gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg

שבוע: נח (2026-10-12)

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון רכ"ט‬ ‫פרשת נח תשפ"ז לפ“ק‬ ‫ברוקלין • ‪ | 5:55‬מאנסי • ‪ |5:55‬לעיקוואד • ‪ | 5:57‬ירושלים • ‪ | 5:30‬בני ברק • ‪ | 5:45‬מאנטריאל • ‪| 5:48‬לאנדאן • ‪5:47‬‬ ‫הדלה“נ‬ ‫ברוקלין • ‪ |7:25‬מאנסי • ‪ | 7:25‬לעיקוואד • ‪ | 7:27‬ירושלים • ‪ | 7:22‬בני ברק • ‪ | 7:19‬מאנטריאל • ‪| 7:18‬לאנדאן • ‪7:16‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫הלכות תפילין )ט(‬ ‫"וכי אינך יודע שאבי הניח ר"ת קודם התפילה‬ ‫זמן הנחת תפילין דר"ת‪:‬‬ ‫הוריני‬ ‫יחד עם תפילין דרש"י?! אני נוהג כן שכך לא‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע היה מעורר הרבה‬ ‫ה' דרכך‬ ‫יבואו אנשים לדבר עמי ולהפריע בעת חזרת‬ ‫הש"ץ"‪ .‬אולם אח"כ חזר ואמר שכמה צדיקים‬ ‫פעמים שלא לחלוץ התפילין של רש"י עד אחר‬ ‫נהגו כן וביניהם זקה"ק מגארליץ‪ ,‬הרה"ק ר' זושא‬ ‫עלינו לשבח‪ .‬ואז להניח תפילין דרבינו תם תיכף‬ ‫מטאלמיטש‪ ,‬ובנו הרה"ק מהאראנסטייפל זי"ע‪.‬‬ ‫ומיד‪ ,‬כדי שהברכות שבירך על תפילין של יד יעלו‬ ‫קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות‬ ‫להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ‬ ‫אח"כ כשנכנסתי אצלו לחדרו הפרטי‪ ,‬אמר לי‬ ‫גם לתפילין דרבינו תם (כיון דקיי"ל ששניהם אמת‪ ,‬ואין‬ ‫בזה טעם על פי סוד (מפי הגרי"מ שליט"א ועפ"י חורש"י‬ ‫הפסק בין הברכה לתפילין דר"ת בזה שמניח של רש"י‪ ,‬דהוי כעוסק‬ ‫קרח תש"מ‪ ,‬שו"ת דברי יציב או"ח סימן מ"א)‪.‬‬ ‫באותו ענין‪ ,‬וכמ"ש רביה"ק הדב"ח כשבירך בטעות על ר"ת ‪ -‬עי'‬ ‫עבודת התפילה‬ ‫להלן) (שפע קודש אות צ"ג מפי הגרי"מ ווייס שליט"א)‪.‬‬ ‫ספה"ק קדושת לוי‬ ‫עניית 'אמן' בין של יד לשל ראש בתפילין‬ ‫ולא יניח התפילין דר"ת באמצע חזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫כשאדם מדבר דברי אלהים חיים‬ ‫דר"ת‪:‬‬ ‫כדי שיוכל לענות אמן כהלכה (עי' פמ"ג סל"ד סק"ב)‬ ‫בתורה‪ ,‬או עוסק בעבודת הקודש זו‬ ‫הג"ר מאיר ווייס שליט"א סיפר‪ ,‬ששאל את כ"ק‬ ‫(חורש"י תרומה תשל"ז‪ ,‬קרח תש"מ‪ ,‬חק"ב תשל"ט‪ ,‬ועוד)‪ .‬אולם‬ ‫תפלה‪[ ,‬צריך] שיהא כוונתו שידבק‬ ‫מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע באופן שמוכרח להניח ר"ת‬ ‫במקרה שאין לו פנאי להניחם מיד אחר התפלה‬ ‫א"ע בהבורא ית"ש‪ .‬אך ראוי להתבונן‬ ‫בעת חזרת הש"ץ‪ ,‬האם יענה 'אמן' בין של יד לשל‬ ‫הורה רבינו זי"ע שעדיף להניחם בעת חזרת הש"ץ‬ ‫האיך יוכל האדם הגשמי להדבק‬ ‫ראש‪ ,‬ולא השיב לו רבינו זי"ע בבירור‪ ,‬אלא אמר לו‬ ‫מלהניחם אח"כ משך היום (אות יציב)‪.‬‬ ‫בהבורא ית"ש שהוא א"ס‪ ,‬וראוי‬ ‫שישתדל להניחם במהירות‪ ,‬באופן שלא יבא לידי‬ ‫כך סיפר הג"ר יוסף מאיר ווייס שליט"א שפעם‬ ‫שידבק אליו רוחניות ולא גשמי‪ ,‬ואחר‬ ‫שאלה‪ .‬ובשיעור חומש רש"י הורה רבינו שלא‬ ‫הניח תפילין דר"ת אחר הצהריים‪ ,‬וכשעבר שם‬ ‫התבוננות יבא על נכון כי הבורא ב"ה‬ ‫לענות אמן רק לכוין לברכות הש"צ‪ ,‬וזל"ק (חוק"ב‬ ‫רבינו זי"ע וראה זאת‪ ,‬הקפיד על זה‪ .‬ואח"כ קרא‬ ‫נתן באדם כח הדיבור שידבר דברי‬ ‫תשל"ט)‪" :‬מן הנחת תפילין עד אחר עלינו יתפלל יחד‬ ‫אותו רבינו אל הקודש פנימה‪ ,‬ופנה אליו בתמיה‬ ‫מנין לו לעשות כן‪ ,‬וכשענה שלא היה לו זמן תיכף‬ ‫אלהים חיים‪ ,‬ובדיבור הוא צרופי‬ ‫עם הציבור‪ ,‬ואז יניח תפילין דר"ת‪ ,‬ואם רוצה לנהוג‬ ‫אחר התפלה‪ ,‬השיב לו רבינו זי"ע שכאשר אין לו‬ ‫אותיות והאותיות המה רוחניות‪,‬‬ ‫כצדיקים שהניחו תפילין דר"ת בשעת חזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫זמן אחר התפלה עדיף שיניחם בעת חזרת הש"ץ‪,‬‬ ‫וכשאדם מדבק בתורה או בתפלה בכל‬ ‫עכ"פ יכוון בלבו לברכות הש"ץ להיות שומע‬ ‫מלאחרו עד אמצע היום‬ ‫כחו הנה משים כל כוחותיו בהאותיות‬ ‫כעונה" (עי' משנ"ב סי' כה סקל"ו שיש לענות‪ ,‬ובשלחן הטהור‬ ‫היוצאים מדיבורו והמה רוחניות ויכול‬ ‫כ' שלא לענות‪ ,‬ע"ע 'שפע קודש' עמ' קס)‪.‬‬ ‫טעם למנהג אלו הצדיקים שנהגו לחלוץ תפילין‬ ‫האדם להיות דבוק בהבורא ברוך הוא‪,‬‬ ‫דרש"י בחזרת הש"ץ‪ :‬בשו"ת דברי יציב (שם) כתב‬ ‫כי אליו הוא נושא נפשו במה שמשים‬ ‫לקבוע לימוד עם תפילין דרבינו תם‪ ,‬וענין‬ ‫רבינו זי"ע‪" :‬להמבואר בכתבי האריז"ל שעיקר חומר‬ ‫שאלות‬ ‫ותשובות‬ ‫כל כוחותיו בדיבורי תורה או תפלה‪,‬‬ ‫היסח הדעת בהם‪:‬‬ ‫היסח הדעת שייך ברש"י ולא בר"ת‪ ,‬תיכף אחר‬ ‫קצרות‪,‬‬ ‫על ידי‬ ‫נמצא מקושר הוא בהבורא ברוך הוא‬ ‫הג"ר מאיר ווייס שליט"א הוסיף וסיפר‪ ,‬שאמר לו‬ ‫תפלת הלחש הניחו תפילין דר"ת לגודל ענוותנותם‬ ‫הרה"ג‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע‪ ,‬שירא שמים ("א‬ ‫הק'"‪ .‬עוד אמר רבינו זי"ע טעם פשוט בזה‪ ,‬שהוא‬ ‫ר' ישכר‬ ‫יתב"ש‪ ,‬וכמו ששמעתי ממורי הגאון‬ ‫דוב‬ ‫החסיד המפורסם מוהר"ר דוב בער‬ ‫איידעלער יונגערמאן") צריך שיניח תפילין דר"ת אחר‬ ‫כדי לומר קדושת ובא לציון בתפילין דר"ת (שיעור‬ ‫וויעדער‬ ‫מ"מ דק"ק מעזריטש פי' הפסוק בא‬ ‫התפילה‪ ,‬ולקבוע בהם שיעור בלימוד התורה‪.‬‬ ‫חורש"י הנ"ל)‪( .‬אכן זקיני הגאון רבי אהרן וויעדער זצ"ל אב"ד לינז‪,‬‬ ‫שליט"א‬ ‫והגאון רא"פ הערשקאוויטש זצ"ל אב"ד האליין‪ ,‬נהגו להניח תפילין‬ ‫דומ"ץ‬ ‫אתה וכל ביתך אל 'התיבה' והיינו‬ ‫והוסיף שעל פי אמת (כוונתו לתורת הנסתר‪ ,‬עי' ספה"ק בנ"י‬ ‫דקהלתינו הק‘‬ ‫דר"ת בעת חזרת הש"ץ‪ .‬זקיני אב"ד לינז זצ"ל הניחם בעת ברכת‬ ‫במאנסי‬ ‫שישים האדם כל כוחותיו בתורה‬ ‫אייר א‪ ,‬א) תפילין דרש"י מורה על תפילה‪ ,‬ותפילין‬ ‫שים שלום‪ ,‬והש"ץ האריך בברכה שיוכל לענות אמן אחר הנחתן)‪.‬‬ ‫ובתפלה בכל תיבה שאומר ישים כל‬ ‫דר"ת על תורה‪ ,‬ולכך איתא (בכתבי אר"י) שהיסח‬ ‫הדעת בתפילין דר"ת לא חמור כל כך כיון‬ ‫רבינו זי"ע סיפר להגרי"מ‪ ,‬שפעם אחת התפלל‬ ‫כוחותיו באופן שיבוטל מכל פעולותיו‬ ‫אצל חו"ז מזיוו"ר הרה"ק רבי שלום אליעזר‬ ‫הגשמיים‪ ,‬ועפ"י התיבה שהוא‬ ‫שקדושתו גבוה כל כך‪ ,‬ואין היסח הדעת יכול לפגום‬ ‫מראצפערט זי"ע וראה שמניח תפילין דר"ת בעת‬ ‫רוחניות האותיות מדובק ומקושר‬ ‫בהם‪ .‬והסביר רבינו זי"ע ‪ -‬שהרי בעל כרחך כן הוא‪,‬‬ ‫חזרת הש"ץ‪ .‬נכדו הרה"צ ר' חיים זצ"ל ביקש‬ ‫האדם להבורא ית"ש‪.‬‬ ‫דאף על פי שבשעת 'תפילה' אפשר לא להסיח דעת‬ ‫אותי שאשאל מפיו על טעם מנהגו‪ ,‬ואחר‬ ‫מהתפילין‪ ,‬ב'תורה' זה לא שייך‪ ,‬שהרי צריך לעיין‬ ‫התפילה עשיתי עצמי כאיני יודע‪ ,‬ושאלתי אם כך‬ ‫בלימודו‪ ,‬וכיון שיש ענין ללמוד בתפילין דר"ת‪ ,‬על‬ ‫נהג אביו רביה"ק מצאנז‪ .‬ענה לי רש"א בתמיה‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ נח תשפ"ז‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫ובשו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' כה) מתקשה הרבה‬ ‫שכתב המחבר (סעיף ג) שלא יניח תפילין דר"ת רק מי‬ ‫כרחך אין היסח הדעת פוגם בה (כיו"ב כתב רבינו זי"ע בשו"ת‬ ‫בפסק זה של ה'דברי חיים' וכתב דבע"כ שהיא רק באופן‬ ‫שמוחזק ומפורסם בחסידות‪ ,‬היינו 'המניחים שניהם‬ ‫דברי יציב לקוטים סי' ח'‪ ,‬ועי' בדברי רבינו בזה בחורש"י תשא תשמ"ב)‪.‬‬ ‫שלא התפלל בהם עדיין‪ ,‬אלא מיד אחר הנחתן נזכר‬ ‫יחד'‪ ,‬אולם להניחם בנפרד זה לכל אדם (וע"ש ביאור הדבר‪,‬‬ ‫כן היה כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע מעורר הרבה‬ ‫וסילקם ומניח של רש"י אז אי"צ לברך שנית‪ ,‬אבל אם‬ ‫ובאריכות בספר 'אות חיים' להגה"ק ממונקאטש)‪.‬‬ ‫לקבוע שיעור לימוד מיד אחר התפלה ועדיף שיהיה‬ ‫גם התפלל בהם צריך לברך עוד הפעם על תפילין של‬ ‫ורבוה"ק מצאנז ומשינאווא זי"ע‪ ,‬וכן רביה"ק מרודניק‬ ‫בתפילין דר"ת‪ ,‬וכן נהג הוא בעצמו‪ ,‬שהיה לו שיעור‬ ‫רש"י דהתפילה הוי הפסק (ועי' בהקדמה לשו"ת תפארת אדם‬ ‫זי"ע ואחריו כ"ק רבינו זי"ע‪ ,‬נהגו להניח קודם התפילה‬ ‫קבוע בגפ"ת או בחק לישראל ובלימוד משניות‪ .‬ומובא‬ ‫ח"א סיפור נפלא עם חלום נורא הוד שהיה אצל הגאון אב"ד טשימפא‬ ‫בחדרם בצינעא רש"י ור"ת ביחד (והיה להם מיוחד לזה תפילין‬ ‫בשם החיד"א שיש ענין מיוחד ללמוד 'תורה שבעל פה'‬ ‫זצ"ל אחר שיישב את הדב"ח מתמיהת המנח"א)‪.‬‬ ‫קטנים‪ ,‬ועי' שפע קודש אופן הנחתם)‪ ,‬ואמרו בהם הארבע‬ ‫עם תפילין דר"ת‪ ,‬לכן נכון לקבוע איזה לימוד כגון לימוד‬ ‫אולם כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע ביאר‪ ,‬שכוונת‬ ‫פרשיות‪ ,‬ובשעת התפילה הניחו רק תפילין דרש"י‪ .‬ואחר‬ ‫'שתי משניות' וכדומה‪ ,‬בכל יום עם תפילין דר"ת‪.‬‬ ‫הדברי חיים הוא בכל אופן‪ ,‬ואף אם התפלל עמהם אינו‬ ‫התפילה היה רבינו זי"ע חוזר ומניח תפילין דר"ת‪.‬‬ ‫חוזר לברך על של רש"י‪ ,‬ותמיד אין צריך לברך שנית‬ ‫('שפע קודש' ע' קס"ו מפי הרה"ג ר' שלום זילבער ז"ל; ועי' באריכות בס'‬ ‫יודע אני בבירור שהיה כ"ק אאמו"ר זי"ע בקי‬ ‫כוונה בעת הנחת תפילין דר"ת‪:‬‬ ‫בנגלה ובנסתר‪ ,‬וכבוד ה' הסתר דבר‪ ,‬ובעת הנחת‬ ‫במחבר (סימן ל"ד סעיף ב) פסק שירא שמים יצא ידי‬ ‫ברורי הלכות להגרמ"ש אייזנברגר שליט"א ח"ב סי' ג)‪.‬‬ ‫תפילין הקטנים רש"י ור"ת בבת אחת‪ ,‬היה סגור‬ ‫ומסוגר בחדרו ובאותה שעה נאסרה הכניסה להיכל‬ ‫שניהם ויעשה שני זוגות תפילין ויניח שניהם‪ ,‬ויכוין‬ ‫האם מותר לקטן לכתוב תפילין‪ ,‬ומה הדין‬ ‫קדשו‪ ,‬וכן נהג לפניו זקה"ק מצאנז זי"ע (רבינו זי"ע‬ ‫בהנחתם‪ :‬באותם שהם אליבא דהילכתא אני יוצא ידי‬ ‫כשהגיע לגיל בר מצוה?‬ ‫בשיעור חורש"י)‪.‬‬ ‫חובתי והשאר הם כרצועות בעלמא (שיש אומרים דיש‬ ‫בהנחת שני זוגות משום בל תוסיף‪ ,‬וכשמכוין כן אינו עובר בבל תוסיף‪,‬‬ ‫במחבר (סימן ל"ט סעיף א) פסק שתפילין שכתבו קטן‬ ‫טעה והניח תפילין דר"ת במקום תפילין‬ ‫משנ"ב סק"ז)‪.‬‬ ‫פסול‪ ,‬משום דכתיב "וקשרתם וכתבתם ‪ -‬כל שאינו‬ ‫דרש"י‪:‬‬ ‫אולם לדידן שהולכים אחר האריה"ק שיש חיוב גמור‬ ‫בקשירה אינו בכתיבה"‪ .‬וכתב כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק‬ ‫להניח שניהם‪ ,‬ואלו ואלו דברי אלוקים חיים ושניהם‬ ‫כדי שלא לבוא לידי טעות יש להניח תפילין דרש"י‬ ‫זי"ע בתשובה (או"ח סי' מ"ה אות י"ח) שאף דנקטינן בבן י"ג‬ ‫אמת‪ ,‬בפשטות אין אנו צריכים לכוין כן‪ ,‬כיון שאין זה‬ ‫תמיד בצד ימין של הנרתיק‪ ,‬ותפילין דר"ת בצד שמאל‪,‬‬ ‫שדינו כגדול לכל דבר (דסמכינן אחזקה דרבא אף בדאורייתא‬ ‫וכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע נתן טעם לזה עפ"י‬ ‫מטעם ספק בכלל (וכ"כ רבינו זי"ע כמ"פ בשו"ת דברי יציב דלכן‬ ‫ע"ש)‪ ,‬מכל מקום "בכתיבת סת"ם שכתב הלבוש שיזהרו‬ ‫אין בהנחתן חשש יוהרא ‪ -‬כמ"ש בשו"ע דרק מי שמוחזק בחסידות וכו'‬ ‫פנימיות התורה מדוע דוקא רש"י בימין ור"ת בשמאל‬ ‫שלא יכתבו בני הנעורים המנוערים מן המצוות‪ ,‬ובעינן‬ ‫‪ -‬כיון דלדידן שניהם לחיובא) (ועי' מש"כ בזה בתשובות והנהגות ח"ד‬ ‫(שו"ת דברי יציב או"ח סימן י"ג אות ב')‪.‬‬ ‫בקי ומומחה‪ ,‬מהדרינן לכתחילה ודחינן ליה עד שיהיה‬ ‫סי' ט"ו)‪.‬‬ ‫באופן שטעה והניח תפילין דר"ת תחילה ובירך עליו‪,‬‬ ‫בן שמונה עשרה"‪.‬‬ ‫הורה רביה"ק בעל הדברי חיים זי"ע שלא לברך שנית‬ ‫בענין הנחת ב' זוגות (רש"י ור"ת) ביחד‪:‬‬ ‫על של רש"י‪ ,‬וזל"ק (בשו"ת דברי חיים יו"ד סימן פ"ג)‪" :‬הנה‬ ‫מי שאינו מניח תפילין דר"ת‪ ,‬מהו שיכתבם?‬ ‫קבלה מיד כל החסידים מלובלין מרבינו בעהמ"ח דברי‬ ‫במחבר (שם) מבואר שלכתחילה יניחם "ביחד"‪ ,‬ורק‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע כתב תשובה על זה‬ ‫אמת שאין צריך לברך עוד הפעם"‪ .‬ואחר זה כתב שזה‬ ‫אם אינו יודע לכוין המקום ולהניח שניהם יחד יניח‬ ‫(שו"ת דברי יציב ח"א סימן מ"ג) ומביא מזקה"ק בעל הישמח‬ ‫דוקא במי שדרכו להניח תפילין דר"ת בכל יום (וממש‬ ‫תחילה תפילין דרש"י ואח"כ יניח תפילין דר"ת על סמך‬ ‫משה זי"ע (ישמח משה ח"ג‪ ,‬יין הרקח או"ח סי' לט) שיש להיזהר‬ ‫כעי"ז כתב באשל אברהם להגה"ק מבוטשאטש זי"ע במהדו"ק סי' לד‬ ‫ברכה הראשונה‪.‬‬ ‫במי שאינו מניח תפילין דר"ת לא יכתבם‪ ,‬דהא לדעת‬ ‫ד"ה עוד ומהדו"ת סי' כה ד"ה ויברך‪ ,‬דהברכות של רש"י קאי גם אר"ת‬ ‫ומנהג העולם הוא שמניחים כל אחד בפני עצמו‪.‬‬ ‫אף שמופלג בזמן)‪.‬‬ ‫ורבינו זי"ע בתשובה (ח"ז סימן ח) מביא מהפוסקים דמה‬ ‫המשך בעמוד האחרון <<‬ ‫הלכות תפילין‬ ‫מען טאר אויך נישט אריינלייגן אין א תפילין בייטל אפילו דברים‬ ‫א בייטל וואס מען האט גענוצט פאר תפילין מעג מען נישט טוישן‬ ‫שבקדושה וואס האבן א קלענערע קדושה ווי תפילין‪ ,‬למשל א מזוזה‬ ‫און נוצן פאר געלט וכדומה‪ ,‬אזוי אויך אויב מען האט עס באשטימט‬ ‫אדער א סידור‪( ,‬אויב א מענטש איז צוגעוואוינט צו האלטן דארט זיין‬ ‫מיט די מויל פאר תפילין טאר מען עס שוין נישט נוצן פאר אנדערע‬ ‫סידור דארף מען נישט מוחה זיין‪ ,‬ווייל עס ווערט גערעכנט ווי ער האט‬ ‫זאכן‪ ,‬אבער אויב מען האט זיך אויסגענומען אז מען וועט עס נוצן פאר‬ ‫זיך אויסגענומען אויף דעם פון פריער)‪( .‬משנ"ב סימן מב סקט"ז)‬ ‫אנדערע זאכן מעג מען יא‪( .‬מחבר ורמ"א סימן מב סעיף ג ומשנ"ב סק"י)‬ ‫א בייטל וואס מען האט באשטימט פאר תפילין איז נאר אסור צו נוצן‬ ‫אויב מען האט עס נישט באשטימט צו נוצן פאר די תפילין קלאר‬ ‫פאר אנדערע זאכן טאמער עס האט ‪ 2‬תנאים‪ )1 :‬מען האט עס‬ ‫מיטן זאגן‪ ,‬נאר מען האט עס 'אנגעגרייט' פאר תפילין מעג מען עס‬ ‫באשטימט פאר תפילין ‪ )2‬מען האט שוין אריינגעלייגט אין דעם‬ ‫דערווייל יא נוצן פאר אנדערע זאכן‪ ,‬און ביי א ספר תורה איז אויך אזוי‬ ‫תפילין‪ ,‬אבער טאמער מען האט עס באשטימט אבער נישט גענוצט‪,‬‬ ‫די הלכה‪( .‬משנ"ב סימן מב סק"ט)‬ ‫א‬ ‫אדער גענוצט און נישט באשטימט איז עס נישט אסור‪( .‬מחבר סימן מב‬ ‫א בייטל וואס מען לייגט אין דעם אריין די 'תפילין בייטל' האט נישט‬ ‫הלכה‬ ‫סעיף ג)‬ ‫קיין קדושה און מען מעג עס יא נוצן פאר אנדערע זאכן‪( .‬שם) א 'טלית‬ ‫טאמער מען האט עס גענוצט בקביעות פאר תפילין ווערט עס יא‬ ‫בייטל' הייסט נישט א 'תשמיש קדושה' נאר א 'תשמיש מצוה'‪ ,‬און מען‬ ‫פארן‬ ‫אסור אפילו אויב מען האט עס נישט באשטימט פאר תפילין‪ ,‬און די‬ ‫מעג יא האלטן אין דעם אנדערע זאכן‪ ,‬כאטש עס איז דא אין דעם אויך‬ ‫שבת‬ ‫זעלבע הלכה איז טאמער מען לייגט עס אריין אין די בייטל מיט א‬ ‫א תפילין בייטל‪ ,‬און אמאהל אויך א סידור‪ ,‬און אפילו אויב מען לייגט‬ ‫מחשבה אז עס זאל בלייבן פאר א קביעות‪ ,‬אבער טאמער מען האט עס‬ ‫אמאהל אריין די תפילין אן קיין בייטל‪( .‬משנ"ב סימן מב סקי"א)‬ ‫טיש‬ ‫גענוצט אסאך מאהל בדרך ארעי ווערט עס נישט אסור‪( .‬משנ"ב סימן מב‬ ‫סקכ"ד)‬ ‫מען קען נישט אסר'ן א בייטל וואס געהערט פאר א אנדערע מענטש‬ ‫(אויסער אויב מען האט עס גע'גנב'ט און קונה געווען בשינוי מעשה)‪.‬‬ ‫טאמער מען נעמט זיך אויס אז מען וועט עס נוצן פאר אנדערע זאכן‪,‬‬ ‫(משנ"ב סימן מב סקי"ג) א קטן וואס לייגט אריין די תפילין אין א בייטל‬ ‫איז עס מותר בכל אופן‪( .‬רמ"א שם) עס איז דא וואס האלטן אז אפילו‬ ‫ווערט עס אויך אסור פאר אנדערע זאכן‪( .‬שם)‬ ‫אין א פאל וואס מען מעג האלטן אנדערע זאכן‪ ,‬זאל מען נישט האלטן‬ ‫די אנדערע זאכן בשעת ווען די תפילין איז דארט‪ ,‬און טאמער יא זאל‬ ‫אפילו נאכדעם וואס מען האט געלייגט א תפילין בייטל אין 'שמות'‬ ‫מען עס באזונדער איינוויקלען איידער מען לייגט עס אריין אין די‬ ‫ווייל מען קען עס מער נישט נוצן פאר קיין תפילין‪ ,‬מעג מען עס נאך‬ ‫תפילין בייטל‪( .‬משנ"ב סימן סקכ"ו)‬ ‫אלס נישט נוצן פאר אנדערע זאכן‪( .‬משנ"ב סימן מב סקט"ו)‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ב‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ נח תשפ"ז‬ ‫א מעשה פארן שבת טיש‬ ‫מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים‪ ,‬זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת‬ ‫צדיקים‪ ,‬און דערציילן סיפורי צדיקים ‪ -‬עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים'‪ ,‬סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪:‬‬ ‫איז ער געגאנגען צום שווער‪ ,‬און אים דערציילט‪ ,‬דער קלויזענבורגער רב איז‬ ‫יעדן טאג א מארק טאג!‬ ‫יעצט דא‪ ,‬און ער שטייט איין ביי מיר‪ ,‬און דער איד א גאנצן טאג און ביינאכט‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בעצרת חיזוק ובתעוררות לזכר הגאון רבי צבי זאב בערגער זצ"ל‬ ‫לערנט ער תורה‪ ,‬ער נעמט אויף אידן‪ ,‬די דאווענען גייט שעות ארוכות‪ ,‬און‬ ‫מו"ץ דקה"ק בבארא פארק – ג' נח תשפ"ז)‬ ‫ס'גייט אזוי נאך א טאג‪ ,‬נאך א טאג‪ ,‬און ער ווערט נישט מיד!‬ ‫עס איז באקאנט אז דער טאטע זי"ע איז געפארן דאס ערשטע מאל קיין‬ ‫האט אים דער שווער געזאגט‪" :‬ביי מיר איז עס נישט קיין חידוש!" ‪-‬‬ ‫ארץ ישראל דאס ערשטע מאל‪ ,‬סוף חודש חשוון תשט"ו‪.‬‬ ‫פארוואס? האט ער געזאגט ‪" -‬ביי אונז אין ליטא" ‪ -‬ער האט געוואוינט אין א‬ ‫"חנוכה" איז ער געווען אין פתח תקוה‪ .‬ס'איז דארטן געווען א צאנזער‬ ‫קליין שטעטעלע ‪ -‬איז געווען יעדע שטיקל צייט "א מארק טאג"‪ .‬וואס הייסט‬ ‫שטיבל‪ ,‬און דער טאטע האט דארטן געפראוועט יעדע נאכט‪ ,‬ער האט געצינדן‬ ‫א מארק טאג? אין די קליינע שטעטלעך איז נישט געווען די גרויסע געשעפטן‪,‬‬ ‫די לעכט און געזאגט א פלפול‪ .‬נאר דעם לעצטן נאכט האט ער געפיהרט אין‬ ‫נאר סוחרים זענען געקומען פון די גרויסע שטעט‪ ,‬און זיי האבן אויפגעשטעלט‬ ‫ירושלים (אין ישיבת 'חיי עולם')‪ ,‬וויבאלד די ירושלימ'ער אידן האבן זייער‬ ‫דארטן א 'יומא דשוקא'‪ .‬און זיי האבן דארטן געהאנדלט און געוואנדלט‪ ,‬יעדער‬ ‫געוואלט ער זאל קומען‪ .‬צומארגנס נאכמיטאג‪ ,‬האט דער טאטע זי"ע געזאגט‬ ‫האט ארויסגעלייגט די סחורה וואס ער האט געהאט‪ ,‬און אידן‪ ,‬אלע סוחרים‬ ‫דארט א לאנגע דרשה און פלפול אין בית המדרש "מאה שערים"‪.‬‬ ‫וואס האבן געדארפט קויפן זענען געקומען דארט אהין‪ .‬מען האט נישט‬ ‫עס איז דא פון דעם דרשה א באקאנטע בילד‪ ,‬ווי דער טאטע שטייט ביי א‬ ‫געקענט פארן ווייט‪ ,‬מ'איז געקומען צו פארן אין די דערפער‪ ,‬און פאר די גאנצע‬ ‫סטענדער‪ ,‬נאך מיט א שווארצע בארד‪ ,‬און ער זאגט א פלפול‪ .‬מען קען זעהן‬ ‫געגנט האט מען געמאכט א "מארק טאג"‪ .‬איך האב געקענט אידן סוחרים ‪-‬‬ ‫אויפן בילד ווי ס'קאכט זיך‪ ...‬ער מאכט מיט די האנט אזוי‪ ,‬ס'איז געווען אש‬ ‫זאגט ער ווייטער ‪ -‬וואס זיי זענען געקומען‪ ,‬און די אידן האבן נישט געגעסן און‬ ‫להבה! מ'קען אמאל זען אויף א בילד אויך‪ ...‬און ס'איז אפילו דא א תשובה‬ ‫נישט געשלאפן די גאנצע צייט‪ ,‬עס האט געקענט נעמען אמאל דריי פיר טעג‪,‬‬ ‫אין 'דברי יציב' צו איינער וואס פרעגט אויף דעם פלפול‪.‬‬ ‫אדער פינף טעג‪ .‬און בייטאג האבן זיי פארקויפט‪ ,‬און געשטאנען מיט די סחורה‬ ‫אבער גאנץ חנוכה איז ער געווען אין פתח תקוה‪ .‬דער טאטע זי"ע איז‬ ‫וואס זיי האבן ארויסגעלייגט‪ .‬און ביינאכט‪ ,‬האבן געדארפט צוריק אריינלייגן‬ ‫איינגעשטאנען ביי א איד‪ ,‬וואס האט געהייסן רבי [שלמה] מיללער ע"ה‪ ,‬ער‬ ‫די פריערדיגע סחורה אינעווייניג‪ ,‬און ארויסנעמען די פרישע סחורה‪ .‬די אידן‬ ‫איז געווען א באקאנטע מוהל‪ ,‬און ער איז נאך דעמאלס געווען זייער יונג‪[ .‬דער‬ ‫האבן נישט געדארפט עסן‪ ,‬און נישט געדארפט שלאפן‪ ,‬פארוואס? ווייל זיי‬ ‫איד איז נאך געווען דא ביי מיר שוין נאכדעם וואס דער טאטע איז נסתלק‬ ‫דארפן מאכן נאך אפאר "קאפיקעס!"‪ ,‬ס'איז א שאד געווען יעדע רגע! זאגט‬ ‫געווארן]‪.‬‬ ‫אים דער שווער‪" :‬וואס וואונדערסט זיך? ביים קלויזנבורגער רב איז יעדן טאג‬ ‫האט דער איד דערציילט אזוי‪ .‬זיין שווער איז געווען הגאון ר' משה‬ ‫וואס ער לעבט א "מארק טאג!"‪ ,‬יעדן טאג קויפט ער אריין נאך און נאך פרישע‬ ‫אילעוויצקי זצ"ל‪ ,‬א ליטווישער‪ ,‬און גאר גרויסער תלמיד חכם‪ .‬ער האט נאך‬ ‫סחורה! יעדן טאג איז א מארק טאג פון תורה און עבודה! דארף ער נישט עסן‪,‬‬ ‫געלערנט צוזאמען מיט'ן "חזון איש" אין ליטא (אין קאסאווע)‪ .‬א אמת'ע תלמיד‬ ‫און דארף ער נישט שלאפן‪.‬‬ ‫חכם וואס איז געליגן אין לערנען יומם ולילה‪.‬‬ ‫דאס איז די עבודה פון א איד‪ .‬די יצר הרע רעדט אונז איין מ'זאל אויפטוישן‬ ‫דער יונגערמאן [ר' שלמה] וואס האט צוגעזען דעם טאטנס עבודה‪ ,‬ווען ער‬ ‫דעם "עולם עובר" מיט'ן "עולם עומד"‪ .‬א מענטש פארקויפט דעם עולם עומד‬ ‫איז אויף טאג און נאכט‪ ,‬נאכט און טאג‪ ,‬ער לערנט‪ ,‬ער דאוונט‪ ,‬כמעט שלאפט‬ ‫פאר'ן עולם עובר‪ ,‬וואס ער גייט דורך‪ ,‬וואס ער נעמט גארנישט מיט זיך‪ .‬דאס‬ ‫נישט גארנישט‪ ,‬האט ער זיך זייער געוואונדערט‪ .‬און האט נישט געקענט‬ ‫איז דאך וואס די משנה זאגט "אין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב‪ ,‬אלא תורה‬ ‫פארשטיין וויאזוי ס'קען זיין א מענטש‪ ,‬א ילוד אשה‪ ,‬זאל דינען דעם‬ ‫ומעשים טובים בלבד"‪.‬‬ ‫אייבערשטן ממש טאג און נאכט "יום ולילה לא ישבותו!"‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ נח תשפ"ז‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫ר"ת 'אינו בקשירה' אם כן אינו בכתיבה (ומביא ראי' לזה מהל' שחיטה‬ ‫סי' ב' ס"ה‪ ,‬ועי' בדברי רבינו זי"ע שמפלפל בזה באריכות)‪.‬‬ ‫בחור שעדיין אינו מניח תפילין דר"ת‪ :‬לענין 'בחורים' כתב‬ ‫רבינו זי"ע (שם סי' מ"ד) שאף שאינם מניחים תפילין דר"ת‪ ,‬מכל‬ ‫מקום לגבי 'כתיבתם' נקראים בני קשירה וישנם בכתיבה‪ ,‬כיון‬ ‫שאין נמנעים רק מחמת שקדושתם חמורה ביותר‪ ,‬ודעתם‬ ‫להניחם אחר נישואיהם (ומזה שאין להקפיד במ"ש במשנת סופר סימן א'‬ ‫דבכתיבת סת"ם צריך שיהא נשוי)‪.‬‬ ‫אמירת ד' פרשיות עם תפילין דרש"י ור"ת‪:‬‬ ‫נוהגים לקרות הארבע פרשיות עם התפילין (ב"ח סי' לח ס"ו‪,‬‬ ‫שלה"ק) ‪ .‬ונכון לומר פרשיות 'קדש והיה כי יביאך' דוקא קודם‬ ‫התפילה‪ ,‬כדי שיהיה אמירתו כסדר הכתוב בתורה‪ ,‬כיון שיקרא‬ ‫אח"כ בתפילתו 'שמע' 'והיה אם שמוע' (שע"ת סי' לח סק"ג‪ ,‬וכ"ה בהע'‬ ‫'מאיר נתיב' על נתיב מצוותיך בסידור כתר נהורא)‪.‬‬ ‫בתפילין דרבינו תם‪ :‬כמה מהפוסקים כתבו לומר כל הד'‬ ‫פרשיות גם בתפילין דרבינו תם‪ ,‬אע"פ שכבר אמרו בתפילין‬ ‫דרש"י (פמ"ג א"א סי' כה סק"ו‪ ,‬משנ"ב סקט"ז)‪ .‬ויש אומרים שאין קוראין‬ ‫רק פרשת 'שמע' ו'והיה אם שמוע'‪ ,‬ואף לא פרשת ציצית (לבוש סי'‬ ‫לד‪ ,‬מחצה"ש שם סק"ה‪ ,‬שועה"ר ס"ה‪ ,‬ועי' ספר ברורי הלכות סי' ד)‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע השיב לכמה ששאלו‪ ,‬שאין צריך‬ ‫לומר פרשת קדש והיה כי יביאך בתפילין דרבינו תם‪ ,‬כי אם‬ ‫קריא"ש בלבד (שפע קודש עמ' ק"ס‪ ,‬ופעם אף התבטא 'אם לא הייתי מתבייש‬ ‫הייתי אומר רק פרשיות ק"ש ולא פרשת ציצית‪ ,‬שאינה מענין התפילין' ‪ -‬אות יציב)‪.‬‬ ‫סיפר הרה"ח ר' ישראל יעקב זילבערמאן הי"ו‪ ,‬שפעם אחת‬ ‫אזר עוז ושאל מרבינו זי"ע מדוע אינו אומר פרשיות קדש והיה‬ ‫כי יביאך עם התפילין דר"ת‪ ,‬וענה לו רבינו‪ ,‬שזה מחמת שכבר‬ ‫אמרם בשעה שהניח רש"י ור"ת יחד קודם התפילה‪.‬‬ ‫מי שצריך להתפלל שמו"ע שנית כגון ששכח מעין‬ ‫המאורע‪ ,‬האם יתפלל עם התפילין?‬ ‫באשל אברהם להגאון מבוטשאטש זי"ע (סימן כ"ה) כתב שנכון‬ ‫להתפלל עם תפילין אף כשמתפלל שמו"ע שנית או כשמתפלל‬ ‫תפלת תשלומין דערבית‪ ,‬וגם תפילין דר"ת טוב לזה‪.‬‬ ‫בחומרת הדיבור בשיחת חולין עם התפילין‪:‬‬ ‫כתב המשנ"ב (סימן ל"ז סק"ז)‪ :‬יש ליזהר שלא לדבר בתפילין‬ ‫דברים בטלים‪ ,‬דמלבד איסור דברים בטלים בא עי"ז לידי היסח‬ ‫הדעת‪ .‬כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע היה מזהיר לבחור הבר מצוה‬ ‫בעת הנחת תפילין שלא לדבר שיחת חולין עם התפילין (היה רגיל‬ ‫לצוות על ג' דברים‪ ,‬זה היה ראשונה‪ ,‬וגם להתפלל מתוך הסידור‪ ,‬ולעמוד במקום‬ ‫אחד בשעת התפילה ולא להסתובב אנה ואנה)‪ ,‬וכן נוהג להבחל"ח כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר הגה"ק שליט"א להזהיר על זה‪.‬‬ ‫הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי‬ ‫לוח הלימודים לפרשת לך לך‬ ‫בחינה‬ ‫הרב יהושע הערשקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' שאול וואלדמאן הי"ו‬ ‫סימן מו סעיף ח‪-‬ט‬ ‫ז חשון‬ ‫א‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בתו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו המו"מ אברהם שמואל נ"י למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫סימן מז סעיף א‪-‬ד‬ ‫ח חשון‬ ‫ב‬ ‫הרה"ח ר' צבי אלימלך שווארץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' משה יודא נוססענצווייג הי"ו‬ ‫סימן מז סעיף ה‪-‬ח‬ ‫ט חשון‬ ‫ג‬ ‫לך לך‬ ‫סימן מז סעיף ט‪-‬יא‬ ‫י חשון‬ ‫ד‬ ‫לרגל שמחת היכנס בנו לעול תומ"צ למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫לרגל שמחת תגלחת בנו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫סימן מז סעיף יב‪-‬יד‬ ‫יא חשון‬ ‫ה‬ ‫‪þĂý wz~pmvwmq~xi đĀýđý‬‬ ‫חזרה‬ ‫יב חשון‬ ‫ו‬ ‫‪ćþāċĒúþāÿćąĈúýēüąþýēĀćĒąûđą‬‬ ‫יג חשון‬ ‫ז‬ ‫שיעורים יומיים‪ ,‬שיעורים כלליים‪ ,‬לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' ‪718-819-3023-8-1‬‬ ‫לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו ‪ hoireiny‬אל ‪914-372-6987‬‬ ‫להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון ‪ 718.819.3023-8-1-9‬או ע"י אימעיל ‪gilyonhoireiny@gmail.com‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ד‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ נח תשפ"ז‬