‬ ‫„רך ‡רץ בשעת ‡כיל‪ ‰‰„ ,‰‬יש ש‪‬י ‡ופ‪‬ים‬ ‫‪‰‬תפיל‪‡) .‰‬ור לשמים(‬ ‫בשעת ‡כיל‪‡ ,‰‬ו שיתכופף ‪„‡‰‬ם ל‡וכל ‡ו‬ ‫ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה‬ ‫ל‪‰‬בי‡ ‡ת ‪‰‬מ‡כל ‡ליו‪ ,‬ומוב‡ בשם ‪‰‬רבי ר'‬ ‫זית טרף בפיה )ח‪ ,‬י‡( ‡ומר ‡‪‬י שזכר ‪‰‬י‪) ‰‬רש"י(‪.‬‬ ‫מיכל מזל‡טשוב זי"ע ש„רך ‪‰‬רעבת‪‬ים לכופף‬ ‫ש‡ל ‪‡‚‰‬ון רבי ‡ייזל חריף‪ :‬מ‪‬ין לו לרש"י ש‪‰‬יית‪ ‰‬זו‬ ‫ר‡שם ורובם על ‪‰‬צלחת שבו ‪‬מצ‡ ‪‡‰‬וכל‪‡ ,‬בל‬ ‫יו‪ ‰‬ממין זכר? ו‪‰‬ו‡ מתרץ‪ :‬יום שלם עפ‪‰ ‰‬יו‪ ‰‬ועל‪‰‬‬ ‫‡ין ז‪„ ‰‬רכי ‪‰‬חסי„ים ע„י‪‬י ‪‰‬פש‪‡ ,‬ל‡ צריך‬ ‫זית מוחזק ‪‰‬יטב בפי‪‰ ‰‬ס‚ור‪ ,‬וכיוון שתשע‪ ‰‬קבים של‬ ‫ל‪‰‬בי‡ ‪‰‬מ‡כל ‡ל פיו ול‡ פיו ‡ל ‪‰‬מ‡כל‪ ,‬וז‪‰‬‬ ‫שיח‪ ‰‬טלו ‪‰‬שים )קי„ושין מט‪ ,‬ב(‪ ,‬מוכרח ל‪‰‬יות‬ ‫"ו‡ת‪ ‰‬קח לך מכל מ‡כל ו‡ספת ‡ליך" ול‡כול‬ ‫שיו‪ ‰‬זו ממין זכר ‪‰‬יית‪) ...‰‬במחשב‪ ‰‬תחיל‪(‰‬‬ ‫ב„רך ‡רץ כמ„ובר‪) .‬מע„‪‬י מלך(‬ ‫ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלקים‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫ד‬ ‫מתיק א כדוב שא‬ ‫המשך מעמוד א'‬ ‫ונתעברה זוגתו ממנו‪ ,‬לכן בחר נח‬ ‫פעיפער( ותשב אליו והנה עלה זית טרף‬ ‫נח איש צדיק‪ :‬הטעם שעל‬ ‫דוקא בו‪ ,‬שגם אם ייפגע העורב בחוץ‬ ‫בפיה )ובפעם השניה ביצעה שליחותה‬ ‫המילה נח היא רביעי לרמז שנח היה‬ ‫ישאר עדיין זוג עורבים‪ .‬אך עדיין‬ ‫אך 'ולא יספה שוב אליו עוד ‪'.‬‬ ‫הצדיק הרביעי המופיע בתורה‪,‬‬ ‫קשה‪ ,‬מאן יימר שהרתה זכר‪ ,‬שמא‬ ‫עוג ותיבת נח‪ :‬בתורה נאמר 'כי רק‬ ‫כדלהלן‪ :‬א‪ .‬אדם‪ ,‬ב‪ .‬חנוך‪ ,‬ג‪ .‬מתושלח‪,‬‬ ‫נקבה עיברה ושוב לא יהיה זוג‬ ‫עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים'‪,‬‬ ‫ד‪ .‬נח‪ .‬ובזכותו ניצלו ארבעה זוגות‪ ,‬הוא‬ ‫עורבים להמשיך התולדה ויחסר‬ ‫משמע ששרד את המבול‪ ,‬שהרי הרפאים‬ ‫ושלושת בניו‪ .‬רמז נוסף לזה‪' :‬נח' גימ'‬ ‫העולם בריה? ונראה ליישב‪ ,‬שעל‬ ‫היו הדור שקדם למבול‪ ,‬וכך מפורש בגמ'‬ ‫במספר קטן ‪.4‬‬ ‫הפסוק 'ויזכר אלקים את נח 'פירש"י‬ ‫נדה סא‪' :‬ויבא הפליט וא"ר יוחנן זה עוג‬ ‫תחתיים שניים ושלישים‪ :‬יש‬ ‫זכר להם שלא שימשו בתיבה‪ ,‬היוצא‬ ‫שפלט מאנשי דור המבול'‪ .‬ישב לו עוג על‬ ‫להקשות ‪ ,‬למה שינה הכתוב בכינוי‬ ‫מזה‪ ,‬שהעורב איבד את הזכות‬ ‫גג התיבה שהיתה גבוהה ‪ 30‬אמה ורגליו‬ ‫'תחתיים' ולא כינה אותה כמו הקומות‬ ‫להינצל ע"י התיבה ולכן שילח את‬ ‫הגיעו עד למים ונח הוציא לו שיירי המזון‬ ‫העליונות ע"פ מספר דהיינו‪' :‬ראשונים‬ ‫העורב אף שהיה חשש שמא תיכחד‪.‬‬ ‫למחייתו‪ .‬לפי"ז אפשר לפרש דברי חז"ל‬ ‫שניים ושלישיים'‪ ,‬או 'תחתיים אמצעים‬ ‫והוכחה לדברי מצאתי באוה"ח הק'‬ ‫שמתארים את מותו של עוג‪ ,‬משה רבינו‬ ‫ועליונים'? ונראה לתרץ ע"פ דברי רש"י‬ ‫שמוכיח מן הפסוק כי נח לא שלחה‬ ‫היה גבוה ‪ 10‬אמות‪ ,‬ומקלו ‪ 10‬אמות‬ ‫בפר' בראשית עה"פ 'ויהי ערב ויהי בקר‬ ‫כלל לשליחות‪ ,‬רק גירשה משם בגלל‬ ‫וקפץ ‪ 10‬אמות )סה"כ ‪ 30‬אמה( והכהו‬ ‫יום אחד' למה לא נאמר 'יום ראשון'‬ ‫החטא הזה והיה משלחה וחוזרת‪ .‬אך‬ ‫בקרסולו והרגו‪ .‬והלא ודאי היה בכח‬ ‫כמו שאר הימים )שני שלישי וכו'( מפני‬ ‫לפי"ז יקשה דברי המדרש שאומר'‬ ‫משה ומקל הפלאים שה' נתן בידו‬ ‫שהיה יחיד בעולמו שהמלאכים נבראו‬ ‫תשובה ניצחת השיבתו עורב לנח'‪,‬‬ ‫להמיתו גם בפחות מ‪ 30-‬אמה‪ ,‬אלא‪,‬‬ ‫ביום שני‪ .‬הרי‪ ,‬שהשם אחד יש בו‬ ‫משמע שלא היה לנח תשובה לטענת‬ ‫שמשה ידע כי ‪ 30‬האמות הראשונות של‬ ‫יחודיות לשמו יתברך‪ ,‬ובאמת גם‬ ‫העורב‪ ,‬אדרבא‪ ,‬נח גירש אותה‬ ‫רגליו חפפו את תיבת נח שהיתה גבוהה‬ ‫'ראשון' מיוחד להשי"ת ככתוב 'אני‬ ‫בדוקא והיה לו לענות לה כי הנפש‬ ‫‪ 30‬אמות‪ ,‬ובחלק זה כבר היה בעל נס‬ ‫ראשון' וכיון שבקומת הקרקע שבתיבה‬ ‫החוטאת תמות? ונראה כי העורב‬ ‫ששרד את המבול ושם לא רצה משה‬ ‫היה הזבל‪ ,‬אין זה שם נאה לכנותו‬ ‫ניצחה בכך שטענה‪ ,‬אתה נצטווית‬ ‫לפגוע והעדיץ להגיע לגובה יותר מזה‬ ‫ראשון‪ .‬עוד יש ליישב בדומה לזה ‪,‬כי‬ ‫להחיות את הבריות ולא לגרום‬ ‫ושם המיתו‪ .‬וירומז דבר זה גם בשמו‪,‬‬ ‫שינה הכתוב לקוראו תחתיים‪ ,‬שזה שם‬ ‫להכחדתם‪ ,‬ולמי שמגיע עונש יבוא‬ ‫שהרי עג ר"ת עד ג' היינו שכוחו האמיתי‬ ‫המתאים לתוכנו ויעודו‪ ,‬שהרי הזבל הם‬ ‫בעל הכרם ויכלה את קוציו‪ .‬והטעם‬ ‫היה עד שלישם אמות מתחתיתו שהם ג'‬ ‫השאריות שמקומם בתחתית וזה‬ ‫שה' השאיר את העורב בחיים למרות‬ ‫פעמים גובהו של משה‪.‬‬ ‫בחינת לשון נופל על לשון‪.‬‬ ‫שעבר על צווי ה' ועי"כ איבד את‬ ‫וישלח את העורב‪ :‬כאשר הוצרך‬ ‫ותשב אליו היונה‪ :‬דרך צחות‪:‬‬ ‫הזכות להינצל‪ ,‬מבואר ברש"י עה"פ‬ ‫נח לשלוח מן התיבה החוצה לראות האם‬ ‫נח שלח את היונה לשליחות מחוץ‬ ‫'עד יבושת המים – מוכן היה העורב‬ ‫יבשה הארץ‪ ,‬בחר בעורב‪ .‬ואיתא במדרש‬ ‫לתיבה‪ ,‬יש מושג שנקרא 'יונת דואר'‬ ‫לשליחות אחרת בימי אליהו שנא'‬ ‫תשובה ניצחת השיבתו עורב לנח‬ ‫)היו מאלפים יונים לשליחת מכתבים(‪.‬‬ ‫והעורבים מביאים לו לחם ובשר'‪.‬‬ ‫שהעורב טען לנח מדוע בחר בעורב שהם‬ ‫כאשר נכנסים לדואר לשלוח משהו‬ ‫מכאן יש ללמוד‪ ,‬שאף אם רואים‬ ‫רק זוג אחד ולא בחר בעוף טהור שהיו‬ ‫שואל הפקיד אם רוצים 'אישור מסירה'‬ ‫מישהו מרשיע אין להכחידו כי ה'‬ ‫שבעה מכל מין‪ ,‬כי שמא יפגע בי שר של‬ ‫)רעדשעסטערד מעיל בלע"ז(‪ ,‬והיונה‬ ‫מכלכל עולמו ויש לכל אחד את‬ ‫צינה או שר של חמה ויכחד מינו של‬ ‫ששלח נח ידעה לעשות ב' האופנים‪,‬‬ ‫שליחותו אשר לשמה הוא נועד‪.‬‬ ‫העורב מן העולם‪ .‬האור החיים הק'‬ ‫שהרי היונה נשלחה ב' פעמים‪ ,‬בפעם‬ ‫מסביר כי כיון שהעורב שימש בתיבה‬ ‫הראשונה חזרה בערב עם רעטארן‬ ‫זכותים‬ ‫‪‰‬יל„ מש‪ ‰‬חיים בן מרים רחמ‪ ‰‬לרפו‡‪ ‰‬שלימ‪‰‬‬ ‫יו"ל ע"י חק"ס דקהל עטרת צבי זידיטשוב‪-‬דראביטש‬ ‫דואר‪46 Broadway Ave. Lakewood NJ 08701 :‬‬ ‫‪AteresTzviLW@gmail.com‬‬