דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — נח (2026-10-12)

ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
להערות והארותyoelf@asiatec.co.il :
דברי תורה
שירותי הקלדה ועימוד ב'מכון התורני'
רחוב האומן 27ירושלים0533194867 :
שליט"א וצוות המכון התורני המכון התורנייעקובי
ירושלים שע"י
ועריכה :הרב נעם נח -תשפ"ז | גליון | 207הפקה
הרי שהנביא מגלה לנו ענין זה ,שקיום המצוות חשוב יותר דרתיו את
היה מי ציק נח אי נח
לדת
"אה
מב נים ּו ּ
מבנוֹ ת ,שעל ידי המצוות שמקיים בודאי זוכה לאדם ּ התה
נח" )בראשית ו ,ט(. האקי
לשם עולם ,שנשארות קיימות לנצח ,ואילו מבנים ומבנות גדלות המצוות
אין הוא בטוח שתגיע לו תועלת. "אלה תולדות נח נח איש צדיק" ,ללמדך שעיקר תולדותיהם
וזה לימוד גדול לאדם ,שכשנולד לו בן הכל שמחים של צדיקים מעשים טובים )רש"י(.
ומאחלים לו ברכות ,ובאמת צריך לשמוח הרבה יותר יש לבאר דברי רש"י על פי מה שכתוב במדרש )רות פרשה ה'
כשזוכה לקיים את רצון ה' ולעשות מעשים טובים .ובכל אות ו'(:
פעם שאדם עושה מצוה צריך הוא להרגיש כמו שנולד לו 'אמר ר' יצחק בר מריון בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה
בן .ועל ידי שנתבונן בזה בודאי נשתדל לעשות יותר ויותר מצוה יעשנה בלבב שלם שאילו היה ראובן יודע שהקב"ה
מעשים טובים ,וגם נקיים כל מצוה בשמחה גדולה. "ו ּ י ׁ ש מע רא ּו בן ו ּי ּ צ לה ּו מּי דם" )בראשית לז ,כא(,
מכתיב עליו
)עץ החיים(
בכתפו היה מוליכו אצל אביו .ואילו היה יודע אהרן
לקראת) "שמות ד ,יד(, יצא "הנּ ה ה ּוא שהקב"ה מכתיב עליו
בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו .ואילו היה יודע בועז
דרתיו את
היה מי ציק נח אי נח
לדת
"אה
ות תר"
ש ּבע ּ
ות ׂ
אכל ּ
ות
קלי ּ
לה
צבט ּ "ו ּ י ּ
שהקב"ה מכתיב עליו
התה
נח" )בראשית ו ,ט(. האקי
)רות ב ,יד( ,עגלות מפוטמות היה מאכילה .ר' כהן ור' יהושע
דסכינן בשם ר' לוי ,לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא
אמונת נח ואמונת אברהם
כותבה ,ועכשיו כשאדם עושה מצוה מי כותבה ,אליהו
"את האלקים התהלך נח" ,ובאברהם הוא אומר ׁ
"אשר
כותבה ומלך המשיח ,והקב"ה חותם על ידיהם'.
כתי
לפניו" )בראשית כד ,מ( ,נח היה צריך סעד לתומכו, התהל ּ
ּ
אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו )רש"י(. במדרש מבואר שכולם עשו דבר טוב ,אבל לא הרגישו
בחשיבות וגדלות מעשיהם ,ואילו ידעו שהמעשה אשר עשו
הנה מצינו דבר פלא בנח ,שעסק שנים רבות בהקמת התיבה
יכתב בתורה הקדושה ,ועל ידי כך הוא יהפך לדבר נצחי,
כדי להחזיר את בני דורו בתשובה ,ובכל מאה ועשרים
היו מבינים כמה גדלו מעשיהם ,והיו עושים הרבה יותר
השנים שעסק בזה לא הצליח להשפיע אפילו על אדם אחד
ממה שעשו .ומדברי המדרש למדנו שבאמת כן הדבר בכל
לחזור בתשובה ,והלוא דבר הוא.
מעשינו ,שאף שאין נכתבים בתורה ,הרי הם נכתבים למעלה
ויש להקדים ,שכל מה שנאמר בגנותו של נח הוא רק לומר על ידי אליהו והמשיח ,ונחתמים על ידי הקב"ה בכבודו
שלפי מעלתו יש עליו טענה ,שהרי נאמר עליו בתורה שהיה ובעצמו ,ויש למעשינו הטובים קיום לנצח ,וא"כ כמה
צדיק תמים. צריכים אנו להשתדל להחשיב את מעשינו ,ולהשתדל
ויש לבאר הענין ע"פ דברי המדרש )ב"ר ל ,יא(" :את האלקים לעשות ככל אשר בידינו.
התהלך נח" ,ר' יהודה ור' נחמיה ,ר' יהודה אמר משל למלך ובזה מובנים דברי רש"י ,שהנה ענין זה של הולדת בנים הוא
שהיו לו שני בנים א' גדול וא' קטן אמר לקטן הלך עמי כדי שלא ימחה שמו לאחר מותו וישאר זכרונו בעולם .וגם
ואמר לגדול בא והלך לפני ,כך אברהם שהיה כחו יפה הרי אמרו חכמים )סנהדרין קד ,א( ברא מזכה אבא ,והזכויות
)בראשית יז ,א( "התהלך לפני והיה תמים" ,אבל נח שהיה כחו שעושים בניו לאחר מותו יועילו לו במקומו בעולם העליון.
רע "את האלקים התהלך נח"' .שהקטן שאין כחו יפה ילך וזה מה שלמדונו חז"ל שתולדותיהם של צדיקים הם
לימין אביו שימינו תסעדנו ,והגדול שכחו יפה ילך לפניו המעשים טובים שעשו ,כלומר שמעשים טובים שאדם
שאינו צריך סיועו .וכן נח שלא היה כחו גדול בעבודת ה' עושה בעולם יועילו לו יותר מבניו שמניח אחריו ,כיון
היה צריך להתבודדות עם ה' פן יפתוהו חטאים ,וכל שכן שמעשיו הטובים נשאר זכרונם לנצח ,מפני שנכתבים הם
שלא יוכל להוכיחם ,אבל אברהם מתחזק בכל מקום ומוכיח למעלה על ידי אליהו ומשיח ,ונחתמים על ידי הקב"ה.
הדור ולא ידע רע' )עץ יוסף(. וכל זה מבואר גם בדברי הנביא ישעיה )נו ,ג-ה( בהפטרת
וממשיך שם המדרש :ר' נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך אמרכה יבשּ ,כי אני עץ ׁ הס ריס הן
יאמר ּ
"ואל תענית ציבור :
שהיה משתקע בטיט עבה ,הציץ המלך וראה אותו אמר ליה אשר ּ
חפצתי בחר ּו ּב ׁ ש ּבתוֹ תי ּו
יש מר ּו את ׁאשר ׁ ריסים ׁ לס ה' ּ
עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי ,הדא הוא דכתיב "את ושם טוֹ ב מתי יד ׁ ביתי ּו בחוֹ
להם ּב ונתתי
בריתיּ ,
מחזיקים ּב ּו
האלהים התהלך נח" .ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך, יכרת". אשר א ּ אתן לוֹ ׁ שם עוֹ לם ּ מבנוֹ ת ׁ מב נים ּו ּ
ּ
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []1
עלינו להבין שחטאי דור המבול לא היו על דרך תאוה שראה את המלך מהלך במבואות האפלים ,הציץ אוהבו
ומקרה ,אלא שיטה ברורה להם ופילוסופיה בצידה ,בר נש והתחיל מאיר עליו דרך החלון ,הציץ המלך וראה אותו,
הוי נפיק וטעין קופה מלאה תורמיסין והיו מתכוונין אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון ,בא והאיר לפני ,כך
ונוטלים פחות משוה פרוטה דבר שאינו יוצא בדיינים )רבה אמר הקב"ה לאברהם עד שתהא מאיר לי מאספוטמיא
ל"א וירושלמי ב"מ פ"ד הל"ב( ,שיטה מחושבת כדי לחנך את האדם ומחברותיה בא והאיר לפני בארץ ישראל' .המשיל לנח
לאהבת האדם ,לא להיות קמצן וקפדן על פחות מש"פ לא למשתקע בטיט ,כי לא ידע ללכת באורח סלולה ,והמלך
להיות ב"נ הנהרג על פחות מש"פ ולומר שלי שלי על סכום הקריבו שילך עמו בדרכו הסלולה ,וכן נח ,כי לא ידע דרכי
פעוט כזה "סדומי הוא" ,אלא על האדם להתרגל לחיות ה' קראו שידבק בו' )עץ יוסף(.
בנדיבות הלב כלפי הזולת ,וכמו שאמרו באיוב וותרן
מבואר בדברי המדרש שנח היה צדיק ,אבל לא היה בכחו
בממונו היה ,שוויתר על חצי פרוטה )ב"ב טו ,ב ע"ש( והתורה
להשפיע על אחרים ,וזה מכיון שכוחו היה רק בהתבודדות
כתבה על שיטה זו כי מלאה כל הארץ חמס.
והתנתקות מעולם הרשעים' ,ולאחוז בידו של הקב"ה' ,ורק
כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא ערוה וע"ז )סנהדרין נז ,א(, על ידי זה יכול היה להשאר צדיק .ולפי המשל השני במדרש
"ויראו בני אלקים" ,תני' רשב"י כל פרצה שאינה מן היה גם משתקע בטיט ,והוצרך לסעד מבחוץ להוציאו משם.
הגדולים אינה פרצה )רבה כ"ו( "כי טובות הנה" ,אלו ואנשי דור המבול הרי היו רעים וחטאים לה' מאוד ,והיו
הבתולות" ,ויקחו נשים מכל אשר בחרו" ,אלו נשי אנשים, יכולים לבלבל את נח ולהזיק לתמימותו ,ולכן נזהר נח שלא
"מכל אשר בחרו" זה זכר ובהמה כו' לא נמחו מן העולם לדבר עמהם כלל כדי שלא ישפיעו עליו לרעה .וזה לימוד
עד שכתבו גמוסיות כו' ,כאן היתה שיטה לבטל "מוסד לאדם שיודע בעצמו שאינו חזק כ"כ בעבודת ה' ,שבמצב
הקדוש של משפחה" ,לתת יד חפשית לכל מיני יצרים כזה מוטל עליו להתרחק מהשפעות רעות לגמרי .אבל
טבעיים ,הכל מותר ,אין בעיות משפחתיות חמורות הכל אברהם אבינו שנאמר עליו )ב"ר מב ,ח( 'שכל העולם בצד אחד
כשר -ומותר ,למחוק המלה חטא -כי הכל הפקר ומותר והוא בצד שני' ,והיה תקיף באמונתו ועבודתו ולא היה ירא
לכתחילה ,ומותר אדם מן הבהמה אין ,כי 'מינו הוא' - משום אדם ,יכול היה להשפיע על אחרים ולקרבם לבורא,
האמת היא שלגישה זו שואפים 'המתקדמים בני זמנינו', בלי חשש שמא יושפע מהם .ואף אנו צריכים ללכת בדרכיו,
והם קורים לעצמם מתקדמים ,אע"פ שכבר היה דבר זה לפני ולהיות תקיפים באמונה ובעבודת ה' ,ולהיות בקיאים בספרי
המבול ,ותחת הסיסמה 'חופש הפרט' הם מתנהגים כדור מוסר והשקפה המבארים את יסודות היהדות ועבודת ה',
המבול ממש ,ולמתנגדים לשיטתם הם קוראים עוכרי וכך נוכל להשפיע על אחרים ולקרבם לעבודת ה' ללא חשש
ישראל ,כי הם השליחים של הקידמה להביא אור 'לבית שנימשך אחרי מעשיהם הרעים.
ישראל החדשה' על"פ.
והתחזקות זו נחוצה לא רק לאדם שרוצה להשפיע על
מעתה אין כל פלא על דורו של נח שאמרו לו אי אתי מבול
אחרים לטובה ,אלא גם לכל אדם .שכדי להצליח במלחמת
לא אתי רק ביתך ,כיון שהם המביאים בכנפיהם אור ורוח
היצר ,ולהתגבר על הנסיונות הבאים עליו ,צריך הוא לדעת
של חירות ,ונח הוא המפריע לחירות שלהם.
שככל שיהיה תקיף באמונתו ,כך יהיה בכוחו שלא להיות
אין כל חדש תחת השמש ,הנסיון להרוס הצדק ,והמוסר
מושפע מהיצר והנסיונות מבחוץ .ולכן יקדים אדם תרופה
האלוקי ,ועל חורבותיו לבנות עולם חדש -חברה מתקדמת
למכה ,ועד שלא יפתהו יצרו ,יראה תמיד לחזק אמונתו
המקרבת איש אל רעהו ,ואל הבהמה יחד ,כי מותר מן
בבורא עולם ,בתורה ,ובשכר ועונש ,ועל ידי זה יזכה לנצח
הבהמה אין ,שיטה נושנה היא מבראשית הבריאה ,כל מי
)עץ החיים( ולהתעלות במדרגות העבודה.
שלומד דברי ימי עולם בעיון ,מוצא תוכן שיטה זו בתורה,
ובלשונה נקראת שיטה זו 'חמס ושחיתות' ,ודי למבין דבר.
דרתיו את
היה מי ציק נח אי נח
לדת
"אה
"אלה תולדות נח נח" ,אתמהא לא הוה צריך קרא למימר
אלא 'אלה תולדות נח שם' ,אלא ניחא לו כו' נייחא התה
נח" )בראשית ו ,ט(. האהי
לתחתונים )בראשית רבה ל'( למרות הנ"ל שקראו לו "ביזיא ק"כ שנה היה נח נוטע ארזים וקוצצן א"ל למה כדין ,אמר
סבא" )עי' סנהדרין קח ,ב( פי' זקן מבוזה ,מ"מ היה נח להם ,נח להם מארי דעלמא אמר דהוא מייתי מבולא על עלמא ,אמרו
לתחתונים בנחותא ובמתינות היה מוכיחן ,וכלשון הגר"א לו אי אתי מבולא לא אתי אלא על ביתיה דההוא גברא ,כיון
באיגרת המוסר ,תגדל -לבניך בדרך הישר 'ובנחת' כו' ואל שמת מתושלח ,א"ל הא לא אתי מבולא אלא על ביתיה
תכביד עליהם 'כי אם בנחת' ,כי הלימוד אינו נקבע באדם כי דההוא גברא )בראשית רבה ל'( פי' צרה ויגון בא על ביתו של
אם 'בישוב הדעת ובנחת' ,עכ"ל' .שמיעת – תוכחה' לימוד נח לפי שמתושלח היה זקנו ,ע"ש.
היא -ולא יתכן בלי נחותא ,ובלי מתינות ,וישוב הדעת,
ראוי להבין למה קיללו אנשי דורו ,וכי בשביל שאינו מתנהג
ואע"פ שהמרחק היה רב בין נח והשקפותיו לצורת חיים של
כמעשיהם ראוי הוא לקללה ,וכי מפני שהוכיחו אמרו לו כן,
אנשי דורו ,מ"מ התוכחה שדבר להם היתה 'בנחת
הרי הוא לא הלך להם להוכיח אותם ,אלא כל מי שבא אליו
)המאור שבתורה רבי שלום צבי שפירא( ובמתינות' ,ודי למבין ד"ז.
ושאלו ,מה אתה נוטע ארזים ,ענה לו ,הקב"ה מביא מבול,
ובכן למה התרגזו כל כך וקללו.
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []2
והקשה ה"חתם סופר" ,שהרי בשעת הגזירה עדיין היה דרתיו את
היה מי ציק נח אי נח
לדת
"אה
מתושלח חי ,וא"כ מדוע לא התפלל לצרף את השכינה התה
נח" )בראשית ו ,ט(. האהי
שיחד הם עשרה ,וכמו שמצינו שהתפלל אברהם אבינו ע"ה
"אלה תולדות נח" ,ולא כאברהם שהיה לו תולדות לבד
על אנשי סדום בכח זה כמו שכתב רש"י לקמן )יח ,כח(
מבניו היינו שהיה מגייר גרים ,אבל כאן "נח"" ,אלה"
"התש חית ּב
חמה" ,והלא הן תשעה לכל כרך ,ואתה צדיקו ׁ
מיעוט הוא ,שלא היה מגייר גרים כאברהם ,ולא היה לו
של עולם תצטרף עמהם.
תולדות רק אלו "שם חם ויפת".
ותירץ על פי דברי רש"י כאן שנח היה צריך סעד לתומכו,
ולפי זה מה רבותא דנח .וזה שאמר "את האלקים התהלך
והיינו שכוחו של נח לא היה גדול כ"כ כמו כוחו של
נח" ,הוא בעצמו התהלך.
אברהם ,כי הוא לא היה חשוב לעצמו כלום רק ע"י סעד
ובזה יש לתרץ מה שמקשים על הרמב"ם דהביא בחיבורו
ותמיכה ,ולכן לא היה יכול לצרף את השכינה עמו מאחר
דעד אברהם לא היה מכיר באמונה בהקב"ה ,ומקשים הא
שנכללה בכלל הח' אנשים כי הוא לבדו לא היה נחשב.
באמת מצינו שת מתושלח ונח .אך נראה ד'מכיר' פירושו
ומוכרח פשט זה ממה שכתב רש"י לקמן )שם לב( גבי תפלתו
מכיר לאחרים דזה היה באברהם לבד דמגייר גרים.
של אברהם אבנו ע"ה על סדום "אולי ימצאון שם עשרה"
)תפארת יהונתן רבי יהונתן אייבשיץ(
ועל פחות לא ביקש ,אמר ,דור המבול היו שמונה ,נח ובניו
ונשיהם ולא הצילו על דורם ,ועל תשעה על ידי צירוף כבר
בקש ולא מצא .ולכאורה הרי גם על תשעה ראה אצל נח
"נח אי
ציק" )בראשית ו ,ט(.
שלא הועילה התפלה ,ומדוע התפלל הוא ,אלא ודאי שידע
תואר צדיק
דשאני נח שלא היה כוחו גדול.
מדרש תנחומא )נח ,ב( :איש צדיק על שזן בריותיו של הקב"ה
ובספר "קדושת לוי" כתב שמה שלא התפלל על בני דורו
נקרא צדיק .שני בני אדם נקראו צדיקים על שזנו את
היה משום שנח הגם שהיה צדיק גדול ותמים ,היה קטן
מכרם ּב ּכ סף
"על
הבריות ,נח ויוסף ,שכך כתוב )עמוס ב ,ו(
בעיניו מאוד ,ולא היה לו אמונה בעצמו שהוא צדיק מושל
"ויכלכל יוֹ סף".
צדּ יק" וכתיב בו ּ
ויכול לבטל הגזירה ,אדרבה היה חשוב בעיניו כשאר הדור,
והיה חושב אם אני אהיה ניצול בתיבה ואני אין צדיק יותר תח את "פוֹ
על פי זה ,אפשר ,כוונת הפסוקים )תהילים קמח ,טז( ּ
משאר הדור המה גם כן ינצלו ,לכן לא היה מתפלל על "צדּ יק ה' ּב כללכל חי רצוֹ ן" ,וסמיך ליה יע
מש ּב
ידּ ו ׂ
הדור .וזה שפירש רש"י 'אף נח מקטני אמנה היה' ,רצה רכיו" ,שעכשיו ע"י שזן את הבריות ,מוזכר מדתו של דּ
לומר נח היה קטן בעיניו באמונה שהוא צדיק תמים שיכול )כרם טוביה רבי טוביה ליסיצין( הקב"ה צדיק.
לבטל הגזירה ,שלא היה חשוב בעיני עצמו כלום.
ובכל זאת מבואר בזוה"ק )ח"א סז( שנענש נח על מה שלא
התפלל וז"ל :כיון דאמר ליה ה' דישתזיב הוא ובנוי ,לא
התה
נח" )בראשית ו ,ט(. האקי
"את
בעא רחמין על עלמא ואתאבידו ,ובגין כך אקרון מי המבול לפני" )כד ,מ( ׁ
"אשר "התהל
'ובאברהם הוא אומר )יז ,א( ּ
נח זאת לי ׁ
אשר "כי מי
על שמיה כמה דאת אמר )ישעיה נד ,ט( ּ לפניו" ,נח היה צריך סעד לתומכו ,אבל אברהם כתי
התהל ּ
ּ
מעבר מי
נח". עתי
נש ּב ּ
ׁ היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו' )רש"י(.
וכן איתא עוד שם )השמטות הזוהר בראשית רנד ,(:מה השיב הקב"ה כתב רבינו בחיי )פסוק יד( ,וכאן הבן שואל ,כיון שהיה נח
לנח כשיצא מן התיבה וראה את העולם חרב והתחיל לבכות צדיק תמים כמו שהעיד עליו הכתוב והוא המוצא חן בעיני
לפניו ,ואמר :רבונו של עולם נקראת רחום היה לך לרחם על הש"י ,למה לא היה מתפלל על בני דורו ויחזירם למוטב,
בריותיך וכו' השיבו הקב"ה ואמר :רעיא שטיא השתא כמו שמצינו באברהם אבינו כי מיד שהודיעו הקב"ה
את"כי אמרת דא ,למה לא אמרת בשעתא דאמרית לך ּ פורענות של סדום שהיו רשעים גמורים התפלל עליהם כמה
מביא את "הנני
לפני" וגו' )בראשית ז ,א( ואח"כ
צדּ יק
ראיתי
פעמים לבלתי השחיתם .ותשובת הדבר ,כי מה שחדל נח
גפר" עצי "עשה לּ ת בת
מים" )בראשית ו ,יז( ואח"כ ׂ המ ּב ּול
ּ הצדיק להתפלל בעדם לא במרד ולא במעל ,אך מתוך שהיה
)בראשית ו ,יד( ,כל האי אתעכבית ואמרית לך בגין דתבעי יודע שקיום העולם בעשרה ,וכענין שדרשו רז"ל )אבות פ"ה
רחמין על עלמא ,עכ"ל .והנה רואים שהיה הקב"ה מתרעם מ"א( בעשרה מאמרות נברא העולם ,ואילו היה בבני הדור
כלפיו למה לא עלה על דעתו להתפלל על בני דורו מאותו עשרה אנשים צדיקים לא היה מביא עליהם המבול כי היה
רגע שנצטוה על בניית התיבה ,כי רק לכן עיכב הקב"ה את העולם מתקיים בשבילם .וכעין זה כתב ב"אור החיים" )פסוק
המבול כל השנים הללו ,כדי שיתפלל על בני דורו ,והוא לא יג( שהשי"ת אמר לו לנח כי הדבר מוחלט בעיניו להשחיתם
)משחת שמן( העלה על דעתו לעשות כן. ולא נתן לו פתח לעמוד ולהתפלל ,ומזה ידע אברהם
שכאשר אין עשרה צדיקים אין מקום לתפילה.
וכבר כתב כן בזוה"ק )ח"א סז' (:לא הוה יכיל לאגנא על עלמא
)בראשית ואת
יפת" בני את את ח
ה
נח
"ולד
בגין דלא אשתכחו עשרה בעלמא כמה דאת אמר )בראשית יח,
ו ,י(. עשרה" ולא אשתכחו תמן אוף הכא שם ׂ
ימ צא ּון ׁ
לב( "א ּו לי ּ
שם בן נח התנבא ד' מאות שנה על עכו"ם ולא קבלו ממנו לא אשתכחו עשרה אלא הוא ותלת בנוי ונוקבייהו ולא הוו
)תדא"ז פ"ב ד"ה משלו( ובתדא"ר פכ"ד ,שם היה כהן לאל עליון, עשרה'.
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []3
הוי רק משום שהם קראו ופרסמו "במסירת נפש שם ה'" אבל נפשות לא עשה ,רק באברהם אבינו כתיב את הנפש
להן "הם האבות נחשבו" ולא כתולדות ,וזהו שכרן אשר עשו בחרן ,ראוי להבין למה מאברהם קבלו ,ומשם ב"נ
שנקראים אבות העולם ,בפרסום האמונה ,ואנו אומרים על אע"פ שהתנבא ד' מאות שנה ,מ"מ לא קבלו ממנו.
כל אחד אלקי אברהם אלקי יצחק וכו' .חמשה צדיקים עמדו נפלא מצינו שהאבות למדו משם בן נח .במדרש שוחר טוב
בעולם ,נח ,ועבר ,ושם ,ואשור ,ואברהם .נח לא הקפיד )תהלים ל"ז( מסופר ,אמר אברהם למלכי צדק כיצד יצאתם מן
לעבור אלא עמד ונטע לו כרם ,ושם ועבר 'הטמינו עצמן', התיבה ,א"ל בצדקה ,שהיינו עושים שם ,א"ל וכי מה צדקה
אשור אמר היאך אני דר בין הרשעים הללו הלך לו ,שנאמר היה לכם לעשות בתיבה וכי עניים היו שם כו' ועם מי
בראשית ו' מן הארץ ההיא יצא אשור ,אברהם צדקתו עשיתם צדקה ,א"ל עם הבהמה וחיה ועוף ,לא היינו ישנים
עומדת לעד אינו מניח להקב"ה ,ואף הקב"ה לא הניחו אלא נותנים היינו לפני זה ולפני זה כל הלילה .אותה שעה
שנאמר ט"ו שם ,אני ד' אשר הוצאתיך וכו' אמרו לו של מי אמר אברהם ומה אלו אילולי שעשו צדקה עם בהמה חיה
אתה אמר להם לעולם לא אניח הקב"ה שבשמים מיד ועוף לא היו יוצאים וכיון שעשו צדקה יצאו .אני אם אעשה
נטלוהו והשליכו לכבשן האש )מדרש שוחר טוב תהלים קי"ח( הנה צדקה עם בני אדם שהם בצלמו של הקב"ה עאכ"ו ,אותה
לפנינו שחז"ל הגדירו לשם ועבר "שהטמינו עצמן" לא שעה ויטע אשל בבאר שבע אכילה שתיה לויה ,ע"כ.
הגיעו לדרגתו של אברהם אבינו 'שמסר נפשו' ואמר ,אני לא יצחק למד בשם ועבר )בתנחומא פ' וירא אות כ"ב( מסופר ,אמר
אניח את הקב"ה אפילו אם ישליכו לכבשן האש ,וזהו מש"כ אברהם לשרה יש מקום אחד רחוק מעט ששם מחנכים את
הרמב"ם וכמג"ע והכס"מ הנ"ל. הנערים ,אקחנו ואחנכנו שם וכו' ,ומסופר )בבראשית רבה נ"ו(
סוף דבר -ההולך בעקבי האבות משתדל תמיד לעודד למי נעריו" )בראשית כב ,יט( ,ויצחק היכן הוא, אברהם אל
שב
"ו ּי ׁ
שזקוק לעזרה ,ולהורות לכל אחד ואחד 'לפי דעתו' ,פעם רבנן דתמן ,שלחו אברהם אצל שם ללמוד ממנו תורה ,ע"כ,
בהבנת הסוגיא ,ופעם במילה טובה ,המבוגר להצעיר ממנו, ברבקה נאמר ,ותלך לדרוש את ד' )בראשית כה ,כב( אמרו חז"ל
ואל יחשוב כמבזבז זמנו ,כי זוהי הדרך של האבות ללכת שהלכה לביה"ד של שם ,יעקב ישב י"ד שנים בבית מדרשם
לכל אחד לפי דעתו -וחייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי של שם ועבר )רש"י בראשית כ"ח ובחז"ל( ,וראוי להבין למה שם
למעשי אבות )תדא"ר פכ"ה( 'להטמין עצמן' -היא דרכו של שם לא הצליח שיתקבלו דבריו בין העכו"ם ,והאבות ,אברהם
ועבר ,ולא של האבות אברהם יצחק ויעקב. יצחק ויעקב הצליחו שכולם גיירו גרים ,והעכו"ם קבלו מהם
)המאור שבתורה – רבי שלום צבי שפירא( כדמבואר במדרש )רבה פ' פ"ד ד"ה ד"א וישב(.
ולכאורה שאלה זו הסטורית היא ,ולא חינוכית לימודית,
)בראשית האר
חמס" ולא
האהי
לפני
האר
"וחת
אמנם אין הדבר כן' ,חייב כל אחד מישראל לומר מתי יגיעו
ו ,יא(. מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב' )תדא"ר פכ"ה( לכן
דהנה 'על שלשה דברים העולם עומד' ,והאחד מהן הוא עלינו לחקור עניו זה על מנת ללמוד 'מה עשו האבות'
השלום ,וע"י החמס נתבטל עמוד השלום ולכך נאמר שהצליחו בזה ,ושם ב"נ אע"פ שהשתדל ד' מאות שנה
"ותמלא הארץ חמס" ,דבלא זה לא היה הקב"ה רוצה ברציפות לא הצליח.
)תפארת יהונתן – רבי יהונתן אייבשיץ( בשהחתת העולם. כתב הרמב"ם בפ"א מהל' ע"ז הל' א-ג בימי אנוש טעו בני
אדם כו' אבל צור העולמים לא היה שום אדם שהיה מכירו
ולא ידעו אלא יחידים וכיון שנגמל אברהם התחיל לשוטט
לפני
האקי) "בראשית ו ,יא(. האר
"וחת
בדעתו ,והתחיל לעמוד ולקרא בקול גדול לכל העולם
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל היה מדקדק מה כוונת ולהודיעם שיש שם אלה אחד לכל העולם כו' והיה מהלך
הכתוב באומרו "לפני האלוקים" ולא הסתפק לומר "ותשחת וקורא .ומקבץ העם מעיר לעיר וממלכה לממלכה עד שהגיע
הארץ" .ותירץ שרשעותם של אנשי הדור ההוא שהביאה לארץ כנען ,והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' ,וכיון
אותם לכיליון מוחלט היתה ,שהמעשים הנשחתים שעשו שהיו העם מתקבצים אליו ושואלים לו על דבריו היה מודיע
לא היו נחשבים בעיניהם כהשחתה כלל ,ורק "לפני לכל אחד ואחד "כפי דעתו" עד שהחזירהו לדרך האמת
האלוקים" היו ניכרים כמעשים מושחתים ,ומפני זה לא עשו עכ"ל .ותמה הראב"ד הרי היו שם ,שם ועבר איך לא היו
תשובה על מעשיהם והגיעו לאן שהגיעו .והוא כמשל מוחים ,ומבאר המגדל עוז וז"ל ,שם ועבר היו מוחים
לחולה הנכנס אצל הרופא ,שאם הוא יודע ממה הוא סובל, בקרובים שלהם ,ומלמדים בבתי מדרשות "לבאים
אזי אפשר לרופא לטפל במחלתו ולחפש לה תרופה ,אבל שישמשון" כדרך ששימשן יעקב אבינו ,אבל לא מסרו עצמם
אם החולה עצמו אינו מודע שהוא חולה ,הרי בודאי אי להריגה כאברהם אבינו ,שייחד עצמו לנפשו ושילם בראשו,
)משחת שמן( אפשר לרפאותו. וע"כ ניתן חסד לאברהם וכו' עכ"ל .ובכס"מ שם כתב אברהם
אבינו נתעורר להכריז ברבים ובמסירת נפש ,ועל כן גדלה
האר
חמס" )בראשית ו ,יג(. מלאה
"י
מעלתו יותר ,עכ"ל ,מתבאר ומפורש יוצא ,שהצלחת האבות
חטא דור המבול פירוד היתה מפני שקראו בשם ד' ,בקולי קולות ובמסירת נפש.
'לא נחתם גזר דינם אל על הגזל' )רש"י ,מסנהדרין קח(. נפלא יותר הוא שהחסד מתייחס לאברהם ולא לשם בן נח,
הביטוי "חמס" מבטא השחתה כללית בכל עניני בין אדם האמונה מתייחסת לאברהם יצחק ויעקב ,ולא לשם ב"נ
לחבירו ]עי' מדרש רבה )פרשה לא( אלו רבים על אלו בחימוס אע"פ שממנו למדו להבין ולהשכיל.
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []4
וכל אתה לנח ּבא ּ אמר ה' "ו ּי
נח ,שהקב"ה אומר לו )ז ,א( ממון ואלו רבים על אלו בחימוס דברים .ועיין שם עוד היכי
לפני ּבדּ וֹ ר ה ּ זה". צדּ יק ראיתי את הת בה ּכי ית אל ּ ּב דמי חמס בפחות משווה פרוטה[ ,היה ביניהם פירוד
ועוד שהרי הכלל ידוע הוא ,שהתורה היא נצחית ,ללמדנו מוחלט ,וזה היה שורש החמס שנוצר ,שחמסו זה מזה ,וגזלו
דעת ה' באורחות חיים ,וכפי שאומר הזוהר הק' )בהעלותך קנב, זה את זה.
א( ,וז"ל 'ר"ש אמר ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא ועל זה בא עונש המבול .ואכן עונש זה הועיל ,ולאחר
אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוט ...אלא כל מלין המבול היתה כל הארץ "שפה אחת ודברים אחדים" שזהו
דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין ,.'...א"כ עלינו מצב הפוך מ"חמס" ,שבו ונתאחדו הברואים עם אחד ושפה
להבין מה היא היום התיבה שננצל על ידה ממבול של אחת לכולם.
כפירה ,יסורים וגלויות ,ה' ירחם ,וכפי שמבקש דוד המלך כמו כן כי השחית כל בשר וגו' ואנדרלמוסיא באה לעולם
יגּ יע ּו". אליו א רבים מים ּ לש טף "רק ׁ ע"ה )תהלים לב ,ו( והורגת טובים ורעים )רש"י( וירד המבול .והועיל העונש ,שכן
במדרש רבה )ל ,ה-ו( מובא על הפסוק "אלה תולדות נח נח", אחר המבול קבלו וגדרו עצמן מן עריות )ב"ר ע' י"ב ,ורש"י בלק
'לא הוה צריך קרא למימר אלא 'אלה תולדות נח שם'... כ"ב ה'(.
צדּ יק עץ ח ּ יים" מהן "פ רי ".אלה תולדות נח" ,הה"ד ּ והנה בדור ההפלגה אנו מוצאים שדווקא מצב האחדות
פירותיו של צדיק ,מצות ומעשים טובים .ומבאר בפי' והאחווה שנוצר לאחר המבול הוא גרם את חטא הקמת
מהרז"ו וז"ל' :שעיקר תולדות ופירות של צדיקים ,הוא עץ וש פהאחד ׂ
אמר ה' הן עם "ו ּי
המגדל ,כמו שכתוב בפסוק
חיים תורה ומעשים טובים ,וזהו פרי צדיק זה נח שנקרא אשרמהם ּכל ׁ יב צר ועתה א ּ
לעשוֹ ת ּ
החלם ׂ וזה ּ
לכלם
אחת ּ
צדיק בתורה' .ובפירוש "ענף יוסף" על תנחומא )נג( מבאר לעשוֹ ת" )בראשית יא ,ו(. יזמ ּו ׂ
הטהוֹ רה" העתידה המה ּ הב "מכל ּ ע"פ מה שמביא רש"י )ז ,ב( ּ הרי שבעוד שבדור המבול היה שורש חטאם הפירוד בין
להיות טהורה ,למדנו שלמד נח תורה ,שהוא בעצמו נחשב הנבראים ,בדור ההפלגה היה להיפך ,מצב האחדות
לתולדותיו ,והיינו על ידי עסק התורה שעסק. שנתחדש אחר המבול גרם את חטאם בבנין המגדל )עי' רש"י
עצת הלּ ב אשר א האיש ׁ
"אשרי ׁ מובא במדרש רבה )כו ,א( ׁ )כרם טוביה רבי טוביה ליסיצין( עה"פ ומשם הפיצם להלן פי"א ,ט'(.
"כי אם ּבתוֹ רת ה' רש עים"" ,אשרי האיש" זה נח וכו'ּ , ׁ
יהגּ ה יוֹ מם חפצוֹ " ,אלו הם שבע מצות שנצטווהּ " ,ו בתוֹ רתוֹ
ולילה" שהגה דבר מתוך דבר וכו' .וכן במדרש רבה )ויקרא ב, המי
נפח" וארת
רה
מעינת ה
"נבקע ל
"ו ּ י בן
נח י( מובא 'נח קיים מה שכתוב בתורה ,שנאמר )ח ,כ( )בראשית ז ,יא(.
מזב ח לה'" .היינו ,שסיבת הצלתו של נח כפי שאמר הקב"ה ּ גודל העונש מגלה על גודל החטא
"כי אותך ראיתי צדיק לפני" ,הוא מחמת שלמד והגה יש להבין מדוע כדי למחות את היקום ,ולהמית את אשר
בתורה ,קיים מצותיה ,וכל מעשיו הטובים ,הם עץ החיים רוח בו ,היה צורך בכל כך הרבה שינויי טבע שיהיו במבול.
להנצל. מים בגובה חמש עשרה אמה שכיסו את כל ראשי ההרים
ועי' אור החיים הק' ומט ,ג-ד שכתב וז"ל 'והנכון בעיני הוא לאחר שהושוו המים לראשיהם )עי' רש"י שם ,פסוק כ'(" .הרי
כי האבות קבלו התורה משם ,שקיבל מנח ,שקיבל מחנוך, אפשר היה להשמידם באופן קל יותר.
שקיבל מאדם הראשון ,אשר למדה מפי הגבורה.'... רואים כאן יסוד ,שכל שהחטא גדול יותר כך העונש בא
בזוהר הק' )פרשת נח נט ,ב( מובא" :אלה תולדות נח" ,רבי חייא בהרחבה וריבוי יותר.
נצרארץ יירש ּו יקים לעוֹ לם ׁ צדּ "ועמּ כ ּלם פתח )ישעיהו ס ,כא( ּ ועל פי זה מתבארין דברי חז"ל באבות )ה ,א( בעשרה
להתפ אר" ,זכאין אינון ישראל דמשתדלי ידי ּ מעשה
מט עי ׂ ּ מאמרות נברא העולם ,והלא במאמר אחד יכול להבראות,
באורייתא וידעי ארחין דאורייתא דבגינא יזכון לעלמא דאתי אלא ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם ,ולהפרע מן
...מאי טעמא בגין דנטרי ברית ,דעלמא אתקיים עליה ,כמה הרשעים שמאבדין העולם .ולכאורה האם לכתחילה הוסיף
חקוֹ תולילה ּ בריתי יוֹ מם "אם א דאת אמר )ירמיהו לג ,כה( במאמרות כדי להוסיף ולהפרע מהרשעים ,האם חפץ
מתי" ...מאן תיבה דא ארון הברית ...נח ש ּ
וארץ א ׂ מים
ש ׁ להקב"ה במות הרשע .אלא ביאור הענין ,שריבוי המאמרות
כתיב ביה ברית דכתיב "והקימותי את בריתי אתך" וגו' ועד בא להראות את חשיבות העולם ,והרשע שמעלים עיניו מזה
דאתקיים ביה ברית ,לא עייל לתיבותא דכתיב "והקימותי ומאבד העולם יכבד חטאו ,וממילא הפרעון ממנו יגדל כי
את בריתי אתך ובאת אל התיבה" ,וכדין הוה תיבה ארון ככל שהחטא גדול כך הפרעון בא באופן קשה .והוא הדין
הברית... להיפך ריבוי העונש מוכיח על גודל החטא והעוולה.
למדים אנו עוצם וכח גדולת לימוד התורה ,שעל ידי שנח )כרם טוביה רבי טוביה ליסיצין(
למד תורה שהיא ברית שמים וארץ ,זכה להכנס לתיבה
הנחשבת כארון הברית להנצל ממי המבול.
לפני וכו'
והנני ר א לנח ק ל אקי
"ואמר
כתב בספר בעש"ט הק' זיע"א )על התורה( על הפסוק )ו ,טז(
לת בה" ,וז"ל' :תבה מרמז על מלה ,שהוא עשה ּ "צהר ּת ׂ גפר וגו' ,
ואני עצי בת עה ל האר ,מחית את
נקרא תיבה ,וזהו מה שאמר "צוהר תעשה לתבה" ...שתראה א
באת ריתי
והקמתי את
הל וגו' , מביא את
הנני
להאיר התיבה היוצאת מפיך ...לעשות צוהר מן התבה של הבה וגו'" )בראשית ו ,יגיח(.אל
תורה ותפלה.'... עלינו להתבונן בדברי חז"ל הק' ,מה היו מהות זכויותיו של
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []5
ישראל הם משפחה אחת והוא חלק ממנה .ומטעם זה צריך לפי דברים אלו אפשר לומר ,שהתורה בפרשה זו מלמדת
האדם להרגיש צער אף על צרת רשעי ישראל ,בין על עצם אותנו לנצח ,שההצלה מכל מיני מבול ,היא רק על ידי
הדבר שהם רשעים וקלקלו את עצמם ,ובין על מה שהם ה'תבה' היינו ,ע"י תיבות התורה והתפלה ,וזאת היא התבה
נענשים מחמת רשעותם. כיום ולדורות ,להנצל ממבול של יסורים ונסיונות ,כפי שנח
ויש להוסיף ,שענין נושא בעול כולל גם השתתפות בצרות סיבת הצלתו מן המבול היתה כאמור מכח לימוד וקיום
שעברו על הדורות הקודמים ,שהרי דבר פשוט הוא ש"כנסת התורה הק' ,וכשהפסיק הקב"ה את מי המבול נאמר )ח ,א(,
ישראל" כוללת את כל ישראל במשך כל הדורות .והנה מי נח" וגו'" ,מבאר רש"י וז"ל' ,זה השם אקים את זכר
"ו ּ י ּ
שיודע שאביו מצטער ,בודאי גם הוא ירגיש צער מפני שהוא מדת הדין הוא ,ונהפכה למדת הרחמים על ידי תפילת
קשור לאביו .וכן מי שיודע שקרוביו נהרגו בשואה ,ירגיש אקים ר ּו ח" מבאר רש"י וז"ל 'רוח
עבר
"ו ּי
הצדיקים' .ושם
צער מאותו הטעם .ואף שצערו אינו מועיל לקרוביו ,מ"מ תנחומים והנחה עברה לפניו' .שע"י תיבות התפילה של נח
מכיון שהוא מרגיש קשור ומאוחד עמהם ,ממילא הוא ובניו הצדיקים ,הפכו מדת הדין למדת הרחמים ופסק
מצטער בצערם .ולכן ראוי להצטער עם כלל ישראל ,בין המבול ,היינו כנ"ל שההצלה היא ,ע"י תיבות התורה
בדורו ובין מהדורות הקודמים ,כי בזה הוא מתאחד עם )חלון התיבה – הרב נח חפץ( והתפלה.
כנסת ישראל.
ועוד נראה דיש ענין להצטער בצער אלו שכבר נפטרו מן
העולם ,מפני שהנפטרים עדיין קשורים לעולם התחתון בני
א" ני
וא
בני
אה
הבה
"באת אל
ומרגישים מה שקורה בו ,כמש"כ רש"י )חקת כ ,טו( שהאבות )בראשית ו ,יח(.
מצטערים בקבר כשבאה פורענות על ישראל ,וק"ו שהם נושא בעול
שמחים בזמן שטוב לכלל ישראל .ואם כן ,מלבד מה שיש "אתה ובניך ואשתך" ,האנשים לבד והנשים לבד מכאן
להצטער על צערם כי כנסת ישראל אחת היא וכנ"ל ,אפשר שנאסרו בתשמיש המטה )רש"י(.
שיש עוד ענין ,שמכיון שהם יודעים שאנו משתתפים הנה ענין זה שנאסרו בתשמיש היה כדי להשתתף בצער
בצערם ,אף שהם כבר בעולם העליון ,יש בזה נחת לנפשם. העולם ,והוא ענין של נושא בעול ,ומבואר מזה חידוש גדול
ונראה עוד שבאמת כשהאדם מצטער בצערו של חבירו ,דבר בענין השתתפות בצער אחרים ונושא בעול .דהנה בפשטות
זה יועיל לו ,אף באופן שחבירו אינו יודע מזה .והוא על פי ענין נושא בעול הוא במה שהאדם עוזר לחבירו בעת קושי,
מה שאמרו חז"ל )מגילה ג ,א( 'אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי', או שמראה לחבירו שמצטער ומשתתף עמו בצערו ,אף אם
שאף שהאדם עצמו אינו משיג דבר מה אבל נשמתו מרגישה אינו יכול לעוזרו בפועל .כי גם עצם ההשתתפות בצערו
בו .ואם כן גם לעניננו ,נשמתו של אדם מרגישה שיש עוזר לו להקל עליו מצערו ,וכמו שאומרים )מהרש"א גיטין נח,
אחרים המשתתפים עמו בצרתו .וכן כתב הרמח"ל )דרך ה' ח"ג ב; מדרש רבה דברים כב ,ב( 'צרת רבים חצי נחמה' ,מפני
א ,ה( לענין חלומות ,שהנשמה יכולה להרגיש ענינים שאינם שהמצטער מרגיש שאינו בודד בצערו.
מושגים לגוף ]ומטעם זה לפעמים יש לאדם איזו התעוררות, אבל כאן אנו למדים מדריגה נוספת במידת נושא בעול ,שעל
וזה בא מכח נשמתו אף שהוא כשלעצמו אינו מבין מהו האדם להשתתף בצער האחרים ,אף אם אינו פועל במעשיו
הגורם לה[ .וכיון שכל נשמות ישראל מאוחדות )כמש"כ בתומר להקל עליהם מצערם .שהרי בשעה שהיה המבול בעולם
דבורה א ,ד( ,ממילא נשמת המצטער תרגיש כשאחרים ונענשו כל הרשעים ,נאסר על נח ובניו ענין שיש בו תענוג,
משתתפים עמו בצערו ,ונמצא מטיב עמו. מפני שאין לאדם לעסוק בתענוג בשעה שיש צער בעולם.
הרי שלהצטער בצרת אחרים ,מלבד מה שהיא מידה טובה וכן מצינו ביוסף ,שפירש מאשתו בשנות הרעב כדי
להתאחד עם אחרים וכנ"ל ,עוד יתכן שע"י זה הוא מועיל להשתתף בצער הכלל ,אף שלא היה בזה להקל עליהם
לחבירו .ולכן מוטל עלינו לידע בצרה אחרים ,להרגיש את מצערם ]כמבואר ברש"י פרשת מקץ מא ,נ[ .וכן מצינו
מצבם ולהשתתף בצערם .ומטעם זה היו גדולים שהלכו אמר א ּו ר ּיה אל דּ וד
הארוֹ ן "ו ּי באוריה החתי )שמואל ב' יא ,יא( ,
ללא מנעלים לרגלם בזמן החורבן באירופא ,כדי להשתתף אדני על ועבדי
ואדני יוֹ אב
יש בים ּב ּס ּכוֹ ת ראל ויה ּודה ׁ ויש
ׂ
)עץ החיים( ולהרגיש את הצער של כלל ישראל. ולש ּכב
ולש ּתוֹ ת ׁ
לאכל ׁ
יתי ואני אבוֹ א אל ּב חנים הדה ּפ ני
הדּ בר הּ זה" ,הרי אעשה את נפש אם ׂ וחי ׁ אש ּתי ח ּי
עם ׁ
שהיה הדבר פשוט אצלו שהוא צריך להשתתף בצרת
אלי
והיה ואספ
יאכל
אר
מאכל מל "ואה קח ל
הציבור ,אף שלא היה עוזרם בזה כלל.
ולה
לאכלה" )בראשית ו ,כא(. ל והענין להשתתף בצער האחרים ,אף כשאינו יכול להקל
לעולם יעשה את עצמו כקבלן לדבר מצוה עליהם מצערם ,הוא מפני שבזה האדם מתאחד עם כנסת
חכם" )משלי יא ,ל( ,זה נח שזן ופרנס את נפשוֹ ת
"וקח ׁ
ישראל .כי הנה הקב"ה ברא מושג של "משפחה" בעולם,
הבהמה ,ומה היו אוכלים ,אמר רבי עקיבא ,דבילה היו כולם ולכן מרגיש האדם קירבה טבעית לבני משפחתו ,ובשעה
ולהם
לאכלה" ,ורבותינו "והיה ל
אוכלים כמו שכתוב שאחד ממשפחתו בצער גם הוא מצטער .ואחת מהסיבות
אמרו ,לא ,אלא כל אחד ואחד מכל מין ומין האכילם מה שברא הקב"ה טבע זה בעולם היא ,כדי שמכח ההרגשים
שלמד ,הגמל תבן והחמור שעורים וכן כולם מה שלמד היה הטבעיים האלו שיש לאדם כלפי משפחתו ,יעורר בעצמו
אוכל ,הוי "ולוקח נפשות חכם" ,יש בהמה שהיא אוכלת להרגיש כך גם כלפי כל אחד מישראל ,כיון שבאמת כלל
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []6
]פי' דדריש תחבולות מלשון רב החובל ,מתנות כהונה שם[ בשעה אחת ביום ,ויש בשתים ויש בשלש ויש בשליש
רב החובל אינו כסתם מלח שעובד בתפקיד מסוים ולא הלילה ,ויש באמצע ויש בקורות גבר ,אמרו רבותינו י"ב
יותר ,אלא הוא המנהיג של הספינה והוא משגיח לדעת כל חודש בתבה לא ראה שינה לא ביום ולא בלילה ,שהיה עוסק
הרוחות הנושבות כדי לפרוש הנס והוילן ,והן הן הדברים וזן הבריות שעמו ,הרי "ולוקח נפשות חכם" ,תנחומא פ' נח
האדם חייב לעשות א"ע כקבלן היוזם ולא כפועל שכיר ב' .ושם באות ט' :רבי עקיבא אומר ,אפילו שבישתן לפילין
)המאור שבתורה – רבי שלום צבי שפירא( יום. וזכוכיות לנעמיות הכניסו בידו לזון אותן וכו' )וכן הוא במדרש
רבה סוף פל"א(.
מסופר במדרש תהלים שו"ט פל"ז ,שאברהם אבינו למד
נתבונן ,חכמינו זכרונם לברכה לא מספרים לנו מעשיות
מדת החסד משם בן נח שעסקו בחסד עם הבע"ח כל י"ב
לשם מעשיות ,כל מעשה וסיפור באים לאלפנו בינה
"חסד
לאברהם" )מיכה ז ,כ([. חודש ]וזהו
ולהורות לנו את הדרך בה נלך .המעשה של רבי חנינא בא
בעל מלון גדול -הוא קבלן ,מזמין מצרכים אל המסעדה
ללמדנו איך יתנהג אדם עם בעלי חיים אשר יצר בורא
שלו מהרבה מוכרים ,שוכר כל מיני פועלים והוא מנצח על
העולם .וכי הרגיש הארי עלבון כדברי רבי חנינא? ...עם כל
כולם ,כן הוא בענף הבנייה הקבלן מזמין כל סוגי חמרי בנין
זה רץ אחריו לפייסו .הארי הוא מלך החיות ' -גבור
חול ברזל חצץ וכו' מלט וכל בעלי מקצוע למיניהם ואיש
בבהמה' ,והכינוי 'חלש' הנו תואר מעליב אשר הפחית
איש על דגלו והוא מכוון את כולם עד שנגמר הבנין ,שונה
מכבודו של הארי .כשהרגיש רבי חנינא בדבר ,רץ אחריו
הוא שכיר יום הוא עובד במקצוע אחד ,בשטח מסוים ,אין
להפיס דעתו ,ולומר לו :בוראך קראך גיבור .רבי חנינא
לו היוזמה והעול לכל הדברים ,אלא הוא עוסק בדבר אחד
ביקש להשיב לו את הכבוד ,את התואר החשוב כפי
וכל יום באותו דבר אחד וכך הוא כל ימי חייו.
)רבי מרדכי קוקיס ראש ישיבת פורת יוסף( שהבורא הנחילו.
נח היה קבלן במדות החסד ובמסירות עבד כפי צורכו של
כל אחד ואחד ,לא אמר היום המבול בארץ כולם חייבים
יש לפרש דרחב"ד אמר לבל יאמרו שבשביל זה ברח מפני לאכול את המאכל ובאותו הזמן ,כדי שיתמסר לתפילה ,הרי
הארי ,היות שהארי הוא חלש ממנו .דבאמת הארי הוא המבול היה בארץ וחייבים לבקש רחמים על עצמו ,וחייך
גיבור ,אלא דאמרו חכמינו זכרונם לברכה )שבת קנא ,ב( דאין קודמים לכל בעלי חיים שבתיבה .הרי שנח היה קבלן
חיה שולטת באדם אלא שנדמה לו שהוא בהמה ,והראה למצות החסד ולא התנהג כמו 'פועל שכיר' וגילה יוזמה כדי
שהיות שהוא צדיק ,לכן גם הארי הגיבור נכנע לפניו. לספק טבעו של כל אחד ואחד מבעלי חיים שהיו בתיבה.
גם יש לומר דאף דרחב"ד הבריחו ,היות שהיה במקום זוהי שלמות המדה ומכאן למד אברהם.
יישוב אשר אין שם מקומו ,מכל מקום אין לו לגרוע מתוארו פעם אחת שהה נח לזון הארי ,הכישו הארי ויצא צולע
שקראו הקב"ה גיבור ,ומזה נלמד שלא לבזות שום כריה. ארץ צדּ יק ּב "הן נח" כו' ועליו נאמר אר א
"ו ּ י
שנאמר
)להורות נתן רבי נתן גשטטנר( יש ּלם" )משלי יא ,לא( תנחומא שם ,כי בעידנא ריתחא כשכל ׁ
העולם שרוי בדין כי המבול היה על הארץ מדקדקים עם
צדיקים כחוט השערה לפי שירד פעם משלמותו במעשה
'אף שאין הארי מבין לשון בני אדם ,ומה שברח היה החסד שעשה לכן האיחור נחשב כחטא ,ונעשה בעל מום
מקדושת רחב"ד ,ואם כן מה לרחב"ד לבקש סליחה מבעל ונפסל להקריב הקרבן הן צדיק בארץ ישולם לו.
חיים ,ועוד לרוץ אחריו ולפייסו בפניו? והענין ,דנצטער מסופר בסנהדרין )קח ,ב( ,שאורשינא הוי גבי בספנא
רחב"ד על שהוציא מילה לא נכונה ,ואף שאין הארי מבין דתיבותא ,א"ל נח מ"ט לא בעית מזוני ,א"ל חזיתך דהוא
מאומה ,עם כל זה ביקש מחילה בפניו דווקא ,לסלק הרושם טרידא אמינא לא איצטריך ,ע"ש ,הרי שגם בעל חי פשוט
שנתקבל מאמירתו הראשונה ,כשם שהיה פועל אם היה זה הכיר והעריך טרחתו ועבודתו של נח עד שנמנע מלאכול,
מתחרט בפני אדם ,והדאגה היא על עצמו ולא על השני ובכן יש להבין למה הארי לא רצה לסבול פעם אחת כמה
הבלתי מרגיש ,ואמנם כשהמדובר בבני אדם הרי שהשייכות דקות עד שבעט בנח.
ביניהם קיימת ובקשת המחילה מחוייבת בתוקף ההרגשה'. יתכן להבין על פי שאמרו שאמרו בתנחומא פרשת ויגש,
)רבי יצחק משה לוין( מעשה ברבי חנינא בן דוסא שראה הארי וא"ל אי מלך חלש
ראה בארץ ישראל ,מיד רץ אחריו ר' לא השבעתיך שלא ּת
חנינא א"ל נענתי לך שקראתיך חלש ומי שבראך קראך
לפני ר
הה" )בראשית ז ,א(. ציק
ראיתי
את
"י
גבור ,ע"כ .כי יש כאן פגיעה בארי -ובמי שבראו שקרא לו
האם לספר בשבחו של אדם הוא מעלה או חסרון גבור ,ומלך שבחיות ,כי גם כשהארי מוכרח לחיות בתיבה
פירש רש"י' ,ולא נאמר צדיק תמים ,מכאן שאומרים מקצת עם כל הברואים החלשים יש לשמור על כבודו ומעמדו ,כי
שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו' .ומקורו בעירובין קראוֹ בוראו ,ואי התחשבות בו נחשב כחטא וראוי כך
)יח ,ב(. לעונש בשעה שמדקדקים במדת הדין כי כאן ירד נח
ולכאורה יש להעיר על זה ממה דאיתא בבבא בתרא )קסד ,ב( עשה ּל "בתחבלוֹ ת ּת ׂ
מעבודתו שעבד "כקבלן" כתיב ּ
ובערכין )טז ,א( 'לעולם אל יספר אדם בשבחו של חבירו, מלחמה" )משלי כד ,ו( ,דרש רבי יוחנן במדרש )ויקרא רבה כ"א(
שמתוך כך בא לידי גנותו' .ופירש רש"י בערכין שם )ד"ה בא לעולם יעשה אדם עצמו כקרבניט היאך יכול לעשות מצוה
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []7
לכם את
נתתי
לאכלה וגו' ּ
יהיה
לכם
אשר ה ּוא חי
רמש ׁ
"כל ׂ
ּ לידי( ,שכשהוא מספר בטובתו יותר מדאי הוא עצמו אומר
ּכל" )בראשית ט ,ג(. חוץ ממדה רעה זו שבו ,או אחרים שומעין שזה משבחו
'שלא הרשתי לאדם הראשון בשר אלא ירק עשב ,ולכם כירק ואומרים הלא מדת כך וכך בידו ,ע"כ .ואם כן כל שכן שאין
עשב שהפקרתי לאדם הראשון נתתי לכם את כל' )רש"י(. ראוי לספר כל שבחיו .ויש לעיין.
והטעם שעתה הותרו לנח לאכול בשר החיות והבהמות מה ועיין בחידושי אגדות למהר"ל בערכין שם שהקשה כן,
שלא הותר לאדם הראשון ,כתב הרמב"ן )ויקרא יז ,א( שהוא ותירץ ,דבחבירו דוקא אמר רב דימי דאין לספר בשבחו אבל
בגלל שניצולו בזכותו ,וכעין זה כתב ב"משך חכמה" שהוא בתלמיד חכם או במופלג שבדור מותר ,ע"ש .ועיין עוד
בשכר טיפולו שטיפל בהם וזן וכלכל אותם במשך כל ימי בשו"ת חתם סופר )חלק י סימן נט( שנשאל כעין זה ,והשיב
המבול .ומה שגם הדגים הותרו לאכילה הגם שהם לא היו דמותר לספר בשבחו של תלמיד חכם ,ואדרבה מצוה היא,
אתו בתיבה ולא טיפל בהם ,שהוא כדי להטיל קנאה במעשה אך זהו רק אם מספר בשבח תורתו וצדקתו ,דאז כיון דעוסק
בראשית ,ודוחק. במצוה לספר בשבח צדיקים מגינה המצוה שלא יבוא לידי
ופנימיות טעמו של דבר מדוע לא הותרו הבהמות לאכילה גנותו ,אבל אם משבח את התלמיד חכם במילי דעלמא ,כגון
עד דור המבול ולא בדורות שלפניו ,ראיתי מבואר בספר בשבח יופי הכתיבה שלו וכדומה ,אסור .עכת"ד.
)גיצי אורה רבי אליקים פריד(
"שולחן של ארבע" לרבינו בחיי )שער ב'( .וכן הוא ב"מנורת
המאור" וב"כלי יקר" ו"חתם סופר" ,מפני שתכלית בריאת
העולם היתה שהברואים ישמשו את האדם שהוא מובחר
אינה
טהרה" )בראשית ז ,ח(. אר
ההמה
"מ
הבריאה ,וכמאמר חז"ל )ברכות ו ,ב( שכל העולם לא נברא
'עקם הכתוב שמונה אותיות כדי שלא להוציא דבר מגונה
אלא לצוות לזה לשמשו בכל הצטרכיותיו ,אלא שעד דור
מפיו' )פסחים ג ,א(.
המבול שהעולם לא נתגשם עדיין ,היה די לבעלי החיים
שמעתי מרבי חיים ברלין ,רבה של ירושלים :מעשה בחכם
להשיג תיקונם ע"י שישמשו את האדם לכל צרכיו כמו
אחד שלא היה רגיל להשיב 'אסור' ו'טמא' ו'טרף' ,רק 'ניט
לעבודת האדמה ולרכיבה וכדו' ,ובזה לבד נתקנו והגיעו
כשר' – שאינו כשר ,ופעם אחת באה אליו אשה אחת ואמר
לתכלית בריאתם .אבל לאחר המבול שנתקלקלו הבריאה כל
לה 'ניט כשר' ,ומשראה שהיתה שמחה בצאתה הבין
כך ,אז כבר לא היו יכולים לבוא לתיקונם בשימוש האדם
שטעתה ,קרא לה ואמר בלשון ברור :טרף טרף' ...ועפי"ז
גרידא ,אלא הוצרכו לההיפך לבשר האדם ונפשו ממש ורק
נתיישב לי מה שהקשו על הגמ' הנ"ל ,הלא מקראות מלאים
כך יבואו על תיקונם ותכליתם ,ומשום כן הותר בשרם
הט מא" וכו' )ויקרא יא ,כט( ,אבל
לכם ּ
"וזה
דבר הכתוב כמו
לאכילה רק מאותה שעה והלאה.
הוא אשר דברנו ,שבמקום הנוגע להלכה לא די ברמיזא ,ואך
אך עדיין יש להסתפק אם יספיק טעם זה על היתר אכילת
כשהוא נוגע רק להסיפור עקם התורה את הדבר!
דגים ,לפי שיטת הרא"ם הסובר שהדגים לא קלקלו
)רבי יחיאל מיכל טוקצנסקי' ,לכבוד יום טוב'(
מעשיהם ,א"כ עדיין יש לתת טעם מדוע הותרו לאכילה הרי
עדיין עומדים הם במעלתם הראשונה ולא הורדו למדיגה
שתצטרך להאכילם לבני אדם .ואפשר שהפגם בכל הבריאה חרבה מת"
אר
מל
איו
חי
רח
נמת
אר
"ל
היה גדול כ"כ עד שגם הדגים נתקלקלו ממנו אע"פ שהם
)בראשית ז ,כב(.
)משחת שמן( עצמם לא חטאו.
'אשר בחרבה מתו ,ולא דגים שבים' )רש"י(.
בענין באיזה אופן ניצלו הדגים ולא נימוחו במי המבול ,כתב
)בראשית ז ,כג( "ואר א
נח" הרמב"ן )פסוק כג( ,ורבינו בחיי ,ומהרש"א )זבחים קיג ,א( וכן
ב"באר מים חיים" )לאחי המהר"ל( שברחו לים אוקיונוס,
ידוע מה שאמר הרב מלובלין בכנסיה הגדולה ,על פרשת
ובהיות שהמבול לא היה על הים רק על הארץ וכל אשר בה,
נח ,דנח היה איש צדיק תמים כשנכנס לתיבה ,וכשיצא כתיב
לא מתו עם שאר הנבראים.
'ויצא אך נח' ,דאיתא בחז"ל ובספרי הקדמונים שהקב"ה
והטעם מדוע מין הדגים ניצל לגמרי ולא כשאר הברואים
היה בכעס עליו ,לפי שבנה תיבה רק לעצמו ,ולא הוכיח את
שנשארו רק כמה מכל מין ומין ,כתב רבינו בחיי )לעיל א ,כב(
בני דורו ולא עשה פעולות להחזירם בתשובה ולהטותם
שזהו מכח הברכה שבירך אותם הקב"ה ביום החמישי )א ,כב(
לטוב ,ועל כן כשיצא מן התיבה כתיב "וישאר אך נח" היינו
"פר ּו ּו רב ּו" .ובמזרחי כאן כתב ,שניצולו מפני שלא השחיתו
ּ
ששוב לא קוראו הכתוב בתואר צדיק תמים ,כי נח היה צדיק
דרכם .והקשו ב"גור אריה" לדבריו ,מדוע אכן לא השחיתו
רק לעצמו ,ותפקידם של עובדי השי"ת הוא לפעול גם על
הדגים דרכם .ופירשו ב"צפנת פענח" ו"אמת ליעקב"
אחרים ולהפיץ אמונת ה' בכל באי עולם כאברהם אבינו
להגר"י קמינצקי זצ"ל ע"פ דברי התוספות )ב"ק נה ,א ד"ה
בשעתו ]והיו שם אדמורי"ם ששאלו איך יכולין לומר כזאת
המרבע( שהביאו מהירושלמי שאי אפשר להרביע דגים,
על נח[ .ואמר לי עוד הרב מלובלין לפרש מה שכתוב
"צהר
והסיקו שם דהיינו דוקא דגים שלא שייכא בהו הרבעה ,אבל
חת ּ ים ׁ ש נ ּ ים
שיםּ ,ת ּ
צדּ ּה ּת ׂ
הת בה ּב
פתח ּ
לת בהּ ,ו עשה ּ ּת ׂ
מין חיות הים שייך ביה איסור הרבעה .והם אכן מתו במבול
עש ה" )בראשית ו ,טז( ,דהנה הקב"ה אמר לו שיכול לשים ּת ׂ
ּו ׁ ש ׁ
)משחת שמן( כשאר החיות.
להפוך את הצרה לצהר ,והיינו על ידי שפתח התיבה ,דהיינו
האות הראשון ,בצדה תשים ,שישאר במקומו ,ותחתיים
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []8
במהרש"א ברכות ה ,א( ,שיצטרף לו גם קדושת המקום. שניים ושלישים תעשה ,שיהפוך האותיות האחרונות ,והאות
וכשיתחזק בתורה ומצוות ודאי יהיה מוקף באויר של השני יהיה השלישי ,ותחת צר"ה יהיה צה"ר ,ויציל את כל
)עץ החיים( קדושה ,וינצל מטומאת הסביבה. בני דורו ]וכבר פירש כן בסה"ק "נועם אלימלך" ,עיי"ש[.
)א"ש פנחס רבי פנחס הירשפרונג(
וחר וי
וקי
וח
וקר
וקציר
האר זרע
ימי
"עד ל
ולילה א
ית) "בראשית ח ,כב( החית ל
ר נחתה י
והה
האר
אהי את
"ורא
ר על
האר) "בראשית ו ,יב(. את
בדברי הפנים יפות דלפני מתן תורה הלילה הולך אחר היום
הדרך להינצל מהשפעת הסביבה
איתא בסנהדרין )נח ,ב( עובד כוכבים ששבת חייב מיתה,
דכתיב "יום ולילה לא ישבותו". "כי השחית כל בשר" ,אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין
לשאינן מינן )רש"י(.
וידועה קושיית הקדמונים איך יכלו האבות -שקיימו כל
צריך ביאור איך השחיתו להיזקק לשאינן מינן ,והלוא אינם
התורה לקיים שביתת שבת ,אי נאמר שהיה להם דין בן נח.
בני בחירה.
וידוע מה שכתב כאן ה"פנים יפות" ,דלפני מתן תורה היה
הענין מבואר במלבי"ם )ח ,יז(' :האדם כולל בנפשו כל כחות
הלילה הולך אחר היום ,וכלשון הכתוב כאן ,דכתיב "יום"
מעשה בראשית וכל כח וכח המיוחד בנפש כל בעל חי
ואח"כ "לילה" ,ולכן האיסור לבן נח לשבות הוא דווקא
נתכללו בנפש האדם ,זריזות הנמלה וכו' .וכשאדם מתקן
כששבת יום ואחר כך לילה ,אבל מותר לבן נח לשבות לילה
כחות נפשו לטוב כן יתוקנו כחות הבעלי חיים ,ובדור
ואח"כ יום כשביתת השבת .ולכן אתי שפיר איך יכלו האבות
המבול שהשחיתו מדותיהם יצאה ההשחתה אל הכלל כולו
לשבות שבת ,ששבתו לילה ויום כשביתת השבת ,וממה
והשחית כל בשר את דרכו על הארץ'.
נפשך עשו כהוגן ,דאם יש להם דין ישראל הרי שבתו שבת
כראוי ,ואי דין בן נח יש להם -הרי לא עברו על יום ולילה מבואר בדבריו שעל ידי השחתת האדם נמשכת ההשחתה
לא ישבותו. לכל הבריאה מפני שהאדם עצמו הוא הכולל את כל
הבריאה .ובספר "דרך ה'" )ח"א פ"ה ד-ו( וב"נפש החיים" )שער
ויעויין בשו"ת רבי עקיבא איגר )סימן קכ"ג בהשמטות( שדן במי
א'( מבואר כיצד האדם משפיע על העולם ע"י מעשיו ,שע"י
שיש לו משרתת גויה בתוך ביתו ,והיא אינה עושה שם שום
פעולות האדם הטובות או הרעות ,הן ע"י מעשה והן בדיבור
מלאכות בשבת ,האם צריך למחות בה שתעשה מלאכה
או אף במחשבה ,הוא מתקן או מחריב למעלה בעליונים,
בשבת .ובתחילת דבריו נטה להחמיר שצריכים למחות בה,
ועל ידי זה יורדת מלמעלה למטה השפעה טובה או להיפך,
אך בסוף התשובה כתב שמצא בספר "פנים יפות" שכתב
כפי מה שמעשיו פעלו למעלה .ולפי זה מובן שמעשי אנשי
דגוי ששבת אינו חייב רק כששבת יום ואחר כך לילה ,וסמך
דור המבול גרמו השפעה רעה מלמעלה לטמא אויר הארץ
על פי דבריו להקל שאין צריך למחות בה ,מכיון שממילא
בכלל ,ועל ידי זה גרמו שגם בעלי החיים ישחיתו את דרכם.
היא עושה מלאכה במוצאי שבת ,עיין שם] .ובעצם דברי
הגאון רבי עקיבא איגר הקשה הרה"ג ר' יודל ליכטער "ל ל
מארצ "וגו' )יב ,א(, וכן כתב המלבי"ם על הפסוק
שליט"א ,היכן מצינו חיוב מחאה בעובדי כוכבים שציוה הקב"ה לאברהם לצאת מהשפעת ארצו וכו' ,כי
כשעוברים על איסורים שלהם ,וצריך עיון[. האדם יקנה תכונות ומדות מן הארץ מאוירה ומזגה ומערכת
מזלה.
ועל דברי ה"פנים יפות" יש להעיר מרש"י בפרשתנו לעיל
וזה מה שקרה עם הבהמות בדור המבול ,שהן הושפעו
)ז ,יב( שכתב שם רש"י לגבי ארבעים ימי הגשם במבול ,שאין
מאויר הארץ שנטמא ע"י הרשעים שהשחיתו דרכם.
יום הראשון מן המנין לפי שאין לילו עמו .ולפי ה"פנים
יפות" הנ"ל שלפני מתן תורה הלילה הולך אחר היום הוה ובזמנינו בני העולם מושחתים מאד ,בין במעשיהם ובין
ליה למיחשב נמי את היום הראשון מן המנין דאיכא יום באופן דיבורם ,וצריכים אנו לחפש עצות להנצל שלא נהיה
ולילה שלאחריו .ובאמת שקושיא גדולה יותר אפשר מושפעים מטומאת המקום שבאה מחמת הנהגתם .ויש עצה
להקשות על מה שכתוב בתחילת פרשת בראשית על שבעת להנצל מטומאה זו ,והיא ע"פ מה שכתב בנפש החיים )א .ו(:
ימי בראשית "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" וכן בשאר כל 'מעת שעולה על רעיון האדם לעשות מצוה ,תיכף נעשה
הימים .אלא על כרחך צריך לומר ,דרק כלפי דיני בני נח רישומו למעלה במקור שרשה העליון ,וממשיך משם על
הלילה הולך אחר היום ,אבל כלפי עצם העולם ,נחשב עצמו אור מקיף ,וקדושה עליונה חופפת עליו וסובבת אותו
הלילה קודם היום ,ולכן הן לגבי בריאת העולם והן לגבי וכו' ,וירגיש בנפשו שהוא מסובב וכו' אז בקדושת המצוה,
חשבון ימי המבול חשבינן הלילה לפני היום. ומוקף מאוירא דגן עדן'.
ומדברי ה"פנים יפות" מבואר דכדי לעבור על "יום ולילה הרי שעל ידי מחשבה בלבד לעשות מצוה ,נעשה האדם
לא ישבותו" צריך שישבות יום שלם ,וכן משמע נמי מרש"י מוקף באויר גן עדן ,וכל שכן שעל ידי עשיית המצוה עצמה.
בסנהדרין )שם( .אולם עיין ב"חתם סופר" על התורה )פרשת ומכל שכן וכ"ש שנעשה כן על ידי לימוד התורה הקדושה,
אמור עה"פ "ויצא בן אשה"( ,שכתב דהם עוברים על איסור זה שקדושת לימוד התורה עולה על כולנה ובפרט לימוד
אפילו ברגע אחד ששבתו לשם מנוחה ]ולאפוקי שביתה התורה בבית המדרש שהוא בחינת ארץ ישראל )כמבואר
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []9
נח לגלות השבטים .ולפי דברי הספורנו הדברים מובנים לצורך החלפת כח שמותרת[ ,ע"ש .וכן כתב ה"חתם סופר"
היינו שבמעשיו השריש נח בבריאה משיכה ליין ותאוות גם בדרשות )ח"ג ,בליקוטים לש"ס ,גיטין לח ,ב( עיין שם.
העולם הזה .ואף שאצל נח היה זה חיסרון קל במשך הזמן )גיצי אורה רבי אליקים גציל פריד(
השפיע דבר לקלקול גדול שחטאו השבטים בזה וגלו מארץ
ישראל.
וע
ר) "בראשית ט כ(. האדמה
נח אי
"וחל
ואף בהמשך החיים כשהאדם רואה שהוא נמצא במצב של חשיבות הזהירות בתחילת העבודה
רפיון צריך להמציא לעצמו מצב של התחדשות .ובכל יום "ויחל" עשה עצמו חולין שהיה לו לעסוק תחילה בנטיעה
יוכל האדם לעשות התחדשות שכל יום הוא זמן של אחרת )רש"י(.
התחדשות כאמור 'המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה לכאורה הדברים צריכים ביאור שכיון שיש צורך לעולם
בראשית'. בכרם מה היתה הטענה על נח שנטעו.
ויש לעורר שפרשה זו תמיד נקראת בחודש חשון וזהו הזמן אמנם ביאור הענין הוא ,שכפי הידוע שתיית יין הוא הוא
להוציא אל הפועל את כל ההתעוררות והעלייה שהיו דבר שצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם .שבני עלייה
)עץ החיים( בחדשי אלול ותשרי ולהתמיד בתורה ועבודת ה'. כשהם שמחים ומתבסמים ביין מתעלים על ידי כך ואומרים
דברי תורה ודברי תשבחות .אבל עמי הארץ כשהם שותים
מדברים בדברי שטות והבל .ולכן קודם שמתעסק אדם
וע
ר) "בראשית ט ,כ(. האדמה
נח אי
"וחל
בשתיית יין צריך שיהיה לו יסוד חזק ברוחניות ועי"ז תהיה
יינו של נח
שתייתו כראוי וכהוגן .וזו היתה הטענה כלפי נח שהיה לו
תרגום יונתן בן עוזיאל הוסיף שמצא גפן מגן עדן ,ונטעו לעסוק תחילה בנטיעה אחרת ,ורק אחר שיתעלה ויתקרב
לכרם ,ובו ביום הנצה והבשלה ענבים. לה' יוכל לנטוע כרם ולהתבסס ביינו.
לפיכך מובן ששתה נח את היין כיון שהיה בו טעם גן עדן. וענין זו של חשיבות ההתחלה נתבאר בדברי הספורנו:
ועוד זאת ,ששמחתו היתה גדולה שמתחיל לבנות את 'התחיל בפועל בלתי נאות ולכן נמשכו מזה מעשים אשר לא
העולם אחר חורבנו .ובהמשך התרגום שבו ביום הבשילו יעשה כי אמנם מעט מן הקלקול בהתחלה יסבב הרבה ממנו
הענבים ,משמע שהכל אירע באותו היום .הוא יום יציאתו בסוף כמו שיקרה בחכמות מהטעות בהתחלה'.
מן התיבה שאז התחיל בבנין העולם. מבואר בדברי הספורנו לימוד גדול ממעשה זה של נח
)כרם טוביה רבי טוביה ליסיצין( שהתחלת כל דבר צריכה דקדוק וזהירות מיוחדת .וכן אמר
אחרית דּ בר
שלמה המלך בחכמתו )קהלת ז ,ח( "טוֹ ב
מראשיתוֹ " ופירש רש"י ,בזמן שהוא מראשיתו טוב ׁ
ערות
אביו" )בראשית ט ,כב(. כנע את
אבי
"ורא ח
שנתכוונו לטובה כשהתחילו בו אזי אחריתו טוב .וכן כתבו
חז"ל דרשו בו מה שדרשו ,אך בכל התורה כולה אין מקרא בתוספות )חגיגה טו .ד"ה שובו לענין אלישע בן אבויה שבשעת ברית מילתו
יוצא מידי פשוטו; בוא וראה פגם העינים עד היכן היא קיבל לגדלו לתורה אבל כיון שכונתו היתה לשם כבוד ולא לשם שמים לפיכך לא
)האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור( מגעת! לא נתקיימה התורה אצלו וזה משום שהכל תלוי בהתחלה.
ויש להמשיל הדבר לשני דרכים זה לצד זה ויש ביניהם רחק
ב' אמות .אבל אם אחד מהם עקום במקצת אף בשיעור קטן
ניה
ולכ כ וימ על המלה
ויפת את
"וח
מאד אע"פ שבמקום התחלה נראה ששניהם עומדים זה לצד
אחרית
וערות פניה
אביה
ערות ויכ את
אחרית
זה כיון שהעקמימות אינה נראית כל כך אבל שמתארכים
אביה א רא) "בראשית ט ,כג(. הדרך העקומה הולכת ומתעקמת ואינו קרובה לדרך הישרה
ומכאן מקור נאמן להא דתניא )פסחים נא ,א( 'עם הכל אדם עד שכשהם מתארכים מאד כבר רחוקים הם מזה הרבה .וכן
)רבי מענדל זאקס חתן החפץ חיים( רוחץ חוץ מאביו'. כשבונים בנין אם היסודות לא נעשו כהוגן כל הבנין יהיה
רפוי ולא יעמוד כראוי על עמדו ולא יוכלו לתקנו אלא על
ידי שיהרסו את כולו ויבנוהו מחדש ביסודות חזקים .וכן
יהיה
לאחיו" )בראשית ט ,כה(. עבדי
"עבד
כשעושים חשבון אם טועים בתחילת החשבון לבסוף יכול
המדה כנגד מדה בעונש זה הוא ,שאדם שאינו מתגבר על להיות טעות של מליונים.
יצרו אלא נעשה לו לעבד ,ענשו שיהיה עבד לאחרים. וכתב ב"מסילת ישרים" )פרק א'( שאם האדם מתקלקל אז
)רבי יחזקאל אברמסקי( מקלקל כל העולם עמו ואף אם עושה מעשה קטן בלבד
לעתיד יתגלה כמה פעל במעשה הקטן שעשה .וזה היה ענין
בנין העולם מחדש לאחר המבול שהיה נח צריך להתחיל את
וחמי
נה, נה
הל מאת אחר נח "ויחי
בנין העולם בדבר נכבד ולא בדבר שמביא לידי שכרות
נה
ומת" וחמי
נה
ע מאת
נח ימי
והי ל
ומכשול.
)בראשית ט ,כחכט(. ובזה מובן מה שכתב ברש"י )בפסוק כא( "אהלה" כתיב ,רמז
כמה שנים חי נח לעשרת שבטים שנקראו על שם שומרון שנקראת אהלה
לכאורה הרי נח היה בן שש מאות שנה כשהתחיל המבול, שגלו על עסקי יין .ולכאורה יפלא מה השייכות של מעשה
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []10
)בראשית ורא
במי" מגל
נבנה נ עיר
הבה
"ואמר
וכמו שכתוב לעיל )ז ,ו( ,והרי המבול היה שנה שלימה ,ואם
יא ,ד(. חי נח אחר המבול עוד שלוש מאות וחמשים שנה ,היה צריך
מעשה בנית המגדל נמשך זמן רב
להיות מספר שנותיו תשע מאות וחמשים ואחת שנים.
כשקוראים את מעשה דור ההפלגה ,נדמה שזה היה בזמן ובחזקוני עמד בזה ,וכתב ליישב דשנת המבול לא עלתה מן
קצר מהחל ועד כלה .אך כשרואים בחז"ל את הגודל של המנין ,כיון שלא שימשו בה המזלות ,עיין שם.
הבנין ,מן המוכרח הוא שזה היה זמן רב .שכן אמרו במדרש אולם לכאורה צריך עיון ,שהרי בהדיא כתיב )ח ,יג(
"ויהי
רבה )נח ,לח ,יא( "א"ר חייא בר אבא המגדל הזה ,שלישו המ ים
חרב ּו ּ
לחדש
אחד ׁ ראשוֹ ן ּב
ש נה ּב ׁ
וש ׁש מאוֹ ת ׁ
אחת ׁ
ּב
נשרף ,שלישו שקע ,ושלישו קיים .ואם תאמר שהוא קטן, הארץ" .אולם עיין שם בפירוש הריב"א )נדפס בספר בעלי מעל
)אותו השליש שנשאר( רב הונא בשם ר' אידי אמר כל מי שהוא תוספות( שכתב לדייק דיוק גדול דלא כתיב שם "ויהי באחת
עולה על ראשו רואה דקלים שלפניו כחגבים" ע"כ .הרי ושש מאות שנה לחיי נח" ,משום שכל ימי המבול לא היו
שהמגדל היה עצום מאד ,שכן אם השליש שנותר דקלים לנח חיים ,עכ"ד .ואולי כוונתו כהחזקוני ,דשנת המבול לא
כחגבים נגדו ,המגדל כולו מי ישורנו .ופשוט הוא שמגדל נחשבת כלל בחיי נח .ועדיין צריך עיון.
כזה צריך שנים רבות לבנותו ,ואולי נמשך דבר זה אפילו )גיצי אורה – רבי אליקים גציל פריד(
מאתיים שנה ,שהן למעלה משנות דור.
ויש לכך משמעות רבה ,להבנה ,שדור הפלגה זה ,היה נסיון
של שנים רבות של בניית מגדל כפירה ומרידה ,והאריך ד' נה
ומת" וחמי
נה
ע מאת
נח
ימי
"והי ל
אפו עד שבסופו "וירד ד' לראות ,ויפץ ד' אותם ,על פני כל )בראשית ט ,כט(.
)כרם טוביה רבי טוביה ליסיצין( הארץ". יש להקשות שכאן נכתב סכום שנותיו תשע מאות וחמישים
העולה מהפסוקים חסרה שנה אחת ,כי לעיל כתיב )לעיל ז ,ו(
הארץ" ומשך מים על
היה והמ ּב ּול
ש נה ּ ש ׁש מאוֹ ת ׁ
"ונח ּבן ׁ
וזה
הח לכ
אחת ופה
אחד "ואמר ה' ה ע
אחרנח
"ויחי
ימי המבול היו שנה ,ואחר כך )פסוק כט( כתיב
לעת" )בראשיתאר יזמ
מה ל יצר
ועה א
לעת
ש נה" ,וא"כ נמצא שימי וחמים ׁ
ש נה ש מאוֹ ת ׁ המ ּב ּול ׁ ש ׁ
ּ
יא ,ו(. חייו היו תשע מאות וחמישים ואחד שלא כפי החשבון
איתא במדרש )ב"ר לח ,ט( :אמר רבי אבא בר כהנא ,מלמד שמנה הכתוב כאן.
שפתח להן הקב"ה פתח של תשובה שנאמר "ועתה" ואין ולפי מה שכתב הריב"א )לעיל ח ,יא( בשם רבינו תם מאור
"ועתה" אלא תשובה ,היך מה דאת אמר )דברים י ,יב( ּ
"ועתה ש נה
ש ׁש מאוֹ ת ׁ
"ב ׁ ש נת ׁ
ליינ"ש שדקדק מלשון הפסוק )ז ,יא( ּ
מעמּ כי אם
ליראה" )דברים י ,יב( אהיׁ ש אל ּ
ראל מה ה'
יש
ׂ נח" שאמר הכתוב "לחיי נח" לומר שעד עכשיו היו לו ל ח ּיי
והן אמרין לא. חיים ,אבל שנת המבול לא נחשבה לחיים ,אתי שפיר שלא
והענין שתיבת "ועתה" מורה על מצות התשובה ,יש לומר, נמנית שנה זו למנין שנות חייו ,ולכן אמר רק "תשע מאות
שבא לרמז עצה טובה האיך אפשר לבוא לידי תשובה וחמישים" להוציא את שנת המבול )משחת שמן(.
שלימה ,ואמר "ועתה" כלומר ,שהאדם המתעורר לשוב אל
ה' צריך שיאמר לעצמו "ועתה" דהיינו שמרגע זה והילך
הוא עוזב את דרכו הישנה ומתחיל להתנהג כראוי ,ומה נמרד ר
ציד יאמר
לפני ה' על
ציד
גר
היה
"הא
דהוה הוה מכאן ולהבא חושבנא.
לפני ה'" )בראשית י ,ט(.
ומבואר מה שאמר הקב"ה הלשון הזה לאנשי דור הפלגה, 'צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום' )בראשית רבה
כי היה מבקש מהם שיעזבו דרכיהם הרעים ויתחילו מהיום לז ,ב(.
והלאה ללכת בדרך הטובה ,אבל הם בסכלותם ורשעותם כתב הראב"ע :שהיה בונה מזבחות ומעלה אותם החיות
'אמרין לא' ,שפנו עורף ולא הבו לשמוע את זעקת התשובה, שצד עולה לה' ,והתפלא עליו הרמב"ן וכתב שהוא מצדיק
)משחת שמן( ולכן נענשו תיכף ומיד. רשע ,כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה.
חטא משאיר רושם רע לדורות אך באמת לא קשה מידי; שכן דרך כל צודדי נפשות
במעשי דור הפלגה אנו מוצאים נקודה שממנה נלמד הבנה להתחיל בדברים טובים ועל ידי זה צודים ברשותם
נוראה הלכה למעשה בהתנהגות היום יומית שלנו ,דהנה, התמימים והישרים ,כדי שיתחברו אליו ,וכזה היה מעשיו
דור הפלגה חטאו חטאה גדולה בהתאחדם לבנות מגדל )האדמו"ר רבי יואל מסאטמאר' ,דברי יואל'( של אותו רשע!
גדול כדי למרוד בה' ,ואנו רואים בדברי חז"ל שנשאר
רש עים ּתוֹ
עבה" )משלי "זבח ׁ
ועוד יש לתרץ בפשיטות ,שהרי
ממעשיהם רושם לרעה לדורי דורות ,כאמרם )סנהדרין קט ,א(
כא ,כז( כתיב ,ממילא כל קרבנותיו של נמרוד היו תועבה לפני
אויר מגדל משכח ,ופירש רש"י' :מי שעומד סביב למגדל
ה' ,ואין בדברי הראב"ע כל הצדקת רשע ,אלא להיפך ,שעוד
ורואה אוירה ומראה גובה שלו ,משכח תלמודו ,שכן נגזר
מגנהו שהקריב קרבנות של תועבה לפני ה'...
על אותו מקום שישכח ,ולכך הם עצמם שכחו את לשונם'.
)האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור ,כתבי חסידים(
עוד אמרו )שם( 'בבל ובורסיף סימן רע לתורה' ופירש רש"י:
'שמשכחין הלימוד מפני שעומדים באויר המגדל'.
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []11
"ומת
הר) "בראשית יא ,כח(. ובערוך )ערך אויר( מסביר מדוע כך הם הדברים ,דכיון שהם
מרדו בהקב"ה ובנו את הבנין הזה להכעיסו במזיד ,לכן מי
צ"ב מה גדלותו המיוחדת של אברהם שהשליך את עצמו
ששוהה באוירו אין תלמודו יכול להתקיים אצלו ,כי
לכבשן האש ,הלא בכל הדורות קרה לנו כאלה וכאלה ,ומה
הטומאה שנתהוה מחטאם נוגדת את קדושת התורה ,ואין
היה פה שישר בעיני ה'.
הקדושה והטומאה יכולים להתקיים במקום אחד ,ורושם מן
רק שהיה היצר מפתהו לאמר' ,הלא אתה היחיד במחנה הטומאה נשאר עד היום ,ומשכח תלמודו של כל העובר
המאמינים ,ואם הצדיק אבד לא יהא איש שם על לב ומי ומסתכל במקום.
יורה דעה ,מוטב שתעבוד עבודה זרה פעם אחת ועל ידי זה
למדים מכאן שני לימודים מבהילים ונוראים עד למאוד,
תעשה טובות בשביל הקב"ה'.
הא' ,עד היכן מגיע רושם בחטא .והב' ,שהחוטא גורם
אך אבינו אברהם ראש המאמינים על משמרו עמד ואמר: במעשיו המקולקלים להשאיר רושם רע על הסביבה כולה,
'אין אני רוצה להשתחוות לעבודה זרה ,אף אם אדע שאוכל ואפי' הדומם נדבק ומקבל רושם מטומאת העבירות ,ועד
)האדמו"ר רבי יואל מסאטאמר( לתקן על ידי זה כל העולם כולו'! כדי כך שורה הטומאה במקום ההוא ,שאפילו כעבור אלפי
שנים יש לה כח לגרום רע לאחרים השוהים במקום,
שישכחו תלמודם ויתדבקו ברוח הטומאה הנוראה.
מלד אר
י" אר
אביו
רח
ני
הר על
"ומת
ובספר "בית הלוי" מדבר על ענין זה באריכות על הפסוק
)בראשית יא ,כח(. אשר על ּ פ ני
האדמה" היק ּום ׁ
"ו ּ י מח את ּכל
)בראשית ז ,כג(
הטבע של הנס )בראשית ז ,כג( וברש"י כתב ,שאף שלשה טפחים של עומק
"על פני תרח אביו" ,בחיי אביו .ומדרש אגדה אומר ע"י המחרישה נימוחו וניטשטשו .ויש להבין מדוע עשה ה' ככה
אביו מת ,שקבל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכחת לארץ ,וכי מה חטאו האילנות והצמחים שגם עליהם נגזר
את צלמיו והשליכו לכבשן האש .והרן יושב ואומר בלבו להישחת .וביאר ,כי החטאים הנעשים ע"י בני האדם ,הריהם
אם אברם נוצח אני משלו ואם נמרוד נוצח אני משלו. משאירים רושם רע גם על הדומם ועל הצומח ,ולכן כאשר
וכשניצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה ,אמר להם הרן גברה חטאת אנשי הדור כל כך ,נאלץ הקב"ה למחות הכל
משל אברם אני .השליכוהו לכבשן האש ונשרף )רש"י(. שלא ישאר שום רושם מהחטאים הנוראים הללו.
)משחת שמן(
מעשה הרן טעון ביאור ,שהרי אחר שראה הרן שניצל
אברהם מכבשן האש האמין בהקב"ה באמונה שלימה ,עד
כדי מסירות נפש ,שהרי ידע שבזה שאומר שהוא 'משל
אברם' הוא מכניס את עצמו לסכנה שישליכוהו לכבשן אבר את נחר
ואת ולד את נה בעי
תרח
"ויחי
האש ,ומדוע אם כן לא נעשה עמו נס כדרך שנעשה
הר) "בראשית יא ,כו(.
לאברהם ,ולמה לא ניצל מהאש בזכות אמונתו בקב"ה. עבודת האמונה
ונראה לבאר הדבר ,שכיון שלא החליט הרן להאמין כתב הרמב"ם )פרק א' מהלכות ע"ז הלכה ג'( שאברהם אבינו ע"ה
בהקב"ה אלא אם יראה שאברם מנצח את נמרוד ,והעמיד הגיע לאמונה בגיל ארבעים ,והראב"ד השיג עליו שהרי בן
את האמונה בה' על תנאי ,עבר בזה על אזהרת התורה )ואתחנן שלוש הכיר את בוראו ,וביאר הכסף משנה שכשהיה בן
תנס ּו את ה'
אקיכם" ,כמבואר בספר החינוך )מצוה ו ,טז( "א ּ שלש התחיל לחשוב ולשוטט במחשבתו להכיר בוראו,
תכ"ד(' :וכמו כן בכלל האזהרה שלא לעשות מצוות ה' ברוך ולשלימות הגיע בהיותו בן מ'.
הוא על דרך הנסיון ,כלומר שיעשה אדם מצוה לנסות אם ונמצא לפי זה ,שלאמונה בשלימות נצרך ל"ז שנים של
יגמלהו ה' כצדקו ,לא לאהבת הא-ל ויראתו אותו' וכו' .ולכן )רבי יחזקאל לעוונשטיין(אברהם אבינו עליו השלום...
לא זכה הרן שיעשה עמו הקב"ה נס ויצילהו מכבשן האש.
והרמב"ן )ואתחנן שם( ביאר בזה את הענין שאמרו בני ישראל
ונש ּתה" )בשלח יז ,ב-ג(,
מים ׁ
"תנ ּו לנ ּו למשה בהיותם במדבר ּ מלד אר
י" אר
אביו
רח
ני
הר על
"ומת
נס ּון את ה'" שכוונת בני ישראל "מה ּת ּ
ואמר להם משה )בראשית יא ,כח(.
היתה לנסות את ה' ,וזה לשונו' :שאם יראו שה' יתן להם
למה לא כתבה התורה קידוש השם שמסר אברהם אבינו את
מים בנס מאתו ילכו אחריו במדבר ,ואם לא יעזבוהו ,ונחשב
עצמו באור כשדים כמו שכתוב קדוש דדניאל ,אלא התורה
להם לעון גדול ,כי אחרי שנתאמת אצלם באותות ובמופתים
לא רצתה לכתוב מעשה אברהם אבינו שלא ילמדו ממנו
כי משה נביא ה' וכו' ,איננו מנסה הנביא ,רק השי"ת הוא
הדורות אחריו לעשות כמעשהו ,שהלך בבחירתו וכתת כל
מנסה לדעת היד ה' תקצר .ולכן אסר לדורות לנסות התורה
הצלמים ,ומי הכריחו לזה .אבל דניאל היה מוכרח לקדש
או הנביאים ,כי אין ראוי לעבוד ה' על דרך הספק או שאלת
השם .ומה שעשה אברהם אבינו היה הוראת שעה ,כי הדור
מופת ונסיון ,כי אין רצון ה' לעשות נסים לכל אדם ובכל
היה צריך לכך ,אבל לא כתבה התורה כדי שלא ילמדו
עת ,ואין ראוי לעבדו על מנת לקבל פרס ,אלא אולי ימצא
)של"ה( הדורות הבאים.
בעבודתו ולכתו בדרכי התורה צער ואסון ,וראוי שיקבל
הכל כמשפט צדק'.
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []12
לדכאו ולמסרו על קדושת השם ,וממילא מדה כנגד מדה גם וביותר עומק יש לבאר ,שהנה אמרו חז"ל לגבי מצות קידוש
בעולם הגדול הקב"ה הנהיג את העולם לפי סדרי המערכת ה' )ספרא אמור כב ,לב הובא ברש"י שם(' :מכאן אמרו כל המוסר
ומנהג הטבע ,ולא הצילו מכבשן האש. עצמו על מנת לעשות לו נס אין עושין לו נס ,ושלא לעשות
והנה ענין מסירות נפש והתרוממות על הטבע שייך גם בלי לו נס עושין לו נס'' .אם יתרוממו ישראל על טבעם לדכא
מיתה על קידוש ה' .ובטבע האדם יש כל מיני מדות בהמיות כחות החומר ולמסרו לאבדון על קדושת שמו ,כן גם בעולם
כגון עצלות ותאוה וכדומה .וכבר כתב החזון איש )אמונה הגדול תכנע הטבע החומריית ויתקדש ע"י הנהגה פלאית,
ובטחון ד ,א( שאם ירצה האדם לרכוש מדות רעות ,אינו צריך וזה רק במוסר עצמו שלא ע"מ לעשות לו נס -שזה מקדש
לעבוד על כך ,כיון שכבר מטבעו יש לו מדות רעות ,ורק השם באמת ,ואז יתקדש ה' בקדושת הנהגתו הפלאית
לרכוש מדות טובות יש לעמול ,שזה אינו בטבע האדם .וכפי מרומם מן הטבע' )ביאור המלבי"ם על הספרא(.
"איש ּכי
שכבר כתב האבן עזרא פרשת נשא על הפסוק )ו ,ב( ׁ ודברי המלבי"ם מבוארים יותר על פי מה שכתב בענין
נזיר" ,שהתגברות האדם על טבעו היא 'פלא' נדר
לנדּ ר
יפלא
"קדשים תהיו" )קדושים יט ,ב(' :ה' ערך סדרי העולם הגדול
ואינה דבר טבעי. והנהגתו שיהו נמשכים לפי סדרי האדם שהוא העולם הקטן
וסיפר ר' חיים בלאקסענהיים שבימי חורבן יהדות אירופה והנהגתו ,שאם הטבעיים מושלים בעולם הקטן והנפש
אירע פעם שהכניסו יהודים לתוך תאי הגזים ,והנאצי שמע נמשכת אחר החומר וטבעיה ויצריה ,אז גם בעולם הגדול
מבחוץ שהיהודים רוקדים בשמחה .פתח הנאצי את הדלת הטבע שוררת והכל מתנהג לפי סדרי המערכת ומנהג הטבע,
ושאל אותם מדוע הם שמחים ,ענו לו היהודים שעוד מעט ועת יתקדש האדם ויתנשא מן החומר אל הנהגה בחיריית
יעלו נשמותיהם למעלה ויהיו ביחד עם אבותיהם ,ועל כך נפשיית ,והשכל גובר והנפש האלקית שוררת ,אז גם בעולם
בודאי יש להם לשמוח. )הגדול( יתקדש ה' ויתעלה להנהיג הנהגה נסיית פלאיית'.
כששמע זאת הנאצי ,רצה לקלקל את שמחתם וציוה עליהם מבואר בדברי המלבי"ם שהקב"ה סידר את העולם שיתנהג
לצאת ,וכך ניצלו ממות. כפי מעשיו של האדם ,ואם יעשה רק כפי טבעו גם העולם
הרי שזכו יהודים אלו להנצל מתוך כבשן האש ,על ידי יתנהג בטבעו ,אבל אם יתעלה אדם לעבוד את ה' למעלה
שהתרוממו על הרצון הטבעי לחיות ושמחו על מיתתם .אכן מטבעו יזכה שגם הנהגת ה' עמו יהיה למעלה מדרך הטבע.
לא היה להם נס נגלה כפי שהיה באברהם אבינו ,שאף שהיה ולפי זה מבואר הענין היטב ,שאברהם שקידש את ה' באמת
בתוך כבשן האש לא שרפתו האש ,אמנם נעשה להם נס והתגבר על טבעו ,והסכים למסור את כוחותיו החומריים
נסתר שהוא בדרך הטבע ,שיוציאום מהכבשן ותנצל נפשם לאבדון ,והנהיג את עולמו הקטן בהנהגה למעלה מדרך
ממות .וכן כל אדם יכול להתעלות מעל הטבע על ידי תיקון הטבע ,לכן זכה שניצול ע"י נס ,שגם הקב"ה נתעלה
המדות ,ולזכות לחיים של נסים נסתרים ולעורר הנהגה מהנהגת הטבע להנהיגו בהנהגה ניסית .אבל הרן לא
)עץ החיים( עליונה מן השמים. נתרומם למדרגה שנפשו האלקית תהיה שוררת על החומר
ז' חשוון תשי"ז :הגאון רבי אברהם ישראל משה ב״ר מרדכי יחזקאל סלומון מחארקוב זצ"ל ,בעל "נתיבות הקודש"
רבנו זצ״ל הוא מצאצאיו של הגה״ק ר' שמחה וולאז׳ינר זיע״א .להזכיר בתוך הסוגיות בדחילו ורחימו את ציווי התורה בלשון
"שצווה ה׳ יתברך" כמו כן כמה היה נזהר בכתביו שלא לכתוב שם נולד באזור ברנוביץ.
אביו ר' מרדכי יחזקאל ואמו הרבנית צביה חנה ,היו צדיקים י׳ ה׳ לדוגמא אם רצה לכתוב ארציה היה כותב ארצי׳ כדי שלא
גדולים מאוד ,הרבנית חנה הייתה ספוגה ביראת שמים טהורה ,יהיה ח״ו כתיבה של איזה שם קדוש.
מנצלת כל רגע לדבקות בה׳ יתברך ,במשך שעות רבות הייתה לאחר נישואיו המשיך רבי אברהם ישראל משה לשקוד על התורה
הרבנית יושבת בבבית הכנסת בעזרת הנשים נושאת תפילות ביתר שאת וביתר עוז ,ואף למד בכולל "פרושים" באיישישוק
כשרעיתו הצדקנית הרבנית החשובה מרת צירל ע״ה עומדת ומרבה באמירת תהילים.
רבנו היה מספר רבות על אמו הרבנית ע״ה שמושג "תורה" היה לצידו ומאפשרת לו לעמול על תלמודו ללא הפרעה תוך שהיא
שגור על פיה תדיר כאשר כל תפילה שלה היתה קשורה לתורה נוטלת על עצמה באופן מוחלט את כל עול פרנסת הבית ועוסקת
"מודה אני" ...שיש לנו תורה ,וכל הערכתה לבני אדם הייתה אך במסחר במכולת אשר בבעלותם ,הכל עשתה למען התורה
הקדושה והתמדתו העצומה של הרב אי״מ .תורתו של רבנו זצ״ל ורק לפי התורה שבו.
שנת לידתו המשוערת של רבנו שנת תרמ״ב ,כאשר תפילותיה עומדת בלי ספק לזכותה של הרבנית צירל ע״ה בת הגאון רבי
הרבות של אמו הצדקת מלוות את הילד לגדילתו והתרוממותו ,משה לנדינסקי זצוק״ל .בהמשך השנים כיהן רבנו ברבנות קהילות
כך נולד וגדל על ברכי הקדושה והתפילה .ואכן כל אורח חייו של באורלובה בבלארוס ובוולצ״נוק עד שפרצה מלחמת העולם
החרקובער היו מלאי טעם של קדושה וטהרה ,היו לו הרגשים הראשונה ,או אז נמלטו הוא ובני משפחתו לחרקוב .ואולם תוך זמן
מיוחדים בעבודת ה׳ כפי שספג בבית הנעלה של הוריו הצדיקים קצר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה עלו הקומוניסטים
לשלטון והיהדות היתה בצרה גדולה היות שהקומוניסטים ראו ר׳ מרדכי יחזקאל והרבנית צביה חנה.
יראתו קודמת לחכמתו ,ודעתו תמיד באמונה וידיעת ה׳ ,היה עטור בדת כאויבת המהפכה ,ואסרו על קיום חיי הדת בכל צורה .תקופה
בתפילין במשך כל היום ,ובוודאי לא הסיח דעת מהתפילין ח״ו ,קשה שרבים לא עמדו בה וזנחו את דרך אבותם.
ובכך זכה לקיים המצוה הראשונה בשו״ע "שויתי ה׳ לנגדי תמיד" .השלטונות הערימו קשיים רבים וביקשו לתפוס את כל מי
הלומד בכתביו יראה את יראתו הקודמת לחכמתו ,איך מרבה שהמשיך בקיום מצוות בסתר .כאן התגלה רבנו זצ״ל ברוחו העזה
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []13
לאחר ששלח רבינו זצ״ל בקשת יציאה ,בהשתדלות בנו סבינו והכבידה ,לא זו בלבד שלא נשבר ולא נכנע לגזירות ,אלא נחלץ
הגאון ר׳ דוד זצ״ל שכבר שהה באותה עת בישיבה הקדושה בארץ חושים לעמוד לעזרת אחיו ,בעודדו את רוחם לבל תימוט נפשם.
ישראל ,הגיע אישור העלייה .בנו הבחור חיים נתן רץ מיד לבית בתקופה זו אף הקים רבנו בית מדרש במחתרת "תורת חיים"
המדרש להודיע לאביו .באותה שעה שנכנס לבית המדרש ,היה שמו ,שם לימד בסתר תורה את צעירי הצאן ,ודאג שלא יפסוק
הרב זצ״ל שקוע בלימודו עם החברותא בספר חידושי רבינו חיים קול התורה וקול התפילה יומם ולילה .לא חת ולא פחד מהשלטון
הלוי ,מיד כשנכנס ראה רבנו שהוא בהול ,ולשאלתו מה אירע ענה ומסר את נפשו למען קדושת ה׳.
הבן בהתרגשות "הגיע האישור" לשמע הדברים הנהן הרב בראשו בה בעת לא הניח הרב מלהשקיע בחינוך הילדים ואף שלח את
והמשיך בלימודו .כשסיים את לימודו לאחר מספר שעות ,שב בנו הגדול ר׳ דוד זצ״ל למינסק הרחוקה ללמוד ולספוג מתורתו
לביתו והתעניין בפרטי האישור המיוחל. ויראתו של ידידו הגאון האדיר תלמיד ה׳״חפץ חיים" ר' אברהם
בשנת תרצ״ו עלה הרב מחרקוב לארץ ישראל וקבע משכנו בעיר אליהו מיזעס זצ״ל שהיה ידוע ומפורסם בליטא ולימים בארץ
הקודש ירושלים. ישראל בעיה״ק ירושלים כגאון בתורה וביראה וגדול כחו בהעמדת
לימים נתמנה לרב בית הכנסת הגדול בשכונת "זכרון משה" שם תלמידים לתורה וליראת ה׳ טהורה .
היה מורה הוראה ובנוסף מוסר שיעורים בכל מקצועות התורה באותה תקופה גזרו הקומוניסטים גזירה ,כי כל אחד חייב לעבוד
בכלל ,ובירושלמי זרעים בפרט כאשר אחד השומעים היה אברך בעבודה ולהצהיר עליה ,זאת מתוך אידאולוגיה שהבטלנות היא
צעיר אשר לימים פקיע שמיה כבעל ה״שבט הלוי" זצ״ל .לימים פגיעה חמורה בכלכלה ,הם חייבו לתלות שלט על כל דלת של בית
העיד בעל ה״שבט הלוי" בכתב (במכתב למהדורת שוטנשטיין ירושלמי) על עם פירוט משלח ידו של בעל הבית .הרב מחרקוב ,למרות שהיה
לימודו את סדר זרעים אצל הרב זצ״ל. יכול לציין איזו מלאכת כפיים כל שהיא ,לא הסכים לציית להוראה
מעת עלייתו ארצה נקשר רבנו עם מצוקי ארץ שבירושלים קרתא זו עם כל הסיכון הכרוך בכך ,משום שחזקה עליו הוראתו של
דשופריא ,ובראשם מרן הגאון החסיד רי״ז הלוי כפי שיסופר רבו החפץ חיים ,לא להתייחס לשום דבר מדברי הקומוניסטים,
בהמשך,וכן עם מרנא בעל ה״אבן האזל" וכן עם מרא דאתרא ותליית שלט כזה משמעה הודאה כלפי חוץ בשלטון הכופר ,ואכן
דעיה״ק הגאון הגדול ר׳ צבי פסח פראנק זצ״ל .העיד הגאון ר׳ דוד לאורך תקופה זו הקומוניסטים עצרו את הרב מספר פעמים ,אך
כהן שליט״א איך סבו הגרצ״פ החשיב את רבנו מאוד ובזכרונו, במסירות נפש שמר על הנהגתו והמשיך בסירובו לתת הכרה
החרקובער היה מגיע בשבת מזמן מנחה ושקיל וטרי עמי׳ בדברי כלשהי לשלטון הקומוניסטים.
תורה ואכן בספריו "מקראי קודש" ושאר ספרים לגרצ״פ ,הביא רבנו זצ״ל לא פחד ולא חת מאיש והיה חי בבטחון מלא בבורא
פעמים רבות שקו״ט שדן עמו בהלכה ובעומק הסוגיות ובאחד עולם ,היה ברור לו לרב מחרקוב כי הוא מקיים את חובתו הפשוטה
המקומות ב״מקראי קודש" מצויין את אשר דנו ביום הגדול ואין במעשיו כל גבורה עילאית.
׳הושענא רבה׳. לאחר כשלושים שנה בהן חי רבנו זצ״ל עם משפחתו בעיר חרקוב,
המעיין במכתב מרן בעל ה״אבן האזל" המצורף לספר נתיבות כלו כל הקיצין ולא נותר אלא לעלות לארץ הקודש .הרב מחרקוב
הקודש ,יראה איך הגאון הגדול ר׳ איסר זלמן זצוק״ל החשיב עצמו היה מסורב יציאה בשל פשעיו עד המהפכה ,משום כך יצא
באופן מיוחד בהגדרות נעלות עד מאוד את הרב זצ״ל תוך שמציין את הארץ עם זהות בדויה של יהודי בשם "סלמון" מאז נשתנה שם
שם את מעלת הרב זצ״ל "מחדש עצום" ועוד כתב שם במעלת משפחתו לשם "סלמון".
הגהמ״ח " יגע תמיד בלימוד תוה״ק לשמה" ועוד הוסיף הגאון זצ״ל אשרות יציאה היו מתקבלות רק במוסקבה הבירה .מכיון
במכתבו על שקידתו העצומה כלשונו עיי״ש כמו כן החרקובער שהשלטון אסר על כל תושב ללון שלא בעירו והדרך מחרקוב
רב העתיק פעתיק בספרו פעמים רבות דברי ה״אבן האזל" ונשא למוסקבה ארכה שש שעות ממילא לא היה כל אפשרות להספיק
ונתן בדבריו . ללכת למוסקבה ולשוב ללון בחרקוב ,לשם כך הרב מחרקוב
בשנת תש״י נסע לארה״ב שם שהה במשך שנה לצורך רפואת החליט להקדים לבוא וללון בבית משפחת ברמן במוסקבה ,אותה
רעייתו הרבנית רעיתו הרבנית ע״ה .בכל תקופת שהותו בארה״ב הכיר מתקופת מגוריה בחרקוב ,והיה עליו להסתיר את עובדת
מצא עסק בלימוד התורה בצוותא עם הגאון הנודע העילוי ר׳ הימצאותו שם בניגוד לחוק.
יעקב ספסל ה״ויסאקער עילוי" שרבנו הכירו עוד מימי ראדין, מספר ימים המתין הרב מחרקוב ,עד שהגיע תורו .הפקיד
בתום התקופה התבטא רבנו שמבחינתו זה היה כמו להיות בארץ הממשלתי הסיק בחישוב מהיר שהרב מחרקוב לן במוסקבה ,ואכן
ישראל מחמת השטייגען הגדול שהיה לו יחד עם ר׳ יעקב ספסל. זמן קצר לאחר מכן פרצו שוטרים לבית משפחת ברמן .הם חיפשו
בהמשך נאלץ לצורך רפואת רעייתו הרבנית ע״ה לצאת לאנגליה, אחריו והרב מחרקוב לא נמצא .היכן שהה? במצות מילה בעיירה
שם שהה עוד כמה שנים ובשנת תשי״ב נפטרה לבית עולמה. מרוחקת ממוסקבה הבירה .הוא הרחיק נדוד עד לאותה עיירה
בהיותו באנגליה אף הוסיף בלימוד התורה וסמך שם רבנים ובחן כדי להשתתף במילת תינוק יהודי .השוטרים המתינו בסבלנות
תלמידי חכמים בהיכלי התורה ,שמעתי מפי הגאון הרב חנוך מספר שעות ומשנקפו השעות ולא נראה איש ,התייאשו ועזבו
ארנטרוי זצ״ל שתיאר איך הי׳ בא לבחון בבית מדרש בגייטסהד את הבית.
והיה עטור בתפילין .באלול תשי״ג חזר החרקובער רב לארץ דקות מספר לאחר עזיבת השוטרים הגיע הרב מחרקוב ,בני
ישראל. הבית סיפרו לו את הנעשה ,כששמע את הדברים ארשת פניו לא
מלבד שקידתו העצומה ,דאג ופעל בקרב ציבור שהגיע לארץ השתנתה ואמר לבני משפחתו שהוא לא חושש כלל" ,כשעמדתי
ישראל ועורר אותם ללימוד תורה וקיים מצוות ,ואף עמד לשוב אירעה תקלה ברכבת והתעכבנו למשך שעה ארוכה עד
בראשות כמה ועדים שעסקו בכך. שבאה הרכבת השנייה ,ושוב באמצע הנסיעה אירעה תקלה
רבינו התמיד וניצל כל רגע פנוי ,כפי שהעיד הגר״מ שטרנבוך שגררה ציפייה לרכבת הבאה אם כן רואים שמשמים שומרים
שליט״א שהתמדה כמו של החרקובער רב לא ראה מעולם .וכן עלינו ,מה הדאגה אין סכנה" דבריו נאמרו בשוויון נפש בביטחון
העידו בניו שלמרות שהקדים שלום לכל אדם ,והסביר פנים לכל מוחלט.
אדם ,והייתה דעתו מעורבת עם הבריות ,עם כל זה לא ביטל כך הייתה דרכו הברורה והיצוקה של הרב זצ״ל ,ביטחון בה׳ בלא
מזמנו ולא פסק פומיה מגירסא מלבד "זמירות שבת" ו״סיפורי שום פקפוק.
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []14
"כבוד מורי הרב הגאון דגול מרבבה ר׳ שלמה יעקב לצקובער" צדיקים" .התמדתו בלטה עד כי העיד נכדו ר׳ משה ב״ר חיים
ומכך ניתן להסיק שקיבל את עיקר יסודות תלמודו אצל הגאון שכאשר הי׳ מגיע החברותא הגה״צ ר׳ שלמה בלוך זצ״ל ללמוד עם
הגדול שלמה יעקב זצ״ל. הרב מחרקוב ,ר׳ שלמה היה מתיישב ,פותח את הגמרא ומתחילים
אצל ר׳ זלמן סנדר ללמוד בלי התמהמהות אפילו של רגע.
בהמשך קיבל רבות מהגאון הנודע ר' זלמן סנדר כהנא שפירא סדר יומו היה בנוי לתפארה ונותר ללא שינוי במשך שנים
זצוק״ל .ר' זלמן סנדר היה תלמידו ומקורבו של מרן ה״בית הלוי" רבות .היה משכים קום בשעה שתיים לפנות בוקר ולומד ברצף
וגם היה נינו של ר' חיים וואלזינער נכד לבתו הרבנית רלקה ובהתלהבות עד לתפילת ותיקין .לאחר התפילה היה ממשיך
ע״ה .רוב חייו היה ר' זלמן סנדר באזור פולין רוסיה ,ובשנה וחצי ללמוד וחוזר לביתו בשעה עשר בבוקר ,אז הי׳ סועד פת שחרית
האחרונות לחייו זכה לעלות ארצה. ונח כשעה .תיכף הי׳ שב ללימוד רצוף עד שעות אחה״צ ,הפסקה
בסיועו הגדול של מרן ה׳בית הלוי' ,ר" זלמן סנדר פתח בית מדרש קצרה לאכילה ומנוחה ,וחוזר לתלמודו עד השעה עשר בלילה אז
קיבוץ במאלטש ,קרוב למועד פתיחת הישיבה כבר היו שם מעל היה שב לביתו לשעות שינה בודדות.
מאה תלמידים נעלים מאוד .דרך הלימוד בהנהגת ראש הישיבה כל חייו של הגהמ״ח התחדש בסברות ,שהרי מרן הרב מבריסק
היה ללטש את הסברות ולדקדק בשמועה עד דקות עומק העיון. הכיר את הגהמ״ח רק בהיות הגהמ״ח בן נ׳ שנים ואמר אז מרן
ר' זלמן סנדר גם היה בעל רגש גדול מאוד ,פעמים היה מתרומם רי״ז הלוי שראי״״מ אומר חידושים בלימוד כמו בחור צעיר ,משמע
עם פיוטים בתפילה וניגון יחד עם תלמידי הישיבה ,ואכן פעמים שכח החשיבה של הגהמ״ח לא רפה אפי׳ באחרית ימיו.
רבות הי׳ הרב מחרקוב שר פיוטים ושירים בדבקות גדולה כפי לא רק רעננות העמל והחשיבה אלא כל הזמן הוסיף בקנייני הש״ס
שקיבל ממורו ורבו הגאון הגדול ר׳ זלמן סנדר זצוק״ל. שהלא עד סביבות גיל ארבעים היה עיקר עיסוקו בשאר סדרי
ר׳ זלמן סנדר כהנא שפירא היה בקשר תדיר עם מרן הגר״ח הלוי הש״ס ומאז ואילך החל לעסוק בלימוד קדשים ולא נמנע בגיל
זיע״א והיה מתייעץ עמו בכל ענייני ניהול הישיבה. זה להתחיל להשקיע ולחדש לקנות עוד ועוד מקצועות הש״ס.
רבנו הגהמ״ח למד בישיבתו של ר׳ זלמן סנדר עד לסיום הישיבה, זכה כל ימיו לחיות כמאמרו של דוד המלך בתהילים שש אנכי על
שבעצה אחת עם מרן הגר״ח הוחלט על סגירתה ,ויש אומרים אמרתך כמוצא שלל רב.
שנסגרה מפני רוחות רעות שחדרו לישיבה .הרב מחרקוב הצטער בשבועות אחרונים לחייו נחלש מאוד ואף לימודו בתורה היה
רבות על סגירת הישיבה ואף מחה בפרהסיה בעוז ותוקף גדול כרוך במאמצים גדולים ,ואמר אז לבני ביתו מה טעם יש בחיינו
מאוד כנגד אחד מהבחורים שהכניס לישיבה השכלה. אם אי אפשר ללמוד ,וביום ו׳ י׳ מרחשון תשי״ז עש״ק פר׳ לך לך
העידו בניו שאביהם החרקובער רב היה אומר על ר׳ זלמן סנדר לאחר שגמר ללמוד עם נכדיו סמוך לשבת כשספר ׳מסילת ישרים׳
וגודל גאונותו שבצעירותו היה מיוחד בלימוד יותר מכל בני דורו. בידו ,החזיר נשמתו לבוראו ועלה לגנזי מרומים.
אצל ר׳ משה לנדינסקי -ראדין במוצאי שבת קודש פר׳ לך לך יצא מסע הלוויתו של החרקובער
לאחר מכן הגיע לישיבתו של סבא קדישא ה׳חפץ חיים׳ זיע״א, רב סמוך לביתו כשבראש מסע הלוויה מרן רי״ז הלוי יחד עם שאר
-הישיבה הגדולה בראדין ,שם לפי עדויות רבות שקד בהתמדה גאוני ירושלים רבנים ותלמידים רבים אשר המשיכו את דרכו
שלא מעלמא הדין יומם ולילה .באותו זמן כיהן ר׳ משה לנדינסקי בתורת זרעים וקדשים.
ראש הישיבה בראדין ,כך בחר את את הבחור המופלג ר׳ אי״מ 4
לחתן לבתו ,לא לפני ששח איתו בלימוד על כל מסכתא ומסכתא גדולי עולם אלו היו בתקופת הת״ר-התרע״ד ,תקופת הזוהר של
בש״ס -כבר אז ידע ראי "מ את הש״ס כולו .באותה תקופה הגיע עולם התורה דליטא שנעלמה ,עליה התבטא המשגיח רבי מאיר
מרן ר׳ ירוחם ליבוביץ זצ״ל לכהן כמנהל רוחני בישיבת ראדין. חדש זצ״ל שיש דברים שקשה לו להסביר למי שנולד אחרי תר״ע.
כידוע הנהגתו של החפץ חיים עם בחורי הישיבה הייתה בפשטות רבותיו:
ובחביבות מרובה .כל תלמיד היה יוצא ובא בביתו כל אימת שחפץ ר' שלמה יעקב לאצקאבער
בכך ומשיח את אשר על ליבו .לעומתו ר׳ ירוחם שנשא בגאון את ראשית שנות לימודו אצל מורו ורבו ר׳ שלמה יעקב לאצקבער
שיטת "גדלות האדם" לא היתה דעתו נוחה מכך ,וסבר כי אמנם (שיין) בעל ה״אבני שיש" אשר היה גאון ועילוי נפלא ויצא שמו
החפץ חיים לרוב ענוותנותו אינו חש בכך פחיתות כבוד ,אולם אין כאחד מגדולי גאוני ליטא ,וכבר היה הרב מפוניבז׳ מרבה לספר
הדרך לגדול בתורה אלא בדרך "רב ותלמיד" ,לכן ר׳ ירוחם זצ״ל בגדולתו של ר׳ שלמה יעקב זצ״ל.
קבע שיש לתאם זמן על מנת להיכנס קמיה ה "חפץ חיים". הגאון הגדול ר׳ שלמה יעקב הי׳ דמות מיוחדת עם חידושי תורה
רוב תלמידי הישיבה רצו לשמר את הסגנון הישן שהיה בישיבה, מיוחדים .היה מלמד תורה לצעירים בתחילת דרכם בדקדוק
כתוצאה מכך עזב ר׳ ירוחם את הישיבה ופתח את ישיבתו הידועה. לימוד הפשט .חלק גדול מחייו למד תורה מתוך ייסורים גדולים
טרם עזיבתו ביקש ר׳ ירוחם מהבחור אברהם ישראל משה שיבוא מעת אשר רח״ל איבד את רוב משפחתו במלחמת העולם
לישיבה החדשה ,אמר לו מרן ה״חפץ חיים" שהבחור אי״מ ישאר הראשונה .ר׳ שלמה יעקב לא הרפה והמשיך ללמד תורה לצעירים
בראדין כלשונו "הוא שלנו". תוך כדי תלאות שעברו עליו ואף חיבר את ספרו "אבני שיש".
הגאון ר׳ משה זצ״ל כל דמותו והלך חייו הי׳ בדרך וואלאזין ,וכפי המעיין בהקדמה לספר "אבני שיש" יראה מעט מזעיר מהתלאות
שאמר פעם מרן הגרי״ז שר׳ משה היה דוגמא לוואלאזינער אמיתי הנוראות שעברו עליו ,בחלק מדברי הפתיחה ר׳ שלמה יעקב
בהיותו מתמיד עצום שלמד וחזר ושינן מסכתות ,היו מסכתות מתאר תלאותיו בתקופה זו.
שהספיק ללמוד מאות פעמים .באותו זמן היה ר׳ משה קרוב מאוד ר׳ שלמה יעקב בתעצומות נפשו מצא נחמה בלימוד התורה
למרן הגר״ח ,ואף הגר״ח היה הולך איתו תוך שהוא מניח את ידו וכתיבת חידושים נפלאים בספרו הנפלא ,כך מילא את חייו וקיים
על כתפו של ר׳ משה .כאשר היה צריך למנות ראש ישיבה בראדין, בזה מקרא מלא "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" בכל עת ובכל
הלך ה״חפץ חיים" לבקש ממרן הגר״ח דמות ראויה לראשות צרה וצוקה וכדברי הרמב״ם בהל׳ ת״ת פ״א הל׳ ח׳ .דמותו הגדולה
הישיבה ,ובהמלצת מרן הגר״ח התמנה ר׳ משה לראשות הישיבה. של הגאון ר׳ שלמה יעקב הייתה לנגד עיניו של החרקובער רב
דרכו החינוכית של ר׳ משה הייתה בנעימות וסבלנות אך ללא במשך כל שנות חייו ,רבנו היה בקשר עם ר׳ שלמה יעקב עד סוף
ויתור אפי׳ על קוצו של מלבוש כך היה כאשר מאן דהוא חזר ימיו ,עיקר הקשר היה במכתבים עמו כשבכתביו הוא כותב אליו
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []15
מוורשא לראדין עם בגד שלטעמו של ר׳ משה לא היה הולם את העמיק והגדיל באותם שנים את עיסוקו בלימוד תורת הקרבנות
אורח החיים של ראדין ,ר׳ משה לא העיר כלום ,ולאחר מכן בהצנע ומסכתות מסדר קדשים ,מאז נקשרה נפשו בנפש מרן רי״ז הלוי
ללא ידיעת בעל הבגד ,סידר את הבגד שיהיה הולם את הלבוש כפי שהעיד רבנו עצמו בהקדמה שרוב דברי הספר הרצה בפני
מרן רי״ז הלוי. של ראדין.
ר׳ משה היה מבטל דעתו מפני מרן החפץ חיים .סיפר הרב מחרקוב
כי פעם ישב יהודי אצל חמיו הגר״מ לנדינסקי זצ״ל ושאלו מי הם מדי שבת בשבתו הי׳ לו לרבנו קביעות לעלות בזמן שאחרי סעודה
גדולי הדור ,ואמר לו מספר שמות .שאלו הלה בתמיהה" :והחפץ שלישית אל מרן הגרי״ז לשוחח בלימוד ולהרצות מחידושיו,
חיים מהו?" ענה לו ר׳ משה כי החפץ חיים אינו במושגי דורנו והוא והעיד הגר״מ בן מרן הגרי״ז שהי׳ הגרי״ז מחכה לבואו של רבנו והי׳
אומר בציפיה ,החרקובער צריך להגיע ,תיכף מגיע החרקובער. שייך לפני מאות שנים....
מתלמידיו ומקורוביו היה מרן הרב מפוניבז וכן מרן הרב מפוניבז השיח של רבינו עם מרן הגרי״ז היה מתנהל כמעמד בפני עצמו,
אמר פעם שכאשר שהה לצדו של החפץ חיים ובתוך זמן זה היה כאשר מסביבם היו מסתופפים ביראת כבוד קבוצה מובחרת של
זמן שלא יכול לשהות אצל החפץ חיים אז הלכתי אצל מורי ורבי תלמידי חכמים מגאוני ירושלים דאז ,ועמם מטובי בני הישיבות,
שהיו מאזינים בריכוז רב למשא ומתן של הלכה בין רבנו למרן ר׳ משה לנדינסקי.
הגרי״ז וממלאים אוצרותיהם בחידושי תורה שהיו נשמעים בשעה אצל ר' איצלה פונביז׳ער
לאחר נישואיו עת החל בבניין ביתו המשיך בשקידת התורה זו.
ועמלה ,באותו זמן נפתח הקיבוץ בראשותו של הגאון הגדול ר׳ ואכן ,בהסכמתו לספר מרן הגרי״ז יצא מגדרו וכתב "כ״ג אינו צריך
איצלה פונביז׳ער ,ראי״מ בחר ללכת לדלות מתורתו של הגאון לא לדידי ולא לדכוותי להסכים ולהעיד על דבריו וחידושיו"!
הנורא ,וזכה הרב מחרקוב זצ״ל להתקרב אליו מאוד ושתה רבות
בנו הגאון ר׳ מרדכי אמר לבנו הרב מנחם שכאשר החרקובער מתורתו.
היה בא להתפלל אצל מרן הגרי״ז ,היה מרן הגרי״ז מורה להש״ץ
שיטתו של ר׳ איצלה פונוביזער היתה ששלמות אמיתית של בן
להמתין בשמונה עשרה להחרקובער רב.
עליה בכל הליכותיו ,ניתנת להשגה דוקא ע״י שקיעות בלימוד
ובירור סברות וחקירות .תלמידיו היו עמלים על הבנה עמוקה בכל שמענו עוד ,שבעת המלחמה בתש״ח שהו בני מרן הגרי״ז בביתו
דבר ודבר ,עד שיצאה סברא מלובנת היטב ,וכן בספרו נתיבות של החרקובער רב מתוך הנחה שזכות הגאון תגן עליהם להינצל
הקודש נראית היטב שיטתו של ר׳ איצלה בהבנת סברות בסוגיות מההפצצות הכבדות.
הקשר המיוחד בין הגאון מחרקוב למרן הגרי״ז הי׳ עד כדי שרבנו החמורות דקדשים ,ומעטים זכו ללמוד כך את סוגיות קדשים.
היה מהיחידים שמרן הגרי״ז היה שולח להם משלוח מנות בכל בספר חידושיו הנפלאים של ר' איצלה פונביז׳ער מובאים רבות
ובאחד הכתבים על זרעים כתב "שמעתי ממורי ורבי ר' איצלה שנה ,ולאחר הסתלקותו כשהגיע יום הפורים התבטא הגרי״ז
בכאב שהשנה חסר לו בקיום של ה׳רעהו׳ במשלוח מנות. פונביז׳ער".
החברותא -הגאון ר' שלמה בלוך
בשבת קדש פרשת לך לך ז׳ חשוון תשי״ז עת פטירת רבנו כאשר
עוד מתקופת הנעורים נוצר קשר מיוחד בין הגאון הצדיק ר׳
הגיע זמן סעודה שלישית ומרן הגרי״ז ראה שרבנו בושש מלבוא
שלמה בלוך לבין הגאון מחרקוב משנת תרס״ב עד שנת תשי״ז עת
לשוחח בדברי תורה כדרכו מדי שבת ,שאל את בני ביתו בשלומו
פטירת הרב זצ״ל ,חמישים וחמש שנים! זהו מנין שנות ההיכרות
של החרקובער ,אך בני ביתו נמנעו מלספר לו כדי לא לצערו.
של הרב מחרקוב והגאון הצדיק ר׳ שלמה בלוך .מה שהתחיל
תיכף עם צאת השבת התעוררו מספר שאלות בנוגע לסדרי הלוויה כחברותא היה לקשר רב ימים.
ר׳ שלמה היה ידוע כגדול וצדיק ירא ה׳ בקי בנגלה ובנסתר צנוע (חלקם בעקבות בקשות מסוימות בענייני טהרת המת שהגיעו מהאדמו״ר מגור בעל ה׳בית
ועניו .הרב מחרקוב היה מספר שפעם הגיעו אנשים לבקש ברכה ישראל׳ זצ״ל שדר בשכנותו והיה מעורב בכל סדרי ההלוויה ,ואף בא לשהות ליד המיטה במהלך
מ׳החפץ חיים׳ והחפץ חיים לא היה בביתו והאנשים המתינו שישוב השבת כדי לחלוק כבוד לנפטר) ,בני רבנו קמו ועלו לביתו של מרן הגרי״ז
לביתו וכאשר ראה החפץ חיים שממתינים לברכתו אמר "מה צריך כדי לקבל את הכרעותיו בנוגע לכל השאלות שהתעוררו ,אך בני
לחכות לי כשאפשר לזכות לברכה מר׳ שלמה בלוך מברנוביץ" מרן זללה״ה חששו לשלומו ולא רצו לשתפו בידיעה הקשה ,ואולם
עשרות שנים היה ידידו בלב ונפש של הגאון הצדיק ר׳ שלמה לאחר מכן כאשר יצא מרן הגרי״ז לטיול הקבוע לצורך בריאותו,
זצ״ל ואף בתקופות המאוחרות יותר בהיותם בירושלים היה מגיע שם לב להתרחשות סביב ביתו של רבנו ,מיד הבין מרן מה שאירע
ר׳ שלמה לבית החרקובער שם היו לומדים בהתמדה ללא שום ושלח לבקש מהמלווים להתעכב עד שיוכל להשתתף בלוויה.
הפסקה ,כפי שהעיד נכדו ר׳ משה סלומון איך היה נכנס ר׳ שלמה דור דור ודורשיו
לבית הרב מחרקוב ומיד מתיישב פותח את הגמרא ומתחילים
הרב מחרקוב היה רגיל לומר שעד מלחמת העולם הראשונה (בשנת
ללמוד .רבות מהשיעורים בזרעים ורבות מהשטייגען העצום של
תר״ע) עולם התורה היה מלא בענקים גאונים ולמדנים במושגים
הרב מחרקוב הי" בצוותא עם הגאון ר׳ שלמה בלוך זצ״ל.
גבוהים ,אין לנו שום השגה בגדלותם ,עד שהגיעה המלחמה
נפשו קשורה בנפשו עם הגאון הגדול ר' שלמה בלוך זצ״ל מהיותם
וקהילות התורה חרבו ובתי המדרש גלו ממקום למקום
צעירים עד יומו האחרון .אף לאחר פטירת החרקובער היה ר׳
שלמה בלוך הולך מדי פעם בערב ראש חודש אל מקום מנוחתו כך אמר הגאון מחרקוב להרב הצדיק ר' עמרם בלוי זצ״ל :אף
של החרקובער "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו" .שאתה צדיק ומיוחד בדורנו ,אבל תדע שלפני שנים היה בכל
ר' שלמה זצ״ל לא השאיר אחריו זרע של קיימא אמנם נכתב ספר עיירה עשרות אנשים כמוך!! וכן היה אומר על עוד גדולי הדור
שחיו עמו בירושלים שאמנם יש בדורנו בודדים כאלו אבל אז היו אודותיו ספר "הצדיק רבי שלמה".
כמה וכמה עשרות. עם מרן רי״ז הלוי
בשנת תרצ״ו הגיע הרב מחרקוב לארץ ישראל ונודע לתהילה אלה אזכרה ועל אלה אני בוכיה על הדור שגדל לפני מלחמת
בעיה״ק ירושלים בשיעוריו על סדר זרעים ובהרבצת תורה לכלל העולם הראשונה ובהן אותם דמויות נפלאות ביניהם הסבא
(מתוך הקדמה לנתיבות הקודש) ישראל במצוות התלויות בארץ .מלבד השיעורים בסדר זרעים ,קדישא.
ןוילג | ז"פשת -חנ "הרות ירבד"בד"" []16
