משמיע ישועה · Mashmia Yeshua — נח (2026-10-12)

נח תשפ"ז -גיליון מ"ח -שנה ב'
מי הקדימני ואשלם
אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חינם ,לפי שאמר לו (שמות לג ,יט
”וחנותי את אשר אחון“ אמר לו בלשון ואתחנן”.
וּ ֵנ ַֹח ָָמָצָ א ֵחן ּ�ְּב ֵֵעי ֵֵני ד’ (ו ,ח)
מסופר על אחד מתושבי העיר בני ברק שנולד לו בן באישון לילה ,והלך
אמרו חז”ל (סנהדרין קח“ ).תנא דבי רבי ישמעאל :אף על נח נחתך גזר דין,
להתפלל בבית הגה”ק ה’חזון איש’ זי”ע עם הנץ החמה .אחרי התפילה ניגש
אלא שמצא חן בעיני ד’ ,שנאמר “ויאמר ד’ אמחה את האדם אשר בראתי
אל החזו”א ואמר לו” :רבי ,עס קומט זיך מיר א מזל טוב“ (רבי ,מגיע לי מזל טוב),
מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי
אבל עוד לפני שהספיק לספר מה נולד לו ,בן או בת ,נענה החזו”א ואמר לו:
עשיתם ,ונח מצא חן בעיני ד’”.
”עס קומט זיך דיר גארנישט!“ (לא מגיע לך כלום) ...ובזאת הסביר לו” :השי“ת
ברוב רחמיו וחסדיו שלח לך מזל טוב ,אבל האם מגיע לך מזל טוב?”... הבה נתחכמה לו להבין ולגלות רז סודו של נח שהיה גם הוא צריך להימחות
במבול ,אלא שמצא חן בעיני ד’ וניצל .מהו אותו חן? איך אפשר להשיגו?
מי הקדימני ואשלם ,לכן צריך לבקש מתנת חינם.
ולמה באמת עמד לו החן כדי להצילו מן המבול?
נקדים את דברי המדרש (ויקרא רבה כז ,ב) על הפסוק (איוב מא ,ג) “מי הקדימני
חנותי את אשר אחון ואשלם תחת כל השמים לי הוא” ,שאם האדם בא ומבקש מהקב”ה שכר על
אמנם הא גופא קשיא :איך אפשר לבוא לפני הקב”ה ולבקש מתנת חינם? מה שעשה מצוות ,אומר לו הקב”ה :מי קלס לפני עד שלא נתתי לו נשמה?
וכן ,מה נועם סגולתה של אותה הבטחת הקב”ה למשה רבינו “וחנותי את מי מל לשמי עד שלא נתתי לו בן זכר? מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי
אשר אחון”? לו גג? מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית? וכן הלאה שמביא המדרש
רשימה ארוכה של מצוות שהאדם חושב לקבל שכרו בדין ,אך הקב”ה אומר
הנה ,בטבע העולם יש שתי סיבות שהאחד יבוא ויתן מתנה או יעשה טובה
שהרי הוא נתן לו את האפשרות ואת האמצעים לעשות את המצוה ,והיינו
לשני:
”מי הקדימני ואשלם“.
א) באמת לא היה צריך לעשות לו את הטובה ,אבל מכיוון שהוא איש
באמת על זה אמרו חז”ל (קידושין לט ):שבעולם הזה אין מקבלים שכר ,שכר
טוב ובעל לב טוב ,הוא רוצה לתת לו את המתנה ולעשות את הטובה לו
מצוה בהאי עלמא ליכא ,כי הקב”ה אינו צריך לשלם לנו על זה מאומה אחרי
ולמשפחתו.
שהוא זה שנותן לנו את הכח והיכולת לקיים את המצוות .רק בעולם הבא
ב) גם במקום שאינו ראוי ואינו כדאי ליתן לו את המתנה בלי שום סיבה, יש שכר המובטח לשומרי תורה ומקיימי מצוות ,היום לעשותם ומחר לקבל
עם כל זה מכיוון שהאיש מוצא חן בעיניו בכבוד וביקר ,הוא מרגיש בתוכו שכרם (עירובין כב.).
צורך ליתן לו מתנה ולעשות לו טובה ,וזה גם כשהוא אינו איש טוב מצד
עצמו ,אלא שמצד נשיאת החן שיש לשני בעיניו ,הוא מיטיב עמו כי יש לו
דין אחר אצלו.
מאוצר מתנת חינם
לכן היו הצדיקים מבקשים מהקב”ה שיתן לנו מתנת חינם ,כי הם ידעו את
האמת שאיננו זכאים לקבל מאומה על פי דין .כך פירש רש”י על הפסוק
אם מצאתי חן (דברים ג ,כג) ”ואתחנן אל ד’ בעת ההיא לאמור““ :אין חנון בכל מקום אלא
כשבאה אסתר המלכה לבקש ולהתחנן לפני המלך -מלכו על עולם ,על לשון מתנת חינם ,אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים,
לנח אותו חן שהציל אותו מהמבול ,שזה על ידי התורה הקדושה שהיה לומד עמה ועל מולדתה ,ידעה היטב שבאמת מצד הדין אין כאן מקום לרחמים
נח וזכה לשאת חן בעיני אלוקים. ולחסדים ,אחרי שהתחייבו שונאיהם של ישראל כליה ר”ל כי נהנו מסעודתו
של אותו רשע ,אבל עם כל זה נפלה לפני רגליו ותבך ותתחנן לו מצד שני
דבר זה למדנו בפרשתינו (ז ,ב) “מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבעה
הטעמים הנזכרים.
שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה הוא שנים איש ואשתו”,
לזה באה ודיברה אל טוב ליבו של המלך“ :אם על המלך טוב תינתן לי נפשי
פירש”י” :העתידה להיות טהורה לישראל ,למדנו שלמד נח תורה“.
בשאלתי ועמי בבקשתי” ,שאמרה וביקשה מהמלך :אם אתה איש טוב ומיטיב,
על כן ,גם נח שהיה במצב של ”אף על נח נחתך גזר דין“ ,עם כל זה בזכות הרי לא בגלל שבאמת צריך אתה להיענות לבקשתי ,רק ”אם על המלך טוב“.
שלמד תורה ”מצא חן בעיני ד’“ ,על ידי התורה הקדושה שהיא לווית חן אבל אם עתה הוא מצב שאין טוב על המלך כי נהנו מסעודתו של אותו רשע,
וכענקים לגרגרותיך ,זכה להינצל ולהרבות זרעו כעפרות תבל. הוסיפה אסתר את הטעם השני” :אם מצאתי חן בעיניך המלך“ ,באמת אין אני
ראויה לכך וגם לא טוב על המלך לעשות כן ,אבל מצד נשיאת חן שיש בי,
עליך לתת לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי.
ישיבת מרדכי הצדיק מעתה נאמר שגם גזר דינו על נח נחתם להימחות במבול ח”ו ,כי אז היה
זהו לימוד חשוב וכלל גדול לכל אחד ואחד אשר בשם ישראל יכונה: בחינה הפוכה מ’אם על המלך טוב’ ,אבל מכיוון שהיה לו חן מיוחד ,זכה
להינצל כפי שאמרו חז”ל ”אלא שמצא נח חן בעיני ד’“.
גם אם חלילה נפל ונכשל בעבירות רבות ,הוא יודע בעצמו שלא נהג כראוי
אמנם עדיין צריכים אנו להבין מהיכן בא לו אותו חן?
ופגם בכבודו של מקום רח”ל ,עם כל זה יידע נאמנה שברגע שהוא מתיישב
ללמוד תורה באהבה וברצון ,מיד הוא זוכה לשאת חן וחסד בעיני השי”ת
בלווית חן ,וכך יכול הוא לחזור ולשוב לאיתנו הראשון ,לקבל שפע רב לווית חן הם לראשך
מהקב”ה שרוצה בתשובתו וחפץ ביקרו. כתיב (משלי א ,ט) ”כי לווית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך“ ,התורה
הקדושה נותנת חן מיוחד לאדם הלומד בה ,כפי שפירש רש”י שם“ :חיבור
גם אסתר המלכה לא באה אל המלך כי אם אחרי שלשה ימים בהם ישב
של חן הם לראשך ,כלומר :התורה והמוסר יהיו לראשך לווית חן ,וכענקים
מרדכי הצדיק והקהיל קהילות של תשב”ר בבתי מדרשות בלימוד הלכות
של עדי זהב יהיו לגרגרותיך -לצווארך”.
קמיצה ,כי אסתר ידעה את הסוד הגדול של כוחה הנשגב של תורתינו
בנוהג שבעולם האדם מוצא חן בעיני אחרים ,או בגלל שיש לו צורה יפה,
הקדושה הנותנת חיים חן וחסד לעוסקיה.
’א שיינע לעכטיגע צורה’ וכך הוא תופס את עיני הבריות ,או בגלל שהוא
לכן רק אחרי אותם שלשה ימים של לימוד התורה בישיבת מרדכי הצדיק, משתמש ב’שקר החן’ ,שהוא לובש בגדים יפים ומקשט עצמו בתכשיטי זהב
יכלה לבוא אל המלך ולומר לו ”אם מצאתי חן בעיניך המלך“ ,כי לפני שהיה וכסף ,כדי למצוא חן אצל אנשים.
לה את הכח של התורה הקדושה לא היה לה את נשיאת החן שהצילה את על זה אומר לנו הכתוב שהתורה הקדושה היא “כי לווית חן לראשך וענקים
כלל ישראל מן הכליה. לגרגרותיך” ,מי שלומד תורה הוא מדבק את עצמו עם הקב”ה שיושב ושונה
כנגדו ,וכך הוא זוכה לקבל חן מיוחד אצל השי”ת נותן התורה ,כפי שמוצא
חן זה העוטה על עצמו תכשיטי זהב ולווית חן.
מצא חן במדבר מעתה ,גם מי שחלילה וחלילה נכשל בעבירות והוא בבחינת ‘נהנו מסעודתו
נמצינו למדים :כל יהודי באשר הוא יכול להתחבר אל התורה ,ללמוד וללמד, של אותו רשע’ ,הרי שלא אבד שברו ולא נכזבה תוחלתו מאת השי”ת שהוא
ולבקש מהקב”ה :תינתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי. זקן מלא רחמים ,כי אם הוא לומד תורה ומקבל על עצמו עול תורה ,הרי הוא
זוכה לנשיאת חן מיוחדת אצל הקב”ה והוא נותן לו מאוצר מתנת חינם גם אם
בזה נרמוז לשון הפסוק (ירמי’ לא ,א) ”כה אמר ד’ מצא חן במדבר“ ,כי חז”ל באמת אינו ראוי לקבל מצד הדין ,כי למי שיש חן יש לו דין מיוחד.
דרשו (במדבר רבה א ,ז) שהתורה נמשלה למדבר משום שהיא ניתנה בחינם לכל
באי עולם ,וכדי לקנות אותה אדם צריך לעשות את עצמו הפקר כמדבר.
למד נח תורה
זהו שאומר לנו הכתוב עצה טובה” :כה אמר ד’ מצא חן במדבר“ ,מי שרוצה
על זה בא הכתוב ואמר בשלהי הפרשה הקודמת“ :ויאמר ד’ אמחה את האדם
למצוא אצלי חן ,יעסוק בתורה הקדושה שנמשלה למדבר ,ואז ימצא חן ושכל אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי
טוב בעיני אלוקים. נחמתי כי עשיתם ,ונח מצא חן בעיני ד’” .אמנם ביקשנו לדעת מהיכן בא לו
ְְי ׁׁשֹוּ עֹוֹת ַַמ ְְל ּּכ ֹֹו גיצי אש קודש משולחנם הגבוה של גדולי
הדור וצדיקי אמת לרגל יומי דהילולא רבה
הגה”ק רבי שבתי שעפטיל ווייס זי”ע אב”ד שימנאי – ג’ חשון
למכה”. לבקרו. בהגיגי תבער אש
בבואו לבקר שם ,מראה לו הדוד ’פאסט קארטל’ הגה”ק רבי שבתי שעפטיל ווייס זי”ע אב”ד
(גלויית דואר) שקיבל באותו יום מהגה”ק משימאני שימאני ,היה מגדולי וצדיקי הדור באונגארין של
אחרי לבבכם ואחרי עיניכם מעלה ,אשר כל רז לא אניס ליה וכל התורה כולה
ובה נכתב כדלהלן“ :להטביל את פרוסת ’המוציא‘
מכאן ראינו שאכילת חלה שנטבלה ביין הקידוש היתה גלויה לפניו בכל מכמניה וחדריה .זקנים
בליל שבת ביין הקידוש ,וזו סגולה נגד כאב לב.
היא סגולה לרפואת הלב ,וטעמא בעי למילתא. שבאותו הדור היו מספרים בחיל ורעדה על אותות
עבד לעבדי ה’ ,שבתי שעפטיל ווייס”.
חשבתי להסביר זאת על פי הידוע שבני ישראל ומופתים שפעל ועשה הרב משימאני בכח תורתו
הגרי”ש אונגאר התבונן בגלויה ולא הבין את הנשגב ,שהיה הכל גלוי וידוע לפניו.
אכלו את המן בהיותם במדבר והיו כולם בריאים
פשרה .גם דודו המארח לא הבין כלל מה פשרה
בלי שום חולי ,והיות שהחלה בסעודת שבת באה נכדיו מתארים בתחילת ספרו ‘הלכתא רבתא
של גלויה זו? בתחילה סבר הגרי”ש שמא כוונת
כזכר למן ,על כן יש בה את הסגולה לרפואה כפי לשבתא’ מקצת מעוצם גדלותו של אותו קדוש
שהיה באכילת המן. הגלויה היתה מכוונת ביחס לאביו ,שהרב משימאני
אלוקים:
ידע שהוא עתיד לעבור אצל דודו בדרך לביקור
אמנם השייכות לכאבי הלב על ידי טבילת החלה “רבינו למד במסירות נפש תורה לשמה .דרכו
אצל אביו ,ולכן שלח גלויה זו .משום כך חשש
ביין הקידוש ,אפשר להבין על פי מאמר חז”ל בקודש היתה שקם בחצות לילה ולמד עד אור
שאביו השוכב בבית החולים ,אף סובל ממחלת לב.
(עבודה זרה כח” ):שורינא דעינא בליבא תליא“ - הבוקר ,ואז הניח עצמו לנוח קצת קודם התפילה.
גידי העין תלויים בלב .מזה אנו למדים שרפואת אולם כאשר הגיע לבקר את אביו ביום חמישי כך התנהג גם בימי זקנותו עד יומו האחרון .גם
העיניים תלויה בלב ,שאם חלילה יש חולי בעיניים בלילה ,מצא אותו כשהוא מחלים ממחלתו ואינו בלילות החורף הארוכים והקרים למד בלי להסיק
הרי זה משפיע על הלב ,ולכן מותר לחלל שבת סובל משום מיחוש כלשהו בליבו .וכך לאחר תנור ,רק קודם שהלך לנוח לפני התפילה הסיק
בחולי העיניים כדי שלא יבוא למצב סכנה על ידי מספר ימים ששהה שם עד יום שלישי ,הבין כי בעצמו את התנור שיהיה לבני הבית חם כאשר
שייחלש גם הלב. הגלויה לא היתה מכוונת אליו. יקומו.
והנה אמרו חז”ל (ברכות מג ):שאע”פ שפסיעה גסה בדרכו חזרה לישיבה ,עבר שוב דרך העיר לתשומת לב :הוא עצמו למד מתוך הקור ,אך היה
נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, ’דיור’ ועלה לבקר את דודו בשהות שבין החלפת מסיק את הבית עבור בני הבית שיתעוררו בבוקר
הוא יכול להחזיר זאת ”בקידושא דבי שמשי“ ,על הרכבות ,ולהפתעתו מצא את דודו שוכב במיטה. בבית מוסק ונעים.
ידי קידוש ליל שבת.
הלה סיפר לו ,כי כבר הבין את פשר הגלויה...
ממשיכים הנכדים לכתוב:
ממילא מובן היטב הקשר והשייכות של טבילת כי הנה בליל שבת קודש ,בעיצומה של סעודת
החלה ביין הקידוש שהיא סגולה לכאבי הלב ,שהרי השבת ,הוא קיבל פתאום התקפת לב עזה .מיד “בשנתו האחרונה לן אצלו פעם נכדו רבי ישראל
ביין הקידוש יש את הסגולה לרפאות את העיניים דוד ווייס ,וכשרבינו קם כדרכו בחצות הלילה ועזב
הבהילו את הרופא שברגעים הראשונים היה אובד
שהן תלויות בלב ,לכן יש בטבילת החלה גם את לרגע את החדר ,קם גם הנכד ממשכבו והסיק מהר
עצות ,כיצד לטפל בהתקפה חריפה זו.
הסגולה לרפואת הלב. את התנור ...כשנכנס רבינו וראה את התנור מוסק,
לפתע נזכר החולה עצמו בגלויה שקיבל אך כמה התרעם על נכדו באומרו :כבר שישים שנה אני
ימים קודם לכן מהרב משימנאי ,ומיד רמז לזוגתו לומד בלילות בחדר בלתי מוסק! כשלומדים תורה
המעט הוא אם רב שעמדה לצידו ,שתטבול את פרוסת החלה שנותרה מתחממים ...לימוד תורה לשמה”...
על השולחן בתוך צלוחית היין של הקידוש ,ותביא
בספרו הק’ ’מנחת שבתי‘ מפרש הגה”ק משימאני
זי”ע את הפסוק (בראשית כד ,ס) “אחותינו את היי לפיו.
לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שונאיו” ,שצריך טבילת החלה ביין הקידוש
אכן ,מיד כשהביאו לו לטעום מפרוסת חלה
ביאור כפל הלשון ’אלפי רבבה’ ,שהרי גם אם היה זו ,נרגעה ההתקפה וחלפה עברה לה מול עיניו סיפר הגה”צ רבי יצחק שלמה אונגאר זצ”ל
אומר רק ’רבבה’ היה במשמעותו רבבות הרבה המשתאות של הרופא... אב”ד קהל חוג חתם סופר בני ברק ,כי בתקופה
(כדברי רש”י שיר השירים ה ,י). מסוימת שכב אביו הגה”ק רבי אברהם צבי אונגאר
לאחר בדיקה יסודית ,הורה לו הרופא כי אינו זי”ע אב”ד קאפאוואר בעל ’מחנה אברהם‘ ,בבית
אמנם הכוונה בזה ,שהיות וביקש לבן הארמי זקוק לשום טיפול ,באשר ליבו תקין ובריא ,ורק החולים בעיר הבירה פעסט והוא נסע מהישיבה
שתשרה עליה ברכה שיתרבו צאצאיה לרבבות,
זקוק הוא למנוחה מוחלטת בשל ההתקפה העזה לבקר אותו בבית החולים.
מכל מקום ביקש שבעיני העולם לא יהיו נחשבים
שעבר.
אלא לאלפים בלבד ,למען לא תשלוט בהם עין היה זה ביום חמישי ,במהלך הנסיעה היה צריך
רעה .ולכן אמר ”לאלפי רבבה“ ,רצה לומר שהרבבה סיים הגרי”ש אונגאר את דבר המעשה ואמר להחליף רכבת בעיר ’דיור’ שם התגורר דודו הרב
יהא נחשב אצל הבריות רק אלפי ולא יותר ,וזהו בהתפעלות“ :כל כך היתה גדלותו של הרב יחזקאל שרגא הכהן שווארץ ז”ל ,וכיוון שנותרו
שהמשיך לומר ”ויירש זרעך את שער שונאיו“, משימאני ,שברוח קדשו הקדים את הרפואה כמה שעות עד לבואה של הרכבת לפעסט ,עלה
שבתו יתן ורפוא ירפא
הגה”צ רבי יצחק שלמה אונגאר זצ”ל היה מספר כי אביו הגה”ק רבי אברהם צבי אונגאר זי”ע אב”ד קאפאוואר ,היה בידידות קרובה עם הגה”ק אב”ד
שימאני זי”ע.
באחד מביקורי אביו אצלו ,לאחר שיחה ארוכה בדברי תורה ופלפולי דאורייתא ביניהם ,שאל הרב משימאני את הרב מקאפאוואר אם הוא חש שלא טוב
באיזה מיחוש ,והשיב לו כי אכן הוא סובל על מחלת מעיים ומחמתה הוא נמנע מלאכול מאכלים רבים שאינם עולים אצלו יפה.
ענה לו הרב משימאני כי היות ומובא בספרים הקדושים שמאכלי שבת יש בהם סגולה לרפואה ,הרי שאם יקפיד על אכילת ה’טשולנט’ בשבת קודש ,יביא
לו הדבר לרפואה שלימה ממחלת המעיים.
אכן כך היה ,שמאז לא סבל יותר הרב מקאפאוואר ממחלת המעיים ,זאת למרות שעל פי דרכי הרפואה הטבעיים דווקא מאכל ה’טשולנט’ היה אמור
להזיק לו.
בלי מיצרים נחלה
יש להסמיך לזה דבר חידוש ופלא שכותב הרה”ק רבי פנחס מקאריץ זי”ע בספרו ’מדרש פנחס‘ (דף כח ע”ב) שמאכלי שבת יש בהם סגולה מיוחדת שאינם
מעצרים את האדם ,שסגולת מאכלי שבת שלא ייעשה לאדם חולי העצירות.
את דבריו מבאר הרה”ק נקאריץ על פי פשטות ,כי כל עצירות בא ממחשבות זרות ,אבל בשבת קודש הלא אין לאיש יהודי מחשבות זרות ,ממילא לא
תהיה לו עצירות ממאכלי שבת.
שאין בו שליטת עין רעה ,כמאמר חז”ל (ברכות כ.). הברכה במעשי ידיו. שהשונאים לא יתקנאו ולא ישלוט עליהם עין רע.
מהאי טעמא כתב בס’ ’פתח עינים‘ (שבת קיט. זהו גם הרמז בלשון חז”ל (כתובות סו“ ):מלח ממון מוסיף הרב משימאני:
על המעשה הידוע עם יוסף מוקיר שבת שזכה חסר” ,שפירש”י“ :הרוצה למלוח ממונו ,כלומר
“יש לומר מכאן סמך למה שנהגו לברך ברכה
להתעשר על ידי הדג“ :האיש הזה היה מפליג לגרום לו שיתקיים ,יחסרנו לצדקה תמיד וחסרונו
זו ”את היי לאלפי רבבה“ בעת שמחת נישואין
לכבד השבת והיה לשם שמים לכבוד השכינה זהו קיומו”.
וחתונה ,כדי להינצל אז מעין הרע ,ד’ ירחם”.
ולייחדה ,מידה כנגד מידה נחה עליו ברכת ד’ על פי האמור נפרש :אם ירצה למלוח ממונו כדי
ובאה באמצעות דג גימטריא ז’ ,שבזכות השבת שיתקיים ותשרה בו הברכה’ ,חסר‘ ,יאמר תמיד
שמכבד זאת היתה לו ,ובישרוהו מן השמים שלא שיש לו רק קצת ולא הרבה ,על דרך שבירך לבן הרוצה להעשיר יצפין
ישלוט בו עין הרע ,כשם שהדגים אין העין שולטת את רבקה שבמקום ’רבבה’ יחשבו שיש לה רק על פי דבריו היקרים ,אם חומה היא נבנה עליה
’אלפי’ ,וכך יינצל מעין הרע וממונו יתקיים בידו, טירת כסף ,שאין לנו לימוד גדול לסגולה נגד עין
בהם”.
כי אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין,
רעה יותר מכאן ,כי מי לנו בעל עין רעה יותר
אולם במוצאי שבת קודש ,כשנכנסים לששת ימי דהיינו שלא כולם יודעים בדיוק את סך הממון
מלבן הארמי שביקש לעקור את הכל ,עד שאפילו
המעשה ומתחילים לחשוש מפני עין הרע ,נוהגים שיש לו.
שיעקב אבינו עבד אצלו י”ד שנים עבור נישואי
לומר י”א פסוקים המתחילים באות נ’ ומסתיימים
בנותיו והוסיף לעבדו ביום ובלילה ,אמר לו אחר
באות נ’ ,שהוא רמז ל’נונא’ שהם דגים ,לבקש
ולהמשיך עלינו את סגולת הדגים שאכלנו בשבת שנפרה ונרבה כדגים כך (בראשית לא ,מג) “הבנות בנותי והבנים בני והצאן
צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא”.
שלא תשלוט בנו עין רעה גם בימות המעשה. הנה ,היות וכלל ישראל חוששים תמיד מעין הרע
שלא תזיק להם ח”ו ,לכן צריכים הם את הברכה דווקא לבן הארמי שהיה בעל עין רעה הגדול
המיוחדת של לבן לרבקה “אחותינו את היי לאלפי ביותר ,הוא זה שבא ללמדינו כלל גדול זה ,שכדי
אל תירא עבדי יעקב רבבה”. להינצל מעין רעה יש להצניע מעיני הבריות את
מעתה ניתן שבח ושירה לזמירות במוצאי שבת אמנם כל זה רק בימות החול ,אבל בשבת קודש האמת ,וגם אם יש לו רבבה יאמר שיש לו רק
”אמר ד’ ליעקב אל תירא עבדי יעקב“ ,שחוזרים שכל דינין מתעברין מינה ,צווחין אף עקתין אלפים .ולכן ,אפילו שברכה זו באה מפיו של אותו
לאורך כל הזמר על הפזמון ”אל תירא עבדי יעקב“, בטלין ושביתין ,אין את החשש של עין הרע ולכן רשע ,ארמי אובד אבי ,מברכים זאת לפני החופה
כי ברכה זו של ”אחותינו את היי לאלפי רבבה“ מבקשים לפני קידוש “ויפרקיננא מכל עקתין לבנות ישראל הכשרות ,כי זוהי סגולה נפלאה נגד
שהיתה נגד עין רעה כדברי הגה”ק משימאני, בישין דייתון לעלמא וכו’ וישזביננא מעינא בישא”, עין רעה.
ניתנה לרבקה בעת נישואיה עם יצחק ,שמזיווג כי שבת קודש היא מקור הברכה ,שהתברכה על בזה תומתק עצת חז”ל (בבא בתרא כה“ ):הרוצה
זה נולד יעקב אבינו אשר ממנו יצאו רבבות אלפי ידי הקב”ה ,ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש להעשיר יצפין” ,שבפשטות הכוונה שילך לצד
ישראל ,ובכדי שחלילה לא תשלוט עין רעה בזרעו אותו. צפון ,אבל לדרכינו נאמר שעצה טובה קמ”ל לכל
של יעקב ,כופלים ומשלשים “אל תירא עבדי לכן מובא בספרים הטעם שאוכלים דגים בשבת הרוצה להעשיר ושתשרה ברכה בכספו ,שיצפין
יעקב” ,כי יש לנו את הברכה והסגולה נגד עין הרע קודש ,כי מכיוון שבשבת קודש אין עין רעה ויסתיר מעיני אחרים את רוב עשרו ,שלא ידעו
גם בששת ימי המעשה. שולטת בנו ,לכן אנו אוכלים דגים שהוא מאכל בדיוק כמה יש נכסים יש לו ,וכך תשרה אצלו
יו"ל ע"י מכון 'משמיע ישועה' | להנצחות ולקבלת הגיליון ניתן לפנות לכתובת | mashmiayeshuah@gmail.com :כתיבה ועריכה :יוסף מאיר האס
בס"ד
הופיע!
הספר הנפלא "ישועות מלכו"
טייערע טאטע ,זוכט איר א
גוט ווארט נאכצוזאגן ביים
שבת טיש?
חשוב'ע מלמד ,זוכט איר א
גוטע יארצייט מעשה צו
דערציילן אין קלאס?
בעל דרשן ,דארפט איר א
בליציגער געדאנק אדער
פאסיגער ווארט?
אין ספר "ישועות מלכו"
וועט איר טרעפן אלס
וואס איר זוכט מסודר
לויט די וואכנדיגע סדרות
און ענינא דיומא!
אוצר בלום של דברי
תורה ,אמרות טהורות
ופניני חכמה מגדולי
וצדיקי הדורות ,לפרשיות
השבוע וליומי דהילולא
נערך מתורתו של הגאון
המופלא ,פה מפיק מרגליות,
נואם בחסד עליון,
הגה"צ רבי יהושע
נתן פייפער
שליט"א
אבד"ק ברכת מנחם
להשיג בחניות הספרים המובחרות
