הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — נח (2026-10-12)

גליון רכ"ט פרשת נח תשפ"ז לפ“ק
ברוקלין • | 5:55מאנסי • |5:55לעיקוואד • | 5:57ירושלים • | 5:30בני ברק • | 5:45מאנטריאל • | 5:48לאנדאן • 5:47 הדלה“נ
ברוקלין • |7:25מאנסי • | 7:25לעיקוואד • | 7:27ירושלים • | 7:22בני ברק • | 7:19מאנטריאל • | 7:18לאנדאן • 7:16 מוצש"ק
הלכות תפילין )ט(
"וכי אינך יודע שאבי הניח ר"ת קודם התפילה זמן הנחת תפילין דר"ת:
הוריני
יחד עם תפילין דרש"י?! אני נוהג כן שכך לא כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע היה מעורר הרבה
ה' דרכך
יבואו אנשים לדבר עמי ולהפריע בעת חזרת
הש"ץ" .אולם אח"כ חזר ואמר שכמה צדיקים פעמים שלא לחלוץ התפילין של רש"י עד אחר
נהגו כן וביניהם זקה"ק מגארליץ ,הרה"ק ר' זושא עלינו לשבח .ואז להניח תפילין דרבינו תם תיכף
מטאלמיטש ,ובנו הרה"ק מהאראנסטייפל זי"ע. ומיד ,כדי שהברכות שבירך על תפילין של יד יעלו
קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות
להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ אח"כ כשנכנסתי אצלו לחדרו הפרטי ,אמר לי גם לתפילין דרבינו תם (כיון דקיי"ל ששניהם אמת ,ואין
בזה טעם על פי סוד (מפי הגרי"מ שליט"א ועפ"י חורש"י הפסק בין הברכה לתפילין דר"ת בזה שמניח של רש"י ,דהוי כעוסק
קרח תש"מ ,שו"ת דברי יציב או"ח סימן מ"א). באותו ענין ,וכמ"ש רביה"ק הדב"ח כשבירך בטעות על ר"ת -עי'
עבודת התפילה להלן) (שפע קודש אות צ"ג מפי הגרי"מ ווייס שליט"א).
ספה"ק קדושת לוי עניית 'אמן' בין של יד לשל ראש בתפילין ולא יניח התפילין דר"ת באמצע חזרת הש"ץ,
כשאדם מדבר דברי אלהים חיים דר"ת: כדי שיוכל לענות אמן כהלכה (עי' פמ"ג סל"ד סק"ב)
בתורה ,או עוסק בעבודת הקודש זו הג"ר מאיר ווייס שליט"א סיפר ,ששאל את כ"ק (חורש"י תרומה תשל"ז ,קרח תש"מ ,חק"ב תשל"ט ,ועוד) .אולם
תפלה[ ,צריך] שיהא כוונתו שידבק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע באופן שמוכרח להניח ר"ת במקרה שאין לו פנאי להניחם מיד אחר התפלה
א"ע בהבורא ית"ש .אך ראוי להתבונן בעת חזרת הש"ץ ,האם יענה 'אמן' בין של יד לשל הורה רבינו זי"ע שעדיף להניחם בעת חזרת הש"ץ
האיך יוכל האדם הגשמי להדבק ראש ,ולא השיב לו רבינו זי"ע בבירור ,אלא אמר לו מלהניחם אח"כ משך היום (אות יציב).
בהבורא ית"ש שהוא א"ס ,וראוי שישתדל להניחם במהירות ,באופן שלא יבא לידי כך סיפר הג"ר יוסף מאיר ווייס שליט"א שפעם
שידבק אליו רוחניות ולא גשמי ,ואחר שאלה .ובשיעור חומש רש"י הורה רבינו שלא הניח תפילין דר"ת אחר הצהריים ,וכשעבר שם
התבוננות יבא על נכון כי הבורא ב"ה לענות אמן רק לכוין לברכות הש"צ ,וזל"ק (חוק"ב רבינו זי"ע וראה זאת ,הקפיד על זה .ואח"כ קרא
נתן באדם כח הדיבור שידבר דברי תשל"ט)" :מן הנחת תפילין עד אחר עלינו יתפלל יחד אותו רבינו אל הקודש פנימה ,ופנה אליו בתמיה
מנין לו לעשות כן ,וכשענה שלא היה לו זמן תיכף
אלהים חיים ,ובדיבור הוא צרופי עם הציבור ,ואז יניח תפילין דר"ת ,ואם רוצה לנהוג
אחר התפלה ,השיב לו רבינו זי"ע שכאשר אין לו
אותיות והאותיות המה רוחניות, כצדיקים שהניחו תפילין דר"ת בשעת חזרת הש"ץ, זמן אחר התפלה עדיף שיניחם בעת חזרת הש"ץ,
וכשאדם מדבק בתורה או בתפלה בכל עכ"פ יכוון בלבו לברכות הש"ץ להיות שומע מלאחרו עד אמצע היום
כחו הנה משים כל כוחותיו בהאותיות כעונה" (עי' משנ"ב סי' כה סקל"ו שיש לענות ,ובשלחן הטהור
היוצאים מדיבורו והמה רוחניות ויכול כ' שלא לענות ,ע"ע 'שפע קודש' עמ' קס). טעם למנהג אלו הצדיקים שנהגו לחלוץ תפילין
האדם להיות דבוק בהבורא ברוך הוא, דרש"י בחזרת הש"ץ :בשו"ת דברי יציב (שם) כתב
כי אליו הוא נושא נפשו במה שמשים לקבוע לימוד עם תפילין דרבינו תם ,וענין רבינו זי"ע" :להמבואר בכתבי האריז"ל שעיקר חומר שאלות
ותשובות
כל כוחותיו בדיבורי תורה או תפלה, היסח הדעת בהם: היסח הדעת שייך ברש"י ולא בר"ת ,תיכף אחר קצרות,
על ידי
נמצא מקושר הוא בהבורא ברוך הוא הג"ר מאיר ווייס שליט"א הוסיף וסיפר ,שאמר לו תפלת הלחש הניחו תפילין דר"ת לגודל ענוותנותם הרה"ג
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע ,שירא שמים ("א הק'" .עוד אמר רבינו זי"ע טעם פשוט בזה ,שהוא ר' ישכר
יתב"ש ,וכמו ששמעתי ממורי הגאון דוב
החסיד המפורסם מוהר"ר דוב בער איידעלער יונגערמאן") צריך שיניח תפילין דר"ת אחר כדי לומר קדושת ובא לציון בתפילין דר"ת (שיעור
וויעדער
מ"מ דק"ק מעזריטש פי' הפסוק בא התפילה ,ולקבוע בהם שיעור בלימוד התורה. חורש"י הנ"ל)( .אכן זקיני הגאון רבי אהרן וויעדער זצ"ל אב"ד לינז, שליט"א
והגאון רא"פ הערשקאוויטש זצ"ל אב"ד האליין ,נהגו להניח תפילין דומ"ץ
אתה וכל ביתך אל 'התיבה' והיינו והוסיף שעל פי אמת (כוונתו לתורת הנסתר ,עי' ספה"ק בנ"י דקהלתינו הק‘
דר"ת בעת חזרת הש"ץ .זקיני אב"ד לינז זצ"ל הניחם בעת ברכת במאנסי
שישים האדם כל כוחותיו בתורה אייר א ,א) תפילין דרש"י מורה על תפילה ,ותפילין
שים שלום ,והש"ץ האריך בברכה שיוכל לענות אמן אחר הנחתן).
ובתפלה בכל תיבה שאומר ישים כל דר"ת על תורה ,ולכך איתא (בכתבי אר"י) שהיסח
הדעת בתפילין דר"ת לא חמור כל כך כיון רבינו זי"ע סיפר להגרי"מ ,שפעם אחת התפלל
כוחותיו באופן שיבוטל מכל פעולותיו אצל חו"ז מזיוו"ר הרה"ק רבי שלום אליעזר
הגשמיים ,ועפ"י התיבה שהוא שקדושתו גבוה כל כך ,ואין היסח הדעת יכול לפגום
מראצפערט זי"ע וראה שמניח תפילין דר"ת בעת
רוחניות האותיות מדובק ומקושר בהם .והסביר רבינו זי"ע -שהרי בעל כרחך כן הוא,
חזרת הש"ץ .נכדו הרה"צ ר' חיים זצ"ל ביקש
האדם להבורא ית"ש. דאף על פי שבשעת 'תפילה' אפשר לא להסיח דעת אותי שאשאל מפיו על טעם מנהגו ,ואחר
מהתפילין ,ב'תורה' זה לא שייך ,שהרי צריך לעיין התפילה עשיתי עצמי כאיני יודע ,ושאלתי אם כך
בלימודו ,וכיון שיש ענין ללמוד בתפילין דר"ת ,על נהג אביו רביה"ק מצאנז .ענה לי רש"א בתמיה
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג גﬥיון הוריני פרשﬨ נח תשפ"ז
הלכה למעשה < המשך
ובשו"ת מנחת אלעזר (ח"א סי' כה) מתקשה הרבה שכתב המחבר (סעיף ג) שלא יניח תפילין דר"ת רק מי כרחך אין היסח הדעת פוגם בה (כיו"ב כתב רבינו זי"ע בשו"ת
בפסק זה של ה'דברי חיים' וכתב דבע"כ שהיא רק באופן שמוחזק ומפורסם בחסידות ,היינו 'המניחים שניהם דברי יציב לקוטים סי' ח' ,ועי' בדברי רבינו בזה בחורש"י תשא תשמ"ב).
שלא התפלל בהם עדיין ,אלא מיד אחר הנחתן נזכר יחד' ,אולם להניחם בנפרד זה לכל אדם (וע"ש ביאור הדבר, כן היה כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע מעורר הרבה
וסילקם ומניח של רש"י אז אי"צ לברך שנית ,אבל אם ובאריכות בספר 'אות חיים' להגה"ק ממונקאטש). לקבוע שיעור לימוד מיד אחר התפלה ועדיף שיהיה
גם התפלל בהם צריך לברך עוד הפעם על תפילין של ורבוה"ק מצאנז ומשינאווא זי"ע ,וכן רביה"ק מרודניק בתפילין דר"ת ,וכן נהג הוא בעצמו ,שהיה לו שיעור
רש"י דהתפילה הוי הפסק (ועי' בהקדמה לשו"ת תפארת אדם זי"ע ואחריו כ"ק רבינו זי"ע ,נהגו להניח קודם התפילה קבוע בגפ"ת או בחק לישראל ובלימוד משניות .ומובא
ח"א סיפור נפלא עם חלום נורא הוד שהיה אצל הגאון אב"ד טשימפא בחדרם בצינעא רש"י ור"ת ביחד (והיה להם מיוחד לזה תפילין בשם החיד"א שיש ענין מיוחד ללמוד 'תורה שבעל פה'
זצ"ל אחר שיישב את הדב"ח מתמיהת המנח"א). קטנים ,ועי' שפע קודש אופן הנחתם) ,ואמרו בהם הארבע עם תפילין דר"ת ,לכן נכון לקבוע איזה לימוד כגון לימוד
אולם כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע ביאר ,שכוונת פרשיות ,ובשעת התפילה הניחו רק תפילין דרש"י .ואחר 'שתי משניות' וכדומה ,בכל יום עם תפילין דר"ת.
הדברי חיים הוא בכל אופן ,ואף אם התפלל עמהם אינו התפילה היה רבינו זי"ע חוזר ומניח תפילין דר"ת.
חוזר לברך על של רש"י ,ותמיד אין צריך לברך שנית
('שפע קודש' ע' קס"ו מפי הרה"ג ר' שלום זילבער ז"ל; ועי' באריכות בס'
יודע אני בבירור שהיה כ"ק אאמו"ר זי"ע בקי כוונה בעת הנחת תפילין דר"ת:
בנגלה ובנסתר ,וכבוד ה' הסתר דבר ,ובעת הנחת במחבר (סימן ל"ד סעיף ב) פסק שירא שמים יצא ידי
ברורי הלכות להגרמ"ש אייזנברגר שליט"א ח"ב סי' ג). תפילין הקטנים רש"י ור"ת בבת אחת ,היה סגור
ומסוגר בחדרו ובאותה שעה נאסרה הכניסה להיכל שניהם ויעשה שני זוגות תפילין ויניח שניהם ,ויכוין
האם מותר לקטן לכתוב תפילין ,ומה הדין קדשו ,וכן נהג לפניו זקה"ק מצאנז זי"ע (רבינו זי"ע בהנחתם :באותם שהם אליבא דהילכתא אני יוצא ידי
כשהגיע לגיל בר מצוה? בשיעור חורש"י). חובתי והשאר הם כרצועות בעלמא (שיש אומרים דיש
בהנחת שני זוגות משום בל תוסיף ,וכשמכוין כן אינו עובר בבל תוסיף,
במחבר (סימן ל"ט סעיף א) פסק שתפילין שכתבו קטן טעה והניח תפילין דר"ת במקום תפילין משנ"ב סק"ז).
פסול ,משום דכתיב "וקשרתם וכתבתם -כל שאינו
דרש"י: אולם לדידן שהולכים אחר האריה"ק שיש חיוב גמור
בקשירה אינו בכתיבה" .וכתב כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק להניח שניהם ,ואלו ואלו דברי אלוקים חיים ושניהם
כדי שלא לבוא לידי טעות יש להניח תפילין דרש"י
זי"ע בתשובה (או"ח סי' מ"ה אות י"ח) שאף דנקטינן בבן י"ג אמת ,בפשטות אין אנו צריכים לכוין כן ,כיון שאין זה
תמיד בצד ימין של הנרתיק ,ותפילין דר"ת בצד שמאל,
שדינו כגדול לכל דבר (דסמכינן אחזקה דרבא אף בדאורייתא
וכ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע נתן טעם לזה עפ"י מטעם ספק בכלל (וכ"כ רבינו זי"ע כמ"פ בשו"ת דברי יציב דלכן
ע"ש) ,מכל מקום "בכתיבת סת"ם שכתב הלבוש שיזהרו אין בהנחתן חשש יוהרא -כמ"ש בשו"ע דרק מי שמוחזק בחסידות וכו'
פנימיות התורה מדוע דוקא רש"י בימין ור"ת בשמאל
שלא יכתבו בני הנעורים המנוערים מן המצוות ,ובעינן -כיון דלדידן שניהם לחיובא) (ועי' מש"כ בזה בתשובות והנהגות ח"ד
(שו"ת דברי יציב או"ח סימן י"ג אות ב').
בקי ומומחה ,מהדרינן לכתחילה ודחינן ליה עד שיהיה סי' ט"ו).
באופן שטעה והניח תפילין דר"ת תחילה ובירך עליו,
בן שמונה עשרה".
הורה רביה"ק בעל הדברי חיים זי"ע שלא לברך שנית
בענין הנחת ב' זוגות (רש"י ור"ת) ביחד:
על של רש"י ,וזל"ק (בשו"ת דברי חיים יו"ד סימן פ"ג)" :הנה
מי שאינו מניח תפילין דר"ת ,מהו שיכתבם? קבלה מיד כל החסידים מלובלין מרבינו בעהמ"ח דברי במחבר (שם) מבואר שלכתחילה יניחם "ביחד" ,ורק
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע כתב תשובה על זה אמת שאין צריך לברך עוד הפעם" .ואחר זה כתב שזה אם אינו יודע לכוין המקום ולהניח שניהם יחד יניח
(שו"ת דברי יציב ח"א סימן מ"ג) ומביא מזקה"ק בעל הישמח דוקא במי שדרכו להניח תפילין דר"ת בכל יום (וממש
תחילה תפילין דרש"י ואח"כ יניח תפילין דר"ת על סמך
משה זי"ע (ישמח משה ח"ג ,יין הרקח או"ח סי' לט) שיש להיזהר כעי"ז כתב באשל אברהם להגה"ק מבוטשאטש זי"ע במהדו"ק סי' לד ברכה הראשונה.
במי שאינו מניח תפילין דר"ת לא יכתבם ,דהא לדעת ד"ה עוד ומהדו"ת סי' כה ד"ה ויברך ,דהברכות של רש"י קאי גם אר"ת ומנהג העולם הוא שמניחים כל אחד בפני עצמו.
אף שמופלג בזמן). ורבינו זי"ע בתשובה (ח"ז סימן ח) מביא מהפוסקים דמה
המשך בעמוד האחרון <<
הלכות תפילין
מען טאר אויך נישט אריינלייגן אין א תפילין בייטל אפילו דברים א בייטל וואס מען האט גענוצט פאר תפילין מעג מען נישט טוישן
שבקדושה וואס האבן א קלענערע קדושה ווי תפילין ,למשל א מזוזה און נוצן פאר געלט וכדומה ,אזוי אויך אויב מען האט עס באשטימט
אדער א סידור( ,אויב א מענטש איז צוגעוואוינט צו האלטן דארט זיין מיט די מויל פאר תפילין טאר מען עס שוין נישט נוצן פאר אנדערע
סידור דארף מען נישט מוחה זיין ,ווייל עס ווערט גערעכנט ווי ער האט זאכן ,אבער אויב מען האט זיך אויסגענומען אז מען וועט עס נוצן פאר
זיך אויסגענומען אויף דעם פון פריער)( .משנ"ב סימן מב סקט"ז) אנדערע זאכן מעג מען יא( .מחבר ורמ"א סימן מב סעיף ג ומשנ"ב סק"י)
א בייטל וואס מען האט באשטימט פאר תפילין איז נאר אסור צו נוצן אויב מען האט עס נישט באשטימט צו נוצן פאר די תפילין קלאר
פאר אנדערע זאכן טאמער עס האט 2תנאים )1 :מען האט עס מיטן זאגן ,נאר מען האט עס 'אנגעגרייט' פאר תפילין מעג מען עס
באשטימט פאר תפילין )2מען האט שוין אריינגעלייגט אין דעם דערווייל יא נוצן פאר אנדערע זאכן ,און ביי א ספר תורה איז אויך אזוי
תפילין ,אבער טאמער מען האט עס באשטימט אבער נישט גענוצט, די הלכה( .משנ"ב סימן מב סק"ט)
א
אדער גענוצט און נישט באשטימט איז עס נישט אסור( .מחבר סימן מב
א בייטל וואס מען לייגט אין דעם אריין די 'תפילין בייטל' האט נישט
הלכה
סעיף ג)
קיין קדושה און מען מעג עס יא נוצן פאר אנדערע זאכן( .שם) א 'טלית
טאמער מען האט עס גענוצט בקביעות פאר תפילין ווערט עס יא בייטל' הייסט נישט א 'תשמיש קדושה' נאר א 'תשמיש מצוה' ,און מען
פארן
אסור אפילו אויב מען האט עס נישט באשטימט פאר תפילין ,און די מעג יא האלטן אין דעם אנדערע זאכן ,כאטש עס איז דא אין דעם אויך
שבת
זעלבע הלכה איז טאמער מען לייגט עס אריין אין די בייטל מיט א א תפילין בייטל ,און אמאהל אויך א סידור ,און אפילו אויב מען לייגט
מחשבה אז עס זאל בלייבן פאר א קביעות ,אבער טאמער מען האט עס אמאהל אריין די תפילין אן קיין בייטל( .משנ"ב סימן מב סקי"א)
טיש
גענוצט אסאך מאהל בדרך ארעי ווערט עס נישט אסור( .משנ"ב סימן מב
סקכ"ד) מען קען נישט אסר'ן א בייטל וואס געהערט פאר א אנדערע מענטש
(אויסער אויב מען האט עס גע'גנב'ט און קונה געווען בשינוי מעשה).
טאמער מען נעמט זיך אויס אז מען וועט עס נוצן פאר אנדערע זאכן, (משנ"ב סימן מב סקי"ג) א קטן וואס לייגט אריין די תפילין אין א בייטל
איז עס מותר בכל אופן( .רמ"א שם) עס איז דא וואס האלטן אז אפילו ווערט עס אויך אסור פאר אנדערע זאכן( .שם)
אין א פאל וואס מען מעג האלטן אנדערע זאכן ,זאל מען נישט האלטן
די אנדערע זאכן בשעת ווען די תפילין איז דארט ,און טאמער יא זאל אפילו נאכדעם וואס מען האט געלייגט א תפילין בייטל אין 'שמות'
מען עס באזונדער איינוויקלען איידער מען לייגט עס אריין אין די ווייל מען קען עס מער נישט נוצן פאר קיין תפילין ,מעג מען עס נאך
תפילין בייטל( .משנ"ב סימן סקכ"ו) אלס נישט נוצן פאר אנדערע זאכן( .משנ"ב סימן מב סקט"ו)
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ב גﬥיון הוריני פרשﬨ נח תשפ"ז
א מעשה פארן שבת טיש
מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים ,זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת
צדיקים ,און דערציילן סיפורי צדיקים -עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים' ,סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א:
איז ער געגאנגען צום שווער ,און אים דערציילט ,דער קלויזענבורגער רב איז יעדן טאג א מארק טאג!
יעצט דא ,און ער שטייט איין ביי מיר ,און דער איד א גאנצן טאג און ביינאכט (כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בעצרת חיזוק ובתעוררות לזכר הגאון רבי צבי זאב בערגער זצ"ל
לערנט ער תורה ,ער נעמט אויף אידן ,די דאווענען גייט שעות ארוכות ,און מו"ץ דקה"ק בבארא פארק – ג' נח תשפ"ז)
ס'גייט אזוי נאך א טאג ,נאך א טאג ,און ער ווערט נישט מיד! עס איז באקאנט אז דער טאטע זי"ע איז געפארן דאס ערשטע מאל קיין
האט אים דער שווער געזאגט" :ביי מיר איז עס נישט קיין חידוש!" - ארץ ישראל דאס ערשטע מאל ,סוף חודש חשוון תשט"ו.
פארוואס? האט ער געזאגט " -ביי אונז אין ליטא" -ער האט געוואוינט אין א "חנוכה" איז ער געווען אין פתח תקוה .ס'איז דארטן געווען א צאנזער
קליין שטעטעלע -איז געווען יעדע שטיקל צייט "א מארק טאג" .וואס הייסט שטיבל ,און דער טאטע האט דארטן געפראוועט יעדע נאכט ,ער האט געצינדן
א מארק טאג? אין די קליינע שטעטלעך איז נישט געווען די גרויסע געשעפטן, די לעכט און געזאגט א פלפול .נאר דעם לעצטן נאכט האט ער געפיהרט אין
נאר סוחרים זענען געקומען פון די גרויסע שטעט ,און זיי האבן אויפגעשטעלט ירושלים (אין ישיבת 'חיי עולם') ,וויבאלד די ירושלימ'ער אידן האבן זייער
דארטן א 'יומא דשוקא' .און זיי האבן דארטן געהאנדלט און געוואנדלט ,יעדער געוואלט ער זאל קומען .צומארגנס נאכמיטאג ,האט דער טאטע זי"ע געזאגט
האט ארויסגעלייגט די סחורה וואס ער האט געהאט ,און אידן ,אלע סוחרים דארט א לאנגע דרשה און פלפול אין בית המדרש "מאה שערים".
וואס האבן געדארפט קויפן זענען געקומען דארט אהין .מען האט נישט עס איז דא פון דעם דרשה א באקאנטע בילד ,ווי דער טאטע שטייט ביי א
געקענט פארן ווייט ,מ'איז געקומען צו פארן אין די דערפער ,און פאר די גאנצע סטענדער ,נאך מיט א שווארצע בארד ,און ער זאגט א פלפול .מען קען זעהן
געגנט האט מען געמאכט א "מארק טאג" .איך האב געקענט אידן סוחרים - אויפן בילד ווי ס'קאכט זיך ...ער מאכט מיט די האנט אזוי ,ס'איז געווען אש
זאגט ער ווייטער -וואס זיי זענען געקומען ,און די אידן האבן נישט געגעסן און להבה! מ'קען אמאל זען אויף א בילד אויך ...און ס'איז אפילו דא א תשובה
נישט געשלאפן די גאנצע צייט ,עס האט געקענט נעמען אמאל דריי פיר טעג, אין 'דברי יציב' צו איינער וואס פרעגט אויף דעם פלפול.
אדער פינף טעג .און בייטאג האבן זיי פארקויפט ,און געשטאנען מיט די סחורה אבער גאנץ חנוכה איז ער געווען אין פתח תקוה .דער טאטע זי"ע איז
וואס זיי האבן ארויסגעלייגט .און ביינאכט ,האבן געדארפט צוריק אריינלייגן איינגעשטאנען ביי א איד ,וואס האט געהייסן רבי [שלמה] מיללער ע"ה ,ער
די פריערדיגע סחורה אינעווייניג ,און ארויסנעמען די פרישע סחורה .די אידן איז געווען א באקאנטע מוהל ,און ער איז נאך דעמאלס געווען זייער יונג[ .דער
האבן נישט געדארפט עסן ,און נישט געדארפט שלאפן ,פארוואס? ווייל זיי איד איז נאך געווען דא ביי מיר שוין נאכדעם וואס דער טאטע איז נסתלק
דארפן מאכן נאך אפאר "קאפיקעס!" ,ס'איז א שאד געווען יעדע רגע! זאגט געווארן].
אים דער שווער" :וואס וואונדערסט זיך? ביים קלויזנבורגער רב איז יעדן טאג האט דער איד דערציילט אזוי .זיין שווער איז געווען הגאון ר' משה
וואס ער לעבט א "מארק טאג!" ,יעדן טאג קויפט ער אריין נאך און נאך פרישע אילעוויצקי זצ"ל ,א ליטווישער ,און גאר גרויסער תלמיד חכם .ער האט נאך
סחורה! יעדן טאג איז א מארק טאג פון תורה און עבודה! דארף ער נישט עסן, געלערנט צוזאמען מיט'ן "חזון איש" אין ליטא (אין קאסאווע) .א אמת'ע תלמיד
און דארף ער נישט שלאפן. חכם וואס איז געליגן אין לערנען יומם ולילה.
דאס איז די עבודה פון א איד .די יצר הרע רעדט אונז איין מ'זאל אויפטוישן דער יונגערמאן [ר' שלמה] וואס האט צוגעזען דעם טאטנס עבודה ,ווען ער
דעם "עולם עובר" מיט'ן "עולם עומד" .א מענטש פארקויפט דעם עולם עומד איז אויף טאג און נאכט ,נאכט און טאג ,ער לערנט ,ער דאוונט ,כמעט שלאפט
פאר'ן עולם עובר ,וואס ער גייט דורך ,וואס ער נעמט גארנישט מיט זיך .דאס נישט גארנישט ,האט ער זיך זייער געוואונדערט .און האט נישט געקענט
איז דאך וואס די משנה זאגט "אין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב ,אלא תורה פארשטיין וויאזוי ס'קען זיין א מענטש ,א ילוד אשה ,זאל דינען דעם
ומעשים טובים בלבד". אייבערשטן ממש טאג און נאכט "יום ולילה לא ישבותו!"
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ג גﬥיון הוריני פרשﬨ נח תשפ"ז
הלכה למעשה < המשך
ר"ת 'אינו בקשירה' אם כן אינו בכתיבה (ומביא ראי' לזה מהל' שחיטה
סי' ב' ס"ה ,ועי' בדברי רבינו זי"ע שמפלפל בזה באריכות).
בחור שעדיין אינו מניח תפילין דר"ת :לענין 'בחורים' כתב
רבינו זי"ע (שם סי' מ"ד) שאף שאינם מניחים תפילין דר"ת ,מכל
מקום לגבי 'כתיבתם' נקראים בני קשירה וישנם בכתיבה ,כיון
שאין נמנעים רק מחמת שקדושתם חמורה ביותר ,ודעתם
להניחם אחר נישואיהם (ומזה שאין להקפיד במ"ש במשנת סופר סימן א'
דבכתיבת סת"ם צריך שיהא נשוי).
אמירת ד' פרשיות עם תפילין דרש"י ור"ת:
נוהגים לקרות הארבע פרשיות עם התפילין (ב"ח סי' לח ס"ו,
שלה"ק) .ונכון לומר פרשיות 'קדש והיה כי יביאך' דוקא קודם
התפילה ,כדי שיהיה אמירתו כסדר הכתוב בתורה ,כיון שיקרא
אח"כ בתפילתו 'שמע' 'והיה אם שמוע' (שע"ת סי' לח סק"ג ,וכ"ה בהע'
'מאיר נתיב' על נתיב מצוותיך בסידור כתר נהורא).
בתפילין דרבינו תם :כמה מהפוסקים כתבו לומר כל הד'
פרשיות גם בתפילין דרבינו תם ,אע"פ שכבר אמרו בתפילין
דרש"י (פמ"ג א"א סי' כה סק"ו ,משנ"ב סקט"ז) .ויש אומרים שאין קוראין
רק פרשת 'שמע' ו'והיה אם שמוע' ,ואף לא פרשת ציצית (לבוש סי'
לד ,מחצה"ש שם סק"ה ,שועה"ר ס"ה ,ועי' ספר ברורי הלכות סי' ד).
כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע השיב לכמה ששאלו ,שאין צריך
לומר פרשת קדש והיה כי יביאך בתפילין דרבינו תם ,כי אם
קריא"ש בלבד (שפע קודש עמ' ק"ס ,ופעם אף התבטא 'אם לא הייתי מתבייש
הייתי אומר רק פרשיות ק"ש ולא פרשת ציצית ,שאינה מענין התפילין' -אות יציב).
סיפר הרה"ח ר' ישראל יעקב זילבערמאן הי"ו ,שפעם אחת
אזר עוז ושאל מרבינו זי"ע מדוע אינו אומר פרשיות קדש והיה
כי יביאך עם התפילין דר"ת ,וענה לו רבינו ,שזה מחמת שכבר
אמרם בשעה שהניח רש"י ור"ת יחד קודם התפילה.
מי שצריך להתפלל שמו"ע שנית כגון ששכח מעין
המאורע ,האם יתפלל עם התפילין?
באשל אברהם להגאון מבוטשאטש זי"ע (סימן כ"ה) כתב שנכון
להתפלל עם תפילין אף כשמתפלל שמו"ע שנית או כשמתפלל
תפלת תשלומין דערבית ,וגם תפילין דר"ת טוב לזה.
בחומרת הדיבור בשיחת חולין עם התפילין:
כתב המשנ"ב (סימן ל"ז סק"ז) :יש ליזהר שלא לדבר בתפילין
דברים בטלים ,דמלבד איסור דברים בטלים בא עי"ז לידי היסח
הדעת .כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע היה מזהיר לבחור הבר מצוה
בעת הנחת תפילין שלא לדבר שיחת חולין עם התפילין (היה רגיל
לצוות על ג' דברים ,זה היה ראשונה ,וגם להתפלל מתוך הסידור ,ולעמוד במקום
אחד בשעת התפילה ולא להסתובב אנה ואנה) ,וכן נוהג להבחל"ח כ"ק מרן
אדמו"ר הגה"ק שליט"א להזהיר על זה.
הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי לוח הלימודים לפרשת לך לך
בחינה
הרב יהושע הערשקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' שאול וואלדמאן הי"ו סימן מו סעיף ח-ט ז חשון א
לרגל שמחת אירוסי בתו למז"ט ובשעטו"מ לרגל שמחת אירוסי בנו המו"מ אברהם שמואל נ"י למז"ט ובשעטו"מ סימן מז סעיף א-ד ח חשון ב
הרה"ח ר' צבי אלימלך שווארץ הי"ו הרה"ח ר' משה יודא נוססענצווייג הי"ו
סימן מז סעיף ה-ח ט חשון ג
לך לך
סימן מז סעיף ט-יא י חשון ד
לרגל שמחת היכנס בנו לעול תומ"צ למז"ט ובשעטו"מ לרגל שמחת תגלחת בנו למז"ט ובשעטו"מ
סימן מז סעיף יב-יד יא חשון ה
þĂý wz~pmvwmq~xi đĀýđý חזרה יב חשון ו
ćþāċĒúþāÿćąĈúýēüąþýēĀćĒąûđą יג חשון ז
שיעורים יומיים ,שיעורים כלליים ,לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' 718-819-3023-8-1
לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו hoireinyאל 914-372-6987
להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון 718.819.3023-8-1-9או ע"י אימעיל gilyonhoireiny@gmail.com
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ד גﬥיון הוריני פרשﬨ נח תשפ"ז
