gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer

שבוע: נח (2026-10-12)

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ע"ז · פרשת נח · ו' חשון תשפ"ז‬ ‫בפתח ההיכל‬ ‫פנינים מתורת רבינו‬ ‫· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·‬ ‫אמת מה נהדר‬ ‫עומדים אנו ימים ספורים לאחר המעמדים האדירים‬ ‫לנפשותיכם אדרוש'‪ .‬ב‪ .‬ואך אם טמאה ארץ אחוזתכם‬ ‫מה שהתנחם ה' על שנח היה צדיק בדור ההוא‬ ‫לציון יומא דהילולא קדישא של רבן של ישראל מרן‬ ‫(יהושע כב יט)‪ .‬ג‪ .‬ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו‬ ‫החתם סופר זיע"א‪ ,‬מעמדים שהתפרסו בארץ הקודש‪,‬‬ ‫תעשה (במדבר כב כ)‪.‬‬ ‫נִ ַח ְמ ִּתי ִּכי ֲע ִׂש ִיתם‪ ,‬וְ נ ַֹח ָמצָ א ֵחן ְ ּב ֵעינֵ י ה'‪ֵ ,‬א ֶּלה ּתוֹ לְ דֹת נ ַֹח‬ ‫ארה"ב‪ ,‬ובפרעשבורג היכלו של מלך‪ .‬כל איש אשר‬ ‫יש להבינו כך‪ ,‬שהקב"ה ידרוש על מה שאנו דוממים‬ ‫נ ַֹח ִא ׁיש צַ דִּ יק ָּת ִמים ָהיָה ְ ּבדֹר ָֹתיו ֶאת ָה ֱאל ִֹקים ִה ְת ַה ֶּל ְך נ ַֹח‬ ‫בא בשערי המעמדים האלו‪ ,‬עמד משתאה נוכח גאות‬ ‫(ו‪ ,‬ז‪-‬ט)‪.‬‬ ‫הרגשות שאפפה את מקומות הכינוסים‪ .‬רגשות קודש‬ ‫ושותקים על עינוי נפשינו היינו חורבן בית המקדש‪ ,‬ולא‬ ‫של התקשרות ברוחו הגדולה של בעל ההילולא‪ ,‬של‬ ‫נחלה על שבר יוסף‪ ,‬וזהו 'את דמכם' היינו שתיקה מלשון‬ ‫במדרש רבה (לעיל כח‪ ,‬ט) אמרו‪ ,‬נחמתי כי עשיתים‬ ‫אחיזה בשולי אדרתו הקדושה ומשנתו הטהורה‪.‬‬ ‫וידם אהרן (ויקרא ג ג)‪' ,‬לנפשותיכם אדרוש'‪ ,‬הקב"ה יתבע‬ ‫ונח‪ ,‬אלא שמצא חן בעיני ה'‪ .‬וי"ל כי לפעמים הדור‬ ‫מה נהדר היה מראה האלפים שגדשו את סדרי‬ ‫וידרוש מדוע תשתקו ולא תאנחו בשברון מתנים על‬ ‫נעשה חייב על ידי הצדיק השרוי בתוכם כמו שאמרה‬ ‫הלימוד המיוחדים לזכר נשמתו‪ .‬באופן של קיבוץ‬ ‫הצרפתית לאליהו באת אלי להזכיר את עוני ולהמית‬ ‫וריבוץ ועשיית ישיבה על קברו של אותו צדיק‪ .‬קול‬ ‫נפשיכם העלובה‪ ,‬ואם תאמרו כי 'טמאה ארץ אחוזתכם'‬ ‫התורה שבקע משעות הלימוד הרצופות ע"י זקנים‬ ‫כי טומאת ארץ עממים הטיח מראות עיניכם מהשכל‬ ‫את בני (מלכים‪-‬א יז יח)‪ ,‬והכי נמי על ידי שהיה הצדיק‬ ‫ונערים‪ ,‬ודאי הבקיעה את כל הרקיעים‪ ,‬ופעלה נייחא‬ ‫לבכם‪ ,‬הלא הייתם יכולים לדבר בדברי ה' ותורתו והם‬ ‫של אותו הדור נח שהיה מופלא בצדקות‪ ,‬על ידי זה‬ ‫לנשמתו הגדולה בהיכל קדשו בגבהי מרומים‪.‬‬ ‫נתחייבו הדור מבול‪ ,‬ואלו היה נח בדור אחר‪ ,‬ובאותו‬ ‫יאירו עיניכם גם בחוץ לארץ כדכתיב (מלאכי א יא) בכל‬ ‫הדור היה צדיק אחר הפחות ממדריגת נח לא נתחייב‬ ‫מה נהדר היה מראה אלופי ישראל מציפים את ירידי‬ ‫מקום מוקטר מוגש לשמי‪ ,‬וזהו 'ואך' השלישי 'הדבר‬ ‫הספרים בירושלים עיה"ק ובבארא פארק‪ ,‬רוכשים‬ ‫הדור ההוא‪ .‬ועל כן אמר נחמתי כי עשיתים ונח‪ ,‬ר"ל‬ ‫לרשותם אלפים אלפים של ספרים בתורתו ומשנתו‬ ‫אשר אדבר אותו תעשה' היינו התורה‪ ,‬שבזה הייתם‬ ‫שלא היה לי לעשותם עם נח בדור אחד‪ ,‬כי הוא אשר‬ ‫של בעל ההילולא‪ ,‬כשרבבות הספרים שגדשו את‬ ‫יכולים לזכך ולהאיר עינכם גם בחוץ לארץ‪.‬‬ ‫מצא חן בעיני ה' והם בהיפך מזה‪.‬‬ ‫היכלי הירידים הלכו ואזלו תיכף בשעות הראשונות‪.‬‬ ‫(עה"ת במדבר עמוד קמ"ה)‬ ‫(על התורה עמו' כ"ב)‬ ‫מה נהדר היה מראה רחובות ירושלים מלאות אדם‪,‬‬ ‫אלפים רבים צוהלים וחוגגים בשמחת סיום כתיבת‬ ‫ספר התורה לנשמת רבינו ונשמת רבותיו וצאצאיו‬ ‫כשהיה נח בין אנשים היה צדיק‪ ,‬אולם משמת כל הדור‬ ‫לגנוב שינה מגופו גם זה חמס הוא‬ ‫בקודש‪ .‬זאת בנבל וכינור‪ ,‬ריקודים ומחולות‪ ,‬למראה‬ ‫והיה בודד ממש חטא ביינו‬ ‫עיניהם ושמחת לבם של רבבות אנשי ירושלים‪.‬‬ ‫ֹאמר ֱאל ִֹקים לְ נ ַֹח ֵקץ ָּכל ָ ּב ָשֹר ָ ּבא לְ ָפנַ י ִּכי ָמלְ ָאה ָה ָא ֶרץ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫מה נהדר היה מראה סעודת ההילולא בעיר הקודש‬ ‫וַ ּי ֶָחל נ ַֹח ִא ׁיש ָה ֲא ָד ָמה (ט‪ ,‬כ)‪.‬‬ ‫ָח ָמס ִמ ּ ְפנֵ ֶיהם וְ ִהנְ נִ י ַמ ׁ ְש ִח ָיתם ֶאת ָה ָא ֶרץ (ו‪ ,‬יג)‪.‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬יחד עם שמחת סיומי הש"ס ואלפי המסכתות‬ ‫שנלמדו לזכר נשמתו הטהורה של מרן זיע"א‪ .‬כשאלפי‬ ‫עיין פירוש רש"י 'ויחל נח' שעשה עצמו חולין‪ .‬והרמב"ן‬ ‫יש לדקדק לשון 'מפניהם'‪ ,‬הלא על אנשי הארץ קאי‬ ‫ישראל ממלאים את האהל הגדול‪ ,‬שמחים בשמחת‬ ‫(סוף פסוק כו) כתב שבזה תוכחה גדולה‪ ,‬אדם גדול‬ ‫קרא‪ ,‬ומאי מפניהם‪ ,‬ועוד‪ ,‬קץ 'כל' בשר הוא לאו דוקא‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬ושותים בצמא את משנת בעל ההילולא‬ ‫שבזכותו המליט את כל העולם כולו‪ ,‬גם אותו החטיא‬ ‫הא איכא נח‪ .‬אבל הענין הוא כי גם נח עשה חמס‬ ‫שנשמעו מפי הרבנים הגאונים‪.‬‬ ‫היין והביא אותו לידי בזיון וקללת זרעו‪ .‬ואמרתי גם אני‬ ‫גדול בגופו‪ ,‬והתהלך את האלקים יותר מהראוי הרבה‪,‬‬ ‫מה נהדר היה מראה אלפי ספרי הקודש בכל מקצועות‬ ‫התורה‪ ,‬שנרכשו ע"י היכל החתם סופר לישיבה על‬ ‫אלך בעקביו‪ .‬כי הנה בספר חובת הלבבות (שער הפרישות‬ ‫וגם זה הוא חמס‪ ,‬כמו שאמרנו על אותם התלמידים‬ ‫קברו של מרן סמוך ונראה לציון הקדוש‪ .‬ומה נהדר‬ ‫פ"ג) חולק עם כל חכמי פילוסופיא שהם סוברים כי‬ ‫החומסים עצמם וגופם ומרעיבים עצמם על דברי‬ ‫היה המראה לראות אלפים מישראל מתקדשים במקוה‬ ‫התבודדות הגוף המעולה הוא כאשר יהיה בדד ממש‬ ‫תורה ומנדדים שינה מעיניהם‪ ,‬שעליהם נאמר (משלי ו‪,‬‬ ‫טהרה טרם עלייתם לציון הק' ב'מקוה היכל החתם‬ ‫ויתקשר רוחו ונפשו לאלקיו וישעבד לבו אליו יתברך‪,‬‬ ‫ל) 'לא יבוזו לגנב כי יגנוב וחומס גופו למלאות נפשו כי‬ ‫סופר' המפואר שנגמר בנייתו כעת‪.‬‬ ‫ירעבו'‪ ,‬כי גזל וחמס הוא‪ .‬ומה הטעם שנח הוצרך לזה‪,‬‬ ‫מה נהדר היה מראה אנשים למאות צועדים ברחובות‬ ‫אך החובת הלבבות כתב כי לא כן הוא‪ ,‬אלא עיקר‬ ‫ההתבודדות היא אפילו אם תהיה עדה גדולה קדושה‬ ‫מפני שהיו אנשי דורו רעים מאד וא"א להתחבר כלל‬ ‫פרעשבורג הותיקה‪ ,‬מלוים את ספר התורה בשירה‬ ‫עמהם‪ ,‬והיינו דקאמר צדיק תמים בדורותיו דייקא‪ ,‬את‬ ‫וזמרה וריקודי קודש‪ ,‬ומכניסים אותו בשמחה ובצהלה‬ ‫אשר יחד כולם בכונה אחת להבורא יתברך‪ ,‬אזי תהיה‬ ‫לבית המדרש סמוך ונראה לציון המצוינת שם חלקת‬ ‫האלהים התהלך והתבודד יותר מדאי‪ ,‬והיינו קץ כל‬ ‫מחוקק ספון‪ .‬מחזה הוד שלא נראה דוגמתה ברחובות‬ ‫זה יותר חשוב מכל התבודדות שבעולם‪.‬‬ ‫בשר אפי' של נח‪ ,‬כי מלאה הארץ חמס אפילו נח מלא‬ ‫העיר כבר קרוב למאה שנים‪.‬‬ ‫והנה נח כאשר היה בתוך דורו והשלים עמהם‪ ,‬ומכל‬ ‫חמס מפניהם של אנשי דורו שגורמים לו כך‪.‬‬ ‫מה נהדר היה מראה סעודת ההילולא בבארא פארק‪,‬‬ ‫מקום התבודד נפשו לה' והיה צדיק תמים‪ ,‬בזה כתוב (ז‬ ‫(חידושי חת"ס עמ"ס נדרים בסוף המסכתא)‬ ‫כשמאות יקירי קרתא רבנן ותלמידהון‪ ,‬התקבצו יחדיו‬ ‫א) כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה‪ ,‬כלומר בהיותך‬ ‫להעלות על נס את משנת תורתו ואת קצות דרכיו‬ ‫הקדושים‪ .‬ודרשות הרבנים מלאים מזן אל זן מים‬ ‫בהשלמה עם כל הדור היית צדיק‪ ,‬אבל אחר כך כשמת‬ ‫דברי תורה יאירו עיניכם בחוץ לארץ כמו סגולת ארץ ישראל‬ ‫תורתו ושגב משנתו עושים רושם כביר בלב ההמון‬ ‫כל הדור ההוא והיה בודד ממש‪ ,‬אז חטא‪ ,‬הרי נראה‬ ‫הרב‪.‬‬ ‫בעין כמו שכתב בחובות הלבבות הנ"ל‪.‬‬ ‫וְ ַא ְך ֶאת דִּ ְמכֶ ם לְ נַ ְפ ׁש ֵֹתיכֶ ם ֶא ְד ׁרש (ט‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫מה נהדר היה מראה חגיגת שמחת הכנסת ספר‬ ‫(תורת משה עמוד לב)‬ ‫במסרה ג' פעמים 'ואך'‪ ,‬א‪ .‬כאן 'ואך את דמכם‬ ‫התורה וסעודת ההילולא סמוך ונראה לחלקת מחוקק‪,‬‬ ‫בבנין 'מרכז חתם סופר' בפרעשבורג‪ ,‬שם התכנסו יחד‬ ‫שליחי הקודש מארה"ק‪ ,‬לומדי הכולל בהיכל הקודש‬ ‫בפרעשבורג‪ ,‬ופעילי הקודש נושאי ממלכת היכל‬ ‫החתם סופר‪ ,‬להעלות על נס את משנת קדשו‪.‬‬ ‫צלצלו‪:‬‬ ‫טעמו וראו כי טוב‬ ‫תורתו מגן לנו היא מאירת עיננו‪ ,‬זכותו תגן עלינו‬ ‫‪605-615-7010‬‬ ‫מאות שיעורים חדשים‪ ,‬שיחות‪ ,‬וסיפורי קודש‬ ‫מתורת מרנא החתם סופר זיע"א‬ ‫וימליץ טוב בעדינו ובעד כל ישראל אמן ואמן‪.‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם!‬ ‫קו היכל‬ ‫החתם סופר‬ ‫א פריילעכן שבת‬ ‫לשה"ק אידיש אנגלית צרפתית‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫המערכת‬ ‫‪0733.454.678‬‬ ‫כמו"כ תוכלו בקו זה להירשם לקבלת הגיליון‪,‬‬ ‫ואפשרות מענה על מדור 'לחידודא'‬ ‫א‬ ‫מדור נושא פרסים‪:‬‬ ‫ואתפלפל כדת‬ ‫הגרלות מיוחדות בין המשיבים‬ ‫וְ יֹום וָ ַליְ ָלה ֹלא יִ ְׁשּבֹתּו‬ ‫לחידודא‬ ‫יסודו של הפנים יפות דבב"נ‬ ‫הלילה הולך אחר היום‬ ‫· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·‬ ‫· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·‬ ‫אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו‪ :‬הגרעק"א (יו"ד‬ ‫הא דהלילה הולך אחר היום נתחדש במתן תורה כשנאמר להם 'מערב עד ערב תשבתו' · רבי עקיבא איגר בתשובתיו דן בדברי הפנים יפות להלכה‬ ‫סי' סב) נסתפק בחולה שיש בו סכנה ב"נ אי‬ ‫בנוגע לשפחות בבית הישראלים · בב"נ היום מתחיל משעת הנץ החמה ולא מעלוה"ש!‬ ‫שרי ליה ז' מצוות‪ .‬מה דעת רבינו בזה‪.‬‬ ‫שו"ת יו"ד סי' ע‬ ‫וקצת יל"ע דאם אכן האיסור ביו"ט הוא משום יום מועד‪ ,‬והאיסור בשבת הוא‬ ‫כך מקובלני מפה אמ"ו הגאב"ד דק"ק פ"פדמיין נ"י‪...‬‬ ‫משום יום שבת‪ ,‬ואין הנידון משום גוף השביתה ממלאכה‪ ,‬א"כ יש לדון שלא‬ ‫רבינו במקומות רבים מספור מעתיק את יסודו של רבו בעל‬ ‫בין המשיבים בחודש חשון‪ ,‬תתקיים הגרלה‬ ‫יצטרפו יחד לחייבו בלאו דיום ולילה לא ישבותו]‪.‬‬ ‫ההפלאה‪ ,‬דמה דקיי"ל דהיום הולך אחר הלילה היינו לישראל‪,‬‬ ‫חידושו של רבינו דבב"נ היום מתחיל מהנץ החמה‬ ‫אבל לבן נח הלילה הולך אחר היום‪" .‬כך מקובלני מפה אמ"ו‬ ‫הגאב"ד דק"ק פ"פדמיין נ"י בעה"מ ספר ההפלאה" (דרשות ח"ב‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫רבינו (ח"ב דף רלד) כתב ליישב על פי דברי ההפלאה את קושיית‬ ‫דף רכח ע"ג ובעוד מקומות)‪.‬‬ ‫המג"א (סי' רצד) המפורסמת אודות חג השבועות שאנו עושים‬ ‫ודברי ההפלאה הינם בספרו פנים יפות בפרשתן‪ ,‬על הפסוק‬ ‫‪ 2‬זוכים כ"א בסך‬ ‫‪$ 350‬‬ ‫אותו ביום ו' סיון ואומרים 'זמן מתן תורתינו' בעוד שלהלכה‬ ‫‪$ 150‬‬ ‫'יום ולילה לא ישבותו' (ח‪ ,‬כב)‪ ,‬וכותב דעד מתן תורה היה‬ ‫נקטי' כרבי יוסי שבז' בו ניתנה‪ .‬ומבאר רבינו עפ"י סברת‬ ‫הלילה הולך אחר היום‪ ,‬כמאה"כ ולילה לא ישבותו‪ .‬ורק לאחר‬ ‫הפנים יפות‪ ,‬ובתוספת חידוש נוסף‪ ,‬לפיה יש שינוי נוסף‬ ‫מתן תורה משנאמר גבי יום הכיפורים 'מערב עד ערב תשבתו‬ ‫רשימת הזוכים לחודש תשרי‪:‬‬ ‫בין ישראל לב"נ‪ ,‬דבב"נ היום מתחיל מנץ החמה ובישראל‬ ‫שבתכם' (ויקרא כב‪ ,‬לב)‪ ,‬אז הדר דינא דהיום הולך אחר הלילה‪.‬‬ ‫מעלוה"ש‪ .‬והביא מדברי המכילתא על הפסוק (שמות יב‪ ,‬י)‬ ‫ולכן אף לדורות האיסור בבני נח לשבות ממלאכה הוא דוקא‬ ‫‪ 1000‬ש"ח‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫'ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר' מה ת"ל שני‬ ‫ביום ואח"כ לילה‪.‬‬ ‫הר"ר יהושע רייזמן שליט"א‬ ‫פעמים עד בקר‪' ,‬ליתן בקר על בקר‪ ,‬שהבקר משמעו משעת‬ ‫בית שמש‬ ‫וביאר בזה את דברי הגמ' בסנהדרין (נח‪ ):‬אודות גוי ששבת‪,‬‬ ‫הנץ החמה‪ ,‬ובא הכתוב להקדים שאסור באכילה מעלות‬ ‫'אמר רב הונא אפילו בשני בשבת'‪ ,‬היינו דגם אם שבת בשני‬ ‫‪ 400‬ש"ח‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫השחר' (רש"י שם)‪ .‬ולכאו' תמוה מה הס"ד שיהיה עד הנץ הלא‬ ‫בשבת חייב מיתה‪ .‬ובמהרש"א הקשה מ"ט נקט שני בשבת‬ ‫לכל מידי הוי בקר מעלוה"ש‪ .‬וביאר רבינו דבב"נ הוי בקר‬ ‫ולא נקט ראשון בשבת‪ .‬וביאר הפנים יפות עפ"י הנ"ל‪" :‬בשני‬ ‫הר"ר משה וייס שליט"א‬ ‫משעת נץ ולכן הוצרכו אז לריבוי מיוחד [וראה בשו"ת בית שערים‬ ‫בשבת כוונתו באמת על יום ראשון [דידן]‪ ,‬אלא קא משמע‬ ‫בני ברק‬ ‫לן שעיקר החיוב הוא בלילה שלאחריו‪ ,‬שהוא אצלינו שני‬ ‫(סי' לה) עפ"י דברי הפנ"י (פר' קרח) דהא דמעלוה"ש הוי יום‪ ,‬הוא מהלמ"מ‪,‬‬ ‫הר"ר אהרן משה גרוס שליט"א‬ ‫בשבת‪."...‬‬ ‫בני ברק‬ ‫ולכן הוי בכלל מה דהלכות לא נאמרו לב"נ]‪.‬‬ ‫ומעתה כתב רבינו ליישב‪ ,‬דלפי"ז בנ"י לפני מ"ת שעדיין‬ ‫ובזה ביאר איך יתכן ששמרו האבות את כל התורה (יומא כח‪):‬‬ ‫היו בכלל ב"נ‪ ,‬נמשך להם יום ו' סיון עד נץ החמה דלמחרת‪.‬‬ ‫ובכללם את השבת‪ ,‬והרי בן נח ששבת חייב מיתה‪ .‬אך על פי‬ ‫תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים‪:‬‬ ‫הנ"ל מתיישב‪ ,‬דהאבות שמרו התורה כדין וכזמן ישראל‪ ,‬היינו‬ ‫‪ .1‬בטעלעפאן ‪ - 605-615-7010‬אפטיילונג ‪4‬‬ ‫ואילו הקב"ה ירד על הר סיני ליתן תורה ומצוה‪ ,‬כבר משעת‬ ‫יום אחר הלילה‪ ,‬ובערב שבת ובמוצ"ש עשו מלאכה‪ ,‬ואילו‬ ‫(לאחר בחירת השפה)‬ ‫עלוה"ש‪ ,‬וכדין ישראלים‪ .‬ונמצא דהיתה תחילת הנתינה ביום‬ ‫איסור יום ולילה לא ישבותו הרי הוא רק בלילה אחר היום‪,‬‬ ‫‪ .2‬באימייל ‪CH3131325@gmail.com‬‬ ‫ו' סיון אצלם‪ .‬ושפיר שייך על זה יום מתן תורתינו [וסיים שם‬ ‫ונמצא דלא עברו בזה על שביתה דב"נ‪ .‬וע"ש מה שהוסיף‬ ‫דבחו"ל עושים יום ו' וז'‪ ,‬דהיתה קבה"ת בשני ימים אלו]‪.‬‬ ‫לבאר עפי"ז‪.‬‬ ‫יש לציין‪ ,‬שם‪ ,‬אדרעס‪ ,‬טעלעפאן‪ ,‬ומקום לימוד‪.‬‬ ‫יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת‪.‬‬ ‫בארץ ישראל נברא הלילה ואח"כ היום‪ ,‬ובשאר המדינות היה‬ ‫הרעק"א דן בדברי הפנים יפות אלו להלכה (שו"ת קמא סי' קכא)‪,‬‬ ‫יום ואח"כ לילה‪ ,‬ולכן לישראל הלילה קודם ליום‬ ‫בנוגע לבני אדם שיש להם שפחות גויות הרוצות להתגייר‪ ,‬אך‬ ‫טרם נתגיירו כבר משמרים שבת‪ ,‬ומעורר שם שיש למחות‬ ‫בביאור החילוק בין ישראל לבני נח בדין זה של יום קודם‬ ‫בהם שהרי עוברות על לאו דיום ולילה לא ישבותו‪ .‬וכותב שם‪,‬‬ ‫ללילה ביאר רבינו (דרשות דף רכח ע"ג) דהוא מפני שבשעת‬ ‫שלאחר זמן ראה ספר פנים יפות שלאו זה הוא בלילה אחר‬ ‫תליית המאורות‪ ,‬היה בארץ ישראל לילה קודם ליום‪ ,‬ובשאר‬ ‫היום‪ ,‬ומעתה שפיר הדבר כל עוד שהשפחות עושות מלאכות‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫המקומות יום קודם ללילה‪ ,‬דהנה החוקרים תמהו איך שייך‬ ‫לומר 'ויהי ערב ויהי בוקר' (א‪ ,‬ה ועוד)‪ ,‬הא ערב הוא העדר האור‬ ‫ועדיין לא היה אור‪ .‬וכתב הרמב"ן (שם א‪ ,‬ד) בשם הכוזרי שהאור‬ ‫בערב ומוצאי שבת‪ .‬אך עיי"ש מה שכתב להקשות על דברי‬ ‫הפנים יפות‪.‬‬ ‫· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות ·‬ ‫נברא לפניו של הקדוש ברוך הוא במערב‪ ,‬ושקעו מיד כדי‬ ‫גוי ששובת מ'מלאכת עבודה'‪ ,‬ועושה 'מלאכת אוכל נפש' ‪-‬‬ ‫מדת לילה‪ ,‬ואחרי כן האיר כמדת יום ע"ש‪.‬‬ ‫האם חייב מיתה?‬ ‫וכתב רבינו‪ ,‬דנמצא לפי"ז דבאר"י ששם שקעה החמה מיד‪,‬‬ ‫והנה בפרשת דרכים (דרוש א) האריך לדון בדין האבות קודם‬ ‫הגאון רבי מאיר אריק זצ״ל (ב)‬ ‫מתן תורה אם היה להם דין ישראל או דין בני נח‪ ,‬ואחת‬ ‫היה ערב קודם לבוקר‪ ,‬אך השוכנים יותר לצד מערב‪ ,‬ששם‬ ‫מהוכחותיו דהיה להם דין ישראל הוא אכן ממה ששבתו‬ ‫ציון המצוינת‬ ‫עדיין לא שקעה החמה‪ ,‬ומכל שכן השוכנים תחתיה‪ ,‬היה‬ ‫בשבת‪ ,‬ואילו היו כב"נ‪ ,‬היה בהם איסור של יום ולילה לא‬ ‫להם תחילה היום ואח"כ הלילה‪ .‬ולכן בני ישראל הנגררים‬ ‫ישבותו‪ .‬ולדברי הפנים יפות הנ"ל נדחית ראיה זו‪ ,‬דהרי יתכן‬ ‫בעת שלקח הגאון רבי מאיר אריק‬ ‫אחר ארץ ישראל 'שבכל מקום תחנותינו בתר בני ארץ‬ ‫זצ״ל חבל באסיפה חשובה שנגעה לעניני‬ ‫לשבות באופן שלא יהיה בהם איסור זה‪.‬‬ ‫ישראל גררינן'‪ ,‬הרי שהלילה קודם ליום אצלם כמו שהיה‬ ‫אמנם רבינו בפנקסו על התורה הביא בנוגע לכך שרבו מרנא‬ ‫הדת בעיר פרעשבורג‪ ,‬היתה ראשית דרכו‬ ‫בשעת הבריאה בארץ ישראל‪ .‬אבל באו"ה שפיר נגררים אחר‬ ‫להשתטח על קברו של מרן החת״ס זי״ע‬ ‫רבי נתן אדלר דחה דברי ההפלאה והצדיק ראיית הפרשת‬ ‫מקומות מושבותם שהיה להם היום קודם ללילה‪.‬‬ ‫דרכים‪ .‬והגרי"נ שטערן העתיק את הדברים בהקדמה‬ ‫ושהה שם כחצי שעה‪ ,‬אף שהיה גשם שוטף‬ ‫ורוח סערה‪ ,‬וכאשר שאלו אותו למה סיכן‬ ‫והנה הערול"נ בתשובותיו 'בנין ציון' (סי' קכו)‪ ,‬דחה סברת‬ ‫לדרשות ח"ס (עמ' ג') כשהוא מקדים בזה "ומצאתי בחי׳ אגדה‬ ‫את עצמו לעמוד שם כה זמן רב‪ ,‬השיב‬ ‫הפנים יפות שלפני מתן תורה היה היום קודם ללילה‪ ,‬והקשה‬ ‫של מרן ז״ל מילדותו מזכיר שם שני רבותיו הנ״ל‪ ,‬זה בונה וזה‬ ‫שנקל יותר להתיר שש עגונות מלחוות דעה‬ ‫מברייתו של עולם דכתיב בה 'ויהיה ערב ויהי בוקר' הרי שכבר‬ ‫סותר‪ ,‬ותלמידם הצעיר לימים עושה ציצים ופרחים על פי דרך‬ ‫בשאלות כאלה העומדים על הפרק הנוגעים‬ ‫אז היום אחר הלילה‪ .‬אך לפי דברי רבינו כאן ניחא‪ ,‬דהא הרי‬ ‫רבותיו זי״ע"‪.‬‬ ‫לכלל ישראל וכל קיום התורה תלוי בהם‪.‬‬ ‫התם מארץ ישראל מיירי שהיה שם לילה קודם ליום וכאמור‪.‬‬ ‫ומביא שם רבינו‪ ,‬דהגרנ"א שפיר הצדיק את דברי הפרשת‬ ‫דרכים דהיה להאבות דין ישראל‪ ,‬והוא‪ ,‬דגם לההפלאה‪,‬‬ ‫הג״מ רבי אברהם יעקב טייטלבוים זצ״ל‪ ,‬קול יעקב עמ' קצה‬ ‫דברי רבינו דגוי ששובת רגע אחד אם מתכוין לשם שביתה‬ ‫בשלמא בשבת עצמו היו יכולים לשבות ובכל זאת לא לעבור‬ ‫כל חיבוריו קדושים הם‪ ,‬אך חיבורו על‬ ‫יהיה בו חיוב משום גוי ששבת‬ ‫על לאו דיום ולילה לא ישבותו ע"י שעשו מלאכה בערב‬ ‫התורה קודש קדשים‬ ‫לסיומא דמילתא‪ ,‬רבינו בימי חורפו (חת"ס ויקרא עמ' סא)‬ ‫ומוצאי‪ .‬אך אכתי תקשי בשבת ויום טוב הסמוכים זה לזה‪ ,‬איך‬ ‫כשמעתיק דברי הפנים יפות‪ ,‬כתב בזה דברים מחודשים‪,‬‬ ‫שבתו ביום הראשון‪ ,‬הרי גם בלילה שאחריו לא עשו מלאכה‪,‬‬ ‫בשעת המלחמה הנוראה (הראשונה) היה‬ ‫ושפיר עברו על לאו דיום ולילה לא ישבותו אף לגדרי בן נח‬ ‫הגאון האדיר המפורסם מהו׳ מאיר אראק‬ ‫ותמה על דברי הפנים יפות‪" :‬אמנם בשנעמוד בטעם אזהרה‬ ‫הזה מוכח דיום ולילה לאו דוקא‪ ,‬אלא אפי׳ רגע אחד ביום‬ ‫דהלילה הולך אחר היום‪ .‬ומזה מוכח דהיה להם דין ישראל‪.‬‬ ‫ז״ל אבדק״ק טארנא מתגורר בע״מ וויען‪,‬‬ ‫ובמשך הקיץ היה כ״ק אאמוה״ג זצ״ל עמו‬ ‫או בלילה לשם שביתה אסור לו‪ ,‬דטעם זאת האזהרה דאין‬ ‫ובזה ביאר באמת מאמרם ז"ל (יומא שם) דקיים אברהם אבינו‬ ‫בצוותא חדא במקום הרחצה סמוך לוויען‬ ‫קיום לעולם אם תופסק ח״ו רגע א׳ השפעתו של הקב״ה ואין‬ ‫כל התורה 'אפילו עירובי תבשילין'‪ ,‬ותמהו המפרשים מה‬ ‫לעסוק ברפואות‪ ,‬וכאשר היה הדיבור ביניהם‬ ‫ההשפעה חל במקום ריק ובלי התעוררות דלמטה וכו׳ ולכן‬ ‫יחוד יש בעירובי תבשילין מכל שאר מידי‪ .‬וביאר‪ ,‬דהא עירובי‬ ‫מק״ז רשכבה״ג מרן ה"חתם סופר" זצ״ל‬ ‫כל מי שאינו עוסק בישובו של עולם דינו כמחריב עולם וכו׳‬ ‫תבשילין הוא לאופן שחל יו"ט בער"ש‪ ,‬א"כ ממה דקיים‬ ‫עירובי תבשילין מוכח דשמר ג"כ יו"ט ושבת הסמוכים זל"ז‪,‬‬ ‫אמר הגאון הנ״ל לאאמוה״ג ז״ל שאלמלא‬ ‫ועכו״ם שלא נצטוה על השביתה ממילא הוזהר עליה מלשבות‬ ‫וא"כ שפיר מוכח מזה שהיה לו דין ישראל‪.‬‬ ‫לא השאיר רבינו החת״ס אחריו ברכה רק‬ ‫אפילו כרגע וכו׳‪"...‬‬ ‫החיבור "תורת משה" עה״ת היה די לראות‬ ‫ומוסיף שם רבינו‪ ,‬דאף דבכה"ג הותר במלאכת או"נ ביו"ט‪,‬‬ ‫והנה ברש"י (סנהדרין שם) מפורש דבעינן דוקא יום שלם‪ ,‬ואולי‬ ‫עכ"ז אכתי יש בו משום 'יום ולילה לא ישבותו'‪ ,‬וכמו שכתב‬ ‫עוצם גדולתו‪ ,‬כי אם כל חיבוריו הם קודש‬ ‫אליבא דדעת הרמב"ם דמהות האיסור הוא משום חידוש‬ ‫וספר תורת משה הוא קודש קדשים‪.‬‬ ‫הרמב"ם (מלכים י‪ ,‬ט) דאף גוי שקבע לעצמו סתם יום מועד‪ ,‬יש‬ ‫דת‪ ,‬יש מקום להקשות כן‪ ,‬דגם בחלק מהיום סגי אם עושה‬ ‫בו משום לאו דיום ולילה לא ישבותו‪[ .‬והנה דעת אחרונים רבים‬ ‫מרשימות אב"ד מאטערסדארף זצ״ל‪ ,‬ספרא רבא דישראל‬ ‫כן לשם דת שחידש מועד או שבת לעצמו [והכתוב יום ולילה לא‬ ‫דנחלקו בזה רש"י והרמב"ם דלרש"י (סנהדרין שם) האיסור הוא גוף השביתה‬ ‫ע׳ קמ״ד‬ ‫ישבותו או או נקט‪ ,‬או שהוא מלשון תמידות‪ ,‬דתמיד לא ישבות]‪.‬‬ ‫ממלאכה‪ ,‬ולא משום שביתה לשם דת‪ ,‬ולרמב"ם הוא משום שביתה לשם דת‪.‬‬ ‫ב‬ ‫זכרו תורת משה עבדי‪:‬‬ ‫רבבות השתתפו במעמדי ההילולא‬ ‫קדישא של מרן החתם סופר זי"ע‬ ‫שנערכו מסביב לעולם ע"י‬ ‫ממלכת 'היכל החתם סופר'‬ ‫סעודת ההילולא הענקית בבארא פארק ארה"ב‬ ‫כתיבת האותיות לספר תורה שיוכנס לביתו‬ ‫יריד הספרים הגדול בארה"ב‬ ‫נאוה קודש של רבינו זי"ע בדרעזניץ‬ ‫יום שכולו תורה‬ ‫בהיכל ישיבת טשעבין‬ ‫בירושלים עיה"ק‬ ‫ג‬ ‫מראות מיוחדים מחיי רבינו החת"ס‬ ‫יריד הספרים בעיה"ק ירושלים‬ ‫הכנסת ספר התורה בעיה"ק ירושלים‬ ‫סיום כתיבת האותיות‬ ‫סעודת ההילולא המרכזית בירושלים‬ ‫פרעשבורג‪ :‬חנוכת המקוה החדש "היכל החתם סופר" | הכנסת הספר תורה‬ ‫בחוצות העיר פרעשבורג | סעודת ההילולא באתרא דמלכא פרעשבורג‬ ‫ד‬ ‫תולדותיו‬ ‫מאטערסדארף (ג)‬ ‫· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·‬ ‫אבד״ק אונגוואר [שהגיע עמו מדרעזניץ]‪ ,‬הגאון רבי וואלף תרצ׳ס ששימש אח״כ בתור‬ ‫שנות רבנות מרן זי"ע במאטערסארף‬ ‫דומ״ץ במאטערסדארף במשך כארבעים שנה‪ ,‬והגאון רבי זלמן באנהארד זצ״ל ראבד״ק‬ ‫שנות שבת רבינו במאטערסדארף היו שנים בם הנהיג רבנותו ברמה‪ ,‬וכמו שהעיד‬ ‫פרעשבורג‪ .‬גם תלמידו החביב הגה"ק רבי פישל סופר זצ"ל הגיע אל מרן זי"ע בגיל י"ד‬ ‫תלמידו יעב"ץ הלוי (המר דרוד ח"ב עמ' ה')‪" :‬כי בקהל כקהלתינו מט״ד אשר הי׳ בה גאוני‬ ‫בעת שבתו במאטערסדארף‪ ,‬ולמד עמו כמעט כל ימי שבת מרן שם‪ ,‬חוץ מתקופה אחת‬ ‫ארץ‪ ,‬והאחרון הכביד רבינו מאוה״ג בעל חתם סופר זצוק״ל‪ ,‬ומי יבא אחרי המלך מלכי‬ ‫שלמד אצל הגאון רבי דוד דייטש בפקודת מרן עצמו [ראה בצוואתו (תולדות סופרים עמ׳‬ ‫רבנן כמותו להנהיג צאן קדשים‪ ,‬והוא אמר כי הלכות רבנות נלמד רק במטד״פ‪"...‬‬ ‫קא) "נפל חלקי להיות מיושבי ביהמ״ד בבית מדרשו של אמו״ר רבן של ישראל מאור‬ ‫הגולה זצוק״ל‪ ,‬לא חדלתי ללמוד אצלו כל ימי חיי‬ ‫רבינו עלה ונתעלה שם בעמל תורתו ושגב קדושתו‪ ,‬על גודל‬ ‫עד יום הסתלקותו‪ ,‬חוץ מזמן אחד שהלכתי עפ״י‬ ‫יגיעתו בשנים הללו מסופר ב'חוט המשולש' (עמ' נו) כי במשך כל‬ ‫פקודתו ועצתו לישיבת הגאון רבינו דוד דייטש‬ ‫שנותיו במאטערסדארף למד במעומד ולא שכב במטה‪ ,‬וכותב‪:‬‬ ‫זצ״ל‪ .]"...‬ועוד כהנה תלמידים מובהקים שהאירו‬ ‫"במאטערסדארף בדירה שלו ראיתי חלון קטן ושם עמד ולמד‪,‬‬ ‫לימים תבל ומלואה‪.‬‬ ‫ואם תקפה עליו השינה הניח רגליו במים קרים להפיג שינה‪,‬‬ ‫וכאשר הרגיש שצריך לישון תמך מצחו על מפתח‪ ,‬וכאשר נפל‬ ‫רבינו הולך בשעות לילה לבחון את דרכי‬ ‫המפתח הקיץ משנתו‪ ,‬כה הי' שינתו שינת ארעי משך י"ד שנים‪,‬‬ ‫תהלוכות התלמידים‬ ‫ועוד פעולות שונות עשה למען לא ישן יותר מדאי‪."...‬‬ ‫גם בלילותיו במאטערסדארף היו עיניו ולבו‬ ‫ישיבתו הרמה בעיר מאטערסדארף‬ ‫מסורים לתלמידיו‪ .‬וכמו שמספר תלמידו הגה"ק‬ ‫כאשר תקע רבינו את אהלו במאטערסדארף‪ ,‬באו עמו בחורי חמד‬ ‫רבי הלל ליכטנשטיין זצ"ל (משכיל אל דל ח״ג עח ע״ב)‪:‬‬ ‫ששתו מבאר תורתו בעיר דרעזניץ‪ ,‬כי היה קשה עליהם פרידתו‬ ‫"ושמעתי ממגידי אמת‪ ,‬כשהיה רבנו הגאון רב‬ ‫באהבתם אותו‪ .‬ובעת שבתו שם ניתוספו ספסלים בבית מדרשו‪,‬‬ ‫בנין הישיבה במאטערסדארף בשנים מואחרות ואב״ד במטר״ד במדינת הגר‪ ,‬היה בא במסתרים‬ ‫וישיבתו נתפרסמה לשם ולתפארת בכל רחבי המדינה‪ .‬אמנם היה‬ ‫באישון לילה ובראש אשמורת‪ ,‬והיה מדלג שור לבא‬ ‫זה בבחינת מועט המחזיק את המרובה‪ ,‬כאשר המקום היה דחוק‬ ‫לחצרות הבתים האלו ששם הבחורים תלמידיו‪ ,‬כדי להשגיח מן החלונות‪ ,‬לידע מה‬ ‫לתלמידים הרבים‪ .‬וכמו שמתאונן מרן זי"ע באגרת משנת תקס"ה (אגרות סופרים כתבי‬ ‫מעשיהם‪ ,‬אם תורת ה׳ חתולתם‪ ,‬או אם מים גנובים ולחם סתרים‪ ,‬המה חכמות זרות‪,‬‬ ‫החת״ס מכתב ז')‪" :‬פה [במאטערסדארף] המקום לע״ע דחוק מאד לפני התלמידים עד‬ ‫יונעם להם"‪.‬‬ ‫שירוויח ה׳ לנדחקים"‪.‬‬ ‫הגאון רבי דוד דייטש מבקר בישיבת מרן במט"ד‬ ‫"מכל פאתי ארצנו ובמדינות הסמוכות‪ ,‬התלקטו אליו תלמידים‪ ,‬בחורים יקרים‪ ,‬לשמוע‬ ‫דבר ה׳‪ ...‬מיום ליום רבו ועצמו מספרם‪ ,‬ובתוכם היו גדולים‪ ,‬אשר האירו אח״כ על שמי‬ ‫בישיבתו שם אירעה לימים העובדא עם ביקורו של הגאון רבי דוד דייטש זצ"ל‪ ,‬וכמסופר‬ ‫ישראל‪ ,‬והתנוססו במקומות מושבותם לגאון ולתפארת" (אלה תולדות עמ׳ ‪.)19‬‬ ‫בהערות לדרשות חת"ס (ח"ב דף שפה)‪" :‬פעם אחת בא הגאון רבי דוד [דייטש] זצ״ל לבקר‬ ‫את החת״ס במאטרסדורף‪ ,‬והיות שבא מאוחר בלילה הלך לביהמ״ד אשר שמה עסקו‬ ‫"אבא מאוה״ג קדוש עליון בעל ח״ס זצ״ל‪ ,‬ישב על כסא כבודם [במט״ד] והרביץ תורה‬ ‫תלמידי החת״ס בתורה‪ ,‬ומפאת שלא ידעו מי האורח הנכבד הזה‪ ,‬הפסיקו ממשנתם רק‬ ‫שם‪ ,‬והעמיד תלמידים במקומ׳ לאלפים" (ממכתב בעל הכתב סופר אל קהלת מט״ד ‪ -‬איגרות‬ ‫להושיט ידם להאורח ולא השגיחו עוד על הגאון ז״ל‪ ,‬ובאישון לילה כשרצה הגר״ד לנוח‪,‬‬ ‫סופרים ח״ג סי׳ כה)‪.‬‬ ‫לקח לו תרמילו וישם מראשותיו וישכב במקום הקדוש ההוא על הארץ‪ .‬הבוקר אור‬ ‫מתלמידיו הגדולים במאטערסדארף‬ ‫והחת״ס בא לבית מדרשו‪ ,‬פתאום ראה את הגר״ד זצ״ל שוכב על הארץ‪ ,‬ונרתע לאחוריו‬ ‫וצעק‪" :‬ס״ת מונחת על הארץ"‪ ,‬וגזר [או אמר מן הראוי] לגזור תענית על תלמידיו‪ ,‬ע״כ"‪.‬‬ ‫מגדולי תלמידיו שיצאו מישיבתו זו שבמאטערסדארף היו הגה"ק רבי מאיר א״ש‬ ‫לשון קדשו‬ ‫ענינא דיומא‬ ‫ניצוצי אור על פרשת השבוע‬ ‫· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·‬ ‫בלשון קדשו של רבינו זי"ע‬ ‫כשהאדם חוטא בזקנותו מבנעוריו‬ ‫מכתב קנאות על כבוד התורה (א)‬ ‫מתברר ששכלו גורם לחטאיו ולא תאוותיו‬ ‫כשהגיע הקונטרס לידיו של מרן החתם סופר זצ"ל‪ ,‬הזדעזע‬ ‫בספר "התורה והחכמה" להג"מ זכריה‬ ‫ממעשה פרסום קלונם של הני גדולי ישראל‪ .‬משנודע לו‬ ‫ו' מרחשון ישעיה כ"ץ (מח"ס זכר ישעיהו על הרמב"ם)‪ ,‬נדפסו‬ ‫שני מכתבים שזכה לקבל מרבינו החתם‬ ‫תקצ"ב‬ ‫ֹאמר ה' ֶאל ִלּבֹו ֹלא א ִֹסף ְל ַק ֵּלל עֹוד ֶאת ָה ֲא ָד ָמה ַּב ֲעבּור‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫מיהו המחבר‪ ,‬אותו הכיר מלפנים "והיה אוהב מאז" (כך כינהו‬ ‫ָה ָא ָדם ּכִ י יֵ ֶצר ֵלב ָה ָא ָדם ַרע ִמּנְ ֻע ָריו (ח‪ ,‬כא)‪.‬‬ ‫שם בסוף המכתב‪ ,‬ומשו"ת חת"ס יש אליו כמה תשובות‪ ,‬ראה חו"מ סי'‬ ‫סופר בשנת תקצ"ב‪ ,‬הראשון הוא בין כסא לעשור ו' תשרי‪,‬‬ ‫ויש לפרש דהנה חטא האדם יכול להיות שבא‬ ‫ר"ה‪ ,‬וקובץ שו"ת סי' מ"ד‪ ,‬וסי' ס"ד)‪ ,‬אחזתו חרדה וערך אליו מכתב‬ ‫והשני הוא ביום ו' חשון‪ .‬ולמרות שתוכן המכתבים הוא‬ ‫מכח התגברות חומר הגשמי אשר יתאוה תאוה‪ ,‬יען‬ ‫מחאה חריף ובוטה‪ ,‬בו הביע את צערו העמוק על שנאת‬ ‫תוכחה מגולה ומחאה נמרצת על קונטרס שחיבר רבי זכריה‬ ‫שהוא נוצר מן האדמה‪ ,‬או שתהיה לפעמים מן רוע‬ ‫חינם הפושה במחנה‪.‬‬ ‫ישעי'‪ ,‬ראה בן המחבר לנכון להכניסו בספרו‪ ,‬מאחר "וגערת‬ ‫מחשבותיו הפילוסופיות ומהתחכמותיו כנגד התורה‪.‬‬ ‫חכם כבעל החתם סופר זצ"ל לכבוד יחשב"‪ ...‬מחליפת‬ ‫ויובחן הדבר בזה‪ ,‬כי כאשר יזקין ומבוטלים תאותיו‪,‬‬ ‫בפתח דבריו כתב רבינו‪" :‬על שני דברים נצטערתי זה ירח‬ ‫מכתבים אלו יש ללמוד רבות על הענוותנותו של רבינו‬ ‫אם אז יעזוב דרכיו הרעים באשר גופו ותאוותיו וכח‬ ‫ימים א' על שלא הקשבתי משלומו אחר המגפה דשם‪ ,‬וב'‪,‬‬ ‫מרנא החתם סופר‪ ,‬על קנאותו לכבוד התורה וחכמיה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫חיותו נחלשים‪ ,‬אזי נתברר כי כל מה שחטא עד עת‬ ‫זלגו עיני דמעות יודע ה'‪ ,‬על שהשיגוני ב' פעמים על הדואר‬ ‫להלן נביא קטעים קצרים וסקירה קצרה על אותם מכתבים‬ ‫זקנותו היה רק מכח תאוותיו הגשמיות החומריות כח‬ ‫ספר קטן נקרא דובר משרים‪ .‬בעוה"ר אוי לעינים שכך‬ ‫(המכתבים נערכו ונדפסו בתוספת סקירה היסטורית בספר 'מנהגי חתם‬ ‫האדמה אשר יש באדם מצד שנברא מן האדמה‪ ,‬כי‬ ‫רואות‪ ,‬יש ויש אנשי בליעל דורשי רעות מחפשי מומין‪ ,‬וכי‬ ‫סופר' להגרע"מ סופר שליט"א‪ ,‬ומשם שאבנו פרטים רבים)‪.‬‬ ‫כאשר יזקין ויבוטלו תאוותיו יעזוב ויניח את דרכיו‬ ‫מה לו להמחבר הזה לפגוע באנשים האלו‪ ,‬ולהלבין פניהם‬ ‫ראשיתו של מעשה הוא בחיבור "הגהות הלבוש על הש"ס"‬ ‫הרעים באשר גופו וחיותו נחלש ובזה תאותו נחלשים‬ ‫ברבים בדפוס באופן שלא יוכל להשיב עוד לעולם‪ ,‬והם לא‬ ‫אשר נדפס בש"ס וילנא משנת תק"צ‪ ,‬פרי עמלם ועטם‬ ‫אזי‪ .‬ואם לא יעזוב דרכיו הרעים גם בזקנתו ואדרבה‬ ‫חטא בה'‪ ,‬כמה ספרי מינים נדפסו על ה' ועל תורתו‪ ,‬כמה‬ ‫של הגאונים מלעמבערג‪ ,‬רבי יוסף שאול נאטאנזאהן‬ ‫יוסיף לחטוא בימי זקנתו עוד יותר‪ ,‬מזה מוכח שרק‬ ‫רשעים אפיקורסים איכא בעולם‪ ,‬מי פגע בהם‪ ,‬מי נגע בהם‪,‬‬ ‫בעל השואל ומשיב‪ ,‬וגיסו רבי מרדכי זאב איטינגא‪ .‬מטרת‬ ‫כח שכלו להתחכם נגד התורה זה גרם לו שחטא‪.‬‬ ‫החיבור הייתה לציין בעמוד זה מראי מקומות לרש"י‬ ‫וזה מחמת קנאה טרח ויגע למצא עונם על אלו ועל קלונם‪,‬‬ ‫וברש"י על פסוק ארורה האדמה בעבורך (בראשית‬ ‫ולהורות לרבים שאין זה קונסט‪ ,‬כי יכול לעשות ע"י ציורי‬ ‫ותוספות מכל רחבי התלמוד‪ .‬והנה‪ ,‬בשנת תקצ"א‪ ,‬יצא‬ ‫ג יז) איתא‪ ,‬כלומר ארורים שדים שינק מהם עיי"ש‪,‬‬ ‫לאור קונטרס פולמוסי בעילום שם מחברו‪ ,‬ושמו "דובר‬ ‫דפים‪"...‬‬ ‫מישרים"‪ ,‬ובו דברי לעג וזלזול על "עורכי ההגהות"‪ .‬המחבר‪,‬‬ ‫והנה זה שייך לומר דווקא כאשר תהיה החטא בעבור‬ ‫כח האדמה שיש באדם‪ .‬ובזה מכוון‪ ,‬לא אוסיף לקלל‬ ‫את מכתבו חתם בהוראה נחרצת‪ ,‬לבל יפנה אליו הכותב‬ ‫עילוי צעיר שניחן בכשרון כתיבה ובחוש ביקורת‪ ,‬ביטל את‬ ‫עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע‬ ‫שוב‪" :‬לא יבקרני עוד במכתבו כי לא אשיב לו עכ"פ"‪.‬‬ ‫מפעלם במחי קולמוס‪.‬‬ ‫מנעוריו‪ ,‬היינו רע בזקנתו יותר מבנעוריו‪ ,‬ואם כן על‬ ‫כרחך אינו מחמת חומר הגשמי שנברא ממנו‪.‬‬ ‫ו חשון תקנ"א | רבי משולם זלמן (ב"ר שמעי' שמריל) חסיד | רבו של החת"ס‪ ,‬מרביץ תורה בפפד"מ ושם מנו"כ‬ ‫(תורת משה עמוד ל')‬ ‫יב חשון תרמ"ה | רבי אברהם יצחק (ב"ר מרדכי יהושע) וויינברגר | חתנו חורגו של מרן החת"ס‪ ,‬בעל פני יצחק‪ ,‬אב"ד קליינווארדיין ושם מנו"כ‬ ‫ה‬ ‫היכל המעשה‬ ‫הליכות והנהגות‬ ‫· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע ·‬ ‫· מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·‬ ‫מובטח לו שהוא בן עולם הבא?‬ ‫עניני ראש חודש ‪ -‬המשך‬ ‫עוברי האורח שעברו באותו היום ברחוב העיר ענה הפרופסור‪ :‬על העולם הבא שלי איני חושש‪ ,‬כי‬ ‫פרשבורג סמוך לבית נאוה קודש של רבינו החתם אני מקפיד לומר בכל יום שלש פעמים את מזמור‬ ‫סופר זי"ע‪ ,‬ככל הנראה פתחו שתי עיניים מלאות 'תהלה לדוד' בספר תהלים‪ ,‬והרי נאמר בתלמוד בבלי‬ ‫שבת מברכין · ערב ראש חודש · סעודת ראש חודש · יעלה ויבוא · תפילות‬ ‫עמוסות פליאה‪ ,‬נוכח המראה המוזר והתמוה שלא (ברכות ד‪ ,‬ב) 'כל האומר תהלה לדוד בכל יום ג' פעמים‬ ‫ראש חודש · הנהגות שונות בראש חודש · מעלת וסגולת היום · קידוש לבנה‬ ‫מובטח לו שהוא בן עולם הבא'! כך שאני מסודר עם‬ ‫הורגלו לראות‪.‬‬ ‫פרופסור מפורסם‪ ,‬וחבורת תלמידיו ‪ -‬סטודנטים העולם הבא שלי‪...‬‬ ‫מעלת יום ראש חודש וסגולתו ‪ -‬ב‬ ‫לרפואה‪ ,‬מה להם פה ומי להם פה? מה מחפשים הם הדברים יצאו מפיו של הפרופסור‪ ,‬ועוד בטרם הספיק‬ ‫ראש חודש הוא פרסום נס‬ ‫רבינו החתם סופר להשיב לכסיל כאיוולתו‪ ,‬נפתחה‬ ‫כאן סמוך לדלת ביתו של החתם סופר?‬ ‫פרופסור זה היה יהודי שרגלי אבותיו עמדו על הר הדלת ואל החדר נכנס סטודנט‪ ,‬מתלמידיו של‬ ‫ראש חודש עצמו הוא פרסומי ניסא‪ ,‬על נס ופלא תמידי‪,‬‬ ‫סיני‪ ,‬אבל הוא עצמו ‪ -‬כבר שנים רבות שבוי בשבי הפרופסור‪ ,‬שידע שהמורה שלו נמצא כאן‪ ,‬והוא הגיע‬ ‫שגם גוף האדם ושאר טבע הבריאה מתחדש לפי קביעת‬ ‫ראשי חדשים (כדאיתא בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב לקל גומר עלי‪ ,‬כ"כ‬ ‫היצר הרע‪ ,‬וברבות הימים והשנים כבר הספיק לשכוח להתייעץ בעניין פרטי‪.‬‬ ‫רבינו בדרשות חת"ס ח"ב עמו' ר"א דרוש לחנוכה תקע"ג ד"ה בפסוק‪ ,‬וע"ש‬ ‫'בימים האחרונים אני מצונן‬ ‫את מעט התורה והמצוות שלמד‬ ‫שהוא באמת נס ופלא הדברים הנראים לעין כל שקביעת ראשי חדשים‬ ‫מאד‪ ,‬ואיני חש בטוב‪ ,‬מה ממליץ‬ ‫בילדותו‪.‬‬ ‫גורמת‪ ,‬כהחזרת בתולים‪ ,‬מילוי ימי עבור ולידה‪ ,‬ווסתות‪ ,‬וכיו"ב)‪.‬‬ ‫לו הפרופסור לעשות כדי להקל‬ ‫נקל להבין‪ ,‬שאם רבינו החתם‬ ‫על הרגשתי?' שאל הלה‪.‬‬ ‫חביב הוא משבת‬ ‫סופר ניאות לקבלו בביתו‪ ,‬הרי‬ ‫מצינו שהכקדים הכתוב חודש לפני שבת (ישעיה סו‪ ,‬כג‪ :‬והיה‬ ‫הביט עליו הפרופסור ובעיניו‬ ‫שהוא לא נחשב בין המומרים‬ ‫מידי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו)‪ ,‬כי אף ששבת הוא דאורייתא‬ ‫החדות ידע לומר מיד מה שורש‬ ‫להכעיס‪ ,‬וגם לא נכלל בין‬ ‫והוא תדיר‪ ,‬אעפ"כ כיון שהחודש נקבע ע"י בית דין‪ ,‬חביבין‬ ‫המחלה ומה התרופה המומלצת‪.‬‬ ‫המשכילים אשר זממו בזדון‬ ‫עלינו דברי סופרים יותר מדברי תורה (עי' ע"ז לה‪ ,):‬וכעין אמרם‬ ‫'גש נא אל בית הרוקח‪ ,‬וקנה‬ ‫להחריב את כרם בית ישראל‪,‬‬ ‫(נזיר ב‪ ):‬הואיל ואתיא מדרשא חביבא ליה (תו"מ דברים עמוד פ"ז)‪.‬‬ ‫ממנו משקה רפואי בשם 'כינע'‪.‬‬ ‫אלא הוא לעצמו תעה כשה‬ ‫ועוד‪ ,‬כי לעתיד לבא כשיהיה אור הלבנה כאור החמה‪ ,‬יהיה‬ ‫בית חולים היהודי רוטשילד בפרעשבורג לאחר שתשתה שיקוי רפואי‬ ‫אובד ועזב מקורות מים נאמנים‬ ‫ראש חודש ראש כל מועדות ויוקדם לשבת ולמועדים (עה"ת‬ ‫זה תתחיל תיכף ומיד להרגיש‬ ‫לחצוב לו בארות נשברים אשר‬ ‫דברים עמוד ס"ט‪ .‬עוד בהקדמת חודש לשבת‪ ,‬ראה עה"ת בראשית עמוד‬ ‫לא יכילו מים‪ .‬הקשר שלו ליהדות היה רופף וחלוש‪ ,‬כיצד כל גופך מתחמם ופלגי זיעה ישטפו אותך‪ ,‬זה‬ ‫ל"ח‪ ,‬ותו"מ בראשית עמו' רכ"ט‪ ,‬ודרשות דף ס"ו ע"ב‪ .‬וע"ע תו"מ בראשית‬ ‫והסתכם באמירת 'יזכור' ועוד איזה תפילות קצרות יועיל לסלק תיכף ומיד את המחלה מגופך‪ ,‬והרגשתך‬ ‫שם‪ ,‬ועה"ת ויקרא עמו' ל"ב‪ ,‬שפעם הקדים הכתוב שבתות לחדשים ופעם‬ ‫תשתפר פלאים‪.‬‬ ‫שהיה אומר מדי יום כפי שזכר מגירסא דינקותא‪.‬‬ ‫בהיפוך‪ ,‬להורות שזה תדיר וזה מקודש ואיזה מהם שירצה יקדים‪ ,‬ושם‬ ‫*‬ ‫לא ברור ולא נמסר לנו עד עצם היום הזה מה הוא‬ ‫בעמוד נ"ג הוסיף כי ראש חודש מקודש טפי באיכות קדושת הרוחניות יותר‬ ‫משבת‪ ,‬לכן לעתיד שהגשמיות יתהפך לרוחניות אז בודאי מקודש עדיף‬ ‫חיפש באותו יום בביתו של החתם סופר‪ ,‬ולאיזו סיבה המשיך הפרופסור לישב שם בביתו של רבינו החתם‬ ‫מתדיר‪ ,‬ויהיה ר"ח שהוא מקודש‪ ,‬עדיף משבת התדיר)‪.‬‬ ‫הוא הביא עמו גם את סיעת תלמידיו הסטודנטים‪ ,‬אך סופר ושוחח באריכות רבה על עניינים שתוכנם לא‬ ‫נגד עינינו עולה עדותו של הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן השתמר עד ימינו‪ .‬השיחה התארכה והנה שוב הופיע‬ ‫יו"ט הוא לנשים והטעם‬ ‫זצ"ל בהקדמתו לחתם סופר עה"ת חומש במדבר‪ ,‬מה בחדר אותו סטודנט מצונן‪ ,‬וטען באוזני הפרופסור‬ ‫ראש חודש הוא יו"ט לנשים (פרקי דר"א פרק מ"ה)‪ ,‬וזאת מפני‬ ‫ששמע מחותנו הגאון רבי שלמה אלכסנדרי סופר בנימה של תרעומת‪:‬‬ ‫שלא האמינו במזלות ולא טעו בחטא העגל‪ ,‬ולכן זכו לר"ח‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שפעם אחת ישב אדם אחד זמן ממושך בחדרו‬ ‫שהוא יום שינוי המזלות (תו"מ במדבר דף צ"ח‪ ,‬וע"ע דרשות דף שפ"ג‬ ‫של החתם סופר‪ ,‬וברתא דמרן מרת שמחה לעמהאן 'עשיתי ככל אשר צויתני‪ ,‬קניתי את התרופה‪ ,‬שתיתי‬ ‫ע"ה נכנסה אל אביה לומר שתלמיד אחד יושב ומחכה אותו על פי כל ההוראות‪ ,‬ושום שינוי או שיפור לא חל‬ ‫טור ג')‪ ,‬והגם שהנשים האידנא בכלל תולדות החוטאים בעגל‬ ‫בחוץ‪ ,‬אך רבינו לא השיב לה מאומה והמשיך לשוחח במצב בריאותי‪ ...‬לא הרגשתי לא חום ולא זיעה ולא‬ ‫הן‪ ,‬זכו לכך מפני הנשים שבזמן ההוא שלא חטאו במעשה‬ ‫העגל (שם עמוד פ"ח)‪.‬‬ ‫עם האיש ההוא‪ ,‬עד שתלמיד חכם זה שהמתין בחוץ מאומה‪'...‬‬ ‫קם והלך לו בפנים זועפות‪ .‬אחד כך הסביר רבינו צחק הפרופסור ואמר לו‪ :‬וכי מה אתה חושב שהמשקה‬ ‫החתם סופר לבתו את פשר הדברים‪ :‬הנה אדם זה הזה של 'כינע' מועיל כאשר שותים אותו באמצע‬ ‫שיר לראש חודש‬ ‫שישב אצלי‪ ,‬הוא פרופסור למתמטיקה‪ ,‬וכל זמן שאני הרחוב בדרך החוצה מבית המרקחת לכאן? משקה זו‬ ‫שחיבר רבינו החתם סופר זיע"א – מתוך ספר שירת משה‬ ‫חי – הוא לא ימיר את דתו‪ ,‬לכן אני צריך לקרבו! [וכך מועיל רק כאשר מכינים אותו בתוך בית סגור ומחומם‬ ‫אכן היה‪ ,‬שאחרי הסתלקות רבינו‪ ,‬המיר פרופסור זה היטב‪ ,‬ואחר שתייתו נכנסים למיטה מוצעת ומתכסים‬ ‫היטב בכיסוי עבה וחם‪ ,‬אז מתחילה התרופה לפעול‬ ‫ְּב ִחידו ּׁש יָ ֵר ַח‪ .‬יְ ַב ֵּק ׁש ָמנוֹ ַח‪ .‬וְ יַ ֲע ֶרה רו ַּח‪ .‬לְ ׁשוֹ ׁ ַש ַּנת ָה ֲע ָמ ִקים‪.‬‬ ‫את דתו רח"ל]‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬בסיפור שלפנינו על הפרופסור ותלמידיו את פעולתה ולהוציא גלי זיעה וחום והמחלה פורחת‬ ‫יִ ְד ֶּכה יָ ׁשוֹ ַח‪ .‬וְ יִ דּ וֹ ן ְּב ׁ ִשלו ַּח‪ְּ .‬בנֵ י נֹ ַח‪ֵ ׁ .‬שן חוֹ ְר ִקים‪.‬‬ ‫שבאו להיכלו של רבינו‪ ,‬אילו לא באו אלא בשביל ונעלמת‪ ,‬אבל בלי הכנה ראויה והכנת בית חם ומיטה‬ ‫ַמ ֵּלא ֶח ְסרוֹנִ י‪ .‬וַ ֲאכַ ֶּב ְד ָך ִּבגְ רוֹ נִ י‪ָ .‬ה ֵאר ֵעינַ י‪ִ ׁ .‬ש ְב ָע ַתיִ ם ִּכלְ ָפנַ י‪.‬‬ ‫הלקח החשוב שזכו לשמוע שם‪ ,‬והשתמר בידינו עד מחוממת‪ ,‬מה תועיל התרופה?‪...‬‬ ‫קווֵ י ֲאדֹנָ ‪-‬י‪ .‬יַ ֲחלִ יפ ּו כּ ַֹח‪.‬‬ ‫ָק ֵרב ֲהמוֹנַ י‪ֵ ׁ .‬שנִ ית ַק ְּבצֵ נִ י‪ .‬וְ ֹ‬ ‫למשמע הדברים‪ ,‬נענה רבינו החתם סופר ואמר לאותו‬ ‫היום ‪ -‬דיינו‪...‬‬ ‫ְּב ִחידו ּׁש יָ ֵר ַח‪ .‬יְ ַב ֵּק ׁש ָמנוֹ ַח‪ .‬וְ יַ ֲע ֶרה רו ַּח‪ .‬לְ ׁשוֹ ׁ ַש ַּנת ָה ֲע ָמ ִקים‪.‬‬ ‫פרופסור‪ :‬ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר! אמנם אמירת‬ ‫*‬ ‫יִ ְד ֶּכה יָ ׁשוֹ ַח‪ .‬וְ יִ דּ וֹ ן ְּב ׁ ִשלו ַּח‪ְּ .‬בנֵ י נֹ ַח‪ֵ ׁ .‬שן חוֹ ְר ִקים‪.‬‬ ‫'תהלה לדוד' שלש פעמים ביום היא סגולה לעולם‬ ‫שעה ארוכה וממושכת ישב הפרופסור אצל רבינו הבא‪ ,‬אבל זה לבד אינו עוזר‪ ,‬רק אם מכינים תחילה‬ ‫ׁ ָש ַמיִ ם ִמ ַּמ ַעל‪ָ .‬מ ַדד ְּב ׁ ַש ַעל‪ .‬וֶ ֱא ֶמת ּ ָפ ַעל‪ִ .‬ה ְד ִריכַ ִּני ְבנַ ַעל‪.‬‬ ‫החתם סופר‪ ,‬ושוחחו על עניינים שונים‪ ,‬ובתוך כך בעולם הבא בית שמור ומוגן היטב‪ ,‬בית הבנוי מאבני‬ ‫וּבֶ ן ֶעבֶ ד ַ ּג ַעל‪ .‬וְ ִה ִ ּצילָ נִ י ֵמ ַר ַעל‪ַּ .‬כ ֲא ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ַּב ְע ָּת ַעל‪ֵ .‬מי נֹ ַח‪.‬‬ ‫רצה רבינו ללבות את הניצוץ היהודי החבוי בקרבו מצוות ומחומם באש התורה כדת וכהלכה‪ ,‬אז כאשר גם‬ ‫ְּב ִחידו ּׁש יָ ֵר ַח‪ .‬יְ ַב ֵּק ׁש ָמנוֹ ַח‪ .‬וְ יַ ֲע ֶרה רו ַּח‪ .‬לְ ׁשוֹ ׁ ַש ַּנת ָה ֲע ָמ ִקים‪.‬‬ ‫ושאל אותו בתוכחת נועם‪" :‬וואס וועט זיין מיט עולם אומרים 'תהלה לדוד' זוכים להבטחה של חלק בעולם‬ ‫יִ ְד ֶּכה יָ ׁשוֹ ַח‪ .‬וְ יִ דּ וֹ ן ְּב ׁ ִשלו ַּח‪ְּ .‬בנֵ י נֹ ַח‪ֵ ׁ .‬שן חוֹ ְר ִקים‪.‬‬ ‫הבא‪ ,‬אבל אם לוקחים סגולה זו בלי בית מחומם ומיטה‬ ‫הבא?"‪[ ---‬מה יהיה עם העולם הבא?]‬ ‫ִה ֵּנה ָּב ְרכִ י נַ ְפ ׁ ִשי ִּת ְד ְרכִ י‪ .‬לְ עוֹ ֶשׂ ה צָ ְרכִ י‪ַ .‬ה ֵּמ ִאיר ַמ ֲח ׁ ַש ִּכי‪.‬‬ ‫בכך ביקש רבינו לעוררו מתרדמת הנשמה בה הוא מחוממת‪ ,‬הסגולה לבד אין מועילה מאומה!‪....‬‬ ‫ו ְּמיַ ׁ ֵישר דַּ ְר ִּכי‪ְּ .‬כנֶ ֱא ַמר לְ ַמלְ ָאכִ י‪ִ .‬ה ֵּנה ָאנֹ כִ י ׁשוֹ לֵ ַח‪.‬‬ ‫(מקור‪ :‬הגה"ק רבי מאטל סלונים זי"ע‪ ,‬הובא בקובץ אוצרות הסופר‪ ,‬קובץ‬ ‫שקוע שנים רבות‪ ,‬בתקווה שהחי יתן אל לבו להתבונן‬ ‫י"ט‪ ,‬עמוד צב‪.‬‬ ‫ולשאול‪ :‬אולי יש לך הצלחה מרובה בעולם הזה‪ ,‬אתה‬ ‫ְּב ִחידו ּׁש יָ ֵר ַח‪ .‬יְ ַב ֵּק ׁש ָמנוֹ ַח‪ .‬וְ יַ ֲע ֶרה רו ַּח‪ .‬לְ ׁשוֹ ׁ ַש ַּנת ָה ֲע ָמ ִקים‪.‬‬ ‫לפי נוסח אחר‪ ,‬שהובא שם‪ ,‬בעמוד צ"ג‪ ,‬בשם הגה"צ רבי נטע פריינד‬ ‫פרופסור הזוכה למעמד ולתהילה‪ ,‬לממון ולכל מנעמי‬ ‫יִ ְד ֶּכה יָ ׁשוֹ ַח‪ .‬וְ יִ דּ וֹ ן ְּב ׁ ִשלו ַּח‪ְּ .‬בנֵ י נֹ ַח‪ֵ ׁ .‬שן חוֹ ְר ִקים‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬אמר רבינו החתם סופר כך‪ :‬משל לחולה שצריך לקחת סם מסוים‬ ‫העולם הזה‪ ,‬אך כל אלו הם חיי שעה של העולם הזה‬ ‫ַח ֵ ּזק ֲחלָ ׁ ִשים‪ .‬וְ ַה ׁ ְש ִמ ַיע ֲח ָר ׁ ִשים‪ .‬לַ ֲה ִבינָ ם לְ ָח ׁ ִשים‪ .‬וְ ַעם ְקדוֹ ׁ ִשים‪.‬‬ ‫לרפואתו‪ ,‬הרי אם יקח כמה ימים רק את הסם בלבד‪ ,‬ולא יאכל ולא ישתה‪,‬‬ ‫אשר ביום מן הימים הוא כלה ונכחד כחציר יבש‬ ‫יַ ִ ּג ׁיש ּו ִא ׁ ּ ִשים‪ְּ .‬ב ׁ ַש ָּבתוֹ ת וָ ֳח ָד ׁ ִשים‪ָ .‬ה ֵבא ָה ֲאנָ ׁ ִשים‪ַ .‬ה ָּביְ ָתה ו ְּטבוֹ ַח‪.‬‬ ‫בוודאי שמצבו לא ייטב‪ ,‬אלא הוא יוסיף וייחלש‪ ,‬אלא כדי שהסם יפעל‬ ‫וכענן כלה וכרוח נושבת וכחלום יעוף‪ ,‬ומה יהיה עם‬ ‫את פעולתו‪ ,‬עליו לאכול ולשתות כהגון ולישון ולנוח כראוי‪ ,‬אז יועיל לו‬ ‫חיי עולם‪ ,‬בעולם הבא? האם לא מן הראוי שאדם נבון‬ ‫ְּב ִחידו ּׁש יָ ֵר ַח‪ .‬יְ ַב ֵּק ׁש ָמנוֹ ַח‪ .‬וְ יַ ֲע ֶרה רו ַּח‪ .‬לְ ׁשוֹ ׁ ַש ַּנת ָה ֲע ָמ ִקים‪.‬‬ ‫הסם לרפואה בעזרת ה'‪ .‬כך גם‪ ,‬אתה מדלג ומקצר בכל התפילה‪ ,‬ואומר רק‬ ‫וחכם כמוך יחשוב מעט על החיים האמיתיים בעולם‬ ‫יִ ְד ֶּכה יָ ׁשוֹ ַח‪ .‬וְ יִ דּ וֹ ן ְּב ׁ ִשלו ַּח‪ְּ .‬בנֵ י נֹ ַח‪ֵ ׁ .‬שן חוֹ ְר ִקים‪.‬‬ ‫מזמור 'תהילה לדוד' בכוונה‪ ,‬כיצד תוכל סגולה זו להועיל לך?‪)...‬‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫יו"ל על ידי‪:‬‬ ‫לציון קדשו של מרן‬ ‫קויטל‬ ‫בטעלפאן ליין‪605.615.70.10 :‬‬ ‫היכל החתם סופר‬ ‫החתם סופר זי"ע בפרשבורג‬ ‫המפעל העולמי להפצת והנחלת מורשת החתם סופר‬ ‫דרך האימייל‪k6056157010@gmail.com :‬‬ ‫להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל‪:‬‬ ‫הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע‬ ‫‪chasamsofer3@gmail.com‬‬ ‫ו‬