gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני יואל · Pninei Yoel — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: פניני יואל · Pninei Yoel

שבוע: נח (2026-10-12)

פניני יואל · Pninei Yoel — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נח‬ ‫ספר‬ ‫מעדני‬ ‫יוא_ל‬ ‫פרשת נח‬ ‫בו נקבצו ובאו דברות קודש וניצוצי אורה‪ ,‬אשר שמענו ונדעם‬ ‫מרבינו הקדוש והטהור האדם הגדול בענקים‬ ‫מרן יוא_ל טייט_לבוים זצוק"ל‬ ‫אבדק"ק סאטמאר וגאב"ד ירושלים תובב"א‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ספרא‬ ‫יו"ל ע"י מערכת‬ ‫הוצאת אור חיים‬ ‫ספרא‬ ‫‪M e c h o n @ o h rc h a i m . c o m‬‬ ‫‪718-930-7443‬‬ ‫אצל המו"ל‬ ‫נסדר לפנות‬ ‫לדפוס ע"י‪:‬‬ ‫להערות נא‬ ‫יואל ישר‬ ‫לאנדא‬ ‫‪Publishing & Production‬‬ ‫‪718.484.2189‬‬ ‫‪718-212-1188‬‬ ‫‪311 Wallabout St. Brooklyn NY 11206‬‬ ‫מודעה רבה לאורייתא‬ ‫השקענו בספר זו עבודה רבה ויגיעה‬ ‫עצומה לברר מקחו של רבינו הק'‬ ‫בעזהשי"ת‪ .‬וכל עיקר מגמתינו לזכות‬ ‫את הרבים למען דעת את הדרך אשר‬ ‫ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון‪.‬‬ ‫מכאן מודעה רבה‪ ,‬דמותר להעתיק‪,‬‬ ‫לצלם או להדפיס חלקים מספר זה‪ ,‬בלי‬ ‫רשות המו"ל‪ ,‬וזכות הרבים תלוי בכם‪.‬‬ ‫תוכן הספר‬ ‫כשהאדם מקיים מצות אשר לא נצטוה עליהם מקבל שכר בעולם הזה ‪................‬מט‬ ‫א‪.‬‬ ‫בזכות צדקה וחסד של נח זכו ישראל לקבל את התורה ‪...............................................................‬נ‬ ‫ב‪.‬‬ ‫טובת הרשעים בעולם הזה אינו אלא על זמן קצר בלבד ואילו טובת‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הצדיקים נמשך לעד ולעולם בין בעולם הזה בין בעולם הבא ‪............................................‬נא‬ ‫גדולה מצות צדקה וחסד שיכולה להפוך את מדת הדין למדת הרחמים‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ועל ידי הצדקה העולם מתקיים ‪.................................................................................................................................‬נב‬ ‫חשיבות העבודה כאשר עולה בקושי ויש להתמודד עם מניעות וקושיים‪..............‬נד‬ ‫ה‪.‬‬ ‫עבודה מועטת בדור חלש חשובה לפניו ית' כעבודה הגדולה בדורות‬ ‫ו‪.‬‬ ‫הראשונים ‪................................................................................................................................................................................................‬נו‬ ‫כאשר אחד מצער את הזולת והלה צועק לפני ה' מסכים מדת הרחמים‬ ‫ז‪.‬‬ ‫עם מדת הדין להביא עליו את העונש ‪...............................................................................................................‬נז‬ ‫אוה"ע מקפידים על פחות משוה פרוטה כיון שטבע מהותם רע‪.....................................‬נח‬ ‫ח‪.‬‬ ‫גודל המעלה במצות צדקה‪ ,‬שזוכין לקבל פני השכינה ולהשגחה מיוחדת‪............‬נט‬ ‫ט‪.‬‬ ‫בזכות מצות צדקה נוהג הקב"ה עם האדם במדת החסד והרחמים וניצול‬ ‫י‪.‬‬ ‫ממדת הדין‪........................................................................................................................................................................................‬סב‬ ‫הקב"ה חפץ להרבות שכר האדם על כן הרבה לצוות עליו כמה מצות על‬ ‫יא‪.‬‬ ‫פעולה אחת כדי שיתרבה שכרו הטוב ‪............................................................................................................‬סג‬ ‫מי שנזהר בפיו ולשונו שלא לדבר שקר הוא נשמר ממילא מן הגזל וכל‬ ‫יב‪.‬‬ ‫מעשהו באמונה ועל ידי כך ינצל מן הפורענות ‪...................................................................................‬סד‬ ‫בני ישראל שקיבלו עליהם את התורה הרי הם כבנים למקום‪ ,‬על כן מועיל‬ ‫יג‪.‬‬ ‫להם מצות צדקה להנצל על ידו מכל העונשים והדינים שבעולם‪...................................‬סו‬ ‫נח לא היה יכול להאמין שלא יתעוררו לשוב בתשובה ‪...............................................................‬סז‬ ‫יד‪.‬‬ ‫בכח התורה הק' יכולים להנצל מכל טומאה שבעולם‪.................................................................‬סח‬ ‫טו‪.‬‬ ‫אין צורך להתחבר עם פושעי ישראל כדי להמשיך שפע עשירות בעולם‬ ‫טז‪.‬‬ ‫הזה כי אין מעצור לה' והרבה דרכים למקום להשפיע שפע עשירות לבני‬ ‫ישראל ‪.....................................................................................................................................................................................................‬סט‬ ‫הקב"ה לא צוה לנח להקריב קרבנות כדי שיקריבם בלי ציווי ועל ידי כך‬ ‫יז‪.‬‬ ‫יתברך בכל שפע טובה לצורך קיום העולם הזה ‪................................................................................‬עב‬ ‫הצדיקים שאינם עוסקים במסחר נחשב להם התפילה כמעשה כדי‬ ‫יח‪.‬‬ ‫שתתקיים על ידו וברכך בכל אשר תעשה ‪.................................................................................................‬עג‬ ‫‪èî‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪çð úùøô‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪      ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫‪ ìòå‬פי הדברים האלה יתבאר המכוון‬ ‫‪äéä íéîú ÷éãö ùéà çð çð úåãìåú äìà‬‬ ‫בדברי רש"י ז"ל תולדותיהם של‬ ‫‪) åéúåøåãá‬ו‪ ,‬ט(‪ .‬וכתב רש"י ז"ל )ד"ה‬ ‫צדיקים מעשים טובים‪ ,‬כי הנה רש"י ז"ל‬ ‫אלה תולדות( תולדותיהם של צדיקים מעשים‬ ‫רצה לבאר איך זכה נח להנצל ממי המבול‬ ‫טובים‪ .‬אפשר לבאר את המכוון בדבריו‪,‬‬ ‫ולהוליד בנים אשר על ידם נבנה תבל‬ ‫כי הנה ידוע מה שאמרו חכמינו ז"ל )קידושין‬ ‫ומלואה‪ ,‬כי הלא אין משלמים שכר על‬ ‫לט‪ (:‬שכר מצוה בהאי עלמא ליכא‪ ,‬אמנם‬ ‫מצות בהאי עלמא‪ .‬לזה בא רש"י ז"ל‬ ‫כתב ‪) íéãéñç øôñá‬אות רי( שכל זה נאמר‬ ‫לבאר את הענין באומרו תולדותיהם של‬ ‫על המצות אשר נצטווינו לשמור ולעשות‬ ‫צדיקים מעשים טובים‪ ,‬ר"ל ‪äëæù äî éë‬‬ ‫ולקיים‪úåùòì óéñåî íãàä íà ìáà ,‬‬ ‫‪ìåáîä ïî ìöðäì äæä íìåò úåáåèì çð‬‬ ‫‪ììë äåèöð àì øùà íéøáãá íéáåè íéùòî‬‬ ‫‪øëùá àåä äðä ,äæä íìåòá úåãìåú ãéîòäìå‬‬ ‫‪íâ ïøëù ìá÷ì äëåæ àåä äðä ïúåùòì‬‬ ‫'‪íéøáãä ïúåà åðééäã ,'íéáåè íéùòîä‬‬ ‫‪.äæä íìåòá‬‬ ‫‪æ"ëòå ,íúåùòì äåèöð àì øùà íéáåèä‬‬ ‫‪äìà ìë ìòù ,åîöò úòãî íúåà äùò‬‬ ‫כתב ‪) øëùùé éðáá‬מאמרי חודש תשרי מאמר‬ ‫‪äðäå‬‬ ‫י אות ז בהגה( על מה שמצינו לרבותינו‬ ‫‪äëæ êë éãé ìòå äæä íìåòá øëù ïéîìùî‬‬ ‫ז"ל שנוהגים להשתמש בלשונם עשות‬ ‫‪ .úåãìåú ãéîòäì‬והבן‪.‬‬ ‫'מצות ומעשים טובים'‪ ,‬ולכאורה ראוי‬ ‫‪ ìòå‬פי זה אפשר להבין את הענין שמצינו‬ ‫להבין את המכוון בכפל הלשון‪ ,‬כי לכאורה‬ ‫שלאחר המבול הקריב נח קרבנות‪ ,‬על‬ ‫דא ודא אחת היא‪ .‬וכתב‪'úåöî' äðä éë ,‬‬ ‫אף שלא נצטוה על כך מאת הבורא ב"ה‪,‬‬ ‫‪,íîéé÷ì åðéååèöðù úåöîä ïúåà ìò äøåî‬‬ ‫ויתכן לומר ‪êéùîäì çð ìåëé äéä ïë éãé ìò éë‬‬ ‫‪íéáåè íéùòî ìò äøåî 'íéáåè íéùòî' åìéàå‬‬ ‫‪íìåòä íåé÷ úáåèì äæä íìåò úòôùä‬‬ ‫‪íéùòî úåùòì åîöòî óéñåî íãàä øùà‬‬ ‫‪ ,äàåìîå‬שכן נאמר מיד לאחר מכן וירח ה'‬ ‫‪ .íúåùòì åðéååèöð àìù íéøùéå íéáåè‬עכ"ד‪.‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪ð‬‬ ‫לקבל בשכרה מטובת עולם הזה‪ ,‬כי שכר‬ ‫את ריח הניחוח ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף‬ ‫מצוה בהאי עלמא ליכא‪.‬‬ ‫לקלל עוד את האדמה וגו' ולא אוסיף עוד‬ ‫)‪(â"ëùú úðù çð úùøô äçéúô‬‬ ‫להכות את כל חי וגו' )ח‪ ,‬כא(‪ ,‬ואלמלי נצטוה‬ ‫על הקרבת הקרבנות האלה‪ ,‬לא היה יכול‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫מעשים טובים שאדם מוסיף מדעתו‪ ,‬בלי שנצטוה עליהם‪ ,‬שכרם משתלם גם בעולם הזה‪.‬‬ ‫ובזכות מעשים כאלה ניצול נח מן המבול והעמיד תולדות‪ ,‬וזהו תולדותיהם של צדיקים‬ ‫מעשים טובים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪         ‬‬ ‫שאמרו במדרש ילקוט )תהלים‪ ,‬רמז תשכח( וזה‬ ‫‪äéä íéîú ÷éãö ùéà çð çð úåãìåú äìà‬‬ ‫לשונו‪ ,‬אלמלא הקנאה שקינא אברהם‬ ‫‪ .åéúåøåãá‬איתא בבראשית רבה )ל‪ ,‬ו(‬ ‫להקב"ה לא היה קונה שמים וארץ‪ ,‬ואימתי‬ ‫הדא הוא דכתיב )משלי יא‪ ,‬ל( פרי צדיק עץ‬ ‫קינא כשאמר למלכי צדק כיצד יצאתם מן‬ ‫חיים‪ ,‬מה הן פירותיו של צדיק מצות‬ ‫התיבה‪ ,‬אמר לו בצדקה שהיינו עושים‪,‬‬ ‫ומעשים טובים‪ ,‬ולוקח נפשות חכם‪ ,‬שזן‬ ‫אמר לו‪ ,‬וכי עניים היו שם והלא לא היה‬ ‫ומפרנס כל י"ב חודש בתיבה‪ .‬ע"כ‪ .‬הנה‬ ‫אלא נח ובניו‪ ,‬ועל מי הייתם עושים‬ ‫ראוי לתת לב להבין כוונת המדרש מה רצה‬ ‫צדקה‪ .‬אמר לו על החיה ועל הבהמה ועל‬ ‫להשמיענו‪ ,‬גם להבין המכוון באומרו ולוקח‬ ‫העוף וכו'‪ .‬אותה שעה אמר אברהם‪äî ,‬‬ ‫נפשות חכם‪ ,‬וכי מדוע נקרא כאן נח בתואר‬ ‫‪äéç äîäá íò ä÷ãö íéùåò éìåìà åìà‬‬ ‫חכם דייקא‪ ,‬כי הלא לפרנס את כל חיות‬ ‫‪íà éðàå ,'åëå íùî íéàöåé åéä àì óåòå‬‬ ‫ובהמות היא מלאכה גדולה וכבידה‪ ,‬אבל‬ ‫‪ìù íìöå úåîãá íäù íãà éðá íò äùòà‬‬ ‫אין בו חכמה‪.‬‬ ‫‪ïî ìöðàù äîëå äîë úçà ìò ,íéëàìî‬‬ ‫‪ íéòâôä‬וכו'‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫‪ ì"ôàå‬בביאור הענין כי המדרש רצה‬ ‫להשמיענו גודל הפעולה הטובה‬ ‫‪ àöîð‬עולה מן האמור שעל ידי מעשיו‬ ‫אשר נסתבב מכח מעשיו הטובים של נח‬ ‫הטובים של נח למד אברהם אבינו‬ ‫במה ‪øùà äîäáäå äéçä úà ñðøôîå ïæ äéäù‬‬ ‫ע"ה לקיים מצות צדקה וחסד‪èøàã ïåô' ,‬‬ ‫‪øáãä ìùìúùð êë éãé ìò éë ,äáéúá åúà‬‬ ‫‪ä÷ãö ïåô çë íòã ïòîåðòâ åðéáà íäøáà èàä‬‬ ‫‪.äøåúä úà ìá÷ì ìàøùé åëæù‬‬ ‫‪øå÷î øòã êàã æéà åðéáà íäøáà ,ãñçå‬‬ ‫‪ãñçå ä÷ãö ïåô çë òñéåøâ à æéà ,ãñçä‬‬ ‫‪ øåàéáå‬הדברים הוא‪ ,‬כי הנה אברהם‬ ‫‪ïòååòâ æéà çð ñàåå íòã ïåô ïòîå÷òâñéåøà‬‬ ‫אבינו למד ממעשיו הטובים של‬ ‫‪.'äáéú éã ïéà‬‬ ‫נח לגמול חסד עם הבריות‪ ,‬כפי מה‬ ‫‪àð‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪äùî äëæù øáãä ìâìâúð äáéúá çð äùòù‬‬ ‫‪ ùéå‬לומר עוד יותר‪ ,‬כי הנה ידוע מה‬ ‫‪.ìàøùé éðá éðôì äøåúä úà ìá÷ì åðéáø‬‬ ‫שאמרו רבותינו ז"ל במדרש )שמות רבה‬ ‫כח‪ ,‬א(‪ ,‬בשעה שעלה משה למרום לקבל את‬ ‫‪ åäæå‬המכוון במה שאמרו במדרש 'ולוקח‬ ‫התורה‪ ,‬ביקשו מלאכי השרת לפגוע בו‪,‬‬ ‫נפשות חכם'‪ ,‬זה נח שזן ופרנס כל‬ ‫עשה הקב"ה קלסטורין פניו של משה דומה‬ ‫י"ב חודש בתיבה‪ìãåâ åðòéîùäì àáù ,‬‬ ‫לאברהם‪ ,‬אמר להם הקב"ה אי אתם‬ ‫‪ìù åáåèå åãñç úãî éãé ìò äùòðä äìåòôä‬‬ ‫מתביישים הימנו‪ ,‬לא זהו שירדתם אצלו‬ ‫‪åðéáø äùîù øáãä ááúñð êë éãé ìòù ,çð‬‬ ‫ואכלתם בתוך ביתו‪ .‬אמר הקב"ה למשה‪,‬‬ ‫÷‪ ,äøåúä úà ìáé‬ומשה רבינו היה החכם‬ ‫לא ניתנה לך תורה אלא בזכות אברהם‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫אשר נתעצם בחכמת התורה‪ ,‬וכאמרם ז"ל‬ ‫במדרש )קהלת רבה י‪ ,‬יד(‪ ,‬אמר לו הקב"ה למשה‬ ‫‪ àöîð‬עולה מדבריהם ז"ל ‪úãî éãé ìò éë‬‬ ‫כתבתי עליך שחכם אתה וכו'‪ ,‬וכל זה זכה‬ ‫‪äëæ åðéáà íäøáà ìù íéçøåà úñðëä‬‬ ‫משה רבינו כתוצאה היוצא מכח מעשיו‬ ‫‪,ìàøùé éðá éðôì äøåúä úà ãéøåäì åðéáø äùî‬‬ ‫הטובים של נח‪úåòöîàá çðù åøîà ïë ìò ,‬‬ ‫וכל אלה נסתבבו על ידי מעשיו הטובים של‬ ‫‪ .íëç úåùôð úç÷ì äëæ íéáåèä åéùòî‬והבן‪.‬‬ ‫נח במה שהיה זן ומפרנס את כל הברואים‬ ‫)‪(æ"èùú úðù çð â"ñ‬‬ ‫בתיבה‪ãñçäå ä÷ãöä úãî éãé ìòù éøä ,‬‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫מן החסד שעשה נח עם החיה והבהמה למד אברהם קל וחומר לגמול חסד עם בני אדם‪,‬‬ ‫ובזכותו ניתנה התורה‪ .‬הרי שממעשה חסד אחד בתיבה נתגלגלה קבלת התורה לישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪         ‬‬ ‫‪          ‬‬ ‫‪ìëî íéàìî åéäå ,äìòîä íåøá íééç åéä ãöéë‬‬ ‫‪ çð úåãìåú‬וגו' )ו‪ ,‬ט(‪ .‬במד"ר )ב"ר ל‪,‬‬ ‫‪äìà‬‬ ‫‪ ,äæä íìåò úàðäå äáåè òôù‬ולעומתם נח‬ ‫א( הה"ד )משלי יב‪ ,‬ז( 'הפוך רשעים‬ ‫הצדיק היה דבוק בהשי"ת והיה צדיק תמים‬ ‫ואינם ובית צדיקים יעמוד'‪' ,‬הפוך רשעים‬ ‫בדורו‪ ,‬ובכל זאת היה לו צער ויסורים‪ ,‬כי‬ ‫ואינם' זה דור המבול‪' ,‬ובית צדיקים יעמוד'‬ ‫אנשי הדור היו מקללים אותו ומבזים אותו‬ ‫זה נח‪ ,‬הה"ד 'אלה תולדות נח'‪ .‬ויש להבין‬ ‫והיה נרדף ושפל עד לעפר‪äéä äøåàëìå .‬‬ ‫הכוונה במה שאמר הפוך רשעים ואינם‪ ,‬ומה‬ ‫‪íéîãî åéäé äæ úîçî éë ,ìåãâ ïåéñð äæ øáã‬‬ ‫ענין זה עם דור המבול‪.‬‬ ‫‪.äçìö íéòùø êøã ÷ø åìéàë íúòãá‬‬ ‫‪ ì"ôàå‬כי הנה מבואר בכתובים ובמדרשי‬ ‫‪ íøá‬כל זה לא היה נמשך לעד ולעולם‪,‬‬ ‫חכמינו ז"ל גודל השפע והתענוג‬ ‫וכאשר התחילו מי המבול נתברר‬ ‫שהיה מנת חלקם של אנשי דור המבול‪,‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪áð‬‬ ‫ר"ל שאף על פי שלעיני הבריות היה נראה‬ ‫ונתוודע לכל אנשי הדור ההוא שכל השפע‬ ‫כי אותם הרשעים אנשי דור המבול השיגו‬ ‫שניתן להם לא היה אלא חיי שעה‪ ,‬ולא‬ ‫חיל והיה להם כל טובת והנאת עולם הזה‪,‬‬ ‫היה לו קיום והעמדה כלל‪ .‬ולעומת זאת נח‬ ‫הרי זה לכאורה עולם הפוך‪ ,‬אכן זה לא היה‬ ‫הצדיק לא נשאר במצב השפל כבראשונה‪,‬‬ ‫אלא לפי שעה‪ ,‬אבל בסופו של דבר נאבד‬ ‫‪äëæå àåää øåãä ìëî øàùð åãáì àåä àìà‬‬ ‫זכרם ונתקיים אצלם הפסוק 'הפוך רשעים‬ ‫‪áåèä øëùå äæä íìåòä úàðä úáåè ìëá‬‬ ‫ואינם'‪ ,‬שנתהפך להם הגלגל וכולם נמחו‬ ‫‪ .àáä íìåòá åðòîì ïåôö‬על ידי כך נתברר‬ ‫ונאבדו מן העולם‪ ,‬ואילו 'בית צדיקים‬ ‫האמת שכל טובתם של הרשעים אינו אלא‬ ‫יעמוד' היינו נח שהיה צדיק תמים בדורו‪,‬‬ ‫לזמן קצר‪ ,‬ועד מהרה חלף ועבר‪åìéàå ,‬‬ ‫הוא זכה לגדולה וירש את כל טובת הנאת‬ ‫‪äæä íìåòá éçöð íåé÷ äì ùé íé÷éãöä úìåãâ‬‬ ‫עולם הזה‪ ,‬וכל טובתו והנאתו בעולם הזה‬ ‫‪.àáä íìåòáå‬‬ ‫ובעולם הבא נשארת לנצח נצחים‪.‬‬ ‫‪ åäæå‬שאמרו 'אלה תולדות נח' הה"ד וגו'‪,‬‬ ‫)‪(çð úùøô ááì áéè‬‬ ‫'הפוך רשעים ואינם זה דור המבול'‪,‬‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫גדולתם של צדיקים קיימת לעד‪ .‬אנשי דור המבול היו מלאים כל טוב ונח היה נרדף ומבוזה‪,‬‬ ‫ונראה כאילו דרך רשעים צלחה‪ ,‬אבל כשבאו מי המבול נתברר שכל טובתם חיי שעה‪ ,‬ונח לבדו‬ ‫נשאר וזכה לכל טובת העולם הזה ולשכר הצפון לעולם הבא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪          ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫מן ינצרוהו )תהלים סא‪ ,‬ח(‪ ,‬אימתי ישב עולם‬ ‫‪ àúéà‬במדרש )בראשית רבה ל‪ ,‬א( אלה תולדות‬ ‫לפני אלקים‪ ,‬בזמן שחסד ואמת מן ינצרוהו‪,‬‬ ‫נח וגו' הה"ד )משלי יב‪ ,‬ז( הפוך רשעים‬ ‫ע"כ‪ .‬ולכאורה יש להבין מה חידש לנו רבא‬ ‫ואינם ובית צדיקים יעמוד‪ ,‬הפוך רשעים‬ ‫בדבריו אלה יותר מפשוטו של מקרא‪.‬‬ ‫ואינם זה דור המבול‪ ,‬ובית צדיקים יעמוד‬ ‫זה נח‪ ,‬ע"כ‪ .‬הנה יש להבין המכוון בענין‬ ‫‪íéëøã úùøôá áúëå‬‬ ‫)דרך צדקה‪ ,‬דרוש יח(‬ ‫הפיכה הלזו שדרשוהו על דור המבול‪ ,‬וכמו‬ ‫לפרש את המכוון‪ ,‬כי הנה מצינו‬ ‫כן להבין המכוון במה שאמרו בית צדיקים‬ ‫במדרש )בראשית רבה יב‪ ,‬טו( בתחלה עלה‬ ‫יעמוד זה נח‪.‬‬ ‫במחשבה לברוא את העולם בדין‪ ,‬כיון‬ ‫שראה שאין העולם מתקיים בדין‪ ,‬שיתף‬ ‫‪ ì"ôàå‬בביאור הענין בהקדם מה שאמרו‬ ‫עמו מדת הרחמים וכו'‪ ,‬ע"כ‪ .‬נמצא עולה‬ ‫חכמינו ז"ל )עירובין פו‪ (.‬דרש רבא‬ ‫מדבריהם כי לפי מדת הדין אין העולם יכול‬ ‫בר מרי‪ ,‬ישב עולם לפני אלקים חסד ואמת‬ ‫‪âð‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫משמרתה של תורה‪êéøö àåôéà ïë íà ,‬‬ ‫להתקיים כלל‪ ,‬וזהו שהקשה לרבא על מה‬ ‫‪úòôùä àéäù ,ä÷ãö úåöî íéé÷ì ä"á÷ä‬‬ ‫שאמר הכתוב ישב עולם לפני אלקים‪øùà ,‬‬ ‫‪.ïéãä úøåùî íéðôì äðéðçå ãñç‬‬ ‫‪íéé÷úé íìåòäù øáãä ïëúéù äæî äàøð‬‬ ‫‪êéà ,äåîú äøåàëìå ,ïéãä úãî íò áùééúéå‬‬ ‫‪ äî‬גם בשעה שבני ישראל עוסקים במדת‬ ‫‪ìò íéé÷úî íìåòä ïéàù åøîà àìä äæ øùôà‬‬ ‫הצדקה וחסד זה עם זה‪ ,‬הרי זה מעורר‬ ‫‪.ïéãä úãî éô‬‬ ‫כלפי שמיא שגם הקב"ה יתנהג אתנו במדת‬ ‫הצדקה וחסד‪ ,‬כפי המבואר ‪øëùùé éðáá‬‬ ‫‪ ìò‬זה בא רבא לבאר את המכוון באומרו‬ ‫)מאמרי חודש תשרי מאמר ג דרוש ב( כי כך הוא מדת‬ ‫אימתי ישב עולם לפני אלקים‪ ,‬בזמן‬ ‫המשפט של הקב"ה בהנהגתו עם יושבי‬ ‫שחסד ואמת מן ינצרוהו‪ ,‬וביאור הדברים‬ ‫תבל‪ ,‬שהנהגת הבורא ב"ה עם הבריות הוא‬ ‫‪ä÷ãö ìù äçë ìåãâ äîë úàæ úòãåî äðä éë‬‬ ‫על סדר מדה כנגד מדה‪ ,‬שכפי מדת בני‬ ‫‪åìéôà íéé÷úäì íìåòä ìåëé åãé ìò øùà ãñçå‬‬ ‫ישראל בעולם הזה‪ ,‬כך מתנהג אתנו הקב"ה‬ ‫‪ä÷ãö ìù äçë ìåãâ øùàì ,ïéãä úãîá‬‬ ‫במדת המשפט להתנהג עמהם כפי מידתם‪,‬‬ ‫‪ ,íéîçøä úãîì ïéãä úãî úëôäîù‬וכמו‬ ‫עיי"ש בארוכה‪.‬‬ ‫שאמרו חכמינו ז"ל )ירושלמי מעשר שני פרק ה‬ ‫‪ úåéäáå‬כן נמצא שכאשר בני ישראל‬ ‫הלכה ה( על הפסוק )דברים כו‪ ,‬טו( השקיפה‬ ‫נותנים צדקה וגומלים חסד זה‬ ‫ממעון קדשך וגו'‪ ,‬בא וראה כמה גדול כחה‬ ‫עם זה‪ ,‬הנה משפט התורה מחייבת ‪ä"á÷äù‬‬ ‫של צדקה שמהפכת מדת הדין לרחמים‪,‬‬ ‫‪,ä÷ãö íäì ïúéå íúãéî éôë íäîò âäðúé‬‬ ‫שהרי כל השקפה שבתורה היא לרעה וכו'‪,‬‬ ‫‪,ïéãä úøåùî íéðôì íäéìò íçøéù åðééäã‬‬ ‫חוץ מזו שהיא לטובה‪ ,‬ללמדך שגדול כח‬ ‫‪ïéà ïéãä úãî éôë ä"á÷ä âäðúé íà éøäù‬‬ ‫מתנות עניים וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫‪äãî ãâðë äãî äæ ïéàå ,ä÷ãö øãâá äæ‬‬ ‫‪ àöîð‬עולה מדבריו ז"ל שאם גרמו‬ ‫‪êë éãé ìòù àöîð ,åðîò âäðúî ä"á÷äù‬‬ ‫העוונות ח"ו עד שעל ידי כך‬ ‫‪ä÷ãö íäîò äùòé ä"á÷äù ìàøùé åëæé‬‬ ‫התעורר מדת הדין בעולם‪ ,‬אם כן לכאורה‬ ‫‪éôë àìù íäîò áéèäì íúåà ïåçéå ãñçå‬‬ ‫אין העולם יכול להתקיים ח"ו‪ ,‬שהרי כך‬ ‫‪.ïéãä úøåù‬‬ ‫אמרו חכמינו ז"ל שאין העולם יכול‬ ‫‪ ììëîå‬הדברים האלה נשמע גם לצד‬ ‫להתקיים בדין‪ùéù úòá àåôéà ïë íà ,‬‬ ‫ההיפוך‪ ,‬בשעה שבני אדם‬ ‫‪äãéçéä äöòä ,íìåòá íéðéãä úãî úèéìù‬‬ ‫אכזריים ח"ו ואינם רחמנים זה על זה‪ ,‬וכמו‬ ‫‪úåöî éãé ìò àåä íìåòá íéé÷úäìå ìöðäì‬‬ ‫כן כאשר מעוררים מדת הדין ואינם חוששים‬ ‫‪úëôäîù ä÷ãö úåöî äìåãâ øùàì ,ä÷ãö‬‬ ‫לקיום העולם‪ ,‬הרי זה גורם כלפי שמיא‬ ‫‪êë éãé ìòå ,íéîçøä úãîì ïéãä úãî úà‬‬ ‫שאף מדת הרחמים תתהפך למדת הדין‪,‬‬ ‫‪.íéé÷úäì íìåòä ìåëé‬‬ ‫ותסכים לענוש אותם בתוקף מדת הדין ה"י‪.‬‬ ‫‪ øùôàå‬להטעים ולהסביר את הענין‪ ,‬כי‬ ‫‪ ìòå‬פי הדברים האלה יתבאר המכוון במה‬ ‫הנה מודעת זאת שאחת ממצות‬ ‫שאמרו במדרש הפוך רשעים ואינם זה‬ ‫התורה היא מצות צדקה‪ ,‬והנה הקב"ה שומר‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪ãð‬‬ ‫‪íåé÷ êøåöì ãñçä úãîá äáéúá ÷ñò‬‬ ‫דור המבול‪ ,‬כי מאחר שאנשי דור המבול‬ ‫‪,èìòåå éã ïèìàäòâôéåà èàä øò' ,íìåòä‬‬ ‫לא היו נוהגים במדת החסד והרחמים עם‬ ‫‪øòã ,ïòååòâ ñðøôîå ïòååòâ ïéæî èàä øò‬‬ ‫הבריות‪ ,‬ולא היו חוששים לקיום העולם‪,‬‬ ‫‪,'çð êøåã ïòååòâ æéà íìåòä íåé÷ òöðàâ‬‬ ‫על ידי כך התעורר עליהם מדת הדין‪ ,‬ולא‬ ‫‪ìåãâå ,ä÷ãöä úåöîá ÷ñåò äéä çðù àöîð‬‬ ‫עוד כי הפכו מדת הרחמים שיסכים למדת‬ ‫‪úãîì ïéãä úãî úëôäîù ä÷ãö ìù äçë‬‬ ‫הדין ח"ו‪ ,‬ומשום כך 'ואינם'‪ ,‬שנהג הקב"ה‬ ‫‪ïéãä úãîî ìöðäì äëæ ïë éãé ìò ,íéîçøä‬‬ ‫כפי מידתם‪ ,‬ועל ידי כך נאבדו מן העולם‬ ‫‪.íìåòá èìåù äéäù úòá‬‬ ‫מדה כנגד מדה‪.‬‬ ‫‪ äæå‬שסיימו במדרש הנ"ל 'והדין נותן'‪,‬‬ ‫‪' ìáà‬בית צדיקים יעמוד' זה נח ובניו‪,‬‬ ‫שאף מדת הדין הסכימה להציל את‬ ‫שנח היה לו קיום והעמדה אפילו‬ ‫בעת שהיתה שליטת הדין בעולם‪ ,‬עם כל‬ ‫נח ובניו מן המבול‪ä÷ãöä úåëæá äæ ìë ,‬‬ ‫זה זכה להנצל כפי מה שאמרו עליו‬ ‫‪úåëæ ïë íâ åì äéäå ,äáéúá äùòù ãñçå‬‬ ‫במדרש )שם לג‪ ,‬ג( אשריהם הצדיקים שהם‬ ‫‪,íéáåèä åéùòî ú÷ãö çëî íìåòä úãîòä‬‬ ‫הופכים מדת הדין לרחמים‪ ,‬דכתיב ויזכור‬ ‫‪ïéãä úãî úà êåôäì åúåëæ äìåãâ êë éãé ìò‬‬ ‫אלקים את נח )ח‪ ,‬א(‪ ,‬שאפילו מדת הדין‬ ‫‪.åãé ìò íìåòä íéé÷úðå íéîçøä úãîì‬‬ ‫הסכימה להתנהג עם נח במדת החסד‬ ‫)‪(ä"ëùú çð â"ñ‬‬ ‫והרחמים‪ .‬והיינו כפי שביארנו ‪çðù øçàîù‬‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫העולם עומד על הצדקה‪ ,‬שהיא מהפכת מדת הדין למדת הרחמים‪ .‬וכשישראל גומלים חסד זה‬ ‫עם זה‪ ,‬אף הקב"ה נוהג עמהם בחסד מדה כנגד מדה‪ .‬וכך נח‪ ,‬בזכות החסד שעשה בתיבה‬ ‫והעמיד בו קיום העולם‪ ,‬הסכימה אף מדת הדין להצילו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫לגנאי‪ ,‬אחרי שאנו רואים שהתורה הק'‬ ‫‪äéä íéîú ÷éãö ùéà çð çð úåãìåú äìà‬‬ ‫העידה עליו שהיה צדיק תמים בדורותיו‪.‬‬ ‫‪ .åéúåøåãá‬פירש"י יש מרבותינו‬ ‫דורשים אותו לשבח‪ ,‬כל שכן שאילו היה‬ ‫‪ øùôàå‬לומר בביאור הענין‪ ,‬כי הנה זה‬ ‫בדור צדיקים היה צדיק יותר‪ ,‬ויש שדורשים‬ ‫פשוט שאילו היה נח חי בדורו‬ ‫אותו לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה צדיק‪ ,‬ואילו היה‬ ‫של אברהם ודאי היה יכול נח להתחזק‬ ‫בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום‪.‬‬ ‫בצדקו יותר ויותר‪íäøáà ìù åøåãáù ïåéë ,‬‬ ‫ע"כ‪ .‬ולכאורה תמוה הדבר כי מאחר‬ ‫‪ñò ïòåå' ,íìåòá äìåãâ äùåã÷ä úòôùä äéä‬‬ ‫שאפשר לדרוש לשבח‪ ,‬מדוע ירצו לדרוש‬ ‫‪äð‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪úãåáòá úåìåãâ úåòéðî åì äéä çðù úàôî‬‬ ‫‪ïòî èîå÷ ,äøäèå äùåã÷ ìéôéåæà àã æéà‬‬ ‫‪çð çéâùä àì äæ ìë íòå ,øåãä éòùøî ú"éùä‬‬ ‫‪.''ä úãåáò åö ïà øòâðéøâ‬‬ ‫‪øáâúäì úåçåëä ìëá õîàúäå øáã íåù ìò‬‬ ‫‪éôë ú"éùä úà ãåáòìå äìàä íéòùøä ìë ìò‬‬ ‫‪ äî‬שאין כן בדורו של נח היה קשה ביותר‬ ‫‪úãåáò úåîéìù úéìëú àéä úàæ äðä .éåàøä‬‬ ‫לעבוד את השי"ת‪ ,‬שהרי לא היו‬ ‫‪ ,åîìåòá íãàä‬על כן העיד עליו הכתוב איש‬ ‫צדיקים בעולם‪' ,‬עס איז נישט דא די כח‬ ‫צדיק תמים היה בדורותיו‪ ,‬ר"ל שמאחר שנח‬ ‫הקדושה‪ ,‬עס איז נישט דא די השפעת‬ ‫היה חי בדורותיו שהיו כולם רשעים‪ ,‬ועם‬ ‫הקדושה בעולם'‪ .‬ולעומת זה היו רשעים‬ ‫כל זה התגבר נח על כל המניעות לעבוד את‬ ‫גדולים בעולם אנשי דור המבול שהם‬ ‫השי"ת‪ ,‬על כן זכה להקרא 'צדיק תמים'‬ ‫גורמים מניעה גדולה בעבודת השי"ת‪ ,‬כענין‬ ‫שכתב ‪) ìàøùé úãåáòá‬פר' שמיני ד"ה וישא(‬ ‫שהיה צדיק בתכלית השלימות‪.‬‬ ‫לפרש הכתוב )תהלים לז‪ ,‬טז( טוב מעט לצדיק‬ ‫‪ åìéàå‬לאחר מכן כאשר כבר הוצרך נח‬ ‫מהמון רשעים רבים‪ ,‬כי בעת שיש רשעים‬ ‫ליכנס לתוך התיבה‪ ,‬ושוב לא היתה‬ ‫רבים בעולם‪ ,‬הרי זה גורם שהטוב היינו‬ ‫לו שום מניעה מכל אותן הרשעים שבדור‪,‬‬ ‫השפעת הקדושה הוא רק מעט בזעיר אנפין‪.‬‬ ‫שוב לא היה בגדר צדיק תמים‪ ,‬אף על פי‬ ‫‪ ïëà‬האמת הוא ‪äãåáòä úåáéùç ø÷éòù‬‬ ‫שהיה יכול אז להוסיף במדת הצדקות‬ ‫‪äìåò øáãä øùàë àåä äðä äæä íìåòá‬‬ ‫ומעשים טובים‪ ,‬עם כל זה אין בהם‬ ‫‪ìåîòìå òâééúäì íãàä êéøöå ,à÷ééã éùå÷á‬‬ ‫שלימות זו מאחר שלא היו לו מניעות‬ ‫÷‪äìòé ïòîì úåòéðîä ìë ìò øáâúäì äù‬‬ ‫כנגדם ולא הוצרך להתגבר על כל הנסיונות‪,‬‬ ‫‪ø÷éò àéä úàæ ,ú"éùä úà ãåáòì åãéá‬‬ ‫שוב לא שייך לומר עליו שזכה להיות‬ ‫‪.äæä íìåòá íãàä úãåáò úåîéìù‬‬ ‫צדיק בתכלית השלימות‪.‬‬ ‫‪ ìòå‬פי זה אפשר ליישב הטעם מה שאמר‬ ‫‪ äúòî‬אפשר לומר המכוון בביאור‬ ‫הכתוב תחילה איש 'צדיק תמים' היה‬ ‫הדורשים לגנאי‪ ,‬שכוונתם לפרש‬ ‫בדורותיו‪ ,‬ואחר כך נאמר כי אותך ראיתי‬ ‫הענין שזכה נח להקרא 'צדיק תמים'‪ ,‬כי‬ ‫'צדיק' לפני בדור הזה‪ ,‬ולא נאמר שם‬ ‫לכאורה יפלא הדבר איך אפשר לאדם‬ ‫תמים‪ ,‬כי באמת ראוי להבין איך שייך לומר‬ ‫להגיע למעלה גדולה ונפלאה כזו להקרא‬ ‫על אדם איש צדיק תמים היה בדורותיו‪,‬‬ ‫צדיק תמים‪ ,‬על זה אמרו כי לפי דורו‪åéäù ,‬‬ ‫וכי שייך לאדם להיות צדיק בשלימות‬ ‫‪úåìåãâ úåòéðî åì äéä êë êåúîå íéòùø íìåë‬‬ ‫הראויה‪ ,‬הלא ידוע שאין לה שיעור וקצבה‬ ‫‪çð õîàúä äæ ìë íòå ,ú"éùä úãåáòá‬‬ ‫כלל‪ ,‬וא"כ מה זה שאמר הכתוב על נח‬ ‫‪,íéîú ÷éãö äéä êë éãé ìò ,íäéìò øáâúäì‬‬ ‫שהיה צדיק תמים‪ ,‬שנראה מזה שהגיע‬ ‫ואילו היה חי בדורו של אברהם לא היה‬ ‫לשלימות הצדקות‪.‬‬ ‫נחשב לכלום‪ ,‬כיון שבדורו של אברהם לא‬ ‫היה לו שום מניעה לעבוד את השי"ת‪ ,‬ולא‬ ‫‪ ïëà‬יש לומר‪ ,‬כי מה שזכה נח למעלה‬ ‫היה צריך להתאמץ בעבודתו‪ ,‬לכן לא היה‬ ‫גדולה כזו להקרא צדיק תמים‪àåä ,‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪åð‬‬ ‫‪÷éãö àø÷äì äëæ êë íåùîå ú"éùä úãåáòá‬‬ ‫שייך לומר שעבודתו וצדקתו היא בשלימות‬ ‫‪.åéúåøåãá íéîú‬‬ ‫הראויה‪ .‬לפי זה נמצא שגם הדורשין לגנאי‬ ‫)‪(æè÷ ãåîò çð 'øô ìàåé éøáã‬‬ ‫אומרים שבחו של נח‪úà ãáåò äéäù ,‬‬ ‫‪úåìåãâ úåòéðî åì åéäù úòá óà ú"éùä‬‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫עיקר שלימות העבודה כשהיא באה בקושי ובהתגברות על מניעות‪ ,‬ובזה נקרא נח צדיק תמים‬ ‫בדורותיו‪ ,‬בין כל רשעי דורו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫‪      ‬‬ ‫היה אפשרות לעבוד את ה' בבהירות הדעת‬ ‫‪ ãåò‬אפשר לבאר את המכוון בסגנון אחר‪,‬‬ ‫כפי מה שהיה בדורו של אברהם‪ ,‬יען שהיה‬ ‫כי הנה בדורות הנמוכים אי אפשר‬ ‫התגברות הס"מ והסטרא אחרא ביותר‪,‬‬ ‫לעבוד את השי"ת כפי מה שהיה סדר‬ ‫‪åøåãá çð äùòù äðè÷ äãåáò ìë êë íåùîå‬‬ ‫העבודה בדורות הראשונים‪ ,‬ובהיות כן‬ ‫‪íéùòî äáøä ãâðë äìå÷ù äúéä ìåáîä øåã‬‬ ‫העבודה היותר קטנה שאנו עושים בימינו‬ ‫‪.íäøáà ìù åøåãá íéáåè‬‬ ‫אלה חשובה לפניו ית' כדוגמת העבודה‬ ‫הגדולה ביותר שהיתה בימי הקדמונים‪ .‬כפי‬ ‫‪ éôìå‬זה יש לומר‪ ,‬דמה שדרשו רבותינו‬ ‫מה שמצינו שאמר ‪÷"äøä åãéîìúì ì"æ éøàä‬‬ ‫לשבח או לגנאי‪ ,‬אלו ואלו דברי‬ ‫‪) ì"æ ìàèéåå íééç 'ø‬ספר הגלגולים‪ ,‬הקדמה לח(‪,‬‬ ‫אלקים חיים‪ ,‬ומר אמר חדא ומר אמר חדא‬ ‫דע לך כי אין גדולת הנפש תלויה כפי מעשה‬ ‫ולא פליגי‪ ,‬כי אותן שדרשו לשבח דרשו‬ ‫האדם‪ ,‬רק כפי הזמן והדור ההוא‪äùòî éë ,‬‬ ‫במעלת נח שהיה צדיק תמים‪ ,‬ועל זה אמר‬ ‫÷‪úåöî äîëë ìå÷ù ,äæä øåãá ãåàî ïè‬‬ ‫הכתוב בדורותיו‪ ,‬כי ‪øåãë òåøâ øåãáù øçàî‬‬ ‫‪åìà úåøåãá éë ,íéøçà úåøåãáù úåìåãâ‬‬ ‫‪úåçåë ìò øáâúäì çð ãéá äìò ìåáîä‬‬ ‫‪ïéàù äî ,õ÷ ïéàì ãåàî ãåàî úøáåâ äôéì÷ä‬‬ ‫‪èìàîòã èàä øò æà' ,'ä úà ãåáòìå äôéì÷ä‬‬ ‫‪ ,íéðåùàø úåøåãá ïë‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫‪íéîú ÷éãö ùéà ,øòôòùàá íòã èðéãòâ éåæà‬‬ ‫‪åøåãá ïòååòâ øò èòä ñéåøâ éåå ,åéúåøåãá äéä‬‬ ‫‪ ïéòëå‬זה מצינו ‪) íéãéñç øôñá‬סימן תתקמה(‪,‬‬ ‫‪ ,'íäøáà ìù‬כי הדבר פשוט וברור כי אילו‬ ‫שאצל הקב"ה ‪íéç÷éô íðéàù áì‬‬ ‫היה נח חי בדורו של אברהם היה מתחזק‬ ‫‪úåøåãá åéäù íéç÷éô áìë íéðåøçà úåøåãá‬‬ ‫בצדקו יותר ויותר‪.‬‬ ‫‪ ,íéðåùàø‬עכ"ד‪.‬‬ ‫‪ ïúåàå‬שדורשין לגנאי אינם חולקים על‬ ‫‪ äúòîå‬אפ"ל כי הנה בדור המבול היתה‬ ‫כך‪ ,‬אלא באו לבאר סיבת חשיבות‬ ‫הקליפה גוברת עד למאוד‪ ,‬ולא‬ ‫‪æð‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫לא היה מתאמץ להתחזק בצדקו יותר‬ ‫העבודה של נח בדורו‪ ,‬שכל עיקר הסיבה‬ ‫ויותר‪ ,‬אזי בודאי לא היתה נחשבת עבודה‬ ‫הוא מפאת ‪åøåãá çð äùòù èòîä äæù‬‬ ‫כזו לכלום‪ ,‬כי באותו דור קדוש שפיר‬ ‫‪åøåãá äéäù äìåãâä äãåáò äúåàë áåùç‬‬ ‫היה יכול לסגל הרבה יותר מצות ומעשים‬ ‫‪ .íäøáà ìù‬ונמצא דהדורשין לגנאי אין‬ ‫טובים‪åæ äãåáò äáåùç òåøâ øåãá ÷øå ,‬‬ ‫הכוונה על נח‪ ,‬אלא על הדור‪ ,‬שגנות הדור‬ ‫‪ìù åøåãá äúéäù äìåãâä äãåáòä ïéòë‬‬ ‫גרמה למיעוט מעשיו‪ ,‬ואילמלי היה נח‬ ‫‪.ïáäå .íäøáà‬‬ ‫חי בדורו של אברהם והיה עובד את‬ ‫)‪(á"ëùú åðéæàä â"ñ‬‬ ‫השי"ת כפי סדר עבודתו בדור המבול‪ ,‬אך‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫גדולת הנפש הולכת לפי הזמן והדור‪ ,‬ומעשה קטן בדור שהקליפה גוברת שקול כמצות גדולות‬ ‫בדורות אחרים‪ .‬לכן עבודתו המועטת של נח בדור המבול חשובה כעבודה גדולה בדורו של‬ ‫אברהם‪ ,‬ונמצא שאף הדורשים אותו לגנאי שבחו אמרו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪         ‬‬ ‫‪         ‬‬ ‫‪ ïëà‬ביאור הענין הוא‪ ,‬כי הנה בעת‬ ‫‪éë éðôì àá øùá ìë õ÷ çðì íé÷ìà øîàéå‬‬ ‫שאיש אחד מצער את זולתו וזה‬ ‫‪) íäéðôî ñîç õøàä äàìî‬ו‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫האיש הנפגע ושרוי בצער צועק אל השי"ת‬ ‫פירש"י לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל‪.‬‬ ‫מרוב צערו‪ ,‬אזי מתעורר העונש מצד‬ ‫והקשו המפרשים‪ ,‬כי לעיל מיניה נאמר קץ‬ ‫מדת הרחמים לאשר שמע הקב"ה צעקת‬ ‫כל בשר‪ ,‬וכתב רש"י ז"ל )ד"ה קץ כל בשר( כל‬ ‫העני‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫מקום שאתה מוצא זנות ועבודה זרה‬ ‫אנדרלמוסיא באה לעולם‪ ,‬ע"כ‪ ,‬הרי שעיקר‬ ‫‪ áúëå‬על זה ‪äùî çîùéá‬‬ ‫)פר' וארא ד"ה‬ ‫גזר דינם היה על זנות‪ ,‬ואם כן תמוה מה‬ ‫וידבר אלקים( שנמצא עולה מדבריו‬ ‫זה שאמר כאן שלא נחתם גזר דינם אלא‬ ‫‪ïéãä úãî íò íéëñî íéîçøä úãî äðä éë‬‬ ‫על הגזל‪.‬‬ ‫‪úòáå ,åøéáç úà øòöîä ùéàä úà ùéðòäì‬‬ ‫‪øçàî ùðåòä ïî ìöðäì øúåéá äù÷ äæë‬‬ ‫‪ ì"ôàå‬בביאור הענין על פי מה שכתב‬ ‫‪àéáäì ïéãä úãî íò íéëñî íéîçøä úãîù‬‬ ‫‪) ä"äììæ ìàðáøáà é"øäî‬פרשת‬ ‫‪ ùðåòä úà åéìò‬רח"ל‪ .‬וזהו המכוון במה‬ ‫משפטים ד"ה אם כסף( על הכתוב )שמות כב‪ ,‬כו(‬ ‫שאמר ושמעתי כי חנון אני‪ ,‬ר"ל כאשר‬ ‫והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני‪,‬‬ ‫ישמע הקב"ה צעקת האיש הנפגע‪ ,‬אזי גם‬ ‫ודקדק על אומרו כי חנון אני המורה על‬ ‫מדת חנון תסכים עם מדת הדין להביא‬ ‫מדת הרחמים‪ ,‬כי הלא אין העונש בא מצד‬ ‫עליו את העונש רח"ל‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫מדת הרחמים אלא מצד מדת הדין‪.‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪,íðåâéå íøòö áåøî ú"éùä ìà å÷òö íùåëø‬‬ ‫‪ ìòå‬דרך זה אפשר לפרש את הטעם‬ ‫‪ïéãä úãîì íéîçøä úãî äîéëñä êë éãé ìò‬‬ ‫שהחמיר הקב"ה כל כך בעונש אנשי‬ ‫‪,ïéãä øîåç ìëá àåää øåã éùðà úà ùåðòì‬‬ ‫דור המבול יותר משאר כל דורות שהיו בהם‬ ‫זה גרם שיצא גזר דינם להאבד מן העולם‪.‬‬ ‫רשעים‪ ,‬כי בשלמא אילו אנשי דור המבול‬ ‫ואתי שפיר מה שכתב רש"י ז"ל לא נחתם‬ ‫היו חוטאים רק בדברים שהם בין אדם‬ ‫גזר דינם אלא על הגזל‪ ,‬כי מאחר שחטאו‬ ‫למקום כעבודה זרה וגילוי עריות וכדומה‪,‬‬ ‫בעון גזל זה גרם שלא היה להם עוד שום‬ ‫עדיין היה אפשרות לעורר את מדת הרחמים‬ ‫תקנה להנצל מן העונש‪.‬‬ ‫ולהמתיק את מדת הדין בתפלה ותחנונים‬ ‫)‪(åò÷ ãåîò çð 'øô ìàåé éøáã‬‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬אבל מאחר שהם חטאו גם‬ ‫בגזל‪ìë íäî ìæâð øùà íéùðàä ïúåàå ,‬‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫צעקתו של יהודי שמצערים אותו נשמעת למעלה‪ ,‬עד שאף מדת הרחמים מסכמת לדין על‬ ‫המצער‪ ,‬ומכאן כמה יזהר אדם בממון חבירו ובצערו‪ .‬ובזה נחתם גזר דינם של דור המבול‪,‬‬ ‫שבשאר עבירות עוד היה פתח לעורר רחמים‪ ,‬ועל הגזל לא היתה תקנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪          "‬‬ ‫‪ äðäå‬עיקר הטעם שבן נח נענש אף על‬ ‫‪ ïôåàá‬אחר אפשר לבאר הכוונה בדברי‬ ‫פחות משוה פרוטה כתב ‪ì"æ é"ùø‬‬ ‫רש"י שלא נחתם גזר דינם אלא‬ ‫)שם ד"ה בן נח(‪ ,‬משום דעכו"ם לא מחיל אפילו‬ ‫על הגזל‪ .‬ויתבאר בהקדם מה שאמרו‬ ‫אפחות משוה פרוטה‪ ,‬והוי גזל לדידהו‪,‬‬ ‫במדרש )בראשית רבה לא‪ ,‬ה( כך היו אנשי דור‬ ‫הלכך כיון שעבר נהרג ואינו משלם‪.‬‬ ‫המבול עושים‪ ,‬היה אחד מהם מוציא קופתו‬ ‫ולכאורה ראוי להבין הענין מפני מה אין‬ ‫מליאה תורמוסים‪ ,‬והיה זה בא ונוטל פחות‬ ‫העכו"ם מוחלים אפילו פחות משוה פרוטה‪.‬‬ ‫משוה פרוטה‪ ,‬וזה בא ונוטל פחות משוה‬ ‫‪ øùôàå‬לומר כי הנה בני ישראל ‪íéùðà íä‬‬ ‫פרוטה‪ ,‬עד מקום שאינו יכול להוציאו ממנו‬ ‫‪òáèä ãöîå ,íùøåù ãöî íéáåè‬‬ ‫בדין‪ .‬ע"כ‪ .‬והיינו שהיו אנשי דור המבול‬ ‫‪íéðîçø íäù úåáåè úåãî ùìù íäì ùé‬‬ ‫נזהרים לגזול פחות משוה פרוטה‪ ,‬כדי שלא‬ ‫‪) íéãñç éìîåâå íéðùééá‬יבמות עט‪ìò øùà ,(.‬‬ ‫יהא אפשר להוציא הגזילה מידם‪ ,‬ולא יקבלו‬ ‫‪ ,äèåøô äåùî úåçô ìò íéìçåî íä ïë‬מה‬ ‫עונש על זה‪ .‬אך אף על פי כן לא הועיל‬ ‫שאין כן אומות העולם שורשם רע‪ ,‬ואין‬ ‫הדבר כלום משום דקיימא לן )עירובין סב‪ (.‬בן‬ ‫להם כלל את מדת הרחמנות למחול‪ ,‬על כן‬ ‫נח נהרג על פחות משוה פרוטה‪ ,‬ולא ניתן‬ ‫אינם מוותרים על כלום משלהם‪ .‬ומטעם זה‬ ‫להשבון‪ ,‬ועל כן נהרגו אף שלא גזלו אלא‬ ‫נמי לא ניתנה הגזילה להשבון אצלם‪ ,‬דרק‬ ‫פחות משוה פרוטה‪.‬‬ ‫‪èð‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪ àìà‬שאנשי דור המבול קלקלו תכונותיהם‬ ‫בבני ישראל שיש להם מדת הרחמנות‪,‬‬ ‫בפשעיהם ועונותיהם החמורים עד‬ ‫לאחר שהלה השיב לו את הגזילה הוא מוחל‬ ‫כדי כך שהושרשה בהם תכונת הרע‪ ,‬ומני אז‬ ‫לו‪ ,‬מה שאין כן באומות העולם שאינם‬ ‫נתהפך טבעם מן הטוב אל הרע ומאז התחילו‬ ‫מוחלים אף שהשיב לו את הגזילה ועברתו‬ ‫להקפיד אפילו על פחות משוה פרוטה‪.‬‬ ‫שמורה לנצח‪.‬‬ ‫‪ ìòå‬פי הדברים האלה נמצא כי באמת יש‬ ‫‪ íøá‬עדיין ראוי להתבונן בדבר‪ ,‬כי הלא‬ ‫לומר שלא נחתם גזר דינם אלא על‬ ‫אדם הראשון היה יציר כפיו של‬ ‫הגזל‪ ,‬אלא שעל זה קשה איך אפשר שיצא‬ ‫הקב"ה‪ ,‬והוא היה משורש הטוב בתכלית‪,‬‬ ‫עליהם העונש בשביל עון גזל מאחר שהיו‬ ‫שאין ספק שנוצר ונברא עם תכונות ומדות‬ ‫נזהרים לגזול רק פחות משוה פרוטה‪ ,‬לזה‬ ‫טובות‪ ,‬וככה היו גם בניו אחריו‪ ,‬ואם כן‬ ‫כתב רש"י לעיל מיניה כל מקום שאתה‬ ‫האיך נתהפכה תכונתם של אנשי דור‬ ‫מוצא זנות ועבודה זרה אנדרלמוסיא באה‬ ‫המבול‪ ,‬ונעשה סורם רע בתכלית הגרעון‪,‬‬ ‫לעולם‪ ,‬והכוונה ‪íëøã úà åúéçùäù éãé ìòù‬‬ ‫עד שלא היו מוחלים אף על פחות משוה‬ ‫‪,íùôðá äòø äðåëú äãìåð úåøåîçä úåøéáòá‬‬ ‫פרוטה‪ .‬וצריך לומר שכל זמן שהיו הבנים‬ ‫‪úåçô ìò óà ãéô÷äì åìéçúä êë éãé ìòå‬‬ ‫מחזיקים במעשה אבותיהם עד אדם‬ ‫‪óà äéìë åáééçúð êë íåùîå ,äèåøô äåùî‬‬ ‫הראשון‪ ,‬היתה בהם תכונה טובה ומדות‬ ‫‪.äèåøô äåùî úåçô ìæâ ìò‬‬ ‫טובות‪ ,‬ובודאי היו מוחלים זה לזה על פחות‬ ‫)‪(à"ëùú çð 'øô ÷"áù ìéì‬‬ ‫משוה פרוטה‪.‬‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫רחמנים ביישנים וגומלי חסדים הם ישראל בשורשם‪ ,‬ולכן מוחלים על פחות משוה פרוטה‪ ,‬וכך‬ ‫היו בני אדם הראשון כל זמן שאחזו במעשה אבותיהם‪ .‬ואנשי דור המבול קלקלו בחטאיהם‬ ‫את טבעם עד שהקפידו אף על פחות משוה פרוטה‪ .‬הרי שמעשי האדם מטביעים בו את טבעו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪,   ‬‬ ‫‪     ‬‬ ‫אמרו חכמינו ז"ל )מדרש תהלים סימן יז‪,‬‬ ‫‪äðä‬‬ ‫‪äáéúä ìà êúéá ìëå äúà àá çðì 'ä øîàéå‬‬ ‫ילקוט שמעוני רמז תרעא( על אומרו )תהלים‬ ‫‪äæä øåãá éðôì ÷éãö éúéàø êúåà éë‬‬ ‫יז‪ ,‬יב( אני בצדק אחזה פניך‪ ,‬ראה כמה גדול‬ ‫)ז‪ ,‬א(‪ .‬ואיתא במדרש )בראשית רבה לב‪ ,‬ב( זה‬ ‫כוחה של צדקה‪ ,‬שעל ידי הפרוטה שאדם‬ ‫שאמר הכתוב )תהלים יא‪ ,‬ז( כי צדיק ה' צדקות‬ ‫נותן לעני הוא זוכה ומקבל את פני השכינה‪,‬‬ ‫אהב ישר יחזו פנימו‪ .‬הנה ראוי להבין‬ ‫שנאמר אני בצדק אחזה פניך אשבעה‬ ‫המכוון בדברי המדרש‪.‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪ñ‬‬ ‫זו להיות מושגח ומושפע מאת השי"ת‬ ‫בהקיץ תמונתך וכו'‪ .‬וכתב שם בהמשך‬ ‫בעצמו ולא יהיו עוד תחת שרי מעלה‪,‬‬ ‫הדברים ללמדך שאפילו רשעים שאין בהם‬ ‫עכ"ד ז"ל‪.‬‬ ‫זכות צדקה‪ ,‬זוכין ומקבלים פני השכינה‪,‬‬ ‫שנאמר )ישעיה מ‪ ,‬ה( ונגלה כבוד ה' וראו כל‬ ‫‪ ìòå‬פי הדברים האלה נבוא אל המכוון‪,‬‬ ‫בשר וגו'‪ ,‬הכל יהיו רואין צדיק ורשע‪ ,‬אם‬ ‫כי הנה כל זמן שנח היה חי בקרב‬ ‫כן מה בין צדיק לרשע‪ ,‬כדי שידעו הרשעים‬ ‫אנשי דור המבול לא היה יכול לזכות‬ ‫לפני מי הם מכעיסים וידעו הצדיקים לפני‬ ‫למעלת מצות הצדקה עד עכשיו‪ ,‬שהרי‬ ‫מי הם יגעים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫אנשי דורו רשעים היו‪ ,‬ואמרו רז"ל במסכת‬ ‫בבא קמא )טז‪ ,(:‬שאין מקבלין שכר על‬ ‫‪ äðä‬מבואר כאן‪ ,‬כמה ‪ä÷ãö ìù äçåë ìåãâ‬‬ ‫הצדקה שעושין עם בני אדם שאינם‬ ‫‪éðô úà ìá÷ì äëåæ ä÷ãö ïúåðäù‬‬ ‫מהוגנים‪ ,‬ואילו הבהמות והחיות והעופות‪,‬‬ ‫‪ .äðéëùä‬ואפשר להוסיף ולומר עוד כי כדרך‬ ‫לא היו מזונותן מוטלים עליו כלל‪ .‬ורק‬ ‫שבא לראות כך בא ליראות‪ ,‬וכשם שעל ידי‬ ‫לאחר שנכנס נח אל התיבה וזן ופירנס‬ ‫כוחה של צדקה זוכה הנותן להיות מקבל‬ ‫הבהמות והחיות על ידי זה זכה לקיים מצות‬ ‫פני השכינה‪äôåö ìåëéáë ä"á÷äù äëåæ êë ,‬‬ ‫צדקה‪ ,‬כפי המבואר במדרש שוחר טוב )סימן‬ ‫‪äçâùäá çâùåî úåéäì ,úåéèøôá åéìò èéáîå‬‬ ‫לז(‪ ,‬ששאל אברהם אבינו ע"ה מאת מלכי‬ ‫‪ìò àì ,åîöòá êøáúé àøåáä úàî úãçåéî‬‬ ‫צדק באיזה זכות יצאתם מן התיבה‪ ,‬השיב‬ ‫‪.çéìù éãé ìò àìå êàìî éãé‬‬ ‫ואמר לו בזכות הצדקה שהיינו עושים שם‪.‬‬ ‫שאל אברהם וכי עניים היו שם‪ ,‬והלא לא‬ ‫‪ ïëàå‬כך מצינו מפורש להדיא במה שאמרו‬ ‫היה אלא נח ובניו ועל מי הייתם עושים‬ ‫במדרש )רות רבה ה‪ ,‬ד(‪ ,‬ראה כמה גדול‬ ‫צדקה‪ .‬אמר לו‪ ,‬על החיה ועל הבהמה ועל‬ ‫כוחה של צדקה וכמה גדול כוחן של גומלי‬ ‫העוף וכו'‪åìà äî ,íäøáà øîà äòù äúåà .‬‬ ‫חסדים‪ ,‬שאין חסין לא בצל שחר וכו'‪ ,‬ולא‬ ‫‪àì óåòå äéç äîäá íò ä÷ãö íéùåò éìåìà‬‬ ‫בצל כנפי כרובים ולא בצל כנפי שרפים‪,‬‬ ‫‪íò äùòà íà éðàå ,'åëå íùî íéàöåé åéä‬‬ ‫אלא בצל מי שאמר והיה העולם‪ ,‬שנאמר‬ ‫‪ìò íéëàìî ìù íìöå úåîãá íäù íãà éðá‬‬ ‫)תהלים לו‪ ,‬ח( מה יקר חסדך אלקים ובני אדם‬ ‫‪ ,äîëå äîë úçà‬ע"כ‪ .‬הנה מבואר שהקב"ה‬ ‫בצל כנפיך יחסיון‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫חשב לנח ובניו מה שזנו ופרנסו הבהמות‬ ‫וחיות בתיבה שקיימו מצות צדקה‪ .‬וכן דרשו‬ ‫‪) à"ãéçä‬שמחת הרגל‪ ,‬הגדה של פסח אות‬ ‫‪áúëå‬‬ ‫בבראשית רבה )ל‪ ,‬ו(‪ ,‬פרי צדיק עץ חיים‬ ‫ג( לפרש בזה מה שאמרו רבותינו‬ ‫ולוקח נפשות חכם )משלי יא‪ ,‬ל(‪ ,‬זה נח שזן‬ ‫ז"ל )תנא דבי אליהו פרק כג(‪ ,‬שבשעה שיצאו‬ ‫ופרנס כל י"ב חדש בתיבה‪.‬‬ ‫ישראל ממצרים קיבלו עליהם לעשות חסד‬ ‫זה עם זה‪ ,‬שהענין הוא שכאשר יצאו‬ ‫‪ åäæå‬שאמר הכתוב בא אתה וכל ביתך אל‬ ‫ישראל מתחת רשות שר של מצרים שהיו‬ ‫התיבה כי אותך ראיתי צדיק לפני‬ ‫משועבדין תחת ידו עד עכשיו‪ ,‬קיבלו‬ ‫וגו'‪ ,‬ר"ל שעל ידי מעלת מצות הצדקה‬ ‫עליהם מצות הצדקה‪ ,‬לאשר סגולת מצוה‬ ‫‪àñ‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪ úå÷ãö‬בכפליים‪ ,‬כי הנה ‪úåöîå äøåú úøéîù‬‬ ‫שזן ופרנס את כל הנבראים בתיבה‪ ,‬על‬ ‫‪ ,ä÷ãö ïë íâ àø÷ð‬כמו שאמרו במדרש רבה‬ ‫ידי זה זוכה לראות את פני השכינה‪ .‬וזהו‬ ‫בפתיחתא דמגילת רות‪ ,‬בצדקה שעשיתם‬ ‫הרמז במה שאמר ‪ ,éðôì ÷éãö‬שיזכה לעמוד‬ ‫את עולמי שקבלתם את תורתי‪ ,‬שאלמלא כן‬ ‫לפני השי"ת ולראות אנפי שכינתא כמו‬ ‫הייתי מחזיר אותו לתוהו ובוהו‪ ,‬ע"כ‪ ,‬הרי‬ ‫שנתבאר‪ ,‬וכמו כן זכה בזכות זה שהקב"ה‬ ‫שקבלת תורה קרוי צדקה‪ ,‬וכמו כן ‪úåöî‬‬ ‫כביכול יראה וישגיח עליו בהשגחה‬ ‫‪ íééðòì ä÷ãö‬קרוי גם כן צדקה‪ ,‬נמצא כי‬ ‫מיוחדת וזהו שאמר ‪,'éúéàø' êúåà éë‬‬ ‫מי ששומר תורה ומצות וגם מחלק מעות‬ ‫שהבורא יתברך בעצמו יראה וישגיח עליו‬ ‫לצדקה קיים שני סוגי צדקה‪ .‬על זה אמר‬ ‫בהשגחה מיוחדת‪.‬‬ ‫הכתוב כי צדיק ה' צדקות אהב שהקב"ה‬ ‫אוהב מי שקיים בנפשו את שתי צדקות אלו‪,‬‬ ‫‪ ìòå‬פי הדברים האלה יתכן לומר הכוונה‬ ‫ואיש כזה זוכה להיות ישר יחזו פנימו‪,‬‬ ‫במה שאמרו במדרש זה שאמר הכתוב‬ ‫כלומר ‪úåàøì äëåæù úòá ùééáúé àìù‬‬ ‫כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו‪,‬‬ ‫‪ïòòæ ééæ ïòåå íé÷éãö' ,äðéëùä éðô úà ìá÷ìå‬‬ ‫כי הנה לפי המבואר במדרש שוחר טוב‬ ‫‪èøòåå ïòååòâ òâééî êéæ ïáàä ééæ ïòîòåå øàô‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬שבזכות מצות צדקה זוכה אדם לקבל‬ ‫‪.'äçîùá êàã ïòî‬‬ ‫את פני השכינה‪ ,‬ומשמעות הדברים הוא‬ ‫שכל מי שנותן צדקה ‪åì ïéàù òùø åìéôà‬‬ ‫‪ äî‬שאין כן מי שאינו מקיים את התורה‬ ‫‪,ä÷ãö ïúåð äéäù äîá ÷ø øçà úåëæ íåù‬‬ ‫ונותן צדקה‪ ,‬אף על פי שזוכה לקבל‬ ‫‪ ,äðéëùä éðô úà ìá÷ì äëåæ‬אכן נתבאר‬ ‫את פני השכינה‪ ,‬מכל מקום הוא מתבייש‬ ‫שם החילוק ביניהם כי הרשע בעת שהוא‬ ‫ומצטער בדבר‪' ,‬זיי האבן מכעיס געווען איז‬ ‫רואה את פני השכינה הוא מתבייש בידעו‬ ‫עס דאך מיט גרויס בושה'‪ ,‬ועל כן הביא‬ ‫שכל ימי חייו הכעיס את הבורא ב"ה‪ ,‬ואילו‬ ‫המדרש את הכתוב הזה לכאן‪ ,‬לומר על נח‬ ‫הצדיק שעל ידי ששמר תורה ומצות וגם‬ ‫מי שהיה שומר תורה ומצות ונותן צדקה‬ ‫היה מחלק מעות לצדקה‪ ,‬על ידי כך זכה‬ ‫שמח בעת שזוכה לראות ולקבל את פני‬ ‫למדריגה זו שיתקיים בו ישר יחזו פנימו‪,‬‬ ‫השכינה‪.‬‬ ‫‪êåúî äðéëùä éðô úà úåàøì ìëåéù åðééä‬‬ ‫‪ äæå‬יש לומר הכוונה במה שאמר הכתוב‬ ‫‪ .äåãçå äçîù‬והבן‪.‬‬ ‫כי צדיק ה' צדקות אהב‪' ,‬צדקות' לשון‬ ‫)‪(æ"èùú úðù çð â"ñ‬‬ ‫רבים‪ ,‬רצה לומר ‪äùåòù éî úà áäåàù‬‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫בפרוטה שאדם נותן לעני זוכה לקבל פני השכינה‪ ,‬וכדרך שבא לראות כך בא ליראות‪ ,‬להיות‬ ‫מושגח מאת הקב"ה בעצמו ולא על ידי שליח‪ .‬והמקיים תורה ומצוות ונותן גם צדקה‪ ,‬שתי‬ ‫צדקות בידו‪ ,‬וזוכה לראות פני השכינה בשמחה ובלי בושה‪.‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪áñ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  "    ‬‬ ‫‪     ‬‬ ‫כי הנה משפט הקב"ה להתנהג עם האדם‬ ‫‪ ïôåàá‬אחר אפ"ל בביאור דברי המדרש‬ ‫מדה כנגד מדה‪ ,‬וזה עצמו הוא גם כן אחת‬ ‫על אומרו ‪äúà àá çðì 'ä øîàéå‬‬ ‫ממדות התורה‪ ,‬ועל כן כאשר בני ישראל‬ ‫‪÷éãö éúéàø êúåà éë äáéúä ìà êúéá ìëå‬‬ ‫מקיימים מצות צדקה הרי זה מעורר‬ ‫‪) äæä øåãá éðôì‬ז‪ ,‬א(‪ .‬זה שאמר הכתוב )תהלים‬ ‫שהקב"ה יתנהג עמהם מדה כנגד מדה במדת‬ ‫יא‪ ,‬ז( כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו‬ ‫החסד והרחמים‪úåöî íéé÷î ïòðòæ ïãéà æà' .‬‬ ‫פנימו‪ .‬ויש להבין המכוון בדברי המדרש‪.‬‬ ‫‪øîåù íéîìåò ìë àøåá øòã êàã êéåøá ,ä÷ãö‬‬ ‫‪úåöî ïééæ íéé÷î êéåà äøåú ìù äúøîùî‬‬ ‫‪ ì"ôàå‬בביאור הכוונה כי הנה כבר הארכתי‬ ‫‪ .ä÷ãö‬נו‪ ,‬אז מ'וועט גיין אלעס מיטן דין‪,‬‬ ‫ב‪úåöî íåé÷á ùéù äìòîä ìãåâ‬‬ ‫דעס וואס ס'קומט מיטן דין דעס איז נישט‬ ‫‪íìåòä ìåëé åãé ìò øùà ,ãñçå ä÷ãö‬‬ ‫קיין צדקה‪ìë àøåá øòã ïà÷ éåæàéåå åð ,‬‬ ‫‪ïéãä úãî íìåòá èìåùù úòá åìéôà íéé÷úäì‬‬ ‫‪êàã ïòî æåî ,ä÷ãö úåöî ïééæ íéé÷î íéîìåò‬‬ ‫‪úëôäîù ä÷ãö ìù äçë ìåãâ øùàì ,äù÷ä‬‬ ‫‪êàã æéà åð ,èùéð èâàæ ïéã øòã åìéôà ïåè‬‬ ‫‪ ,íéîçøä úãîì ïéãä úãî‬כפי מה שאמרו‬ ‫‪ .'íéîçø ïéåù‬אכן האמת שזה הרחמים‬ ‫חכמינו ז"ל )ירושלמי מעשר שני פרק ה הלכה ה( על‬ ‫בעצמו הוא גם כן על פי מדת הדין שיתנהג‬ ‫הפסוק )דברים כו‪ ,‬טו( השקיפה ממעון קדשך‬ ‫הקב"ה עם האדם מדה כנגד מדה‪ïéã øòã' ,‬‬ ‫וגו'‪ ,‬בוא וראה כמה גדול כחה של צדקה‬ ‫‪.'ä÷ãö úåöî ïâòåå ïåè èñìàæ æà éåæà æéà‬‬ ‫שמהפכת מדת הדין לרחמים‪ ,‬שהרי כל‬ ‫השקפה שבתורה היא לרעה וכו'‪ ,‬חוץ מזו‬ ‫‪ åäæå‬שאמרו במדרש 'כי צדיק ד' צדקות‬ ‫שהיא לטובה‪ ,‬ללמדך שגדול כח מתנות‬ ‫אהב ישר יחזו פנימו זה נח‪ ,‬שנאמר‬ ‫עניים שמהפך מדת הדין למדת הרחמים‪.‬‬ ‫בוא אתה וכל ביתך אל התיבה'‪ ,‬ור"ל כי‬ ‫אין שום ספק אשר דינו של הקב"ה הוא‬ ‫‪ øùà‬על כן בעת שגרמו העוונות ח"ו‬ ‫בצדק וביושר‪' ,‬ס'גייט מיט גערעכטיגקייט'‪,‬‬ ‫שהתעורר מדת הדין בעולם‪ ,‬עד‬ ‫ואף בעת אשר לפי מצב הדור ושליטת הדין‬ ‫שאין העולם יכול להתקיים ח"ו מחמת תוקף‬ ‫השורר בעולם לא היה נח ובני ביתו ראויים‬ ‫מדת הדין השורר בעולם‪äãéçéä äöòä äðä ,‬‬ ‫שיעשה להם נס ולהנצל ממדת הדין‪ ,‬אם כן‬ ‫‪éãé ìò àéä äðä äù÷ä ïéãä úãîî ìöðäì‬‬ ‫יש להבין הא כיצד עלה בידם להנצל ממדת‬ ‫÷‪ä÷ãö úåöî ìåãâ øùàì ,ä÷ãö úåöî íåé‬‬ ‫הדין‪ ,‬הלא כל דרכיו של הקב"ה הם בצדק‬ ‫‪ìòå ,íéîçøä úãîì ïéãä úãî úà úëôäîù‬‬ ‫ובמשפט‪ ,‬על זה אמר כי הנה 'צדקות אהב'‪,‬‬ ‫‪.íéé÷úäì íìåòä ìåëé êë éãé‬‬ ‫‪íé÷ñåò íãà éðá øùàë ááçîå áäåà ä"á÷äù‬‬ ‫‪íéìåëé ä÷ãö úåöî éãé ìòå ,ä÷ãö úåöîá‬‬ ‫הענין הוא כפי המבואר ‪éðáá‬‬ ‫‪øåàéáå‬‬ ‫‪ ,íéîçøä úãîì ïéãä úãî úà êåôäì‬כי‬ ‫‪) øëùùé‬מאמרי תשרי מאמר ג דרוש ב(‬ ‫‪âñ‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪ íéîçøäå‬ולא ילך עמו כפי מדת הדין‪ ,‬ועל‬ ‫הקב"ה שומר משמרתה של תורה‪ ,‬ומתנהג‬ ‫ידי כך נהפך מדת הדין למדת הרחמים‪ ,‬ועל‬ ‫עם האדם מדה כנגד מדה כדת של תורה‪,‬‬ ‫ידי כך ניצול נח מן הדין‪.‬‬ ‫‪äðä ä÷ãö úåöîá ÷ñò çðù øçàî ïë ìòå‬‬ ‫)‪(âî÷ ãåîò ìàåé éøáã ;ç"ëùú úðù çð úùøô â"ñ‬‬ ‫‪íâ åîò âäðúé ìåëéáë ä"á÷äù åãé ìò ìòô‬‬ ‫‪ãñçä úãîá åðééäã ,ä÷ãö úåöî éô ìò ïë‬‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫הקב"ה שומר משמרתה של תורה‪ ,‬וכשאדם עושה צדקה נוהג עמו כביכול לפנים משורת הדין‪,‬‬ ‫שאם לא כן אין זו צדקה‪ .‬ולכך ניצול נח בשעה ששלטה מדת הדין‪ ,‬ונמצא שאף הרחמים‬ ‫שנעשו לו על פי הדין הם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪          "‬‬ ‫‪         ‬‬ ‫אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו‪ ,‬אמר‬ ‫‪ ïôåàá‬אחר יתכן לבאר הכוונה בדברי‬ ‫לו 'אשר אהבת'‪ ,‬אמר לו שניהם אני אוהב‪,‬‬ ‫המדרש על אומרו ‪çðì 'ä øîàéå‬‬ ‫אמר לו 'את יצחק'‪ ,‬ולמה לא גילה לו‬ ‫‪éúéàø êúåà éë äáéúä ìà êúéá ìëå äúà àá‬‬ ‫מתחילה וכו'‪ ,‬כדי ליתן לו שכר על כל דיבור‬ ‫‪ ,äæä øåãá éðôì ÷éãö‬זה שאמר הכתוב 'כי‬ ‫ודיבור‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו'‪ .‬ויש‬ ‫להבין המכוון בדברי המדרש‪.‬‬ ‫‪ åðéöîð‬למדים שכך דרכו של הקב"ה‬ ‫שמרבה לצוות את האדם מצוה‬ ‫‪ ì"éå‬כי באמת ראוי לתת לב להבין מפני‬ ‫אחת בכמה לשונות של ציוויים‪ïåéë ,‬‬ ‫מה הוצרך הקב"ה לצוות לנח וביתו‬ ‫‪úåáøäì ù÷áî åéãñç áåøáå åéîçøá ä"á÷äù‬‬ ‫שיבואו אל התיבה‪ ,‬הלא מאחר שצוה עליו‬ ‫‪øåáéã ìë ìò øëù ìá÷éù íãàä øëù úà‬‬ ‫הקב"ה לעשות את התיבה‪ ,‬הנה מובן הדבר‬ ‫‪ ,øåáéãå‬אם כן יש לומר שעל כן צוה הקב"ה‬ ‫מאליו שעיקר תכלית הכוונה היא כדי שיכנס‬ ‫לנח 'בא אתה וכל ביתך אל התיבה'‪ ,‬אע"פ‬ ‫לתוכה‪ ,‬ולמה הוצרך הקב"ה לחזור ולצוות‬ ‫שהדבר היה מובן מאליו‪ ,‬שהרי בשביל כך‬ ‫את נח ליכנס בתיבה‪.‬‬ ‫טרח בעשיית התיבה‪åéìò äåö ïë éô ìò óà ,‬‬ ‫‪ãçåéî øëù ìá÷éù éãë äáéúì ñðëéì ä"á÷ä‬‬ ‫‪ ïëà‬יש לומר הכוונה על דרך שמצינו אצל‬ ‫‪.äáéúä êåúì äàéáä íöò ìò‬‬ ‫פרשת העקידה שאמר הקב"ה‬ ‫לאברהם )להלן כב‪ ,‬ב( 'קח נא את בנך את‬ ‫‪ äúòîå‬יתבאר הכוונה בדברי המדרש‬ ‫יחידך אשר אהבת את יצחק' וגו'‪ ,‬וכתב‬ ‫שהביא את מאמר הכתוב 'כי‬ ‫רש"י ז"ל‪ ,‬כשאמר לו 'את בנך' אמר לו‬ ‫צדיק ה' צדקות אהב'‪ ,‬שמהאי טעמא צוה‬ ‫אברהם שני בנים יש לי‪ ,‬אמר לו 'את יחידך'‪,‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪ãñ‬‬ ‫אוהב שיתרבה צדקתו ויתוסף לו שכר טוב‬ ‫לו השי"ת לבוא אל תוך התיבה‪éë ïòé ,‬‬ ‫על כל דיבור ודיבור‪.‬‬ ‫‪úå÷ãö åðééäã åéúåéëæ úåáøäì áäåà ú"éùä‬‬ ‫)‪(èñ ïîéñ 'æ äðù ä"ðùù è÷ì‬‬ ‫‪,øåáéãå øåáéã ìë ìò åøëù óéñåäìå íãà ìù‬‬ ‫על כן אמר לו 'בא אל התיבה'‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫אוהב הקב"ה להרבות שכרם של ישראל‪ ,‬ולכן מצוה על דבר אחד בכמה ציוויים‪ ,‬שיקבלו‬ ‫שכר על כל דיבור ודיבור‪ .‬ומשום כך נאמר לנח בוא אתה וכל ביתך אל התיבה‪ ,‬אף שהדבר‬ ‫מובן מאליו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪            ‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫להוציא מפיו דבר שקר‪ ,‬הנה הוא נמנע‬ ‫‪ìà êúéá ìëå äúà àá çðì 'ä øîàéå‬‬ ‫ממילא מלעבור על עון גזל‪ ,‬יען כי הוא ירא‬ ‫‪éðôì ÷éãö éúéàø êúåà éë ,äáéúä‬‬ ‫לנפשו שמא יעמדו על הדבר‪ ,‬וכאשר ישאלו‬ ‫‪) äæä øåãá‬ז‪ ,‬א(‪ .‬במדרש )בראשית רבה לב‪ ,‬א( זה‬ ‫ממנו אם הוא שלח את ידו לגזול מן אחרים‪,‬‬ ‫שאמר הכתוב )תהלים ה‪ ,‬ז( 'תאבד דוברי כזב‬ ‫לא יוכל לשקר ולומר שלא גזל‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫איש דמים ומרמה יתעב ה''‪ ,‬מדבר בדור‬ ‫ימנע מלגזול דבר שאינו שלו‪ .‬וכמו שכתב‬ ‫המבול שהן ודיבורן כזב וכו'‪ ,‬ואני כאשר‬ ‫‪) à"ùøäî‬סנהדרין צב‪ .‬בח"א ד"ה כל המחליף‪ ,‬בשם‬ ‫עשו כן עשיתי‪ ,‬ומה ביני לבינם‪ ,‬אלא‬ ‫ספר העיקרים מאמר ג פ"ל( על בעל עבירה אחד‬ ‫שגמלתני טובה ואמרת לי 'בוא אתה וכל‬ ‫שרצה לשוב ולעזוב את כל חטאיו‪ìáé÷å ,‬‬ ‫ביתך אל התיבה'‪ .‬עכ"ד ז"ל‪.‬‬ ‫‪êë êåúîå ,åéôî ø÷ù øáã àéöåé àìù åéìò‬‬ ‫‪,åùôðá äøéáò íåù øåáòì ãåò ìåëé äéä àì‬‬ ‫‪ äðä‬יש להעיר על דבריהם ז"ל כי לכאורה‬ ‫יען כי מאז ואילך היה ירא לנפשו ללסטם‬ ‫נראה מכאן שאנשי דור המבול נענשו‬ ‫את הבריות‪ ,‬כי שם אל לבו כי מה יעשה‬ ‫מאחר שהיו דוברי שקר‪ ,‬וזה תמוה לכאורה‪,‬‬ ‫אם ישאלו מאתו אם הוא גזל משל אחרים‪,‬‬ ‫שהרי רש"י ז"ל כתב )ו‪ ,‬יג( לא נחתם גזר‬ ‫הלא לא יוכל לשקר בפניהם ולומר לא‬ ‫דינם אלא על הגזל‪ ,‬אם כן איפוא נראה‬ ‫גזלתי‪ ,‬על כן נמנע מכל העבירות‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫להדיא שאנשי דור המבול נענשו בשביל עון‬ ‫גזל דייקא ולא בשביל שהיו דוברי שקר‪,‬‬ ‫‪ äúòîå‬אתי שפיר שאילמלי היו אנשי דור‬ ‫והא כיצד יתיישב שני מאמרים אלו‪.‬‬ ‫המבול זהירים בפיהם ולשונם‬ ‫שלא להיות דוברי שקר‪ ,‬אזי לא היו יכולים‬ ‫‪ ïëà‬נראה לומר בביאור הענין‪ ,‬כי הנה מר‬ ‫לגזול ממון אחרים‪ ,‬אך מאחר שהם היו‬ ‫אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי‬ ‫דוברי שקר וכזב‪ ,‬לכן לא היו חוששים‬ ‫כלל‪ ,‬כי מי שהוא נזהר בפיו ולשונו שלא‬ ‫‪äñ‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫והשקר להיות טבע שני בנפשו‪ ,‬אשר על כן‬ ‫לנפשם כלל לפשוט את ידיהם ולגזול ממון‬ ‫לא יתנהג ברמאות כלל‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫אחרים‪ ,‬ועל ידי כך נחתם גזר דינם‪.‬‬ ‫‪ ìòå‬פי זה אפשר לומר‪ ,‬כי מאחר שאנשי‬ ‫‪ àìà‬שעדיין יש להבין מה שאמרו על נח‬ ‫דור המבול היו דוברי כזב‪ ,‬על כן‬ ‫שהיה דבוק במדת השקר כמוהם‪ ,‬כי‬ ‫שפיר היה יכול נח להתנהג עמהם ברמאות‬ ‫הלא הקב"ה קראו )ו‪ ,‬ט( 'איש צדיק תמים'‪,‬‬ ‫כמוהם‪ ,‬אך כל זה היה שייך לומר כשהוא‬ ‫וכתב רש"י ז"ל )להלן כה‪ ,‬כז( מי שאינו חריף‬ ‫באקראי ולא בתמידות כפי מה שנתבאר‪.‬‬ ‫לרמות קרוי תם‪ ,‬אם כן איפוא יפלא הדבר‬ ‫אבל מאחר שגילה הקב"ה לנח שהוא עתיד‬ ‫שאמר נח ואני כאשר עשו כן עשיתי‪ ,‬וכי‬ ‫להביא מי המבול לעולם‪ ,‬לשחת כל אשר‬ ‫איך שייך לומר כדברים האלה על נח הצדיק‪.‬‬ ‫בו רוח חיים‪ ,‬אם כן איפוא נמצא כי נח‬ ‫אינו צריך להיות עם אותן הרשעים לעד‬ ‫‪ ïëà‬אפשר ליישב את הכוונה על פי מה‬ ‫ולעולם כי אם על זמן מוגבל‪ ,‬גלל כן היה‬ ‫שאמרו בגמרא )מגילה יג‪ (:‬על הפסוק‬ ‫רשאי לדבר עמהם ברמאות‪ ,‬יען כי אין זה‬ ‫)להלן כט‪ ,‬יב( 'ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה‬ ‫דבר הנוהג בתמידות כי אם באקראי‪.‬‬ ‫הוא'‪ ,‬וכי אחי אביה הוא‪ ,‬והלא בן אחות‬ ‫אביה הוא‪ ,‬אלא אמר לה מינסבא לי‪ ,‬אמרה‬ ‫‪ äúòîå‬יבואר הכוונה בדברי המדרש‬ ‫ליה אין‪ ,‬מיהו אבא רמאה הוא ולא יכלת‬ ‫'ויאמר ה' לנח בא אתה וכל‬ ‫ליה‪ ,‬אמר לה אחיו אנא ברמאות‪ ,‬אמרה‬ ‫ביתך אל התיבה‪ ,‬זה שאמר הכתוב תאבד‬ ‫ליה ומי שרי לצדיקי לסגויי ברמיותא‪ ,‬אמר‬ ‫דוברי כזב וגו'‪ ,‬מדבר בדור המבול וכו'‪,‬‬ ‫לה אין 'עם נבר תתבר ועם עקש תתפל'‬ ‫ואני ]נח[ כאשר עשו כן עשיתי'‪ ,‬ר"ל שגם‬ ‫)שמואל ב' כב‪ ,‬כז(‪ .‬הנה מבואר מזה‪ ,‬כי עם‬ ‫נח התנהג ברמאות עם בני דורו‪ ,‬ואם תאמר‬ ‫אדם שהוא רמאי שפיר נכון הדבר להתנהג‬ ‫'מה ביני לבינם'‪ ,‬שהיה לו לחוש לנפשו‬ ‫עמו ברמאות‪.‬‬ ‫שמא יקנה בנפשו את מדת הרמאות‪ ,‬ולא‬ ‫יהיה שום חילוק בינו לבינם‪ ,‬לזה אמר שהרי‬ ‫כתב ‪) í"áîøä‬באגרת לתלמידו רבי יוסף ב"ר‬ ‫‪ïëà‬‬ ‫'גמלתני טובה ואמרת לי בוא אתה וכל ביתך‬ ‫יהודה אבן עקנין‪ ,‬קובץ תשובות הרמב"ם ואגרותיו‬ ‫אל התיבה'‪ ,‬ולפי שאמר לו הקב"ה שהוא‬ ‫ח"ב; אגרות הרמב"ם כט‪ (:‬על זה‪ ,‬שכל זה הוא‬ ‫לבדו ינצל מן המבול‪ ,‬וכל הרשעים ימותו‪,‬‬ ‫רק באקראי בעלמא‪ ,‬אבל מי שהוא דר‬ ‫אם כן איפוא לא תהיה התנהגות זו קבועה‬ ‫בקביעות בין הרמאים‪ ,‬לא שייך להתיר לו‬ ‫לעד ולעולם‪ ,‬על כן שפיר היה יכול להתנהג‬ ‫להתנהג עמהם ברמאות‪ ,‬כיון שאם יקיים‬ ‫עמהם ברמאות‪.‬‬ ‫תמיד בכל יום עם עקש תתפל יש לחוש‬ ‫)‪(ù"ú úðù çð úùøô‬‬ ‫שעל ידי ההרגל יקנה בנפשו מדת הרמאות‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫הנזהר מדבר שקר נשמר ממילא מן הגזל‪ ,‬שירא שמא ישאלוהו ולא יוכל לכזב‪ ,‬ואנשי דור‬ ‫המבול שהיו דוברי כזב לא נמנעו מלגזול‪ .‬ועוד למדנו מנח‪ ,‬שאף ההיתר לנהוג בערמה עם‬ ‫רמאים אינו אלא באקראי‪ ,‬שלא יקנה אדם מדה זו בנפשו‪.‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪åñ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ,         ‬‬ ‫‪          ‬‬ ‫שהכוונה היא שכאשר עושים צדקה עם איש‬ ‫‪éë éðôì àá øùá ìë õ÷ çðì íé÷ìà øîàéå‬‬ ‫ישראל הרי זו זכות גדולה כיון שכל איש‬ ‫‪) íäéðôî ñîç õøàä äàìî‬ו‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫ישראל חשוב כבן לפני המקום‪ ,‬מה שאין‬ ‫כתב רש"י ז"ל לא נחתם גזר דינם אלא על‬ ‫כן כאשר עושים צדקה עם אנשי אומות‬ ‫הגזל‪ .‬לכאורה יש להעיר על דברי רש"י‬ ‫העולם אין זה בגדר מצוה כלל‪ä÷ãö úðéçá' ,‬‬ ‫ממה שאמרו במדרש פר' משפטים )שמות רבה‬ ‫‪ñàã ,íìåòä úåîåà éã ééá ïà èùéð êàã èééâ‬‬ ‫ל‪ ,‬יג( אמר הקב"ה‪ ,‬מי גרם לכם שתאבדו מן‬ ‫‪ ,'äøåúä úåöî éã ïåô øàð æéà‬ואצל אומות‬ ‫הערב של עולם הזה ומן הבוקר של עולם‬ ‫העולם הרי זה חשוב כחטא‪ ,‬כיון שהם‬ ‫הבא‪ ,‬מפני שלא קיבלתם את התורה וגו'‪.‬‬ ‫חשובים כעבדים לפני המקום‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫הנה נראה מדבריהם ז"ל שעיקר סיבת‬ ‫העונש לאנשי דור המבול יען שלא היו‬ ‫‪ äìåòä‬מכל האמור‪ ,‬כי הנה מה שאנו‬ ‫מוכנים לקבל את התורה‪ ,‬והא כיצד יתיישב‬ ‫יכולים לקיים מצות צדקה הוא‬ ‫הדבר עם מה שכתב רש"י ז"ל שלא נחתם‬ ‫בשביל שקיבלנו עלינו את התורה הקדושה‪,‬‬ ‫גזר דינם אלא על הגזל‪.‬‬ ‫וע"י כך אנו קרויים בנים למקום‪ïë ìò ,‬‬ ‫‪,ä÷ãö íéðúåð åðàù äî ìåãâ úåëæì åðì áùçé‬‬ ‫‪ øùôàå‬לומר על פי מה שאמרו בגמרא‬ ‫‪.äù÷ä ïéãä ïî íéìåöéð åðà éøäå‬‬ ‫)ב"ב י‪ (.‬שאל טורנוסרופוס הרשע‬ ‫את רבי עקיבא‪ ,‬אם אלקיכם אוהב עניים הוא‬ ‫‪ ìòå‬פי הדברים האלה אפשר לומר‪ ,‬כי‬ ‫מפני מה אינו מפרנסם‪ ,‬אמר ליה כדי שניצול‬ ‫באמת נגזר דינם של אנשי דור המבול‬ ‫אנו בהן מדינה של גיהנם וכו'‪ ,‬אמר לו רבי‬ ‫בשביל עון הגזל דייקא‪ ,‬אלא שאם היו אנשי‬ ‫עקיבא אמשול לך משל למה הדבר דומה‪,‬‬ ‫דור המבול מקבלים עליהם את התורה‪ ,‬על‬ ‫למלך שכעס על בנו וחבשו בבית האסורים‬ ‫ידי זה היו קרויים בנים למקום‪ ,‬ומתוך כך‬ ‫וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו‪,‬‬ ‫היו יכולים למצוא עצה ותקנה לנפשם ‪ìò‬‬ ‫והלך אדם אחד והאכילו והשקהו‪ ,‬כששמע‬ ‫‪éãé ìòå ,äæ íò äæ ä÷ãö úåöî åîéé÷éù éãé‬‬ ‫המלך לא דורון משגר לו‪ ,‬ואנן קרויין בנים‬ ‫‪úãîì ïéãä úãî êåôäì íéìåëé åéä êë‬‬ ‫דכתיב )דברים יד‪ ,‬א( 'בנים אתם לה' אלקיכם'‪.‬‬ ‫‪ ,íéîçøä‬והיו ניצולים מעונש המבול‪ïòåå' .‬‬ ‫‪ä÷ãö úåöî éãé ìòù íäéøáãî øàåáî àöîð‬‬ ‫‪èìàåå ,äøåú éã ïòååòâ ìá÷î ïòååòâ ïèòä ééæ‬‬ ‫‪.íéðá íééåø÷ ìàøùé éðáù øøáúî ìàøùé éðáì‬‬ ‫‪ïìàæ ééæ æà äøåú éã êøåã úåàéöî à ïòååòâ‬‬ ‫‪.'íéîçøä úãîì ÷éøåö ïééæ êôäî‬‬ ‫פי זה כתב ‪) íéëøã úùøôá‬דרוש יז‪ ,‬דרך‬ ‫‪ìòå‬‬ ‫צדקה( לבאר מה שאמרו חכמינו ז"ל‬ ‫‪ øçàîå‬שלא קיבלו את התורה‪ ,‬שוב אין‬ ‫)ב"ב שם( 'צדקה תרומם גוי' )משלי יד‪ ,‬לד( אלו‬ ‫להם מעלה זו להיות בנים למקום‪,‬‬ ‫ישראל‪' ,‬וחסד לאומים חטאת' כל צדקה‬ ‫בהיות כן לא יאתה להם לקיים מצות צדקה‪,‬‬ ‫וחסד שאומות העולם עושים חטא הוא להם‪,‬‬ ‫‪æñ‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪ ,'íéîçøä úãîì ÷éøåö ïééæ‬ועל כן היה יכול‬ ‫וממילא נחתם גזר דינם ולא היו יכולים‬ ‫להציל את נפשו על ידי מצות צדקה‪ ,‬ומתוך‬ ‫להמתיק את הגזר דין ולשנותו לטובה‪.‬‬ ‫כך עלה בידו להנצל מכל העונשים ולהפוך‬ ‫‪ äî‬שאין כן בנח הרי מצינו שאמרו חכמינו‬ ‫מדת הדין למדת הרחמים‪.‬‬ ‫ז"ל שהיה לומד תורה‪äøåú øòã êøåã' ,‬‬ ‫)‪(âî÷ ãåîò ìàåé éøáã ;ç"ëùú úðù çð úùøô â"ñ‬‬ ‫‪êôäî ïìàæ æà úåàéöî à ïòååòâ æéà äùåã÷ä‬‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫מה שבידנו להפוך דין לרחמים על ידי הצדקה‪ ,‬הוא מפני שקיבלנו את התורה ונקראנו בנים‬ ‫למקום‪ .‬ונח שעסק בתורה ניצול על ידי הצדקה מכל הדינים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫‪ ,'ïåè äáåùú éàãååà ïéåù ééæ ïìòåå ,ïééâ åö‬זאת‬ ‫‪äáéúä ìà åúà åéðá éùðå åúùàå åéðáå çð àáéå‬‬ ‫לא היה יכול להאמין שגם אז לא יתעוררו‬ ‫‪) ìåáîä éî éðôî‬ז‪ ,‬ז(‪ .‬פירש"י אף נח‬ ‫לשוב בתשובה‪èðà÷òâ èùéð êéæ èàä øò' ,‬‬ ‫מקטני אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו מאמין עד‬ ‫‪äáåùú èùéð êéåà èìàîòã ïìòåå ééæ æà ïáééìâ‬‬ ‫שדחקוהו המים‪ .‬ולכאורה הוא ענין פלא‪ ,‬איך‬ ‫‪ .'ïåè‬כי כך הוא מידתם של צדיקים אמיתיים‪,‬‬ ‫אפשר לומר על נח שעליו העיד הכתוב שהיה‬ ‫כפי מה שאנו אומרים בתפילת ‪éáøä ÷"äøä‬‬ ‫איש צדיק תמים‪ ,‬שהיה מאמין ואינו מאמין‪.‬‬ ‫‪åðéùôð ìò íéäéîúîù ,ò"éæ êìîéìà éáø‬‬ ‫'‪úòá éë ,'ïâéãðéæ èðà÷òâ ïòî èàä éåæàéåå‬‬ ‫‪ ïëà‬הענין הוא‪ ,‬כי הנה מצינו ברש"י עה"פ‬ ‫)ז‪ ,‬יב( ויהי הגשם על הארץ‪ ,‬ולהלן )פסוק‬ ‫‪åðéá åùôð ïåáùç áùåçå úö÷ øøåòúî íãàäù‬‬ ‫‪ïåà èåðéî òèåâ à èàä ïòî ïòåå' ,åðå÷ ïéáì‬‬ ‫יז( הוא אומר ויהי המבול‪ ,‬אלא כשהורידן‬ ‫‪ ïéà êéæ èîòð ïòî‬אכט ‪êéæ ïòî èøòãðåàåå‬‬ ‫הורידן ברחמים שאם יחזרו יהיו גשמי‬ ‫‪ñðéåæà èàä ïòî ñàååøàô ïééìà êéæ óéåà‬‬ ‫ברכה‪ ,‬וכשלא חזרו היו למבול‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫‪ .'ïåèòâ‬על כן לא היה יכול נח להאמין שלא‬ ‫‪ ìò‬פי זה אפשר לומר כי ודאי נח האמין‬ ‫יתעוררו לשוב בתשובה ברגע האחרון כאשר‬ ‫בהקב"ה‪ ,‬אלא שלא היה יכול להאמין‬ ‫התחיל כבר הגשם לרדת על הארץ‪ ,‬על כן‬ ‫שאף עכשיו כאשר הגשם כבר התחיל לרדת‬ ‫המתין עד שדחקוהו המים‪.‬‬ ‫על פני הארץ לא יתעוררו לשוב בתשובה‪,‬‬ ‫)‪(ã"ëùú çð â"ñ‬‬ ‫'‪ïà ïéåù èáééä ñò æà ò÷àè ïéåù èòæ ïòî æà‬‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫באמונה שלימה האמין נח בהקב"ה‪ ,‬אלא שלא יכול היה להאמין שבני דורו לא ישובו אף‬ ‫כשהתחילו הגשמים לרדת‪ ,‬שהרי ברחמים ירדו‪ ,‬ואילו שבו היו גשמי ברכה‪ .‬כך דרכם של‬ ‫צדיקים‪ ,‬שתמהים כיצד אפשר בכלל לחטוא‪.‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪çñ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪       ‬‬ ‫‪ïòî ïò÷ ,'÷ä äøåúä úòôùä êøåã ,äøåúä‬‬ ‫‪ àúéà‬במדרש )שמות רבה ל‪ ,‬יג( אמר רבי‬ ‫‪.ã"ëò .'ïáééäñéåøà êéæ‬‬ ‫אחא‪ ,‬אמר הקב"ה‪ ,‬מי גרם לדור‬ ‫המבול שיאבדו מן העולם הזה ומן העולם‬ ‫‪ ìòå‬פי הדברים האלה אפשר לומר‪ ,‬שבאמת‬ ‫הבא‪ ,‬מפני שלא קיבלו את התורה‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫אחר דור המבול היו עוד כמה דורות‬ ‫ולכאורה יפלא הדבר מפני מה הוצרכו‬ ‫בעולם שלא היו טובים מן דור המבול‪,‬‬ ‫לתלות טעמו של דבר שנאבדו אנשי דור‬ ‫'‪ïòååòâ æéà úåøåã òøòèòôù éã ïéà øàâ øùôà‬‬ ‫המבול שהוא מפאת שלא קיבלו את התורה‪,‬‬ ‫‪øòñòá èùéð ïòðòæ ñàåå úåøåã òëìòæà êàð‬‬ ‫כי הלא מצינו שאנשי דור המבול נכשלו‬ ‫‪ïåà ,äâìôä øåã ïèéî ìåáîä øåã ïåô ïòååòâ‬‬ ‫בעבירות חמורות ביותר‪ ,‬כמו שאמר הכתוב‬ ‫‪ïéà íéáøä åðéðååòá ò÷àè èùéð èñééåå ïòî‬‬ ‫)ו‪ ,‬יא( ותשחת הארץ‪ ,‬ופירש"י לשון ערוה‬ ‫‪èìàä ïòî éö òãåé éî ,øåã øòâéèöéà øòã‬‬ ‫ועבודה זרה‪ ,‬ובמדרש )בראשית רבה לא‪ ,‬ו(‬ ‫‪øåãä úàèç éã èéî øòèééåå êàð äìéìç èùéð‬‬ ‫מבואר‪ ,‬שחטאו בעבודה זרה גילוי עריות‬ ‫‪.'äâìôä øåã ïåà ìåáîä øåã ïéà éåå‬‬ ‫ושפיכות דמים‪ ,‬והלא כל אלו החטאים הם‬ ‫‪ àìà‬עיקר הטעם שאנשי דור המבול לא‬ ‫חמורים ביותר‪ ,‬וזה מספיק להבין הטעם‬ ‫היה להם תקנה ונאבדו מן העולם‪,‬‬ ‫שאנשי דור המבול נאבדו מן העולם‪ ,‬א"כ‬ ‫הוא לאשר בימי דור המבול עדיין לא היתה‬ ‫מה זה שאמרו שנענשו מחמת שלא קיבלו‬ ‫התורה בעולם הזה‪ ,‬גלל כן כאשר נפלו‬ ‫את התורה הקדושה‪.‬‬ ‫לשער הנו"ן משערי הטומאה‪ ,‬לא היתה להם‬ ‫עוד תקומה‪ ,‬מה שאין כן דורותינו אנו ‪øçàî‬‬ ‫‪ øùôàå‬לומר בביאור הענין‪ ,‬כי הנה ידוע‬ ‫‪óàå ,äîå÷ú åðì ùé ïëì ,'÷ä äøåúä åðì ùéù‬‬ ‫מה שכתב ‪) ì"æéøàä‬בסידור‪ ,‬סדר‬ ‫‪äìöä éã æéà' å"ç ï"åðä øòù êåúì íéñðëð íà‬‬ ‫הגש"פ פיסקא מצה זו( שאם היו ישראל מתעכבים‬ ‫‪.'äùåã÷ä äøåú éã êøåã øàð‬‬ ‫במצרים עוד רגע אחד‪ ,‬אזי לא היו יכולין‬ ‫לצאת משם לעד ולעולם‪ ,‬כי היו נופלים‬ ‫‪ ìòå‬פי הצעה זו יתבאר המכוון במה‬ ‫בנו"ן שערי טומאה‪ ,‬ואי אפשר לצאת‬ ‫שאמרו במדרש שדור המבול נאבדו‬ ‫מטומאה זו‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫מן העולם מפני שלא קיבלו את התורה‪ ,‬על‬ ‫אף שמצינו שעברו על חטאים חמורים‬ ‫על זה ‪) ùåã÷ä íééçä øåàä‬שמות ג‪,‬‬ ‫‪áúëå‬‬ ‫ביותר שהיו שטופים בשלש עבירות‬ ‫ח(‪ ,‬כי הנה בימינו אלה יתכן להיות‬ ‫החמורות ובגזל וחמס‪ ,‬מכל מקום ‪éìîìéà‬‬ ‫שכבר נכנסו לתוך שער הנו"ן משערי‬ ‫‪úåçåëä íäì äéä ,'÷ä äøåúä úà íéìá÷î åéä‬‬ ‫הטומאה‪ ,‬ואף על פי כן יכולים אנו לצאת‬ ‫‪ïòååòâ ìá÷î ïèìàåå ééæ ïòåå' ,äìà ìëî úàöì‬‬ ‫מכל שערי טומאה‪ ,‬כי ‪çë åðúà ùéù øçàî‬‬ ‫‪ééæ '÷ä äøåú éã èòä ,äøåú éã‬‬ ‫‪ìëî úàöì äãé ìò íéìåëé ,äùåã÷ä äøåúä‬‬ ‫‪,äîå÷ú íäì äúéä ïééãòå ,'èôòìùòâñéåøà‬‬ ‫‪çë øòã êøåã' ,íìåòáù äàîåèä úåçåë‬‬ ‫‪èñ‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪éã ïéà ÷áãúî êéæ æéà ïòî æà àìéîî ,åîù‬‬ ‫אך מכיון שלא קיבלו את התורה לא היתה‬ ‫‪øåàá ÷áãúî êéæ ïòî æéà äùåã÷ä äøåú‬‬ ‫להם תקומה עוד‪.‬‬ ‫‪ .'åîù êøáúé åéðô‬וזהו שאמר הכתוב כי‬ ‫‪ ìáà‬נח היה עוסק בתורה ועל ידי כך‬ ‫אותך ראיתי צדיק לפני‪ ,‬כי מאחר שנח היה‬ ‫זכה להנצל ממי המבול ולהשאר‬ ‫דבוק בתורה הקדושה‪ ,‬על ידי כך זכה‬ ‫בחיים‪ ,‬כי הנה בתורה הקדושה יש בה‬ ‫להארת פניו יתברך‪ ,‬ומתוך כך ניצול נח‬ ‫הארת פניו של הקב"ה‪ ,‬וכמו שאומרים כי‬ ‫מן המבול‪.‬‬ ‫באור פניך נתת לנו ה' אלקינו תורת חיים‪,‬‬ ‫)‪(æ"èùú çð â"ñ‬‬ ‫'‪êøáúé åéðô øåàî æéà äùåã÷ä äøåú éã‬‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫בכל מקום שהוא יש ליהודי תקומה מכח התורה‪ ,‬שבה גנוזה הארת פניו יתברך‪ .‬וכשם שנח‬ ‫ניצול מן המבול בזכות עסקו בתורה‪ ,‬כך נוכל אנו להנצל בכחה מכל טומאה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪     ‬‬ ‫‪          ‬‬ ‫‪       ‬‬ ‫בטעמו של דבר‪ ,‬שכל ענין מצוה הרי היא‬ ‫‪ áøåòä úà çìùéå‬וגו' )ח‪ ,‬ז(‪ .‬איתא במדרש‬ ‫דבר רוחני‪ ,‬אשר על כן גם שכר הניתן על‬ ‫)בראשית רבה לג‪ ,‬ה( הה"ד )תהלים קה‪ ,‬כח(‬ ‫קיום המצות המה ענינים רוחניים דייקא‪,‬‬ ‫'שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו'‪.‬‬ ‫ומשום כך לא שייך לשלם שכר רוחני בעולם‬ ‫וצ"ב קישור הכתוב הזה לכאן‪ .‬גם עיקר‬ ‫הזה שהוא עולם הגשמי עולם עובר‪ ,‬והלא‬ ‫הכתוב צריך ביאור לכאורה‪ ,‬כי איזה רבותא‬ ‫כל העולם ומלואו אינו כדאי למצוה אחת‬ ‫יש בזה שלא מרו את דברו יתברך שמו‪ ,‬וכי‬ ‫ולקורת רוח הנמצא בעולם הבא )עיין אבות‬ ‫מדוע יעלה על הדעת להמרות את פי ה'‪,‬‬ ‫פ"ד מי"ז(‪ ,‬בהיות כן אמרו חכמינו ז"ל שכר‬ ‫ומפני מה השמיענו הכתוב דבר זה אצל‬ ‫מצוה בהאי עלמא ליכא‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫מכת חושך דייקא‪.‬‬ ‫‪ ïëà‬במה דברים אמורים במצוה שעשה‬ ‫‪ ì"ôàå‬בביאור הענין‪ ,‬על פי מה שפירשתי‬ ‫האדם בשלימות הכוונה הראויה‬ ‫מאמרם ז"ל )נדרים לח‪ (.‬עה"כ )שמות‬ ‫בדעה צלולה וברורה לשם שמים‪ ,‬אשר‬ ‫לד‪ ,‬א( 'ויאמר ה' אל משה פסל לך' וגו'‪,‬‬ ‫באופן כזה כל המצוה הינה דבר רוחני‪ ,‬על‬ ‫פסולתן יהא שלך‪ ,‬משם נתעשר משה‪.‬‬ ‫כן לא יתכן לשלם בשכרה בהנאת עולם‬ ‫ואפשר לומר בביאור הענין‪ ,‬כי הנה ידוע‬ ‫הזה‪ .‬אבל פעמים שיש למצוה איזו שייכות‬ ‫מה שאמרו חכמינו ז"ל )קידושין לט‪ (:‬שכר‬ ‫לעולם הגשמי‪ ,‬אם עשה מצות הבורא ב"ה‬ ‫מצוה בהאי עלמא ליכא‪ ,‬ואמרו ‪íéðåîã÷ä‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪ò‬‬ ‫‪íòã ïåô ,úìåñô ïáàä ñàåå éã ïåô úåöî‬‬ ‫שלא בכוונה טהורה ונקיה לשם שמים אלא‬ ‫‪.'øùåò ïà ïøòåå èðà÷òâ øò èàä‬‬ ‫עם פניה גשמית‪ ,‬על דרך שכתב ‪äùî çîùéá‬‬ ‫)פר' בראשית( על מה שאמרו חכמינו ז"ל )עירובין‬ ‫‪ øùôàå‬לומר שזהו המכוון במה שאמרו‬ ‫יט‪ (.‬פושעי ישראל מלאים מצות כרימון‪,‬‬ ‫חכמינו ז"ל בלשונם‪ ,‬פסל לך‪,‬‬ ‫שהכוונה בזה שהמצות שלהם דומים לרימון‬ ‫'הפסולת' יהיה שלך‪ ,‬כלומר שכרן של‬ ‫שמתערבים בהם פסולת עם האוכל‪ ,‬כך הן‬ ‫המצות שנעשו מעורבים עם פסולת‪ ,‬דהיינו‬ ‫המצות של פושעי ישראל שיש בהם תערובת‬ ‫בכוונה שלא לשמה‪ ,‬זה יהיה שלך‪ ,‬שעל‬ ‫של תוכן עם פסולת‪' ,‬עס איז אויסגעמישט‬ ‫ידי מצות הללו זכה לקבל בשכרן השפעות‬ ‫מיט אסאך פסולת'‪ .‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫גשמיות בעולם הזה‪ ,‬ואכן משם דייקא‬ ‫נתעשר משה הרבה‪ ,‬על ידי שהיה לו חלק‬ ‫‪ éîå‬שעושה מצות על אופן כזה‪ ,‬נמצא שיש‬ ‫עם המצות שעשו ישראל שלא לשמה והיה‬ ‫למצוה עצמה שייכות לעולם הזה‬ ‫בהם פסולת‪.‬‬ ‫הגשמי‪ ,‬אם כן איפוא שפיר יתכן לשלם‬ ‫שכרה בדברים גשמיים בעולם הזה‪ ,‬והיינו‬ ‫‪ ïëà‬כל זה לא היה שייך רק לאחר חטא‬ ‫על דרך שאמרו חכמינו ז"ל )שבת סג‪(.‬‬ ‫העגל‪ ,‬כי קודם חטא העגל היו כל‬ ‫למשמאילין בה‪ ,‬פירש"י עוסקין שלא‬ ‫ישראל טהורים וצדיקים‪ ,‬וכל מעשיהם היו‬ ‫לשמה‪ ,‬עושר וכבוד‪.‬‬ ‫לשם שמים‪ ,‬והיו נזהרים לקיים את כל‬ ‫המצות הבורא ב"ה בכוונה שלימה ורצויה‬ ‫‪ äúòîå‬יתבאר המכוון‪ ,‬כי הנה עשירות‬ ‫בלי שום פסולת‪ ,‬ובהיות כן לא היה אפשר‬ ‫היא שכר גשמי בעולם הזה‪ ,‬ואם‬ ‫להמשיך על ידם השפעות עניני עולם הזה‬ ‫כן לכאורה לא היה אפשר לשלם למשה‬ ‫הגשמי‪ .‬מה שאין כן אחר חטא העגל‪ ,‬שכבר‬ ‫רבינו בשכר עבודתו להתברך בעשירות‪,‬‬ ‫נפלו ישראל ממדריגתם‪ ,‬וכבר נמצאו אנשים‬ ‫שהרי משה רבינו היה עובד את השי"ת‬ ‫כאלו בקרב ישראל שהיו מקיימים את‬ ‫בכוונה שלימה ורצויה בלתי לה' לבדו בלי‬ ‫המצות בכוונה שלא לשמה‪ ,‬והיה מעורב‬ ‫שום פניות‪ ,‬ואם כן לא היתה במצות הללו‬ ‫בהם פסולת‪ ,‬משום כן היה אפשר להמשיך‬ ‫שום אחיזה בדברים גשמיים‪ ,‬גלל כן לא‬ ‫על ידם השפעות טובת עולם הזה‪ .‬על כן‬ ‫היה שייך לקבל שכרם בעולם הזה הגשמי‪.‬‬ ‫באותה שעה דייקא אמר הקב"ה למשה‬ ‫רבינו ע"ה פסל לך הפסולת יהא שלך‪ ,‬ועל‬ ‫‪ àìà‬מאחר שמשה רבינו ע"ה זכה וזיכה‬ ‫ידי כך נתברך משה רבינו לקבל שפע‬ ‫את הרבים‪ ,‬וזכות הרבים תלוי בו‬ ‫העשירות בעולם הזה‪.‬‬ ‫)אבות פ"ה מי"ח(‪ ,‬ושאר כל ישראל הלא קיימו‬ ‫מצות גם בכוונה שלא לשמה‪ ,‬באופן שהיה‬ ‫‪ ìòå‬פי הקדמה זו נבוא אל המכוון‪ ,‬כי‬ ‫מגיע להם שכר בעולם הזה‪ ,‬על כן שפיר‬ ‫הנה נאמר בפרשתן )ח‪ ,‬ח( 'וישלח את‬ ‫היה בדין שגם משה רבינו יטול שכר בעולם‬ ‫היונה מאתו'‪ ,‬ואמרו בגמרא )סנהדרין קח‪ (:‬אמר‬ ‫הזה‪ ,‬אחר שכל ישראל שהיו עוסקים בתורה‬ ‫ר' ירמיה מכאן שדירתן של עופות טהורים‬ ‫ומצות נמשכים על ידו‪ ,‬והיה לו חלק בכל‬ ‫אצל הצדיקים‪ ,‬ופירש רש"י שגבי יונה כתיב‬ ‫המצות שלהם‪òëìòæà ïòîå÷àá øò èàä' ,‬‬ ‫‪àò‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫ישראל ברכוש המצריים‪ ,‬והיינו כמו שאמרו‬ ‫'מאתו' וגבי עורב לא כתיב מאתו‪ .‬והנה‬ ‫במדרש )שמות רבה יד‪ ,‬ג( למה הביא הקב"ה‬ ‫בוודאי אין הכוונה כפשוטו שדירת עופות‬ ‫עליהן מכת חושך כדי שיחפשו ישראל ויראו‬ ‫הטהורים היא אצל הצדיקים בפועל ממש‪,‬‬ ‫את כליהן של המצריים‪ ,‬וכשיצאו והיו‬ ‫שאם כן אסור להתפלל שם מחמת הטינופת‬ ‫שואלין מהן והן אומרים אין בידינו כלום‬ ‫וריח רע‪ ,‬אלא הכוונה על שורש הדברים‪,‬‬ ‫היו אומרים להם אני ראיתיו ובמקום פלוני‬ ‫שהצדיקים דבוקים תמיד בשורשם שהוא‬ ‫הוא‪ ,‬באותה שעה היו המצריים אומרים אם‬ ‫מקור הקדושה והטהרה‪ ,‬ועל כן מאחר שגם‬ ‫היו אלו רוצים היו נוטלין אותן בימי החושך‬ ‫העופות הטהורים מקורם הוא ממקור‬ ‫ולא היינו מרגישין שהרי ראו אותן כבר‪,‬‬ ‫הטהרה‪ ,‬לכן נקרא דירתן אצל הצדיקים‪,‬‬ ‫ומאחר שלא נגעו חוץ מדעתינו כמו"כ לא‬ ‫ומה"ט נאמר אצל היונה 'מאתו'‪ ,‬לפי שהיא‬ ‫יחזיקו‪ ,‬ונתן הקב"ה חן העם בעיני מצרים‬ ‫ממקור הטהרה‪ ,‬משא"כ אצל העורב‬ ‫והיו משאילין להן‪ ,‬לקיים מה שנאמר 'ואחרי‬ ‫ששרשו הוא מסטרא דמסאבותא על כן לא‬ ‫כן יצאו ברכוש גדול'‪ ,‬עכ"ד המדרש‪.‬‬ ‫נאמר בו מאתו‪.‬‬ ‫‪ àöîð‬עולה מן האמור שעל ידי מכת חושך‬ ‫‪ íðîà‬לפי דברינו הנזכרים למעלה היה‬ ‫זכו ישראל בכל כספם וזהבם‬ ‫ראוי לכאורה לכתוב גם אצל‬ ‫ורכושם של המצריים‪ ,‬וממילא יש לבני‬ ‫העורב מאתו‪ ,‬לפי שיש לפעמים תועלת על‬ ‫ישראל רכוש גדול בעולם הזה‪ ,‬ושוב לא‬ ‫ידם‪ ,‬דהיינו ‪úòôùä êéùîäì íéëéøö øùàë‬‬ ‫היו זקוקים לעשות ולקיים את מצות הבורא‬ ‫‪ äæä íìåò‬כפי שנתבאר‪ ,‬וזה אי אפשר‬ ‫ב"ה שלא לשמה למען יעלה בידם להשיג‬ ‫להמשיך ע"י הצדיקים העושים את המצות‬ ‫השפעת עולם הזה‪òôùì åëæ øáë éøäù ,‬‬ ‫לשמה‪ ,‬כי אם ע"י מעשיהם של רשעים‬ ‫‪úåùòì íéìåëé äúòîå ,êùåç úëîî úåøéùòä‬‬ ‫המלאים מצות כרימון‪ ,‬דהיינו שעושין את‬ ‫‪.íéîù íùì ä"á àøåáä úåöî ìë íéé÷ìå‬‬ ‫המצות שלא לשמה‪ ,‬א"כ נמצא שיש‬ ‫‪ åäæå‬שאמר הכתוב 'שלח חושך ויחשיך'‪,‬‬ ‫לפעמים איזה קשר בין מעשה הרשעים אצל‬ ‫היינו מכת חושך שעל ידו זכו ישראל‬ ‫הצדיקים‪ ,‬ואם כן היה ראוי לכתוב גם אצל‬ ‫ליטול הון ועושר של המצריים‪ ,‬ועל ידי כן‬ ‫העורב 'מאתו'‪.‬‬ ‫'ולא מרו את דברו'‪ ,‬כלומר שלא היו צריכין‬ ‫‪ ìò‬זה אמרו במדרש שאין הדבר כן אלא‬ ‫עוד לבוא אל קיום המצות שלא לשמה‬ ‫ראוי להזהר לעשות ולקיים את כל‬ ‫שהוא בחינת המרה לערך מצות הנעשים‬ ‫המצות לשם שמים‪ ,‬ואין לחוש ולומר שאם‬ ‫לשם שמים‪.‬‬ ‫כן יש להבין מאין יעלה בידם להמשיך‬ ‫‪ àöîð‬שממכת חושך שמעינן ‪êøåö ïéàù‬‬ ‫השפעת העשירות‪ïéàù àåä úîàä éë ïòé ,‬‬ ‫‪äîùì àìù úåöîä íò ùîúùäì‬‬ ‫‪úáåè ìë ìàøùé éðáì òéôùäì ú"éùäì øåöòî‬‬ ‫‪,úåøéùòä òôù êéùîäì åðéãéá äìòé ïòîì‬‬ ‫‪,äîùì úåöîä åùòé íà åìéôà äæä íìåò‬‬ ‫ואם כן איפוא נתברר ממכת חושך שאין‬ ‫והראיה על זה הוא ממכת חושך‪ ,‬כי הנה‬ ‫שום סיבה להתקרב אצל פושעי ישראל‪,‬‬ ‫כל עיקר הטעם למכת חושך היה למען יזכו‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪áò‬‬ ‫בלבד‪úáåè ìë åðéìò òéôùé åéîçøá ä"á÷äå ,‬‬ ‫בהיות כן לא נאמר אצל העורב 'מאתו'‪ ,‬כי‬ ‫‪.äæä íìåò úàðä‬‬ ‫אין שום צורך להתחבר עם פושעי ישראל‬ ‫)‪(æ"öøú úðù çð úùøô ÷"áù íåé‬‬ ‫הנמשלים לעורב‪ ,‬אלא צריכין תמיד להדבק‬ ‫באלקים חיים ולעשות כל המצות לשמו ית'‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫הקב"ה משפיע כל טובת עולם הזה גם לעושים מצוותיהם לשמן בלבד‪ ,‬ואין צורך להתחבר עם‬ ‫פושעי ישראל כדי למשוך שפע‪ .‬ראיה ממכת חושך‪ ,‬שבה זכו ישראל בכל הון מצרים ולא‬ ‫הוצרכו עוד למצוות שלא לשמה‪ ,‬ולכך לא נאמר אצל העורב מאתו‪ .‬על כן ידבק האדם באלקים‬ ‫חיים ויעשה הכל לשמו‪ ,‬והוא יתברך ישפיע עליו כל טוב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪         "‬‬ ‫‪          ‬‬ ‫ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את‬ ‫‪ìà êúéá ìëå äúà àåá çðì 'ä øîàéå‬‬ ‫האדמה וגו'‪ ,‬עוד כל ימי הארץ זרע וקציר‬ ‫‪äøåäèä äîäáä ìëî ,'åâå äáéúä‬‬ ‫וגו'‪éãé ìòù íéáåúëä ïî øàåáî àöîð äðä ,‬‬ ‫‪ äòáù äòáù êì ç÷ú‬וגו' )ז‪ ,‬א‪-‬ב(‪ .‬יש לדקדק‬ ‫‪ú"éùä ìöà ìåòôì åãéá äìò çð ìù úåðáø÷ä‬‬ ‫על אומרו תקח 'לך' וגו'‪ ,‬כי מה היה המקרא‬ ‫‪.äæä íìåòä íåé÷ì äìåãâ äáåè òéôùäì‬‬ ‫חסר באומרו 'מכל הבהמה הטהורה תקח‬ ‫שבעה' וגו'‪.‬‬ ‫‪ äøåàëìå‬קשה שהרי אמרו חכמינו ז"ל‬ ‫)קידושין לט‪ (:‬שכר מצוה בהאי‬ ‫‪) ùøãîá‬בראשית רבה כו‪ ,‬א( דרשו על נח כל‬ ‫עלמא ליכא‪ ,‬ואם כן תמוה הדבר כיצד‬ ‫המזמור )תהלים א(‪' ,‬אשרי האיש‬ ‫עלה ביד נח להמשיך שכר הקרבנות בעולם‬ ‫אשר לא הלך בעצת רשעים' וגו' זה נח שלא‬ ‫הזה‪ .‬אכן נראה לומר בזה על פי מה‬ ‫הלך בעצת דור אנוש וכו'‪' ,‬ובתורתו יהגה‬ ‫שכתב ‪) à"ùøäî‬סוטה יד‪ .‬בח"א ד"ה וא"ל הקב"ה(‬ ‫יומם ולילה' שהגה דבר מתוך דבר‪ ,‬אמר‬ ‫כי הנה מה שאמרו חכמינו ז"ל שכר מצוה‬ ‫מה טעם ריבה הקב"ה בטהורים יותר‬ ‫בהאי עלמא ליכא‪ ,‬הוא רק באותם המצות‬ ‫מטמאים‪ ,‬לא שהוא רוצה להקריב מהן קרבן‬ ‫אשר האדם חייב בעשייתם במצות הבורא‪,‬‬ ‫בתמיה‪ ,‬מיד 'ויקח מכל הבהמה הטהורה'‬ ‫‪áåéç éãéì åîöò àéáî íãàäù äîá ìáà‬‬ ‫וגו' )ח‪ ,‬כ(‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולכאורה יפלא הדבר מפני‬ ‫‪íìåòá íâ øëù äæá ùé øéôù ,åðåöøå åúòãî‬‬ ‫מה לא אמר לו הקב"ה בפירוש שיקריב‬ ‫‪ .äæä‬עכ"ד‪) .‬ראה גם לעיל באות א שהובא כעין זה‬ ‫קרבן כאשר יצא מן התיבה‪.‬‬ ‫מהספר חסידים(‪.‬‬ ‫לומר‪ ,‬כי הנה הכתוב אומר )ח‪,‬‬ ‫‪øùôàå‬‬ ‫‪ ìòå‬פי זה אפשר לומר‪ ,‬כי מאחר שלא‬ ‫כ‪-‬כב( ויבן נח מזבח וגו' ויעל‬ ‫נצטוה נח על הבאת הקרבנות אלא‬ ‫עולות במזבח‪ ,‬וירח ה' את ריח הניחוח‬ ‫‪âò‬‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫מדעת עצמו‪êéùîäì ìåëé äéä êë éãé ìòå ,‬‬ ‫שהוא הביא את עצמו לידי כך מדעת עצמו‪,‬‬ ‫‪.íìåòä íåé÷ êøåöì ä"á àøåáä òôù‬‬ ‫‪íìåòá ïøëù ìá÷ì éåàø äéä øéôù ïë úåéäá‬‬ ‫‪íúåà ìëá ä"á÷ä åçéèáä ïë ìòå ,äæä‬‬ ‫‪ ìòå‬דרך זה יבואר מה שאמר לו הקב"ה‬ ‫‪.íìåòä íåé÷ êøåöì íéáåè íéãåòéå úåòôùä‬‬ ‫מכל הבהמה הטהורה תקח 'לך'‬ ‫שבעה וגו'‪ ,‬וי"ל הכוונה על דרך שמצינו‬ ‫‪ äúòîå‬יבואר היטב מפני מה לא אמר לו‬ ‫אצל שליחת המרגלים שנאמר )במדבר יג‪ ,‬ב(‬ ‫הקב"ה בפירוש שיקריב קרבן‬ ‫'שלח לך אנשים' וגו'‪ ,‬ודרשו שלח לך‬ ‫בצאתו מן התיבה‪ ,‬כי ‪ìåãâ êøåö äéäù ïåéëî‬‬ ‫לדעתך‪ .‬כן היא הכוונה כאן באומרו 'תקח‬ ‫‪úàî äáåè òôù êéùîäì úåðáø÷ä íúåàá‬‬ ‫לך שבעה'‪ ,‬שנח נצטוה ליקח שבעה מן‬ ‫‪ ,íìåòä íåé÷ êøåöì ú"éùä‬ואילמלי היה‬ ‫הטהורים‪ ,‬כדי שיבין מדעת עצמו טעמו של‬ ‫מצווה בפירוש מאת הקב"ה להקריב קרבנות‬ ‫שוב לא היה יכול לקבל שכרן בעולם הזה‪,‬‬ ‫דבר כדי להקריב מהן קרבן‪êë éãé ìòå ,‬‬ ‫ואם כן לא היו הקרבנות מועילים לתכלית‬ ‫‪êøåöì äáåè òôù ìë êéùîäì åãéá äìòé‬‬ ‫הנרצה לצורך קיום העולם‪ ,‬לכן היה הכרח‬ ‫÷‪.äæä íìåòä íåé‬‬ ‫גדול שלא יהיה נח מצווה על הבאת‬ ‫)‪(â"ëùú úðù çð úùøô ïîæä úçéúô úùøã‬‬ ‫הקרבנות אלא שיביא את עצמו לידי כך‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫המביא את עצמו לדבר מדעתו‪ ,‬שכרו משתלם גם בעולם הזה‪ .‬לכך לא צוה הקב"ה את נח במפורש‬ ‫על הקרבנות‪ ,‬אלא רמז לו תקח לך‪ ,‬לדעתך‪ ,‬וכשהקריב מעצמו המשיך שפע לקיום כל העולם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪       ‬‬ ‫‪        ‬‬ ‫לפרש הכתוב )שמות טז‪ ,‬ד( 'ויצא העם ולקטו‬ ‫‪úéæ äìò äðäå áøò úòì äðåéä åéìà àåáúå‬‬ ‫דבר יום ביומו'‪ ,‬ויש להבין הכוונה באומרו‬ ‫‪) äéôá óøè‬ח‪ ,‬יא(‪ .‬כתב רש"י ז"ל‪,‬‬ ‫'דבר' שנראה כשפת יתר‪.‬‬ ‫אמרה יונה יהיו מזונותי מרורין כזית בידו‬ ‫של הקב"ה ולא מתוקין כדבש בידי בשר‬ ‫‪ ïëà‬הכוונה היא על פי הידוע כי כל אדם‬ ‫ודם‪ ,‬ודרשו כן מתיבת 'פיה' אשר מורה על‬ ‫צריך לעסוק במו"מ לצורך פרנסתו‪,‬‬ ‫הדיבור‪ .‬אבל עדיין קשה כי העיקר חסר מן‬ ‫וכמו שאמרו בספרי )פר' ראה( יכול יהא יושב‬ ‫הספר ולא מצינו שום רמז בפסוק שהיונה‬ ‫בטל ת"ל וברכך בכל אשר תעשה‪ ,‬ואם כן‬ ‫אמרה איזה דבר‪.‬‬ ‫ראוי לתת לב להבין מה שעינינו רואות אצל‬ ‫הצדיקים אשר תורתם אומנתם והם אינם‬ ‫‪ ïëà‬אפ"ל על דרך מה ששמעתי ‪àáàî‬‬ ‫עוסקים כלל בעסקי משא ומתן‪ ,‬הא כיצד‬ ‫‪) ä"äììæ éøàî‬נדפס בקדושת יו"ט פר' חקת(‬ ‫‪ìàåé‬‬ ‫‪çð‬‬ ‫‪éðãòî‬‬ ‫‪ãò‬‬ ‫בתפילה לפני השי"ת היה נחשב להם כעשיה‬ ‫מתקיים בהם מאמר הכתוב וברכתיך בכל‬ ‫בפועל‪ .‬עכ"ד‪.‬‬ ‫אשר תעשה‪.‬‬ ‫‪ ìòå‬דרך זה אפשר לומר ביאור הכוונה‬ ‫‪ ïëà‬מאחר שקיימא לן דעקימת שפתיים‬ ‫באומרו 'עלה זית טרף בפיה'‪ ,‬אשר‬ ‫הוי מעשה‪ ,‬אם כן אפשר לומר‬ ‫הכוונה בזה היא על התפילה‪ ,‬כי כשם שניתן‬ ‫שכאשר הם ‪ú"éùä éðôì ììôúäì íéãîåò‬‬ ‫לומר הפירוש באומרו 'דבר' יום ביומו‬ ‫‪øåáéãä íäì áùçð äðä ,íøåñçî éã íäì ïúéù‬‬ ‫שהכוונה בזה על דיבורי התפילה‪ ,‬כך יש‬ ‫‪áåúëä øîàî íäá íéé÷úî øéôùå ,äéùòë‬‬ ‫לומר הכוונה באומרו טרף 'בפיה' על‬ ‫)עיין דברים יד‪ ,‬כט( ‪ìëá êé÷ìà 'ä êëøáé ïòîì‬‬ ‫התפילה שהיונה התפללה לפני הקב"ה על‬ ‫‪.äùòú øùà‬‬ ‫מזונותיה‪ ,‬כי בעת שניזונין על ידי הקב"ה‬ ‫בעצמו בלי שום פעולה גשמית אזי נחשב‬ ‫‪ øùàëå‬אכלו ישראל את המן הרי לא עשו‬ ‫האמירה בפה כמעשה‪ ,‬לכן שפיר דרשו‬ ‫שום פעולה בדבר‪ ,‬אם כן איפוא‬ ‫מתיבת פיה שאמרה היונה מוטב שיהיו‬ ‫יש מקום להקשות הא כיצד נתקיימה אצלם‬ ‫מזונותי מרורין כזית מידו של הקב"ה‪ .‬והבן‪.‬‬ ‫וברכתיך בכל אשר תעשה‪ ,‬על זה אמר‬ ‫)‪(â"ôøú úðù çð úùøô‬‬ ‫הכתוב ולקטו 'דבר' יום ביומו‪ ,‬כי הדיבור‬ ‫‪:ï"ãòî àöåéä‬‬ ‫למי שניזון מידו של הקב"ה‪ ,‬התפילה עצמה נחשבת לו מעשה‪ ,‬ומתקיים בו וברכתיך בכל אשר‬ ‫תעשה‪ .‬וכך אמרה היונה‪ ,‬יהיו מזונותי מרורין כזית מידו של הקב"ה ולא מתוקין כדבש מיד‬ ‫בשר ודם‪.‬‬ ‫[‬