פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — נח (2026-10-12)

בעזהשי״ת
פניני התורה
ספר
ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא
של הגאון הגדול המפורסם
זצוק״ל רבי גרשון שטערן
אבד״ק מ׳ לודאש
תלמידם של בעל מהר״ם שיק ,חתן סופר ,וקול ארי׳ זי״ע
וחתן בעל בית שערים זי״ע
בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד
נלקטו ,נערכו ,ונסדרו בס״ד ע״י
חיים יוסף בערנאטה
ברוקלין נ.י.
שנת תשפ״ז לפ״ק
פרשת נח
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה דעק
פרשת נח
חם ואת יפת ,וברמב״ן ז״ל מדקדק דנראה כמיותר
דהא כבר אמר למעלה בסוף פרשת בראשית (ה לב)
נח איש צדיק תמים היה
בדורותיו (בראשית ו ,ט)
ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם
ואת יפת. מי שאינו מוכיח דורו נחשב כצדיק בעיניהם
ונראה לע״ד דכבר כתב באמרי שפר על התורה פירוש בספר תיבת גומא ל[בעל] פרי מגדיםחס ז״ל
מהגאון ר׳ שלמה קלוגר ז״ל דשלשה בנים היינו (ובעל אפריוןטס גם כן זכה לכוין לדעתו הרמה) כי נח לא
תורה ועבודה וגמילות חסדים ,ונקראו בנים יען שהם הוכיח בני דורו ולא השגיח עליהם וכל הילוכו היה
עמודי העולם ואיתא במדרש איכה דהבנים הם סמכי בהתבודדות עם ה׳.
דביתא -כלומר עמודי הבית עיין שם.
והנה מי שמוכיח מחפשים עליו עבירות ,ואם יאמר
והנה בכל המצוות ומעשים טובים אשר יעשה אותם טול קיסם [מבין שיניך] אומרים לו טול קורה [מבין
האדם וחי בהם צריך לקיים ג׳ תנאים: עיניך] (ע״פ הגמרא ערכין טז ב) ,אבל אם אין מוכיח הכל
מסכימים עליו שהוא צדיק.
א) שצריך לעשותם לשמה דהיינו לשם שמים ולא spacer
spacer
עבור איזה פניה ח״ו .ב) צריך לעשותם בשמחה
וזה שכתוב צדיק תמים היה בדורתיו -והטעם כי את
בהתלהבות ובחמימות ולא על דרך מצות אנשים
האלקים התהלך נח ולא הוכיח אותם ,ואתי שפירע .
מלומדה ח״ו .ג) צריך לעשותם באופן נאה ויפה
(תנ״ך -פ׳ נח -נח איש צדיק)
כמאמר חז״ל (שבת קלג ב) [זה אלי ואנוהו] התנאה
לפניו במצוות עשה לפניו סוכה נאה לולב נאה וכו׳.
ויולד נח שלשה בנים את שם
ומעתה מיושב שפיר ,דלעיל סוף פרשת בראשית
את חם ואת יפת (בראשית ו ,י)
מיירי בבנים גשמיים של נח ,וסיפר הכתוב דגופו של
נח הוליד ג׳ בנים -שם חם ויפת. שלשה בנים הגשמיים של נח ,ושלשה בנים הרוחניים
אמנם כאן בפרשת נח דמיירי בעיקר תולדותיהם אמרתי בזה בפסוק ויולד נח שלשה בנים את שם את
מאורות הילקוט
חס .להג״ר יוסף תאומים זצ״ל רבה של פרנקפורט דאודר ,מגדולי הפוסקים האחרונים .נלב״ע תקנ״ב.
טס .להגאון רבי שלמה גאנצפריד זצ״ל בעל קיצור שלחן ערוך זצ״ל.
ע .הערת ידידינו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א :עיין בפנים שם שכתב עוד וז"ל ,גם אם ידע ולא הוכיחם מטילין עליו עונות אחרים מי
שיש בידו למחות [ואינו מוחה נתפס על אחרים (שבת נד ע"ב)] משא"כ נח לא ראה ולא ידע הנסתרת לד' (דברים כט כח) עכ"ד ,וזהו
קישור הפסוק דכיון דאת ד' התהלך נח ,שלא ידע מה נעשה אצל האחרים ,לכן הי' צדיק ותמים שלא נתפס על עונם במה שלא הוכיחם
שהרי לא ידע ,והנסתרת לד' ,שאנו ערבים רק בהנגלות ולא על הנסתרות ,ובביאור פתח התיבה על ספר תיבת גמא כתב דכוונתו לבאר בזה
דברי היש דורשים לגנאי ,והוא דמה שהי' ידוע לכל לצדיק ,הוא מחמת שלא הוכיחם וע"כ לא דקדקו אחריו במעשיו ,שאם הי' מוכיחם
אז לא ימלט שלא יכעסו עליו ויאמרו שאינו צדיק ,והביטו אחרי משה ,והיש דורשים לשבח ,שבזה שלא ידע נח ממעשיהם הרעים וע"כ
לא הוכיחם ,הרי לא נתפס על עוונותם והי' צדיק שלא הי' לו חלק בעוונותיהם ,ונמצא שנח הרויח בזה שהי' מפורסם בין אנשי דורו
לתמים גם בעיני ד' מצא חן.
ובדברי היש דורשין לגנאי מצינו דבר נפלא בספה"ק שם משמואל (שנת תרפא) שהאריך בענין שמצינו שנשמות צדיקים מעולם העליון
באות למטה בבחי' עיבור להצדיק שבעוה"ז לסייע לו ,כתב וז"ל :ויש עוד גדולים מאלה שבאים בעצמותם למטה בלב הצדיקים בבחי'
עיבור .כמו ששמענו מצדיק אחד שבא לפני כ"ק אדומו"ר זצללה"ה רבי בונם מפרשיסחא בש"ק פ' נח ,אמר לו הר"ר בונם ברוך הבא ר'
נח ,שבו פה ר' נח וישבִִ ,אמרו תורה בפרשה שלכם ,ואמר דברש"י יש דורשין אותו לגנאי ,מי הוא זה שהרהיב עוז בנפשו לדרוש עליו גנאי,
ובודאי הוא בעצמו הי' דורש על עצמו גנאי .כך שמעתי .ולא נפלא הוא הדבר ,שבודאי נתעברה בו נשמת נח עכדה"ק.
העק חנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
בגזל לא היה להם תירוץ דרק אדה״ר של צדיקים שהם מצות ומעשים טובים כמו שכתב
נצטוה ולא דורות הבאים
ברש״י ז״ל ,והם נכללים בג׳ עמודים שעליהם העולם
א) כתב הגאון בעל שו"ת פנים מאירות ז"ל בספרו
עומד ,דהיינו תורה ועבודה וגמילות חסדים (אבות א
כתנות אור (פרשת נח) [וז״ל ]:דבסנהדרין (נו ב) ילפינן ז'
ב) ,על זה אמר הכתוב ויולד נח שלשה בנים רוחניים
מצות שנצטוו עליהם בני נח מקרא (בראשית ב טז) ויצו
דהיינו תורה ועבודה וגמילות חסדים ,וקיים בהם כל
ה' אלקים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל,
הג׳ תנאים כנ״ל:
ויצו אלו הדינין ,ה' זו ברכת השם ,אלהים זו עבודה
זרה ,על האדם זו שפיכות דמים ,לאמר זו גילוי עריות, א) את שם -שעשה אותם לשם ה׳.
מכל עץ הגן ולא גזל ,אכול תאכל ולא אבר מן החי.
ב) את חם -שעשה אותם בחמימיות ובהתלהבות.
וראיתי בספר קנה חכמה שדור המבול היה להם
גע
ג) ואת יפת-שעשה אותם על צד הנוי והיופי,
תירוץ שהיו יכולים לומר לאדם צוית ולא לנו לדורות
וא״ש בעזהשי״תאע .
הבאיםדע ,ואם כן לא היה הקב"ה יכול לענוש אותם
(אגדות הש״ס -מס׳ שבת השמטות
על שעברו על ז' מצות בני נח ,אבל באמת פשטיה וחידושים -אות ה לדף קלג)
דקרא מיירי אף לדורות ,וכל מה שנאסר לאדם נאסר spacer
spacer
גם לדורות הבאים.
ואני אמרתי דמגזל הוכחה גדולה שגם לדורות כי מלאה הארץ חמס מפניהם (בראשית ו ,יג)
הבאים צוה ,דהא רש"י פירש בריש פרשת ויקרא
למה נחתם דינם דוקא על הגזל?
(א ב) אדם כי יקריב מכם ,אדם למה נאמר מה אדם
הראשון לא הקריב מן הגזל שכל העולם היה שלו, פירש רש״י ז״ל לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל,
אף אתם לא תקריבו מן הגזל. ועיין רמב״ן ז״ל.
ולפי זה אי אפשר לומר דלאדם לבד נאמר אזהרת ואביא איזה פירושיםבע :
מאורות הילקוט
אע .והעירוני ידידי הרה״ג רבי אברהם לאב שליט״א לדברי הרה״ק ר״ר שמעלקא מניקלשבורג זצ״ל באמרי שמואל פרשת שופטים
(עמוד קנג) ,וז״ל בתוך הדברים... :ולכל הפחות בביהכ״נ בעת עמדו להתפלל ,צריך האדם לימוד היראה ואהבה לפני בוראו ,ויאמן בלב
שלם שהוא משגיח על כל פרטי איש ואיש ,והוא שיכול האדם לקיים ג׳ מצוות קודם שיעשה מצוה אחת ,כמו שרוצה להניח תפלין ויברך
אשר קדשנו במצותיו היינו באמונתו ית״ש ,כמ״ש אנכי ה׳ אלקיך ,ויראה כמ״ש את ה׳ אלקיך תירא ,ואהבה [כמ״ש] ואהבת את ה׳ אלקיך,
ונמצא קודם שיקיים מצות תפלין ושאר מצות כדומה יוכל לקיים ג׳ מצוות כנ״ל -ואח״כ וצונו ,המצוה שעוסק בה .עכ״ל עיין שם באורך.
בע .הערת הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א :כדאי להוסיף על הקודש אופן נפלא שכתב בספה"ק תפארת שלמה (מועדים הושענות ד"ה
הושענא ,הובא עוד כאן בפרשה באריכות) וזל"ק :הנראה לבאר עפ"י מ"ש במשנה (פ"ג דסוכה) לולב הגזול והיבש פסול ,לרמז בזה על כל
המצוה שהאדם עושה בהיותו רשע ח"ו גם המצוה נגזל ממנו להחיצונים .וזה ענין מצוה הבאה בעבירה .ונקדים מ"ש בספר שער היחודים
בסופו .וז"ל כל מעשי האדם הטובים שאדם עושה בעודנו רשע או תורה שהוא לומד ,אצ"ל שאינו מוסיף בקדושה ,אלא גם אדרבא מוסיף
כח בהקליפה ועליו נאמר ולרשע אמר כו' מה לך לספר חוקי ובזה מוסיף חטא על פשע וגדול עונו מנשוא ,וכשחזר בתשובה מוציא אותם
שנתן בקליפה ומכניסן ג"כ בקדושה ,ע"ז נאמר חיל בלע ויקיאנו ,ולזה נקרא תשובה שישוב דבר למקומו ושכרו כפול ומכופל שמכניע
הקליפה ומוציא הקדושה מתוכו ונותן אל הקדושה .ובזה יובן מ"ש הזדונות נעשים לו כזכיות עכ"ל .ובזה פרשתי פרש"י בפ' נח .כי מלאה
הארץ חמס -לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל .דלכאורה יפלא הדבר הלא כחיות השדה נחשבו ולמה הקפיד הש"י דוקא על הגזל .רק
הרמז ג"כ על המצות שעשו גם המה נגזל מהם ונחטף להחיצונים ,עכל"ק.
גע .להג"ר יהודה ליב פוחוביצר זצ״ל ,נדפס בשנת תמ"א .מגדולי המקובלים בדורו מח״ס דברי חכמים דעת חכמים סולת בלולה .החיד"א
כותב בספר שם הגדולים (מערכת ד' אות י) כתב ש"כל ספריו קדושים ומעוררים יראה וקדושה".
דע .כעין זה איתא בספר ליקוטי נפתלי להג״ר צבי ב״ר חיים זצ״ל י״ל פיורדא תקכט :וקשה למא לא [נחתם דינם] על שאר עבירות..
ואיתא דב״נ מצווה על ז׳ מצוות מדכתיב ויצו ה׳ אלקים אל האדם לאמר וחדא מינייהו גזל .אבל יש תירוץ לבני נח ,לאדם צוה ולא לנו.
אבל מדכתיב לאמר דהיינו שאדם יצוה לאחרים ,אין להם תירוץ[ .ד] איתא ברש״י אדם כי יקריב מכם ,מה אדם הראשון לא הקריב מן
הגזל אף אתם לא תקריבון מן הגזל וכו׳ ,ולפי״ז לא יכולין בני נח לומר לאדם צוה ז׳ מצוות -חדא מינייהו גזל ,וגבי אדם לא שייך זה ,אלא
ע״כ לדורות צוה והוא שאמרו לא נחתם גז״ד אלא על הגזל ,בלא זה היו יכולין לומר לאדם צוה אבל מכח גזל נסתר זה ודו״ק.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה ועק
אך באמת לא קשה מידי ,כיון דגזלו וחמסו ,אם כן ז' מצות דהא גזל לא שייך גבי אדם ,ועל כרחך קאי
לא היה הממון שלהם ,ולכך הצריך לענשם בנפשות, על הדורות הבאים ,ואם כן ניחא דעל שאר עבירות
וזה שאמרו לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל ,וא״שוע . spacer
עבודה זרה וגילוי עריות היה להם פרקליט להפך
בזכותם שלא נצטוו אלא לאדם ולא להם ,אבל על
כיון שנפרע מהם הקב״ה בעצמו, הגזל אי אפשר לומר דבר זה דהא לאדם לא שייך
לכך לא הגין עליהם זכות נח
להזהיר על הגזל ,ועל כרחך לדורות נאמר ואם כן
ד) נראה לענ״ד על פי מה שכתב הגאון רבי שלמה עיקר גזר דין שלהם לחייבם היה בשביל גזל וק"ל,
קלוגרזע מבראד באמרי שפר ,דכמו שאמרו חז״ל עכ"ל הטהור ודפח"ח.
(בבא מציעא נט א) הכל נפרע בידי שליח [רש״י - (אגדות הש״ס -מסכת סנהדרין -דף קח א) spacer
spacer
נפרעים על כל עבירות ע"י שליח] חוץ מאונאה
[הצועק על אונאת דברים אין השער ננעל בפניו], כיון שחטאו בחמס וגזל לא היה
שנאמר (עמוס ז ,ז) ּוְבְ ָיָ דו ֲֲאָנָ ְך הוא הדין גזל וכל עבירות מיתת מתושלח הצדיק מכפרת spacer
שבין אדם לחבירו נפרע הקדוש ברוך הוא בעצמו,
ב) כתב בעולת ציבור להגאון ר׳ אליעזר פלעקלס
ולא על ידי שליח ,וזה שכתוב קץ כל בשר בא לפני
ז״ל דלכאורה קשה אמאי נאבדו ,הא מיתת צדיקים
דייקא ,עיין שם.
מכפרת ,וז׳ ימים קודם המבול מת מתושלח הצדיק
והנה ידוע מה שכתב נזר הקודשחע בפרשת וירא, (עיין רש״י בפסוק כי לימים עוד שבעה) ,ואם כן היה לו
מה שמגין הצדיק על הרשע ,היינו משום דאם תבא להיות מיתתו כפרה על כל הדור ,אך כיון שחטאו
הפורעניות ,אז כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בחמס וגזל ,הוי להו עבירות שבין אדם לחבירו
בין טוב לרע (רש"י שמות יב ,כב) ,והורג גם לצדיק ,על כן ואין יום הכפורים ומיתת צדיקים מכפרת -דהוי
בזכותו אינו בא הפורעניות כלל. דומיא דיום הכיפורים כדאיתא במדרש כשם שיום
הכיפורים מכפר כך מיתת צדיקים מכפר [נמצא
ולפי זה קשה אמאי לא ניצולו דור המבול בזכות נח?
בירושלמי (יומא א א) א"ר חייה בר בא ,בני אהרן באחד
ואף לפי מה שכתב שם דצדיק גמור אינו מגין משום
בניסן מתו ולמה הוא מזכיר מיתתן ביום הכיפורים
דהמשחית אינו יכול לנגוע בו ,מכל מקום קשה בנח,
ללמדך שכשם שיום הכיפורים מכפר על ישראל כך
דהרי כתב רש״י ז״ל [ד״ה מפני מי המבול] אף נח
מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל].
מקטני אמנה היה אם כן אינו בכלל צדיק גמור ,אם כן
שפיר היה לו להגן על בני דורו. וזה שאמרו לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל.
אך באמת לא קשה מידי ,דהא הם חטאו בחמס וגזל, כיון דהממון לא היה שלהם הוצרך להענישם בנפשות
והעונש על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו ,ובעונש
ג) שמעתי מפי אדמו״ר הגאון מהר״ם שיקהע ז״ל
הבא על ידי הקב״ה ודאי מבחין בין טוב לרע ,כמו
דאמרו חז״ל (ויקרא רבה יז ד) אין בעל הרחמים פוגע
שכתב האלשיך ז״ל כאן וגם פרשת בא ,אם כן לא
בנפשות תחילה ,רק מעניש תחילה בממונו ואחר כך
שייך סברת הנזר הקודש ,ושפיר לא היה יכול נח להגן
בגופו ,וכאן בדור המבול פגע בנפשות תחילה .וקשה
על דורו.
דהוי ליה להענישם תחילה בממונם?
מאורות הילקוט
הע .הג״ר משה שיק זצ״ל ,מגדולי תלמידי החתם סופר ,אבד״ק חוסט .בעמ״ח שו״ת מהר״ם שיק ,מהר״ם שיק על התורה על תרי״ג
מצוות ,על פרקי אבות ,ודרשות .נלב״ע תרל״ט.
וע .כן איתא במלוא העומר למהרא״ל צינץ זצ״ל .ובספר יגדיל תורה (לודמיר) מביאו בשם הר״ר העשיל זצ״ל.
זע .מגדולי הפוסקים ,הדרשנים ,והרבנים .רב ומגיד מישרים בעיר בראד .חיבר יותר מ 150-ספרים ,וכתב אלפי תשובות להלכה .נלב״ע תרכ״ט.
חע .הג״ר רבי אברהם יחיאל מיכל מגלוגא זצ"ל בעל נזר הקדש על בראשית רבה (יעסניץ תע"ט) ,מנו"כ בביה"ח הישן בק"ק וויען ,נלב״ע ת"צ.
זעק חנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
לרחמיםפ ,וזאת צריך לצדיק שיפעול בכח תורתו וזה שכתב לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל ,ודו״ק.
ותפלתו להפוך דין לרחמים ונגע לענג וצרה לצהר.
ואתה קורא נעים ,לך נא ראה איך מדוייק בזה היטב
וזה שאמר הקדוש ברוך הוא לנח שהיה צדיק הדור, הדק דברי רש״י ז״ל שכתב ,קץ כל בשר ,כל מקום
צהר תעשה לתיבה (מתיבת צרה תעשה תיבת צהר) ואל שאתה מוצא זנות ועבודת גלולים אנדרלמוסיא
אמה -ראשי תיבות אלקים מדת הדין -תכלנה באה לעולם והורגת טובים ורעים ,כי מלאה הארץ
מלמעלה -תכלה מדת הדין מלמעלה שיתהפך חמס ,לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל .ראש דבריו
לרחמים -ופתח התיבה בצדה תשים -האות צד״י הם הקדמה למה שכתוב אחר כך ,דלא נחתם גזר
שהיה בפתח התיבה של תיבת צרה גם בתיבת צהר דינם אלא על הגזל ,דלא יקשה הא זנות ועבודה זרה
תשים אותו בצדה -כי בזה אין שינוי בין צרה לצהר, חמור מיניה?
רק תחתיים שניים ושלישים תעשיה (אותיות ר׳ ה׳
לזה אמר כל מקום שאתה מוצא זנות ועבודת
שבתיבת צרה תעשה עתה לשניים ושלישים ,דאות ר׳ שהיה
גלולים אנדרלמוסיא באה לעולם ,היינו דעונש על
שם אות שני יבא עתה בתיבת צהר להיות אות שלישי ,ואות ה׳
ידי שליח ,והורגת טובים ורעים ,דכיון שניתן רשות
שהיה שם אות שלישי יבא עתה בתיבת צהר להיות אות שני,
למשחית אינו מבחין בין טוב לרע (כנ״ל) ,אם כן גם
וזהו תחתיים) ,והוא דבר נאהאפ .
(תנ״ך -פ׳ נח -צהר) spacer
נח היה נהרג ,ובכדי שהוא ינצל היה זכותו מגין שלא
spacer
תבוא הפורעניות כלל כסברת הנזר הקודש ,אבל יען
שחמסו וגזלו ,אם כן עונשם על ידי הקב״ה בעצמו,
דאינו הורג רק רעים ,לכן לא היה זכות נח יכול
להגן ,וזה שאמרו לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל,
ואני הנני מביא את המבול ודו״ק היטב.
מים על הארץ (בראשית ו ,יז) (תנ״ך -פרשת נח -כי מלאה)
למה לא הציל הקב״ה את נח ע״י
שיביא אותו לארץ ישראל? צהר תעשה לתיבה (בראשית ו ,טז)
כתב המהרש״א :יש לדייק לר׳ יוחנן דלא ירד מבול הצדיק בכח תורתו ותפלתו פועל
לארץ ישראל ,אמאי הטריח הקב״ה את נח בבנין להפוך מדת הדין לרחמים
התיבה ,הוי ליה להצילו בארץ ישראל (דהא אכתי לא שמעתי בשם צדיק אחדטע שפירש על דרך שאמרו
אסיק אדעתיה דבהבלא מתו) .ויש לומר דהתם טעמא חז״ל (סוכה דף י”ד ע”א) צדיקים מהפכים מדת הדין
מאורות הילקוט
טע .העירוני דכן איתא באגרא דכלה להרה״ק בעל בני יששכר זצ״ל .וז״ל :וידוע ממקובלים ורבותינו הקדושים שכן הוא דרך הקודש
לצדיקים לעשות צירופים אחרים לטוב .והנה בכאן שנתגברו הדינים דאלקים על העולם ,היתה עת צרה לשונאי ישראל ולא היה באפשרי
שינצל נח ,אזי למדו השי"ת שיעשה מצרה צה"ר .וז"ש הכתוב צהר תעשה לתבה ,ר"ל מתיבת צר"ה תעשה צה"ר ,ולמה כך ומפרש ואל
אמה תכלנה מלמעלה ,אמ"ה ר"ת אלקים מילו"י ההי"ן תכלנה ,דגש בלמ"ד כאלו נכתב תכללנה ,כידוע משפט הדגש בכל מקום לכפל
האות ,והכוונה תכלל בתיבת צה"ר תיבת צר"ה הנזכר למעלה מצירוף אלקים מילוי ההי"ן .ומפרש עוד ופתח התב"ה בצדה תשים ,ר"ל
התחלת התבה תהיה (בצדה)[בצדי] כמו תיבת צר"ה ,רק תחתי"ם ר"ל אותיות אחרים שהם מתחת הצד"י ,שנים שלישים תעשה ,השני
לשלישי והשלישי לשני ,והבן ,עכל״ק .ועיין עד״ז בנועם אלימלך ובמאור ושמש.
פ .א”ר אלעזר למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר לומר לך מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום ,אף תפלתן של
צדיקים מהפכת דעתו של הקב”ה ממידת אכזריות למדת רחמנות.
אפ .דבר זה איתא בדברי מהרי״א לרבי יהודה אסאד ,ושם כתב מסדר הספר שדבר זה איתא בילקוט הגרשוני בשם ״צדיק אחד״.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה חעק
ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים אחרינא איכא כפירוש רש״י בחומש כדי שיראוהו
איש ואשתו. דור המבול עסוק בה ק״כ שנה וכו׳ עיין שם ,עכ״ל.
פירוש דבהמות טהורות הם טובים בטבעם ,לא ירעו ובספר ילקוט דוד פויזנערבפ (עמוד נ״ה) על התורה
ולא ישחיתו ,ובעליהן נהנין מהם ,ויש מהם תועלת (פרשת נח) הביא בשם חן טובגפ (עמוד רכ״ד) ,יכולת
גדול לכל העולם ,אבל בהמות טמאות הם אכזרים בידו ית׳ להציל את נח בגן עדן או בארץ ישראל שלא
דורסים וטורפים ואינם חיים רק לעצמם ושום בריה גושמה ביום זעםדפ ,אלא לפי שלא התפלל על דורו
אינו נהנה מהם. לכך צערו בבנין התיבה ,וזה שנאמר צדיק לפנ״י בדור
הזה ,דהיינו טוב לשמים ולא טוב לבריות ,עכ״להפ .
והנה לכל אדם יש שבעה קרובים ,ומלבד שצריך
להשגיח על אשתו צריך להשגיח גם על שבעה ועוד הביא שם (עמוד נ״ט) בשם מפרשיםופ ,למה לא
קרובים שיהיה להם פרנסה ,וכמאמר חז״ל (בבא הוליך הקב״ה לנח לארץ ישראל שלא גושמה ביום
מציעא עא א) עניי קרובך קודמים לעניי עירךזפ . זעם ,לפי שלא היה כדאי לראות באבדן דורו כמו
שכתוב גבי לוט (בראשית יט יז) אל תבט אחריך ,לכך
וזה יש ללמוד מכל הבהמה הטהורה שגם כן אינם
היה צריך לבוא לתיבה קודם המבול וזה שכתוב
חיים לעצמם רק בשביל טובת הכלל שיגיע על ידם
מפנ״י המבול עכ״ל.
תועלת לכל העולם ,וזה שכתוב מכל הבהמה הטהורה (אגדות הש״ס -זבחים -דף קג א)
תקח לך הלימוד להיטיב גם עם אחרים ,שבעה שבעה
איש ואשתו ,דהיינו עם שבעה קרובים הם ונשיהם.
מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה
[אבל] ומן הבהמה אשר לא טהורה היא ,אשר היא
שבעהאיש ואשתו וכו׳ (בראשית ז ,ב)
אכזרית בטבעה ,תוכל רק ללמוד ,שנים איש ואשתו,
להם לבדם יהיה טוב וכל העולם לא איכפת להם. מן הבהמה הטהורה יש ללמוד
(אדמו״ר הגאון ז״ל בחתן סופרחפ ז״ל חלק ראשון בהקדמה ואינו ההנהגה הראויה עם קרוביו
מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש
מאורות הילקוט
בפ .לרבי דוד ב״ר נפתלי הירץ פויזנער זצ״ל.י״ל דיהרנפורט בשנת תנ"א.
גפ .לרבי טוביה בן אברהם הלוי זצ״ל איש צפת .י״ל ונציאה שס״ה.
דפ .מליצה ע״פ יחזקאל (כב כד).
הפ .העיר לי הרה״ג ר׳ יצחק האגער שליט״א (מעורכי המהדורא החדשה של סדר הדורות) :כבר קדמו לחן טוב ,האלשיך ,וז"ל האלשיך:
"ועם כל זה דע איפה כי גם שאצילך על כי אין זולתך טוב ממך ,אל יעלה על רוחך ארגיע לך שאשאיר לך מקום בארץ אשר אצוה מהמטיר
עליו מי המבול ,ושם תנצל בהר גבוה וכיוצא ,כי אמציא מנוח לכף רגלך .כי דע איפה כי והנני משחיתם כו' ,שלא ישאר מהארץ מקום בלתי
נשחת .והוא כי גם לאומר (זבחים קיג ב) כי ארץ ישראל לא גושמה ביום זעם ,הנה כתב הרמב"ן ז"ל (פרשת נח ח יא) :כי הן אמת שלא
גושמה ,אך מאשר המטיר ה' חוצה לה ,הציף על פני כולה ומת כל אשר בה רוח חיים ,או מההבל ,באופן כי דרך כלל כל הארץ נשחתה .על
כן עשה לך תבת עצי גופר מדה כנגד מדה .את האלהים בינך לבינו היית ,ולא יצאת לישע עמך להדריכם ולהיישירם ,גם עתה הצלתך תהיה
על ידי הסגר ,וזהו עשה לך כלומר בשבילך .ומה גם למאמרם ז"ל (בראשית רבה לד א) שהיה כחבוש בבית האסורין ,צועק ואומר לפניו
יתברך ,הוציאה ממסגר נפשי כמדובר .ועל כן אמר לו ואני הנני מביא את המבול כו' כל אשר בארץ יגוע ,כי הלא יקשה כי אחר אומרו
לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים ,אם כן ודאי שכל אשר בארץ יגוע .ועוד שהיה לו לומר כל אשר בארץ ישחת או ימות ,אך לשון גויעה
לא יצדק רק בצדיקים .אך יאמר אל יעלה על רוחך לומר כי אבקש מנוח לכף רגלך באחד המקומות אשר בארץ המה ,כי הלא דע לך כי
גם שאני הנני מביא את המבול לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים בעלמא ,ולא את איש צדיק כמוך בעל נשמה ,עם כל זה דע שכל אשר
בארץ גם איש צדיק יהיה כמוך ,שמיתתו תתייחס לגויעה ,יגוע ולא ימלט .כי לא תזכה לינצל רק על ידי צער הסגר כנגד מדתך שלא יצאת
ממחיצתך למחות .וזה מאמרו יתברך אחרי כן ,בא אתה וכל ביתך אל התיבה כו' ,והענין מה שאושיבך בצער תיבה שתהיה כאסור על
בור ,הלא הוא על כי אותך ראיתי צדיק לפני ,כלומר ממך ולפני ולא ממך אל הבריות לזכותם ,על כן תסגר גם אתה כמדובר .ועל כן צוהו
יכסנה בכופר ותהיה מעצי גופר ,כמפורש בדרך הקודם",עכ״ל.
ופ .מקורו בשפתי כהן ,על הפסוק היה בדורותיו.
זפ .ענייך ועניי עירך -ענייך קודמין.
חפ .להג״ר שמואל עהרנפעלד זצ״ל אבד״ק מאטערסדארף ,בן הג״ר דוד צבי זצ״ל חתנו של החת״ם סופר .נלב״ע תרמ״ג.
טעק חנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
לא טהורה היא להקרבה דמשום הכי ציוהו שיקח תחת ידי כעתטפ ).
(תנ״ך -פ׳ נח -מכל הבהמה)
מהטהורים ז' שיקריב ממנו כידוע ,אך הכא שהוא רק spacer
spacer
spacer
סיפור שכתבם נותן התורה ית' לנו איך היה המעשה
שבאו להתיבה שנים שנים ,אם כן הוי מצי למכתב לן
בקצרה מהטמאות שנים שנים ,אלא על כרחך משום מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה
לישנא מעליא נקט עכ"ל. אשר איננה טהרה (בראשית ז ,ח)
(ובספר תורה תמימה פרשת נח כתב וז"ל :ויש מן המפרשים
שהעירו למה לא הביא ר׳ יהושע בן לוי לראיה זו את הפסוק אמאי לא יליף מקרא המוקדם שאמר הקב"ה
המוקדם אשר לא טהורה היא ובו ג"כ ח' אותיות יתרות ,וכתבו ומן הבהמה אשר לא טהורה היא
בזה כמה תירוצים ,אבל לפלא מאד שלא העירו שבמדרש רבה
פרשה זו [פר׳ ל"ב] מביא באמת ר׳ יהושע בן לוי לענין זה את
אמר ר׳ יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה
הפסוק הקודם ,ואם כן מה שהובא כאן פסוק זה לאו דוקא מפיו שהרי עקם הכתוב שמנה אותיות ולא הוציא
הוא ,עכ"ל). דבר מגונה מפיו שנאמר מן הבהמה הטהורה ומן
הבהמה אשר איננה טהורה (פסחים ג א)
במקום שאין נפק״מ לדינא הקפידה תורה על לשון
נקיה ,משא״כ כשבאה התורה להזהיר על האיסור עיין ברש"י ז"ל (ד"ה אשר איננה טהורה כו') ואע"ג
ועיין בספר שיחת חולין החדש (דף עא) מה שהביא
בצ
דבדאורייתא כתיב טמא ,שני קרא בחד דוכתא
בזה בשם המגיד מדובנא על פי משל (כדרכו בקודש וכו'צ ע"ש.
בכל מקום) והנמשל הוא דבאמת במקום שאין נפקא
ועיין בספר משיב נפשאצ על פסחים שהביא קושית
מינה לדינא אם הוא טמא או טהור הקפידה התורה
המפורשים (ובספר אור חדש הביאו בשם החזקוני) אמאי
הק׳ לדבר בלשון נקיה ,ולכך עיקם הכתוב שמונה
לא יליף מקרא המוקדם שאמר הקב"ה לנח ומן
אותיות כדי לכתוב בלשון צח ונקי ,אמנם במקום
הבהמה אשר לא טהורה היא (ועיין שם תירוצו בזה ,ולא
שהצריכה התורה להזהיר על האיסור ולהרחיק את
זכר שסברתו כתובה כבר בפירוש הרי"ף).
האדם מן העבירה ,בודאי אין להקפיד על לשון נקיה
כי הצריכה לצעוק ולומר בפירוש שהוא טמא למען ועיין בחידושי חתם סופר ז"ל למסכתין שהביא
ינזרו בני ישראל מאכילת איסור ,עיין שם דפח"חגצ . גם כן קושיא זו וכתב ,דודאי כשדבר עם נח לא הוי
(ועיין בהגהות מלא הרועים ז"ל לכאן שהקשה כיוצא בזה על מצי למימר טמאה כי איננו טמא לבני נח ,כי אם
מאורות הילקוט
טפ .והיא לו נדפסה בספר חתן סופר בהקדמתו הנקרא בניות ברמה וז"ל :וע"ד הרמז פירשתי מקראי קודש בפ' נח שאמר הקב"ה לנח
מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ,ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים איש ואשתו גם מעוף השמים שבעה
שבעה לחיות זרע על פני כל הארץ ,וכבר דקדק השל"ה ז"ל אמרו גבי בהמה איש ואשתו והוא תמוה ,ואפשר לומר דרמז לו הקב"ה דידוע
וֵּמעוֹף ַַה ָָשּׁ� ַַמִיִ ם ְיְ ַַחְכְּ ֵֵמנוּ ,ואמרו חכז"ל [עירובין ק ]:אלמלא לא ניתנה תורה למדנו
מה שאמר איוב [איוב לה ,יא] ַַמ ְְלּ ֵֵפנוּ ִִמ ַַבּ ֲֲהמוֹת ָָא ֶֶרץ ֵ
צניעות מחתול וכו' .הנה בהמות טמאות המה בעלי תכונה רעה ואכזריים כבגמרא שבת [קכח ]:אי מרחקא לא מקרבא ,ועל כן אסרה
תורה בהמה טמאה למען לא יושרש בקרבינו תכונה רעה ,כי הבשר בהמה נתהפך אחר כך לבשר אדם ותשאר המדה רעה באדם ,מה
שאין כן בהמה טהורה המה רחמנים יותר ויותר מבהמה הוא העוף שהוא זך יותר .והנה האכזר אומר שלום עלי נפשי ואוכל ושותה הוא
ואשתו ומה לו לקרוביו ומכל שכן לרחוקים אם גם ברעב ימותו ,לא כן מי שאינו אכזר אם גם לא הגיע למדריגה גדולה לאהוב כל אדם
ולרחם על הבריות לא על קרוביו בלבד .וזה אמר הקב"ה לנח מכל הבהמה טמאה תקח ,תלמוד מזגם וטבעם הרע שאין אצלם אלא איש
ואשתו זולת זה לא ירחמו על שום אדם ,כי אם מיטיבים לנפשם ובטוב להם מעלימים עין מכל העולם ,אבל מבהמה טהורה תיקח לך
לאהוב על כל פנים הקרובים ,וזה מן הבהמה טהורה תיקח לך מדה טובה שבעה שבעה איש ואשתו ,דהיא תקרב קרוביה שהמה שבעה
גם הבעל יקרב שבעה קרוביו ,אבל יותר תיקח מעוף שהמה בעלי רחמנות ממש תיקח לך מעלה זו לפקח גם על רחוקים ,והוא לחיות זרע
על פני כל הארץ ,והוא על דרך המוסר ,עכל״ק.
צ .שינה הכתוב במקום אחד. .
אצ .להג״ר שמעון בצלאל ניימאן זצ״ל מטארנא -קראקא ,מח"ס משיב נפש על מסכתות הש"ס ,ילקוט הרועים ,הגש"פ ילקוט שמעוני,
פנינים יקרים ,נעקד"ה בשנת תש"ב הי"ד. .
בצ .לרבי אברהם סג״ל איטינגא ז״ל .י״ל סאניק תרע״ב.
גצ .והעיר רבינו :אך לא זכר הרב המוציא לאור דקשה על זה ,דאם כן מאי פריך הגמרא לקמן בעמוד ב׳ "ובאורייתא מי לא כתב טמא" ,עיין שם.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה פק
רבינו יונה ז"ל בספר שערי תשובה עיין שם – .ועיין כאן בדברי
שלא היו עשרה ,וזה מרומז בתורתינו הקדושה, רבינו בעל המאור ז"ל ותמצא שדברי המגיד מדובנא ז"ל הנ"ל
מתחילה אמר ויגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף קרובים מאד ,ואולי הם ממש דברי הרב בעל המאור ז"ל .ועיין
ובבהמה וגו' וכל האדם ,אך שלא יקשה לך למה לא במהרש"א בחידושי הלכות לכאן שכתב ,ועוד יש לבעל המאור
הגינו הצדיקים על דורן לזה אמר כל אשר נשמת דרך אחרת בשמעתין ,וסוגיין דשמעתין קצת קשה להולמו לפי
דרכו עיין שם ודו"ק עכ"ל .אמנם בחידושי חתם סופר ז"ל לכאן
רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו ,רצה לומר
כתב ,ועיין בהרז"ה שדבריו נכונים מאוד לנבון וק"ל ,עכ"ל .ועיין
מכל אשר בחרבה דמעיקרא קודם המבול כבר מתו עוד בפתח עינים להחיד"א זצ"ל מ"ש בזה ,ודו"ק).
קודם שהביא המבול ,ולא היו הצדיקים בדור להגין (אגדות הש״ס -פסחים ג א -וזה דבר השמיטה)
עליהם ונח ובניו גם כן לא היו עשרה ,ולכך וימח את
כל היקום אשר על פני האדמה ,ע"כ ודפח"ח.
(אגדות הש״ס -זבחים -דף קג א) כל אשר בחרבה מתו (בראשית ז כב)
למה לא הגינו צדיקי הדור על העולם ממימי המבול?
וישאר אך נח (בראשית ז ,כג)
על מה שאמר ריש לקיש מכל אשר בחרבה כו'
אחר המבול לא נחשב עוד להיות מוכתר עם תוארים -חרבה דמעיקרא (פרש"י קודם מבול) – כתב הגאון
מהר"ם א"שדצ ז"ל בכתנות אור פרשת נח דכוונת
שמעתי בזהוצ על דרך הלצה ,דקודם המבול על ידי
ריש לקיש כמו שכתוב בזוהר הק׳ (פרשת ויגש דף ר"ו
שהיה כל הדור רשעים ,כנגדם היה נח נחשב לצדיק
א) שאין אדם זוכה לנשמה אלא על ידי עבודת השי"ת
[לדעת היש דורשים לגנאי (רש״י בראשית ו ט)] והיה לו
כראוי .אמר ר' יהודא אי הכי הא כתיב כל אשר נשמת
תואר גאון וצדיק ומורה מורינו ,אבל לאחר המבול
רוח חיים באפיו כל אשר בחרבה מתו .אמר ליה הכי
כאשר מתו כל האנשים -וישאר אך נח -סתם
הוא ודאי דהא לא אשתאר בהו נשמתא קדישא כגון
בלי שום תוארזצ ,כי בעצמותו בלי ערך הצטרפות
חנוך ירד וכולא צדיקייא בגין לאגנא על ארעא דלא
[הרשעים] לא היו תוארים אלו ראויים לוחצ .
ישתצי בגינייהוהצ ,הדא הוא דכתיב כל אשר נשמת
(תנ״ך -פרשת נח -וימח)
רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו -כבר מתו
ואסתלקו מעלמא ולא אשתאר מנהון מאן דיגין על
כי יצר לב האדם רע מנעריו (בראשית ח ,כא) עלמא בההוא זימנא.
היצה״ר מטה האדם להיות עוסק תמיד רק בצרכי הגוף וכתב הזוהר פרשת נח (דף ס"ד ב) דנח אף שהיה
צדיק תמים לא הוי יכיל לאגנא על עלמא בגין
עיין מה שכתב בזה בהקדמה לספר הפלאה על
דלא אשתכחו עשרה בעלמא אלא הוא ותלת בנוי
כתובות (אות ו) פירוש נחמד מאוד.
ונוקבייהו ולא הוו עשרה ,עכ"ל .הרי לפי דברי הזוהר
ובדרך מוסר יש לומר כוונת הפסוק לומר ,בא וראה כבר מתו כל הצדיקים ונח ובניו לא היו יכולים להגין
מאורות הילקוט
דצ .הג״ר מאיר אייזנשטאדט זצ״ל תלמיד המגן אברהם והג״ר דוד אופנהיים זצ״ל .בעל שו״ת פנים מאירות ,כתנות אור עה״ת .נלב״ע תק״ד.
הצ .שכולם נסתלקו ולא נשאר צדיקים להגן בזכותם שלא שלא יאבד העולם ע״י שטף מימי המבול.
וצ .הערת הרה״ג ר׳ יצחק האגער שליט״א כן מובא באליהו זוטא ,זאלקווי תקיז ,בשם אביו של המלקט ,בעל מצנפת בד .פ׳ נח( ,ע׳ ד-ה).
זצ .וכמ״ש רש״י :ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום.
חצ .הערת ידידינו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א :בספר חידושי ר' יעקב בטאן זצוק"ל (מגדולי המערב בעיר מרקש מארוקו לפני כמאתים
שנה) הביא בזה מהגאון המפורסם רבי אברהם ברודא זלה"ה ,וז"ל וישאר אך נח צריך ביאור למה קאמר אך נח ,דהא באמת אף אנשי ביתו
היו אתו .ויבואר ע"פ מאי דאיתא צדיק שבדור מחויב להתפלל על דורו שלא תבא צרה לעולם ,ואם לא התפלל נאסף ממנו אותו השם
דצדיק ,ונח קודם המבול נקרא צדיק ,אולם עתה שלא התפלל על דורו לא נקרא עוד צדיק ,וזה הוא שמדייק הכתוב באומרו וישאר אך
נח ,כלומר בלא השם דצדיק כמו שנקרא מקודם איש צדיק וק"ל ע"כ ,וע"ע בספר חלקי אבנים (לרבי דוד לידא זצ״ל בעמח"ס עיר דוד,
ריש פרשת נח -נדמ"ח ע"י הרה״ג ר׳ נחום מאיר גערמאן שליט״א) מש"כ לבאר היש דורשים לגנאי בזה שלא כיפר מיתתו על כל הדור.
אפק חנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
את – בנו הקטן – כי חם עשאו לו ולא ממנו הוא – על איך היצר הרע מטפש לבו של אדם ומטהו מדרך
כן אמר "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו" .שוב השכל לעסוק תמיד בצרכי הגוף ,והרי עוד כל ימי
מצאתי בספר נתינה לגרק על התרגום בפסוק וירא הארץ דהיינו כל זמן קיום העולם יהיה תמיד זרע
חם אבי כנען וגו' שהביא כל זה בקיצור ,ע"ש. וקציר [קיץ וחורף קור וחום] ועולם כמנהגו נוהג
תמיד ,וכל ימי חייו יהיה לו הצטרכות גופו ,ואף על פי
כן ויום ולילה לא ישבותו ,כמאמר הפייטן (יוצר שחרית
הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו
ליוהכ״פ) לילה לא ישכב יומם לא ינוח עד ירדם בקבר,
בשמים (בראשית יא ,ד)
ועוסקים תמיד בצרכי הגוף ,אין זה כי אם מעשה יצר
אנשי דור הפלגה התחילו תיכף בע״ז הרע המסמא את עיניו של אדם לבלי ראות אחריתו
החמורה וזה סימן שהיו רשעים מרחם והצטרכות נשמתו בעולם הבא ,ודו״ק.
עיין גמרא סנהדרין (קט א) וגם במדרש רבה (בראשית ועיין בערבי נחל (פרשת שלח) שפירש גם כן על דרך זה
רבה ,לח א) מבואר שאמרו בואו ונעשה לנו מגדל אף כי עוד כל ימי הארץ יהיה זרע וקציר ,ויהיה להם
ונעשה עבודה זרה בראשו כו׳אק (וכן כתב ברבינו תמיד הצטרכות גופם כנ״ל ,אף על פי כן ויום (אחד)
עובדיה ספורנו). ולילה (אחד) דהיינו שבת קודש לא ירצו לשבות -רק
בלי הפסק עוסקים בצרכי גופם.
היוצא לנו מזה כי אנשי דור הפלגה התחילו בעבירה
חמורה של עבודה זרה ,וכבר כתב באמרי שפר (ובדרוש לשבת שובה שנת תקנ״ב כתב זאת על המשמורות
להגאון ר׳ שלמה קלוגער מבראד בפרשת אמור בימי אלול ,עיין שם וינעם לך).
(תנ״ך -פרשת נח -כי יצר)
פסוק ובת איש כהן וגו׳(ויקרא כא ט) דחוטא המתחיל
בעבירות חמורות זה אינו בא על ידי פיתוי היצר
הרע ,כי היצר הרע מתחיל תחילה בקלות ואחר כך ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם
ויפת וחם הוא אבי כנען (בראשית ט ,יח)
מחטיאו בחמורות כמאמר חז״ל (שבת קה ב) כך דרכו
של יצר הרע היום אומר לו עשה כך [עד שאומר לו לך אשת נח ילדה גם את כנען ,ונח הי׳ סבור
עבוד עבודה זרה והולך ועובד]. שהוא בנו ,ואח״כ נודע לו על מעשה חם
עיין בזה בדרושי הצל״ח במאמר חז״ל (אבות א ה) אל שמעתי בשם החוקר האלקי יש"ר מקאנדיאטצ ,
תרבה שיחה עם האשה וכו׳ [באשתו אמרו קל וחומר דאשת נח ילדה גם את כנען ,והיה נח סובר דהוא בנו
באשת חבירו ,שפירש] באשתו אמרו קל ,אך מן הקל הקטן אבל באמת לא היה בנו כי אם בנו של חם כי חם
יבוא אל החומר -באשת חבירו ודו״ק. בא על אשת אביו וממנו ילדה את כנען ,וזה שכתוב
ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה" ,שם חם ויפת" אבל
ואם אנו רואים איש שמתחיל תיכף בחמורות ,זה
כנען לא היה בן נח כי אם -וחם הוא אבי כנען – ואחר
ראיה שנולד כך מבטן אמו להיות רשע כמו שכתוב
כך הולך ומפרש האיך היה המעשה "וירא חם אבי
(תהלים נח ד) זורו רשעים מרחם ,עיין שם.
כנען את ערות אביו" וגו' ,על דרך (ויקרא יח ז) ערות
וזה הנראה לענ״ד בביאור אומרו יתברך הן עם אחד אביך וערות אמך לא תגלה ועל דרך (ויקרא כ יז) וראה
ושפה אחת לכולם ,וזה ַַה ִִחלם לעשות ,ועתה לא יבצר את ערותה .ויקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו –
מאורות הילקוט
טצ .רבי יוסף שלמה (רופא) דלמדיגו זצ״ל אב״ד האמבורג ובגלילות אמשטרדם .כתב עליו החיד״א :חכם בכל החכמות ומופלג בכל
חכמה מספר תשבורת פילוסופיא תכונה הגיון רפואה ,וחכם בתורה בפלפול הש"ס ופוסקים ,ודרשן מופלא ,ודעתו רחבה ,נלב״ע תטז. .
ק .להג״ר נתן [מרקוס] בן מרדכי הכהן אדלר זצ״ל הרב הראשי של לונדון במדינת בריטני׳ .נלב״ע תר״נ.
אק .וניתן עבודה זרה בראשו וניתן חרב בידה ותהי נראית כאילו עושה עמו מלחמה.
פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה בפק
עדות ביהוסףבק בשם הגאון ר' הירץ ז"ל ,דרש"י ז"ל מהם כל אשר יזמו לעשות.
כתב ועיני לאה רכות דלאה בכתה תמיד שלא תעלה
פירוש כי החוטא על ידי פיתוי היצר הרע ,יש תקוה
בגורלה של עשו דאמרו שני בנים לרבקה ושתי
שבמשך הימים יתחרט וישוב בתשובה ,מה שאין
בנות ללבן ,הגדולה לגדול והקטנה לקטן -והנה כאן
כן הרשע מרחם אמו אפילו בפתחה של גיהנום אינו
היה גם כן אברהם ונחור ומלכה ויסכה ,ואם הגדולה
חוזר (עירובין דף יט א) ,וזה שכתוב הן עם אחד ושפה
לגדול למה לא בכתה שרה שלא תעלה בגורל של
אחת לכולם ,ר״ל אין בהם גם אחד שיעוררם לשוב,
נחור ,אלא ודאי דהיתה נביאה והיתה יודעת שתנשא
רק כולם בעצה אחת ,גם -וזה החלם לעשות -ר״ל
לאברהם אבינו ע"ה.
וזה החטא של עבודה זרה היה תחילת מעשיהם ,אם
וזה פירוש הגמרא דבר אחר שהכל סוכין ביופיה כן כיון שהתחילו בעבירה חמורה ,על כרחך שהם
וקשה איך היתה יפה ולא היתה בוכה כמו לאה ,אלא רשעים מרחם אמם ,ועתה בודאי לא יתחרטו לעולם,
מוכח שהיתה נביאה ולא בכתה כלל ,עכד"ה. ולא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות ,ואתי שפיר.
(תנ״ך -פ׳ נח -הבה נבנה לנו)
מה שהכל סוכין ביופיה מורה שהיתה
סוכה ברוה״ק ודבוקה בה'
[ובפנקסי הישן שכתבתי עוד בימי ילדותי אמרתי אבי מלכה ואבי יסכה (בראשית יא ,כט)
דהיופי שלה מורה על רוח הקודש על פי מה שכתב
ביערות דבש (דפוס לובלין דף ל"ט) דמי שהוא תחת אם פירוש הקרא שהכל סוכין
ביופיה ,מנין שהיתה נביאה?
המזל ,היופי חסרון הוא אצלו כי מזיק לו לקנין
החכמה ומדע ,אבל מי שהוא למעלה מן המזל היופי שבע נביאות נתנבאו להם לישראל מאן נינהו שרה
מעלה הוא אצלו עיין שם ביאור הדבר באריכות ,אם מרים וכו' שרה דכתיב אבי מלכה ואבי יסכה ,ואמר ר׳
כן זה שהכל סוכין ביופיה מורה שסכתה ברוח הקודש יצחק יסכה זו שרה ,ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה
ודבוקה בה' ואינה תחת המזל ,דאי לא כן היופי חסרון ברוח הקודש כו' ,דבר אחר יסכה שהכל סוכין ביופיה
הוא אצלה ,ודו"ק כי קצרתי]. (מגילה יד א) – הך דבר אחר תמוה דאם כן אין ראיה
(אגדות הש״ס -מסכת מגילה -מגילה יד ,א) שהיתה נביאה .וכתב בספר פנינים יקרים בשם ספר
הפטרת נח
במהרש"א חידושי אגדות דקאי אמתניתין בענין
וכל בניך למודי ה' ,ורב
נזירות שמואל עיין שם.
שלום בניך (ישעיה נד יג)
ולענ"ד נראה באופן אחר דכבר כתב הרמב"ם
בפירוש המשנה דאין נפקא מינה בפלוגתא אם כאשר יהיו כל ישראל תלמידי חכמים
אז לא יהיה עוד מחלוקת ביניהם
נזיר היה שמואל או לא דמה דהוה הוה ,אלא נפקא
מינה לאומר הריני כשמואל אם הוא נזיר או לא ,ועל [מסכת נזיר (סו ב)] אמר ר׳ אלעזר אמר רבי חנינא
זה אמר ר׳ אלעזר אמר ר׳ חנינא תלמידי חכמים תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וכו' – .עיין
מאורות הילקוט
בק .להגאון בעל שואל ומשיב זצ״ל.
גפק חנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני
(קול יעקב מגלת קהלת). מרבים שלום בעולם שנאמר (ישעיה נד יג) וכל בניך
למודי ה' ורב שלום בניך ,דכאשר יהיו כל ישראל
ובספר פורחת עלתה נצהגק פירש בשם ספר בית
תלמידי חכמים אז יהיה רב שלום בניך ,דלא יהיה
פרץ ,נגד המוסרים ,בשלמא בדורות הראשונים
עוד מחלוקת ביניהם אם נזיר היה שמואל או לא,
היה המנהג שכל שאמר לשון הרע ומוסר את חבירו
לפי דאז שום אחד מישראל לא יקבל עליו נזירות,
אכל אצלו סעודה אחת ,כמאמר הש"ס (בבא מציעא
דתלמידי חכמים אין נודרים בנזיר ואין מצערים
פו) אכלו ביה קורצא בי מלכא ,וכן פירש רש"י על
עצמם מן היין ,אדרבה צריכים לשתות יין ,כמאמר
לא תלך רכילדק (ויקרא יט טז) ,אכן כעת ונהפוך הוא
חז"ל (יומא עא א) הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא
כנודע ,והנה זאת ידוע דגדולה לגימה (סנהדרין קג ב),
גרונם של תלמידי חכמים יין ,וכן אמר ר׳ עקיבא (שבת
על זה מתמה הקרא למה תשקלו כסף אחרים ,ליד גוי
סז א) חמרא וחיי לפומא דרבנן ,ממילא כאשר יהיו כל
במלשינות ומסירות בלא לחם ,שאין אתם אוכלים
בניך למודי ה' ,יהיה רב שלום בניך ,ולא יהיה ביניהם
אפילו סעודת לחם.
(תנ״ך -ישעיה נה ב) מחלוקת זו אם נזיר היה שמואל או לא ,דמה דהוה
הוה ,ולענין האומר הריני כשמואל גם כן לא יהיה אז
נפקא מינה ,דבהיות כולם תלמידי חכמים לא יקבלו
עליהם נזירות ולא יצערו עצמם מן היין ,וא"ש.
(אגדות הש״ס -מסכת נזיר -דף סו ב)
למה תשקלו כסף בלוא לחם
(ישעיה נה ,ב)
האוספים הון עושים זה אפילו אינם צריכים לכך
מה שכתב בלוא מלא וי"ו כאלו כתוב בלו לחם,
להורות על שתיהן דהיינו לא בעבור הלחם כי אם
אפילו בלו לחם [שיש לו לחם] ,כלומר שאתם
מתאוין אל הכסף מצד התאוה והחמדה ,לא
מצד שאתם צריכין בו לחם וכל מאכל ,והראיה
על זה שאפילו מי שיש לו לחם די והותר ,מכל
מקום לא ישקוט ולא ינוח מלאסוף הון כמאמר
חז"ל (קהלת רבה א ,לח) יש לו מנה רוצה מאתים.
מאורות הילקוט
גק .לרבי נחום צבי תאומים ז״ל ,זאלעשטשיק ,תרנ"ג.
דק .וז״ל :אומר אני ,על שם שכל משלחי מדנים ומספרי לשון הרע הולכים בבתי רעיהם לרגל מה יראו רע או מה ישמעו רע לספר בשוק,
נקראים הולכי רכיל וכו׳.
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
שנטל על עצמו הנצחת מדור:
נ
$3,600.00 ■פניני נ״ך ■פניני השערים (מהקדמות ספרי רבינו) מכר $1,800.00
1
$2600.00 ■מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות באידיש) $3600.00 נמכר ■פניני התורה (כל חומש)
$2,600.00 נמכר ■פניני הדרוש $3600.00 ר 1נמכ ■פניני המועדים (כל מועד)
$3,600.00 ■תולדות הגרשוני $3,600.00 נמכר ■פניני תהלים
$5,400.00 ■אוצרות הפנינים -מפתחות לג׳ כרכים $3,600.00 ■פניני משלי
אופן התשלומין:
■במשך י״ב חודש ■בפעם אחת
■במשך כ״ד חודש ■בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלו ולכל הנלוים אליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בס״ד
מכון
אוצרות
זצוק״ל מספרי הג״ר גרשון שטערן הגרשוני הוצאת פניני ילקוט הגרשוני
הסכם כתב
עורך אחראי
מו״ה חיים יוסף
בערנאטה
אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים ביקורת וייעוץ
הרב אליעזר
מצד א -מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו אבראהאמאוויטש
ומצד ב -ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ,כ״ש מפארים
ביקורת
הרב יהושע דעססער
הי״ו מוה״ר הרב בן ציון בערגמאן
הרב יעקב אריאל
אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות הרב בערל גרינוואלד
עוד זכויות הנצחה:
■עמוד שלם (בג׳ כרכים) $2,400
■עמוד שלם (בב׳ כרכים) $1,800
■עמוד שלם (בכרך א׳) $1,000
$750 ■חצי עמוד
$500 ■שליש עמוד
$360 ■רבע עמוד
$180.00 ■מעות קדימה
■
אופן התשלומין:
■בפעם אחת
■בב׳ פעמים
■במשך י״ב חודש
■במשך כ״ד חודש
אופן התשלומין:
■במשך י״ב חודש ■בפעם אחת
■במשך כ״ד חודש ■בב׳ פעמים
ז״ל לע״נ
נפ׳
או לזכות
שנת לחודש וע״ז באעה״ח יום
מצד ב׳ מצד א׳
יה”רשזכותהפצתתורתושלהגאוןהמחברזצוק”לתעמודלו ולכל הנלוים אליו,להגדילתורהולהאדירה
מתוךנחתוהרחבתהדעת ,ולהתברך בברכה המשולשת התורה-אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,אכיה״ר.
ליתר פרטים :חיים יוסף בערנאטה | pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477
בס״ד
יעצט צום נייעם יאר
קענט איר העלפן פארשפרייטן די אור תורת בעל ילקוט הגרשוני
וואס האט באלאכטן כלל ישראל משך דורות
די דריי הערליכע בענדער
נאנט צו
2,000
פניני ילקוט הגרשוני
עמודים
וועלן גייען צום דרוק בעז״ה
באלד נאך די ימים טובים הבעל״ט
פארפאסט נישט די געלעגנהייט! פארבינט אייך גלייך מיט דעם מו״ל
PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477
מכתב נפלא
זצוק״ל מרבינו הגה״צ בעל ילקוט הגרשוני
יומא דהילולא ט״ז אייר ,תרצ״ו
מכתב בכתי״ק הגאון בעל ילקוט הגרשוני זצוק״ל בסגולת הדפסת ספריו הנפלאים
״אולי יזדמן לפניו איש נדיב אחד שרוצה לעשות זכר עולם לו ולאבותיו....הקב״ה ישלם שכרו הרבה מאוד
לפי גודל המצוה והחסד אשר יעשה בזה עמי...
״שם עולם אתן לו אשר לא יכרת״
