gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: בארה של תורה · Be'ara Shel Torah

שבוע: נח (2026-10-12)

בארה של תורה · Be'ara Shel Torah — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫נח‬ ‫דוא"ל להערות‬ ‫בארה של תורה‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫ורשימת תפוצה‪:‬‬ ‫מח"ס "בארה של תורה"‪" ,‬רביד הזהב" על הל' שבת‪ ,‬ו"לפלגות ראובן" על הל' פסח ויו"ט‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫‪054-8410805‬‬ ‫העלון יו"ל ע"י מוסדות "דרכי תורה" ‪ -‬רחובות‬ ‫לע"נ יחיאל בן סעדיה שעירי ז"ל | גליה בת עובדיה אהרוני ע"ה‬ ‫גליון ‪956‬‬ ‫אריאלה חיה בת אהובה רוזנפלד ע"ה | אביבה בת שושנה ישראלי ע"ה‬ ‫אדם קודם או בהמה קודמת?‬ ‫אבא‪ ,‬מסתכלים עליך!‬ ‫הקושיה המרתקת של המהרי"ל דיסקין בתיבת נח‬ ‫התורה מעידה על נח‪ֹ" :‬נֹ ַַח ִִא ׁיׁש ַצַ ִּד�ּ יק ָּת ִ�ִּמים ָָהָיָ ה ּ�ְּבֹדֹ ֹר ָָֹתיו"‪ .‬אולם‪ ,‬בהמשך‪ ,‬כאשר‬ ‫"ְוְַא �ָּּתה ַַקח ָ‬ ‫ְלְָך ִִמ �ָּּכל ַַמ ֲֲאָכָ ל ֲֲאֶׁש�ׁ ר‬ ‫בציווי הקב"ה לנח לקראת הכניסה לתיבה נאמר‪ַ :‬‬ ‫"ִּכי ֹא ָ‬ ‫ְֹתְָך ָָר ִִא ִיִתי ַצַ ִּד�ּ יק ְלְ ָפָ ַנַ י‬ ‫הקב"ה מצווה עליו להיכנס לתיבה‪ ,‬משתנה הניסוח‪ּ� :‬‬ ‫ְכְָלה" (בראשית ו‪ ,‬כא)‪ .‬הכתוב מקדים‬ ‫ְלְָא ָ‬ ‫ְפְָּת ֵֵאֶלֶ ָיָך‪ְָ ,‬וְָהָיָ ה ָ‬ ‫ְלְָך ְָוְָלֶהֶ ם ָ‬ ‫ֵיֵ ָָאֵכֵ ל ְָוְָא ַַס �ּ‬ ‫ַּב�ּּדֹּוֹ ר ַַה �ֶּּזה" – התואר "תמים" הושמט באופן פלאי‪ .‬מדוע?‬ ‫בלשונו את נח לבעלי החיים‪" :‬לך" – ורק אחר כך "ולהם"‪.‬‬ ‫ה"כתב סופר" מאיר את הדברים בביאור מופלא ונוקב‪ :‬התואר "צדיק תמים"‬ ‫והקשה על כך המהרי"ל דיסקין מסוגיית הגמרא במסכת ברכות (מ ע"א)‪" :‬אסור‬ ‫נאמר על נח שלפני הולדת בניו‪ .‬אולם לאחר שנולדו בניו – ובהם חם‪ ,‬שלא‬ ‫לאדם שיאכל קודם שיתן לבהמתו‪ ,‬שנאמר‪' :‬ונתתי עשב בשדך לבהמתך –‬ ‫הלך בדרך הישר – נוצר פגם מסוים בנח עצמו‪.‬‬ ‫ואכלת ושבעת'"‪ .‬אם כן‪ ,‬לכאורה היה מן הראוי שהפסוק יקדים את הבהמות לנח‬ ‫אנו מכירים היטב את הכלל "ברא מזכה אבא" (הבן מזכה את האב)‪ ,‬שכן לאב‬ ‫ויאמר‪" :‬והיה להם ולך לאכלה"!‬ ‫יש זכות במעשיו הטובים של בנו שאותו גידל לתורה ויראת ה'‪ .‬אך מסתבר‬ ‫ותירץ‪ ,‬שקודם המבול נאסר על בני האדם לאכול בשר‪ ,‬ורק לאחר צאתם מן‬ ‫שהמשוואה פועלת גם בכיוון ההפוך‪" :‬ברא פוגם אבא"‪ .‬פגמיו של הבן מעידים‪,‬‬ ‫התיבה הותר להם הבשר‪ .‬ממילא‪ ,‬בעת שהיו בתיבה לא היה לנח בגופם של בעלי‬ ‫ולו במעט‪ ,‬על חיסרון כלשהו אצל האב‪ ,‬שכן יש לו חלק בדרך שבה בחר בנו‪.‬‬ ‫החיים שום "קניין הגוף"‪ ,‬אלא לכל היותר קניין פירות והשתמשות במלאכתם‪.‬‬ ‫משום כך‪ ,‬נח כבר לא יכול היה להיקרא "תמים"‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬הדין שאסור לאדם לאכול לפני בהמתו נלמד מן הפסוק "לבהמתך"‬ ‫יש בדברי הכתב סופר חידוש עצום‪ .‬הרי הרחוב בדור המבול היה פרוץ‪ ,‬מושחת‬ ‫– בהמה שהיא שלו ממש בקניין הגוף‪ .‬ומאחר שחיות אלו לא היו מוגדרות‬ ‫ומלא כפירה; לכאורה‪ ,‬איזו טענה יכולה להיות כלפי נח על כך שבנו הושפע‬ ‫כ"בהמתו" הגמורה‪ ,‬לא חל על נח הדין להקדים את אכילתן לאכילתו‪.‬‬ ‫מאווירת הדור? מכאן אנו למדים מסר מהדהד‪ :‬למרות הכל‪ ,‬אפילו בדור קלוקל‬ ‫אמנם‪ ,‬יש לעיין בזה‪ :‬הרי סוף סוף היו מזונותיהן של כל החיות והעופות מוטלים‬ ‫כל כך‪ ,‬תמיד נותר שורש וחלק מסוים השייך לאב בדרך שבה הולך בנו‪.‬‬ ‫על כתפיו של נח‪ ,‬וכל תפקידו בתיבה היה לפרנסם ולכלכלם‪ ,‬ואם כן מסברא ראוי‬ ‫רעיון זה מתקשר היטב לתופעה בולטת בסוף פרשת בראשית ובסוף פרשתנו‪.‬‬ ‫היה להקדימן!‬ ‫התורה מונה את שושלת הדורות מאדם ועד נח‪ ,‬ומנח ועד אברהם‪ .‬בכל דור‪,‬‬ ‫והגאון רבי שמעון סופר אב"ד קראקא בספרו "מכתב סופר" תירץ‪ ,‬שהנה הטעם‬ ‫מקפידה התורה לחלק את שנות חייו של האדם לשתי תקופות‪ :‬כמה שנים חי‬ ‫השורשי לכך שלעולם צריך להקדים את מאכל הבהמה לאדם מיוסד על דברי‬ ‫עד הולדת בניו‪ ,‬וכמה שנים חי לאחר מכן‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬מדוע התורה אינה‬ ‫ּוְּבְֵה ָָמה‬ ‫"ָא ָָדם ֵ‬ ‫חז"ל במדרש (בראשית רבה לג‪ ,‬א) על הפסוק בתהלים (לו‪ ,‬ז) ָ‬ ‫מסתפקת בציון מניין שנות חייו הכולל?‬ ‫ּתֹּוֹ ִׁש�ׁ ַיַע ה'" – "אדם בזכות בהמה תושיע ה'"‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם ניזון פעמים רבות‬ ‫בספר "קול רם" מובא בשם הגאון רבי משה פיינשטיין בעל ה"אגרות משה"‪,‬‬ ‫בזכות הבהמה‪ ,‬ולכן בדין הוא שיקדים את אכילת בהמתו לאכילתו שלו‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫שהתורה טומנת כאן יסוד גדול‪ :‬אינם דומים ימי חייו של האדם לפני שנולדו‬ ‫כל זה אמור באנשים פשוטים האוכלים בזכות הבהמות‪ .‬אך כאן בתיבת נח‪ ,‬הרי‬ ‫לו בנים‪ ,‬לימי חייו לאחר מכן‪ .‬מרגע שאדם הופך להורה‪ ,‬מוטלת עליו החובה‬ ‫כל הבהמות והחיות ניצלו מהמבול אך ורק בזכותו של נח‪ ,‬ומשום כך‪ ,‬בדין ובצדק‬ ‫לדקדק במעשיו שבעתיים‪ ,‬שכן מעתה בניו נושאים אליו עיניים ולומדים‬ ‫הקדים הפסוק את מאכלי נח למאכלם‪.‬‬ ‫מהנהגתו‪ .‬שנות חייו הראשונות‪ ,‬בהן אולי לא דקדק כל כך בדרכיו‪ ,‬אינן דומות‬ ‫לשנים שלאחר הולדת ילדיו – שנים בהן כל פסיעה שלו דורשת שימת לב‬ ‫למה נח לא התפלל? הסוד העצום של ה"תפארת שלמה"‬ ‫מיוחדת למפעלותיו ולדוגמה שהוא משדר‪.‬‬ ‫האחריות מחייבת‪ .‬מצוות חינוך אינה מסתכמת בהטפת מוסר או בלימוד‬ ‫בעת תיאור כניסתם של נח ובני משפחתו לתיבה‪ ,‬נאמר‪ַ" :‬וַ �ָּיֹּבֹ א ֹנֹ ַַח ּוָּבָ ָנָ יו ְִוְִאְׁש�ּׁתֹּוֹ‬ ‫תיאורטי; עיקר החינוך הוא הדוגמה האישית‪ .‬עלינו‪ ,‬המבוגרים – הורים ומורים‬ ‫ּוְּנְֵׁש�ׁ י ָבָ ָנָ יו ִִאּתֹּוֹ ֶאֶ ל ַַהֵּת�ָּבָ ה ִִמ � ְּּפֵנֵ י ֵֵמי ַַהַּמ�ּּבּּוּל"‪ .‬על מילים אלו מביא רש"י את דברי‬ ‫– להוות מודל חי לחיי תורה ומצוות‪ ,‬לאהבת התורה ושקידתה‪ ,‬ליראת שמים‬ ‫חז"ל המפתיעים‪" :‬אף נח מקטני אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול‪,‬‬ ‫ולתפילה זכה‪ .‬עלינו לתת את הדעת ל"נראות" של מעשינו כלפי חוץ‪.‬‬ ‫ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים"‪.‬‬ ‫קחו למשל את שעת התפילה‪ .‬כאשר אנו מקילים ראש חלילה‪ ,‬ומדברים‬ ‫דברים אלו מעוררים פליאה עצומה‪ :‬הכיצד ייתכן לומר על נח הצדיק שהיה‬ ‫במהלך חזרת הש"ץ או קריאת התורה – מלבד עצם האיסור החמור שבדבר‬ ‫"מקטני אמנה"? הרי אנו מדברים על נביא שהקב"ה דיבר עמו פעם אחר פעם‪,‬‬ ‫– אנו מחריבים את מעלת התפילה בנפשם של בנינו ותלמידינו‪ .‬ילד שרואה‬ ‫אדם שעמל במשך מאה ועשרים שנה על בניית התיבה מתוך אמונה תמימה‬ ‫התנהגות כזו‪ ,‬מחלחלת ללבו התובנה שתפילה אינה עניין כה חשוב‪ ,‬ושאפשר‬ ‫בציווי האלוקי למרות לעג סביבתו‪ .‬איך אפשר לייחס לו חוסר אמונה?‬ ‫בקלות לעסוק במקביל בדברי חולין‪ .‬שום שיחת מוסר לא תתקן את הרושם‬ ‫האדמו"ר מרן ה"תפארת שלמה" מראדומסק‪ ,‬מאיר את מאמר חז"ל זה באור‬ ‫של פגימה זו‪.‬‬ ‫יקרות‪.‬‬ ‫אמנם נכון‪ ,‬הרחוב של ימינו משפיע עמוקות‪ ,‬וגם לחברה ולחברים יש משקל‬ ‫שגגתו הגדולה של נח הייתה בכך שהוא לא התפלל על בני דורו להצילם מן‬ ‫רב‪ .‬אך אין בכך כדי לפטור אותנו מחובתנו לשים לב לדרכנו ולדוגמה שאנו‬ ‫ההשחתה ומן הכיליון‪ .‬אך ממה נבעה שתיקה זו? מדוע נח לא עמד בתפילה‬ ‫מקרינים‪ ,‬כי בנפשנו הדבר‪.‬‬ ‫אסתר בת רחמה ע"ה‬ ‫שמואל בן רצון חצרוני ז"ל‬ ‫אהרון בן סלימן שעירי ז"ל‬ ‫ז"ל ע"ה שמעה בת סאלם מרחבי ז"ל‬ ‫יצחק בן תמו אביסדיד‬ ‫הוידה בת סאלם אדואן ע"ה‬ ‫שמואל סעיד בן השמט‬ ‫פארעה בת סעיד וקדיה תוהמי‬ ‫צפורה בת מרים נגר ע"ה‬ ‫יעקב שמחה בן פרל חנה מקלס ז"ל‬ ‫סעדיה בן יוסף עובד ז"ל‬ ‫שרה זיהרה בת דוד קהלנו ע"ה‬ ‫פיראן ז"ל‬ ‫להצלחת‬ ‫ת‬ ‫הגון‬ ‫לזיווג מ‬ ‫מוקדש ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫טאוס‬ ‫שלמה בןע י‬ ‫טלעת ש‬ ‫יחיאל קבן ד‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזהל בת תאג’ה‬ ‫מ ו‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫בארה של תורה‬ ‫ההסבר לכך הוא עמוק ויסודי‪ :‬המדרש אינו מדבר על רצון בכבוד‪ ,‬אלא על‬ ‫קורעת שערי שמים?‬ ‫ההבנה של עוצמת המעשה‪ .‬התורה היא נצחית‪ ,‬ומה שנכתב בה טומן בחובו‬ ‫מסביר ה"תפארת שלמה"‪ :‬חסרונו של נח לא נבע מגאווה או מאדישות‪ ,‬אלא‬ ‫משמעות נצחית שמהדהדת לדורות‪ .‬אילו היה האדם מודע באמת לכך שכל‬ ‫להפך – מענווה שלא במקומה‪ .‬נח היה קטן בעיני עצמו‪ ,‬ובשל ענוותנותו לא‬ ‫מעשה ומעשה שלו חוקק רישום בעולמות העליונים למשך כל הדורות – הגישה‬ ‫עלה על לבו שהקב"ה חפץ בתפילתו‪ .‬הוא פשוט לא האמין שאם הוא‪ ,‬נח‪ ,‬יתפלל‬ ‫שלו הייתה משתנה לחלוטין‪ .‬הוא היה ניגש לכל פעולה – קטנה כגדולה –‬ ‫ויבקש – הקב"ה ישמע אליו וייעתר לו לבטל גזירה שכבר נגזרה מלפניו‪ .‬נח‬ ‫בחרדת קודש‪ ,‬במשנה זהירות‪ ,‬ומתוך כוונה טהורה ועוצמתית פי כמה וכמה‪.‬‬ ‫סבר בטעות‪ ,‬שאם ה' גזר – הרי שזו כוונתו‪ ,‬ולהתפלל לבטל את הגזירה פירושו‬ ‫לצאת נגד רצון ה'‪.‬‬ ‫סערה של מילים‪ :‬מדוע נבראו ההרים‪,‬‬ ‫דוא"ל להערות‬ ‫ומה יקרה להם לעתיד לבוא?‬ ‫מאוצרותיו של הרב ראובן גולן שליט"א‬ ‫זהו העומק המטלטל בכוונת רש"י "אף נח מקטני אמנה היה"‪ .‬חסרונו באמונה‬ ‫לא היה באמונה בה' או בכוחו של ה'‪ ,‬אלא באמונה בעצמו ובכוח תפילתו‪.‬‬ ‫ורשימת תפוצה‪:‬‬ ‫ראובן" על הל' פסח ויו"ט‬ ‫ו"לפלגותקולו‪.‬‬ ‫וחפץ לשמוע את‬ ‫אותושבת‪,‬‬ ‫אוהבהל'‬ ‫הזהב"כךעל‬ ‫"רביד‬ ‫שהקב"ה כל‬ ‫תורה"‪,‬בכך‬ ‫של האמונה‬ ‫חסרה לו‬ ‫מח"ס "בארה‬ ‫בהפטרת פרשת נח קוראים אנו את נבואת הנחמה של ישעיהו הנביא (נד‪ ,‬י) שבה‬ ‫‪rg5740@gmail.com‬‬ ‫ּוְּבְִרית ְׁש�ׁ לֹוֹ ִִמי‬ ‫מּוּׁש ִ‬ ‫מּוּׁשּוּ ְַוְַה ּ �ְּגָבָ עֹוֹ ת �ְּּתמּוֶּטֶ יָנָ ה‪ְ ,‬וְ ַַחְסְִּד�ּ י ֵֵמ ִִא �ֵּתְּךְ ֹל ֹא ָיָ ׁ‬ ‫ֶהֶָה ִִרים ָיָ ׁ‬ ‫"ִּכי ָ‬ ‫נאמר‪ּ� :‬‬ ‫אך האמת היא הפוכה לחלוטין‪ .‬רצונו העמוק של הקב"ה הוא דווקא שהצדיק‬ ‫ֹל ֹא ָָתמּוּט"‪.‬‬ ‫יתפלל ויקרע את הגזירות! הקב"ה "מתאווה לתפילתם של צדיקים" וממתין‬ ‫שיעמדו בפרץ‪.‬‬ ‫לכאורה יש לתמוה‪ :‬מה עניין הזזת ההרים והתמוטטות הגבעות לנחמת העתיד‬ ‫לבוא? וכי מה תועלת יש בביטולם של ההרים?‬ ‫וזהו ההבדל התהומי בין נח לבין מנהיגי האומה שקמו אחריו‪ ,‬שהבינו את סוד‬ ‫כוחה של התפילה‪ :‬כאשר הקב"ה מבקש להחריב את סדום‪ ,‬אברהם אבינו לא‬ ‫מבאר גאון עוזנו ה"בן איש חי" זיע"א בספרו "ברכת חיים"‪ ,‬יסוד מופלא על פי‬ ‫"ָח ִִל ָָלה ּ �ְּל ָָך ֵֵמ ֲֲעֹׂש�ׂת ַּכ�ָּּד�ָּבָ ר ַַה �ֶּּזה!"‪ .‬וכן‬ ‫שותק‪ .‬הוא נעמד מיד וזועק כלפי שמיא‪ָ :‬‬ ‫סדרי הבריאה‪.‬‬ ‫משה רבנו‪ ,‬כשנגזרה גזירת כליה על עם ישראל בחטא העגל‪ ,‬לא מקבל את הדין‬ ‫הקב"ה ברא בעולמו הרים רמים וגבעות נישאות כדי לשמש כמגן וצינה מפני‬ ‫"ָל ּ�ָּמה ֹיֹ אְמְ רּוּ ִִמ ְַצְַרִיִ ם!"‪ .‬הם ידעו‪ ,‬שהקב"ה מגלה להם את‬ ‫בהכנעה אלא טוען‪ָ :‬‬ ‫רוחות סערה עזות‪ .‬אלמלא היו ההרים ניצבים כחומה ושוברים את עוצמת הרוח‪,‬‬ ‫הגזירה כדי שיעמדו ויתפללו לבטלה‪.‬‬ ‫היו רוחות הסערה מחריבות ועוקרות את כל יישובי בני האדם‪ .‬ההר סופג את‬ ‫המכה‪ ,‬שובר את תוקף הסערה‪ ,‬ומה שמגיע אל האדם אינו אלא רוח קלה שאין‬ ‫המסר המהדהד אלינו הוא עצום‪ :‬אסור לאדם לומר "מי אני ומה אני‪ ,‬וכי‬ ‫בכוחה להזיק‪.‬‬ ‫תפילתי תשנה משהו?"‪ .‬ענווה היא מידה טובה‪ ,‬אך כאשר היא משתקת אותנו‬ ‫אך מכח מה בכלל מתעוררת רוח סערה כה מחריבה בעולם?‬ ‫מלהתפלל ולבקש על הכלל והפרט – היא הופכת לחיסרון ול"קטנות אמונה"‪.‬‬ ‫מבאר רבנו על פי הירושלמי (ברכות פ"ב ה"ט)‪ ,‬שרוח סערה יוצאת לעולם בעוון‬ ‫עלינו להאמין בכל לב שכוח תפילתו של כל יהודי הוא כביר‪ ,‬ושהקב"ה יושב‬ ‫קלקול הדיבור!‬ ‫ומצפה שנבקש‪ ,‬נתפלל – ונפעל ישועות‪.‬‬ ‫האדם נברא בבחינת "ויהי האדם לנפש חיה – לרוח ממללא" (אונקלוס)‪ .‬כאשר‬ ‫בני אדם חוטאים בדיבורים אסורים – בלשון הרע‪ ,‬רכילות‪ ,‬שקר ודברים בטלים‬ ‫לחיות מול מצלמת הנצח‬ ‫– הם מעוררים ב"רוח הדיבור" שלהם את רוחות הסערה מתוך אוצר הרוחות של‬ ‫מעלה‪ ,‬להחריב את היקום‪.‬‬ ‫"ִּכי ִִה ּ�ֵּנה יֹוֹ ֵצֵ ר ָָה ִִרים ּוֹּבֹ ֵֵרא ר ַּוַּח‬ ‫בזה מבאר רבנו זצ"ל את הפסוק בעמוס (ד‪ ,‬יג)‪ּ� :‬‬ ‫מסופר בשם מרן ה"חפץ חיים" זיע"א‪ ,‬מעשה נוקב באדם נכבד וחשוב שנערכה‬ ‫ַּוַּמ ּ �ִּגיד ָ‬ ‫ְלְָא ָָדם ַַמה ּשּ יחֹוֹ "‪.‬‬ ‫מסיבה גדולה לכבודו‪ .‬במהלך האירוע‪ ,‬שתה אותו אדם יתר על המידה‪ ,‬איבד‬ ‫יצר הרע מפתה את האדם לחשוב‪" :‬וכי מה עשיתי? בסך הכל דיברתי כמה‬ ‫את עשתונותיו‪ ,‬ומתוך שכרותו התבזה לעין כל ורקד על השולחן כשהוא‬ ‫מילים‪ ...‬הרי אין בדיבור ממשות‪ ,‬סתם רוח קלה שיצאה מהפה!"‬ ‫מעורטל‪.‬‬ ‫אומר לו הקב"ה‪ :‬ראה בעיניך בעולם הגשמי כמה כוח והרס יש ברוח! הרי בראתי‬ ‫אחד הנוכחים מיהר להנציח את הרגע המביש במצלמתו‪ .‬כשהתפכח אותו אדם‬ ‫הרים אדירים רק כדי להגן מפני הרוח הזו‪ ,‬ואם רוח גשמית יכולה להחריב עולם‬ ‫מיינו והבין את גודל החרפה‪ ,‬הסתגר בביתו מתוך בושה נוראה ולא העז לצאת‪.‬‬ ‫שלם – על אחת כמה וכמה שרוח הדיבור הרוחנית פועלת ובונה או חלילה‬ ‫חלפה תקופה ארוכה‪ ,‬והוא סבר לתומו כי המקרה נשכח מלב‪ .‬אולם‪ ,‬אך יצא‬ ‫מחריבה עולמות! לכן‪ ,‬ליום הדין "מגיד לאדם מה שיחו"‪ ,‬ויתבע האדם על כל‬ ‫לרחוב‪ ,‬ניגש אליו אדם והראה לו את התמונה המדוברת‪.‬‬ ‫שיחה קלה שהוציא מפיו (חגיגה ה ע"ב)‪.‬‬ ‫בצר לו‪ ,‬הבין שאינו יכול להישאר במקומו‪ ,‬ארז את חפציו וברח לחוץ לארץ‬ ‫מעתה מיושב הפסוק בנבואת ישעיהו כמין חומר‪:‬‬ ‫כדי לפתוח דף חדש‪ .‬אך גם שם‪ ,‬נדהם לגלות את תמונתו מודפסת בספר‪,‬‬ ‫כל הצורך בהרים ובגבעות קיים רק בעולם הזה‪ ,‬שבו היצר הרע שולט ובני אדם‬ ‫כדוגמה חיה לביזיון שאליו עלולה להוביל השכרות‪ .‬כך נדד ממדינה למדינה‪,‬‬ ‫חוטאים בדיבורם ומעוררים סערות‪.‬‬ ‫אך הבושה רדפה אחריו לכל מקום ‪ -‬תמונת קלונו כבר התפרסמה בכל פינה‬ ‫אולם לעתיד לבוא‪ ,‬כאשר יתבער יצר הרע מן הארץ וייפסקו כל הדיבורים‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫האסורים‪ ,‬שוב לא תתעורר שום רוח סערה בעולם‪ .‬ומאחר שלא תהיה רוח סערה‬ ‫– שוב אין כל צורך בהרים ובגבעות שיבלמו אותה!‬ ‫נח‬ ‫על‬ ‫כותבת‬ ‫התורה‬ ‫פרשתנו‪:‬‬ ‫על‬ ‫ומצביע‬ ‫סיפורו‬ ‫את‬ ‫מסיים‬ ‫חיים"‬ ‫ה"חפץ‬ ‫היה‬ ‫ְּתְַּגל ּ�ְּבתֹוֹ ְךְ ָָא ֳֳהֹל ֹה"‪ .‬מאז ועד עולם‪ ,‬בכל מקום על פני כדור‬ ‫ְּׁש�ָּׁכר ַוַ �ִּי ּ �‬ ‫ְּׁש�ְּׁת ִִמן ַַה �ַּיִּיִ ן ַוַ �ִּי �ּ‬ ‫"ַוַ �ֵּי �ּ‬ ‫זהו שאמר הנביא‪" :‬כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה" – הם יתבטלו מאליהם‬ ‫הארץ שבו מתקבצים עשרה יהודים וקוראים בתורה בפרשת נח – קוראים הם‬ ‫מפני שלא יהיה בהם עוד צורך‪ ,‬כי העולם כולו יתמלא שלום‪ ,‬טהרה ודיבורים‬ ‫קדושים‪.‬‬ ‫קבל עם ועדה את דבר קלונו! התורה היא נצח‪ ,‬וכך גם כל מעשה שאדם עושה‬ ‫פעמים רבות אנו נוטים להקל ראש ב"סתם דיבורים" – פטפוט בטל‪ ,‬עקיצה‬ ‫– נחקק ונרשם לנצח נצחים‪.‬‬ ‫קטנה או לשון הרע "קל" – במחשבה שמדובר במשהו חולף וחסר משקל ("רק‬ ‫ח)‪:‬‬ ‫לד‪,‬‬ ‫ויקרא‬ ‫רבה‪,‬‬ ‫(מדרש‬ ‫המופלאים‬ ‫חז"ל‬ ‫בדברי‬ ‫רעיון זה מקבל משנה תוקף‬ ‫אמרתי")‪.‬‬ ‫"אילו ידע ראובן שהתורה כותבת עליו 'וישמע ראובן ויצילהו מידם' – בכתפו‬ ‫דברי ה"בן איש חי" מלמדים אותנו את משקלו העצום של הדיבור‪ :‬רוח הפה‬ ‫היה מוליכו אצל אביו! אילו ידע אהרן שהתורה כותבת עליו 'וראך ושמח בלבו'‬ ‫מניעה את רוחות העולם כולו‪.‬‬ ‫– בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו!"‪.‬‬ ‫מי ששומר על פיו ולשונו‪ ,‬ומקדש את "רוחא ממללא" שבו לדברי תורה‪ ,‬תפילה‪,‬‬ ‫דברי המדרש הללו טעונים ביאור‪ :‬מה הפירוש "אילו ידע שהתורה תכתוב‬ ‫עידוד וחסד – אינו רק שומר על נשמתו הפרטית‪ ,‬אלא הוא ממקיימי ומבוני‬ ‫עליו"? וכי הצדיקים הללו‪ ,‬ראובן ואהרן‪ ,‬היו פועלים מתוך חיפוש אחר פרסום?‬ ‫העולם ממש‪ ,‬משרה שקט ורוגע בבריאה‪ ,‬ומקרב את אותו יום נעלה שבו ישכון‬ ‫הרי אם חשבו שזהו המעשה הראוי והנכון – מדוע לא עשו אותו בשלמות מיד?‬ ‫השלום והרוחות כולם יתברכו ממקור הברכה‪.‬‬ ‫ואם סברו שאין זה נצרך – האם רק בשביל "תיעוד" בתורה היו משנים את‬ ‫מעשיהם?‬ ‫רשימת השיעורים של הרב ראובן גולן שליט"א בביהמ"ד "דרכי תורה"‬ ‫שיעורי הרב ראובן גולן במגוון נושאים‬ ‫ימים א|ג |ד ‪ -‬הלכות כשרות המטבח (לאחר ערבית בצאת הכוכבים)‬ ‫ב"קול הלשון בטל' ‪0733-71-81-56‬‬ ‫יום שלישי| "סמיכת חבר" | הלכות איסור והיתר | ‪20:30-21:30‬‬ ‫יום רביעי| טור בית יוסף הלכה למעשה | הלכות שבת | ‪20:30-21:30‬‬ ‫שותפות בזיכוי הרבים של "בארה של תורה"!‬ ‫יום חמישי | שיחה על פרשת השבוע ‪17:20-18:00‬‬ ‫חסות שבועית בלעדית‪ :‬הקדשת הגיליון כולו לברכה‪,‬‬ ‫שבת קודש | גמרא “מסכת מגילה” |‪16:15-17:00‬‬ ‫לרפואה או עילוי נשמה ‪ 250‬ש"ח‪.‬‬ ‫שבת קודש | הלכות שבת| ‪17:00-17:30‬‬ ‫הקדשה אישית (במסגרת ייעודית)‪ 50 :‬ש"ח‪.‬‬ ‫שבת קודש | אור החיים הקד' | כ‪ 20-‬דקות לפני צאת השבת‬ ‫לפרטים ניתן להתקשר או לשלוח הודעה לטל ‪054-2637798 -‬‬ ‫להצלחת‬ ‫מוקדש לזיווג הגון‬ ‫שלמה בן טאוס‬ ‫יחיאל בן טלעת‬ ‫בנימין בן סלחה‬ ‫מוקדש‬ ‫נאזה בת תאג’ה‬ ‫סרח בת רחמה‬ ‫לעילוי נשמת‬