gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

גליון דברי תורה - סטיטשין‎ · Gilyoin Divrai Torah - Stitchin — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: גליון דברי תורה - סטיטשין‎ · Gilyoin Divrai Torah - Stitchin

שבוע: נח (2026-10-12)

גליון דברי תורה - סטיטשין‎ · Gilyoin Divrai Torah - Stitchin — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ב "ה‬ ‫גליון‬ ‫מאמר בעניני דיומא ופרשת השבוע‬ ‫פרשת נח‬ ‫ביאור מזל 'ונקה' ותיקון כל הקלקולים‬ ‫חזרה ס"ג פרשת נח תשפ"ה‬ ‫פנינים ופתגמים‬ ‫שב"ק פרשת בראשית תשפ"ז‬ ‫גליון ה' • פרשת נח • שנה כ"א‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫יו״ל ע״י‬ ‫תולדות יהודה‬ ‫סטי‬ ‫ן‬ ‫ט‬ ‫מכו‬ ‫שין‬ ‫כ " <ל ה ו צ את ס פ רי ט "א‬ ‫ק מ ר ן ר ב י נ ו ש <ל י‬ ‫פטרון הגליון‬ ‫מהדורת שמואל אליעזר‬ ‫לזכר נשמת ידידינו הרב החסיד‬ ‫הר"ר שמואל אליעזר ב"ר יחזקאל ע"ה‬ ‫נלב"ע ט"ו סיון תשפ"ד לפ"ק‬ ‫וזוגתו האשה היקרה והחשובה‬ ‫מרת שרה ב"ר אליעזר ע"ה‬ ‫נפטרה י' כסליו תשע"ט לפ"ק‬ ‫•‬ ‫ולזכר נשמת הרב החסיד‬ ‫הר"ר שמואל קלמן ב"ר יעקב דוד ע"ה‬ ‫נלב"ע ביום שמח"ת תשס"ה לפ"ק‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למכון תולדות יהודה סטיטשין‬ ‫להוצאת ספרי כ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫‪Mailing Address:‬‬ ‫‪1465 61st Street‬‬ ‫‪Brooklyn NY 11219‬‬ ‫‪Tel. 718.438.0032 #3‬‬ ‫‪Fax: 718.228.7466‬‬ ‫‪e-mail: toldosyehuda@thejnet.com‬‬ ‫הרשמה‪:‬‬ ‫לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע ע"י ‪e-mail‬‬ ‫ניתן לפנות למכון‬ ‫מערכת השיעורים‪:‬‬ ‫‪718.536.2347‬‬ ‫אפסטעיט‪ | 845.818.0048 :‬קנדה‪14387711003 :‬‬ ‫ארה"ק‪ | 0723323310 :‬אנגלי’‪03301759024 :‬‬ ‫פרשת נח‬ ‫חזרה ס"ג פרשת נח תשפ"ו‬ ‫ביאור מזל 'ונקה' ותיקון כל הקלקולים‬ ‫‪êìäúä íé÷ìàä úà åéúåøåãá äéä íéîú ÷éãö ùéà çð çð úåãìåú äìà‬‬ ‫‪) çð‬בראשית ו‪ ,‬ט(‪ .‬הנה אמרו חז"ל )זוה"ק ח"א סז‪ (:‬שנח לא התפלל להציל את‬ ‫דורו‪ ,‬וראוי להבין טעמו בזה‪ .‬עוד יש לבאר כל ענין המבול‪ ,‬וענין המזבח‬ ‫שבנה נח אחר המבול שמחמתו נשבע ה' שלא יביא עוד מבול לעולם‪.‬‬ ‫ובדברינו נבוא לבאר גם את ענין דור אנוש דור המבול ודור הפלגה‪,‬‬ ‫אשר בדור אנוש העלה הקב"ה את ים אוקיינוס והציף את שליש העולם‬ ‫)בר"ר כג‪ ,‬ז(‪ ,‬ואח"כ היה המבול ששטף את כל העולם והחריבו‪ ,‬ובדור הפלגה‬ ‫כתיב )יא‪ ,‬ח( 'ויפץ ה' אותם על פני כל הארץ'‪ ,‬שהפליג והבדיל ה' את כל‬ ‫אומות העולם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫מלאכים מקטרגים על האדם כי לא יכולים להשיג ערכו‬ ‫הנה שורש קלקול כל הדורות הללו הוא קטרוג המלאכים על בריאת‬ ‫האדם‪ ,‬כי הקב"ה עשה חידוש גדול בבריאת האדם‪ ,‬ומלבד הקב"ה אין‬ ‫עוד מי שמבין בריאה זו‪ ,‬שהרי כמה ענינים בבריאת האדם הם למעלה מן‬ ‫השכל האנושי‪ .‬ואחד מן הענינים היסודיים שבו הוא‪ ,‬שהאדם נמצא בעולם‬ ‫העשיה שהוא העולם הנמוך ביותר‪ ,‬ולפי זה הינו לכאורה קטן מן המלאכים‬ ‫שהם בעולם היצירה‪ ,‬ואם כן איך שייך שיהיה האדם תכלית כל הבריאה‪,‬‬ ‫ואיך יכול האדם להיות מקושר עם הקב"ה עצמו‪ ,‬ולזכות למדרגות גבוהות‬ ‫ולהשראת השכינה‪ .‬ועל זה טענו המלאכים 'מה אנוש כי תזכרנו' )בר"ר לא‪,‬‬ ‫יב(‪ ,‬מהי חשיבות האדם לזכות לכל זה‪.‬‬ ‫ועיקר מעלת האדם נובעת ממה שנפח בו הקב"ה נשמת חיים‪ ,‬שענין‬ ‫זה לא עשה הקב"ה ע"י דיבור‪ ,‬אלא ע"י נפיחה שהיא מפנימיותו ית' )רמב"ן‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫ב‬ ‫ב‪ ,‬ז(‪ ,‬משום שהיא למעלה מאותיות הדיבור‪ .‬ואי אפשר להסביר את מהות‬ ‫הנשמה‪ ,‬וכדי להכירה צריכים להרגיש אותה‪ ,‬והיא סוד החיים‪ ,‬שנאמר‬ ‫)דברים ד‪ ,‬ד( 'ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום'‪ .‬והמלאכים לא‬ ‫יכלו להשיג מעלה זו‪ ,‬ולכן קטרגו על האדם‪.‬‬ ‫עבודת האדם להשתיק הקטרוגים ע"י שיראו את מעלתו‬ ‫והקב"ה סיבב שיתעורר קטרוג זה‪ ,‬כי ע"י הקטרוג יש לאדם נסיונות‬ ‫גדולים‪ ,‬וכל עבודת האדם היא שיגלה את מעלתו ויתרונו ועי"ז ימתיק את‬ ‫הקטרוג‪ ,‬ויהפך את הקטיגור לסניגור‪ ,‬ע"י שגם המלאכים יכירו במעלת‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫כמו שלא יכול הים לשטוף את העולם כך לא יוכלו‬ ‫המקטרגים לבטל תכלית העולם‬ ‫והמקטרגים שיש בעולם מכונים 'ים'‪ ,‬שכן גם הים רוצה לשטוף את‬ ‫העולם ולהחריבו‪ ,‬והקב"ה מעכב בעדם )ב"ב עג‪ ,(.‬וכדכתיב )תהלים צג‪ ,‬ד(‬ ‫'מקולות מים רבים אדירים משברי ים'‪ ,‬אבל 'אדיר במרום ה''‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫אדיר יותר מהם‪ .‬וכמו כן הקב"ה מסבב שלא יוכלו המקטרגים לבטל את‬ ‫תכלית העולם‪ ,‬ובוודאי יצא לפועל הענין שבעבורו ברא הוא ית' את‬ ‫העולם‪ .‬אבל לפני כן צריך לעבור מעברים רבים ושונים‪ ,‬וזה ענין כל‬ ‫הדורות הללו‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬המלאכים מקטרגים על האדם שהוא בעולם העשיה ואיך הוא‬ ‫מבחר הבריאה‪ ,‬הם אינם משיגים את ערך הנשמה שלא נתן אותה ה'‬ ‫ע"י אותיות כי א"א להסבירה‪ ,‬ה' סיבב את הקטרוג כדי שהאדם יעמוד‬ ‫בנסיונות ויגלה מעלתו‪ ,‬והקב"ה ודאי יוציא לפועל תכליתו ויבטל כל‬ ‫הקטרוגים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫דור אנוש סברו שא"א להתדבק בה' מחמת ריבוי‬ ‫ההשתלשלות‬ ‫כל טעות דור אנוש היתה בענין זה‪ ,‬שבחנו והגדירו את עצמם כאנשים‬ ‫קטנים מאוד בשכלם ובהרגשים שלהם‪ ,‬וממילא התפלאו איך יתכן שיהיה‬ ‫להם קשר ושייכות עם הרבונו של עולם שהוא אין סוף‪ ,‬ודרגות רבות‬ ‫ועצומות מבדילות ביניהם לבינו‪ ,‬שהם נמצאים בעולם העשיה‪ ,‬והקב"ה‬ ‫הוא בעולם האצילות‪ ,‬וביניהם מפסיק עולם היצירה ועולם הבריאה‪ ,‬שבכל‬ ‫ג‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫אחד מהם יש רבבות מדרגות‪ ,‬וצריכים לעלות מדרגה אחר מדרגה עד אין‬ ‫מספר כדי להגיע להקב"ה בעצמו‪ .‬ואיך יתכן זאת‪.‬‬ ‫ע"י הנשמה מקושר האדם עם ה' בקשר ישר‬ ‫אמנם התירוץ על כך הוא שהקב"ה נפח באפיו של האדם נשמת חיים‪,‬‬ ‫וא"כ אינו צריך לעבור את כל המדרגות כדי להגיע להקב"ה‪ ,‬אלא שיש‬ ‫קשר ישר בין האדם להקב"ה‪ ,‬וכמו חבל שנמשך מלמעלה עד למטה‪ .‬וזהו‬ ‫סוד עץ החיים‪ ,‬שהוא כצינור שאינו מתפעל מריבוי המדריגות‪ ,‬וכן איתא‬ ‫בזוה"ק )ח"א רב‪ (:‬שההשפעות של עץ החיים נמשכות כתאוה וניתנות מיד‬ ‫בלא השתלשלות‪ ,‬כנאמר )משלי יג יב( 'תוחלת ממושכה מחלה לב ועץ חיים‬ ‫תאוה באה'‪ ,‬שעץ החיים הוא כצינור להמשיך את תאותו של הקב"ה‪.‬‬ ‫ו'תוחלת ממושכה' היינו השתלשלות של חשבונות שכליים‪ ,‬שחוקרים את‬ ‫טעמו ואת מציאותו של כל דבר‪ ,‬ולכן היא תוחלת ממושכה‪ ,‬שצריך זמן רב‬ ‫להמתיק כל דין ודין‪ ,‬וכמו בלימוד סוגיא שצריכים ליישב בה קושיות שונות‪.‬‬ ‫כשמשיג אדם סוד החיים יכולים גם לעבור כל‬ ‫ההשתלשלות‬ ‫ואכן בעינן ליישב את כל הקושיות המתעוררות מצד השתלשלות‬ ‫העולמות‪ ,‬אבל הישוב יהיה רק אחר שמשיגים את סוד החיים‪ ,‬והוא יהיה‬ ‫עיקר הישוב על כל הקושיות‪ .‬כי עץ החיים ועץ הדעת נוצרו משורש אחד‬ ‫)רבינו בחיי בראשית ב‪ ,‬ט(‪ ,‬והיה על אדה"ר לאכול מעץ החיים‪ ,‬ואז היו דבקים‬ ‫בטוב‪ ,‬כי הטוב מקושר עם החיים‪ ,‬ואילו הרע הוא מות והעדר המציאות‪,‬‬ ‫ובאוכלו מעץ החיים היה מצליח‪ ,‬כי היה ממשיך ע"י הצינור הישר של‬ ‫האדם‪ ,‬כאמור )קהלת ז‪ ,‬כט( 'אשר עשה האלקים את האדם ישר'‪' ,‬ישר' היינו‬ ‫הקשר הישר שיש לאדם עם הקב"ה שאינו בא מצד חשבונות מסוימים‪,‬‬ ‫ורק 'המה בקשו חשבונות רבים'‪ ,‬אבל יש ישרות באדם שאינה צריכה‬ ‫לחשבונות רבים‪ ,‬כמו אם יראה האדם את השמש ששוב אינו צריך לחקור‬ ‫ע"י חשבונות האם ישנה למציאות השמש כיון שראה זאת במו עיניו‪ ,‬ורק‬ ‫אם אינו רואה את השמש צריך הוכחות ע"י חשבונות וחקירות שנמצאת‬ ‫שמש בעולם‪ .‬אך האם יתכן שיאמר האדם כי אינו מכיר במציאות השמש‬ ‫אע"פ שנראית לעיניו‪ ,‬ולכן הוא חוקר דבר זה ע"פ חשבונות רבים‪.‬‬ ‫יציאת מצרים היתה בתחילה בחפזון ורק אח"כ היו דיונים‬ ‫באופן זה היתה גם היציאה ממצרים‪ ,‬שהוציא אותנו הקב"ה בלא חשבון‪,‬‬ ‫כבחי' 'עשה את האדם ישר'‪ ,‬ורק בקריעת י"ס היו דיון האם ראויים ישראל‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫ד‬ ‫להנצל או לא )מכילתא בשלח ד(‪ ,‬והיה מעבר שלם שהוצרכו לעבור‪ ,‬אבל‬ ‫תחילת יציאתם היתה בבחי' 'ויפח באפיו נשמת חיים'‪ ,‬שכן נגלה עליהם‬ ‫מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם‪ ,‬ויצאו ממ"ט שערי טומאה ברגע קט‪,‬‬ ‫ונגאלו בחפזון ולא בבחי' תוחלת ממושכה‪ ,‬אלא כנוסע על מסילות הברזל‬ ‫שאינו עוצר בשום מקום אלא נוסע במהירות אל מחוז חפצו‪.‬‬ ‫דור אנוש שעבדו עצמם תחת המלאכים‬ ‫אך דור אנוש עשו חשבונות רבים‪ ,‬ולכן שעבדו את עצמם תחת‬ ‫המלאכים‪ ,‬כי דעת המלאכים גדולה מדעת בני האדם‪ ,‬וע"פ סברתם ישמשו‬ ‫להם המלאכים כמו סולם שעולים בו שלב אחר שלב‪ ,‬שכל מלאך יהיה‬ ‫משועבד למלאך שעליו‪ ,‬והמלאך העליון מכולם יעבוד את הקב"ה‪.‬‬ ‫דור המבול רצו השפעות בלא עבודה ובדור הפלגה‬ ‫הופלגו מן העבודה‬ ‫גם טעות דור המבול היתה כעין זה‪ ,‬כי סברו שהעבודה להיות צדיק‬ ‫אמת ולגרום את היחוד היא עבודה קשה ביותר‪ ,‬ולכן רצו לשנות את כל‬ ‫תכלית הבריאה‪ ,‬ע"י שכולם יחד יבחרו לקבל כל ההשפעות במתנה‪ ,‬מאחר‬ ‫שניתן בידם כח הבחירה‪ ,‬ולא איכפת להו שיבואו ההשפעות כנהמא‬ ‫דכיסופא‪ ,‬שזהו ענין הוז"ל‪ ,‬שההשפעות באות בלא העלאת מ"ן‪ .‬אבל אח"כ‬ ‫בנה נח מזבח‪ ,‬שעיקר ענין מזבח הוא העלאת מ"ן‪ ,‬ובזה נתבטלה קליפת‬ ‫דור המבול‪ ,‬ונשבע הקב"ה על ידי הקשת שלא יהיה עוד מבול‪ ,‬כי כיון‬ ‫שיש מזבח לא יהיה עוד מבול‪.‬‬ ‫ואח"כ בא דור הפלגה‪ ,‬ואז הפיץ ה' אותם והפליגם מעבודתו ית'‪,‬‬ ‫כדכתיב )חבקוק ג‪ ,‬ו( 'ראה ויתר גוים'‪ ,‬ואמרו חז"ל )ע"ז ב‪ (:‬שעמד והתיר להם‬ ‫גם שבע מצוות בני נח‪ ,‬והיינו שאינם עוד חלק מתכלית הבריאה‪ ,‬ובעבור‬ ‫קיום תכלית זו בחר הקב"ה בכלל ישראל‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬דור אנוש הסתכלו על עצמם שהם קטנים כמו שאומרים‬ ‫המלאכים ואינם יכולים להתדבק בה' ולכן משתעבדים תחת המלאכים‪,‬‬ ‫ועשו חשבונות מצד ריבוי ההשתלשלות‪ ,‬באמת יש לאדם ע"י הנשמה‬ ‫קשר ישר לה' בבחי' עשה את האדם ישר ואי"צ חשבונות כדי להכיר‬ ‫בה'‪ ,‬אחר שמשיגים קשר זה יכולים ליישב את כל הקושיות‬ ‫שמתעוררות מהשכל‪ ,‬יציאת מצרים היתה בתחילה בחפזון כמו הקשר‬ ‫הישר ע"י הנשמה ורק בקריעת י"ס היו דיונים‪ ,‬כמו שאחר הקשר עם‬ ‫ה' מיישבים החשבונות‪ ,‬גם דור המבול חשבו שהעבודה לגרום את‬ ‫היחוד היא קשה מאוד ורצו לקבוע בכח הבחירה לקבל השפעות בלא‬ ‫ה‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫עבודה וזהו"ע חטאם בהוז"ל‪ ,‬בדור הפלגה אכן הופלגו מהעבודה ואין‬ ‫להם חלק בהוצאת תכלית העולם לפועל‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫קודם המבול היה אריכות ימים כי גם העבודה הנדרשת‬ ‫מהם היתה גדולה‬ ‫ובזמן דור המבול אמר הקב"ה 'הנני מסכים עם המלאכים שאמרו מה‬ ‫אנוש כי תזכרנו' )בר"ר לא יב(‪ ,‬וכבר תמה הרמב"ן )ו‪ ,‬יז( כי לכאורה לא‬ ‫הסכים עמם הקב"ה‪ ,‬שהרי למעשה קיים את העולם ע"י נח והתיבה‪ ,‬וגם‬ ‫אח"כ בדור הפלגה‪ .‬וביאור הדבר הוא‪ ,‬כי מצינו שהאדם נתקטן מאוד אחר‬ ‫המבול‪ ,‬שקודם המבול היו גדולים בהרבה מאחר המבול‪ ,‬שקודם המבול‬ ‫היתה להם אריכות ימים‪ ,‬וכתוב בתיקוני זוהר )קלח‪ (:‬שריבוי שנין ואריכו‬ ‫דיומין אינון מאריך אנפין‪ ,‬ומעוטא דיומין ושנין מזעיר אנפין‪ ,‬והיינו שהיתה‬ ‫להם עבודה גדולה מבחי' אריך‪ ,‬אבל אחר המבול התקצרו שנות האדם‪,‬‬ ‫ולא האריכו ימים כל כך‪.‬‬ ‫קודם המבול היו בעלי החיים מתעלים ע"י האדם‬ ‫ועד המבול נאסר על האדם לאכול בהמות וחיות וכל בעלי חיים‪ ,‬משום‬ ‫שעבודת האדם היתה גדולה כל כך‪ ,‬והיה עליו לזכך את הנפש הבהמית‬ ‫שלו בדרגא גבוהה מאוד‪ ,‬עד שיימשך מזה זיכוך גם לכל הבהמות והחיות‪,‬‬ ‫שתהיה גם להם עלייה‪ ,‬וגם הם יעבדו את הקב"ה כפי מה שבהמה וחיה‬ ‫יכולה‪ ,‬דהיינו שיהיו להם הרגשים באלקות וישירו שירה להקב"ה באופן‬ ‫שהם יכולים לשיר‪ ,‬וכל זה היה נעשה מכח עבודת האדם‪ .‬וכשחטאו דור‬ ‫המבול חטאו גם הבהמות והחיות‪ ,‬כי היו מקושרים עם האדם‪ ,‬ולא היה‬ ‫האדם נבדל מהם לגמרי‪ ,‬אלא היו כמו התפשטות של האדם‪ ,‬וממילא לא‬ ‫היה ראוי שיהרוג אותם האדם ויאכלם‪ .‬ולכן היתה לבני האדם בתקופה‬ ‫ההיא אריכות ימים‪ ,‬כיון שהיתה מוטלת עליהם עבודה רחבה כל כך‪.‬‬ ‫אחר דור המבול נתקצרו הימים ונתקטנה העבודה‬ ‫אבל אחר המבול התקצרו שנות האדם והותרו הבהמות החיות באכילה‪,‬‬ ‫וא"כ יש בזה הודאה במקצת לטענת המלאכים שאמרו 'מה אנוש כי‬ ‫תזכרנו'‪ ,‬שהרי ממה שהתקטנו מוכח שאינם יכולים להיות גדולים כל כך‪,‬‬ ‫ואי אפשר להחשיב את האדם כעיקר ותכלית כל הבריאה‪ ,‬שהרי אינו יכול‬ ‫עוד להגיע אל המדרגה שהיה אמור לבוא עדיה‪ ,‬ושפיר אמרו שהסכים‬ ‫הקב"ה עם המלאכים‪.‬‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫ו‬ ‫בדור הפלגה הופלגו האומות ודברי רשות אינם כלולים‬ ‫בהעבודה‬ ‫וגם אחר דור הפלגה חזר האדם והתקטן שוב‪ ,‬שעד דור הפלגה היו כל‬ ‫העולם צריכים להיות כמו כלל ישראל‪ ,‬ולא היו צריכים להיות גויים בעולם‪,‬‬ ‫ובודאי שאז היתה העבודה על דברי רשות שיהיו נכללים בדברי התורה‪,‬‬ ‫כיון שדברי רשות שייכים לחוץ לארץ ולאומות העולם‪ ,‬ואף שלא היתה‬ ‫העבודה כפי המדרגה של קודם המבול‪ ,‬אבל עדיין היתה עבודה רחבה‬ ‫יותר ממה שהיה אחר דור הפלגה שהופלגו האומות לגמרי‪ .‬ונמצא‬ ‫שמציאות האדם התקטנה‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬ה' אמר שהוא מסכים עם המלאכים אף שהשאיר קיום לעולם‪,‬‬ ‫אחר דור המבול התקטנה העבודה ולא האריכו ימים עוד וגם בעלי‬ ‫החיים הותרו להם כי א"א עוד להעלותם כמו קודם המבול‪ ,‬נמצא‬ ‫שהיא הודאה למקטרגים שאי אפשר להביא את הבריאה עד תכליתה‬ ‫הראשונה כי האדם אינו גדול כל כך‪ ,‬גם בדור הפלגה שהופלגו האומות‬ ‫התקטן האדם שאין דברי רשות נכללים עוד בדברי תורה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫בני חיי ומזוני שהם קיום העולם תלויים במזל ולא בזכות‬ ‫אמנם כזאת לא יתכן כלל לומר שהסכים הקב"ה עם המלאכים באמת‪,‬‬ ‫ולא תיתכן אצל הקב"ה מציאות כזאת‪ ,‬כי אם העמיד הקב"ה את תבנית‬ ‫הבריאה ואת תכליתה הצריכה לצאת הימנה באופן מסוים הרי מוכרח שתצא‬ ‫אל הפועל‪ ,‬ואין מציאות של הסכמה לטענת המלאכים אפילו במקצת‪ .‬אלא‬ ‫ביאור הדברים הוא‪ ,‬שמצינו ענין מזל שאינו תלוי בזכות‪ ,‬כמאמרם ז"ל‬ ‫)מו"ק כח‪' (.‬בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא'‪ ,‬והטעם‬ ‫הפשוט לכך הוא משום שדברים אלו הם צורך העולם‪ ,‬ואם יהיו תלויים‬ ‫בזכות יתכן שלא יהיה לעולם קיום בעת שלא יהיו ראויים לזכות בדין‬ ‫לבני חיי ומזוני‪ ,‬ולכן לאו בזכותא תליא אלא במזלא‪.‬‬ ‫מזל האומות הוא הטבע ושל ישראל בחי' 'אין' שהוא‬ ‫למעלה מזכויות‬ ‫והמזל של אומות העולם הוא מה שעמד והתירן‪ ,‬ובזה הופלגו להיות‬ ‫משועבדים אל הטבע‪ ,‬והינם מקבלים בני חיי ומזוני ממקור נמוך מאוד‪,‬‬ ‫ולא מאותו המקור שקיבלו קודם דור הפלגה‪ ,‬ומקור זה לא תליא בזכויות‪,‬‬ ‫אלא הם כמו בהמות וחיות שמקבלים השפעתם בטבע‪ ,‬ורק ישראל קרויים‬ ‫ז‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫אדם )יבמות סא‪ .(.‬ואכן על כלל ישראל אמרו חז"ל )שבת קנו‪' (.‬אין מזל‬ ‫לישראל'‪ ,‬ובני חיי ומזוני של ישראל אשר לאו בזכותא תליא‪ ,‬באים מבחי'‬ ‫'אין' שהוא המזל לישראל‪ ,‬כמו שאמר המגיד ממעזריטש זי"ע )מגיד דבריו‬ ‫ליעקב עה"פ דרך כוכב( שה'אין' הוא המזל לישראל‪ .‬ו'אין' הוא מדרגה שאי‬ ‫אפשר להשיגה והיא נעלית מהבנה‪ .‬והכוונה בזה שהקב"ה מנהיג את עולמו‬ ‫בבחי' אריך שהוא למעלה מזכויות‪ ,‬ונקרא רצון‪ ,‬ובחינה זו אינה מושגת‬ ‫כיון שצריכה להתאים גם עם הבחירה‪ ,‬וכענין סתירת הידיעה והבחירה‪.‬‬ ‫עבודת האדם לייחד מזל עליון עם מזל תחתון‬ ‫וביאור התאמת הידיעה והבחירה בזה הוא‪ ,‬ע"פ המבואר בזוה"ק )ח"ג‬ ‫קלד‪ ;.‬עץ חיים שי"ג פ"ט( שיש שתי מזלות‪ ,‬מזל עליון ומזל תחתון‪ ,‬והמזל‬ ‫העליון הוא מזל הח' מתיקוני הדיקנא שנקרא 'נוצר חסד'‪ ,‬והמזל התחתון‬ ‫הוא מזל הי"ג הקרוי 'ונקה'‪ ,‬והם שורש כל עבודתינו‪ ,‬כי עלינו לעורר‬ ‫יחוד בין שני מזלות אלוא‪ .‬ועל זה אמרו חז"ל )שבת נג‪' (:‬אדם אית ליה‬ ‫מזלא'‪ ,‬שהוא מושרש במזלות 'נוצר חסד' 'ונקה'‪ ,‬ומזל 'נוצר חסד' הוא‬ ‫שורש ההשפעות‪ ,‬ומזל 'ונקה לא ינקה' הוא שורש של העלאת מ"ן‪ ,‬שאנו‬ ‫מחזירים את ההשפעות מתתא לעילא‪ ,‬והם בחי' צדיק עליון וצדיק תחתון‪.‬‬ ‫בעבודת יחוד המזלות מקושרים בחי' הידיעה והבחירה‬ ‫וכיון שהדבר תלוי במזל הרי הוא נעלה מזכויות‪ ,‬אבל עדיין תואם עם‬ ‫הבחירה‪ ,‬שכן אמרו חז"ל )קידושין פב‪' (.‬הריעותי את מעשי וקפחתי את‬ ‫פרנסתי'‪ ,‬והרי לן שהפרנסה תלויה במעשים‪ ,‬אבל הענין הוא שבחי' המזל‬ ‫ומדרגת הזכות פועלים יחדיו‪ ,‬ואם היה תלוי רק בזכות‪ ,‬היה הדין קשה‬ ‫יותר‪ ,‬ולכל הרשעים ואף לבינונים לא היתה פרנסה‪ ,‬אבל כיון שלא תלויה‬ ‫רק בזכות אלא גם במזל‪ ,‬יש להמון עם פרנסה בדרכים שונות‪ ,‬והעולם‬ ‫מתקיים אע"פ שתלוי הדבר גם בזכויות‪ .‬אמנם האופן שמתאחדים ופועלים‬ ‫יחד הוא למעלה מהשגתינו‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬לא יתכן שה' יודה לקטרוג והתכלית שהעמיד ה' בודאי תצא‬ ‫לפועל‪ ,‬יש ענין מזל שלאו בזכותא תליא ובישראל הוי המזל בחי'‬ ‫'אין'‪ ,‬והם שני מזלות מזל עליון ותחתון והאדם צריך לעבוד לייחד‬ ‫אותם‪ ,‬והוא קשר הידיעה עם הבחירה כי הוא מזל שלא תלוי בזכויות‪,‬‬ ‫א‪ .‬ואף שאליבא דאמת צריכים לעורר יחוד נעלה יותר מיחוד המזלות‪ ,‬אבל לא נכנס‬ ‫עתה בביאורו כיון שזה ענין השייך לקבלה‪ ,‬וננקוט עתה רק שעיקר העבודה הוא‬ ‫לגרום יחוד בין שני מזלות אלו‪.‬‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫ח‬ ‫ויש עבודה לייחדם ולא זוכים לפרנסה בלא עבודה כלל‪ ,‬אבל לא צריך‬ ‫רק זכויות ולכן שייך שגם לרשעים תהיה פרנסה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ה' דן את האדם לפי הריח ובמוחין דקין של השערות‬ ‫ומתקנו‬ ‫ועיקר מה שנוגע לנו לדעת הוא‪ ,‬כי לפי מדרגת הידיעה הרי כל מה‬ ‫שנעשה מכח הבחירה היה צריך להיות כך‪ ,‬ומכל מקום עיקר עבודתינו‬ ‫היא בבחירה‪ ,‬אלא שאופן הבחירה שלנו ומה שאנו פועלים ע"י הבחירה‬ ‫הם ג"כ בגדר 'הנסתרות לה' אלקינו'‪ .‬ונקודת הדברים היא שהקב"ה בודאי‬ ‫יבצע את מה שרצה מתחילה‪ ,‬ולא יוותר על שלימות האדם‪ ,‬וכל אשר חפץ‬ ‫ה' יקום ויהיה‪ ,‬אף שאין לנו השגה איך יצא לפועל‪ .‬ודרכי הקב"ה לגרום‬ ‫לכך הם מהנסתרות לה' אלקינו‪ ,‬והוא דן את האדם בבית דין נעלה‪ .‬ואכן‬ ‫זה נגרם ע"י המזבח‪ ,‬שכן צריך לשים סנהדרין אצל המזבח )מכילתא משפטים‬ ‫נזיקין א(‪ ,‬וגם נח בנה מזבח‪ ,‬ודין זה השייך למזבח נעשה עם הריח‪ ,‬שהוא‬ ‫חוש נעלה‪ ,‬כי מה שרואים בעינים הרי אפשר להסביר ולהגדיר‪ ,‬וגם מה‬ ‫שהאזנים שומעות יתכן לבאר‪ ,‬אבל חוש הריח הוא הרגש דק של החוטם‬ ‫שאי אפשר להסבירו‪.‬‬ ‫והשורש הוא במדרגת הדיקנא והשערות ]ואין זה מענייננו עתה לבאר‬ ‫ההבדל שביניהם[‪ ,‬כי השערות הן מוחין‪ ,‬אך איןן להם חושים לגלות על‬ ‫ידם את המוחין‪ ,‬אלא הם מוחין דקים שיוצאים דרך השערות‪ ,‬והאריז"ל‬ ‫)שעה"כ דרושי קבלת שבת( מכנה אותם 'קולות מים רבים אדירים'‪ ,‬והם גבוהים‬ ‫ונעלים מן ההסבר‪ ,‬והן הן ענין המזלות שהם שערות הדיקנא‪.‬‬ ‫כשאין ביכולת האדם למלא תפקידו מקבל תפקיד אחר‬ ‫שיש בו גם יתרונות‬ ‫והיינו שכך היא ההנהגה העליונה‪ ,‬שהקב"ה נותן תפקיד נעלה לאדם‪,‬‬ ‫ומצד הבחירה הוא אכן נעלה מכפי יכלתו‪ ,‬ואם היה מאמין שיכול להוציאו‬ ‫לפועל‪ ,‬והיה מתפלל על כך‪ ,‬היה מקבל סייעתא דשמיא לקיים את תפקידו‬ ‫אף שהוא נעלה מיכולתו בעצמם‪ ,‬אבל כיון שידע הקב"ה שלא יוכל האדם‬ ‫לעמוד במדרגה זו‪ ,‬נותן לו תפקיד שונה שאיננו גדול כל כך‪ .‬ועל פניו‬ ‫נראה שזוהי ירידה לאדם‪ ,‬אבל אליבא דאמת אין בזה ירידה‪ ,‬ואדרבה יש‬ ‫בתפקיד זה מעלות ויתרונות גדולים על פני תפקידו הנעלה‪.‬‬ ‫ט‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫מצד הידיעה פועלים בתפקיד הגרוע כמו בתפקיד הראשון‬ ‫אך בענין זה נצטרך לסמוך על הידיעה שאינה מושגת לנו‪ ,‬כי הרי‬ ‫לפי דברינו נמצא שהתפקיד שהוטל על האדם למעשה אינו לכתחילה‬ ‫אלא כדיעבד‪ ,‬כיון שמתחילה נברא כדי למלאות את התפקיד הנעלה‪,‬‬ ‫ורק משום שאינו יכול למלאותו ניתן לו תפקיד קטן יותר‪ ,‬אבל עדיין‬ ‫לא נימא שהתבטל לגמרי האופן שהיה צריך להיות מתחילה‪ ,‬כיון‬ ‫שבתפקיד זה יש יתרונות שהם בגדר לכתחילה ולא בדיעבד‪ .‬והגם שעדיין‬ ‫הוא כבדיעבד‪ ,‬שהרי לכתחילה לא ניתן לו תפקיד זה‪ ,‬אבל זה שהוי‬ ‫בדיעבד הוא רק מצד הבחירה‪ ,‬ואילו מצד הידיעה פועלים בתפקיד זה‬ ‫מה שהיו צריכים לפעול בתפקיד הנעלה רק באופן אחר‪ ,‬ובנוסף לזה‬ ‫נתווספו מעלות יתרות שלא היו באופן הראשון‪ .‬והם תיקונים שבבריאה‪,‬‬ ‫שהאדם אחראי לתקן חלקים נמוכים של הבריאה שהיו עלולים להאבד‪,‬‬ ‫ועתה מתעלים‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬אף שכל עבודתינו היא בדרך הבחירה אבל יש להכיר במהלך‬ ‫הידיעה‪ ,‬כי מה שפועלים ע"י העבודה הוא מהנסתרות לה' אלקינו‬ ‫ואיננו משיגים איך הקב"ה פועל את שלו‪ ,‬ה' דן את האדם בבחי' ריח‬ ‫שא"א להסביר וכמו המוחין של השערות שהם דקין ואין כלים לגלותם‬ ‫וכן המזלות הם שערות‪ ,‬ההנהגה העליונה היא שכאשר לא יכול האדם‬ ‫למלאות התפקיד שהוטל עליו נותנים להם לו תפקיד קטן ובבחינה‬ ‫מסוימת יפעל עתה יותר‪ ,‬ומצד הידיעה הוי כמו לכתחילה ומצד‬ ‫הבחירה הוא רק בדיעבד אבל הידיעה ניכרת כיון שפועל יותר‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫כשאין האדם בדרגה להעלות ניצוצין באכילה מבקשים‬ ‫ממנו רק שיאכל כדי לעבוד ה'‬ ‫ניתן דוגמא לדבר מענין האכילה‪ ,‬שהאדם היה צריך לעבוד את הקב"ה‬ ‫גם באכילה ושתיה וכדומה‪ ,‬ולהעלות את הניצוצין הק' הבלועים במאכלים‪,‬‬ ‫אך היא עבודה גדולה‪ ,‬להתעסק בדברי הרשות בלתי לה' לבדו‪ ,‬והוא אינו‬ ‫במדרגה זו‪ ,‬והרי על כל דבר שבקדושה יש שכנגדו בבחי' זה לעומת זה‪,‬‬ ‫ואם יתאמץ לאכול בלתי לה' לבדו יתעוררו כנגדו קליפות שיגבירו בקרבו‬ ‫תאוות‪ ,‬ולא יוכל להם ויפול לתאוות‪ ,‬כיון שעבודה זו נעלה מערכו‪ ,‬והיא‬ ‫מלחמה כנגד קליפה גדולה‪ .‬לכן אומרים לאדם שאינו צריך להעלות ניצוצין‬ ‫בעת האכילה‪ ,‬ואין מוטל עליו לעסוק בכך כדי שלא יתעורר כנגדו היצה"ר‪,‬‬ ‫אבל עכ"פ יכוון באכילתו לשם שמים‪ ,‬היינו כדי שיהיה לו כח לעבוד את‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ולא יהיה זולל וסובא וכדומה‪.‬‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫י‬ ‫כשיש לאדם תאוה ומתגבר עליו פועל יותר מכשלא היה‬ ‫לו תאוה כלל‬ ‫אמנם הא גופא שאדם שאינו במדרגה להעלות ניצוצין‪ ,‬כי הוא עדיין‬ ‫בעולם התאוות‪ ,‬ועם כל זה הינו מכוון לשם שמים ואינו מרבה לאכול‬ ‫יותר מכדי צרכו‪ ,‬ובעת אכילתו מחשב שהוא אוכל כדי שיהיה לו כח‬ ‫לעבוד את השי"ת‪ ,‬והיא כוונה אמיתית‪ ,‬שיודע הקב"ה שכוונתו נכונה‪,‬‬ ‫פועל בזה ג"כ עליית הניצוצין‪ .‬ואע"פ שאין זה כערך המדרגה הראשונה‬ ‫שעוסקים בעליית ניצוצין ממש‪ ,‬שלפי מדרגה זו נעלה האדם מן התאוות‬ ‫לגמרי‪ ,‬ואילו עתה הרי מתאוה הוא אל הגשמיות‪ ,‬מכל מקום הא גופא‬ ‫שהינו מונח בתוך התאוות ומתגבר על עצמו לאכול לשם שמים‪ ,‬הרי זה‬ ‫בבחינה מסוימת נעלה מן המדרגה ההיא‪ ,‬כי במדרגה זו הרי מגלה שהוא‬ ‫קדוש בעצם‪ ,‬כיון שאפילו כשהוא עדיין בתוך התאוות הרי הוא קדוש‪.‬‬ ‫צדיקים משלימים העלאת ניצוצין של אדם שאין ביכלתו‬ ‫לעשותו‬ ‫ועל כן נוטלים צדיקי האמת העוסקים בייחודים את העבודה על עצמם‪,‬‬ ‫והם מתקנים הניצוצין במדרגה נעלה‪ ,‬אשר מדרגה נעלה זו עצמה מגלה‬ ‫את העצמיות של האדם‪ ,‬שכיון שהוא מקושר עם הצדיקים הרי הוא מגלה‬ ‫בקרבו נקודת צדיק שלא היה יכול לגלותה אם היתה עבודתו להעלות את‬ ‫הניצוצין‪ ,‬כי אם היה מעלה אותם בעצמו‪ ,‬הרי היתה העליה רק לפי ערך‬ ‫מדרגתו‪ ,‬ואילו כאשר הצדיקים מעלים אותם‪ ,‬הרי העליה היא בדרגה נעלה‬ ‫מאוד‪ ,‬והרי הוא מקושר עם הצדיק‪ ,‬וזה מגלה נקודה פנימית שבו‪ ,‬אשר‬ ‫בנקודה זו הוא כמו הצדיק ממש‪ ,‬ויש בזה עליה גדולה‪ .‬וידוע מה שאמר‬ ‫היהודי הקדוש זי"ע להרבי ר' בונם זי"ע )רמתים צופים כ( שקשה יותר להיות‬ ‫מחובר לטהור מלהיות טהור בעצמו‪ ,‬ולכן כל המחובר לטהור טהור‪ ,‬כיון‬ ‫שזה קשה יותר‪ ,‬מאחר שאינו במדרגה זו ואעפ"כ הוא מחובר אליה‪ ,‬ועי"ז‬ ‫נעשה תיקון לכל הניצוצין‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬האוכל בכוונה להעלות ניצוצין והוא לא ראוי לכך יתגבר עליו‬ ‫יצרו ויפיל אותו לתאוות‪ ,‬ולכן נוטלים ממנו עבודה זו וצריך לאכול‬ ‫רק לש"ש כדי שיהיה לו כח לעבוד ה'‪ ,‬ובזה פועל יותר שאע"פ‬ ‫שמתאוה לאכול הוא מתגבר לאכול לש"ש ועי"ז מעלה ניצוצין‪ ,‬ואע"פ‬ ‫שאין העליה בדרגה גבוהה‪ ,‬משלימים הצדיקים את עלייתם‪ ,‬וכיון‬ ‫שמחובר האדם לצדיק מתגלה בזה שגם הוא צדיק‪ ,‬מה שלא היה‬ ‫מתגלה אילו היה הוא בעצמו מעלה אותם‪ ,‬וכמו שמחובר לטהור חשוב‬ ‫יותר מטהור עצמו‪ ,‬שאף שאינו טהור מתחבר הוא אל הטהור‪.‬‬ ‫יא‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫ז‪.‬‬ ‫כשנסתבב לאדם לצאת למסחר עליו לדעת שכך ראוי לו‬ ‫ולא יתייאש‬ ‫וכמו כן‪ ,‬יש כמה דרכים שמנהיג בהם הקב"ה את האדם‪ ,‬כיון שיש‬ ‫כמה מיני נשמות‪ ,‬אבל העיקר בהם הוא שאין לאדם לשאול שאלות‪ ,‬ואסור‬ ‫לו להתייאש‪ ,‬ואין צורך להבין את דרכי ה'‪ ,‬וצריך לדעת שבהדי כבשי‬ ‫דרחמנא למה לך‪ ,‬שעל האדם לעשות את שלו‪ ,‬והקב"ה כבר יפעל את מה‬ ‫שצריך לפעול‪.‬‬ ‫ולפעמים היה לאדם שאיפה להיות בין כותלי בית המדרש‪ ,‬ואכן היתה‬ ‫תורתו אומנותו‪ ,‬ושאף מאוד להיות כך כל ימי חייו‪ ,‬שכן צריך להיות‬ ‫באמת‪ ,‬וכשיטת ר' שמעון בן יוחאי )ברכות לה‪ .(:‬אבל למעשה לא הצליח‪,‬‬ ‫ונסתבב שצריך להיות בעל עסקים‪ ,‬ואדם כזה עלול מאוד ליפול ליאוש‬ ‫ולומר שמאחר שאיני עוד בין יושבי אוהל‪ ,‬ואין תורתי אומנתי‪ ,‬אם כן‬ ‫אתנהג לגמרי כבעל בית פשוט‪ ,‬ויאבד את כל השאיפות והמדריגות שהיה‬ ‫רוצה לזכות אילו היה יושב באהלה של תורה‪ ,‬אבל זה נקרא 'חשבונות‬ ‫רבים'‪ ,‬שכיון שכך סיבבו מן השמים‪ ,‬אם כן יפעל עתה כסוחר יותר ממה‬ ‫שהיה פועל אם היה לומד תורה‪.‬‬ ‫יושב אוהל צריך להיות בן עליה ואם אינו כן יפול לגאוה‬ ‫כי מה שהגיע לידי כך‪ ,‬הרי זה משום שהקב"ה ידע שאם יהיה יושב‬ ‫אוהל‪ ,‬לא תהיה מדרגה זו לפי ערכו‪ ,‬כיון שיושב אוהל אין לו להסתפק‬ ‫במה שהוא לומד תורה‪ ,‬אלא צריך להתנהג בקדושה גדולה באופן שישפיע‬ ‫גם על בעלי העסקים‪ ,‬והוא כשליח שלהם להעלותם‪ ,‬וכגון בעל עסק‬ ‫שנושא ונותן בחוצות ואינו יכול להיות בן עלייה כמו העוסק תורה‪ ,‬צריך‬ ‫הבן תורה להשפיע עליו‪ ,‬וצריך שבעל עסק יראה שתפילותיו מתקבלות‪,‬‬ ‫ועי"ז ישיג אמונה גדולה‪ ,‬וכל המהות של בן תורה צריך להשפיע על‬ ‫העוסק במסחר‪ .‬וכיון שאין האדם במדרגה זו‪ ,‬ויותר מזה שאם היה יושב‬ ‫אוהל יתכן מאוד שהיה נופל יותר‪ ,‬כיון שיתגאה מחמת זה‪ ,‬שהרי כל הגדול‬ ‫מחבירו יצרו גדול הימנו )סוכה נב‪ ,(.‬לכן סיבבו מן השמים שיצא לפרקמטיא‪.‬‬ ‫יתכן שבפרקמטיא יפעל האדם יותר מאילו היתה תורתו‬ ‫אומנותו‬ ‫אך אין הכוונה שנתייאשו ממנו‪ ,‬אלא הטילו עליו עבודה אחרת‪ ,‬והוא‬ ‫שיצא לרחוב העיר להתעסק‪ ,‬ושם יקדש שם שמים‪ ,‬שע"י שיהיה לו נסיונות‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫יב‬ ‫של משא ומתן באמונה‪ ,‬או נסיונות אחרות מטומאת הרחוב‪ ,‬ויתגבר עליהם‪,‬‬ ‫אזי יקדש בזה מאוד שם שמים‪ ,‬ויתקיים בו 'וראו כל עמי הארץ כי שם‬ ‫ה' נקרא עליך' )דברים כח‪ ,‬י(‪ ,‬שכולם יכירו וידעו רום מעלת ישראל‪ ,‬שעולה‬ ‫לא נמצא בשפתיו‪ ,‬ושארית ישראל לא יעשו עולה‪ ,‬ובזה יקרבו גם רחוקים‪.‬‬ ‫וזהו שאמר משה )דברים לג‪ ,‬יח( 'שמח זבולון בצאתך'‪ ,‬כלומר אין לך‬ ‫להתייאש ממה שאתה יוצא לפרקמטיא‪ ,‬אלא אדרבה 'שמח בצאתך'‪ .‬וזהו‬ ‫גם הרמז במה שאמר יעקב )בראשית מט‪ ,‬יג( 'זבולון לחוף ימים ישכון'‪,‬‬ ‫שהכוונה בזה שהולך אל מקום הקטרוג‪ ,‬אל המקום שמתעורר מה שהקב"ה‬ ‫הסכים עם המלאכים שאומרים 'מה אנוש כי תזכרנו'‪ ,‬ושם הוא עובד את‬ ‫ה'‪ .‬ועי"ז מתקן תיקונים שלא היה יכול לתקן אם היה כיששכר‪ ,‬ויש כמה‬ ‫מבחי' יששכר שיושבים בין כותלי בית המדרש שהם קטנים ממנו‪ ,‬כיון‬ ‫שהם אינם באמת לפי ערך יששכר‪.‬‬ ‫וענין זה לאו בזכותא תליא אלא במזלא‪ ,‬שהקב"ה מנהיג את כל אדם‪,‬‬ ‫ולאחד מדריך שיהיה בן תורה‪ ,‬ואילו לזולתו מסבב הקב"ה שיעסוק במסחר‪,‬‬ ‫אבל יכול להיות תומך תורה ולפעול גדולות ונצורות‪ ,‬שיזכה בזה את‬ ‫הרבים‪ ,‬וישיבות שלימות ומוסדות של תורה יתקיימו רק ע"י התמיכה שלו‪,‬‬ ‫ויהיו בעלי עסקים אשר אנשים חיצוניים מכבדים אותם מאוד‪ ,‬והוא יפרסם‬ ‫דעת תורה‪ ,‬ויכירו שדעת תורה אינה נמצאת רק אצל בטלנים מן המלאכה‪,‬‬ ‫אלא שגם בעלי עסקים מוצלחים יש להם אמונת צדיקים‪ ,‬ודעותיהם דעת‬ ‫תורה וכדומה‪ ,‬ואז מתקן יותר‪.‬‬ ‫העוסק במסחר צריך לדעת שמצד הידיעה הוא לכתחילה‬ ‫ובבחי' מסויימת גם מצד הבחירה‬ ‫אבל העיקר הוא שאין לאדם ליפול לידי יאוש‪ ,‬אלא יכיר וידע שכיון‬ ‫שזוהי העבודה המוטלת עליו יעשנה בשלימות‪ ,‬וע"י עבודה זו יזכה לענינים‬ ‫שלא היה זוכה בההנהגה של לכתחילה‪ ,‬ומצד הידיעה הוי זה לכתחילה‪,‬‬ ‫ויש בזה הארה מן הידיעה‪ ,‬שאף שאכן לא נאמר שזוהי הנהגה של‬ ‫לכתחילה אלא של דיעבד‪ ,‬כי לכתחילה צריך להיות תורתו אומנותו‪ ,‬אבל‬ ‫זהו מצד הבחירה‪ ,‬ומכל מקום גם צד הבחירה יש בו הארה מן הידיעה‬ ‫ורואים בבחינה מסויימת שזהו לכתחילה‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬מי שהיה תורתו אומנותו והיה לו שאיפה גדולה להיות כך כל‬ ‫ימיו‪ ,‬ונסתבב שיצטרך לצאת לפרקמטיא‪ ,‬לא יתייאש לבטל כל‬ ‫שאיפותיו ולהתנהג כבעל הבית‪ ,‬וידע שזוהי עבודתו מן השמים‪ ,‬כי‬ ‫בשמים ידעו שאינו ראוי להיות תורתו אומנתו‪ ,‬שמלבד הלימוד צריך‬ ‫יג‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫להיות קדוש ולהעלות את הבעלי עסקים‪ ,‬והוא אינו ראוי לכך ויתגבר‬ ‫עליו יצרו להפילו לגאוה‪ ,‬ולכן מסבבים שיצא למסחר‪ ,‬אבל שם יכול ג"כ‬ ‫לקדש שם שמים ע"י התגברות על נסיונות גדולות‪ ,‬וכשיראו את ישרותו‬ ‫יכירו במעלת ישראל‪ ,‬ועי"ז יקרב רחוקים‪ ,‬וכן יכול להחזיק תורה‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫בתשליך משליכים העונות למצולות ים ולא מתקנים אותם‬ ‫וזהו היסוד של תשליך‪ ,‬שמשליכים את העבירות אל תוך הים‪ ,‬ששם‬ ‫נחשבים כאבודים‪ ,‬כענין שטפה נהר שנחשב שאבודה ממנו ומכל אדם )ב"מ‬ ‫כב‪ ,(:‬והם מצולות ים אשר לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם‪,‬‬ ‫וזהו המזל שאחר מזל הח'‪ ,‬והוא מזל לאלפים‪ ,‬שנוצר חסד יורד לאלפים‪,‬‬ ‫ומבואר בכתבי האריז"ל )שעה"כ ר"ה בהק'( ש'לאלפים' הוא הבחי' של 'ותשליך‬ ‫ממצולות ים כל חטאתם'‪ ,‬שהיא המדה התשיעית שבמיכה )ז‪ ,‬יט(‪ ,‬והוא‬ ‫מכוון למדת 'לאלפים' שבי"ג מדות של משה‪ ,‬והיינו שמשליכים את‬ ‫העבירות ולא מתקנים אותן‪ ,‬וכענין שעיר לעזאזל‪.‬‬ ‫גם ניצוצין קדו' משליכים עם העבירות וע"י מדת ונקה‬ ‫מחזירים אותם‬ ‫והמכוון בזה‪ ,‬שיש ניצוצות שהיו צריכים להעלות‪ ,‬אבל כיון שפגמו‬ ‫ועשו עבירות‪ ,‬ולא יכולים להעלותם‪ ,‬משליכים את הניצוצין עם העבירות‬ ‫למצולות ים‪ ,‬וכנ"ל בענין אכילה שאומרים לו שאינו צריך להעלות את‬ ‫הניצוצין‪ .‬ומכל מקום אלו הניצוצין הרי צריכים להגיע לידי תיקון‪ ,‬הנה‬ ‫על זה יש את מדת 'ונקה' שהוא המזל התחתון‪ ,‬שע"י מזל זה מחזירים‬ ‫את הניצוצין‪ .‬ויש להקב"ה דרכים ואופנים להחזיר את הניצוצין באופן‬ ‫שיהיה להם עלייה גדולה עוד יותר מאילו היו מעלה אותו האדם עצמו‪.‬‬ ‫במבול השליכו גם הניצוצין הגדולים שהיו צריך לתקן‬ ‫ומצולות ים מורה על הקטרוגים‪ ,‬שהים רוצה להציף את העולם מחמת‬ ‫הקטרוג‪ ,‬וכשמשליכים לתוכן ניצוצין קדושים‪ ,‬הרי זה כאילו שהסכימו‬ ‫המקטרג‪ ,‬וכן היה בהמבול‪ ,‬שאז הסכים הקב"ה עם המלאכים המקטרגים‪,‬‬ ‫ומי המבול היו כמצולות ים‪ ,‬שהשליכו את כל הניצוצין הגבוהים שהיו‬ ‫צריכים לתקן קודם המבול אל מקום שלא יזכרו ולא יפקדו‪ ,‬ואחר המבול‬ ‫נתקטנה העבודה‪ ,‬והרי זה כאילו שנתייאשו מן הניצוצין הגדולים‪ ,‬אבל לזה‬ ‫בא מדת 'ונקה'‪ ,‬והקב"ה מחדש דרכים ואופנים לתקן אותן הניצוצין‬ ‫שהשליכו‪ ,‬ועוד בדרגה גבוהה במדה מסויימת‪.‬‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫יד‬ ‫בבתי גוואי של הקב"ה לא שייך עצבות‬ ‫ולכן מה שנאמר 'ויתעצב אל לבו'‪ ,‬שמטעם זה אמר הקב"ה הנני‬ ‫מסכים עם המלאכים‪ ,‬הנה אליבא דאמת אין מציאות של עצבות‬ ‫בהקדושה‪ ,‬כי עצבות הוא ענין של יאוש ושייך לסט"א‪ ,‬ועיקר ענין‬ ‫הקדושה הוא שאין יאוש בעולם‪ ,‬והקב"ה לא מתייאש לעולם‪ ,‬ומה שנאמר‬ ‫'ויתעצב אל לבו' היינו בבתי בראי‪ ,‬כטעם 'אל לבו' הסמוך ללב‪ ,‬אבל‬ ‫בפנימיות הלב מצא נח חן‪ ,‬ואכן ל"ב הוי"ה עולה ח"ן‪ ,‬כי בפנימיות‬ ‫של הלב מוצאים עדיין חן‪ ,‬ולפי זה ניצחה הקדושה‪ ,‬אבל באופן אחר‬ ‫ממה שהעמידו מתחילה‪.‬‬ ‫עבודת מסירות נפש נתחדשה אחר החטא‬ ‫ואכן העבודה אחר המבול נשתנתה‪ ,‬כי האדם נתקטן‪ ,‬אבל בבחינה‬ ‫מסויימת נתעלה יותר‪ ,‬שהרי עתה בנה נח מזבח‪ ,‬אשר ענין מזבח הוא‬ ‫מסירות נפש למיתה‪ ,‬שמיתה נגזר על אדם הראשון רק אחר החטא‪ ,‬וקודם‬ ‫החטא לא היה מת‪ ,‬וכאשר היה מסיים את עבודתו בעולם הזה היה עולה‬ ‫בחיים בדביקות גדולה לעולם עליון‪ ,‬אבל יותר מזה הוא כשאין האדם‬ ‫בדביקות גדולה כזו‪ ,‬ואעפ"כ מוסר נפשו למיתה ממש‪ ,‬באופן שאכן מרגיש‬ ‫טעם מיתה‪ ,‬ואף שאליבא דאמת הוא בוחר עתה בחיים‪ ,‬כיון שזוכה בזה‬ ‫לחיים נצחיים‪ ,‬מכל מקום הא אינו משיג את החיים בזה‪ ,‬והיצה"ר יוכל‬ ‫לפתותו שמיתתו זו היא כמיתת בהמה‪ ,‬ומכל מקום ימסור נפשו ליהרג‪,‬‬ ‫הרי זו עבודה שלא היה יכול לעשות אם היה צדיק‪ ,‬ורק עתה שאינו צדיק‬ ‫יש עבודה נעלה זו‪ ,‬כי להרגיש טעם מיתה ממש‪ ,‬ואעפ"כ להאמין שהוא‬ ‫חיים‪ ,‬ולא חיים גרידא אלא חיים של תחיית המתים‪ ,‬הרי זו רק אמונה‪,‬‬ ‫והיא מדרגה גדולה כיון שאינו רואה בחוש שהוא כך‪ ,‬ונמצא שבבחינה‬ ‫מסויימת זכה למדרגה נעלה יותר‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬ענין תשליך הוא שמשליכים העבירות עם הניצוצין שהיו‬ ‫צריכים להעלות למקום שלא יזכרו‪ ,‬ולא מעלים אותם עתה‪ ,‬ורק אח"כ‬ ‫ע"י מדת 'ונקה' מחזירים הניצוצין ומתקנים אותם‪ ,‬וע"ז יש להקב"ה‬ ‫את הדרכים שלו‪ ,‬וכן המבול היה כמצולות ים שהשליכו לשם את‬ ‫העבודה הגדולה שהיתה מוטלת עליהם‪ ,‬ובזה היה כעין הסכמה‬ ‫למקטרג‪ ,‬אבל אח"כ מעלים אותם‪ ,‬מה שהיה עצבות בדור המבול היה‬ ‫רק לפנים‪ ,‬אבל בפנימיות לא שייך בקדושה עצבות ויאוש‪ ,‬ואף שאחר‬ ‫המבול נתקטנה העבודה‪ ,‬אבל נתחדשה עבודה של מסירות נפש שזוהי‬ ‫ענין המזבח שבנה נח‪ ,‬שקודם החטא לא היה מיתה‪.‬‬ ‫טו‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫ט‪.‬‬ ‫גם לרשעים יש להקב"ה דרכים לתיקונם ונחשבים כדרכים‬ ‫ישרים‬ ‫ועיקר הנקודה בזה‪ ,‬שהקב"ה עשה את האדם ישר‪ ,‬והוא יש לו את‬ ‫הדרכים שלו‪ ,‬להוציא לפועל את הישרות של האדם‪ ,‬וכתיב )הושע יד‪ ,‬י(‬ ‫'ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ורשעים יכשלו בם'‪ ,‬כי צדיקים הולכים‬ ‫בדרכי ה' הישרים בהאופן של לכתחילה‪ ,‬ואילו רשעים יכשלו בם‪ ,‬אבל‬ ‫גם הם צריכים לילך בדרכי ה' הישרים‪ ,‬ואין להם להתייאש‪ ,‬כי יש להקב"ה‬ ‫הרבה דרכים ישרים‪ ,‬וגם לרשעים אשר נכשלו יש דרך שהוא ג"כ דרך‬ ‫ישר‪ ,‬כמו דרך הצדיקים‪.‬‬ ‫ע"י עינא פקיחא רואים התיקון ולא מתייאשים‬ ‫והיינו שהקב"ה עושה תיקונים גם בתוך הרע‪ ,‬ותיקונים אלו נעשים ע"י‬ ‫עינא פקיחא‪ ,‬משום שבעין זה יכולים לראות בתוך הרע איך יתהפך לטוב‪,‬‬ ‫ושהניצוצין שהשליכו אז למצולות ים במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו‪,‬‬ ‫היה רק עבור חלק הרע שהיה מעורב בהם‪ ,‬שחלק זה לא יזכרו ולא יפקדו‪,‬‬ ‫אבל חלק הטוב לא אבדה את התקוה לעולם‪ ,‬ודגים יש להם עינא פקיחא‬ ‫)זוה"ק ח"ג קכט‪ ,(:‬ולכן הם ניצולו מן המבול‪ ,‬כי כשרואים את הטוב לא‬ ‫נאבדים במצולות ים‪ ,‬ולכן עיקר התיקון בכל אלו הוא‪ ,‬לבלתי להתייאש‬ ‫לעולם‪ ,‬ולא לאבד תקוה‪ ,‬שאז עולים גם מעמקי התהום כמו הדגים שניצולו‬ ‫מן המבול‪.‬‬ ‫במקוה שמליכים את הרע והטוב נטהר ועולה‬ ‫וזוהי גם כוונת המקוה תמיד‪ ,‬כי הטבילה במקוה ענינו שמשליכים את‬ ‫כל העבירות למצולות ים שלא יזכרו ולא יפקדו‪ ,‬כי המים הובדלו ביום‬ ‫שני להיות מים תחתונים והם בוכים אנן בעינן למיהוי קדם מלכא )תקו"ז‬ ‫פ‪ ,(.‬וביום שני אכן לא נאמר 'טוב'‪ ,‬אבל מן המים הבוכים נעשה מקוה‬ ‫ביום השלישי כדכתיב )בראשית א‪ ,‬ט( 'יקוו המים אל מקום אחד'‪ ,‬ופירשו‬ ‫בזוה"ק )ח"א יב‪ (.‬שהוא רזא דאחד‪ ,‬ואז כתיב 'טוב'‪ ,‬משום שנעשו מקוה‬ ‫שענינו שיש להם עוד תקוה‪ ,‬וחלק הטוב והניצוץ הקדוש עולה מן המקוה‪,‬‬ ‫והוא נעשה טהור‪.‬‬ ‫וזהו ההבדל בין הקדושה להסט"א‪ ,‬שהבכיה של סט"א היא בכיה של‬ ‫חינם שענינו בכיה של יאוש‪ ,‬ואילו הקדושה יש לה תקוה לעולם‪ ,‬ומזה‬ ‫גופא אכן תהיה לה עליה‪ .‬ועל זה כתיב )שה"ש ד‪ ,‬ב( 'שעלו מן הרחצה'‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫טז‬ ‫שהר"ת הן מש"ה‪ ,‬שהוא עולה מן המקוה‪ ,‬שהמכוון בזה שהשליך את‬ ‫החלקים שלא יכולים לעלות ונשארים במצולות המקוה‪ ,‬ואילו החלק הטוב‬ ‫עולה מן המקוה ומן המים הבוכים והזידונים‪ ,‬ויש לו עלייה‪.‬‬ ‫גוי משליך את גיותו במקוה ועולה ישראך‬ ‫וכן גוי שמתגייר צריך טבילה‪ ,‬כי בזה משליך את חלק הגוי שבו למקום‬ ‫אשר לא יזכרו ולא יפקדו‪ ,‬והוא יוצא מן המקוה כבר ישראל‪ ,‬שחלק הרע‬ ‫נשאר בהמים‪ ,‬ואילו חלק הטוב עלה ונתעלה‪ ,‬ואילו היה גוי בעצם לא‬ ‫היה שייך לו לצאת מן המקוה והיה נאבד בתוך המים‪.‬‬ ‫ולכן גם ענינים שקשה לשוב עליהם‪ ,‬וכמו החטא של דור המבול‪ ,‬שכתוב‬ ‫בזוה"ק )ח"א ריט‪ (:‬שלא מועיל על זה תשובה‪ ,‬יש להם ג"כ תיקון‪ ,‬אבל‬ ‫עיקר התיקון היא התקוה‪ ,‬וכמו המבול שנחשב כמקוה‪ ,‬שחלק הטוב שיש‬ ‫על זה תקוה היה בהתיבה‪ ,‬ורק חלק הרע נאבד בהמבול‪.‬‬ ‫וזהו מדת ונקה‪ ,‬שמתקן את הניצוצין שכבר נפלו למצולות ים‪ ,‬וכתיב‬ ‫'ונקה לא ינקה' ואמרו חז"ל )יומא פו‪ (.‬ונקה לשבין ואינו מנקה לשאינן‬ ‫שבין‪ ,‬אבל בעומק הכוונה שהוא מנקה גם למה שלא ינקה‪ ,‬היינו מה‬ ‫שנראה שלא מועיל עליו תשובה‪ .‬שמה שנפלו במצולות ים והיה נראה‬ ‫שאין להם עוד תיקון ולא יזכרו ולא יפקדו לעולם‪ ,‬גם מתקן מדת ונקה‪.‬‬ ‫בית המקדש לא היתה כתיקונה ונבנית ע"י ציווי אלא ע"י‬ ‫לב דוד‬ ‫וגם בית המקדש נבנית ע"י עינא פקיחא זו שרואים את התיקון ולא‬ ‫מתייאשים ממנו‪ ,‬כי עבודה גדולה היתה מוטלת על ישראל בזמן שבית‬ ‫המקדש היה קיים‪ ,‬היינו עבודה על שלימות‪ ,‬דכתיב )שיר השירים ד‪ ,‬ו‪-‬ז( 'אלך‬ ‫לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה‪ ,‬כולך יפה רעיתי ומום אין בך'‪ .‬אך‬ ‫אין הכוונה בזה שכלל ישראל היו אכן שלמים בדרגתם‪ ,‬כי גם בית המקדש‬ ‫לא היתה עדיין כתיקונה‪ ,‬אלא שבבית המקדש היו יכולים לגלות נקודה‬ ‫של שלימות‪ ,‬והיו צריכים לבית המקדש‪ ,‬אבל כיון שלא היתה כתיקונה לא‬ ‫היה ציווי מפורש לבנותה‪ ,‬אלא נבנית מכח לב דוד‪ ,‬וכדכתיב )מלכים‪-‬א ח‪,‬‬ ‫יח( 'יען היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה לבבך'‪ ,‬וענין לבב‬ ‫דוד הוא שהיה יכול לחדור להסתכל גם אל תוך הרע לראות בו את התיקון‪,‬‬ ‫ומכח זה נבנית בית המקדש‪ ,‬שאע"פ שלא הגיעו למעשה על ידה לשלימות‪,‬‬ ‫אבל יש תקוה שבעתיד יגיעו לזה‪.‬‬ ‫יז‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫קיצור‪ :‬ישרים דרכי ה' וצדיקים הולכים בהם בדרך של לכתחילה‬ ‫ופושעים יכשלו בם‪ ,‬אבל מקבלים דרכים אחרים שהם ג"כ ישרים‪ ,‬ולכן‬ ‫אין להתייאש ולאבד תקוה‪ ,‬וה' עושה תיקונים בתוך הרע‪ ,‬והוא ענין‬ ‫פקיחא שרואה את התיקון גם בהרע עצמו‪ ,‬והוא ענין דגים שמחמת‬ ‫זה לא נאבדו בהמבול‪ ,‬וע"י תקוה עולים ממצולות ים‪ ,‬וזה ענין מקוה‬ ‫שהיו המים בוכים ולא נאמר טוב‪ ,‬אבל כשנעשו מקוה מלשון תקוה‬ ‫נאמר טוב‪ ,‬שהבכיה של הקדושה אינה של יאוש כבכיה של הסט"א‪,‬‬ ‫וזה ענין מקוה שמשליכים הרע אבל מעלים הטוב ויוצא טהור‪ ,‬וכן גר‬ ‫טובל עצמו להשליך את חלק הגוי שבו ועולה ישראל‪ ,‬בית המקדש‬ ‫נבנה ע"י לבב דוד שרואה התיקון בתוך הרע‪ ,‬כי לא היה עדיין בית‬ ‫המקדש כתיקונה וישראל לא היו שלמים‪ ,‬ולכן לא היה ציווי לבנות‬ ‫ביהמ"ק‪ ,‬ונבנה רק מלבב דוד שרואה התיקון‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫בקריעת י"ס בקע ה' מצולות ים ודחה את המקטרגים‬ ‫וזהו גם ענין קריעת י"ס‪ ,‬שבעת ההוא דן הקב"ה את ישראל אם ראויים‬ ‫להנצל וכמובא לעיל )אות ב(‪ ,‬אבל לא מצאו מענה על הקטרוג של הללו‬ ‫והללו עובדי עבודה זרה‪ ,‬אך הקב"ה אמר 'ואתם תחרישון' )שמות יד‪ ,‬יד(‪,‬‬ ‫והיינו שיהיו בטלים להקב"ה‪ ,‬ולא לאבד תקוה‪ ,‬ואז בקע הקב"ה את הים‪,‬‬ ‫והכוונה שפרץ וסילק את המחיצה של הקטרוגים שנרמזים במצולות ים‪,‬‬ ‫והוציא את ישראל ממצרים‪ .‬ואכן אמרו בזוה"ק )ח"ב נב‪ (:‬שבעתיקא תליא‬ ‫מילתא‪ ,‬והוא בחי' 'אין' והמזל שלמעלה מהבחירה‪ ,‬שעל ידם פועל הקב"ה‬ ‫את שלו‪ ,‬ואמר הקב"ה למשה 'מה תצעק אלי'‪ ,‬שלמה הנך מודאג כל כך‪,‬‬ ‫הרי בעתיקא תליא מילתא‪ ,‬ועליך לבטוח בה'‪ ,‬וזה היה הבקיעה של הים‪.‬‬ ‫בקיעה בין המזלות גורם שיפעלו שניהם יחד‬ ‫וב' המזלות נוצר ונקה שהם שערות הדיקנא‪ ,‬הם ג"כ כבחי' הים‪ ,‬וכמו‬ ‫שכתב האריז"ל ש'מקולות מים רבים אדירים' קאי על השערות‪ ,‬וגם בהם‬ ‫יש בקיעה כמו בהים‪ ,‬ונראה שהוא ענין תשליך שמכוונים במדת 'לאלפים'‬ ‫]ויש לנו בזה מהלך שלם[‪ ,‬כי בין מזל עליון ומזל תחתון שהם ב' חלקים‬ ‫של הדיקנא‪ ,‬צריך להיות הפסק‪ ,‬וכענין הנסירה בין הדכר והנוקבא‪ ,‬שגורם‬ ‫שיוכלו לפעול יחד‪ ,‬כן צריך להפסיק בין שני המזלות כדי שיוכלו לפעול‬ ‫יחד‪ ,‬אבל מדת לאלפים מטשטשים את ההפסק‪ ,‬כי הם שערות קטנות‬ ‫שיוצאים בין ב' המזלות )ע"ח שי"ג פ"ט(‪ ,‬ואותם השערות משליכים למצולות‬ ‫ים‪ ,‬ואז נעשה כעין קריעת י"ס ונסירה‪ ,‬ועי"ז פועלים יחד שני המזלות‪,‬‬ ‫והיינו שאת חלק הרע אכן משליכים אל מצולות ים‪ ,‬אבל את חלק הטוב‬ ‫מחזירים ומתקנים‪.‬‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫יח‬ ‫מצוות שבגלות יסודן בבקיעה שיש בשערות‬ ‫וכמו כן יש בשערות הראש ענין פלגותא דשערא )זוה"ק ח"ג קכט‪ ,(.‬והוא‬ ‫מזל י"ג שבשערות אלו‪ ,‬ופלגותא זה מבדיל בין השערות הנוטים לצד‬ ‫הפנים לבין השערות הנוטים לצד האחור‪ ,‬וזה נקרא דעת עליון )שער מאמרי‬ ‫רשב"י לספרא דצניעותא(‪ ,‬וכתיב )משלי ג‪ ,‬כ( 'בדעתו תהומות נבקעו'‪ ,‬והוא ענין‬ ‫הבקיעה‪ .‬ואמרו בזוה"ק )שם( שיש בשערות תרי"ג אורחין והן תרי"ג מצוות‪,‬‬ ‫ובפלגותא דשערא יש ר"ע נהורין‪ ,‬והם ר"ע מצוות ובשאר השערות יש‬ ‫שמ"ג מצוות‪ ,‬שביחד הן תרי"ג‪ .‬וידוע )של"ה הקדמה לתורה שבכתב בהג"ה(‬ ‫שבגלות יש רק ר"ע מצוות שיכולים לקיים‪ ,‬והסימן לזה 'אני ישנה ולבי‬ ‫ע"ר' )שה"ש ה‪ ,‬ב(‪ ,‬ומה שיכולים לקיים גם בתוך הגלות ר"ע מצוות אלו‪,‬‬ ‫הוא בחי' מה שנאמר )עזרא ט‪ ,‬ט( כי עבדים אנחנו ובעבדותנו לא עזבנו‬ ‫אלקינו‪ ,‬וזה נובע מהבקיעה שבפלגותא דשערי‪.‬‬ ‫בתרומת השקל ובצדקה מתקנים את הרגלים בחי' מים‬ ‫תחתונים‬ ‫וזהו גם הסוד של תרומת השקלים‪ ,‬שכתב באריז"ל )ספר הליקוטים תשא(‬ ‫ששייך לסוד השערות‪ ,‬ונאמר עליהם )שמות לח‪ ,‬כו( 'בקע לגלגולת' ענין‬ ‫בקיעה‪ ,‬ונותנים מחצית השקל כענין פלגותא דשערי‪ ,‬והם ממון שנקרא‬ ‫'היקום אשר ברגליהם' )דברים יא‪ ,‬ו(‪ ,‬ושייכים למים תחתונים‪ ,‬וכמו שכתוב‬ ‫בזוה"ק )ח"א לב‪ (:‬שיש פרסא שמפסקת במציעות הגוף‪ ,‬והאיברים העליונים‬ ‫מהפרסא הם בבחי' מים עליונים‪ ,‬ואילו האיברים שהם למטה מהפרסא הם‬ ‫בבחי' המים התחתונים‪ .‬שהם מים בוכים‪ ,‬ולכן עשו מהשקלים אדנים‪ ,‬וזה‬ ‫מורה על היפך היאוש‪ ,‬שגם כשנופלים למים התחתונים שהם בחי' מצולות‬ ‫ים‪ ,‬עדיין יש תקוה ויכולים לעלות משם‪.‬‬ ‫וכמו כן בעלי המסחר שעוסקים ג"כ במים התחתונים‪ ,‬עליהם לתת צדקה‬ ‫כענין השקלים‪ ,‬שעי"ז לא יתייאש‪ ,‬כי השקלים והצדקה מעלים את הממון‪,‬‬ ‫וגורמים שלא לאבד תקוה‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬ענין קריעת י"ס הוא בקיעה במצולות ים המורה על קטרוגים‪,‬‬ ‫ומבטלים אותם‪ ,‬ולכן תליא בעתיקא למעלה מזכויות‪ ,‬וכן השערות של‬ ‫המזלות הן כמו הים‪ ,‬ויש בקיעה בין שני המזלות ע"י שמשליכים‬ ‫שערות קטנות של מדת לאלפים למצולות ים‪ ,‬ונעשה כנסירה בין שני‬ ‫המזלות שעי"ז פועלים יחד‪ ,‬וגם בשערות הראש יש בקיעה שזהו‬ ‫פלגותא דשערי שממנו יוצאים ר"ע מצוות שיכולים לקיים גם בגלות‪,‬‬ ‫שרק ע"י הבקיעה והפריצה של מחיצת הקטרוגים יכולים לקיימם‬ ‫בגלות‪ ,‬וזהו גם ענין השקלים שהם ממון השייך לרגלים ולמים‬ ‫יט‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫תחתונים‪ ,‬ויש בקיעה כטעם בקע לגלגולת ונתנו מחצית השקל כענין‬ ‫פלגותא דשערי‪ ,‬ועי"ז רואים במצולות ים התיקון ולא מאבדים תקוה‪,‬‬ ‫והוא גם ענין צדקה שמעלה הממון של בעלי מסחר שלא יתייאש‬ ‫לגמרי מהתיקון‪.‬‬ ‫יא‪.‬‬ ‫נח לא השיג התיקון של 'ונקה'‬ ‫ואילו היה יכול נח לעורר את מזל 'ונקה'‪ ,‬היה יכול להציל את כל הדור‪,‬‬ ‫אבל הוא לא עורר מזל זה‪ ,‬ובעת המבול לא שימשו המזלות )בר"ר כה‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫ומבו"ל גימ' מזל"א‪ ,‬ומורה שהיה ביטול המזלות‪ ,‬ורק מזל דגים היה קיים‬ ‫שהם לא מתו‪ ,‬כי מזלם הוא מזל ונקה שמוציא ממצולות ים‪ ,‬אבל נח לא‬ ‫השיג אותו‪ ,‬והוא השיג רק מזל 'ונוצר חסד' שענינו חסדים‪ ,‬אבל שעוד‬ ‫יהיה העלאת מ"ן ויתוקנו כל הניצוצין‪ ,‬זה לא השיג נח‪ ,‬והוא הבין הכתוב‬ ‫'ונקה לא ינקה' כפי הפשט הפשוט שדיברה תורה בלשון בני אדם‪ ,‬ופירושו‬ ‫שאין הקב"ה מנקה‪.‬‬ ‫חנוך היה דואג שמא יחטא ולא יהיה לו תיקון‬ ‫וגם אחר שיצא לתרבות רעה טעה בענין זה‪ ,‬שאמרו חז"ל )חגיגה טו‪(.‬‬ ‫שטעה במלאך מט"ט כשראה אותו יושב‪ ,‬ואמר שמא שתי רשויות הן‪.‬‬ ‫ומט"ט הוא חנוך )זוה"ק ח"א כז‪ ,(.‬אשר חנוך היה לו קיצור ימים ולא האריך‬ ‫ימים ולכן נקרא 'נער' )שם לז‪ ,(:‬והוא לא המשיך אריכות ימים מבחי' אריך‪,‬‬ ‫ולקח אותו אלקים מחמת שהיה קל בדעתו לשוב ולהרשיע )רש"י בראשית ה‪,‬‬ ‫כב(‪ ,‬והיינו שחשש תמיד שמא יחטא ואז לא יהיה לו תיקון‪ ,‬וכמו טענת‬ ‫המלאכים שטענו עתיד הוא למחטי קמך )זוה"ק ח"א כג‪ ,(.‬ולא יהיה להם‬ ‫תיקון‪ ,‬כמו כן היה דואג חנוך תמיד שמא יחטא ולא יהיה לו תיקון‪ ,‬והיה‬ ‫צדיק אבל היה שרוי תמיד בדאגה‪ ,‬ולכן לקח אותו אלקים קודם זמנו‪,‬‬ ‫וכמו שמתאמרא בשמיה דהרה"ק מקאמרנא זי"ע‪ ,‬כדי שלא יהא שרוי‬ ‫ביסורין מחמת דאגה‪ .‬אבל כיון שנסתלק קודם זמנו‪ ,‬הרי לא השיג את מה‬ ‫שהיה צריך להשיג‪.‬‬ ‫אחר פירש 'והארכת ימים' וכן 'ונקה לא ינקה' כפשוטו‬ ‫ולכן פירש‬ ‫ומט"ט הוא בחי' פשט מד' חלקי התורה )לקוטי מהר"ן קמא לה(‪ ,‬ואחר עלה‬ ‫לפרד"ס בבחי' פשט )אור יקר רע"מ ש"ה ס"ג(‪ ,‬כמו שאמרו בארבעה שנכנסו‬ ‫לפרדס‪ ,‬ולפי פשט הכתוב 'ונקה לא ינקה' דיברה תורה כלשון בני אדם‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫כ‬ ‫ואינו מנקה‪ ,‬וענין דיברה תורה כלשון בני אדם היינו שהקב"ה כביכול‬ ‫מתלבש במט"ט‪ ,‬והיחוד נעשה ע"י לבוש של מט"ט‪ ,‬ולפי זה מפרשים‬ ‫הכתוב כפשוטו‪ .‬וזהו גם מה שאמרו חז"ל )חולין קמב‪ (.‬אלמלא דרשיה אחר‬ ‫להאי קרא ד'והארכת ימים' כרבי יעקב בר ברתיה‪ ,‬שהכוונה ליום שכולו‬ ‫ארוך‪ ,‬לא חטא‪ ,‬כי אחר פירש לפי הפשט‪ ,‬ולכן הקשה היכן אריכות של‬ ‫ימים של זה‪ ,‬כיון שלפי הפשט צריך להתקיים והארכת ימים בעולם הזה‪.‬‬ ‫וכמו כן פירש גם ונקה לא ינקה‪ ,‬שלפעמים אין הקב"ה מנקה‪.‬‬ ‫אחר היה מפרש כל דבר בבחי' אחוריים ולא בבחי' פנים‬ ‫ולכן כששמע בת קול 'שובו בנים שובבים חוץ מאחר' )חגיגה שם(‪ ,‬הבין‬ ‫כפשוטו שלא לכולם מהני תשובה‪ .‬וכתוב בכתבי אריז"ל )ליקוט ש"ס( על‬ ‫המשנה )אבות פ"ד מ"כ( 'אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו'‪ ,‬שלא יסתכל‬ ‫על ב' פעמים אותיות ק"ן שיש בתיבות ונק"ה לא ינק"ה שזהו בחי' מט"ט‪,‬‬ ‫אלא במה שיש בו היינו בהאותיות הנשארות שיש בהם אותיות הוי"ה‪.‬‬ ‫וכשנצרף גם אותיות ל"א לאותיות הנשארות ונק"ה ינק"ה‪ ,‬יהיה בהם‬ ‫אותיות אליה"ו‪ ,‬שהוא הפנימיות‪ ,‬והיינו שלא יסתכל על החיצוניות אלא‬ ‫על הפנימיות‪ ,‬כי אליהו מבשר את הגאולה‪ ,‬והוא מוציא את התיקונים של‬ ‫כל אחד‪ ,‬וכענין 'תיקו' שפירושו שעד שיבוא אליהו לא יובן‪ ,‬אבל בזוה"ק‬ ‫)ח"ג כז‪ (:‬פירשו שתיקו רומז לתיקון‪ ,‬אלא שחסר אות הנ' הרומז לשער הנ'‪,‬‬ ‫שכשיתגלה שער הנ' יתהפך התיקו לתיקון‪ ,‬והיינו שאליהו יתקנו‪ ,‬אבל לעת‬ ‫עתה חסר שער הנ'‪.‬‬ ‫וכמו כן במה ששמע אחר 'שובו בנים שובבים חוץ מאחר'‪ ,‬היתה הכוונה‬ ‫שלא יסתכל על האחוריים‪ ,‬וכמו שגם את ר' מאיר קראו אחרים משום‬ ‫שלמד מאחר‪ ,‬שענינו אחוריים‪ ,‬אלא יסתכל על הפנים‪ ,‬שכן שובבי"ם עולה‬ ‫בגימ' ב"פ פני"ם‪ .‬שאם יסתכל על הפשט שהוא בבחי' אחוריים‪ ,‬אכן יובן‬ ‫'חוץ מאחר' כפשוטו‪ ,‬אבל צריך להסתכל על הפנים שמרומז בשובבים‪,‬‬ ‫וכן 'ונקה לא ינקה' ידרוש כחז"ל ונקה לשבין ולא ינקה לשאינן שבין‪,‬‬ ‫כפי העומק שבו‪ ,‬שאפילו שנראה לעין כמצב של 'לא ינקה'‪ ,‬אעפ"כ מנקה‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬נח לא השיג תיקון מזל ונקה‪ ,‬וכל המזלות לא שימשו בהמבול‬ ‫חוץ מונקה שכן הדגים לא נאבדו‪ ,‬אבל נח לא השיגו‪ ,‬ופירש ונקה‬ ‫כפשוטו שה' לא מנקה ולכן לא התפלל על דורו‪ ,‬גם חנוך היה קל‬ ‫בדעתו להרשיע שחשב שיחטא ולא יהיה לו תיקון‪ ,‬ונעשה מט"ט בחי'‬ ‫פשט‪ ,‬שע"פ פשט פי' ונקה לא ינקה שאינו מנקה‪ ,‬ואחר טעה ג"כ‬ ‫בפשט‪ ,‬והוא פירש כשראה מט"ט‪ ,‬וכשראה שאין 'והארכת ימים' כפי‬ ‫כא‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫הפשט‪ ,‬ולכן הבין כפשוטו הבת קול 'שובו בנים שובבים חוץ מאחר'‪,‬‬ ‫אבל זהו רק בחיצוניות והיה צריך להסתכל בפנימיות שאליהו הוא‬ ‫הפנימיות של מט"ט והוא מבשר הגאולה ומוציא לפועל כל תיקונים‪,‬‬ ‫ואז היה מבין שתמיד יש תיקון‪.‬‬ ‫יב‪.‬‬ ‫חטא הידוע אין השכינה מתקנת ולכן לא מועיל תשובה‬ ‫ולפי זה גם חטא הידוע שזה היה חטא דור המבול אשר לכאורה נראה‬ ‫שלא מהני על זה תשובה‪ ,‬אעפ"כ ינקה הקב"ה‪ .‬כי מה שלא מהני תשובה‬ ‫על חטא הידוע‪ ,‬יתכן שזהו משום שתשובה נוט' תשוב ה' )זוה"ק ח"ג קכב‪,(:‬‬ ‫שהשכינה הק' שהיא ה' תתאה משם הוי"ה מעלה כל החטאים‪ ,‬אבל בחטא‬ ‫הידוע משפיעים מחוץ למלכות‪ ,‬וכמו שעשו דור המבול שנאמר 'ותשחת‬ ‫הארץ' )ו‪ ,‬יא(‪ ,‬שלא היתה בחי' מלכות‪ ,‬והיה משפיע בלא מקבל‪ ,‬ואם כן‬ ‫הרי אין את כח התשובה‪ ,‬כיון שכח התשובה היא השכינה הק' שהיא‬ ‫מחזירה כל הנאבדים‪ ,‬ומלכות היא בחי' פשט‪ ,‬ובדרך הפשט אכן לא מועיל‬ ‫תשובה‪.‬‬ ‫תשובה מאהבה מועלת לחטא הידוע כי היא בחי' בינה‬ ‫אבל תשובה מאהבה מועלת גם לזה‪ ,‬כי תשובה מאהבה היא תשובה‬ ‫עילאה והיא בחי' בינה )בני"ש תשרי ד‪ ,‬ג( ובחי' מים העליונים‪ ,‬שעל זה נאמר‬ ‫)יחזקאל לו‪ ,‬כה( 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל‬ ‫גלוליכם אטהר אתכם'‪ ,‬שזה נובע ממקום נעלה יותר‪ ,‬וזהו ענין יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שביום זה מנקים גם דברים שלא מועיל עליהם תשובה כידוע‬ ‫)מאור עינים פר' האזינו(‪ ,‬משום שביום הכיפורים עולה בחי' מלכות אל הבינה‬ ‫)שעה"כ יו"כ ד(‪ ,‬ועי"ז מועיל תשובה גם על ענינים שנראה שלא מועיל עליהם‬ ‫תשובה‪.‬‬ ‫משה תיקן חטא נח כשעלה לבחי' 'אין'‬ ‫אבל נח לא השיג כל זה ופירש הכתוב 'ונקה לא ינקה' כפשוטו‪ ,‬ולכן‬ ‫סבר שלא מועיל לדורו תשובה‪ ,‬ולא התפלל עליהם‪ ,‬אבל משה תיקן חטא‬ ‫זה של נח באמרו 'מחני נא מספרך אשר כתבת' )שעה"פ בראשית ו(‪ ,‬כי מחנ"י‬ ‫אתוון מ"י נ"ח‪ .‬והענין בזה שאמרו חז"ל )זוה"ק ח"ג קלד‪ (.‬הכל תלוי במזל‬ ‫אפילו ספר תורה שבהיכל‪ .‬והכוונה בזה להספר שכתובה בו התורה‪ ,‬ולא‬ ‫למה שכתוב בה‪ ,‬כי התורה הק' מדברת רק מן הבחירה‪ ,‬אבל המזל הוא‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫כב‬ ‫נעלה מן הבחירה‪ ,‬והוא הגויל שסביב האותיות‪ ,‬ששייך לחלק הנעלם של‬ ‫התורה‪ .‬כי האותיות אפשר להסביר‪ ,‬אבל מה שהוא בין האותיות אי אפשר‬ ‫להסביר והוא בבחי' שתיקה‪ ,‬ועל זה אמרו 'שתוק כך עלה במחשבה' )מנחות‬ ‫כט‪ ,(:‬כי אי אפשר להשיג ענין זה‪.‬‬ ‫ע"י ספר תורה ממשיך המלך מזל 'אין' לישראל‬ ‫ומקושר ענין זה עם המלך שנצטוה לכתוב לו ספר תורה‪ ,‬כי כל מלך‬ ‫ממשיך מן המזל והשר של המדינה ההיא‪ ,‬והמזל של ישראל הוא 'אין'‪,‬‬ ‫ולכן מלך ישראל צריך להמשיך מן האין‪ ,‬וזה עושה מספר התורה שתלוי‬ ‫במזל‪ ,‬היינו מן הספר עצמו שהוא בחי' 'אין'‪ ,‬וממנו מוריד המלך את המזל‬ ‫של ישראל שהוא בחי' 'אין'‪ .‬וזהו גם מה שאמר משה 'מחני נא מספרך‬ ‫אשר כתבת'‪ ,‬שעלה אז למעלה מהאותיות‪ ,‬שהוא הספר עצמו שהוא בחי'‬ ‫'אין'‪ ,‬שעי"ז יכולים לתקן כל הקלקולים‪ ,‬ובזה תיקן מה שלא התפלל נח‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬ונקה לשבין ולא ינקה לשאינן שבין‪ ,‬שגם מה שנראה שלא‬ ‫יכולים לנקות ע"י תשובה וכמו חטא הידוע הוא ג"כ מנקה‪ ,‬כי תשובה‬ ‫תתאה בחי' מלכות ובחי' פשט לא מהני לחטא הידוע כיון שהפרידו‬ ‫המלכות ואין המלכות מתקנת את העבירות‪ ,‬אבל תשובה עילאה בחי'‬ ‫בינה מתקנת החטא‪ ,‬וביוה"כ שמלכות עולה לבינה גם חטא הידוע יש‬ ‫לו תיקון‪ ,‬ונח לא השיג זה וחשב שחטא דור המבול לא יהיה לו תיקון‬ ‫ולא התפלל על דורו‪ ,‬ומשה תקנו במאמר 'מחני מספרך אשר כתבת'‬ ‫שעלה למזל 'אין'‪ ,‬והוא בחי' הספר והגויל שעליו כותבים את התורה‪,‬‬ ‫שהתורה מדברת מהבחירה‪ ,‬אבל הספר הוא למעלה מהחירה בחי' אין‪,‬‬ ‫וזהו הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה‪ ,‬היינו הספר עצמו‪ ,‬ומלך צריך‬ ‫ספר תורה כדי להמשיך לישראל מזל 'אין'‪ ,‬כמו שכל מלך ממשיך‬ ‫המזל להעם‪.‬‬ ‫יג‪.‬‬ ‫בפורים מתגלה מזל ונקה ושגם בגלות עושים תיקונים‬ ‫וכל זה נתגלה בימי הפורים‪ ,‬שהוא בחודש אדר שמזלו דגים‪ ,‬שניצולו‬ ‫מן המבול משום שיש להם עינא פקיחא לראות התיקון בהרע‪ ,‬שזהו ענין‬ ‫מזל ונקה שהוא מזל הי"ג כנגד חודש הי"ג שהוא אדר‪ ,‬והמגילה מתחלת‬ ‫בענין שתיקה‪ ,‬דכתיב )אסתר ב‪ ,‬כ( 'אין אסתר מגדת'‪ ,‬ועוררו אז את בחי'‬ ‫המזל‪ ,‬שכן מגיל"ה עולה מז"ל‪ .‬ובחודש אדר נותנים מחצית השקל‪ ,‬שמורה‬ ‫על הבקיעה בתוך מצולות ים‪ ,‬שגם אחר שנפלו למקום אשר לא יזכרו ולא‬ ‫יפקדו יש תקוה‪ ,‬והקב"ה לעולם מנקה ומתקן את הניצוצין הקדושים‪.‬‬ ‫כג‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫וכל ענין פורים הוא שהכירו שהגם 'כי עבדים אנחנו' מכל מקום‬ ‫'בעבדותנו לא עזבנו אלקינו'‪ ,‬והיינו שנתגלה עומק הגלות‪ ,‬כי חורבן בית‬ ‫המקדש דומה להמבול‪ ,‬וכמה מצוות לא נוהגות בזמן שאין בית המקדש‬ ‫קיים‪ ,‬ובכללות אין בגלות מקום לקיום מצוות‪ ,‬ואין מקיימים שם מצוות רק‬ ‫משום 'הציבו לך ציונים' )ספרי עקב מג(‪ ,‬אבל באמת נעשו שם תיקונים גדולים‪.‬‬ ‫בארץ ישראל נדרש אמונה חזקה כדי להמשיך ההשגחה‬ ‫שכל ענין ארץ ישראל הוא‪ ,‬שהטבע שם הוא באופן נעלה‪ ,‬ויש בהטבע‬ ‫השגחה כמעט כמו נס‪ ,‬ולכן היא מחייבת אמונה שהיא ממשכת ניסים‪.‬‬ ‫ומתבטא ביותר בענין שמיטה‪ ,‬שלכאורה מה שהצמיחה האדמה לשלש שנים‬ ‫הוא נס‪ .‬והתורה מחשיבה את הקושיא 'מה נאכל בשנה השביעית' )ויקרא כב‪,‬‬ ‫כ( כקושיא נכונה‪ ,‬וידוע מהרה"ק ר' זושא זי"ע )מובא בנועם אלימלך( שלא היו‬ ‫צריכים לשאול שאלה זו‪ ,‬אבל כיון שנאמרת בתורה‪ ,‬הרי משמע שהתורה‬ ‫מאמתת את הקושיא‪ ,‬ונראה שהתורה צופה ומייחלת שיקשו קושיא זה‪,‬‬ ‫והתורה עונה על הקושיא ואומרת 'ועשת את התבואה לשלש השנים'‪.‬‬ ‫ומאידך הא ודאי שבני עלייה לא שואלים קושיות כאלו‪ ,‬אבל בארץ ישראל‬ ‫צריכים להעלות גם את חוץ לארץ‪ ,‬אשר חוץ לארץ נשלטת מהע' שרים והיא‬ ‫נתונה תחת הטבע‪ ,‬ואפילו ישראל שבחוץ לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה‬ ‫)ע"ז ח‪ ,(.‬משום שסומכים עצמם על הטבע‪ ,‬ולכן הדר שם דומה כמי שאין‬ ‫לו אלוק‪ ,‬ואילו הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק )כתובות קי‪ ,(:‬כי‬ ‫בחוץ לארץ מוכרחים להתחשב עם הטבע‪ ,‬לכן יש מקום לשאלה זו‪.‬‬ ‫לעומת האמונה הגדולה הנדרשת באר"י התגבר יצרא‬ ‫דעבו"ז ויצאו לגלות‬ ‫אבל כשהיו בארץ ישראל היה נדרש אמונה בדרגה נעלה‪ ,‬ובפרט ע"י‬ ‫בית המקדש שנאמר עליה )מלכים‪-‬א ט‪ ,‬ג( 'והיו עיני ולבי שם כל הימים'‪,‬‬ ‫אך לעומת זה היה יצרא דעבודה זרה גדול מאוד‪ ,‬והיה ידוע מתחילה‬ ‫שיצטרכו לצאת לגלות‪ ,‬כיון שהעבודה הנדרשת בזמן בית המקדש היא‬ ‫גדולה וקשה עד מאוד‪ ,‬ואכן אחר שיצאו לגלות נתקטנו מאוד‪ ,‬שהרי דומים‬ ‫למי שאין לו אלוק‪ ,‬וכל קיום המצוות הם רק משום 'הציבו לך ציונים'‪,‬‬ ‫ואינו כמו בארץ ישראל‪ ,‬וכל הגלות הוא חידוש‪.‬‬ ‫בגלות מתגלה שגם הטבע משמש לקדושה‬ ‫אמנם‪ ,‬בגלות זכו למה שלא זכו בארץ ישראל‪ ,‬ולכן אין להתייאש‪ ,‬כי‬ ‫בארץ ישראל היה 'עיני ה' אלקיך בה'‪ ,‬אבל בחוץ לארץ ראו אשר גם‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫כד‬ ‫'בעבדותינו לא עזבנו אלקינו'‪ ,‬ורואים בחוש קיום הפסוק )ויקרא כו‪ ,‬מג( 'ואף‬ ‫גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם'‪ ,‬שזהו‬ ‫גילוי גדול מגילוי של ארץ ישראל‪ ,‬ולפי גילוי זה אין צריך להתרחק‬ ‫מהטבע כיון שגם הטבע משמש להקדושה‪ ,‬ואין הטבע מסתיר על אלקות‪,‬‬ ‫שהרי גם את הטבע עשה הקב"ה‪ ,‬והקב"ה מתלבש בהטבע ומנהיגו‬ ‫בהשגחה נעלה‪ ,‬והיא השגחה של עינא פקיחא בחי' מזל אדר‪ ,‬עינא דלא‬ ‫נאים‪.‬‬ ‫הקיום בגלות הוא נס יותר מניסי יציאת מצרים‬ ‫ובחובות הלבבות )שעבר הבחינה פ"ה( כתוב שקיומינו בגלות וסידור ענינינו‬ ‫בין הגויים‪ ,‬דומה להאותות והמופתים שעשה הקב"ה ביציאת מצרים‪.‬‬ ‫והיעבץ כתב )בסידור סולם בית א"ל ב( חיי נפשי שהמתבונן בקיום ישראל בגלות‬ ‫יראה ניסים גדולים מניסי מצרים‪ ,‬שהלא ישראל הם כשה אחד בין שבעים‬ ‫זאבים‪ ,‬ובעת החורבן אמרו 'איה גבורותיו ואיה נוראותיו'‪ ,‬ואנשי כנסת‬ ‫הגדולה אמרו הן הן גבורותיו הן הן נוראותיו' )יומא סט‪ ,(:‬שאדרבה שיכולים‬ ‫לראות גם בתוך הטבע שאין עוד מלבדו‪ ,‬ובכח זה ביטלו את יצרא דעבודה‬ ‫זרה‪ ,‬והיינו שנכנסו לתוך המקום שלהם ושם ביטלו אותו‪ .‬וכל זה נתגלה‬ ‫בפורים‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬מזל ונקה נתגלה בפורים שהוא בחודש אדר מזל דגים שיש‬ ‫בהם עינא פקיחא‪ ,‬ונקה הוא תיקון י"ג כנגד חודש העיבור‪ ,‬והביאו‬ ‫שקלים שבוקעים מחיצות הקטרוגים‪ ,‬ומגילה עולה מזלא‪ ,‬וראו שגם‬ ‫בעבדותינו לא עזבנו אלקינו‪ ,‬כי הגלות הוא כמו המבול והעבודה היא‬ ‫קטנה שקיום המצוות הוא רק כציונים‪ ,‬באר"י יש גם בהטבע השגחה‬ ‫כמו בנס‪ ,‬ולכן צריך שם אמונה גדולה‪ ,‬וכל מה ששייך לשאול 'מה‬ ‫נאכל' בשמיטה הוא רק כדי להעלות את חו"ל ששם משועבדים לטבע‪,‬‬ ‫ולכן הדר שם כמי שאין לו אלוק‪ ,‬אך לעומת האמונה הנדרשת באר"י‬ ‫היה התגברות יצרא דעבו"ז ויצאו לגלות‪ ,‬ועתה נתגלה יותר שגם‬ ‫הטבע משועבד לה'‪ ,‬כיון שעצם קיומינו בגלות הוא נס גדול יותר‬ ‫מניסי יציאת מצרים‪ ,‬בבחי' הן הן גבורותיו‪.‬‬ ‫יד‪.‬‬ ‫נח שתה יין להשכיח צערו שנבע מיאוש ולכן נכשל‬ ‫ובפורים מחייב אדם לבסומי בשתיית יין‪ ,‬וגם נח אחר המבול שתה יין‪,‬‬ ‫אבל הוא לא השיג סוד הפורים‪ ,‬ולכן היה לו ירידה מזה 'ויתגל בתוך‬ ‫אהלו'‪ ,‬כי הצטער ביותר על אבדן הניצוצין הק' ע"י המבול‪ ,‬כיון שלא‬ ‫השיג העינא פקיחא לראות את התקון בהגלות ובהרע‪ ,‬ולכן שתה יין כדי‬ ‫כה‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫לשכוח את הצער וכמאמר הכתוב )משלי לא ז( 'תנו שכר לאובד ויין למרי‬ ‫נפש'‪ ,‬ולא הבין ששתיית יין איננו עבור זה‪ ,‬אלא היין ששותים הוא יין‬ ‫המשמח‪ ,‬ולא יין המשכר‪ ,‬והוא יין שמלמד חכמה וכמו שאמרו )יומא עו‪(:‬‬ ‫חמרא וריחני פקחין‪ ,‬ומיין זה נולד משיח‪ ,‬כי משי"ח עולה אחד יותר‬ ‫מאנו"ש שהוא ענין יאו"ש‪ ,‬וכן נח היה יכול להיות משיח‪ ,‬כי היה לו ג'‬ ‫בנים שם חם יפת‪ ,‬שהר"ת שלהם שי"ח שהוא אחד יותר מיאו"ש‪ ,‬והיא‬ ‫נקודה שלמעלה מן היאוש‪.‬‬ ‫אברהם לא התייאש מלהציל את לוט שנפל בידי הסט"א‬ ‫וכתיב 'את האלקים התהלך נח'‪ ,‬ופירש"י שנח היה צריך סעד לתומכו‪,‬‬ ‫אבל באברהם נאמר )בראשית כד‪ ,‬מ( 'אשר התהלכתי לפניו' שהיה מתחזק‬ ‫ומהלך בצדקו מאיליו‪ .‬והענין בזה כי אברהם רדף אחר המלכים כדי להציל‬ ‫את לוט‪ ,‬ולכאורה היה לוט בבחי' שטפו נהר‪ ,‬שהסט"א שבה אותו תחתם‪,‬‬ ‫ואעפ"כ לא התייאש ולחם כנגדם להציאו מהם‪ .‬ולכן לקח אברהם שי"ח‬ ‫עבדים )בראשית יד‪ ,‬יד(‪ ,‬אשר ביחד עם ל"ט עולין אנו"ש‪ ,‬וכן בתפילתו להציל‬ ‫את לוט מהפיכת סדום התפלל בלשון אול"י י"ש )שם יח‪ ,‬כד(‪ ,‬שהוא ג"כ‬ ‫גימ' אנו"ש‪ ,‬והוא אחד פחות ממשי"ח משום שמשיח לא נתגלה עדיין ורק‬ ‫הציל את נשמת משיח‪ ,‬אבל ע"י צירוף כולל עולה משי"ח‪ ,‬ועי"ז הציל‬ ‫את נשמת משיח‪.‬‬ ‫משיח יצא ע"י יין אע"פ שנדב ואביהו שהיו צדיקים מתו‬ ‫מחמת היין‬ ‫ומשיח יצא ע"י היין‪ ,‬ועל זה נאמר )תהלים קטז‪ ,‬טו‪-‬טז( 'יקר בעיני ה' המותה‬ ‫לחסידיו‪ ,‬אנא ה' כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי'‪ ,‬שמצינו‬ ‫שהקב"ה גזר מיתה על נדב ואביהו‪ ,‬ולחד מאן דאמר מתו על שנכנסו‬ ‫שתויי יין )ויק"ר יב‪ ,‬א(‪ ,‬ואע"פ שהיו צדיקים גדולים מאוד‪ ,‬ובודאי היה קשה‬ ‫להקב"ה לגזור עליהם מיתה‪ ,‬שהרי 'יקר בעיני ה' המותה לחסידיו' מכל‬ ‫מקום משום שנכנסו שתויי ין לא נשא להם הקב"ה פנים והענישם‪ .‬ועל‬ ‫זה אמר דוד‪ ,‬שאותי המשכת מן היין‪' ,‬כי אני עבדך בן אמתך' שאני בא‬ ‫מעמון ומואב‪' ,‬פתחת למוסרי'‪ ,‬שדברים שאתה ממאס ביותר‪ ,‬והם מכניסים‬ ‫את האדם לבית האסורים‪ ,‬באופן שאי אפשר לו להתתקן‪ ,‬מ"מ אותי 'פתחת‬ ‫למוסרי'‪.‬‬ ‫וכן היין גרם להיות עבדים‪ ,‬שבעת ששתה נח מן היין קילל את כנען‬ ‫'עבד עבדים יהיה לאחיו' )ט‪ ,‬כה(‪ ,‬ולכן אמר 'אני עבדך' שהייתי ראוי להיות‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫כו‬ ‫עבד‪ ,‬כיון שיצאתי ע"י היין‪ ,‬אבל 'פתחת למוסרי'‪ ,‬כי היה יין המשומר‪,‬‬ ‫והם גם ד' כוסות של פסח שהם זכר לחירות‪ ,‬ועמהם כוס של אליהו שהוא‬ ‫פנימיות של מט"ט‪ ,‬שהוא כנגד 'והבאתי' שודאי שיגאלינו הקב"ה ויביאינו‬ ‫אליו‪ ,‬וזהו היין של פורים‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬נח שתה יין כמו ששותים בפורים‪ ,‬אבל הוא התייאש ממה‬ ‫שנאבדו ניצוצין גדולים בהמבול ושתה כדי לשכוח צערו‪ ,‬ולכן נכשל‬ ‫בשתיה זו‪ ,‬כי יין של פורים מלמדים חכמה‪ ,‬ומיין כזה נולד משי"ח‬ ‫שעולה אחד יותר מאנו"ש שהוא לשון יאוש‪ ,‬וכן נח היה יכול להיות‬ ‫משיח‪ ,‬ור"ת ג' בניו עולין אחד יותא מיאו"ש‪ ,‬ואברהם התהלך מעצמו‬ ‫כי הוא לא התייאש ורדף להציל את לוט אף לאחר שנשבה בידי‬ ‫הסט"א‪ ,‬ולקח שי"ח עבדים שעם ל"ט עולה אנו"ש‪ ,‬וכן אמר אול"י‬ ‫י"ש שעולה אנו"ש‪ ,‬שעם הכולל עולה משי"ח‪ ,‬וחסר אחד כי לא הציל‬ ‫רק נשמת משיח אבל משיח לא בא עדיין‪ ,‬ומשיח יצא מהיין אע"פ‬ ‫שנדב ואביהו שהיו צדיקים גדולים ויקר בעיני ה' המותה לחסידיו מ"מ‬ ‫מתו מחמת שנכנסו שתויי יין‪ ,‬אבל דוד יצא ע"י יין‪ ,‬וע"י יין נעשים‬ ‫עבדים וד' כוסות הם זכר לחירות‪ ,‬ועמהם כוס של אליהו שהוא‬ ‫הפנימיות של מט"ט ומגלה כל התיקונים‪.‬‬ ‫טו‪.‬‬ ‫טעות בענין משיח חמור מאוד‬ ‫ומזה נבנה כל הענין של משיח‪ ,‬והוא ענין דק ועמוק שיכולים‬ ‫לטעות בזה‪ ,‬שבענין משיח גנוז סודות גדולות שנוגעים ללמעלה‬ ‫מהבחירה‪ ,‬וטעות בזה גורם למשיח של שקר‪ ,‬שהוא חמור מאוד‪ ,‬שכן‬ ‫על משיח שקר אומרים 'ומח שמו'‪ ,‬כמו שאומרים על אותו האיש ועל‬ ‫כת שבתי צבי‪.‬‬ ‫בארץ ישראל צריכים לקרב ניצוצין מחו"ל ע"י המשכת‬ ‫אור גדול‬ ‫וגם ירבעם טעה בענין זה‪ ,‬כי הוא עשה חג במרחשון )מלכים‪-‬א יב‪ ,‬לג(‬ ‫שירד בו המבול‪ ,‬שהיה אז ענין עינא פקיחא אך נח לא השיגו‪ ,‬ורצה ירבעם‬ ‫לתקנו‪ .‬והוא טען שישראל צריכים להעלות גם אומות העולם‪ ,‬שארץ ישראל‬ ‫וירושלים שייכות לכלל ישראל ולמה שבחר הקב"ה בהם‪ ,‬אבל ענין של‬ ‫משיח הוא להעלות גם אומות העולם‪ .‬ואכן טענתו זו נכונה‪ ,‬שכל הגלויות‬ ‫הם כדי לקרב גרים )פסחים פז‪ ,(:‬אבל המדרגה הרצויה בזה שיהיו אומות‬ ‫העולם מתקרבים מאיליהם אל ישראל ובאים לארץ ישראל‪ ,‬כי אם היו‬ ‫ישראל ממשיכים אור גדול בארץ ישראל‪ ,‬היה לאור ההוא כח המושך‪,‬‬ ‫כז‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫והיו ממשיכין לארץ ישראל את כל הניצוצין‪ ,‬וכמו שתלמידי חכמים‬ ‫שתורתם אומנותם מעלים את בעלי העסקים‪.‬‬ ‫גם העוסק בדרך ארץ נחשב כעושה רצונו של מקום‬ ‫וזהו ענין של לעתיד לבוא שנאמר )ישעיה סא‪ ,‬ה( 'ועמדו זרים ורעו צאנכם‬ ‫ובני נכר אכריכם וכורמיכם'‪ ,‬שאומות העולם היו צריכים להיות בחי'‬ ‫הזבולון של ישראל‪ ,‬וישראל עצמם היו תורתם אומנותם‪ ,‬ור' שמעון בן‬ ‫יוחאי אמר על זה שזהו דרגת עושין רצונו של מקום‪ ,‬ואילו מה שנאמר‬ ‫)דברים יד‪ ,‬יא( 'ואספת דגנך' מיירי באין עושין רצונו של מקום )ברכות לה‪.(:‬‬ ‫ותוס' )ד"ה כאן( הקשו‪ ,‬שהרי 'ואספת דגנך' מיירי כשעושין רצונו של מקומו‪,‬‬ ‫דהא כתיב 'והיה אם שמוע תשמעו'‪ ,‬ותירצו שעושין רצונו של מקום אבל‬ ‫לא כל כך‪ .‬אך בדרך החסידות יתפרש ששניהם נחשבים כעושין רצונו של‬ ‫מקום‪ ,‬שיש בעושין רצונו של מקום שני אופנים‪ ,‬דרגה של לכתחילה שזהו‬ ‫כשתורתם אומנותם‪ ,‬ודרגה של דיעבד שעוסק בדרך ארץ‪ ,‬אבל גם בדרגה‬ ‫זו עושין רצונו של מקום‪ ,‬ורק להשגתינו נחשבת כדיעבד‪ ,‬כי אליבא דאמת‬ ‫מתקנים בדרך זו תיקונים שלא היו מתקנים בהדרך של לכתחילה‪.‬‬ ‫בדור המבול נגרם עצבות תחת השמחה של שמיני עצרת‬ ‫וכשהקב"ה פועל את כל התיקונים שתכליתם הוא היחוד הנרצה‪ ,‬הרי זה‬ ‫בחי' שמחת תורה ושמיני עצרת‪ ,‬שמעוררין שמחה גדולה‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫)תענית כו‪' (:‬יום חתונתו' זה מתן תורה‪ ,‬ויום שמחת לבו זה בנין בית המקדש‪,‬‬ ‫שזהו ענין שמיני עצרת‪ ,‬שאז גמר שלמה את בנין בית המקדש‪ ,‬ומפטירין‬ ‫בשמיני עצרת בענין זה‪ .‬ומה שנאמר 'ויתעצב אל לבו' הרי זה כאילו שהיה‬ ‫שמיני עצרת עצב‪ ,‬ונכנס עצבות ביום זה שהיה צריך להיות יום של שמחה‪,‬‬ ‫וכן שמיני עצרת הוא יום הגשמים )עבודת ישראל לשמנ"ע(‪ ,‬ואז נעשה מגשמים‬ ‫אלו מבול‪.‬‬ ‫ירבעם רצה להפוך ענין העצבות מדיעבד ללכתחילה‬ ‫ולכן אמר ירבעם‪ ,‬שכיון שהיה מבול ולא זכינו להמדרגה הגדולה של‬ ‫שמיני עצרת‪ ,‬לכן נקבע יו"ט לחודש חשון שהיה בו המבול ע"י 'ויתעצב‬ ‫אל לבו'‪ ,‬והיינו שנעשה מהדיעבד לכתחילה‪ ,‬וגזר שלא לעלות לירושלים‪,‬‬ ‫וכמו שאמרו לו אז )מלכים‪-‬א יב‪ ,‬טז( 'מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי‬ ‫לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד'‪ .‬כי בית דוד היא מענינו של הקב"ה‪,‬‬ ‫אבל אנו נלך לחוץ לארץ ולשכם ששם תירגמו התורה לע' לשון‪ ,‬ונקרב‬ ‫בזה גם את אומות העולם‪.‬‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫כח‬ ‫ירבעם התיר עבו"ז כדי לקרב אומות העולם‬ ‫ומטעם זה התיר עבודה זרה‪ ,‬שכיון שאומות העולם הם עובדי עבודה‬ ‫זרה‪ ,‬משום שהם תחת השרים‪ ,‬אם כן גם המתקן אותם צריך שיהיה לו‬ ‫מעין של עובד עבודה זרה‪ ,‬ולכן התיר ירבעם עבודה זרה‪ ,‬וזה היתה טעותו‪,‬‬ ‫וזה נקרא משיח של שקר‪ .‬והיו"ט שלו נקרא 'אשר בדא מלבו' )מלכים שם(‪,‬‬ ‫ואין זה מתורת משה כלל‪ ,‬ואליהו שומר על טעות זה‪ ,‬כי הוא מבשר‬ ‫הגאולה שתהיה ע"י משיח צדקינו‪ ,‬ומבטל כל משיחי השקר‪ ,‬ולכן אומר‬ ‫הנביא )מלאכי ג‪ ,‬כב‪-‬כג( 'זכרו תורת משה עבדי'‪ ,‬היינו שלא ינטו זיז כל שהוא‬ ‫מתורת משה‪ ,‬ואז 'הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא'‪ ,‬כי הוא שומר‬ ‫שיהיה רק משיח צדקינו משיח של אמת‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬ענין משיח הוא סוד גדול‪ ,‬וקל לטעות בזה‪ ,‬אבל היא חמור‬ ‫מאוד שגורם שיהיה משיח שקר שאומרים עליו ימח שמו‪ ,‬וירבעם טעה‬ ‫בענין זה‪ ,‬שעשה יו"ט בחודש חשון שירד המבול‪ ,‬וטען שצריך להעלות‬ ‫גרים‪ ,‬אבל בעיקר היו צריכים להמשיך בארץ ישראל אור גדול שעי"ז‬ ‫יבואו הגרים מעצמם‪ ,‬ואז היו הגויים משמשים כהזבולון של ישראל‬ ‫וישראל היו תורתם אומנותם‪ ,‬וכשלא זכו לזה יצאו לגלות‪ ,‬ואף‬ ‫שעוסקין בעצמם במסחר עדיין נקרא עושין רצונו של מקום ומצד‬ ‫הידיעה הוא גם לכתחילה‪ ,‬כי הקב"ה פועל את שלו‪ ,‬ותכלית הכל הוא‬ ‫היחוד של שמיני עצרת‪ ,‬ולכן הוא יום שמחה‪ ,‬ענין יום חתונתו זה‬ ‫מתן תורה והו"ע שמחת תורה‪ ,‬ויום שמחת לבו זה בנין בית המקדש‬ ‫כמו ששלמה גמר בנין ביהמ"ק בשמיני עצרת ומפטירין בענין זה‬ ‫בשמיני עצרת‪ ,‬אבל בהמבול נכנס עצבות בהשמחה של שמיני עצרת‪,‬‬ ‫וממה ששמיני עצרת הוא יום הגשמים נעשה מבול‪ ,‬ולכן רצה ירבעם‬ ‫לעשות מעצבות זו עבודה של לכתחילה ויצא מירושלים שהוא בית‬ ‫דוד ובית ה'‪ ,‬לשכם ששם תרגמו התורה לע' לשון‪ ,‬וקבע יו"ט בחודש‬ ‫שהיה המבול‪ ,‬והתיר עבודה זרה כדי שיוכלו להעלותם‪ ,‬אבל זהו משיח‬ ‫של שקר כי משיח אמת לא בא כשנוטין מתורת משה‪ ,‬ואליהו מגלה‬ ‫מי הוא משיח האמת‪.‬‬ ‫טז‪.‬‬ ‫עיקר העבודה בעיקבתא דמשיחא שלא להתייאש אלא‬ ‫לקוות לתיקון‬ ‫ודור עיקבתא דמשיחא שייך ביותר לענין של משיח‪ ,‬ועיקר העבודה היא‬ ‫שיהיה תמיד לאדם תקוה‪ ,‬ולעולם לא יתייאש‪ ,‬וצריך לדעת שבהדי כבשי‬ ‫דרחמנא למה לך‪ ,‬וכמו חזקיה שלא עסק בפריה ורביה‪ ,‬ואמר לו ישעיה‬ ‫בהדי כבשי דרחמנא למה לך )ברכות י‪ ,(.‬ויתכן שאם היה עוסק בפריה ורביה‪,‬‬ ‫ולא היה מתערב בכבשי דרחמנא היה משיח‪ ,‬שהרי ביקש הקב"ה לעשות‬ ‫כט‬ ‫מאמר פרשת נח‬ ‫לחזקיה משיח )סנהדרין צד‪ .(.‬רק ירבעם ראה שיהיה לו בנין דלא מעלי‪ ,‬שהוא‬ ‫מנשה‪ ,‬ולכן מנע עצמו מפריה ורביה‪ ,‬אבל מנשה הרי עשה תשובה‪ ,‬ולכן‬ ‫אמר לו ישעיה בהדי כבשי דרחמנא למה לך‪ ,‬כי הקב"ה חתר חתירה‬ ‫למנשה ששב בכל לבו )ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב(‪ ,‬וא"כ איך אתה מתערב‬ ‫בכבשי דרחמנא‪.‬‬ ‫וזהו ענין חודש חשון שהוא כנגד מדת 'נוצר חסד'‪ ,‬ובמיכה )ז‪ ,‬יט( היא‬ ‫'יכבוש עוונותינו'‪ ,‬והכוונה בזה על כבשי דרחמנא שיש בהעוונות‪ ,‬ומיד‬ ‫אחר כך אמר 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם' שהוא מקום שלא יזכרו‬ ‫ולא יפקדו‪ ,‬ומכל מקום אח"כ מתקן אותם מדת 'ונקה'‪ ,‬וזהו העבודה של‬ ‫חודש חשון שיבנה בו בית השלישי בב"א‪.‬‬ ‫קיצור‪ :‬עיקר העבודה בעיקבתא דמשיחא שלא להתייאש‪ ,‬כי התיקונים‬ ‫הם כבשי דרחמנא ואין צריך להבין‪ ,‬וחזקיה היה נעשה משיח אם לא‬ ‫היה מתערב בכבשי דרחמנא ולא היה נמנע מפריה ורביה‪ ,‬שהרי גם‬ ‫את מנשה חתר ה' חתירה לקבלו‪ ,‬והוא ענין יכבוש עוונותינו שמכוון‬ ‫לחודש חשון‪ ,‬ענין כבשי דרחמנא שיש בהעוונות‪.‬‬ ‫נדבת ידידינו הרב החסיד‬ ‫רבי יהודה זילבער הי"ו‬ ‫לע"נ זקינו הרה"ג צבי הירש ב"ר משה יהודה ע"ה · נלב"ע ה' אייר תשי"ג לפ"ק‬ ‫וזו' האשה החשובה מרת פייגל סאסיל ב"ר ניסן ע"ה · נפטרה כ"ו כסליו תשע"ב לפ"ק‬ ‫פנינים ופתגמים‬ ‫פרשת בראשית תשפ"ז‬ øåáéöá äìôú ïéðò ïéàù ìùìúùð äæîù ‫סעודה ליל שבת‬ íâ âäåð äìôú íöòù óà ,çð éðáá ú"áù éë ,ú"áù úáéúá æîø øîåì ùé (à åîöò øáçúä àì çðù øçàîù ,ò"äåàá äìåò [å"ú ú"éá ï"éù] éåìéîá ïéðò åéðáá êééù àì ïëì ,åøåã íò í"é÷ìà ê"øáéå' (â ,á) ÷åñôä øôñîë .øåáéöá äìéôú äàåìîá úáù éë ,'é"òéáùä í"åé ú"à .ùãå÷ úáùá äøåùä äëøáä ìò äøåî àåä øåáéöá äìôú ïéðòù åðøàéá øáëå éá ìë éë ,úììôúî äðéëùä æàù õøàäå íéîùä úåãìåú äìà (á .(.èì ïéøãäðñ) àéøù àúðéëù äøùò åùøãå .(à ,á) .íàøáäá åéðá úùìùå çð åéä ìåáîä ïî íéìåöéðäå .í"äøáàá í"àøáäá (è ,áé ø"øá) ì"æç äéä ìáà ,'ç íä ãçéáù ,íäéúåùð íò íéøáãä ìë éë ,äæá æîøì øùôàå ãçéáå ,(.àñ äãð) ïùáä êìî âåò íâ íîò ø"åà íäù ,úéùàøá éîé úùùá åàøáðù ù"îë äáéúä óøöì êééù äéäå ,'è åéä ,ø"åàî ,à"ùã ,ò"é÷ø í"éî ,ê"ùç (äáéú) ïåøàå äòùú' (:æî úåëøá) 'îâá ä"éç ä"îäá ,õ"øù í"éâã ó"åò àåäù úåëìî ïéðò àåäå ,'ïéôøèöî íäå .í"äøáà ô"é 'îéâá ïéìåò ,í"ãà ÷ø àéäù äùà åîë ,'ïøéôñ ìëã åîéìù' ú"åëìî ïëù ,ú"åëìî ô"ä 'îéâ íâ ,äøùò ãçéá åéä æàå ,íãàä ìò äîìùä .í"äøáà ô"á ä"ìåò çð ìáà ,øåáéöá äìôú ïéðò íäì åéäå úáéúá (é íù) ì"æç åùøã ãåò ìë éë ,úåëìîä óøöì çëä åì äéä àì øîåì ùéå .íàøá 'äá í"àøáäá ãåñå .òåãéë úåëìîá åîâô ìåáîä øåã ìéáùá ïëù ,äøåú éùîåç 'äì æîåøù ïéôøöî ïåáùçáù äî çëî àá äîìùä éùîåç 'ä úåîùå ,íìåòä àøáð äøåú ã"ò øôñîî ïðéôìé äæ óåøéöå ììåëä à"ø÷éå ú"åîù ú"éùàøá äøåú 'îéâá àåä ììåëä íòù (ììëá ã"òå) øôñî ë"â íéìåò ,í"éøáã ø"áãîá íäì äéä àìå ,(áé çñô ë"äòù 'éò) ï"åçèá .í"äøáà ô"é ,â"åò íäîò äéäù ïåéë ììåëä óøöì çë ,ã"ò øôñîî úåçô ãçà äìåò â"åò éë àì çðù (:æñ à"ç ÷"äåæ) ì"æç åøîà (â ùøò å"ùøò' (àé ,â íéøáã) øîàðù åäæå øîåì ùéå .åøåã ìò ììôúä ‫לא‬ ‫פנינים ופתגמים‬ íãà ïéà éøä éë ,äøéçáä åðîî ìèáúî ø"ùò 'éçá ìò íéðéã äéä éë ,'ìæøá ,øéúé àìéç úâøã éäåæå ,äúéîá øçåá .ììåëä óøöì çë íäì äéä àì ë"ò ,åìù ,àèçé àìù ÷ø àì íãàä ãåáòéù åðééä .àåèçì ììëá øùôà äéäé àìù àìà ‫אחר הבאטע‬ õòîå ìëàú ìåëà ïâä õò ìëî (ã éë ,ïåùàøä íãàì ìåãâ ïåéñð äæ äéäå åìëàú àì òøå áåè úòãä éãë ùôð úåøéñî êéøö äéä øçà íå÷îá åðøàéá øáë .(æé-æè ,á) åðîî íãàä úåëæ ìë éøäù ,íééçä õòî ìåëàì 'ìëàú ìåëà ïâä õò ìëî' øîàðù äîù ,äéìò øáâúîå äøéçá åì ùéù äîî àåä ììåë àåäù íééçä õòî ìëàéù äðååëä úåëæì éãë ,äæä íìåòì ãøé äæ øåáòáå éë ,äæá ïéðòäå .åáø÷á ãçé ïâä éöò ìë ,àôåñéëã àîäð ìëàé àìå ,ïéãá øëùì úåöî íåé÷ ìò äåèöð àì ïåùàøä íãà äéä íà ìáà ,'äéçé úåðúî àðåù' ÷øå íéîéé÷î åéä àèçä íãå÷ù ïåéë ,äùò åðîî ìèáúî äéä íééçä õòî ìëåà ìë íéùåòù åîë ,òáèá äùò úååöî ìë úà åðîî ìèáî äéäù àöîðå ,äøéçáä íéëéøö ïðéàå íäéìéàî úåùøä éøáã ùôð úåøéñî åäæ ïëàå .åúåëæå åðåøúé ìë øùàë úååöîä ìë íåé÷ åéä êëå ,éååéö .ãåàî ìåãâ úåöîù äî ïéðòëå ,êëåæî äéä óåâä øîàù êìîä ãåã úìòî ìãåâ åäæå éååéö ïåùìá äøîàð àì 'êé÷ìà 'ä éëðà' ,(ä ,æè íéìäú) 'éìøåâ êîåú äúà' ìë ïë åîëå ,úåàéöî ìù ïåùìá àìà ìò äðååëäù ,(èé ,ì íéøáã) é"ùø ùøéôå äåèöð àìå .íãàá úåòåáè äùò úååöî ,'íééçá úøçáå' (íù) ä"á÷ä øîàù äî õòî ìëàé àìù äùòú àì ìò àìà ïëåî äéä êìîä ãåãù äæá äðååëäù .åúåøùé úà ì÷ì÷é àìå úòãä .ä"á÷äì åìù äøéçáä ìë úà ìèáì ìèåî äéä úçà äùò úåöî íðîà ìù éúéîàä ïåøúéä äæ éåä ÷îåòáå úåöî àéäå íéé÷ì åéìò úà ìèáì ïëåîù ,íãàä úåöîù à"å÷îá åðøàéá øáëù ,äáåùúä äùòî ìëá ïëù ,ä"á÷äì åìù äøéçáä ïëù ,íéàèåçì ÷ø äðúéð àì äáåùú àøáð ìë ìòù ,áåè ÷ø áéúë úéùàøá øéæçé ãéúòìù (:âð÷ â"ç) ÷"äåæá åðéöî úáéú åìéàå ,'áåè éë íé÷ìà àøéå' áéúë äæá ïéðòäå .äáåùúá íé÷éãöä úà çéùî íãà ìöà äðåùàøì äøåúá øëæð 'íééç' 'ä úà ãåáòì àåä äáåùúä ïéðò ø÷éòù åéôàá çôéå' (æ ,á) øîàðù ,äðåùàøä êééù äæå ,(:èë÷ à"ç ÷"äåæ) øéúé àìéçá ìò íãàä ïåøúé úìòîù ,'íééç çîùð äéä ïåùàøä íãà ë"åîëå .íé÷éãöá íâ ïî áåèá øçåáù äî åððéà äàéøáä äéäù é"ò äéä äæå ,äáåùú úåùòì êéøö úâøãì úåìòúäì ìåëéù äî àìà ,òøä äìòúî äéä æàù ,íééçä õòî ìëåà íéé÷ìå ,íééçä õòî äìéëà é"ò 'íééç' äéä æ"éòå ,íééç ïä úååöîäù øéëäì ‫פנינים ופתגמים‬ ‫לב‬ äøéçáä ìèáúú æàù ãéúòä ïéòî àåä ,äøéçáä úà ìèáìå 'íééçá úøçáå' äæá íìùð úøöò éðéîùáù àöîðå ,éøîâì úà ìèáì ,íãàä ìù äìåãâ äìòî åäæù ïåéë ,éøîâì ïåùàøä íãà àèç ïå÷éú íãà ìùëð äæáå ,åúåäîå åúåùé ìë .äøéçáä ìë úà íéìèáîù úà íéìèáîùë úîàá ìáà .ïåùàøä å÷ìç íà óà ä"á÷äì éøîâì åîöò ‫לפני התפילה‬ .á"äåòì íéëåæ æà à÷ééã ,á"äåòá äî ìò (:ì â"ç) ÷"äåæá àúéà (ä ÷ìîò úééçî øçà øîàðù äîöò äøéçáá äðäã ,ãåò øîåì ùéå äðååëäù ,(åè ,æé úåîù) 'çáæî äùî ïáéå' ùé éøäù ,úåáø úåâøã ùé é"òù äæî àöîðå ,úøåè÷ä çáæî ìò ììë úåéäì íà àéä íäìù äøéçáäù øîåì ùéå .÷ìîò úà íéçåî úøåè÷ä äøéçáä ìáà ,å"ç øåîâ éåâë åà éãåäéë íåéá äãåáòä ø÷éò äúéä ïëìù äððéà äøåú éøîåù úéáá íéãìåðä ìöà íåéáù ïåéë ,úøåè÷äá íéøåôéëä êåðéçäî òáåð äæå ,éåâë úåéäì ììë åîë ÷ìîò úà íéçåî íéøåôéëä ïáä ìãâúî æ"éòù ,úåáàäî íéìá÷îù ìò ì"æç åøîà ïëìå ,à"å÷îá øàáúðù êë ìë äøéçá åì ïéàå ,äøåúä éðãà ìò úåãåáòä ïî äúéäù (:æî àîåé) úøåè÷ä ìò àéä äøéçáäå ,éøîâì éåâë úåéäì ÷ìîò úééçîù ïåéë ,ùã÷îáù úåù÷ä ïéðò òáåð ùøåùáå ,úåéèøô úååöî íåé÷ .ø÷éòå ììë ì÷ äððéà úùåã÷ úà åãñéù '÷ä úåáàäî äæ ìàøùé éðáî íéáøù äæá åîøâå ,ìàøùé é"ò ÷ìîò úééçî ïéðò æîåøîå êë ìë äìåãâ äøéçá ììë íäì äéäé àì øåòéùù äîá úøåè÷ä .çð ïáë úåéäì ,(áé ,æè àø÷éå) 'åéðôç àìî' äéä úøåè÷ä øôñîë äìåò å"éðôç é"åìî ïëù ,úåëñä âçá äæ ïéðò íéð÷úî ïëìå ,æö íéìäú) ÷åñôá ë"â æîåøîå .÷"ìîò ìù ïéðò àéä äëåñ éøäù å"ìéç éë ,'õøàä ìë åéðôî åìéç' (è åòãé ïòîì' (âî ,âë àø÷éå) áéúëå ,äøéã äàø) äøéã ïåùìî àåäù 'íëéúåøåã ,å"éðôç é"åìî úåéúåà íä ,å"éðôî åìéç' íéé÷úé æàù ÷ìîò úééçîì æîåøå ìò äøéã ïéðåáù åðééäå ,(:ù â"ç ÷"äåæ .'õøàä ìë åéðôî ,äøéçáä úà èòîì éãë ,äøåúä éðãà ìà íéàáù ïéæéôùåàä ïéðò àåäå øçî úøèôä ïéøå÷ù äî ïéðòá (å úà åáéöäù íä íéòåøä 'æ éë ,äëåñä ùãåç ùàø ìçùë ùãåç úà ãåàî åðéè÷äå ,ìàøùé ììë úùåã÷ ì"æéøàä éáúëá øàåáî éë ,ïåùàø íåéá íéðåá íãé ìòå ,ìàøùé ìù äøéçáä ë"äòù) óñåé ìù ïéðò àåä úáù óñåîù ïå÷éú äæ éåä øéôùå ,åæ äùåã÷ äøéã ùàø óñåî åìéàå ,(óñåî ïéðò ,úáù éùåøã øéáâäì äöø ïåùàøä íãàù äî ìò éùåøã íù) úåëìî ìù ïéðò àåä ùãåç úøöò éðéîùù øîåì ùéå .åúøéçá úà ‫לג‬ ‫פנינים ופתגמים‬ åäæå ,äàéøáäî äìòîì àåä íééç ìáà íåéá ùãåç ùàø ìçùë æ"éôìå ,(ç"ø .áåè àì ïéðò ãåçé äæá ùé ,úáùì ãåîö àåäù ïåùàø øçîá ïéøéèôî ïëìå ,úåëìîå ãåñé ìù ,'è úåà äéä àì úåðåùàø úåçåìá ïëå ïúðåé ìù úåøù÷úäî éøééî íùù ùãåç ïî ääåáâ äâøãá åéäù íåùî éðá) óñåé 'éçá àåä ïúðåé øùà ,ãåãå ,(ä"ìô ì"øäîì ìàøùé úøàôú äàø) íìåòä óñåé ãåçé àåäù àöîðå ,(â ,é éøùú øëùùé áéúëãëå ,íééç 'éçáá åéä íäù åðééäå .úåëìîå ãåñé ãåãå øáãé éë åðéàø äæä íåéä' (ë ,âì úåîù) úåçåìáù ,'éçå íãàä úà íé÷ìàä øàåáî (à"ô å"ù ç"ò) ì"æéøà éáúëá (æ ú"çì ïëå ,íééç úâøãá åéä úåðåùàøä 'éçáî íéàöåéù úåøåà ùéù .éåìéîá é"ç 'îéâá úåøåà íéàöåé ïéîé ãöîù ,íèåçå ïæåà íéàöåé íéðæàä ïîå ,íéìë ìàîù ãöîå ìàøùé åøîàù äîù ,ì"é æ"éôìå åìéàå ,éìëä úåéðåöéçå óé÷î øåà 'éçá äùî äæ éë' ìâòä àèçá úåéîéðôå éîéðô øåà íéàöåé íèåçä ïî ,(à ,áì íù) 'åì äéä äî åðòãé àì ùéàä ï"éîé éë äæá æîøì øùôàå .éìëä åîöò øù÷úä åðéáø äùîù åáùç éë .éåìéîá á"÷òé ïéìåò é"ìë ø"åà ì"àîù äìòîì àéäù íééçä úâøãá øúåéá ïéìåò é"îéðô ó"é÷î í"èåç ï"æà åìéàå äæì ãøéì øåæçé àì ïëìå ,äàéøáäî ãçéáå ,ìàøùé àåä á÷òéå ,ì"àøùé ãøé àìå 'åãáì' 'éçáá äéäéå ,íìåòä ãåñ àåäù íéòùúå íééúàî óìà íéìåò .ìàøùé íò øáçúäì æîåøîù (:ã) íéðå÷úá áåúëå ,õ÷ä ,'çîöú õøàî úîà' (áé äô íéìäú) ÷åñôá ,áì úåîù) äùîì ä"á÷ä øîàù åðéöîå ú"îà ïëå ,ö"ø óì'à 'èåð õ"øà éë éåâì êúåà äùòàå íìëàå' (é àåä á÷òéå ,íéòù'ú íééúà'î óì'à 'èåð íä á÷òéå ÷çöé íäøáà éðá éë ,'ìåãâ .úîàä úãî àåä äùî åìéàå ,íéáø 'éçáå íò 'éçáá ,ãéçé 'éçá 'åãáì' úâøã àéäå äøåú 'éçá ,á) åãáì íãàä íåéä áåè àì (ç ãåò äöåø åðéà ä"á÷äù ìàøùé åøáñå ùéù ,äðååëä øîåì ùé .(çé ,íéáø 'éçááå á÷òéå ÷çöé íäøáà éðáá áåúëä íòèë ,íééç úâøãå áåè úâøã àåäù äùî úâøãá ÷ø øçåá àìà íéîéä ìë åðì áåèì' (ãë ,å íéøáã) åðéà úîàã àáéìà ìáà .'åãáì' úâøãá 'åãáì' íãàå .'äæä íåéäë åðéúåéçìå ïéðò ìèáì ä"á÷ä äöø àì íìåòîù ,ïë úåéä áåè àì' åäæå ,íééç úâøã åðééä àìà ,á÷òéå ÷çöé íäøáà ìù íéáøä àìà áåè úâøãá åðéàù ,'åãáì íãàä úåëééùå øù÷ íäì äéäéå åìòúéù äöøù äìòîì àéä åæ äâøãå ,íééç úâøãá .ãéçé 'éçá àåäù äùî 'éçá íò íâ ,áåè áéúë äàéøáä ìë ìòù ,äàéøáäî ‫פנינים ופתגמים‬ ‫לד‬ íò ä"éåä ì"à ô"ã áùçðùë ìáà øùàëù åðéöî ïëù ,ìàøùé úâøã åäæå äìåò á"ò éåìéîá éæà ,íééåìéîä úéùàøá) áéúëãëå ,åãáì á÷òé äéä ìãáää àåäù ,ø"æð øôñîë ä"éåä ì"à åîù àø÷ð æà ,'åãáì á÷òé øúåéå' (äë ,áì ä"éåä ì"àå ,ä"øùì í"äøáà ïéá 'îéâá øåáéç ìò äøåî ìàøùé íù éë ,ìàøùé éåìéîáå ,í"äøáà äìåò â"ñ éåìéîá ,äùî úâøã íò úåáàä úâøã øåùé÷å æ"ìø äìåò ï"á éåìéîáå ,ì"ø äìåò ä"î ïëù ,íéãéçéë ìàøùé ìë íéáùçð æ"éòå íéøôñî 'ãå .ì"çø äìåò ììåëä íòù .ãéçéë áùçð åúåðîåà åúøåúù éî åå ïéù] éåìéîá ø"ôåù ïéìåò ãçéá åìà åðééä ,'åðì øàéå' æ"éòù ,[ùéø éô äùî úâøãì íéìåò úøöò éðéîùáå .íéðôä øåàì íéëåæù úøöò éðéîù éë ,ãéçé 'éçáå úãåáò) íéîùâä íåé àø÷ðå ,äøåúì êééù êì ïâî éëðà íøáà àøéú ìà (é ãéçéì íâ ïúéð íùâ ïëù ,(ò"ðîùì ìàøùé úéùàøá) ãåàî äáøä êøëù ùé íéîùâ íéãøåé àìùëå ,(.è úéðòú) íäøáàù (.áì íéøãð) ì"æç åøîà .(à ,åè ïéøå÷å ,(.é íù) íéðòúî íéãéçéù ïéðò éãéîìúá àéøâðà äùòù ìò ùðòð åðéáà ïåëùéå' (çë ,âì íéøáã) ÷åñôä äæ íåéá úà ÷øéå' (ãé ,ãé íù) øîàðù ,íéîëç äðååëä ,'á÷òé ïéò ããá çèá ìàøùé øîåì ùé æ"éôìå .'åúéá éãéìé åéëéðç äâøã ããá úâøã àåäù ìàøùé úâøãì øéëäù ïåéë ,àøé íäøáà äéä äæîù .ãéçé ìù .àèçá ìùëðù ‫אחר התפילה‬ êì ïâî éëðà' ä"á÷ä åì øîà äæ ìòå àåä ïâî éë .'ãåàî äáøä êøëù ,çé÷ íéìäú) åðì øàéå ä"éåä ì"à (è ïëå ,íéöç éðôî ïéâîä ïåéøùå ùåáì ïéðò äæá æîøì øùôà .(æë (æ ä"ø ë"äòù) ì"æéøàá øàåáîù øôåù äðäå .úåöéçîå íéëñî íéøöééî íéàèç úåìåãâ úåøåà ä"á÷ä òéôùî øùàë äðäã .íéðôä øåàì íéëåæ øôåùä é"òù êééù àäé àìù ãåàî ïëúé ,ãåàî íå÷î ùé ïëìå ,íééåìéî 'ã åá ùé ä"éåä úåìåãâ úåøåà åáø÷á ìéëäì ìëåé íãàäù ÷åñôá øîàðä ä"éåä ì"à ô"ã áùçì ïéá ú÷ñôîä äöéçî é"ò ÷øå ,åìàë íäå ,ø"åëá øôñîë íéìåò íäå ,äæ .íìá÷ì àåä ìåëé ,íãàä ïéáå úåøåàä úàéöé ìò äøåú äøáéãù íéðá 'ã ãâðë 'ãî íéøåëá 'ã åì äéä á÷òéå ,íéøöî ,íäøáàì ä"á÷ä øîà êë äúòîå ,ä"éåä ì"à äìåò ã"éâî ïëå ,úåäîàä éúááéñ éðàù 'êì ïâî éëðà' êéøöù ,'êðáì úãâäå' (ç ,âé úåîù) áéúëå øöééúéù éãë ,äæ àèçá ìùëéúù êì ,íéðáäî ãçà ìëì 'ãéâî' ïéðò úåéäì äæá íòèäå ,ïåéøùå ïâî êéìò åðîî ïéðò ,ø"åëá øúñîë íéìåò ã"éâî ô"ãå åðééä ,'ãåàî äáøä êøëù'ù íåùî .(áë ,ã úåîù) 'ìàøùé éøåëá éðá' ‫לה‬ ‫פנינים ופתגמים‬ .'åâå ïðò ãåîòá íîåé íäéðôì êìåä íéäåáâ úåøåà êøëùá ìá÷ì äúà éåàøù éë ,àåä åìà íé÷åñô êùîäå úåëééùù é"ò ïâî êì éúéùòù éìåìå ,øúåéá ,úåìåãâ úåøåàì ìàøùéì åëæ øáãîá êáø÷á ìéëúù êééù äéä àì ,àèçä êøåö äéäå ,ïîå øàáì íù åëæ éøäù ïâîä é"ò ÷øå ,åìàë úåìåãâ úåøåà åìëåéù éãë úåøåàä úà íöîöìå úåñëì .íìá÷ì ìëåú úåøåàä ïéáå êðéá õöåçù ãåáëä éððò åéä äæìå ,íìá÷ì ìàøùé éðá éðá åìëåéù ìéãáî êñîë åéäù íéùîùî øçà úåëåñ ïéðò íâ øàáúé åðéøáãáå .åìàä úåøåà ìá÷ì ìàøùé íåéá éë ,íéøåôéëä íåé úåðååò ìë úà ä"á÷ä øôëî íéøåôéëä àèç é"ò ë"â åùòð åìà íéððò äðäå úåðååòä íéëôäúî æàå ,ìàøùé úéá åéä ìàøùé éðáù àä éë ,ïåòå ìá÷ì ë"çà åìëåéù íéìëå íéëñîì íîöò ,äîçìî íúåàøá äîçìîì øåæçì íéöåø òéôùäì ä"á÷ä äöåøù úåìåãâ úåøåà éøä ,úåîéìùá 'äá íéçåèá åéä àìå ,äëåñä éáâ ìòù êëñä ïéðò åäæå .íäì éðôî àìà äéä àì äæ ìáà ,àèçë áùçð ìò íéîåöîö íéîøåâä äöéçî åîë íäù úà íéòðåî åéäù íéððòä äæî ååäúéù âçá ä"á÷ä åðì øéàîù ìåãâä øåàä æ"éòå ,íäéìà òéâäìî úåìåãâä úåøåàä éãòìáù ,íìá÷ì ìëåðù éãë ,úåëñä êùîä åäæå ,øåàä úà ìéëäì íéìåëé åéä øåà ìéëäì íéìåëé åðééä àì äæä êñîä êøã íé÷ìà íçð àìù øçàù íéáåúëä äåäúî äæ êñî äðäå .äæë ìåãâ íòä íçðéù íåùî íéúùìô õøà ,íéàèçä ïî åðééä á÷éå ïøåâ úìåñôî êìåä 'äù øîà ,äîçìî íúåàøá íéùòð ,íéøåôéëä íåéá åøôëúðù øçàù äàöåúä äéä äæù ,ïðòä ãåîòá íäéðôì .øåàä ìá÷ì åìëåéù øåáò êñîì éøîâì íéçåèáå íéëåîñ åéä àìù äîî ìá÷ì åìëåéù ìåãâ úìòåúì äæ äéäå ,'äá øåîà àîåçðú) ì"æç åøîàù äî äæá ïáåéå .øåàä úà (î ,âë àø÷éå)÷åñôä ìò (áë ïåùàø ,'ïåùàøä íåéá íëì íúç÷ìå' íä úåéåìâä ïéðò ìëù ,øîåì ùéå úà íéøéæçî äúòù ,úåðååò ïåáùçì ãåàî ìåãâä øåàäì úåðëä ,êëñä úà íäî íéùåòå úåðååòä ,àåáì ãéúòì åðìéçðäì ä"á÷ä ãéúòù ìàøùé åòéâäù äî ìëù ,äæá íéìâîå íéëéøö øúåéá ÷äåáä íøåà úîçîù ìá÷ì åìëåéù éãë äéä ,íéàèç éãéì ,íúåà ìá÷ì åìëåéù éãë íîöîöì íéìë .íäì øéàäì äöåøù ìåãâä øåàä .äæä ìçä úåìâäá íéðéëî åìà íéìë úàå ,âé úåîù)áéúëã øáãîá íâ äéä ïëå íé÷ìàä úà êåðç êìäúéå (àé íòä úà äòøô çìùá éäéå' (àë-æé ç÷ì éë åððéàå ïô íéúùìô õøà êøã íé÷ìà íçð àìå æîøì øùôà .(è ,å úéùàøá) íé÷ìà åúåà 'äå 'åâå äîçìî íúåàøá íòä íçðé ‫פנינים ופתגמים‬ ‫לו‬ íò å"äéìà åìéàå ,ä"ñùî úåçô ãçà åîë 'îéâá ïéìåò å"ððéà úáéú éë ,äæá ,ä"ñùî øúåé ãçà ïéìåò ï"åøèèî äùòðù íåùî åððéà éë ,ä"éåä ê"àìî ïéá øáçîä àåä ä"ñù øôñîù àöîðå .'ä êàìî äùòðù êàìî åäæù ä"ñù íéîòô éðùå ,åäéìàì êåðç àåäå ,ì"ùú ïéìåò ãçé íìåë øôñî øôñîë ë"â äìåò å"ððéà ìù øôñîå 'ä ìàøùé òîù' ìù ú"øä øôñî ,ä"ñùì ç"îø ïéá ì"ãáää êåøá' ìù ú"øä íò ,ãçà 'ä åðé÷ìà æîøäå ,÷ìúñðùë ä"ñù ïá äéä êåðçå úòáå .'ãòå íìåòì åúåëìî ãåáë íù êëéæ äùò úååöî ç"îøä é"òù äæá ïëìå ,'ä êàìî úåéäì ë"ë åîöò 'éçáî äìòúð ä"ñù ïá êåðç äùòðù íò 'ä êàìî øôñîë íéðù úåàìîá 'éçáì ï"åôìãðñ íò ê"åðç 'îéâù ã"ñù åððéàå ìòåôá êàìî äùòð ïëà ,ç"îø äìòúðå äìò æàå ,íäéðéá øáçîù ä"ñù .äæä íìåòá ãåò .'ä êàìî úåéäì íåøî éîùì íéìåò ç"÷ì é"ë úåáéúù æîøì ùé íâ ï÷æ åãáò ìà íäøáà øîàéå (áé 'áì æîåøå ,ê"åðç ô"á øôñîë êãé àð íéù 'åâå åúéá ÷"äåæ 'éò) äìòîìùå äèîìù ,êåðç é÷ìç æîøì øùôà .(á ,ãë úéùàøá) éëøé úçú äùòðå ,ãçà úåéäì åøáçúðù ,(.ñ à"ç äéä øæòéìàù (.æè àéæø éìâ) àúéàã ,äæá .äîéîùä äìòå êàìî åìåë ìë ïéìåò ê"øé ê"åðç äðäå ,êåðç ìù ìåâìâ ,ï"åøèèî øôñî àåäå ,é"ãù 'îéâá ,'ä éëàìî åùòðù íéùðà 'á åðéöîå æîéø úàæå ,è"èî äùòð êåðç ïëù è"èî êàìî äùòðù êåðç êãé àð íéù' åøîåàá øæòéìàì íäøáà ,ì"ãðñ êàìî äùòðù àéáðä åäéìàå .÷åãå ,'é"ëøé úçú 'îéâá ïéìåò ï"åôìãðñ íò ê"åðç äðäå ‫ס דר ה ש י ע ו ר י ם‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫השיעורים הקבועים ביום ד' וה' יתקיימו כרגיל‬ ‫עדכונים והודעות על התפילות שיעורים וטישן‬ 9 - 1 ‫אפשר לשמוע מידי יום ביומו על מערכת השיעורים‬ ‫סדר הזמנים‬ ‫שבת קודש‬ ‫פרשת נח‬ ‫הדלקת הנרות‪5:59...................................‬‬ ‫מנחה וקבלת שבת ‪6:30...........................‬‬ ‫עריכת השולחן ‪10:40...............................‬‬ ‫שחרית ‪9:30................................................‬‬ ‫מנחה ושל"ס‪6:00......................................‬‬ ‫בברכת שבת שלום ומבורך‬ ‫הגבאים‬ ‫ה‬‫ב‬ ‫ו‬‫ש‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ד‬‫מו‬ ‫לקראת יומא דהילולא של‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל זיעועכי"א‬ ‫ט' חשון הבעל"ט‬ ‫יתקיים‬ ‫סעודת הילולא‬ ‫ביום ב' פרשת נח הבעל"ט‬ ‫בבית מדרשינו‬ ‫מעריב בשעה ‪9:15‬‬ ‫ואח"כ יתקיים הסעודת הילולא‬ ‫זכות רבינו הק' בעל ההילולא יגן עלינו ובעדינו‬ ‫להתברך בכל מילי דמיטב‪ ,‬ולגאולה שלימה במהרה בב"א‪.‬‬ ‫הנהלת הקהלה‬ ‫ב״ה‬ ‫לר‚ל יומ‡ „הילול‡ ˜„י˘‡ ˘ל כ״˜ מרן ‡„מו״ר זˆו˜״ל‬ ‫מכירה מיוחד˙‬ ‫˘ל ספרי המכון‬ ‫במחיר מוזל לחברי ה˜הילה והלומ„ים‬ ‫מבˆע ל‡ר‪ ı‬ישר‡ל בלבד!‬ ‫ספר‬ ‫‡וˆר ‚ליוני‬ ‫ספרי‬ ‫ימי ‡ורה ושמחה‬ ‫דברי ˙ורה‬ ‫הר‡˙ לדע˙‬ ‫במ˘נ˙ החסי„ו˙‬ ‫ל˘נים‬ ‫˘יעורי מסיל˙ י˘רים ב‡י„י˘‬ ‫לימי חנוכה ופורים‬ ‫˙˘ע״ה · ˙˘ע״ו · ˙˘ע״ז‬ ‫‚׳ כרכים‬ ‫מחיר הספר‪ ₪35 :‬בלבד לספר‬ ‫ב˙נ‡י ˘ל רכי˘˙ ‪ 3‬ספרים ומעלה‬ ‫לפרטים ורכי˘ה נ‡ לפנו˙ ‡ל‪:‬‬ ‫הר״ר פנחס מנחם וייסבלום‬ ‫בטלפון‪055-6738111 :‬‬ ‫המבˆע ב˙ו˜ף ע„ סוף ערב ˘ב˙ ˜ו„˘ פר˘˙ ויר‡ · ל‡ר‪ ı‬י˘ר‡ל בלב„‬ ‫יעמדו ע<ל ה‬ ‫ב ר כה‬ ‫ידידינו הנכבדים שלקחו חלק בהוצאות הגליון‬ ‫פרנס השבוע‬ ‫נדבת ידידינו הרב החסיד המפואר‬ ‫מוה"ר שלום יצחק שעהר הי"ו‬ ‫אב"י וומס"ב‬ ‫לרגל נישואי בתו במז"ט‬ ‫עב"ג הבה"ח שמואל ני"ו‬ ‫בן מחותנו מוה"ר אברהם משה גאלדשטיין הי"ו‬ ‫פרנס השבוע‬ ‫נדבת ידידינו הרב החסיד המפואר‬ ‫מוה"ר שלמה יואל זיידנפעלד הי"ו‬ ‫אב"י לעיקוואד‬ ‫לרגל אירוסי בנו במז"ט‬ ‫הבה"ח אברהם יוסף ני"ו‬ ‫עב"ג בת מחותנו מוה"ר שמעון מרדכי לבנוני הי"ו‬ ‫ידידינו הרב החסיד המפואר‬ ‫מוה"ר יחיאל אהרן זילביגער הי"ו‬ ‫אב"י ב"פ‬ ‫לרגל נישואי בתו במז"ט‬ ‫עב"ג הבה"ח צבי הירש ני"ו‬ ‫בן מחותנו מוה"ר חיים יהודה עסטרייכער הי"ו‬ ‫זכות התורה תגן בעדם להתברך בכל מילי דמיטב‪ ,‬ויזכו לראות רוב נחת דקדושה מתוך‬ ‫בריות גופא ונהורא מעליא אכי"ר‬ ‫להשתתף בהוצאת הגליון לרגל שמחה או יארצייט וכדו' נא להתקשר ‪845-587-0749‬‬ ‫סט‬ ‫ן תולדות יהודה‬ ‫ו‬ ‫מכון תו<לדות יהודה סטיטשין‬ ‫י‬ ‫מכ‬ ‫טשין‬ ‫להוצאת ספרי כ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫כ " <ל ה ו צ את ס פ רי ט "א‬ ‫ק מ ר ן ר ב י נ ו ש <ל י‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכות מאליפות נשגר בזה קדם‬ ‫מעלת ידידינו עוז הרב החסיד המופלג בתורה וחסידות‪ ,‬ה"ה‬ ‫מוהר"ר שלום יצחק שעהר הי"ו‬ ‫נדבן זכות 'שותף המכון'‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו במז"ט‬ ‫זכות הפצת התורה יעמוד להם‪ ,‬שיזכו לנחת לרוב מהם ומכל יוצ"ח‪,‬‬ ‫ולחיים טובים ארוכים מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫המברך‬ ‫יהודה שפיטצער‬ ‫מנהל המכון‬ ‫קהל תולדות יהודה דתלמידי סטוטשין‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫‪687 Myrtle Ave. Brooklyn N.Y.‬‬ ‫בעז"ה‬ ‫מודעה משמחת‬ ‫הננו בזה להודיע‬ ‫שלכבוד ההילולא‬ ‫של כ"ק אדמו"ר זי"ע‬ ‫יתקיים‬ ‫סעודת מלוה מלכה‬ ‫בראשות הגה"צ‬ ‫אבד"ק אמונת ישראל שליט"א‬ ‫בשעה ‪10:00‬‬ ‫הגבאים‬ ‫י‬‫ד‬ ‫י‬‫לדות יהודה דתלמ‬ ‫ל תו ע"ש כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל סט טי‬ ‫ש ין‬ ‫קה‬ ‫ִא � ּ‬ ‫ָּת ְ‬ ‫ְך‬ ‫ְְך ּו � ְ‬ ‫ְלַזְַרְֲעֲ ּ‬ ‫ְך ִ‬ ‫ְַּכָּת ִאַ ְבְְרּ ָהּ ם ְל ּ‬ ‫ְְך ִאָּת ִ �‬ ‫ְבְר �ַ‬ ‫ּו ְִיִ � ֶ‬ ‫ָּתן ְל ּ ֶ‬ ‫א נחנו כולנו היום משתתפים בכל לב ונפש ומאוד‪ ,‬ויתן לך את ברכת אברה"ם לחן ולכבוד‬ ‫ב רכה לראש גברא יקירא‪ ,‬אוצ"ר כלי חמדה להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬מכבד את ה' מהונ‬ ‫ר ודף צדקה ונוטל חלק בכל דבר שבקדושה‪ ,‬במדה טובה וגדושה‪ ,‬ברוח נדיבה עד בלי די‬ ‫ה וד והדר פעלו וצדקתו‪ ,‬המון זכותים נזקפים לזכותו‪ ,‬ערוכה ושמורה‪ ,‬עדי עד בתדירא‬ ‫מ וכתר בכל מדה ומעלה‪ ,‬חסיד בדרכיו ותמים במעשיו מאוד נעלה‪ ,‬ובזאת יתהלל‬ ‫מוהר"ר אברהם דניאל‬ ‫כבוד ידידינו הרבני הנדיב הנעלה החסיד המרומם‪ ,‬דניא"ל איש חמודות‬ ‫פירסט הי"ו‬ ‫ובני ביתו תחי'‬ ‫היכל‬ ‫‪ -‬זכרון אלימלך פירסט' שע"י‬ ‫ה תו ר‬ ‫פרים‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫רה‬ ‫הי‬ ‫ק‬ ‫אוצ‬ ‫לתי‬ ‫'‬ ‫ן‬ ‫נו‬ ‫טרו‬ ‫הק '‬ ‫פ‬ ‫לרגל שמחת נישואי בנו‬ ‫הבחור החשוב והמופלג מאוד בתורה וחסידות‬ ‫כמר אהרן ני"ו‬ ‫הי"ו‬‫בעריש ברקוביץ‬ ‫עב"ג בת מחותנו הרב החסיד המרומם מוה"ר‬ ‫והברכה אחת לכבוד אביו ידידינו עוז הרב החסיד המופלג והמפואר מפארי בית מדרשינו‬ ‫מוהר"ר יוסף יעקב פירסט שליט"א‬ ‫וזאת הברכה מעם אלוקי המערכה‪ ,‬אשרי אשר להם ככה‪ ,‬שיזכו לכל הברכה‪ ,‬אשר בתורה כתובה‪ ,‬לראות ממנו רוב‬ ‫נחת דקדושה‪ ,‬ולבנים עדי עד בנויה‪ ,‬ובנים כשתילי זתים חיה וקיימא‪ ,‬לתפארת המשפחה המפוארה‪ ,‬מתוך רוב אונים‬ ‫ואמץ כח שמורה‪ ,‬ויזכו להמשיך בהחזקת התורה‪ ,‬וחסד על שולחנם לעוצמה‪ ,‬עדי יעמוד הכהן בקדושה‪ ,‬בבית עולמים‬ ‫המקווה‪ ,‬בביאת גואל צדק במהרה אכי"ר‪.‬‬ ‫כעתירת ידידך‬ ‫יהודה שפיטצער‬ ‫בשם הנהלת הקהלה‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫ער"ש פר' נח תשפ"ז לפ"ק‬ ‫הושענא ציון המצוינת‬ ‫לקראת האי יומא דהילולא קדישא פונעם רב‬ ‫זכותו יגן עלינו‪ ,‬טוען מיר מודיע זיין אז בעז"ה בשעת‬ ‫די סעודת הילולא וועט מען האבן די געלעגנהייט‬ ‫אפצושיקן א קוויטל צום ציון הקדוש אין עיה"ק‬ ‫טבריא ת"ו להיפקד בדבר ישועה ורחמים‪.‬‬ ‫די קוויטלעך וועלן פארגעליינט ווערן בעצם יומא‬ ‫דהילולא דורך א מנין מחשובי אנשי שלומינו פון‬ ‫ארצינו הקדושה‪.‬‬ ‫פועל'טס אויס אלעס גוט'ס!‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫ער"ש פר' נח תשפ"ז לפ"ק‬ ‫עולו ואיתכנשו להילולא דרבי‬ ‫הננו בזה להודיע לכלל אנשי שלומינו כי לרגל יומא דהילולא‬ ‫קדישא של כ"ק מרן אדמו"ר זצוקללה"ה זיע"א נתאסף כולנו‬ ‫לסעודת הילולא רבתי‬ ‫שתתקיים אי"ה ביום ב' פר' לך לך אור לט' חשוון באולם 'סול'‬ ‫רח' אוהל יעקב ‪ 18‬עיה"ק טבריה ת"ו בשעה ‪ 21.00‬בערב‪.‬‬ ‫במשך הסעודה ישא כ"ק מרן רבינו שליט"א מדברותיו ע"י שידור חי‪,‬‬ ‫וכן ייעלו דברי זיכרון מפי זקני וחשובי אנ"ש‪.‬‬ ‫ברכת המזון בשעה ‪.23.00‬‬ ‫לאחר הסעודה נעלה לפקוד את הציון הק' בבית החיים העתיק‪.‬‬ ‫יה"ר שזכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל להיוושע בכל מילי דמיטב‬ ‫מארגנים הסעות מכל עיר‪ ,‬יש לעמוד בקשר עם הגבאים‪.‬‬ ‫להזכרת שמות ולהעברת קוויטלעך ניתן לפנות להר"ר פנחס מנחם ביאליסטוצקי הי"ו‬ ‫בטלפון‪ 053-318-5123 :‬או )מארה"ב( ‪.+929-379-2766‬‬ ‫האט'ס געפועל'ט אלעס גוט'ס‬ ‫הגבאים‬ ‫די שטאלץ פון אונזער‬ ‫הייליגע קהילה הק׳‪ ,‬איז‬ ‫די שטאלץ‬ ‫פון אונזער‬ ‫די אנגייענדע צענטערן‬ ‫אויסגעשפרייט בארה״ק‪.‬‬ ‫אנ״ש אין אמעריקע‬ ‫וועלן פארזיכערן איר‬ ‫ווייטערדיגע וואוקס‬ ‫און אנגייענדע‬ ‫פעולות!‬ ‫הייליגע קהילה‬ ‫אנ״ש‬ ‫אנטשלאסן‬ ‫למען ציון‪:‬‬ ‫קופת‬ ‫ארצנו הק׳‬ ‫‪$350,000‬‬ ‫אנ״ש בארה״ק‬ ‫האבן שוין‬ ‫אריינגעברענגט‪:‬‬ ‫‪$200,000‬‬ ‫אנ״ש בארה״ב‬ ‫וועלן דעקן די‬ ‫איבריגע לאך‪:‬‬ ‫זכות‬ ‫זכות‬ ‫זכות‬ ‫די קהילה פון אנ״ש בארה״ק‬ ‫ארץ ישראל‬ ‫בעט בלויז‪:‬‬ ‫חודש‬ ‫שבוע‬ ‫יום‬ ‫טוען זיך איבערשטרענגען צו‬ ‫‪$3,000‬‬ ‫‪$720‬‬ ‫‪$1,500‬‬ ‫פינאנצירן די יערליכע הוצאות‬ ‫פון די אומגלויבליכע פעולות‪.‬‬ ‫אצינד קוקן זיי ארויס‬ ‫פאר אונזער הילף צו‬ ‫לייגט צו א‬ ‫דינער הגדול ﬥמען ציון‪ :‬זונטאג חיי שﬧה באוﬥﬦ בית שﬧה‬ ‫קופת ארצנו הק׳‬ ‫למען ציון‬ ‫א נ ״ ש ב א ר ה ״ב‬ ‫ערפילן דעם לאך און‬ ‫בויען דעם עתיד!‬ ‫פלייצע!‬ ‫ƒŠ˜‰‡—ŒˆŽ•–~Š‬ ‫‚‡˜‚„‚~—–އ˜‡‬ ‫ליל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י י יו‬ ‫‡‬ ‫ל י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫יי יו ו‬ ‫ו‬ ‫על וע‬‫‚ו ו‬ ‫ו ע‬ ‫ו ל‬ ‫ול ו‬ ‫י‬ ‫לו לעול‬ ‫יי‬ ‫ƒ‬ ‫י י‬ ‫י‬ ‫על י‬ ‫י י ו ו יו ו‬ ‫ו‬ ‫‬ ‫י‬ ‫ו ילו‬ ‫ע ו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‚ יי‬ ‫י‬ ‫י וע‬ ‫לי ל‬ ‫עי‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫Š‬ ‫עול ו ייו ו י ל‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫‡לי י י ו י‬ ‫ו י ו וע לי‬ ‫ו‬ ‫ו ו‬ ‫י ל ו‬ ‫‡ יע יו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫לו ו י ו ל ל ל‬ ‫יל ל ל‬ ‫ו‬ ‫י י‬ ‫ו‬ ‫ולו עו‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ול ו –‰‡ ‡ƒ—–‬ ‫ƒע ו‬ ‫ל וע י‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ו ל ו ע ו‬ ‫—‬ ‫‚–އ‚Ž€‡‚ ‡„•ƒŽ—ƒ~’އ‹‬ ‫Œƒ‚‡‚ƒ‚Ї‡ƒ—–~Ї‚ƒ—~–‘„Š‬ ‫—‚ŠˆАƒŠŒƒ—‡‚†ƒ‚ƒ—‹†ƒ‬ ‫‡ƒ‹„ Œ– —ƒ‬ ‫—Ž˜˜—†Š’•‬ ‫ŠŒ˜ƒŠƒ˜~Šƒ’‡‡‚ƒ‚‬ ‫ו יŠ‬ ‫י‬ ‫על וע‬ ‫ו‬ ‫ל ו‬ ‫‡‬ ‫י ו ו ו‡‬ ‫י‬ ‫ל י‬ ‫ע יי ו ל‬ ‫י‬ ‫‚ו ע ו‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ו ו‬ ‫לו ל ו‬ ‫ƒי י‬ ‫לע ל יע וƒ‬ ‫ילו י ל‬ ‫ו‬ ‫ו ו‬ ‫ י‬ ‫—‬ ‫י י ל י‬ ‫ל‬ ‫ו ל‬ ‫‚ל ל י‬ ‫‚‡˜‚€ƒŠƒ‚•ƒ——Ž•–~—ŒˆŠ‡ƒ‬ ‫ו‬ ‫ו ו ו ו לי‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫י וי ו ו י ו ו וי י ו‬ ‫ו ו לי‬ ‫‪,— ‚ƒŽ‡—–Œ˜‡Š—‹‡•Œƒƒ–†’,‬‬ ‫އ– ‡‚ƒ‚Ї‡ƒ——~–‘ƒŒ—’ ˜ƒ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫עליו‬ ‫ע‬ ‫ו ו‬ ‫י י‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫„‰–ƒŽƒ‬ ‫ו‬ ‫ל י ו‬ ‫ל ע י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫לי‬ ‫Š–‰‚‬ ‫ל‬ ‫ל‬