מתיקות הפרשה - לשה"ק · Mesikis Haparshah - Lashon Hakodesh — נח (2026-10-12)

י
יקות הפרשה
תיקותמת
משיחותיו של הגה"צ רבי מנחם ברוך יאווע שליט"א בעל 'מתיקות התורה'
פרשת נח תשפ"ו
ע לעצור להתבונן ולהנצל ע
פרשתנו פותחת בדור המבול ,והינה המשך לסוף הפרשה הקודמת שבה אמר ה’ “וַ ּי ֶ
ֹאמר ה’ ל ֹא
יָ דוֹ ן רו ִּחי ָב ָא ָדם ְלע ָֹלם ְ ּ ׁב ַש ַ ּגם הוּא ָב ָׂשר וְ ָהי ּו יָ ָמיו ֵמ ָאה וְ ֶע ְׂש ִרים ׁ ָשנָ ה” .הקדוש ברוך הוא ברוב
רחמנותו נתן לדור המבול יותר ממאה ועשרים שנה בכדי להתבונן על דרכיהם הקלוקלות
ולשוב בתשובה ,ולא עוד אלא שנוח בנה את התיבה זמן רב בכדי שכל הזמן יתרה באנשי דורו
שעתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול ,אולם הם לא שבו בתשובה ונאבדו במבול.
יש כאן יסוד עצום עבורנו הקדוש ברוך הוא שולח תזכורות תמיד ,לכל אחד ואחד יש בת קול,
יש קריאה מה’ שובו בנים שובבים .הגמרא מספרת שגם אלישע בן אבויה שמע את הבת קול
הזו ,אולם הוא התחמק מהקריאה הזו ואמר לעצמו הקריאה היא לכולם חוץ מאלי ,בוודאי
הבת קול לא מדבר אלי ה’ לא מחכה לי חלילה ,ולכן הוא המשיך לטעות.
וכן לאורך כל ההיסטוריה ,אנו רואים שהקדוש ברוך הוא תמיד שלח נביאים או להבדיל
חלילה רודנים כהמן שעל ידם כלל ישראל התעוררו לשוב בתשובה ,וזה גם בפרט אצל כל
אחד ואחד ,שה’ שולח קשיים או מישהו שיוכיח את האדם לשוב לה’ ,והכי טוב לאדם כאשר
הוא עושה עורך חשבון נפש עם עצמו מה עלי לתקן וכיצד ,וכבר אמרו חז״ל “אם יש דין למטה
אין דין למעלה”.
וזה עניין הקשת שנאמרה בפרשתנו ,שה’ מעורר אותנו על ידי הקשת הצבעונית שנראית כמו
עטיפה יפה ,ואדם שואל את עצמו רגע ה’ נותן לי כל כך הרבה טוב הכל נפלא צבעוני ומלבלב
ומה אני עושה עם עצמי ,כאשר אדם במרוצת החיים הוא לא מתבונן על דרכיו ,וכאשר הוא
עוצר וחושב עם עצמו; ‘מה אני עושה כאן בעולם הזה?’ הוא מבין שעליו להשתפר.
כאשר אדם יראה כמה ה’ נותן לו הוא ישאל את עצמו ‘רגע מה אני עושה עם כל מה שה’ נותן
לי? האם אני מתפלל כראוי? האם אני מקדיש זמן רב ללימוד התורה הקדושה? וכי זה עולה לי
כסף ללמוד? למה אני לא לומד יותר ודבק על ידי הלימוד בנותן התורה.
א
ט
רובד נוסף יש בעניין זה של ההתבוננות :כמאמר חז״ל במדרש שאחרי שנוח יצא מהתיבה
נאמר “וַ ִ ּי ֶבן נ ַֹח ִמזְ ֵ ּב ַח ַלה’ “ מלשון התבוננות -נוח ישב עם עצמו וחשב ‘הקדוש ברוך הוא הציל
אותי ואת משפחתי ממוות ,יכולתי להיכחד עם כל העולם כולו וה’ זכר אותי לחיים ,ואיני צריך
להביא לפניו קורבן?’ ומיד הביא קורבן תודה.
יש בזה לימוד עבורנו על אותו רעיון ,כאשר אדם עסוק כל הזמן בעצמו ובצרכיו ,קשה לו
לראות את הטוב שסביבו ,ואילו כאשר אדם עוצר לרגע ומתבונן על כל הטוב שה’ מרעיף
עליו הוא מתמלא בהכרת הטוב לבורא הטוב והמיטיב ,כן! כן! ה’ הציל אותך ממוות אין ספור
פעמים ,אולי לא חשבת על זה ,אבל אם תחשוב כמה דקות תזכר כמה פעמים ניצלת מתאונה
קטלנית ,כמה פעמים היית חולה ,יכולת להידבק במחלה קשה וה’ הציל אותך ונתן לך את מתנת
החיים ,וכאשר אדם מתבונן בכך הוא ירצה לעשות את רצון ה’ מרוב טוב.
יסוד זה אנו רואים גם בסוף הפרשה אצל אברהם אבינו שיצא מאור כשדים ,הוא לא הלך עם
הזרם כמו שכולם חושבים ,אברהם אבינו נקרא אברהם העברי ,שכל העולם היו מצד אחד
והוא היה בעבר השני ,כי אברהם אבינו עמד והתבונן מי מאיר את העולם ,מי ברא את כל
הבריאה הנפלאה ומחיה אותנו ,ועם ההתבוננות הזו הוא הכיר את בעל הבירה.
בשבוע האחרון נפטרה אישה צדיקה מרת שושנה כהן ע”ה אמם של התלמידי החכמים
הגדולים ומזכי הרבים למשפחת כהן ,אחד מהבנים סיפר בשבעה שהם היו גרים בדירת חדר -
ארבעה ילדים מלאי מרץ יחד עם ההורים ,יום אחד הודיעו להם שהם זכו בדירה בת ארבעה
חדרים מטעם פרזות ,הם עברו בשמחה לדירה החדשה והמרווחת ,אלא שבשבת הראשונה
יצאה האם עם ילדיה לחצר ,ולפתע הבחינה שהשכנה מלמעלה תולה כביסה ,האמא הזדעזעה
מחילול השבת שראתה ומיד כאשר בעלה חזר מבית הכנסת היא הודיעה לו נחרצות“ ,מחר
חוזרים לדירת החדר הקטנה והצפופה ,אני רוצה ילדים יראי שמיים ותלמידי חכמים ולא ילדים
שגרים בסביבה שמחללים בה את השבת”!
ללמדנו שכאשר אדם עוצר ומתבונן מה העיקר ומה הטפל הוא מבין לבד שלראות ילדים
מרביצי תורה ומזכי הרבים בקנה מידה עולמי שווה לאין ערוך מאשר דירה גדולה בעולם
הזה החולף ,וכן בעלה היה הגבאי של בית הכנסת מוסיואף וכל הזמן הוא החדיר לילדיו בגנים
אהבה והערכה לתלמידי חכמים ,ובוודאי שכאשר הילדים רואים את האהבה שיש בבית לת”ח
הם דבקים באש התורה.
המורם מכל האמור :בכדי להינצל מהמבול עלינו להתעורר ממרוצת החיים ,להתנער מההבלים
שהעולם הזה מציע ,ולהבין שיש מנהיג לבירה ,ולו ורק לו צריך לעבוד ולהודות ,וכאשר נשקיע
יותר בעבודת ה’ ,נזכה לחיי נצח ששום הנאה שבעולם הזה לא תשווה להם.
ב
ט
ע פנינים ומרגליות ע
ַה ָּטהוֹ ר ׁ ֶשל ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינ ּו זוֹ ֵרם ָלנ ּו ָ ּבעוֹ ְר ִקים ִעם מש ְּכ ִמגְ ָּדלוֹ ר ׁ ֶשל
ַעל ָּכל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד מו ָּטל ְ ׁל ַש ֵּ ׁ
ַה ֶ ּגנִ ים וְ ַה ְּט ָב ִעים ַה ִ ּנ ְפ ָל ִאים ׁ ֶשל ִק ּד ׁוּש ׁ ֵשם ׁ ָש ַמיִ ם ֱאמוּנָ ה
מש ִעם זֶ ה ִמ ּתוֹ ְך ֶח ֶסד וְ ַר ֲח ִמים ,וְ ָע ֵלינ ּו ְל ִ ׁה ְש ַּת ֵּ ׁ ּ ָפ ָ ׁר ָש ֵתנ ּו ּ ָפ ָ ׁר ַשת נ ַֹח עוֹ ֶס ֶקת ְ ּב ִבעוּר ָה ַרע ֵמ ָהעוֹ ָלם
וְ ִל ְחיוֹ ת ַעל ִק ּד ׁוּש ה’ ְ -לוַ ֵּתר ֶא ָחד ַ ׁל ּ ֵשנִ יְ ,ל ָה ִאיר ֹאש ַ ׁה ּ ָשנָ ה ׁ ֶש ּבוֹו ְּב ַהצָּ ָלתוֹ ׁ ֶשל נ ַֹח ַהצַּ ִּדיק .ו ְּבר ׁ
ּ ָפנִ ים ו ְּל ַה ְח ִּדיר ֱאמוּנָ ה ַ ּב ַ ּביִ ת ָאנ ּו עוֹ ְס ִקים ְ ּב ַה ְמ ָל ַכת ה’ ָאנ ּו ַמזְ ִּכ ִירים “וְ גַ ם ֶאת
ֲחזַ ”ל ַ ּב ְ ּג ָמ ָרא (יוֹ ָמא פוּ ).דוֹ ְ ׁר ִשים ַעל “וְ ָא ַה ְב ָּת ֶאת נ ַֹח ְ ּב ַא ֲה ָבה זָ ַכ ְר ָּת” ֱהיוֹ ת ׁ ֶש ַה ִ ּז ְכרוֹ נוֹ ת ִה ָ ּנם ֵח ֶלק
ה’ ֱאל ֶֹק ָיך ֶ ׁ -ש ְ ּי ֵהא ׁ ֵשם ׁ ָש ַמיִ ם ִמ ְת ַא ֵהב ַעל יָ ְד ָך”. א ֶשר רוֹ ִאים ׁ ֶשה’ ׁשוֹ ֵמר ַעל ֵמ ַה ְמ ָל ַכת ה’ֶ ׁ ,ש ַּכ ֲ ׁ
מש ְּכ ִמגְ ָּדלוֹ ר ׁ ֶשל ֱאמוּנָ הַ ,א ֲה ַבת יְ הו ִּדי ָצ ִר ְיך ְ ׁל ַש ֵּ ׁ ַהצַּ ִּד ִיקים וְ ַעל ַע ּמוֹ יִ ְׂש ָר ֵאל ִמ ְת ַ ּג ֵּלית ַמ ְלכוּת ה’
ה’ וְ ֶח ֶסד ְ ּב ָכל ָמקוֹ ם ׁ ֶשהוּא הוֹ ֵל ְך! וְ גַ ם ַ ּב ַ ּביִ ת ,ל ֹא ָ ּבעוֹ ָלםּ ְ .ביָ ִמים ֵא ּל ּו ׁ ֶש ָאנ ּו רוֹ ִאים ְ ּבח ׁוּש ֵּכ ַיצד
ְל ַד ֵ ּבר ַרק ַעל ִענְ יָ נִ יםֶ .א ָּלא ְל ַד ֵ ּבר ֱאמוּנָ ה ִעם ָּכל אוֹ יְ ֵבי יִ ְׂש ָר ֵאל עוֹ ְמ ִדים ָע ֵלינ ּו ְל ַכ ּלוֹ ֵתנוּ ,זֶ ה זְ ַמן
ָמ ֵלא ְמ ִתיקוּתִ ,ל ְלמֹד ֵמ ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינ ּו ׁ ֶש ָע ָׂשה ְל ַח ֵ ּזק ֶאת ָה ֱאמוּנָ ה ַ ּב ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך הוּא ׁ ֶשאוֹ ֵהב
ֶח ֶסד ו ִּמ ּתוֹ ְך ַה ֶח ֶסד הוּא ִל ֵּמד ֶאת אוֹ ְר ָחיו ְל ָב ֵר ְך א ָֹתנ ּו וְ ׁשוֹ ֵמר ָע ֵלינוּ.
ו ְּלהוֹ דוֹ ת ְל ִמי ׁ ֶש ּנוֹ ֵתן ָלנ ּו ֶאת ָּכל ַ ׁה ּ ֶש ַפע. ְ ּבסוֹ ף ַה ּ ָפ ָ ׁר ָשה ַה ּתוֹ ָרה ַמזְ ִּכ ָירה ֶאת יְ ִצ ָיאתוֹ ׁ ֶשל
לוֹ ַמר ַל ְ ּי ָל ִדים ַ ּב ַ ּביִ ת‘ :יְ ָל ִדים יְ ָק ִרים ִמי ׁ ֶש ָענָ ה ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינ ּו ֵמאוּר ַּכ ְׂש ִּדים ,וַ ֲחזַ ”ל ִ ּג ּל ּו ָלנ ּו ֶאת
ְל ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינ ּו ְ ּב ַהר ַה ּמוֹ ִר ָ ּיה וְ גָ ַאל ֶאת ֲאבוֹ ֵתינ ּו ַה ִ ּנ ָּסיוֹ ן ַה ָ ּגדוֹ ל ׁ ֶש ָהיָ ה ְל ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינ ּו ְ ּב ִכ ְ ׁב ַשן
מ ְש ּ ָפ ָחה
ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם ו ְּב ָכל יוֹ ם וָ יוֹ ם נ ֵֹתן ָלנ ּו ְ ּב ִריאוּת ִ ׁ אשֶ ׁ ,ש ְ ּבכ ַֹח ָה ֱאמוּנָ ה ַ ּב ּבוֹ ֵרא נִ צַּ ל ,וְ זֶ ה ל ֹא נִ ְכ ַּתב ָה ֵ ׁ
נִ ְפ ָל ָאה וְ ָכל טוּב ָּ -כ ָכה ה’ יִ ׁ ְשמֹר ָע ֵלינ ּו ָה ְל ָאה - ֹרש ִּכי ֱאמוּנָ ה ְטבו ָּעה ֶא ְצ ֵלנ ּו ַ ּב ָּדם וְ עוֹ ֶב ֶרת ִ ּב ְמפ ָ ׁ
ְ ּב ָכל ּדוֹ ר וָ דוֹ ר עוֹ ְמ ִדים ָע ֵלינ ּו ְל ַכ ּלוֹ ֵתנ ּו וְ ַה ָ ּקדוֹ ׁש ִמ ּ ֶפה ָלאֹזֶ ןֵ ,מ ָאב ְל ֵבן ו ֵּמ ַרב ְל ַת ְל ִמיד.
ָ ּברו ְּך הוּא ַמצִּ ֵילנ ּו ִמ ָ ּי ָדםָ ,ע ֵלינ ּו ִלזְ כּ ֹר ׁ ֶש ַה ָ ּקדוֹ ׁש ַא ְב ָר ָהם ָא ִבינ ּו ַ -ה ַּס ָ ּבא ַה ָ ּגדוֹ ל ׁ ֶש ָּלנ ּו ׁ ֶש ָאנ ּו קוֹ ְר ִאים
ָ ּברו ְּך הוּא ָּכל יָ כוֹ ל וְ ַרק הוּא ע ֶֹׂשה ִמ ְל ָחמוֹ ת וְ ֻכ ָּלם ָע ָליו ְ ּב ָפ ָ ׁר ַשת ַ ׁה ּ ָשבו ַּע -ל ֹא יָ ׁ ַשב ְ ּ ׁב ֶש ֶקט הוּא זָ ַעק
ׁ ְש ִל ֵיחי ה’. ֱאמוּנָ ה ְ ּב ָכל ָמקוֹ ם ו ְּל ָכל ָה ֲאנָ ׁ ִשים ׁ ֶש ְּס ִביבוֹ ,וְ ַה ָּדם
ג
ט
ע מעשה ולקחו ע
תרעומת על מי ומי
מאמין מה קורה בחדרון ,אני לא חושב שזה בפרשתנו אנו קוראים על דור הפלגה שה’ הפיץ
שייך שאליהו ורעייתו ישנו שם”. אותם על פני כל הארץ בגלל שפשטו יד בעיקר
כביכול להילחם בה’ ,ורש”י שואל שאלה
“מה? -שאלתי בתדהמה -מה קרה שם?”
אדירה שהלא עוונם גדול משל דור המבול,
ובני השיב“ ,הכל מוצף במים שומניים עם ריח
ומדוע הם לא נאבדו ,ואילו דור המבול נאבדו,
נוראי”“ .מה זאת אומרת” שאלתי בפליאה
ורש”י מביא את דברי חז״ל שלמדו מכך כמה
תוך כדי שאני ממהר לרדת לראות מה
גדול השלום ושנואי המחלוקת ,שדור המבול
קורה בחדרון ,כשהגעתי חשכו עיניי כל הקיר
היו גזלנים והייתה מריבה ביניהם ולכך נאבדו,
היה מלוכלך ועם ריח נוראי של עובש ואוכל
ואילו דור הפלגה היו שפה אחת ודברים
מעופש ,גם הרצפה היתה רטובה וטחובה כולל
אחדים ולכן לא נמחו .ולא עוד אלא שכאשר
תחתית הארון ורגלי המיטות שהיו שומניים
הקדוש ברוך הוא רצה להפיץ אותם הוא בלבל
ומלוכלכים באותם מים שהצטברו על הרצפה.
את שפתם ובכך הם לא היו מאוחדים וככה
באותם רגעים נזכרתי שגם לפני כמה שנים היה אפשר להיפרע מהם.
הייתה לי נזילה בחדרון בעקבות תקלה בצנרת
ששכן שגר מעלי העביר בסמיכות לחדרון, נביא כאן סיפור נפלא בעניין זה :ברוך ה’ זיכני
אמנם הוא תיקן את הנזילה אך אני עשיתי הבורא לדירה משלי ואף מחסן קטן מתחת
אחד ועוד אחד ,והבנתי שאותו צינור של השכן לבניין שמשמש אותנו כמקום אירוח עבור
שעובר בסמיכות שוב נוזל ובגללו כל החדר ילדי הנשואים כאשר הם באים אלינו לשבתות
מעלה צחנה ,מיהרתי להתקשר לאותו שכן וחגים.
שלא ענה לי ,אחרי כמה זמן הוא חזר אליי ואני לקראת חג סוכות אליהו בני הגדול הודיע
הסברתי לו בזעם על התקלה הנוראה והסבל שהוא ישמח להתארח אצלנו בחג ראשון,
הרב שגרם לי בגלל הצנרת הפירטית שלו. הזמנו אותו בחגיגיות והבטחנו לשמור לו את
השכן התנצל ואמר שינסה לברר מה הבעיה החדרון הקטן ,היות שהחדרון סגור בדרך כלל
ואיך ניתן לתקנה ,הבנתי שצריך נס שהחדרון הסדר והניקיון נשמרים בו ,ולכן לא הטרחתי
יוכל לשמש את בני בחג ,מה גם שאם הנזילה את עצמי לבדוק שבאמת הכל תקין בחדרון.
לא מתוקנת חבל על ההשקעה שלי ,כי גם אם
רק בערב החג בבוקר ביקשתי מאחד הילדים
נעבוד לנקות את החדר אם הוא יתלכלך שוב
לרדת לחדרון להעביר עליו סמרטוט רטוב
ושוב כל הנקיון ילך לטמיון.
יבש ,להניח בו טישו ועוד דברים שאנו מכינים
אחרי כמה שעות אותו שכן הודיע לנו שהוא לזוגות שבאים לשהות בו .אחרי כמה דקות
לא מצליח להשיג אינסטלטור בזמן הלחוץ בני עלה בחזרה הביתה ואמר; “אבא אתה לא
ד
ט
איש מקצוע אחד הואיל לעבוד אצלי במחיר כל כך של ערב סוכות והבטיח לטפל בזה
מוזל עם רעיון מחודש ,של צנרת חדשה בהמשך ,הייתי נבוך ולא ידעתי מה לעשות,
שתחליף את הצנרת החדשה בלי להרים ברגע האחרון בסייעתא דשמיא ,רעייתי
מרצפה אחת ובלי לנגוע בארונות המטבח ,וכך השיגה יחידה של זוג שהסכימו לתת את
הוא קדח חור בקיר המטבח החיצוני והתחבר הדירה שלהם לחג ראשון.
לצנרת של אותו שכן מלמעלה .וכעת החיבור כל החג חשבתי על אותו שכן שלא מסדר את
שלא היה מחובר בצורה יסודית ותקנית הצנרת שלו כראוי ,והניח אותה בצורה רשלנית
התפרק ,וכל השומנים והלכלוכים שיצאו ובכך גורם לי נזק שוב ושוב ,כשנפגשתי עימו
מצנרת המטבח שלי חדרו לחלון החדרון, בחדר המדרגות באחד מימי חול המועד
וטינפו את הקיר והרצפה כולה. אמרתי לו שלום בשפה רפה ובפנים חמוצות
שביטאו היטב את החמיצות שיש בליבי עליו.
באותו זמן התביישתי כל כך בעצמי שלא
די שאותו שכן עשה לי טובה והסכים לי יום אחרי אסרו חג האינסטלטור הגיע והנחית
להשתמש בצינור שלו ,עוד אני הייתי כפוי עליי פצצה; הנזילה לא באה בעקבות השכן
טובה וכל החג התרעמתי עליו על לא עוול אלא בגללי ,אמנם היא בצנרת של השכן אך
בכפו ,והתנצלתי בפניו ממש. לא באשמתו ,בבת אחת נפל לי האסימון;
לפני כמה שנים הייתה נזילה בצנרת של
הצנרת תוקנה על אתר ,ויחד עמה אני משתדל המטבח שלי ,להחליף את כל הצנרת הייתה
לתקן את עצמי ,לדון לכף זכות ולא להתמלא עלות שאינה משתלמת ,כיוון שהצנרת הישנה
בתרעומת על אחרים ,אלא לדעת שהשלום עברה מתחת המטבח שלי ,והיה צריך להרוס
והשלווה שווים יותר מכל ,בפרט שגם אני לא את ארונות המטבח למטה ולהרים רצפות
מושלם. ולהחליפם.
ה
ט
ע ְׂשרו ִּליק וְ יַ ענְ ִקי ְמ ַט ְ ּי ִלים ִעם ַס ָּבא ו ַּמ ְח ִּכ ִימים ע
ל ֹא ׁ ָשוֶ ה ָל ִריב
ּ ֶפ ֶרק א’
“יְ ָל ִדים יְ ָק ִריםּ ַ ,גם ַה ּיוֹ ם נְ ַס ּ ֵפר ָל ֶכם ִס ּפוּר יָ ֶפה ִעם ֶל ַקח נִ ְפ ָלא ַל ַח ִ ּייםַ ,ה ּ ַפ ַעם נֵ ֵצא ֻּכ ָּלנ ּו ְלגַ ן ַה ַח ּיוֹ ת”.
משָּ ,כ ֵעת ָּכל ַה ְ ּי ָל ִדים ָעל ּו ַעל ַה ַה ָּס ָעה וְ ַס ָ ּבא ָא ַמר“ַ :ה ּיוֹ ם יוֹ ם ַחםּ ָ ,ברו ְּך ה’ ׁ ֶש ֻּכ ָּלם ָ ּבא ּו ִעם כּ וֹ ָב ֵעי ׁ ֶש ֶ ׁ
נְ ַח ֵּלק ָל ֶכם ַא ְר ִט ִיקיםְּ ,ת ָב ְרכ ּו ְ ּב ַכ ָ ּונָ ה וְ ִת ָ ּז ֲהר ּו ִ ׁל ְשמֹר ַעל ַה ַה ָּס ָעה נְ ִק ָ ּיה; ְמ ַח ֶּכה ָלנ ּו ַה ּיוֹ ם ,יוֹ ם ָמ ֵלא
ְ ּב ַא ְט ַר ְק ִצ ּיוֹ ת ,נִ ְר ֶאה ֶאת נִ ְפ ָלאוֹ ת ַה ְ ּב ִר ָיאה ַ ּב ְ ּב ִר ּיוֹ ת ׁ ֶש ָ ּב ָרא ,נִ ְר ֶאה ֶאת ָה ֲא ָריוֹ ת וְ ַה ּקוֹ ִפיםֶ ,את ַה ִ ּג ָ’ירפוֹ ת
וְ ַה ֻ ּד ִ ּבים וְ עוֹ ד וְ עוֹ ד ,וְ נִ ְל ַמד ֵמ ֶהם ַל ֲעבוֹ ַדת ה’ “.
ַה ְ ּנ ִס ָיעה ָח ְל ָפה ַ ּב ְ ּנ ִע ִימים וְ ַה ְ ּי ָל ִדים ִה ְס ַּת ְּכל ּו ַעל ַהנּוֹ ִפים ַה ְ ּקסו ִּמים וְ ַעל ֶמ ְר ֲח ֵבי ַה ֶּ ׁד ֶשא ַה ּמוֹ ִר ִיקים.
ִ“ה ַ ּג ְענוּ”ִ ,ה ְכ ִריז מוֹ ִטי ַה ֶ ּנ ָהגֻּ ,כ ָּלם יָ ְרד ּו ֵמ ַה ַה ָּס ָעהַ ,ס ָ ּבא ָקנָ ה ַּכ ְר ִט ִיסים וְ ֻכ ָּלם נִ ְכנְ ס ּו ְ ּב ִׂש ְמ ָחה ַל ַ ּגןַ .מ ּ ַפל
ַמיִ ם ָ ּגדוֹ ל ִק ֵּדם ֶאת ּ ְפנֵ ֶיהםֲ ,אגַ ם ָ ּגדוֹ ל ִה ְׂש ָּת ֵר ַע ִמצַּ ד ְל ַצדִ ,מצִּ ָּדיו ִה ְתנַ ּ ְׂשא ּו ָל ֶהם ֵע ִצים ְ ּגבוֹ ִהים ו ְּר ָח ִבים
וְ קוֹ ִפים ֲחמו ִּדים ָק ְפצ ּו ָל ֶהם ַעל ַה ֲח ָב ִלים ׁ ֶש ִ ּנ ְמ ְּתח ּו ֵ ּבינוֹ ת ָל ֵע ִצים.
זְ ֵא ִבי ָא ַמר ְ ּב ִה ְת ַל ֲהבוּת“ֵ :איזֶ ה ַר ַ ׁעש יָ ֶפהּ ַ ,גם ׁ ֶשל ַמיִ ם ׁשוֹ ְצ ִפים ,גַ ם ׁ ֶשל ַ ּב ְרוָ זִ ים וְ גַ ם ׁ ֶשל ִצ ּפוֹ ִרים
ֹד-כתֹם וְ ׁ ֶשל ַ ּבת יַ ֲענָ ה וַ ֲח ִס ָידה“ִ .ה ֵ ּנה ַא ְרנָ בוֹ ת ׁו ְּש ַפ ִ ּנים ְ ּבתוֹ ְך נְ ִק ֵיקי ַה ֶּס ַלע נְ ִדירוֹ תֶ ׁ ,של ְפ ָל ִמינְ גּוֹ וָ ר ָּ
ׁ ֶש ִּמצַּ ד ָה ֲאגַ ם”ָ ,א ַמר יַ ענְ ִקי ְּ ׁכ ֶשהוּא נִ ְר ָ ּ ׁגש“ ,וְ ִה ֵ ּנה נֶ ׁ ֶשר ַעף ָ ּגבוֹ ַּה”ָ ,א ַמר ֶחזְ ִקי ּתוֹ ְך ְּכ ֵדי ׁ ֶשהוּא ַמ ְצ ִ ּב ַיע
ְ ּביָ דוֹ ֶאל ַעל.
“נִ ְפ ָלא יְ ָל ִדים”ָ ,א ַמר ַס ָ ּבא“ָּ ,כ ֵעת נֵ ׁ ֵשב ֻּכ ָּלנ ּו ַעל ַה ֶ ּגזַ ע ָה ָאר ְֹך ׁ ֶשל ָה ֵעץ ׁ ֶש ָה ַפ ְך ְל ַס ְפ ַסל וְ נִ ְל ַמד יַ ַחד ֶאת
מ ְשנָ ה ׁ ֶש ַּמ ְת ִא ָימה ְ ּב ִד ּיוּק ְל ַע ְ ׁכ ָשו”.
ַה ִּ ׁ
מ ְשנָ יוֹ ת ִּכיס וְ ִה ְת ִחיל ִל ְקרֹא ְ ּב ִפ ְר ֵקי ָאבוֹ ת“ :יְ הו ָּדה ֶ ּבן ֵּת ָימא אוֹ ֵמרֲ ,הוַ י ַעז ַּכ ָ ּנ ֵמר, ַס ָ ּבא הוֹ ִציא ִמ ִּכיסוֹ ִ ׁ
ַקל ַּכ ֶ ּ ׁנ ֶשרָ ,רץ ַּכצְּ ִבי וְ גִ ּבוֹ ר ָּכ ֲא ִרי ַל ֲע ׂשוֹ ת ְרצוֹ ן ָא ִב ָיך ׁ ֶש ַ ּ ׁב ּ ָש ַמיִ ם” .וְ ַס ָ ּבא ִה ְס ִ ּביר“ַ :ה ַּת ָ ּנא ַה ָ ּקדוֹ ׁש ְמ ַל ֵּמד
מש ִעם ַה ִּמ ּדוֹ ת וְ ַה ְּט ָב ִעים ׁ ֶש ָ ּבנ ּו ִל ְרצוֹ ן ה’ִ ,ל ְהיוֹ ת זְ ִריזִ ים ְּכמוֹ ַה ֶ ּ ׁנ ֶשר וְ גִ ּבוֹ ִרים ְּכמוֹ ַא ְריֵ ה, אוֹ ָתנ ּו ְל ִ ׁה ְש ַּת ֵּ ׁ
וְ ל ֹא ְל ִה ְת ּ ַפ ּתוֹ ת ַל ֵ ּי ֶצר ָה ַרע ׁ ֶש ְּמנַ ֶּסה ְל ַה ְטעוֹ ת אוֹ ָתנ ּו ָל ִריב ,וְ ִל ְהיוֹ ת ַע ְצ ָלנִ ים אוֹ ּ ַפ ְח ָדנִ ים”.
“וְ גַ ם ִאם רוֹ ִאים יְ ָל ִדים ׁ ֶש ְּמ ַד ְ ּב ִרים ְּד ָב ִרים ׁ ֶש ָאסוּר ְל ַד ֵ ּבר ,ל ֹא ָצ ִר ְיך ְל ִה ְת ַ ּב ֵ ּ ׁישֶ ,א ָּלא ִל ְהיוֹ ת ַעז
ְּכמוֹ ַה ָ ּנ ֵמר וְ לוֹ ַמר ָל ֶהם ְ ּב ַד ְר ֵכי נ ַֹעם‘ :יְ ָל ִדיםַ ,א ֶּתם יוֹ ְד ִעים ָמה ָק ָרה ְ ּב ַא ְר ֶ ּגנְ ִטינָ ה? ַמ ּ ָׂש ִאית ָּד ְר ָסה
ְק ֵל ֶמנְ ִטינָ ה ...וְ ַא ֶּתם יוֹ ְד ִעים ָמה ָק ָרה ִ ּב ְ ּב ָרזִ יל? ְט ַר ְקטוֹ ר ָע ָלה ַעל ָח ִציל’ָּ .”...כל ַה ְ ּי ָל ִדים ָצ ֲחקוּ ,וְ ַס ָ ּבא
ָא ַמר“ :זֶ ה ָא ְמנָ ם ְ ּב ִד ָיחהֲ ,א ָבל זֶ ה ל ֹא ְ ּב ִד ָיחהָּ ,ת ִמיד ָצ ִר ְיך ִל ְהיוֹ ת ָח ָכם ו ְ ּׁל ַשנּוֹ ת ֶאת ַה ּ ִׂש ָיחה ִמ ְּד ָב ִרים
ֲאסו ִּרים ִל ְד ָב ִרים ַה ֻּמ ָּת ִרים”.
ֵ“הייִּ ,ת ְרא ּו ַמה הוֹ ֵל ְך ַעל ַה ֶח ֶבל ְל ַמ ְע ָלה”ָ ,א ַמר נַ ְפ ּתו ִּלי ּתוֹ ְך ְּכ ֵדי ׁ ֶשהוּא ַמ ְצ ִ ּב ַיע ִ ׁל ְש ֵּתי קוֹ ִפים ׁ ֶש ָרב ּו
ו
ט
מש ַמ ְפ ִחיד”ָ ,צ ַעק ַא ְריֵ ה; ֵ“מרֹב ׁ ֶש ֵהם ָר ִבים, זֶ ה ִעם זֶ ה ַעל ָ ּבנָ נָ הּ ַ ,ב ֶח ֶבל ׁ ֶשעוֹ ֵבר ֵמ ַעל ָה ֲאגַ ם“ .אוֹ י ,זֶ ה ַמ ָּ ׁ
מ ִש ְיך“ַ :מהֵ ,הם ָּכל ֵהם ֲעלו ִּלים ִל ּפֹל ִמ ְּל ַמ ְע ָלה ְלתוֹ ְך ַה ַּמיִ םָ ,ל ָּמה ֵהם ָר ִבים ָּכל ָּכ ְך?” ָא ַמר יַ ענְ ִקי וְ ִה ְ ׁ
מש ל ֹא ֵמ ִביןָ ,ל ָּמה ָל ִריב?”. ָּכ ְך ְק ַט ִ ּנים ׁ ֶשצְּ ִר ִיכים ָל ִריב ַעל ָ ּבנָ נָ ה? ֲאנִ י ַמ ָּ ׁ
ְל ֶפ ַתע קוֹ ף ֶא ָחד ָּת ַפס ֶאת ַה ּקוֹ ף ַ ׁה ּ ֵשנִ י וְ נָ ַתן לוֹ ׁ ְש ֵּתי ְ ּב ִעיטוֹ ת ְ ּב ָכל ַהכּ וֹ ַחַ .ה ּקוֹ ף ַ ׁה ּ ֵשנִ י ל ֹא וִ ֵּתר ,וְ ֶה ְחזִ יר
מש ל ֹא נָ ִעים ִל ְראוֹ ת ֶאת זֶ ה“ֵ ,מרֹב אשוֹ ן ׁ ְש ֵּתי ּבוֹ ְק ִסים“ .אוֹ י ,אוֹ י ,אוֹ י”ָ ,א ַמר ַס ָ ּבא“ ,זֶ ה ַמ ָּ ׁ ַל ּקוֹ ף ָה ִר ׁ
ְמ ִר ָיבה ֵהם ַ ּגם ֲעלו ִּלים ִל ּפֹל ַל ַּמיִ ם ,וְ זֶ ה ְמ ַל ֵּמד אוֹ ָתנ ּו ַּכ ָּמה זֶ ה ל ֹא יָ ֶפה ָל ִריב; ִל ְפ ָע ִמים ְּ ׁכ ֶש ָאנ ּו נִ ְמ ָצ ִאים
ְ ּבתוֹ ְך ַה ְּמ ִר ָיבה ָאנ ּו ל ֹא ַמ ְב ִחינִ ים ַּכ ָּמה זֶ ה נוֹ ָרא ָל ִריב ,וְ ָכ ֵעת ְּ ׁכ ֶש ָאנ ּו רוֹ ִאים ֶאת ַה ַח ּיוֹ ת ָרבוֹ ת ,זֶ ה
ַמ ְר ֶאה ָלנ ּו ַּכ ָּמה זֶ ה נוֹ ָרא”.
ַ ּב ּסוֹ ףֵ ,מרֹב ַה ְּמ ִר ָיבה ַה ָ ּבנָ נָ ה נָ ְפ ָלה ַל ַּמיִ ם ,וְ ַה ּקוֹ ִפים יָ ְרד ּו ְּ ׁכ ֶש ֵהם ֻמ ִּכים וַ ֲחבו ִּלים וְ גַ ם ְמ ֻא ְכזָ ִבים“ֵ .איזֶ ה
ל ֹא ֲח ָכ ִמים ַה ּקוֹ ִפים ָה ֵא ֶּלה”ָ ,א ַמר ְׂשרו ִּליק“ִ ,אם ֵהם ָהי ּו ְמוַ ְּת ִרים זֶ ה ָלזֶ הְ ׁ ,שנֵ ֶיהם ָהי ּו ְמ ֻרצִּ ים וְ חוֹ ְל ִקים
יַ ַחד ֶאת ַה ָ ּבנָ נָ ה ,וְ ָכ ֵעת ֵהם ַ ּגם ִק ְ ּבל ּו ַמכּ וֹ ת וְ גַ ם ל ֹא ִק ְ ּבל ּו ְּכלוּם ֵמ ַה ָ ּבנָ נָ ה”.
“נָ כוֹ ן ְמאוֹ ד ְׂשרו ִּליק”ָ ,א ַמר ַס ָ ּבא“ָ ,ל ַמ ְדנ ּו ַה ּיוֹ ם ֶל ַקח נִ ְפ ָלא ,וְ ָכ ֵעת נֵ ֵצא ְל ִס ּבוּב ְ ּבגַ ן ַה ַח ּיוֹ ת וְ ַא ַחר ָּכ ְך
נָ ׁשוּב ַה ַ ּביְ ָתה ְ ּב ִׂש ְמ ָחה” .וְ ָכ ְך ָהיָ הָּ ,כל ַה ְ ּי ָל ִדים נֶ ֱהנ ּו ְמאוֹ ד ְ ּבגַ ן ַה ַח ּיוֹ ת ,וְ ַא ַחר ָּכ ְך ׁ ָשב ּו ַה ַ ּביְ ָתה ְּ ׁכ ֶש ֵהם
ְמ ֻרצִּ ים ו ְּׂש ֵמ ִחים.
ּ ֶפ ֶרק ב’
“יְ ָל ִדים יְ ָק ִריםִ ,מי ׁ ֶש ִ ּי ְמ ָצא ֶאת ָה ֲא ִפיקוֹ ָמן יְ ַק ֵ ּבל ּ ְפ ָרס ְמי ָֻחד ְמאוֹ ד”ָ ,א ַמר ַא ָ ּבא ְ ּב ֵליל ַה ֵּס ֶדר“ָ .אנ ּו
ַח ָ ּי ִבים ִל ְמצֹא ֶאת ָה ֲא ִפיקוֹ ָמן ו ְּל ַק ֵ ּבל ֶאת ַה ּ ְפ ָרס”ָ ,א ְמר ּו ְׂשרו ִּליק וְ יַ ענְ ִקי זֶ ה ָלזֶ ה ,וְ ִה ְמ ִּתינ ּו ִ ׁל ְש ַעת
ַהכּ ׁ ֶֹשר.
“שרו ִּליקַ ,א ָ ּבא ָקם ִל ּטֹל יָ ַדיִ ם ,וַ ֲאנִ י חוֹ ׁ ֵשב ׁ ֶש ַע ְ ׁכ ָשו זֶ ה ַה ְ ּז ַמן ָל ַק ַחת ֶאת ָה ֲא ִפיקוֹ ָמן”“ַ - ,א ָּתה צוֹ ֵדק ְׂ
יַ ענְ ִקי” .וְ ָכ ְך ְׂשרו ִּליק ִ ּב ְתנוּעוֹ ָתיו ַה ְ ּז ִריזוֹ ת ִ ׁה ְש ַּת ֵחל ִמ ַּת ַחת ַ ׁל ּ ֻש ְל ָחן ִ ּב ְמ ִהירוּת וְ ׁ ָש ַלף ֶאת ָה ֲא ִפיקוֹ ָמן,
וְ יַ ַחד ִעם יַ ענְ ִקי ֵהם ֶה ְח ִ ּביא ּו ֶאת ָה ֲא ִפיקוֹ ָמן ְ ּב ָמקוֹ ם נִ ְס ָּתר.
ְּ ׁכ ֶש ַא ָ ּבא ִה ְב ִחין ׁ ֶש ֲא ִפיקוֹ ָמן נִ ְל ַקח ,הוּא ִח ֵ ּי ְך וְ ָא ַמר“ַ :א ֶּתם יְ ָל ִדים זְ ִריזִ יםֵ ,א ְיך ִה ְצ ַל ְח ֶּתם ָל ַק ַחת ֶאת
ָה ֲא ִפיקוֹ ָמן? טוֹ בּ ְ ,ב ֶעזְ ַרת ה’ ְּ ׁכ ֶש ַ ּנ ִ ּג ַיע ַל ֲא ִפיקוֹ ָמן ַּת ְחזִ יר ּו ִלי אוֹ תוֹ וַ ֲאנִ י ֶא ֵּתן ָל ֶכם ְ ּבחֹל ַה ּמוֹ ֵעד ֶאת
ַה ּ ְפ ָרס” .וְ ָכ ְך ָהיָ הּ ְ ,בחֹל ַה ּמוֹ ֵעד ַא ָ ּבא ֵה ִביא ִל ְׂשרו ִּליק וְ יַ ענְ ִקי ְמכוֹ נִ ית ַעל ׁ ַש ַּלט יְ ָק ָרה ְמאוֹ דְ ,מכוֹ נִ ית
ׁ ֶשנּוֹ ַס ַעת ְל ֶמ ְר ַח ִ ּקים וְ גַ ם יְ כוֹ ָלה ְל ִה ְת ַה ּ ֵפ ְך ו ְּל ִה ְס ּתוֹ ֵבב ְ ּב ִמ ְקצוֹ ִע ּיוּתְׂ .שרו ִּליק וְ יַ ענְ ִקי יָ ְרד ּו ָל ְר ָח ָבה
ַה ְ ּגדוֹ ָלה ׁ ֶש ֵ ּבין ַה ִ ּבנְ יָ נִ ים ִ ּב ְכ ֵדי ְל ַׂש ֵחק ַ ּב ְּמכוֹ נִ ית ַה ֲח ָ ׁד ָשה ו ְּל ַה ִּס ַיע אוֹ ָת ּה ַ ּב ֲהנָ ָאה.
אשוֹ ן ַ ּב ְּמכוֹ נִ ית”,ָ“ה ֱא ֶמתֶ ׁ ,ש ֲאנִ י ִ ּג ִּל ִיתי ְל ָך ָמ ַתי ְּכ ַדאי ָל ַק ַחת ֶאת ָה ֲא ִפיקוֹ ָמן וְ ָל ֵכן ַמ ִ ּג ַיע ִלי ְל ַׂש ֵחק ָה ִר ׁ
אשוֹ ן ִּכי ֲאנִ י ְ ּבפ ַֹעל ָל ַק ְח ִּתי ֶאת ָה ֲא ִפיקוֹ ָמן!”. ָא ַמר יַ ענְ ִקי“ָ .מה ּ ִפ ְתאוֹ ם”ׁ ֵ ,ה ִשיב ְׂשרו ִּליק“ִ ,לי ַמ ִ ּג ַיע ִר ׁ
מ ֻש ְכ ָלל,
ָּכ ָכה ָע ְמד ּו ָל ֶהם ְׂשרו ִּליק וְ יַ ענְ ִקי וְ ִה ְתוַ ְּכח ּו ְּ ׁכ ֶש ּ ְׂשרו ִּליק ַמ ְחזִ יק ְ ּביָ דוֹ ֶאת ָהאוֹ טוֹ ַה ָ ּגדוֹ ל וְ ַה ְּ ׁ
וְ ִא ּל ּו יַ ענְ ִקי ַמ ְחזִ יק ֶאת ֲ ׁה ַש ַּלט.
ַא ֲח ֵרי ַּכ ָּמה ַּד ּקוֹ ת ׁ ֶשל וִ כּ ו ַּח ָא ַמר ְׂשרו ִּליק“ :יַ ענְ ִקיַ ,א ָּתה יוֹ ֵד ַע ַמה זֶ ה ַמזְ ִּכיר ִלי?” – ַ“מה?” ׁ ָש ַאל יַ ענְ ִקי
ז
ט
ִ ּב ְפ ִל ָיאה“ ,זֶ ה ַמזְ ִּכיר ִלי ֶאת ַה ּקוֹ ִפים ׁ ֶש ָר ִאינ ּו ְ ּבגַ ן ַה ַח ּיוֹ ת”ׁ ֵ ,ה ִשיב ְׂשרו ִּליק ו ָּפ ַרץ ִ ּב ְצחוֹ ק .יַ ענְ ִקי נִ זְ ַּכר ִמ ָ ּיד
ִ ּב ְמ ִר ָיבה ׁ ֶשל ַה ּקוֹ ִפים ַעל ַה ָ ּבנָ נָ ה ,וְ ִה ְצ ָט ֵרף ַ ּגם ַלצְּ חוֹ ק ַה ִּמ ְת ַ ּג ְל ֵ ּגל ׁ ֶשל ְׂשרו ִּליק“ .נָ כוֹ ן ְמאוֹ דַ ,א ָּתה צוֹ ֵדק
ְׂשרו ִּליקֲ ,אנַ ְחנ ּו ִמ ְתנַ ֲהגִ ים ְ ּב ִד ּיוּק ְּכמוֹ ַה ּקוֹ ִפים ׁ ֶש ְ ּבסוֹ ף ַה ְּמ ִר ָיבה ׁ ֶש ָּל ֶהם ל ֹא נֶ ֱהנ ּו ִ ּב ְכ ָלל וְ ַה ָ ּבנָ נָ ה ֻּכ ָּל ּה
נָ ְפ ָלה ַל ַּמיִ ם; ָּכ ְך ַ ּגם ָאנוָּּ ,כל ֶא ָחד ַמ ֲחזִ יק ֵח ֶלק ַא ֵחר וְ ַאף ֶא ָחד ֵמ ִא ָּתנ ּו ל ֹא יָ כוֹ ל ְל ַׂש ֵחקָ ,ה ָבה נַ ֲע ֶׂשה
ר-תוֹ ר וְ ַהכּ ֹל יִ ְס ַּת ֵּדר”.
ּתוֹ ּ
אשוֹ ן”ָ ,א ַמר יַ ענְ ִקי; ָ“ה ֱא ֶמת ׁ ֶש ֲאנִ י רוֹ ֶצה ְלוַ ֵּתרֲ ,א ָבל ׁ ֶש ּל ֹא נַ ְת ִחיל ָל ִריב ֲ“אנִ י ְמוַ ֵּתר ׁ ֶש ַא ָּתה ִּת ְהיֶ ה ָה ִר ׁ
א ַש ֵחק ְק ָצת ,ו ִּמ ָ ּיד ָא ִביא ְל ָך ַ ּגם ְל ַה ִּס ַיע ֶאת ָהאוֹ טוֹ ”. עוֹ ד ַה ּ ַפ ַעם ִמי ְמוַ ֵּתר ָאז ֲאנִ י ֲ ׁ
ָּכ ְך ִׂש ֲחק ּו ָל ֶהם ְׂשרו ִּליק וְ יַ ענְ ִקי ַ ּב ֲהנָ ָאה ְ ּ ׁב ָשלוֹ ם ו ְּב ַא ְחוָ הׁ ְּ ,כ ֶש ִּמ ֵּדי ּ ַפ ַעם ֵהם מוֹ ִדים ַלה’ ׁ ֶש ָ ּנ ַתן ָל ֶהם
ֵׂש ֶכל ל ֹא ְל ִה ְתנַ ֵהג ְּכמוֹ ַה ּקוֹ ִפים ַה ִּט ּ ְ ׁפ ִשיםֶ ,א ָּלא ְלוַ ֵּתר זֶ ה ָלזֶ ה.
בסייעתא דשמיא עומד לצאת לאור ספר של “שרוליק ויענקי לומדים מהפרשה”.
ניתן לקחת חלק וזכות .ניתן גם להקדיש להצלחה או לע”נ וכדומה
לע”נ חיים בן מסודה ובנימין בן שושנה ע”ה
ניתן לתרום לזיכוי הרבים0527193031 :
ח
ט
