gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: תורה שבכתב · Torha Shebechtav

שבוע: נח (2026-10-12)

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסייעתא דשמיא‬ ‫יו"ל ע"י קרן תרי"ג לזיכוי הרבים‬ ‫לטובת נשמת הרבני הנגיד הנכבד‬ ‫הפצת ועידוד לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י‬ ‫הרה"ח ר' אריה (לייבל)‬ ‫בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל‬ ‫פרשת נחפרשת בראשית‬ ‫גיליון ק"מ (שנה ד') | מרחשוון תשפ"ז‬ ‫עונג שבת בעומק‬ ‫פירוש רש"י‬ ‫ְל ִה ְתעֲ ֵמק ְּב ַתעֲ נוּגִ ים‬ ‫ֹנ ַַֹח ְוְ דֹורֹו • ָָּפ ָָר ַַׁשת ַַה ַַּמּבּול • ֶֶצ ֱֱא ָָצ ֵֵאי ֹנ ַַֹח‬ ‫חמס או גזל?‬ ‫ִַוִַּת ָָּמֵלֵ א ָָה ָָא ֶֶרץ ָָח ָָמס (בראשית ו‪ ,‬יא)‬ ‫מבט‬ ‫תוכן‬ ‫רש"י‪ַ :‬ו ִ�ִַּת � ָָּמֵלֵא ָהָ ָאָ ֶרֶ ץ ָחָ ָמָ ס – ֶ�ֶּגֶזֶל‪.‬‬ ‫ָָּפ ָָר ַַׁשת ֹנ ַַֹח ּכֹוֶלֶ ֶלֶ ת ֶֶאת קֹורֹות ַַחָּיָ יו ֶֶׁשל ֹנ ַַֹח ְוְ דֹורֹו‪ֹ .‬רֹב ַַה ָָּפ ָָר ָָׁשה‬ ‫רש"י מבאר שחטא ה'חמס' הכוונה לחטא ה'גזל'‪ .‬אולם לכאורה‬ ‫סך כל‬ ‫שנות‬ ‫גילו בעת‬ ‫קּוָפה ֶֶׁש ַַא ַַחר‬ ‫עֹוֶס ֶֶקת ְּבְ ַַמּבּול‪ּ ,‬בֹו ָָמ ָָחה ה' ֶֶאת ָּכָ ל ַַהְּיְ קּום‪ּ ,‬וַבַ ְְּת ָ‬ ‫ֶ‬ ‫הדברים תמוהים‪ ,‬שהרי מבואר במסכת בבא‪-‬קמא (סב‪ ,‬א)‬ ‫שנות‬ ‫חייו אחרי‬ ‫הולדת‬ ‫ֲֲע ָָׂש ָָרה ּדֹורֹות‬ ‫ַּבַ ַַּמּבּול ַּכַ ֲֲא ֶֶׁשר ֹנ ַַֹח ָיָ ָָצא ֵֵמ ַַה ֵֵּתָבָ ה‪ֵּ .‬כֵ ן מּוָבָ א ַּבַ ָָּפ ָָר ָָׁשה ְּבְ ַַה ְְר ָָחָבָ ה‬ ‫חייו‬ ‫הולדת בנו‬ ‫בנו‬ ‫מנח ועד אברהם‬ ‫ֵֵּפרּוט ָּכָ ל ַַהּדֹורֹות ְוְ ָָה ֻֻאּמֹות ֶֶׁשָּיָ ְְצאּו ִִמֹּנ ַַֹח‪.‬‬ ‫שיש הבדל בין 'גזלן' ל'חמסן'‪ ,‬כי גזלן נוטל חפץ בלי לשלם‬ ‫עליו‪ ,‬ואילו חמסן משלם מעות על החפץ שנטל מהבעלים בלי‬ ‫‪600‬‬ ‫‪500‬‬ ‫בן ‪ 100‬נולד ארפכשד‬ ‫שם בן נח‬ ‫‪1‬‬ ‫נושאים‬ ‫רשות‪ .‬ואם כן‪ ,‬מדוע מפרש רש"י ש'חמס' היינו 'גזל'?‬ ‫ִִצ ְְדקּות ֹנ ַַֹח ְוְ ִִר ְְׁשעּות ּדֹורֹו | ְּבְ ִנִ ַּיַ ת ַַה ֵֵּתָבָ ה | ְיְ ֵֵמי ַַה ַַּמּבּול | ְיְ ִִצ ָיָאה‬ ‫‪438‬‬ ‫‪403‬‬ ‫בן ‪ 35‬נולד שלח‬ ‫ארפכשד‬ ‫‪2‬‬ ‫מחדש רבינו המהר"ל מפראג זי''ע ב'גור אריה' חידוש נפלא‪:‬‬ ‫ֵֵמ ַַה ֵֵּתָבָ ה | ָָק ְְרְּבְ נֹות ֹנ ַַֹח | אֹות ַַה ֶֶּק ֶֶׁשת | ִִצּוּוִיִ ים ַַא ַַחר ַַה ַַּמּבּול |‬ ‫בדור המבול כולם חטפו זה מזה‪ ,‬כך שאם אחד גזל מחבירו‪,‬‬ ‫‪433‬‬ ‫‪403‬‬ ‫בן ‪ 30‬נולד עבר‬ ‫שלח‬ ‫‪3‬‬ ‫ִִה ְְתַנַ ֲֲהגּות ָּבָ ָנָ יו ֶֶׁשל ֹנ ַַֹח ְּבְ ֵֵעת ִִׁשְכְ רּותֹו | ּדֹור ַַה ַַּפָּלָ ָגָ ה | ִִׁשְבְ ִִעים‬ ‫ואחר כך היה חבירו גם כן חוזר וגוזל אותו‪ ,‬נמצא שהגזל שגזל‬ ‫ֻֻאּמֹות | ֶֶּת ַַרח ּוָבָ ָנָ יו‪ְ ,‬וְ ִנִ ּׂש ֵּׂוֵאי ַַאְבְ ָָר ָָהם ְוְ ָָׂש ָָרה‪.‬‬ ‫‪473‬‬ ‫‪430‬‬ ‫בן ‪ 43‬נולד פלג‬ ‫עבר‬ ‫‪4‬‬ ‫השני מהראשון‪ ,‬הוא כמו תשלום מעות שהראשון שילם לשני‬ ‫זמן‬ ‫על הגזל הראשון‪ ,‬כך שה'גזל' (שהוא בלי תשלום) הפך ל'חמס'‬ ‫‪239‬‬ ‫‪209‬‬ ‫בן ‪ 30‬נולד רעו‬ ‫פלג‬ ‫‪5‬‬ ‫קּוָפה ַּבַ ת ְּכְ ‪ָָׁ 350-‬שָנָ ה‪ָָ .‬ה ֵֵחל ֵֵמ ַַה ַַּמּבּול ֶֶׁש ָָהָיָ ה‬ ‫ָָּפ ָָר ַַׁשת ֹנ ַַֹח ַַמ ִִּק ָיָפה ְְּת ָ‬ ‫(שהוא עם תשלום)‪ .‬זו כוונת הכתוב "ַוַ ִִּת ָָּמֵלֵ א ָָה ָָא ֶֶרץ ָָח ָָמס" –‬ ‫ִּבִ ְְׁשַנַ ת ֶֶאֶלֶ ף תרנ"ו ִלִ ְבְ ִִר ַיַאת ָָהעֹוָלָ ם‪ְ ,‬וְ ִנִ ְְמ ַַׁשְך ְּבְ ֶֶמ ֶֶׁשְך ְּכְ ָָׁשָנָ ה‪ְ ,‬וְ ַַעד‬ ‫כלומר‪ ,‬שכל הארץ היתה מלאה בגזלנים‪ ,‬שכולם גזלו זה מזה‪,‬‬ ‫‪239‬‬ ‫‪207‬‬ ‫בן ‪ 32‬נולד שרוג‬ ‫רעו‬ ‫‪6‬‬ ‫ְלְ דֹור ַַה ַַּפָּלָ ָגָ ה ֶֶׁש ָָהָיָ ה ַּכַ ֲֲעֹבֹר ְּכְ ‪ָָׁ 350-‬שָנָ ה ‪ִּ -‬בִ ְְׁשַנַ ת ֶֶאֶלֶ ף תתקצ"ו‪,‬‬ ‫וממילא ה'גזל' הפך ל'חמס'‪.‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪200‬‬ ‫בן ‪ 30‬נולד נחור‬ ‫שרוג‬ ‫‪7‬‬ ‫ִּוִמ ַיַתת ֶֶּת ַַרח ָָׁשָנָ ה ְלְ ַַא ַַחר ִִמֵּכֵ ן‪ִּ ,‬בִ ְְׁשַנַ ת ֶֶאֶלֶ ף תתקצ"ז‪.‬‬ ‫לכן בא רש"י להדגיש בפירושו ָ'ָח ָָמס – ֶּגֶ ֶזֶ ל'‪ ,‬להסביר לנו‬ ‫מקום‬ ‫שהגזלן מצד עצמו לא התכוון באמת שיהיה זה כתשלום עבור‬ ‫‪248‬‬ ‫‪219‬‬ ‫בן ‪ 29‬נולד תרח‬ ‫נחור‬ ‫‪8‬‬ ‫ְלְ ַַא ַַחר ִִסּיּום ַַה ַַּמּבּול ָנָ ָָחה ַַה ֵֵּתָבָ ה ַַעל ָ'ָה ֵֵרי ֲֲא ָָר ָָרט'‪ְ ,‬וְ ֶֶצ ֱֱא ָָצ ָָאיו ֶֶׁשל‬ ‫הגזלה‪ ,‬כי הוא גזל בכל מקרה‪ ,‬אפילו אם הנגזל לא היה חייב לו‬ ‫‪205‬‬ ‫‪138‬‬ ‫בן ‪ 70‬נולד אברהם‬ ‫תרח‬ ‫‪9‬‬ ‫ֹנ ַַֹח ִִה ְְת ַַּפְּזְ רּו ְּבְ ַכַ ָָּמה ֲֲא ָָרצֹות ְּוְמ ִִדינֹות‪ַַ .‬אְנְ ֵֵׁשי ּדֹור ַַה ַַּפָּלָ ָגָ ה ֵֵה ִִקימּו‬ ‫כלום‪ ,‬ולפיכך פירש רש"י שמצד כוונת הגזלנים היה כאן 'גזל'‪,‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪75‬‬ ‫בן ‪ 100‬נולד יצחק‬ ‫אברהם‬ ‫‪10‬‬ ‫ִִמְגְ ָָּדל ְּבְ ֶ'ֶא ֶֶרץ ִִׁשְנְ ָָער' ִִהיא ָּבָ ֶבֶ ל‪ִּ ,‬וִמ ָָּׁש�ם ֱֱה ִִפ ָיָצם ה' ְּבְ ָכָ ל ָָהעֹוָלָ ם‪.‬‬ ‫אלא שהכתוב אומר שבפועל בלא כוונתו זה הפך להיות 'חמס'‪,‬‬ ‫ֵּכֵ ן ִנִ ְלְ ַַמד ַַעל ֶֶּת ַַרח ֶֶׁשָּיָ ָָצא ֵֵמאּור ַּכַ ְְׂש ִִּדים ְוְ ִִהִּגִ ַיַע ְלְ ָָח ָָרן‪.‬‬ ‫כי כולם גזלו זה מזה‪.‬‬ ‫מצרים לכוש‪ ,‬או כוש למצרים?‬ ‫תמצית 'הלימוד היומי' לפרשת נח‪:‬‬ ‫ֹאְמרּו ִִאיׁש ֶֶאל ֵֵר ֵֵעהּו ָָהָבָ ה ִנְִלְ ְּבְ ָנָה ְלְ ֵבֵ ִנִים וגו' (בראשית יא‪ ,‬ג)‬ ‫ַוַ ֹּי ְ‬ ‫ּוּׁש‪ְ ,‬וְ כ ׁ‬ ‫ּוּׁש ְלְ פּוּט‪,‬‬ ‫יׁש ֶאֶ ל ֵרֵ ֵֵעהּוּ – ֻאֻ ָּמ�ּה ְלְ ֻאֻ ָּמ�ּה‪ִִ .‬מְצְ ַרַ ִיִם ְלְ כ ׁ‬ ‫רש"י‪ִִ :‬א ׁ‬ ‫בצאתו הקריב קרבן מכל בעלי החיים הטהורים‪ ,‬וה' קיבל את‬ ‫יום ראשון‪ ,‬ל' בתשרי‬ ‫ּוּפּוּט ִלִ ְכְ ַנ ַַַען‪.‬‬ ‫הקרבנות ונשבע שלא יביא עוד מבול לעולם‪ ,‬ותקופות השנה‬ ‫נח ודורו | ציווי עשיית התיבה‬ ‫לא ייפסקו לעולם‪ .‬בעת ההוא התיר ה' לנח ובניו לאכול בשר‪,‬‬ ‫נח היה איש צדיק תמים‪ ,‬אך בני דורו חטאו בעבודה זרה וגילוי‬ ‫רש"י מזכיר ארבע אומות מבני חם‪ ,‬שנועצו יחדיו בדור הפלגה‬ ‫אך הזהיר על איסור אכילת אבר‪-‬מן‪-‬החי‪ ,‬ועל האיסור לשפוך‬ ‫לפי הסדר הבא‪ :‬א‪ .‬מצרים‪ .‬ב‪ .‬כוש‪ .‬ג‪ .‬פוט‪ .‬ד‪ .‬כנען‪ .‬אולם‬ ‫עריות‪ ,‬ונחתם דינם על עוון הגזל‪ .‬בעבור כך גזר ה' להביא‬ ‫דם או לאבד את עצמו‪ ,‬וכן בירך וציווה את נח ובניו שיתרבו‬ ‫מבול‪ ,‬ואמר לנח לבנות במשך ‪ 120‬שנה תיבה לשם הצלתו‬ ‫כאשר נתבונן בפסוקים יתעורר לנו דיוק נפלא‪ ,‬שהרי לעיל‬ ‫בארץ‪ ,‬ובירכם שבעלי החיים יתייראו מהם‪.‬‬ ‫נאמר (י‪ ,‬ו) ּוְבְ ֵנֵ י ָָחם‪ּ ,‬כּוׁש ִּוִמ ְְצ ַַרִיִ ם ּופּוט ּוְכְ ָנָ ַַען‪ ,‬הרי שכוש‬ ‫והצלת משפחתו‪ ,‬אליה יכניס את כל בעלי החיים שלא חטאו‪,‬‬ ‫היה קודם למצרים‪ ,‬ומדוע מזכיר רש"י הסדר ִ'ִמ ְְצ ַַרִיִ ם ְלְ כּוׁש‪,‬‬ ‫יום חמישי‪ ,‬ד' במרחשוון‬ ‫מהטמאים ‪ -‬זכר ונקבה‪ ,‬ומהטהורים – שבעה זכרים ושבעה‬ ‫ְוְ כּוׁש ְלְ פּוט‪ּ ,‬ופּוט ִלִ ְכְ ַנַ ַַען'‪ ,‬הלא לפי סדר גדולתם לכאורה היה‬ ‫ברית ושבועה של יבוא מבול | אות הקשת‬ ‫נקבות‪.‬‬ ‫צריך להיות הסדר להיפך‪' :‬כוש למצרים‪ ,‬ומצרים לפוט‪ ,‬ופוט‬ ‫ה' כרת ברית עם נח ובניו וכל נפש חיה שלא להביא עוד מבול‬ ‫יום שני‪ ,‬א' במרחשוון‬ ‫לכנען'!‬ ‫לעולם‪ ,‬וכחיזוק וסימן לזכור את הברית‪ ,‬יתן ה' קשת בענן‪.‬‬ ‫כניסה לתיבה | ‪ 40‬ימי המבול‬ ‫התמיהה תגדל לאור האמור לעיל (י‪ ,‬ח) ְוְ כּוׁש ָיָ ַלַ ד ֶֶאת ִנִ ְְמֹרֹד הּוא‬ ‫יום שישי‪ ,‬ה' במרחשוון‬ ‫כאשר היה נח בן ‪ 600‬שנה‪ ,‬אמר ה' לנח להיכנס לתיבה עם בעלי‬ ‫ֵֵה ֵֵחל ִלִ ְְהיֹות ִּגִ ֹּבֹר ָּבָ ָָא ֶֶרץ‪ ,‬ופירש שם רש"י‪ִ' :‬לִ ְְהיֹות ִּגִ ּבֹור ‪ְ -‬לְ ַַה ְְמ ִִריד‬ ‫נח ויינו | שבעים האומות‬ ‫החיים‪ .‬נח נכנס בעיצומו של יום‪ ,‬וה' שלח אריות ודובים להגן‬ ‫ָּכָ ל ָָהעֹוָלָ ם ַַעל הקב"ה הּוא ַּבַ ֲֲע ַַצת ּדֹור ַַה ַַּפָּלָ ָגָ ה'‪ ,‬ומאחר שנמרוד‪,‬‬ ‫בצאתו מהתיבה נטע נח כרם ומענביו עשה יין‪ ,‬וכאשר שתה‬ ‫עליו מפני הרשעים שאיימו לשבור את התיבה ולהורגו‪ 40 .‬ימי‬ ‫מזרע כוש‪ ,‬החל להמריד את העולם בדור הפלגה‪ ,‬היה צריך‬ ‫מהיין נפלה עליו תרדמה‪ .‬חם בנו ביזה אותו בעת השינה‪ ,‬ואילו‬ ‫המבול החלו בבוקר יום י"ז בחשוון [או י"ז באייר]‪ ,‬והסתיימו‬ ‫רש"י להזכיר כאן את האומה של כוש תחילה‪' :‬כוש למצרים‪,‬‬ ‫בניו שם ויפת נהגו כבוד באביהם וכיסו אותו‪ ,‬כשהתעורר נח‪,‬‬ ‫בבוקר כ"ח בכסליו [או כ"ח בסיון]‪.‬‬ ‫ומצרים לפוט' וכו'‪.‬‬ ‫קילל את חם ובנו כנען שצאצאיהם יהיו עבדים‪ ,‬ובירך את‬ ‫שם ויפת‪ .‬בהמשך מפרט הכתוב את ‪ 70‬האומות שיצאו מנח‪,‬‬ ‫יום שלישי‪ ,‬ב' במרחשוון‬ ‫מתוק מדבש הוא ביאורו של הגה"ק רבי יעקב סולניק זי"ע‬ ‫תגבורת המים | שילוח העורב והיונה‬ ‫בספרו 'נחלת יעקב'‪ :‬מבואר ברש"י בפרשת לך לך (יד‪ ,‬א)‬ ‫וביניהם נמרוד שהמריד את העולם נגד הבורא‪.‬‬ ‫כאשר הסתיימו ‪ 40‬ימי ירידת הגשמים‪ ,‬היו עוד ‪ 150‬יום בהם‬ ‫שנמרוד שהוא אמרפל‪ ,‬היה המלך על כולם‪ ,‬ומעתה‪ ,‬סבר רש"י‬ ‫יום שבת קודש‪ ,‬ו' במרחשוון‬ ‫התגברו המים עד שהתכסו ההרים‪ ,‬והתיבה שטה על המים‬ ‫שלא יתכן שנמרוד אכן היה הראשון שיעץ את עצת דור הפלגה‪,‬‬ ‫דור הפלגה | הדורות עד אברהם אבינו‬ ‫כאשר חלק ממנה משוקעת במים‪ .‬אחר כך זכר ה' את נח ואת‬ ‫ֹאְמרּו ִִאיׁש‬ ‫כי אם הוא היה הראשון‪ ,‬מדוע נאמר כאן הלשון 'ַוַ ֹּי ְ‬ ‫אנשי דור הפלגה נועצו יחד למרוד וללחום בבורא‪ ,‬ובנו להם‬ ‫תפילותיו‪ ,‬והמים החלו להתמעט במשך ‪ 60‬יום‪ ,‬עד שהתיבה‬ ‫ֶֶאל ֵֵר ֵֵעהּו ָָהָבָ ה ִנִ ְלְ ְּבְ ָנָ ה ְלְ ֵבֵ ִנִ ים וגו'‪ ,‬שמשמעותו בלשון שאלה‬ ‫עיר ומגדל גבוה בארץ בבל במטרה שלא יתפזרו בארץ‪,‬‬ ‫נחה על הרי אררט‪ .‬נח שלח עורב לבדוק אם יבשו המים‪,‬‬ ‫ובקשת הסכמה‪ ,‬הלא אם המלך מעצמו רצה לעשות כן‪ ,‬היה‬ ‫ולעשות עמודים לרקיע שלא יתמוטט ולא יבוא שוב מבול‪ .‬ה'‬ ‫וכשהוא לא ביצע את השליחות‪ ,‬שלח שלש פעמים את היונה‪,‬‬ ‫לו לגזור עליהם בגזירת מלך שכולם חייבים לעשות כן‪ ,‬אלא‬ ‫בלבל את שפתם שלא יבינו איש שפת רעהו‪ ,‬ופיזר אותם בכל‬ ‫עד שהיא חזרה עם עלה זית‪ ,‬ואז ידע כי יבשה הארץ והוא הסיר‬ ‫בוודאי נמרוד מצד עצמו לא גזר כן‪ ,‬אלא אחרים יעצו לו‪ ,‬וסבר‬ ‫הארצות‪ .‬הכתוב מפרט את עשרת הדורות מנח עד אברם [הוא‬ ‫את מכסה התיבה‪.‬‬ ‫רש"י שמסתמא מצרים‪ ,‬שהוא שני לכוש‪ ,‬יעץ כך תחילה‬ ‫אברהם אבינו]‪ ,‬שאביו תרח השליכו לאור כשדים לאחר שניתץ‬ ‫ונתקבלה העצה בעיני נמרוד‪ ,‬ואחר כך המריד את כל העולם‪.‬‬ ‫את אליליו‪ .‬אברם נשא את שרי [היא שרה]‪ ,‬ותרח יצא יחד‬ ‫יום רביעי‪ ,‬ג' במרחשוון‬ ‫על כן מדוקדקים דברי רש"י להפליא‪ ,‬שהזכיר את הסדר‬ ‫עם בניו לעבר ארץ כנען‪ ,‬אך כאשר הגיע תרח לחרן‪ ,‬התיישב‬ ‫יציאה מהתיבה | לאחר המבול‬ ‫ִ'ִמ ְְצ ַַרִיִ ם ְלְ כּוׁש‪ְ ,‬וְ כּוׁש ְלְ פּוט‪ּ ,‬ופּוט ִלִ ְכְ ַנַ ַַען'‪.‬‬ ‫שם ומת שם‪.‬‬ ‫אחרי ייבוש מוחלט של האדמה‪ ,‬אמר ה' לנח לצאת מהתיבה‪.‬‬ ‫אני מתעסק בכל יום על דברי המאור הגדול (רש"י) בפירוש החומש הגדול והמופלג‪ ,‬אשר אין שום דבור‬ ‫(שו"ת רבינו אליהו מזרחי‪ ,‬סי' פ')‬ ‫מדבוריו שאינו צריך חקירה רבה ועיון נפלא‪.‬‬ ‫צריך חקירה רבה ועיון נפלא‬ ‫הפרשה ולקחה מאוצרם‬ ‫של גדולי הדורות‬ ‫בדרך התורה‬ ‫גדול השלום‬ ‫הכרת והבנת‬ ‫דברי רש"י אלו מלמדים אותנו את גודל מעלת‬ ‫יָצם ה' ַַעל ְּפֵּנֵ י ָּכּ ל ָָה ָָא ֶֶרץ (בראשית יא‪ ,‬ט)‬ ‫ִּוִמ ָּׁׁש�ם ֱֱה ִִפ ָ‬ ‫מושג בתורה‬ ‫לב לדעת‬ ‫האחדות והשלום בין איש לרעהו‪ .‬כח האחדות‬ ‫מגן ומציל מפני כל רע אף על מי שמעשיו ח"ו‬ ‫ְוְ ִכִ י ֵאֵ יזֹוֹ ָָקָׁש�ׁה‪ֶׁ ,‬ש�ׁ ל ּדֹּוֹ ר ַהַ � ַּּמּבּּוּל אֹוֹ ֶׁש�ׁ ל ּדֹּוֹ ר ַהַ ַּפ�ָּּל�ָּגָה? וכו' ֶאֶ ָּל�ּא ֶׁש�ׁ ּדֹּוֹ ר‬ ‫ּוִמְגְ ָָּדל (בראשית יא‪ ,‬ד)‬ ‫ָָהָבָ ה ִנִ ְבְ ֶנֶ ה ָּלָ נּו ִִעיר ִ‬ ‫דֹור ַַה�ַ ַַּפ�ַ ָָּל�ָ ָָג�ָ ה‬ ‫גרועים כדור הפלגה‪ ,‬והשלום הוא כלי מחזיק‬ ‫ַהַ � ַּּמּבּּוּל ָהָ יּוּ �ַּגְּזְָלָ ִנִ ים ְוְ ָהָ ְיְָתָ ה ְְמִרִ יָבָ ה �ֵּבּיֵנֵיֶהֶ ם‪ְ ,‬לְ ָכָ ְְך ֶנֶֶאֶ ְבְ דּוּ; ְוְ ֵאֵ ּלּּוּ ָהָ יּוּ נֹוֹ ֲהֲִגִ ים‬ ‫ברכה להביא את כל הברכות והשפע‪.‬‬ ‫ֲּחֹל ֶֶֹקת ְוְ ָגָדֹוֹ ל ַהַ �ָּׁש�ׁ לֹוֹ ם (רש"י)‪.‬‬ ‫ַאַ ֲהֲָבָ ה ְוְ ֵרֵ עּוּת �ֵּבּיֵנֵיֶהֶ ם ‪ָ -‬לָ ַמַ ְדְ � ָּּת ֶׁש�ָּׁׂש��ׂנּוּא ַהַ �ַּמ ֲ‬ ‫רש"י מבאר שדור הפלגה רצו לעלות לרקיע למרוד בהקב"ה‬ ‫ולהילחם בו‪ ,‬או שאמרו ‪ -‬אחת לתרנ"ו שנים הרקיע מתמוטט כשם‬ ‫שעשה בימי המבול‪ ,‬בואו ונעשה לו סמוכות‪.‬‬ ‫לשליח שבא להזמינו שאין הוא מתערב בעניין‪ ,‬אך כעבור‬ ‫סוד אריכות הימים‬ ‫רגע נמלך בדעתו שלא לומר כך לשליח‪ ,‬שמא המזמינים‬ ‫אולם האבן עזרא כתב‪ ,‬שבוני המגדל לא היו טפשים שיחשבו‬ ‫כאשר זכה בעל 'שבט הלוי' הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר‬ ‫לעלות לשמים [ואם כן היו טפשים‪ ,‬לא היה מגיע להם להיענש‬ ‫ייפגעו מסירוב מפורש היוצא מפיו‪.‬‬ ‫זי"ע‪ ,‬להגיע אל מאה שנה בבריאות איתנה‪ ,‬נשאל מפי כמה‬ ‫(דרשות הר"ן)]‪ ,‬וגם לא חששו מהמבול‪ ,‬שהרי ידעו שנשבע ה'‬ ‫על כן הציע רבי שלום דרך אחרת‪ ,‬שלא תשאיר מקום‬ ‫אנשים את השאלה המתבקשת‪ :‬במה זוכים לאריכות ימים‬ ‫שלא יביא עוד מבול לעולם‪ ,‬אלא שרצו עיר גדולה ומגדל גבוה כדי‬ ‫לחלישות הדעת‪ .‬בעוד השליח ממתין לתשובה‪ ,‬קם רבי‬ ‫ולזקנה מופלגת?‬ ‫שכל אלו ההולכים חוץ לעיר לא יתפזרו‪ ,‬וישובו אל העיר‪ .‬כעין זאת‬ ‫שלום וחבש את מגבעתו‪ ,‬והחל להתקדם במהירות לכיוון‬ ‫השיב הגר"ש זי"ע במשל‪ :‬אריה שאכל דבר מאוס וחשש‬ ‫למדו גם הרלב"ג והספורנו שרצו רק לבנות בתים וגדרות צאן‪.‬‬ ‫היציאה ואמר לשליח‪' :‬אני יוצא כעת מן האכסניה‪ ,‬ואתה‬ ‫שמא הבאיש ריח פיו‪ ,‬קרא לחמור וביקשו שיריח את פיו‪.‬‬ ‫והטעם שנענשו‪ ,‬אם לא התכוונו למרוד בבוראם‪ ,‬מפני שהיישוב‬ ‫תאמר להם שבדיוק כאשר רצית לקרוא לי ראית אותי יוצא‪,‬‬ ‫הכניס החמור את פיו ללוע הארי והריח‪ ,‬ואחר כך ענה ואמר‬ ‫בעיר אחת היה נגד רצון ה' שיתפשטו האומות בכל העולם (רבינו‬ ‫כך הם יבינו שלא הספקת לפגוש אותי ולהזמינני'‪...‬‬ ‫את האמת‪ ,‬שהריח נורא ובלתי נסבל‪ .‬כששמע האריה את‬ ‫בחיי)‪ .‬גם הרשב"ם תלה את עונשם בביטול הציווי 'פרו ורבו ומלאו‬ ‫השליח לא הבין ותהה‪ :‬ואם ישאלו אותי מדוע לא הלכתי‬ ‫תשובתו‪ ,‬תיכף טרף אותו בכעסו על שפגע בכבוד מלך‬ ‫את הארץ'‪ .‬אולם הרמב"ן חלק על כל המפרשים אלו‪ ,‬ותמה‪ ,‬איך‬ ‫החיות‪ .‬לאחר מכן קרא לכבש וביקש את חוות דעתו על‬ ‫יחשבו הדור ההוא להושיב את כל העולם בעיר אחת‪.‬‬ ‫אחריך להשיגך? נענה רבי שלום ואמר לו‪' :‬עמוד אתה‬ ‫כאן‪ ,‬ואני אלך ואתרחק הלאה‪ ,‬ותוכל לומר להם שכאשר‬ ‫הריח אשר בפיו‪ .‬הכבש שראה את עצמות החמור‪ ,‬הריח את‬ ‫הבנת מילה‬ ‫נכנסת לאכסניה כבר הייתי רחוק מן האכסניה'‪ ...‬כך הקפיד‬ ‫לוע הארי והחל לשבח את הריח הנפלא והמשובח היוצא‬ ‫מפיו של האריה‪ .‬נזף בו האריה‪ :‬אתה שקרן! ובגלל השקר‬ ‫אחת בתורה‬ ‫עיניים לראות‬ ‫והתרחק רבי שלום מן המחלוקת כמטחווי קשת‪.‬‬ ‫ראוי שאטרוף אותך‪ .‬אחר כך קרא האריה לשועל וביקשו‬ ‫ֲֲעֵלֵ ה ַזַ ִיִ ת ָָט ָָרף ְּבְ ִִפ ָיָה (בראשית ח‪ ,‬יא)‬ ‫ֶֶט ֶֶרף‬ ‫סכין שהובאה מירושלים‬ ‫שיריח את פיו‪ .‬השועל‪ ,‬שראה את שני גלי העצמות‪ ,‬התנצל‬ ‫במובן המקובל‪' ,‬טרף' פירושו אכילה חסרת תרבות‪ ,‬בדרך כלל על‬ ‫בשנת תש"ד‪ ,‬לאחר שניצל בניסים ונפלאות מידי הצוררים‬ ‫בפקחותו‪ :‬אדוני המלך‪ ,‬מה אעשה שהצטננתי ואפי סתום‪,‬‬ ‫ידי בעל חיים‪ ,‬וכן נזכר בתורה כמה פעמים הלשון 'טריפה' כלפי‬ ‫ימ"ש‪ ,‬הגיע הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע לארץ ישראל‪,‬‬ ‫איני מריח מאומה‪...‬‬ ‫בעלי חיים טורפים‪.‬‬ ‫ואת השבת הראשונה עשה בחיפה‪.‬‬ ‫'שבעים שנה אני רב בבני ברק' – הפטיר הגר"ש זי"ע‬ ‫אולם כאן בפסוק כותב רש"י שני פירושים למילה ָ'ָט ָָרף'‪:‬‬ ‫חסידים מירושלים שבאו לקבל את פניו הביאו עמם שוחט‬ ‫‪' -‬ובכל מחלוקת שנקרתה לפניי‪ ,‬נהגתי בעצת השועל‬ ‫א‪ .‬מלשון לקיחה בחטיפה שהיונה חטפה את העלה‪ ,‬וזה מתאים עם‬ ‫מובהק וירא שמים‪ ,‬שיאכל הרבי משחיטתו המהודרת‪ .‬אך‬ ‫הפיקח‪ ,‬והתחמקתי מלנקוט צד במחלוקת‪ ,‬בטענה שאיני‬ ‫לשון טריפה שבעלי חיים טורפים וחוטפים‪.‬‬ ‫הרבי לא נענה להם‪ .‬קבלה הייתה בידו מאביו הרה"ק רבי‬ ‫מבין בעניינים אלו‪ ...‬במחלוקת כולם משלמים מחיר‪ ,‬גם‬ ‫ב‪' .‬טרף' הוא שם‪-‬דבר‪ ,‬מלשון מזון‪ ,‬כמו (משלי ל‪ ,‬ח) הטריפני לחם‬ ‫ישכר דוב מבעלזא זי"ע‪ ,‬שהמזדמן לעיר שיש בה שחיטה‬ ‫החמור וגם הכבש‪ ,‬מוטב להיות השועל העומד מהצד‪ ,‬זהו‬ ‫חוקי‪.‬‬ ‫סוד אריכות הימים!‪...‬‬ ‫האבן עזרא ועוד מפרשים מציינים שהמילה 'טרף' פירושה 'עלה'‬ ‫מטעם הקהילה – אין להביא שוחט אחר‪ ,‬מפני דרכי שלום‪.‬‬ ‫הגדל על העץ‪ ,‬כמו (יחזקאל יז‪ ,‬ט) ַַט ְְר ֵֵּפי ִִצ ְְמ ָָחּה ִִּתיָבָ ׁש‪ ,‬ויש שכתבו‬ ‫העיר אחד הנוכחים שהשוחט מירושלים הוזמן כבר‪ ,‬ואין זה‬ ‫לברוח ממחלוקת כפשוטו‬ ‫שלמעשה שניהם באים ממקור אחד‪ ,‬שמשום כך נקרא העלה בשם‬ ‫מן הראוי לביישו‪ .‬אך הרבי דחה את הדברים‪ :‬אין מביישים‬ ‫בחודשיו הראשונים בארץ ישראל‪ ,‬בטרם נמצאה לו דירה‪,‬‬ ‫'טרף'‪ ,‬מאחר שהעלים הטריים הם מזונם של בעלי החיים שרגילים‬ ‫את הרבים כדי לחוס על כבודו של אחד!‪.‬‬ ‫שכן הגאון רבי שלום משאש זי"ע‪ ,‬רבה של ירושלים‪,‬‬ ‫לאכול בדרך חטיפה וטריפה‪ .‬ודווקא עלים רכים וטריים‪ ,‬חביבים‬ ‫ואכן‪ ,‬משהגיע לקבל את פניו ראש שוחטי העיר וסכינו‬ ‫באכסניה זמנית בירושלים‪ .‬והנה באחד הימים הגיע אליו‬ ‫על בעלי החיים‪ ,‬ונקראים 'טרף' על שם טריותם‪ .‬אך ה'עלה' הוא זה‬ ‫בידו‪ ,‬שיבחו הרבי בחיבה‪ ,‬ואף את השוחט האורח שהובא‬ ‫שליח להזמינו אל כינוס מסוים שהתקיים בירושלים‪ ,‬אך‬ ‫שהספיק להתיישן ולהתקשות על העץ‪ ,‬ולכן נקרא שמו 'עלה'‪ ,‬כי‬ ‫מירושלים פייס‪ ,‬שאין כאן שמץ פסול בו‪ ,‬אלא הנהגה‬ ‫הוא עלה וסיים את תפקידו (כמו ַ'ַאל ַַּת ֲֲעֵלֵ ִנִ י ַּבַ ֲֲח ִִצי ָיָ ָָמי')‪.‬‬ ‫רבי שלום סבר שאותו כינוס נוגע למחלוקת בין שני צדדים‪,‬‬ ‫כללי רש״י הק׳‬ ‫קבועה בידו מפני דרכי שלום‪ ,‬שכן גדול השלום‪...‬‬ ‫ומאחר שלא רצה לקחת צד במחלוקת‪ ,‬חשב תחילה לומר‬ ‫בדקדוק הלשון‬ ‫אזניים לשמוע‬ ‫מרגליות בפרשה‬ ‫ַוַ ִּיִ ַַמח ֶֶאת ָּכָ ל ַַהְיְ קּום (בראשית ז‪ ,‬כג)‬ ‫רבים עושים שימוש בביטוי 'פועל‪-‬יוצא' במשמעות של 'תוצאה'‬ ‫ַוַ ִּיִ ַַמח או ַוַ ָיָ ֶֶמח?‬ ‫שלו במילה 'ָיָ ְְק ָָטן'‪ ,‬והוא תבע את הקורא לדין תורה אצל‬ ‫ו'תולדה'‪ ,‬כגון‪ :‬ר' יצחק קרא לאחרונה הרבה על חשיבות לימוד‬ ‫את האלקים התהלך? – עם 'שויתי'!‬ ‫חומש ורש"י‪ ,‬וכפועל יוצא מכך החליט לקבוע חברותא ללימוד יומי‬ ‫הרה"ק בעל 'קדושת יום טוב' מסיגעט זי"ע‪.‬‬ ‫ֹלִקים ִִה ְְת ַַהֶּלּ ְך ֹנ ַַֹח‬ ‫ָּתִּמים ָָהָיָ ה ְּבֹּדֹֹר ָָֹתיו ֶֶאת ָָה ֱֱא ִ‬ ‫ִִאיׁש ַַצִּדּ יק ִ‬ ‫בחומש ורש"י‪...‬‬ ‫כששמע הרבי את טענת התובע‪ ,‬קרא מיד לסופר סת"ם‬ ‫(בראשית ו‪ ,‬ט)‬ ‫אולם המשמעות המקורית של הביטוי 'פועל יוצא' הוא מושג‬ ‫ופקד עליו‪" :‬גש לספר התורה בבית הכנסת‪ ,‬ותמחק ממנו‬ ‫הגאון רבי איסר זלמן מלצר זי"ע ביקר פעם בתלמוד תורה‬ ‫מפורסם בתורת הדקדוק‪" .‬פועל יוצא" – היא מילה המתארת פעולה‬ ‫את המילה 'ָיָ ְְק ָָטן'!"‪ .‬נזדעק הסופר נבהל‪" :‬רבי‪ ,‬אם אמחק‬ ‫'עץ חיים' בירושלים‪ ,‬ושמע תינוק של בית רבן מפרש את‬ ‫שהאדם פועל אצל השני‪ ,‬דהיינו שהפעולה יוצאת ממנו אל השני‪,‬‬ ‫את 'ָיָ ְְק ָָטן'‪ ,‬כל ספר התורה ייפסל!"‪.‬‬ ‫הפסוק‪' :‬את האלקים התהלך נח' –‬ ‫ואילו "פועל עומד" – היא מילה המתארת פעולה הנשארת ועומדת‬ ‫פנה הרבי אל היהודי‪ ,‬ואמר‪" :‬אתה‬ ‫נח הלך עם 'שויתי ה' לנגדי תמיד'‬ ‫אצל פועל הפעולה‪ .‬לפעמים יש שתי מילים דומות באותיותיהן‬ ‫שומע? המילה 'ָיָ ְְק ָָטן' היא כל כך‬ ‫נח ונח!‬ ‫מול עיניו!‬ ‫ובניקודן‪ ,‬ובכל זאת האחת היא פועל יוצא‪ ,‬והשניה היא פועל עומד‪.‬‬ ‫חשובה ויקרה‪ ,‬שאם מוחקים אותה –‬ ‫כלל זה מבאר רש"י על התיבה 'ַוַ ִַּיַּמח'‪ ,‬וז"ל‪ְ :‬לְ ׁשֹון 'ַוַ ְִּיְּפ ַַעל' הּוא‪ְ ,‬וְ ֵֵאינֹו‬ ‫תמה רבי איסר זלמן ושאל למקור‬ ‫ִּיָּּפֵּעל'‪ְ ,‬וְ הּוא ִִמִּגִ ְזְ ַַרת 'ַוַ ִֶּיֶּפן' 'ַוַ ִּיֶּבֶ ן'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ביאור הדברים‪ ,‬כי הנה‬ ‫ְלְ ׁשֹון 'ַוַ ֵ‬ ‫כל ספר התורה נפסל! צא וראה איזו‬ ‫ֵֵאֶּלּה ּתֹוְלְ ֹדֹת ֹנ ַַֹח ֹנ ַַֹח (בראשית ו‪ ,‬ט)‬ ‫הפירוש‪ ,‬והילד הפנה אותו למלמד‪...‬‬ ‫היה אפשר לטעות ש'ַוַ ִַּיַּמח' פירושו שהיקום נמחה מאליו‪ ,‬דהיינו‬ ‫עלייה חשובה קיבלת!‪."...‬‬ ‫אמרו חז"ל (אבות ג‪ ,‬י) כל שרוח‬ ‫כשנשאל המלמד‪ ,‬הצביע על דברי‬ ‫הבריות נוחה הימנו‪ ,‬רוח‬ ‫שהוא 'פועל עומד' [מלשון ַוַ ִיִ ָָּפ ֶֶעל]‪ ,‬שהיקום מצד עצמו נמחה‪ .‬אולם‬ ‫למה דווקא 'עורבא פרח'?!‬ ‫ֶּלּה‬‫'ֵא‬ ‫ֵ‬ ‫הימנו‪.‬‬ ‫נוחה‬ ‫המקום‬ ‫הרמ"א (או"ח א‪ ,‬א)‪" :‬שויתי ה'‬ ‫זאת לא יתכן‪ ,‬כי אם כן‪ ,‬היה צריך להיכתב "ַוַ ִּיַּּמּ ח ָּכּ ל ַַהְיְ קּום" בלי‬ ‫נח‬ ‫כשהאדם‬ ‫‪-‬‬ ‫'‬‫ַֹח‬ ‫ַ‬ ‫ֹנ‬ ‫ֹת‬‫ֹד‬ ‫ּתֹוְלְ‬ ‫לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה‬ ‫תיבת ֶ'ֶאת'‪ .‬אבל כיון שנאמר "ַוַ ִַּיַּמח ֶֶאת ָּכּ ל ַַהְיְ קּום"? הרי זו הוכחה‬ ‫ַוַ ְיְ ַׁשַּׁלּח ֶֶאת ָָהֹע ֵֵֹרב ַוַ ֵֵּיֵּצא ָיָ צֹוא ָוָ ׁשֹוב ַַעד‬ ‫לבריות‪ ,‬התולדה היא שהוא‬ ‫שהכוונה ל'פועל יוצא' [מלשון ַוַ ִיִ ְְפ ַַעל]‪ ,‬שהמבול פעל את מחיית‬ ‫ובמעלות הצדיקים אשר הולכים‬ ‫ְיְ ֹבֶֹׁשׁ ת ַַהַּמִּיִ ם ֵֵמ ַַעל ָָה ָָא ֶֶרץ (בראשית ח‪ ,‬ז)‬ ‫גם 'ֹנ ַַֹח' לשמים‪.‬‬ ‫היקום‪.‬‬ ‫לפני האלקים"‪ .‬ועל כך כותב שם‬ ‫מצינו פעמיים בש"ס (ביצה כא‪ ,‬א;‬ ‫(חתם סופר)‬ ‫הגר"א זי"ע בביאורו‪" :‬כמו שנאמר‬ ‫ואם תשאל‪ ,‬אם 'ַוַ ִַּיַּמח' מורה על 'פועל יוצא'‪ ,‬מדוע הניקוד הוא‬ ‫חולין קכד‪ ,‬ב) שכאשר שאל אמורא‬ ‫איש צדיק תמים וגו' את האלקים‬ ‫'ַוַ ִַּיַּמח' [שבזה אפשר לטעות ולחשוב שהוא 'פועל עומד']‪ ,‬ומדוע אין‬ ‫את חבירו שאלה‪ ,‬וההוא השתמט‬ ‫התהלך נח"‪ .‬הרי מפורש בגר"א‬ ‫הניקוד 'ַוַ ָיָ ֶֶמח' או 'ַוַ ֶיֶ ַַמח'? [שאז היה יותר פשוט להבין שהוא פועל‬ ‫מלהשיב‪ ,‬אמר לו‪" :‬עורבא פרח"‪ .‬ומפרש רש"י‪ :‬השיאו‬ ‫שזהו פירוש הכתוב ממש!‬ ‫יוצא]‪ .‬על כך מתרץ רש"י‪ָּ :‬כּ ל ֵּתּ יָבָ ה ֶׁשׁ ּס ָֹוָפּה ֵֵה"א‪ְּ ,‬כּ גֹון ָּבָּנָ ה‪ָָ ,‬מ ָָחה‪,‬‬ ‫לדבר אחר‪.‬‬ ‫ַּתַּחת ַַהּיּו"ד‪.‬‬ ‫ְּבִּח ִיִרק ַ‬ ‫ָָקָנָ ה‪ְּ ,‬כֶּׁשׁ הּוא נ ֵֹוֵתן ָוָ י"ו יּו"ד ְּבֹּרֹאָׁשׁ ּה ָנָ קּוד ִ‬ ‫ועדיין יש להתבונן‪ :‬מה שורש המליצה הזאת‪ ,‬ולמה נבחר‬ ‫למחוק את 'יקטן' מספר התורה?!‬ ‫ביאור הדברים‪ :‬כל תיבה [מבנין קל‪ ,‬שאין דגש באותיות]‪ ,‬שהאות‬ ‫ְוְ ֵׁשׁ ם ָָא ִִחיו ָיָ ְְק ָָטן (בראשית י‪ ,‬כה)‬ ‫האחרונה מאותיות השורש היא אות ה' [דהיינו ה' נחה שאינה‬ ‫דווקא העורב מכל העופות? אמר על כך הגאון רבי חיים‬ ‫מורגשת במבטא]‪ ,‬כגון 'בנה'‪' ,‬קנה' 'מחה'‪ ,‬כאשר אות השורש‬ ‫מבריסק זי"ע‪ :‬הכוונה היא לעורב של נח‪ ...‬כשם שהעורב‬ ‫יהודי פשוט ועם‪-‬הארץ עלה לתורה בפרשת נח‪ ,‬וה'בעל‬ ‫השלישית [האות ה'] נופלת מהמילה‪ ,‬והיא באה בקיצור עם תוספת‬ ‫לא הביא שום תשובה לנח‪ ,‬כך אין לך לצפות לתשובה‬ ‫קורא' סיים את עלייתו במילים 'ְוְ ֵׁשׁ ם ָָא ִִחיו ָיָ ְְק ָָטן'‪ .‬הלה‬ ‫ו'‪-‬י' בתחילת המילה‪ ,‬אזי האות יו"ד מנוקדת בחיריק (כגון ַוַ ִּיֶּבֶ ן‪ַ ,‬וַ ִּיִ ֶֶקן)‪,‬‬ ‫ממני!‬ ‫בקוצר דעתו ראה בכך עלבון והשפלה שסיימו את הקריאה‬ ‫ולכן גם כאן הניקוד הוא 'ַוַ ִיִ ַַמח'‪.‬‬ ‫אור חדש‬ ‫בעומקו של רש"י‬ ‫והאר עינינו‬ ‫אוצר שבועי ופולמוס‬ ‫אודות נושא בפרשה‬ ‫דעת תורה‬ ‫ִל ְלמוֹד‬ ‫פרק ז‪ ,‬פסוק כ"ב‪:‬‬ ‫קודם המבול היה קשת בעולם?‬ ‫יָמה] ֶׁש� ֶ ל רּוַּחַ ַחַ ִּי�ִים‪.‬‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים ְּבְ ַַא ָָּפיו ִִמֹּכֹל ֲֲא ֶֶׁשר ֶֶּב ָָח ָָרָבָ ה ֵֵמתּו‪ | .‬רש"י‪ִ :‬נִ ְְׁש� ַמַ ת רּוַּחַ ַחַ ִּי�ִים ‪ְ -‬נְ ָׁש�ָ ָָמה [ְנְ ִִׁש� ָ‬ ‫ֹּכֹל ֲֲא ֶֶׁשר ִנִ ְְׁש ַַמת ַ‬ ‫מתי נבראה הקשת הראשונה‪ ,‬בבין השמשות או לאחר‬ ‫המבול? ומכמה קשתות מורכבת קשת? ‪ְּ -‬כְ ַַמ ְְר ֵֵאה ַַה ֶֶּק ֶֶׁשת‬ ‫ֲֲא ֶֶׁשר ִיְִהְ ֶיֶה ֶבֶ ָָעָנָן ְּבְ יֹום ַַהֶּגֶ ֶֶׁשם‬ ‫ְל ָהבִ ין‬ ‫העליון לצד הרקיע‪ ,‬כדוגמת זריחת‬ ‫בפרשתנו נאמר שאחרי המבול כרת‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים'‪ ,‬צריך‬ ‫ב‪ .‬לפי הגירסא ברש"י 'ְנְ ָָׁש ָָמה ֶֶׁשל ַ‬ ‫שאלות לעיון והעמקה‪:‬‬ ‫השמש על כלי זכוכית אשר בו מים‪,‬‬ ‫הקב"ה ברית לנח שלא יהיה עוד מבול‬ ‫שנראית דמות הקשת אחורי הכלי‪.‬‬ ‫לשחת את הארץ‪ ,‬ואף נתן אות וסימן‬ ‫ביאור‪ ,‬מה בא רש"י לפרש בביאור זה? הרי בפסוק‬ ‫בפירושו של רש"י הק' על תיבות אלו יש בסך הכל‬ ‫אבל אילו היה כן‪ ,‬לא היתה נראית‬ ‫על כך ‪ -‬אות הקשת‪ ,‬וכאמור (ט‪ ,‬יד)‪:‬‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים'‪ ,‬וכל אחד מבין לכאורה‬ ‫נאמר 'ִנִ ְְׁש ַַמת ַ‬ ‫ארבע מילים בלבד‪' :‬נשמה של רוח חיים'‪ ,‬אך הדברים‬ ‫טעונים ביאור נרחב להבין את עומק כוונת הדברים‪ .‬שכן‬ ‫הקשת לבני עולם‪ ,‬והרי כל עיקרה הוא‬ ‫'ְוְ ָָהָיָ ה ְּבְ ַַעְנְ ִנִ י ָָעָנָ ן ַַעל ָָה ָָא ֶֶרץ ְוְ ִנִ ְְר ֲֲא ָָתה‬ ‫שהכוונה לנשמה של רוח חיים‪ ,‬ומה הוסיף רש"י‬ ‫להזכיר חסדי ה' לבני אדם‪ .‬לכן סיבב‬ ‫ַַה ֶֶּק ֶֶׁשת ֶֶּב ָָעָנָ ן'‪ ,‬ובהמשך (פסוק טז)‪:‬‬ ‫בלב הלומד את דברי רש"י אלו במתינות וביישוב הדעת‪,‬‬ ‫בפירושו? ואיזה פירוש אחר בא רש"י לשלול?‬ ‫הקב"ה וקבע את הטבע בענן בימי נח‪,‬‬ ‫'ְוְ ָָהְיְ ָָתה ַַה ֶֶּק ֶֶׁשת ֶֶּב ָָעָנָ ן ְּוְר ִִא ִיִת ָיָה ִלִ ְזְ ֹּכֹר‬ ‫יתעוררו לבטח כמה נקודות הדרושות הסבר‪:‬‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים ְּבְ ַַא ָָּפיו'‪,‬‬ ‫ג‪ .‬מהי כוונת הכתוב 'ֹּכֹל ֲֲא ֶֶׁשר ִנִ ְְׁש ַַמת ַ‬ ‫שיהיו נתפסים בו קרני השמש‪ ,‬ויחזרו‬ ‫ְּבְ ִִרית עֹוָלָ ם וגו''‪.‬‬ ‫א‪ .‬בחומשים נדפסו שתי גירסאות ברש"י‪ ,‬יש שגרסו‬ ‫האם הכוונה רק לכל בני האדם‪ ,‬או גם לכלל בעלי‬ ‫לאחור לאויר האטמוספירה בכדי‬ ‫רבותינו הראשונים פרשני המקרא‬ ‫רּוַח‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים'‪ ,‬ויש שגרסו 'ְנְ ִִׁש ָיָמה ֶֶׁשל ַ‬ ‫'ְנְ ָָׁש ָָמה ֶֶׁשל ַ‬ ‫להזכיר לבני האדם לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫עמדו לבאר את מהות אות הקשת‪,‬‬ ‫החיים?‬ ‫ַַחִּיִ ים'‪ ,‬מהו מהות ההבדל בין הגירסאות הללו?‬ ‫שהרי לכאורה מראה הקשת תופעה‬ ‫הקשת – מאז ומעולם‬ ‫טבעית היא הנעשית במצב מסוים‬ ‫אך על עיקר שיטה זו שעד המבול‬ ‫ש ִּכיל‬ ‫ְל ַה ְ ׂ‬ ‫לא היתה קשת בעולם‪ ,‬חולק הרמב"ן‬ ‫של זריחת קרני השמש‪ ,‬ואף שבוודאי‬ ‫כל הטבע הוא מעשה אלקינו‪ ,‬כי הוא‬ ‫מפרשים אלו כוונת הכתוב היא‪ ,‬שלא רק בני האדם‬ ‫הרבה דיו נשתפך מקולמוסם של רבותינו מפרשי רש"י‬ ‫וכותב כי ודאי היתה הקשת עוד קודם‬ ‫אמר ויהי הוא ציוה ויעמוד‪ ,‬אך עדיין‬ ‫מתו אלא גם בעלי החיים‪ ,‬ועל כך נאמר 'נשמת חיים' ‪-‬‬ ‫על דיבור זה ברש"י‪ ,‬והמפרשים האריכו והעמיקו חקר‬ ‫המבול‪ ,‬כי הרי זה טבע שקבע הקב"ה‬ ‫יש להתבונן מה התחדש באות הברית‬ ‫על האדם‪ ,‬שהרי רק לאדם יש נשמה‪ .‬ואילו 'רוח חיים'‬ ‫להבין דברי חכמים וחידותם‪ .‬ונציג חלק מדבריהם‪:‬‬ ‫בסדר העולם בעת שנשברים קרני‬ ‫שכרת הקב"ה עם נח‪ ,‬והאם קודם‬ ‫‪ -‬על שאר בעלי חיים שאין להם נשמה אלא רוח‪ ,‬עכ"ד‬ ‫השמש על הלחות העולה מן הארץ‬ ‫המבול לא היתה מציאות של קשת‬ ‫המפרשים הללו‪.‬‬ ‫לבעלי חיים יש נשמה?‬ ‫לאחר הגשם‪ ,‬שנוצרת צורת הקשת‪,‬‬ ‫בעולם?‬ ‫לפיכך בא רש"י לשלול פירוש זה‪ ,‬ולהודיע לנו שאין‬ ‫רבינו אליהו מזרחי ‪ -‬הרא"ם‪ ,‬וכך גם רבינו המהר"ל‬ ‫אלא שלאחר המבול קבע הקב"ה‬ ‫כאן שני עניינים נפרדים של 'נשמת חיים' ו'רוח חיים'‪,‬‬ ‫ב'גור אריה'‪ ,‬שניהם כותבים‪ ,‬שלדעתם הגירסא הנכונה‬ ‫שצורת הקשת היא אשר תזכיר‬ ‫נבראה בבין השמשות‬ ‫ה‪ֶׁ-‬של‪-‬‬ ‫אלא הכתוב מדבר על דבר אחד דהיינו 'ְנְ ָָׁש ָָמ ֶ‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים'‪ ,‬כי לדעתם הכתוב‬ ‫ברש"י היא‪ְ' :‬נְ ִִׁש ָיָמה ֶֶׁשל ַ‬ ‫כביכול לפניו שלא למחות את כל‬ ‫בפירוש המיוחס לרש"י על מסכת‬ ‫‪ַ-‬חִּיִ ים'‪ ,‬וזה כולל גם את האדם וגם בעלי חיים‪ ,‬כי‬‫רּוַח ַ‬ ‫ַ‬ ‫אינו מדבר רק על בני אדם‪ ,‬אלא גם על בעלי החיים‪,‬‬ ‫היצור אשר בעולם‪.‬‬ ‫אבות (פ"ה מ"ו) כותב בביאור‬ ‫רש"י סובר שגם על בעלי חיים אפשר לומר שיש להם‬ ‫והרי לבעלי חיים אין נשמה‪ ,‬משום ש'נשמה' היא‬ ‫וכמובן שלפי דעה זו מובנים בפשטות‬ ‫דברי המשנה שהקשת נבראה בבין‬ ‫נשמה‪.‬‬ ‫נשמת האדם העליונה‪ ,‬כמו שכתוב בפרשת בראשית‬ ‫דברי המשנה שהקשת נבראה כבר‬ ‫השמשות‪" :‬והקשת הנראה בענן ביום‬ ‫(ב‪ ,‬ז)‪ַ' :‬וַ ִּיִ ַַּפח ְּבְ ַַא ָָּפיו ִנִ ְְׁש ַַמת ַַחִּיִ ים'‪ ,‬ופירש רש"י‪ַ'ַ :‬הְּנְ ָָׁש ָָמה‬ ‫בבין השמשות של שבת בראשית‪.‬‬ ‫הגשם‪ ,‬אף על פי שלא נראה עד ימי‬ ‫הכתוב כולל גם בעלי חיים‬ ‫ִִמן ָָה ֶֶעְלְ יֹוִנִ ים'‪ .‬אבל לבהמה חיה ועוף אין נשמה אלא‬ ‫נח‪ ,‬נוצר ועומד היה מקדם"‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫בטרם נמשיך הלאה‪ ,‬נשים לב שעד עתה הבאנו את‬ ‫"נפש חיה" (א‪ ,‬כ‪-‬כד)‪ .‬ומפני שהכתוב כאן 'ֹּכֹל ֲֲא ֶֶׁשר‬ ‫הפיכת הקשת למה?‬ ‫כח הקשת היה בעולם מששת ימי‬ ‫דעת המפרשים שהבינו בכוונת רש"י שהכתוב עוסק‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים ְּבְ ַַא ָָּפיו' כולל גם את העוף והבהמה‬ ‫ִנִ ְְׁש ַַמת ַ‬ ‫לפי דעת הרמב"ן שגם קודם המבול‬ ‫בראשית‪ ,‬אך לא נראתה בפועל עד‬ ‫לא רק באנשים‪ ,‬אלא גם בבעלי חיים‪ ,‬אלא שנחלקו‬ ‫והחיה והשרץ‪ ,‬שאין להם נשמה‪ ,‬הוצרך רש"י לפרש‬ ‫היתה צורת קשת‪ ,‬אין הקשת‬ ‫אחרי המבול‪.‬‬ ‫המפרשים כיצד להעמיס זאת ברש"י‪ :‬א‪ .‬הרא"ם‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים' אינו מלשון‬ ‫שמה שנאמר כאן 'ִנִ ְְׁש ַַמת ַ‬ ‫ההפוכה סימן לשלום‪ ,‬אלא יש סיבה‬ ‫והגור אריה כתבו שלכן יש לגרוס ברש"י 'נשימה' שזה‬ ‫'נשמה'‪ ,‬אלא מלשון 'נשימה'‪ ,‬והרי נשימה יש גם‬ ‫לכאורה משמע כך גם בפירוש רש"י‬ ‫אחרת מדוע הקשת הפוכה‪ ,‬כנאמר‬ ‫בפרשתנו‪ ,‬שביאר את הכתוב (ט‪ ,‬יז)‬ ‫כולל בעלי חיים‪ .‬ב‪ .‬הבאר בשדה כותב שאפשר לגרוס‬ ‫לבעלי חיים‪.‬‬ ‫בגמרא (ראש השנה כג‪ ,‬ב)‪" :‬מעולם‬ ‫ברש"י נשמה‪ ,‬כי 'נשמת רוח חיים' כולל גם בעלי חיים‪.‬‬ ‫'זאת אות הברית'‪" :‬הראהו הקשת‬ ‫מה בין 'נשמה' ל'נשמת רוח חיים'?‬ ‫לא ראתה חמה פגימתה של קשת‪,‬‬ ‫ואמר לו‪ ,‬הרי האות שאמרתי"‪ .‬הרי‬ ‫ג‪ .‬והמשיח אלמים כותב שסובר רש"י שגם לבעלי‬ ‫דלא לימרו עובדי החמה גירי קא‬ ‫חיים אפשר לומר הלשון 'נשמה'‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬רבינו מאיר בנימין דאנון בספרו 'באר‬ ‫לנו שהקב"ה היה צריך להראות לנח‬ ‫בשדה' חולק על דברי הרא"ם‪ ,‬וכותב‪ ,‬שאפשר לגרוס‬ ‫משדייא"‪ .‬כלומר שצורת הקשת‬ ‫מהי קשת‪ ,‬משמע שעד אז לא ידעו‬ ‫'אלמ"א' או 'אליינ"א'?‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים'‪ ,‬כי הן אמת שלבעלי חיים‬ ‫ברש"י 'ְנְ ָָׁש ָָמה ֶֶׁשל ַ‬ ‫הפוכה‪ ,‬כדי שלא יאמרו אלו העובדים‬ ‫ולא ראו קשת בעולם‪.‬‬ ‫אולם בספר 'יוסף הלל' על פירוש רש"י‪ ,‬מביא שברש"י‬ ‫אין נשמה‪ ,‬אבל באמת גם לגוים אין נשמה‪ ,‬אלא נפש‬ ‫לשמש כי השמש יורה חיצים באלו‬ ‫דפוס ראשון יש כאן ברש"י תוספת של מילים בלע"ז‪:‬‬ ‫בלבד‪ ,‬ורק לבני ישראל יש נשמה‪ ,‬ואיך הזכיר כאן‬ ‫הנלחמים איתה‪.‬‬ ‫אדים עבים‬ ‫"אלמ"א דיבנ"ט דביט"א"‪ ,‬וביאר הדברים‪ ,‬שהמילה‬ ‫הכתוב 'נשמה' על כל בני האדם? אלא בהכרח שיש‬ ‫בהסבר הדבר כיצד לא נראה קשת‬ ‫'אלמ"א' בלע"ז פירושו 'נשמה'‪ ,‬וזו הוכחה שיש‬ ‫חילוק בין 'נשמה' [וכן 'נשמת‪-‬חיים'] ‪ -‬שזה ענין‬ ‫קשת על גבי קשת‬ ‫קודם המבול‪ ,‬כותב באבן עזרא (ט‪,‬‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים'‪ ,‬ולכן כותב בעל‬ ‫לגרוס ברש"י 'ְנְ ָָׁש ָָמה ֶֶׁשל ַ‬ ‫רוחני שיש רק לבני ישראל‪ ,‬ובין 'נשמת‪-‬רוח‪-‬חיים'‬ ‫דעה נוספת היא דעת הספורנו‬ ‫יד)‪ ,‬שרק אחר המבול חיזק ה' את אור‬ ‫ספר 'יוסף הלל'‪ ,‬שרש"י סובר שהכתוב אינו מדבר על‬ ‫שזה כינוי כללי לכל מי שיש בו רוח של חיים‪ ,‬וזה כולל‬ ‫(בראשית ט‪ ,‬יג)‪ ,‬שקודם המבול היתה‬ ‫השמש שיהיה בכוחו להראות מראה‬ ‫כלל על בעלי חיים‪ ,‬כי להם אין נשמה‪ ,‬אלא סובר רש"י‬ ‫גם את כל בעלי החיים‪ .‬וזו הכוונה בדברי רש"י‪ ,‬שכתב‬ ‫הקשת בעלת קשת אחת‪ ,‬לעומת זאת‬ ‫קשת‪ .‬ובכלי יקר כתב‪ ,‬כי קודם המבול‬ ‫כדעת שאר המפרשים (ראה תולדות יצחק) שהכתוב‬ ‫רּוַח‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים – ְנְ ָָׁש ָָמה ֶֶׁשל ַ‬ ‫לפרש את הכתוב 'ִנִ ְְׁש ַַמת ַ‬ ‫לאחר המבול נוצרה הקשת הכפולה‬ ‫היו המים והאדים עבים יותר‪ ,‬לכך לא‬ ‫מדבר רק על האנשים בלבד‪.‬‬ ‫ַַחִּיִ ים'‪ ,‬וכוונתו לכלול בזה את כל בעלי החיים שיש בהם‬ ‫– קשת על גבי קשת‪ ,‬כשצבעי‬ ‫היו קרני השמש יכולים להיתפס בהם‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬בספר 'מעייני אגם'‪ ,‬דוחה את דברי הספר 'יוסף‬ ‫נשמה של רוח חיים‪.‬‬ ‫הקשת השנית הפוכים מצבעי הקשת‬ ‫הלל'‪ ,‬וכותב שיש כאן טעות הדפוס של המדפיסים‬ ‫הראשונה [יש לציין כי קשת זו אינה‬ ‫קשת הפוכה – אות שלום‬ ‫והמעתיקים ברש"י‪ ,‬כי במקום המילה 'אלמ"א' צריך‬ ‫'נשמת‪-‬רוח‪-‬חיים' –‬ ‫נראית בדרך כלל בארץ ישראל‪,‬‬ ‫לפי דעה זו שהקשת לא נראתה עד‬ ‫לומר 'אליינ"א'‪ ,‬שפירושו בשפת לע"ז 'נשימה'‪,‬‬ ‫שני דברים או דבר אחד?‬ ‫ואפשר למצוא כזו רק בחו"ל‪ ,‬ואולי‬ ‫המבול‪ ,‬מבאר הרמב"ן‪ ,‬כי צורת‬ ‫כמובא לע"ז זה ברש"י בכמה מקומות בש"ס (שבת‬ ‫מהלך נוסף בהבנת כוונת רש"י כותב רבינו יהודה כלץ‪,‬‬ ‫זה מקדושת הארץ]‪.‬‬ ‫הקשת ההפוכה‪ ,‬מורה על השלום‪,‬‬ ‫קלד‪ ,‬א; חגיגה יב‪ ,‬ב; סוכה כו‪ ,‬ב)‪ ,‬והוסיף שם במעייני‬ ‫ממגורשי גלות ספרד‪ ,‬בספרו 'משיח אלמים' על פירוש‬ ‫שהרי לפי דרכם של יוצאי מלחמה‬ ‫אגם‪ ,‬שכוונת רש"י לבאר שלכאורה יש בפסוק כפל‬ ‫רש"י‪ ,‬ולהבנת דבריו נקדים‪ ,‬כי הנה יש מהמפרשים‬ ‫למה הקשת מופיעה רק‬ ‫אוחזי קשת‪ ,‬הרי הצד הישר של‬ ‫לשון 'נשמת רוח'‪ ,‬והרי נשמה ורוח הם דבר אחד‪ ,‬לכן‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים'‬ ‫(ראה רד"ק) שכתבו לפרש הכתוב 'ִנִ ְְׁש ַַמת ַ‬ ‫בימות החורף?‬ ‫הקשת (צד המיתר) נמצא לצד‬ ‫מביא רש"י את הביטוי שהיה נפוץ בלע"ז 'ְנְ ִִׁש ָיָמה ֶֶׁשל‬ ‫שיש כאן שני עניינים נפרדים הסמוכים אל תיבת‬ ‫אך שומה עלינו להבין‪ ,‬מדוע הקשת‬ ‫הלוחם‪ ,‬והצד העגול והקשתי כלפי‬ ‫רּוַח ַַחִּיִ ים'‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫'חיים'‪ ,‬דהיינו‪ :‬א‪' .‬נשמת חיים'‪ ,‬ב‪' .‬רוח חיים'‪ ,‬ולדברי‬ ‫מופיעה רק לאחר הגשם‪ ,‬האם בימי‬ ‫הנלחם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אות הקשת‬ ‫הקיץ כל בני העולם מתנהגים ביושר‬ ‫שנתן הבורא‪ ,‬הצד הקשתי הוא כלפי‬ ‫עד שאין צריך לה ורק בימות הגשמים‬ ‫הקב"ה ולא הצד הישר‪ ,‬כי בא להורות‬ ‫ְל ִה ְתבּ וֹנֵ ן‬ ‫חוטאים אנשים‪.‬‬ ‫על דרך הנלחמים להפוך אותו בידם‬ ‫בהמשך פסוק זה כותב רש"י עוד ביאור נוסף אשר לכאורה יש בהם הוכחה מובהקת‬ ‫נקודה למחשבה‬ ‫לכך נראה להביא לדברי המדרש‬ ‫(פסיקתא זוטרתא בראשית ט‪ ,‬יד)‬ ‫ככה‪ ,‬כאשר יקראו לשלום למי‬ ‫לפשוט את הספק הנידון כאן אם הכתוב מדבר רק עלכאורה אפשר להוכיח משם‬ ‫הוכחה מובהקת התדע באלו מדברי רש"י מדובר ומהי ההוכחה?‬ ‫ותוספת עיון‬ ‫שכתב‪" :‬מלמד שאין השטן מקטרג‬ ‫שכנגדם‪.‬‬ ‫אלא בשעת הסכנה"‪ .‬כלומר‪ ,‬שכל‬ ‫קשת מתחת לעננים‬ ‫ּ ֹ‬ ‫החשש מהמבול הוא אחרי שכבר‬ ‫עם דברי הרמב"ן יש לשלב את דברי‬ ‫ִתבונ ֵן'‬‫לה ְ‬ ‫את התשובות על שאלת ' ְ‬ ‫מבחן חדש‬ ‫מתחיל הגשם שאז השטן מקטרג‪,‬‬ ‫התפארת ישראל (יכין‪ ,‬אבות שם)‬ ‫ניתן להשיב בקו 'קול התורה'‪ ,‬או בנדרים‪+‬‬ ‫לעומת זאת שלא בשעת הגשם אין‬ ‫הטוען שלכאורה מצד הטבע ראוי היה‬ ‫ומתן שכרה בצידה – הגרלות‬ ‫ומיוחד לקוראי‬ ‫חשש שיביא ה' מבול על הארץ‪.‬‬ ‫שתתהווה הקשת מעל העננים בצד‬ ‫שבועיות בין המשיבים כהלכה‬ ‫הגיליון השבועי‪:‬‬ ‫פרי עטם של‬ ‫לומדי תורה שבכתב‬ ‫אהבת תורה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫פרפראות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫מכתב ברכה נלהב ומחזק שנשלח למערכת על ידי‬ ‫תשובות למדורי 'תורתך שעשועי' ניתן לשלוח דרך קו 'קול התורה' או נדרים‪+‬‬ ‫הגאון הגדול רבי סיני הלברשטאם שליט"א‬ ‫אב"ד קהל 'דברי חיים' ורב שיכון ג' בבני ברק‬ ‫ָק ָטן ַה ּיו ֵֹד ַע‬ ‫חקירה למדנית‬ ‫בפרשת השבוע‬ ‫ֲֲחֹקֹר ָּד�ָ ָָבר‬ ‫ד' אלול תשפ"ו‪ .‬לכבוד הרבנים הגאונים ראשי המפעל הקדוש 'תורה‬ ‫ִחדּ ו ִּדים ְ ּב ֵתבוֹת וּפְ סו ֵּקי ַה ּ ָפ ָר ׁ ָשה‬ ‫חיוב על השור או על האדם?‬ ‫בפרשת השבוע נאמר (בראשית ט‪ ,‬ה) ְוְ ַַאְך ֶֶאת ִִּד ְְמֶכֶ ם ְלְ ַנַ ְְפֹׁש ֵֵֹתיֶכֶ ם‬ ‫שבכתב'‪ ,‬שלום רב לאוהבי תורתך!‬ ‫ֶֶא ְְדֹרֹׁש ִִמַּיַ ד ָּכָ ל ַַחָּיָ ה ֶֶא ְְד ְְר ֶֶׁשּנּו‪ ,‬ופירש רש"י‪ִ'ִ ,‬מָּיָ ד ָּכָ ל ַַחָּיָ ה ‪ְ -‬לְ ִִפי‬ ‫ְלְ ָָפֶנֶ יָך ִִמ ְְס ַַּפר ְְׁש ֵֵאלֹות ִִמּתֹוְך ְלְ ׁשֹונֹו ֶֶׁשל ַַר ִִׁש"י‬ ‫זה שנים רבות שהנני חושב מחשבות איך אפשר לעורר את צעירי צאן‬ ‫בּוַע‪.‬‬ ‫ְּבְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָָּׁש� ַ‬ ‫ֶֶׁש ָָח ְְטאּו ּדֹור ַַה ַַּמּבּול ְוְ ֻֻה ְְפ ְְקרּו ְלְ ַַמ ֲֲאַכַ ל ַַחּיֹות ָָרעֹות ִלִ ְְׁשֹלט ָּבָ ֶֶהן ְוְ כּו'‬ ‫קדשים ובני התורה – הלומדים בהתמדה לימודי הישיבה והכולל – את גודל‬ ‫ְלְ ִִפיָכָ ְך ֻֻה ְְצ ַַרְך ְלְ ַַהְזְ ִִהיר ֲֲעֵלֵ ֶיֶהן ֶֶאת ַַה ַַחּיֹות'‪.‬‬ ‫ּמֹוִפ ָיָעה‬ ‫ַַה ְְּתׁשּוָבָ ה ְלְ ָכָ ל ְְׁש ֵֵאָלָ ה ַַמ ְְת ִִחיָלָ ה ְּבְ אֹות ְְמ ֻֻסֶּיֶ ֶֶמת ַ(ַה ִ‬ ‫מעלת ורוממות לימוד חומש ורש"י כל שבוע בהבנה ובעיון‪ ,‬ולא ברפרוף‬ ‫לאור הכתוב כאן ִ'ִמַּיַ ד ָּכָ ל ַַחָּיָ ה ֶֶא ְְד ְְר ֶֶׁשּנּו'‪ ,‬יש לחקור‪ :‬מה גדר החיוב‬ ‫אֹוִתּיֹות‬ ‫ְּבְ ֵֵפרּוׁש ַַר ִִׁש"י)‪ַּ .‬כַ ֲֲא ֶֶׁשר ַַּת ְְרִּכִ יב ַיַ ַַחד ֶֶאת ָָה ִ‬ ‫ּמֹוִפ ָיָעה‬ ‫ָָה ִִראׁשֹונֹות ֶֶׁשל ָּכָ ל ְְּתׁשּוָבָ ה ִִּת ְְמ ָָצא ִִמָּלָ ה ַַה ִ‬ ‫שחייבה תורה להרוג שור הנסקל שהרג את האדם‪ ,‬האם זה‬ ‫ובמהירות‪ ,‬וגם החובה ללמוד לימוד זה כמבואר בשו"ע ונו"כ‪ .‬והנה זכינו‬ ‫עונש לשור מצד עצמו על שהרג את האדם‪ ,‬או זה עונש לבעלים‬ ‫ַּבַ ָָּפ ָָר ָָׁשה‪:‬‬ ‫שנוסד המפעל הקדוש 'תורה שבכתב' לעורר ולחדד את לימוד חורש"י‬ ‫להפסיד את ממונו על שלא שמר שורו?‬ ‫כדבעי‪ ,‬והריני מתענג כל שבוע מחדש מהעלון שהוא מלא וגדוש בפרד"ס‬ ‫ָמה ַַה ֵֵּפרּוׁש ִ'ִאיׁש ָָה ֲֲא ָָד ָָמה'?‬ ‫א‪ָ .‬‬ ‫הרש"י‪ ,‬והוא זיכוי הרבים גדול מאד‪.‬‬ ‫ב‪ָָ .‬מה ַַה ֵֵּפרּוׁש ַ'ַמּבּול'?‬ ‫בקיאות בחמשה‬ ‫חומשי תורה‬ ‫יֹו ְְֹד ִִעים ֶֶאת ַַה ּּתֹו ָָֹרה‬ ‫ואכמ"ל כמה דברו צדיקי הדורות על קדושתו ומדרגותיו של רש"י‪ ,‬שהוא‬ ‫ּדּוַע ְּבְ ֵֵת ָָבתֹו ֶֶׁשל ֹמ ֶֶֹׁשה ֹלא ָָהָיָ ה‬ ‫ג‪ָָ .‬מה ַַה ִִּסָּבָ ה ַַה ְְּׁש�ִנִ ָּיָ ה ַַמ ַ‬ ‫למעלה מהשגתינו‪ ,‬ועיין מש"כ אא"ז מצאנז זי"ע בשו"ת דברי חיים (ח"ב‬ ‫ֶזֶ ֶֶפת ִִּב ְְפִנִ ים?‬ ‫א‪ .‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית י‪ ,‬כט) בין בניו של יקטן‪ְ :‬וְ ֶֶאת‬ ‫יו"ד סי' מ"ה)‪ ,‬וכל הסגולות וההצלחות שיש בלימוד חומרש"י בהבנה‬ ‫ד‪ָָ .‬מה ַַהַּכַ ָּוָנָ ה 'ָיָ ְבְ ָָׁשה ָָה ָָא ֶֶרץ'?‬ ‫ֲֲחִוִ יָלָ ה ְוְ ֶֶאת 'יֹוָבָ ב'‪ .‬היכן עוד נזכר בתורה אדם בשם 'יֹוָבָ ב'?‬ ‫ובניחותא כל שבוע‪.‬‬ ‫ֹלִקים'?‬ ‫ה‪ָָ .‬מה ַַה ֵֵּפרּוׁש 'ַוַ ַּיַ ַַעׂש ֹנ ַַֹח ְּכְ ֹכֹל ֲֲא ֶֶׁשר ִִצָּוָה ֹאֹתֹו ֱֱא ִ‬ ‫נֹוַח ְלְ ַכַ ף‬ ‫ב‪ .‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית ח‪ ,‬ט) ְוְ ֹלא ָָמ ְְצ ָָאה ַַהּיֹוָנָ ה ָָמ ַ‬ ‫ַַרְגְ ָלָ ּה‪ .‬היכן עוד נזכר בחמשה חומשי תורה הביטוי שלא למצוא מנוח‬ ‫ואני תפילה שתזכו להמשיך ולהוסיף כהנה וכהנה בהחדרת לימוד רש"י‪,‬‬ ‫לכף רגלו?‬ ‫ַַמ ִִהי ַַה ִִּמָּלָ ה?‬ ‫וזכותו של רש"י יגן על כל ההוגים והמפיצים את תורתו להתברך בכל מילי‬ ‫ג‪ .‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית ח‪ ,‬ו) ַוַ ִּיִ ְְפ ַַּתח ֹנ ַַֹח ֶֶאת ַַחּלֹון ַַה ֵֵּתָבָ ה‪.‬‬ ‫דמיטב ברוב עושר ואושר ובהרחבת הדעת‪ ,‬וחפץ ה' בידכם יצליח‪.‬‬ ‫היכן עוד נזכר ַ'ַחּלֹון' בחמשה חומשי תורה?‬ ‫בברכת כוח"ט‪ :‬סיני הלברשטאם‬ ‫שאלות בפרשת‬ ‫ְְמ ֻֻחָּד�ָ ִִדים‬ ‫ׁשּומים ִּבלְ ַבד)‬ ‫'ּתֹורה ֶׁש ִּבכְ ָתב' (לָ ְר ִ‬ ‫ֶאת ַה ִּפ ְתרֹון יֵ ׁש לְ ָהזִ ין ּבְ ַמ ֲע ֶרכֶ ת ָ‬ ‫השבוע‬ ‫שמות הזוכים בהגרלות‬ ‫בפרשת האזינו‬ ‫בזכות התורה‬ ‫ּפֹות ִרים‬ ‫נֹוׂשא ְּפ ָר ִסים יִ ְק ֵרי ֵע ֶרְך‪ ,‬לַ ְ‬‫ִׂשימּו לֵ ב ‪ִ -‬מבְ ָצע ְמיֻ ָחד וְ ֵ‬ ‫ֶאת ַה ִח ָידה יַ ַחד ִעם ּבְ נֵ י ַה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ּבְ ֻׁשלְ ַחן ַה ַּשּׁבָ ת!‬ ‫א‪ .‬איזה צדיק נפטר ביום י' במרחשוון?‬ ‫ב‪ .‬איזה מאורע בפרשתנו‪ ,‬אירע בתאריך פטירתו של אהרן הכהן?‬ ‫ג‪ .‬והיכן בפרשתנו צדיק שגם אחרי פטירתו נקרא 'איש חי'?‬ ‫זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 100 -‬הרב יעקב פרידמן ‪ -‬בית שמש‪ ,‬אור לישרים | הרב ראובן‬ ‫יוסף שוורץ ‪ -‬בני ברק‪ ,‬מיר | הרב ברוך פרנקל ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מאור חיים | סיכום יומי‬ ‫‪ :₪ 200 -‬הרב אשר צוויבל ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אורח חיים | הרב אריה אברהם קצבורג ‪-‬‬ ‫מהיזק‪.‬‬ ‫ז‪ .‬על השאלה הראשונה בדרך אגדה ודרוש יש לומר שכיון שאמר‬ ‫פרשת וזאת הברכה‬ ‫פתרונות‬ ‫מודיעין עילית‪ ,‬דעת תבונות | הרב שמואל כץ ‪ -‬ירושלים‪ ,‬שומרי החומות | הרב‬ ‫משה רבינו על עצמו לא אוכל לצאת ולבא ופירש רש"י שנסתתמו‬ ‫אלימלך פריזנד ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬באיאן | הבה"ח מרדכי הרצל ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬מעייני‬ ‫ממנו מסורות ומעינות החכמה‪ ,‬סבר משה בענוותנותו שבאותה שעה‬ ‫יוסף דעת – איך פסע פסיעה גסה?‬ ‫החכמה | הרב שלמה קטרי ‪ -‬בית שמש‪ ,‬אהבת שלום | הרב שמעון קליין ‪ -‬מודיעין‬ ‫ירד ממדרגת תלמיד חכם ושוב אין לו איסור לפסוע פסיעה גסה‪.‬‬ ‫על הכתוב (דברים לד‪ ,‬א) ַוַ ַּיַ ַַעל ֹמ ֶֶֹׁשה ֵֵמ ַַע ְְרֹבֹת מ ָֹוָאב ֶֶאל ַַהר ְנְ בֹו‪ ,‬כותב‬ ‫עילית | הרב אריה ליב גרליץ ‪ -‬בית שמש‪ ,‬סטריקוב | הרב נפתלי הבלין ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫רש"י‪' :‬כמה מעלות היו ופסען משה בפסיעה אחת'‪ ,‬ויש לתמוה שתי‬ ‫משכנות יעקב | הרב שמואל ברדוגו ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬כתר תורה | הרב נתן נטע‬ ‫תמיהות‪ :‬א‪ .‬הרי אמרו חז"ל (ברכות מג‪ ,‬א) שתלמיד חכם לא יפסיע‬ ‫הנדלר ‪ -‬אשדוד‪ ,‬ויזניץ | הרב צבי אלימלך כץ ‪ -‬בני ברק‪ ,‬סאטמאר | הרב אברהם‬ ‫חידוד בפרשה – ימים ונהרות‪:‬‬ ‫פסיעה גסה‪ ,‬ואיך פסע משה רבינו כאן פסיעה גסה? ב‪ .‬ביותר תמוה‬ ‫אליעזר הירש ‪ -‬ירושלים‪ ,‬סאטמאר | הרב אברהם לודמיר ‪ -‬אלעד‪ ,‬קהל חסידים |‬ ‫היכן נזכר בפרשת וזאת הברכה בחומש ו‪/‬או ברש"י‪:‬‬ ‫לפי השיטות שמשה רבינו מת בשבת‪ ,‬הרי הלכה היא (שו"ע או"ח סי'‬ ‫הרב צבי כהן ‪ -‬בני ברק‪ ,‬בית הלל | הרב שלמה הלפרט ‪ -‬בני ברק‪ ,‬חפץ חיים | הרב‬ ‫א‪ .‬נהר היוצא מתוך מערה‪.‬‬ ‫ש"א‪ ,‬א) שאסור לפסוע בשבת פסיעה גסה‪ ,‬ואיך פסע משה פסיעה‬ ‫ישראל באש ‪ -‬ירושלים‪ ,‬‏ויזניץ | הרב זאב חשין ‪ -‬בית שמש | הרב חיים סאפרין‬ ‫ב‪ .‬ריבוי של משקה כמו מעיין מים הנמשך‪.‬‬ ‫גסה‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫‪ -‬בית שמש | הרב יוחנן ורשנר ‪ -‬ירושלים | הרב יוסף כהן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מיר | הרב‬ ‫חיים מאיר שרייבר ‪ -‬בית שמש‪ ,‬ויזניץ | הרב ישראל בנימין ברודר ‪ -‬אפרת | הרב‬ ‫ג‪ .‬זרימה של כסף וזהב כמו נוזל הזורם‪.‬‬ ‫ירוחם קלרמן ‪ -‬אלעד | הרב עמוס חשאי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חניכי הישיבות | הרב אברהם‬ ‫ד‪ .‬מים העולים מלמטה כלפי מעלה‪.‬‬ ‫להלן תקציר של חלק קטן ונבחר מתוך אלפי התשובות שנשלחו‬ ‫רביץ ‪ -‬בני ברק‪ ,‬חזון איש | הרב יוסף שנברגר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬נחלת משה | הרב חגי שמי‬ ‫למערכת על ידי לומדי תורה שבכתב‪:‬‬ ‫‪ -‬ירושלים‪ ,‬אור התורה | כמונח בקופסא ‪ :₪ 150 -‬הרב מרדכי אליהו איגל ‪ -‬ביתר‬ ‫תשובות‪:‬‬ ‫א‪ .‬משה רץ לדבר מצוה‪ ,‬כי ה' ציווה עליו לעלות להר‪ ,‬ולדבר מצוה ‪-‬‬ ‫עילית‪ ,‬ראחמיסטריווקא | הבה"ח אלטר בן ציון גולדשטיין ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מיר| חידוד‬ ‫מצוה לרוץ ולפסוע פסיעה גסה בין לתלמיד חכם ובין בשבת‪.‬‬ ‫בפרשה ‪ :₪ 100 -‬הרב שמואל ‏טורצין ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מבצר התורה | הרב אהרון דהן ‪-‬‬ ‫א‪ .‬רש"י דברים לג‪ ,‬כב‪ :‬שהיה הירדן יוצא מחלקו ממערת פמייאס‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רש"י דברים לג‪ ,‬כד‪ :‬וטובל בשמן רגלו ‪ -‬שהיתה ארצו מושכת שמן‬ ‫ב‪ .‬על השאלה הראשונה יש לתרץ‪ :‬הטעם שאסור לפסוע פסיעה גסה‬ ‫ירושלים‪ ,‬חסדי יוסף | יוסיף דעת ‪ :₪ 100 -‬הרב ישראל בן ציון מובשוביץ ‪ -‬עפולה‪,‬‬ ‫כי מזיקה לראייה של האדם כמו שאמרו חז"ל שנוטלת אחת מחמש‬ ‫שיח השדה | הרב חיים נוסבוים ‪ -‬אשדוד | מבחן גמרא ‪ -‬ש"ס ובלכתך בדרך‪ :‬הרב‬ ‫כמעין‪.‬‬ ‫יצחק קרומן ‪ -‬בני ברק‪ ,‬באבוב | מבחן הפטרה ‪ -‬סט נ"ך‪ :‬הרב יעקב‏מאנן ‪ -‬אשדוד |‬ ‫מאות ממאור עיניו של אדם‪ ,‬אך משה רבינו ע"ה שידע שהתורה‬ ‫ג‪ .‬רש"י דברים לג‪ ,‬כה‪ :‬שכל הארצות יהיו דובאות כסף וזהב לארץ‬ ‫העידה עליו שלא כהתה עינו שוב אין לו מה לחשוש מפסיעת פסיעה‬ ‫מבחן שבועי ‪ :₪ 500‬הרב יצחק הרטמן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬זכרון אברהם | הרב שמשון בכרך‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬בית אבא | הרב יעקב כהן ‪ -‬ירושלים | הרב זאב ווייל ‪ -‬זכרון יעקב‬ ‫גסה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬רש"י דברים לג‪ ,‬יג‪ :‬ומתהום ‪ -‬שהתהום עולה ומלחלח אותה‬ ‫ג‪ .‬על שאלה ב' יש להשיב לפי הנפסק להלכה שכאשר יש בדבר‬ ‫זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים‬ ‫מלמטה‪.‬‬ ‫משום עונג מותר אף לקפוץ ולפסוע פסיעה גסה‪ ,‬וגם כאן היה למשה‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 50 -‬הבה"ח אלימלך גלנדואר ‪ -‬בני ברק‪ ,‬בעלזא | יניק וחכים‬ ‫עונג לילך לראות את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫כמר אברהם דוב סטפנסקי ‪ -‬ירושלים | סיכום יומי ‪ :₪ 50 -‬הבה"ח רפאל ראקוב‬ ‫כמונח בקופסא – מחוקק‬ ‫ד‪ .‬אין הכוונה שמשה פסע פסיעה אחת בפסיעה גסה אלא הכוונה‬ ‫‪ -‬תל ציון‪ ,‬תורת רפאל | הבה"ח מרדכי אליהו נעים ‪ -‬ירושלים‪ ,‬משכן חיים | יניק‬ ‫אִׁשית לֹו ִּכִ י ָָׁשם‬ ‫בפרשת וזאת הברכה נאמר (דברים לג‪ ,‬כא) ַוַ ַּיַ ְְרא ֵֵר ִ‬ ‫שנעשה לו קפיצת הדרך שהארץ התקפלה והתקרבה אליו‪ ,‬וכיון שמת‬ ‫וחכים כמר דוד יהודה בורשטיין ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬תפארת משה | יניק וחכים כמר‬ ‫ֶֶחְלְ ַַקת ְְמֹח ֵֵֹקק ָָספּון‪ .‬היכן מצאנו עוד בחמשה חומשי תורה שמשה‬ ‫בשבת הוכרח שיהא בקפיצת הדרך שלא יצא חוץ לתחום שהרי הר‬ ‫יהודה כהן ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬משנת יהודה | יניק וחכים כמר מרדכי דבאח ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫רבינו נקרא בשם 'מחוקק'?‬ ‫ההר היה רחוק מערבות מואב יותר מתחום שבת‪.‬‬ ‫תורת חיים | יניק וחכים כמר דוד מלכה ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אחיעזר | הבה"ח אבנר מנחם‬ ‫סאל ‪ -‬בני ברק | יניק וחכים כמר אברהם ארליך ‪ -‬בני ברק‪ ,‬זיו התורה | יניק וחכים‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ה‪ .‬משה רבינו היה גבוה עשר אמות ואצלו זה לא היה נחשב כפסיעה‬ ‫כמר אהרן למברגר ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬מאה שערים | הבה"ח ישראל מאיר הורוביץ ‪-‬‬ ‫בפרשת חוקת (במדבר כא‪ ,‬יח) ְְּב ֵֵאר ֲֲח ָָפר ָּוָה ָָׂש ִִרים ָּכָ ר ָּוָה ְִנְִד ֵיֵבי ָָה ָָעם‬ ‫גסה‪ .‬והחידוש הוא רק שאף ביום מותו היה בכוחו לפסוע כל‬ ‫ביתר עילית‪ ,‬קול תורה | יניק וחכים כמר יהודה זיסמן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חכמת שלמה |‬ ‫ִִּב ְְמֹח ֵֵֹקק ְְּב ִִמ ְְׁש ֲֲעֹנ ָָֹתם‪ ,‬ופירש שם רש"י (פסוק כ)‪' :‬במחקק ‪ -‬על פי‬ ‫המדרגות בבת אחת‪.‬‬ ‫יניק וחכים כמר ינון שמש ‪ -‬עמנואל‪ ,‬אור מנחם | יניק וחכים כמר נתן צבי הכסטר‬ ‫משה שנקרא מחוקק‪ ,‬שנאמר (דברים לג‪ ,‬כא) כי שם חלקת מחוקק‬ ‫ו‪ .‬האיסור לפסוע פסיעה גסה היא משום שלא יזיק לו ולעיניו‪ ,‬וכיון‬ ‫‪ -‬ירושלים‪ ,‬קמניץ | יניק וחכים כמר מנחם לוי ‪ -‬בית שמש‪ ,‬מנוחה וקדושה | יניק‬ ‫ספון'‪.‬‬ ‫שידע משה שממילא הוא עומד כבר למות אין לו מה לשמור עצמו‬ ‫וחכים כמר עובדיה אלחדד ‪ -‬ירושלים | הבה"ח מנחם מאיר גינזבורג ‪ -‬פתח תקווה‪,‬‬ ‫אור ישראל | יניק וחכים כמר יצחק יטקובסקי ‪ -‬בית שמש‪ ,‬רמ"א | יניק וחכים כמר‬ ‫דוד שלום ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אור חדש | יניק וחכים כמר יוחנן דושינסקי ‪ -‬בית שמש‪,‬‬ ‫עוד לא הצטרפת? תרגיש בֹנַֹחַ !‬ ‫ישועות משה ויזניץ | יניק וחכים כמר נתן שינדלר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חוות דעת | הבה"ח‬ ‫יצחק ראובן חיטובסקי ‪ -‬גבעת זאב‪ ,‬אור שמואל | כמונח בקופסא ‪ :₪ 50 -‬יניק‬ ‫וחכים כמר אלעזר מנחם נתנזון ‪ -‬בית שמש‪ ,‬עטרת שלמה | חידוד בפרשה ‪:₪ 50 -‬‬ ‫יניק וחכים כמר שמואל פסטל ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬ברסלב | מבחן שבועי ‪:₪ 100 -‬‬ ‫בוא אל התיבה – בשבילך!‬ ‫הבה"ח שמואל יששכר בוקשפן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬שערי תורה | יניק וחכים כמר יוסף שלום‬ ‫כהן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬ראשית חכמה‬ ‫לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב'‪:‬‬ ‫‪02-500-2018‬‬ ‫מארה"ב‪ | 1518-9881-351 :‬מאנגליה‪4433-0613-0131 :‬‬ ‫זה הזמן להאיר לעצמך את החיים‬ ‫מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות‬ ‫תתחבר אל התיבות הקדושות המגינות עלינו כבר‬ ‫וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי‬ ‫לפניות‪ ,‬תגובות והערות‪ts025002018@gmail.com :‬‬ ‫אלפי שנים‪ ,‬בלימוד יומי קבוע של חומש ורש"י‬ ‫כל זה ִ�ִּב� ְְׁשִבִ יְלְָך!‬ ‫בס"ד‬ ‫בס"ד‬ ‫מפעלות 'תורה שבכתב' בארץ הקודש‬ ‫ידיעות | עדכונים | חידושים | הוספות‬ ‫לכבוד התחלת לימוד המחזור הרביעי במפעלינו הקדוש‬ ‫מתן שכרה בצדה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫מס‪+‬לו‪+‬לי המבחנים‬ ‫חדש!‬ ‫חקור דבר‬ ‫סיכום יומי‬ ‫חדש!‬ ‫‪ 375‬זוכים מדי חודש‬ ‫‪ 5‬שאלות על הלימוד היומי‬ ‫בסך למעלה מ‪!₪ 56,000-‬‬ ‫חקירה למדנית בפרשת השבוע‬ ‫‪ 1 +‬שאלת בונוס‬ ‫יודעים את התורה‬ ‫ְ �ְוִׁשַּנ� ְְנ �ָָּתם ‪ -‬חזרה על לימוד יום האתמול‬ ‫הגרלות ופרסים‬ ‫בקיאות בחמשה חומשי תורה‬ ‫מבחן שבועי ‪ -‬מסלול בסיסי‬ ‫ִ ַ‬ ‫חדש!‬ ‫לאברכים ותלמידי ישיבה גדולה‬ ‫חדש!‬ ‫הגרלת 'להבין ולהשכיל'‬ ‫הגרלה יומית‬ ‫מחודדים‬ ‫‪ 10‬שאלות ידיעה על כל הפרשה‬ ‫‪ 2 +‬שאלות בונוס‬ ‫מיוחד לקוראי‬ ‫ע"ס ‪ X 5 | ₪ 200‬זוכים‬ ‫שאלות מרתקות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫ָלַדַעת ‪ -‬בקיאות בפרשת השבוע‬ ‫הגיליון השבועי‬ ‫הגרלה שבועית‬ ‫ָ ַ ַ‬ ‫ע"ס ‪₪ 100‬‬ ‫ע"ס ‪ X 5 | ₪ 500‬זוכים‬ ‫חדש וייחודי ‪ -‬לשלחן השבת המשפחתי‪:‬‬ ‫מבחן שבועי ‪ -‬מסלול עיון‬ ‫‪ X 3‬זוכים‬ ‫הגרלת בונוס שבועית ‪-‬‬ ‫ָָק ָָטן ַַהּיֹּוֵֹדֵ ַעַ ‪ִ -‬חִ ִ‬ ‫ּדּּוִּדים ְ �ְּב ֵֵתבֹוֹת ּוְּפְ ס ֵּוֵּקי ַַה � ָָּפ ָָר� ָָׁשה‬ ‫‪ 6‬שאלות עיוניות מרחבי הפרשה‬ ‫מבחן רש"י ותרגום‬ ‫הגרלת 'חקור דבר'‬ ‫לנבחנים קבועים‬ ‫חדש!‬ ‫ע"ס ‪ X 5 ₪ 100‬זוכים‬ ‫קו 'קו‪+‬ל התורה'‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 200‬זוכים‬ ‫הגרלת בונוס חודשית‬ ‫‪ 3‬שאלות להבנת הפשט ע"פ רש"י ואונקלוס‬ ‫הגרלת 'יודעים את‬ ‫התורה'‬ ‫ע"ס ‪ X 4 | ₪ 500‬זוכים‬ ‫מבחן אמריקאי הפוך!‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 150‬זוכים‬ ‫הגרלת 'מבחן רש"י‬ ‫ואונקולוס'‬ ‫מבחר שיעורי תורה‪:‬‬ ‫חדש! מבחן מיוחד לקוראי הגיליון השבועי!‬ ‫הגרלת 'מחודדים'‬ ‫סיכום יומי מתומצת | שיעור יומי מורחב | שיעור שבועי מסכם‬ ‫להבין ולהשכיל‬ ‫כרך מסדרת 'עונג הפרשה'‬ ‫במגוון שפות וסגנונות‪ :‬עברית | לשון הקודש | אידיש‬ ‫ע"ס ‪ X 4 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫| ‪ X 3‬זוכים‬ ‫הבנה בעומק הפשט של פירוש רש''י‬ ‫המסלול החדש ליודעי התורה והוגיה‪:‬‬ ‫הגרלות ופרסים‬ ‫אגף 'הבוחר בתורה'‬ ‫חבורת 'דבקים בתורה'‬ ‫חדש!‬ ‫חדש!‬ ‫לתלמידי ישיבה קטנה וילדים‬ ‫מבחן שבועי מצטבר‪ ,‬מיוחד למשנני התורה‬ ‫חדש!‬ ‫'קטן היודע'‬ ‫הגרלה יומית‬ ‫חבורות 'תורה שבכתב' בהיכלי הישיבות הקדושות‬ ‫בכל שבוע‪ ,‬נבחנים על הפרשה החדשה‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫מבחנים ייעודיים לתלמידי הישיבה | פרסומים וחומרי עזר ודרבון‬ ‫‪ +‬כל הפרשיות הקודמות משך כל השנה!‬ ‫הגרלה שבועית‬ ‫| שת"פ עם חברות הטלפוניה בהיכלי הישיבות לעריכת מבחנים‬ ‫הפרטים המלאים – במודעה המיוחדת למסלול זה‬ ‫זכיה‬ ‫הגרלה נוספת במיוחד‬ ‫חינם | התקנת עמדות מבחנים למעוניינים | הגרלות ייעודיות‬ ‫ישירה‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 100‬זוכים‬ ‫לכל ישיבה | משלוח שבועי של הגיליון השבועי לישיבה‬ ‫ללא‬ ‫לפותרים בשולחן השבת‬ ‫הגרלה!‬ ‫הגרלת בונוס חודשית‬ ‫עם כל המשפחה‬ ‫ע"ס ‪ X 3 | ₪ 100‬זוכים‬ ‫מכון ההוצאה לאור‬ ‫ע"ס ‪ X 4 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫הגרלת בונוס שבועית‬ ‫·‬ ‫לנבחנים קבועים‬ ‫ע"ס ‪ X 2 ₪ 50‬זוכים‬ ‫גוון‬ ‫הגרלת בונוס חודשית‬ ‫הניוזלטר היומי‬ ‫מכון תורה שבכתב‬ ‫הגיליון השבועי‬ ‫מדורים‬ ‫מחדשים‬ ‫הגרלת 'יודעים את‬ ‫נוספת במיוחד לפותרים‬ ‫התורה'‬ ‫בשולחן השבת‬ ‫מלא וגדוש בתוכן איכותי‬ ‫הפקת חומרי עזר וסיוע | חוברות‬ ‫עם תוכן עשיר ומרתק על פרשת‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫שימתיק לכם את היום‬ ‫וקונטרסים | מהדורות חומש ורש"י‬ ‫השבוע עם פירוש רש"י הק'‬ ‫עם כל המשפחה‬ ‫הגרלת 'מחודדים'‬ ‫מופץ להמוני מנויים‬ ‫המבואר בהוצאה מיוחדת | ספרי‬ ‫מופץ ב‪ 70,000-‬עותקים‪ ,‬באלפי נקודות‬ ‫בעולם כולו‬ ‫תורה שבכתב | ועוד‬ ‫הפצה‪ ,‬בכ‪ 40-‬ערים ברחבי הארץ‬ ‫ע"ס ‪ X 10 | ₪ 100‬זוכים‬ ‫ע"ס ‪ X 2 | ₪ 50‬זוכים‬ ‫לידיעת התורה שבכתב‪,‬‬ ‫ותזכה‬ ‫תערו_ך‬ ‫את הסיכומים היומיים‬ ‫תתחבר‬ ‫למאות אלפי לומדי‬ ‫הירשם‬ ‫במערכת 'קול התורה'‬ ‫וגם במתן שכרה בצדה‬ ‫והמבחנים השבועיים‬ ‫חומש ורש"י מדי יום‬ ‫או בנדרים‪ +‬וקהילות‬ ‫‪t s 0 2 5 0 0 2 0 18 @ g mai l .c om‬‬ ‫בס"ד‬ ‫חבורת 'דב_קים בתורה'‬ ‫המסלול החדש ליודעי התורה והוגיה‪:‬‬ ‫מהות התוכנית והמבחן‬ ‫מה?‬ ‫בני חבורת יודעי ומשנני התורה שבכתב‪ ,‬יוכלו להשתתף‬ ‫במערך מבחנים בסגנון שבועי מצטבר ומאתגר‪ ,‬לשינון וידיעת‬ ‫כל חמשה חומשי תורה על בוריים‪.‬‬ ‫מבנה המבחן‬ ‫איך?‬ ‫בכל שבוע ייערך מבחן עם שאלה חדשה‬ ‫זכיה‬ ‫על פרשת השבוע‪ ,‬המתווסף לפרשיות הקודמות‪.‬‬ ‫ישירה‬ ‫(לדוגמא‪ :‬בראשית – שאלה ‪ ,1‬נח – ‪ 2‬שאלות‪ ,‬לך‪-‬לך – ‪ 3‬שאלות‪,‬‬ ‫עד לפרשת ויקרא מקסימום ‪ 25‬שאלות שבועיות‪ .‬החל מפרשת צו והלאה‪:‬‬ ‫ללא‬ ‫המבחן כולל ‪ 25‬שאלות אקראיות המקיפות את כל הפרשיות שנלמדו מתחילת השנה)‬ ‫הגרלה!‬ ‫תנאי הצטרפות לחבורת 'דבקים בתורה'‬ ‫למי?‬ ‫החבורה מיועדת עבור משנני ויודעי התורה הדבקים בתורה כפשוטו וכמשמעו‪,‬‬ ‫ועל כן ההשתתפות בו מוגבלת ללומדים והנבחנים הקבועים בלבד‪ .‬וכדלהלן‪:‬‬ ‫שים לב! יש לנו אוצר‬ ‫ִ �ִּב ְְׁשִבִ יְלְָך!‬ ‫בפרשיות בראשית ונח‪ :‬התוכנית פתוחה לכולם – כולם מוזמנים להצטרף!‬ ‫מפרשת לך‪-‬לך והלאה‪ :‬ההצטרפות מותנית לנבחנים לכל הפחות ‪ 50‬מבחנים בהצלחה‬ ‫הזכאות להשתתפות במבחנים‬ ‫מי?‬ ‫תנאי בסיס‪:‬‬ ‫• לימוד פרשת השבוע עם פירוש רש"י בקביעות‬ ‫• ביצוע של לכה"פ ‪ 5‬מבחנים יומיים ‪ +‬מבחן שבועי אחד באותו שבוע ‪ -‬בהצלחה‪.‬‬ ‫זכאות להשתתפות‪:‬‬ ‫• חובת רציפות‪ :‬צבירה של ‪ 4‬שבועות רצופים שבהם לא היית זכאי להיבחן (עקב שלא‬ ‫נערכו מבחנים יומיים וכדו') או שנכשלת במבחן – תוביל ליציאה מהתוכנית‪.‬‬ ‫כך נראית הצבירה בארנק‪:‬‬ ‫תכנית המלגות והפרסים‪:‬‬ ‫• ציון עובר‪ 80% :‬ומעלה (דהיינו‪ ,‬במבחנים הראשונים בהם סך השאלות מועט‪,‬‬ ‫נדרשת הצלחה מלאה בתשובות כדי לעבור‪ .‬לאחר ‪ 4‬כישלונות רצופים במבחן‪,‬‬ ‫סכום‬ ‫סך מבחנים‬ ‫סך מבחנים‬ ‫תישלל הזכאות להשתתפות בתכנית)‪.‬‬ ‫בארנק‬ ‫בהצלחה‬ ‫תגמול‬ ‫בהצלחה‬ ‫• נבחן שיצא מהתכנית מכל סיבה שהיא‪ ,‬יוכל לחזור שנית ולהצטרף‪ ,‬בהינתן התנאים הנ"ל‪.‬‬ ‫‪( ₪ 0‬השתתפות‬ ‫כרטיס להגרלת ענק‬ ‫‪1-20‬‬ ‫‪10-19‬‬ ‫בהגרלות)‬ ‫מתי?‬ ‫על עשרות פרסים יקרי ערך‬ ‫‪₪ 52.5‬‬ ‫‪21‬‬ ‫כרטיס להגרלת ענק נוספת‬ ‫על עשרות פרסים יקרי ערך‬ ‫‪20‬‬ ‫זמני המבחן‬ ‫‪₪ 120‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ ₪ 2.5‬לכל מבחן‬ ‫‪21-29‬‬ ‫המבחן פתוח מדי שבוע מיום חמישי בבוקר ועד יום שני בבוקר‬ ‫כולל תגמול רטרואקטיבי‬ ‫שנצברו מתחילת השנה!‬ ‫מצטבר על כל המבחנים‬ ‫‪₪ 240‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪ ₪ 4‬לכל מבחן‬ ‫‪30-39‬‬ ‫איפה?‬ ‫‪₪ 400‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪₪ 440‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪ ₪ 6‬לכל מבחן‬ ‫‪40-49‬‬ ‫מיקום המבחן‬ ‫‪ ₪ 8‬לכל מבחן‬ ‫‪50-54‬‬ ‫‪!₪ 500‬‬ ‫‪55‬‬ ‫מופיע במערכת המבחנים בקול התורה ובנדרים‪ +‬בקטגוריית 'דבקים בתורה'‬ ‫הקפיצה בסכום מתרחשת באופן אוטומטי‬ ‫בונוס ‪!₪ 60‬‬ ‫‪55‬‬ ‫שימו לב – המבחן יהיה פתוח לזכאים בלבד‬ ‫ברגע ההגעה למבחן ה‪ 40 ,30 ,21-‬ו‪50-‬‬ ‫סה"כ מלגה ללא הגרלה ‪!₪ 500 -‬‬ ‫באמצעות העדכון הרטרואקטיבי‪.‬‬ ‫אם אינכם זכאים‪ ,‬יופיעו לכם במערכת התנאים לזכאות‬ ‫המלגות יחולקו אך ורק בסיום השנה | המלגות יועברו באמצעות כרטיסי 'תורה כארד' השווים ערך לכסף מזומן למימוש באלפי חנויות‬ ‫ותזכה‬ ‫לידיעת התורה שבכתב‪,‬‬ ‫תערו_ך‬ ‫את הסיכומים היומיים‬ ‫תתחבר‬ ‫למאות אלפי לומדי‬ ‫הירשם‬ ‫במערכת 'קול התורה'‬ ‫וגם במתן שכרה בצדה‬ ‫והמבחנים השבועיים‬ ‫חומש ורש"י מדי יום‬ ‫או בנדרים‪ +‬וקהילות‬ ‫‪t s 0 2 5 0 0 2 0 18 @ g mai l .c om‬‬