gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny

שבוע: נח (2026-10-12)

פניני ילקוט הגרשוני · Pninei Yalkut Hagirshoiny — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי״ת‬ ‫פניני התורה‬ ‫ספר‬ ‫ליקוטי פנינים מתוך הקובץ הגדול והנפלא‬ ‫של הגאון הגדול המפורסם‬ ‫זצוק״ל‬ ‫רבי גרשון שטערן‬ ‫אבד״ק מ׳ לודאש‬ ‫תלמידם של בעל מהר״ם שיק‪ ,‬חתן סופר‪ ,‬וקול ארי׳ זי״ע‬ ‫וחתן בעל בית שערים זי״ע‬ ‫בעהמ״ח ספרי ילקוט הגרשוני י״ב חלקים ועוד‬ ‫נלקטו‪ ,‬נערכו‪ ,‬ונסדרו בס״ד ע״י‬ ‫חיים יוסף בערנאטה‬ ‫ברוקלין נ‪.‬י‪.‬‬ ‫שנת תשפ״ז לפ״ק‬ ‫פרשת נח‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫דעק‬ ‫פרשת נח‬ ‫חם ואת יפת‪ ,‬וברמב״ן ז״ל מדקדק דנראה כמיותר‬ ‫דהא כבר אמר למעלה בסוף פרשת בראשית (ה לב)‬ ‫נח איש צדיק תמים היה‬ ‫בדורותיו (בראשית ו‪ ,‬ט)‬ ‫ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם‬ ‫ואת יפת‪.‬‬ ‫מי שאינו מוכיח דורו נחשב כצדיק בעיניהם‬ ‫ונראה לע״ד דכבר כתב באמרי שפר על התורה‬ ‫פירוש בספר תיבת גומא ל[בעל] פרי מגדיםחס ז״ל‬ ‫מהגאון ר׳ שלמה קלוגר ז״ל דשלשה בנים היינו‬ ‫(ובעל אפריוןטס גם כן זכה לכוין לדעתו הרמה) כי נח לא‬ ‫תורה ועבודה וגמילות חסדים‪ ,‬ונקראו בנים יען שהם‬ ‫הוכיח בני דורו ולא השגיח עליהם וכל הילוכו היה‬ ‫עמודי העולם ואיתא במדרש איכה דהבנים הם סמכי‬ ‫בהתבודדות עם ה׳‪.‬‬ ‫דביתא ‪ -‬כלומר עמודי הבית עיין שם‪.‬‬ ‫והנה מי שמוכיח מחפשים עליו עבירות‪ ,‬ואם יאמר‬ ‫והנה בכל המצוות ומעשים טובים אשר יעשה אותם‬ ‫טול קיסם [מבין שיניך] אומרים לו טול קורה [מבין‬ ‫האדם וחי בהם צריך לקיים ג׳ תנאים‪:‬‬ ‫עיניך] (ע״פ הגמרא ערכין טז ב)‪ ,‬אבל אם אין מוכיח הכל‬ ‫מסכימים עליו שהוא צדיק‪.‬‬ ‫א) שצריך לעשותם לשמה דהיינו לשם שמים ולא‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫עבור איזה פניה ח״ו‪ .‬ב) צריך לעשותם בשמחה‬ ‫וזה שכתוב צדיק תמים היה בדורתיו ‪ -‬והטעם כי את‬ ‫בהתלהבות ובחמימות ולא על דרך מצות אנשים‬ ‫האלקים התהלך נח ולא הוכיח אותם‪ ,‬ואתי שפירע ‪.‬‬ ‫מלומדה ח״ו‪ .‬ג) צריך לעשותם באופן נאה ויפה‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פ׳ נח ‪ -‬נח איש צדיק)‬ ‫כמאמר חז״ל (שבת קלג ב) [זה אלי ואנוהו] התנאה‬ ‫לפניו במצוות עשה לפניו סוכה נאה לולב נאה וכו׳‪.‬‬ ‫ויולד נח שלשה בנים את שם‬ ‫ומעתה מיושב שפיר‪ ,‬דלעיל סוף פרשת בראשית‬ ‫את חם ואת יפת (בראשית ו‪ ,‬י)‬ ‫מיירי בבנים גשמיים של נח‪ ,‬וסיפר הכתוב דגופו של‬ ‫נח הוליד ג׳ בנים ‪ -‬שם חם ויפת‪.‬‬ ‫שלשה בנים הגשמיים של נח‪ ,‬ושלשה בנים הרוחניים‬ ‫אמנם כאן בפרשת נח דמיירי בעיקר תולדותיהם‬ ‫אמרתי בזה בפסוק ויולד נח שלשה בנים את שם את‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫חס‪ .‬להג״ר יוסף תאומים זצ״ל רבה של פרנקפורט דאודר‪ ,‬מגדולי הפוסקים האחרונים‪ .‬נלב״ע תקנ״ב‪.‬‬ ‫טס‪ .‬להגאון רבי שלמה גאנצפריד זצ״ל בעל קיצור שלחן ערוך זצ״ל‪.‬‬ ‫ע‪ .‬הערת ידידינו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א‪ :‬עיין בפנים שם שכתב עוד וז"ל‪ ,‬גם אם ידע ולא הוכיחם מטילין עליו עונות אחרים מי‬ ‫שיש בידו למחות [ואינו מוחה נתפס על אחרים (שבת נד ע"ב)] משא"כ נח לא ראה ולא ידע הנסתרת לד' (דברים כט כח) עכ"ד‪ ,‬וזהו‬ ‫קישור הפסוק דכיון דאת ד' התהלך נח‪ ,‬שלא ידע מה נעשה אצל האחרים‪ ,‬לכן הי' צדיק ותמים שלא נתפס על עונם במה שלא הוכיחם‬ ‫שהרי לא ידע‪ ,‬והנסתרת לד'‪ ,‬שאנו ערבים רק בהנגלות ולא על הנסתרות‪ ,‬ובביאור פתח התיבה על ספר תיבת גמא כתב דכוונתו לבאר בזה‬ ‫דברי היש דורשים לגנאי‪ ,‬והוא דמה שהי' ידוע לכל לצדיק‪ ,‬הוא מחמת שלא הוכיחם וע"כ לא דקדקו אחריו במעשיו‪ ,‬שאם הי' מוכיחם‬ ‫אז לא ימלט שלא יכעסו עליו ויאמרו שאינו צדיק‪ ,‬והביטו אחרי משה‪ ,‬והיש דורשים לשבח‪ ,‬שבזה שלא ידע נח ממעשיהם הרעים וע"כ‬ ‫לא הוכיחם‪ ,‬הרי לא נתפס על עוונותם והי' צדיק שלא הי' לו חלק בעוונותיהם‪ ,‬ונמצא שנח הרויח בזה שהי' מפורסם בין אנשי דורו‬ ‫לתמים גם בעיני ד' מצא חן‪.‬‬ ‫ובדברי היש דורשין לגנאי מצינו דבר נפלא בספה"ק שם משמואל (שנת תרפא) שהאריך בענין שמצינו שנשמות צדיקים מעולם העליון‬ ‫באות למטה בבחי' עיבור להצדיק שבעוה"ז לסייע לו‪ ,‬כתב וז"ל‪ :‬ויש עוד גדולים מאלה שבאים בעצמותם למטה בלב הצדיקים בבחי'‬ ‫עיבור‪ .‬כמו ששמענו מצדיק אחד שבא לפני כ"ק אדומו"ר זצללה"ה רבי בונם מפרשיסחא בש"ק פ' נח‪ ,‬אמר לו הר"ר בונם ברוך הבא ר'‬ ‫נח‪ ,‬שבו פה ר' נח וישב‪ִִ ,‬אמרו תורה בפרשה שלכם‪ ,‬ואמר דברש"י יש דורשין אותו לגנאי‪ ,‬מי הוא זה שהרהיב עוז בנפשו לדרוש עליו גנאי‪,‬‬ ‫ובודאי הוא בעצמו הי' דורש על עצמו גנאי‪ .‬כך שמעתי‪ .‬ולא נפלא הוא הדבר‪ ,‬שבודאי נתעברה בו נשמת נח עכדה"ק‪.‬‬ ‫העק‬ ‫חנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫בגזל לא היה להם תירוץ דרק אדה״ר‬ ‫של צדיקים שהם מצות ומעשים טובים כמו שכתב‬ ‫נצטוה ולא דורות הבאים‬ ‫ברש״י ז״ל‪ ,‬והם נכללים בג׳ עמודים שעליהם העולם‬ ‫א) כתב הגאון בעל שו"ת פנים מאירות ז"ל בספרו‬ ‫עומד‪ ,‬דהיינו תורה ועבודה וגמילות חסדים (אבות א‬ ‫כתנות אור (פרשת נח) [וז״ל‪ ]:‬דבסנהדרין (נו ב) ילפינן ז'‬ ‫ב)‪ ,‬על זה אמר הכתוב ויולד נח שלשה בנים רוחניים‬ ‫מצות שנצטוו עליהם בני נח מקרא (בראשית ב טז) ויצו‬ ‫דהיינו תורה ועבודה וגמילות חסדים‪ ,‬וקיים בהם כל‬ ‫ה' אלקים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל‪,‬‬ ‫הג׳ תנאים כנ״ל‪:‬‬ ‫ויצו אלו הדינין‪ ,‬ה' זו ברכת השם‪ ,‬אלהים זו עבודה‬ ‫זרה‪ ,‬על האדם זו שפיכות דמים‪ ,‬לאמר זו גילוי עריות‪,‬‬ ‫א) את שם ‪-‬שעשה אותם לשם ה׳‪.‬‬ ‫מכל עץ הגן ולא גזל‪ ,‬אכול תאכל ולא אבר מן החי‪.‬‬ ‫ב) את חם ‪ -‬שעשה אותם בחמימיות ובהתלהבות‪.‬‬ ‫וראיתי בספר קנה חכמה שדור המבול היה להם‬ ‫גע‬ ‫ג) ואת יפת‪-‬שעשה אותם על צד הנוי והיופי‪,‬‬ ‫תירוץ שהיו יכולים לומר לאדם צוית ולא לנו לדורות‬ ‫וא״ש בעזהשי״תאע ‪.‬‬ ‫הבאיםדע ‪ ,‬ואם כן לא היה הקב"ה יכול לענוש אותם‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מס׳ שבת השמטות‬ ‫על שעברו על ז' מצות בני נח‪ ,‬אבל באמת פשטיה‬ ‫וחידושים ‪ -‬אות ה לדף קלג)‬ ‫דקרא מיירי אף לדורות‪ ,‬וכל מה שנאסר לאדם נאסר‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫גם לדורות הבאים‪.‬‬ ‫ואני אמרתי דמגזל הוכחה גדולה שגם לדורות‬ ‫כי מלאה הארץ חמס מפניהם (בראשית ו‪ ,‬יג)‬ ‫הבאים צוה‪ ,‬דהא רש"י פירש בריש פרשת ויקרא‬ ‫למה נחתם דינם דוקא על הגזל?‬ ‫(א ב) אדם כי יקריב מכם‪ ,‬אדם למה נאמר מה אדם‬ ‫הראשון לא הקריב מן הגזל שכל העולם היה שלו‪,‬‬ ‫פירש רש״י ז״ל לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל‪,‬‬ ‫אף אתם לא תקריבו מן הגזל‪.‬‬ ‫ועיין רמב״ן ז״ל‪.‬‬ ‫ולפי זה אי אפשר לומר דלאדם לבד נאמר אזהרת‬ ‫ואביא איזה פירושיםבע ‪:‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫אע‪ .‬והעירוני ידידי הרה״ג רבי אברהם לאב שליט״א לדברי הרה״ק ר״ר שמעלקא מניקלשבורג זצ״ל באמרי שמואל פרשת שופטים‬ ‫(עמוד קנג)‪ ,‬וז״ל בתוך הדברים‪... :‬ולכל הפחות בביהכ״נ בעת עמדו להתפלל‪ ,‬צריך האדם לימוד היראה ואהבה לפני בוראו‪ ,‬ויאמן בלב‬ ‫שלם שהוא משגיח על כל פרטי איש ואיש‪ ,‬והוא שיכול האדם לקיים ג׳ מצוות קודם שיעשה מצוה אחת‪ ,‬כמו שרוצה להניח תפלין ויברך‬ ‫אשר קדשנו במצותיו היינו באמונתו ית״ש‪ ,‬כמ״ש אנכי ה׳ אלקיך‪ ,‬ויראה כמ״ש את ה׳ אלקיך תירא‪ ,‬ואהבה [כמ״ש] ואהבת את ה׳ אלקיך‪,‬‬ ‫ונמצא קודם שיקיים מצות תפלין ושאר מצות כדומה יוכל לקיים ג׳ מצוות כנ״ל ‪ -‬ואח״כ וצונו‪ ,‬המצוה שעוסק בה‪ .‬עכ״ל עיין שם באורך‪.‬‬ ‫בע‪ .‬הערת הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א‪ :‬כדאי להוסיף על הקודש אופן נפלא שכתב בספה"ק תפארת שלמה (מועדים הושענות ד"ה‬ ‫הושענא‪ ,‬הובא עוד כאן בפרשה באריכות) וזל"ק‪ :‬הנראה לבאר עפ"י מ"ש במשנה (פ"ג דסוכה) לולב הגזול והיבש פסול‪ ,‬לרמז בזה על כל‬ ‫המצוה שהאדם עושה בהיותו רשע ח"ו גם המצוה נגזל ממנו להחיצונים‪ .‬וזה ענין מצוה הבאה בעבירה‪ .‬ונקדים מ"ש בספר שער היחודים‬ ‫בסופו‪ .‬וז"ל כל מעשי האדם הטובים שאדם עושה בעודנו רשע או תורה שהוא לומד‪ ,‬אצ"ל שאינו מוסיף בקדושה‪ ,‬אלא גם אדרבא מוסיף‬ ‫כח בהקליפה ועליו נאמר ולרשע אמר כו' מה לך לספר חוקי ובזה מוסיף חטא על פשע וגדול עונו מנשוא‪ ,‬וכשחזר בתשובה מוציא אותם‬ ‫שנתן בקליפה ומכניסן ג"כ בקדושה‪ ,‬ע"ז נאמר חיל בלע ויקיאנו‪ ,‬ולזה נקרא תשובה שישוב דבר למקומו ושכרו כפול ומכופל שמכניע‬ ‫הקליפה ומוציא הקדושה מתוכו ונותן אל הקדושה‪ .‬ובזה יובן מ"ש הזדונות נעשים לו כזכיות עכ"ל‪ .‬ובזה פרשתי פרש"י בפ' נח‪ .‬כי מלאה‬ ‫הארץ חמס ‪ -‬לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל‪ .‬דלכאורה יפלא הדבר הלא כחיות השדה נחשבו ולמה הקפיד הש"י דוקא על הגזל‪ .‬רק‬ ‫הרמז ג"כ על המצות שעשו גם המה נגזל מהם ונחטף להחיצונים‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫גע‪ .‬להג"ר יהודה ליב פוחוביצר זצ״ל‪ ,‬נדפס בשנת תמ"א‪ .‬מגדולי המקובלים בדורו מח״ס דברי חכמים דעת חכמים סולת בלולה‪ .‬החיד"א‬ ‫כותב בספר שם הגדולים (מערכת ד' אות י) כתב ש"כל ספריו קדושים ומעוררים יראה וקדושה"‪.‬‬ ‫דע‪ .‬כעין זה איתא בספר ליקוטי נפתלי להג״ר צבי ב״ר חיים זצ״ל י״ל פיורדא תקכט‪ :‬וקשה למא לא [נחתם דינם] על שאר עבירות‪..‬‬ ‫ואיתא דב״נ מצווה על ז׳ מצוות מדכתיב ויצו ה׳ אלקים אל האדם לאמר וחדא מינייהו גזל‪ .‬אבל יש תירוץ לבני נח‪ ,‬לאדם צוה ולא לנו‪.‬‬ ‫אבל מדכתיב לאמר דהיינו שאדם יצוה לאחרים‪ ,‬אין להם תירוץ‪[ .‬ד] איתא ברש״י אדם כי יקריב מכם‪ ,‬מה אדם הראשון לא הקריב מן‬ ‫הגזל אף אתם לא תקריבון מן הגזל וכו׳‪ ,‬ולפי״ז לא יכולין בני נח לומר לאדם צוה ז׳ מצוות ‪ -‬חדא מינייהו גזל‪ ,‬וגבי אדם לא שייך זה‪ ,‬אלא‬ ‫ע״כ לדורות צוה והוא שאמרו לא נחתם גז״ד אלא על הגזל‪ ,‬בלא זה היו יכולין לומר לאדם צוה אבל מכח גזל נסתר זה ודו״ק‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫ועק‬ ‫אך באמת לא קשה מידי‪ ,‬כיון דגזלו וחמסו‪ ,‬אם כן‬ ‫ז' מצות דהא גזל לא שייך גבי אדם‪ ,‬ועל כרחך קאי‬ ‫לא היה הממון שלהם‪ ,‬ולכך הצריך לענשם בנפשות‪,‬‬ ‫על הדורות הבאים‪ ,‬ואם כן ניחא דעל שאר עבירות‬ ‫וזה שאמרו לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל‪ ,‬וא״שוע ‪.‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫עבודה זרה וגילוי עריות היה להם פרקליט להפך‬ ‫בזכותם שלא נצטוו אלא לאדם ולא להם‪ ,‬אבל על‬ ‫כיון שנפרע מהם הקב״ה בעצמו‪,‬‬ ‫הגזל אי אפשר לומר דבר זה דהא לאדם לא שייך‬ ‫לכך לא הגין עליהם זכות נח‬ ‫להזהיר על הגזל‪ ,‬ועל כרחך לדורות נאמר ואם כן‬ ‫ד) נראה לענ״ד על פי מה שכתב הגאון רבי שלמה‬ ‫עיקר גזר דין שלהם לחייבם היה בשביל גזל וק"ל‪,‬‬ ‫קלוגרזע מבראד באמרי שפר‪ ,‬דכמו שאמרו חז״ל‬ ‫עכ"ל הטהור ודפח"ח‪.‬‬ ‫(בבא מציעא נט א) הכל נפרע בידי שליח [רש״י ‪-‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת סנהדרין ‪ -‬דף קח א)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫נפרעים על כל עבירות ע"י שליח] חוץ מאונאה‬ ‫[הצועק על אונאת דברים אין השער ננעל בפניו]‪,‬‬ ‫כיון שחטאו בחמס וגזל לא היה‬ ‫שנאמר (עמוס ז‪ ,‬ז) ּוְבְ ָיָ דו ֲֲאָנָ ְך הוא הדין גזל וכל עבירות‬ ‫מיתת מתושלח הצדיק מכפרת‬ ‫‪spacer‬‬ ‫שבין אדם לחבירו נפרע הקדוש ברוך הוא בעצמו‪,‬‬ ‫ב) כתב בעולת ציבור להגאון ר׳ אליעזר פלעקלס‬ ‫ולא על ידי שליח‪ ,‬וזה שכתוב קץ כל בשר בא לפני‬ ‫ז״ל דלכאורה קשה אמאי נאבדו‪ ,‬הא מיתת צדיקים‬ ‫דייקא‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫מכפרת‪ ,‬וז׳ ימים קודם המבול מת מתושלח הצדיק‬ ‫והנה ידוע מה שכתב נזר הקודשחע בפרשת וירא‪,‬‬ ‫(עיין רש״י בפסוק כי לימים עוד שבעה)‪ ,‬ואם כן היה לו‬ ‫מה שמגין הצדיק על הרשע‪ ,‬היינו משום דאם תבא‬ ‫להיות מיתתו כפרה על כל הדור‪ ,‬אך כיון שחטאו‬ ‫הפורעניות‪ ,‬אז כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין‬ ‫בחמס וגזל‪ ,‬הוי להו עבירות שבין אדם לחבירו‬ ‫בין טוב לרע (רש"י שמות יב‪ ,‬כב)‪ ,‬והורג גם לצדיק‪ ,‬על כן‬ ‫ואין יום הכפורים ומיתת צדיקים מכפרת ‪ -‬דהוי‬ ‫בזכותו אינו בא הפורעניות כלל‪.‬‬ ‫דומיא דיום הכיפורים כדאיתא במדרש כשם שיום‬ ‫הכיפורים מכפר כך מיתת צדיקים מכפר [נמצא‬ ‫ולפי זה קשה אמאי לא ניצולו דור המבול בזכות נח?‬ ‫בירושלמי (יומא א א) א"ר חייה בר בא‪ ,‬בני אהרן באחד‬ ‫ואף לפי מה שכתב שם דצדיק גמור אינו מגין משום‬ ‫בניסן מתו ולמה הוא מזכיר מיתתן ביום הכיפורים‬ ‫דהמשחית אינו יכול לנגוע בו‪ ,‬מכל מקום קשה בנח‪,‬‬ ‫ללמדך שכשם שיום הכיפורים מכפר על ישראל כך‬ ‫דהרי כתב רש״י ז״ל [ד״ה מפני מי המבול] אף נח‬ ‫מיתתן של צדיקים מכפרת על ישראל]‪.‬‬ ‫מקטני אמנה היה אם כן אינו בכלל צדיק גמור‪ ,‬אם כן‬ ‫שפיר היה לו להגן על בני דורו‪.‬‬ ‫וזה שאמרו לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל‪.‬‬ ‫אך באמת לא קשה מידי‪ ,‬דהא הם חטאו בחמס וגזל‪,‬‬ ‫כיון דהממון לא היה שלהם הוצרך להענישם בנפשות‬ ‫והעונש על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו‪ ,‬ובעונש‬ ‫ג) שמעתי מפי אדמו״ר הגאון מהר״ם שיקהע ז״ל‬ ‫הבא על ידי הקב״ה ודאי מבחין בין טוב לרע‪ ,‬כמו‬ ‫דאמרו חז״ל (ויקרא רבה יז ד) אין בעל הרחמים פוגע‬ ‫שכתב האלשיך ז״ל כאן וגם פרשת בא‪ ,‬אם כן לא‬ ‫בנפשות תחילה‪ ,‬רק מעניש תחילה בממונו ואחר כך‬ ‫שייך סברת הנזר הקודש‪ ,‬ושפיר לא היה יכול נח להגן‬ ‫בגופו‪ ,‬וכאן בדור המבול פגע בנפשות תחילה‪ .‬וקשה‬ ‫על דורו‪.‬‬ ‫דהוי ליה להענישם תחילה בממונם?‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫הע‪ .‬הג״ר משה שיק זצ״ל‪ ,‬מגדולי תלמידי החתם סופר‪ ,‬אבד״ק חוסט‪ .‬בעמ״ח שו״ת מהר״ם שיק‪ ,‬מהר״ם שיק על התורה על תרי״ג‬ ‫מצוות‪ ,‬על פרקי אבות‪ ,‬ודרשות‪ .‬נלב״ע תרל״ט‪.‬‬ ‫וע‪ .‬כן איתא במלוא העומר למהרא״ל צינץ זצ״ל‪ .‬ובספר יגדיל תורה (לודמיר) מביאו בשם הר״ר העשיל זצ״ל‪.‬‬ ‫זע‪ .‬מגדולי הפוסקים‪ ,‬הדרשנים‪ ,‬והרבנים‪ .‬רב ומגיד מישרים בעיר בראד‪ .‬חיבר יותר מ‪ 150-‬ספרים‪ ,‬וכתב אלפי תשובות להלכה‪ .‬נלב״ע תרכ״ט‪.‬‬ ‫חע‪ .‬הג״ר רבי אברהם יחיאל מיכל מגלוגא זצ"ל בעל נזר הקדש על בראשית רבה (יעסניץ תע"ט)‪ ,‬מנו"כ בביה"ח הישן בק"ק וויען‪ ,‬נלב״ע ת"צ‪.‬‬ ‫זעק‬ ‫חנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫לרחמיםפ ‪ ,‬וזאת צריך לצדיק שיפעול בכח תורתו‬ ‫וזה שכתב לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל‪ ,‬ודו״ק‪.‬‬ ‫ותפלתו להפוך דין לרחמים ונגע לענג וצרה לצהר‪.‬‬ ‫ואתה קורא נעים‪ ,‬לך נא ראה איך מדוייק בזה היטב‬ ‫וזה שאמר הקדוש ברוך הוא לנח שהיה צדיק הדור‪,‬‬ ‫הדק דברי רש״י ז״ל שכתב‪ ,‬קץ כל בשר‪ ,‬כל מקום‬ ‫צהר תעשה לתיבה (מתיבת צרה תעשה תיבת צהר) ואל‬ ‫שאתה מוצא זנות ועבודת גלולים אנדרלמוסיא‬ ‫אמה ‪ -‬ראשי תיבות אלקים מדת הדין ‪ -‬תכלנה‬ ‫באה לעולם והורגת טובים ורעים‪ ,‬כי מלאה הארץ‬ ‫מלמעלה ‪ -‬תכלה מדת הדין מלמעלה שיתהפך‬ ‫חמס‪ ,‬לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל‪ .‬ראש דבריו‬ ‫לרחמים ‪ -‬ופתח התיבה בצדה תשים ‪ -‬האות צד״י‬ ‫הם הקדמה למה שכתוב אחר כך‪ ,‬דלא נחתם גזר‬ ‫שהיה בפתח התיבה של תיבת צרה גם בתיבת צהר‬ ‫דינם אלא על הגזל‪ ,‬דלא יקשה הא זנות ועבודה זרה‬ ‫תשים אותו בצדה ‪ -‬כי בזה אין שינוי בין צרה לצהר‪,‬‬ ‫חמור מיניה?‬ ‫רק תחתיים שניים ושלישים תעשיה (אותיות ר׳ ה׳‬ ‫לזה אמר כל מקום שאתה מוצא זנות ועבודת‬ ‫שבתיבת צרה תעשה עתה לשניים ושלישים‪ ,‬דאות ר׳ שהיה‬ ‫גלולים אנדרלמוסיא באה לעולם‪ ,‬היינו דעונש על‬ ‫שם אות שני יבא עתה בתיבת צהר להיות אות שלישי‪ ,‬ואות ה׳‬ ‫ידי שליח‪ ,‬והורגת טובים ורעים‪ ,‬דכיון שניתן רשות‬ ‫שהיה שם אות שלישי יבא עתה בתיבת צהר להיות אות שני‪,‬‬ ‫למשחית אינו מבחין בין טוב לרע (כנ״ל)‪ ,‬אם כן גם‬ ‫וזהו תחתיים)‪ ,‬והוא דבר נאהאפ ‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פ׳ נח ‪ -‬צהר)‬ ‫‪spacer‬‬ ‫נח היה נהרג‪ ,‬ובכדי שהוא ינצל היה זכותו מגין שלא‬ ‫‪spacer‬‬ ‫תבוא הפורעניות כלל כסברת הנזר הקודש‪ ,‬אבל יען‬ ‫שחמסו וגזלו‪ ,‬אם כן עונשם על ידי הקב״ה בעצמו‪,‬‬ ‫דאינו הורג רק רעים‪ ,‬לכן לא היה זכות נח יכול‬ ‫להגן‪ ,‬וזה שאמרו לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל‪,‬‬ ‫ואני הנני מביא את המבול‬ ‫ודו״ק היטב‪.‬‬ ‫מים על הארץ (בראשית ו‪ ,‬יז)‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת נח ‪ -‬כי מלאה)‬ ‫למה לא הציל הקב״ה את נח ע״י‬ ‫שיביא אותו לארץ ישראל?‬ ‫צהר תעשה לתיבה (בראשית ו‪ ,‬טז)‬ ‫כתב המהרש״א‪ :‬יש לדייק לר׳ יוחנן דלא ירד מבול‬ ‫הצדיק בכח תורתו ותפלתו פועל‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬אמאי הטריח הקב״ה את נח בבנין‬ ‫להפוך מדת הדין לרחמים‬ ‫התיבה‪ ,‬הוי ליה להצילו בארץ ישראל (דהא אכתי לא‬ ‫שמעתי בשם צדיק אחדטע שפירש על דרך שאמרו‬ ‫אסיק אדעתיה דבהבלא מתו)‪ .‬ויש לומר דהתם טעמא‬ ‫חז״ל (סוכה דף י”ד ע”א) צדיקים מהפכים מדת הדין‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫טע‪ .‬העירוני דכן איתא באגרא דכלה להרה״ק בעל בני יששכר זצ״ל‪ .‬וז״ל‪ :‬וידוע ממקובלים ורבותינו הקדושים שכן הוא דרך הקודש‬ ‫לצדיקים לעשות צירופים אחרים לטוב‪ .‬והנה בכאן שנתגברו הדינים דאלקים על העולם‪ ,‬היתה עת צרה לשונאי ישראל ולא היה באפשרי‬ ‫שינצל נח‪ ,‬אזי למדו השי"ת שיעשה מצרה צה"ר‪ .‬וז"ש הכתוב צהר תעשה לתבה‪ ,‬ר"ל מתיבת צר"ה תעשה צה"ר‪ ,‬ולמה כך ומפרש ואל‬ ‫אמה תכלנה מלמעלה‪ ,‬אמ"ה ר"ת אלקים מילו"י ההי"ן תכלנה‪ ,‬דגש בלמ"ד כאלו נכתב תכללנה‪ ,‬כידוע משפט הדגש בכל מקום לכפל‬ ‫האות‪ ,‬והכוונה תכלל בתיבת צה"ר תיבת צר"ה הנזכר למעלה מצירוף אלקים מילוי ההי"ן‪ .‬ומפרש עוד ופתח התב"ה בצדה תשים‪ ,‬ר"ל‬ ‫התחלת התבה תהיה (בצדה)[בצדי] כמו תיבת צר"ה‪ ,‬רק תחתי"ם ר"ל אותיות אחרים שהם מתחת הצד"י‪ ,‬שנים שלישים תעשה‪ ,‬השני‬ ‫לשלישי והשלישי לשני‪ ,‬והבן‪ ,‬עכל״ק‪ .‬ועיין עד״ז בנועם אלימלך ובמאור ושמש‪.‬‬ ‫פ‪ .‬א”ר אלעזר למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר לומר לך מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום‪ ,‬אף תפלתן של‬ ‫צדיקים מהפכת דעתו של הקב”ה ממידת אכזריות למדת רחמנות‪.‬‬ ‫אפ‪ .‬דבר זה איתא בדברי מהרי״א לרבי יהודה אסאד‪ ,‬ושם כתב מסדר הספר שדבר זה איתא בילקוט הגרשוני בשם ״צדיק אחד״‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫חעק‬ ‫ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים‬ ‫אחרינא איכא כפירוש רש״י בחומש כדי שיראוהו‬ ‫איש ואשתו‪.‬‬ ‫דור המבול עסוק בה ק״כ שנה וכו׳ עיין שם‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫פירוש דבהמות טהורות הם טובים בטבעם‪ ,‬לא ירעו‬ ‫ובספר ילקוט דוד פויזנערבפ (עמוד נ״ה) על התורה‬ ‫ולא ישחיתו‪ ,‬ובעליהן נהנין מהם‪ ,‬ויש מהם תועלת‬ ‫(פרשת נח) הביא בשם חן טובגפ (עמוד רכ״ד)‪ ,‬יכולת‬ ‫גדול לכל העולם‪ ,‬אבל בהמות טמאות הם אכזרים‬ ‫בידו ית׳ להציל את נח בגן עדן או בארץ ישראל שלא‬ ‫דורסים וטורפים ואינם חיים רק לעצמם ושום בריה‬ ‫גושמה ביום זעםדפ ‪ ,‬אלא לפי שלא התפלל על דורו‬ ‫אינו נהנה מהם‪.‬‬ ‫לכך צערו בבנין התיבה‪ ,‬וזה שנאמר צדיק לפנ״י בדור‬ ‫הזה‪ ,‬דהיינו טוב לשמים ולא טוב לבריות‪ ,‬עכ״להפ ‪.‬‬ ‫והנה לכל אדם יש שבעה קרובים‪ ,‬ומלבד שצריך‬ ‫להשגיח על אשתו צריך להשגיח גם על שבעה‬ ‫ועוד הביא שם (עמוד נ״ט) בשם מפרשיםופ ‪ ,‬למה לא‬ ‫קרובים שיהיה להם פרנסה‪ ,‬וכמאמר חז״ל (בבא‬ ‫הוליך הקב״ה לנח לארץ ישראל שלא גושמה ביום‬ ‫מציעא עא א) עניי קרובך קודמים לעניי עירךזפ ‪.‬‬ ‫זעם‪ ,‬לפי שלא היה כדאי לראות באבדן דורו כמו‬ ‫שכתוב גבי לוט (בראשית יט יז) אל תבט אחריך‪ ,‬לכך‬ ‫וזה יש ללמוד מכל הבהמה הטהורה שגם כן אינם‬ ‫היה צריך לבוא לתיבה קודם המבול וזה שכתוב‬ ‫חיים לעצמם רק בשביל טובת הכלל שיגיע על ידם‬ ‫מפנ״י המבול עכ״ל‪.‬‬ ‫תועלת לכל העולם‪ ,‬וזה שכתוב מכל הבהמה הטהורה‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬זבחים ‪ -‬דף קג א)‬ ‫תקח לך הלימוד להיטיב גם עם אחרים‪ ,‬שבעה שבעה‬ ‫איש ואשתו‪ ,‬דהיינו עם שבעה קרובים הם ונשיהם‪.‬‬ ‫מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה‬ ‫[אבל] ומן הבהמה אשר לא טהורה היא‪ ,‬אשר היא‬ ‫שבעהאיש ואשתו וכו׳ (בראשית ז‪ ,‬ב)‬ ‫אכזרית בטבעה‪ ,‬תוכל רק ללמוד‪ ,‬שנים איש ואשתו‪,‬‬ ‫להם לבדם יהיה טוב וכל העולם לא איכפת להם‪.‬‬ ‫מן הבהמה הטהורה יש ללמוד‬ ‫(אדמו״ר הגאון ז״ל בחתן סופרחפ ז״ל חלק ראשון בהקדמה ואינו‬ ‫ההנהגה הראויה עם קרוביו‬ ‫מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בפ‪ .‬לרבי דוד ב״ר נפתלי הירץ פויזנער זצ״ל‪.‬י״ל דיהרנפורט בשנת תנ"א‪.‬‬ ‫גפ‪ .‬לרבי טוביה בן אברהם הלוי זצ״ל איש צפת‪ .‬י״ל ונציאה שס״ה‪.‬‬ ‫דפ‪ .‬מליצה ע״פ יחזקאל (כב כד)‪.‬‬ ‫הפ‪ .‬העיר לי הרה״ג ר׳ יצחק האגער שליט״א (מעורכי המהדורא החדשה של סדר הדורות)‪ :‬כבר קדמו לחן טוב‪ ,‬האלשיך‪ ,‬וז"ל האלשיך‪:‬‬ ‫"ועם כל זה דע איפה כי גם שאצילך על כי אין זולתך טוב ממך‪ ,‬אל יעלה על רוחך ארגיע לך שאשאיר לך מקום בארץ אשר אצוה מהמטיר‬ ‫עליו מי המבול‪ ,‬ושם תנצל בהר גבוה וכיוצא‪ ,‬כי אמציא מנוח לכף רגלך‪ .‬כי דע איפה כי והנני משחיתם כו'‪ ,‬שלא ישאר מהארץ מקום בלתי‬ ‫נשחת‪ .‬והוא כי גם לאומר (זבחים קיג ב) כי ארץ ישראל לא גושמה ביום זעם‪ ,‬הנה כתב הרמב"ן ז"ל (פרשת נח ח יא)‪ :‬כי הן אמת שלא‬ ‫גושמה‪ ,‬אך מאשר המטיר ה' חוצה לה‪ ,‬הציף על פני כולה ומת כל אשר בה רוח חיים‪ ,‬או מההבל‪ ,‬באופן כי דרך כלל כל הארץ נשחתה‪ .‬על‬ ‫כן עשה לך תבת עצי גופר מדה כנגד מדה‪ .‬את האלהים בינך לבינו היית‪ ,‬ולא יצאת לישע עמך להדריכם ולהיישירם‪ ,‬גם עתה הצלתך תהיה‬ ‫על ידי הסגר‪ ,‬וזהו עשה לך כלומר בשבילך‪ .‬ומה גם למאמרם ז"ל (בראשית רבה לד א) שהיה כחבוש בבית האסורין‪ ,‬צועק ואומר לפניו‬ ‫יתברך‪ ,‬הוציאה ממסגר נפשי כמדובר‪ .‬ועל כן אמר לו ואני הנני מביא את המבול כו' כל אשר בארץ יגוע‪ ,‬כי הלא יקשה כי אחר אומרו‬ ‫לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים‪ ,‬אם כן ודאי שכל אשר בארץ יגוע‪ .‬ועוד שהיה לו לומר כל אשר בארץ ישחת או ימות‪ ,‬אך לשון גויעה‬ ‫לא יצדק רק בצדיקים‪ .‬אך יאמר אל יעלה על רוחך לומר כי אבקש מנוח לכף רגלך באחד המקומות אשר בארץ המה‪ ,‬כי הלא דע לך כי‬ ‫גם שאני הנני מביא את המבול לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים בעלמא‪ ,‬ולא את איש צדיק כמוך בעל נשמה‪ ,‬עם כל זה דע שכל אשר‬ ‫בארץ גם איש צדיק יהיה כמוך‪ ,‬שמיתתו תתייחס לגויעה‪ ,‬יגוע ולא ימלט‪ .‬כי לא תזכה לינצל רק על ידי צער הסגר כנגד מדתך שלא יצאת‬ ‫ממחיצתך למחות‪ .‬וזה מאמרו יתברך אחרי כן‪ ,‬בא אתה וכל ביתך אל התיבה כו'‪ ,‬והענין מה שאושיבך בצער תיבה שתהיה כאסור על‬ ‫בור‪ ,‬הלא הוא על כי אותך ראיתי צדיק לפני‪ ,‬כלומר ממך ולפני ולא ממך אל הבריות לזכותם‪ ,‬על כן תסגר גם אתה כמדובר‪ .‬ועל כן צוהו‬ ‫יכסנה בכופר ותהיה מעצי גופר‪ ,‬כמפורש בדרך הקודם"‪,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫ופ‪ .‬מקורו בשפתי כהן‪ ,‬על הפסוק היה בדורותיו‪.‬‬ ‫זפ‪ .‬ענייך ועניי עירך ‪ -‬ענייך קודמין‪.‬‬ ‫חפ‪ .‬להג״ר שמואל עהרנפעלד זצ״ל אבד״ק מאטערסדארף‪ ,‬בן הג״ר דוד צבי זצ״ל חתנו של החת״ם סופר‪ .‬נלב״ע תרמ״ג‪.‬‬ ‫טעק‬ ‫חנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫לא טהורה היא להקרבה דמשום הכי ציוהו שיקח‬ ‫תחת ידי כעתטפ )‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פ׳ נח ‪ -‬מכל הבהמה)‬ ‫מהטהורים ז' שיקריב ממנו כידוע‪ ,‬אך הכא שהוא רק‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫‪spacer‬‬ ‫סיפור שכתבם נותן התורה ית' לנו איך היה המעשה‬ ‫שבאו להתיבה שנים שנים‪ ,‬אם כן הוי מצי למכתב לן‬ ‫בקצרה מהטמאות שנים שנים‪ ,‬אלא על כרחך משום‬ ‫מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה‬ ‫לישנא מעליא נקט עכ"ל‪.‬‬ ‫אשר איננה טהרה (בראשית ז‪ ,‬ח)‬ ‫(ובספר תורה תמימה פרשת נח כתב וז"ל‪ :‬ויש מן המפרשים‬ ‫שהעירו למה לא הביא ר׳ יהושע בן לוי לראיה זו את הפסוק‬ ‫אמאי לא יליף מקרא המוקדם שאמר הקב"ה‬ ‫המוקדם אשר לא טהורה היא ובו ג"כ ח' אותיות יתרות‪ ,‬וכתבו‬ ‫ומן הבהמה אשר לא טהורה היא‬ ‫בזה כמה תירוצים‪ ,‬אבל לפלא מאד שלא העירו שבמדרש רבה‬ ‫פרשה זו [פר׳ ל"ב] מביא באמת ר׳ יהושע בן לוי לענין זה את‬ ‫אמר ר׳ יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה‬ ‫הפסוק הקודם‪ ,‬ואם כן מה שהובא כאן פסוק זה לאו דוקא‬ ‫מפיו שהרי עקם הכתוב שמנה אותיות ולא הוציא‬ ‫הוא‪ ,‬עכ"ל)‪.‬‬ ‫דבר מגונה מפיו שנאמר מן הבהמה הטהורה ומן‬ ‫הבהמה אשר איננה טהורה (פסחים ג א)‬ ‫במקום שאין נפק״מ לדינא הקפידה תורה על לשון‬ ‫נקיה‪ ,‬משא״כ כשבאה התורה להזהיר על האיסור‬ ‫עיין ברש"י ז"ל (ד"ה אשר איננה טהורה כו') ואע"ג‬ ‫ועיין בספר שיחת חולין החדש (דף עא) מה שהביא‬ ‫בצ‬ ‫דבדאורייתא כתיב טמא‪ ,‬שני קרא בחד דוכתא‬ ‫בזה בשם המגיד מדובנא על פי משל (כדרכו בקודש‬ ‫וכו'צ  ע"ש‪.‬‬ ‫בכל מקום) והנמשל הוא דבאמת במקום שאין נפקא‬ ‫ועיין בספר משיב נפשאצ על פסחים שהביא קושית‬ ‫מינה לדינא אם הוא טמא או טהור הקפידה התורה‬ ‫המפורשים (ובספר אור חדש הביאו בשם החזקוני) אמאי‬ ‫הק׳ לדבר בלשון נקיה‪ ,‬ולכך עיקם הכתוב שמונה‬ ‫לא יליף מקרא המוקדם שאמר הקב"ה לנח ומן‬ ‫אותיות כדי לכתוב בלשון צח ונקי‪ ,‬אמנם במקום‬ ‫הבהמה אשר לא טהורה היא (ועיין שם תירוצו בזה‪ ,‬ולא‬ ‫שהצריכה התורה להזהיר על האיסור ולהרחיק את‬ ‫זכר שסברתו כתובה כבר בפירוש הרי"ף)‪.‬‬ ‫האדם מן העבירה‪ ,‬בודאי אין להקפיד על לשון נקיה‬ ‫כי הצריכה לצעוק ולומר בפירוש שהוא טמא למען‬ ‫ועיין בחידושי חתם סופר ז"ל למסכתין שהביא‬ ‫ינזרו בני ישראל מאכילת איסור‪ ,‬עיין שם דפח"חגצ ‪.‬‬ ‫גם כן קושיא זו וכתב‪ ,‬דודאי כשדבר עם נח לא הוי‬ ‫(ועיין בהגהות מלא הרועים ז"ל לכאן שהקשה כיוצא בזה על‬ ‫מצי למימר טמאה כי איננו טמא לבני נח‪ ,‬כי אם‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫טפ‪ .‬והיא לו נדפסה בספר חתן סופר בהקדמתו הנקרא בניות ברמה וז"ל‪ :‬וע"ד הרמז פירשתי מקראי קודש בפ' נח שאמר הקב"ה לנח‬ ‫מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבעה שבעה איש ואשתו‪ ,‬ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים איש ואשתו גם מעוף השמים שבעה‬ ‫שבעה לחיות זרע על פני כל הארץ‪ ,‬וכבר דקדק השל"ה ז"ל אמרו גבי בהמה איש ואשתו והוא תמוה‪ ,‬ואפשר לומר דרמז לו הקב"ה דידוע‬ ‫וֵּמעוֹף ַַה ָָשּׁ� ַַמִיִ ם ְיְ ַַחְכְּ ֵֵמנוּ‪ ,‬ואמרו חכז"ל [עירובין ק‪ ]:‬אלמלא לא ניתנה תורה למדנו‬ ‫מה שאמר איוב [איוב לה‪ ,‬יא] ַַמ ְְלּ ֵֵפנוּ ִִמ ַַבּ ֲֲהמוֹת ָָא ֶֶרץ ֵ‬ ‫צניעות מחתול וכו'‪ .‬הנה בהמות טמאות המה בעלי תכונה רעה ואכזריים כבגמרא שבת [קכח‪ ]:‬אי מרחקא לא מקרבא‪ ,‬ועל כן אסרה‬ ‫תורה בהמה טמאה למען לא יושרש בקרבינו תכונה רעה‪ ,‬כי הבשר בהמה נתהפך אחר כך לבשר אדם ותשאר המדה רעה באדם‪ ,‬מה‬ ‫שאין כן בהמה טהורה המה רחמנים יותר ויותר מבהמה הוא העוף שהוא זך יותר‪ .‬והנה האכזר אומר שלום עלי נפשי ואוכל ושותה הוא‬ ‫ואשתו ומה לו לקרוביו ומכל שכן לרחוקים אם גם ברעב ימותו‪ ,‬לא כן מי שאינו אכזר אם גם לא הגיע למדריגה גדולה לאהוב כל אדם‬ ‫ולרחם על הבריות לא על קרוביו בלבד‪ .‬וזה אמר הקב"ה לנח מכל הבהמה טמאה תקח‪ ,‬תלמוד מזגם וטבעם הרע שאין אצלם אלא איש‬ ‫ואשתו זולת זה לא ירחמו על שום אדם‪ ,‬כי אם מיטיבים לנפשם ובטוב להם מעלימים עין מכל העולם‪ ,‬אבל מבהמה טהורה תיקח לך‬ ‫לאהוב על כל פנים הקרובים‪ ,‬וזה מן הבהמה טהורה תיקח לך מדה טובה שבעה שבעה איש ואשתו‪ ,‬דהיא תקרב קרוביה שהמה שבעה‬ ‫גם הבעל יקרב שבעה קרוביו‪ ,‬אבל יותר תיקח מעוף שהמה בעלי רחמנות ממש תיקח לך מעלה זו לפקח גם על רחוקים‪ ,‬והוא לחיות זרע‬ ‫על פני כל הארץ‪ ,‬והוא על דרך המוסר‪ ,‬עכל״ק‪.‬‬ ‫צ‪ .‬שינה הכתוב במקום אחד‪. .‬‬ ‫אצ‪ .‬להג״ר שמעון בצלאל ניימאן זצ״ל מטארנא ‪ -‬קראקא‪ ,‬מח"ס משיב נפש על מסכתות הש"ס‪ ,‬ילקוט הרועים‪ ,‬הגש"פ ילקוט שמעוני‪,‬‬ ‫פנינים יקרים‪ ,‬נעקד"ה בשנת תש"ב הי"ד‪. .‬‬ ‫בצ‪ .‬לרבי אברהם סג״ל איטינגא ז״ל‪ .‬י״ל סאניק תרע״ב‪.‬‬ ‫גצ‪ .‬והעיר רבינו‪ :‬אך לא זכר הרב המוציא לאור דקשה על זה‪ ,‬דאם כן מאי פריך הגמרא לקמן בעמוד ב׳ "ובאורייתא מי לא כתב טמא"‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫פק‬ ‫רבינו יונה ז"ל בספר שערי תשובה עיין שם‪ – .‬ועיין כאן בדברי‬ ‫שלא היו עשרה‪ ,‬וזה מרומז בתורתינו הקדושה‪,‬‬ ‫רבינו בעל המאור ז"ל ותמצא שדברי המגיד מדובנא ז"ל הנ"ל‬ ‫מתחילה אמר ויגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף‬ ‫קרובים מאד‪ ,‬ואולי הם ממש דברי הרב בעל המאור ז"ל‪ .‬ועיין‬ ‫ובבהמה וגו' וכל האדם‪ ,‬אך שלא יקשה לך למה לא‬ ‫במהרש"א בחידושי הלכות לכאן שכתב‪ ,‬ועוד יש לבעל המאור‬ ‫הגינו הצדיקים על דורן לזה אמר כל אשר נשמת‬ ‫דרך אחרת בשמעתין‪ ,‬וסוגיין דשמעתין קצת קשה להולמו לפי‬ ‫דרכו עיין שם ודו"ק עכ"ל‪ .‬אמנם בחידושי חתם סופר ז"ל לכאן‬ ‫רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו‪ ,‬רצה לומר‬ ‫כתב‪ ,‬ועיין בהרז"ה שדבריו נכונים מאוד לנבון וק"ל‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיין‬ ‫מכל אשר בחרבה דמעיקרא קודם המבול כבר מתו‬ ‫עוד בפתח עינים להחיד"א זצ"ל מ"ש בזה‪ ,‬ודו"ק)‪.‬‬ ‫קודם שהביא המבול‪ ,‬ולא היו הצדיקים בדור להגין‬ ‫(אגדות הש״ס ‪-‬פסחים ג א ‪ -‬וזה דבר השמיטה)‬ ‫עליהם ונח ובניו גם כן לא היו עשרה‪ ,‬ולכך וימח את‬ ‫כל היקום אשר על פני האדמה‪ ,‬ע"כ ודפח"ח‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬זבחים ‪ -‬דף קג א)‬ ‫כל אשר בחרבה מתו (בראשית ז כב)‬ ‫למה לא הגינו צדיקי הדור על העולם ממימי המבול?‬ ‫וישאר אך נח (בראשית ז‪ ,‬כג)‬ ‫על מה שאמר ריש לקיש מכל אשר בחרבה כו'‬ ‫אחר המבול לא נחשב עוד להיות מוכתר עם תוארים‬ ‫‪ -‬חרבה דמעיקרא (פרש"י קודם מבול) – כתב הגאון‬ ‫מהר"ם א"שדצ ז"ל בכתנות אור פרשת נח דכוונת‬ ‫שמעתי בזהוצ על דרך הלצה‪ ,‬דקודם המבול על ידי‬ ‫ריש לקיש כמו שכתוב בזוהר הק׳ (פרשת ויגש דף ר"ו‬ ‫שהיה כל הדור רשעים‪ ,‬כנגדם היה נח נחשב לצדיק‬ ‫א) שאין אדם זוכה לנשמה אלא על ידי עבודת השי"ת‬ ‫[לדעת היש דורשים לגנאי (רש״י בראשית ו ט)] והיה לו‬ ‫כראוי‪ .‬אמר ר' יהודא אי הכי הא כתיב כל אשר נשמת‬ ‫תואר גאון וצדיק ומורה מורינו‪ ,‬אבל לאחר המבול‬ ‫רוח חיים באפיו כל אשר בחרבה מתו‪ .‬אמר ליה הכי‬ ‫כאשר מתו כל האנשים ‪ -‬וישאר אך נח ‪ -‬סתם‬ ‫הוא ודאי דהא לא אשתאר בהו נשמתא קדישא כגון‬ ‫בלי שום תוארזצ ‪ ,‬כי בעצמותו בלי ערך הצטרפות‬ ‫חנוך ירד וכולא צדיקייא בגין לאגנא על ארעא דלא‬ ‫[הרשעים] לא היו תוארים אלו ראויים לוחצ ‪.‬‬ ‫ישתצי בגינייהוהצ ‪ ,‬הדא הוא דכתיב כל אשר נשמת‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת נח ‪ -‬וימח)‬ ‫רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו ‪ -‬כבר מתו‬ ‫ואסתלקו מעלמא ולא אשתאר מנהון מאן דיגין על‬ ‫כי יצר לב האדם רע מנעריו (בראשית ח‪ ,‬כא)‬ ‫עלמא בההוא זימנא‪.‬‬ ‫היצה״ר מטה האדם להיות עוסק תמיד רק בצרכי הגוף‬ ‫וכתב הזוהר פרשת נח (דף ס"ד ב) דנח אף שהיה‬ ‫צדיק תמים לא הוי יכיל לאגנא על עלמא בגין‬ ‫עיין מה שכתב בזה בהקדמה לספר הפלאה על‬ ‫דלא אשתכחו עשרה בעלמא אלא הוא ותלת בנוי‬ ‫כתובות (אות ו) פירוש נחמד מאוד‪.‬‬ ‫ונוקבייהו ולא הוו עשרה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הרי לפי דברי הזוהר‬ ‫ובדרך מוסר יש לומר כוונת הפסוק לומר‪ ,‬בא וראה‬ ‫כבר מתו כל הצדיקים ונח ובניו לא היו יכולים להגין‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫דצ‪ .‬הג״ר מאיר אייזנשטאדט זצ״ל תלמיד המגן אברהם והג״ר דוד אופנהיים זצ״ל‪ .‬בעל שו״ת פנים מאירות‪ ,‬כתנות אור עה״ת‪ .‬נלב״ע תק״ד‪.‬‬ ‫הצ‪ .‬שכולם נסתלקו ולא נשאר צדיקים להגן בזכותם שלא שלא יאבד העולם ע״י שטף מימי המבול‪.‬‬ ‫וצ‪ .‬הערת הרה״ג ר׳ יצחק האגער שליט״א כן מובא באליהו זוטא‪ ,‬זאלקווי תקיז‪ ,‬בשם אביו של המלקט‪ ,‬בעל מצנפת בד‪ .‬פ׳ נח‪( ,‬ע׳ ד‪-‬ה)‪.‬‬ ‫זצ‪ .‬וכמ״ש רש״י‪ :‬ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום‪.‬‬ ‫חצ‪ .‬הערת ידידינו הרה״ג בעל בנין שלום שליט״א‪ :‬בספר חידושי ר' יעקב בטאן זצוק"ל (מגדולי המערב בעיר מרקש מארוקו לפני כמאתים‬ ‫שנה) הביא בזה מהגאון המפורסם רבי אברהם ברודא זלה"ה‪ ,‬וז"ל וישאר אך נח צריך ביאור למה קאמר אך נח‪ ,‬דהא באמת אף אנשי ביתו‬ ‫היו אתו‪ .‬ויבואר ע"פ מאי דאיתא צדיק שבדור מחויב להתפלל על דורו שלא תבא צרה לעולם‪ ,‬ואם לא התפלל נאסף ממנו אותו השם‬ ‫דצדיק‪ ,‬ונח קודם המבול נקרא צדיק‪ ,‬אולם עתה שלא התפלל על דורו לא נקרא עוד צדיק‪ ,‬וזה הוא שמדייק הכתוב באומרו וישאר אך‬ ‫נח‪ ,‬כלומר בלא השם דצדיק כמו שנקרא מקודם איש צדיק וק"ל ע"כ‪ ,‬וע"ע בספר חלקי אבנים (לרבי דוד לידא זצ״ל בעמח"ס עיר דוד‪,‬‬ ‫ריש פרשת נח ‪ -‬נדמ"ח ע"י הרה״ג ר׳ נחום מאיר גערמאן שליט״א) מש"כ לבאר היש דורשים לגנאי בזה שלא כיפר מיתתו על כל הדור‪.‬‬ ‫אפק‬ ‫חנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫את – בנו הקטן – כי חם עשאו לו ולא ממנו הוא – על‬ ‫איך היצר הרע מטפש לבו של אדם ומטהו מדרך‬ ‫כן אמר "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו"‪ .‬שוב‬ ‫השכל לעסוק תמיד בצרכי הגוף‪ ,‬והרי עוד כל ימי‬ ‫מצאתי בספר נתינה לגרק  על התרגום בפסוק וירא‬ ‫הארץ דהיינו כל זמן קיום העולם יהיה תמיד זרע‬ ‫חם אבי כנען וגו' שהביא כל זה בקיצור‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫וקציר [קיץ וחורף קור וחום] ועולם כמנהגו נוהג‬ ‫תמיד‪ ,‬וכל ימי חייו יהיה לו הצטרכות גופו‪ ,‬ואף על פי‬ ‫כן ויום ולילה לא ישבותו‪ ,‬כמאמר הפייטן (יוצר שחרית‬ ‫הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו‬ ‫ליוהכ״פ) לילה לא ישכב יומם לא ינוח עד ירדם בקבר‪,‬‬ ‫בשמים (בראשית יא‪ ,‬ד)‬ ‫ועוסקים תמיד בצרכי הגוף‪ ,‬אין זה כי אם מעשה יצר‬ ‫אנשי דור הפלגה התחילו תיכף בע״ז‬ ‫הרע המסמא את עיניו של אדם לבלי ראות אחריתו‬ ‫החמורה וזה סימן שהיו רשעים מרחם‬ ‫והצטרכות נשמתו בעולם הבא‪ ,‬ודו״ק‪.‬‬ ‫עיין גמרא סנהדרין (קט א) וגם במדרש רבה (בראשית‬ ‫ועיין בערבי נחל (פרשת שלח) שפירש גם כן על דרך זה‬ ‫רבה‪ ,‬לח א) מבואר שאמרו בואו ונעשה לנו מגדל‬ ‫אף כי עוד כל ימי הארץ יהיה זרע וקציר‪ ,‬ויהיה להם‬ ‫ונעשה עבודה זרה בראשו כו׳אק (וכן כתב ברבינו‬ ‫תמיד הצטרכות גופם כנ״ל‪ ,‬אף על פי כן ויום (אחד)‬ ‫עובדיה ספורנו)‪.‬‬ ‫ולילה (אחד) דהיינו שבת קודש לא ירצו לשבות ‪ -‬רק‬ ‫בלי הפסק עוסקים בצרכי גופם‪.‬‬ ‫היוצא לנו מזה כי אנשי דור הפלגה התחילו בעבירה‬ ‫חמורה של עבודה זרה‪ ,‬וכבר כתב באמרי שפר‬ ‫(ובדרוש לשבת שובה שנת תקנ״ב כתב זאת על המשמורות‬ ‫להגאון ר׳ שלמה קלוגער מבראד בפרשת אמור‬ ‫בימי אלול‪ ,‬עיין שם וינעם לך)‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פרשת נח ‪ -‬כי יצר)‬ ‫פסוק ובת איש כהן וגו׳(ויקרא כא ט) דחוטא המתחיל‬ ‫בעבירות חמורות זה אינו בא על ידי פיתוי היצר‬ ‫הרע‪ ,‬כי היצר הרע מתחיל תחילה בקלות ואחר כך‬ ‫ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם‬ ‫ויפת וחם הוא אבי כנען (בראשית ט‪ ,‬יח)‬ ‫מחטיאו בחמורות כמאמר חז״ל (שבת קה ב) כך דרכו‬ ‫של יצר הרע היום אומר לו עשה כך [עד שאומר לו לך‬ ‫אשת נח ילדה גם את כנען‪ ,‬ונח הי׳ סבור‬ ‫עבוד עבודה זרה והולך ועובד]‪.‬‬ ‫שהוא בנו‪ ,‬ואח״כ נודע לו על מעשה חם‬ ‫עיין בזה בדרושי הצל״ח במאמר חז״ל (אבות א ה) אל‬ ‫שמעתי בשם החוקר האלקי יש"ר מקאנדיאטצ ‪,‬‬ ‫תרבה שיחה עם האשה וכו׳ [באשתו אמרו קל וחומר‬ ‫דאשת נח ילדה גם את כנען‪ ,‬והיה נח סובר דהוא בנו‬ ‫באשת חבירו‪ ,‬שפירש] באשתו אמרו קל‪ ,‬אך מן הקל‬ ‫הקטן אבל באמת לא היה בנו כי אם בנו של חם כי חם‬ ‫יבוא אל החומר ‪ -‬באשת חבירו ודו״ק‪.‬‬ ‫בא על אשת אביו וממנו ילדה את כנען‪ ,‬וזה שכתוב‬ ‫ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה‪" ,‬שם חם ויפת" אבל‬ ‫ואם אנו רואים איש שמתחיל תיכף בחמורות‪ ,‬זה‬ ‫כנען לא היה בן נח כי אם ‪ -‬וחם הוא אבי כנען – ואחר‬ ‫ראיה שנולד כך מבטן אמו להיות רשע כמו שכתוב‬ ‫כך הולך ומפרש האיך היה המעשה "וירא חם אבי‬ ‫(תהלים נח ד) זורו רשעים מרחם‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫כנען את ערות אביו" וגו'‪ ,‬על דרך (ויקרא יח ז) ערות‬ ‫וזה הנראה לענ״ד בביאור אומרו יתברך הן עם אחד‬ ‫אביך וערות אמך לא תגלה ועל דרך (ויקרא כ יז) וראה‬ ‫ושפה אחת לכולם‪ ,‬וזה ַַה ִִחלם לעשות‪ ,‬ועתה לא יבצר‬ ‫את ערותה‪ .‬ויקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו –‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫טצ‪ .‬רבי יוסף שלמה (רופא) דלמדיגו זצ״ל אב״ד האמבורג ובגלילות אמשטרדם‪ .‬כתב עליו החיד״א‪ :‬חכם בכל החכמות ומופלג בכל‬ ‫חכמה מספר תשבורת פילוסופיא תכונה הגיון רפואה‪ ,‬וחכם בתורה בפלפול הש"ס ופוסקים‪ ,‬ודרשן מופלא‪ ,‬ודעתו רחבה‪ ,‬נלב״ע תטז‪. .‬‬ ‫ק‪ .‬להג״ר נתן [מרקוס] בן מרדכי הכהן אדלר זצ״ל הרב הראשי של לונדון במדינת בריטני׳‪ .‬נלב״ע תר״נ‪.‬‬ ‫אק‪ .‬וניתן עבודה זרה בראשו וניתן חרב בידה ותהי נראית כאילו עושה עמו מלחמה‪.‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני | פניני התורה‬ ‫בפק‬ ‫עדות ביהוסףבק בשם הגאון ר' הירץ ז"ל‪ ,‬דרש"י ז"ל‬ ‫מהם כל אשר יזמו לעשות‪.‬‬ ‫כתב ועיני לאה רכות דלאה בכתה תמיד שלא תעלה‬ ‫פירוש כי החוטא על ידי פיתוי היצר הרע‪ ,‬יש תקוה‬ ‫בגורלה של עשו דאמרו שני בנים לרבקה ושתי‬ ‫שבמשך הימים יתחרט וישוב בתשובה‪ ,‬מה שאין‬ ‫בנות ללבן‪ ,‬הגדולה לגדול והקטנה לקטן ‪ -‬והנה כאן‬ ‫כן הרשע מרחם אמו אפילו בפתחה של גיהנום אינו‬ ‫היה גם כן אברהם ונחור ומלכה ויסכה‪ ,‬ואם הגדולה‬ ‫חוזר (עירובין דף יט א)‪ ,‬וזה שכתוב הן עם אחד ושפה‬ ‫לגדול למה לא בכתה שרה שלא תעלה בגורל של‬ ‫אחת לכולם‪ ,‬ר״ל אין בהם גם אחד שיעוררם לשוב‪,‬‬ ‫נחור‪ ,‬אלא ודאי דהיתה נביאה והיתה יודעת שתנשא‬ ‫רק כולם בעצה אחת‪ ,‬גם ‪ -‬וזה החלם לעשות ‪ -‬ר״ל‬ ‫לאברהם אבינו ע"ה‪.‬‬ ‫וזה החטא של עבודה זרה היה תחילת מעשיהם‪ ,‬אם‬ ‫וזה פירוש הגמרא דבר אחר שהכל סוכין ביופיה‬ ‫כן כיון שהתחילו בעבירה חמורה‪ ,‬על כרחך שהם‬ ‫וקשה איך היתה יפה ולא היתה בוכה כמו לאה‪ ,‬אלא‬ ‫רשעים מרחם אמם‪ ,‬ועתה בודאי לא יתחרטו לעולם‪,‬‬ ‫מוכח שהיתה נביאה ולא בכתה כלל‪ ,‬עכד"ה‪.‬‬ ‫ולא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות‪ ,‬ואתי שפיר‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬פ׳ נח ‪ -‬הבה נבנה לנו)‬ ‫מה שהכל סוכין ביופיה מורה שהיתה‬ ‫סוכה ברוה״ק ודבוקה בה'‬ ‫[ובפנקסי הישן שכתבתי עוד בימי ילדותי אמרתי‬ ‫אבי מלכה ואבי יסכה (בראשית יא‪ ,‬כט)‬ ‫דהיופי שלה מורה על רוח הקודש על פי מה שכתב‬ ‫ביערות דבש (דפוס לובלין דף ל"ט) דמי שהוא תחת‬ ‫אם פירוש הקרא שהכל סוכין‬ ‫ביופיה‪ ,‬מנין שהיתה נביאה?‬ ‫המזל‪ ,‬היופי חסרון הוא אצלו כי מזיק לו לקנין‬ ‫החכמה ומדע‪ ,‬אבל מי שהוא למעלה מן המזל היופי‬ ‫שבע נביאות נתנבאו להם לישראל מאן נינהו שרה‬ ‫מעלה הוא אצלו עיין שם ביאור הדבר באריכות‪ ,‬אם‬ ‫מרים וכו' שרה דכתיב אבי מלכה ואבי יסכה‪ ,‬ואמר ר׳‬ ‫כן זה שהכל סוכין ביופיה מורה שסכתה ברוח הקודש‬ ‫יצחק יסכה זו שרה‪ ,‬ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה‬ ‫ודבוקה בה' ואינה תחת המזל‪ ,‬דאי לא כן היופי חסרון‬ ‫ברוח הקודש כו'‪ ,‬דבר אחר יסכה שהכל סוכין ביופיה‬ ‫הוא אצלה‪ ,‬ודו"ק כי קצרתי]‪.‬‬ ‫(מגילה יד א) – הך דבר אחר תמוה דאם כן אין ראיה‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת מגילה ‪ -‬מגילה יד‪ ,‬א)‬ ‫שהיתה נביאה‪ .‬וכתב בספר פנינים יקרים בשם ספר‬ ‫הפטרת נח‬ ‫במהרש"א חידושי אגדות דקאי אמתניתין בענין‬ ‫וכל בניך למודי ה'‪ ,‬ורב‬ ‫נזירות שמואל עיין שם‪.‬‬ ‫שלום בניך (ישעיה נד יג)‬ ‫ולענ"ד נראה באופן אחר דכבר כתב הרמב"ם‬ ‫בפירוש המשנה דאין נפקא מינה בפלוגתא אם‬ ‫כאשר יהיו כל ישראל תלמידי חכמים‬ ‫אז לא יהיה עוד מחלוקת ביניהם‬ ‫נזיר היה שמואל או לא דמה דהוה הוה‪ ,‬אלא נפקא‬ ‫מינה לאומר הריני כשמואל אם הוא נזיר או לא‪ ,‬ועל‬ ‫[מסכת נזיר (סו ב)] אמר ר׳ אלעזר אמר רבי חנינא‬ ‫זה אמר ר׳ אלעזר אמר ר׳ חנינא תלמידי חכמים‬ ‫תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וכו'‪ – .‬עיין‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫בק‪ .‬להגאון בעל שואל ומשיב זצ״ל‪.‬‬ ‫גפק‬ ‫חנ תשרפ | פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫(קול יעקב מגלת קהלת)‪.‬‬ ‫מרבים שלום בעולם שנאמר (ישעיה נד יג) וכל בניך‬ ‫למודי ה' ורב שלום בניך‪ ,‬דכאשר יהיו כל ישראל‬ ‫ובספר פורחת עלתה נצהגק פירש בשם ספר בית‬ ‫תלמידי חכמים אז יהיה רב שלום בניך‪ ,‬דלא יהיה‬ ‫פרץ‪ ,‬נגד המוסרים‪ ,‬בשלמא בדורות הראשונים‬ ‫עוד מחלוקת ביניהם אם נזיר היה שמואל או לא‪,‬‬ ‫היה המנהג שכל שאמר לשון הרע ומוסר את חבירו‬ ‫לפי דאז שום אחד מישראל לא יקבל עליו נזירות‪,‬‬ ‫אכל אצלו סעודה אחת‪ ,‬כמאמר הש"ס (בבא מציעא‬ ‫דתלמידי חכמים אין נודרים בנזיר ואין מצערים‬ ‫פו) אכלו ביה קורצא בי מלכא‪ ,‬וכן פירש רש"י על‬ ‫עצמם מן היין‪ ,‬אדרבה צריכים לשתות יין‪ ,‬כמאמר‬ ‫לא תלך רכילדק (ויקרא יט טז)‪ ,‬אכן כעת ונהפוך הוא‬ ‫חז"ל (יומא עא א) הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא‬ ‫כנודע‪ ,‬והנה זאת ידוע דגדולה לגימה (סנהדרין קג ב)‪,‬‬ ‫גרונם של תלמידי חכמים יין‪ ,‬וכן אמר ר׳ עקיבא (שבת‬ ‫על זה מתמה הקרא למה תשקלו כסף אחרים‪ ,‬ליד גוי‬ ‫סז א) חמרא וחיי לפומא דרבנן‪ ,‬ממילא כאשר יהיו כל‬ ‫במלשינות ומסירות בלא לחם‪ ,‬שאין אתם אוכלים‬ ‫בניך למודי ה'‪ ,‬יהיה רב שלום בניך‪ ,‬ולא יהיה ביניהם‬ ‫אפילו סעודת לחם‪.‬‬ ‫(תנ״ך ‪ -‬ישעיה נה ב)‬ ‫מחלוקת זו אם נזיר היה שמואל או לא‪ ,‬דמה דהוה‬ ‫הוה‪ ,‬ולענין האומר הריני כשמואל גם כן לא יהיה אז‬ ‫נפקא מינה‪ ,‬דבהיות כולם תלמידי חכמים לא יקבלו‬ ‫עליהם נזירות ולא יצערו עצמם מן היין‪ ,‬וא"ש‪.‬‬ ‫(אגדות הש״ס ‪ -‬מסכת נזיר ‪ -‬דף סו ב)‬ ‫למה תשקלו כסף בלוא לחם‬ ‫(ישעיה נה‪ ,‬ב)‬ ‫האוספים הון עושים זה אפילו אינם צריכים לכך‬ ‫מה שכתב בלוא מלא וי"ו כאלו כתוב בלו לחם‪,‬‬ ‫להורות על שתיהן דהיינו לא בעבור הלחם כי אם‬ ‫אפילו בלו לחם [שיש לו לחם]‪ ,‬כלומר שאתם‬ ‫מתאוין אל הכסף מצד התאוה והחמדה‪ ,‬לא‬ ‫מצד שאתם צריכין בו לחם וכל מאכל‪ ,‬והראיה‬ ‫על זה שאפילו מי שיש לו לחם די והותר‪ ,‬מכל‬ ‫מקום לא ישקוט ולא ינוח מלאסוף הון כמאמר‬ ‫חז"ל (קהלת רבה א‪ ,‬לח) יש לו מנה רוצה מאתים‪.‬‬ ‫מאורות הילקוט‬ ‫גק‪ .‬לרבי נחום צבי תאומים ז״ל‪ ,‬זאלעשטשיק‪ ,‬תרנ"ג‪.‬‬ ‫דק‪ .‬וז״ל‪ :‬אומר אני‪ ,‬על שם שכל משלחי מדנים ומספרי לשון הרע הולכים בבתי רעיהם לרגל מה יראו רע או מה ישמעו רע לספר בשוק‪,‬‬ ‫נקראים הולכי רכיל וכו׳‪.‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫שנטל על עצמו הנצחת מדור‪:‬‬ ‫נ‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■פניני נ״ך‬ ‫■פניני השערים (מהקדמות ספרי רבינו) מכר ‪$1,800.00‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪$2600.00‬‬ ‫■מתוק לנפש (ה׳ דרשות נפלאות באידיש)‬ ‫‪$3600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני התורה (כל חומש)‬ ‫‪$2,600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני הדרוש‬ ‫‪$3600.00‬‬ ‫ר‬ ‫‪ 1‬נמכ‬ ‫■פניני המועדים (כל מועד)‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■תולדות הגרשוני‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫נמכר‬ ‫■פניני תהלים‬ ‫‪$5,400.00‬‬ ‫■אוצרות הפנינים ‪ -‬מפתחות לג׳ כרכים‬ ‫‪$3,600.00‬‬ ‫■פניני משלי‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬שזכות‬הפצת‬תורתו‬של‬הגאון‬המחבר‬זצוק”ל‬תעמוד‬לו ולכל הנלוים אליו‪‬,‬להגדיל‬תורה‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬נחת‬והרחבת‬הדעת‪ ,‬ולהתברך בברכה המשולשת התורה‪-‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫בס״ד‬ ‫מכון‬ ‫אוצרות‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מספרי הג״ר גרשון שטערן‬ ‫הגרשוני‬ ‫הוצאת פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫הסכם‬ ‫כתב‬ ‫עורך אחראי‬ ‫מו״ה חיים יוסף‬ ‫בערנאטה‬ ‫אלה דברי הברית והתנאים שנדברו והוסכמו בין שני הצדדים‬ ‫ביקורת וייעוץ‬ ‫הרב אליעזר‬ ‫מצד א‪ -‬מכון אוצרות הגרשוני בהנהלת מו״ה חיים יוסף בערנאטה הי״ו‬ ‫אבראהאמאוויטש‬ ‫ומצד ב‪ -‬ידידנו הדגול אוהב ותומך תורה ‪ ,‬כ״ש מפארים‬ ‫ביקורת‬ ‫הרב יהושע דעססער‬ ‫הי״ו‬ ‫מוה״ר‬ ‫הרב בן ציון בערגמאן‬ ‫הרב יעקב אריאל‬ ‫אשר הואיל באו״נ היקרה לקחת חבל במפעל הגדול הזה ובחר לנחלה לו לרכוש זכות‬ ‫הרב בערל גרינוואלד‬ ‫עוד זכויות הנצחה‪:‬‬ ‫■עמוד שלם (בג׳ כרכים) ‪$2,400‬‬ ‫■עמוד שלם (בב׳ כרכים) ‪$1,800‬‬ ‫■עמוד שלם (בכרך א׳) ‪$1,000‬‬ ‫‪$750‬‬ ‫■חצי עמוד‬ ‫‪$500‬‬ ‫■שליש עמוד‬ ‫‪$360‬‬ ‫■רבע עמוד‬ ‫‪$180.00‬‬ ‫■מעות קדימה‬ ‫■‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫אופן התשלומין‪:‬‬ ‫■במשך י״ב חודש‬ ‫■בפעם אחת‬ ‫■במשך כ״ד חודש‬ ‫■בב׳ פעמים‬ ‫ז״ל‬ ‫לע״נ‬ ‫נפ׳‬ ‫או לזכות‬ ‫שנת‬ ‫לחודש‬ ‫וע״ז באעה״ח יום‬ ‫מצד ב׳‬ ‫מצד א׳‬ ‫יה”ר‬שזכות‬הפצת‬תורתו‬של‬הגאון‬המחבר‬זצוק”ל‬תעמוד‬לו ולכל הנלוים אליו‪‬,‬להגדיל‬תורה‬ולהאדירה‬‬‬ ‫מתוך‬נחת‬והרחבת‬הדעת‪ ,‬ולהתברך בברכה המשולשת התורה‪-‬אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכיה״ר‪‬.‬‬ ‫ליתר פרטים‪ :‬חיים יוסף בערנאטה | ‪pnineiyalkuthagershuni@gmail.com | 347.224.1477‬‬ ‫בס״ד‬ ‫יעצט צום נייעם יאר‬ ‫קענט איר העלפן פארשפרייטן די אור תורת בעל ילקוט הגרשוני‬ ‫וואס האט באלאכטן כלל ישראל משך דורות‬ ‫די דריי הערליכע בענדער‬ ‫נאנט צו‬ ‫‪2,000‬‬ ‫פניני ילקוט הגרשוני‬ ‫עמודים‬ ‫וועלן גייען צום דרוק בעז״ה‬ ‫באלד נאך די ימים טובים הבעל״ט‬ ‫פארפאסט נישט די געלעגנהייט! פארבינט אייך גלייך מיט דעם מו״ל‬ ‫‪PnineiYalkutHagershuni@gmail.com 347.224.1477‬‬ ‫מכתב נפלא‬ ‫זצוק״ל‬ ‫מרבינו הגה״צ בעל ילקוט הגרשוני‬ ‫יומא דהילולא ט״ז אייר‪ ,‬תרצ״ו‬ ‫מכתב בכתי״ק הגאון בעל ילקוט הגרשוני זצוק״ל בסגולת הדפסת ספריו הנפלאים‬ ‫״אולי יזדמן לפניו איש נדיב אחד שרוצה לעשות זכר עולם לו ולאבותיו‪....‬הקב״ה ישלם שכרו הרבה מאוד‬ ‫לפי גודל המצוה והחסד אשר יעשה בזה עמי‪...‬‬ ‫״שם עולם אתן לו אשר לא יכרת״‬