נועם התורה · Noam Hatorah — נח (2026-10-12)

בעזהשי"ת
קונטרס
נועם התורה
פרשת נח
לפתוח ולהלהיב הלבבות
לאהבה וליראה את ה'
מתוך שיחותיו של
מורינו הגה"צ רבי נחמן בידרמן שליט"א
-גליון רנא -
ברוקלין ניו יארק יצ"ו -תשפ"ז לפ"ק
תוכן
בנין קומת האדם מכוון כנגד בנין התיבה – תחתיים שניים
ושלשיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א
ונח מצא חן בעיני ה' – נשיאות חן הוא כח טמיר ונעלם .. . . . . . . . . . . . . . .ד
יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי -ואין הדבר תלוי אלא בי . . . . . . .ח
כל הזכויות שמורות
להערות והארות718-259-5435 :
ישר
Publishing & Production
718.484.2189
פרשת נח
בנין קומת האדם מכוון כנגד בנין התיבה – תחתיים שניים ושלשיים
øäåöתעשה לתיבה וגו' תחתיים שניים ושלישיים תעשה .הנה ציוה
השי"ת לנח לבנות תבנית התיבה תחתיים שניים ושלישיים ,והוא
רמז לקומה שלימה של כ"א מישראל ,מח לב ואיברים ,קומה עליונה
היא המוח מקום הדעת והמחשבות של האדם ,ושם משכן הנשמה עיקר
נפש הישראל ,וכמו"כ בתיבת נח בשלישיים הי' משכן בני האדם,
והקומה האמצעית היא הלב משכן הרצונות והחמדות והתאוות ,וזה נרמז
בשניים מקום החיות והבהמות ,ותחתיים הם הכבד וכלי המעשה ,ושם
מקום הזבל וכו' ,וג' קומות אלו הם כנגד נפש רוח ונשמה ,נשמה
שבמוח ,ונפש שזהו הרצון מלה"כ )בראשית כג ,ח( 'אם יש את נפשכם',
זהו בלב ,ורוח הם בכלי המעשהא.
úãåáòåהאדם לטהר ולקדש את המוח בדעת נכונה ובמחשבות טהורות,
ואת הלב שימשוך לבו רק לתשוקות ושאיפות קדושות ,וכלי
המעשה רק להשתמש בהם לצורך גבוה ,לעשות בהם רצון ה' ,בבחי'
'כל עצמותי תאמרנה ה' וגו' ,אמנם איך יוכל האדם קרוץ מחומר לטהר
ולקדש את קומת תיבת נח שלו ,מאחר שמבית ומחוץ יש מבול נורא
בגשמיות וברוחניות ,כי השחית כל בשר דרכו ומלאה הארץ חמס רח"ל,
ובעבור זה נתן לנו השי"ת ברו"ר וחסדיו אופנים ועצות איך להאיר
ולטהר בהם את כל הקומה שלימה ,וזהו 'צוהר תעשה לתיבה' ,שצריך
א .וג' קומות אלו גם מתחלקים לחכמה בינה ודעת ,כי החכמה והידיעה הוא במוח,
ובינה הוא בלב מאחר שמבין בלבו דברי חכמתו שבמוח ,וכלה"כ )ישעי' ו ,י( 'ולבבו
יבין ושב' ,והדעת הוא החיבור והמקשר בין המוח ללב ,מלה"כ )בראשית ד ,א(
'והאדם 'ידע' את חוה' ,וע"י שמקשרם אזי כלי המעשה מוציאים מן הכח אל
הפועל ,מכח החכמה והבינה לעשות רצון קונו הלכה למעשה.
נועם התורה ב
להאיר את התיבה ,שנתן לנו השי"ת את תורתו להאיר את המוח,
שמחשבתו תהיה תמיד עם התורה ,וכאשר יכניס את מוחו אל התיבה,
אזי היא שמירה נפלאה ,כי אין שמירה כתורה ואין קדושה כתורה ואין
סגולה כתורה ,שהיא הסגולה הנפלאה ביותר .ושניים הוא קומת הלב,
רמז לכח התפלה שהיא עבודה שבלב .והן האמת שגם בשעת הלימוד
צריך להכניס לב ולדעת שאין אנו לומדים את תורת ה' כחכמה בעלמא,
'פתח לבי בתורתך' ,וכן בשעת התפלה צריך מוח ,כי צריך לכוין פירוש
המילות ,אמנם העיקר בלימוד התורה הוא במוח ובמחשבה ,והעיקר
בתפלה הוא עבודה שבלב ,שיעורר את רגשי הלב כעומד לפני המלך,
וכבן המתחטא לפני אביו ומשבחו ומבקש ממנו כל צרכיוב.
íééúçúåשהוא קומת כלי המעשה לקדשם ולהאירם ,לפיכך הרבה לנו
מצוות ,יש מהם שע"י קיומם מושך על עצמו אור פנימי ,ויש
שע"י קיומם זוכה לאור מקיף ,וכגון מצוות התלויות באכילה] ,שבת
וערב יוהכ"פ ותענית יוהכ"פ וכדו'[ ,שהם באיברים הפנימיים של האדם,
וכן תקיעת שופר דמאן דנפח מדיליה נפח ,ועוד רבות כהנה ,אזי ע"י
קיומם נתמלא כל האיברים הפנימיים בקדושה יתירה ובאור פנימי בבחי'
'וכל קרבי את שם קדשו' ,משא"כ מצוות ציצית ותפילין סוכה ולולב
ועוד ,שהם מקיפים את האדם ,וע"י קיומם ניקף האדם באור גדול המקיף
אותו לשומרו מכל החיצונים והרע רח"ל ,וזהו שאמה"כ 'וכפרת אותה
מבית ומחוץ בכופר' ,שע"י קיום מצוות מעשיים אלו עם כלי המעשה,
הן המצוות שהם מ'בית' אור פנימי ,והן מ'בחוץ' אור המקיף ,הוא מקדש
ב .אמנם לימוד התורה צריך להיות באופן של קבלת עול שהוא בצירוף תורה
עם יר"ש ,כמשאחז"ל )שבת לא ,א( על אדם שיש בו תורה ואין בו יר"ש ,חבל
על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד .ויש לבאר הענין דהנה כל דלת
אפשר לנועלו מבחוץ ואפשר לנעלו גם מבפנים ,ויש מי שעוסק בתורה דהיינו
שהוא בתוך הבית ,אבל מחזיק את המפתחות בידו שבכל עת יכול לצאת
לחוץ ,והוא נכנס ויוצא והולך ושוב חוזר ,וזהו לימוד בלא יראת שמים ,אבל
מי שיש לו יראת שמים הוא נועל את עצמו מבפנים ,ודבר זה למדנו ג"כ
מתיבת נח כמ"ש 'ויסגור ה' בעדו' שנעל אותו מבחוץ ,ובאופן זה הוא שמור
ומוגן מהמבול הנורא.
ג פרשת נח
ומאיר את כל איבריו ,וכך ניצל ממי המבול הנורא ,וזוכה להגנה ממרעין
בישין ,ולשמירה עליונה בגו"ר.
åäæåשאמר השי"ת לנח 'בא אתה וכל ביתך אל התיבה כי אותך ראיתי
צדיק לפני בדור הזה' )בראשית ז ,א( ע"ד מה דאי' בשם הבעש"ט
הק' זי"ע ,עה"פ 'צוהר תעשה לתיבה' ,שסובב על התיבה שאדם מדבר
בתורה ותפלה ,שיהיה מצהיר ,ע"כ .וזהו 'בא אל התיבה' היינו שיכניס
את המוח והלב אל תוך תיבות התורה והתפלה להאירם ,וכן את כל
החושים ואת כל הרמ"ח איברים ושס"ה גידים ,את הכל יכניס אל תוך
התיבה שהוא התורה והמצוות .ואומרו 'כי אותך ראיתי צדיק' ,סובב על
כאו"א מישראל' ,כמ"ש 'ועמך כולם צדיקים' ,שהשי"ת אומר לכאו"א
מישראל ,שיכנס אל תוך התיבה ,ועי"ז יתחזק הקשר של המוח והלב
אל השי"ת ,ואז יהיה משומר מכל רע ,ויזכה לכל טוב.
äðäåבזמר קה אכסוף משורר ,השבת 'נועם הנשמות' ,שהשבת היא
נועם ל'נשמה' שהוא קומת המוח ,והשביעי עונג ה'רוחות' לרוח
של האדם שהם כלי המעשה ,ועדן ה'נפשות' ,ללב האדם ,להתעדן
באהבתך וביראתך ,והאדם מבקש מהשי"ת 'שבת קודש נפשי חולת
אהבתך' ,ומדוע איני מרגיש שום תענוג ועדן דקדושה לעורר לבי
לאהבתך ,ומוסיף להתחנן 'שבת קודש נפשות ישראל' ,והרי אני גם יהודי
ונפש א' מישראל ,וגם בתוכי קומה שלימה של נפש רוח ונשמה ,ומדוע
איני מרגיש שום שייכות לא' מהם .וע"ז באה התשובה' ,בצל כנפיך
יחסיון ירויון מדשן ביתך' ,אכן גם האדם הפחות שאינו זוכה שקדושת
השבת תאיר בתוכו באור פנימי לתוך נר"נ שלו ,אבל כח השבת היא
ג"כ אור המקיף את האדם מאחר שכל העולם נתמלא באור השבת,
ומקיף את כאו"א מישראל באשר הוא שם שיוכל לחסות בצל כנפיו
ולהתקדש בקדושתה .וכמטבע ברכה שטבעו חכמים בשבת 'הפורס סוכת
שלום עלינו ועל כל עמו ישראל' ,וכ"א ראוי לישב בסוכה זו ,ובצל
כנפיך יחסיון.
גם נח גופא מצינו שהיה לו כוחות הנ"ל ,שהרי אחז"ל )ב"ר כו ,א( äðäå
והובא בפירש"י עה"פ 'מכל הבהמה הטהורה וגו' )ז ,ב( ,למדנו
נועם התורה ד
שלמד נח תורה .הרי שעסק בתורה ,וגם בעבודה שבלב זה תפלה ,כמו
שפירש"י עה"פ 'ויזכור אלקים את נח וגו' ,ממדרש )ב"ר לג ,ג( שזה השם
ממידת הדין נהפכה למידת רחמים ע"י תפילת הצדיקים ,עי"ש .הרי
שהיה מתפלל בתיבה ,וגם עסק במצוות מעשיות של גמילות חסד בגופו
ובנפשו עבור החיות והבהמות ,עד שהיה טורח וגונח וכוהה דם )עי' רש"י
עה"פ 'וישאר אך נח( וגם הי' לו כח השבת ,וכשמו נח כן הוא ,יום המנוחה
שהוא יום השב"ק ,וגם נרמז בזה הנזכר בפסוקים כו"כ פעמים המספר
'שבעה' בעת המבול' ,כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר וגו' )ז ,ד( וכן
בשילוח היונה 'ויחל עוד שבעת ימים אחרים וגו') ,ח ,י( 'ויחל עוד שבעת
ימים' )שם ,יב( וכן נזכר כמ"פ 'ותנח' התיבה ,בלשון של מנוחה ,הרומז
ליום השביעי יום המנוחה ,וכח שמירת השבת קודש לשמור ולהציל את
האדם ממי המבול השוטפים אותו בששת ימי המעשה ,וכל דינין ומרעין
בישין מתעברין מינה ,והם בורחים מחמת האור הגדול המקיף את האדם
כנ"ל ,ובצל כנפיך יחסיון.
ונח מצא חן בעיני ה' – נשיאות חן הוא כח טמיר ונעלם
óåñáפרשת בראשית 'ונח מצא חן בעיני ה' )בראשית ו ,ח( הנה נח היה
לו מתנה מיוחדת שהיה לו חן ,וי"ל בדרך מליצה' ,מצא חן',
שצריך למצוא את החן ,וכן בברכת המזון 'ונמצא חן ושכל טוב' ,שצריך
הרבה שכל לדעת איך למצוא חן .וכתב האוה"ח הק' )בראשית ו ,ז( שנח
לא ניצל לצד מעשיו ,כי בבחינת החזרה שחזר ה' בו מבריאת האדם
לא יצילנו היותו צדיק ,ולזה נאמר 'מצא חן' ,ואין מזה הוכחה לומר כי
לא היה צדיק ,כי הגם שהיה צדיק לא תצילנו צדקתו ,אלא בחינת החן
שהשיג מאמצעות בחינת המצוות .כי יש לך לדעת שיש ג' או ד' מצוות
ידועות שתועלתם היא להמשיך חן על האדם ,וה' לא הודיע תועליות
המצוה ,לטעם שאמרו ז"ל שירוצו כל העולם לתועליות ,וזה נח זכה
ומצא החן גם שמו יגיד כן כי נח חן ,עכדה"קג.
ג .ומצאנו בזה שע"י מידת החן אפשר לבטל גזירות ולהינצל מהם ,שהרי כאן ניצל
נח מהמבול ע"י החן .וכן אי' בגמ' )סנהדרין קח ,א( תנא דבי רבי ישמעאל ,אף על
ה פרשת נח
øàåáîäמדבריו הק' ,שמידת החן הוא סוד כמוס ואין אדם יכול
לקנות לעצמו חן ,ואם עושה לעצמו חן הוא בגדר 'שקר
החן' ,ואפי' אם עוסק הרבה בתורה ועבודה ,זה אינו תלוי ביגיעתו
ועמלו שעי"ז ימצא חן ,שהרי המושג של חן הוא שמוצא חן בעיני
אחרים ובעיני השי"ת ,וכמ"ש ביוסף הצדיק 'ויהי ה' את יוסף ויט אליו
חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסוהר' )בראשית לט ,כא( ,הרי להדיא שחן
הוא מתנה מאת ה' ,וכן נאמר 'לענוים יתן חן' )משלי ג ,לד( שהוא מתנה
שהשי"ת נותן לענוים .ובספה"ק ישמח ישראל )ריש הפרשה( הביא מ"ש
בספר הישר לר"ת ,דהגם שהבחירה חפשית ביד האדם לבחור בטוב
ולמאוס ברע ,אולם אם ימצא האדם חן בעיני אלקים ,מגביהו ומנשאו
הקב"ה למעלה מהבחירה ,ומרחיקו ממנו מכל חטא ועבירה שלא יבוא
על ידו ,והחן בא לאדם מהקב"ה הצופה ומביט עד סוף כל הדורות
וכו' ,עי"ש.
íðîàåהאדם אשר חפץ לזכות בחן ,ורוצה לדעת האיך אפשר לזכות
לקבל מתנה זו ,פוק חזי מאי עמא דבר ,שאם רוצים לדעת על
אדם מה מהותו ומה טיבו ,יש להתבונן מי הם חביריו ושכניו ואז אפשר
לדעת מי הוא ומה הוא .ועד"ז אם נתבונן מה מביא לידי חן ,נראה
ש'השכן' של החן הוא החסד ,ביוסף הצדיק נאמר 'ויט אליו חסד ויתן
חנו וגו' ,וכן במגילת אסתר 'ותשא חן וחסד לפניו' ,וכן בברכת המזון
'ועל חיים חן וחסד שחוננתנו' ,וכן 'הוא יגמלנו לעד לחן ולחסד
ולרחמים' ,ובתפלת שמונה עשרה 'חיים חן וחסד' .ומבואר שמהות החן
הוא חסד ,שחן קשור למידות טובות וחסד ודרכי נועם ,שהמתנהג בחסד
בין אדם לחבירו ויש לו עין טובה זוכה למצוא חן .וכך אנו מבקשים
במטבע ברכה בכל יום 'ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל
רואינו' .וזהו שאחז"ל )סוכה מט ,ב( כל אדם שיש עליו חן בידוע שהוא
ירא שמים ,שנא' 'וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו' ,הרי שפתח תנא
נח נחתך גזר דין ,אלא שמצא חן בעיני ה' ,שנאמר 'נחמתי כי עשיתם ונח מצא
חן בעיני ה' וינחם ה' כי עשה את האדם' .וכמו"כ מצינו במגילת אסתר שביקשה
'אם מצאתי חן בעיניך המלך וגו' ,שע"י החן ביטלה גזירת המן הרשע.
נועם התורה ו
בחן ומסיים בקרא דחסד ,לומר לך דהא בהא תליא) .ועי' מהרש"א שם ,שהביא
קרא 'ותשא חן וחסד לפניו' לראי' דהא בהא תליא(.
äëåכתב בספר חרדים )פרק א אות מב( שכל מי שאינו כועס מוצא חן,
ע"כ ,וכן מצינו על נח ,שאחז"ל במדרש )ב"ר פרק ל( עה"פ 'אלה
תולדות נח נח' ,נח לשמים נח לבריות נח למעלה נח למטה ,שכל
התנהגותו והתנהלותו היה בנעימות ונח לכל אחד ,ונח כשמו כן הוא,
נח ואינו כועס ,ולכן מצא חן ,כי נח אותיות חן )חיד"א בספר נחל קדומים אות
כה( .וזהו מש"נ 'לענוים יתן חן' ,שמי שהוא עניו ובעל מידות טובות
ואינו כועס זוכה לחן .וכ"כ בישמח ישראל הנ"ל בשם ספר הישר להר"ת,
שאם נזהר האדם מכעס ומרוגזא ,והוא נח בדיבורו והילוכו ובמעשיו
הוא זוכה לחן.
äðäåתיבת 'חן' אין לו פירוש ותרגום ,כי חן אינו 'שיין' כי זהו יופי,
ואינו 'איידל' כי זהו 'עדינות' ,ואינו 'געפעלן פאר אנדערע' ,וגם
לפמש"כ התרגום על 'מצא חן' ,אשכח רחמין ,וכנראה שרחמין מלשון
אהבה ,כמו אברהם רחימא ,זהו ג"כ אינו פירושו של חן ,אלא תוצאה
מהחן ,שכיון שהאדם נושא חן בעיניו הרי אוהב אותו באהבהד .וא"כ
ברור שחן הוא דבר שאין לו הסבר ,ואינה מידה בפני עצמה ,אלא שילוב
של עדינות ויופי ואצילות בענינים שבין אדם לחבירו ,כרכא דכולא ביה,
ומכל הענינים הנאים הללו בא אדם לידי מציאת חן ,ויש צורך בכל
הענינים הללו לבוא לידי מציאת חן בעיני אלקים ואדם ,ונח אכן זכה
ד .וראיתי לחכ"א שמפרש תיבת 'חן' מלשון חינם ,שהשי"ת הציל את נח במתנת
חינם ,ולא מחמת צדקותו כמ"ש לעיל ,והוא מלשון מידת 'חנון' ,שהשי"ת מרחם
על האדם ונותן מתנת חינם אע"פ שאינו ראוי ואינו כדאי ,כמאה"כ 'וחנותי את
אשר אחון וגו' .אבל לענ"ד גם זה אינו פירוש של חן ,רק הוא תוצאה מאדם
שיש לו חן ,שנותנים לו מתנת חינם כיון שיש לו חן .ועוד הרי 'חנון' הוא שורש
אחר לגמרי ,שהוא מלשון חנינה ,וכמו שמבקשים 'ובדבר ישועה ורחמים חוס
וחננו'] .ואותיות השורש של חנון הוא ח' עם ב' נונין ,ולא נון אחד כמו חן[,
וראיה לדבר שתיבת חן הוא ענין נפרד מחינם ,שהרי דרשו חז"ל )ספרי פ' נשא
מא( עה"פ 'ויחונך' שיתן לך חן ,ועוד דרשו )ספרי שם( יתן לך מתנת חינם ,ומשמע
שהם ב' דרשות נפרדות.
ז פרשת נח
לזה .וזהו סמיכות הפרשיות' ,ונח מצא חן' ' -אלה תולדות נח נח' ,פי'
התולדות והתוצאה של נח נח לשמים ולבריות ,הוא חן.
ãåòעצה מצינו לחן ,בזכות השבת קודש ,כי שבת קודש נקרא נח כמ"ש
'וינח ביום השביעי' ,וביום הנח ימצא חן) .עי' זאת זכרון ריש פ' בראשית
מהרה"ק מלובלין זי"ע( .ויתבאר הדבר עפי"ד האוה"ח הק' הנ"ל ,שיש מצוות
שתועלתם היא להמשיך חן על האדם ,אבל לא הודיע איזה מהמצוות
יש להם תועלת זו ,לכן העצה היא לקיים מצוה אשר היא שקולה כנגד
כל התרי"ג מצוות ,כמו מצות ציצית ומצות סוכה ,הרי בודאי נכלל בזה
גם התועלת הזאת למצא חן ,וכן שבת אשר שקולה כנגד כל התורה
כולה ,דמאן דנטר שבתא כאילו נטר אורייתא כולה )זוה"ק פ' בשלח מו ,א(
לכן השומר שבת בודאי יזכה לחן .וכמו שמידת החן הוא סוד כמוס,
גם השבת קודש הוא סוד כמוס ביני ובין בני ישראל) ,עי' אוה"ח הק' פרשת
כי תשא עה"פ ביני ובין בני ישראל(.
ãåòåעצה מצינו לחן ,בגמ' מפורשת )עירובין נד ,ב( שע"י לימוד התורה
זוכה לחן ,דאיתא התם ,מאי דכתיב אילת אהבים ויעלת חן וכו'
שמעלת חן על לומדיה ,ע"כ .ועוד מצינו עצה לחן בברכת כהנים 'יאר
ה' פניו אליך ויחנך' ,ופירש"י יתן לך חן עכ"ל ,שההולך להתברך מפי
הכהנים זוכה לחן.
äðäåכתיב 'הוצק חן בשפתותיך' )תהלים מה ,ג( והאיך הוא יציקתו ,ע"י
שיהיה נאה דורש ונאה מקיים ,מי שדורש דרשות נאות אבל אינו
עומד בזה ,אזי אין דבריו מתקבלים על לב השומעים ,ואדם שהוא
בבחינת 'הוא היה אומר' ,אזי רוצים לשמוע דבריו ,ונח מצא חן ,כי
במשך מאה ועשרים שנה היה עומד ומוכיח שעתיד לבוא מבול על
הארץ ,ובודאי שאם לא היה לו חן לא היו שומעים את דבריו ,ואם
שמעו את דבריו תמיד בודאי שהיה בבחי' נאה דורש ונאה מקיים ,באופן
שלא היו יכולים לומר לו טול קורה מבין עיניך .ומי שעומד במדרגה
זו זוכה לחן בדבריו ,שיוצק חן בשפתותיו .ובגמ' )תמיד כח ,א( כל המוכיח
את חבירו לש"ש וכו' ולא עוד אלא שמושכין עליו חוט של חסד,
שנאמר )משלי כח ,כג( 'חן' ימצא ממחליק לשון.
נועם התורה ח
äðäåאחז"ל )סוכה שם( כל אדם שיש עליו חן בידוע שהוא ירא שמים,
שנאמר חסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו' ,ומבואר שהחן
האמיתי הוא רק בשילוב של יראת שמים ,ובלא זה הוא בגדר 'שקר
החן והבל היופי' ,וכדמוכח מהמשך המקרא 'אשה יראת ה' היא תתהלל',
תיבת 'היא' אינו סובב על האשה ,אלא על רישא דקרא ,שהחן והיופי
שהוא שקר ,אם ישנו בצירוף יראת שמים ,אזי היא תתהלל כי החן
והיופי הוא מעלה גדולה ונשגבה ,אבל מי שמשיג חן ויופי ,אפי' אם
מצא אותו באמצעות חן וחסד ,אבל אם אין בו יראת שמים הוא בגדר
שקר החן .וע"ד מ"ש צדיקים אודות זכות אבות ,שהוא דבר גדול ונפלא,
אבל אם האדם עצמו אינו ראוי ואינו הולך בדרכי אבותיו ,אזי לא יועיל
לו זכות אבות ,ואדרבה הוא תביעה עליו .וכן הוא בענין החן שרק אם
האדם הוא ירא שמים אז החן הוא מעלה עליו .והשי"ת יזכנו לחיים חן
וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך.
יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי -ואין הדבר תלוי אלא בי
çøéåה' את ריח הניחוח ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף עוד לקלל את
האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולא אוסיף
עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי )בראשית ח ,כא( ,ולכאו' היא פליאה
גדולה ,כי בפסוק זה מבואר שענין זה שיצר לב האדם רע מנעוריו הוא
נתינת טעם להקל על האדם ושלא יבוא עוד מבול על הארץ ,והלא לעיל
בפרשת בראשית בגזירת המבול נאמר 'וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ
וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום וינחם ה' וגו' )שם ו ,ה( ,הרי כי
רעת יצרו של אדם היא סיבה לגזירת המבול ולא להקל עליהם .ובלא"ה
צ"ב דמפשטות הפסוקים נראה שהשי"ת התחרט כביכול ,וכי שייך שינוי
מחשבה בהשי"ת )ועי' משך חכמה(.
ì"éåדהנה בספה"ק קדושת לוי עה"פ 'וירח ה' את ריח הניחוח' ,הביא
בשם בעל הטורים ,במסורה ב' 'וירח' הכא ואידך 'וירח את ריח
בגדיו' )בראשית כז ,כז( עיי"ש .וכתב וזל"ק ,נראה על פי שאמר כבוד אדוני
אבי מורי ורבי' ,וירח ה' את ריח הניחוח וגו' ,מהיכן בא הריח הניחוח,
הוא מחמת שאדם יש יצר בו ואעפי"כ כובש את יצרו ועובד את ה',
ט פרשת נח
גלל כן ויאמר כו' לא אוסיף עוד כי יצר לב האדם רע מנעוריו ,כי על
ידי יצר הרע הוא התענוג עד כאן דברי אבי .ועי"ז השי"ת מתלבש
בישראל ,כנאמר )ישעיה מט ,ג( 'ישראל אשר בך אתפאר' ,דאמר הצדיק ר'
בער ז"ל ,אתפאר -מלשון התלבשות מלשון 'ויתפרו עלי תאנה' )בראשית
ג ,ז( עכ"ד .ולא במלאכי מעלה ,כי ההתלבשות מגודל התענוג שיש לו
מישראל יותר מכולם ,כי יש להם יצה"ר ואעפי"כ כובשים אותו) .יסוד
זה מובא כמ"פ באוה"ח הק' ,בפ' קורח עה"פ 'אלקי הרוחות לכל בשר' וכן בפ' ואתחנן עה"פ
'ואהבת את ה' אלקיך' ועוד( ,וזה 'וירח ה' את ריח הניחוח' ,כנ"ל שהריח
תענוג זה מה שמגיע מעבודת האדם ,וזהו גם כן וירח את ריח בגדיו,
שהריח שבני אדם הם בגדיו שמתלבש בהם ועל ידי כן ריחם עליהם,
והבן ,עכלה"ק.
øàåáîåבזה כי רעת האדם ויצרו הרע אדרבה הוא הגורם ומעלה נחת
רוח להשי"ת יותר מעבודת המלאכים ונשמות הצדיקים .ומעתה
י"ל דקודם המבול ראה השי"ת את הצד שאינו טוב כי רבה רעת האדם
ויש לו יצה"ר והוא חוטא ,אבל אחר המבול העדיף לראות לאידך גיסא
חלק הטוב שבו ,שכאשר האדם כובש את יצרו ומתגבר עליו ,אזי מביא
נחת רוח נפלאה בהתגברות זו ,וזאת היתה סיבה שלא יביא עוד מבול
על הארץ.
íðîàי"ל עוד ,דבאמת אפי' כאשר רואים את הצד שאינו טוב ,גם בצד
זה אפשר לראות את הטוב ולמצוא צד זכות ,כי הנה קודם חטא
אדה"ר הטוב והרע היו נפרדים ,אבל בעקבות החטא נעשה עירוב טוב
ברע ,שבכל דבר טוב שבעולם יש בו רע ,וכל דבר רע שבעולם יש בו
גם טוב ,ועל כן גם בצדיק גמור שכל מעשיו טובים וישרים ,מ"מ אפשר
למצוא איזה דבר שאינו טוב ,ולומר שאינו מושלם ,וגם המעשים טובים
שעושה אינם בתכלית הטוב ,וכמאה"כ )קהלת ז ,כ( 'כי אין צדיק בארץ
אשר יעשה טוב ולא יחטא' ,וחטא הוא מלשון חסרון שגם בטוב שעושה
אפשר שיהיה בו חסרון .ולאידך גיסא גם ברשע הגדול ביותר אפשר
למצוא לימוד זכות ,שסו"ס אינו אשם כ"כ ,כי הוא רק מצד היצר הבוער
בקרבו וגובר עליו ,ואדרבה יש לרחם עליו כי היצה"ר מענה אותו ואין
לו כח להתגבר עליו .ומפעם לפעם הוא מתגבר עליו ומשתדל להיות
נועם התורה י
טוב ,וכמו שהביא הבעה"ט הנ"ל דרשת חז"ל )ב"ר פ' תולדות פס"ה( עה"פ
'וירח את ריח בגדיו' )בראשית כז ,כז( אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו ,שאפי'
הבוגדים בעם ישראל יש בהם ריח טוב .ועכ"פ בכל דבר יש ב' צדדים.
ïëåמצינו גם בנח שהתוה"ק העידה עליו 'איש צדיק תמים היה
בדורותיו' ,ובהמשך הפרשה 'כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה'
)בראשית ז ,א( ,ומ"מ יש מרבותינו דורשים אותו לגנאי ,שלפי דורו היה
צדיק ,ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום .וכן מ"ש
רש"י עה"פ 'את האלקים התהלך נח' ,שנח היה צריך סעד לתומכו,
אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו ,הלא גם זה הוא דרשא
לגנאי .ובהמשך הפסוקים הביא רש"י שנח מקטני אמנה ,היה מאמין
ואינו מאמין שיבא המבול ,ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים .הרי
שאף שהכתוב מעיד עליו שהיה צדיק עכ"ז יש דורשים לגנאיה .ולאידך
אע"פ שהיה מקטני אמנה וכו' ,עכ"ז יש דורשים לשבח שהיה צדיק
תמים כפשוטו.
÷"äôñáåאוהב ישראל הביא בשם הרה"ק המגיד מזלאטשוב זי"ע,
לבאר הא דאי' שנח היה מקטני אמנה מאמין ואינו מאמין
שיבוא המבול עד שדחקו המים .ותמה ע"ז שהוא פלא גדול לחשוד את
נח הצדיק שהיה מקטני אמנה בהשי"ת ח"ו ,ופי' שאמונה הוא מלשון
המשכה וגידול ,כי באמונה יש כח שע"י האמונה יומשך הדבר ,שכאשר
אדם בוטח ומאמין בהשי"ת באמונה שלמה על איזה דבר ,אזי נמשך
הדבר ובא בשלימות ,ונח הצדיק היה ירא להאמין באמונה שלמה בכל
ה .וכן מצינו בזוה"ק )ח"א סז ,ב ואילך ובעוד מקומות( דנחשב גנאי לנח שלא התפלל
על דורו שינצלו גם המה ,והיה צריך לסכן א"ע כמרע"ה שאמר 'מחני נא מספרך
אשר כתבת' )שמות לב ,לב( שמסר נפשו בשביל טובת ישראל ,ולכן נקרא 'מי נח'
על שמו .ובליקוטי תורה )פ' תשא( כ' דמ"ש דתיבות 'מחני נא' הוא אותיות מי
נח ,כי מרע"ה שהיה גלגול נשמת נח ותיקן בזה מה שלא התפלל בדורו ,והפציר
בהשי"ת שירחם על בנ"י שעי"ז יהיה תיקון לנח .וכן אמרו צדיקים שנח היה
בגדר 'א צדיק אין פעלץ' ,כלומר שהציל את עצמו ולא את בני דורו .ומסופר
על הרה"ק בעל תפארת שלמה זי"ע שבשבת פ' נח מיאן להכנס לטיש ,מפני
שהקפיד על כך שנח לא התפלל עבור בני דורו .ואין אתנו יודע עד מה.
יא פרשת נח
לבבו ,כי אולי יהיה הוא הגורם להבאת המבול ע"י שלמות אמונתו ,ולא
היה יודע איך ליתן עצות בנפשו מה לעשות ,וזה שפירש"י מקטני אמנה
מאמין ואינו מאמין ,ר"ל באמת היה מאמין ,רק שירא להאמין בשלימות
שהשי"ת יביא המבול כי אולי יהיה הוא הגורם לזה ,עכדה"ק .הלא שוב
תראה שגם מ"ש בחז"ל שהיה מקטני אמנה ,המתיק המגיד מזלאטשוב
זי"ע למעלתו של נח.
ô"ëòåמבואר מכ"ז שהכל תלוי בבחירת האדם ,והוא יכול לדון
ולהכריע לב' הצדדים ,ולפי השקפתו יכול לקבוע באופן שימצא
לימוד זכות אפי' על רשע גמור ,ולאידך גם למצוא צד חסרון אפי'
בצדיק גמור .וע"ד מש"נ )איוב לג ,כג( 'אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני
אלף להגיד לאדם ישרו' ,ואחז"ל )שבת לב ,א( אפי' תתקצ"ט מלמדים עליו
חובה וא' מלמד עליו זכות ניצול .וכן נאמר )תהלים לז ,י( 'עוד מעט ואין
רשע והתבוננת על מקומו ואיננו' ,ואיתא בשם הרה"ק מלובלין זי"ע
דאם תראה מעט מזעיר באדם רשע שמקצתו אינו מן המנין רשע ,ויש
בו עדיין קצת מן הטוב ,אל תמהר לדונו לחובה ,אלא והתבוננת על
מקומו ,ע"ד שאחז"ל )אבות ב ,ד( אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו,
לזה תתבונן שאם אתה היית על מקומו וערכו ,גם זה המועט -ואיננו,
שאתה גרוע הרבה יותר ממנו) .ועי' ליקו"מ תורה רפב(ו .ובגמ' )שבועות לא ,א(
ילפי' זה מקרא 'בצדק תשפוט עמיתך' )ויקרא יט ,טו( הוי דן את כל האדם
לכף זכות .והיא מ"ע מדאורייתא לדעת כמה ראשונים.
äúòîåמבואר היטב ,שאותו הסיבה ממש שיצר לבו רע מנעוריו ,יש
בכוחו להביא חורבן עולם כמו המבול ,ולאידך יכול הצלה
וישועה לעולם כולו .וזהו לימוד גדול על חובת האדם בעולמו ,בעבודת
חסידים מספרים על הרה"ק הרמ"ל מסאסוב זי"ע ,שלא הי' נכנס לביהמ"ד ו.
לעריכת שולחנו עד שידע בנפשו באמת שהוא בעצמו השפל ונבזה מכל הבאים
שם ,ופ"א הי' שם בביהמ"ד רשע מפורסם ולא יכל הרה"ק לשית עצות בנפשו
להיכנס לשולה"ט ,אמנם תיכף גמר אומר בלבו ,כי הלא אם אני הייתי במדרגת
שפלותו לא הייתי בא לביהמ"ד כלל ,ואילו השפל הזה כן בא לביהמ"ד ,וא"כ
חשוב ויקר הוא יותר ממני ,והופיע לעריכת השולחן.
נועם התורה יב
הבירורים ,לברר תמיד אוכל מתוך הפסולת ,ולהוציא את החלק הטוב
שבכל דבר להפרידו מחלקו הרע ולהעלותו ,וביד האדם להכריע את כל
העולם כולו לטב או למוטב) .וע"ע תפארת שלמה על פרקי אבות פ"א מ"ו באריכות(.
-ב -
äðäåשבת קודש הוא הזמן שיכול אדם לראות את החלק הטוב ,שאפי'
הבוגדים מעלים ריח טוב ,ולראות הלצת טוב גם על הענינים
שאינם טובים ,כי הנה איתא בפסוק 'וירח ה' את ריח הניחוח' ,וכן בכל
הקרבנות כתיב 'אשה ריח ניחוח' ,ואי' במשנה זבחים )מו ,ב( לשם ששה
דברים הזבח נזבח לשם זבח לשם זובח לשם השם לשם אשים לשם
ריח לשם ניחוח וכו' .ויל"ע דבשלמא מ"ש 'לשם ניחוח' היינו כמשחז"ל
)ספרי פנחס כח ,ח( שאמר הקב"ה נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני )עי'
רש"י פ' תצוה כט ,כה( אבל מה שייך 'לשם ריח' מה מטרת הריח.
ïëúéåלומר עפ"י הא דאי' בבני יששכר
)מאמרי חודש סיון מאמר ד אות ח(
שבשעה שחטא אדה"ר נפגמו כל החושים חוץ מחוש הריח ,דהרי
כתיב נחמד למראה וטוב למאכל ותקח מפריו ,שכל החושים הראיה
והטעם והמישוש נפגמו ,אך הריח נשאר בקדושה ,ובזה ביאר דעל כן
ס"ד בגמ' )ברכות מג ,ב( שאין לברך על הריח ,כי הלא כל ענין הברכות
הוא לברר ולתקן הכל ,אבל חוש הריח שלא נפגם כ"כ אי"צ לתקן
ולהעלות ,ורק משום שנאמר )תהלים קנ ,ו( 'כל הנשמה תהלל י-ה' ,איזהו
דבר שהנשמה נהנית בו הוא הריח ,ע"כ צריך לברך על הריח ,עי"ש.
והנה האדם צריך להביא קרבן על חטאיו משום שע"י מעשיו פגם
בקומתו ,והקרבן בא לתקן את כל הפגמים ,והתכלית הנרצה שע"י הקרבן
יבוא למצב הראשון כאילו לא פגם ,וזהו ענין הריח שיבוא לידי מצב
של רוח ,שע"ז מרמז חוש הריח שלא נפגם מעולם.
äæåענין השבת קודש ששרשו הוא מעולם התיקון ,והוא מעין עוה"ב
יום שבת מנוחה ,וכל ענין השבת הוא דוגמת שבת דלעת"ל ,כמ"ש
הביאור הלכה )סי' רמב( בשם התורת חיים ,שהיין שמקדשים עליו הוא
כנגד יין המשומר לצדיקים ,והבשר ודגים הוא זכר לסעודת שור הבר
ולויתן ,עי"ש ,ועל כן תבשיל של שבת ריחו נודף ,כי הריח הוא המצב
יג פרשת נח
של עולם התיקון ,והקיסר הגוי ששאל את רבי יהושע בן חנניא ,מפני
מה תבשיל של שבת ריחו נודף )שבת קיט ,א( כי לא הבין טיבה וטעמה
כיון שאין לו שום שייכות לעולם התיקון .ועל משיח נאמר )ישעי' יא ,ג(
שלא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח ,אלא 'והריחו ביראת
ה' ,שזה סימן של עולם התיקון שידון עם הריח שלא נפגם מעולם,
שעי"ז יוכל לדעת מי הוא יר"ש אשר ראוי לאור הגדול דלעת"ל.
ïëìåהשבת קודש מסוגל ליראת ה' ,כי והריחו ביראת ה' ,וכמשאחז"ל
)ירושלמי דמאי פ"ד ה"א( עם הארץ אימת שבת עליו ,וכן בנוסח התפלה
ליל שבת אומרים 'לפניו נעבוד ביראה ופחד' מה שלא מצינו לומר בזמן
אחר .ומעתה י"ל מ"ש 'וירח ריח בגדיו' ,ולהלן 'ראה ריח בני כריח
שדה אשר ברכו ה' ,וברש"י הביא דרשת חז"ל שנתן בו ריח טוב כריח
שדה תפוחים .והוא ליל שבת שהוא סעודת חקל תפוחין ,שאז נתגלה
שאפי' הבוגדים ח"ו במשך כל השבוע ,אבל בשבת מתגלה הריח הטוב
שבהם ,והוא הזמן המוכשר להביט רק על הטוב וללמד עליהם זכות,
וגם על עצמו כן למצוא את הנקודות טובות שבו ולהתחזק בהם ,וזהו
שאחז"ל )שבת יב ,א( חייב אדם למשמש בבגדו ]בבוגדו[ ער"ש עם חשיכה,
א"ר יוסף הלכתא רבתא לשבתא.
