gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משמיע ישועה · Mashmia Yeshua — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: משמיע ישועה · Mashmia Yeshua

שבוע: נח (2026-10-12)

משמיע ישועה · Mashmia Yeshua — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נח תשפ"ז ‪ -‬גיליון מ"ח ‪ -‬שנה ב'‬ ‫מי הקדימני ואשלם‬ ‫אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חינם‪ ,‬לפי שאמר לו (שמות לג‪ ,‬יט‬ ‫”וחנותי את אשר אחון“ אמר לו בלשון ואתחנן”‪.‬‬ ‫וּ ֵנ ַֹח ָָמָצָ א ֵחן ּ�ְּב ֵֵעי ֵֵני ד’ (ו‪ ,‬ח)‬ ‫מסופר על אחד מתושבי העיר בני ברק שנולד לו בן באישון לילה‪ ,‬והלך‬ ‫אמרו חז”ל (סנהדרין קח‪“ ).‬תנא דבי רבי ישמעאל‪ :‬אף על נח נחתך גזר דין‪,‬‬ ‫להתפלל בבית הגה”ק ה’חזון איש’ זי”ע עם הנץ החמה‪ .‬אחרי התפילה ניגש‬ ‫אלא שמצא חן בעיני ד’‪ ,‬שנאמר “ויאמר ד’ אמחה את האדם אשר בראתי‬ ‫אל החזו”א ואמר לו‪” :‬רבי‪ ,‬עס קומט זיך מיר א מזל טוב“ (רבי‪ ,‬מגיע לי מזל טוב)‪,‬‬ ‫מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי‬ ‫אבל עוד לפני שהספיק לספר מה נולד לו‪ ,‬בן או בת‪ ,‬נענה החזו”א ואמר לו‪:‬‬ ‫עשיתם‪ ,‬ונח מצא חן בעיני ד’”‪.‬‬ ‫”עס קומט זיך דיר גארנישט!“ (לא מגיע לך כלום)‪ ...‬ובזאת הסביר לו‪” :‬השי“ת‬ ‫ברוב רחמיו וחסדיו שלח לך מזל טוב‪ ,‬אבל האם מגיע לך מזל טוב?”‪...‬‬ ‫הבה נתחכמה לו להבין ולגלות רז סודו של נח שהיה גם הוא צריך להימחות‬ ‫במבול‪ ,‬אלא שמצא חן בעיני ד’ וניצל‪ .‬מהו אותו חן? איך אפשר להשיגו?‬ ‫מי הקדימני ואשלם‪ ,‬לכן צריך לבקש מתנת חינם‪.‬‬ ‫ולמה באמת עמד לו החן כדי להצילו מן המבול?‬ ‫נקדים את דברי המדרש (ויקרא רבה כז‪ ,‬ב) על הפסוק (איוב מא‪ ,‬ג) “מי הקדימני‬ ‫חנותי את אשר אחון‬ ‫ואשלם תחת כל השמים לי הוא”‪ ,‬שאם האדם בא ומבקש מהקב”ה שכר על‬ ‫אמנם הא גופא קשיא‪ :‬איך אפשר לבוא לפני הקב”ה ולבקש מתנת חינם?‬ ‫מה שעשה מצוות‪ ,‬אומר לו הקב”ה‪ :‬מי קלס לפני עד שלא נתתי לו נשמה?‬ ‫וכן‪ ,‬מה נועם סגולתה של אותה הבטחת הקב”ה למשה רבינו “וחנותי את‬ ‫מי מל לשמי עד שלא נתתי לו בן זכר? מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי‬ ‫אשר אחון”?‬ ‫לו גג? מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית? וכן הלאה שמביא המדרש‬ ‫רשימה ארוכה של מצוות שהאדם חושב לקבל שכרו בדין‪ ,‬אך הקב”ה אומר‬ ‫הנה‪ ,‬בטבע העולם יש שתי סיבות שהאחד יבוא ויתן מתנה או יעשה טובה‬ ‫שהרי הוא נתן לו את האפשרות ואת האמצעים לעשות את המצוה‪ ,‬והיינו‬ ‫לשני‪:‬‬ ‫”מי הקדימני ואשלם“‪.‬‬ ‫א) באמת לא היה צריך לעשות לו את הטובה‪ ,‬אבל מכיוון שהוא איש‬ ‫באמת על זה אמרו חז”ל (קידושין לט‪ ):‬שבעולם הזה אין מקבלים שכר‪ ,‬שכר‬ ‫טוב ובעל לב טוב‪ ,‬הוא רוצה לתת לו את המתנה ולעשות את הטובה לו‬ ‫מצוה בהאי עלמא ליכא‪ ,‬כי הקב”ה אינו צריך לשלם לנו על זה מאומה אחרי‬ ‫ולמשפחתו‪.‬‬ ‫שהוא זה שנותן לנו את הכח והיכולת לקיים את המצוות‪ .‬רק בעולם הבא‬ ‫ב) גם במקום שאינו ראוי ואינו כדאי ליתן לו את המתנה בלי שום סיבה‪,‬‬ ‫יש שכר המובטח לשומרי תורה ומקיימי מצוות‪ ,‬היום לעשותם ומחר לקבל‬ ‫עם כל זה מכיוון שהאיש מוצא חן בעיניו בכבוד וביקר‪ ,‬הוא מרגיש בתוכו‬ ‫שכרם (עירובין כב‪.).‬‬ ‫צורך ליתן לו מתנה ולעשות לו טובה‪ ,‬וזה גם כשהוא אינו איש טוב מצד‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא שמצד נשיאת החן שיש לשני בעיניו‪ ,‬הוא מיטיב עמו כי יש לו‬ ‫דין אחר אצלו‪.‬‬ ‫מאוצר מתנת חינם‬ ‫לכן היו הצדיקים מבקשים מהקב”ה שיתן לנו מתנת חינם‪ ,‬כי הם ידעו את‬ ‫האמת שאיננו זכאים לקבל מאומה על פי דין‪ .‬כך פירש רש”י על הפסוק‬ ‫אם מצאתי חן‬ ‫(דברים ג‪ ,‬כג) ”ואתחנן אל ד’ בעת ההיא לאמור“‪“ :‬אין חנון בכל מקום אלא‬ ‫כשבאה אסתר המלכה לבקש ולהתחנן לפני המלך ‪ -‬מלכו על עולם‪ ,‬על‬ ‫לשון מתנת חינם‪ ,‬אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים‪,‬‬ ‫לנח אותו חן שהציל אותו מהמבול‪ ,‬שזה על ידי התורה הקדושה שהיה לומד‬ ‫עמה ועל מולדתה‪ ,‬ידעה היטב שבאמת מצד הדין אין כאן מקום לרחמים‬ ‫נח וזכה לשאת חן בעיני אלוקים‪.‬‬ ‫ולחסדים‪ ,‬אחרי שהתחייבו שונאיהם של ישראל כליה ר”ל כי נהנו מסעודתו‬ ‫של אותו רשע‪ ,‬אבל עם כל זה נפלה לפני רגליו ותבך ותתחנן לו מצד שני‬ ‫דבר זה למדנו בפרשתינו (ז‪ ,‬ב) “מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבעה‬ ‫הטעמים הנזכרים‪.‬‬ ‫שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה הוא שנים איש ואשתו”‪,‬‬ ‫לזה באה ודיברה אל טוב ליבו של המלך‪“ :‬אם על המלך טוב תינתן לי נפשי‬ ‫פירש”י‪” :‬העתידה להיות טהורה לישראל‪ ,‬למדנו שלמד נח תורה“‪.‬‬ ‫בשאלתי ועמי בבקשתי”‪ ,‬שאמרה וביקשה מהמלך‪ :‬אם אתה איש טוב ומיטיב‪,‬‬ ‫על כן‪ ,‬גם נח שהיה במצב של ”אף על נח נחתך גזר דין“‪ ,‬עם כל זה בזכות‬ ‫הרי לא בגלל שבאמת צריך אתה להיענות לבקשתי‪ ,‬רק ”אם על המלך טוב“‪.‬‬ ‫שלמד תורה ”מצא חן בעיני ד’“‪ ,‬על ידי התורה הקדושה שהיא לווית חן‬ ‫אבל אם עתה הוא מצב שאין טוב על המלך כי נהנו מסעודתו של אותו רשע‪,‬‬ ‫וכענקים לגרגרותיך‪ ,‬זכה להינצל ולהרבות זרעו כעפרות תבל‪.‬‬ ‫הוסיפה אסתר את הטעם השני‪” :‬אם מצאתי חן בעיניך המלך“‪ ,‬באמת אין אני‬ ‫ראויה לכך וגם לא טוב על המלך לעשות כן‪ ,‬אבל מצד נשיאת חן שיש בי‪,‬‬ ‫עליך לתת לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי‪.‬‬ ‫ישיבת מרדכי הצדיק‬ ‫מעתה נאמר שגם גזר דינו על נח נחתם להימחות במבול ח”ו‪ ,‬כי אז היה‬ ‫זהו לימוד חשוב וכלל גדול לכל אחד ואחד אשר בשם ישראל יכונה‪:‬‬ ‫בחינה הפוכה מ’אם על המלך טוב’‪ ,‬אבל מכיוון שהיה לו חן מיוחד‪ ,‬זכה‬ ‫להינצל כפי שאמרו חז”ל ”אלא שמצא נח חן בעיני ד’“‪.‬‬ ‫גם אם חלילה נפל ונכשל בעבירות רבות‪ ,‬הוא יודע בעצמו שלא נהג כראוי‬ ‫אמנם עדיין צריכים אנו להבין מהיכן בא לו אותו חן?‬ ‫ופגם בכבודו של מקום רח”ל‪ ,‬עם כל זה יידע נאמנה שברגע שהוא מתיישב‬ ‫ללמוד תורה באהבה וברצון‪ ,‬מיד הוא זוכה לשאת חן וחסד בעיני השי”ת‬ ‫בלווית חן‪ ,‬וכך יכול הוא לחזור ולשוב לאיתנו הראשון‪ ,‬לקבל שפע רב‬ ‫לווית חן הם לראשך‬ ‫מהקב”ה שרוצה בתשובתו וחפץ ביקרו‪.‬‬ ‫כתיב (משלי א‪ ,‬ט) ”כי לווית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך“‪ ,‬התורה‬ ‫הקדושה נותנת חן מיוחד לאדם הלומד בה‪ ,‬כפי שפירש רש”י שם‪“ :‬חיבור‬ ‫גם אסתר המלכה לא באה אל המלך כי אם אחרי שלשה ימים בהם ישב‬ ‫של חן הם לראשך‪ ,‬כלומר‪ :‬התורה והמוסר יהיו לראשך לווית חן‪ ,‬וכענקים‬ ‫מרדכי הצדיק והקהיל קהילות של תשב”ר בבתי מדרשות בלימוד הלכות‬ ‫של עדי זהב יהיו לגרגרותיך ‪ -‬לצווארך”‪.‬‬ ‫קמיצה‪ ,‬כי אסתר ידעה את הסוד הגדול של כוחה הנשגב של תורתינו‬ ‫בנוהג שבעולם האדם מוצא חן בעיני אחרים‪ ,‬או בגלל שיש לו צורה יפה‪,‬‬ ‫הקדושה הנותנת חיים חן וחסד לעוסקיה‪.‬‬ ‫’א שיינע לעכטיגע צורה’ וכך הוא תופס את עיני הבריות‪ ,‬או בגלל שהוא‬ ‫לכן רק אחרי אותם שלשה ימים של לימוד התורה בישיבת מרדכי הצדיק‪,‬‬ ‫משתמש ב’שקר החן’‪ ,‬שהוא לובש בגדים יפים ומקשט עצמו בתכשיטי זהב‬ ‫יכלה לבוא אל המלך ולומר לו ”אם מצאתי חן בעיניך המלך“‪ ,‬כי לפני שהיה‬ ‫וכסף‪ ,‬כדי למצוא חן אצל אנשים‪.‬‬ ‫לה את הכח של התורה הקדושה לא היה לה את נשיאת החן שהצילה את‬ ‫על זה אומר לנו הכתוב שהתורה הקדושה היא “כי לווית חן לראשך וענקים‬ ‫כלל ישראל מן הכליה‪.‬‬ ‫לגרגרותיך”‪ ,‬מי שלומד תורה הוא מדבק את עצמו עם הקב”ה שיושב ושונה‬ ‫כנגדו‪ ,‬וכך הוא זוכה לקבל חן מיוחד אצל השי”ת נותן התורה‪ ,‬כפי שמוצא‬ ‫חן זה העוטה על עצמו תכשיטי זהב ולווית חן‪.‬‬ ‫מצא חן במדבר‬ ‫מעתה‪ ,‬גם מי שחלילה וחלילה נכשל בעבירות והוא בבחינת ‘נהנו מסעודתו‬ ‫נמצינו למדים‪ :‬כל יהודי באשר הוא יכול להתחבר אל התורה‪ ,‬ללמוד וללמד‪,‬‬ ‫של אותו רשע’‪ ,‬הרי שלא אבד שברו ולא נכזבה תוחלתו מאת השי”ת שהוא‬ ‫ולבקש מהקב”ה‪ :‬תינתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי‪.‬‬ ‫זקן מלא רחמים‪ ,‬כי אם הוא לומד תורה ומקבל על עצמו עול תורה‪ ,‬הרי הוא‬ ‫זוכה לנשיאת חן מיוחדת אצל הקב”ה והוא נותן לו מאוצר מתנת חינם גם אם‬ ‫בזה נרמוז לשון הפסוק (ירמי’ לא‪ ,‬א) ”כה אמר ד’ מצא חן במדבר“‪ ,‬כי חז”ל‬ ‫באמת אינו ראוי לקבל מצד הדין‪ ,‬כי למי שיש חן יש לו דין מיוחד‪.‬‬ ‫דרשו (במדבר רבה א‪ ,‬ז) שהתורה נמשלה למדבר משום שהיא ניתנה בחינם לכל‬ ‫באי עולם‪ ,‬וכדי לקנות אותה אדם צריך לעשות את עצמו הפקר כמדבר‪.‬‬ ‫למד נח תורה‬ ‫זהו שאומר לנו הכתוב עצה טובה‪” :‬כה אמר ד’ מצא חן במדבר“‪ ,‬מי שרוצה‬ ‫על זה בא הכתוב ואמר בשלהי הפרשה הקודמת‪“ :‬ויאמר ד’ אמחה את האדם‬ ‫למצוא אצלי חן‪ ,‬יעסוק בתורה הקדושה שנמשלה למדבר‪ ,‬ואז ימצא חן ושכל‬ ‫אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי‬ ‫טוב בעיני אלוקים‪.‬‬ ‫נחמתי כי עשיתם‪ ,‬ונח מצא חן בעיני ד’”‪ .‬אמנם ביקשנו לדעת מהיכן בא לו‬ ‫ְְי ׁׁשֹוּ עֹוֹת ַַמ ְְל ּּכ ֹֹו‬ ‫גיצי אש קודש משולחנם הגבוה של גדולי‬ ‫הדור וצדיקי אמת לרגל יומי דהילולא רבה‬ ‫הגה”ק רבי שבתי שעפטיל ווייס זי”ע אב”ד שימנאי – ג’ חשון‬ ‫למכה”‪.‬‬ ‫לבקרו‪.‬‬ ‫בהגיגי תבער אש‬ ‫בבואו לבקר שם‪ ,‬מראה לו הדוד ’פאסט קארטל’‬ ‫הגה”ק רבי שבתי שעפטיל ווייס זי”ע אב”ד‬ ‫(גלויית דואר) שקיבל באותו יום מהגה”ק משימאני‬ ‫שימאני‪ ,‬היה מגדולי וצדיקי הדור באונגארין של‬ ‫אחרי לבבכם ואחרי עיניכם‬ ‫מעלה‪ ,‬אשר כל רז לא אניס ליה וכל התורה כולה‬ ‫ובה נכתב כדלהלן‪“ :‬להטביל את פרוסת ’המוציא‘‬ ‫מכאן ראינו שאכילת חלה שנטבלה ביין הקידוש‬ ‫היתה גלויה לפניו בכל מכמניה וחדריה‪ .‬זקנים‬ ‫בליל שבת ביין הקידוש‪ ,‬וזו סגולה נגד כאב לב‪.‬‬ ‫היא סגולה לרפואת הלב‪ ,‬וטעמא בעי למילתא‪.‬‬ ‫שבאותו הדור היו מספרים בחיל ורעדה על אותות‬ ‫עבד לעבדי ה’‪ ,‬שבתי שעפטיל ווייס”‪.‬‬ ‫חשבתי להסביר זאת על פי הידוע שבני ישראל‬ ‫ומופתים שפעל ועשה הרב משימאני בכח תורתו‬ ‫הגרי”ש אונגאר התבונן בגלויה ולא הבין את‬ ‫הנשגב‪ ,‬שהיה הכל גלוי וידוע לפניו‪.‬‬ ‫אכלו את המן בהיותם במדבר והיו כולם בריאים‬ ‫פשרה‪ .‬גם דודו המארח לא הבין כלל מה פשרה‬ ‫בלי שום חולי‪ ,‬והיות שהחלה בסעודת שבת באה‬ ‫נכדיו מתארים בתחילת ספרו ‘הלכתא רבתא‬ ‫של גלויה זו? בתחילה סבר הגרי”ש שמא כוונת‬ ‫כזכר למן‪ ,‬על כן יש בה את הסגולה לרפואה כפי‬ ‫לשבתא’ מקצת מעוצם גדלותו של אותו קדוש‬ ‫שהיה באכילת המן‪.‬‬ ‫הגלויה היתה מכוונת ביחס לאביו‪ ,‬שהרב משימאני‬ ‫אלוקים‪:‬‬ ‫ידע שהוא עתיד לעבור אצל דודו בדרך לביקור‬ ‫אמנם השייכות לכאבי הלב על ידי טבילת החלה‬ ‫“רבינו למד במסירות נפש תורה לשמה‪ .‬דרכו‬ ‫אצל אביו‪ ,‬ולכן שלח גלויה זו‪ .‬משום כך חשש‬ ‫ביין הקידוש‪ ,‬אפשר להבין על פי מאמר חז”ל‬ ‫בקודש היתה שקם בחצות לילה ולמד עד אור‬ ‫שאביו השוכב בבית החולים‪ ,‬אף סובל ממחלת לב‪.‬‬ ‫(עבודה זרה כח‪” ):‬שורינא דעינא בליבא תליא“ ‪-‬‬ ‫הבוקר‪ ,‬ואז הניח עצמו לנוח קצת קודם התפילה‪.‬‬ ‫גידי העין תלויים בלב‪ .‬מזה אנו למדים שרפואת‬ ‫אולם כאשר הגיע לבקר את אביו ביום חמישי‬ ‫כך התנהג גם בימי זקנותו עד יומו האחרון‪ .‬גם‬ ‫העיניים תלויה בלב‪ ,‬שאם חלילה יש חולי בעיניים‬ ‫בלילה‪ ,‬מצא אותו כשהוא מחלים ממחלתו ואינו‬ ‫בלילות החורף הארוכים והקרים למד בלי להסיק‬ ‫הרי זה משפיע על הלב‪ ,‬ולכן מותר לחלל שבת‬ ‫סובל משום מיחוש כלשהו בליבו‪ .‬וכך לאחר‬ ‫תנור‪ ,‬רק קודם שהלך לנוח לפני התפילה הסיק‬ ‫בחולי העיניים כדי שלא יבוא למצב סכנה על ידי‬ ‫מספר ימים ששהה שם עד יום שלישי‪ ,‬הבין כי‬ ‫בעצמו את התנור שיהיה לבני הבית חם כאשר‬ ‫שייחלש גם הלב‪.‬‬ ‫הגלויה לא היתה מכוונת אליו‪.‬‬ ‫יקומו‪.‬‬ ‫והנה אמרו חז”ל (ברכות מג‪ ):‬שאע”פ שפסיעה גסה‬ ‫בדרכו חזרה לישיבה‪ ,‬עבר שוב דרך העיר‬ ‫לתשומת לב‪ :‬הוא עצמו למד מתוך הקור‪ ,‬אך היה‬ ‫נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם‪,‬‬ ‫’דיור’ ועלה לבקר את דודו בשהות שבין החלפת‬ ‫מסיק את הבית עבור בני הבית שיתעוררו בבוקר‬ ‫הוא יכול להחזיר זאת ”בקידושא דבי שמשי“‪ ,‬על‬ ‫הרכבות‪ ,‬ולהפתעתו מצא את דודו שוכב במיטה‪.‬‬ ‫בבית מוסק ונעים‪.‬‬ ‫ידי קידוש ליל שבת‪.‬‬ ‫הלה סיפר לו‪ ,‬כי כבר הבין את פשר הגלויה‪...‬‬ ‫ממשיכים הנכדים לכתוב‪:‬‬ ‫ממילא מובן היטב הקשר והשייכות של טבילת‬ ‫כי הנה בליל שבת קודש‪ ,‬בעיצומה של סעודת‬ ‫החלה ביין הקידוש שהיא סגולה לכאבי הלב‪ ,‬שהרי‬ ‫השבת‪ ,‬הוא קיבל פתאום התקפת לב עזה‪ .‬מיד‬ ‫“בשנתו האחרונה לן אצלו פעם נכדו רבי ישראל‬ ‫ביין הקידוש יש את הסגולה לרפאות את העיניים‬ ‫דוד ווייס‪ ,‬וכשרבינו קם כדרכו בחצות הלילה ועזב‬ ‫הבהילו את הרופא שברגעים הראשונים היה אובד‬ ‫שהן תלויות בלב‪ ,‬לכן יש בטבילת החלה גם את‬ ‫לרגע את החדר‪ ,‬קם גם הנכד ממשכבו והסיק מהר‬ ‫עצות‪ ,‬כיצד לטפל בהתקפה חריפה זו‪.‬‬ ‫הסגולה לרפואת הלב‪.‬‬ ‫את התנור‪ ...‬כשנכנס רבינו וראה את התנור מוסק‪,‬‬ ‫לפתע נזכר החולה עצמו בגלויה שקיבל אך כמה‬ ‫התרעם על נכדו באומרו‪ :‬כבר שישים שנה אני‬ ‫ימים קודם לכן מהרב משימנאי‪ ,‬ומיד רמז לזוגתו‬ ‫לומד בלילות בחדר בלתי מוסק! כשלומדים תורה‬ ‫המעט הוא אם רב‬ ‫שעמדה לצידו‪ ,‬שתטבול את פרוסת החלה שנותרה‬ ‫מתחממים‪ ...‬לימוד תורה לשמה‪”...‬‬ ‫על השולחן בתוך צלוחית היין של הקידוש‪ ,‬ותביא‬ ‫בספרו הק’ ’מנחת שבתי‘ מפרש הגה”ק משימאני‬ ‫זי”ע את הפסוק (בראשית כד‪ ,‬ס) “אחותינו את היי‬ ‫לפיו‪.‬‬ ‫לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שונאיו”‪ ,‬שצריך‬ ‫טבילת החלה ביין הקידוש‬ ‫אכן‪ ,‬מיד כשהביאו לו לטעום מפרוסת חלה‬ ‫ביאור כפל הלשון ’אלפי רבבה’‪ ,‬שהרי גם אם היה‬ ‫זו‪ ,‬נרגעה ההתקפה וחלפה עברה לה מול עיניו‬ ‫סיפר הגה”צ רבי יצחק שלמה אונגאר זצ”ל‬ ‫אומר רק ’רבבה’ היה במשמעותו רבבות הרבה‬ ‫המשתאות של הרופא‪...‬‬ ‫אב”ד קהל חוג חתם סופר בני ברק‪ ,‬כי בתקופה‬ ‫(כדברי רש”י שיר השירים ה‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫מסוימת שכב אביו הגה”ק רבי אברהם צבי אונגאר‬ ‫לאחר בדיקה יסודית‪ ,‬הורה לו הרופא כי אינו‬ ‫זי”ע אב”ד קאפאוואר בעל ’מחנה אברהם‘‪ ,‬בבית‬ ‫אמנם הכוונה בזה‪ ,‬שהיות וביקש לבן הארמי‬ ‫זקוק לשום טיפול‪ ,‬באשר ליבו תקין ובריא‪ ,‬ורק‬ ‫החולים בעיר הבירה פעסט והוא נסע מהישיבה‬ ‫שתשרה עליה ברכה שיתרבו צאצאיה לרבבות‪,‬‬ ‫זקוק הוא למנוחה מוחלטת בשל ההתקפה העזה‬ ‫לבקר אותו בבית החולים‪.‬‬ ‫מכל מקום ביקש שבעיני העולם לא יהיו נחשבים‬ ‫שעבר‪.‬‬ ‫אלא לאלפים בלבד‪ ,‬למען לא תשלוט בהם עין‬ ‫היה זה ביום חמישי‪ ,‬במהלך הנסיעה היה צריך‬ ‫רעה‪ .‬ולכן אמר ”לאלפי רבבה“‪ ,‬רצה לומר שהרבבה‬ ‫סיים הגרי”ש אונגאר את דבר המעשה ואמר‬ ‫להחליף רכבת בעיר ’דיור’ שם התגורר דודו הרב‬ ‫יהא נחשב אצל הבריות רק אלפי ולא יותר‪ ,‬וזהו‬ ‫בהתפעלות‪“ :‬כל כך היתה גדלותו של הרב‬ ‫יחזקאל שרגא הכהן שווארץ ז”ל‪ ,‬וכיוון שנותרו‬ ‫שהמשיך לומר ”ויירש זרעך את שער שונאיו“‪,‬‬ ‫משימאני‪ ,‬שברוח קדשו הקדים את הרפואה‬ ‫כמה שעות עד לבואה של הרכבת לפעסט‪ ,‬עלה‬ ‫שבתו יתן ורפוא ירפא‬ ‫הגה”צ רבי יצחק שלמה אונגאר זצ”ל היה מספר כי אביו הגה”ק רבי אברהם צבי אונגאר זי”ע אב”ד קאפאוואר‪ ,‬היה בידידות קרובה עם הגה”ק אב”ד‬ ‫שימאני זי”ע‪.‬‬ ‫באחד מביקורי אביו אצלו‪ ,‬לאחר שיחה ארוכה בדברי תורה ופלפולי דאורייתא ביניהם‪ ,‬שאל הרב משימאני את הרב מקאפאוואר אם הוא חש שלא טוב‬ ‫באיזה מיחוש‪ ,‬והשיב לו כי אכן הוא סובל על מחלת מעיים ומחמתה הוא נמנע מלאכול מאכלים רבים שאינם עולים אצלו יפה‪.‬‬ ‫ענה לו הרב משימאני כי היות ומובא בספרים הקדושים שמאכלי שבת יש בהם סגולה לרפואה‪ ,‬הרי שאם יקפיד על אכילת ה’טשולנט’ בשבת קודש‪ ,‬יביא‬ ‫לו הדבר לרפואה שלימה ממחלת המעיים‪.‬‬ ‫אכן כך היה‪ ,‬שמאז לא סבל יותר הרב מקאפאוואר ממחלת המעיים‪ ,‬זאת למרות שעל פי דרכי הרפואה הטבעיים דווקא מאכל ה’טשולנט’ היה אמור‬ ‫להזיק לו‪.‬‬ ‫בלי מיצרים נחלה‬ ‫יש להסמיך לזה דבר חידוש ופלא שכותב הרה”ק רבי פנחס מקאריץ זי”ע בספרו ’מדרש פנחס‘ (דף כח ע”ב) שמאכלי שבת יש בהם סגולה מיוחדת שאינם‬ ‫מעצרים את האדם‪ ,‬שסגולת מאכלי שבת שלא ייעשה לאדם חולי העצירות‪.‬‬ ‫את דבריו מבאר הרה”ק נקאריץ על פי פשטות‪ ,‬כי כל עצירות בא ממחשבות זרות‪ ,‬אבל בשבת קודש הלא אין לאיש יהודי מחשבות זרות‪ ,‬ממילא לא‬ ‫תהיה לו עצירות ממאכלי שבת‪.‬‬ ‫שאין בו שליטת עין רעה‪ ,‬כמאמר חז”ל (ברכות כ‪.).‬‬ ‫הברכה במעשי ידיו‪.‬‬ ‫שהשונאים לא יתקנאו ולא ישלוט עליהם עין רע‪.‬‬ ‫מהאי טעמא כתב בס’ ’פתח עינים‘ (שבת קיט‪.‬‬ ‫זהו גם הרמז בלשון חז”ל (כתובות סו‪“ ):‬מלח ממון‬ ‫מוסיף הרב משימאני‪:‬‬ ‫על המעשה הידוע עם יוסף מוקיר שבת שזכה‬ ‫חסר”‪ ,‬שפירש”י‪“ :‬הרוצה למלוח ממונו‪ ,‬כלומר‬ ‫“יש לומר מכאן סמך למה שנהגו לברך ברכה‬ ‫להתעשר על ידי הדג‪“ :‬האיש הזה היה מפליג‬ ‫לגרום לו שיתקיים‪ ,‬יחסרנו לצדקה תמיד וחסרונו‬ ‫זו ”את היי לאלפי רבבה“ בעת שמחת נישואין‬ ‫לכבד השבת והיה לשם שמים לכבוד השכינה‬ ‫זהו קיומו”‪.‬‬ ‫וחתונה‪ ,‬כדי להינצל אז מעין הרע‪ ,‬ד’ ירחם”‪.‬‬ ‫ולייחדה‪ ,‬מידה כנגד מידה נחה עליו ברכת ד’‬ ‫על פי האמור נפרש‪ :‬אם ירצה למלוח ממונו כדי‬ ‫ובאה באמצעות דג גימטריא ז’‪ ,‬שבזכות השבת‬ ‫שיתקיים ותשרה בו הברכה‪’ ,‬חסר‘‪ ,‬יאמר תמיד‬ ‫שמכבד זאת היתה לו‪ ,‬ובישרוהו מן השמים שלא‬ ‫שיש לו רק קצת ולא הרבה‪ ,‬על דרך שבירך לבן‬ ‫הרוצה להעשיר יצפין‬ ‫ישלוט בו עין הרע‪ ,‬כשם שהדגים אין העין שולטת‬ ‫את רבקה שבמקום ’רבבה’ יחשבו שיש לה רק‬ ‫על פי דבריו היקרים‪ ,‬אם חומה היא נבנה עליה‬ ‫’אלפי’‪ ,‬וכך יינצל מעין הרע וממונו יתקיים בידו‪,‬‬ ‫טירת כסף‪ ,‬שאין לנו לימוד גדול לסגולה נגד עין‬ ‫בהם”‪.‬‬ ‫כי אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין‪,‬‬ ‫רעה יותר מכאן‪ ,‬כי מי לנו בעל עין רעה יותר‬ ‫אולם במוצאי שבת קודש‪ ,‬כשנכנסים לששת ימי‬ ‫דהיינו שלא כולם יודעים בדיוק את סך הממון‬ ‫מלבן הארמי שביקש לעקור את הכל‪ ,‬עד שאפילו‬ ‫המעשה ומתחילים לחשוש מפני עין הרע‪ ,‬נוהגים‬ ‫שיש לו‪.‬‬ ‫שיעקב אבינו עבד אצלו י”ד שנים עבור נישואי‬ ‫לומר י”א פסוקים המתחילים באות נ’ ומסתיימים‬ ‫בנותיו והוסיף לעבדו ביום ובלילה‪ ,‬אמר לו אחר‬ ‫באות נ’‪ ,‬שהוא רמז ל’נונא’ שהם דגים‪ ,‬לבקש‬ ‫ולהמשיך עלינו את סגולת הדגים שאכלנו בשבת‬ ‫שנפרה ונרבה כדגים‬ ‫כך (בראשית לא‪ ,‬מג) “הבנות בנותי והבנים בני והצאן‬ ‫צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא”‪.‬‬ ‫שלא תשלוט בנו עין רעה גם בימות המעשה‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬היות וכלל ישראל חוששים תמיד מעין הרע‬ ‫שלא תזיק להם ח”ו‪ ,‬לכן צריכים הם את הברכה‬ ‫דווקא לבן הארמי שהיה בעל עין רעה הגדול‬ ‫המיוחדת של לבן לרבקה “אחותינו את היי לאלפי‬ ‫ביותר‪ ,‬הוא זה שבא ללמדינו כלל גדול זה‪ ,‬שכדי‬ ‫אל תירא עבדי יעקב‬ ‫רבבה”‪.‬‬ ‫להינצל מעין רעה יש להצניע מעיני הבריות את‬ ‫מעתה ניתן שבח ושירה לזמירות במוצאי שבת‬ ‫אמנם כל זה רק בימות החול‪ ,‬אבל בשבת קודש‬ ‫האמת‪ ,‬וגם אם יש לו רבבה יאמר שיש לו רק‬ ‫”אמר ד’ ליעקב אל תירא עבדי יעקב“‪ ,‬שחוזרים‬ ‫שכל דינין מתעברין מינה‪ ,‬צווחין אף עקתין‬ ‫אלפים‪ .‬ולכן‪ ,‬אפילו שברכה זו באה מפיו של אותו‬ ‫לאורך כל הזמר על הפזמון ”אל תירא עבדי יעקב“‪,‬‬ ‫בטלין ושביתין‪ ,‬אין את החשש של עין הרע ולכן‬ ‫רשע‪ ,‬ארמי אובד אבי‪ ,‬מברכים זאת לפני החופה‬ ‫כי ברכה זו של ”אחותינו את היי לאלפי רבבה“‬ ‫מבקשים לפני קידוש “ויפרקיננא מכל עקתין‬ ‫לבנות ישראל הכשרות‪ ,‬כי זוהי סגולה נפלאה נגד‬ ‫שהיתה נגד עין רעה כדברי הגה”ק משימאני‪,‬‬ ‫בישין דייתון לעלמא וכו’ וישזביננא מעינא בישא”‪,‬‬ ‫עין רעה‪.‬‬ ‫ניתנה לרבקה בעת נישואיה עם יצחק‪ ,‬שמזיווג‬ ‫כי שבת קודש היא מקור הברכה‪ ,‬שהתברכה על‬ ‫בזה תומתק עצת חז”ל (בבא בתרא כה‪“ ):‬הרוצה‬ ‫זה נולד יעקב אבינו אשר ממנו יצאו רבבות אלפי‬ ‫ידי הקב”ה‪ ,‬ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש‬ ‫להעשיר יצפין”‪ ,‬שבפשטות הכוונה שילך לצד‬ ‫ישראל‪ ,‬ובכדי שחלילה לא תשלוט עין רעה בזרעו‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫צפון‪ ,‬אבל לדרכינו נאמר שעצה טובה קמ”ל לכל‬ ‫של יעקב‪ ,‬כופלים ומשלשים “אל תירא עבדי‬ ‫לכן מובא בספרים הטעם שאוכלים דגים בשבת‬ ‫הרוצה להעשיר ושתשרה ברכה בכספו‪ ,‬שיצפין‬ ‫יעקב”‪ ,‬כי יש לנו את הברכה והסגולה נגד עין הרע‬ ‫קודש‪ ,‬כי מכיוון שבשבת קודש אין עין רעה‬ ‫ויסתיר מעיני אחרים את רוב עשרו‪ ,‬שלא ידעו‬ ‫גם בששת ימי המעשה‪.‬‬ ‫שולטת בנו‪ ,‬לכן אנו אוכלים דגים שהוא מאכל‬ ‫בדיוק כמה יש נכסים יש לו‪ ,‬וכך תשרה אצלו‬ ‫יו"ל ע"י מכון 'משמיע ישועה' | להנצחות ולקבלת הגיליון ניתן לפנות לכתובת‪ | mashmiayeshuah@gmail.com :‬כתיבה ועריכה‪ :‬יוסף מאיר האס‬ ‫בס"ד‬ ‫הופיע!‬ ‫הספר הנפלא "ישועות מלכו"‬ ‫טייערע טאטע‪ ,‬זוכט איר א‬ ‫גוט ווארט נאכצוזאגן ביים‬ ‫שבת טיש?‬ ‫חשוב'ע מלמד‪ ,‬זוכט איר א‬ ‫גוטע יארצייט מעשה צו‬ ‫דערציילן אין קלאס?‬ ‫בעל דרשן‪ ,‬דארפט איר א‬ ‫בליציגער געדאנק אדער‬ ‫פאסיגער ווארט?‬ ‫אין ספר "ישועות מלכו"‬ ‫וועט איר טרעפן אלס‬ ‫וואס איר זוכט מסודר‬ ‫לויט די וואכנדיגע סדרות‬ ‫און ענינא דיומא!‬ ‫אוצר בלום של דברי‬ ‫תורה‪ ,‬אמרות טהורות‬ ‫ופניני חכמה מגדולי‬ ‫וצדיקי הדורות‪ ,‬לפרשיות‬ ‫השבוע וליומי דהילולא‬ ‫נערך מתורתו של הגאון‬ ‫המופלא‪ ,‬פה מפיק מרגליות‪,‬‬ ‫נואם בחסד עליון‪,‬‬ ‫הגה"צ רבי יהושע‬ ‫נתן פייפער‬ ‫שליט"א‬ ‫אבד"ק ברכת מנחם‬ ‫להשיג בחניות הספרים המובחרות‬