ספיר ויהלום · Sapeer V'yalom — נח (2026-10-12)

מרגליות יקרות ואבני חושן,
פנינים נפלאים וסיפורי צדיקים
דברי הגות ורעיון
מאוצרות תורת החסידות
משובצות זהב ומסודרות
משיעוריו ושיחותיו של
רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט”א
פרשת נח
תהילים על התורה
אבני חן ונטפי שיח שלהבות קודש והגיונות חכמה
בפרקי נעים זמירות ישראל מפרשת השבוע
לכן ,מנהג אותם עשירים בעלי דירות
הוא לקחת להם אנשים מקומיים ,אשר
בין ידיעת התורה לקנין תורה אינה שולחת עוד את אותם אורות רוחניים,
ומכיון שניטל ממנו החיבור לנשמתו ,נחתם
אדם ובהמה תושיע
כי אם בתורת ה’ חפצו ובתורתו יהגה ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי
עיסוקם הוא ניהול בתים .אותם מנהלים יומם ולילה (תהלים א ב)
גזר דינו מפני שאין עוד תקווה שישוב מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם
מבקרים מדי פעם בפעם בדירה ,עושים בתשובה. את הארץ (בראשית ו יג)
בה בדק בית ,מציבים עליה שמירה בפסוק זה מלמדנו דוד המלך עליו
לפי זה יובן מדוע לא הועילה תוכחתו של עם כל חטאיהם החמורים של אנשי דור
נאותה ,מטפלים במכתבים ובחשבונות השלום ,כי אשרי האיש שאינו מסתפק
נח הצדיק להחזירם בתשובה ,אף שמובא
ועוד ככל הנדרש. בלימוד התורה ,אלא הוגה בה יומם המבול ,גזר דינם נחתם על מעשי הגזל
בספרי המקובלים שבאותו דור היו נשמות
ולילה .מה בין לימוד התורה לבין והחמס ,כמו שפירש רש”י (בראשית ו יג)‘ :כי
ומדי שנה בשנה ,כמה ימים לפני שבעל גדולות ,ולא עוד אלא שביזו את נח על
ההגייה בה ,ומהי המעלה המיוחדת מלאה הארץ חמס’ -לא נחתם גזר דינם אלא
הבית מתעתד להגיע לארץ הקודש ,הרי דבריו .מכיון שחטאו בגזל ,החיבור הרוחני
הטמונה בלשון ״יהגה״? על הגזל.
הוא מודיע לאותו מנהל – והלה מכין בין גופם לנשמתם לא היה קיים ,ולא היה
את הבית שיעמוד נקי ומצוחצח לקראת ועוד פלא יש בלשון הפסוק :בתחילה בידם להתעורר ולשוב בתשובה. הקשה הרב הקדוש רבי שלמה מראדומסק
נקראת התורה ״תורת ה׳״ ,ואילו בהמשך זי”ע בעל ‘תפארת שלמה’ :מדוע הקפיד
בעליו ,וממלא בו את כל המצרכים
הנחוצים וגם אשר אינם נחוצים ,כדי היא נעשית ״תורתו״ של האדם .אימתי הבל שיש בו חטא הקדוש ברוך הוא על כך שרשעי אותו
זוכה האדם שתורת ה׳ תיקרא על שמו לאור זאת יובנו היטב דברי הרב הקדוש רבי דור גזלו וחמסו איש מרעהו? האם ממונם
להנעים את שהותו של העשיר בביתו
ותיעשה לתורתו? מנחם מנדל מרימנוב זי”ע ,כפי שהובאו על היה כה חביב בעיניו? הרי מחמת רשעותם
אשר קנה לו בירושלים .ובזמן מגורי
הגמרא במסכת עבודה זרה (יט ).דורשת ידי תלמידו הרב הקדוש רבי צבי אלימלך ושפלותם היו אמורים להיחשב כחיות היער
האיש בבית ,על כל ענין וענין הדורש
את מה שנאמר בפסוק זה ‘אשרי האיש... מדינוב זי”ע ,בעל ה’בני יששכר’ ,בספרו שטורפות וחומסות ואין כל עוון בידיהן!
טיפול ,הוא מזעיק את המנהל שיסדרו
כי אם בתורת ה’ חפצו ובתורתו יהגה ‘אגרא דפרקא’ (אות קכו) ,שהקשה :מדוע אלא שמבואר במדרש תהלים (מזמור לז)
על הצד היותר טוב. נפוצה היא התופעה ,בה ניתן לראות ילדים
וראו זה פלא :בעל הבית ,אשר קנהו יומם ולילה’ – פתח ב’תורת ה’’ ,דהיינו שאברהם אבינו שאל את שם בן נח באיזו
קטנים ההולכים לבית רבם ומתמידים זכות ניצלו ממי המבול ומחרון המבול
במיטב כספו ועל שמו הוא רשום בספרי שהתורה היא קנין של הקדוש ברוך הוא,
בלימוד התורה ,ומתפללים בכוונה ,ועונים הגדול שהיה בעולם ,והשיב שהיה זה
המדינה – בקושי מכיר את ביתו שלו, וסיים ב’תורתו’ ,דהיינו שהתורה היא
אמן יהא שמה רבא ואמן ,וניכר לכל שהם בזכות שריחמו על בעלי החיים שבתיבה,
והרי הוא בתוכו כאורח במלון; ולעומתו קנין של היהודי ההוגה בה .הא כיצד?
עתידים לצמוח לתלמידי חכמים ,אך כשהם ובמשך כל ימי המבול האכילו אותם ללא
המנהל ,אשר מכיר בו כל מרצפת וכל מבאר רבא ,שבתחילה אכן נקראת גדלים הם מתהפכים לאנשים אחרים ,בעלי
סדק ,כפי שהוא מכיר את ביתו שלו – התורה על שמו של הקדוש ברוך הוא, הפסקה .ומכיון שעוררו את מדת הרחמנות
מדות רעות המזלזלים בתורה ובתפילה? במעשיהם הטובים ,התגוללו רחמי שמים
אין לו שייכות כלל עם הנכס ולא קנין אבל בסוף נקראת על שמו של העמל הלא התורה שלמדו בקטנותם היא הבל שאין
בו ,מלבד מה שנשכר לשמור עליו בה ,לאחר שהוא קונה בה קנין. עליהם ,והתקיים בהם מאמר הפסוק (תהלים
בו חטא (שבת קיט ,):והיה מהראוי שתעמוד
ולטפל בו. אולם מהו אותו קנין בתורה? לו ז) ‘אדם ובהמה תושיע ה’’ ,דהיינו שהאדם
לזכותם שלא יחטאו ,שהרי כבר שנו חכמינו
מכאן נבין את משמעות המושג ‘קנין נושע בזכות הבהמה.
דרש הגאון רבי אליהו לופיאן זצ”ל: (מדרש תנחומא כי תצא א) ‘מצוה גוררת מצוה’!
תורה’ ,אשר הוא נפרד מן המושג ‘ידיעת לו היו אנשי דור המבול מרחמים איש על
חזון נפרץ הוא בירושלים ,שעשירי והתירוץ נורא :אבותיהם של אותם ילדים
התורה’ .קנין אין פירושו ידיעה בעלמא. רעהו ,אזי מדה כנגד מדה היתה מתעוררת
ישראל מן הגולה מחזיקים לעצמם בתים ניהלו משא ומתן שלא באמונה ,והאכילו
יש מי שיודע את התורה ומכיר כל אות רחמנות השי”ת עליהם ,אך מכיון שלא היתה
בעיר הקודש ,וכאשר הם באים אליה אותם מדברים שנקנו בממון שהושג על ידי
וכל פינה בה כאת שבילי עירו – ואף על להם כל רחמנות זה על זה – נחתם גזר דינם.
לתקופת השנה ,הם מתגוררים בהם כמה גזל ,ועל ידי כך נוצרו בגופם תאוות ומדות
פי כן היא אינה שלו! שבועות ולאחר מכן חוזרים למקומם .כך גרועות שהביאו לירידתם ברוחניות! האור הנעלם
ומדה טובה מרובה ,שיש מי שלא זכה מדי שנה בשנה. ראיה לכך :זפק העוף אינו קרב על המזבח, ברם ,הקשה הרב הקדוש רבי שמואל
לידיעת התורה באופן מושלם ,ואף על דירות אלו ,בדרך כלל עומדות שוממות כמו שנאמר (ויקרא א טז) ‘והסיר את מראתו מסוכטשוב זי”ע בספרו ‘שם משמואל’ (נח
פי כן נחשב לו שקנה קנין בתורה. וריקות לאורך רוב ימות השנה .להשכירן בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל תרע”ו) :הלא בני אותו דור עברו על עבירות
פעם נכנס אל מרן ה’חזון איש’ זי”ע קשה ,כי מי יקח לו בית אשר אינו יכול מקום הדשן’ ,זאת משום שהעוף אוכל מן חמורות בהרבה מן הגזל ,כמובא במדרש
יהודי אשר שימש כר”מ בישיבה קטנה, לדור בו כחודש או חודשיים בשנה, הגזל .ועל אף שהעוף לא נצטווה על איסור (בראשית רבה לא ו) שעברו על שלוש העבירות
ולא נחשב בעיני הציבור לחריף או בקיא ויהיה נאלץ להתפנות ממנו לפי רצונו גזל ,ה’ יתברך שונא גזל .ואם כך חמור הדבר החמורות – עבודה זרה ,גילוי עריות ושפיכות
באופן מיוחד .כאשר יצא האיש ,אמר וסדרי חופשתו של בעל הבית המשכיר? אצל בעלי חיים שאינם מצווים על גזל ,קל דמים.
ה’חזון איש’ למקורביו‘ :אדם גדול הוא!’ והבעלים ,ממילא הפרוטה מצויה בכיסם וחומר שגדולה חומרתו אצל בני האדם ,ועל אומר ה’שם משמואל’ :מובא בזוהר הקדוש
תמהו השומעים ,ורמזו כי הלה אינו אלא ואין הם נזקקים לדמי השכירות. כן יש בכח הנאה מן הגזל להזיק ברוחניות. (קרח קעו ).שכל הרודף אחר דבר שאינו שלו,
למדן ממוצע. אולם להשאיר דירה ללא דיירים גם צדיק אכל לשבע נפשו הוא בורח מפניו ,ולא עוד ,אלא שגם מה
ביאר להם ה’חזון איש’‘ :אדם גדול’ אינו אי אפשר ,כי עד מהרה היא תהפוך יסוד נוקב בענייני קדושת הממון השמיענו שיש בידו נאבד ממנו.
נמדד במדת למדנותו ,אלא במדת קנינו לדירתם של האבק והשרצים והרמשים, הרב הקדוש רבי מרדכי מנשכיז זי”ע (רשפי לפי זה יבואר חומר חטא הגזל :שורש נשמתו
בתורה .יש מי שהוא למדן גדול ואדם ואינשי דלא מעלי עלולים לפרוץ אליה אש פרשת תרומה) בביאורו לפסוק (שמות כה של כל אדם נמצא בעולם העליון ,והנשמה
קטן ,ויש מי שהוא למדן קטן ואדם ולדור בנחת מבלי שמישהו ידע ,ומתקני לא) ‘ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה משלחת כמין ‘זהרורים’ ,הם אורות רוחניים
גדול... הבית עלולים להתקלקל מחוסר שימוש, המנורה’ .העבודה הקשה ביותר היא שכספו אל הגוף הנמצא למטה .כאשר אדם עובר
כיצד משיגים קנין בתורה? ורשויות המדינה תובעות את שלהן וזהבו של האדם יהיו בבחינת ‘זהב טהור’, על אחת מכל העבירות שבתורה ,נשמתו
התורה עצמה עוסקת רבות בהלכות ומשאינן נענות הרי הן לוקחות בזרוע, ללא שום איסור ומחשבה פסולה חלילה, ממשיכה לשלוח את אותם אורות אל הגוף,
קנינים – שלוש דרכים שבהן אשה נקנית, ועוד כהנה וכהנה נזקים המצויים וככל שאדם מטהר את כספו וזהבו ,כך הוא והקדוש ברוך הוא מאריך לו את אפו שמא
ודרכים שבהן קונים מטלטלין וקרקעות במקומות שהבעלים אינם משגיחים זוכה ל’תעשה המנורה’ דהיינו שהוא מגיע ישוב בתשובה.
ועבדים ובהמות ועוד .לכל דבר ודבר יש עליהם. למדרגה שבה הוא יכול להאיר את העולם אולם כאשר אדם עובר על עוון גזל ,נשמתו
המשך בעמוד ג’ המשך בעמוד ב’
המשך מעמוד א’ על התורה
אדם מקבל את השיריים בדרך חטיפה ,הוא ה’דברי חיים’ :מה פשר מנהג ה’שיריים’ – משה יהושע מויז’ניץ זי”ע בעל ‘ישועות ברוב קדושתו.
יודע שחלקו מגיע לידו רק מידי הקדוש שאריות מסעודת הצדיק ,שהחסידים כה משה’ בנאות דשא בשויץ ,הזכיר בפניו מפאת חומרתו הגדולה של איסור גזל,
ברוך הוא ולא מידי בשר ודם ,אך כאשר משתוקקים לאכול מהן? אחד ממלוויו את המצוקה הכלכלית נזהרו גדולי ישראל עד למאד להשתמש
מחלקים את השיריים ,חלקו מגיע לידו על השיב לו ה’דברי חיים’ :ידוע שבכל מאכל הקשה ,וסיפר בכאב על האנשים הרבים רק בממון כשר ,ולא אבו ליהנות מן
ידי בשר ודם. ישנה פסולת גשמית שאינה מעניקה כח שכורעים תחת נטל החובות הכבד המעיק העבירה.
טעמו וראו אמיתי לנפש .עיקר החיות והכחשאדם על צווארם. הרב הקדוש רבי חיים מצאנז זי”ע בעל
כתב הרב הקדוש רבי יקותיאל יהודה מקבל מהמזון מגיע מהחלק הרוחני שבו בהקשר לכך ,הרחיב בעל ה’ישועות משה’ ‘דברי חיים’ היה נוהג לאכול בליל שבת
מסיגעט זי”ע בספרו ‘ייטב לב’ (פרשת וירא): -הם ניצוצות הקדושה הגנוזים במאכל, והתריע על חסרון רגש האחריות המשתרש לפתן גזר .והנה פעם אחת הגישו לשולחן
חסידים רבים נוהגים לנסוע לצדיקים כפי שנאמר (דברים ח ג) ‘כי על כל מוצא פי לעתים בקרב אנשים כלפי ממון הזולת. כבכל שבת את הלפתן ,אך להפתעת הכל
כדי לבקש מהם להתפלל עבורם לשפע ה’ יחיה האדם’. הוא קבל בכאב על כך שיש המוכנים לא נגע בו ה’דברי חיים’ ,ולאחר מספר
של פרנסה .הצדיקים ,מצדם ,נוהגים כאשר צדיק אוכל בקדושה ובטהרה ,הוא לגרום הפסד לחבריהם במו ידיהם רק כדי רגעים ציווה לקחתו מהשולחן.
להעניק מזון לאורחים המגיעים אליהם, מזכך ומתקן את המאכל עד שהוא הופך להפיק לעצמם רווח אישי ,במקום לאמץ הדבר היה לפלא אצל כל המסובים:
ובעת הנתינה הם נושאים תפילה מיוחדת, כולו לקודש .לכן ,בשיריים של הצדיק את מדת ההסתפקות במועט המאפשרת ה’דברי חיים’ היה ידוע בהקפדתו לטעום
שכשם שהם מרחמים על האורח ונותנים ישנה עצמה רוחנית רבה ,שכן אפילו כמות לאדם לחיות חיי מנוחה והשקט ולפנות מכל מאכלי השבת .מדוע לא טעם מן
לו לאכול ,כך ירחם עליו הקדוש ברוך הוא קטנה מהם פועלת פעולה גדולה לטובה את דעתו ללימוד התורה ,לעבודת ה’ הלפתן?
וימלא את ביתו במזון ,ובכל אשר יפנה במי שאוכל אותם. ולקדושת השבת. עד מהרה נודעה התשובה :הגזר ממנו
יצליח ,הן בביתו והן בחוץ .נמצא שעל ידי על פי יסוד זה ,פירש רבי שמעון סופר “כיצד ייתכן שאנשים לווים ואינם נעשה הלפתן היה גזול!
נתינת האוכל יוצר הצדיק מציאות קטנה את שקשה לרבים :כיצד ייתכן שנח יצליח משלמים?!” – הביע הרבי את פליאתו וכך היה המעשה :גוי שנשא סל ובו גזר
של שפע ,המכינה את הקרקע להמשכת להכין צידה ומזון בתיבה שיספיקו לשנה ותרעומתו על תופעה זו – “הרי זו גזלה למכירה עבר בקרבת בית ה’דברי חיים’,
שפע גדול מן השמים. תמימה עבור האדם ,הבהמות והחיות? גמורה! האם רק משום שאדם זקוק לכסף ושבר את שמשת החלון .תפס בו יהודי
וכך ניתן לבאר גם את מנהג אכילת ואמנם רבנו הרמב”ן (ו יט) כבר הפליא או לפרנסה ,ניתן לו היתר ליטול את ממונו אחד ,וחטף ממנו את הגזר שנשא בסלו
השיריים :על ידי אכילת מעט ממאכלו בשאלה זו ,וכתב שהדבר בוודאי נעשה של חברו? מעשה כזה אינו אלא גניבה לכל כתשלום על השמשה השבורה.
המקודש של הצדיק ,זוכה האוכל ממנו בדרך נס ,שכן מבחינה גשמית לא היה דבר וענין!”
הרבי הקדוש חש בדבר ,ולפיכך לא אבה
להמשכת שפע רוחני וגשמי עליו. בתיבה מקום להכיל כמות כזו של מזון. ובאסיפת התחזקות שנשא בבית מדרשו, לאכול מן הלפתן!
מעשה היה בירושלים באשה שנתקפה אולם עומק הנס טמון בדיוק הפסוק ‘והיה הציב ה’ישועות משה’ יסוד נוקב בהנהגת
פתאום בייסורים נוראים בפניה ,שהאדימו לך ולהם לאכלה’ .הקדוש ברוך הוא ציווה הממון :המושג מותרות אינו נמדד לפי מה הכסף המושב בפי אמתחתיכם
והתנפחו באופן מבהיל .הרופאים על נח שיאכל מן המזון תחילה ,ובכך שיש לאחרים ,אלא אך ורק ביחס ליכולת באחת מקהילות הונגריה ,נכנסה אל
המומחים שבדקוה קבעו כי אין בידם יקדש אותו ,על דרך מה שביאר ה’דברי האישית של כל אדם .כל פרוטה שאדם הרב המקומי אשה חשוכת בנים שניהלה
תרופה למכאובה ,וכי יהיה עליה להתייסר חיים’ מצאנז ,שכאשר צדיק אוכל בקדושה מוציא מעבר לאפשרויותיו הכספיות, את עסקי בעלה העשיר ובקשתה בפיה:
במשך שבועות ארוכים עד שהמחלה ובענוה הוא מזכך את ניצוצות הקדושה נחשבת עבורו כמותרות גמורות. “במשך שנים רבות מצפה אני לחבוק ילד,
תחלוף מאליה. שבמאכל ,ועל ידי כך הופך כל שאר האוכל כדוגמה חיה לכך ,הזכיר הרבי אברכים עד שהדבר נדמה בעיני כחלום רחוק .כעת
במוצאי שבת קודש ,הגיעה האשה בלב בתיבה לשיריים של צדיק. רבים ,פליטים ויתומים שהגיעו חסרי עלה בדעתי לתת סכום של ארבע מאות
שבור אל גאב”ד ירושלים ,הרב הקדוש במצב זה ,המזון אינו כפוף עוד לגדרי כל ממחנות המוות ,וזכו להקים ברוך זהובים לאחד מצדיקי הדור כ’פדיון נפש’
רבי משה אריה פריינד זי”ע ,בעת שסעד הטבע הגשמיים ,ואפילו כמות קטנה ממנו ה’ משפחות מפוארות ולהיות מסודרים כדי שיתפלל עלי ואיוושע בפרי בטן.
סעודת ‘מלווה מלכה’ .מששמע הצדיק את הופכת להיות דבר חשוב שיש בו כח להזין בחייהם .סוד הצלחתם היה סדר חיים בקשתי ושאלתי ,שיורה לי הרב מי הוא
צרתה ,פתח ואמר כי בספר ‘אוהב ישראל’ ולפרנס את האוכל כאילו אכל כמות גדולה קפדני בניהול ביתם :הם מעולם לא הצדיק שאליו ראוי להעביר את תרומתי”.
(פרשת משפטים) מובא שאכילת לחמו של מאד. הוציאו פרוטה אחת יותר ממה שהיה השיב לה הרב“ :מציע אני לך לשלוח
ביכלתם ובהישג ידם. את הכסף בצירוף בקשתך אל הגאון רבי
הצדיק מסוגלת לרפואה. טרף בפיה יוסף חיים זוננפלד היושב בירושלים עיר
הגאב”ד נטל את פרוסת ‘המוציא’ שלו, אולם ישאל השואל :גם אם יש ענין אם ישאלו אותם כיצד הצליחו להשיא
נתן לה מעט ממנה וציווה עליה לאכלה. שמונה ,עשרה ,ואף שנים עשר ילדים, הקודש ,אשר שמו הולך לפניו כקדוש
באכילת השיריים ,מדוע נהגו לחטוף מהם, ישראל ותפארתו”.
למרבה הפלא ,כבר למחרת הוטב מצבה ואין מחלקים אותם בצורה מסודרת? הם עצמם לא ידעו להסביר את הנס ,אך
של האשה במדה ניכרת ,ויומיים לאחר דבר אחד ברור להם :בעניני ממון הם היו האשה יצאה מבית הרב ,וסרה אל בית
הרב הקדוש רבי מרדכי דב בער ישרים ונאמנים. הדואר ,שם שלחה את הכסף אל מעונו של
מכן נעלמה המחלה כלא היתה והיא מטאמשפיל זי”ע הסביר בשם זקנו הרב
הבריאה כליל. הם אמנם לוו כספים כשנזקקו לכך ,אך רבי יוסף חיים.
הקדוש רבי יעקב ישראל מטשערקאס
הניסיון הנעלם זי”ע ,כי חטיפת השיריים נועדה לתקן את עשו זאת בחישוב מדויק ובאחריות,
וכאשר העריכו מראש שלא יצליחו להחזיר
לאחר מספר ימים ,נודע הדבר לבעל ,והוא
נחפז לבית הרב המקומי כשכולו תרעומת:
וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו חטאם המרכזי של אנשי דור המבול – חטא
באור כשדים (בראשית יא כח) הגזל .על הכתוב (ו יג) ‘כי מלאה הארץ את ההלוואה – הם פשוט לא לקחו אותה. “כיצד זה סייע הרב לרעייתי לתת סכום
חמס’ ,תרגם אונקלוס ‘ארי אתמליאת עבור אותם יהודים ,ההלכה של ‘פריעת כה גדול כתרומה ללא חקירה ודרישה אם
מהמילים ‘על פני תרח אביו’ מדייק רש”י אני מסכים לכך? הן הדבר נעשה ללא
כי משמעותן שהרן מת עוד בחיי אביו, ארעא חטופין’ כלומר שהארץ התמלאה בעל חוב מצוה’ (כתובות פו ,).שמשמעותה
באנשים שחטפו וגזלו איש מרעהו. שחיובו של הלווה לפרוע את חובו למלווה ידיעתי כלל! דורש אני שהרב יפנה שוב אל
והוא מביא מדרש אגדה המספר כיצד רבי יוסף חיים זוננפלד ,ויבהיר שהתרומה
אירע הדבר :תרח התלונן על אברהם לפני כאשר החסידים חוטפים שיריים בקדושה אינו רק חיוב ממוני ,אלא זוהי מצוה ,לא
כדי להתדבק בצדיק ,הם מתקנים בזה היתה מליצה נאה בלבד ,אלא מציאות ניתנה על ידי אשה שלא על דעת בעלה”.
נמרוד ,משום שאברהם שבר את פסליו.
השליך נמרוד את אברהם לכבשן האש, את שורש החטיפה המקולקלת של דור יומיומית פשוטה .הם הקפידו לפרוע כל הרב חש שלא בנוח לפנות אל רבי יוסף
ועל כן נקרא ‘אור כשדים’ ,מלשון אש. המבול! חוב בזמנו מתוך הכרה עמוקה שאי-פרעון חיים זוננפלד ,ואמר לעשיר“ :צדקו דבריך!
לאור זאת – אומר הרב הקדוש רבי יוסף חוב מכליל את האדם בתואר גנב. מוכן אני להחזיר את הסכום מכספי ,אך לא
אמנם שלח הבורא יתברך את מלאכו לקרר אוכל לתתו לך במזומן כי אם בתשלומים”.
את האש ,ולא אירע לאברהם מאומה. מקוידינוב זי”ע -יובן היטב מדוע כאשר בזכות היושר המוחלט הזה ,הם זכו לחיות
שבה היונה אל התיבה ,נאמר (בראשית ח יא) את חייהם במנוחת ושלוות הנפש ,ועל עוד הם מדברים ,נכנס הדוור לבית הרב
הרן ישב מן הצד והמתין לראות מה יקרה,
‘והנה עלה זית טרף בפיה’ ,ופירש רש”י: אף שלא היו משופעים בעושר ,ראו ברכה ובידו מכתב רשום.
כשהוא אומר בלבו“ :אם אברהם ינצח –
אהיה לצדו ,ואם נמרוד ינצח – אהיה לצד טרף – חטף. בעמלם וזכו לדורות ישרים ההולכים כאשר פתח הרב את המכתב ,מצא בו
נמרוד”. בחטיפה זו גנוז תיקון לחטא המרכזי של בדרכי התורה והחסידות. להפתעתו סכום של ארבע מאות זהובים,
ראה הרן שאברהם אבינו ניצל מהאש בנס, דור המבול! משולחן גבוה ופתק מצורף בכתב ידו של רבי יוסף חיים
זוננפלד“ :מכיון שכבודו כותב שאשה
וכאשר שאלוהו“ :לצד מי אתה?” הרן ענה אנשי דור המבול השחיתו את דרכם בחטא ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת
הגזל והחמס ,עליו תרגם אונקלוס ‘חטופין’, אליך והיה לך ולהם לאכלה (בראשית ו כא) מסרה לו את הכסף ,חושש אני שמא
מיד“ :לצד אברהם אני!” כתוצאה מכך,
וחטפו איש מרעהו כדי למלא את תאוותם. לא עשתה זאת בהסכמת בעלה .לפיכך
השליכו גם אותו לכבשן האש ,אך הוא לא הקשה הגאון רבי פינחס חיים הורוביץ
משיב אני את הסכום ,ונא למוסרו לאשה
ניצל ונשרף למות. כדי לתקן את שורש החטיפה המקולקלת מגרוסוורדיין זי”ע בספרו ‘בית פינחס’ (פ’
זו .למותר לציין ,שמחמת זה לא מיעטתי
וכאן מתעוררת שאלה גדולה :מדוע התורה של אנשי דור המבול ,הגיעה היונה לאחר נח) :מדוע התורה משתמשת בלשון יחיד
בתפלות ,ויהי רצון שימלא ה’ משאלות
אינה מספרת לנו את כל סיפור הגבורה המבול ,כשכבר נמחו הרשעים מן העולם, ואומרת לנח ‘קח לך’ ו’לך ולהם לאכלה’?
לבה”.
הזה במפורש? הרי מדובר במסירות נפש וביצעה חטיפה בהיתר ממתנת הקדוש והלא היה ראוי לומר ‘לכם’ בלשון רבים,
אדירה של אברהם אבינו ,שנראית אפילו ברוך הוא ולא מן הגזל ,וכמו שמובא שהרי האוכל מיועד לכל מי שנמצא עדי ראייה למעשה סיפרו שהרב והבעל
גדולה יותר מניסיון עקדת יצחק! בעקדה, במסכת עירובין (יח ):שאמרה היונה ‘יהיו בתיבה! לא יכלו לעצור בעד הדמעות שזלגו
אברהם פעל לפי ציווי מפורש מהקדוש מזונותי מרורין כזית בידי הקדוש ברוך מעיניהם מחמת התרגשות.
וביאר בשם הגאון רבי שמעון סופר
ברוך הוא ,ואילו באור כשדים הוא מסר הוא ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם’. מקראקא זצ”ל שסיפר שפעם שאל את המותרות אינן מותרות
את נפשו מעצמו ,ללא שום ציווי! וזהו פשר מנהג חטיפת השיריים .כאשר הרב הקדוש רבי חיים מצאנז זי”ע ,בעל באחת הפעמים בה שהה הרב הקדוש רבי
המשך מעמוד א’ תהילים
שבת וערובין לאורך ימי חייו? דרכי הקנין שלו .כך הוא גם ירא שמים שהגיע מפולין .אותו חסידיו הרבים שהיו מגיעים יתרה מכך :באור כשדים היה
וכמה פעמים שינן את דיני לתורה הקדושה ,אשר נקנית יהודי סיפר לרב כי זכה להסתופף לשאול בעצתו היו שומעים מרבם אברהם בודד לחלוטין מול עולם
נטילת ידיים ואת הלכות ברכת בארבעים ושמונה דרכים ,אשר בצלו של המגיד ממזריטש בשבת שאין הדבר ראוי ורצוי ,וכי מוטב שלם שעבד עבודה זרה ,ובכל
המזון? אין זה פלא ,אם כן, נמנו בפירוט במשנתנו. פרשת נח ,ושמע ממנו פירוש על להם שיישארו במקומותיהם ,שם זאת בחר להאמין בה’ .למרות
שזכר אותן מילה במילה. אולם הבדל יסודי יש בין הפסוקים המופיעים בפרשה. לא נשקפת להם ולצאצאיהם זאת ,בתפלות ובבקשות אנו
שבע עשרה שנים של לימוד קנינים גשמיים לקנין התורה. בסוף הפרשה נאמר (יא לא-לב): סכנה רוחנית. מזכירים רק את זכות העקדה,
ואילו את נס אור כשדים התורה
רצוף שכן ,הרוצה לקנות קרקע, ‘ויקח תרח את אברם בנו ואת אחד מחסידיו ,רבי טוביה לייב
מזכירה רק ברמז דק ,וכך גם
מגדולי ירושלים בדור שלפני למשל ,די לו שיקנה אותה לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו שטרן ז”ל שהתגורר בעיר
בקנין אחד – כסף ,שטר או אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור סאטמאר ,החליט בכל זאת נאמר בספר נחמיה (ט ז) ‘והוצאתו
מלחמת העולם ,היה הגאון מאור כשדים’!
רבי זליג לייב ברוורמן זצ”ל, חזקה (קידושין כו .).ואם קנה כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו לעלות לארץ ישראל בשלהי ימיו
ראש הישיבה במאה שערים, אותה בכסף ,הרי היא שלו עד חרן וישבו שם .ויהיו ימי תרח כדי לעסוק בתורה ובעבודה .הוא ביאר הרבי מליובאוויטש זי”ע
אשר נודע הן בפרישותו והן באופן גמור ,ואין לו צורך חמש שנים ומאתים שנה וימת מכר את חנותו המצליחה בכיכר (ליקוטי שיחות כה ,פרשת לך לך) את
בשקידתו הנוראה בתורה. להוסיף גם קנין שטר .ואם בכל תרח בחרן’ .ותיכף ומיד ,בתחילת השוק בסכום של שלוש מאות הענין באמצעות שאלה מעניינת:
זאת בחר להוסיף ולקנותה פרשת לך לך ,נאמר (יב א)‘ :ויאמר זהובי כסף ,אך כיון שהכיר את מי חשוב יותר – עבד שהשתחרר
הוא היה מבחירי תלמידיו של או גר שנתגייר?
בקנין נוסף – אינו מחזק בכך ה’ אל אברם לך לך מארצך דעת רבו ,החליט להסתיר ממנו
מהרי”ל דיסקין זצ”ל ,שנהג
את קנינו בה בכהוא זה. וממולדתך ומבית אביך אל הארץ את תכנית הנסיעה. לפי ההלכה ,עבד כנעני שיוצא
לכנותו בחיבה‘ :מיין זליג’ל’ –
לעומת זאת ,החפץ לקנות את אשר אראך’. ר’ טוביה לייב תכנן להגיע לחפשי הופך ליהודי גמור מעצמו
זליג שלי .כאשר הגיע לפרקו,
שידך לו רבו את בתו של רבי התורה הקדושה ,עליו לאחוז פסוקים אלו מעוררים שאלות למונקאטש לימים האחרונים של ללא צורך בתהליך גיור מצדו.
נתן ‘בעקער’ רייכמן זצ”ל ,אשר בכל אחד ואחד מארבעים רבות וחשובות .ראשית ,מדוע חג הפסח בשנת תרס”ה ,לשהות לעומתו ,הגר בוחר להתגייר
התפרנס ממלאכת האפייה אך ושמונה הקנינים ,וככל שהוא חשו אברהם אבינו ושרה אמנו במחיצת הצדיק ולהיפרד ממנו מתוך מחשבה והבנה אישית שה’
מעולם לא פסק פומה מגרסא. מוסיף בהם ,כך הוא קונה קנין צורך להצטרף לתרח וללוט בלבו ,ללא ברכת פרדה רשמית. הוא האלקים .אם כן ,לכאורה,
תנאי ברור היה לו לשדכן ,בעת רב יותר בתורה ,והיא נעשית ולצאת אתם יחד מאור כשדים אולם ,כפי שאומר הפסוק (קהלת י הגר חשוב יותר משום שהוא
אשר הציע את השידוך לאופה יותר ויותר שלו. לכיוון ארץ כנען? הלא באותם כ) ‘עוף השמים יוליך את הקול’. פעל מתוך בחירה ,בניגוד לעבד
ימים הם עסקו באור כשדים שהגרות חלה עליו מעצמה!
הירושלמי הצדיק :החתן פשוט ללמוד לפרסום נשגבות בפעולות
השמועה על מכירת החנות
אך הרבי מליובאוויטש האיר
המופלג יהיה סמוך על שולחן הקנין הראשון שבו נקנית וההכנות הקדחתניות הגיעה
חמיו כל ימי חייו ,כדי שיוכל שם השם ,כשאברהם מגייר לאזני מקורביו של ה’דרכי נקודה אחרת :הגר הפך ליהודי
התורה ,הוא היסודי ביותר: את האנשים ושרה מגיירת את
לשבת ולעסוק בתורה מבלי תשובה’ ,והם גילו לרבי שהחסיד מכח השכל האנושי ,ואילו העבד
‘בתלמוד’ .כלומר ,פשוט הנשים .מדוע שיעזבו מקום שבו
שיצטרך לתן דעתו לעניני מתכוון לנסוע לארץ ישראל הפך ליהודי מכח גזרת התורה –
ללמוד תורה ,לחזור עליה הם כל כך מצליחים כדי ללכת
הפרנסה. בניגוד לדעתו המפורשת. רצון השם המוחלט שקבע כך.
ולשנן אותה. לארץ כנען ,שם איש אינו מכיר
ואכן ,עם תום שבעת ימי הצדיק החריש ולא אמר דבר ,אך המעמד שמגיע ישירות מהתורה
בשם הגאון מוילנא זצ”ל אמרו: אותם? הרי היה קיים ספק גדול ואינו מתבסס על השכל האנושי
המשתה עלה רבי זליג אל היכל כפי ש’גזלן’ אינו כינוי למי במהלך עריכת השולחן הטהור
ישיבת מאה שערים הסמוכה אם יוכלו להמשיך שם במעשיהם ביום טוב אחרון של פסח ,פתח נעלה וחשוב הרבה יותר!
שיודע כיצד לגזול ,אלא למי הטובים!
לביתו ,ושב לביתו רק משבת ואמר לחסידיו“ :הטו אוזן לסיפור כאן טמון הביאור מדוע התורה
שגוזל בפועל – כך ‘למדן’ אינו
לשבת .כך נמשך הדבר שבע בנוסף ,אם אכן יצאו במטרה נפלא שקרה עם אחד מתלמידיו אינה מפרטת את סיפור אור
כינוי למי ש’יודע ללמוד’ ,אלא
עשרה שנה תמימות .חותנו ובכוונה להגיע לארץ כנען ,מדוע של המגיד הגדול ,הרב הקדוש כשדים .עלינו לזכור שהתורה
למי שמתייגע בתורה בפועל
ורעייתו טיפלו בכל צרכי הם עצרו בחרן והתיישבו שם? רבי דב בער ממזריטש זי”ע. אינה ספר היסטוריה שנועד
ממש...
הבית וגידול הילדים ,ורבי זליג ולבסוף ,אם פניהם של אברהם אותו תלמיד היה רב ואב בית לספר לנו מה אירע בעבר; שמה
פעם השמיע אחד התלמידים של התורה מעיד על מהותה
לא ידע מאומה מכל הנעשה ושרה היו מועדות ממילא לארץ דין באחת הערים הגדולות ,ופעל
מאמר מחודד זה באזניו – היא מלשון הוראה .התורה
בביתו. כנען ,לשם מה היה צורך בציווי רבות ונצורות למען חיזוק התורה
של רבו ,הגאון רבי יחזקאל מלמדת אותנו כיצד עלינו לנהוג
אף בלילות לא היתה לו שנה מיוחד שעליהם ללכת אל הארץ והיהדות בעירו ,אך לעת זקנתו
לשמע זצ”ל. אברמסקי ומהו רצון הבורא מאתנו.
של ממש .מעולם לא הלך אותה יראה להם הקדוש ברוך הרגיש שצרכי הציבור המרובים
הדברים ,פרץ רבי יחזקאל
לישון בכוונה תחילה ,אלא הוא? מונעים ממנו להיות פנוי ולעסוק אמנם ניסיון אור כשדים היה
בבכי מר.
היה נרדם מאליו על הגמרא, וביאר המגיד ,כי השטן בראותו בתורה כאוות נפשו .הוא החליט ניסיון אדיר ,ואולי אף גדול יותר
התפלא התלמיד :רבי ,מדוע מבחינת הקושי האנושי מניסיון
כשראשו נשמט מעייפות .כדי את הצלחתם של אברהם ושרה, לעזוב את הרבנות ולעלות לארץ
אתם בוכים? בשלמא אנחנו – העקדה ,אך הוא אינו משמש
שלא תימשך שנתו יתר על ניסה לשכנע אותם לעזוב את ישראל.
ראוי לנו לבכות .אולם רבנו, עבורנו לימוד לעשות כמותו.
המדה ,היה טובל את רגליו מקומם בתירוץ שמוטב להם הרב נפרד מקהילתו בדרשה
הרי כל דקה מנוצלת אצלו מסירות הנפש של אברהם אבינו
בגיגית מים קרים .כך היה לעמל התורה! להיות בארץ ישראל ,ובלבד מרגשת בה ביקשם לבל יסטו
ישן כשתי שעות בלילה ,ומיד שיפסיקו את פעילותם באור מדרכי התורה והיראה כפי באש הכבשן היתה מכח הבנתו
בקומו שם אבקה בעיניו, ומתוך הבכי ענה לו רבי כשדים .לכן נאמר ‘ויקח תרח’, האישית ושכלו הטהור ,שעם כל
יחזקאל :על זה ראוי לכל אחד שהורם וחינכם ,אך מרבו המגיד
כדי שיתעורר לאלתר ויחזור שכן תרח רומז כאן ליצר הרע. ממזריטש לא בא להיפרד ,משום גדלותו המופלגת ,עדיין נחשב
ללמוד. לבכות... לשכל אנושי.
אולם ,ברגע שיצאו לדרך והגיעו שידע את דעתו שאין לרבנים
פעם אחת בא בנו אל היכל גדולי התורה שבכל הדורות, לחרן ,הרגיש אברהם אבינו לעזוב את קהילותיהם ,ועליהם לעומת זאת ,ניסיון העקדה היה
הישיבה לבקרו בלילה ,והבחין זכו לה בזכות שחזרו עליה בחסרון הרוחני והחל להרהר אם להישאר ולהורות לצאן מרעיתם ציווי ישיר מהקדוש ברוך הוא.
שאביו פתח את הדף הראשון כל חייהם ללא הרף .מהרש”ם עשה נכון כשעזב את שליחותו. את הדרך אשר ילכו בה ואת הזכות הגדולה ביותר שאדם
של מסכת גיטין – על מנת מברז’אן זצ”ל היה ידוע בכח המעשה אשר יעשון. יכול להשיג היא קיום ציווי השם,
זיכרונו המופלא ,אשר כל דווקא אז הגיע אליו הציווי ‘לך
לחזור עליה .כשחזר בבוקר, לך ...אל הארץ אשר אראך’. המסע היה מפרך ,ובכל הדרך וציות זה נעלה הרבה יותר מכל
הופתע למצוא את שפתי אביו התורה כולה היתה אצלו מעשה של מסירות נפש שאדם
כמונחת בקופסא .אבל כדי לאמר :הקדוש ברוך הוא אמר הארוכה לאיסטנבול שבטורקיה,
ממללות כבר את ה’הדרן’ על לו :עד עתה היצר הרע היה זה היו הרב והרבנית הנוסעים עושה מדעת עצמו.
המסכת ,אחר שסיים את כולה להשיג קנין זה ,הוא עמל כל לפיכך מזכירים אנו בתפילותינו
חייו ללא הרף .לפני הסעודה, שהוליך אותך ,אך מכאן ואילך – היהודים היחידים ,ושאר הנוסעים
בלילה אחד... אני אהיה זה שצועד עמך. היו ערב-רב של גויים שהתנהגו רק את מעשה העקדה ולא את
שינן בעל פה את דיני נטילת מעשה אור כשדים.
ממה פחד ה’אור שמח’ כששמע הרב הזקן את הדברים בצורה גסה ,כך שהנסיעה הסבה
ברכה על אם הדרך
ידיים וברכת המוציא; ולפני
ענין הרציפות בלימוד התורה ברכת המזון חזר בזיכרונו על הללו באיסטנבול ,הבין שרבו להם סבל רב.
חשוב עד מאד .שלמה המלך הלכות ברכת המזון; בכל שבת המגיד כיוון את דבריו אליו ברוח כאשר סוף סוף הגיעה האנייה ויקח תרח את אברם בנו ואת
אמר בחכמתו (משלי כג ה) ושבת חזר על מסכת שבת ועל קדשו ,לבל תיפול עליו רוחו לאיסטנבול ,וגם בה לא פגש לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו
‘התעיף עיניך בו ואיננו’ .כלומר, מסכת עירובין ,יחד עם הלכות במסעו לארץ הקדושה .הוא הרב אף לא יהודי אחד ,נפל אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור
תסלק מבטך מן התורה אפילו שבת שברמב”ם ובשולחן ערוך המשיך לארץ ישראל בשמחה לבו בקרבו ומחשבות חרטה כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו
כהרף עין ,והיא כבר משתכחת – ובסעודת מלווה מלכה נהג ועסק שם בתורה ובעבודה בכבוד החלו לנקר בלבו .הוא חשש מן עד חרן וישבו שם .ויהיו ימי תרח
ממך .היסח הדעת הקטן ביותר לערוך את הסיום על מסכת ובנחת”. הבדידות במקום שבו הוא אינו חמש שנים ומאתים שנה וימת
עלול לגרום לאדם לאבד את עירובין .וכך נהג כל חייו ,בכל כשסיים ה’דרכי תשובה’ לספר מוכר ,ומכך שלא יוכל להרביץ תרח בחרן (בראשית יא לא-לב)
קניניו בתורה (מגילה יח.): ענין ובכל מעשה (מרביצי תורה את הסיפור ,הבין רבי טוביה תורה כפי שהורגל ,שלא לדבר דרכו של הרב הקדוש רבי צבי
הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מעולם החסידות). לייב כי בכך ביקש רבו לרמוז על הפרנסה המובטחת לו בעירו, הירש ממונקאטש זי”ע ,בעל ‘דרכי
מדוינסק זי”ע ,בעל ‘אור ועתה צא וחשוב :כמה פעמים לו ,כי למרות התנגדותו הכללית כנושא משרת הרבנות. תשובה’ ,היתה שלא להסכים
שמח’ ו’משך חכמה’ ,נודע למד מהרש”ם את מסכתות לנסיעה לארץ ישראל ,הוא מברך בעודו מהרהר באפשרות לחזור לחסידיו לעלות לארץ ישראל,
אותו בברכת הדרך וברוב הצלחה. בו מכל התכנית ,פגש לפתע יהודי מטעמים שנשארו כמוסים עמו.
המשך בעמוד ד’
המשך מעמוד ג’ תהילים
משמעות חדשה בעיניו; ‘כה אמר ה’ ...אני זי”ע בעל ‘פני מנחם’. רבנו יונה מגירונדי בפירושו לרי”ף על בכל תפוצות ישראל כבעל כישרון עצום
ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים’... יהודים רבים ,חסידים ושאינם ,חפצים מסכת ברכות (ל ,):בביאור דברי האמורא ומיוחד במינו .היה לו זיכרון מופלא ,והוא
כך חלפו עליו שני ימי ראש השנה מתוך להתברך מפי הרבי בברכת השנים. רבה על הפסוק ‘עבדו את ה’ ביראה וגילו זכר לפרטי פרטים דברים שלמד ,ראה או
התרגשות והתעלות. דממה שוררת בחדר ההמתנה .הממתינים ברעדה’ – “במקום גילה שם תהא רעדה”, שמע לפני עשרות שנים.
הימים הבאים סוחפים אותו עמם ,עשרת בתור מתכוננים בדחילו לקראת כניסתם ופירש רבנו יונה“ :תעבדו את ה’ ביראה פעם ביקר אצלו אחד מחכמי הדור,
ימי תשובה ,יום הכיפורים שלאחריהם, אל הקודש פנימה .הבעת רצינות נסוכה ובאותו היראה תשמחו ותגילו בה .שאף ובשעה שישבו יחד והשתעשעו בדברי
ההכנות הקדחתניות לחג הסוכות ,קניית על פניהם; האחד מטהר את לבו באמירת על פי שאצל בשר ודם היראה והשמחה תורה ,נשמעה דפיקה על הדלת .אחת
ארבעת המינים ובניית הסוכה. פרקי תהלים ,והאחר מהרהר בתשובה הם דבר והפכו ,שבשעה שהאדם מפחד מנשות דוינסק באה לשאול שאלת חכם.
זכה .אווירת הימים הנוראים הממשמשים מזולתו הוא עומד נרתע ודואג ,אבל רבי מאיר שמחה עצר את הלימוד ,אולם
והחג עצמו לעלא ולעלא; פניו קורנות
ובאים מורגשת היטב בחדר. הקדוש ברוך הוא איננו כן. לא הניח את הספר .הוא שם אצבעו
מאושר ,הולך הוא כמעט בצעדי ריקוד,
פיו מלמל שירה ושבח לבורא עולם. רק אחד מבין הממתינים זע על מקומו אדרבה ,כשהאדם מתבונן בגדלתו וירא במקום שבו אחז ,נטל בידו את הגמרא –
בחוסר נוחות .הבעת פניו מתוחה למדי. מפניו ,ישמח ויגיל באותה יראה מפני כרך גדול וכבד במיוחד של תלמוד בבלי
ביום שמחת תורה הוא מפזז ומכרכר עם
עיניו מתרוצצות בעצבנות מצד לצד ,והוא שבאמצעיתה מתעורר לקיים המצות, – ופנה לחדר האחר ,כדי לעיין שם בספרי
ספר התורה בהתלהבות כנער צעיר ,כולו
ושש ושמח בקיומה שיודע כי שכרו אתו השו”ת שלו ולהשיב את האשה דבר .כל
נוטף פלגי זיעה של מצוה. לופת באצבעותיו את הקוויטל בחזקה.
ופעלתו לפניו”. אותה העת ,פתח ועיין בספרים בידו
כך עברו עליו ימי המועדים ,מערים על לפני כמה חודשים הובהל לבית החולים
כי אכן ,דווקא מי שיש לו יראת שמים הוא השנייה ,ולא הניח מידו את הגמרא הכבדה
נפשו טללי תחייה והתעוררות. בעקבות כאבים עזים שתקפוהו .לאחר
זה היכול לשמוח בלב שלם ,מפני שנזהר אפילו לרגע אחד.
במוצאי שמחת תורה נדחק החסיד בין סדרת בדיקות מקיפה הודיעו לו הרופאים
הוא מן החטא. לאחר שיצאה השואלת ,תמה האורח:
ההמונים העוברים ביעף על פני הרבי, כי עליו לעבור בדחיפות ניתוח מציל חיים.
וכך אמרו בזוהר הקדוש (ח”ג נו ,).שבטרם ילמדנו רבנו ,מדוע אינכם מניחים לרגע
לקבל ברכת פרדה וחורף בריא. הידיעה הפתאומית בלבלה אותו לחלוטין, יבוא האדם לעבוד את בוראו ,יקדים יראת את הגמרא? הרי אפילו אדם צעיר בקושי
הרבי סימן לו במפתיע לעצור .הוא ניגש וכמעט שהטריפה את דעתו. שמים ,ועל ידי כך יבוא לעסוק בתורה, יכול לשאתה במשך זמן רב ,ואתם בגיל
אליו בדחילו ,ושמע את הדברים הבאים: בעוד שבשנים כתיקונן היה עסוק בימים ועל ידה להשיג שמחה. שיבה ,על אחת כמה וכמה .ומה נזק היה
“אתה תצטרך לעבור את הניתוח ,אך אל אלו בהכנה רבתי לקראת ימי הדין ,הרי ועל כן מבקשים תחילה ‘ובכן תן פחדך נגרם אם היה כבודו משאיר את הגמרא על
דאגה ,הכל יעבור בשלום ,אתה תצא מזה שבשנה זו היה מוחו עסוק בסיכויי הצלחת על כל מעשיך’ ,כי על ידי יראת ה’ ופחד השולחן עד שיסיים לעסוק בענין האשה?
מהר מאד ותחלים במהרה״. הניתוח למול סיכוני הכישלון שהציבו מהדר גאונו זוכים לבוא לידי שמחה ,וכמו השיב לו רבה של דוינסק :אינני מבין את
עיניו נפערו בתדהמה ,אך בקושי הצליח הרופאים לפניו בסבר פנים חמורות. שאמר דוד המלך עליו השלום“ :אני בעולם שאלתך .הרי על כגון זה נאמר ‘התעיף
לענות: לא נותרה לו כל פניות נפשית להכין את הזה מה אני? אלא יראתי מתוך שמחתי עיניך בו – ואיננו’!
“והלא הרבי אמר שאיני זקוק לניתוח”... הלב לקראת הימים הנוראים הממשמשים
ובאים.
ושמחתי מתוך יראתי” (תנדב”א רבה פ”ג).
יראתי מתוך שמחתי
אמר לו הרבי:
התור מתקדם אט אט ,והחסיד נכנס
אין מחסור ליראיו עבדו את ה’ ביראה וגילו ברעדה (תהלים ב יא)
“ראיתי את המתח העצום בו היית שרוי, ועל פי יסוד זה ביאר כ”ק אדמו”ר רבי בפסוק זה הובאו יחדיו שתי דרכים
רציתי לחזק אותך ,להעניק לך לפחות פנימה ,מוצא את עצמו עומד לנוכח
דוד אביחצירא שליט”א את לשון הפסוק בעבודת הבורא – היראה והגילה –
כמה שבועות של שלווה ורוגע ,שתוכל דמותו האבהית של הרבי שסוקר אותו
(תהלים לד י) ‘יראו את ה’ קדשיו כי אין שלכאורה סותרות האחת את רעותה.
להתנהג בראש השנה ,ביום כיפור ובחגים במבט מלא באהבת ישראל טהורה.
מחסור ליראיו’: ואכן ,בענייני העולם אין הן יכולות לשכון
כמו יהודי”. בידיים רועדות הוא מגיש את הקוויטל אל ‘קדשיו’ הם אלו הנמצאים במעלה הגבוהה יחד :הירא מפני מלך בשר ודם מבקש
“אבל ביטלתי את התור לניתוח” ,שאל הרבי .כתב שנקבע לו תור לאחר שמחת ביותר בעבודת הבורא ,וכנוסח תפלת להתרחק ממנו ,ואילו השמח בו מבקש
במבוכה. תורה ,וביקש ברכה שהניתוח יצליח שחרית של שבת ב’שוכן עד’ ,שצדיקים את קרבתו .אך בעבודת הבורא אין בכך
“אל תדאג” ,השיב לו הרבי“ ,לאחר וארוכה תעלה למכתו. הם למעלה מישרים ,חסידים הם למעלה כל סתירה; אדרבה ,יראת ה׳ מקרבת את
שביטלת את התור ,התקשרתי מיד ואמרתי כמו מתוך חלום הוא שומע את קולו של מצדיקים ,וקדושים למעלה מכולם. האדם אל קונו ,מחיה את רוחו ומביאה
להם שישאירו לך את התור”... הרבי: ואמרו בתיקוני הזוהר (הקדמה ה ):על פסוק אותו לידי שמחה.
הרבי הוסיף להעתיר ברכות להצלחת “שנה חדשה עומדת בפתח – א פריש יאהר. זה ,שממנו נלמד שכל מי שיש בו יראת יסוד זה ביאר הרב הקדוש רבי שלמה
הניתוח ,והחסיד יצא מאת פני הקודש. בעזרת ה’ אתה תבריא ולא תזדקק כלל שמים לא ידע מחסור לא בביתו ,לא הכהן מראדומסק זי״ע בספרו ׳תפארת
רק אז החל להבין את גודל הטובה שעשה לניתוח”... בתורתו ,לא בנשמתו ולא במעשיו. שלמה׳ (ר״ה ד״ה ובכן צדיקים) ,על מילות
עמו הרבי .הלא רק בזכות ‘ביטול’ הניתוח הוא ציפה לקבל את ברכת הרבי שהכל ומהותה של יראה זו נתבארה על ידי הרב התפלה ׳ובכן צדיקים יראו וישמחו׳.
זכה לימים גדושי התעלות ,החל מראש יעבור בשלום ,לשמוע אי אלו דברי חיזוק, הקדוש רבי יהודה אריה לייב מגור זי”ע פירושה הפשוט של התפלה נסוב על
השנה ויום כיפור בהם שפך את לבו כמים אבל לבטל לחלוטין את הניתוח?! ועוד בספרו ‘שפת אמת’ (לפסח תרנ”ח ד”ה בפסוק), הפסקה הקודמת בה מבקשים אנו שיתן
נכח פני ה’ ,עד לימי הסוכות ושמחת אחרי ההתייעצויות הממושכות עם כל שהיא יראת הרוממות המביאה לשמחה, ה’ כבוד לעמו ,תהלה ליראיו ותקווה
תורה ,בהם שאב מלא חפניו שמחה ורוח העסקנים הרפואיים ,והצילומים המראים ושמחה זו היא עדות על היראה שהיא טובה לדורשיו ,ופתחון פה למייחלים לו,
קדושה לכל השנה כולה. ברורות כי זה הצעד שיש לעשות?! שלמה ואמיתית. שמחה לארצו וששון לעירו וצמיחת קרן
די היה לו להיזכר בחרדה שאחזה בו לפני הוא פתח וסגר את פיו חליפות ,מנסה ומן היראה יבוא האדם לידי אהבת ה’, לדוד עבדו ועריכת נר לבן ישי משיחו ,ועל
ראש השנה ,כדי לדעת היאך היו עוברים למצוא את המילים המתאימות ,אולם כמו שאמרו בזוהר הקדוש (ח”ב רטז ,).שכיון כך ממשיכים אנו לבקש שיזכו הצדיקים
עליו חגי תשרי אם היה הניתוח נושף כל בטרם היה סיפק בידו לומר דבר מה, שיראת שמים חופפת על ראשו של האדם, לראות זאת בעיניהם ולשמוח ,ובעת ההיא
העת בערפו ,ממתין מעבר לפינה. המשיך הרבי ואמר לו“ :בעוד ימים מתעוררת בקרבו אהבת ה’. הישרים יעלוזו והחסידים ברנה יגילו.
כעת כבר לא נותר לו זמן למחשבות ספורים כולנו עומדים לומר ‘מי יחיה’ ,הסר וכך כתב רבנו בחיי אבן פקודה בספרו אמנם ,פירש בעל ה’תפארת שלמה’ את
מזיקות ומיותרות ,כבר למחרת נערך דאגה מלבך ותבטל את התור שקבעו לך ‘חובות הלבבות’ (שער י פתיחה) ,שהיראה, תבת יראו מלשון יראה ופחד וכבקשה
הניתוח כמתוכנן ,וזכה ,בסייעתא דשמיא, לניתוח”. שהיא השער הראשון משערי עבודת בפני עצמה על כך שהצדיקים ייראו מפני
להצלחה מרובה. יצא החסיד מחדרו של הרבי כשתחושת הבורא ,קודמת לאהבה וקרובה אליה הבורא וישמחו בו .כלומר ,שיזכו לעבוד
לרוב מספרים את הסיפור כדי להראות הקלה עצומה מתפשטת בלבו .צעדיו במדרגות עבודת הבורא. את הבורא במדות היראה והשמחה כאחד.
את טוב לבו של אוהבן של ישראל הרבי נעשו קלים ,הרבי נטל את האבן הכבדה ולאמיתו של דבר ,שתי מדות אלו ואף שבטבע העולם סותרות שתי מדות
ה’פני מנחם’ ,שטרח להסיר דאגה מלב שישבה על לבו וניפצה לרסיסים. משולבות האחת ברעותה ,ואין האדם יכול אלו זו את זו ,כי הירא מפני אדם ,מצטער
יהודי ,ולו לזמן מועט. עוד באותו היום התקשר למרפאה וביטל לאחוז באחת מהן בלבד .וכתב רבנו ישעיה הוא ואינו שמח בו אלא רוצה להתרחק
ברם ,נוסף על גודל טוב לבו של הרבי, את התור לניתוח. הלוי הורויץ זי”ע -ה’של”ה הקדוש’ (עשרה מפניו ולהיפטר ממנו ,והשמח אינו ירא.
יש ללמוד מן המעשה את דרכה של יראת רק עתה חש עצמו מסוגל לנצל את ימיו מאמרות מאמר ב-ג) ,שתבות ‘יראה’ ו’אהבה’ אך יראת ה’ שונה מכל מיני יראה
שמים אמיתית .אין זו חרדה המטלטלת האחרונים של חודש הרחמים והסליחות מחוברות יחד ,וניתן לכתבן יחד באופן שבעולם ,והיא גורמת לשמחה ולחיים.
את האדם ומונעת ממנו לעבוד את קונו, לתשובה מעומק הלב ולהכנה רבתי הבא – ‘יראהבה’ ,לרמוז שאי אפשר לאחת וכדברי חכמינו (פסיקתא דר”כ פי’ כז) ,שאמר
אלא יראה המלמדת אותו להשליך את לקראת יום הדין. מהן בלא רעותה ,ושעל ידי מדת היראה הקדוש ברוך הוא לדוד המלך“ :אם חיים
דאגותיו על הבורא ולעובדו בלב מיושב את ראש השנה עשה יחד עם עוד אלפי משיגים את אהבת הבורא. אתה מבקש – צפה ליראה ,שנאמר (משלי
ומתוך שמחה .זהו שאמר דוד המלך עליו חסידים בבית מדרשו של הרבי ,מילות עול מלכות שמים י כז)‘ :יראת ה’ תוסיף ימים’” ,והפוכה היא
השלום :״עבדו את ה׳ ביראה וגילו ברעדה״ התפלה יוצאות מפיו בכוונה מרובה‘ .זכרנו היה זה ימים ספורים טרם התקדש יום מיראת בשר ודם המקצרת את חיי האדם
– היראה עצמה פותחת את שערי הגילה. לחיים מלך חפץ בחיים’ ,התחנן כשדמעות הדין .תור ארוך השתרך ליד פתח חדרו וטורדת את נפשו.
זולגות מעיניו .פסוקי המלכויות קיבלו של כ”ק אדמו”ר רבי פינחס מנחם מגור וכאן המקום להציג את לשון הזהב של
לשמיעת השיעורים -קול הלשון:
03-6171077
