פניני יואל · Pninei Yoel — נח (2026-10-12)

נח
ספר
מעדני
יוא_ל
פרשת נח
בו נקבצו ובאו דברות קודש וניצוצי אורה ,אשר שמענו ונדעם
מרבינו הקדוש והטהור האדם הגדול בענקים
מרן יוא_ל טייט_לבוים זצוק"ל
אבדק"ק סאטמאר וגאב"ד ירושלים תובב"א
שנת תשפ"ז לפ"ק
ספרא
יו"ל ע"י מערכת
הוצאת אור חיים
ספרא
M e c h o n @ o h rc h a i m . c o m
718-930-7443
אצל המו"ל נסדר לפנות
לדפוס ע"י: להערות נא
יואל ישר
לאנדא
Publishing & Production
718.484.2189
718-212-1188
311 Wallabout St. Brooklyn NY 11206
מודעה רבה לאורייתא
השקענו בספר זו עבודה רבה ויגיעה
עצומה לברר מקחו של רבינו הק'
בעזהשי"ת .וכל עיקר מגמתינו לזכות
את הרבים למען דעת את הדרך אשר
ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.
מכאן מודעה רבה ,דמותר להעתיק,
לצלם או להדפיס חלקים מספר זה ,בלי
רשות המו"ל ,וזכות הרבים תלוי בכם.
תוכן הספר
כשהאדם מקיים מצות אשר לא נצטוה עליהם מקבל שכר בעולם הזה ................מט א.
בזכות צדקה וחסד של נח זכו ישראל לקבל את התורה ...............................................................נ ב.
טובת הרשעים בעולם הזה אינו אלא על זמן קצר בלבד ואילו טובת ג.
הצדיקים נמשך לעד ולעולם בין בעולם הזה בין בעולם הבא ............................................נא
גדולה מצות צדקה וחסד שיכולה להפוך את מדת הדין למדת הרחמים ד.
ועל ידי הצדקה העולם מתקיים .................................................................................................................................נב
חשיבות העבודה כאשר עולה בקושי ויש להתמודד עם מניעות וקושיים..............נד ה.
עבודה מועטת בדור חלש חשובה לפניו ית' כעבודה הגדולה בדורות ו.
הראשונים ................................................................................................................................................................................................נו
כאשר אחד מצער את הזולת והלה צועק לפני ה' מסכים מדת הרחמים ז.
עם מדת הדין להביא עליו את העונש ...............................................................................................................נז
אוה"ע מקפידים על פחות משוה פרוטה כיון שטבע מהותם רע.....................................נח ח.
גודל המעלה במצות צדקה ,שזוכין לקבל פני השכינה ולהשגחה מיוחדת............נט ט.
בזכות מצות צדקה נוהג הקב"ה עם האדם במדת החסד והרחמים וניצול י.
ממדת הדין........................................................................................................................................................................................סב
הקב"ה חפץ להרבות שכר האדם על כן הרבה לצוות עליו כמה מצות על יא.
פעולה אחת כדי שיתרבה שכרו הטוב ............................................................................................................סג
מי שנזהר בפיו ולשונו שלא לדבר שקר הוא נשמר ממילא מן הגזל וכל יב.
מעשהו באמונה ועל ידי כך ינצל מן הפורענות ...................................................................................סד
בני ישראל שקיבלו עליהם את התורה הרי הם כבנים למקום ,על כן מועיל יג.
להם מצות צדקה להנצל על ידו מכל העונשים והדינים שבעולם...................................סו
נח לא היה יכול להאמין שלא יתעוררו לשוב בתשובה ...............................................................סז יד.
בכח התורה הק' יכולים להנצל מכל טומאה שבעולם.................................................................סח טו.
אין צורך להתחבר עם פושעי ישראל כדי להמשיך שפע עשירות בעולם טז.
הזה כי אין מעצור לה' והרבה דרכים למקום להשפיע שפע עשירות לבני
ישראל .....................................................................................................................................................................................................סט
הקב"ה לא צוה לנח להקריב קרבנות כדי שיקריבם בלי ציווי ועל ידי כך יז.
יתברך בכל שפע טובה לצורך קיום העולם הזה ................................................................................עב
הצדיקים שאינם עוסקים במסחר נחשב להם התפילה כמעשה כדי יח.
שתתקיים על ידו וברכך בכל אשר תעשה .................................................................................................עג
èî ìàåé çð éðãòî
çð úùøô
ìòåפי הדברים האלה יתבאר המכוון äéä íéîú ÷éãö ùéà çð çð úåãìåú äìà
בדברי רש"י ז"ל תולדותיהם של ) åéúåøåãáו ,ט( .וכתב רש"י ז"ל )ד"ה
צדיקים מעשים טובים ,כי הנה רש"י ז"ל אלה תולדות( תולדותיהם של צדיקים מעשים
רצה לבאר איך זכה נח להנצל ממי המבול טובים .אפשר לבאר את המכוון בדבריו,
ולהוליד בנים אשר על ידם נבנה תבל כי הנה ידוע מה שאמרו חכמינו ז"ל )קידושין
ומלואה ,כי הלא אין משלמים שכר על לט (:שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ,אמנם
מצות בהאי עלמא .לזה בא רש"י ז"ל כתב ) íéãéñç øôñáאות רי( שכל זה נאמר
לבאר את הענין באומרו תולדותיהם של על המצות אשר נצטווינו לשמור ולעשות
צדיקים מעשים טובים ,ר"ל äëæù äî éë ולקייםúåùòì óéñåî íãàä íà ìáà ,
ìåáîä ïî ìöðäì äæä íìåò úåáåèì çð ììë äåèöð àì øùà íéøáãá íéáåè íéùòî
øëùá àåä äðä ,äæä íìåòá úåãìåú ãéîòäìå íâ ïøëù ìá÷ì äëåæ àåä äðä ïúåùòì
'íéøáãä ïúåà åðééäã ,'íéáåè íéùòîä .äæä íìåòá
æ"ëòå ,íúåùòì äåèöð àì øùà íéáåèä
äìà ìë ìòù ,åîöò úòãî íúåà äùò
כתב ) øëùùé éðááמאמרי חודש תשרי מאמר äðäå
י אות ז בהגה( על מה שמצינו לרבותינו
äëæ êë éãé ìòå äæä íìåòá øëù ïéîìùî
ז"ל שנוהגים להשתמש בלשונם עשות
.úåãìåú ãéîòäìוהבן.
'מצות ומעשים טובים' ,ולכאורה ראוי
ìòåפי זה אפשר להבין את הענין שמצינו להבין את המכוון בכפל הלשון ,כי לכאורה
שלאחר המבול הקריב נח קרבנות ,על דא ודא אחת היא .וכתב'úåöî' äðä éë ,
אף שלא נצטוה על כך מאת הבורא ב"ה, ,íîéé÷ì åðéååèöðù úåöîä ïúåà ìò äøåî
ויתכן לומר êéùîäì çð ìåëé äéä ïë éãé ìò éë íéáåè íéùòî ìò äøåî 'íéáåè íéùòî' åìéàå
íìåòä íåé÷ úáåèì äæä íìåò úòôùä íéùòî úåùòì åîöòî óéñåî íãàä øùà
,äàåìîåשכן נאמר מיד לאחר מכן וירח ה' .íúåùòì åðéååèöð àìù íéøùéå íéáåèעכ"ד.
ìàåé çð éðãòî ð
לקבל בשכרה מטובת עולם הזה ,כי שכר את ריח הניחוח ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף
מצוה בהאי עלמא ליכא. לקלל עוד את האדמה וגו' ולא אוסיף עוד
)(â"ëùú úðù çð úùøô äçéúô
להכות את כל חי וגו' )ח ,כא( ,ואלמלי נצטוה
על הקרבת הקרבנות האלה ,לא היה יכול
:ï"ãòî àöåéä
מעשים טובים שאדם מוסיף מדעתו ,בלי שנצטוה עליהם ,שכרם משתלם גם בעולם הזה.
ובזכות מעשים כאלה ניצול נח מן המבול והעמיד תולדות ,וזהו תולדותיהם של צדיקים
מעשים טובים.
שאמרו במדרש ילקוט )תהלים ,רמז תשכח( וזה äéä íéîú ÷éãö ùéà çð çð úåãìåú äìà
לשונו ,אלמלא הקנאה שקינא אברהם .åéúåøåãáאיתא בבראשית רבה )ל ,ו(
להקב"ה לא היה קונה שמים וארץ ,ואימתי הדא הוא דכתיב )משלי יא ,ל( פרי צדיק עץ
קינא כשאמר למלכי צדק כיצד יצאתם מן חיים ,מה הן פירותיו של צדיק מצות
התיבה ,אמר לו בצדקה שהיינו עושים, ומעשים טובים ,ולוקח נפשות חכם ,שזן
אמר לו ,וכי עניים היו שם והלא לא היה ומפרנס כל י"ב חודש בתיבה .ע"כ .הנה
אלא נח ובניו ,ועל מי הייתם עושים ראוי לתת לב להבין כוונת המדרש מה רצה
צדקה .אמר לו על החיה ועל הבהמה ועל להשמיענו ,גם להבין המכוון באומרו ולוקח
העוף וכו' .אותה שעה אמר אברהםäî , נפשות חכם ,וכי מדוע נקרא כאן נח בתואר
äéç äîäá íò ä÷ãö íéùåò éìåìà åìà חכם דייקא ,כי הלא לפרנס את כל חיות
íà éðàå ,'åëå íùî íéàöåé åéä àì óåòå ובהמות היא מלאכה גדולה וכבידה ,אבל
ìù íìöå úåîãá íäù íãà éðá íò äùòà אין בו חכמה.
ïî ìöðàù äîëå äîë úçà ìò ,íéëàìî
íéòâôäוכו' ,עכ"ד. ì"ôàåבביאור הענין כי המדרש רצה
להשמיענו גודל הפעולה הטובה
àöîðעולה מן האמור שעל ידי מעשיו אשר נסתבב מכח מעשיו הטובים של נח
הטובים של נח למד אברהם אבינו במה øùà äîäáäå äéçä úà ñðøôîå ïæ äéäù
ע"ה לקיים מצות צדקה וחסדèøàã ïåô' , øáãä ìùìúùð êë éãé ìò éë ,äáéúá åúà
ä÷ãö ïåô çë íòã ïòîåðòâ åðéáà íäøáà èàä .äøåúä úà ìá÷ì ìàøùé åëæù
øå÷î øòã êàã æéà åðéáà íäøáà ,ãñçå
ãñçå ä÷ãö ïåô çë òñéåøâ à æéà ,ãñçä øåàéáåהדברים הוא ,כי הנה אברהם
ïòååòâ æéà çð ñàåå íòã ïåô ïòîå÷òâñéåøà אבינו למד ממעשיו הטובים של
.'äáéú éã ïéà נח לגמול חסד עם הבריות ,כפי מה
àð ìàåé çð éðãòî
äùî äëæù øáãä ìâìâúð äáéúá çð äùòù ùéåלומר עוד יותר ,כי הנה ידוע מה
.ìàøùé éðá éðôì äøåúä úà ìá÷ì åðéáø שאמרו רבותינו ז"ל במדרש )שמות רבה
כח ,א( ,בשעה שעלה משה למרום לקבל את
åäæåהמכוון במה שאמרו במדרש 'ולוקח
התורה ,ביקשו מלאכי השרת לפגוע בו,
נפשות חכם' ,זה נח שזן ופרנס כל
עשה הקב"ה קלסטורין פניו של משה דומה
י"ב חודש בתיבהìãåâ åðòéîùäì àáù ,
לאברהם ,אמר להם הקב"ה אי אתם
ìù åáåèå åãñç úãî éãé ìò äùòðä äìåòôä
מתביישים הימנו ,לא זהו שירדתם אצלו
åðéáø äùîù øáãä ááúñð êë éãé ìòù ,çð
ואכלתם בתוך ביתו .אמר הקב"ה למשה,
÷ ,äøåúä úà ìáéומשה רבינו היה החכם
לא ניתנה לך תורה אלא בזכות אברהם .ע"כ.
אשר נתעצם בחכמת התורה ,וכאמרם ז"ל
במדרש )קהלת רבה י ,יד( ,אמר לו הקב"ה למשה àöîðעולה מדבריהם ז"ל úãî éãé ìò éë
כתבתי עליך שחכם אתה וכו' ,וכל זה זכה äëæ åðéáà íäøáà ìù íéçøåà úñðëä
משה רבינו כתוצאה היוצא מכח מעשיו ,ìàøùé éðá éðôì äøåúä úà ãéøåäì åðéáø äùî
הטובים של נחúåòöîàá çðù åøîà ïë ìò , וכל אלה נסתבבו על ידי מעשיו הטובים של
.íëç úåùôð úç÷ì äëæ íéáåèä åéùòîוהבן. נח במה שהיה זן ומפרנס את כל הברואים
)(æ"èùú úðù çð â"ñ בתיבהãñçäå ä÷ãöä úãî éãé ìòù éøä ,
:ï"ãòî àöåéä
מן החסד שעשה נח עם החיה והבהמה למד אברהם קל וחומר לגמול חסד עם בני אדם,
ובזכותו ניתנה התורה .הרי שממעשה חסד אחד בתיבה נתגלגלה קבלת התורה לישראל.
ìëî íéàìî åéäå ,äìòîä íåøá íééç åéä ãöéë çð úåãìåúוגו' )ו ,ט( .במד"ר )ב"ר ל, äìà
,äæä íìåò úàðäå äáåè òôùולעומתם נח א( הה"ד )משלי יב ,ז( 'הפוך רשעים
הצדיק היה דבוק בהשי"ת והיה צדיק תמים ואינם ובית צדיקים יעמוד'' ,הפוך רשעים
בדורו ,ובכל זאת היה לו צער ויסורים ,כי ואינם' זה דור המבול' ,ובית צדיקים יעמוד'
אנשי הדור היו מקללים אותו ומבזים אותו זה נח ,הה"ד 'אלה תולדות נח' .ויש להבין
והיה נרדף ושפל עד לעפרäéä äøåàëìå . הכוונה במה שאמר הפוך רשעים ואינם ,ומה
íéîãî åéäé äæ úîçî éë ,ìåãâ ïåéñð äæ øáã ענין זה עם דור המבול.
.äçìö íéòùø êøã ÷ø åìéàë íúòãá
ì"ôàåכי הנה מבואר בכתובים ובמדרשי
íøáכל זה לא היה נמשך לעד ולעולם, חכמינו ז"ל גודל השפע והתענוג
וכאשר התחילו מי המבול נתברר שהיה מנת חלקם של אנשי דור המבול,
ìàåé çð éðãòî áð
ר"ל שאף על פי שלעיני הבריות היה נראה ונתוודע לכל אנשי הדור ההוא שכל השפע
כי אותם הרשעים אנשי דור המבול השיגו שניתן להם לא היה אלא חיי שעה ,ולא
חיל והיה להם כל טובת והנאת עולם הזה, היה לו קיום והעמדה כלל .ולעומת זאת נח
הרי זה לכאורה עולם הפוך ,אכן זה לא היה הצדיק לא נשאר במצב השפל כבראשונה,
אלא לפי שעה ,אבל בסופו של דבר נאבד äëæå àåää øåãä ìëî øàùð åãáì àåä àìà
זכרם ונתקיים אצלם הפסוק 'הפוך רשעים áåèä øëùå äæä íìåòä úàðä úáåè ìëá
ואינם' ,שנתהפך להם הגלגל וכולם נמחו .àáä íìåòá åðòîì ïåôöעל ידי כך נתברר
ונאבדו מן העולם ,ואילו 'בית צדיקים האמת שכל טובתם של הרשעים אינו אלא
יעמוד' היינו נח שהיה צדיק תמים בדורו, לזמן קצר ,ועד מהרה חלף ועברåìéàå ,
הוא זכה לגדולה וירש את כל טובת הנאת äæä íìåòá éçöð íåé÷ äì ùé íé÷éãöä úìåãâ
עולם הזה ,וכל טובתו והנאתו בעולם הזה .àáä íìåòáå
ובעולם הבא נשארת לנצח נצחים.
åäæåשאמרו 'אלה תולדות נח' הה"ד וגו',
)(çð úùøô ááì áéè 'הפוך רשעים ואינם זה דור המבול',
:ï"ãòî àöåéä
גדולתם של צדיקים קיימת לעד .אנשי דור המבול היו מלאים כל טוב ונח היה נרדף ומבוזה,
ונראה כאילו דרך רשעים צלחה ,אבל כשבאו מי המבול נתברר שכל טובתם חיי שעה ,ונח לבדו
נשאר וזכה לכל טובת העולם הזה ולשכר הצפון לעולם הבא.
מן ינצרוהו )תהלים סא ,ח( ,אימתי ישב עולם àúéàבמדרש )בראשית רבה ל ,א( אלה תולדות
לפני אלקים ,בזמן שחסד ואמת מן ינצרוהו, נח וגו' הה"ד )משלי יב ,ז( הפוך רשעים
ע"כ .ולכאורה יש להבין מה חידש לנו רבא ואינם ובית צדיקים יעמוד ,הפוך רשעים
בדבריו אלה יותר מפשוטו של מקרא. ואינם זה דור המבול ,ובית צדיקים יעמוד
זה נח ,ע"כ .הנה יש להבין המכוון בענין
íéëøã úùøôá áúëå
)דרך צדקה ,דרוש יח(
הפיכה הלזו שדרשוהו על דור המבול ,וכמו
לפרש את המכוון ,כי הנה מצינו כן להבין המכוון במה שאמרו בית צדיקים
במדרש )בראשית רבה יב ,טו( בתחלה עלה יעמוד זה נח.
במחשבה לברוא את העולם בדין ,כיון
שראה שאין העולם מתקיים בדין ,שיתף ì"ôàåבביאור הענין בהקדם מה שאמרו
עמו מדת הרחמים וכו' ,ע"כ .נמצא עולה חכמינו ז"ל )עירובין פו (.דרש רבא
מדבריהם כי לפי מדת הדין אין העולם יכול בר מרי ,ישב עולם לפני אלקים חסד ואמת
âð ìàåé çð éðãòî
משמרתה של תורהêéøö àåôéà ïë íà , להתקיים כלל ,וזהו שהקשה לרבא על מה
úòôùä àéäù ,ä÷ãö úåöî íéé÷ì ä"á÷ä שאמר הכתוב ישב עולם לפני אלקיםøùà ,
.ïéãä úøåùî íéðôì äðéðçå ãñç íéé÷úé íìåòäù øáãä ïëúéù äæî äàøð
êéà ,äåîú äøåàëìå ,ïéãä úãî íò áùééúéå
äîגם בשעה שבני ישראל עוסקים במדת
ìò íéé÷úî íìåòä ïéàù åøîà àìä äæ øùôà
הצדקה וחסד זה עם זה ,הרי זה מעורר
.ïéãä úãî éô
כלפי שמיא שגם הקב"ה יתנהג אתנו במדת
הצדקה וחסד ,כפי המבואר øëùùé éðáá ìòזה בא רבא לבאר את המכוון באומרו
)מאמרי חודש תשרי מאמר ג דרוש ב( כי כך הוא מדת אימתי ישב עולם לפני אלקים ,בזמן
המשפט של הקב"ה בהנהגתו עם יושבי שחסד ואמת מן ינצרוהו ,וביאור הדברים
תבל ,שהנהגת הבורא ב"ה עם הבריות הוא ä÷ãö ìù äçë ìåãâ äîë úàæ úòãåî äðä éë
על סדר מדה כנגד מדה ,שכפי מדת בני åìéôà íéé÷úäì íìåòä ìåëé åãé ìò øùà ãñçå
ישראל בעולם הזה ,כך מתנהג אתנו הקב"ה ä÷ãö ìù äçë ìåãâ øùàì ,ïéãä úãîá
במדת המשפט להתנהג עמהם כפי מידתם, ,íéîçøä úãîì ïéãä úãî úëôäîùוכמו
עיי"ש בארוכה. שאמרו חכמינו ז"ל )ירושלמי מעשר שני פרק ה
úåéäáåכן נמצא שכאשר בני ישראל הלכה ה( על הפסוק )דברים כו ,טו( השקיפה
נותנים צדקה וגומלים חסד זה ממעון קדשך וגו' ,בא וראה כמה גדול כחה
עם זה ,הנה משפט התורה מחייבת ä"á÷äù של צדקה שמהפכת מדת הדין לרחמים,
,ä÷ãö íäì ïúéå íúãéî éôë íäîò âäðúé שהרי כל השקפה שבתורה היא לרעה וכו',
,ïéãä úøåùî íéðôì íäéìò íçøéù åðééäã חוץ מזו שהיא לטובה ,ללמדך שגדול כח
ïéà ïéãä úãî éôë ä"á÷ä âäðúé íà éøäù מתנות עניים וכו' .ע"כ.
äãî ãâðë äãî äæ ïéàå ,ä÷ãö øãâá äæ àöîðעולה מדבריו ז"ל שאם גרמו
êë éãé ìòù àöîð ,åðîò âäðúî ä"á÷äù העוונות ח"ו עד שעל ידי כך
ä÷ãö íäîò äùòé ä"á÷äù ìàøùé åëæé התעורר מדת הדין בעולם ,אם כן לכאורה
éôë àìù íäîò áéèäì íúåà ïåçéå ãñçå אין העולם יכול להתקיים ח"ו ,שהרי כך
.ïéãä úøåù אמרו חכמינו ז"ל שאין העולם יכול
ììëîåהדברים האלה נשמע גם לצד להתקיים בדיןùéù úòá àåôéà ïë íà ,
ההיפוך ,בשעה שבני אדם äãéçéä äöòä ,íìåòá íéðéãä úãî úèéìù
אכזריים ח"ו ואינם רחמנים זה על זה ,וכמו úåöî éãé ìò àåä íìåòá íéé÷úäìå ìöðäì
כן כאשר מעוררים מדת הדין ואינם חוששים úëôäîù ä÷ãö úåöî äìåãâ øùàì ,ä÷ãö
לקיום העולם ,הרי זה גורם כלפי שמיא êë éãé ìòå ,íéîçøä úãîì ïéãä úãî úà
שאף מדת הרחמים תתהפך למדת הדין, .íéé÷úäì íìåòä ìåëé
ותסכים לענוש אותם בתוקף מדת הדין ה"י.
øùôàåלהטעים ולהסביר את הענין ,כי
ìòåפי הדברים האלה יתבאר המכוון במה הנה מודעת זאת שאחת ממצות
שאמרו במדרש הפוך רשעים ואינם זה התורה היא מצות צדקה ,והנה הקב"ה שומר
ìàåé çð éðãòî ãð
íåé÷ êøåöì ãñçä úãîá äáéúá ÷ñò דור המבול ,כי מאחר שאנשי דור המבול
,èìòåå éã ïèìàäòâôéåà èàä øò' ,íìåòä לא היו נוהגים במדת החסד והרחמים עם
øòã ,ïòååòâ ñðøôîå ïòååòâ ïéæî èàä øò הבריות ,ולא היו חוששים לקיום העולם,
,'çð êøåã ïòååòâ æéà íìåòä íåé÷ òöðàâ על ידי כך התעורר עליהם מדת הדין ,ולא
ìåãâå ,ä÷ãöä úåöîá ÷ñåò äéä çðù àöîð עוד כי הפכו מדת הרחמים שיסכים למדת
úãîì ïéãä úãî úëôäîù ä÷ãö ìù äçë הדין ח"ו ,ומשום כך 'ואינם' ,שנהג הקב"ה
ïéãä úãîî ìöðäì äëæ ïë éãé ìò ,íéîçøä כפי מידתם ,ועל ידי כך נאבדו מן העולם
.íìåòá èìåù äéäù úòá מדה כנגד מדה.
äæåשסיימו במדרש הנ"ל 'והדין נותן', ' ìáàבית צדיקים יעמוד' זה נח ובניו,
שאף מדת הדין הסכימה להציל את שנח היה לו קיום והעמדה אפילו
בעת שהיתה שליטת הדין בעולם ,עם כל
נח ובניו מן המבולä÷ãöä úåëæá äæ ìë ,
זה זכה להנצל כפי מה שאמרו עליו
úåëæ ïë íâ åì äéäå ,äáéúá äùòù ãñçå
במדרש )שם לג ,ג( אשריהם הצדיקים שהם
,íéáåèä åéùòî ú÷ãö çëî íìåòä úãîòä
הופכים מדת הדין לרחמים ,דכתיב ויזכור
ïéãä úãî úà êåôäì åúåëæ äìåãâ êë éãé ìò
אלקים את נח )ח ,א( ,שאפילו מדת הדין
.åãé ìò íìåòä íéé÷úðå íéîçøä úãîì
הסכימה להתנהג עם נח במדת החסד
)(ä"ëùú çð â"ñ והרחמים .והיינו כפי שביארנו çðù øçàîù
:ï"ãòî àöåéä
העולם עומד על הצדקה ,שהיא מהפכת מדת הדין למדת הרחמים .וכשישראל גומלים חסד זה
עם זה ,אף הקב"ה נוהג עמהם בחסד מדה כנגד מדה .וכך נח ,בזכות החסד שעשה בתיבה
והעמיד בו קיום העולם ,הסכימה אף מדת הדין להצילו.
לגנאי ,אחרי שאנו רואים שהתורה הק' äéä íéîú ÷éãö ùéà çð çð úåãìåú äìà
העידה עליו שהיה צדיק תמים בדורותיו. .åéúåøåãáפירש"י יש מרבותינו
דורשים אותו לשבח ,כל שכן שאילו היה
øùôàåלומר בביאור הענין ,כי הנה זה בדור צדיקים היה צדיק יותר ,ויש שדורשים
פשוט שאילו היה נח חי בדורו אותו לגנאי ,לפי דורו היה צדיק ,ואילו היה
של אברהם ודאי היה יכול נח להתחזק בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום.
בצדקו יותר ויותרíäøáà ìù åøåãáù ïåéë , ע"כ .ולכאורה תמוה הדבר כי מאחר
ñò ïòåå' ,íìåòá äìåãâ äùåã÷ä úòôùä äéä שאפשר לדרוש לשבח ,מדוע ירצו לדרוש
äð ìàåé çð éðãòî
úãåáòá úåìåãâ úåòéðî åì äéä çðù úàôî ïòî èîå÷ ,äøäèå äùåã÷ ìéôéåæà àã æéà
çð çéâùä àì äæ ìë íòå ,øåãä éòùøî ú"éùä .''ä úãåáò åö ïà øòâðéøâ
øáâúäì úåçåëä ìëá õîàúäå øáã íåù ìò
éôë ú"éùä úà ãåáòìå äìàä íéòùøä ìë ìò äîשאין כן בדורו של נח היה קשה ביותר
úãåáò úåîéìù úéìëú àéä úàæ äðä .éåàøä לעבוד את השי"ת ,שהרי לא היו
,åîìåòá íãàäעל כן העיד עליו הכתוב איש צדיקים בעולם' ,עס איז נישט דא די כח
צדיק תמים היה בדורותיו ,ר"ל שמאחר שנח הקדושה ,עס איז נישט דא די השפעת
היה חי בדורותיו שהיו כולם רשעים ,ועם הקדושה בעולם' .ולעומת זה היו רשעים
כל זה התגבר נח על כל המניעות לעבוד את גדולים בעולם אנשי דור המבול שהם
השי"ת ,על כן זכה להקרא 'צדיק תמים' גורמים מניעה גדולה בעבודת השי"ת ,כענין
שכתב ) ìàøùé úãåáòáפר' שמיני ד"ה וישא(
שהיה צדיק בתכלית השלימות.
לפרש הכתוב )תהלים לז ,טז( טוב מעט לצדיק
åìéàåלאחר מכן כאשר כבר הוצרך נח מהמון רשעים רבים ,כי בעת שיש רשעים
ליכנס לתוך התיבה ,ושוב לא היתה רבים בעולם ,הרי זה גורם שהטוב היינו
לו שום מניעה מכל אותן הרשעים שבדור, השפעת הקדושה הוא רק מעט בזעיר אנפין.
שוב לא היה בגדר צדיק תמים ,אף על פי
ïëàהאמת הוא äãåáòä úåáéùç ø÷éòù
שהיה יכול אז להוסיף במדת הצדקות
äìåò øáãä øùàë àåä äðä äæä íìåòá
ומעשים טובים ,עם כל זה אין בהם
ìåîòìå òâééúäì íãàä êéøöå ,à÷ééã éùå÷á
שלימות זו מאחר שלא היו לו מניעות
÷äìòé ïòîì úåòéðîä ìë ìò øáâúäì äù
כנגדם ולא הוצרך להתגבר על כל הנסיונות,
ø÷éò àéä úàæ ,ú"éùä úà ãåáòì åãéá
שוב לא שייך לומר עליו שזכה להיות
.äæä íìåòá íãàä úãåáò úåîéìù
צדיק בתכלית השלימות.
ìòåפי זה אפשר ליישב הטעם מה שאמר
äúòîאפשר לומר המכוון בביאור
הכתוב תחילה איש 'צדיק תמים' היה
הדורשים לגנאי ,שכוונתם לפרש בדורותיו ,ואחר כך נאמר כי אותך ראיתי
הענין שזכה נח להקרא 'צדיק תמים' ,כי 'צדיק' לפני בדור הזה ,ולא נאמר שם
לכאורה יפלא הדבר איך אפשר לאדם תמים ,כי באמת ראוי להבין איך שייך לומר
להגיע למעלה גדולה ונפלאה כזו להקרא על אדם איש צדיק תמים היה בדורותיו,
צדיק תמים ,על זה אמרו כי לפי דורוåéäù , וכי שייך לאדם להיות צדיק בשלימות
úåìåãâ úåòéðî åì äéä êë êåúîå íéòùø íìåë הראויה ,הלא ידוע שאין לה שיעור וקצבה
çð õîàúä äæ ìë íòå ,ú"éùä úãåáòá כלל ,וא"כ מה זה שאמר הכתוב על נח
,íéîú ÷éãö äéä êë éãé ìò ,íäéìò øáâúäì שהיה צדיק תמים ,שנראה מזה שהגיע
ואילו היה חי בדורו של אברהם לא היה לשלימות הצדקות.
נחשב לכלום ,כיון שבדורו של אברהם לא
היה לו שום מניעה לעבוד את השי"ת ,ולא ïëàיש לומר ,כי מה שזכה נח למעלה
היה צריך להתאמץ בעבודתו ,לכן לא היה גדולה כזו להקרא צדיק תמיםàåä ,
ìàåé çð éðãòî åð
÷éãö àø÷äì äëæ êë íåùîå ú"éùä úãåáòá שייך לומר שעבודתו וצדקתו היא בשלימות
.åéúåøåãá íéîú הראויה .לפי זה נמצא שגם הדורשין לגנאי
)(æè÷ ãåîò çð 'øô ìàåé éøáã
אומרים שבחו של נחúà ãáåò äéäù ,
úåìåãâ úåòéðî åì åéäù úòá óà ú"éùä
:ï"ãòî àöåéä
עיקר שלימות העבודה כשהיא באה בקושי ובהתגברות על מניעות ,ובזה נקרא נח צדיק תמים
בדורותיו ,בין כל רשעי דורו.
היה אפשרות לעבוד את ה' בבהירות הדעת ãåòאפשר לבאר את המכוון בסגנון אחר,
כפי מה שהיה בדורו של אברהם ,יען שהיה כי הנה בדורות הנמוכים אי אפשר
התגברות הס"מ והסטרא אחרא ביותר, לעבוד את השי"ת כפי מה שהיה סדר
åøåãá çð äùòù äðè÷ äãåáò ìë êë íåùîå העבודה בדורות הראשונים ,ובהיות כן
íéùòî äáøä ãâðë äìå÷ù äúéä ìåáîä øåã העבודה היותר קטנה שאנו עושים בימינו
.íäøáà ìù åøåãá íéáåè אלה חשובה לפניו ית' כדוגמת העבודה
הגדולה ביותר שהיתה בימי הקדמונים .כפי
éôìåזה יש לומר ,דמה שדרשו רבותינו מה שמצינו שאמר ÷"äøä åãéîìúì ì"æ éøàä
לשבח או לגנאי ,אלו ואלו דברי ) ì"æ ìàèéåå íééç 'øספר הגלגולים ,הקדמה לח(,
אלקים חיים ,ומר אמר חדא ומר אמר חדא דע לך כי אין גדולת הנפש תלויה כפי מעשה
ולא פליגי ,כי אותן שדרשו לשבח דרשו האדם ,רק כפי הזמן והדור ההואäùòî éë ,
במעלת נח שהיה צדיק תמים ,ועל זה אמר ÷úåöî äîëë ìå÷ù ,äæä øåãá ãåàî ïè
הכתוב בדורותיו ,כי øåãë òåøâ øåãáù øçàî åìà úåøåãá éë ,íéøçà úåøåãáù úåìåãâ
úåçåë ìò øáâúäì çð ãéá äìò ìåáîä ïéàù äî ,õ÷ ïéàì ãåàî ãåàî úøáåâ äôéì÷ä
èìàîòã èàä øò æà' ,'ä úà ãåáòìå äôéì÷ä ,íéðåùàø úåøåãá ïëעכלה"ק.
íéîú ÷éãö ùéà ,øòôòùàá íòã èðéãòâ éåæà
åøåãá ïòååòâ øò èòä ñéåøâ éåå ,åéúåøåãá äéä ïéòëåזה מצינו ) íéãéñç øôñáסימן תתקמה(,
,'íäøáà ìùכי הדבר פשוט וברור כי אילו שאצל הקב"ה íéç÷éô íðéàù áì
היה נח חי בדורו של אברהם היה מתחזק úåøåãá åéäù íéç÷éô áìë íéðåøçà úåøåãá
בצדקו יותר ויותר. ,íéðåùàøעכ"ד.
ïúåàåשדורשין לגנאי אינם חולקים על äúòîåאפ"ל כי הנה בדור המבול היתה
כך ,אלא באו לבאר סיבת חשיבות הקליפה גוברת עד למאוד ,ולא
æð ìàåé çð éðãòî
לא היה מתאמץ להתחזק בצדקו יותר העבודה של נח בדורו ,שכל עיקר הסיבה
ויותר ,אזי בודאי לא היתה נחשבת עבודה הוא מפאת åøåãá çð äùòù èòîä äæù
כזו לכלום ,כי באותו דור קדוש שפיר åøåãá äéäù äìåãâä äãåáò äúåàë áåùç
היה יכול לסגל הרבה יותר מצות ומעשים .íäøáà ìùונמצא דהדורשין לגנאי אין
טוביםåæ äãåáò äáåùç òåøâ øåãá ÷øå , הכוונה על נח ,אלא על הדור ,שגנות הדור
ìù åøåãá äúéäù äìåãâä äãåáòä ïéòë גרמה למיעוט מעשיו ,ואילמלי היה נח
.ïáäå .íäøáà חי בדורו של אברהם והיה עובד את
)(á"ëùú åðéæàä â"ñ השי"ת כפי סדר עבודתו בדור המבול ,אך
:ï"ãòî àöåéä
גדולת הנפש הולכת לפי הזמן והדור ,ומעשה קטן בדור שהקליפה גוברת שקול כמצות גדולות
בדורות אחרים .לכן עבודתו המועטת של נח בדור המבול חשובה כעבודה גדולה בדורו של
אברהם ,ונמצא שאף הדורשים אותו לגנאי שבחו אמרו.
ïëàביאור הענין הוא ,כי הנה בעת éë éðôì àá øùá ìë õ÷ çðì íé÷ìà øîàéå
שאיש אחד מצער את זולתו וזה ) íäéðôî ñîç õøàä äàìîו ,יג(.
האיש הנפגע ושרוי בצער צועק אל השי"ת פירש"י לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל.
מרוב צערו ,אזי מתעורר העונש מצד והקשו המפרשים ,כי לעיל מיניה נאמר קץ
מדת הרחמים לאשר שמע הקב"ה צעקת כל בשר ,וכתב רש"י ז"ל )ד"ה קץ כל בשר( כל
העני ,עכ"ד. מקום שאתה מוצא זנות ועבודה זרה
אנדרלמוסיא באה לעולם ,ע"כ ,הרי שעיקר
áúëåעל זה äùî çîùéá
)פר' וארא ד"ה
גזר דינם היה על זנות ,ואם כן תמוה מה
וידבר אלקים( שנמצא עולה מדבריו
זה שאמר כאן שלא נחתם גזר דינם אלא
ïéãä úãî íò íéëñî íéîçøä úãî äðä éë
על הגזל.
úòáå ,åøéáç úà øòöîä ùéàä úà ùéðòäì
øçàî ùðåòä ïî ìöðäì øúåéá äù÷ äæë ì"ôàåבביאור הענין על פי מה שכתב
àéáäì ïéãä úãî íò íéëñî íéîçøä úãîù ) ä"äììæ ìàðáøáà é"øäîפרשת
ùðåòä úà åéìòרח"ל .וזהו המכוון במה משפטים ד"ה אם כסף( על הכתוב )שמות כב ,כו(
שאמר ושמעתי כי חנון אני ,ר"ל כאשר והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני,
ישמע הקב"ה צעקת האיש הנפגע ,אזי גם ודקדק על אומרו כי חנון אני המורה על
מדת חנון תסכים עם מדת הדין להביא מדת הרחמים ,כי הלא אין העונש בא מצד
עליו את העונש רח"ל .עכ"ד. מדת הרחמים אלא מצד מדת הדין.
ìàåé çð éðãòî çð
,íðåâéå íøòö áåøî ú"éùä ìà å÷òö íùåëø ìòåדרך זה אפשר לפרש את הטעם
ïéãä úãîì íéîçøä úãî äîéëñä êë éãé ìò שהחמיר הקב"ה כל כך בעונש אנשי
,ïéãä øîåç ìëá àåää øåã éùðà úà ùåðòì דור המבול יותר משאר כל דורות שהיו בהם
זה גרם שיצא גזר דינם להאבד מן העולם. רשעים ,כי בשלמא אילו אנשי דור המבול
ואתי שפיר מה שכתב רש"י ז"ל לא נחתם היו חוטאים רק בדברים שהם בין אדם
גזר דינם אלא על הגזל ,כי מאחר שחטאו למקום כעבודה זרה וגילוי עריות וכדומה,
בעון גזל זה גרם שלא היה להם עוד שום עדיין היה אפשרות לעורר את מדת הרחמים
תקנה להנצל מן העונש. ולהמתיק את מדת הדין בתפלה ותחנונים
)(åò÷ ãåîò çð 'øô ìàåé éøáã
לפני השי"ת ,אבל מאחר שהם חטאו גם
בגזלìë íäî ìæâð øùà íéùðàä ïúåàå ,
:ï"ãòî àöåéä
צעקתו של יהודי שמצערים אותו נשמעת למעלה ,עד שאף מדת הרחמים מסכמת לדין על
המצער ,ומכאן כמה יזהר אדם בממון חבירו ובצערו .ובזה נחתם גזר דינם של דור המבול,
שבשאר עבירות עוד היה פתח לעורר רחמים ,ועל הגזל לא היתה תקנה.
"
äðäåעיקר הטעם שבן נח נענש אף על ïôåàáאחר אפשר לבאר הכוונה בדברי
פחות משוה פרוטה כתב ì"æ é"ùø רש"י שלא נחתם גזר דינם אלא
)שם ד"ה בן נח( ,משום דעכו"ם לא מחיל אפילו על הגזל .ויתבאר בהקדם מה שאמרו
אפחות משוה פרוטה ,והוי גזל לדידהו, במדרש )בראשית רבה לא ,ה( כך היו אנשי דור
הלכך כיון שעבר נהרג ואינו משלם. המבול עושים ,היה אחד מהם מוציא קופתו
ולכאורה ראוי להבין הענין מפני מה אין מליאה תורמוסים ,והיה זה בא ונוטל פחות
העכו"ם מוחלים אפילו פחות משוה פרוטה. משוה פרוטה ,וזה בא ונוטל פחות משוה
øùôàåלומר כי הנה בני ישראל íéùðà íä פרוטה ,עד מקום שאינו יכול להוציאו ממנו
òáèä ãöîå ,íùøåù ãöî íéáåè בדין .ע"כ .והיינו שהיו אנשי דור המבול
íéðîçø íäù úåáåè úåãî ùìù íäì ùé נזהרים לגזול פחות משוה פרוטה ,כדי שלא
) íéãñç éìîåâå íéðùééáיבמות עטìò øùà ,(. יהא אפשר להוציא הגזילה מידם ,ולא יקבלו
,äèåøô äåùî úåçô ìò íéìçåî íä ïëמה עונש על זה .אך אף על פי כן לא הועיל
שאין כן אומות העולם שורשם רע ,ואין הדבר כלום משום דקיימא לן )עירובין סב (.בן
להם כלל את מדת הרחמנות למחול ,על כן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ,ולא ניתן
אינם מוותרים על כלום משלהם .ומטעם זה להשבון ,ועל כן נהרגו אף שלא גזלו אלא
נמי לא ניתנה הגזילה להשבון אצלם ,דרק פחות משוה פרוטה.
èð ìàåé çð éðãòî
àìàשאנשי דור המבול קלקלו תכונותיהם בבני ישראל שיש להם מדת הרחמנות,
בפשעיהם ועונותיהם החמורים עד לאחר שהלה השיב לו את הגזילה הוא מוחל
כדי כך שהושרשה בהם תכונת הרע ,ומני אז לו ,מה שאין כן באומות העולם שאינם
נתהפך טבעם מן הטוב אל הרע ומאז התחילו מוחלים אף שהשיב לו את הגזילה ועברתו
להקפיד אפילו על פחות משוה פרוטה. שמורה לנצח.
ìòåפי הדברים האלה נמצא כי באמת יש íøáעדיין ראוי להתבונן בדבר ,כי הלא
לומר שלא נחתם גזר דינם אלא על אדם הראשון היה יציר כפיו של
הגזל ,אלא שעל זה קשה איך אפשר שיצא הקב"ה ,והוא היה משורש הטוב בתכלית,
עליהם העונש בשביל עון גזל מאחר שהיו שאין ספק שנוצר ונברא עם תכונות ומדות
נזהרים לגזול רק פחות משוה פרוטה ,לזה טובות ,וככה היו גם בניו אחריו ,ואם כן
כתב רש"י לעיל מיניה כל מקום שאתה האיך נתהפכה תכונתם של אנשי דור
מוצא זנות ועבודה זרה אנדרלמוסיא באה המבול ,ונעשה סורם רע בתכלית הגרעון,
לעולם ,והכוונה íëøã úà åúéçùäù éãé ìòù עד שלא היו מוחלים אף על פחות משוה
,íùôðá äòø äðåëú äãìåð úåøåîçä úåøéáòá פרוטה .וצריך לומר שכל זמן שהיו הבנים
úåçô ìò óà ãéô÷äì åìéçúä êë éãé ìòå מחזיקים במעשה אבותיהם עד אדם
óà äéìë åáééçúð êë íåùîå ,äèåøô äåùî הראשון ,היתה בהם תכונה טובה ומדות
.äèåøô äåùî úåçô ìæâ ìò טובות ,ובודאי היו מוחלים זה לזה על פחות
)(à"ëùú çð 'øô ÷"áù ìéì משוה פרוטה.
:ï"ãòî àöåéä
רחמנים ביישנים וגומלי חסדים הם ישראל בשורשם ,ולכן מוחלים על פחות משוה פרוטה ,וכך
היו בני אדם הראשון כל זמן שאחזו במעשה אבותיהם .ואנשי דור המבול קלקלו בחטאיהם
את טבעם עד שהקפידו אף על פחות משוה פרוטה .הרי שמעשי האדם מטביעים בו את טבעו.
,
אמרו חכמינו ז"ל )מדרש תהלים סימן יז, äðä äáéúä ìà êúéá ìëå äúà àá çðì 'ä øîàéå
ילקוט שמעוני רמז תרעא( על אומרו )תהלים äæä øåãá éðôì ÷éãö éúéàø êúåà éë
יז ,יב( אני בצדק אחזה פניך ,ראה כמה גדול )ז ,א( .ואיתא במדרש )בראשית רבה לב ,ב( זה
כוחה של צדקה ,שעל ידי הפרוטה שאדם שאמר הכתוב )תהלים יא ,ז( כי צדיק ה' צדקות
נותן לעני הוא זוכה ומקבל את פני השכינה, אהב ישר יחזו פנימו .הנה ראוי להבין
שנאמר אני בצדק אחזה פניך אשבעה המכוון בדברי המדרש.
ìàåé çð éðãòî ñ
זו להיות מושגח ומושפע מאת השי"ת בהקיץ תמונתך וכו' .וכתב שם בהמשך
בעצמו ולא יהיו עוד תחת שרי מעלה, הדברים ללמדך שאפילו רשעים שאין בהם
עכ"ד ז"ל. זכות צדקה ,זוכין ומקבלים פני השכינה,
שנאמר )ישעיה מ ,ה( ונגלה כבוד ה' וראו כל
ìòåפי הדברים האלה נבוא אל המכוון, בשר וגו' ,הכל יהיו רואין צדיק ורשע ,אם
כי הנה כל זמן שנח היה חי בקרב כן מה בין צדיק לרשע ,כדי שידעו הרשעים
אנשי דור המבול לא היה יכול לזכות לפני מי הם מכעיסים וידעו הצדיקים לפני
למעלת מצות הצדקה עד עכשיו ,שהרי מי הם יגעים .ע"כ.
אנשי דורו רשעים היו ,ואמרו רז"ל במסכת
בבא קמא )טז ,(:שאין מקבלין שכר על äðäמבואר כאן ,כמה ä÷ãö ìù äçåë ìåãâ
הצדקה שעושין עם בני אדם שאינם éðô úà ìá÷ì äëåæ ä÷ãö ïúåðäù
מהוגנים ,ואילו הבהמות והחיות והעופות, .äðéëùäואפשר להוסיף ולומר עוד כי כדרך
לא היו מזונותן מוטלים עליו כלל .ורק שבא לראות כך בא ליראות ,וכשם שעל ידי
לאחר שנכנס נח אל התיבה וזן ופירנס כוחה של צדקה זוכה הנותן להיות מקבל
הבהמות והחיות על ידי זה זכה לקיים מצות פני השכינהäôåö ìåëéáë ä"á÷äù äëåæ êë ,
צדקה ,כפי המבואר במדרש שוחר טוב )סימן äçâùäá çâùåî úåéäì ,úåéèøôá åéìò èéáîå
לז( ,ששאל אברהם אבינו ע"ה מאת מלכי ìò àì ,åîöòá êøáúé àøåáä úàî úãçåéî
צדק באיזה זכות יצאתם מן התיבה ,השיב .çéìù éãé ìò àìå êàìî éãé
ואמר לו בזכות הצדקה שהיינו עושים שם.
שאל אברהם וכי עניים היו שם ,והלא לא ïëàåכך מצינו מפורש להדיא במה שאמרו
היה אלא נח ובניו ועל מי הייתם עושים במדרש )רות רבה ה ,ד( ,ראה כמה גדול
צדקה .אמר לו ,על החיה ועל הבהמה ועל כוחה של צדקה וכמה גדול כוחן של גומלי
העוף וכו'åìà äî ,íäøáà øîà äòù äúåà . חסדים ,שאין חסין לא בצל שחר וכו' ,ולא
àì óåòå äéç äîäá íò ä÷ãö íéùåò éìåìà בצל כנפי כרובים ולא בצל כנפי שרפים,
íò äùòà íà éðàå ,'åëå íùî íéàöåé åéä אלא בצל מי שאמר והיה העולם ,שנאמר
ìò íéëàìî ìù íìöå úåîãá íäù íãà éðá )תהלים לו ,ח( מה יקר חסדך אלקים ובני אדם
,äîëå äîë úçàע"כ .הנה מבואר שהקב"ה בצל כנפיך יחסיון .ע"כ.
חשב לנח ובניו מה שזנו ופרנסו הבהמות
וחיות בתיבה שקיימו מצות צדקה .וכן דרשו ) à"ãéçäשמחת הרגל ,הגדה של פסח אות áúëå
בבראשית רבה )ל ,ו( ,פרי צדיק עץ חיים ג( לפרש בזה מה שאמרו רבותינו
ולוקח נפשות חכם )משלי יא ,ל( ,זה נח שזן ז"ל )תנא דבי אליהו פרק כג( ,שבשעה שיצאו
ופרנס כל י"ב חדש בתיבה. ישראל ממצרים קיבלו עליהם לעשות חסד
זה עם זה ,שהענין הוא שכאשר יצאו
åäæåשאמר הכתוב בא אתה וכל ביתך אל ישראל מתחת רשות שר של מצרים שהיו
התיבה כי אותך ראיתי צדיק לפני משועבדין תחת ידו עד עכשיו ,קיבלו
וגו' ,ר"ל שעל ידי מעלת מצות הצדקה עליהם מצות הצדקה ,לאשר סגולת מצוה
àñ ìàåé çð éðãòî
úå÷ãöבכפליים ,כי הנה úåöîå äøåú úøéîù שזן ופרנס את כל הנבראים בתיבה ,על
,ä÷ãö ïë íâ àø÷ðכמו שאמרו במדרש רבה ידי זה זוכה לראות את פני השכינה .וזהו
בפתיחתא דמגילת רות ,בצדקה שעשיתם הרמז במה שאמר ,éðôì ÷éãöשיזכה לעמוד
את עולמי שקבלתם את תורתי ,שאלמלא כן לפני השי"ת ולראות אנפי שכינתא כמו
הייתי מחזיר אותו לתוהו ובוהו ,ע"כ ,הרי שנתבאר ,וכמו כן זכה בזכות זה שהקב"ה
שקבלת תורה קרוי צדקה ,וכמו כן úåöî כביכול יראה וישגיח עליו בהשגחה
íééðòì ä÷ãöקרוי גם כן צדקה ,נמצא כי מיוחדת וזהו שאמר ,'éúéàø' êúåà éë
מי ששומר תורה ומצות וגם מחלק מעות שהבורא יתברך בעצמו יראה וישגיח עליו
לצדקה קיים שני סוגי צדקה .על זה אמר בהשגחה מיוחדת.
הכתוב כי צדיק ה' צדקות אהב שהקב"ה
אוהב מי שקיים בנפשו את שתי צדקות אלו, ìòåפי הדברים האלה יתכן לומר הכוונה
ואיש כזה זוכה להיות ישר יחזו פנימו, במה שאמרו במדרש זה שאמר הכתוב
כלומר úåàøì äëåæù úòá ùééáúé àìù כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו,
ïòòæ ééæ ïòåå íé÷éãö' ,äðéëùä éðô úà ìá÷ìå כי הנה לפי המבואר במדרש שוחר טוב
èøòåå ïòååòâ òâééî êéæ ïáàä ééæ ïòîòåå øàô הנ"ל ,שבזכות מצות צדקה זוכה אדם לקבל
.'äçîùá êàã ïòî את פני השכינה ,ומשמעות הדברים הוא
שכל מי שנותן צדקה åì ïéàù òùø åìéôà
äîשאין כן מי שאינו מקיים את התורה
,ä÷ãö ïúåð äéäù äîá ÷ø øçà úåëæ íåù
ונותן צדקה ,אף על פי שזוכה לקבל
,äðéëùä éðô úà ìá÷ì äëåæאכן נתבאר
את פני השכינה ,מכל מקום הוא מתבייש
שם החילוק ביניהם כי הרשע בעת שהוא
ומצטער בדבר' ,זיי האבן מכעיס געווען איז
רואה את פני השכינה הוא מתבייש בידעו
עס דאך מיט גרויס בושה' ,ועל כן הביא
שכל ימי חייו הכעיס את הבורא ב"ה ,ואילו
המדרש את הכתוב הזה לכאן ,לומר על נח
הצדיק שעל ידי ששמר תורה ומצות וגם מי שהיה שומר תורה ומצות ונותן צדקה
היה מחלק מעות לצדקה ,על ידי כך זכה שמח בעת שזוכה לראות ולקבל את פני
למדריגה זו שיתקיים בו ישר יחזו פנימו, השכינה.
êåúî äðéëùä éðô úà úåàøì ìëåéù åðééä äæåיש לומר הכוונה במה שאמר הכתוב
.äåãçå äçîùוהבן.
כי צדיק ה' צדקות אהב' ,צדקות' לשון
)(æ"èùú úðù çð â"ñ רבים ,רצה לומר äùåòù éî úà áäåàù
:ï"ãòî àöåéä
בפרוטה שאדם נותן לעני זוכה לקבל פני השכינה ,וכדרך שבא לראות כך בא ליראות ,להיות
מושגח מאת הקב"ה בעצמו ולא על ידי שליח .והמקיים תורה ומצוות ונותן גם צדקה ,שתי
צדקות בידו ,וזוכה לראות פני השכינה בשמחה ובלי בושה.
ìàåé çð éðãòî áñ
"
כי הנה משפט הקב"ה להתנהג עם האדם ïôåàáאחר אפ"ל בביאור דברי המדרש
מדה כנגד מדה ,וזה עצמו הוא גם כן אחת על אומרו äúà àá çðì 'ä øîàéå
ממדות התורה ,ועל כן כאשר בני ישראל ÷éãö éúéàø êúåà éë äáéúä ìà êúéá ìëå
מקיימים מצות צדקה הרי זה מעורר ) äæä øåãá éðôìז ,א( .זה שאמר הכתוב )תהלים
שהקב"ה יתנהג עמהם מדה כנגד מדה במדת יא ,ז( כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו
החסד והרחמיםúåöî íéé÷î ïòðòæ ïãéà æà' . פנימו .ויש להבין המכוון בדברי המדרש.
øîåù íéîìåò ìë àøåá øòã êàã êéåøá ,ä÷ãö
úåöî ïééæ íéé÷î êéåà äøåú ìù äúøîùî ì"ôàåבביאור הכוונה כי הנה כבר הארכתי
.ä÷ãöנו ,אז מ'וועט גיין אלעס מיטן דין, בúåöî íåé÷á ùéù äìòîä ìãåâ
דעס וואס ס'קומט מיטן דין דעס איז נישט íìåòä ìåëé åãé ìò øùà ,ãñçå ä÷ãö
קיין צדקהìë àøåá øòã ïà÷ éåæàéåå åð , ïéãä úãî íìåòá èìåùù úòá åìéôà íéé÷úäì
êàã ïòî æåî ,ä÷ãö úåöî ïééæ íéé÷î íéîìåò úëôäîù ä÷ãö ìù äçë ìåãâ øùàì ,äù÷ä
êàã æéà åð ,èùéð èâàæ ïéã øòã åìéôà ïåè ,íéîçøä úãîì ïéãä úãîכפי מה שאמרו
.'íéîçø ïéåùאכן האמת שזה הרחמים חכמינו ז"ל )ירושלמי מעשר שני פרק ה הלכה ה( על
בעצמו הוא גם כן על פי מדת הדין שיתנהג הפסוק )דברים כו ,טו( השקיפה ממעון קדשך
הקב"ה עם האדם מדה כנגד מדהïéã øòã' , וגו' ,בוא וראה כמה גדול כחה של צדקה
.'ä÷ãö úåöî ïâòåå ïåè èñìàæ æà éåæà æéà שמהפכת מדת הדין לרחמים ,שהרי כל
השקפה שבתורה היא לרעה וכו' ,חוץ מזו
åäæåשאמרו במדרש 'כי צדיק ד' צדקות שהיא לטובה ,ללמדך שגדול כח מתנות
אהב ישר יחזו פנימו זה נח ,שנאמר עניים שמהפך מדת הדין למדת הרחמים.
בוא אתה וכל ביתך אל התיבה' ,ור"ל כי
אין שום ספק אשר דינו של הקב"ה הוא øùàעל כן בעת שגרמו העוונות ח"ו
בצדק וביושר' ,ס'גייט מיט גערעכטיגקייט', שהתעורר מדת הדין בעולם ,עד
ואף בעת אשר לפי מצב הדור ושליטת הדין שאין העולם יכול להתקיים ח"ו מחמת תוקף
השורר בעולם לא היה נח ובני ביתו ראויים מדת הדין השורר בעולםäãéçéä äöòä äðä ,
שיעשה להם נס ולהנצל ממדת הדין ,אם כן éãé ìò àéä äðä äù÷ä ïéãä úãîî ìöðäì
יש להבין הא כיצד עלה בידם להנצל ממדת ÷ä÷ãö úåöî ìåãâ øùàì ,ä÷ãö úåöî íåé
הדין ,הלא כל דרכיו של הקב"ה הם בצדק ìòå ,íéîçøä úãîì ïéãä úãî úà úëôäîù
ובמשפט ,על זה אמר כי הנה 'צדקות אהב', .íéé÷úäì íìåòä ìåëé êë éãé
íé÷ñåò íãà éðá øùàë ááçîå áäåà ä"á÷äù
íéìåëé ä÷ãö úåöî éãé ìòå ,ä÷ãö úåöîá הענין הוא כפי המבואר éðáá øåàéáå
,íéîçøä úãîì ïéãä úãî úà êåôäìכי ) øëùùéמאמרי תשרי מאמר ג דרוש ב(
âñ ìàåé çð éðãòî
íéîçøäåולא ילך עמו כפי מדת הדין ,ועל הקב"ה שומר משמרתה של תורה ,ומתנהג
ידי כך נהפך מדת הדין למדת הרחמים ,ועל עם האדם מדה כנגד מדה כדת של תורה,
ידי כך ניצול נח מן הדין. äðä ä÷ãö úåöîá ÷ñò çðù øçàî ïë ìòå
)(âî÷ ãåîò ìàåé éøáã ;ç"ëùú úðù çð úùøô â"ñ
íâ åîò âäðúé ìåëéáë ä"á÷äù åãé ìò ìòô
ãñçä úãîá åðééäã ,ä÷ãö úåöî éô ìò ïë
:ï"ãòî àöåéä
הקב"ה שומר משמרתה של תורה ,וכשאדם עושה צדקה נוהג עמו כביכול לפנים משורת הדין,
שאם לא כן אין זו צדקה .ולכך ניצול נח בשעה ששלטה מדת הדין ,ונמצא שאף הרחמים
שנעשו לו על פי הדין הם.
"
אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו ,אמר ïôåàáאחר יתכן לבאר הכוונה בדברי
לו 'אשר אהבת' ,אמר לו שניהם אני אוהב, המדרש על אומרו çðì 'ä øîàéå
אמר לו 'את יצחק' ,ולמה לא גילה לו éúéàø êúåà éë äáéúä ìà êúéá ìëå äúà àá
מתחילה וכו' ,כדי ליתן לו שכר על כל דיבור ,äæä øåãá éðôì ÷éãöזה שאמר הכתוב 'כי
ודיבור ,עכ"ד. צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו' .ויש
להבין המכוון בדברי המדרש.
åðéöîðלמדים שכך דרכו של הקב"ה
שמרבה לצוות את האדם מצוה ì"éåכי באמת ראוי לתת לב להבין מפני
אחת בכמה לשונות של ציווייםïåéë , מה הוצרך הקב"ה לצוות לנח וביתו
úåáøäì ù÷áî åéãñç áåøáå åéîçøá ä"á÷äù שיבואו אל התיבה ,הלא מאחר שצוה עליו
øåáéã ìë ìò øëù ìá÷éù íãàä øëù úà הקב"ה לעשות את התיבה ,הנה מובן הדבר
,øåáéãåאם כן יש לומר שעל כן צוה הקב"ה מאליו שעיקר תכלית הכוונה היא כדי שיכנס
לנח 'בא אתה וכל ביתך אל התיבה' ,אע"פ לתוכה ,ולמה הוצרך הקב"ה לחזור ולצוות
שהדבר היה מובן מאליו ,שהרי בשביל כך את נח ליכנס בתיבה.
טרח בעשיית התיבהåéìò äåö ïë éô ìò óà ,
ãçåéî øëù ìá÷éù éãë äáéúì ñðëéì ä"á÷ä ïëàיש לומר הכוונה על דרך שמצינו אצל
.äáéúä êåúì äàéáä íöò ìò פרשת העקידה שאמר הקב"ה
לאברהם )להלן כב ,ב( 'קח נא את בנך את
äúòîåיתבאר הכוונה בדברי המדרש יחידך אשר אהבת את יצחק' וגו' ,וכתב
שהביא את מאמר הכתוב 'כי רש"י ז"ל ,כשאמר לו 'את בנך' אמר לו
צדיק ה' צדקות אהב' ,שמהאי טעמא צוה אברהם שני בנים יש לי ,אמר לו 'את יחידך',
ìàåé çð éðãòî ãñ
אוהב שיתרבה צדקתו ויתוסף לו שכר טוב לו השי"ת לבוא אל תוך התיבהéë ïòé ,
על כל דיבור ודיבור. úå÷ãö åðééäã åéúåéëæ úåáøäì áäåà ú"éùä
)(èñ ïîéñ 'æ äðù ä"ðùù è÷ì
,øåáéãå øåáéã ìë ìò åøëù óéñåäìå íãà ìù
על כן אמר לו 'בא אל התיבה' ,כי הקב"ה
:ï"ãòî àöåéä
אוהב הקב"ה להרבות שכרם של ישראל ,ולכן מצוה על דבר אחד בכמה ציוויים ,שיקבלו
שכר על כל דיבור ודיבור .ומשום כך נאמר לנח בוא אתה וכל ביתך אל התיבה ,אף שהדבר
מובן מאליו.
להוציא מפיו דבר שקר ,הנה הוא נמנע ìà êúéá ìëå äúà àá çðì 'ä øîàéå
ממילא מלעבור על עון גזל ,יען כי הוא ירא éðôì ÷éãö éúéàø êúåà éë ,äáéúä
לנפשו שמא יעמדו על הדבר ,וכאשר ישאלו ) äæä øåãáז ,א( .במדרש )בראשית רבה לב ,א( זה
ממנו אם הוא שלח את ידו לגזול מן אחרים, שאמר הכתוב )תהלים ה ,ז( 'תאבד דוברי כזב
לא יוכל לשקר ולומר שלא גזל ,ועל ידי כך איש דמים ומרמה יתעב ה'' ,מדבר בדור
ימנע מלגזול דבר שאינו שלו .וכמו שכתב המבול שהן ודיבורן כזב וכו' ,ואני כאשר
) à"ùøäîסנהדרין צב .בח"א ד"ה כל המחליף ,בשם עשו כן עשיתי ,ומה ביני לבינם ,אלא
ספר העיקרים מאמר ג פ"ל( על בעל עבירה אחד שגמלתני טובה ואמרת לי 'בוא אתה וכל
שרצה לשוב ולעזוב את כל חטאיוìáé÷å , ביתך אל התיבה' .עכ"ד ז"ל.
êë êåúîå ,åéôî ø÷ù øáã àéöåé àìù åéìò
,åùôðá äøéáò íåù øåáòì ãåò ìåëé äéä àì äðäיש להעיר על דבריהם ז"ל כי לכאורה
יען כי מאז ואילך היה ירא לנפשו ללסטם נראה מכאן שאנשי דור המבול נענשו
את הבריות ,כי שם אל לבו כי מה יעשה מאחר שהיו דוברי שקר ,וזה תמוה לכאורה,
אם ישאלו מאתו אם הוא גזל משל אחרים, שהרי רש"י ז"ל כתב )ו ,יג( לא נחתם גזר
הלא לא יוכל לשקר בפניהם ולומר לא דינם אלא על הגזל ,אם כן איפוא נראה
גזלתי ,על כן נמנע מכל העבירות .ע"כ. להדיא שאנשי דור המבול נענשו בשביל עון
גזל דייקא ולא בשביל שהיו דוברי שקר,
äúòîåאתי שפיר שאילמלי היו אנשי דור והא כיצד יתיישב שני מאמרים אלו.
המבול זהירים בפיהם ולשונם
שלא להיות דוברי שקר ,אזי לא היו יכולים ïëàנראה לומר בביאור הענין ,כי הנה מר
לגזול ממון אחרים ,אך מאחר שהם היו אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי
דוברי שקר וכזב ,לכן לא היו חוששים כלל ,כי מי שהוא נזהר בפיו ולשונו שלא
äñ ìàåé çð éðãòî
והשקר להיות טבע שני בנפשו ,אשר על כן לנפשם כלל לפשוט את ידיהם ולגזול ממון
לא יתנהג ברמאות כלל .עכ"ד. אחרים ,ועל ידי כך נחתם גזר דינם.
ìòåפי זה אפשר לומר ,כי מאחר שאנשי àìàשעדיין יש להבין מה שאמרו על נח
דור המבול היו דוברי כזב ,על כן שהיה דבוק במדת השקר כמוהם ,כי
שפיר היה יכול נח להתנהג עמהם ברמאות הלא הקב"ה קראו )ו ,ט( 'איש צדיק תמים',
כמוהם ,אך כל זה היה שייך לומר כשהוא וכתב רש"י ז"ל )להלן כה ,כז( מי שאינו חריף
באקראי ולא בתמידות כפי מה שנתבאר. לרמות קרוי תם ,אם כן איפוא יפלא הדבר
אבל מאחר שגילה הקב"ה לנח שהוא עתיד שאמר נח ואני כאשר עשו כן עשיתי ,וכי
להביא מי המבול לעולם ,לשחת כל אשר איך שייך לומר כדברים האלה על נח הצדיק.
בו רוח חיים ,אם כן איפוא נמצא כי נח
אינו צריך להיות עם אותן הרשעים לעד ïëàאפשר ליישב את הכוונה על פי מה
ולעולם כי אם על זמן מוגבל ,גלל כן היה שאמרו בגמרא )מגילה יג (:על הפסוק
רשאי לדבר עמהם ברמאות ,יען כי אין זה )להלן כט ,יב( 'ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה
דבר הנוהג בתמידות כי אם באקראי. הוא' ,וכי אחי אביה הוא ,והלא בן אחות
אביה הוא ,אלא אמר לה מינסבא לי ,אמרה
äúòîåיבואר הכוונה בדברי המדרש
ליה אין ,מיהו אבא רמאה הוא ולא יכלת
'ויאמר ה' לנח בא אתה וכל
ליה ,אמר לה אחיו אנא ברמאות ,אמרה
ביתך אל התיבה ,זה שאמר הכתוב תאבד
ליה ומי שרי לצדיקי לסגויי ברמיותא ,אמר
דוברי כזב וגו' ,מדבר בדור המבול וכו',
לה אין 'עם נבר תתבר ועם עקש תתפל'
ואני ]נח[ כאשר עשו כן עשיתי' ,ר"ל שגם
)שמואל ב' כב ,כז( .הנה מבואר מזה ,כי עם
נח התנהג ברמאות עם בני דורו ,ואם תאמר
אדם שהוא רמאי שפיר נכון הדבר להתנהג
'מה ביני לבינם' ,שהיה לו לחוש לנפשו
עמו ברמאות.
שמא יקנה בנפשו את מדת הרמאות ,ולא
יהיה שום חילוק בינו לבינם ,לזה אמר שהרי כתב ) í"áîøäבאגרת לתלמידו רבי יוסף ב"ר ïëà
'גמלתני טובה ואמרת לי בוא אתה וכל ביתך יהודה אבן עקנין ,קובץ תשובות הרמב"ם ואגרותיו
אל התיבה' ,ולפי שאמר לו הקב"ה שהוא ח"ב; אגרות הרמב"ם כט (:על זה ,שכל זה הוא
לבדו ינצל מן המבול ,וכל הרשעים ימותו, רק באקראי בעלמא ,אבל מי שהוא דר
אם כן איפוא לא תהיה התנהגות זו קבועה בקביעות בין הרמאים ,לא שייך להתיר לו
לעד ולעולם ,על כן שפיר היה יכול להתנהג להתנהג עמהם ברמאות ,כיון שאם יקיים
עמהם ברמאות. תמיד בכל יום עם עקש תתפל יש לחוש
)(ù"ú úðù çð úùøô שעל ידי ההרגל יקנה בנפשו מדת הרמאות
:ï"ãòî àöåéä
הנזהר מדבר שקר נשמר ממילא מן הגזל ,שירא שמא ישאלוהו ולא יוכל לכזב ,ואנשי דור
המבול שהיו דוברי כזב לא נמנעו מלגזול .ועוד למדנו מנח ,שאף ההיתר לנהוג בערמה עם
רמאים אינו אלא באקראי ,שלא יקנה אדם מדה זו בנפשו.
ìàåé çð éðãòî åñ
,
שהכוונה היא שכאשר עושים צדקה עם איש éë éðôì àá øùá ìë õ÷ çðì íé÷ìà øîàéå
ישראל הרי זו זכות גדולה כיון שכל איש ) íäéðôî ñîç õøàä äàìîו ,יג(.
ישראל חשוב כבן לפני המקום ,מה שאין כתב רש"י ז"ל לא נחתם גזר דינם אלא על
כן כאשר עושים צדקה עם אנשי אומות הגזל .לכאורה יש להעיר על דברי רש"י
העולם אין זה בגדר מצוה כללä÷ãö úðéçá' , ממה שאמרו במדרש פר' משפטים )שמות רבה
ñàã ,íìåòä úåîåà éã ééá ïà èùéð êàã èééâ ל ,יג( אמר הקב"ה ,מי גרם לכם שתאבדו מן
,'äøåúä úåöî éã ïåô øàð æéàואצל אומות הערב של עולם הזה ומן הבוקר של עולם
העולם הרי זה חשוב כחטא ,כיון שהם הבא ,מפני שלא קיבלתם את התורה וגו'.
חשובים כעבדים לפני המקום ,עכ"ד. הנה נראה מדבריהם ז"ל שעיקר סיבת
העונש לאנשי דור המבול יען שלא היו
äìåòäמכל האמור ,כי הנה מה שאנו מוכנים לקבל את התורה ,והא כיצד יתיישב
יכולים לקיים מצות צדקה הוא הדבר עם מה שכתב רש"י ז"ל שלא נחתם
בשביל שקיבלנו עלינו את התורה הקדושה, גזר דינם אלא על הגזל.
וע"י כך אנו קרויים בנים למקוםïë ìò ,
,ä÷ãö íéðúåð åðàù äî ìåãâ úåëæì åðì áùçé øùôàåלומר על פי מה שאמרו בגמרא
.äù÷ä ïéãä ïî íéìåöéð åðà éøäå )ב"ב י (.שאל טורנוסרופוס הרשע
את רבי עקיבא ,אם אלקיכם אוהב עניים הוא
ìòåפי הדברים האלה אפשר לומר ,כי מפני מה אינו מפרנסם ,אמר ליה כדי שניצול
באמת נגזר דינם של אנשי דור המבול אנו בהן מדינה של גיהנם וכו' ,אמר לו רבי
בשביל עון הגזל דייקא ,אלא שאם היו אנשי עקיבא אמשול לך משל למה הדבר דומה,
דור המבול מקבלים עליהם את התורה ,על למלך שכעס על בנו וחבשו בבית האסורים
ידי זה היו קרויים בנים למקום ,ומתוך כך וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו,
היו יכולים למצוא עצה ותקנה לנפשם ìò והלך אדם אחד והאכילו והשקהו ,כששמע
éãé ìòå ,äæ íò äæ ä÷ãö úåöî åîéé÷éù éãé המלך לא דורון משגר לו ,ואנן קרויין בנים
úãîì ïéãä úãî êåôäì íéìåëé åéä êë דכתיב )דברים יד ,א( 'בנים אתם לה' אלקיכם'.
,íéîçøäוהיו ניצולים מעונש המבולïòåå' . ä÷ãö úåöî éãé ìòù íäéøáãî øàåáî àöîð
èìàåå ,äøåú éã ïòååòâ ìá÷î ïòååòâ ïèòä ééæ .íéðá íééåø÷ ìàøùé éðáù øøáúî ìàøùé éðáì
ïìàæ ééæ æà äøåú éã êøåã úåàéöî à ïòååòâ
.'íéîçøä úãîì ÷éøåö ïééæ êôäî פי זה כתב ) íéëøã úùøôáדרוש יז ,דרך ìòå
צדקה( לבאר מה שאמרו חכמינו ז"ל
øçàîåשלא קיבלו את התורה ,שוב אין )ב"ב שם( 'צדקה תרומם גוי' )משלי יד ,לד( אלו
להם מעלה זו להיות בנים למקום, ישראל' ,וחסד לאומים חטאת' כל צדקה
בהיות כן לא יאתה להם לקיים מצות צדקה, וחסד שאומות העולם עושים חטא הוא להם,
æñ ìàåé çð éðãòî
,'íéîçøä úãîì ÷éøåö ïééæועל כן היה יכול וממילא נחתם גזר דינם ולא היו יכולים
להציל את נפשו על ידי מצות צדקה ,ומתוך להמתיק את הגזר דין ולשנותו לטובה.
כך עלה בידו להנצל מכל העונשים ולהפוך
äîשאין כן בנח הרי מצינו שאמרו חכמינו
מדת הדין למדת הרחמים.
ז"ל שהיה לומד תורהäøåú øòã êøåã' ,
)(âî÷ ãåîò ìàåé éøáã ;ç"ëùú úðù çð úùøô â"ñ êôäî ïìàæ æà úåàéöî à ïòååòâ æéà äùåã÷ä
:ï"ãòî àöåéä
מה שבידנו להפוך דין לרחמים על ידי הצדקה ,הוא מפני שקיבלנו את התורה ונקראנו בנים
למקום .ונח שעסק בתורה ניצול על ידי הצדקה מכל הדינים.
,'ïåè äáåùú éàãååà ïéåù ééæ ïìòåå ,ïééâ åöזאת äáéúä ìà åúà åéðá éùðå åúùàå åéðáå çð àáéå
לא היה יכול להאמין שגם אז לא יתעוררו ) ìåáîä éî éðôîז ,ז( .פירש"י אף נח
לשוב בתשובהèðà÷òâ èùéð êéæ èàä øò' , מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין עד
äáåùú èùéð êéåà èìàîòã ïìòåå ééæ æà ïáééìâ שדחקוהו המים .ולכאורה הוא ענין פלא ,איך
.'ïåèכי כך הוא מידתם של צדיקים אמיתיים, אפשר לומר על נח שעליו העיד הכתוב שהיה
כפי מה שאנו אומרים בתפילת éáøä ÷"äøä איש צדיק תמים ,שהיה מאמין ואינו מאמין.
åðéùôð ìò íéäéîúîù ,ò"éæ êìîéìà éáø
'úòá éë ,'ïâéãðéæ èðà÷òâ ïòî èàä éåæàéåå ïëàהענין הוא ,כי הנה מצינו ברש"י עה"פ
)ז ,יב( ויהי הגשם על הארץ ,ולהלן )פסוק
åðéá åùôð ïåáùç áùåçå úö÷ øøåòúî íãàäù
ïåà èåðéî òèåâ à èàä ïòî ïòåå' ,åðå÷ ïéáì יז( הוא אומר ויהי המבול ,אלא כשהורידן
ïéà êéæ èîòð ïòîאכט êéæ ïòî èøòãðåàåå הורידן ברחמים שאם יחזרו יהיו גשמי
ñðéåæà èàä ïòî ñàååøàô ïééìà êéæ óéåà ברכה ,וכשלא חזרו היו למבול .ע"כ.
.'ïåèòâעל כן לא היה יכול נח להאמין שלא ìòפי זה אפשר לומר כי ודאי נח האמין
יתעוררו לשוב בתשובה ברגע האחרון כאשר בהקב"ה ,אלא שלא היה יכול להאמין
התחיל כבר הגשם לרדת על הארץ ,על כן שאף עכשיו כאשר הגשם כבר התחיל לרדת
המתין עד שדחקוהו המים. על פני הארץ לא יתעוררו לשוב בתשובה,
)(ã"ëùú çð â"ñ 'ïà ïéåù èáééä ñò æà ò÷àè ïéåù èòæ ïòî æà
:ï"ãòî àöåéä
באמונה שלימה האמין נח בהקב"ה ,אלא שלא יכול היה להאמין שבני דורו לא ישובו אף
כשהתחילו הגשמים לרדת ,שהרי ברחמים ירדו ,ואילו שבו היו גשמי ברכה .כך דרכם של
צדיקים ,שתמהים כיצד אפשר בכלל לחטוא.
ìàåé çð éðãòî çñ
ïòî ïò÷ ,'÷ä äøåúä úòôùä êøåã ,äøåúä àúéàבמדרש )שמות רבה ל ,יג( אמר רבי
.ã"ëò .'ïáééäñéåøà êéæ אחא ,אמר הקב"ה ,מי גרם לדור
המבול שיאבדו מן העולם הזה ומן העולם
ìòåפי הדברים האלה אפשר לומר ,שבאמת הבא ,מפני שלא קיבלו את התורה .ע"כ.
אחר דור המבול היו עוד כמה דורות ולכאורה יפלא הדבר מפני מה הוצרכו
בעולם שלא היו טובים מן דור המבול, לתלות טעמו של דבר שנאבדו אנשי דור
'ïòååòâ æéà úåøåã òøòèòôù éã ïéà øàâ øùôà המבול שהוא מפאת שלא קיבלו את התורה,
øòñòá èùéð ïòðòæ ñàåå úåøåã òëìòæà êàð
כי הלא מצינו שאנשי דור המבול נכשלו
ïåà ,äâìôä øåã ïèéî ìåáîä øåã ïåô ïòååòâ
בעבירות חמורות ביותר ,כמו שאמר הכתוב
ïéà íéáøä åðéðååòá ò÷àè èùéð èñééåå ïòî
)ו ,יא( ותשחת הארץ ,ופירש"י לשון ערוה
èìàä ïòî éö òãåé éî ,øåã øòâéèöéà øòã
ועבודה זרה ,ובמדרש )בראשית רבה לא ,ו(
øåãä úàèç éã èéî øòèééåå êàð äìéìç èùéð
מבואר ,שחטאו בעבודה זרה גילוי עריות
.'äâìôä øåã ïåà ìåáîä øåã ïéà éåå
ושפיכות דמים ,והלא כל אלו החטאים הם
àìàעיקר הטעם שאנשי דור המבול לא חמורים ביותר ,וזה מספיק להבין הטעם
היה להם תקנה ונאבדו מן העולם, שאנשי דור המבול נאבדו מן העולם ,א"כ
הוא לאשר בימי דור המבול עדיין לא היתה מה זה שאמרו שנענשו מחמת שלא קיבלו
התורה בעולם הזה ,גלל כן כאשר נפלו את התורה הקדושה.
לשער הנו"ן משערי הטומאה ,לא היתה להם
עוד תקומה ,מה שאין כן דורותינו אנו øçàî øùôàåלומר בביאור הענין ,כי הנה ידוע
óàå ,äîå÷ú åðì ùé ïëì ,'÷ä äøåúä åðì ùéù מה שכתב ) ì"æéøàäבסידור ,סדר
äìöä éã æéà' å"ç ï"åðä øòù êåúì íéñðëð íà הגש"פ פיסקא מצה זו( שאם היו ישראל מתעכבים
.'äùåã÷ä äøåú éã êøåã øàð במצרים עוד רגע אחד ,אזי לא היו יכולין
לצאת משם לעד ולעולם ,כי היו נופלים
ìòåפי הצעה זו יתבאר המכוון במה בנו"ן שערי טומאה ,ואי אפשר לצאת
שאמרו במדרש שדור המבול נאבדו מטומאה זו .עכ"ד.
מן העולם מפני שלא קיבלו את התורה ,על
אף שמצינו שעברו על חטאים חמורים על זה ) ùåã÷ä íééçä øåàäשמות ג, áúëå
ביותר שהיו שטופים בשלש עבירות ח( ,כי הנה בימינו אלה יתכן להיות
החמורות ובגזל וחמס ,מכל מקום éìîìéà שכבר נכנסו לתוך שער הנו"ן משערי
úåçåëä íäì äéä ,'÷ä äøåúä úà íéìá÷î åéä הטומאה ,ואף על פי כן יכולים אנו לצאת
ïòååòâ ìá÷î ïèìàåå ééæ ïòåå' ,äìà ìëî úàöì מכל שערי טומאה ,כי çë åðúà ùéù øçàî
ééæ '÷ä äøåú éã èòä ,äøåú éã ìëî úàöì äãé ìò íéìåëé ,äùåã÷ä äøåúä
,äîå÷ú íäì äúéä ïééãòå ,'èôòìùòâñéåøà çë øòã êøåã' ,íìåòáù äàîåèä úåçåë
èñ ìàåé çð éðãòî
éã ïéà ÷áãúî êéæ æéà ïòî æà àìéîî ,åîù אך מכיון שלא קיבלו את התורה לא היתה
øåàá ÷áãúî êéæ ïòî æéà äùåã÷ä äøåú להם תקומה עוד.
.'åîù êøáúé åéðôוזהו שאמר הכתוב כי
ìáàנח היה עוסק בתורה ועל ידי כך
אותך ראיתי צדיק לפני ,כי מאחר שנח היה
זכה להנצל ממי המבול ולהשאר
דבוק בתורה הקדושה ,על ידי כך זכה
בחיים ,כי הנה בתורה הקדושה יש בה
להארת פניו יתברך ,ומתוך כך ניצול נח
הארת פניו של הקב"ה ,וכמו שאומרים כי
מן המבול.
באור פניך נתת לנו ה' אלקינו תורת חיים,
)(æ"èùú çð â"ñ 'êøáúé åéðô øåàî æéà äùåã÷ä äøåú éã
:ï"ãòî àöåéä
בכל מקום שהוא יש ליהודי תקומה מכח התורה ,שבה גנוזה הארת פניו יתברך .וכשם שנח
ניצול מן המבול בזכות עסקו בתורה ,כך נוכל אנו להנצל בכחה מכל טומאה.
בטעמו של דבר ,שכל ענין מצוה הרי היא áøåòä úà çìùéåוגו' )ח ,ז( .איתא במדרש
דבר רוחני ,אשר על כן גם שכר הניתן על )בראשית רבה לג ,ה( הה"ד )תהלים קה ,כח(
קיום המצות המה ענינים רוחניים דייקא, 'שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו'.
ומשום כך לא שייך לשלם שכר רוחני בעולם וצ"ב קישור הכתוב הזה לכאן .גם עיקר
הזה שהוא עולם הגשמי עולם עובר ,והלא הכתוב צריך ביאור לכאורה ,כי איזה רבותא
כל העולם ומלואו אינו כדאי למצוה אחת יש בזה שלא מרו את דברו יתברך שמו ,וכי
ולקורת רוח הנמצא בעולם הבא )עיין אבות מדוע יעלה על הדעת להמרות את פי ה',
פ"ד מי"ז( ,בהיות כן אמרו חכמינו ז"ל שכר ומפני מה השמיענו הכתוב דבר זה אצל
מצוה בהאי עלמא ליכא .עכ"ד. מכת חושך דייקא.
ïëàבמה דברים אמורים במצוה שעשה ì"ôàåבביאור הענין ,על פי מה שפירשתי
האדם בשלימות הכוונה הראויה מאמרם ז"ל )נדרים לח (.עה"כ )שמות
בדעה צלולה וברורה לשם שמים ,אשר לד ,א( 'ויאמר ה' אל משה פסל לך' וגו',
באופן כזה כל המצוה הינה דבר רוחני ,על פסולתן יהא שלך ,משם נתעשר משה.
כן לא יתכן לשלם בשכרה בהנאת עולם ואפשר לומר בביאור הענין ,כי הנה ידוע
הזה .אבל פעמים שיש למצוה איזו שייכות מה שאמרו חכמינו ז"ל )קידושין לט (:שכר
לעולם הגשמי ,אם עשה מצות הבורא ב"ה מצוה בהאי עלמא ליכא ,ואמרו íéðåîã÷ä
ìàåé çð éðãòî ò
íòã ïåô ,úìåñô ïáàä ñàåå éã ïåô úåöî שלא בכוונה טהורה ונקיה לשם שמים אלא
.'øùåò ïà ïøòåå èðà÷òâ øò èàä עם פניה גשמית ,על דרך שכתב äùî çîùéá
)פר' בראשית( על מה שאמרו חכמינו ז"ל )עירובין
øùôàåלומר שזהו המכוון במה שאמרו יט (.פושעי ישראל מלאים מצות כרימון,
חכמינו ז"ל בלשונם ,פסל לך, שהכוונה בזה שהמצות שלהם דומים לרימון
'הפסולת' יהיה שלך ,כלומר שכרן של שמתערבים בהם פסולת עם האוכל ,כך הן
המצות שנעשו מעורבים עם פסולת ,דהיינו המצות של פושעי ישראל שיש בהם תערובת
בכוונה שלא לשמה ,זה יהיה שלך ,שעל של תוכן עם פסולת' ,עס איז אויסגעמישט
ידי מצות הללו זכה לקבל בשכרן השפעות מיט אסאך פסולת' .עכדה"ק.
גשמיות בעולם הזה ,ואכן משם דייקא
נתעשר משה הרבה ,על ידי שהיה לו חלק éîåשעושה מצות על אופן כזה ,נמצא שיש
עם המצות שעשו ישראל שלא לשמה והיה למצוה עצמה שייכות לעולם הזה
בהם פסולת. הגשמי ,אם כן איפוא שפיר יתכן לשלם
שכרה בדברים גשמיים בעולם הזה ,והיינו
ïëàכל זה לא היה שייך רק לאחר חטא על דרך שאמרו חכמינו ז"ל )שבת סג(.
העגל ,כי קודם חטא העגל היו כל למשמאילין בה ,פירש"י עוסקין שלא
ישראל טהורים וצדיקים ,וכל מעשיהם היו לשמה ,עושר וכבוד.
לשם שמים ,והיו נזהרים לקיים את כל
המצות הבורא ב"ה בכוונה שלימה ורצויה äúòîåיתבאר המכוון ,כי הנה עשירות
בלי שום פסולת ,ובהיות כן לא היה אפשר היא שכר גשמי בעולם הזה ,ואם
להמשיך על ידם השפעות עניני עולם הזה כן לכאורה לא היה אפשר לשלם למשה
הגשמי .מה שאין כן אחר חטא העגל ,שכבר רבינו בשכר עבודתו להתברך בעשירות,
נפלו ישראל ממדריגתם ,וכבר נמצאו אנשים שהרי משה רבינו היה עובד את השי"ת
כאלו בקרב ישראל שהיו מקיימים את בכוונה שלימה ורצויה בלתי לה' לבדו בלי
המצות בכוונה שלא לשמה ,והיה מעורב שום פניות ,ואם כן לא היתה במצות הללו
בהם פסולת ,משום כן היה אפשר להמשיך שום אחיזה בדברים גשמיים ,גלל כן לא
על ידם השפעות טובת עולם הזה .על כן היה שייך לקבל שכרם בעולם הזה הגשמי.
באותה שעה דייקא אמר הקב"ה למשה
רבינו ע"ה פסל לך הפסולת יהא שלך ,ועל àìàמאחר שמשה רבינו ע"ה זכה וזיכה
ידי כך נתברך משה רבינו לקבל שפע את הרבים ,וזכות הרבים תלוי בו
העשירות בעולם הזה. )אבות פ"ה מי"ח( ,ושאר כל ישראל הלא קיימו
מצות גם בכוונה שלא לשמה ,באופן שהיה
ìòåפי הקדמה זו נבוא אל המכוון ,כי מגיע להם שכר בעולם הזה ,על כן שפיר
הנה נאמר בפרשתן )ח ,ח( 'וישלח את היה בדין שגם משה רבינו יטול שכר בעולם
היונה מאתו' ,ואמרו בגמרא )סנהדרין קח (:אמר הזה ,אחר שכל ישראל שהיו עוסקים בתורה
ר' ירמיה מכאן שדירתן של עופות טהורים ומצות נמשכים על ידו ,והיה לו חלק בכל
אצל הצדיקים ,ופירש רש"י שגבי יונה כתיב המצות שלהםòëìòæà ïòîå÷àá øò èàä' ,
àò ìàåé çð éðãòî
ישראל ברכוש המצריים ,והיינו כמו שאמרו 'מאתו' וגבי עורב לא כתיב מאתו .והנה
במדרש )שמות רבה יד ,ג( למה הביא הקב"ה בוודאי אין הכוונה כפשוטו שדירת עופות
עליהן מכת חושך כדי שיחפשו ישראל ויראו הטהורים היא אצל הצדיקים בפועל ממש,
את כליהן של המצריים ,וכשיצאו והיו שאם כן אסור להתפלל שם מחמת הטינופת
שואלין מהן והן אומרים אין בידינו כלום וריח רע ,אלא הכוונה על שורש הדברים,
היו אומרים להם אני ראיתיו ובמקום פלוני שהצדיקים דבוקים תמיד בשורשם שהוא
הוא ,באותה שעה היו המצריים אומרים אם מקור הקדושה והטהרה ,ועל כן מאחר שגם
היו אלו רוצים היו נוטלין אותן בימי החושך העופות הטהורים מקורם הוא ממקור
ולא היינו מרגישין שהרי ראו אותן כבר, הטהרה ,לכן נקרא דירתן אצל הצדיקים,
ומאחר שלא נגעו חוץ מדעתינו כמו"כ לא ומה"ט נאמר אצל היונה 'מאתו' ,לפי שהיא
יחזיקו ,ונתן הקב"ה חן העם בעיני מצרים ממקור הטהרה ,משא"כ אצל העורב
והיו משאילין להן ,לקיים מה שנאמר 'ואחרי ששרשו הוא מסטרא דמסאבותא על כן לא
כן יצאו ברכוש גדול' ,עכ"ד המדרש. נאמר בו מאתו.
àöîðעולה מן האמור שעל ידי מכת חושך íðîàלפי דברינו הנזכרים למעלה היה
זכו ישראל בכל כספם וזהבם ראוי לכאורה לכתוב גם אצל
ורכושם של המצריים ,וממילא יש לבני העורב מאתו ,לפי שיש לפעמים תועלת על
ישראל רכוש גדול בעולם הזה ,ושוב לא ידם ,דהיינו úòôùä êéùîäì íéëéøö øùàë
היו זקוקים לעשות ולקיים את מצות הבורא äæä íìåòכפי שנתבאר ,וזה אי אפשר
ב"ה שלא לשמה למען יעלה בידם להשיג להמשיך ע"י הצדיקים העושים את המצות
השפעת עולם הזהòôùì åëæ øáë éøäù , לשמה ,כי אם ע"י מעשיהם של רשעים
úåùòì íéìåëé äúòîå ,êùåç úëîî úåøéùòä המלאים מצות כרימון ,דהיינו שעושין את
.íéîù íùì ä"á àøåáä úåöî ìë íéé÷ìå המצות שלא לשמה ,א"כ נמצא שיש
åäæåשאמר הכתוב 'שלח חושך ויחשיך', לפעמים איזה קשר בין מעשה הרשעים אצל
היינו מכת חושך שעל ידו זכו ישראל הצדיקים ,ואם כן היה ראוי לכתוב גם אצל
ליטול הון ועושר של המצריים ,ועל ידי כן העורב 'מאתו'.
'ולא מרו את דברו' ,כלומר שלא היו צריכין
ìòזה אמרו במדרש שאין הדבר כן אלא
עוד לבוא אל קיום המצות שלא לשמה
ראוי להזהר לעשות ולקיים את כל
שהוא בחינת המרה לערך מצות הנעשים
המצות לשם שמים ,ואין לחוש ולומר שאם
לשם שמים.
כן יש להבין מאין יעלה בידם להמשיך
àöîðשממכת חושך שמעינן êøåö ïéàù השפעת העשירותïéàù àåä úîàä éë ïòé ,
äîùì àìù úåöîä íò ùîúùäì úáåè ìë ìàøùé éðáì òéôùäì ú"éùäì øåöòî
,úåøéùòä òôù êéùîäì åðéãéá äìòé ïòîì ,äîùì úåöîä åùòé íà åìéôà äæä íìåò
ואם כן איפוא נתברר ממכת חושך שאין והראיה על זה הוא ממכת חושך ,כי הנה
שום סיבה להתקרב אצל פושעי ישראל, כל עיקר הטעם למכת חושך היה למען יזכו
ìàåé çð éðãòî áò
בלבדúáåè ìë åðéìò òéôùé åéîçøá ä"á÷äå , בהיות כן לא נאמר אצל העורב 'מאתו' ,כי
.äæä íìåò úàðä אין שום צורך להתחבר עם פושעי ישראל
)(æ"öøú úðù çð úùøô ÷"áù íåé
הנמשלים לעורב ,אלא צריכין תמיד להדבק
באלקים חיים ולעשות כל המצות לשמו ית'
:ï"ãòî àöåéä
הקב"ה משפיע כל טובת עולם הזה גם לעושים מצוותיהם לשמן בלבד ,ואין צורך להתחבר עם
פושעי ישראל כדי למשוך שפע .ראיה ממכת חושך ,שבה זכו ישראל בכל הון מצרים ולא
הוצרכו עוד למצוות שלא לשמה ,ולכך לא נאמר אצל העורב מאתו .על כן ידבק האדם באלקים
חיים ויעשה הכל לשמו ,והוא יתברך ישפיע עליו כל טוב.
"
ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את ìà êúéá ìëå äúà àåá çðì 'ä øîàéå
האדמה וגו' ,עוד כל ימי הארץ זרע וקציר äøåäèä äîäáä ìëî ,'åâå äáéúä
וגו'éãé ìòù íéáåúëä ïî øàåáî àöîð äðä , äòáù äòáù êì ç÷úוגו' )ז ,א-ב( .יש לדקדק
ú"éùä ìöà ìåòôì åãéá äìò çð ìù úåðáø÷ä על אומרו תקח 'לך' וגו' ,כי מה היה המקרא
.äæä íìåòä íåé÷ì äìåãâ äáåè òéôùäì חסר באומרו 'מכל הבהמה הטהורה תקח
שבעה' וגו'.
äøåàëìåקשה שהרי אמרו חכמינו ז"ל
)קידושין לט (:שכר מצוה בהאי ) ùøãîáבראשית רבה כו ,א( דרשו על נח כל
עלמא ליכא ,ואם כן תמוה הדבר כיצד המזמור )תהלים א(' ,אשרי האיש
עלה ביד נח להמשיך שכר הקרבנות בעולם אשר לא הלך בעצת רשעים' וגו' זה נח שלא
הזה .אכן נראה לומר בזה על פי מה הלך בעצת דור אנוש וכו'' ,ובתורתו יהגה
שכתב ) à"ùøäîסוטה יד .בח"א ד"ה וא"ל הקב"ה( יומם ולילה' שהגה דבר מתוך דבר ,אמר
כי הנה מה שאמרו חכמינו ז"ל שכר מצוה מה טעם ריבה הקב"ה בטהורים יותר
בהאי עלמא ליכא ,הוא רק באותם המצות מטמאים ,לא שהוא רוצה להקריב מהן קרבן
אשר האדם חייב בעשייתם במצות הבורא, בתמיה ,מיד 'ויקח מכל הבהמה הטהורה'
áåéç éãéì åîöò àéáî íãàäù äîá ìáà וגו' )ח ,כ( ,ע"כ .ולכאורה יפלא הדבר מפני
íìåòá íâ øëù äæá ùé øéôù ,åðåöøå åúòãî מה לא אמר לו הקב"ה בפירוש שיקריב
.äæäעכ"ד) .ראה גם לעיל באות א שהובא כעין זה קרבן כאשר יצא מן התיבה.
מהספר חסידים(.
לומר ,כי הנה הכתוב אומר )ח, øùôàå
ìòåפי זה אפשר לומר ,כי מאחר שלא כ-כב( ויבן נח מזבח וגו' ויעל
נצטוה נח על הבאת הקרבנות אלא עולות במזבח ,וירח ה' את ריח הניחוח
âò ìàåé çð éðãòî
מדעת עצמוêéùîäì ìåëé äéä êë éãé ìòå , שהוא הביא את עצמו לידי כך מדעת עצמו,
.íìåòä íåé÷ êøåöì ä"á àøåáä òôù íìåòá ïøëù ìá÷ì éåàø äéä øéôù ïë úåéäá
íúåà ìëá ä"á÷ä åçéèáä ïë ìòå ,äæä
ìòåדרך זה יבואר מה שאמר לו הקב"ה .íìåòä íåé÷ êøåöì íéáåè íéãåòéå úåòôùä
מכל הבהמה הטהורה תקח 'לך'
שבעה וגו' ,וי"ל הכוונה על דרך שמצינו äúòîåיבואר היטב מפני מה לא אמר לו
אצל שליחת המרגלים שנאמר )במדבר יג ,ב( הקב"ה בפירוש שיקריב קרבן
'שלח לך אנשים' וגו' ,ודרשו שלח לך בצאתו מן התיבה ,כי ìåãâ êøåö äéäù ïåéëî
לדעתך .כן היא הכוונה כאן באומרו 'תקח úàî äáåè òôù êéùîäì úåðáø÷ä íúåàá
לך שבעה' ,שנח נצטוה ליקח שבעה מן ,íìåòä íåé÷ êøåöì ú"éùäואילמלי היה
הטהורים ,כדי שיבין מדעת עצמו טעמו של מצווה בפירוש מאת הקב"ה להקריב קרבנות
שוב לא היה יכול לקבל שכרן בעולם הזה,
דבר כדי להקריב מהן קרבןêë éãé ìòå ,
ואם כן לא היו הקרבנות מועילים לתכלית
êøåöì äáåè òôù ìë êéùîäì åãéá äìòé
הנרצה לצורך קיום העולם ,לכן היה הכרח
÷.äæä íìåòä íåé
גדול שלא יהיה נח מצווה על הבאת
)(â"ëùú úðù çð úùøô ïîæä úçéúô úùøã הקרבנות אלא שיביא את עצמו לידי כך
:ï"ãòî àöåéä
המביא את עצמו לדבר מדעתו ,שכרו משתלם גם בעולם הזה .לכך לא צוה הקב"ה את נח במפורש
על הקרבנות ,אלא רמז לו תקח לך ,לדעתך ,וכשהקריב מעצמו המשיך שפע לקיום כל העולם.
לפרש הכתוב )שמות טז ,ד( 'ויצא העם ולקטו úéæ äìò äðäå áøò úòì äðåéä åéìà àåáúå
דבר יום ביומו' ,ויש להבין הכוונה באומרו ) äéôá óøèח ,יא( .כתב רש"י ז"ל,
'דבר' שנראה כשפת יתר. אמרה יונה יהיו מזונותי מרורין כזית בידו
של הקב"ה ולא מתוקין כדבש בידי בשר
ïëàהכוונה היא על פי הידוע כי כל אדם ודם ,ודרשו כן מתיבת 'פיה' אשר מורה על
צריך לעסוק במו"מ לצורך פרנסתו, הדיבור .אבל עדיין קשה כי העיקר חסר מן
וכמו שאמרו בספרי )פר' ראה( יכול יהא יושב הספר ולא מצינו שום רמז בפסוק שהיונה
בטל ת"ל וברכך בכל אשר תעשה ,ואם כן אמרה איזה דבר.
ראוי לתת לב להבין מה שעינינו רואות אצל
הצדיקים אשר תורתם אומנתם והם אינם ïëàאפ"ל על דרך מה ששמעתי àáàî
עוסקים כלל בעסקי משא ומתן ,הא כיצד ) ä"äììæ éøàîנדפס בקדושת יו"ט פר' חקת(
ìàåé çð éðãòî ãò
בתפילה לפני השי"ת היה נחשב להם כעשיה מתקיים בהם מאמר הכתוב וברכתיך בכל
בפועל .עכ"ד. אשר תעשה.
ìòåדרך זה אפשר לומר ביאור הכוונה ïëàמאחר שקיימא לן דעקימת שפתיים
באומרו 'עלה זית טרף בפיה' ,אשר הוי מעשה ,אם כן אפשר לומר
הכוונה בזה היא על התפילה ,כי כשם שניתן שכאשר הם ú"éùä éðôì ììôúäì íéãîåò
לומר הפירוש באומרו 'דבר' יום ביומו øåáéãä íäì áùçð äðä ,íøåñçî éã íäì ïúéù
שהכוונה בזה על דיבורי התפילה ,כך יש áåúëä øîàî íäá íéé÷úî øéôùå ,äéùòë
לומר הכוונה באומרו טרף 'בפיה' על )עיין דברים יד ,כט( ìëá êé÷ìà 'ä êëøáé ïòîì
התפילה שהיונה התפללה לפני הקב"ה על .äùòú øùà
מזונותיה ,כי בעת שניזונין על ידי הקב"ה
בעצמו בלי שום פעולה גשמית אזי נחשב øùàëåאכלו ישראל את המן הרי לא עשו
האמירה בפה כמעשה ,לכן שפיר דרשו שום פעולה בדבר ,אם כן איפוא
מתיבת פיה שאמרה היונה מוטב שיהיו יש מקום להקשות הא כיצד נתקיימה אצלם
מזונותי מרורין כזית מידו של הקב"ה .והבן. וברכתיך בכל אשר תעשה ,על זה אמר
)(â"ôøú úðù çð úùøô הכתוב ולקטו 'דבר' יום ביומו ,כי הדיבור
:ï"ãòî àöåéä
למי שניזון מידו של הקב"ה ,התפילה עצמה נחשבת לו מעשה ,ומתקיים בו וברכתיך בכל אשר
תעשה .וכך אמרה היונה ,יהיו מזונותי מרורין כזית מידו של הקב"ה ולא מתוקין כדבש מיד
בשר ודם.
[
