זהר הקדוש · Zohar Hakkadosh — נח (2026-10-12)

ִעם ֵּביאוּר
ַה ּ ֶכ ֶתר וְ ַה ּ ָכבוֹד
פרשת נח · נתינת היונה את העטרה בראש המשיח
יוֹנה ומשם תצא אותה יונה
דּשׁדּר ההיא תּמּן תּפּוּק וּמ
לעיל סיימו הרוחות לתאר בפני רבי שמעון פתיחת וסגירת פתח המגדל שבו
דּכתיב שכתוב טוֹפנא ששלח נח בימי המבול , בּימי נח ספר התורה ,וכעת מבאר עוד שבפתח ההוא יש עטרה מפז שמאירה במלך המשיח
כשעולה לקרוא במגדל.
יּוֹנה' בה' הידועה 'ה יּוֹנה' וכתוב 'וישׁלּח את ה
)בראשית ח ח(
שׁתּמוֹדעא
דּא ההיא משמע דּאמצעיתא
פּתחא בּההוּא
מלּילוּולא
היונה ההיא הנודעת
באותו הפתח באמצע,
קדמאי ולא דברו בה בּהּ לּאהדּפז ע עטרה
אית
ולא ידעוּ מה היא הראשונים , ויקּירא ישנה עטרה של פז,
מהכא
אלּא
ולא ידעו מה היא ,
שׁליחוּתא
ועבדת נפקת
דּלא
גּניזא עליונה ויקרה ו
השׁתּא גנוזה שאינה אתחזי
אלא מכאן יצאה ועשתה
וּמחקּקא גּליפא נראית עתה ,
שליחותה. יקר גלופה אבני זיני
בּכל
דּכתיב ובשעה וּבשׁעתּא
שכתוב )בראשית ח יב( יקרות
רישׁא
אבנים
למהוי על
מיני
בכל חקוקה
וּזמינא
ו
אליו עוֹד' ,לא יספה שׁוּב
'ולא משׁיחא ומזומנת דּמלכּא
אזלת לא לאן ידע בּר נשׁ
תּבתוהיא ידע אדם לאן הלכה ,
המשיח מלך של ראשו על להיות
בעת שעולה לקרוא בתורה.
לאתרהּ והיא חזרה למקומה,
הרי שתוך פתח המגדל נמצאת
בּפתחא דּא ואתגּניזת
עטרה מפז ומזומנת למלך המשיח
ואיהי תּטּוֹל
ונגנזה בפתח זה .
ועתה כשעולה לקרוא בתורה.
בּפוּמּהא והיא תיקח עטרה מבארים הרוחות סדר הנחת
עטרה בפיה ,כלומר שזו היונה
העטרה על ראש המשיח .תחילה
מפּתח המגדל את נוטלים הנשרים
תחטוף העטרה מידי הנשרים,
העטרה של פז.
דּמלכּא
רישׁיהּ וּתשׁוּי על
משׁיחא ותשימו על ראשו של
מגדּל כאשר
בּההוּא סליק כּד
עולה באותו המגדל ,כלומר
מטי ולא מטי מלך המשיח ,
שזו העטרה היא שם מזומנת כדי
מגיע ולא מגיע ,פירוש שזאת
העטרה אינה דבוקה על ראשו
ליתן על ראש מלך המשיח ,כאשר
ממש אלא היא מגיעה ולא בספר נשׁרין
עולה במגדל כדי לקרות
וּתרין
התורה המונח שם
מגיעה ,כיון שיש אויר בין ראשו מסּטרא
ודא סּטרא דּא דּא מ
כּתיב ואז וּכדין לעטרה , דּא ושני
כתוב )תהלים כא ד( וזה זה מצד זה נשרים
'תּשׁית
עטרת פּז'. לראשׁוֹ
ליהּ
נטלי מצד זה של העטרה
בּידייהוּ נוטלים אותה בידיהם
לאחר שביארו שישנם שני נשרים
העמודים לשני צידי העטרה,
דהיינו שמוציאים את העטרה
והנחת העטרה על ידי היונה. מהפתח האמצעי כדי להניחה על
ממשיכים לבאר שבגמר קריאת ראשו של מלך המשיח.
התורה ,מחזירה היונה את העטרה
משׁיחא
מלכּא
לנשרים.
דּיקרי
וכיון שלאחר
מפּתח המגדל את
וממשיכים הרוחות,
לקיחת הנשרים
העטרה ,יוצאת יונה וחוטפת
תּוֹרה וכיון בּספר
העטרה מידיהם ומניחה על ראשו
שיקרא מלך המשיח בספר התורה של המשיח.
ויסיים לקרוא בה ,באותו העת משׁיחא מלכּא סליק כּד
מכּאן
נשׁרין יקומו שני נשרים ,דּא
תּרין
יקוּמוּן כאשר עולה מלך המשיח במגדל לקרוא בתורה
מכּאן זה מכאן וזה מכאן ,דהיינו זה מצד ודא
עטרא דּא מתקנים עצמם הנשרים ונטלי
שׁרין
מתתּקּנין נ
מאי
ויוֹנה
אחד של העטרה וזה מהצד האחר שלה , למקרי בשעה שיתחיל
שׁרי בּשׁעתּא דּי
ולוקחים עטרה זו .
נחית
משׁיחא
וּמלכּא
והיונה מנמיכה עצמה ויורדת אחרא יפתח פתח אחר, פּתחא יתפּתח
המשיח לקרוא ,
בּמה היא חטפה
דּיליהּ לכבודו שלו ,ו ליקרא
זאת עשתה רישׁיהּ ומלך המשיח יורד ועטרה על ראשו ,כלומר ועטרה על
רישׁיהּ
דּקיימא על
'בּפיה' בפה שלה
את העטרה , שאין היונה מניחה את העטרה מפיה כלל אף בעת שחובשה מלך
יוֹנה ומקבל
מהאי יקר וּמקבּלא
שיעמוד על ראשו . המשיח על ראשו ,ולכן בעת שיורד מלך המשיח במדרגות המגדל
המשיח יקר מזו היונה ,כשראשו מעוטר בעטרה זו. כשהעטרה לראשו יורדת עימו היונה כשהעטרה בפיה עד שמגיע
לאחר שביארו שטרפת היונה בּתראה
דּר גּא
מלך המשיח ל
רמזה על חטיפת העטרה ,מקשים
וּתרין
למדרגה התחתונה שבמגדל ,
עוד מדוע נאמר 'טרף' בלשון זכר, לעילּא על
פּרחין
נשׁרין
ולא טרפה בלשון נקבה ,הרי יונה
רישׁיהּ ושני נשרים פורחים
לשון נקבה היא.
ולא
'טרף' דּכתיב והאי
תּבאת ויוֹנה
למעלה על ראשו,
בּפוּמּהּ והיונה חוזרת ועטרה
טרפה וזה שכתב
והעטרה בפיה ועולה למעלה יחד
טרף בלשון זכר ולא טרפה בלשון
נקבה שהרי יונה היא לשון נקבה,
עמה ונותנת חזרה את העטרה
כּדכ וּרא דּא אלּא רוצה לומר ש
ויקבּלוּן להּ א לּין לשני הנשרים
נשׁרין ויקבלו אותה אלו תּרין
ונצח כזכר זה חילא
דּעביד
שני הנשרים ומחזירים את העטרה
שעושה מלחמות ומנצח ולא
כנקבה חלשת כוח ,כך גם היונה
חזרה למקומה.
עשתה מעשה זכר וטרפה וחטפה נתינת לאחר שסיימו את כל סדר
העטרה בראש המשיח והחזרת
העטרה וניצחה .על כן נאמר העטרה למגדל על ידי היונה ,
בּמתיב תּא
'טרף' בלשון זכר . מבארים שזהו סוד כוונת הפסוק
דּכר הוּא יוֹנה דּרקיעא
בּפיה'.ערב
והנּה לעת היּוֹנה
טרף
אליו
עלה זית
'ותּבא
בישיבה של מעלה אמרו שיונה זו
יוֹנה
דּאקּרי זכר הוא ,ו מגּוֹ
קּרי רענן א מלכּא זית דּוד
דוד המלך זית רענן נקרא
כּדכ וּראוּכתיב כּנוּקבּא
כּתיב קוּדשׁא בּרי הוּא לפני קמּיה
מתוך שנקרא יונה נכתב כנקבה
ונכתב כזכר ,דהיינו שמילת יונה
דּכתיב שכתוב הקדוש ברוך הוא ,
היא לשון נקבה לכן נכתב בתורה רענן כּזית 'ואני
בו )תהלים נב י(
'עלה זית' דּא בּבית' וגוֹ' ,
לפעמים בלשון נקבה ,ומשום דּדוד בּריהּ שׁיחא מלכּא מ
בּזמנא
שהיונה ההוא זכר ,לכן
יקר )חסר( דּא דּמקבּלא
'עלה זית' זה מלך המשיח בנו של
יוֹנה דּא דּרמיז ודא איהוּ דוד .
בזמן שמקבל המשיח כבוד מזה דּנח וזה הוא שרמזה בּיוֹמוֹי
היונה שנותן לו את העטרה נכתב
דּכתיב נח, של בימיו יונה זו
בלשון זכר 'טרף'.
עתה שבים הרוחות ומשבחים את
עלה וה נּה
עלה זית
שכתוב )בראשית ח יא( '
בּפיה' ההוּא טרף זית
אור המאיר מהמגדל הנתבאר אותו עלה זית ,הוא מלך המשיח .
לעיל ,שבו עומד המשיח וקורא
בתורה. טרף
'עלה זית
המתבאר עד כאן ש
בּפיה' היינו שהיונה רמזה בטריפת העלה זית בפיה ,על דוד המלך
מגדּ''ל דּא מגדל זה ,כלומר מגדל זה שהוא בחינת הכיסא ומשיח בן דוד .ועתה מקשים ,שלכאורה ממשמעות הפסוק משמע
לאתריהּ כאשר למשיח כאשר קורא בתורה כּד תּב שהיונה טרפה את דוד המלך ומשיח ויש להבין מה כוונת הדברים.
דּשׁמשׁא מאיר כאור של דּעינא
כּנהירוּ
נהיר ומקשים הרוחות לרבי שמעון שלכאורה ממשמעות הפסוק שב למקומו
דּכתיב שכתוב בכיסאו של מלך המשיח )תהלים משמע ,שחטפה היונה את המשיח עצמו הנקרא עין השמש ,
ליהוי
אחרא דּכרסייא
ואף נג דּי'
כשּׁמשׁ
'כסאוֹ עלה זית ומה הכוונה בזאת .והיישוב לזה שאין הכוונה פט לז(
רברבין
ואתין וחטף את העטרה מידי ליהּ ואף שכיסא אחר יהיה לו ,
בּנ סּין טרף שחטפה את משיח אלא ש
טרף' והנה חטפה את במינים שונים ואותות גדולות ,מכל מקום כיסא זה יותר מאיר 'וה נּה
הנשרים ,וכך כוונת הפסוק
מהם מפני שאורו כאור השמש. זית' היינו המשיח הנקרא עלה זית ,וכל 'עלה
העטרה ,בשביל
זוהר הקדוש המבואר > עם פירוש "הכתר והכבוד"
ביאור בשפה ברורה הפותח את לב הלומד ,עם מקורות וביאורים על פי גדולי המפרשים
