בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — נח (2026-10-12)

פרשת
נח
דוא"ל להערות
בארה של תורה
מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א
ורשימת תפוצה: מח"ס "בארה של תורה"" ,רביד הזהב" על הל' שבת ,ו"לפלגות ראובן" על הל' פסח ויו"ט
rg5740@gmail.com
054-8410805 העלון יו"ל ע"י מוסדות "דרכי תורה" -רחובות
לע"נ יחיאל בן סעדיה שעירי ז"ל | גליה בת עובדיה אהרוני ע"ה
גליון 956 אריאלה חיה בת אהובה רוזנפלד ע"ה | אביבה בת שושנה ישראלי ע"ה
אדם קודם או בהמה קודמת? אבא ,מסתכלים עליך!
הקושיה המרתקת של המהרי"ל דיסקין בתיבת נח
התורה מעידה על נחֹ" :נֹ ַַח ִִא ׁיׁש ַצַ ִּד�ּ יק ָּת ִ�ִּמים ָָהָיָ ה ּ�ְּבֹדֹ ֹר ָָֹתיו" .אולם ,בהמשך ,כאשר
"ְוְַא �ָּּתה ַַקח ָ
ְלְָך ִִמ �ָּּכל ַַמ ֲֲאָכָ ל ֲֲאֶׁש�ׁ ר בציווי הקב"ה לנח לקראת הכניסה לתיבה נאמרַ : "ִּכי ֹא ָ
ְֹתְָך ָָר ִִא ִיִתי ַצַ ִּד�ּ יק ְלְ ָפָ ַנַ י הקב"ה מצווה עליו להיכנס לתיבה ,משתנה הניסוחּ� :
ְכְָלה" (בראשית ו ,כא) .הכתוב מקדים ְלְָא ָ ְפְָּת ֵֵאֶלֶ ָיָךְָ ,וְָהָיָ ה ָ
ְלְָך ְָוְָלֶהֶ ם ָ ֵיֵ ָָאֵכֵ ל ְָוְָא ַַס �ּ ַּב�ּּדֹּוֹ ר ַַה �ֶּּזה" – התואר "תמים" הושמט באופן פלאי .מדוע?
בלשונו את נח לבעלי החיים" :לך" – ורק אחר כך "ולהם". ה"כתב סופר" מאיר את הדברים בביאור מופלא ונוקב :התואר "צדיק תמים"
והקשה על כך המהרי"ל דיסקין מסוגיית הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א)" :אסור נאמר על נח שלפני הולדת בניו .אולם לאחר שנולדו בניו – ובהם חם ,שלא
לאדם שיאכל קודם שיתן לבהמתו ,שנאמר' :ונתתי עשב בשדך לבהמתך – הלך בדרך הישר – נוצר פגם מסוים בנח עצמו.
ואכלת ושבעת'" .אם כן ,לכאורה היה מן הראוי שהפסוק יקדים את הבהמות לנח אנו מכירים היטב את הכלל "ברא מזכה אבא" (הבן מזכה את האב) ,שכן לאב
ויאמר" :והיה להם ולך לאכלה"! יש זכות במעשיו הטובים של בנו שאותו גידל לתורה ויראת ה' .אך מסתבר
ותירץ ,שקודם המבול נאסר על בני האדם לאכול בשר ,ורק לאחר צאתם מן שהמשוואה פועלת גם בכיוון ההפוך" :ברא פוגם אבא" .פגמיו של הבן מעידים,
התיבה הותר להם הבשר .ממילא ,בעת שהיו בתיבה לא היה לנח בגופם של בעלי ולו במעט ,על חיסרון כלשהו אצל האב ,שכן יש לו חלק בדרך שבה בחר בנו.
החיים שום "קניין הגוף" ,אלא לכל היותר קניין פירות והשתמשות במלאכתם. משום כך ,נח כבר לא יכול היה להיקרא "תמים".
והנה ,הדין שאסור לאדם לאכול לפני בהמתו נלמד מן הפסוק "לבהמתך" יש בדברי הכתב סופר חידוש עצום .הרי הרחוב בדור המבול היה פרוץ ,מושחת
– בהמה שהיא שלו ממש בקניין הגוף .ומאחר שחיות אלו לא היו מוגדרות ומלא כפירה; לכאורה ,איזו טענה יכולה להיות כלפי נח על כך שבנו הושפע
כ"בהמתו" הגמורה ,לא חל על נח הדין להקדים את אכילתן לאכילתו. מאווירת הדור? מכאן אנו למדים מסר מהדהד :למרות הכל ,אפילו בדור קלוקל
אמנם ,יש לעיין בזה :הרי סוף סוף היו מזונותיהן של כל החיות והעופות מוטלים כל כך ,תמיד נותר שורש וחלק מסוים השייך לאב בדרך שבה הולך בנו.
על כתפיו של נח ,וכל תפקידו בתיבה היה לפרנסם ולכלכלם ,ואם כן מסברא ראוי רעיון זה מתקשר היטב לתופעה בולטת בסוף פרשת בראשית ובסוף פרשתנו.
היה להקדימן! התורה מונה את שושלת הדורות מאדם ועד נח ,ומנח ועד אברהם .בכל דור,
והגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא בספרו "מכתב סופר" תירץ ,שהנה הטעם מקפידה התורה לחלק את שנות חייו של האדם לשתי תקופות :כמה שנים חי
השורשי לכך שלעולם צריך להקדים את מאכל הבהמה לאדם מיוסד על דברי עד הולדת בניו ,וכמה שנים חי לאחר מכן .נשאלת השאלה :מדוע התורה אינה
ּוְּבְֵה ָָמה
"ָא ָָדם ֵ חז"ל במדרש (בראשית רבה לג ,א) על הפסוק בתהלים (לו ,ז) ָ מסתפקת בציון מניין שנות חייו הכולל?
ּתֹּוֹ ִׁש�ׁ ַיַע ה'" – "אדם בזכות בהמה תושיע ה'" .כלומר ,האדם ניזון פעמים רבות בספר "קול רם" מובא בשם הגאון רבי משה פיינשטיין בעל ה"אגרות משה",
בזכות הבהמה ,ולכן בדין הוא שיקדים את אכילת בהמתו לאכילתו שלו .אולם, שהתורה טומנת כאן יסוד גדול :אינם דומים ימי חייו של האדם לפני שנולדו
כל זה אמור באנשים פשוטים האוכלים בזכות הבהמות .אך כאן בתיבת נח ,הרי לו בנים ,לימי חייו לאחר מכן .מרגע שאדם הופך להורה ,מוטלת עליו החובה
כל הבהמות והחיות ניצלו מהמבול אך ורק בזכותו של נח ,ומשום כך ,בדין ובצדק לדקדק במעשיו שבעתיים ,שכן מעתה בניו נושאים אליו עיניים ולומדים
הקדים הפסוק את מאכלי נח למאכלם. מהנהגתו .שנות חייו הראשונות ,בהן אולי לא דקדק כל כך בדרכיו ,אינן דומות
לשנים שלאחר הולדת ילדיו – שנים בהן כל פסיעה שלו דורשת שימת לב
למה נח לא התפלל? הסוד העצום של ה"תפארת שלמה" מיוחדת למפעלותיו ולדוגמה שהוא משדר.
האחריות מחייבת .מצוות חינוך אינה מסתכמת בהטפת מוסר או בלימוד
בעת תיאור כניסתם של נח ובני משפחתו לתיבה ,נאמרַ" :וַ �ָּיֹּבֹ א ֹנֹ ַַח ּוָּבָ ָנָ יו ְִוְִאְׁש�ּׁתֹּוֹ תיאורטי; עיקר החינוך הוא הדוגמה האישית .עלינו ,המבוגרים – הורים ומורים
ּוְּנְֵׁש�ׁ י ָבָ ָנָ יו ִִאּתֹּוֹ ֶאֶ ל ַַהֵּת�ָּבָ ה ִִמ � ְּּפֵנֵ י ֵֵמי ַַהַּמ�ּּבּּוּל" .על מילים אלו מביא רש"י את דברי – להוות מודל חי לחיי תורה ומצוות ,לאהבת התורה ושקידתה ,ליראת שמים
חז"ל המפתיעים" :אף נח מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול, ולתפילה זכה .עלינו לתת את הדעת ל"נראות" של מעשינו כלפי חוץ.
ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים".
קחו למשל את שעת התפילה .כאשר אנו מקילים ראש חלילה ,ומדברים
דברים אלו מעוררים פליאה עצומה :הכיצד ייתכן לומר על נח הצדיק שהיה במהלך חזרת הש"ץ או קריאת התורה – מלבד עצם האיסור החמור שבדבר
"מקטני אמנה"? הרי אנו מדברים על נביא שהקב"ה דיבר עמו פעם אחר פעם, – אנו מחריבים את מעלת התפילה בנפשם של בנינו ותלמידינו .ילד שרואה
אדם שעמל במשך מאה ועשרים שנה על בניית התיבה מתוך אמונה תמימה התנהגות כזו ,מחלחלת ללבו התובנה שתפילה אינה עניין כה חשוב ,ושאפשר
בציווי האלוקי למרות לעג סביבתו .איך אפשר לייחס לו חוסר אמונה? בקלות לעסוק במקביל בדברי חולין .שום שיחת מוסר לא תתקן את הרושם
האדמו"ר מרן ה"תפארת שלמה" מראדומסק ,מאיר את מאמר חז"ל זה באור של פגימה זו.
יקרות.
אמנם נכון ,הרחוב של ימינו משפיע עמוקות ,וגם לחברה ולחברים יש משקל
שגגתו הגדולה של נח הייתה בכך שהוא לא התפלל על בני דורו להצילם מן
רב .אך אין בכך כדי לפטור אותנו מחובתנו לשים לב לדרכנו ולדוגמה שאנו
ההשחתה ומן הכיליון .אך ממה נבעה שתיקה זו? מדוע נח לא עמד בתפילה
מקרינים ,כי בנפשנו הדבר.
אסתר בת רחמה ע"ה שמואל בן רצון חצרוני ז"ל אהרון בן סלימן שעירי ז"ל ז"ל ע"ה שמעה בת סאלם מרחבי ז"ל יצחק בן תמו אביסדיד
הוידה בת סאלם אדואן ע"ה שמואל סעיד בן השמט פארעה בת סעיד וקדיה תוהמי
צפורה בת מרים נגר ע"ה יעקב שמחה בן פרל חנה מקלס ז"ל סעדיה בן יוסף עובד ז"ל שרה זיהרה בת דוד קהלנו ע"ה
פיראן ז"ל
להצלחת ת הגון
לזיווג מ
מוקדש ש
נ י ו ל טאוס
שלמה בןע י טלעת ש
יחיאל קבן ד בנימין בן סלחה מוקדש
נאזהל בת תאג’ה מ ו
סרח בת רחמה לעילוי נשמת
בארה של תורה
ההסבר לכך הוא עמוק ויסודי :המדרש אינו מדבר על רצון בכבוד ,אלא על קורעת שערי שמים?
ההבנה של עוצמת המעשה .התורה היא נצחית ,ומה שנכתב בה טומן בחובו מסביר ה"תפארת שלמה" :חסרונו של נח לא נבע מגאווה או מאדישות ,אלא
משמעות נצחית שמהדהדת לדורות .אילו היה האדם מודע באמת לכך שכל להפך – מענווה שלא במקומה .נח היה קטן בעיני עצמו ,ובשל ענוותנותו לא
מעשה ומעשה שלו חוקק רישום בעולמות העליונים למשך כל הדורות – הגישה עלה על לבו שהקב"ה חפץ בתפילתו .הוא פשוט לא האמין שאם הוא ,נח ,יתפלל
שלו הייתה משתנה לחלוטין .הוא היה ניגש לכל פעולה – קטנה כגדולה – ויבקש – הקב"ה ישמע אליו וייעתר לו לבטל גזירה שכבר נגזרה מלפניו .נח
בחרדת קודש ,במשנה זהירות ,ומתוך כוונה טהורה ועוצמתית פי כמה וכמה. סבר בטעות ,שאם ה' גזר – הרי שזו כוונתו ,ולהתפלל לבטל את הגזירה פירושו
לצאת נגד רצון ה'.
סערה של מילים :מדוע נבראו ההרים,
דוא"ל להערות ומה יקרה להם לעתיד לבוא? מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א זהו העומק המטלטל בכוונת רש"י "אף נח מקטני אמנה היה" .חסרונו באמונה
לא היה באמונה בה' או בכוחו של ה' ,אלא באמונה בעצמו ובכוח תפילתו.
ורשימת תפוצה: ראובן" על הל' פסח ויו"ט ו"לפלגותקולו.
וחפץ לשמוע את אותושבת, אוהבהל' הזהב"כךעל "רביד
שהקב"ה כל תורה",בכך של האמונה חסרה לו מח"ס "בארה
בהפטרת פרשת נח קוראים אנו את נבואת הנחמה של ישעיהו הנביא (נד ,י) שבה
rg5740@gmail.com
ּוְּבְִרית ְׁש�ׁ לֹוֹ ִִמי
מּוּׁש ִ מּוּׁשּוּ ְַוְַה ּ �ְּגָבָ עֹוֹ ת �ְּּתמּוֶּטֶ יָנָ הְ ,וְ ַַחְסְִּד�ּ י ֵֵמ ִִא �ֵּתְּךְ ֹל ֹא ָיָ ׁ
ֶהֶָה ִִרים ָיָ ׁ
"ִּכי ָ
נאמרּ� : אך האמת היא הפוכה לחלוטין .רצונו העמוק של הקב"ה הוא דווקא שהצדיק
ֹל ֹא ָָתמּוּט". יתפלל ויקרע את הגזירות! הקב"ה "מתאווה לתפילתם של צדיקים" וממתין
שיעמדו בפרץ.
לכאורה יש לתמוה :מה עניין הזזת ההרים והתמוטטות הגבעות לנחמת העתיד
לבוא? וכי מה תועלת יש בביטולם של ההרים? וזהו ההבדל התהומי בין נח לבין מנהיגי האומה שקמו אחריו ,שהבינו את סוד
כוחה של התפילה :כאשר הקב"ה מבקש להחריב את סדום ,אברהם אבינו לא
מבאר גאון עוזנו ה"בן איש חי" זיע"א בספרו "ברכת חיים" ,יסוד מופלא על פי "ָח ִִל ָָלה ּ �ְּל ָָך ֵֵמ ֲֲעֹׂש�ׂת ַּכ�ָּּד�ָּבָ ר ַַה �ֶּּזה!" .וכן
שותק .הוא נעמד מיד וזועק כלפי שמיאָ :
סדרי הבריאה.
משה רבנו ,כשנגזרה גזירת כליה על עם ישראל בחטא העגל ,לא מקבל את הדין
הקב"ה ברא בעולמו הרים רמים וגבעות נישאות כדי לשמש כמגן וצינה מפני "ָל ּ�ָּמה ֹיֹ אְמְ רּוּ ִִמ ְַצְַרִיִ ם!" .הם ידעו ,שהקב"ה מגלה להם את בהכנעה אלא טועןָ :
רוחות סערה עזות .אלמלא היו ההרים ניצבים כחומה ושוברים את עוצמת הרוח, הגזירה כדי שיעמדו ויתפללו לבטלה.
היו רוחות הסערה מחריבות ועוקרות את כל יישובי בני האדם .ההר סופג את
המכה ,שובר את תוקף הסערה ,ומה שמגיע אל האדם אינו אלא רוח קלה שאין המסר המהדהד אלינו הוא עצום :אסור לאדם לומר "מי אני ומה אני ,וכי
בכוחה להזיק. תפילתי תשנה משהו?" .ענווה היא מידה טובה ,אך כאשר היא משתקת אותנו
אך מכח מה בכלל מתעוררת רוח סערה כה מחריבה בעולם? מלהתפלל ולבקש על הכלל והפרט – היא הופכת לחיסרון ול"קטנות אמונה".
מבאר רבנו על פי הירושלמי (ברכות פ"ב ה"ט) ,שרוח סערה יוצאת לעולם בעוון עלינו להאמין בכל לב שכוח תפילתו של כל יהודי הוא כביר ,ושהקב"ה יושב
קלקול הדיבור! ומצפה שנבקש ,נתפלל – ונפעל ישועות.
האדם נברא בבחינת "ויהי האדם לנפש חיה – לרוח ממללא" (אונקלוס) .כאשר
בני אדם חוטאים בדיבורים אסורים – בלשון הרע ,רכילות ,שקר ודברים בטלים לחיות מול מצלמת הנצח
– הם מעוררים ב"רוח הדיבור" שלהם את רוחות הסערה מתוך אוצר הרוחות של
מעלה ,להחריב את היקום.
"ִּכי ִִה ּ�ֵּנה יֹוֹ ֵצֵ ר ָָה ִִרים ּוֹּבֹ ֵֵרא ר ַּוַּח
בזה מבאר רבנו זצ"ל את הפסוק בעמוס (ד ,יג)ּ� : מסופר בשם מרן ה"חפץ חיים" זיע"א ,מעשה נוקב באדם נכבד וחשוב שנערכה
ַּוַּמ ּ �ִּגיד ָ
ְלְָא ָָדם ַַמה ּשּ יחֹוֹ ". מסיבה גדולה לכבודו .במהלך האירוע ,שתה אותו אדם יתר על המידה ,איבד
יצר הרע מפתה את האדם לחשוב" :וכי מה עשיתי? בסך הכל דיברתי כמה את עשתונותיו ,ומתוך שכרותו התבזה לעין כל ורקד על השולחן כשהוא
מילים ...הרי אין בדיבור ממשות ,סתם רוח קלה שיצאה מהפה!" מעורטל.
אומר לו הקב"ה :ראה בעיניך בעולם הגשמי כמה כוח והרס יש ברוח! הרי בראתי אחד הנוכחים מיהר להנציח את הרגע המביש במצלמתו .כשהתפכח אותו אדם
הרים אדירים רק כדי להגן מפני הרוח הזו ,ואם רוח גשמית יכולה להחריב עולם מיינו והבין את גודל החרפה ,הסתגר בביתו מתוך בושה נוראה ולא העז לצאת.
שלם – על אחת כמה וכמה שרוח הדיבור הרוחנית פועלת ובונה או חלילה חלפה תקופה ארוכה ,והוא סבר לתומו כי המקרה נשכח מלב .אולם ,אך יצא
מחריבה עולמות! לכן ,ליום הדין "מגיד לאדם מה שיחו" ,ויתבע האדם על כל לרחוב ,ניגש אליו אדם והראה לו את התמונה המדוברת.
שיחה קלה שהוציא מפיו (חגיגה ה ע"ב).
בצר לו ,הבין שאינו יכול להישאר במקומו ,ארז את חפציו וברח לחוץ לארץ
מעתה מיושב הפסוק בנבואת ישעיהו כמין חומר: כדי לפתוח דף חדש .אך גם שם ,נדהם לגלות את תמונתו מודפסת בספר,
כל הצורך בהרים ובגבעות קיים רק בעולם הזה ,שבו היצר הרע שולט ובני אדם כדוגמה חיה לביזיון שאליו עלולה להוביל השכרות .כך נדד ממדינה למדינה,
חוטאים בדיבורם ומעוררים סערות. אך הבושה רדפה אחריו לכל מקום -תמונת קלונו כבר התפרסמה בכל פינה
אולם לעתיד לבוא ,כאשר יתבער יצר הרע מן הארץ וייפסקו כל הדיבורים בעולם.
האסורים ,שוב לא תתעורר שום רוח סערה בעולם .ומאחר שלא תהיה רוח סערה
– שוב אין כל צורך בהרים ובגבעות שיבלמו אותה! נח על כותבת התורה פרשתנו: על ומצביע סיפורו את מסיים חיים" ה"חפץ היה
ְּתְַּגל ּ�ְּבתֹוֹ ְךְ ָָא ֳֳהֹל ֹה" .מאז ועד עולם ,בכל מקום על פני כדור ְּׁש�ָּׁכר ַוַ �ִּי ּ �
ְּׁש�ְּׁת ִִמן ַַה �ַּיִּיִ ן ַוַ �ִּי �ּ
"ַוַ �ֵּי �ּ
זהו שאמר הנביא" :כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה" – הם יתבטלו מאליהם הארץ שבו מתקבצים עשרה יהודים וקוראים בתורה בפרשת נח – קוראים הם
מפני שלא יהיה בהם עוד צורך ,כי העולם כולו יתמלא שלום ,טהרה ודיבורים
קדושים. קבל עם ועדה את דבר קלונו! התורה היא נצח ,וכך גם כל מעשה שאדם עושה
פעמים רבות אנו נוטים להקל ראש ב"סתם דיבורים" – פטפוט בטל ,עקיצה – נחקק ונרשם לנצח נצחים.
קטנה או לשון הרע "קל" – במחשבה שמדובר במשהו חולף וחסר משקל ("רק ח): לד, ויקרא רבה, (מדרש המופלאים חז"ל בדברי רעיון זה מקבל משנה תוקף
אמרתי"). "אילו ידע ראובן שהתורה כותבת עליו 'וישמע ראובן ויצילהו מידם' – בכתפו
דברי ה"בן איש חי" מלמדים אותנו את משקלו העצום של הדיבור :רוח הפה היה מוליכו אצל אביו! אילו ידע אהרן שהתורה כותבת עליו 'וראך ושמח בלבו'
מניעה את רוחות העולם כולו. – בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו!".
מי ששומר על פיו ולשונו ,ומקדש את "רוחא ממללא" שבו לדברי תורה ,תפילה, דברי המדרש הללו טעונים ביאור :מה הפירוש "אילו ידע שהתורה תכתוב
עידוד וחסד – אינו רק שומר על נשמתו הפרטית ,אלא הוא ממקיימי ומבוני עליו"? וכי הצדיקים הללו ,ראובן ואהרן ,היו פועלים מתוך חיפוש אחר פרסום?
העולם ממש ,משרה שקט ורוגע בבריאה ,ומקרב את אותו יום נעלה שבו ישכון הרי אם חשבו שזהו המעשה הראוי והנכון – מדוע לא עשו אותו בשלמות מיד?
השלום והרוחות כולם יתברכו ממקור הברכה. ואם סברו שאין זה נצרך – האם רק בשביל "תיעוד" בתורה היו משנים את
מעשיהם?
רשימת השיעורים של הרב ראובן גולן שליט"א בביהמ"ד "דרכי תורה" שיעורי הרב ראובן גולן במגוון נושאים
ימים א|ג |ד -הלכות כשרות המטבח (לאחר ערבית בצאת הכוכבים) ב"קול הלשון בטל' 0733-71-81-56
יום שלישי| "סמיכת חבר" | הלכות איסור והיתר | 20:30-21:30
יום רביעי| טור בית יוסף הלכה למעשה | הלכות שבת | 20:30-21:30 שותפות בזיכוי הרבים של "בארה של תורה"!
יום חמישי | שיחה על פרשת השבוע 17:20-18:00 חסות שבועית בלעדית :הקדשת הגיליון כולו לברכה,
שבת קודש | גמרא “מסכת מגילה” |16:15-17:00 לרפואה או עילוי נשמה 250ש"ח.
שבת קודש | הלכות שבת| 17:00-17:30 הקדשה אישית (במסגרת ייעודית) 50 :ש"ח.
שבת קודש | אור החיים הקד' | כ 20-דקות לפני צאת השבת לפרטים ניתן להתקשר או לשלוח הודעה לטל 054-2637798 -
להצלחת מוקדש לזיווג הגון שלמה בן טאוס יחיאל בן טלעת בנימין בן סלחה מוקדש
נאזה בת תאג’ה סרח בת רחמה לעילוי נשמת
