א גאליציאנע שטיקל תורה · A Galitsyaner Shtickel Torah — נח (2026-10-12)

ש
מקום בנמצא לא שייך קבוע - ,עיין ש"ס חולין צ"ה :וכ"ד .ותוספות ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך
פסחים דף ט' :דיבור המתחיל היינו תשע חנויות לענין נמצא בפי ולהם לאכלה.
עכבר ,עיין שם.
ביאור נפלא – כיצד יכל נח לקחת כ"כ הרבה מזונות בתיבה – ע"י דקדוק
ואך אי נימא דעל ידיעה שעל פי רובא ,לא שייך הלשון 'וידע' ,שפיר התיבות 'מכל מאכל' 'והיה' ...לאכלה
הקשה החזקוני ,דכיון דכתיב וידע נח – מוכרח שהיתה לו ידיעה
ברורה של על ידי רוב. ובזה נמצא ישוב נכון בפרשת נח [ו' ,כ"א] – ואתה קח לך מכל מאכל
אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה ,אשר זאת נפלאת
אך באמת דברי החזקוני תמוהים מאוד ,שלא נזכר דמברי המדרש בעינינו איה מקום בתיבה להכין אוצרות מזון וצידה לכל חיתו יער
רבה פרשה ל"ג ובילקוט שמעוני רמז נ"ט וזה לשונם - :מהיכן בהמת הארץ ועוף השמים לימים ושנים ,ואיזה בית אשר תבנו לי?
הביאה ,ר' לוי אמר משבשושין שבארץ ישראל ,הדא דברייתא ונראה דבאמת נצטוה נח שיקח רק המקצת מכל מין זעיר שם ,דבר
אמרינן ארץ ישראל לא טפת במיא דמבולא ,עיין שם. מועט מכל מין מאכל ,והבטיח לו השי"ת שיצוה איתו את הברכה,
ויתברך אותו דבר המועט בתוספת ברכה מרובה כפי צורך
הרי מפורש להיפוך מדברי החזקוני ,ובאמת הי'ה העלה מארץ פרנסתם של כל החיות ,ומבואר זה בלשון הכתוב ואתה קח לך
ישראל ,ואי דתיקשי מנא ידע נח כי קלו המים ,כבר עמד בזה מכל מאכל אשר יאכל – מקצת מאכל תקח ואספת אליך ,ועל זה
הרמב"ן על התורה ,והביא מפרקי דרבי אליעזר דרק גשם משמים באה לו ההבטחה ,והיה לך ולהם לאכלה ,כי לשון 'והיה' מורה על
לא ירד לארץ ישראל ,אבל המים משאר ארצות ירדו לארץ ישראל הודאי ושכן יתאמת הדבר ,כאשר פירש רש"י ריש פרשת תצא והיה
וכסו האילנות ,עיין שם הדברים ,ואין להאריך בזה. אם לא חפצת בה הכתוב מבשרך שסופך לשנאותה ,ומדייק מלשון
והיה שודאי כך יהיה.
ספק עמק הלכה ח"ב סימן ל"ג לגאה"ג רבי יהושע בוימעל
'העילוי מטארנא' [ואח"כ ראש ישיבת 'בית ישראל' ויז'ניץ תחת ממשלת והכי נמי נאמר לו ,והיה ,בודאי כן יתאמת הדבר שיהיה לך ולהם
הסב"ק ה'אהבת ישראל' זיע"א] לאכלה ,והמקצת המוכן יתברך כפי צורך אכילתם.
וירא חם ויגד לשני אחיו. ספר 'מגילת ספר' על מגילת רות [מתוך 'עבודת הלויים'] לגאה"ג רבי
מיכאל הלוי הורוויץ מקראקא [יו"ל על ידינו בס"ד בחג השבועות
כאן המקור לעבד שיוצא ב'שן ועין' – תמיהה ע"ד תוספות בבכורות דאשתקד]
במדרש [בראשית רבה ל"ו ,ה'] איתא – אמר רבי יעקב בר זבדי ,מה וידע נח כי קלו המים.
טעם עבד יוצא בשן ועין ,מהכא ,וירא ויגד וכו' ,עד כאן.
בקושיית ה'חזקוני' – כיצד ידע נח שקלו המים – אולי הביאה היונה עלה
ויש להקשות לפי זה בתוספות בכורות [ל"ז .דיבור המתחיל מה הפרט] מאר"י ששם לא ירד המבול – תמיהה על דבריו ממדרשי חז"ל
שכתבו - :ויש לומר דגבי עבד גלי רחמנא דבדבר קל חשיב מום
לצאת בו לחירות שמשתחרר בשינוי ,עד כאן. ועיין בחזקוני פרשת נח [ו' ,י"א] שהקשה בהא דכתיב וידע נח כי קלו
המים ,איך ידע נח שקלו המים מזה שהביאה היונה עלה זית ,הרי
ויש להעיר בזה לפי המדרש הנזכר לעיל ,דמבואר דהטעם דיוצא יש ל[ה]ס[ת]פק שמא דילמא מארץ ישראל הביאה - ,למאן דאמר
בשן ועין משום שנאמר וירא ויגד ,אם כן מה הראיה משן ,וצריך בזבחים קי"ג .דלא ירד המבול לארץ ישראל ,ותירץ בדוחק עיין שם.
עיון.
ולכאורה לא קשה מידי ,דיש לומר דנח ידע דהעלה אינו מארץ
ישראל ,דכל דפריש מרובא קא פריש ,1ואף דאילנות הוי קבוע ,מכל
1הערת המהדיר :צ"ע ,דהא עד שלא קלו המים הרי עדיין לא היו עלים
בכל העולם ואין כאן עדיין 'רבוא דעולם' ובודאי שהביאתו מארץ ישראל,
וזה שהקשה החזקוני מנא ידע נח שקלו המים ויש כבר עלים בכל העולם.
זהו שלום הנובע מרצון-החיים שבאדם ,הנכון מטבעו להיאבק אמרי דעת עה"ת לפרשתן לגאה"ג רבי יהודא מאיר שפירא אב"ד
למען חייו בשעה שהם תלויים על חוט השערה ,ולהתלכד למטרה ור"מ גלינא ולובלין
זו אפילו עם אויבו בנפש ,כדי להילחם יחדיו בשונא המשותף
שלהם. ומכל החי מכל בשר.
זהו השלום שהתורה מספרת לנו עליו – השלום מימי המבול, המעלה של זמן העתיד – ו'גר זאב עם כבש' – על פני מעלה זו בימי נח –
בעידן שנחשולי מים זרמו וגר פו מכל עבר ,גלים סוערים התנשאו שלום מחמת הכרח – שלום מחמת טהרת הלבבות – במצב של פיקו"נ וסכנה
להטביע את הכל ומחו את היקום כולו עד לאפס. גשמית או רוחנית צריך לעשות שלום מחמת הכרח ולא להביט על טובה
אישית
בשעה זו אין כל פלא שהחיות חיו בשלום ובשלוה אידיאלית ,כי
אחרת היו כולם נידונים לכלי'ה ,אלמלא היו נאבקים אז חיה כנסת חכמי ישראל! 2בשם 'אגודת הרבנים בגאליציה' הריני להביע
ברעותה ,הי'ה המות בולע את כולם ,שלום ואחדות מסוג זה לכם ,רבני פולין ,את ברכתי החמה לכינוסכם הראשון...
מתפרצים כמאליהם ממבועי רצון החיים 'הפרימיטיבי' והחד-גווני,
שהרי המות מול העינים ,לכן שוררת במצב כזה הבנה הדדית מורי ורבותי! כשאנו ניגשים לדון ולהחליט על התוכן ועל הצורה
שהיא טבעית ומובנת. של פעילותנו ,עלינו בטרם כל ,לטהר עצמנו מכל נטיה צדדית,
להשתחרר מכל פניה אישית מוגבלת.
הנה ל שלום ואחדות כאלה אנו זקוקים כיום ,אחרת תיטבע ספינתנו
בלב ים ,הסכנה מרחפת מעל ראשי כולנו במידה שוה ,ולכן בבואנו אסור שאינטרסים פרטיים יתפסו מקום אף הם בועידתנו ,בשעת
להחליט מה ולחוות דעתנו בנוגע לענין כלשהוא ,לא נותיר כל הסכנה חייבים להיעלם כל הניגודים והסכסוכים ,שפשטו
מקום לחשבונות צדדיים ,נדון על מעשים ולא על אישים ,נחליט לדאבונינו בכל פינה ופינה שבמחננו.
על גופן של פעולות ולא על קבוצות וארגונים שונים.
בטבוע ספינה בלב ים ,אין הנוסעים יכולים אז להתיר לעצמם את
מתוך נאומו של גאה"ג רבי יהודא מאיר שפירא אב"ד ור"מ גלינא המותרות של ריב ומצה בינם לבין עצמם ,לא העת להתווכח על
ולובלין באסיפת אגודת הרבנים בפולין תרפ"ב [הו' ב'אמרי דעת' רקע ענינים אנוכיים.
ח"ב]
הייעוד הנבואי על עת קץ הימים ,מבשר [ישעי'ה י"א ,ו'] וגר זאב עם
וישאר אך נח. כבש ,ולכאורה :מה רבותא בכך? הלוא עוד בעידן המבול הכניס נח
לתיבתו בהמות וחיות-פרא מכל המינים ,והם דרו בצוותא ולא
ההבדל בין אברהם לנח – נח היה 'איש' 'צדיק' 'תמים' כאברהם – אבל מחמת פגעו זה בזה ,במה איפוא ,תתבטא עליונות התקופה של ומלאה
שלא מסר עצמו על פרסום שמו ית' בדורו – נשאר אך 'נח' בסופו של דבר הארץ דעה [שם פסוק ט'] בדברי ימי עולם ,אם השינוי הבלעדי הוא
שחיות פרא וזאב טרף ירכינו ראשם בפני נער קטון שינהלם ברסן?
.. .ההבדל בין שני סוגי גדולי התורה האלה ,משתקף ומסתמל באופן ומדוע נחשבת הבטחה נבואית זו כאחד מאידיאלי העתיד
הכי בולט בהשיטות של שני עובדי השם וצדיקי הארץ - ,אברהם הנהדרים ביותר של הנביא ,בו בזמן שאף אחד אינו מדגיש את
אבינו ונח. האידיליה ששררה בימי נח בתיבתו?
אברהם אבינו ,כשראה את העולם מזוהם מגילולי בית אביו ,לא נח מפני מה הכל משתאים לנוכח פלא גדול זה שיתחדש בימות
ולא שקט ,אלא נסע מכפר לכפר ,הלך מעיר לעיר ,התנודד ממדינה המשיח ,הימים שעליהם נאמר עין לא ראתה [ישעי'ה ס"ד ,ג'] ואין מי
למדינה ,סבל חרפות רעב ,הסתכן בגופו ובנפשו ,נלחם מלחמות, ששם לב לעובדא ההיסטורית ,כי בעיצומה של תקופת המבול
עמד בנסיונות ,שיבר את צלמי אביו ,וירד לכבשן האש ,אך למען המושחתת השתרר לפתע שלום כה אידיאלי בקרב כל היצורים,
הפיץ דעת השם והכרת אלוקים על פני כל הארץ ,ובשל כך זכה למן הראמים ועד התולעים והנמלים הזערורונים ,עד שהתגוררו
שיצא ממנו ומיוצאי חלציו ,עם קדוש – עמינו עם ישראל. יחדיו תחת קורת גג אחד בתיבת נח? למה אין זה מעורר
התפעלות?
לעומתו עמד נח ,הגם שאף הוא היה איש צדיק תמים ,אבל דרכו
היתה דרך אחרת ,כשראה את הארץ מלאה חמס ,את העולם והתירוץ לכך הוא ,כי יש שני סוגים של שלום – האחד שמבועו מן
בהשחתתו ואת דורו ברשעותו ,וכשהביט בכוח נבואתו שמבול יבא השכל שבמח ,מנטיה עדינה שבנפש ומן התבונה שבלב ,שלום
ויבלה וימחה את כל היקום ,לא דאג להשיב את הנידחים ,להיטיב מסוג זה שיסודו במדריגה רוחנית גבוהה ,בדעת מזוככת ונשמה
עם בני דורו ולשפר את מעשיהם ,אלא בנה לו תיבה והציל את בני מטוהרת ,בהבנה מעמיקה של 'מוראל' השלום – זהו ייעוד נבואי
ביתו ואת משפחתו ממי המבול. טהור ,שבעידן זה שאנו שרויים בו אין לנו אפילו כל מושג בו ,ולא
נוכל להבין אותו בטרם "מלאה הארץ דעה".
בזוהר הקדוש ובכל ספרי הקדמונים נפגשים אנו בביטויים חריפים
נגד דרך כזו ,ריבונו של עולם דורש הנהגה אחרת מבריותיו ומכל אולם ישנו שלום 'אינסטינקטיבי' שמשתרר בשעת הסכנה ,כאשר
שכן מצדיקיו. מאיימת על שני יריבים כלי'ה משותפת - ,או-אז מתלכדים אף
'שונאים בדם' לכח מלוכד אחד ,כדי להתגונן מפני הרעה המרחפת
לפיכך כשיצא נח מן התיבה מעידה עליו התורה הקדושה [בראשית על שניהם.
ז' ,כ"ג] וישאר 'אך' נח! – אין כאן יותר את התוארים איש .צדיק.
של רב צעיר בן ל"ד שנים ,עוררה גלי הערצה והוכיחה בעליל ,כי זרח 2היתה זו הופעות הראשונה של הגר"מ שפירא זצ"ל בפני מאות
כוכב חדש בשמי היהדות ,ובאותו מעמד נבחר לנשיאות הועידה ,ולועד משתתפי ועידת הרבנים הראשונה בווארשא ,בשנת תרפ"ב ,והוא אז רב
הפועל של 'אגודת הרבנים' בפולין. בעיירה גלינא שבגאליציה ,אינו מוכר כמעט בקרב יהדות פולין ,הופעתו
|| אן אויסשפראך|| ... תמים – .נשאר ממנו אך 'נח' .מתגאים אנו איפוא בגדולינו וגאונינו
ההולכים בדרכו של אברהם אבינו!
שישים ושש שנים עבר מפטירתו של מו"ר זצ"ל בז' חשון תרצ"ד,
ומאז שבאתי לישיבתו בשנת תרצ"א [ושהיתי שם עד כמה חודשים אחר מתוך נאומו של גאה"ג רבי יהודא מאיר שפירא אב"ד ור"מ גלינא
פטירתו] ,עברו שישים ותשע שנים ,ואפילו שזה זמן רב קרוב ולובלין בכנסיה הגדולה אלול תרפ"ט [הו' ב'אמרי דעת' ח"ב]
לשבעים שנה כשנות האדם ,ומאז ועד היום עברו מאורעות על
כלל ישראל בשנים אלו [להבדיל בין חיים לחיים ,הרבה מחבריי ורוב הגדולים || לזמירות שבת|| :
והצדיקים שחיו אז ,גדולי התורה שזכיתי לראות בימי נעורי מפולין ומליטא,
ומהונגריא מסלובקיא ומוויען ,וגדולים רבים משאר מקומות ,רובם הלכו למנוחות], יום שבתון אין לשכוח זכרו כריח הניחוח יונה מצאה בו
עדיין הנני רואה בעל שמועה כאילו עומד לנגדי – .הרב מלובלין מנוח ושם ינוחו יגיעי כח.
מורינו ורבינו רבי יהודה מאיר בן רבי יעקב שמשון שפירא זצ"ל –
בן אחר בן להרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע – הוא דוגמת ומהות ואני העני ההולך ברחובות ושווקים למצוא מזון וטרף לנפשי,
האדם השלם ,ומעטים היו כמוהו ,דמות חסידית נפלאה ,כשרונות ראיתי רמז נכון במה ששר בעל השיר בזמירות יום שבת קודש
גאוניים ,פקחות עצומה בכל מכמני החיים ,ת"ח עצום ובקי נפלא שחרית ,בשיר המתחיל :יום שבתון אין לשכוח זכרו כריח הניחוח
בש"ס בבלי וירושלמי ובכל חלקי התורה ,מרביץ תורה ובעל דרשון יונה מצאה בו מנוח ושם ינוחו יגיעי כח – .ועיין בספר מטה יהודא3
עצום בחסד עליון. פירוש על זמירות השיר הזה .שכתב" :מחברו יהודה חתום [שמו]
בראשי החרוזות[ .ופירוש זכרו]כריח הניחוח[ - ,זכרו ליום השבת
בעוונותינו הרבים נתקיים בו מה שמובא בירושלמי [ברכות פ"ב ה"ט] יעלה כריח ניחוח של] קומץ המנחה [שנקרא אזכרתה לשון זיכרון],
על רבי בון [מגדולי האמוראים המוזכר רבות בירושלמי] ,שנפטר בן כ"ח יונה ,בנח ,ביום השביעי שבת מצאה מנוח ,והביאה עלי זית מן עדן
שנים ,ואמרו עליו בשעת ההספד – יגע ר' בון לעשרים ושמונה כדאיתא במדרש ,ושם – בגן עדן ינוחו הצדיקים המיגעים בעולם
שנים מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמד למאה. הזה במצוות ומעשים טובים" עי"ש.
כן היה אצל הרב זצ"ל ,ששנות חיים חיותו היו רק ארבעים ושש וכפי דעתי רמז -כמו שאין לשכוח חודש הראשון וכל החדשים
שנים ,ומתוכם נדד לכמה שנים למדינות העולם לאסוף כסף לצורך נמשכים אחריו - ,שני שלישי ,להזכיר גאולת מצרים כמו שכתבתי
בנין הישיבה וקיבץ בהם פרוטה לפרוטה – מסירות נפש כזו היתה לעיל בשם הרמב"ן ז"ל פרשת בא החדש הזה לכם ראשון וכו',
דבר נדיר בימים ההם. וקרבן ראש חודש ניסן הוא זיכרון הנס כמו שכתב הרב אברהם בן
עזרא ז"ל -בשם רבי משה הכהן -פרשת בא ,על פסוק החודש הזה
כמו כן הקדיש מזמנו עבור כלל ישראל ,שהיה ראש אגודת הרבנים לכם – ובראשי חדשיכם ,על ניסן ,כאמור בפרשת פנחס.
ואגודת ישראל בפולין ועוד עסקי ציבור אחרים שעסק בהם ,אשר
חבקו זרועות עולם ,וכשמחשבים את כל אלו ,נשארת לפנינו דמות נמצא עולת ראש חודש ניסן זיכרון על גאולת מצרים - ,וחדשי כל
של עילוי צעיר ,גאון עצום ,שר התורה צעיר לימים שזכה לו השנה נמשכים אחר ראש חודש ניסן ,הן במנין והן בקרבן עולה ,על
ולדורות עולם. שם נס חודש הראשון גאולת מצרים ,וב' פעמים מנחת כתיב - ,צו
כו' את קרבני לחמי לאשי ריח נחחי תשמרו להקריב לי במועדו –
סיפרתי פעמים רבות ,שפעם במוצאי אחת התעניות ,לקח אותי עולה כליל -דורון ניחוח ,רמז גם כן לקרבן ראש חודש – שימור
עמו לטייל קצת ,בגינה הגדולה שהיה מאחורי בנין הישיבה, לקדש החודש במועדו.
והאורות של הבנין זהרו והאירו את המקום.
וזהו שאמר – כמו שאין לשכוח ריח ניחוח בכל חדשי השנה[ ,היינו
פנה אלי ואמר" :הרי הנך יודע שלא זכיתי לבנים ,אבל הקב"ה עזר משום שהם] נמשכים על שם ראש חודש הראשון – ניסן[ ,כמו כן]
לי שאני מקיים א ת מצות פרו ורבו ע"י שני בנים אחרים ,בן אחד כל יום שבת[ון] אין לשכוח ,ו[צריך] לומר אחד בשבת שני בשבת
נקרא 'ישיבת חכמי לובלין' ,ובן אחד נקרא 'הדף היומי' ,ואם כי אין וכו' ,וקל וחומר ,ומה ניסן זיכרון נס גאולת מצרים ,כל שכן שבת
כאן המקום להאריך בענייני דף היומי ,אבל מן הראוי לציין [ש]מורה על חידוש העולם ועל נס מצרים במופתים שיורו על
שהתפשטות לימוד הדף היומי בעולם הוא דבר פלא ...הרי זו חידוש העולם - 4וגם שמרו שבת במצרים [כאמור] ישמח משה
הרבצת תורה ממש לכל כלל ישראל ,או לכה"פ לחלק גדול בכלל וכו'.
ישראל ,וזהו סימן שהוא מצד הקדושה כמו שכתוב בספרים הק'
שכל דבר מצוה שפרה ורבה זהו סימן שהוא מצד הקדושה. ואמר יונה מצאה בו מנוח – כאלו אמר 'יום שבת נתקדש מיד ,וביד
[\ובעוד] מי נח עדיין היו קורין חודש הראשון תשרי ,חודש השני
...אין לי ספק שהתורה שלומדים פה והמצות שמקיימים פה, מרחשון ,כמו שכתבנו לעיל בשם תרגום יונתן פרשת נח – וייחל
החינוך למידות טובות ,לידיעת התורה ולהבנת התורה ,וליראת עוד שבת וכו' ,אף על פי כן שבת [היא] יום קודש [מיד] מ[זמן
אלוקים טהורה שמקנים כאן לתלמידים ,עולים לנח"ר דקדושה ה]בריאה ,ואי הכי ,היו מכבדין אותו למי שחננו ה' – גם יונה ביום
לנשמתו הטהורה של מורינו ורבינו רבי יהודה מאיר בן ר' יעקב שבת קודש מצאה מנוח ,זה נראה לי רמז נכון בעזרת השם יתברך.
שמשון שפירא זצ"ל וזכותו יעמוד לנו להוושע בתשועת עולמים
במהרה בימינו ברחמים גדולים אמן. הקדמת גאה"ג רבי יוסף תאומים - ,אב"ד פפד"מ ודיין ומ"מ בלבוב
ובעל 'פרי מגדים' -לספרו 'נטריקן'
4כמו שכתבו הטור והפוסקים על נוסח שאנו אומרים בקידוש ליל שבת 3שחיבר המדקדק המפורסם מוהר"ר ליב אופנהיים ז"ל שהי' א' מדייני
זכר ליציאת מצרים. ק"ק גלוגא רבתא – והוא על ברהמ"ז וזמירות ,נדפס באופנבאך שנת
תפ"א.
ברא אלה - ,שהרגיש שהשיג כבר התכלית [לרומם רוח התלמידים] [דרשות ושיחות 'שבט הלוי' תש"ס למרן רבינו הגאה"ק בעל 'שבט הלוי' זיע"א –
ומייד משך אותנו ללימוד התורה... יו"ל ע"י 'מכון מעיינות הלוי' להוצאת תורתו – ב"ב]
העולם אומרים שהרב מלובלין היה עסקן והוא טעות ,שהיה גדול שאלה :במה זכה הגאון ר' מאיר שפירא זצ"ל לזכות הרבים שלא
בתורה ,הרי חי רק 46שנה ,ובאותם שנים כבר היה נוהג ברבנות היה כדוגמתו בלימוד הדף היומי .תשובה :היתה לו שאיפה כל ימיו
בסאניק ,ובפיעטרקוב ובלובלין ,6ונקרא כבר לכהן פאר בלאדז'. לרומם קרן התורה וקרן ישראל ,והי' מנהיג ות"ח עצום גדול בתורה
עסקנותו באגודה היתה ,שראה באגודה אמצעי גדול לגדל ת"ח, ויראה ואוהב ישראל ממדרגה ראשונה ,ובודאי הי'ה זה תפקיד
שעתידות התורה היא בידיהם. נשמתו הטהורה מן השמים.
...שמעתי מהרב סעריצקי הביקור בפרטות ,שה'חפץ חיים' ביקש וידוע שהגה"צ כ"ק אדמו"ר מגור ר' אברהם מרדכי זצל"ה אמר לו:
שיבוא [מהר"ם שפירא] לסעוד סעודת שבת אצלו ,אבל סירב באמרו איני מקנה בכם על המצוה הגדולה הזאת ,אבל מקנא אני בכם על
שאינו רוצה להטריח ,ורק יבוא על סעודה ג' וכן עשה ,ובמוצ"ש המצוה שעשיתם לפני זה שהביאה מצוה זאת בבחינת מצוה גוררת
מצוה[ .5שו"ת 'שבט הלוי' חלק י' סימן י"ג [לגר"צ יברוב] בסופו עי"ש]
ישב למלוה דמלכא וכדרכו הרים את העולם בדברי תורה וצחות
ובשמחה ,ורקד כמה פעמים ,עד לשעה ,4וביום המחרת לא הבין
המשגיח איפה הבחורים ,אח"כ נסע למיר ,וזה היה אישיותו שהאיר מורי ורבי הרב הגדול ר' מאיר שפירא זצ"ל ,בשעה שנעשה רב
אנפין לכל הבא בסביבותיו... בלובלין ,נכנס פעם לתוך ה'מהרש"ל'ס שול' [זוכרני שהיה בבנין
אחד עם השוהל של המהר"ם מלובלין] .וראה שם שלט על מקום
זוכרני שפעם הגיע קצב והלך עם מעיל פתוח שלא היה דרך כבוד, המהרש"ל שכתוב עליו – ' כאן ישב המהרש"ל ,ואסור לכל אדם
ונכנס כך לחדר הרב ,אמר לו מו"ר" :הרי אצל אב"ד נכנסים עם דרך לשבת במקום זה בלתי הרב דמתא' ,נפל ברעיונו שאף על פי
ארץ" ,ענה בחוצפה שלא איכפת ליה - ,העביר אותו הרב ממשרתו שנראה ככבוד גדול ,הרי הוא להיפוך מהגמ' שאי' – [בבא קמא י"ז].
לב' שבועות - ,אבל שלח לביתו מזון ומחיה ,והכל כדי להראות שיש 'וכבוד גדול עשו לו במותו שהושיבו ישיבה על קברו' - ,ומאז
כבוד התורה וכבוד הרבנות.... התבונן ואמר לבעלי בתים דשם ,שאם באמת רוצים להוקיר שם
המהרש"ל ,יראו שיבנו ישיבה בלובלין ,ומאז התחיל להתנוצץ ענין
לא נהנה מבעה"ב שלו ,בפורים היו נותנים לו מעטפות כסף ומיד 'יח"ל – ישיבת חכמי לובלין'...
חילקם לעניים מבלי שיביט כמה מונח בתוכם ,פעם הגיב א'
שרוצה לידע מה הוא עושה עם הכסף ,ענהו מו"ר – "פון מיין היה מעורב מאוד בקיום ובניהול הישיבה בכל פרטיה ודקדוקיה,
שענסטע בעה"ב האב איך נאר א שמעק טאביק גענומען ולא דאג לתלמידים שיצליחו אבל רצה שהצלחתם תהיה למעלה
יותר". מהמשוער ,ודאג שיקבלו רבנות וכדו' ,ויש הרבה מכתבים
המעידים ע"ז ,אמר ג"כ שהוא אוהב כל תלמיד כמו אם שיש לה רק
האדמו"ר מטשארטקוב התבטא לר' אהרן לעבוואל בשנת תרצ"ב, בן יחיד ,ופעם התבטא ,שבזמן שמחה הכי גדול שיש לו ,היה בא
שמילא ,הישיבה שייסד רבי מאיר שפירא – הרי יש הרבה ישיבות, להיות ביחד עם הבחורים שזה היה חייו.
אבל 'הדף היומי' על זה מקנא בו ,שזכה לעשות דבר גדול כזה,
וכשסיפרו זה למו"ר הגיב [בענוותנותו] – שכוונת הרבי אמר פעם – "קודם שבניתי את הישיבה בכיתי לילות שלימים לפני
מטשארטקוב היתה שישיבה ,יש לה הוצאות וטירחות ,אבל הדף הקב"ה שלא יצא מכשול מכותלי ביהמ"ד" ,גם הכליל בתוך הבנין
היומי הוא רק ריווח "מען פארדינט א גראצע" ,שהתקנון היתה כל הדברים שלא יצטרכו ליצא מהישיבה .גם עסק הרבה
שאחר הלימוד ינדב כל אחד בכל יום קאפיקע לטובת הישיבה, שהבחורים ילמדו עם שמחה פנימית ,לפעמים היה מרבה בדברי
ואמרי אמת – בסיום המחזור בשנת תרצ"א נתן למו"ר 27זלאטעס בדיחותא כדי שיהיו להם נעימות בלימוד.
ועוד 2סענט...
זוכרני שישבנו ביחד ובדח כדרכו ,ובאמצע הביט בשמים שהיה שם
[מתוך זכרונות על המהר"ם שפירא מתלמידו הגר"פ הירשפרונג מדוקלא – אב"ד הרבה כוכבים ואמר עם 'ערנסטקייט' – שאו מרום עיניכם וראו מי
מאנטריאול נדפס ב'ישורון – מאסף תורני כ"ו מדור 'גבעת פנחס'].
לזכר עולם יהיה צדיק
לטובת נשמת גאון הגאונים רבא דעמיה ומדברנא דאומתיה ,רב ור"ם בערים גאלינא ,סאניק ,פיעטרקוב ,לובלין ,מייסד וראש ישיבת
'חכמי לובלין' ,ויוזם ה'דף היומי' אשר טיפח וריבה והרחיב גבולות התורה והרבצת התורה באופן מבהיל בדור שלפני הדור האחרון
מ ורינו ורבינו הגאון רבי יהודה מאיר בן רבי יעקב שמשון שפירא זצוקללה"ה
אשר עלה בסערה השמימה בקיצור ימים ושנים ולא זכה להותיר אחריו זרע של קיימא [ז' חשוון תרצ"ד]
ולטובת נשמת מרן רבינו שר התורה בדור האחרון גאון ישראל ופארו והדרו ממוסרי התורה ושלשלת ההוראה רבן של כל בני הגולה
גאון הגאונים מורינו ורבינו רבי דוב בעריש בהג"ר יעקב – גאב"ד טשעבין זצוקללה"ה
בעל 'דובב מישרים' וראש ישיבת 'כוכב מיעקב' [י' חשוון תשכ"ו]
[אשר גליוננו נוסד בתחילה כגליון המביא מתורתו על סדר הפרשיות]
יהו הד"ת בגליון זה לטובת נשמתם הטהורה ויושר יליצו בעדינו חיות אש ,מגאוני גאליציה ,לריבוי התורה ולכל הישועות אמן ואמן.
AGALITSYANER@GMAIL.COM בברכת שבתא טבא :עורך הגיליון – חיים משה הכהן זורגר -
6וכן בגלינא ,שם נתכהן כרב ועוד בסך הכל בן 21שנים! 5מעניין לציין שהדברים ידועים בעולם בדרך כלל כמי שנאמרו על ידי
האדמו"ר מגור זצ"ל אך לנדיב שנדב את המגרש ,הלא הוא הנדיב הנגיד
רבי שמואל אייכנבוים ז"ל .ויש מייחסים אימרה זו להרה"ק רבי ישראל
מטשארטקוב זיע"א רבו של הגאון ז"ל.
