מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — נח (2026-10-12)

ברכת מזל טוב לידידיו מו"ה ר' גדלי' האפמאן שליט"א כותב מדור פרפראות מדובשים
לרגל השמחה במעוו ,הולדת הכד שיחי' בן לבו מו"ה ר' יצחק אייזיק הי"ו
מ„ור "מתיקות ‰צ„יקים" יופיע ב‰משך בעז‰שי"ת
מעדני דבש פרפראות מדובשים
המגיד מו”ה ר' ישראל אהרן קלעצקין שליט”א ליקוטי גידולי אברהם -מו” ‰ר' גדלי' האפמאן שליט”‡
לע״‡ ביו ‰ר‰״ח ר◊ אברהם ב‰ר‰״ח ר◊ מש ‰צבי ז״ל
בראשית -נח :ראשי תיבות וגמטריאות הם פרפראות לחכמה, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו )ו ,ט( יש מרבותיו „ורשים
וכבר הרחבנו כי על המילה הראשונה בתורה 'בראשית 'נדרשו אלפי ‡ותו לשבח כל שכן ש‡ילו ‰י ‰ב„ור צ„יקים ‰י ‰צ„יק יותר .ויש ש„ורשים
ראשי תיבות .ואדמורי"ם משלבים הרבה ר"ת בתורה שהם אומרים ‡ותו ל‚‡י ,לפי „ורו ‰י ‰צ„יק ,ו‡ילו ‰י ‰ב„ורו של ‡בר‰ם ל‡ ‰י ‰חשב
בעריכת השולחן )טיש( .וגם זה מרומז ,בראשי"ת ר"ת בעריכת לכלום )רש"י( .ולכ‡ור‰ ‰רי ‰תור ‰מעי„ ‰על ח ש‰ו‡ "צ„יק תמים" ,ומי
שולחנם אדמורי"ם יחדשו ראשי תיבות .וע"פ מהלך זה ,שבראשי"ת יכול ל„רוש עליו ‚‡י? ובכלל‡ ,ם ‡פשר ל„רוש לשבח למ ‰ל„רוש ל‚‡י?
מרמז על ר"ת ,אוסיף את החלק השני ,שפרשת נח מרמז על ‡ל‡ תירץ ‰ר"‰ק רבי יצחק מר„וויל זצ"ל :ח עצמו ‰ו‡ ש„רש ל‚‡י,
גימטריאות ,כפי ששמעתי מאחי ר' אליהו ז"ל ,ש'נח מצא חן' פירושו: ש„ימ ‰למצו‡ בפשו פ‚ם של ‚י‡ות בעצם ‰י„יע ‰ש‰ו‡ צ„יק‡ ,יך ז‰
'נח "באטרעפט" )=( חן' .ויש לציין בשם הסטייפלער כי המילה יו„ע על עצמו ש‰ו‡ צ„יק? וכ„ ‰יבר ח ‡ל לבו‡" :ילו ול„תי ב„ורו של
'גמטריות ' בגימ' 668בדיוק כמו הגימ' של 'ביטול תורה' ,וזאת למרות ‡בר‰ם ‰ייתי רו‡‚ ‰ו„ל צ„קתו ולומ„ קצת עו ‰של "עפר ו‡פר" ול‡
שהסטייפלער זצ"ל בסוף ספרו 'ברכת פרץ' עה"ת כתב הרבה ‰ייתי חשב בעיי לכלום") .פיים(
אלה תולדות נח נח איש צדיק )ו ,ט( רבי שלמ ‰מוילקומיר,
גמטריאות ,והסביר הדבר כי לחפש גמטריות זה ביטול תורה אך אם
תלמי„ו של ‚‰ר"‡ מויל‰ ,‡י ‰מ„ק„ק בכל מיל ‰ב„ברי רש"י ומוצ‡ ב‰ם
עולה לו מאליו זה מתנה משמים והם פרפראות לתורה .
המשך בעמוד ד' פיים ומר‚ליות .ביל„ותו ,כשלמ„ עם רבו ‡ת פרשת ח ו‚‰יעו לפסוק ז,‰
קר‡ ‰מלמ„ ‡ת „ברי רש"י ,יש מרבותיו „ורשים ‡ותו לשבח ,ויש „ורשים
‡ותו ל‚‡י .תמ‰ ‰יל„ ‰פעוט ו‰קש‡ ,‰ם ‰כתוב ‡ומר בפרוש שח ‰י‰
‡יש צ„יק ,כיצ„ ‡פשר ל„רוש ‡ותו ל‚‡י? בוך ‰מלמ„‡ ,ולם ‰יל„ ‰שיב
מו”ה ר' אהרן וויינגארטן שליט”א בעצמו ל‡חר ר‚עים מספר תשוב ‰פל‡ .‰צ„יק ש„ורשים ‡ותו ל‚‡י,
בו„‡י ‡יו צ„יק‡ ,ולם ‚ם צ„יק שכולם „ורשים ‡ותו רק לשבח‚ ,ם עליו
אלה תולדות ח ח איש צדיק תמים היה בדורותיו את
יש לפקפק ‡ם ‡מם צ„יק ‰ו‡ ,ש‰רי "‡„ם ‡ין צ„יק ב‡רץ ‡שר יעש‰
האלקים התהלך ח )בראשית ו ,ט( ,ויש לעיין מה היתה צדקתו
טוב ול‡ יחט‡" ו‡ם על ח יש לו „ורשים לשבח ול‚‡י כ‡ח„‰ ,רי‰ו בוו„‡י
של ח ,ועוד יש לדקדק דלהלן אומר )ז ,א( ״כי אתך ראיתי
‰ו‡ ‡יש צ„יק...
צדיק לפי בדור הזה״ ,דבתחילה אמר ״צדיק תמים היה
נח איש צדיק )ו ,ט( ברש"י יש „ורשין לשבח ויש „ורשים ל‚‡י,
המשך בעמוד ב' המשך בעמוד ג'
מוסר בדבש – פחות משווה פרוטה שהביא להרס העולם
מו”ה ר' ישעי' וויין שליט”א
עשיתם שלא כשורה אף אני אעשה עמכם מינן״ ,בהחלט מצב איום ונורא ,שפל שאין אין כל ספק כי הטעם בגינו הוכה
שלא כשורה״. כמותו ,זמן קצר יחסית לאחר שהקב״ה העולם במכה כה קשה כדוגמת המבול
והעניין דורש ביאור והבנה. ברא את העולם ויצר את האדם. שלא היה ולא יהיה כמותו לא הגיע בכדי.
מחד ,אנו רואים שהשחיתות ,העזות אולם בהתבוננות בדברי המדרש תורתנו הקד׳ מעידה )בראשית ו ,יא ,יב( כי
והטומאה היו כה נוראים ואיומים עד כדי מגלים אנו דבר מופלא ,וזה לשונו )מדרש אנשי דור המבול הגיעו לדרגת שחיתות
שהביאו את הבריאה כולה לידי חטא רבה לא ,ה( ״א״ר חנינא ,חמס אינו שוה נוראה ואיומה עד ש״ותשחת הארץ לפני
בחטאים מוזרים וקשים שאינם תואמים פרוטה ,וגזל ששוה פרוטה .וכך היו אנשי הא-לקים ותמלא הארץ חמס .כי השחית
כלל וכלל את החטאים הרגילים דור המבול עושים ,היה אחד מהם מוציא כל בשר את דרכו על הארץ״ .רש״י הקד׳
והמוכרים .ומאידך ,המדרש מתאר לנו קופתו מלאה תורמוסים ,והיה זה בא מבאר לנו כאן שפירוש המילה ״ותשחת״
אנשים שיושבים ועושים חשבונות של ונוטל פחות משוה פרוטה ,וזה בא ונוטל הינו ,״לשון ערוה ועבודת אלילים .״חמס״,
דקויות בשווי הגניבה ,כמה ניתן לקחת מן פחות משוה פרוטה ,עד מקום שאינו יכול הכוונה לגזל ,והמצב התדרדר עד כדי כך
להוציאו ממנו בדין .א״ל הקב״ה ,אתם ש״אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן
המשך בעמוד ב'
ב מתיק א כדובשא
מוסר בדבש
חטאים נוספים שהולכים ומתרבים עד עבירות שלא נשמעו מעולם ,היו הללו המשך מעמוד א'
שהגיעו למצב של ״ותמלא הארץ חמס״ – כל מגרשים אותו מעל פניהם בבוז עמוק .אך
הארץ והיושבים עליה חטאו בחטאים אותו מלך כסיל וזקן יודע לגרום לנתיניו השני כדי שלא ניתן יהיה לחייבם בדין.
הגדולים שהוזכרו קודם. לעשות כרצונו ,והוא עושה זאת בדרכים ובעומק העניין נראה לומר כי אין כל
ואכן ,מהתבוננות בקורות הימים משלו .ראשית ,הוא גורם להם לפלפל ימים
של עמנו עולה כי דרדורים וקלקולים איומים סתירה בדברים .אדרבה ,דברי המדרש הללו
ולילות ולהוכיח להם שבעצם מה שהם משלימים האחד את השני .אכן מדברי המדרש
של דורות לא החלו ביום אחד כי אם עושים מותר בכלל על פי הלכה ,ואדרבה נמצינו למדים יסוד גדול בדרכי היצר הרע .הוא
בהתחשבנויות ובמציאת היתרים שונים הוא מוכיח להם באותות ובמופתים כי יודע היטב שקשה עד מאד להחטיא ציבור
ומשונים מן הסוג הזה .בתחילת הדרך אולי מעשיהם ראויים וישרים שהרי רואים הם גדול ,בפרט כמו דור המבול שהיה עדיין קרוב
אף האמינו חלק מן העושים אותם באמת באופן הברור ביותר היא שלא ניתן לחייבם
ובתמים שאכן מקיימים הם מצוות ואף בשנים לאלו שראו את אלו שהיו קרובים
בדין תורה .וכך ,הם התחילו רק ״לקחת״ בשנים לאדם הראשון יציר כפיו של הקב״ה
זכאים הם לשכר בגין זה ,אולם כעבור זמן ממה ששייך לחברם באופן ״המותר״ ,ומן בכבודו ובעצמו .הרי כל בר דעת היה מזכיר לו
הוברר מעל לכל ספק כי הייתה זו עוד אחת הסתם הרגישו בעצמם כי הינם צדיקים
מתחבולותיו של היצר הרע שגרם לשבר ליצר הרע את העונשים הקשים שנגזרו על
גדולים ובעלי מעמד שהרי הם שוקלים כל אדם וחוה לאחר שסטו מדברי ה׳ .אחרים היו
ולנזק גדול שסופו היה עגום ,מעוות לא יכול גרם שהם לוקחים ,בודקים ומבררים היטב
לתקון. מציינים את עונשו המר של קין שהרג את הבל.
כי לא עברו על שווה פרוטה .מכאן ואילך, אין כל ספק כי אילו בא היצר הרע לאנשים
יעזרנו השי״ת לצעוד תדיר בדרך מגניבה ״מותרת״ שכזו הדרך להגיע לידי
הנכונה ,לדעת ולהכירה היטב מבלי ליפול בדור ההוא ומשדלם כך סתם בדברים פשוטים
חטאים גדולים ,להשחתת דור שלם ,קצרה להתחיל מיד בחטאים הנוראיים הללו של
חלילה במהמורות ההרסניות המציב לנו ביותר .החטא הזה מביא את החוטא לידי השחתת הארץ והבהמות ,דיוטה תחתונה של
היצר הרע חדשות לבקרים ,אכי״ר.
ומעתה יש לבאר מה שהקשיו לעיל לגבי וזהו עין צדקותו של ח ,שביקש להיטיב המשך מעמוד א'
שיוי הלשון שבכתובים ,דבתחילה אמר עם בי דורו ולהקל מעליהם את עמלם ,ואף בדורותיו״ ,ואילו כאן אמר ״בדור הזה״,
״תמים היה בדורותיו״ ,ואילו הקב״ה אמר שהיתה הקללה בגזירת שמים ,לא ראה ויש להבין טעם שיוי הלשון.
לו ״כי אתך ראיתי צדיק לפי בדור הזה״. בכך טעם להיחם בצערם ,אלא השתמש וראה לבאר על פי מה שכתוב לעיל )ה,
ויש לומר בדרך רמז ,דלשון ״בדור הזה״ בחכמה אשר חו הקב״ה כדי להביא להם כט( ״ויקרא את שמו ח לאמר זה יחמו
איו בא למעט את שאר הדורות ,אלא מוחה. ממעשו ומעצבון ידיו מן האדמה אשר
לרמוז על צדקותו של ח המתחדשת בכל ושמא תאמר ,והלא בזה עשה ח כגד רצון אררה ה׳״ .ופירש רש״י שם ,״ייח ממו
דור ודור ,וכעין מה שמציו בפרשת כי ה׳ ,אין זה כגד רצוו ,אלא אדרבה ,זה את עצבון ידיו ,עד שלא בא ח לא היה
תבוא )דברים כו ,טז( ״היום הזה ה׳ אלקיך גופא רצוו ,שישתמש האדם בחכמה אשר להם כלי מחרישה והוא הכין להם,
מצוך לעשות את החקים האלה ואת חו לתקן את העולם ולהיטיב עם בריותיו, והיתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים
המשפטים״ ,ופירש רש״י ״בכל יום יהיו כדכתיב )בראשית ב ,ג( ״אשר ברא אלקים כשזורעים חטים מקללתו של אדם
בעייך חדשים כאילו בו ביום צטוית לעשות״ ,שמסר לאדם להשלים במעשיו הראשון ובימי ח חה״ ,הרי שח ,על ידי
עליהם״ .הרי שאף שאמר ״היום הזה״, את אשר ברא הקב״ה ,וזהו שהעידה כלי המחרישה שחידש ,הקל את עמל
אין הכווה לאותו היום בלבד ,אלא לדבר התורה על ח שבהשתדלותו להקל את עול עבודת האדמה ,ועל ידו חה האדמה
המתחדש בכל יום ויום. הקללה לא הלך כגד רצון השי״ת אלא מקללתה.
ועל דרך זה יש לומר ,כי צדקותו של ח אדרבה ״את האלקים התהלך ח״ ועשה והה ,קללת האדמה היתה בגזירתו
איה מוגבלת לדורו בלבד ,אלא יש בה עין רצוו. יתברך ,כדכתיב )בראשית ג ,יז( ״ארורה
המתחדש בכל דור ודור ,כלומר ,בכל דור, ובזה מדוקדק לשון ״כי אתך ראיתי צדיק האדמה בעבורך בעצבון תאכלה כל ימי
כאשר אדם מבקש להקל מעל הבריות את לפי״ ,דתיבת ״לפי״ לכאורה מיותרת, חייך״ ,ולכאורה היה מקום לומר ,שכיון
עמלם ולמצוא דרך להסיר מהם קושי אמם לפי המבואר אתי שפיר ,שלא תחשוב שכך גזר מן השמים ,אין לו לאדם אלא
שהיה ראה שאין ביד האדם לשותו ,הרי שיש בזה משום עשייה כגד רצוו יתברך, לקבל עליו את הגזירה ולעבוד את
הוא הולך בדרכו של ח. אלא אדרבה ,לפיו יתברך חשב הדבר האדמה בעצבון וביגיעה כפי שגזר עליו.
וכיון שראשית דרך זו היתה על ידי ח ,אף לצדקות. אמם ח לא כן עשה ,אלא ביקש להקל
שבדורות שלאחריו תחדשו דרכים רבות ובזה יש לבאר על דרך מדה כגד מדה מה מעל בי דורו את עול הקללה ,וחידש להם
להקל את עמל האדם ,מכל מקום הוא אשר שזכה ח להצל מן המבול ולהיות הוא ובי כלי מחרישה שעל ידם הוקלה עבודת
הורה לאדם שאין עליו לקבל כל קושי ביתו שארית הפליטה אשר מהם בה האדמה ותמעט עמלם ,ועיקר מעלתו לא
כגזירה שאין לה תקה ,אלא עליו להשתדל העולם מחדש ,דכשם שח השתדל להקל היתה בחידוש כלי המחרישה בלבד ,אלא
כפי כחו להקל את צער הבריות ,ולהפוך את את עול הקללה ולהרבות טובה בעולם ,כך במה שחידש בעולם ,שאין האדם מוכרח
העצבון למוחה ואת הקללה לברכה ,וזוהי בשעה שגזרה כליה על העולם זכה הוא להיח את הבריות תחת עול הקשיים
צדקתו של ח: להיות זה שעל ידו שתמרו החיים ותקיים שגזרו עליהם ,אלא יתן לו כח החכמה
העולם. והדעת למצוא דרכים להקל את צערם.
ג מתיק א כדובשא
אמרי גידולי יעקב שלמה פרפראות מדובשים
מו"ה ר' גדלי' האפמאן שליט"א המשך מעמוד א'
לע"נ חמיו ,הרה״ח ר׳ יעקב שלמה
בהרה״ח ר׳ שמחה בונם ז״ל צין כן עשה )ו ,כב( "כן עש – "‰ז ‰עשיית ‰תיב.‰ שלפי „ורו ‰י ‰צ„יק ו‡ילו ‰י ‰ב„ורו של ‡בר‰ם
)מ„רש( כתבו ‰ספרים ,יש מצוות ש„‡‰ם ‰‰ממו ל‡ ‰י ‰חשב לכלום .שלוש מי„ות בצ„יקים,
ב‚ופו ול‡ רק משום קיום ‰מצו ,‰וכשעוש ‰מצו ‰זו ‰ר‡שון ‰ו‡ צ„יק ‡מת‰ ,שי ‰ו‡ צ„יק יחסי –
‡ין ‡ו יו„עים ‡ם עש‰ו לשם שמים ‡ו לשם ‡‰ת לפי ערך „‰ור ,ולסו‚ ‰שלישי שייך "‰צ„יק"
‚ופו‡ ,בל ‡ם ‡„ם מקיים ‚ם מצוות ש‡ין לו מז ‰שום במרכ‡ות כפולות ,כז‰ ‰מצי‚ ‡ת עצמו כצ„יק,
‡ ‰‡‰זי רו‡ים במוכח שכוותו בכל ‰מצוות‡ ,ף ומשתמש בערך ‰על ‰של ‰צ„יקות כקר„ום
במ ‰ש ‰‰כוותו לשם שמים .זו‰י ‚"כ ‰סיב‰ לחפור בו ...בעי„„ ‡ח„וות‡ ‡מר ‡‰מרי חיים
שלסעו„ ‰שלישית בשבת קו„ש קור‡ים "שלש מוויזיץ זצ״ל שמצ‡ו במש) ‰סוף פ‡ (‰שמי
סעו„ות" ‰ו‡יל ושתי ‰סעו„ות ‰ר‡שוות בשבת ש‡יו ל‡ חי‚ר ול‡ סומ‡ ועוש ‰עצמו כ‡ח„
‡וכל כש‰ו‡ רעב ויתכן ש‰ו‡ מתכוין ל‡‰ת עצמו, מ‰ם‡ ,יו מת מן ‰עולם ע„ שייעש ‰כ‡ח„ מ‰ם.
‡בל ‰סעו„‰ ‰שלישית ‡וכל ‰ו‡ ב‰יותו שבע, ש‡לת ‰ש‡ל :‰יח‡ ש‡„ם ר‚יל שעש‡ ‰ת
ומוכיח בז ‰ש‡וכלו לשם שמים ,וכוותו בכל שלש עצמו צולע כ„י לזכות בתרומות של‡ מ‚יעות לו,
‰סעו„ות לשם שמים ולכבו„ שבת ולכן קר‡ שלש ייעש ‰צולע‡ ,ך מ ‰קור ‰עם ז‰ ‰מצי‚ עצמו
סעו„ות שכולל ‡ת כל ‰סעו„ות .ז‰ו ‰פי' במ„רש כ‡ן כצ„יק על מת לזכות בתרומות – ‡‰ם ‰ו‡ ל‡
"כן עש "‰ז ‰עשיית ‰תיב ‰כלומר :שח עש‡ ‰ת ימות מן ‰עולם ע„ שייעש ‰צ„יק? ‰רי ל‡ יתן
‰תיב ‰ב‡ות ‰כוו‡ ‰שר עש" ‰כל ‡שר צו– "'‰ ‰ לומר ז‡ת!‡ ...ז מ‰ו עושו של ‡„ם ז‡ !?‰מר
כמו שעש‡ ‰ת כל „‰ברים ‡שר צו‰ו '‰ש‡ין ב‰ם ‡‰מרי חיים שעושו י‰י ‰לעתי„ לבו‡ :כולם
‚ ‰‡‰ופית וכל כוותו ‰ית‡ ‰ז לש"ש כך ‚ם עש‰ יקומו לתחיית ‰מתים ,ו‡ילו ‰ו‡ ייש‡ר ב‡„מ,‰
ח ‡ת ‰תיב ‰ל‡ כ„י ל‰צל מן ‰מבול ‡ל‡ בשביל קברו של ז ‰ייש‡ר "קברי צ„יקים" לעולם וע„!...
לקיים ‡ת מצוות '‰יתברך. כי מלאה הארץ חמס )ו ,י‚( ל‡ חתם
ויבא נח אל התיבה מפני מי המבול )ז, „ים ‡ל‡ על ‚‰זל )רש"י( תמ‰ו ‰מפרשים ‰רי
ז( וברש"י‡ ,ף ח מקטי ‡מו‰ ‰י ,‰מ‡מין ו‡יו ‰יו בי„ם עבירות חמורות כעבו„ ‰זר ‰ו‚ילוי
מ‡מין ,שיבו‡ ‰מבול .ול‡ כס לתיב ‰ע„ שי„חקו‰ו עריות ,ומ„וע ז ‰חתם „ים ‡ל‡ על ‚‰זל .עו„
‰מים .ולכ‡ור ‰כיצ„ יתכן לומר על ח‡ ,שר ‡מר‰ יש ל‰קשות ‰רי ‡ית‡ במ„רש שמיתת צ„יקים
עליו ‰תור" ‰צ„יק תמים" ,כי ל‡ ‰י ‰מ‡מין שלם? מכפרת כמו יום ‰כיפורים‡ ,ם כן ‰רי כתב רש"י
‡ל‡ ע„ ‰ר‚ע ‡‰חרון ‰י ‰ח מ‡מין ומקוו ,‰כי בי על ‰פסוק "כי לימים עו„ שבע "‰שב‡ות ‰שע‰
‡„ם ישובו בתשוב ‰ותבטל ‚זירת ‰מבול ,וכך ‰ו‡ מת מתושלח ,ומ„וע ל‡ כיפר ‰עלי‰ם‡ .ל‡ ח„‡
פשוטו של עין" :ח מקטי ‡מ‰ ‰י ‰מ‡מין" ‡ -פילו מתורצת בחברת‡„ ,‰ילו חט‡ו רק בעבו„ ‰זר‰
בקטי ‡‰מו‰ ‰י ‰תול‡ ‰מותו ותקוותו שבכל ר‚ע ו‚ילוי עריות ‰י ‰מתכפר ל‰ם במיתת מתושלח,
עלולים ‰ם לחזור בתשוב ,‰ולפיכך "ו‡יו מ‡מין שיב‡ ‡בל כיון שחט‡ו ב‚זל ש‰י‡ עביר ‰שבין ‡„ם
‰מבול" ,שכן תשובתם של ‡ל ‰עשוי ‰לבטל ‡ת לחבירו ו‡ין יום ‰כיפורים מרצ ,‰לכן חתם „ים
‚‰זיר‰) .‰ר"‰ק ר' ‡יציקל מוו‡רק‡ זצ"ל( על ‚‰זל ש‰ו‡ עביר ‰שבין ‡„ם לחבירו) .ילקוט
ויזכור אלקים את נח ואת כל החיה ואת ‚‰רשוי ע"פ ספר עולת צבור(
כל הבהמה אשר אתו )ח (‡ ,כ‡שר זוכר ‰שי"ת ‡ת קץ כל בשר בא לפני )ו ,י‚( ״קץ כל
‰צ„יק ל‰ושיעו ‰רי‰ו מבי‡ עי"ז ישוע‚ ‰ם ל‡שים בשר״ ז ‰יום ‰מית‡ .‰ומר ‰קב" :‰יום ‰מית‰
פשוטי „ר‚‰ ‰עומ„ים במ„ר‚‡ ‰חת עם חיות ב‡ לפי בטע ‰ש‡ין ‡יש זוכר ‡ותו וחושב על
וב‰מות‡" ,שר ‡תו" ש‰ם מחוברים ‡ל ‰צ„יק „‰ין ‰צפוי ,ו‰‰וכח" - ‰כי מל‡‡‰ ‰רץ חמס".
וכעים לפיו) .רבי"‰ק ‰רבי מלובלין זי"ע( )כלי יקר(
ויפתח נח את חלון התיבה )ח ,ו( ואספת אליך )ו, ואתה קח לך
בעווותי‰ם של „ור ‰מבול עלו שערי תפיל ,‰וח כ‡( ר‡‰„ ‰תור‰ ‰ק„וש ‰מלמ„ת ‡ת „‡‰ם
במעשיו פתח ‡ת ‰פתחים שיכסו ב‰ם תיבות „רך ‡רץ בשעת ‡כיל ‰‰„ ,‰יש שי ‡ופים
‰תפיל‡) .‰ור לשמים( בשעת ‡כיל‡ ,‰ו שיתכופף „‡‰ם ל‡וכל ‡ו
ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה ל‰בי‡ ‡ת ‰מ‡כל ‡ליו ,ומוב‡ בשם ‰רבי ר'
זית טרף בפיה )ח ,י‡( ‡ומר ‡י שזכר ‰י) ‰רש"י(. מיכל מזל‡טשוב זי"ע ש„רך ‰רעבתים לכופף
ש‡ל ‡‚‰ון רבי ‡ייזל חריף :מין לו לרש"י ש‰יית ‰זו ר‡שם ורובם על ‰צלחת שבו מצ‡ ‡‰וכל‡ ,בל
יו ‰ממין זכר? ו‰ו‡ מתרץ :יום שלם עפ‰ ‰יו ‰ועל‰ ‡ין ז„ ‰רכי ‰חסי„ים ע„יי ‰פש‡ ,ל‡ צריך
זית מוחזק ‰יטב בפי‰ ‰ס‚ור ,וכיוון שתשע ‰קבים של ל‰בי‡ ‰מ‡כל ‡ל פיו ול‡ פיו ‡ל ‰מ‡כל ,וז‰
שיח ‰טלו ‰שים )קי„ושין מט ,ב( ,מוכרח ל‰יות "ו‡ת ‰קח לך מכל מ‡כל ו‡ספת ‡ליך" ול‡כול
שיו ‰זו ממין זכר ‰יית) ...‰במחשב ‰תחיל(‰ ב„רך ‡רץ כמ„ובר) .מע„י מלך(
ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלקים
המשך בעמוד הבא
ד מתיק א כדוב שא
המשך מעמוד א'
ונתעברה זוגתו ממנו ,לכן בחר נח פעיפער( ותשב אליו והנה עלה זית טרף נח איש צדיק :הטעם שעל
דוקא בו ,שגם אם ייפגע העורב בחוץ בפיה )ובפעם השניה ביצעה שליחותה המילה נח היא רביעי לרמז שנח היה
ישאר עדיין זוג עורבים .אך עדיין אך 'ולא יספה שוב אליו עוד '. הצדיק הרביעי המופיע בתורה,
קשה ,מאן יימר שהרתה זכר ,שמא עוג ותיבת נח :בתורה נאמר 'כי רק כדלהלן :א .אדם ,ב .חנוך ,ג .מתושלח,
נקבה עיברה ושוב לא יהיה זוג עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים', ד .נח .ובזכותו ניצלו ארבעה זוגות ,הוא
עורבים להמשיך התולדה ויחסר משמע ששרד את המבול ,שהרי הרפאים ושלושת בניו .רמז נוסף לזה' :נח' גימ'
העולם בריה? ונראה ליישב ,שעל היו הדור שקדם למבול ,וכך מפורש בגמ' במספר קטן .4
הפסוק 'ויזכר אלקים את נח 'פירש"י נדה סא' :ויבא הפליט וא"ר יוחנן זה עוג תחתיים שניים ושלישים :יש
זכר להם שלא שימשו בתיבה ,היוצא שפלט מאנשי דור המבול' .ישב לו עוג על להקשות ,למה שינה הכתוב בכינוי
מזה ,שהעורב איבד את הזכות גג התיבה שהיתה גבוהה 30אמה ורגליו 'תחתיים' ולא כינה אותה כמו הקומות
להינצל ע"י התיבה ולכן שילח את הגיעו עד למים ונח הוציא לו שיירי המזון העליונות ע"פ מספר דהיינו' :ראשונים
העורב אף שהיה חשש שמא תיכחד. למחייתו .לפי"ז אפשר לפרש דברי חז"ל שניים ושלישיים' ,או 'תחתיים אמצעים
והוכחה לדברי מצאתי באוה"ח הק' שמתארים את מותו של עוג ,משה רבינו ועליונים'? ונראה לתרץ ע"פ דברי רש"י
שמוכיח מן הפסוק כי נח לא שלחה היה גבוה 10אמות ,ומקלו 10אמות בפר' בראשית עה"פ 'ויהי ערב ויהי בקר
כלל לשליחות ,רק גירשה משם בגלל וקפץ 10אמות )סה"כ 30אמה( והכהו יום אחד' למה לא נאמר 'יום ראשון'
החטא הזה והיה משלחה וחוזרת .אך בקרסולו והרגו .והלא ודאי היה בכח כמו שאר הימים )שני שלישי וכו'( מפני
לפי"ז יקשה דברי המדרש שאומר' משה ומקל הפלאים שה' נתן בידו שהיה יחיד בעולמו שהמלאכים נבראו
תשובה ניצחת השיבתו עורב לנח', להמיתו גם בפחות מ 30-אמה ,אלא, ביום שני .הרי ,שהשם אחד יש בו
משמע שלא היה לנח תשובה לטענת שמשה ידע כי 30האמות הראשונות של יחודיות לשמו יתברך ,ובאמת גם
העורב ,אדרבא ,נח גירש אותה רגליו חפפו את תיבת נח שהיתה גבוהה 'ראשון' מיוחד להשי"ת ככתוב 'אני
בדוקא והיה לו לענות לה כי הנפש 30אמות ,ובחלק זה כבר היה בעל נס ראשון' וכיון שבקומת הקרקע שבתיבה
החוטאת תמות? ונראה כי העורב ששרד את המבול ושם לא רצה משה היה הזבל ,אין זה שם נאה לכנותו
ניצחה בכך שטענה ,אתה נצטווית לפגוע והעדיץ להגיע לגובה יותר מזה ראשון .עוד יש ליישב בדומה לזה ,כי
להחיות את הבריות ולא לגרום ושם המיתו .וירומז דבר זה גם בשמו, שינה הכתוב לקוראו תחתיים ,שזה שם
להכחדתם ,ולמי שמגיע עונש יבוא שהרי עג ר"ת עד ג' היינו שכוחו האמיתי המתאים לתוכנו ויעודו ,שהרי הזבל הם
בעל הכרם ויכלה את קוציו .והטעם היה עד שלישם אמות מתחתיתו שהם ג' השאריות שמקומם בתחתית וזה
שה' השאיר את העורב בחיים למרות פעמים גובהו של משה. בחינת לשון נופל על לשון.
שעבר על צווי ה' ועי"כ איבד את וישלח את העורב :כאשר הוצרך ותשב אליו היונה :דרך צחות:
הזכות להינצל ,מבואר ברש"י עה"פ נח לשלוח מן התיבה החוצה לראות האם נח שלח את היונה לשליחות מחוץ
'עד יבושת המים – מוכן היה העורב יבשה הארץ ,בחר בעורב .ואיתא במדרש לתיבה ,יש מושג שנקרא 'יונת דואר'
לשליחות אחרת בימי אליהו שנא' תשובה ניצחת השיבתו עורב לנח )היו מאלפים יונים לשליחת מכתבים(.
והעורבים מביאים לו לחם ובשר'. שהעורב טען לנח מדוע בחר בעורב שהם כאשר נכנסים לדואר לשלוח משהו
מכאן יש ללמוד ,שאף אם רואים רק זוג אחד ולא בחר בעוף טהור שהיו שואל הפקיד אם רוצים 'אישור מסירה'
מישהו מרשיע אין להכחידו כי ה' שבעה מכל מין ,כי שמא יפגע בי שר של )רעדשעסטערד מעיל בלע"ז( ,והיונה
מכלכל עולמו ויש לכל אחד את צינה או שר של חמה ויכחד מינו של ששלח נח ידעה לעשות ב' האופנים,
שליחותו אשר לשמה הוא נועד. העורב מן העולם .האור החיים הק' שהרי היונה נשלחה ב' פעמים ,בפעם
מסביר כי כיון שהעורב שימש בתיבה הראשונה חזרה בערב עם רעטארן
זכותים
‰יל„ מש ‰חיים בן מרים רחמ ‰לרפו‡ ‰שלימ‰
יו"ל ע"י חק"ס דקהל עטרת צבי זידיטשוב-דראביטש
דואר46 Broadway Ave. Lakewood NJ 08701 : AteresTzviLW@gmail.com
