gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah

שבוע: נח (2026-10-12)

א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ש‬ ‫מקום בנמצא לא שייך קבוע‪ - ,‬עיין ש"ס חולין צ"ה‪ :‬וכ"ד‪ .‬ותוספות‬ ‫ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך‬ ‫פסחים דף ט'‪ :‬דיבור המתחיל היינו תשע חנויות לענין נמצא בפי‬ ‫ולהם לאכלה‪.‬‬ ‫עכבר‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫ביאור נפלא – כיצד יכל נח לקחת כ"כ הרבה מזונות בתיבה – ע"י דקדוק‬ ‫ואך אי נימא דעל ידיעה שעל פי רובא‪ ,‬לא שייך הלשון 'וידע'‪ ,‬שפיר‬ ‫התיבות 'מכל מאכל' 'והיה'‪ ...‬לאכלה‬ ‫הקשה החזקוני‪ ,‬דכיון דכתיב וידע נח – מוכרח שהיתה לו ידיעה‬ ‫ברורה של על ידי רוב‪.‬‬ ‫ובזה נמצא ישוב נכון בפרשת נח [ו'‪ ,‬כ"א] – ואתה קח לך מכל מאכל‬ ‫אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה‪ ,‬אשר זאת נפלאת‬ ‫אך באמת דברי החזקוני תמוהים מאוד‪ ,‬שלא נזכר דמברי המדרש‬ ‫בעינינו איה מקום בתיבה להכין אוצרות מזון וצידה לכל חיתו יער‬ ‫רבה פרשה ל"ג ובילקוט שמעוני רמז נ"ט וזה לשונם‪ - :‬מהיכן‬ ‫בהמת הארץ ועוף השמים לימים ושנים‪ ,‬ואיזה בית אשר תבנו לי?‬ ‫הביאה‪ ,‬ר' לוי אמר משבשושין שבארץ ישראל‪ ,‬הדא דברייתא‬ ‫ונראה דבאמת נצטוה נח שיקח רק המקצת מכל מין זעיר שם‪ ,‬דבר‬ ‫אמרינן ארץ ישראל לא טפת במיא דמבולא‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫מועט מכל מין מאכל‪ ,‬והבטיח לו השי"ת שיצוה איתו את הברכה‪,‬‬ ‫ויתברך אותו דבר המועט בתוספת ברכה מרובה כפי צורך‬ ‫הרי מפורש להיפוך מדברי החזקוני‪ ,‬ובאמת הי'ה העלה מארץ‬ ‫פרנסתם של כל החיות‪ ,‬ומבואר זה בלשון הכתוב ואתה קח לך‬ ‫ישראל‪ ,‬ואי דתיקשי מנא ידע נח כי קלו המים‪ ,‬כבר עמד בזה‬ ‫מכל מאכל אשר יאכל – מקצת מאכל תקח ואספת אליך‪ ,‬ועל זה‬ ‫הרמב"ן על התורה‪ ,‬והביא מפרקי דרבי אליעזר דרק גשם משמים‬ ‫באה לו ההבטחה‪ ,‬והיה לך ולהם לאכלה‪ ,‬כי לשון 'והיה' מורה על‬ ‫לא ירד לארץ ישראל‪ ,‬אבל המים משאר ארצות ירדו לארץ ישראל‬ ‫הודאי ושכן יתאמת הדבר‪ ,‬כאשר פירש רש"י ריש פרשת תצא והיה‬ ‫וכסו האילנות‪ ,‬עיין שם הדברים‪ ,‬ואין להאריך בזה‪.‬‬ ‫אם לא חפצת בה הכתוב מבשרך שסופך לשנאותה‪ ,‬ומדייק מלשון‬ ‫והיה שודאי כך יהיה‪.‬‬ ‫ספק עמק הלכה ח"ב סימן ל"ג לגאה"ג רבי יהושע בוימעל‬ ‫'העילוי מטארנא' [ואח"כ ראש ישיבת 'בית ישראל' ויז'ניץ תחת ממשלת‬ ‫והכי נמי נאמר לו‪ ,‬והיה‪ ,‬בודאי כן יתאמת הדבר שיהיה לך ולהם‬ ‫הסב"ק ה'אהבת ישראל' זיע"א]‬ ‫לאכלה‪ ,‬והמקצת המוכן יתברך כפי צורך אכילתם‪.‬‬ ‫וירא חם ויגד לשני אחיו‪.‬‬ ‫ספר 'מגילת ספר' על מגילת רות [מתוך 'עבודת הלויים'] לגאה"ג רבי‬ ‫מיכאל הלוי הורוויץ מקראקא [יו"ל על ידינו בס"ד בחג השבועות‬ ‫כאן המקור לעבד שיוצא ב'שן ועין' – תמיהה ע"ד תוספות בבכורות‬ ‫דאשתקד]‬ ‫במדרש [בראשית רבה ל"ו‪ ,‬ה'] איתא – אמר רבי יעקב בר זבדי‪ ,‬מה‬ ‫וידע נח כי קלו המים‪.‬‬ ‫טעם עבד יוצא בשן ועין‪ ,‬מהכא‪ ,‬וירא ויגד וכו'‪ ,‬עד כאן‪.‬‬ ‫בקושיית ה'חזקוני' – כיצד ידע נח שקלו המים – אולי הביאה היונה עלה‬ ‫ויש להקשות לפי זה בתוספות בכורות [ל"ז‪ .‬דיבור המתחיל מה הפרט]‬ ‫מאר"י ששם לא ירד המבול – תמיהה על דבריו ממדרשי חז"ל‬ ‫שכתבו‪ - :‬ויש לומר דגבי עבד גלי רחמנא דבדבר קל חשיב מום‬ ‫לצאת בו לחירות שמשתחרר בשינוי‪ ,‬עד כאן‪.‬‬ ‫ועיין בחזקוני פרשת נח [ו'‪ ,‬י"א] שהקשה בהא דכתיב וידע נח כי קלו‬ ‫המים‪ ,‬איך ידע נח שקלו המים מזה שהביאה היונה עלה זית‪ ,‬הרי‬ ‫ויש להעיר בזה לפי המדרש הנזכר לעיל‪ ,‬דמבואר דהטעם דיוצא‬ ‫יש ל[ה]ס[ת]פק שמא דילמא מארץ ישראל הביאה‪ - ,‬למאן דאמר‬ ‫בשן ועין משום שנאמר וירא ויגד‪ ,‬אם כן מה הראיה משן‪ ,‬וצריך‬ ‫בזבחים קי"ג‪ .‬דלא ירד המבול לארץ ישראל‪ ,‬ותירץ בדוחק עיין שם‪.‬‬ ‫עיון‪.‬‬ ‫ולכאורה לא קשה מידי‪ ,‬דיש לומר דנח ידע דהעלה אינו מארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬דכל דפריש מרובא קא פריש‪ ,1‬ואף דאילנות הוי קבוע‪ ,‬מכל‬ ‫‪ 1‬הערת המהדיר‪ :‬צ"ע‪ ,‬דהא עד שלא קלו המים הרי עדיין לא היו עלים‬ ‫בכל העולם ואין כאן עדיין 'רבוא דעולם' ובודאי שהביאתו מארץ ישראל‪,‬‬ ‫וזה שהקשה החזקוני מנא ידע נח שקלו המים ויש כבר עלים בכל העולם‪.‬‬ ‫זהו שלום הנובע מרצון‪-‬החיים שבאדם‪ ,‬הנכון מטבעו להיאבק‬ ‫אמרי דעת עה"ת לפרשתן לגאה"ג רבי יהודא מאיר שפירא אב"ד‬ ‫למען חייו בשעה שהם תלויים על חוט השערה‪ ,‬ולהתלכד למטרה‬ ‫ור"מ גלינא ולובלין‬ ‫זו אפילו עם אויבו בנפש‪ ,‬כדי להילחם יחדיו בשונא המשותף‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫ומכל החי מכל בשר‪.‬‬ ‫זהו השלום שהתורה מספרת לנו עליו – השלום מימי המבול‪,‬‬ ‫המעלה של זמן העתיד – ו'גר זאב עם כבש' – על פני מעלה זו בימי נח –‬ ‫בעידן שנחשולי מים זרמו וגר פו מכל עבר‪ ,‬גלים סוערים התנשאו‬ ‫שלום מחמת הכרח – שלום מחמת טהרת הלבבות – במצב של פיקו"נ וסכנה‬ ‫להטביע את הכל ומחו את היקום כולו עד לאפס‪.‬‬ ‫גשמית או רוחנית צריך לעשות שלום מחמת הכרח ולא להביט על טובה‬ ‫אישית‬ ‫בשעה זו אין כל פלא שהחיות חיו בשלום ובשלוה אידיאלית‪ ,‬כי‬ ‫אחרת היו כולם נידונים לכלי'ה‪ ,‬אלמלא היו נאבקים אז חיה‬ ‫כנסת חכמי ישראל!‪ 2‬בשם 'אגודת הרבנים בגאליציה' הריני להביע‬ ‫ברעותה‪ ,‬הי'ה המות בולע את כולם‪ ,‬שלום ואחדות מסוג זה‬ ‫לכם‪ ,‬רבני פולין‪ ,‬את ברכתי החמה לכינוסכם הראשון‪...‬‬ ‫מתפרצים כמאליהם ממבועי רצון החיים 'הפרימיטיבי' והחד‪-‬גווני‪,‬‬ ‫שהרי המות מול העינים‪ ,‬לכן שוררת במצב כזה הבנה הדדית‬ ‫מורי ורבותי! כשאנו ניגשים לדון ולהחליט על התוכן ועל הצורה‬ ‫שהיא טבעית ומובנת‪.‬‬ ‫של פעילותנו‪ ,‬עלינו בטרם כל‪ ,‬לטהר עצמנו מכל נטיה צדדית‪,‬‬ ‫להשתחרר מכל פניה אישית מוגבלת‪.‬‬ ‫הנה ל שלום ואחדות כאלה אנו זקוקים כיום‪ ,‬אחרת תיטבע ספינתנו‬ ‫בלב ים‪ ,‬הסכנה מרחפת מעל ראשי כולנו במידה שוה‪ ,‬ולכן בבואנו‬ ‫אסור שאינטרסים פרטיים יתפסו מקום אף הם בועידתנו‪ ,‬בשעת‬ ‫להחליט מה ולחוות דעתנו בנוגע לענין כלשהוא‪ ,‬לא נותיר כל‬ ‫הסכנה חייבים להיעלם כל הניגודים והסכסוכים‪ ,‬שפשטו‬ ‫מקום לחשבונות צדדיים‪ ,‬נדון על מעשים ולא על אישים‪ ,‬נחליט‬ ‫לדאבונינו בכל פינה ופינה שבמחננו‪.‬‬ ‫על גופן של פעולות ולא על קבוצות וארגונים שונים‪.‬‬ ‫בטבוע ספינה בלב ים‪ ,‬אין הנוסעים יכולים אז להתיר לעצמם את‬ ‫מתוך נאומו של גאה"ג רבי יהודא מאיר שפירא אב"ד ור"מ גלינא‬ ‫המותרות של ריב ומצה בינם לבין עצמם‪ ,‬לא העת להתווכח על‬ ‫ולובלין באסיפת אגודת הרבנים בפולין תרפ"ב [הו' ב'אמרי דעת'‬ ‫רקע ענינים אנוכיים‪.‬‬ ‫ח"ב]‬ ‫הייעוד הנבואי על עת קץ הימים‪ ,‬מבשר [ישעי'ה י"א‪ ,‬ו'] וגר זאב עם‬ ‫וישאר אך נח‪.‬‬ ‫כבש‪ ,‬ולכאורה‪ :‬מה רבותא בכך? הלוא עוד בעידן המבול הכניס נח‬ ‫לתיבתו בהמות וחיות‪-‬פרא מכל המינים‪ ,‬והם דרו בצוותא ולא‬ ‫ההבדל בין אברהם לנח – נח היה 'איש' 'צדיק' 'תמים' כאברהם – אבל מחמת‬ ‫פגעו זה בזה‪ ,‬במה איפוא‪ ,‬תתבטא עליונות התקופה של ומלאה‬ ‫שלא מסר עצמו על פרסום שמו ית' בדורו – נשאר אך 'נח' בסופו של דבר‬ ‫הארץ דעה [שם פסוק ט'] בדברי ימי עולם‪ ,‬אם השינוי הבלעדי הוא‬ ‫שחיות פרא וזאב טרף ירכינו ראשם בפני נער קטון שינהלם ברסן?‬ ‫‪.. .‬ההבדל בין שני סוגי גדולי התורה האלה‪ ,‬משתקף ומסתמל באופן‬ ‫ומדוע נחשבת הבטחה נבואית זו כאחד מאידיאלי העתיד‬ ‫הכי בולט בהשיטות של שני עובדי השם וצדיקי הארץ‪ - ,‬אברהם‬ ‫הנהדרים ביותר של הנביא‪ ,‬בו בזמן שאף אחד אינו מדגיש את‬ ‫אבינו ונח‪.‬‬ ‫האידיליה ששררה בימי נח בתיבתו?‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬כשראה את העולם מזוהם מגילולי בית אביו‪ ,‬לא נח‬ ‫מפני מה הכל משתאים לנוכח פלא גדול זה שיתחדש בימות‬ ‫ולא שקט‪ ,‬אלא נסע מכפר לכפר‪ ,‬הלך מעיר לעיר‪ ,‬התנודד ממדינה‬ ‫המשיח‪ ,‬הימים שעליהם נאמר עין לא ראתה [ישעי'ה ס"ד‪ ,‬ג'] ואין מי‬ ‫למדינה‪ ,‬סבל חרפות רעב‪ ,‬הסתכן בגופו ובנפשו‪ ,‬נלחם מלחמות‪,‬‬ ‫ששם לב לעובדא ההיסטורית‪ ,‬כי בעיצומה של תקופת המבול‬ ‫עמד בנסיונות‪ ,‬שיבר את צלמי אביו‪ ,‬וירד לכבשן האש‪ ,‬אך למען‬ ‫המושחתת השתרר לפתע שלום כה אידיאלי בקרב כל היצורים‪,‬‬ ‫הפיץ דעת השם והכרת אלוקים על פני כל הארץ‪ ,‬ובשל כך זכה‬ ‫למן הראמים ועד התולעים והנמלים הזערורונים‪ ,‬עד שהתגוררו‬ ‫שיצא ממנו ומיוצאי חלציו‪ ,‬עם קדוש – עמינו עם ישראל‪.‬‬ ‫יחדיו תחת קורת גג אחד בתיבת נח? למה אין זה מעורר‬ ‫התפעלות?‬ ‫לעומתו עמד נח‪ ,‬הגם שאף הוא היה איש צדיק תמים‪ ,‬אבל דרכו‬ ‫היתה דרך אחרת‪ ,‬כשראה את הארץ מלאה חמס‪ ,‬את העולם‬ ‫והתירוץ לכך הוא‪ ,‬כי יש שני סוגים של שלום – האחד שמבועו מן‬ ‫בהשחתתו ואת דורו ברשעותו‪ ,‬וכשהביט בכוח נבואתו שמבול יבא‬ ‫השכל שבמח‪ ,‬מנטיה עדינה שבנפש ומן התבונה שבלב‪ ,‬שלום‬ ‫ויבלה וימחה את כל היקום‪ ,‬לא דאג להשיב את הנידחים‪ ,‬להיטיב‬ ‫מסוג זה שיסודו במדריגה רוחנית גבוהה‪ ,‬בדעת מזוככת ונשמה‬ ‫עם בני דורו ולשפר את מעשיהם‪ ,‬אלא בנה לו תיבה והציל את בני‬ ‫מטוהרת‪ ,‬בהבנה מעמיקה של 'מוראל' השלום – זהו ייעוד נבואי‬ ‫ביתו ואת משפחתו ממי המבול‪.‬‬ ‫טהור‪ ,‬שבעידן זה שאנו שרויים בו אין לנו אפילו כל מושג בו‪ ,‬ולא‬ ‫נוכל להבין אותו בטרם "מלאה הארץ דעה"‪.‬‬ ‫בזוהר הקדוש ובכל ספרי הקדמונים נפגשים אנו בביטויים חריפים‬ ‫נגד דרך כזו‪ ,‬ריבונו של עולם דורש הנהגה אחרת מבריותיו ומכל‬ ‫אולם ישנו שלום 'אינסטינקטיבי' שמשתרר בשעת הסכנה‪ ,‬כאשר‬ ‫שכן מצדיקיו‪.‬‬ ‫מאיימת על שני יריבים כלי'ה משותפת‪ - ,‬או‪-‬אז מתלכדים אף‬ ‫'שונאים בדם' לכח מלוכד אחד‪ ,‬כדי להתגונן מפני הרעה המרחפת‬ ‫לפיכך כשיצא נח מן התיבה מעידה עליו התורה הקדושה [בראשית‬ ‫על שניהם‪.‬‬ ‫ז'‪ ,‬כ"ג] וישאר 'אך' נח! – אין כאן יותר את התוארים איש‪ .‬צדיק‪.‬‬ ‫של רב צעיר בן ל"ד שנים‪ ,‬עוררה גלי הערצה והוכיחה בעליל‪ ,‬כי זרח‬ ‫‪ 2‬היתה זו הופעות הראשונה של הגר"מ שפירא זצ"ל בפני מאות‬ ‫כוכב חדש בשמי היהדות‪ ,‬ובאותו מעמד נבחר לנשיאות הועידה‪ ,‬ולועד‬ ‫משתתפי ועידת הרבנים הראשונה בווארשא‪ ,‬בשנת תרפ"ב‪ ,‬והוא אז רב‬ ‫הפועל של 'אגודת הרבנים' בפולין‪.‬‬ ‫בעיירה גלינא שבגאליציה‪ ,‬אינו מוכר כמעט בקרב יהדות פולין‪ ,‬הופעתו‬ ‫|| אן אויסשפראך‪|| ...‬‬ ‫תמים‪ – .‬נשאר ממנו אך 'נח'‪ .‬מתגאים אנו איפוא בגדולינו וגאונינו‬ ‫ההולכים בדרכו של אברהם אבינו!‬ ‫שישים ושש שנים עבר מפטירתו של מו"ר זצ"ל בז' חשון תרצ"ד‪,‬‬ ‫ומאז שבאתי לישיבתו בשנת תרצ"א [ושהיתי שם עד כמה חודשים אחר‬ ‫מתוך נאומו של גאה"ג רבי יהודא מאיר שפירא אב"ד ור"מ גלינא‬ ‫פטירתו] ‪ ,‬עברו שישים ותשע שנים‪ ,‬ואפילו שזה זמן רב קרוב‬ ‫ולובלין בכנסיה הגדולה אלול תרפ"ט [הו' ב'אמרי דעת' ח"ב]‬ ‫לשבעים שנה כשנות האדם‪ ,‬ומאז ועד היום עברו מאורעות על‬ ‫כלל ישראל בשנים אלו [להבדיל בין חיים לחיים‪ ,‬הרבה מחבריי ורוב הגדולים‬ ‫|| לזמירות שבת‪|| :‬‬ ‫והצדיקים שחיו אז‪ ,‬גדולי התורה שזכיתי לראות בימי נעורי מפולין ומליטא‪,‬‬ ‫ומהונגריא מסלובקיא ומוויען‪ ,‬וגדולים רבים משאר מקומות‪ ,‬רובם הלכו למנוחות]‪,‬‬ ‫יום שבתון אין לשכוח זכרו כריח הניחוח יונה מצאה בו‬ ‫עדיין הנני רואה בעל שמועה כאילו עומד לנגדי‪ – .‬הרב מלובלין‬ ‫מנוח ושם ינוחו יגיעי כח‪.‬‬ ‫מורינו ורבינו רבי יהודה מאיר בן רבי יעקב שמשון שפירא זצ"ל –‬ ‫בן אחר בן להרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע – הוא דוגמת ומהות‬ ‫ואני העני ההולך ברחובות ושווקים למצוא מזון וטרף לנפשי‪,‬‬ ‫האדם השלם‪ ,‬ומעטים היו כמוהו‪ ,‬דמות חסידית נפלאה‪ ,‬כשרונות‬ ‫ראיתי רמז נכון במה ששר בעל השיר בזמירות יום שבת קודש‬ ‫גאוניים‪ ,‬פקחות עצומה בכל מכמני החיים‪ ,‬ת"ח עצום ובקי נפלא‬ ‫שחרית‪ ,‬בשיר המתחיל‪ :‬יום שבתון אין לשכוח זכרו כריח הניחוח‬ ‫בש"ס בבלי וירושלמי ובכל חלקי התורה‪ ,‬מרביץ תורה ובעל דרשון‬ ‫יונה מצאה בו מנוח ושם ינוחו יגיעי כח‪ – .‬ועיין בספר מטה יהודא‪3‬‬ ‫עצום בחסד עליון‪.‬‬ ‫פירוש על זמירות השיר הזה‪ .‬שכתב‪" :‬מחברו יהודה חתום [שמו]‬ ‫בראשי החרוזות‪[ .‬ופירוש זכרו]כריח הניחוח‪[ - ,‬זכרו ליום השבת‬ ‫בעוונותינו הרבים נתקיים בו מה שמובא בירושלמי [ברכות פ"ב ה"ט]‬ ‫יעלה כריח ניחוח של] קומץ המנחה [שנקרא אזכרתה לשון זיכרון]‪,‬‬ ‫על רבי בון [מגדולי האמוראים המוזכר רבות בירושלמי]‪ ,‬שנפטר בן כ"ח‬ ‫יונה‪ ,‬בנח‪ ,‬ביום השביעי שבת מצאה מנוח‪ ,‬והביאה עלי זית מן עדן‬ ‫שנים‪ ,‬ואמרו עליו בשעת ההספד – יגע ר' בון לעשרים ושמונה‬ ‫כדאיתא במדרש‪ ,‬ושם – בגן עדן ינוחו הצדיקים המיגעים בעולם‬ ‫שנים מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה‪.‬‬ ‫הזה במצוות ומעשים טובים" עי"ש‪.‬‬ ‫כן היה אצל הרב זצ"ל‪ ,‬ששנות חיים חיותו היו רק ארבעים ושש‬ ‫וכפי דעתי רמז ‪ -‬כמו שאין לשכוח חודש הראשון וכל החדשים‬ ‫שנים‪ ,‬ומתוכם נדד לכמה שנים למדינות העולם לאסוף כסף לצורך‬ ‫נמשכים אחריו‪ - ,‬שני שלישי‪ ,‬להזכיר גאולת מצרים כמו שכתבתי‬ ‫בנין הישיבה וקיבץ בהם פרוטה לפרוטה – מסירות נפש כזו היתה‬ ‫לעיל בשם הרמב"ן ז"ל פרשת בא החדש הזה לכם ראשון וכו'‪,‬‬ ‫דבר נדיר בימים ההם‪.‬‬ ‫וקרבן ראש חודש ניסן הוא זיכרון הנס כמו שכתב הרב אברהם בן‬ ‫עזרא ז"ל‪ -‬בשם רבי משה הכהן ‪ -‬פרשת בא‪ ,‬על פסוק החודש הזה‬ ‫כמו כן הקדיש מזמנו עבור כלל ישראל‪ ,‬שהיה ראש אגודת הרבנים‬ ‫לכם – ובראשי חדשיכם‪ ,‬על ניסן‪ ,‬כאמור בפרשת פנחס‪.‬‬ ‫ואגודת ישראל בפולין ועוד עסקי ציבור אחרים שעסק בהם‪ ,‬אשר‬ ‫חבקו זרועות עולם‪ ,‬וכשמחשבים את כל אלו‪ ,‬נשארת לפנינו דמות‬ ‫נמצא עולת ראש חודש ניסן זיכרון על גאולת מצרים‪ - ,‬וחדשי כל‬ ‫של עילוי צעיר‪ ,‬גאון עצום‪ ,‬שר התורה צעיר לימים שזכה לו‬ ‫השנה נמשכים אחר ראש חודש ניסן‪ ,‬הן במנין והן בקרבן עולה‪ ,‬על‬ ‫ולדורות עולם‪.‬‬ ‫שם נס חודש הראשון גאולת מצרים‪ ,‬וב' פעמים מנחת כתיב‪ - ,‬צו‬ ‫כו' את קרבני לחמי לאשי ריח נחחי תשמרו להקריב לי במועדו –‬ ‫סיפרתי פעמים רבות‪ ,‬שפעם במוצאי אחת התעניות‪ ,‬לקח אותי‬ ‫עולה כליל ‪ -‬דורון ניחוח‪ ,‬רמז גם כן לקרבן ראש חודש – שימור‬ ‫עמו לטייל קצת‪ ,‬בגינה הגדולה שהיה מאחורי בנין הישיבה‪,‬‬ ‫לקדש החודש במועדו‪.‬‬ ‫והאורות של הבנין זהרו והאירו את המקום‪.‬‬ ‫וזהו שאמר – כמו שאין לשכוח ריח ניחוח בכל חדשי השנה‪[ ,‬היינו‬ ‫פנה אלי ואמר‪" :‬הרי הנך יודע שלא זכיתי לבנים‪ ,‬אבל הקב"ה עזר‬ ‫משום שהם] נמשכים על שם ראש חודש הראשון – ניסן‪[ ,‬כמו כן]‬ ‫לי שאני מקיים א ת מצות פרו ורבו ע"י שני בנים אחרים‪ ,‬בן אחד‬ ‫כל יום שבת[ון] אין לשכוח‪ ,‬ו[צריך] לומר אחד בשבת שני בשבת‬ ‫נקרא 'ישיבת חכמי לובלין'‪ ,‬ובן אחד נקרא 'הדף היומי'‪ ,‬ואם כי אין‬ ‫וכו'‪ ,‬וקל וחומר‪ ,‬ומה ניסן זיכרון נס גאולת מצרים‪ ,‬כל שכן שבת‬ ‫כאן המקום להאריך בענייני דף היומי‪ ,‬אבל מן הראוי לציין‬ ‫[ש]מורה על חידוש העולם ועל נס מצרים במופתים שיורו על‬ ‫שהתפשטות לימוד הדף היומי בעולם הוא דבר פלא‪ ...‬הרי זו‬ ‫חידוש העולם‪ - 4‬וגם שמרו שבת במצרים [כאמור] ישמח משה‬ ‫הרבצת תורה ממש לכל כלל ישראל‪ ,‬או לכה"פ לחלק גדול בכלל‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬וזהו סימן שהוא מצד הקדושה כמו שכתוב בספרים הק'‬ ‫שכל דבר מצוה שפרה ורבה זהו סימן שהוא מצד הקדושה‪.‬‬ ‫ואמר יונה מצאה בו מנוח – כאלו אמר 'יום שבת נתקדש מיד‪ ,‬וביד‬ ‫[\ובעוד] מי נח עדיין היו קורין חודש הראשון תשרי‪ ,‬חודש השני‬ ‫‪ ...‬אין לי ספק שהתורה שלומדים פה והמצות שמקיימים פה‪,‬‬ ‫מרחשון‪ ,‬כמו שכתבנו לעיל בשם תרגום יונתן פרשת נח – וייחל‬ ‫החינוך למידות טובות‪ ,‬לידיעת התורה ולהבנת התורה‪ ,‬וליראת‬ ‫עוד שבת וכו'‪ ,‬אף על פי כן שבת [היא] יום קודש [מיד] מ[זמן‬ ‫אלוקים טהורה שמקנים כאן לתלמידים‪ ,‬עולים לנח"ר דקדושה‬ ‫ה]בריאה‪ ,‬ואי הכי‪ ,‬היו מכבדין אותו למי שחננו ה' – גם יונה ביום‬ ‫לנשמתו הטהורה של מורינו ורבינו רבי יהודה מאיר בן ר' יעקב‬ ‫שבת קודש מצאה מנוח‪ ,‬זה נראה לי רמז נכון בעזרת השם יתברך‪.‬‬ ‫שמשון שפירא זצ"ל וזכותו יעמוד לנו להוושע בתשועת עולמים‬ ‫במהרה בימינו ברחמים גדולים אמן‪.‬‬ ‫הקדמת גאה"ג רבי יוסף תאומים‪ - ,‬אב"ד פפד"מ ודיין ומ"מ בלבוב‬ ‫ובעל 'פרי מגדים' ‪ -‬לספרו 'נטריקן'‬ ‫‪ 4‬כמו שכתבו הטור והפוסקים על נוסח שאנו אומרים בקידוש ליל שבת‬ ‫‪ 3‬שחיבר המדקדק המפורסם מוהר"ר ליב אופנהיים ז"ל שהי' א' מדייני‬ ‫זכר ליציאת מצרים‪.‬‬ ‫ק"ק גלוגא רבתא – והוא על ברהמ"ז וזמירות‪ ,‬נדפס באופנבאך שנת‬ ‫תפ"א‪.‬‬ ‫ברא אלה‪ - ,‬שהרגיש שהשיג כבר התכלית [לרומם רוח התלמידים]‬ ‫[דרשות ושיחות 'שבט הלוי' תש"ס למרן רבינו הגאה"ק בעל 'שבט הלוי' זיע"א –‬ ‫ומייד משך אותנו ללימוד התורה‪...‬‬ ‫יו"ל ע"י 'מכון מעיינות הלוי' להוצאת תורתו – ב"ב]‬ ‫העולם אומרים שהרב מלובלין היה עסקן והוא טעות‪ ,‬שהיה גדול‬ ‫שאלה‪ :‬במה זכה הגאון ר' מאיר שפירא זצ"ל לזכות הרבים שלא‬ ‫בתורה‪ ,‬הרי חי רק ‪ 46‬שנה‪ ,‬ובאותם שנים כבר היה נוהג ברבנות‬ ‫היה כדוגמתו בלימוד הדף היומי‪ .‬תשובה‪ :‬היתה לו שאיפה כל ימיו‬ ‫בסאניק‪ ,‬ובפיעטרקוב ובלובלין‪ ,6‬ונקרא כבר לכהן פאר בלאדז'‪.‬‬ ‫לרומם קרן התורה וקרן ישראל‪ ,‬והי' מנהיג ות"ח עצום גדול בתורה‬ ‫עסקנותו באגודה היתה‪ ,‬שראה באגודה אמצעי גדול לגדל ת"ח‪,‬‬ ‫ויראה ואוהב ישראל ממדרגה ראשונה‪ ,‬ובודאי הי'ה זה תפקיד‬ ‫שעתידות התורה היא בידיהם‪.‬‬ ‫נשמתו הטהורה מן השמים‪.‬‬ ‫‪...‬שמעתי מהרב סעריצקי הביקור בפרטות‪ ,‬שה'חפץ חיים' ביקש‬ ‫וידוע שהגה"צ כ"ק אדמו"ר מגור ר' אברהם מרדכי זצל"ה אמר לו‪:‬‬ ‫שיבוא [מהר"ם שפירא] לסעוד סעודת שבת אצלו‪ ,‬אבל סירב באמרו‬ ‫איני מקנה בכם על המצוה הגדולה הזאת‪ ,‬אבל מקנא אני בכם על‬ ‫שאינו רוצה להטריח‪ ,‬ורק יבוא על סעודה ג' וכן עשה‪ ,‬ובמוצ"ש‬ ‫המצוה שעשיתם לפני זה שהביאה מצוה זאת בבחינת מצוה גוררת‬ ‫מצוה‪[ .5‬שו"ת 'שבט הלוי' חלק י' סימן י"ג [לגר"צ יברוב] בסופו עי"ש]‬ ‫ישב למלוה דמלכא וכדרכו הרים את העולם בדברי תורה וצחות‬ ‫ובשמחה‪ ,‬ורקד כמה פעמים‪ ,‬עד לשעה ‪ ,4‬וביום המחרת לא הבין‬ ‫המשגיח איפה הבחורים‪ ,‬אח"כ נסע למיר‪ ,‬וזה היה אישיותו שהאיר‬ ‫מורי ורבי הרב הגדול ר' מאיר שפירא זצ"ל‪ ,‬בשעה שנעשה רב‬ ‫אנפין לכל הבא בסביבותיו‪...‬‬ ‫בלובלין‪ ,‬נכנס פעם לתוך ה'מהרש"ל'ס שול' [זוכרני שהיה בבנין‬ ‫אחד עם השוהל של המהר"ם מלובלין]‪ .‬וראה שם שלט על מקום‬ ‫זוכרני שפעם הגיע קצב והלך עם מעיל פתוח שלא היה דרך כבוד‪,‬‬ ‫המהרש"ל שכתוב עליו – ' כאן ישב המהרש"ל‪ ,‬ואסור לכל אדם‬ ‫ונכנס כך לחדר הרב‪ ,‬אמר לו מו"ר‪" :‬הרי אצל אב"ד נכנסים עם דרך‬ ‫לשבת במקום זה בלתי הרב דמתא'‪ ,‬נפל ברעיונו שאף על פי‬ ‫ארץ"‪ ,‬ענה בחוצפה שלא איכפת ליה‪ - ,‬העביר אותו הרב ממשרתו‬ ‫שנראה ככבוד גדול‪ ,‬הרי הוא להיפוך מהגמ' שאי' – [בבא קמא י"ז‪].‬‬ ‫לב' שבועות‪ - ,‬אבל שלח לביתו מזון ומחיה‪ ,‬והכל כדי להראות שיש‬ ‫'וכבוד גדול עשו לו במותו שהושיבו ישיבה על קברו'‪ - ,‬ומאז‬ ‫כבוד התורה וכבוד הרבנות‪....‬‬ ‫התבונן ואמר לבעלי בתים דשם‪ ,‬שאם באמת רוצים להוקיר שם‬ ‫המהרש"ל‪ ,‬יראו שיבנו ישיבה בלובלין‪ ,‬ומאז התחיל להתנוצץ ענין‬ ‫לא נהנה מבעה"ב שלו‪ ,‬בפורים היו נותנים לו מעטפות כסף ומיד‬ ‫'יח"ל – ישיבת חכמי לובלין'‪...‬‬ ‫חילקם לעניים מבלי שיביט כמה מונח בתוכם‪ ,‬פעם הגיב א'‬ ‫שרוצה לידע מה הוא עושה עם הכסף‪ ,‬ענהו מו"ר – "פון מיין‬ ‫היה מעורב מאוד בקיום ובניהול הישיבה בכל פרטיה ודקדוקיה‪,‬‬ ‫שענסטע בעה"ב האב איך נאר א שמעק טאביק גענומען ולא‬ ‫דאג לתלמידים שיצליחו אבל רצה שהצלחתם תהיה למעלה‬ ‫יותר‪".‬‬ ‫מהמשוער‪ ,‬ודאג שיקבלו רבנות וכדו'‪ ,‬ויש הרבה מכתבים‬ ‫המעידים ע"ז‪ ,‬אמר ג"כ שהוא אוהב כל תלמיד כמו אם שיש לה רק‬ ‫האדמו"ר מטשארטקוב התבטא לר' אהרן לעבוואל בשנת תרצ"ב‪,‬‬ ‫בן יחיד‪ ,‬ופעם התבטא‪ ,‬שבזמן שמחה הכי גדול שיש לו‪ ,‬היה בא‬ ‫שמילא‪ ,‬הישיבה שייסד רבי מאיר שפירא – הרי יש הרבה ישיבות‪,‬‬ ‫להיות ביחד עם הבחורים שזה היה חייו‪.‬‬ ‫אבל 'הדף היומי' על זה מקנא בו‪ ,‬שזכה לעשות דבר גדול כזה‪,‬‬ ‫וכשסיפרו זה למו"ר הגיב [בענוותנותו] – שכוונת הרבי‬ ‫אמר פעם – "קודם שבניתי את הישיבה בכיתי לילות שלימים לפני‬ ‫מטשארטקוב היתה שישיבה‪ ,‬יש לה הוצאות וטירחות‪ ,‬אבל הדף‬ ‫הקב"ה שלא יצא מכשול מכותלי ביהמ"ד"‪ ,‬גם הכליל בתוך הבנין‬ ‫היומי הוא רק ריווח "מען פארדינט א גראצע"‪ ,‬שהתקנון היתה‬ ‫כל הדברים שלא יצטרכו ליצא מהישיבה‪ .‬גם עסק הרבה‬ ‫שאחר הלימוד ינדב כל אחד בכל יום קאפיקע לטובת הישיבה‪,‬‬ ‫שהבחורים ילמדו עם שמחה פנימית‪ ,‬לפעמים היה מרבה בדברי‬ ‫ואמרי אמת – בסיום המחזור בשנת תרצ"א נתן למו"ר ‪ 27‬זלאטעס‬ ‫בדיחותא כדי שיהיו להם נעימות בלימוד‪.‬‬ ‫ועוד ‪ 2‬סענט‪...‬‬ ‫זוכרני שישבנו ביחד ובדח כדרכו‪ ,‬ובאמצע הביט בשמים שהיה שם‬ ‫[מתוך זכרונות על המהר"ם שפירא מתלמידו הגר"פ הירשפרונג מדוקלא – אב"ד‬ ‫הרבה כוכבים ואמר עם 'ערנסטקייט' – שאו מרום עיניכם וראו מי‬ ‫מאנטריאול נדפס ב'ישורון – מאסף תורני כ"ו מדור 'גבעת פנחס']‪.‬‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫לטובת נשמת גאון הגאונים רבא דעמיה ומדברנא דאומתיה‪ ,‬רב ור"ם בערים גאלינא‪ ,‬סאניק‪ ,‬פיעטרקוב‪ ,‬לובלין‪ ,‬מייסד וראש ישיבת‬ ‫'חכמי לובלין'‪ ,‬ויוזם ה'דף היומי' אשר טיפח וריבה והרחיב גבולות התורה והרבצת התורה באופן מבהיל בדור שלפני הדור האחרון‬ ‫מ ורינו ורבינו הגאון רבי יהודה מאיר בן רבי יעקב שמשון שפירא זצוקללה"ה‬ ‫אשר עלה בסערה השמימה בקיצור ימים ושנים ולא זכה להותיר אחריו זרע של קיימא [ז' חשוון תרצ"ד]‬ ‫ולטובת נשמת מרן רבינו שר התורה בדור האחרון גאון ישראל ופארו והדרו ממוסרי התורה ושלשלת ההוראה רבן של כל בני הגולה‬ ‫גאון הגאונים מורינו ורבינו רבי דוב בעריש בהג"ר יעקב – גאב"ד טשעבין זצוקללה"ה‬ ‫בעל 'דובב מישרים' וראש ישיבת 'כוכב מיעקב' [י' חשוון תשכ"ו]‬ ‫[אשר גליוננו נוסד בתחילה כגליון המביא מתורתו על סדר הפרשיות]‬ ‫יהו הד"ת בגליון זה לטובת נשמתם הטהורה ויושר יליצו בעדינו חיות אש‪ ,‬מגאוני גאליציה‪ ,‬לריבוי התורה ולכל הישועות אמן ואמן‪.‬‬ ‫‪AGALITSYANER@GMAIL.COM‬‬ ‫בברכת שבתא טבא‪ :‬עורך הגיליון – חיים משה הכהן זורגר ‪-‬‬ ‫‪ 6‬וכן בגלינא‪ ,‬שם נתכהן כרב ועוד בסך הכל בן ‪ 21‬שנים!‬ ‫‪ 5‬מעניין לציין שהדברים ידועים בעולם בדרך כלל כמי שנאמרו על ידי‬ ‫האדמו"ר מגור זצ"ל אך לנדיב שנדב את המגרש‪ ,‬הלא הוא הנדיב הנגיד‬ ‫רבי שמואל אייכנבוים ז"ל‪ .‬ויש מייחסים אימרה זו להרה"ק רבי ישראל‬ ‫מטשארטקוב זיע"א רבו של הגאון ז"ל‪.‬‬