gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani

שבוע: נח (2026-10-12)

דברי תורה - המכון התורני · Divrei Torah - Hamachon Hatorani — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ניתן לקבל את העלון כל שבוע‬ ‫במייל‪0527615936b@gmail.com :‬‬ ‫להערות והארות‪yoelf@asiatec.co.il :‬‬ ‫דברי תורה‬ ‫שירותי הקלדה ועימוד ב'מכון התורני'‬ ‫רחוב האומן ‪ 27‬ירושלים‪0533194867 :‬‬ ‫שליט"א וצוות המכון התורני‬ ‫המכון התורנייעקובי‬ ‫ירושלים‬ ‫שע"י‬ ‫ועריכה‪ :‬הרב נעם‬ ‫נח ‪ -‬תשפ"ז | גליון ‪ | 207‬הפקה‬ ‫הרי שהנביא מגלה לנו ענין זה‪ ,‬שקיום המצוות חשוב יותר‬ ‫‪‬דרתיו ‪‬את‬ ‫היה ‪   ‬‬‫‪‬מי‪  ‬‬‫צ‪‬יק ‪ ‬‬ ‫נח ‪‬אי‪  ‬‬‫נח ‪ ‬‬ ‫‪‬לדת ‪ ‬‬ ‫"א‪‬ה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מב ‪‬נים ּו ‪ּ ‬‬ ‫מבנוֹ ת‪ ,‬שעל ידי המצוות שמקיים בודאי זוכה‬ ‫לאדם ‪ּ ‬‬ ‫התה‪  ‬‬ ‫נח" )בראשית ו‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫הא‪‬קי‪    ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לשם עולם‪ ,‬שנשארות קיימות לנצח‪ ,‬ואילו מבנים ומבנות‬ ‫גדלות המצוות‬ ‫אין הוא בטוח שתגיע לו תועלת‪.‬‬ ‫"אלה תולדות נח נח איש צדיק"‪ ,‬ללמדך שעיקר תולדותיהם‬ ‫וזה לימוד גדול לאדם‪ ,‬שכשנולד לו בן הכל שמחים‬ ‫של צדיקים מעשים טובים )רש"י(‪.‬‬ ‫ומאחלים לו ברכות‪ ,‬ובאמת צריך לשמוח הרבה יותר‬ ‫יש לבאר דברי רש"י על פי מה שכתוב במדרש )רות פרשה ה'‬ ‫כשזוכה לקיים את רצון ה' ולעשות מעשים טובים‪ .‬ובכל‬ ‫אות ו'(‪:‬‬ ‫פעם שאדם עושה מצוה צריך הוא להרגיש כמו שנולד לו‬ ‫'אמר ר' יצחק בר מריון בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה‬ ‫בן‪ .‬ועל ידי שנתבונן בזה בודאי נשתדל לעשות יותר ויותר‬ ‫מצוה יעשנה בלבב שלם שאילו היה ראובן יודע שהקב"ה‬ ‫מעשים טובים‪ ,‬וגם נקיים כל מצוה בשמחה גדולה‪.‬‬ ‫"ו ‪ּ ‬י ׁ ‪‬ש ‪‬מע ‪‬רא ּו ‪‬בן ‪‬ו ּ‪‬י ‪ּ ‬צ ‪‬לה ּו ‪‬מ‪ּ‬י ‪‬דם" )בראשית לז‪ ,‬כא(‪,‬‬ ‫מכתיב עליו ‪‬‬ ‫)עץ החיים(‬ ‫בכתפו היה מוליכו אצל אביו‪ .‬ואילו היה יודע אהרן‬ ‫‪‬‬ ‫לקראת‪) "‬שמות ד‪ ,‬יד(‪,‬‬ ‫יצא ‪   ‬‬ ‫"הנּ‪ ‬ה ה ּוא ‪ ‬‬‫שהקב"ה מכתיב עליו ‪‬‬ ‫בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו‪ .‬ואילו היה יודע בועז‬ ‫‪‬דרתיו ‪‬את‬ ‫היה ‪   ‬‬‫‪‬מי‪  ‬‬‫צ‪‬יק ‪ ‬‬ ‫נח ‪‬אי‪  ‬‬‫נח ‪ ‬‬ ‫‪‬לדת ‪ ‬‬ ‫"א‪‬ה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ות‪ ‬תר"‬ ‫ש ּ‪‬בע ‪ּ ‬‬ ‫ות ‪ׂ ‬‬ ‫אכל ‪ּ ‬‬ ‫ות‪ ‬‬ ‫קלי ‪ּ ‬‬ ‫לה ‪ ‬‬ ‫צבט ‪ּ ‬‬‫"ו ‪ּ ‬י ‪ּ ‬‬ ‫שהקב"ה מכתיב עליו ‪‬‬ ‫התה‪  ‬‬ ‫נח" )בראשית ו‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫הא‪‬קי‪    ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫)רות ב‪ ,‬יד(‪ ,‬עגלות מפוטמות היה מאכילה‪ .‬ר' כהן ור' יהושע‬ ‫דסכינן בשם ר' לוי‪ ,‬לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא‬ ‫אמונת נח ואמונת אברהם‬ ‫כותבה‪ ,‬ועכשיו כשאדם עושה מצוה מי כותבה‪ ,‬אליהו‬ ‫"את האלקים התהלך נח"‪ ,‬ובאברהם הוא אומר ‪ׁ ‬‬ ‫"אשר‬ ‫כותבה ומלך המשיח‪ ,‬והקב"ה חותם על ידיהם'‪.‬‬ ‫כתי ‪  ‬‬ ‫לפניו" )בראשית כד‪ ,‬מ(‪ ,‬נח היה צריך סעד לתומכו‪,‬‬ ‫התהל ‪ּ ‬‬ ‫‪ּ   ‬‬ ‫אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו )רש"י(‪.‬‬ ‫במדרש מבואר שכולם עשו דבר טוב‪ ,‬אבל לא הרגישו‬ ‫בחשיבות וגדלות מעשיהם‪ ,‬ואילו ידעו שהמעשה אשר עשו‬ ‫הנה מצינו דבר פלא בנח‪ ,‬שעסק שנים רבות בהקמת התיבה‬ ‫יכתב בתורה הקדושה‪ ,‬ועל ידי כך הוא יהפך לדבר נצחי‪,‬‬ ‫כדי להחזיר את בני דורו בתשובה‪ ,‬ובכל מאה ועשרים‬ ‫היו מבינים כמה גדלו מעשיהם‪ ,‬והיו עושים הרבה יותר‬ ‫השנים שעסק בזה לא הצליח להשפיע אפילו על אדם אחד‬ ‫ממה שעשו‪ .‬ומדברי המדרש למדנו שבאמת כן הדבר בכל‬ ‫לחזור בתשובה‪ ,‬והלוא דבר הוא‪.‬‬ ‫מעשינו‪ ,‬שאף שאין נכתבים בתורה‪ ,‬הרי הם נכתבים למעלה‬ ‫ויש להקדים‪ ,‬שכל מה שנאמר בגנותו של נח הוא רק לומר‬ ‫על ידי אליהו והמשיח‪ ,‬ונחתמים על ידי הקב"ה בכבודו‬ ‫שלפי מעלתו יש עליו טענה‪ ,‬שהרי נאמר עליו בתורה שהיה‬ ‫ובעצמו‪ ,‬ויש למעשינו הטובים קיום לנצח‪ ,‬וא"כ כמה‬ ‫צדיק תמים‪.‬‬ ‫צריכים אנו להשתדל להחשיב את מעשינו‪ ,‬ולהשתדל‬ ‫ויש לבאר הענין ע"פ דברי המדרש )ב"ר ל‪ ,‬יא(‪" :‬את האלקים‬ ‫לעשות ככל אשר בידינו‪.‬‬ ‫התהלך נח"‪ ,‬ר' יהודה ור' נחמיה‪ ,‬ר' יהודה אמר משל למלך‬ ‫ובזה מובנים דברי רש"י‪ ,‬שהנה ענין זה של הולדת בנים הוא‬ ‫שהיו לו שני בנים א' גדול וא' קטן אמר לקטן הלך עמי‬ ‫כדי שלא ימחה שמו לאחר מותו וישאר זכרונו בעולם‪ .‬וגם‬ ‫ואמר לגדול בא והלך לפני‪ ,‬כך אברהם שהיה כחו יפה‬ ‫הרי אמרו חכמים )סנהדרין קד‪ ,‬א( ברא מזכה אבא‪ ,‬והזכויות‬ ‫)בראשית יז‪ ,‬א( "התהלך לפני והיה תמים"‪ ,‬אבל נח שהיה כחו‬ ‫שעושים בניו לאחר מותו יועילו לו במקומו בעולם העליון‪.‬‬ ‫רע "את האלקים התהלך נח"‪' .‬שהקטן שאין כחו יפה ילך‬ ‫וזה מה שלמדונו חז"ל שתולדותיהם של צדיקים הם‬ ‫לימין אביו שימינו תסעדנו‪ ,‬והגדול שכחו יפה ילך לפניו‬ ‫המעשים טובים שעשו‪ ,‬כלומר שמעשים טובים שאדם‬ ‫שאינו צריך סיועו‪ .‬וכן נח שלא היה כחו גדול בעבודת ה'‬ ‫עושה בעולם יועילו לו יותר מבניו שמניח אחריו‪ ,‬כיון‬ ‫היה צריך להתבודדות עם ה' פן יפתוהו חטאים‪ ,‬וכל שכן‬ ‫שמעשיו הטובים נשאר זכרונם לנצח‪ ,‬מפני שנכתבים הם‬ ‫שלא יוכל להוכיחם‪ ,‬אבל אברהם מתחזק בכל מקום ומוכיח‬ ‫למעלה על ידי אליהו ומשיח‪ ,‬ונחתמים על ידי הקב"ה‪.‬‬ ‫הדור ולא ידע רע' )עץ יוסף(‪.‬‬ ‫וכל זה מבואר גם בדברי הנביא ישעיה )נו‪ ,‬ג‪-‬ה( בהפטרת‬ ‫וממשיך שם המדרש‪ :‬ר' נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך‬ ‫אמר‬‫כה ‪ ‬‬‫יבש‪ּ ,‬כי ‪‬‬ ‫אני ‪‬עץ ‪ׁ  ‬‬ ‫הס ‪‬ריס ‪‬הן ‪ ‬‬ ‫יאמר ‪ּ ‬‬ ‫"ואל ‪ ‬‬ ‫תענית ציבור‪  :‬‬ ‫שהיה משתקע בטיט עבה‪ ,‬הציץ המלך וראה אותו אמר ליה‬ ‫אשר ‪ּ   ‬‬ ‫חפצתי‬ ‫בחר ּו ּ‪‬ב ‪ׁ ‬‬‫ש ּ‪‬בתוֹ ‪‬תי ּו ‪ ‬‬ ‫יש ‪‬מר ּו ‪‬את ׁ‪‬‬‫אשר ‪ ׁ ‬‬ ‫ריסים ‪ׁ ‬‬‫לס ‪ ‬‬ ‫ה' ‪ּ ‬‬ ‫עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי‪ ,‬הדא הוא דכתיב "את‬ ‫ושם טוֹ ב‬ ‫מתי ‪‬יד ‪ׁ ‬‬ ‫ביתי ּו ‪‬בחוֹ ‪ ‬‬ ‫להם ּ‪‬ב ‪ ‬‬‫ונתתי ‪ ‬‬ ‫בריתי‪ּ    ,‬‬ ‫מחזיקים ּ‪‬ב ‪  ‬‬‫ּו ‪   ‬‬ ‫האלהים התהלך נח"‪ .‬ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך‪,‬‬ ‫יכ‪‬רת"‪.‬‬ ‫אשר ‪‬א ‪ּ ‬‬ ‫אתן לוֹ ‪ׁ ‬‬ ‫שם עוֹ ‪‬לם ‪ּ ‬‬ ‫מבנוֹ ת ׁ‪‬‬ ‫מב ‪‬נים ּו ‪ּ ‬‬ ‫‪ּ ‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]1‬‬ ‫עלינו להבין שחטאי דור המבול לא היו על דרך תאוה‬ ‫שראה את המלך מהלך במבואות האפלים‪ ,‬הציץ אוהבו‬ ‫ומקרה‪ ,‬אלא שיטה ברורה להם ופילוסופיה בצידה‪ ,‬בר נש‬ ‫והתחיל מאיר עליו דרך החלון‪ ,‬הציץ המלך וראה אותו‪,‬‬ ‫הוי נפיק וטעין קופה מלאה תורמיסין והיו מתכוונין‬ ‫אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון‪ ,‬בא והאיר לפני‪ ,‬כך‬ ‫ונוטלים פחות משוה פרוטה דבר שאינו יוצא בדיינים )רבה‬ ‫אמר הקב"ה לאברהם עד שתהא מאיר לי מאספוטמיא‬ ‫ל"א וירושלמי ב"מ פ"ד הל"ב(‪ ,‬שיטה מחושבת כדי לחנך את האדם‬ ‫ומחברותיה בא והאיר לפני בארץ ישראל‪' .‬המשיל לנח‬ ‫לאהבת האדם‪ ,‬לא להיות קמצן וקפדן על פחות מש"פ לא‬ ‫למשתקע בטיט‪ ,‬כי לא ידע ללכת באורח סלולה‪ ,‬והמלך‬ ‫להיות ב"נ הנהרג על פחות מש"פ ולומר שלי שלי על סכום‬ ‫הקריבו שילך עמו בדרכו הסלולה‪ ,‬וכן נח‪ ,‬כי לא ידע דרכי‬ ‫פעוט כזה "סדומי הוא"‪ ,‬אלא על האדם להתרגל לחיות‬ ‫ה' קראו שידבק בו' )עץ יוסף(‪.‬‬ ‫בנדיבות הלב כלפי הזולת‪ ,‬וכמו שאמרו באיוב וותרן‬ ‫מבואר בדברי המדרש שנח היה צדיק‪ ,‬אבל לא היה בכחו‬ ‫בממונו היה‪ ,‬שוויתר על חצי פרוטה )ב"ב טו‪ ,‬ב ע"ש( והתורה‬ ‫להשפיע על אחרים‪ ,‬וזה מכיון שכוחו היה רק בהתבודדות‬ ‫כתבה על שיטה זו כי מלאה כל הארץ חמס‪.‬‬ ‫והתנתקות מעולם הרשעים‪' ,‬ולאחוז בידו של הקב"ה'‪ ,‬ורק‬ ‫כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא ערוה וע"ז )סנהדרין נז‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫על ידי זה יכול היה להשאר צדיק‪ .‬ולפי המשל השני במדרש‬ ‫"ויראו בני אלקים"‪ ,‬תני' רשב"י כל פרצה שאינה מן‬ ‫היה גם משתקע בטיט‪ ,‬והוצרך לסעד מבחוץ להוציאו משם‪.‬‬ ‫הגדולים אינה פרצה )רבה כ"ו( "כי טובות הנה"‪ ,‬אלו‬ ‫ואנשי דור המבול הרי היו רעים וחטאים לה' מאוד‪ ,‬והיו‬ ‫הבתולות‪" ,‬ויקחו נשים מכל אשר בחרו"‪ ,‬אלו נשי אנשים‪,‬‬ ‫יכולים לבלבל את נח ולהזיק לתמימותו‪ ,‬ולכן נזהר נח שלא‬ ‫"מכל אשר בחרו" זה זכר ובהמה כו' לא נמחו מן העולם‬ ‫לדבר עמהם כלל כדי שלא ישפיעו עליו לרעה‪ .‬וזה לימוד‬ ‫עד שכתבו גמוסיות כו'‪ ,‬כאן היתה שיטה לבטל "מוסד‬ ‫לאדם שיודע בעצמו שאינו חזק כ"כ בעבודת ה'‪ ,‬שבמצב‬ ‫הקדוש של משפחה"‪ ,‬לתת יד חפשית לכל מיני יצרים‬ ‫כזה מוטל עליו להתרחק מהשפעות רעות לגמרי‪ .‬אבל‬ ‫טבעיים‪ ,‬הכל מותר‪ ,‬אין בעיות משפחתיות חמורות הכל‬ ‫אברהם אבינו שנאמר עליו )ב"ר מב‪ ,‬ח( 'שכל העולם בצד אחד‬ ‫כשר ‪ -‬ומותר‪ ,‬למחוק המלה חטא ‪ -‬כי הכל הפקר ומותר‬ ‫והוא בצד שני'‪ ,‬והיה תקיף באמונתו ועבודתו ולא היה ירא‬ ‫לכתחילה‪ ,‬ומותר אדם מן הבהמה אין‪ ,‬כי 'מינו הוא' ‪-‬‬ ‫משום אדם‪ ,‬יכול היה להשפיע על אחרים ולקרבם לבורא‪,‬‬ ‫האמת היא שלגישה זו שואפים 'המתקדמים בני זמנינו'‪,‬‬ ‫בלי חשש שמא יושפע מהם‪ .‬ואף אנו צריכים ללכת בדרכיו‪,‬‬ ‫והם קורים לעצמם מתקדמים‪ ,‬אע"פ שכבר היה דבר זה לפני‬ ‫ולהיות תקיפים באמונה ובעבודת ה'‪ ,‬ולהיות בקיאים בספרי‬ ‫המבול‪ ,‬ותחת הסיסמה 'חופש הפרט' הם מתנהגים כדור‬ ‫מוסר והשקפה המבארים את יסודות היהדות ועבודת ה'‪,‬‬ ‫המבול ממש‪ ,‬ולמתנגדים לשיטתם הם קוראים עוכרי‬ ‫וכך נוכל להשפיע על אחרים ולקרבם לעבודת ה' ללא חשש‬ ‫ישראל‪ ,‬כי הם השליחים של הקידמה להביא אור 'לבית‬ ‫שנימשך אחרי מעשיהם הרעים‪.‬‬ ‫ישראל החדשה' על"פ‪.‬‬ ‫והתחזקות זו נחוצה לא רק לאדם שרוצה להשפיע על‬ ‫מעתה אין כל פלא על דורו של נח שאמרו לו אי אתי מבול‬ ‫אחרים לטובה‪ ,‬אלא גם לכל אדם‪ .‬שכדי להצליח במלחמת‬ ‫לא אתי רק ביתך‪ ,‬כיון שהם המביאים בכנפיהם אור ורוח‬ ‫היצר‪ ,‬ולהתגבר על הנסיונות הבאים עליו‪ ,‬צריך הוא לדעת‬ ‫של חירות‪ ,‬ונח הוא המפריע לחירות שלהם‪.‬‬ ‫שככל שיהיה תקיף באמונתו‪ ,‬כך יהיה בכוחו שלא להיות‬ ‫אין כל חדש תחת השמש‪ ,‬הנסיון להרוס הצדק‪ ,‬והמוסר‬ ‫מושפע מהיצר והנסיונות מבחוץ‪ .‬ולכן יקדים אדם תרופה‬ ‫האלוקי‪ ,‬ועל חורבותיו לבנות עולם חדש ‪ -‬חברה מתקדמת‬ ‫למכה‪ ,‬ועד שלא יפתהו יצרו‪ ,‬יראה תמיד לחזק אמונתו‬ ‫המקרבת איש אל רעהו‪ ,‬ואל הבהמה יחד‪ ,‬כי מותר מן‬ ‫בבורא עולם‪ ,‬בתורה‪ ,‬ובשכר ועונש‪ ,‬ועל ידי זה יזכה לנצח‬ ‫הבהמה אין‪ ,‬שיטה נושנה היא מבראשית הבריאה‪ ,‬כל מי‬ ‫)עץ החיים(‬ ‫ולהתעלות במדרגות העבודה‪.‬‬ ‫שלומד דברי ימי עולם בעיון‪ ,‬מוצא תוכן שיטה זו בתורה‪,‬‬ ‫ובלשונה נקראת שיטה זו 'חמס ושחיתות'‪ ,‬ודי למבין דבר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬דרתיו ‪‬את‬ ‫היה ‪   ‬‬‫‪‬מי‪  ‬‬‫צ‪‬יק ‪ ‬‬ ‫נח ‪‬אי‪  ‬‬‫נח ‪ ‬‬ ‫‪‬לדת ‪ ‬‬ ‫"א‪‬ה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫"אלה תולדות נח נח"‪ ,‬אתמהא לא הוה צריך קרא למימר‬ ‫אלא 'אלה תולדות נח שם'‪ ,‬אלא ניחא לו כו' נייחא‬ ‫התה‪  ‬‬ ‫נח" )בראשית ו‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫הא‪‬הי‪    ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫לתחתונים )בראשית רבה ל'( למרות הנ"ל שקראו לו "ביזיא‬ ‫ק"כ שנה היה נח נוטע ארזים וקוצצן א"ל למה כדין‪ ,‬אמר‬ ‫סבא" )עי' סנהדרין קח‪ ,‬ב( פי' זקן מבוזה‪ ,‬מ"מ היה נח להם‪ ,‬נח‬ ‫להם מארי דעלמא אמר דהוא מייתי מבולא על עלמא‪ ,‬אמרו‬ ‫לתחתונים בנחותא ובמתינות היה מוכיחן‪ ,‬וכלשון הגר"א‬ ‫לו אי אתי מבולא לא אתי אלא על ביתיה דההוא גברא‪ ,‬כיון‬ ‫באיגרת המוסר‪ ,‬תגדל ‪ -‬לבניך בדרך הישר 'ובנחת' כו' ואל‬ ‫שמת מתושלח‪ ,‬א"ל הא לא אתי מבולא אלא על ביתיה‬ ‫תכביד עליהם 'כי אם בנחת'‪ ,‬כי הלימוד אינו נקבע באדם כי‬ ‫דההוא גברא )בראשית רבה ל'( פי' צרה ויגון בא על ביתו של‬ ‫אם 'בישוב הדעת ובנחת'‪ ,‬עכ"ל‪' .‬שמיעת – תוכחה' לימוד‬ ‫נח לפי שמתושלח היה זקנו‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫היא ‪ -‬ולא יתכן בלי נחותא‪ ,‬ובלי מתינות‪ ,‬וישוב הדעת‪,‬‬ ‫ראוי להבין למה קיללו אנשי דורו‪ ,‬וכי בשביל שאינו מתנהג‬ ‫ואע"פ שהמרחק היה רב בין נח והשקפותיו לצורת חיים של‬ ‫כמעשיהם ראוי הוא לקללה‪ ,‬וכי מפני שהוכיחו אמרו לו כן‪,‬‬ ‫אנשי דורו‪ ,‬מ"מ התוכחה שדבר להם היתה 'בנחת‬ ‫הרי הוא לא הלך להם להוכיח אותם‪ ,‬אלא כל מי שבא אליו‬ ‫)המאור שבתורה ‪ ‬רבי שלום צבי שפירא(‬ ‫ובמתינות'‪ ,‬ודי למבין ד"ז‪.‬‬ ‫ושאלו‪ ,‬מה אתה נוטע ארזים‪ ,‬ענה לו‪ ,‬הקב"ה מביא מבול‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫ובכן למה התרגזו כל כך וקללו‪.‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]2‬‬ ‫והקשה ה"חתם סופר"‪ ,‬שהרי בשעת הגזירה עדיין היה‬ ‫‪‬דרתיו ‪‬את‬ ‫היה ‪   ‬‬‫‪‬מי‪  ‬‬‫צ‪‬יק ‪ ‬‬ ‫נח ‪‬אי‪  ‬‬‫נח ‪ ‬‬ ‫‪‬לדת ‪ ‬‬ ‫"א‪‬ה ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתושלח חי‪ ,‬וא"כ מדוע לא התפלל לצרף את השכינה‬ ‫התה‪  ‬‬ ‫נח" )בראשית ו‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫הא‪‬הי‪    ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שיחד הם עשרה‪ ,‬וכמו שמצינו שהתפלל אברהם אבינו ע"ה‬ ‫"אלה תולדות נח"‪ ,‬ולא כאברהם שהיה לו תולדות לבד‬ ‫על אנשי סדום בכח זה כמו שכתב רש"י לקמן )יח‪ ,‬כח(‬ ‫מבניו היינו שהיה מגייר גרים‪ ,‬אבל כאן "נח"‪" ,‬אלה"‬ ‫"התש ‪‬חית ּ‪‬ב ‪  ‬‬ ‫חמ‪‬ה"‪ ,‬והלא הן תשעה לכל כרך‪ ,‬ואתה צדיקו‬ ‫‪ׁ  ‬‬ ‫מיעוט הוא‪ ,‬שלא היה מגייר גרים כאברהם‪ ,‬ולא היה לו‬ ‫של עולם תצטרף עמהם‪.‬‬ ‫תולדות רק אלו "שם חם ויפת"‪.‬‬ ‫ותירץ על פי דברי רש"י כאן שנח היה צריך סעד לתומכו‪,‬‬ ‫ולפי זה מה רבותא דנח‪ .‬וזה שאמר "את האלקים התהלך‬ ‫והיינו שכוחו של נח לא היה גדול כ"כ כמו כוחו של‬ ‫נח"‪ ,‬הוא בעצמו התהלך‪.‬‬ ‫אברהם‪ ,‬כי הוא לא היה חשוב לעצמו כלום רק ע"י סעד‬ ‫ובזה יש לתרץ מה שמקשים על הרמב"ם דהביא בחיבורו‬ ‫ותמיכה‪ ,‬ולכן לא היה יכול לצרף את השכינה עמו מאחר‬ ‫דעד אברהם לא היה מכיר באמונה בהקב"ה‪ ,‬ומקשים הא‬ ‫שנכללה בכלל הח' אנשים כי הוא לבדו לא היה נחשב‪.‬‬ ‫באמת מצינו שת מתושלח ונח‪ .‬אך נראה ד'מכיר' פירושו‬ ‫ומוכרח פשט זה ממה שכתב רש"י לקמן )שם לב( גבי תפלתו‬ ‫מכיר לאחרים דזה היה באברהם לבד דמגייר גרים‪.‬‬ ‫של אברהם אבנו ע"ה על סדום "אולי ימצאון שם עשרה"‬ ‫)תפארת יהונתן ‪ ‬רבי יהונתן אייבשיץ(‬ ‫ועל פחות לא ביקש‪ ,‬אמר‪ ,‬דור המבול היו שמונה‪ ,‬נח ובניו‬ ‫ונשיהם ולא הצילו על דורם‪ ,‬ועל תשעה על ידי צירוף כבר‬ ‫‪‬‬ ‫בקש ולא מצא‪ .‬ולכאורה הרי גם על תשעה ראה אצל נח‬ ‫"נח ‪‬אי‪  ‬‬ ‫צ‪‬יק" )בראשית ו‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלא הועילה התפלה‪ ,‬ומדוע התפלל הוא‪ ,‬אלא ודאי שידע‬ ‫תואר צדיק‬ ‫דשאני נח שלא היה כוחו גדול‪.‬‬ ‫מדרש תנחומא )נח‪ ,‬ב(‪ :‬איש צדיק על שזן בריותיו של הקב"ה‬ ‫ובספר "קדושת לוי" כתב שמה שלא התפלל על בני דורו‬ ‫נקרא צדיק‪ .‬שני בני אדם נקראו צדיקים על שזנו את‬ ‫היה משום שנח הגם שהיה צדיק גדול ותמים‪ ,‬היה קטן‬ ‫מכרם ּ‪‬ב ּ‪‬כ ‪‬סף‬ ‫"על ‪  ‬‬ ‫הבריות‪ ,‬נח ויוסף‪ ,‬שכך כתוב )עמוס ב‪ ,‬ו( ‪‬‬ ‫בעיניו מאוד‪ ,‬ולא היה לו אמונה בעצמו שהוא צדיק מושל‬ ‫"ויכלכל יוֹ ‪‬סף"‪.‬‬ ‫צדּ יק" וכתיב בו ‪ּ    ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ויכול לבטל הגזירה‪ ,‬אדרבה היה חשוב בעיניו כשאר הדור‪,‬‬ ‫והיה חושב אם אני אהיה ניצול בתיבה ואני אין צדיק יותר‬ ‫תח ‪‬את‬ ‫"פוֹ ‪ ‬‬ ‫על פי זה‪ ,‬אפשר‪ ,‬כוונת הפסוקים )תהילים קמח‪ ,‬טז( ּ‬ ‫משאר הדור המה גם כן ינצלו‪ ,‬לכן לא היה מתפלל על‬ ‫"צדּ יק ה' ּ‪‬ב ‪‬כל‬‫לכל ‪‬חי ‪‬רצוֹ ן"‪ ,‬וסמיך ליה ‪ ‬‬‫יע ‪ ‬‬ ‫מש ּ‪‬ב ‪‬‬ ‫יד‪ּ ‬ו ‪ׂ  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדור‪ .‬וזה שפירש רש"י 'אף נח מקטני אמנה היה'‪ ,‬רצה‬ ‫רכיו"‪ ,‬שעכשיו ע"י שזן את הבריות‪ ,‬מוזכר מדתו של‬ ‫‪‬דּ ‪ ‬‬ ‫לומר נח היה קטן בעיניו באמונה שהוא צדיק תמים שיכול‬ ‫)כרם טוביה ‪ ‬רבי טוביה ליסיצין(‬ ‫הקב"ה צדיק‪.‬‬ ‫לבטל הגזירה‪ ,‬שלא היה חשוב בעיני עצמו כלום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ובכל זאת מבואר בזוה"ק )ח"א סז( שנענש נח על מה שלא‬ ‫התפלל וז"ל‪ :‬כיון דאמר ליה ה' דישתזיב הוא ובנוי‪ ,‬לא‬ ‫התה‪  ‬‬ ‫נח" )בראשית ו‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫הא‪‬קי‪    ‬‬ ‫"את ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעא רחמין על עלמא ואתאבידו‪ ,‬ובגין כך אקרון מי המבול‬ ‫לפני" )כד‪ ,‬מ( ‪ׁ ‬‬ ‫"אשר‬ ‫"התהל‪   ‬‬ ‫'ובאברהם הוא אומר )יז‪ ,‬א( ‪ּ   ‬‬ ‫נח ‪‬זאת ‪‬לי ‪ׁ ‬‬ ‫אשר‬ ‫"כי ‪‬מי ‪ ‬‬ ‫על שמיה כמה דאת אמר )ישעיה נד‪ ,‬ט( ּ‪‬‬ ‫לפניו"‪ ,‬נח היה צריך סעד לתומכו‪ ,‬אבל אברהם‬ ‫כתי ‪  ‬‬ ‫התהל ‪ּ ‬‬ ‫‪ּ   ‬‬ ‫מעבר ‪‬מי ‪ ‬‬ ‫נח"‪.‬‬ ‫עתי ‪  ‬‬ ‫נש ּ‪‬ב ‪ּ ‬‬ ‫‪ׁ ‬‬ ‫היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו' )רש"י(‪.‬‬ ‫וכן איתא עוד שם )השמטות הזוהר בראשית רנד‪ ,(:‬מה השיב הקב"ה‬ ‫כתב רבינו בחיי )פסוק יד(‪ ,‬וכאן הבן שואל‪ ,‬כיון שהיה נח‬ ‫לנח כשיצא מן התיבה וראה את העולם חרב והתחיל לבכות‬ ‫צדיק תמים כמו שהעיד עליו הכתוב והוא המוצא חן בעיני‬ ‫לפניו‪ ,‬ואמר‪ :‬רבונו של עולם נקראת רחום היה לך לרחם על‬ ‫הש"י‪ ,‬למה לא היה מתפלל על בני דורו ויחזירם למוטב‪,‬‬ ‫בריותיך וכו' השיבו הקב"ה ואמר‪ :‬רעיא שטיא השתא‬ ‫כמו שמצינו באברהם אבינו כי מיד שהודיעו הקב"ה‬ ‫את‪‬‬‫"כי ‪ ‬‬‫אמרת דא‪ ,‬למה לא אמרת בשעתא דאמרית לך ּ‪‬‬ ‫פורענות של סדום שהיו רשעים גמורים התפלל עליהם כמה‬ ‫מביא ‪‬את‬ ‫"הנני ‪ ‬‬ ‫לפני" וגו' )בראשית ז‪ ,‬א( ואח"כ ‪  ‬‬ ‫צדּ יק ‪  ‬‬ ‫ראיתי ‪ ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫פעמים לבלתי השחיתם‪ .‬ותשובת הדבר‪ ,‬כי מה שחדל נח‬ ‫גפר"‬ ‫עצי ‪ ‬‬‫"עשה ‪‬ל‪ּ ‬ת ‪‬בת ‪ ‬‬ ‫מים" )בראשית ו‪ ,‬יז( ואח"כ ‪ׂ ‬‬‫המ ּב ּול ‪ ‬‬ ‫‪ּ ‬‬ ‫הצדיק להתפלל בעדם לא במרד ולא במעל‪ ,‬אך מתוך שהיה‬ ‫)בראשית ו‪ ,‬יד(‪ ,‬כל האי אתעכבית ואמרית לך בגין דתבעי‬ ‫יודע שקיום העולם בעשרה‪ ,‬וכענין שדרשו רז"ל )אבות פ"ה‬ ‫רחמין על עלמא‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והנה רואים שהיה הקב"ה מתרעם‬ ‫מ"א( בעשרה מאמרות נברא העולם‪ ,‬ואילו היה בבני הדור‬ ‫כלפיו למה לא עלה על דעתו להתפלל על בני דורו מאותו‬ ‫עשרה אנשים צדיקים לא היה מביא עליהם המבול כי היה‬ ‫רגע שנצטוה על בניית התיבה‪ ,‬כי רק לכן עיכב הקב"ה את‬ ‫העולם מתקיים בשבילם‪ .‬וכעין זה כתב ב"אור החיים" )פסוק‬ ‫המבול כל השנים הללו‪ ,‬כדי שיתפלל על בני דורו‪ ,‬והוא לא‬ ‫יג( שהשי"ת אמר לו לנח כי הדבר מוחלט בעיניו להשחיתם‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫העלה על דעתו לעשות כן‪.‬‬ ‫ולא נתן לו פתח לעמוד ולהתפלל‪ ,‬ומזה ידע אברהם‬ ‫שכאשר אין עשרה צדיקים אין מקום לתפילה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫וכבר כתב כן בזוה"ק )ח"א סז‪' (:‬לא הוה יכיל לאגנא על עלמא‬ ‫)בראשית‬ ‫ואת ‪ ‬‬ ‫יפת"‬ ‫בני‪ ‬את ‪ ‬את ‪‬ח‪  ‬‬ ‫‪‬ה ‪ ‬‬ ‫נח ‪ ‬‬ ‫"ו‪‬לד ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בגין דלא אשתכחו עשרה בעלמא כמה דאת אמר )בראשית יח‪,‬‬ ‫ו‪ ,‬י(‪.‬‬ ‫עש‪‬רה" ולא אשתכחו תמן אוף הכא‬ ‫שם ‪ׂ  ‬‬ ‫ימ ‪‬צא ּון ׁ‪‬‬ ‫לב( "א ּו ‪‬לי ‪ּ ‬‬ ‫שם בן נח התנבא ד' מאות שנה על עכו"ם ולא קבלו ממנו‬ ‫לא אשתכחו עשרה אלא הוא ותלת בנוי ונוקבייהו ולא הוו‬ ‫)תדא"ז פ"ב ד"ה משלו( ובתדא"ר פכ"ד‪ ,‬שם היה כהן לאל עליון‪,‬‬ ‫עשרה'‪.‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]3‬‬ ‫הוי רק משום שהם קראו ופרסמו "במסירת נפש שם ה'"‬ ‫אבל נפשות לא עשה‪ ,‬רק באברהם אבינו כתיב את הנפש‬ ‫להן "הם האבות נחשבו" ולא כתולדות‪ ,‬וזהו שכרן‬ ‫אשר עשו בחרן‪ ,‬ראוי להבין למה מאברהם קבלו‪ ,‬ומשם ב"נ‬ ‫שנקראים אבות העולם‪ ,‬בפרסום האמונה‪ ,‬ואנו אומרים על‬ ‫אע"פ שהתנבא ד' מאות שנה‪ ,‬מ"מ לא קבלו ממנו‪.‬‬ ‫כל אחד אלקי אברהם אלקי יצחק וכו'‪ .‬חמשה צדיקים עמדו‬ ‫נפלא מצינו שהאבות למדו משם בן נח‪ .‬במדרש שוחר טוב‬ ‫בעולם‪ ,‬נח‪ ,‬ועבר‪ ,‬ושם‪ ,‬ואשור‪ ,‬ואברהם‪ .‬נח לא הקפיד‬ ‫)תהלים ל"ז( מסופר‪ ,‬אמר אברהם למלכי צדק כיצד יצאתם מן‬ ‫לעבור אלא עמד ונטע לו כרם‪ ,‬ושם ועבר 'הטמינו עצמן'‪,‬‬ ‫התיבה‪ ,‬א"ל בצדקה‪ ,‬שהיינו עושים שם‪ ,‬א"ל וכי מה צדקה‬ ‫אשור אמר היאך אני דר בין הרשעים הללו הלך לו‪ ,‬שנאמר‬ ‫היה לכם לעשות בתיבה וכי עניים היו שם כו' ועם מי‬ ‫בראשית ו' מן הארץ ההיא יצא אשור‪ ,‬אברהם צדקתו‬ ‫עשיתם צדקה‪ ,‬א"ל עם הבהמה וחיה ועוף‪ ,‬לא היינו ישנים‬ ‫עומדת לעד אינו מניח להקב"ה‪ ,‬ואף הקב"ה לא הניחו‬ ‫אלא נותנים היינו לפני זה ולפני זה כל הלילה‪ .‬אותה שעה‬ ‫שנאמר ט"ו שם‪ ,‬אני ד' אשר הוצאתיך וכו' אמרו לו של מי‬ ‫אמר אברהם ומה אלו אילולי שעשו צדקה עם בהמה חיה‬ ‫אתה אמר להם לעולם לא אניח הקב"ה שבשמים מיד‬ ‫ועוף לא היו יוצאים וכיון שעשו צדקה יצאו‪ .‬אני אם אעשה‬ ‫נטלוהו והשליכו לכבשן האש )מדרש שוחר טוב תהלים קי"ח( הנה‬ ‫צדקה עם בני אדם שהם בצלמו של הקב"ה עאכ"ו‪ ,‬אותה‬ ‫לפנינו שחז"ל הגדירו לשם ועבר "שהטמינו עצמן" לא‬ ‫שעה ויטע אשל בבאר שבע אכילה שתיה לויה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הגיעו לדרגתו של אברהם אבינו 'שמסר נפשו' ואמר‪ ,‬אני לא‬ ‫יצחק למד בשם ועבר )בתנחומא פ' וירא אות כ"ב( מסופר‪ ,‬אמר‬ ‫אניח את הקב"ה אפילו אם ישליכו לכבשן האש‪ ,‬וזהו מש"כ‬ ‫אברהם לשרה יש מקום אחד רחוק מעט ששם מחנכים את‬ ‫הרמב"ם וכמג"ע והכס"מ הנ"ל‪.‬‬ ‫הנערים‪ ,‬אקחנו ואחנכנו שם וכו'‪ ,‬ומסופר )בבראשית רבה נ"ו(‬ ‫סוף דבר ‪ -‬ההולך בעקבי האבות משתדל תמיד לעודד למי‬ ‫נעריו" )בראשית כב‪ ,‬יט(‪ ,‬ויצחק היכן הוא‪,‬‬ ‫אברהם ‪‬אל ‪  ‬‬ ‫שב ‪   ‬‬ ‫"ו ּ‪‬י ׁ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שזקוק לעזרה‪ ,‬ולהורות לכל אחד ואחד 'לפי דעתו'‪ ,‬פעם‬ ‫רבנן דתמן‪ ,‬שלחו אברהם אצל שם ללמוד ממנו תורה‪ ,‬ע"כ‪,‬‬ ‫בהבנת הסוגיא‪ ,‬ופעם במילה טובה‪ ,‬המבוגר להצעיר ממנו‪,‬‬ ‫ברבקה נאמר‪ ,‬ותלך לדרוש את ד' )בראשית כה‪ ,‬כב( אמרו חז"ל‬ ‫ואל יחשוב כמבזבז זמנו‪ ,‬כי זוהי הדרך של האבות ללכת‬ ‫שהלכה לביה"ד של שם‪ ,‬יעקב ישב י"ד שנים בבית מדרשם‬ ‫לכל אחד לפי דעתו ‪ -‬וחייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי‬ ‫של שם ועבר )רש"י בראשית כ"ח ובחז"ל(‪ ,‬וראוי להבין למה שם‬ ‫למעשי אבות )תדא"ר פכ"ה( 'להטמין עצמן' ‪ -‬היא דרכו של שם‬ ‫לא הצליח שיתקבלו דבריו בין העכו"ם‪ ,‬והאבות‪ ,‬אברהם‬ ‫ועבר‪ ,‬ולא של האבות אברהם יצחק ויעקב‪.‬‬ ‫יצחק ויעקב הצליחו שכולם גיירו גרים‪ ,‬והעכו"ם קבלו מהם‬ ‫)המאור שבתורה – רבי שלום צבי שפירא(‬ ‫כדמבואר במדרש )רבה פ' פ"ד ד"ה ד"א וישב(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ולכאורה שאלה זו הסטורית היא‪ ,‬ולא חינוכית לימודית‪,‬‬ ‫)בראשית‬ ‫האר‪  ‬‬ ‫חמס"‬ ‫ו‪‬לא ‪  ‬‬ ‫הא‪‬הי‪    ‬‬ ‫לפני ‪  ‬‬ ‫האר‪   ‬‬ ‫"ו‪‬חת ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אמנם אין הדבר כן‪' ,‬חייב כל אחד מישראל לומר מתי יגיעו‬ ‫ו‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב' )תדא"ר פכ"ה( לכן‬ ‫דהנה 'על שלשה דברים העולם עומד'‪ ,‬והאחד מהן הוא‬ ‫עלינו לחקור עניו זה על מנת ללמוד 'מה עשו האבות'‬ ‫השלום‪ ,‬וע"י החמס נתבטל עמוד השלום ולכך נאמר‬ ‫שהצליחו בזה‪ ,‬ושם ב"נ אע"פ שהשתדל ד' מאות שנה‬ ‫"ותמלא הארץ חמס"‪ ,‬דבלא זה לא היה הקב"ה רוצה‬ ‫ברציפות לא הצליח‪.‬‬ ‫)תפארת יהונתן – רבי יהונתן אייבשיץ(‬ ‫בשהחתת העולם‪.‬‬ ‫כתב הרמב"ם בפ"א מהל' ע"ז הל' א‪-‬ג בימי אנוש טעו בני‬ ‫אדם כו' אבל צור העולמים לא היה שום אדם שהיה מכירו‬ ‫‪‬‬ ‫ולא ידעו אלא יחידים וכיון שנגמל אברהם התחיל לשוטט‬ ‫לפני ‪  ‬‬ ‫הא‪‬קי‪) "‬בראשית ו‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫האר‪   ‬‬ ‫"ו‪‬חת ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בדעתו‪ ,‬והתחיל לעמוד ולקרא בקול גדול לכל העולם‬ ‫הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל היה מדקדק מה כוונת‬ ‫ולהודיעם שיש שם אלה אחד לכל העולם כו' והיה מהלך‬ ‫הכתוב באומרו "לפני האלוקים" ולא הסתפק לומר "ותשחת‬ ‫וקורא‪ .‬ומקבץ העם מעיר לעיר וממלכה לממלכה עד שהגיע‬ ‫הארץ"‪ .‬ותירץ שרשעותם של אנשי הדור ההוא שהביאה‬ ‫לארץ כנען‪ ,‬והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה'‪ ,‬וכיון‬ ‫אותם לכיליון מוחלט היתה‪ ,‬שהמעשים הנשחתים שעשו‬ ‫שהיו העם מתקבצים אליו ושואלים לו על דבריו היה מודיע‬ ‫לא היו נחשבים בעיניהם כהשחתה כלל‪ ,‬ורק "לפני‬ ‫לכל אחד ואחד "כפי דעתו" עד שהחזירהו לדרך האמת‬ ‫האלוקים" היו ניכרים כמעשים מושחתים‪ ,‬ומפני זה לא עשו‬ ‫עכ"ל‪ .‬ותמה הראב"ד הרי היו שם‪ ,‬שם ועבר איך לא היו‬ ‫תשובה על מעשיהם והגיעו לאן שהגיעו‪ .‬והוא כמשל‬ ‫מוחים‪ ,‬ומבאר המגדל עוז וז"ל‪ ,‬שם ועבר היו מוחים‬ ‫לחולה הנכנס אצל הרופא‪ ,‬שאם הוא יודע ממה הוא סובל‪,‬‬ ‫בקרובים שלהם‪ ,‬ומלמדים בבתי מדרשות "לבאים‬ ‫אזי אפשר לרופא לטפל במחלתו ולחפש לה תרופה‪ ,‬אבל‬ ‫שישמשון" כדרך ששימשן יעקב אבינו‪ ,‬אבל לא מסרו עצמם‬ ‫אם החולה עצמו אינו מודע שהוא חולה‪ ,‬הרי בודאי אי‬ ‫להריגה כאברהם אבינו‪ ,‬שייחד עצמו לנפשו ושילם בראשו‪,‬‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫אפשר לרפאותו‪.‬‬ ‫וע"כ ניתן חסד לאברהם וכו' עכ"ל‪ .‬ובכס"מ שם כתב אברהם‬ ‫‪‬‬ ‫אבינו נתעורר להכריז ברבים ובמסירת נפש‪ ,‬ועל כן גדלה‬ ‫האר‪  ‬‬ ‫חמס" )בראשית ו‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫מלאה ‪  ‬‬ ‫"‪‬י ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעלתו יותר‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬מתבאר ומפורש יוצא‪ ,‬שהצלחת האבות‬ ‫חטא דור המבול ‪ ‬פירוד‬ ‫היתה מפני שקראו בשם ד'‪ ,‬בקולי קולות ובמסירת נפש‪.‬‬ ‫'לא נחתם גזר דינם אל על הגזל' )רש"י‪ ,‬מסנהדרין קח(‪.‬‬ ‫נפלא יותר הוא שהחסד מתייחס לאברהם ולא לשם בן נח‪,‬‬ ‫הביטוי "חמס" מבטא השחתה כללית בכל עניני בין אדם‬ ‫האמונה מתייחסת לאברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ולא לשם ב"נ‬ ‫לחבירו ]עי' מדרש רבה )פרשה לא( אלו רבים על אלו בחימוס‬ ‫אע"פ שממנו למדו להבין ולהשכיל‪.‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]4‬‬ ‫וכל‬ ‫אתה ‪ ‬‬ ‫לנח ּב‪‬א ‪ּ ‬‬ ‫אמר ה' ‪  ‬‬ ‫"ו ּי‪ ‬‬ ‫נח‪ ,‬שהקב"ה אומר לו )ז‪ ,‬א( ‪‬‬ ‫ממון ואלו רבים על אלו בחימוס דברים‪ .‬ועיין שם עוד היכי‬ ‫לפני ּ‪‬בדּ וֹ ר ‪‬ה ‪ּ ‬זה"‪.‬‬ ‫צדּ יק ‪  ‬‬ ‫ראיתי ‪ ‬‬‫את‪   ‬‬ ‫הת ‪‬בה ּ‪‬כי ‪ ‬‬ ‫ית‪ ‬אל ‪ּ ‬‬ ‫ּ‪‬ב ‪‬‬ ‫דמי חמס בפחות משווה פרוטה[‪ ,‬היה ביניהם פירוד‬ ‫ועוד שהרי הכלל ידוע הוא‪ ,‬שהתורה היא נצחית‪ ,‬ללמדנו‬ ‫מוחלט‪ ,‬וזה היה שורש החמס שנוצר‪ ,‬שחמסו זה מזה‪ ,‬וגזלו‬ ‫דעת ה' באורחות חיים‪ ,‬וכפי שאומר הזוהר הק' )בהעלותך קנב‪,‬‬ ‫זה את זה‪.‬‬ ‫א(‪ ,‬וז"ל 'ר"ש אמר ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא‬ ‫ועל זה בא עונש המבול‪ .‬ואכן עונש זה הועיל‪ ,‬ולאחר‬ ‫אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוט‪ ...‬אלא כל מלין‬ ‫המבול היתה כל הארץ "שפה אחת ודברים אחדים" שזהו‬ ‫דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין‪ ,.'...‬א"כ עלינו‬ ‫מצב הפוך מ"חמס"‪ ,‬שבו ונתאחדו הברואים עם אחד ושפה‬ ‫להבין מה היא היום התיבה שננצל על ידה ממבול של‬ ‫אחת לכולם‪.‬‬ ‫כפירה‪ ,‬יסורים וגלויות‪ ,‬ה' ירחם‪ ,‬וכפי שמבקש דוד המלך‬ ‫כמו כן כי השחית כל בשר וגו' ואנדרלמוסיא באה לעולם‬ ‫יגּ יע ּו"‪.‬‬ ‫אליו ‪‬א ‪ ‬‬ ‫רבים ‪ ‬‬ ‫מים ‪ּ ‬‬ ‫לש ‪‬טף ‪ ‬‬ ‫"רק ‪ׁ ‬‬ ‫ע"ה )תהלים לב‪ ,‬ו( ‪‬‬ ‫והורגת טובים ורעים )רש"י( וירד המבול‪ .‬והועיל העונש‪ ,‬שכן‬ ‫במדרש רבה )ל‪ ,‬ה‪-‬ו( מובא על הפסוק "אלה תולדות נח נח"‪,‬‬ ‫אחר המבול קבלו וגדרו עצמן מן עריות )ב"ר ע' י"ב ‪ ,‬ורש"י בלק‬ ‫'לא הוה צריך קרא למימר אלא 'אלה תולדות נח שם'‪...‬‬ ‫כ"ב ה'(‪.‬‬ ‫צדּ יק ‪‬עץ ‪‬ח ‪ּ ‬יים" מהן‬ ‫"פ ‪‬רי ‪ ‬‬ ‫‪".‬אלה תולדות נח"‪ ,‬הה"ד ּ ‪‬‬ ‫והנה בדור ההפלגה אנו מוצאים שדווקא מצב האחדות‬ ‫פירותיו של צדיק‪ ,‬מצות ומעשים טובים‪ .‬ומבאר בפי'‬ ‫והאחווה שנוצר לאחר המבול הוא גרם את חטא הקמת‬ ‫מהרז"ו וז"ל‪' :‬שעיקר תולדות ופירות של צדיקים‪ ,‬הוא עץ‬ ‫וש ‪‬פה‬‫אחד ‪ׂ ‬‬ ‫אמר ה' ‪‬הן ‪‬עם ‪ ‬‬ ‫"ו ּי‪ ‬‬ ‫המגדל‪ ,‬כמו שכתוב בפסוק ‪‬‬ ‫חיים תורה ומעשים טובים‪ ,‬וזהו פרי צדיק זה נח שנקרא‬ ‫אשר‬‫מהם ּכ‪‬ל ‪ׁ ‬‬‫יב ‪‬צר ‪ ‬‬‫ועתה ‪‬א ‪ּ ‬‬ ‫לעשוֹ ת ‪ּ  ‬‬ ‫החלם ‪ׂ  ‬‬ ‫וזה ‪ּ  ‬‬ ‫לכלם ‪ ‬‬ ‫אחת ‪ּ  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫צדיק בתורה'‪ .‬ובפירוש "ענף יוסף" על תנחומא )נג( מבאר‬ ‫לעשוֹ ת" )בראשית יא‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫יזמ ּו ‪ׂ  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫הטהוֹ ‪‬רה" העתידה‬ ‫המה ‪ּ ‬‬ ‫הב ‪ ‬‬‫"מכ‪‬ל ‪ּ ‬‬ ‫ע"פ מה שמביא רש"י )ז‪ ,‬ב( ‪ּ ‬‬ ‫הרי שבעוד שבדור המבול היה שורש חטאם הפירוד בין‬ ‫להיות טהורה‪ ,‬למדנו שלמד נח תורה‪ ,‬שהוא בעצמו נחשב‬ ‫הנבראים‪ ,‬בדור ההפלגה היה להיפך‪ ,‬מצב האחדות‬ ‫לתולדותיו‪ ,‬והיינו על ידי עסק התורה שעסק‪.‬‬ ‫שנתחדש אחר המבול גרם את חטאם בבנין המגדל )עי' רש"י‬ ‫עצת‬ ‫הל‪ּ ‬ב ‪ ‬‬ ‫אשר ‪‬א ‪ ‬‬ ‫האיש ‪ׁ ‬‬ ‫"אש‪‬רי ‪ׁ  ‬‬ ‫מובא במדרש רבה )כו‪ ,‬א( ‪ ׁ ‬‬ ‫)כרם טוביה ‪ ‬רבי טוביה ליסיצין(‬ ‫עה"פ ומשם הפיצם להלן פי"א‪ ,‬ט'(‪.‬‬ ‫"כי ‪‬אם ּ‪‬בתוֹ ‪‬רת ה'‬ ‫‪‬רש ‪‬עים"‪" ,‬אשרי האיש" זה נח וכו'‪ּ ,‬‬ ‫ׁ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יהגּ‪ ‬ה יוֹ ‪‬מם‬ ‫חפצוֹ "‪ ,‬אלו הם שבע מצות שנצטווה‪ּ " ,‬ו ‪‬בתוֹ ‪‬רתוֹ ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ולילה" שהגה דבר מתוך דבר וכו'‪ .‬וכן במדרש רבה )ויקרא ב‪,‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫ה‪‬מי‪   ‬‬ ‫נפ‪‬ח‪"‬‬ ‫ואר‪‬ת ‪   ‬‬ ‫ר‪‬ה ‪   ‬‬ ‫מעינת ‪‬ה‪  ‬‬ ‫"נבקע‪ ‬ל ‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫"ו ‪ּ ‬י ‪‬בן ‪ ‬‬ ‫נח‬ ‫י( מובא 'נח קיים מה שכתוב בתורה‪ ,‬שנאמר )ח‪ ,‬כ( ‪‬‬ ‫)בראשית ז‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫מזב ‪‬ח לה'"‪ .‬היינו‪ ,‬שסיבת הצלתו של נח כפי שאמר הקב"ה‬ ‫‪ּ  ‬‬ ‫גודל העונש מגלה על גודל החטא‬ ‫"כי אותך ראיתי צדיק לפני"‪ ,‬הוא מחמת שלמד והגה‬ ‫יש להבין מדוע כדי למחות את היקום‪ ,‬ולהמית את אשר‬ ‫בתורה‪ ,‬קיים מצותיה‪ ,‬וכל מעשיו הטובים‪ ,‬הם עץ החיים‬ ‫רוח בו‪ ,‬היה צורך בכל כך הרבה שינויי טבע שיהיו במבול‪.‬‬ ‫להנצל‪.‬‬ ‫מים בגובה חמש עשרה אמה שכיסו את כל ראשי ההרים‬ ‫ועי' אור החיים הק' ומט‪ ,‬ג‪-‬ד שכתב וז"ל 'והנכון בעיני הוא‬ ‫לאחר שהושוו המים לראשיהם )עי' רש"י שם‪ ,‬פסוק כ'("‪ .‬הרי‬ ‫כי האבות קבלו התורה משם‪ ,‬שקיבל מנח‪ ,‬שקיבל מחנוך‪,‬‬ ‫אפשר היה להשמידם באופן קל יותר‪.‬‬ ‫שקיבל מאדם הראשון‪ ,‬אשר למדה מפי הגבורה‪.'...‬‬ ‫רואים כאן יסוד‪ ,‬שכל שהחטא גדול יותר כך העונש בא‬ ‫בזוהר הק' )פרשת נח נט‪ ,‬ב( מובא‪" :‬אלה תולדות נח"‪ ,‬רבי חייא‬ ‫בהרחבה וריבוי יותר‪.‬‬ ‫נצר‬‫ארץ ‪ ‬‬ ‫יירש ּו ‪ ‬‬‫יקים ‪‬לעוֹ ‪‬לם ‪ׁ  ‬‬ ‫צדּ ‪‬‬ ‫"ועמ‪ּ ‬כ ּ‪‬לם ‪ ‬‬ ‫פתח )ישעיהו ס‪ ,‬כא( ‪ּ  ‬‬ ‫ועל פי זה מתבארין דברי חז"ל באבות )ה‪ ,‬א( בעשרה‬ ‫להתפ ‪‬אר"‪ ,‬זכאין אינון ישראל דמשתדלי‬ ‫ידי ‪ּ   ‬‬ ‫מעשה ‪ ‬‬ ‫מט ‪‬עי ‪ׂ  ‬‬ ‫‪ּ ‬‬ ‫מאמרות נברא העולם‪ ,‬והלא במאמר אחד יכול להבראות‪,‬‬ ‫באורייתא וידעי ארחין דאורייתא דבגינא יזכון לעלמא דאתי‬ ‫אלא ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם‪ ,‬ולהפרע מן‬ ‫‪...‬מאי טעמא בגין דנטרי ברית‪ ,‬דעלמא אתקיים עליה‪ ,‬כמה‬ ‫הרשעים שמאבדין העולם‪ .‬ולכאורה האם לכתחילה הוסיף‬ ‫חקוֹ ת‬‫ולילה ‪ּ ‬‬ ‫בריתי יוֹ ‪‬מם ‪   ‬‬ ‫"אם ‪‬א ‪  ‬‬ ‫דאת אמר )ירמיהו לג‪ ,‬כה( ‪‬‬ ‫במאמרות כדי להוסיף ולהפרע מהרשעים‪ ,‬האם חפץ‬ ‫מתי"‪ ...‬מאן תיבה דא ארון הברית‪ ...‬נח‬ ‫ש ‪ּ ‬‬ ‫וארץ ‪‬א ‪ׂ‬‬ ‫מים ‪  ‬‬ ‫ש‪ ‬‬ ‫ׁ‪‬‬ ‫להקב"ה במות הרשע‪ .‬אלא ביאור הענין‪ ,‬שריבוי המאמרות‬ ‫כתיב ביה ברית דכתיב "והקימותי את בריתי אתך" וגו' ועד‬ ‫בא להראות את חשיבות העולם‪ ,‬והרשע שמעלים עיניו מזה‬ ‫דאתקיים ביה ברית‪ ,‬לא עייל לתיבותא דכתיב "והקימותי‬ ‫ומאבד העולם יכבד חטאו‪ ,‬וממילא הפרעון ממנו יגדל כי‬ ‫את בריתי אתך ובאת אל התיבה"‪ ,‬וכדין הוה תיבה ארון‬ ‫ככל שהחטא גדול כך הפרעון בא באופן קשה‪ .‬והוא הדין‬ ‫הברית‪...‬‬ ‫להיפך ריבוי העונש מוכיח על גודל החטא והעוולה‪.‬‬ ‫למדים אנו עוצם וכח גדולת לימוד התורה‪ ,‬שעל ידי שנח‬ ‫)כרם טוביה ‪ ‬רבי טוביה ליסיצין(‬ ‫למד תורה שהיא ברית שמים וארץ‪ ,‬זכה להכנס לתיבה‬ ‫‪‬‬ ‫הנחשבת כארון הברית להנצל ממי המבול‪.‬‬ ‫לפני וכו' ‪   ‬‬ ‫והנני‬ ‫‪‬ר ‪‬א ‪  ‬‬ ‫לנח ‪‬ק‪ ‬ל ‪ ‬‬ ‫א‪‬קי‪   ‬‬ ‫"ו‪‬אמר ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כתב בספר בעש"ט הק' זיע"א )על התורה( על הפסוק )ו‪ ,‬טז(‬ ‫לת ‪‬בה"‪ ,‬וז"ל‪' :‬תבה מרמז על מלה‪ ,‬שהוא‬ ‫עשה ‪ּ ‬‬ ‫"צהר ּ‪‬ת ‪ׂ ‬‬‫‪‬‬ ‫גפר וגו'‪   ,‬‬ ‫ואני‬ ‫עצי ‪ ‬‬‫‪‬בת ‪ ‬‬ ‫ע‪‬ה ‪‬ל‪  ‬‬ ‫האר‪  ,‬‬‫מ‪‬חית‪ ‬את ‪  ‬‬ ‫‪   ‬‬ ‫נקרא תיבה‪ ,‬וזהו מה שאמר "צוהר תעשה לתבה"‪ ...‬שתראה‬ ‫א‪  ‬‬ ‫‪‬באת‬ ‫‪‬ריתי ‪ ‬‬ ‫והקמתי ‪‬את ‪  ‬‬ ‫ה‪‬ל וגו'‪     ,‬‬ ‫מביא ‪‬את ‪ ‬‬ ‫הנני ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫להאיר התיבה היוצאת מפיך‪ ...‬לעשות צוהר מן התבה של‬ ‫ה‪‬בה וגו'" )בראשית ו‪ ,‬יג‪‬יח(‪.‬‬‫‪‬אל ‪  ‬‬ ‫תורה ותפלה‪.'...‬‬ ‫עלינו להתבונן בדברי חז"ל הק'‪ ,‬מה היו מהות זכויותיו של‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]5‬‬ ‫ישראל הם משפחה אחת והוא חלק ממנה‪ .‬ומטעם זה צריך‬ ‫לפי דברים אלו אפשר לומר‪ ,‬שהתורה בפרשה זו מלמדת‬ ‫האדם להרגיש צער אף על צרת רשעי ישראל‪ ,‬בין על עצם‬ ‫אותנו לנצח‪ ,‬שההצלה מכל מיני מבול‪ ,‬היא רק על ידי‬ ‫הדבר שהם רשעים וקלקלו את עצמם‪ ,‬ובין על מה שהם‬ ‫ה'תבה' היינו‪ ,‬ע"י תיבות התורה והתפלה‪ ,‬וזאת היא התבה‬ ‫נענשים מחמת רשעותם‪.‬‬ ‫כיום ולדורות‪ ,‬להנצל ממבול של יסורים ונסיונות‪ ,‬כפי שנח‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬שענין נושא בעול כולל גם השתתפות בצרות‬ ‫סיבת הצלתו מן המבול היתה כאמור מכח לימוד וקיום‬ ‫שעברו על הדורות הקודמים‪ ,‬שהרי דבר פשוט הוא ש"כנסת‬ ‫התורה הק'‪ ,‬וכשהפסיק הקב"ה את מי המבול נאמר )ח‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫ישראל" כוללת את כל ישראל במשך כל הדורות‪ .‬והנה מי‬ ‫נח" וגו'"‪ ,‬מבאר רש"י וז"ל‪' ,‬זה השם‬ ‫א‪‬קים ‪‬את ‪ ‬‬‫זכ‪‬ר ‪ ‬‬ ‫"ו ‪ּ ‬י ‪ּ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיודע שאביו מצטער‪ ,‬בודאי גם הוא ירגיש צער מפני שהוא‬ ‫מדת הדין הוא‪ ,‬ונהפכה למדת הרחמים על ידי תפילת‬ ‫קשור לאביו‪ .‬וכן מי שיודע שקרוביו נהרגו בשואה‪ ,‬ירגיש‬ ‫א‪‬קים ר ּו ‪‬ח" מבאר רש"י וז"ל 'רוח‬ ‫עבר ‪ ‬‬ ‫"ו ּ‪‬י ‪ ‬‬ ‫הצדיקים'‪ .‬ושם ‪‬‬ ‫צער מאותו הטעם‪ .‬ואף שצערו אינו מועיל לקרוביו‪ ,‬מ"מ‬ ‫תנחומים והנחה עברה לפניו'‪ .‬שע"י תיבות התפילה של נח‬ ‫מכיון שהוא מרגיש קשור ומאוחד עמהם‪ ,‬ממילא הוא‬ ‫ובניו הצדיקים‪ ,‬הפכו מדת הדין למדת הרחמים ופסק‬ ‫מצטער בצערם‪ .‬ולכן ראוי להצטער עם כלל ישראל‪ ,‬בין‬ ‫המבול‪ ,‬היינו כנ"ל שההצלה היא‪ ,‬ע"י תיבות התורה‬ ‫בדורו ובין מהדורות הקודמים‪ ,‬כי בזה הוא מתאחד עם‬ ‫)חלון התיבה – הרב נח חפץ(‬ ‫והתפלה‪.‬‬ ‫כנסת ישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ועוד נראה דיש ענין להצטער בצער אלו שכבר נפטרו מן‬ ‫העולם‪ ,‬מפני שהנפטרים עדיין קשורים לעולם התחתון‬ ‫בני‪  ‬‬ ‫א‪"‬‬ ‫‪‬נ‪‬י ‪ ‬‬ ‫וא‪  ‬‬ ‫‪‬בני‪    ‬‬ ‫א‪‬ה ‪ ‬‬ ‫ה‪‬בה ‪ ‬‬ ‫"‪‬באת ‪‬אל ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ומרגישים מה שקורה בו‪ ,‬כמש"כ רש"י )חקת כ‪ ,‬טו( שהאבות‬ ‫)בראשית ו‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫מצטערים בקבר כשבאה פורענות על ישראל‪ ,‬וק"ו שהם‬ ‫נושא בעול‬ ‫שמחים בזמן שטוב לכלל ישראל‪ .‬ואם כן‪ ,‬מלבד מה שיש‬ ‫"אתה ובניך ואשתך"‪ ,‬האנשים לבד והנשים לבד מכאן‬ ‫להצטער על צערם כי כנסת ישראל אחת היא וכנ"ל‪ ,‬אפשר‬ ‫שנאסרו בתשמיש המטה )רש"י(‪.‬‬ ‫שיש עוד ענין‪ ,‬שמכיון שהם יודעים שאנו משתתפים‬ ‫הנה ענין זה שנאסרו בתשמיש היה כדי להשתתף בצער‬ ‫בצערם‪ ,‬אף שהם כבר בעולם העליון‪ ,‬יש בזה נחת לנפשם‪.‬‬ ‫העולם‪ ,‬והוא ענין של נושא בעול‪ ,‬ומבואר מזה חידוש גדול‬ ‫ונראה עוד שבאמת כשהאדם מצטער בצערו של חבירו‪ ,‬דבר‬ ‫בענין השתתפות בצער אחרים ונושא בעול‪ .‬דהנה בפשטות‬ ‫זה יועיל לו‪ ,‬אף באופן שחבירו אינו יודע מזה‪ .‬והוא על פי‬ ‫ענין נושא בעול הוא במה שהאדם עוזר לחבירו בעת קושי‪,‬‬ ‫מה שאמרו חז"ל )מגילה ג‪ ,‬א( 'אע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי'‪,‬‬ ‫או שמראה לחבירו שמצטער ומשתתף עמו בצערו‪ ,‬אף אם‬ ‫שאף שהאדם עצמו אינו משיג דבר מה אבל נשמתו מרגישה‬ ‫אינו יכול לעוזרו בפועל‪ .‬כי גם עצם ההשתתפות בצערו‬ ‫בו‪ .‬ואם כן גם לעניננו‪ ,‬נשמתו של אדם מרגישה שיש‬ ‫עוזר לו להקל עליו מצערו‪ ,‬וכמו שאומרים )מהרש"א גיטין נח‪,‬‬ ‫אחרים המשתתפים עמו בצרתו‪ .‬וכן כתב הרמח"ל )דרך ה' ח"ג‬ ‫ב; מדרש רבה דברים כב‪ ,‬ב( 'צרת רבים חצי נחמה'‪ ,‬מפני‬ ‫א‪ ,‬ה( לענין חלומות‪ ,‬שהנשמה יכולה להרגיש ענינים שאינם‬ ‫שהמצטער מרגיש שאינו בודד בצערו‪.‬‬ ‫מושגים לגוף ]ומטעם זה לפעמים יש לאדם איזו התעוררות‪,‬‬ ‫אבל כאן אנו למדים מדריגה נוספת במידת נושא בעול‪ ,‬שעל‬ ‫וזה בא מכח נשמתו אף שהוא כשלעצמו אינו מבין מהו‬ ‫האדם להשתתף בצער האחרים‪ ,‬אף אם אינו פועל במעשיו‬ ‫הגורם לה[‪ .‬וכיון שכל נשמות ישראל מאוחדות )כמש"כ בתומר‬ ‫להקל עליהם מצערם‪ .‬שהרי בשעה שהיה המבול בעולם‬ ‫דבורה א‪ ,‬ד(‪ ,‬ממילא נשמת המצטער תרגיש כשאחרים‬ ‫ונענשו כל הרשעים‪ ,‬נאסר על נח ובניו ענין שיש בו תענוג‪,‬‬ ‫משתתפים עמו בצערו‪ ,‬ונמצא מטיב עמו‪.‬‬ ‫מפני שאין לאדם לעסוק בתענוג בשעה שיש צער בעולם‪.‬‬ ‫הרי שלהצטער בצרת אחרים‪ ,‬מלבד מה שהיא מידה טובה‬ ‫וכן מצינו ביוסף‪ ,‬שפירש מאשתו בשנות הרעב כדי‬ ‫להתאחד עם אחרים וכנ"ל‪ ,‬עוד יתכן שע"י זה הוא מועיל‬ ‫להשתתף בצער הכלל‪ ,‬אף שלא היה בזה להקל עליהם‬ ‫לחבירו‪ .‬ולכן מוטל עלינו לידע בצרה אחרים‪ ,‬להרגיש את‬ ‫מצערם ]כמבואר ברש"י פרשת מקץ מא‪ ,‬נ[‪ .‬וכן מצינו‬ ‫מצבם ולהשתתף בצערם‪ .‬ומטעם זה היו גדולים שהלכו‬ ‫אמר א ּו ‪‬ר ּ‪‬יה ‪‬אל ‪‬דּ ‪‬וד ‪ ‬‬ ‫הארוֹ ן‬ ‫"ו ּי‪ ‬‬‫באוריה החתי )שמואל ב' יא‪ ,‬יא(‪ ,‬‬ ‫ללא מנעלים לרגלם בזמן החורבן באירופא‪ ,‬כדי להשתתף‬ ‫אדני ‪‬על‬ ‫ועבדי ‪  ‬‬ ‫ואדני יוֹ ‪‬אב ‪   ‬‬ ‫יש ‪‬בים ּ‪‬ב ּ‪‬ס ּכוֹ ת ‪  ‬‬ ‫ראל ‪‬ויה ּו‪‬דה ‪ ׁ ‬‬ ‫‪‬ויש‪ ‬‬ ‫‪ׂ ‬‬ ‫)עץ החיים(‬ ‫ולהרגיש את הצער של כלל ישראל‪.‬‬ ‫ולש ּ‪‬כב‬ ‫ולש ּתוֹ ת ‪ ׁ  ‬‬ ‫לאכל ‪ ׁ  ‬‬ ‫יתי ‪  ‬‬ ‫ואני ‪‬אבוֹ א ‪‬אל ּ‪‬ב ‪‬‬‫חנים ‪  ‬‬ ‫ה‪‬דה ‪ ‬‬ ‫ּ‪‬פ ‪‬ני ‪  ‬‬ ‫הדּ ‪‬בר ‪‬ה‪ּ ‬זה"‪ ,‬הרי‬ ‫אעשה ‪‬את ‪ ‬‬ ‫נפש‪ ‬אם ‪ׂ  ‬‬ ‫וחי ‪ׁ  ‬‬ ‫אש ּ‪‬תי ‪‬ח ּ‪‬י‪  ‬‬ ‫‪‬עם ‪ ׁ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫שהיה הדבר פשוט אצלו שהוא צריך להשתתף בצרת‬ ‫אלי‪   ‬‬ ‫והיה‬ ‫ואספ‪  ‬‬ ‫יאכל ‪    ‬‬ ‫א‪‬ר ‪  ‬‬ ‫מאכל ‪ ‬‬‫מ‪‬ל ‪  ‬‬‫"וא‪‬ה ‪‬קח ‪‬ל‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫הציבור‪ ,‬אף שלא היה עוזרם בזה כלל‪.‬‬ ‫ולה‪    ‬‬ ‫לאכלה" )בראשית ו‪ ,‬כא(‪.‬‬ ‫‪‬ל‪   ‬‬ ‫והענין להשתתף בצער האחרים‪ ,‬אף כשאינו יכול להקל‬ ‫לעולם יעשה את עצמו כקבלן לדבר מצוה‬ ‫עליהם מצערם‪ ,‬הוא מפני שבזה האדם מתאחד עם כנסת‬ ‫חכם" )משלי יא‪ ,‬ל(‪ ,‬זה נח שזן ופרנס את‬ ‫נפשוֹ ת ‪ ‬‬ ‫"ו‪‬קח ‪ׁ  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫ישראל‪ .‬כי הנה הקב"ה ברא מושג של "משפחה" בעולם‪,‬‬ ‫הבהמה‪ ,‬ומה היו אוכלים‪ ,‬אמר רבי עקיבא‪ ,‬דבילה היו כולם‬ ‫ולכן מרגיש האדם קירבה טבעית לבני משפחתו‪ ,‬ובשעה‬ ‫ולהם ‪   ‬‬ ‫לאכלה"‪ ,‬ורבותינו‬ ‫"והיה ‪‬ל‪   ‬‬ ‫אוכלים כמו שכתוב ‪  ‬‬ ‫שאחד ממשפחתו בצער גם הוא מצטער‪ .‬ואחת מהסיבות‬ ‫אמרו‪ ,‬לא‪ ,‬אלא כל אחד ואחד מכל מין ומין האכילם מה‬ ‫שברא הקב"ה טבע זה בעולם היא‪ ,‬כדי שמכח ההרגשים‬ ‫שלמד‪ ,‬הגמל תבן והחמור שעורים וכן כולם מה שלמד היה‬ ‫הטבעיים האלו שיש לאדם כלפי משפחתו‪ ,‬יעורר בעצמו‬ ‫אוכל‪ ,‬הוי "ולוקח נפשות חכם"‪ ,‬יש בהמה שהיא אוכלת‬ ‫להרגיש כך גם כלפי כל אחד מישראל‪ ,‬כיון שבאמת כלל‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]6‬‬ ‫]פי' דדריש תחבולות מלשון רב החובל‪ ,‬מתנות כהונה שם[‬ ‫בשעה אחת ביום‪ ,‬ויש בשתים ויש בשלש ויש בשליש‬ ‫רב החובל אינו כסתם מלח שעובד בתפקיד מסוים ולא‬ ‫הלילה‪ ,‬ויש באמצע ויש בקורות גבר‪ ,‬אמרו רבותינו י"ב‬ ‫יותר‪ ,‬אלא הוא המנהיג של הספינה והוא משגיח לדעת כל‬ ‫חודש בתבה לא ראה שינה לא ביום ולא בלילה‪ ,‬שהיה עוסק‬ ‫הרוחות הנושבות כדי לפרוש הנס והוילן‪ ,‬והן הן הדברים‬ ‫וזן הבריות שעמו‪ ,‬הרי "ולוקח נפשות חכם"‪ ,‬תנחומא פ' נח‬ ‫האדם חייב לעשות א"ע כקבלן היוזם ולא כפועל שכיר‬ ‫ב'‪ .‬ושם באות ט'‪ :‬רבי עקיבא אומר‪ ,‬אפילו שבישתן לפילין‬ ‫)המאור שבתורה – רבי שלום צבי שפירא(‬ ‫יום‪.‬‬ ‫וזכוכיות לנעמיות הכניסו בידו לזון אותן וכו' )וכן הוא במדרש‬ ‫‪‬‬ ‫רבה סוף פל"א(‪.‬‬ ‫מסופר במדרש תהלים שו"ט פל"ז‪ ,‬שאברהם אבינו למד‬ ‫נתבונן‪ ,‬חכמינו זכרונם לברכה לא מספרים לנו מעשיות‬ ‫מדת החסד משם בן נח שעסקו בחסד עם הבע"ח כל י"ב‬ ‫לשם מעשיות‪ ,‬כל מעשה וסיפור באים לאלפנו בינה‬ ‫"חסד ‪    ‬‬ ‫לאברהם" )מיכה ז‪ ,‬כ([‪.‬‬ ‫חודש ]וזהו ‪ ‬‬ ‫ולהורות לנו את הדרך בה נלך‪ .‬המעשה של רבי חנינא בא‬ ‫בעל מלון גדול ‪ -‬הוא קבלן‪ ,‬מזמין מצרכים אל המסעדה‬ ‫ללמדנו איך יתנהג אדם עם בעלי חיים אשר יצר בורא‬ ‫שלו מהרבה מוכרים‪ ,‬שוכר כל מיני פועלים והוא מנצח על‬ ‫העולם‪ .‬וכי הרגיש הארי עלבון כדברי רבי חנינא?‪ ...‬עם כל‬ ‫כולם‪ ,‬כן הוא בענף הבנייה הקבלן מזמין כל סוגי חמרי בנין‬ ‫זה רץ אחריו לפייסו‪ .‬הארי הוא מלך החיות ‪' -‬גבור‬ ‫חול ברזל חצץ וכו' מלט וכל בעלי מקצוע למיניהם ואיש‬ ‫בבהמה'‪ ,‬והכינוי 'חלש' הנו תואר מעליב אשר הפחית‬ ‫איש על דגלו והוא מכוון את כולם עד שנגמר הבנין‪ ,‬שונה‬ ‫מכבודו של הארי‪ .‬כשהרגיש רבי חנינא בדבר‪ ,‬רץ אחריו‬ ‫הוא שכיר יום הוא עובד במקצוע אחד‪ ,‬בשטח מסוים‪ ,‬אין‬ ‫להפיס דעתו‪ ,‬ולומר לו‪ :‬בוראך קראך גיבור‪ .‬רבי חנינא‬ ‫לו היוזמה והעול לכל הדברים‪ ,‬אלא הוא עוסק בדבר אחד‬ ‫ביקש להשיב לו את הכבוד‪ ,‬את התואר החשוב כפי‬ ‫וכל יום באותו דבר אחד וכך הוא כל ימי חייו‪.‬‬ ‫)רבי מרדכי קוקיס ראש ישיבת פורת יוסף(‬ ‫שהבורא הנחילו‪.‬‬ ‫נח היה קבלן במדות החסד ובמסירות עבד כפי צורכו של‬ ‫‪‬‬ ‫כל אחד ואחד‪ ,‬לא אמר היום המבול בארץ כולם חייבים‬ ‫יש לפרש דרחב"ד אמר לבל יאמרו שבשביל זה ברח מפני‬ ‫לאכול את המאכל ובאותו הזמן‪ ,‬כדי שיתמסר לתפילה‪ ,‬הרי‬ ‫הארי‪ ,‬היות שהארי הוא חלש ממנו‪ .‬דבאמת הארי הוא‬ ‫המבול היה בארץ וחייבים לבקש רחמים על עצמו‪ ,‬וחייך‬ ‫גיבור‪ ,‬אלא דאמרו חכמינו זכרונם לברכה )שבת קנא‪ ,‬ב( דאין‬ ‫קודמים לכל בעלי חיים שבתיבה‪ .‬הרי שנח היה קבלן‬ ‫חיה שולטת באדם אלא שנדמה לו שהוא בהמה‪ ,‬והראה‬ ‫למצות החסד ולא התנהג כמו 'פועל שכיר' וגילה יוזמה כדי‬ ‫שהיות שהוא צדיק‪ ,‬לכן גם הארי הגיבור נכנע לפניו‪.‬‬ ‫לספק טבעו של כל אחד ואחד מבעלי חיים שהיו בתיבה‪.‬‬ ‫גם יש לומר דאף דרחב"ד הבריחו‪ ,‬היות שהיה במקום‬ ‫זוהי שלמות המדה ומכאן למד אברהם‪.‬‬ ‫יישוב אשר אין שם מקומו‪ ,‬מכל מקום אין לו לגרוע מתוארו‬ ‫פעם אחת שהה נח לזון הארי‪ ,‬הכישו הארי ויצא צולע‬ ‫שקראו הקב"ה גיבור‪ ,‬ומזה נלמד שלא לבזות שום כריה‪.‬‬ ‫ארץ‬ ‫צדּ יק ּ‪‬ב ‪ ‬‬‫"הן ‪ ‬‬‫נח" כו' ועליו נאמר ‪‬‬ ‫‪‬אר ‪‬א‪  ‬‬ ‫"ו ‪ּ ‬י ‪ ‬‬ ‫שנאמר ‪‬‬ ‫)להורות נתן ‪ ‬רבי נתן גשטטנר(‬ ‫יש ּ‪‬לם" )משלי יא‪ ,‬לא( תנחומא שם‪ ,‬כי בעידנא ריתחא כשכל‬ ‫‪ׁ ‬‬ ‫העולם שרוי בדין כי המבול היה על הארץ מדקדקים עם‬ ‫‪‬‬ ‫צדיקים כחוט השערה לפי שירד פעם משלמותו במעשה‬ ‫'אף שאין הארי מבין לשון בני אדם‪ ,‬ומה שברח היה‬ ‫החסד שעשה לכן האיחור נחשב כחטא‪ ,‬ונעשה בעל מום‬ ‫מקדושת רחב"ד‪ ,‬ואם כן מה לרחב"ד לבקש סליחה מבעל‬ ‫ונפסל להקריב הקרבן הן צדיק בארץ ישולם לו‪.‬‬ ‫חיים‪ ,‬ועוד לרוץ אחריו ולפייסו בפניו? והענין‪ ,‬דנצטער‬ ‫מסופר בסנהדרין )קח‪ ,‬ב(‪ ,‬שאורשינא הוי גבי בספנא‬ ‫רחב"ד על שהוציא מילה לא נכונה‪ ,‬ואף שאין הארי מבין‬ ‫דתיבותא‪ ,‬א"ל נח מ"ט לא בעית מזוני‪ ,‬א"ל חזיתך דהוא‬ ‫מאומה‪ ,‬עם כל זה ביקש מחילה בפניו דווקא‪ ,‬לסלק הרושם‬ ‫טרידא אמינא לא איצטריך‪ ,‬ע"ש‪ ,‬הרי שגם בעל חי פשוט‬ ‫שנתקבל מאמירתו הראשונה‪ ,‬כשם שהיה פועל אם היה‬ ‫זה הכיר והעריך טרחתו ועבודתו של נח עד שנמנע מלאכול‪,‬‬ ‫מתחרט בפני אדם‪ ,‬והדאגה היא על עצמו ולא על השני‬ ‫ובכן יש להבין למה הארי לא רצה לסבול פעם אחת כמה‬ ‫הבלתי מרגיש‪ ,‬ואמנם כשהמדובר בבני אדם הרי שהשייכות‬ ‫דקות עד שבעט בנח‪.‬‬ ‫ביניהם קיימת ובקשת המחילה מחוייבת בתוקף ההרגשה'‪.‬‬ ‫יתכן להבין על פי שאמרו שאמרו בתנחומא פרשת ויגש‪,‬‬ ‫)רבי יצחק משה לוין(‬ ‫מעשה ברבי חנינא בן דוסא שראה הארי וא"ל ‪‬אי מלך חלש‬ ‫‪‬‬ ‫ראה בארץ ישראל‪ ,‬מיד רץ אחריו ר'‬ ‫לא השבעתיך שלא ּ‪‬ת‪ ‬‬ ‫חנינא א"ל נענתי לך שקראתיך חלש ומי שבראך קראך‬ ‫לפני ‪‬ר ‪ ‬‬ ‫ה‪‬ה" )בראשית ז‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫צ‪‬יק ‪  ‬‬ ‫ראיתי ‪ ‬‬ ‫את‪   ‬‬ ‫"‪‬י ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫גבור‪ ,‬ע"כ‪ .‬כי יש כאן פגיעה בארי ‪ -‬ובמי שבראו שקרא לו‬ ‫האם לספר בשבחו של אדם הוא מעלה או חסרון‬ ‫גבור‪ ,‬ומלך שבחיות‪ ,‬כי גם כשהארי מוכרח לחיות בתיבה‬ ‫פירש רש"י‪' ,‬ולא נאמר צדיק תמים‪ ,‬מכאן שאומרים מקצת‬ ‫עם כל הברואים החלשים יש לשמור על כבודו ומעמדו‪ ,‬כי‬ ‫שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו'‪ .‬ומקורו בעירובין‬ ‫קראוֹ בוראו‪ ,‬ואי התחשבות בו נחשב כחטא וראוי‬ ‫כך ‪ ‬‬ ‫)יח‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫לעונש בשעה שמדקדקים במדת הדין כי כאן ירד נח‬ ‫ולכאורה יש להעיר על זה ממה דאיתא בבבא בתרא )קסד‪ ,‬ב(‬ ‫עשה ּ‪‬ל‪‬‬ ‫"בתחבלוֹ ת ּ‪‬ת ‪ׂ ‬‬ ‫מעבודתו שעבד "כקבלן" כתיב ‪ּ   ‬‬ ‫ובערכין )טז‪ ,‬א( 'לעולם אל יספר אדם בשבחו של חבירו‪,‬‬ ‫מלחמה" )משלי כד‪ ,‬ו(‪ ,‬דרש רבי יוחנן במדרש )ויקרא רבה כ"א(‬ ‫‪ ‬‬ ‫שמתוך כך בא לידי גנותו'‪ .‬ופירש רש"י בערכין שם )ד"ה בא‬ ‫לעולם יעשה אדם עצמו כקרבניט היאך יכול לעשות מצוה‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]7‬‬ ‫לכם ‪‬את‬ ‫נתתי ‪ ‬‬ ‫לאכלה וגו' ‪ּ  ‬‬ ‫יהיה ‪   ‬‬ ‫לכם ‪  ‬‬ ‫אשר ה ּוא ‪‬חי ‪ ‬‬ ‫רמש ‪ׁ ‬‬ ‫"כל ‪ׂ  ‬‬ ‫ּ‪‬‬ ‫לידי(‪ ,‬שכשהוא מספר בטובתו יותר מדאי הוא עצמו אומר‬ ‫ּכ‪‬ל" )בראשית ט‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫חוץ ממדה רעה זו שבו‪ ,‬או אחרים שומעין שזה משבחו‬ ‫'שלא הרשתי לאדם הראשון בשר אלא ירק עשב‪ ,‬ולכם כירק‬ ‫ואומרים הלא מדת כך וכך בידו‪ ,‬ע"כ‪ .‬ואם כן כל שכן שאין‬ ‫עשב שהפקרתי לאדם הראשון נתתי לכם את כל' )רש"י(‪.‬‬ ‫ראוי לספר כל שבחיו‪ .‬ויש לעיין‪.‬‬ ‫והטעם שעתה הותרו לנח לאכול בשר החיות והבהמות מה‬ ‫ועיין בחידושי אגדות למהר"ל בערכין שם שהקשה כן‪,‬‬ ‫שלא הותר לאדם הראשון‪ ,‬כתב הרמב"ן )ויקרא יז‪ ,‬א( שהוא‬ ‫ותירץ‪ ,‬דבחבירו דוקא אמר רב דימי דאין לספר בשבחו אבל‬ ‫בגלל שניצולו בזכותו‪ ,‬וכעין זה כתב ב"משך חכמה" שהוא‬ ‫בתלמיד חכם או במופלג שבדור מותר‪ ,‬ע"ש‪ .‬ועיין עוד‬ ‫בשכר טיפולו שטיפל בהם וזן וכלכל אותם במשך כל ימי‬ ‫בשו"ת חתם סופר )חלק י סימן נט( שנשאל כעין זה‪ ,‬והשיב‬ ‫המבול‪ .‬ומה שגם הדגים הותרו לאכילה הגם שהם לא היו‬ ‫דמותר לספר בשבחו של תלמיד חכם‪ ,‬ואדרבה מצוה היא‪,‬‬ ‫אתו בתיבה ולא טיפל בהם‪ ,‬שהוא כדי להטיל קנאה במעשה‬ ‫אך זהו רק אם מספר בשבח תורתו וצדקתו‪ ,‬דאז כיון דעוסק‬ ‫בראשית‪ ,‬ודוחק‪.‬‬ ‫במצוה לספר בשבח צדיקים מגינה המצוה שלא יבוא לידי‬ ‫ופנימיות טעמו של דבר מדוע לא הותרו הבהמות לאכילה‬ ‫גנותו‪ ,‬אבל אם משבח את התלמיד חכם במילי דעלמא‪ ,‬כגון‬ ‫עד דור המבול ולא בדורות שלפניו‪ ,‬ראיתי מבואר בספר‬ ‫בשבח יופי הכתיבה שלו וכדומה‪ ,‬אסור‪ .‬עכת"ד‪.‬‬ ‫)גיצי אורה ‪ ‬רבי אליקים פריד(‬ ‫"שולחן של ארבע" לרבינו בחיי )שער ב'(‪ .‬וכן הוא ב"מנורת‬ ‫המאור" וב"כלי יקר" ו"חתם סופר"‪ ,‬מפני שתכלית בריאת‬ ‫‪‬‬ ‫העולם היתה שהברואים ישמשו את האדם שהוא מובחר‬ ‫אינ‪‬ה ‪ ‬‬ ‫טהרה" )בראשית ז‪ ,‬ח(‪.‬‬ ‫א‪‬ר ‪  ‬‬ ‫ה‪‬המה ‪ ‬‬ ‫"‪‬מ‪    ‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבריאה‪ ,‬וכמאמר חז"ל )ברכות ו‪ ,‬ב( שכל העולם לא נברא‬ ‫'עקם הכתוב שמונה אותיות כדי שלא להוציא דבר מגונה‬ ‫אלא לצוות לזה לשמשו בכל הצטרכיותיו‪ ,‬אלא שעד דור‬ ‫מפיו' )פסחים ג‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫המבול שהעולם לא נתגשם עדיין‪ ,‬היה די לבעלי החיים‬ ‫שמעתי מרבי חיים ברלין‪ ,‬רבה של ירושלים‪ :‬מעשה בחכם‬ ‫להשיג תיקונם ע"י שישמשו את האדם לכל צרכיו כמו‬ ‫אחד שלא היה רגיל להשיב 'אסור' ו'טמא' ו'טרף'‪ ,‬רק 'ניט‬ ‫לעבודת האדמה ולרכיבה וכדו'‪ ,‬ובזה לבד נתקנו והגיעו‬ ‫כשר' – שאינו כשר‪ ,‬ופעם אחת באה אליו אשה אחת ואמר‬ ‫לתכלית בריאתם‪ .‬אבל לאחר המבול שנתקלקלו הבריאה כל‬ ‫לה 'ניט כשר'‪ ,‬ומשראה שהיתה שמחה בצאתה הבין‬ ‫כך‪ ,‬אז כבר לא היו יכולים לבוא לתיקונם בשימוש האדם‬ ‫שטעתה‪ ,‬קרא לה ואמר בלשון ברור‪ :‬טרף טרף'‪ ...‬ועפי"ז‬ ‫גרידא‪ ,‬אלא הוצרכו לההיפך לבשר האדם ונפשו ממש ורק‬ ‫נתיישב לי מה שהקשו על הגמ' הנ"ל‪ ,‬הלא מקראות מלאים‬ ‫כך יבואו על תיקונם ותכליתם‪ ,‬ומשום כן הותר בשרם‬ ‫הט ‪‬מא" וכו' )ויקרא יא‪ ,‬כט(‪ ,‬אבל‬ ‫לכם ‪ּ ‬‬ ‫"וזה ‪ ‬‬ ‫דבר הכתוב כמו ‪ ‬‬ ‫לאכילה רק מאותה שעה והלאה‪.‬‬ ‫הוא אשר דברנו‪ ,‬שבמקום הנוגע להלכה לא די ברמיזא‪ ,‬ואך‬ ‫אך עדיין יש להסתפק אם יספיק טעם זה על היתר אכילת‬ ‫כשהוא נוגע רק להסיפור עקם התורה את הדבר!‬ ‫דגים‪ ,‬לפי שיטת הרא"ם הסובר שהדגים לא קלקלו‬ ‫)רבי יחיאל מיכל טוקצנסקי‪' ,‬לכבוד יום טוב'(‬ ‫מעשיהם‪ ,‬א"כ עדיין יש לתת טעם מדוע הותרו לאכילה הרי‬ ‫עדיין עומדים הם במעלתם הראשונה ולא הורדו למדיגה‬ ‫‪‬‬ ‫שתצטרך להאכילם לבני אדם‪ .‬ואפשר שהפגם בכל הבריאה‬ ‫‪‬חרבה ‪‬מת‪"‬‬ ‫א‪‬ר ‪   ‬‬ ‫מ‪‬ל ‪ ‬‬ ‫‪‬א‪‬יו ‪ ‬‬ ‫ח‪‬י‪   ‬‬ ‫ר‪‬ח ‪ ‬‬ ‫נ‪‬מת ‪‬‬ ‫א‪‬ר ‪  ‬‬ ‫"‪‬ל ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫היה גדול כ"כ עד שגם הדגים נתקלקלו ממנו אע"פ שהם‬ ‫)בראשית ז‪ ,‬כב(‪.‬‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫עצמם לא חטאו‪.‬‬ ‫'אשר בחרבה מתו‪ ,‬ולא דגים שבים' )רש"י(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בענין באיזה אופן ניצלו הדגים ולא נימוחו במי המבול‪ ,‬כתב‬ ‫)בראשית ז‪ ,‬כג(‬ ‫"ו‪‬אר ‪‬א‪  ‬‬ ‫נח"‬ ‫‪  ‬‬ ‫הרמב"ן )פסוק כג(‪ ,‬ורבינו בחיי‪ ,‬ומהרש"א )זבחים קיג‪ ,‬א( וכן‬ ‫ב"באר מים חיים" )לאחי המהר"ל( שברחו לים אוקיונוס‪,‬‬ ‫ידוע מה שאמר הרב מלובלין בכנסיה הגדולה‪ ,‬על פרשת‬ ‫ובהיות שהמבול לא היה על הים רק על הארץ וכל אשר בה‪,‬‬ ‫נח‪ ,‬דנח היה איש צדיק תמים כשנכנס לתיבה‪ ,‬וכשיצא כתיב‬ ‫לא מתו עם שאר הנבראים‪.‬‬ ‫'ויצא אך נח'‪ ,‬דאיתא בחז"ל ובספרי הקדמונים שהקב"ה‬ ‫והטעם מדוע מין הדגים ניצל לגמרי ולא כשאר הברואים‬ ‫היה בכעס עליו‪ ,‬לפי שבנה תיבה רק לעצמו‪ ,‬ולא הוכיח את‬ ‫שנשארו רק כמה מכל מין ומין‪ ,‬כתב רבינו בחיי )לעיל א‪ ,‬כב(‬ ‫בני דורו ולא עשה פעולות להחזירם בתשובה ולהטותם‬ ‫שזהו מכח הברכה שבירך אותם הקב"ה ביום החמישי )א‪ ,‬כב(‬ ‫לטוב‪ ,‬ועל כן כשיצא מן התיבה כתיב "וישאר אך נח" היינו‬ ‫"פר ּו ּו ‪‬רב ּו"‪ .‬ובמזרחי כאן כתב‪ ,‬שניצולו מפני שלא השחיתו‬ ‫ּ‪‬‬ ‫ששוב לא קוראו הכתוב בתואר צדיק תמים‪ ,‬כי נח היה צדיק‬ ‫דרכם‪ .‬והקשו ב"גור אריה" לדבריו‪ ,‬מדוע אכן לא השחיתו‬ ‫רק לעצמו‪ ,‬ותפקידם של עובדי השי"ת הוא לפעול גם על‬ ‫הדגים דרכם‪ .‬ופירשו ב"צפנת פענח" ו"אמת ליעקב"‬ ‫אחרים ולהפיץ אמונת ה' בכל באי עולם כאברהם אבינו‬ ‫להגר"י קמינצקי זצ"ל ע"פ דברי התוספות )ב"ק נה‪ ,‬א ד"ה‬ ‫בשעתו ]והיו שם אדמורי"ם ששאלו איך יכולין לומר כזאת‬ ‫המרבע( שהביאו מהירושלמי שאי אפשר להרביע דגים‪,‬‬ ‫על נח[‪ .‬ואמר לי עוד הרב מלובלין לפרש מה שכתוב ‪ ‬‬ ‫"צהר‬ ‫והסיקו שם דהיינו דוקא דגים שלא שייכא בהו הרבעה‪ ,‬אבל‬ ‫חת ‪ּ ‬ים ׁ ‪‬ש ‪‬נ ‪ּ ‬ים‬ ‫שים‪ּ ,‬ת ‪ּ ‬‬ ‫צדּ ּה ּ‪‬ת ‪ׂ ‬‬ ‫הת ‪‬בה ּ‪‬ב ‪ ‬‬ ‫פתח ‪ּ ‬‬ ‫לת ‪‬בה‪ּ ,‬ו ‪ ‬‬‫עשה ‪ּ ‬‬ ‫ּ‪‬ת ‪ׂ ‬‬ ‫מין חיות הים שייך ביה איסור הרבעה‪ .‬והם אכן מתו במבול‬ ‫עש ‪‬ה" )בראשית ו‪ ,‬טז(‪ ,‬דהנה הקב"ה אמר לו שיכול‬ ‫לשים ּ‪‬ת ‪ׂ ‬‬ ‫ּו ׁ ‪‬ש ‪ ׁ ‬‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫כשאר החיות‪.‬‬ ‫להפוך את הצרה לצהר‪ ,‬והיינו על ידי שפתח התיבה‪ ,‬דהיינו‬ ‫האות הראשון‪ ,‬בצדה תשים‪ ,‬שישאר במקומו‪ ,‬ותחתיים‬ ‫‪‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]8‬‬ ‫במהרש"א ברכות ה‪ ,‬א(‪ ,‬שיצטרף לו גם קדושת המקום‪.‬‬ ‫שניים ושלישים תעשה‪ ,‬שיהפוך האותיות האחרונות‪ ,‬והאות‬ ‫וכשיתחזק בתורה ומצוות ודאי יהיה מוקף באויר של‬ ‫השני יהיה השלישי‪ ,‬ותחת צר"ה יהיה צה"ר‪ ,‬ויציל את כל‬ ‫)עץ החיים(‬ ‫קדושה‪ ,‬וינצל מטומאת הסביבה‪.‬‬ ‫בני דורו ]וכבר פירש כן בסה"ק "נועם אלימלך"‪ ,‬עיי"ש[‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫)א"ש פנחס ‪ ‬רבי פנחס הירשפרונג(‬ ‫‪‬‬ ‫וחר‪ ‬וי‪‬‬ ‫וקי‪  ‬‬ ‫וח‪   ‬‬ ‫וקר ‪ ‬‬ ‫וקציר ‪ ‬‬ ‫האר‪ ‬זרע ‪  ‬‬ ‫ימי ‪  ‬‬ ‫"עד ‪‬ל ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ולילה ‪‬א ‪  ‬‬ ‫י‪‬ת‪) "‬בראשית ח‪ ,‬כב(‬ ‫‪  ‬‬ ‫ה‪‬חית ‪‬ל ‪ ‬‬ ‫‪‬ר‬ ‫נ‪‬חתה ‪‬י ‪  ‬‬ ‫וה‪‬ה ‪   ‬‬ ‫האר‪   ‬‬ ‫א‪‬הי‪ ‬את ‪  ‬‬ ‫"ו‪‬רא ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬ר‪ ‬על ‪  ‬‬ ‫האר‪) "‬בראשית ו‪ ,‬יב(‪.‬‬ ‫‪‬את ‪ ‬‬ ‫בדברי הפנים יפות דלפני מתן תורה הלילה הולך אחר היום‬ ‫הדרך להינצל מהשפעת הסביבה‬ ‫איתא בסנהדרין )נח‪ ,‬ב( עובד כוכבים ששבת חייב מיתה‪,‬‬ ‫דכתיב "יום ולילה לא ישבותו"‪.‬‬ ‫"כי השחית כל בשר"‪ ,‬אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין‬ ‫לשאינן מינן )רש"י(‪.‬‬ ‫וידועה קושיית הקדמונים איך יכלו האבות ‪ -‬שקיימו כל‬ ‫צריך ביאור איך השחיתו להיזקק לשאינן מינן‪ ,‬והלוא אינם‬ ‫התורה לקיים שביתת שבת‪ ,‬אי נאמר שהיה להם דין בן נח‪.‬‬ ‫בני בחירה‪.‬‬ ‫וידוע מה שכתב כאן ה"פנים יפות"‪ ,‬דלפני מתן תורה היה‬ ‫הענין מבואר במלבי"ם )ח‪ ,‬יז(‪' :‬האדם כולל בנפשו כל כחות‬ ‫הלילה הולך אחר היום‪ ,‬וכלשון הכתוב כאן‪ ,‬דכתיב "יום"‬ ‫מעשה בראשית וכל כח וכח המיוחד בנפש כל בעל חי‬ ‫ואח"כ "לילה"‪ ,‬ולכן האיסור לבן נח לשבות הוא דווקא‬ ‫נתכללו בנפש האדם‪ ,‬זריזות הנמלה וכו'‪ .‬וכשאדם מתקן‬ ‫כששבת יום ואחר כך לילה‪ ,‬אבל מותר לבן נח לשבות לילה‬ ‫כחות נפשו לטוב כן יתוקנו כחות הבעלי חיים‪ ,‬ובדור‬ ‫ואח"כ יום כשביתת השבת‪ .‬ולכן אתי שפיר איך יכלו האבות‬ ‫המבול שהשחיתו מדותיהם יצאה ההשחתה אל הכלל כולו‬ ‫לשבות שבת‪ ,‬ששבתו לילה ויום כשביתת השבת‪ ,‬וממה‬ ‫והשחית כל בשר את דרכו על הארץ'‪.‬‬ ‫נפשך עשו כהוגן‪ ,‬דאם יש להם דין ישראל הרי שבתו שבת‬ ‫כראוי‪ ,‬ואי דין בן נח יש להם ‪ -‬הרי לא עברו על יום ולילה‬ ‫מבואר בדבריו שעל ידי השחתת האדם נמשכת ההשחתה‬ ‫לא ישבותו‪.‬‬ ‫לכל הבריאה מפני שהאדם עצמו הוא הכולל את כל‬ ‫הבריאה‪ .‬ובספר "דרך ה'" )ח"א פ"ה ד‪-‬ו( וב"נפש החיים" )שער‬ ‫ויעויין בשו"ת רבי עקיבא איגר )סימן קכ"ג בהשמטות( שדן במי‬ ‫א'( מבואר כיצד האדם משפיע על העולם ע"י מעשיו‪ ,‬שע"י‬ ‫שיש לו משרתת גויה בתוך ביתו‪ ,‬והיא אינה עושה שם שום‬ ‫פעולות האדם הטובות או הרעות‪ ,‬הן ע"י מעשה והן בדיבור‬ ‫מלאכות בשבת‪ ,‬האם צריך למחות בה שתעשה מלאכה‬ ‫או אף במחשבה‪ ,‬הוא מתקן או מחריב למעלה בעליונים‪,‬‬ ‫בשבת‪ .‬ובתחילת דבריו נטה להחמיר שצריכים למחות בה‪,‬‬ ‫ועל ידי זה יורדת מלמעלה למטה השפעה טובה או להיפך‪,‬‬ ‫אך בסוף התשובה כתב שמצא בספר "פנים יפות" שכתב‬ ‫כפי מה שמעשיו פעלו למעלה‪ .‬ולפי זה מובן שמעשי אנשי‬ ‫דגוי ששבת אינו חייב רק כששבת יום ואחר כך לילה‪ ,‬וסמך‬ ‫דור המבול גרמו השפעה רעה מלמעלה לטמא אויר הארץ‬ ‫על פי דבריו להקל שאין צריך למחות בה‪ ,‬מכיון שממילא‬ ‫בכלל‪ ,‬ועל ידי זה גרמו שגם בעלי החיים ישחיתו את דרכם‪.‬‬ ‫היא עושה מלאכה במוצאי שבת‪ ,‬עיין שם‪] .‬ובעצם דברי‬ ‫הגאון רבי עקיבא איגר הקשה הרה"ג ר' יודל ליכטער‬ ‫"ל‪ ‬ל‪    ‬‬ ‫מארצ‪ "‬וגו' )יב‪ ,‬א(‪,‬‬ ‫וכן כתב המלבי"ם על הפסוק ‪‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬היכן מצינו חיוב מחאה בעובדי כוכבים‬ ‫שציוה הקב"ה לאברהם לצאת מהשפעת ארצו וכו'‪ ,‬כי‬ ‫כשעוברים על איסורים שלהם‪ ,‬וצריך עיון[‪.‬‬ ‫האדם יקנה תכונות ומדות מן הארץ מאוירה ומזגה ומערכת‬ ‫מזלה‪.‬‬ ‫ועל דברי ה"פנים יפות" יש להעיר מרש"י בפרשתנו לעיל‬ ‫וזה מה שקרה עם הבהמות בדור המבול‪ ,‬שהן הושפעו‬ ‫)ז‪ ,‬יב( שכתב שם רש"י לגבי ארבעים ימי הגשם במבול‪ ,‬שאין‬ ‫מאויר הארץ שנטמא ע"י הרשעים שהשחיתו דרכם‪.‬‬ ‫יום הראשון מן המנין לפי שאין לילו עמו‪ .‬ולפי ה"פנים‬ ‫יפות" הנ"ל שלפני מתן תורה הלילה הולך אחר היום הוה‬ ‫ובזמנינו בני העולם מושחתים מאד‪ ,‬בין במעשיהם ובין‬ ‫ליה למיחשב נמי את היום הראשון מן המנין דאיכא יום‬ ‫באופן דיבורם‪ ,‬וצריכים אנו לחפש עצות להנצל שלא נהיה‬ ‫ולילה שלאחריו‪ .‬ובאמת שקושיא גדולה יותר אפשר‬ ‫מושפעים מטומאת המקום שבאה מחמת הנהגתם‪ .‬ויש עצה‬ ‫להקשות על מה שכתוב בתחילת פרשת בראשית על שבעת‬ ‫להנצל מטומאה זו‪ ,‬והיא ע"פ מה שכתב בנפש החיים )א‪ .‬ו(‪:‬‬ ‫ימי בראשית "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" וכן בשאר כל‬ ‫'מעת שעולה על רעיון האדם לעשות מצוה‪ ,‬תיכף נעשה‬ ‫הימים‪ .‬אלא על כרחך צריך לומר‪ ,‬דרק כלפי דיני בני נח‬ ‫רישומו למעלה במקור שרשה העליון‪ ,‬וממשיך משם על‬ ‫הלילה הולך אחר היום‪ ,‬אבל כלפי עצם העולם‪ ,‬נחשב‬ ‫עצמו אור מקיף‪ ,‬וקדושה עליונה חופפת עליו וסובבת אותו‬ ‫הלילה קודם היום‪ ,‬ולכן הן לגבי בריאת העולם והן לגבי‬ ‫וכו'‪ ,‬וירגיש בנפשו שהוא מסובב וכו' אז בקדושת המצוה‪,‬‬ ‫חשבון ימי המבול חשבינן הלילה לפני היום‪.‬‬ ‫ומוקף מאוירא דגן עדן'‪.‬‬ ‫ומדברי ה"פנים יפות" מבואר דכדי לעבור על "יום ולילה‬ ‫הרי שעל ידי מחשבה בלבד לעשות מצוה‪ ,‬נעשה האדם‬ ‫לא ישבותו" צריך שישבות יום שלם‪ ,‬וכן משמע נמי מרש"י‬ ‫מוקף באויר גן עדן‪ ,‬וכל שכן שעל ידי עשיית המצוה עצמה‪.‬‬ ‫בסנהדרין )שם(‪ .‬אולם עיין ב"חתם סופר" על התורה )פרשת‬ ‫ומכל שכן וכ"ש שנעשה כן על ידי לימוד התורה הקדושה‪,‬‬ ‫אמור עה"פ "ויצא בן אשה"(‪ ,‬שכתב דהם עוברים על איסור זה‬ ‫שקדושת לימוד התורה עולה על כולנה ובפרט לימוד‬ ‫אפילו ברגע אחד ששבתו לשם מנוחה ]ולאפוקי שביתה‬ ‫התורה בבית המדרש שהוא בחינת ארץ ישראל )כמבואר‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]9‬‬ ‫נח לגלות השבטים‪ .‬ולפי דברי הספורנו הדברים מובנים‬ ‫לצורך החלפת כח שמותרת[‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכן כתב ה"חתם סופר"‬ ‫היינו שבמעשיו השריש נח בבריאה משיכה ליין ותאוות‬ ‫גם בדרשות )ח"ג‪ ,‬בליקוטים לש"ס‪ ,‬גיטין לח‪ ,‬ב( עיין שם‪.‬‬ ‫העולם הזה‪ .‬ואף שאצל נח היה זה חיסרון קל במשך הזמן‬ ‫)גיצי אורה ‪ ‬רבי אליקים גציל פריד(‬ ‫השפיע דבר לקלקול גדול שחטאו השבטים בזה וגלו מארץ‬ ‫‪‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ו‪‬ע ‪ ‬‬ ‫‪‬ר‪) "‬בראשית ט כ(‪.‬‬ ‫האדמה ‪  ‬‬ ‫נח ‪‬אי‪    ‬‬ ‫"ו‪‬חל ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ואף בהמשך החיים כשהאדם רואה שהוא נמצא במצב של‬ ‫חשיבות הזהירות בתחילת העבודה‬ ‫רפיון צריך להמציא לעצמו מצב של התחדשות‪ .‬ובכל יום‬ ‫"ויחל" עשה עצמו חולין שהיה לו לעסוק תחילה בנטיעה‬ ‫יוכל האדם לעשות התחדשות שכל יום הוא זמן של‬ ‫אחרת )רש"י(‪.‬‬ ‫התחדשות כאמור 'המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה‬ ‫לכאורה הדברים צריכים ביאור שכיון שיש צורך לעולם‬ ‫בראשית'‪.‬‬ ‫בכרם מה היתה הטענה על נח שנטעו‪.‬‬ ‫ויש לעורר שפרשה זו תמיד נקראת בחודש חשון וזהו הזמן‬ ‫אמנם ביאור הענין הוא‪ ,‬שכפי הידוע שתיית יין הוא הוא‬ ‫להוציא אל הפועל את כל ההתעוררות והעלייה שהיו‬ ‫דבר שצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם‪ .‬שבני עלייה‬ ‫)עץ החיים(‬ ‫בחדשי אלול ותשרי ולהתמיד בתורה ועבודת ה'‪.‬‬ ‫כשהם שמחים ומתבסמים ביין מתעלים על ידי כך ואומרים‬ ‫‪‬‬ ‫דברי תורה ודברי תשבחות‪ .‬אבל עמי הארץ כשהם שותים‬ ‫מדברים בדברי שטות והבל‪ .‬ולכן קודם שמתעסק אדם‬ ‫ו‪‬ע ‪ ‬‬ ‫‪‬ר‪) "‬בראשית ט‪ ,‬כ(‪.‬‬ ‫האדמה ‪  ‬‬ ‫נח ‪‬אי‪    ‬‬ ‫"ו‪‬חל ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בשתיית יין צריך שיהיה לו יסוד חזק ברוחניות ועי"ז תהיה‬ ‫יינו של נח‬ ‫שתייתו כראוי וכהוגן‪ .‬וזו היתה הטענה כלפי נח שהיה לו‬ ‫תרגום יונתן בן עוזיאל הוסיף שמצא גפן מגן עדן‪ ,‬ונטעו‬ ‫לעסוק תחילה בנטיעה אחרת‪ ,‬ורק אחר שיתעלה ויתקרב‬ ‫לכרם‪ ,‬ובו ביום הנצה והבשלה ענבים‪.‬‬ ‫לה' יוכל לנטוע כרם ולהתבסס ביינו‪.‬‬ ‫לפיכך מובן ששתה נח את היין כיון שהיה בו טעם גן עדן‪.‬‬ ‫וענין זו של חשיבות ההתחלה נתבאר בדברי הספורנו‪:‬‬ ‫ועוד זאת‪ ,‬ששמחתו היתה גדולה שמתחיל לבנות את‬ ‫'התחיל בפועל בלתי נאות ולכן נמשכו מזה מעשים אשר לא‬ ‫העולם אחר חורבנו‪ .‬ובהמשך התרגום שבו ביום הבשילו‬ ‫יעשה כי אמנם מעט מן הקלקול בהתחלה יסבב הרבה ממנו‬ ‫הענבים‪ ,‬משמע שהכל אירע באותו היום‪ .‬הוא יום יציאתו‬ ‫בסוף כמו שיקרה בחכמות מהטעות בהתחלה'‪.‬‬ ‫מן התיבה שאז התחיל בבנין העולם‪.‬‬ ‫מבואר בדברי הספורנו לימוד גדול ממעשה זה של נח‬ ‫)כרם טוביה ‪ ‬רבי טוביה ליסיצין(‬ ‫שהתחלת כל דבר צריכה דקדוק וזהירות מיוחדת‪ .‬וכן אמר‬ ‫‪‬‬ ‫אחרית ‪‬דּ ‪‬בר‬ ‫שלמה המלך בחכמתו )קהלת ז‪ ,‬ח( "טוֹ ב ‪  ‬‬ ‫מראשיתוֹ " ופירש רש"י‪ ,‬בזמן שהוא מראשיתו טוב‬ ‫‪ׁ  ‬‬ ‫ערות ‪ ‬‬ ‫אביו" )בראשית ט‪ ,‬כב(‪.‬‬ ‫כנע‪ ‬את ‪  ‬‬ ‫אבי ‪  ‬‬ ‫"ו‪‬רא ‪‬ח‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫שנתכוונו לטובה כשהתחילו בו אזי אחריתו טוב‪ .‬וכן כתבו‬ ‫חז"ל דרשו בו מה שדרשו‪ ,‬אך בכל התורה כולה אין מקרא‬ ‫בתוספות )חגיגה טו‪ .‬ד"ה שובו לענין אלישע בן אבויה שבשעת ברית מילתו‬ ‫יוצא מידי פשוטו; בוא וראה פגם העינים עד היכן היא‬ ‫קיבל לגדלו לתורה אבל כיון שכונתו היתה לשם כבוד ולא לשם שמים לפיכך לא‬ ‫)האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור(‬ ‫מגעת!‬ ‫לא נתקיימה התורה אצלו וזה משום שהכל תלוי בהתחלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ויש להמשיל הדבר לשני דרכים זה לצד זה ויש ביניהם רחק‬ ‫ב' אמות‪ .‬אבל אם אחד מהם עקום במקצת אף בשיעור קטן‬ ‫‪‬ניה‪   ‬‬ ‫ו‪‬לכ‪‬‬ ‫‪‬כ‪   ‬‬ ‫ו‪‬ימ‪ ‬על ‪ ‬‬‫ה‪‬מלה ‪  ‬‬ ‫ויפת ‪‬את ‪   ‬‬ ‫"ו‪‬ח ‪   ‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאד אע"פ שבמקום התחלה נראה ששניהם עומדים זה לצד‬ ‫אחר‪‬ית ‪   ‬‬ ‫וערות‬ ‫‪‬פניה‪   ‬‬ ‫אביה‪   ‬‬ ‫ערות ‪  ‬‬ ‫ויכ‪ ‬את ‪  ‬‬ ‫אחר‪‬ית ‪  ‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫זה כיון שהעקמימות אינה נראית כל כך אבל שמתארכים‬ ‫אביה‪ ‬א ‪‬רא‪) "‬בראשית ט‪ ,‬כג(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הדרך העקומה הולכת ומתעקמת ואינו קרובה לדרך הישרה‬ ‫ומכאן מקור נאמן להא דתניא )פסחים נא‪ ,‬א( 'עם הכל אדם‬ ‫עד שכשהם מתארכים מאד כבר רחוקים הם מזה הרבה‪ .‬וכן‬ ‫)רבי מענדל זאקס חתן החפץ חיים(‬ ‫רוחץ חוץ מאביו'‪.‬‬ ‫כשבונים בנין אם היסודות לא נעשו כהוגן כל הבנין יהיה‬ ‫‪‬‬ ‫רפוי ולא יעמוד כראוי על עמדו ולא יוכלו לתקנו אלא על‬ ‫ידי שיהרסו את כולו ויבנוהו מחדש ביסודות חזקים‪ .‬וכן‬ ‫יהיה ‪  ‬‬ ‫לאחיו" )בראשית ט‪ ,‬כה(‪.‬‬ ‫עבדי‪   ‬‬ ‫"עבד ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשעושים חשבון אם טועים בתחילת החשבון לבסוף יכול‬ ‫המדה כנגד מדה בעונש זה הוא‪ ,‬שאדם שאינו מתגבר על‬ ‫להיות טעות של מליונים‪.‬‬ ‫יצרו אלא נעשה לו לעבד‪ ,‬ענשו שיהיה עבד לאחרים‪.‬‬ ‫וכתב ב"מסילת ישרים" )פרק א'( שאם האדם מתקלקל אז‬ ‫)רבי יחזקאל אברמסקי(‬ ‫מקלקל כל העולם עמו ואף אם עושה מעשה קטן בלבד‬ ‫‪‬‬ ‫לעתיד יתגלה כמה פעל במעשה הקטן שעשה‪ .‬וזה היה ענין‬ ‫בנין העולם מחדש לאחר המבול שהיה נח צריך להתחיל את‬ ‫וחמ‪‬י‪  ‬‬ ‫‪‬נה‪,‬‬ ‫‪‬נה ‪   ‬‬ ‫ה‪‬ל ‪ ‬מא‪‬ת ‪ ‬‬ ‫אחר ‪ ‬‬‫נח ‪ ‬‬‫"ויחי ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בנין העולם בדבר נכבד ולא בדבר שמביא לידי שכרות‬ ‫‪‬נה ‪  ‬‬ ‫ו‪‬מת"‬ ‫וחמ‪‬י‪  ‬‬ ‫‪‬נה ‪   ‬‬ ‫‪‬ע ‪‬מא‪‬ת ‪ ‬‬ ‫נח ‪ ‬‬‫ימי ‪ ‬‬ ‫ו‪‬הי‪ ‬ל ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ומכשול‪.‬‬ ‫)בראשית ט‪ ,‬כח‪‬כט(‪.‬‬ ‫ובזה מובן מה שכתב ברש"י )בפסוק כא( "אהלה" כתיב‪ ,‬רמז‬ ‫כמה שנים חי נח‬ ‫לעשרת שבטים שנקראו על שם שומרון שנקראת אהלה‬ ‫לכאורה הרי נח היה בן שש מאות שנה כשהתחיל המבול‪,‬‬ ‫שגלו על עסקי יין‪ .‬ולכאורה יפלא מה השייכות של מעשה‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]10‬‬ ‫)בראשית‬ ‫ורא‪    ‬‬ ‫ב‪‬מי‪"‬‬ ‫‪‬מג‪‬ל ‪ ‬‬ ‫נבנה ‪‬נ‪ ‬עיר ‪  ‬‬ ‫הבה ‪  ‬‬ ‫"ו‪‬אמר‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫וכמו שכתוב לעיל )ז‪ ,‬ו(‪ ,‬והרי המבול היה שנה שלימה‪ ,‬ואם‬ ‫יא‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫חי נח אחר המבול עוד שלוש מאות וחמשים שנה‪ ,‬היה צריך‬ ‫מעשה בנית המגדל נמשך זמן רב‬ ‫להיות מספר שנותיו תשע מאות וחמשים ואחת שנים‪.‬‬ ‫כשקוראים את מעשה דור ההפלגה‪ ,‬נדמה שזה היה בזמן‬ ‫ובחזקוני עמד בזה‪ ,‬וכתב ליישב דשנת המבול לא עלתה מן‬ ‫קצר מהחל ועד כלה‪ .‬אך כשרואים בחז"ל את הגודל של‬ ‫המנין‪ ,‬כיון שלא שימשו בה המזלות‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫הבנין‪ ,‬מן המוכרח הוא שזה היה זמן רב‪ .‬שכן אמרו במדרש‬ ‫אולם לכאורה צריך עיון‪ ,‬שהרי בהדיא כתיב )ח‪ ,‬יג( ‪  ‬‬ ‫"ויהי‬ ‫רבה )נח‪ ,‬לח‪ ,‬יא( "א"ר חייא בר אבא המגדל הזה‪ ,‬שלישו‬ ‫המ ‪‬ים‬ ‫חרב ּו ‪ּ ‬‬ ‫לחדש ‪ ‬‬ ‫אחד ‪ׁ  ‬‬‫ראשוֹ ן ּ‪‬ב ‪ ‬‬ ‫ש ‪‬נה ּ‪‬ב ‪ׁ ‬‬ ‫וש ׁש ‪‬מאוֹ ת ׁ‪‬‬ ‫אחת ‪ׁ ‬‬ ‫ּ‪‬ב ‪ ‬‬ ‫נשרף‪ ,‬שלישו שקע‪ ,‬ושלישו קיים‪ .‬ואם תאמר שהוא קטן‪,‬‬ ‫הארץ"‪ .‬אולם עיין שם בפירוש הריב"א )נדפס בספר בעלי‬ ‫מעל ‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫)אותו השליש שנשאר( רב הונא בשם ר' אידי אמר כל מי שהוא‬ ‫תוספות( שכתב לדייק דיוק גדול דלא כתיב שם "ויהי באחת‬ ‫עולה על ראשו רואה דקלים שלפניו כחגבים" ע"כ‪ .‬הרי‬ ‫ושש מאות שנה לחיי נח"‪ ,‬משום שכל ימי המבול לא היו‬ ‫שהמגדל היה עצום מאד‪ ,‬שכן אם השליש שנותר דקלים‬ ‫לנח חיים‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ואולי כוונתו כהחזקוני‪ ,‬דשנת המבול לא‬ ‫כחגבים נגדו ‪ ,‬המגדל כולו מי ישורנו‪ .‬ופשוט הוא שמגדל‬ ‫נחשבת כלל בחיי נח‪ .‬ועדיין צריך עיון‪.‬‬ ‫כזה צריך שנים רבות לבנותו‪ ,‬ואולי נמשך דבר זה אפילו‬ ‫)גיצי אורה – רבי אליקים גציל פריד(‬ ‫מאתיים שנה‪ ,‬שהן למעלה משנות דור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ויש לכך משמעות רבה‪ ,‬להבנה‪ ,‬שדור הפלגה זה‪ ,‬היה נסיון‬ ‫של שנים רבות של בניית מגדל כפירה ומרידה‪ ,‬והאריך ד'‬ ‫‪‬נה ‪  ‬‬ ‫ו‪‬מת"‬ ‫וחמ‪‬י‪  ‬‬ ‫‪‬נה ‪   ‬‬ ‫‪‬ע ‪‬מא‪‬ת ‪ ‬‬ ‫נח ‪ ‬‬ ‫ימי ‪ ‬‬ ‫"ו‪‬הי‪ ‬ל ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אפו עד שבסופו "וירד ד' לראות‪ ,‬ויפץ ד' אותם‪ ,‬על פני כל‬ ‫)בראשית ט‪ ,‬כט(‪.‬‬ ‫)כרם טוביה ‪ ‬רבי טוביה ליסיצין(‬ ‫הארץ"‪.‬‬ ‫יש להקשות שכאן נכתב סכום שנותיו תשע מאות וחמישים‬ ‫‪‬‬ ‫העולה מהפסוקים חסרה שנה אחת‪ ,‬כי לעיל כתיב )לעיל ז‪ ,‬ו(‬ ‫הארץ" ומשך‬ ‫מים ‪‬על ‪  ‬‬ ‫היה ‪ ‬‬‫והמ ּב ּול ‪ ‬‬ ‫ש ‪‬נה ‪ּ  ‬‬‫ש ׁש ‪‬מאוֹ ת ׁ‪‬‬ ‫"ונח ּ‪‬בן ׁ‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫וזה ‪  ‬‬ ‫הח‪‬‬ ‫לכ‪  ‬‬ ‫אחת ‪  ‬‬ ‫ו‪‬פה ‪ ‬‬ ‫אחד ‪  ‬‬‫"ו‪‬אמר ה' ‪‬ה‪ ‬ע‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אחר‬‫נח ‪ ‬‬ ‫"ויחי ‪ ‬‬ ‫ימי המבול היו שנה‪ ,‬ואחר כך )פסוק כט( כתיב ‪  ‬‬ ‫לע‪‬ת" )בראשית‬‫א‪‬ר ‪ ‬יזמ‪  ‬‬ ‫מה‪ ‬ל ‪ ‬‬‫י‪‬צר ‪ ‬‬ ‫וע‪‬ה ‪‬א ‪  ‬‬ ‫לע‪‬ת ‪  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ש ‪‬נה"‪ ,‬וא"כ נמצא שימי‬ ‫וחמ‪‬ים ׁ‪‬‬ ‫ש ‪‬נה ‪   ‬‬ ‫‪‬ש ‪‬מאוֹ ת ׁ‪‬‬ ‫המ ּב ּול ׁ ‪‬ש ׁ‬ ‫‪ּ ‬‬ ‫יא‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫חייו היו תשע מאות וחמישים ואחד שלא כפי החשבון‬ ‫איתא במדרש )ב"ר לח‪ ,‬ט(‪ :‬אמר רבי אבא בר כהנא‪ ,‬מלמד‬ ‫שמנה הכתוב כאן‪.‬‬ ‫שפתח להן הקב"ה פתח של תשובה שנאמר "ועתה" ואין‬ ‫ולפי מה שכתב הריב"א )לעיל ח‪ ,‬יא( בשם רבינו תם מאור‬ ‫"ועתה" אלא תשובה‪ ,‬היך מה דאת אמר )דברים י‪ ,‬יב( ‪ּ  ‬‬ ‫"ועתה‬ ‫ש ‪‬נה‬ ‫ש ׁש ‪‬מאוֹ ת ׁ‪‬‬ ‫"ב ׁ ‪‬ש ‪‬נת ׁ‪‬‬ ‫ליינ"ש שדקדק מלשון הפסוק )ז‪ ,‬יא( ּ‪‬‬ ‫מעמ‪ּ ‬כי ‪‬אם ‪   ‬‬ ‫ליראה" )דברים י‪ ,‬יב(‬ ‫א‪‬הי‪ׁ ‬ש‪ ‬אל ‪ּ  ‬‬ ‫ראל ‪‬מה ה' ‪ ‬‬ ‫יש‪ ‬‬ ‫‪ׂ ‬‬ ‫נח" שאמר הכתוב "לחיי נח" לומר שעד עכשיו היו לו‬ ‫‪‬ל ‪‬ח ּ‪‬יי ‪ ‬‬ ‫והן אמרין לא‪.‬‬ ‫חיים‪ ,‬אבל שנת המבול לא נחשבה לחיים‪ ,‬אתי שפיר שלא‬ ‫והענין שתיבת "ועתה" מורה על מצות התשובה‪ ,‬יש לומר‪,‬‬ ‫נמנית שנה זו למנין שנות חייו‪ ,‬ולכן אמר רק "תשע מאות‬ ‫שבא לרמז עצה טובה האיך אפשר לבוא לידי תשובה‬ ‫וחמישים" להוציא את שנת המבול )משחת שמן(‪.‬‬ ‫שלימה‪ ,‬ואמר "ועתה" כלומר‪ ,‬שהאדם המתעורר לשוב אל‬ ‫‪‬‬ ‫ה' צריך שיאמר לעצמו "ועתה" דהיינו שמרגע זה והילך‬ ‫הוא עוזב את דרכו הישנה ומתחיל להתנהג כראוי‪ ,‬ומה‬ ‫‪‬נמרד ‪‬ר ‪ ‬‬ ‫ציד‬ ‫יאמר ‪   ‬‬ ‫לפני ה' ‪‬על ‪   ‬‬ ‫ציד ‪  ‬‬ ‫ג‪‬ר ‪ ‬‬ ‫היה ‪ ‬‬ ‫"ה‪‬א ‪ ‬‬ ‫דהוה הוה מכאן ולהבא חושבנא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפני ה'" )בראשית י‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫ומבואר מה שאמר הקב"ה הלשון הזה לאנשי דור הפלגה‪,‬‬ ‫'צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום' )בראשית רבה‬ ‫כי היה מבקש מהם שיעזבו דרכיהם הרעים ויתחילו מהיום‬ ‫לז‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫והלאה ללכת בדרך הטובה‪ ,‬אבל הם בסכלותם ורשעותם‬ ‫כתב הראב"ע‪ :‬שהיה בונה מזבחות ומעלה אותם החיות‬ ‫'אמרין לא'‪ ,‬שפנו עורף ולא הבו לשמוע את זעקת התשובה‪,‬‬ ‫שצד עולה לה'‪ ,‬והתפלא עליו הרמב"ן וכתב שהוא מצדיק‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫ולכן נענשו תיכף ומיד‪.‬‬ ‫רשע‪ ,‬כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה‪.‬‬ ‫חטא משאיר רושם רע לדורות‬ ‫אך באמת לא קשה מידי; שכן דרך כל צודדי נפשות‬ ‫במעשי דור הפלגה אנו מוצאים נקודה שממנה נלמד הבנה‬ ‫להתחיל בדברים טובים ועל ידי זה צודים ברשותם‬ ‫נוראה הלכה למעשה בהתנהגות היום יומית שלנו‪ ,‬דהנה‪,‬‬ ‫התמימים והישרים‪ ,‬כדי שיתחברו אליו‪ ,‬וכזה היה מעשיו‬ ‫דור הפלגה חטאו חטאה גדולה בהתאחדם לבנות מגדל‬ ‫)האדמו"ר רבי יואל מסאטמאר‪' ,‬דברי יואל'(‬ ‫של אותו רשע!‬ ‫גדול כדי למרוד בה'‪ ,‬ואנו רואים בדברי חז"ל שנשאר‬ ‫רש ‪‬עים ּתוֹ ‪ ‬‬ ‫עבה" )משלי‬ ‫"זבח ‪ׁ ‬‬ ‫ועוד יש לתרץ בפשיטות‪ ,‬שהרי ‪ ‬‬ ‫ממעשיהם רושם לרעה לדורי דורות‪ ,‬כאמרם )סנהדרין קט‪ ,‬א(‬ ‫כא‪ ,‬כז( כתיב‪ ,‬ממילא כל קרבנותיו של נמרוד היו תועבה לפני‬ ‫אויר מגדל משכח‪ ,‬ופירש רש"י‪' :‬מי שעומד סביב למגדל‬ ‫ה'‪ ,‬ואין בדברי הראב"ע כל הצדקת רשע‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬שעוד‬ ‫ורואה אוירה ומראה גובה שלו‪ ,‬משכח תלמודו‪ ,‬שכן נגזר‬ ‫מגנהו שהקריב קרבנות של תועבה לפני ה'‪...‬‬ ‫על אותו מקום שישכח‪ ,‬ולכך הם עצמם שכחו את לשונם'‪.‬‬ ‫)האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור‪ ,‬כתבי חסידים(‬ ‫עוד אמרו )שם( 'בבל ובורסיף סימן רע לתורה' ופירש רש"י‪:‬‬ ‫'שמשכחין הלימוד מפני שעומדים באויר המגדל'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]11‬‬ ‫"ו‪‬מת ‪ ‬‬ ‫הר‪) "‬בראשית יא‪ ,‬כח(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ובערוך )ערך אויר( מסביר מדוע כך הם הדברים‪ ,‬דכיון שהם‬ ‫מרדו בהקב"ה ובנו את הבנין הזה להכעיסו במזיד‪ ,‬לכן מי‬ ‫צ"ב מה גדלותו המיוחדת של אברהם שהשליך את עצמו‬ ‫ששוהה באוירו אין תלמודו יכול להתקיים אצלו‪ ,‬כי‬ ‫לכבשן האש‪ ,‬הלא בכל הדורות קרה לנו כאלה וכאלה‪ ,‬ומה‬ ‫הטומאה שנתהוה מחטאם נוגדת את קדושת התורה‪ ,‬ואין‬ ‫היה פה שישר בעיני ה'‪.‬‬ ‫הקדושה והטומאה יכולים להתקיים במקום אחד‪ ,‬ורושם מן‬ ‫רק שהיה היצר מפתהו לאמר‪' ,‬הלא אתה היחיד במחנה‬ ‫הטומאה נשאר עד היום‪ ,‬ומשכח תלמודו של כל העובר‬ ‫המאמינים‪ ,‬ואם הצדיק אבד לא יהא איש שם על לב ומי‬ ‫ומסתכל במקום‪.‬‬ ‫יורה דעה‪ ,‬מוטב שתעבוד עבודה זרה פעם אחת ועל ידי זה‬ ‫למדים מכאן שני לימודים מבהילים ונוראים עד למאוד‪,‬‬ ‫תעשה טובות בשביל הקב"ה'‪.‬‬ ‫הא'‪ ,‬עד היכן מגיע רושם בחטא‪ .‬והב'‪ ,‬שהחוטא גורם‬ ‫אך אבינו אברהם ראש המאמינים על משמרו עמד ואמר‪:‬‬ ‫במעשיו המקולקלים להשאיר רושם רע על הסביבה כולה‪,‬‬ ‫'אין אני רוצה להשתחוות לעבודה זרה‪ ,‬אף אם אדע שאוכל‬ ‫ואפי' הדומם נדבק ומקבל רושם מטומאת העבירות‪ ,‬ועד‬ ‫)האדמו"ר רבי יואל מסאטאמר(‬ ‫לתקן על ידי זה כל העולם כולו'!‬ ‫כדי כך שורה הטומאה במקום ההוא‪ ,‬שאפילו כעבור אלפי‬ ‫‪‬‬ ‫שנים יש לה כח לגרום רע לאחרים השוהים במקום‪,‬‬ ‫שישכחו תלמודם ויתדבקו ברוח הטומאה הנוראה‪.‬‬ ‫מ‪‬לד‪ ‬א‪‬ר ‪  ‬‬ ‫‪‬י‪"‬‬ ‫‪‬אר‪  ‬‬ ‫אביו ‪  ‬‬ ‫‪‬רח ‪ ‬‬ ‫‪‬ני ‪ ‬‬ ‫הר‪ ‬על ‪ ‬‬ ‫"ו‪‬מת ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ובספר "בית הלוי" מדבר על ענין זה באריכות על הפסוק‬ ‫)בראשית יא‪ ,‬כח(‪.‬‬ ‫אשר ‪‬על ּ ‪‬פ ‪‬ני ‪   ‬‬ ‫האדמה"‬ ‫היק ּום ‪ׁ ‬‬ ‫"ו ‪ּ ‬י ‪‬מח ‪‬את ּ‪‬כל ‪ ‬‬ ‫)בראשית ז‪ ,‬כג( ‪‬‬ ‫הטבע של הנס‬ ‫)בראשית ז‪ ,‬כג( וברש"י כתב‪ ,‬שאף שלשה טפחים של עומק‬ ‫"על פני תרח אביו"‪ ,‬בחיי אביו‪ .‬ומדרש אגדה אומר ע"י‬ ‫המחרישה נימוחו וניטשטשו‪ .‬ויש להבין מדוע עשה ה' ככה‬ ‫אביו מת‪ ,‬שקבל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכחת‬ ‫לארץ‪ ,‬וכי מה חטאו האילנות והצמחים שגם עליהם נגזר‬ ‫את צלמיו והשליכו לכבשן האש‪ .‬והרן יושב ואומר בלבו‬ ‫להישחת‪ .‬וביאר‪ ,‬כי החטאים הנעשים ע"י בני האדם‪ ,‬הריהם‬ ‫אם אברם נוצח אני משלו ואם נמרוד נוצח אני משלו‪.‬‬ ‫משאירים רושם רע גם על הדומם ועל הצומח‪ ,‬ולכן כאשר‬ ‫וכשניצל אברם אמרו לו להרן משל מי אתה‪ ,‬אמר להם הרן‬ ‫גברה חטאת אנשי הדור כל כך‪ ,‬נאלץ הקב"ה למחות הכל‬ ‫משל אברם אני‪ .‬השליכוהו לכבשן האש ונשרף )רש"י(‪.‬‬ ‫שלא ישאר שום רושם מהחטאים הנוראים הללו‪.‬‬ ‫)משחת שמן(‬ ‫מעשה הרן טעון ביאור‪ ,‬שהרי אחר שראה הרן שניצל‬ ‫אברהם מכבשן האש האמין בהקב"ה באמונה שלימה‪ ,‬עד‬ ‫‪‬‬ ‫כדי מסירות נפש‪ ,‬שהרי ידע שבזה שאומר שהוא 'משל‬ ‫אברם' הוא מכניס את עצמו לסכנה שישליכוהו לכבשן‬ ‫אבר‪ ‬את ‪‬נח‪‬ר ‪ ‬‬ ‫ואת‬ ‫ו‪‬לד ‪‬את ‪  ‬‬ ‫‪‬נה ‪ ‬‬‫‪‬בעי‪  ‬‬ ‫תרח ‪  ‬‬ ‫"ויחי ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫האש‪ ,‬ומדוע אם כן לא נעשה עמו נס כדרך שנעשה‬ ‫‪‬‬ ‫הר‪) "‬בראשית יא‪ ,‬כו(‪.‬‬ ‫לאברהם‪ ,‬ולמה לא ניצל מהאש בזכות אמונתו בקב"ה‪.‬‬ ‫עבודת האמונה‬ ‫ונראה לבאר הדבר‪ ,‬שכיון שלא החליט הרן להאמין‬ ‫כתב הרמב"ם )פרק א' מהלכות ע"ז הלכה ג'( שאברהם אבינו ע"ה‬ ‫בהקב"ה אלא אם יראה שאברם מנצח את נמרוד‪ ,‬והעמיד‬ ‫הגיע לאמונה בגיל ארבעים‪ ,‬והראב"ד השיג עליו שהרי בן‬ ‫את האמונה בה' על תנאי‪ ,‬עבר בזה על אזהרת התורה )ואתחנן‬ ‫שלוש הכיר את בוראו‪ ,‬וביאר הכסף משנה שכשהיה בן‬ ‫תנס ּו ‪‬את ה' ‪  ‬‬ ‫א‪‬קיכם"‪ ,‬כמבואר בספר החינוך )מצוה‬ ‫ו‪ ,‬טז( "‪‬א ‪ּ  ‬‬ ‫שלש התחיל לחשוב ולשוטט במחשבתו להכיר בוראו‪,‬‬ ‫תכ"ד(‪' :‬וכמו כן בכלל האזהרה שלא לעשות מצוות ה' ברוך‬ ‫ולשלימות הגיע בהיותו בן מ'‪.‬‬ ‫הוא על דרך הנסיון‪ ,‬כלומר שיעשה אדם מצוה לנסות אם‬ ‫ונמצא לפי זה‪ ,‬שלאמונה בשלימות נצרך ל"ז שנים של‬ ‫יגמלהו ה' כצדקו‪ ,‬לא לאהבת הא‪-‬ל ויראתו אותו' וכו'‪ .‬ולכן‬ ‫)רבי יחזקאל לעוונשטיין(‬‫אברהם אבינו עליו השלום‪...‬‬ ‫לא זכה הרן שיעשה עמו הקב"ה נס ויצילהו מכבשן האש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫והרמב"ן )ואתחנן שם( ביאר בזה את הענין שאמרו בני ישראל‬ ‫ונש ּ‪‬תה" )בשלח יז‪ ,‬ב‪-‬ג(‪,‬‬ ‫מים ‪ׁ  ‬‬ ‫"תנ ּו ‪‬לנ ּו ‪ ‬‬‫למשה בהיותם במדבר ּ‪‬‬ ‫מ‪‬לד‪ ‬א‪‬ר ‪  ‬‬ ‫‪‬י‪"‬‬ ‫‪‬אר‪  ‬‬ ‫אביו ‪  ‬‬ ‫‪‬רח ‪ ‬‬ ‫‪‬ני ‪ ‬‬ ‫הר‪ ‬על ‪ ‬‬ ‫"ו‪‬מת ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫נס ּון ‪‬את ה'" שכוונת בני ישראל‬ ‫"מה ּ‪‬ת ‪ּ ‬‬ ‫ואמר להם משה ‪‬‬ ‫)בראשית יא‪ ,‬כח(‪.‬‬ ‫היתה לנסות את ה'‪ ,‬וזה לשונו‪' :‬שאם יראו שה' יתן להם‬ ‫למה לא כתבה התורה קידוש השם שמסר אברהם אבינו את‬ ‫מים בנס מאתו ילכו אחריו במדבר‪ ,‬ואם לא יעזבוהו‪ ,‬ונחשב‬ ‫עצמו באור כשדים כמו שכתוב קדוש דדניאל‪ ,‬אלא התורה‬ ‫להם לעון גדול‪ ,‬כי אחרי שנתאמת אצלם באותות ובמופתים‬ ‫לא רצתה לכתוב מעשה אברהם אבינו שלא ילמדו ממנו‬ ‫כי משה נביא ה' וכו'‪ ,‬איננו מנסה הנביא‪ ,‬רק השי"ת הוא‬ ‫הדורות אחריו לעשות כמעשהו‪ ,‬שהלך בבחירתו וכתת כל‬ ‫מנסה לדעת היד ה' תקצר‪ .‬ולכן אסר לדורות לנסות התורה‬ ‫הצלמים‪ ,‬ומי הכריחו לזה‪ .‬אבל דניאל היה מוכרח לקדש‬ ‫או הנביאים‪ ,‬כי אין ראוי לעבוד ה' על דרך הספק או שאלת‬ ‫השם‪ .‬ומה שעשה אברהם אבינו היה הוראת שעה‪ ,‬כי הדור‬ ‫מופת ונסיון‪ ,‬כי אין רצון ה' לעשות נסים לכל אדם ובכל‬ ‫היה צריך לכך‪ ,‬אבל לא כתבה התורה כדי שלא ילמדו‬ ‫עת‪ ,‬ואין ראוי לעבדו על מנת לקבל פרס‪ ,‬אלא אולי ימצא‬ ‫)של"ה(‬ ‫הדורות הבאים‪.‬‬ ‫בעבודתו ולכתו בדרכי התורה צער ואסון‪ ,‬וראוי שיקבל‬ ‫הכל כמשפט צדק'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]12‬‬ ‫לדכאו ולמסרו על קדושת השם‪ ,‬וממילא מדה כנגד מדה גם‬ ‫וביותר עומק יש לבאר‪ ,‬שהנה אמרו חז"ל לגבי מצות קידוש‬ ‫בעולם הגדול הקב"ה הנהיג את העולם לפי סדרי המערכת‬ ‫ה' )ספרא אמור כב‪ ,‬לב הובא ברש"י שם(‪' :‬מכאן אמרו כל המוסר‬ ‫ומנהג הטבע‪ ,‬ולא הצילו מכבשן האש‪.‬‬ ‫עצמו על מנת לעשות לו נס אין עושין לו נס‪ ,‬ושלא לעשות‬ ‫והנה ענין מסירות נפש והתרוממות על הטבע שייך גם בלי‬ ‫לו נס עושין לו נס'‪' .‬אם יתרוממו ישראל על טבעם לדכא‬ ‫מיתה על קידוש ה'‪ .‬ובטבע האדם יש כל מיני מדות בהמיות‬ ‫כחות החומר ולמסרו לאבדון על קדושת שמו‪ ,‬כן גם בעולם‬ ‫כגון עצלות ותאוה וכדומה‪ .‬וכבר כתב החזון איש )אמונה‬ ‫הגדול תכנע הטבע החומריית ויתקדש ע"י הנהגה פלאית‪,‬‬ ‫ובטחון ד‪ ,‬א( שאם ירצה האדם לרכוש מדות רעות‪ ,‬אינו צריך‬ ‫וזה רק במוסר עצמו שלא ע"מ לעשות לו נס ‪ -‬שזה מקדש‬ ‫לעבוד על כך‪ ,‬כיון שכבר מטבעו יש לו מדות רעות‪ ,‬ורק‬ ‫השם באמת‪ ,‬ואז יתקדש ה' בקדושת הנהגתו הפלאית‬ ‫לרכוש מדות טובות יש לעמול‪ ,‬שזה אינו בטבע האדם‪ .‬וכפי‬ ‫מרומם מן הטבע' )ביאור המלבי"ם על הספרא(‪.‬‬ ‫"איש ּ‪‬כי‬ ‫שכבר כתב האבן עזרא פרשת נשא על הפסוק )ו‪ ,‬ב( ‪ׁ ‬‬ ‫ודברי המלבי"ם מבוארים יותר על פי מה שכתב בענין‬ ‫נזיר"‪ ,‬שהתגברות האדם על טבעו היא 'פלא'‬ ‫נדר ‪ ‬‬ ‫לנדּ ‪‬ר ‪ ‬‬ ‫יפלא ‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫"קדשים תהיו" )קדושים יט‪ ,‬ב(‪' :‬ה' ערך סדרי העולם הגדול‬ ‫ואינה דבר טבעי‪.‬‬ ‫והנהגתו שיהו נמשכים לפי סדרי האדם שהוא העולם הקטן‬ ‫וסיפר ר' חיים בלאקסענהיים שבימי חורבן יהדות אירופה‬ ‫והנהגתו‪ ,‬שאם הטבעיים מושלים בעולם הקטן והנפש‬ ‫אירע פעם שהכניסו יהודים לתוך תאי הגזים‪ ,‬והנאצי שמע‬ ‫נמשכת אחר החומר וטבעיה ויצריה‪ ,‬אז גם בעולם הגדול‬ ‫מבחוץ שהיהודים רוקדים בשמחה‪ .‬פתח הנאצי את הדלת‬ ‫הטבע שוררת והכל מתנהג לפי סדרי המערכת ומנהג הטבע‪,‬‬ ‫ושאל אותם מדוע הם שמחים‪ ,‬ענו לו היהודים שעוד מעט‬ ‫ועת יתקדש האדם ויתנשא מן החומר אל הנהגה בחיריית‬ ‫יעלו נשמותיהם למעלה ויהיו ביחד עם אבותיהם‪ ,‬ועל כך‬ ‫נפשיית‪ ,‬והשכל גובר והנפש האלקית שוררת‪ ,‬אז גם בעולם‬ ‫בודאי יש להם לשמוח‪.‬‬ ‫)הגדול( יתקדש ה' ויתעלה להנהיג הנהגה נסיית פלאיית'‪.‬‬ ‫כששמע זאת הנאצי‪ ,‬רצה לקלקל את שמחתם וציוה עליהם‬ ‫מבואר בדברי המלבי"ם שהקב"ה סידר את העולם שיתנהג‬ ‫לצאת‪ ,‬וכך ניצלו ממות‪.‬‬ ‫כפי מעשיו של האדם‪ ,‬ואם יעשה רק כפי טבעו גם העולם‬ ‫הרי שזכו יהודים אלו להנצל מתוך כבשן האש‪ ,‬על ידי‬ ‫יתנהג בטבעו‪ ,‬אבל אם יתעלה אדם לעבוד את ה' למעלה‬ ‫שהתרוממו על הרצון הטבעי לחיות ושמחו על מיתתם‪ .‬אכן‬ ‫מטבעו יזכה שגם הנהגת ה' עמו יהיה למעלה מדרך הטבע‪.‬‬ ‫לא היה להם נס נגלה כפי שהיה באברהם אבינו‪ ,‬שאף שהיה‬ ‫ולפי זה מבואר הענין היטב‪ ,‬שאברהם שקידש את ה' באמת‬ ‫בתוך כבשן האש לא שרפתו האש‪ ,‬אמנם נעשה להם נס‬ ‫והתגבר על טבעו‪ ,‬והסכים למסור את כוחותיו החומריים‬ ‫נסתר שהוא בדרך הטבע‪ ,‬שיוציאום מהכבשן ותנצל נפשם‬ ‫לאבדון‪ ,‬והנהיג את עולמו הקטן בהנהגה למעלה מדרך‬ ‫ממות‪ .‬וכן כל אדם יכול להתעלות מעל הטבע על ידי תיקון‬ ‫הטבע‪ ,‬לכן זכה שניצול ע"י נס‪ ,‬שגם הקב"ה נתעלה‬ ‫המדות‪ ,‬ולזכות לחיים של נסים נסתרים ולעורר הנהגה‬ ‫מהנהגת הטבע להנהיגו בהנהגה ניסית‪ .‬אבל הרן לא‬ ‫)עץ החיים(‬ ‫עליונה מן השמים‪.‬‬ ‫נתרומם למדרגה שנפשו האלקית תהיה שוררת על החומר‬ ‫ז' חשוון תשי"ז‪ :‬הגאון רבי אברהם ישראל משה ב״ר מרדכי יחזקאל סלומון מחארקוב זצ"ל‪ ,‬בעל "נתיבות הקודש"‬ ‫רבנו זצ״ל הוא מצאצאיו של הגה״ק ר' שמחה וולאז׳ינר זיע״א‪ .‬להזכיר בתוך הסוגיות בדחילו ורחימו את ציווי התורה בלשון‬ ‫"שצווה ה׳ יתברך" כמו כן כמה היה נזהר בכתביו שלא לכתוב שם‬ ‫נולד באזור ברנוביץ‪.‬‬ ‫אביו ר' מרדכי יחזקאל ואמו הרבנית צביה חנה‪ ,‬היו צדיקים י׳ ה׳ לדוגמא אם רצה לכתוב ארציה היה כותב ארצי׳ כדי שלא‬ ‫גדולים מאוד‪ ,‬הרבנית חנה הייתה ספוגה ביראת שמים טהורה‪ ,‬יהיה ח״ו כתיבה של איזה שם קדוש‪.‬‬ ‫מנצלת כל רגע לדבקות בה׳ יתברך‪ ,‬במשך שעות רבות הייתה לאחר נישואיו המשיך רבי אברהם ישראל משה לשקוד על התורה‬ ‫הרבנית יושבת בבבית הכנסת בעזרת הנשים נושאת תפילות ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬ואף למד בכולל "פרושים" באיישישוק‬ ‫כשרעיתו הצדקנית הרבנית החשובה מרת צירל ע״ה עומדת‬ ‫ומרבה באמירת תהילים‪.‬‬ ‫רבנו היה מספר רבות על אמו הרבנית ע״ה שמושג "תורה" היה לצידו ומאפשרת לו לעמול על תלמודו ללא הפרעה תוך שהיא‬ ‫שגור על פיה תדיר כאשר כל תפילה שלה היתה קשורה לתורה נוטלת על עצמה באופן מוחלט את כל עול פרנסת הבית ועוסקת‬ ‫"מודה אני"‪ ...‬שיש לנו תורה‪ ,‬וכל הערכתה לבני אדם הייתה אך במסחר במכולת אשר בבעלותם‪ ,‬הכל עשתה למען התורה‬ ‫הקדושה והתמדתו העצומה של הרב אי״מ‪ .‬תורתו של רבנו זצ״ל‬ ‫ורק לפי התורה שבו‪.‬‬ ‫שנת לידתו המשוערת של רבנו שנת תרמ״ב‪ ,‬כאשר תפילותיה עומדת בלי ספק לזכותה של הרבנית צירל ע״ה בת הגאון רבי‬ ‫הרבות של אמו הצדקת מלוות את הילד לגדילתו והתרוממותו‪ ,‬משה לנדינסקי זצוק״ל‪ .‬בהמשך השנים כיהן רבנו ברבנות קהילות‬ ‫כך נולד וגדל על ברכי הקדושה והתפילה‪ .‬ואכן כל אורח חייו של באורלובה בבלארוס ובוולצ״נוק עד שפרצה מלחמת העולם‬ ‫החרקובער היו מלאי טעם של קדושה וטהרה‪ ,‬היו לו הרגשים הראשונה‪ ,‬או אז נמלטו הוא ובני משפחתו לחרקוב‪ .‬ואולם תוך זמן‬ ‫מיוחדים בעבודת ה׳ כפי שספג בבית הנעלה של הוריו הצדיקים קצר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה עלו הקומוניסטים‬ ‫לשלטון והיהדות היתה בצרה גדולה היות שהקומוניסטים ראו‬ ‫ר׳ מרדכי יחזקאל והרבנית צביה חנה‪.‬‬ ‫יראתו קודמת לחכמתו‪ ,‬ודעתו תמיד באמונה וידיעת ה׳‪ ,‬היה עטור בדת כאויבת המהפכה‪ ,‬ואסרו על קיום חיי הדת בכל צורה‪ .‬תקופה‬ ‫בתפילין במשך כל היום‪ ,‬ובוודאי לא הסיח דעת מהתפילין ח״ו‪ ,‬קשה שרבים לא עמדו בה וזנחו את דרך אבותם‪.‬‬ ‫ובכך זכה לקיים המצוה הראשונה בשו״ע "שויתי ה׳ לנגדי תמיד"‪ .‬השלטונות הערימו קשיים רבים וביקשו לתפוס את כל מי‬ ‫הלומד בכתביו יראה את יראתו הקודמת לחכמתו‪ ,‬איך מרבה שהמשיך בקיום מצוות בסתר‪ .‬כאן התגלה רבנו זצ״ל ברוחו העזה‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]13‬‬ ‫לאחר ששלח רבינו זצ״ל בקשת יציאה‪ ,‬בהשתדלות בנו סבינו‬ ‫והכבידה‪ ,‬לא זו בלבד שלא נשבר ולא נכנע לגזירות‪ ,‬אלא נחלץ‬ ‫הגאון ר׳ דוד זצ״ל שכבר שהה באותה עת בישיבה הקדושה בארץ‬ ‫חושים לעמוד לעזרת אחיו‪ ,‬בעודדו את רוחם לבל תימוט נפשם‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬הגיע אישור העלייה‪ .‬בנו הבחור חיים נתן רץ מיד לבית‬ ‫בתקופה זו אף הקים רבנו בית מדרש במחתרת "תורת חיים"‬ ‫המדרש להודיע לאביו‪ .‬באותה שעה שנכנס לבית המדרש‪ ,‬היה‬ ‫שמו‪ ,‬שם לימד בסתר תורה את צעירי הצאן‪ ,‬ודאג שלא יפסוק‬ ‫הרב זצ״ל שקוע בלימודו עם החברותא בספר חידושי רבינו חיים‬ ‫קול התורה וקול התפילה יומם ולילה‪ .‬לא חת ולא פחד מהשלטון‬ ‫הלוי‪ ,‬מיד כשנכנס ראה רבנו שהוא בהול‪ ,‬ולשאלתו מה אירע ענה‬ ‫ומסר את נפשו למען קדושת ה׳‪.‬‬ ‫הבן בהתרגשות "הגיע האישור" לשמע הדברים הנהן הרב בראשו‬ ‫בה בעת לא הניח הרב מלהשקיע בחינוך הילדים ואף שלח את‬ ‫והמשיך בלימודו‪ .‬כשסיים את לימודו לאחר מספר שעות‪ ,‬שב‬ ‫בנו הגדול ר׳ דוד זצ״ל למינסק הרחוקה ללמוד ולספוג מתורתו‬ ‫לביתו והתעניין בפרטי האישור המיוחל‪.‬‬ ‫ויראתו של ידידו הגאון האדיר תלמיד ה׳״חפץ חיים" ר' אברהם‬ ‫בשנת תרצ״ו עלה הרב מחרקוב לארץ ישראל וקבע משכנו בעיר‬ ‫אליהו מיזעס זצ״ל שהיה ידוע ומפורסם בליטא ולימים בארץ‬ ‫הקודש ירושלים‪.‬‬ ‫ישראל בעיה״ק ירושלים כגאון בתורה וביראה וגדול כחו בהעמדת‬ ‫לימים נתמנה לרב בית הכנסת הגדול בשכונת "זכרון משה" שם‬ ‫תלמידים לתורה וליראת ה׳ טהורה ‪.‬‬ ‫היה מורה הוראה ובנוסף מוסר שיעורים בכל מקצועות התורה‬ ‫באותה תקופה גזרו הקומוניסטים גזירה‪ ,‬כי כל אחד חייב לעבוד‬ ‫בכלל‪ ,‬ובירושלמי זרעים בפרט כאשר אחד השומעים היה אברך‬ ‫בעבודה ולהצהיר עליה‪ ,‬זאת מתוך אידאולוגיה שהבטלנות היא‬ ‫צעיר אשר לימים פקיע שמיה כבעל ה״שבט הלוי" זצ״ל‪ .‬לימים‬ ‫פגיעה חמורה בכלכלה‪ ,‬הם חייבו לתלות שלט על כל דלת של בית‬ ‫העיד בעל ה״שבט הלוי" בכתב (במכתב למהדורת שוטנשטיין ירושלמי) על‬ ‫עם פירוט משלח ידו של בעל הבית‪ .‬הרב מחרקוב‪ ,‬למרות שהיה‬ ‫לימודו את סדר זרעים אצל הרב זצ״ל‪.‬‬ ‫יכול לציין איזו מלאכת כפיים כל שהיא‪ ,‬לא הסכים לציית להוראה‬ ‫מעת עלייתו ארצה נקשר רבנו עם מצוקי ארץ שבירושלים קרתא‬ ‫זו עם כל הסיכון הכרוך בכך‪ ,‬משום שחזקה עליו הוראתו של‬ ‫דשופריא‪ ,‬ובראשם מרן הגאון החסיד רי״ז הלוי כפי שיסופר‬ ‫רבו החפץ חיים‪ ,‬לא להתייחס לשום דבר מדברי הקומוניסטים‪,‬‬ ‫בהמשך‪,‬וכן עם מרנא בעל ה״אבן האזל" וכן עם מרא דאתרא‬ ‫ותליית שלט כזה משמעה הודאה כלפי חוץ בשלטון הכופר‪ ,‬ואכן‬ ‫דעיה״ק הגאון הגדול ר׳ צבי פסח פראנק זצ״ל‪ .‬העיד הגאון ר׳ דוד‬ ‫לאורך תקופה זו הקומוניסטים עצרו את הרב מספר פעמים‪ ,‬אך‬ ‫כהן שליט״א איך סבו הגרצ״פ החשיב את רבנו מאוד ובזכרונו‪,‬‬ ‫במסירות נפש שמר על הנהגתו והמשיך בסירובו לתת הכרה‬ ‫החרקובער היה מגיע בשבת מזמן מנחה ושקיל וטרי עמי׳ בדברי‬ ‫כלשהי לשלטון הקומוניסטים‪.‬‬ ‫תורה ואכן בספריו "מקראי קודש" ושאר ספרים לגרצ״פ‪ ,‬הביא‬ ‫רבנו זצ״ל לא פחד ולא חת מאיש והיה חי בבטחון מלא בבורא‬ ‫פעמים רבות שקו״ט שדן עמו בהלכה ובעומק הסוגיות ובאחד‬ ‫עולם‪ ,‬היה ברור לו לרב מחרקוב כי הוא מקיים את חובתו הפשוטה‬ ‫המקומות ב״מקראי קודש" מצויין את אשר דנו ביום הגדול‬ ‫ואין במעשיו כל גבורה עילאית‪.‬‬ ‫׳הושענא רבה׳‪.‬‬ ‫לאחר כשלושים שנה בהן חי רבנו זצ״ל עם משפחתו בעיר חרקוב‪,‬‬ ‫המעיין במכתב מרן בעל ה״אבן האזל" המצורף לספר נתיבות‬ ‫כלו כל הקיצין ולא נותר אלא לעלות לארץ הקודש‪ .‬הרב מחרקוב‬ ‫הקודש‪ ,‬יראה איך הגאון הגדול ר׳ איסר זלמן זצוק״ל החשיב‬ ‫עצמו היה מסורב יציאה בשל פשעיו עד המהפכה‪ ,‬משום כך יצא‬ ‫באופן מיוחד בהגדרות נעלות עד מאוד את הרב זצ״ל תוך שמציין‬ ‫את הארץ עם זהות בדויה של יהודי בשם "סלמון" מאז נשתנה שם‬ ‫שם את מעלת הרב זצ״ל "מחדש עצום" ועוד כתב שם במעלת‬ ‫משפחתו לשם "סלמון"‪.‬‬ ‫הגהמ״ח " יגע תמיד בלימוד תוה״ק לשמה" ועוד הוסיף הגאון זצ״ל‬ ‫אשרות יציאה היו מתקבלות רק במוסקבה הבירה‪ .‬מכיון‬ ‫במכתבו על שקידתו העצומה כלשונו עיי״ש כמו כן החרקובער‬ ‫שהשלטון אסר על כל תושב ללון שלא בעירו והדרך מחרקוב‬ ‫רב העתיק פעתיק בספרו פעמים רבות דברי ה״אבן האזל" ונשא‬ ‫למוסקבה ארכה שש שעות ממילא לא היה כל אפשרות להספיק‬ ‫ונתן בדבריו ‪.‬‬ ‫ללכת למוסקבה ולשוב ללון בחרקוב‪ ,‬לשם כך הרב מחרקוב‬ ‫בשנת תש״י נסע לארה״ב שם שהה במשך שנה לצורך רפואת‬ ‫החליט להקדים לבוא וללון בבית משפחת ברמן במוסקבה‪ ,‬אותה‬ ‫רעייתו הרבנית רעיתו הרבנית ע״ה ‪.‬בכל תקופת שהותו בארה״ב‬ ‫הכיר מתקופת מגוריה בחרקוב‪ ,‬והיה עליו להסתיר את עובדת‬ ‫מצא עסק בלימוד התורה בצוותא עם הגאון הנודע העילוי ר׳‬ ‫הימצאותו שם בניגוד לחוק‪.‬‬ ‫יעקב ספסל ה״ויסאקער עילוי" שרבנו הכירו עוד מימי ראדין‪,‬‬ ‫מספר ימים המתין הרב מחרקוב‪ ,‬עד שהגיע תורו‪ .‬הפקיד‬ ‫בתום התקופה התבטא רבנו שמבחינתו זה היה כמו להיות בארץ‬ ‫הממשלתי הסיק בחישוב מהיר שהרב מחרקוב לן במוסקבה‪ ,‬ואכן‬ ‫ישראל מחמת השטייגען הגדול שהיה לו יחד עם ר׳ יעקב ספסל‪.‬‬ ‫זמן קצר לאחר מכן פרצו שוטרים לבית משפחת ברמן‪ .‬הם חיפשו‬ ‫בהמשך נאלץ לצורך רפואת רעייתו הרבנית ע״ה לצאת לאנגליה‪,‬‬ ‫אחריו והרב מחרקוב לא נמצא‪ .‬היכן שהה? במצות מילה בעיירה‬ ‫שם שהה עוד כמה שנים ובשנת תשי״ב נפטרה לבית עולמה‪.‬‬ ‫מרוחקת ממוסקבה הבירה‪ .‬הוא הרחיק נדוד עד לאותה עיירה‬ ‫בהיותו באנגליה אף הוסיף בלימוד התורה וסמך שם רבנים ובחן‬ ‫כדי להשתתף במילת תינוק יהודי‪ .‬השוטרים המתינו בסבלנות‬ ‫תלמידי חכמים בהיכלי התורה‪ ,‬שמעתי מפי הגאון הרב חנוך‬ ‫מספר שעות ומשנקפו השעות ולא נראה איש‪ ,‬התייאשו ועזבו‬ ‫ארנטרוי זצ״ל שתיאר איך הי׳ בא לבחון בבית מדרש בגייטסהד‬ ‫את הבית‪.‬‬ ‫והיה עטור בתפילין‪ .‬באלול תשי״ג חזר החרקובער רב לארץ‬ ‫דקות מספר לאחר עזיבת השוטרים הגיע הרב מחרקוב‪ ,‬בני‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫הבית סיפרו לו את הנעשה‪ ,‬כששמע את הדברים ארשת פניו לא‬ ‫מלבד שקידתו העצומה‪ ,‬דאג ופעל בקרב ציבור שהגיע לארץ‬ ‫השתנתה ואמר לבני משפחתו שהוא לא חושש כלל‪" ,‬כשעמדתי‬ ‫ישראל ועורר אותם ללימוד תורה וקיים מצוות ‪ ,‬ואף עמד‬ ‫לשוב אירעה תקלה ברכבת והתעכבנו למשך שעה ארוכה עד‬ ‫בראשות כמה ועדים שעסקו בכך‪.‬‬ ‫שבאה הרכבת השנייה‪ ,‬ושוב באמצע הנסיעה אירעה תקלה‬ ‫רבינו התמיד וניצל כל רגע פנוי‪ ,‬כפי שהעיד הגר״מ שטרנבוך‬ ‫שגררה ציפייה לרכבת הבאה אם כן רואים שמשמים שומרים‬ ‫שליט״א שהתמדה כמו של החרקובער רב לא ראה מעולם‪ .‬וכן‬ ‫עלינו‪ ,‬מה הדאגה אין סכנה" דבריו נאמרו בשוויון נפש בביטחון‬ ‫העידו בניו שלמרות שהקדים שלום לכל אדם‪ ,‬והסביר פנים לכל‬ ‫מוחלט‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬והייתה דעתו מעורבת עם הבריות‪ ,‬עם כל זה לא ביטל‬ ‫כך הייתה דרכו הברורה והיצוקה של הרב זצ״ל‪ ,‬ביטחון בה׳ בלא‬ ‫מזמנו ולא פסק פומיה מגירסא מלבד "זמירות שבת" ו״סיפורי‬ ‫שום פקפוק‪.‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]14‬‬ ‫"כבוד מורי הרב הגאון דגול מרבבה ר׳ שלמה יעקב לצקובער"‬ ‫צדיקים"‪ .‬התמדתו בלטה עד כי העיד נכדו ר׳ משה ב״ר חיים‬ ‫ומכך ניתן להסיק שקיבל את עיקר יסודות תלמודו אצל הגאון‬ ‫שכאשר הי׳ מגיע החברותא הגה״צ ר׳ שלמה בלוך זצ״ל ללמוד עם‬ ‫הגדול שלמה יעקב זצ״ל‪.‬‬ ‫הרב מחרקוב‪ ,‬ר׳ שלמה היה מתיישב‪ ,‬פותח את הגמרא ומתחילים‬ ‫אצל ר׳ זלמן סנדר‬ ‫ללמוד בלי התמהמהות אפילו של רגע‪.‬‬ ‫בהמשך קיבל רבות מהגאון הנודע ר' זלמן סנדר כהנא שפירא‬ ‫סדר יומו היה בנוי לתפארה ונותר ללא שינוי במשך שנים‬ ‫זצוק״ל‪ .‬ר' זלמן סנדר היה תלמידו ומקורבו של מרן ה״בית הלוי"‬ ‫רבות‪ .‬היה משכים קום בשעה שתיים לפנות בוקר ולומד ברצף‬ ‫וגם היה נינו של ר' חיים וואלזינער נכד לבתו הרבנית רלקה‬ ‫ובהתלהבות עד לתפילת ותיקין‪ .‬לאחר התפילה היה ממשיך‬ ‫ע״ה‪ .‬רוב חייו היה ר' זלמן סנדר באזור פולין רוסיה‪ ,‬ובשנה וחצי‬ ‫ללמוד וחוזר לביתו בשעה עשר בבוקר‪ ,‬אז הי׳ סועד פת שחרית‬ ‫האחרונות לחייו זכה לעלות ארצה‪.‬‬ ‫ונח כשעה‪ .‬תיכף הי׳ שב ללימוד רצוף עד שעות אחה״צ‪ ,‬הפסקה‬ ‫בסיועו הגדול של מרן ה׳בית הלוי'‪ ,‬ר" זלמן סנדר פתח בית מדרש‬ ‫קצרה לאכילה ומנוחה‪ ,‬וחוזר לתלמודו עד השעה עשר בלילה אז‬ ‫קיבוץ במאלטש‪ ,‬קרוב למועד פתיחת הישיבה כבר היו שם מעל‬ ‫היה שב לביתו לשעות שינה בודדות‪.‬‬ ‫מאה תלמידים נעלים מאוד‪ .‬דרך הלימוד בהנהגת ראש הישיבה‬ ‫כל חייו של הגהמ״ח התחדש בסברות‪ ,‬שהרי מרן הרב מבריסק‬ ‫היה ללטש את הסברות ולדקדק בשמועה עד דקות עומק העיון‪.‬‬ ‫הכיר את הגהמ״ח רק בהיות הגהמ״ח בן נ׳ שנים ואמר אז מרן‬ ‫ר' זלמן סנדר גם היה בעל רגש גדול מאוד‪ ,‬פעמים היה מתרומם‬ ‫רי״ז הלוי שראי״״מ אומר חידושים בלימוד כמו בחור צעיר‪ ,‬משמע‬ ‫עם פיוטים בתפילה וניגון יחד עם תלמידי הישיבה‪ ,‬ואכן פעמים‬ ‫שכח החשיבה של הגהמ״ח לא רפה אפי׳ באחרית ימיו‪.‬‬ ‫רבות הי׳ הרב מחרקוב שר פיוטים ושירים בדבקות גדולה כפי‬ ‫לא רק רעננות העמל והחשיבה אלא כל הזמן הוסיף בקנייני הש״ס‬ ‫שקיבל ממורו ורבו הגאון הגדול ר׳ זלמן סנדר זצוק״ל‪.‬‬ ‫שהלא עד סביבות גיל ארבעים היה עיקר עיסוקו בשאר סדרי‬ ‫ר׳ זלמן סנדר כהנא שפירא היה בקשר תדיר עם מרן הגר״ח הלוי‬ ‫הש״ס ומאז ואילך החל לעסוק בלימוד קדשים ולא נמנע בגיל‬ ‫זיע״א והיה מתייעץ עמו בכל ענייני ניהול הישיבה‪.‬‬ ‫זה להתחיל להשקיע ולחדש לקנות עוד ועוד מקצועות הש״ס‪.‬‬ ‫רבנו הגהמ״ח למד בישיבתו של ר׳ זלמן סנדר עד לסיום הישיבה‪,‬‬ ‫זכה כל ימיו לחיות כמאמרו של דוד המלך בתהילים שש אנכי על‬ ‫שבעצה אחת עם מרן הגר״ח הוחלט על סגירתה‪ ,‬ויש אומרים‬ ‫אמרתך כמוצא שלל רב‪.‬‬ ‫שנסגרה מפני רוחות רעות שחדרו לישיבה‪ .‬הרב מחרקוב הצטער‬ ‫בשבועות אחרונים לחייו נחלש מאוד ואף לימודו בתורה היה‬ ‫רבות על סגירת הישיבה ואף מחה בפרהסיה בעוז ותוקף גדול‬ ‫כרוך במאמצים גדולים‪ ,‬ואמר אז לבני ביתו מה טעם יש בחיינו‬ ‫מאוד כנגד אחד מהבחורים שהכניס לישיבה השכלה‪.‬‬ ‫אם אי אפשר ללמוד‪ ,‬וביום ו׳ י׳ מרחשון תשי״ז עש״ק פר׳ לך לך‬ ‫העידו בניו שאביהם החרקובער רב היה אומר על ר׳ זלמן סנדר‬ ‫לאחר שגמר ללמוד עם נכדיו סמוך לשבת כשספר ׳מסילת ישרים׳‬ ‫וגודל גאונותו שבצעירותו היה מיוחד בלימוד יותר מכל בני דורו‪.‬‬ ‫בידו‪ ,‬החזיר נשמתו לבוראו ועלה לגנזי מרומים‪.‬‬ ‫אצל ר׳ משה לנדינסקי ‪ -‬ראדין‬ ‫במוצאי שבת קודש פר׳ לך לך יצא מסע הלוויתו של החרקובער‬ ‫לאחר מכן הגיע לישיבתו של סבא קדישא ה׳חפץ חיים׳ זיע״א‪,‬‬ ‫רב סמוך לביתו כשבראש מסע הלוויה מרן רי״ז הלוי יחד עם שאר‬ ‫‪ -‬הישיבה הגדולה בראדין‪ ,‬שם לפי עדויות רבות שקד בהתמדה‬ ‫גאוני ירושלים רבנים ותלמידים רבים אשר המשיכו את דרכו‬ ‫שלא מעלמא הדין יומם ולילה‪ .‬באותו זמן כיהן ר׳ משה לנדינסקי‬ ‫בתורת זרעים וקדשים‪.‬‬ ‫ראש הישיבה בראדין‪ ,‬כך בחר את את הבחור המופלג ר׳ אי״מ‬ ‫‪4‬‬ ‫לחתן לבתו‪ ,‬לא לפני ששח איתו בלימוד על כל מסכתא ומסכתא‬ ‫גדולי עולם אלו היו בתקופת הת״ר‪-‬התרע״ד‪ ,‬תקופת הזוהר של‬ ‫בש״ס ‪ -‬כבר אז ידע ראי "מ את הש״ס כולו‪ .‬באותה תקופה הגיע‬ ‫עולם התורה דליטא שנעלמה‪ ,‬עליה התבטא המשגיח רבי מאיר‬ ‫מרן ר׳ ירוחם ליבוביץ זצ״ל לכהן כמנהל רוחני בישיבת ראדין‪.‬‬ ‫חדש זצ״ל שיש דברים שקשה לו להסביר למי שנולד אחרי תר״ע‪.‬‬ ‫כידוע הנהגתו של החפץ חיים עם בחורי הישיבה הייתה בפשטות‬ ‫רבותיו‪:‬‬ ‫ובחביבות מרובה‪ .‬כל תלמיד היה יוצא ובא בביתו כל אימת שחפץ‬ ‫ר' שלמה יעקב לאצקאבער‬ ‫בכך ומשיח את אשר על ליבו‪ .‬לעומתו ר׳ ירוחם שנשא בגאון את‬ ‫ראשית שנות לימודו אצל מורו ורבו ר׳ שלמה יעקב לאצקבער‬ ‫שיטת "גדלות האדם" לא היתה דעתו נוחה מכך‪ ,‬וסבר כי אמנם‬ ‫(שיין) בעל ה״אבני שיש" אשר היה גאון ועילוי נפלא ויצא שמו‬ ‫החפץ חיים לרוב ענוותנותו אינו חש בכך פחיתות כבוד‪ ,‬אולם אין‬ ‫כאחד מגדולי גאוני ליטא‪ ,‬וכבר היה הרב מפוניבז׳ מרבה לספר‬ ‫הדרך לגדול בתורה אלא בדרך "רב ותלמיד"‪ ,‬לכן ר׳ ירוחם זצ״ל‬ ‫בגדולתו של ר׳ שלמה יעקב זצ״ל‪.‬‬ ‫קבע שיש לתאם זמן על מנת להיכנס קמיה ה "חפץ חיים"‪.‬‬ ‫הגאון הגדול ר׳ שלמה יעקב הי׳ דמות מיוחדת עם חידושי תורה‬ ‫רוב תלמידי הישיבה רצו לשמר את הסגנון הישן שהיה בישיבה‪,‬‬ ‫מיוחדים‪ .‬היה מלמד תורה לצעירים בתחילת דרכם בדקדוק‬ ‫כתוצאה מכך עזב ר׳ ירוחם את הישיבה ופתח את ישיבתו הידועה‪.‬‬ ‫לימוד הפשט‪ .‬חלק גדול מחייו למד תורה מתוך ייסורים גדולים‬ ‫טרם עזיבתו ביקש ר׳ ירוחם מהבחור אברהם ישראל משה שיבוא‬ ‫מעת אשר רח״ל איבד את רוב משפחתו במלחמת העולם‬ ‫לישיבה החדשה‪ ,‬אמר לו מרן ה״חפץ חיים" שהבחור אי״מ ישאר‬ ‫הראשונה‪ .‬ר׳ שלמה יעקב לא הרפה והמשיך ללמד תורה לצעירים‬ ‫בראדין כלשונו "הוא שלנו"‪.‬‬ ‫תוך כדי תלאות שעברו עליו ואף חיבר את ספרו "אבני שיש"‪.‬‬ ‫הגאון ר׳ משה זצ״ל כל דמותו והלך חייו הי׳ בדרך וואלאזין‪ ,‬וכפי‬ ‫המעיין בהקדמה לספר "אבני שיש" יראה מעט מזעיר מהתלאות‬ ‫שאמר פעם מרן הגרי״ז שר׳ משה היה דוגמא לוואלאזינער אמיתי‬ ‫הנוראות שעברו עליו‪ ,‬בחלק מדברי הפתיחה ר׳ שלמה יעקב‬ ‫בהיותו מתמיד עצום שלמד וחזר ושינן מסכתות‪ ,‬היו מסכתות‬ ‫מתאר תלאותיו בתקופה זו‪.‬‬ ‫שהספיק ללמוד מאות פעמים‪ .‬באותו זמן היה ר׳ משה קרוב מאוד‬ ‫ר׳ שלמה יעקב בתעצומות נפשו מצא נחמה בלימוד התורה‬ ‫למרן הגר״ח‪ ,‬ואף הגר״ח היה הולך איתו תוך שהוא מניח את ידו‬ ‫וכתיבת חידושים נפלאים בספרו הנפלא‪ ,‬כך מילא את חייו וקיים‬ ‫על כתפו של ר׳ משה‪ .‬כאשר היה צריך למנות ראש ישיבה בראדין‪,‬‬ ‫בזה מקרא מלא "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" בכל עת ובכל‬ ‫הלך ה״חפץ חיים" לבקש ממרן הגר״ח דמות ראויה לראשות‬ ‫צרה וצוקה וכדברי הרמב״ם בהל׳ ת״ת פ״א הל׳ ח׳‪ .‬דמותו הגדולה‬ ‫הישיבה‪ ,‬ובהמלצת מרן הגר״ח התמנה ר׳ משה לראשות הישיבה‪.‬‬ ‫של הגאון ר׳ שלמה יעקב הייתה לנגד עיניו של החרקובער רב‬ ‫דרכו החינוכית של ר׳ משה הייתה בנעימות וסבלנות אך ללא‬ ‫במשך כל שנות חייו‪ ,‬רבנו היה בקשר עם ר׳ שלמה יעקב עד סוף‬ ‫ויתור אפי׳ על קוצו של מלבוש כך היה כאשר מאן דהוא חזר‬ ‫ימיו ‪ ,‬עיקר הקשר היה במכתבים עמו כשבכתביו הוא כותב אליו‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]15‬‬ ‫מוורשא לראדין עם בגד שלטעמו של ר׳ משה לא היה הולם את העמיק והגדיל באותם שנים את עיסוקו בלימוד תורת הקרבנות‬ ‫אורח החיים של ראדין‪ ,‬ר׳ משה לא העיר כלום‪ ,‬ולאחר מכן בהצנע ומסכתות מסדר קדשים‪ ,‬מאז נקשרה נפשו בנפש מרן רי״ז הלוי‬ ‫ללא ידיעת בעל הבגד‪ ,‬סידר את הבגד שיהיה הולם את הלבוש כפי שהעיד רבנו עצמו בהקדמה שרוב דברי הספר הרצה בפני‬ ‫מרן רי״ז הלוי‪.‬‬ ‫של ראדין‪.‬‬ ‫ר׳ משה היה מבטל דעתו מפני מרן החפץ חיים‪ .‬סיפר הרב מחרקוב‬ ‫כי פעם ישב יהודי אצל חמיו הגר״מ לנדינסקי זצ״ל ושאלו מי הם מדי שבת בשבתו הי׳ לו לרבנו קביעות לעלות בזמן שאחרי סעודה‬ ‫גדולי הדור‪ ,‬ואמר לו מספר שמות‪ .‬שאלו הלה בתמיהה‪" :‬והחפץ שלישית אל מרן הגרי״ז לשוחח בלימוד ולהרצות מחידושיו‪,‬‬ ‫חיים מהו?" ענה לו ר׳ משה כי החפץ חיים אינו במושגי דורנו והוא והעיד הגר״מ בן מרן הגרי״ז שהי׳ הגרי״ז מחכה לבואו של רבנו והי׳‬ ‫אומר בציפיה‪ ,‬החרקובער צריך להגיע‪ ,‬תיכף מגיע החרקובער‪.‬‬ ‫שייך לפני מאות שנים‪....‬‬ ‫מתלמידיו ומקורוביו היה מרן הרב מפוניבז וכן מרן הרב מפוניבז השיח של רבינו עם מרן הגרי״ז היה מתנהל כמעמד בפני עצמו‪,‬‬ ‫אמר פעם שכאשר שהה לצדו של החפץ חיים ובתוך זמן זה היה כאשר מסביבם היו מסתופפים ביראת כבוד קבוצה מובחרת של‬ ‫זמן שלא יכול לשהות אצל החפץ חיים אז הלכתי אצל מורי ורבי תלמידי חכמים מגאוני ירושלים דאז‪ ,‬ועמם מטובי בני הישיבות‪,‬‬ ‫שהיו מאזינים בריכוז רב למשא ומתן של הלכה בין רבנו למרן‬ ‫ר׳ משה לנדינסקי‪.‬‬ ‫הגרי״ז וממלאים אוצרותיהם בחידושי תורה שהיו נשמעים בשעה‬ ‫אצל ר' איצלה פונביז׳ער‬ ‫לאחר נישואיו עת החל בבניין ביתו המשיך בשקידת התורה זו‪.‬‬ ‫ועמלה‪ ,‬באותו זמן נפתח הקיבוץ בראשותו של הגאון הגדול ר׳ ואכן‪ ,‬בהסכמתו לספר מרן הגרי״ז יצא מגדרו וכתב "כ״ג אינו צריך‬ ‫איצלה פונביז׳ער‪ ,‬ראי״מ בחר ללכת לדלות מתורתו של הגאון לא לדידי ולא לדכוותי להסכים ולהעיד על דבריו וחידושיו"!‬ ‫הנורא‪ ,‬וזכה הרב מחרקוב זצ״ל להתקרב אליו מאוד ושתה רבות‬ ‫בנו הגאון ר׳ מרדכי אמר לבנו הרב מנחם שכאשר החרקובער‬ ‫מתורתו‪.‬‬ ‫היה בא להתפלל אצל מרן הגרי״ז‪ ,‬היה מרן הגרי״ז מורה להש״ץ‬ ‫שיטתו של ר׳ איצלה פונוביזער היתה ששלמות אמיתית של בן‬ ‫להמתין בשמונה עשרה להחרקובער רב‪.‬‬ ‫עליה בכל הליכותיו‪ ,‬ניתנת להשגה דוקא ע״י שקיעות בלימוד‬ ‫ובירור סברות וחקירות‪ .‬תלמידיו היו עמלים על הבנה עמוקה בכל שמענו עוד‪ ,‬שבעת המלחמה בתש״ח שהו בני מרן הגרי״ז בביתו‬ ‫דבר ודבר‪ ,‬עד שיצאה סברא מלובנת היטב‪ ,‬וכן בספרו נתיבות של החרקובער רב מתוך הנחה שזכות הגאון תגן עליהם להינצל‬ ‫הקודש נראית היטב שיטתו של ר׳ איצלה בהבנת סברות בסוגיות מההפצצות הכבדות‪.‬‬ ‫הקשר המיוחד בין הגאון מחרקוב למרן הגרי״ז הי׳ עד כדי שרבנו‬ ‫החמורות דקדשים‪ ,‬ומעטים זכו ללמוד כך את סוגיות קדשים‪.‬‬ ‫היה מהיחידים שמרן הגרי״ז היה שולח להם משלוח מנות בכל‬ ‫בספר‬ ‫חידושיו הנפלאים של ר' איצלה פונביז׳ער מובאים רבות‬ ‫ובאחד הכתבים על זרעים כתב "שמעתי ממורי ורבי ר' איצלה שנה‪ ,‬ולאחר הסתלקותו כשהגיע יום הפורים התבטא הגרי״ז‬ ‫בכאב שהשנה חסר לו בקיום של ה׳רעהו׳ במשלוח מנות‪.‬‬ ‫פונביז׳ער"‪.‬‬ ‫החברותא ‪ -‬הגאון ר' שלמה בלוך‬ ‫בשבת קדש פרשת לך לך ז׳ חשוון תשי״ז עת פטירת רבנו כאשר‬ ‫עוד מתקופת הנעורים נוצר קשר מיוחד בין הגאון הצדיק ר׳‬ ‫הגיע זמן סעודה שלישית ומרן הגרי״ז ראה שרבנו בושש מלבוא‬ ‫שלמה בלוך לבין הגאון מחרקוב משנת תרס״ב עד שנת תשי״ז עת‬ ‫לשוחח בדברי תורה כדרכו מדי שבת‪ ,‬שאל את בני ביתו בשלומו‬ ‫פטירת הרב זצ״ל‪ ,‬חמישים וחמש שנים! זהו מנין שנות ההיכרות‬ ‫של החרקובער‪ ,‬אך בני ביתו נמנעו מלספר לו כדי לא לצערו‪.‬‬ ‫של הרב מחרקוב והגאון הצדיק ר׳ שלמה בלוך‪ .‬מה שהתחיל‬ ‫תיכף עם צאת השבת התעוררו מספר שאלות בנוגע לסדרי הלוויה‬ ‫כחברותא היה לקשר רב ימים‪.‬‬ ‫ר׳ שלמה היה ידוע כגדול וצדיק ירא ה׳ בקי בנגלה ובנסתר צנוע (חלקם בעקבות בקשות מסוימות בענייני טהרת המת שהגיעו מהאדמו״ר מגור בעל ה׳בית‬ ‫ועניו‪ .‬הרב מחרקוב היה מספר שפעם הגיעו אנשים לבקש ברכה ישראל׳ זצ״ל שדר בשכנותו והיה מעורב בכל סדרי ההלוויה‪ ,‬ואף בא לשהות ליד המיטה במהלך‬ ‫מ׳החפץ חיים׳ והחפץ חיים לא היה בביתו והאנשים המתינו שישוב השבת כדי לחלוק כבוד לנפטר)‪ ,‬בני רבנו קמו ועלו לביתו של מרן הגרי״ז‬ ‫לביתו וכאשר ראה החפץ חיים שממתינים לברכתו אמר "מה צריך כדי לקבל את הכרעותיו בנוגע לכל השאלות שהתעוררו‪ ,‬אך בני‬ ‫לחכות לי כשאפשר לזכות לברכה מר׳ שלמה בלוך מברנוביץ" מרן זללה״ה חששו לשלומו ולא רצו לשתפו בידיעה הקשה‪ ,‬ואולם‬ ‫עשרות שנים היה ידידו בלב ונפש של הגאון הצדיק ר׳ שלמה לאחר מכן כאשר יצא מרן הגרי״ז לטיול הקבוע לצורך בריאותו‪,‬‬ ‫זצ״ל ואף בתקופות המאוחרות יותר בהיותם בירושלים היה מגיע שם לב להתרחשות סביב ביתו של רבנו‪ ,‬מיד הבין מרן מה שאירע‬ ‫ר׳ שלמה לבית החרקובער שם היו לומדים בהתמדה ללא שום ושלח לבקש מהמלווים להתעכב עד שיוכל להשתתף בלוויה‪.‬‬ ‫הפסקה‪ ,‬כפי שהעיד נכדו ר׳ משה סלומון איך היה נכנס ר׳ שלמה דור דור ודורשיו‬ ‫לבית הרב מחרקוב ומיד מתיישב פותח את הגמרא ומתחילים‬ ‫הרב מחרקוב היה רגיל לומר שעד מלחמת העולם הראשונה (בשנת‬ ‫ללמוד‪ .‬רבות מהשיעורים בזרעים ורבות מהשטייגען העצום של‬ ‫תר״ע) עולם התורה היה מלא בענקים גאונים ולמדנים במושגים‬ ‫הרב מחרקוב הי" בצוותא עם הגאון ר׳ שלמה בלוך זצ״ל‪.‬‬ ‫גבוהים‪ ,‬אין לנו שום השגה בגדלותם‪ ,‬עד שהגיעה המלחמה‬ ‫נפשו קשורה בנפשו עם הגאון הגדול ר' שלמה בלוך זצ״ל מהיותם‬ ‫וקהילות התורה חרבו ובתי המדרש גלו ממקום למקום‬ ‫צעירים עד יומו האחרון‪ .‬אף לאחר פטירת החרקובער היה ר׳‬ ‫שלמה בלוך הולך מדי פעם בערב ראש חודש אל מקום מנוחתו כך אמר הגאון מחרקוב להרב הצדיק ר' עמרם בלוי זצ״ל‪ :‬אף‬ ‫של החרקובער "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו"‪ .‬שאתה צדיק ומיוחד בדורנו‪ ,‬אבל תדע שלפני שנים היה בכל‬ ‫ר' שלמה זצ״ל לא השאיר אחריו זרע של קיימא אמנם נכתב ספר עיירה עשרות אנשים כמוך!! וכן היה אומר על עוד גדולי הדור‬ ‫שחיו עמו בירושלים שאמנם יש בדורנו בודדים כאלו אבל אז היו‬ ‫אודותיו ספר "הצדיק רבי שלמה"‪.‬‬ ‫כמה וכמה עשרות‪.‬‬ ‫עם מרן רי״ז הלוי‬ ‫בשנת תרצ״ו הגיע הרב מחרקוב לארץ ישראל ונודע לתהילה אלה אזכרה ועל אלה אני בוכיה על הדור שגדל לפני מלחמת‬ ‫בעיה״ק ירושלים בשיעוריו על סדר זרעים ובהרבצת תורה לכלל העולם הראשונה ובהן אותם דמויות נפלאות ביניהם הסבא‬ ‫(מתוך הקדמה לנתיבות הקודש)‬ ‫ישראל במצוות התלויות בארץ‪ .‬מלבד השיעורים בסדר זרעים‪ ,‬קדישא‪.‬‬ ‫ןוילג | ז"פשת ‪ -‬חנ "הרות ירבד"בד"" [‪]16‬‬