עינים מאירות · Eniyim Meherot — נח (2026-10-12)

בס"ד
דברי תורה מאת
רבי מנחם מנדל
פומרנץ שליט"א
גיליון נ"א (פר' נח
פרשת נח ע úהתורה והמועדים תשפ"ה -ביהמ"ד
באר ישראל)
תשפ"ז
תפילה על רשעים
האם יש מקום להתפלל על רשעים ומסוכנים לבריאה?
רָאִיתִי צ ַּד ִיק לְפ ָנ ַי ּב ַּדוֹר הַזּ ֶה’. הוא בפירוש (שם) 'קֵץ ּכ ָל ּבָשָׂר ּב ָא לְפ ָנ ַי ּכ ִי מָלְאָה מי נח
ועוד יש להוסיף ,כי הנה אמר הנביא (חבקוק ב ד) ‘וְצ ַּד ִיק ַשחִיתָם אֶת הָאָר ֶץ', הָאָר ֶץ חָמָס מ ִּפ ְנ ֵיה ֶם וְה ִנ ְנ ִי מׁ ְ
הבין נח כי אין כאן מקום לתפילה .מה שאין כן אצל איש צדיק תמים היה נח בדורותיו ,והיה היחיד מכל
ּבֶאֱמוּנ ָתוֹ יִחְי ֶה’ ,אם כן האמונה היא תנאי עיקרי בני דורו אשר ראוי היה להינצל מן המבול ,יחד עם כל
בצדקות ,והיאך יתכן לומר כי דווקא תנאי זה חסר אברהם אבינו בא הקדוש ברוך הוא והודיעו דבר
שאינו שייך אליו לכאורה ,על כי עומד הוא להפוך את משפחתו .נח מצא חן בעיני ה’ ,ואת האלקים התהלך.
לו לנח הצדיק.
סדום ,ומזה הבין אברהם שלא נאמר לו הדבר אלא אך הנה ,דבר פלא נמצא בפסוק בהפטרת פרשתנו
בין נח לאברהם ומשה בכדי שיתפלל .וכן אצל משה רבינו אמר לו הקדוש (ישעיה נד ט) ,כי נקרא המבול על שמו של נח הצדיק
ברוך הוא בחטא העגל (שמות לב י) 'ה ַּנ ִיחָה ּל ִי' ,וכן אחר ּ‘כ ִי מֵי נֹחַ זֹאת ל ִי אֲׁשֶר נׁ ִש ְּבַע ְּתִי מֵ ֲעבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל
והנה אמרו בזוהר הקדוש (ח"א רנד :זוהר חדש לח ,):כי
חטא המרגלים אמר לו (במדבר יד יא-יב) 'עַד אָנ ָה י ְנ ַ ֲאצ ֻנ ִי הָאָר ֶץ’ .אותו המבול הקשה והנורא ,אשר הכחיד את
בשעה שיצא נח מן התיבה לאחר המבול וראה את כל יושבי הארץ ולא הותיר זכר ממה שהיה לפניו -
העולם חרב ,פרץ בבכי עליו ,ואמר" :ריבונו של עולם, הָעָם הַזּ ֶה וגו' א ַּכ ֶּנוּ ב ַּדֶב ֶר ו ְאוֹרִׁש ֶּנוּ' ,ומזה הבין משה
כי המחתרת חתורה לפניו אם יעמוד בתפילה .אולם נקרא על שם נח‘ ,מי נח’.
הרי נקראת 'רחום' ,והיה לך לרחם על בריותיך".
אמר לו הקדוש ברוך הוא" :רעיא שטיא -רועה אצל נח נאמרו הדברים במוחלט בלא שום פתח ,לכן יתירה מכך ,כי הובא הפסוק בזוהר הקדוש (ח"א סז,):
שוטה ,עכשיו נזכרת לומר כן ,הלא היה לך להתחנן לא עמד להתפלל. ושם באו בטענה על נח ,שלא התפלל על בני דורו
באופן אחר כתב הרה"ק המגיד מקאז'ניץ זיע"א שיינצלו גם הם מן המבול ,ומשום כך נקרא על שמו.
לפני בשעה שאמרתי לך בלשון רכה 'כי אותך ראיתי
צדיק לפני בדור הזה'' ,והנני מביא את המבול מים בספה"ק עבודת ישראל בפרשתן ,וכן פירשו עוד
צדיקים ,כי בוודאי שנים הרבה התפלל נח על בני
המרחם על אכזרים
על הארץ' ,וציויתיך לעשות תיבת עצי גופר ,ולעסוק ועצם הדבר תמוה מאוד ,וכי מוטל היה על נח
בבניינה שנים הרבה ,שמא יחזרו בני דורך בתשובה, דורו ,שהרי מאה ועשרים שנה היה עוסק בבנין
התיבה ,והיו בני דורו שואלים אותו לשם מה טורח להתפלל על אותם רשעים ,אשר התורה הקדושה
ומפני מה לא ביקשת רחמים אז על כל העולם .וכי העידה עליהם כי כל יצר מחשבות ליבם היה רק רע
משום שידעת כי עתיד אתה להינצל בתיבה ,לא הוא בבנין זה ,והוא היה מתרה בהם כי עתיד הקדוש
ברוך הוא להביא מבול מים על הארץ .אם כן בוודאי כל היום (ראה בראשית ו ה).
עלה בליבך לבקש רחמים עליהם .והנה עתה רואה
כשם שהיה מוכיחם ,כך היה מתפלל עליהם לבל ואם תאמר ,כי צריך היה להתפלל שיחזרו בהם
הנך את כל העולם חרב ולא נותר בו מאומה ,ועכשיו
ימותו במבול .אלא ,שהתפלל ולא נענתה תפילתו, מדרכם הרעה וישובו בתשובה ,הלא גם זה תמוה,
מבקש אתה להתפלל". ולכאורה איפכא מסתברא ,כי רחמנות על אכזרים
אך באמת איש צדיק תמים היה ,כפי עדות התורה
כיון שראה נח כך ,עמד והקריב עולות וקרבנות, כאלו אינה אלא דרך אכזריות כלפי הטובים
הקדושה עליו ,אשר כמעט ולא נמצא כן על אדם
לכפר על מה שלא ביקש רחמים קודם המבול. והרחמנים.
בעולם שמפורש עליו בתורה כי צדיק הוא.
וסיימו שם" :אמר ר' יוחנן ,בא וראה מה בין הצדיקים ואם נתבונן במעשי אנשי דור המבול כפי המבואר
שהיו לישראל אחר כך ובין נח .נח לא הגין על דורו ולא מקטני אמנה היה בדברי חז”ל ,הן אפילו בין איש לרעהו היו מתאכזרים,
התפלל עליו כאברהם ,דכיון דאמר הקדוש ברוך הוא אכן ,לא נוכל להתעלם מדברי הזוהר הקדוש ,אשר כמו שאמרו (ב”ר לא ה) שכשהיה רוכל בא לשוק למכור
לאברהם (בראשית יח כ) 'זעקת סדום ועמורה כי רבה', יש בהם ביקורת על נח בשל כך שלא התפלל על בני תורמוסין ,היה כל אחד מהם נוטל פחות משווה
מיד (שם פסוק כג) 'ויגש אברהם ויאמר' .והרבה דברים דורו. פרוטה ,עד שהיה המוכר נותר בלא כלום.
כנגד הקדוש ברוך הוא[ ,עד] ששאל שאם ימצא שם
עשרה צדיקים שיכפר לכל הדור בשבילם ,וחשב
ובאמת גם ברש"י בפרשתנו מצינו שהביא טענה
אחרת על נח ,בפסוק (בראשית ז ז) 'ו ַּיָבֹא נֹחַ וּ ב ָנ ָיו וְאִׁש ְּתוֹ מפני מה נמנע נח מן התפילה
אברהם שהיו י' בעיר עם לוט ואשתו ובניו ובנותיו וּנׁ ְשֵי ב ָנ ָיו א ִּתוֹ אֶל ה ַּתֵב ָה מ ִּפ ְנ ֵי מֵי ה ַּמ ַּבוּל' ,וכתב" :אף אך קודם שנבוא להרחיב בדבר השאלה ,יש לנו
וחתניו ולכן לא התפלל יותר .בא משה והגין על כל נח מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין שיבא להתבונן גם בעצם דברי הזוהר הקדוש ,אשר כמה מן
הדור ,כיון שאמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות לב ח) המבול ,ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים". המפרשים עמדו לבאר כוונתו.
ישראל חטאו' ,סרו מהר מן הדרך' ,מה כתיב ביה (שם בספה”ק תפארת שלמה (פר' נח ד"ה ויבא) כתב ,כי הטעם
אך דברים אלו נשגבים מבינתנו ,וכי כל אותם מאה
פסוק יא) 'ויחל משה' .מהו 'ויחל' ,מלמד שהתפלל עד ועשרים שנה שהטריח נח את עצמו בבנין התיבה, אשר מחמתו מנע עצמו נח מן התפילה ,הוא משום
שאחזתו חלחלה .רבנן אמרי ,לא הניח משה לקדוש לא ידע אם יבוא מבול ,ואת כל זאת לא עשה אלא ענוותנותו הגדולה ,אשר לא הבין את כוחו בזה ,אלא
ברוך הוא עד שנתן נפשו עליהם מן העולם הזה ומן לרווחא דמילתא ,שמא יבוא המבול ,ורק אחר אמר לעצמו" :וכי ראוי אני לבטל גזירתו של הקדוש
העולם הבא ,דכתיב (שם פסוק לב) 'ועתה אם תשא שהחלו הגשמים יורדים ודחקוהו המים נכנס לתיבה. ברוך הוא" .כי קטן היה בעיניו ,ולא האמין שיבטל
חטאתם ואם אין מחני מספרך אשר כתבת' .אמר ר' הקדוש ברוך הוא את גזירתו מפני תפילתו .וזהו
יוסי מהכא (תהלים קו כג)' ,ויאמר להשמידם לולי משה נח איש צדיק 'מקטני אמנה היה' ,כיון שהיה מקטין עצמו ,חסרה
בחירו עמד בפרץ לפניו' ,וכן כל הצדיקים הגינו על ועוד ,כי כל הענין טעון ביאור .הלא התורה הקדושה אמונתו .אך אברהם אבינו ומשה רבינו לא נהגו כן,
דורם ולא הניחו מדת הדין לשלוט בהם .ונח התעכב מעידה על נח ואומרת (בראשית ו ח) ‘וְנֹחַ מָצ ָא חֵן ּבְעֵינ ֵי כי אברהם התפלל אפילו על אנשי סדום ,וכן משה
עמו הקדוש ברוך הוא ואמר ליה רבוי דברים שמא ה’’ ,ואם נדחוק ונאמר כי אותה מציאת חן לא היתה התפלל על ישראל בשעה שחטאו ,כי הבינו שזהו
יבקש עליהם רחמים ולא השגיח ולא ביקש עליהם מחמת צדקתו ,הרי המקרא הבא טופח על פנינו גופא רצון ה'.
רחמים ועשה התיבה ונאבד כל העולם". ואומר (שם פסוק ט) ‘נֹחַ א ִׁיש צ ַּד ִיק ּתָמִים ה ָי ָה ּבְדֹרֹתָיו’, גם רבינו האור החיים הקדוש (בראשית ו יג) עומד ומלמד
עוד הובא שם מאמר רבי יהושע ,כי הטעם שלא והקדוש ברוך הוא בעצמו אמר לו (שם ז א) ּ‘כ ִי אֹתְך ָ זכות על נח ,וכותב כי מאחר שאמר לו הקדוש ברוך
א
עינים מאירות
רבינו הבעל שם טוב הקדוש זיע"א בדרכו בלוויית חסדים ,אלא אמר (בראשית יח כה) ‘חָלִל ָה ּלְך ָ מֵ ֲעשֹׂת התפלל נח על בני דורו ,הוא משום שחשש שמא
כמה מתלמידיו הקדושים ,והנה באמצע הדרך שינה ּכ ַּדָב ָר הַזּ ֶה לְהָמִית צ ַּד ִיק עִם רָׁשָע וְה ָי ָה כ ַּצ ַּד ִיק ּכָרָׁשָע אפילו הוא עצמו לא יזכה להימלט ,על כן כשאמר
העגלון הקבוע אלכסיי את טעמו ,הוציא סכין גדולה חָלִל ָה ּלָך ְ הֲׁשֹפ ֵט ּכ ָל הָאָר ֶץ לֹא י ַ ֲעשֶׂה מִׁש ְּפ ָט’ .וכל לו הקדוש ברוך הוא כי צדיק הוא לפניו 'בדור הזה',
מחיקו והכריז כי עומד הוא לרצוח את רבינו נפש טענתו היתה שלא יתכן לספות צדיק עם רשע ,על כן ועתיד הוא להינצל ,הבין כי רק כלפי דורו חשוב הוא
רח"ל .אמר לו הבעל שם טוב" ,עשה כרצונך ,אולם שאל אם יש צדיקים בתוך העיר .ומשלא נמצא אפילו לצדיק ,ואילו היה בדור אחר ,כגון בדורו של אברהם
כל אדם ראוי לכך שימלאו את בקשתו האחרונה, מנין של צדיקים שיגן על העיר ,לא הועילה הטענה אבינו ,או בדור מקבלי התורה -לא היה נחשב לכלום.
ובקשתי כי לא תהרגני כאן במקום זה ,אלא תיסע להצילה .אולם לוט בא בדרך תחנונים ובקשת רחמים, על כן בחשש זה היה שרוי ,ומיד כששמע כי ינצל מן
עוד מעט ושם תעשה מה שתרצה" .מילא אלכסיי את ואמר (שם יט יט) ‘ה ִּנ ֵה נ ָא מָצ ָא עַב ְּדְך ָ חֵן ּבְעֵינ ֶיך ָ ו ַּתַג ְּד ֵל המבול ,לא העז לבקש יותר מזה.
בקשת רבינו ,והנה תיכף ומיד נפלה עליו רוח חרטה, חַס ְּדְך ָ אֲׁשֶר עָשִׂיתָ ע ִּמָד ִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְׁשִי וְאָנֹכ ִי לֹא אכן אם כנים הדברים ,יש להבין מהי הטענה על נח.
והוא התנפל לרגלי הבעל שם טוב והתחנן כי ימחל אוּ כ ַל לְה ִּמָל ֵט הָהָר ָה ּפ ֶן ּתִד ְּבָקַנ ִי הָרָעָה וָמ ַּתִי’ .וכיון
לו ,באומרו כי הוא עצמו אינו מבין כלל מה עלה על שהתחנן על נפשו -נתקבלה תפילתו. המה לבדם ינצלו
דעתו ,וכיצד נכנס לליבו רצון רע ומשונה כזה. ויסוד גדול למדנו מכאן ,כי בקשה הבאה מתוך הכרה אך הנה כתב הספורנו (בראשית ו ח) כי נח ניצל מן המבול
ויאמר הבעל שם טוב לתלמידיו ,כי במקום שבו במידת חסדו של מקום -יכולה היא שתועיל אפילו בחסד ולא בזכות ,ובפרט מה שניצלו בניו ממימי
התעוררה בקרב העגלון תאוות הרציחה ,עמד פעם במקום רע ועושי רע ,כל זמן שלא נתמלאה סאתן. המבול ,אשר לא היו ראויים לזה ,כי אם בחסד ה'
רוצח אחד ורצח אדם ,ובזה השחית את המקום ,ומאז ועל כן ,העיר צוער -הצעירה משאר הערים -נותרה עליהם .וכתוב מפורש בדבר בספר יחזקאל (יד יג-טז):
כל העובר שם מתעורר בו יצר הרציחה .ומשום כך קיימת ,ונתקבלה בקשת לוט עליה .אין ספק ,כי ללא ּ'ב ֶן אָד ָם אֶר ֶץ ּכ ִי תֶחֱטָא ל ִי לִמְעָל מַעַל ו ְנָטִיתִי יָד ִי עָל ֶיה ָ
ביקש מאת העגלון לנסוע משם והלאה ,ובזה שב זכותו של אברהם לא היתה זכותו של לוט עצמו ִשלַח ְּתִי ב ָּה רָעָב וְהִכְר ַּתִי וׁ ְָשבַר ְּתִי ל ָּה מ ַּטֵה לָחֶם וְהׁ ְ
לטבעו הרגיל. מועלת כלום ,אך בזכות אברהם לא היה די ,אלא שלֹׁשֶת הָאֲנׁ ָשִים הָא ֵּל ֶה ּב ְתוֹכ ָּה מ ִּמ ֶּנ ָה אָד ָם וּ בְהֵמָה :וְה ָיוּ ׁ ְ
ובדומה לזה מסופר בזוהר הקדוש (ח"ב מט ):על אודות הוצרכה בקשת החסד ,ודביקות במידתו של אברהם נֹחַ ּד ָנ ִּי ֵאל וְאִ ּיוֹב ה ֵּמָה בְצִדְקָתָם י ְנ ַּצ ְלוּ נַפְׁשָם נְא ֻם ה'
רבי חייא ורבי יוסי שפעם אחת הלכו בדרך והתלווה אבינו -מידת החסד. אֱלֹקִים :לוּ חַ ּי ָה רָעָה אַ ֲעב ִיר ּבָאָר ֶץ וׁ ְש ִּכְל ָּתָה וְה ָיְתָה
אליהם אדם אחד ,אשר אמר להם כי דרך זו מסוכנת ובאמת ,לא לנו לעמוד ולבקש את החילוקים בין שלֹׁשֶת הָאֲנׁ ָשִים הָא ֵּל ֶה שמָמָה מ ִּבְל ִי עוֹב ֵר מ ִּפ ְנ ֵי הַחַ ּי ָהְ ׁ : ׁ ְ
היא ,יען כי פעם הלכו בה תלמיד חכם ועם הארץ, התפילות ,ולומר מפני מה הועילה זו ולא זו .והרבה ּב ְתוֹכ ָּה חַי אָנ ִי נְא ֻם ה' אֱלֹקִים אִם ּב ָנ ִים וְאִם ּב ָנוֹת י ַּצ ִילוּ
וקם אותו עם הארץ והרג את התלמיד חכם ,ומחמת האריכו בספרי חסידות כי תועלת גדולה היתה שמָמָה'. ה ֵּמָה לְב ַּד ָם י ִּנָצ ֵלוּ וְהָאָר ֶץ ּתִהְי ֶה ׁ ְ
שנעשה בדרך זו חטא גדול כזה ,הרי כל העובר שם בתפילתו של אברהם אבינו ,לו ולדורות. הרי מבואר להדיא ,כי שלושת הצדיקים -נח דניאל
מסכן עצמו .כי רוח הטומאה השורה שם עלולה
להזיק לכל העוברים במקום. ונשאתי לכל המקום ואיוב -לא היו יכולים להציל את בניהם מן הפורענות,
אלא רק את עצמם.
למדנו מכאן ,כי אדם העובר עבירה במקום ,לא את אך אנו שבים ומעמידים את הקושיה הפשוטה וזהו כפי שהבאנו למעלה מרבינו האור החיים הקדוש,
עצמו בלבד הוא מטמא ,אלא גם את המקום שבו עבר והשאלה המתבקשת ,מה ראה אברהם לבקש על שהבין נח כי לא תועיל תפילתו.
את העבירה הוא מטמא. אנשי סדום הרעים והחטאים .הלא כמה היה העולם
סובל ומצטער אם היתה תפילתו נשמעת. וטעם הדבר -מפרש הספורנו -כי אלו שלושת
ומעתה יובן ,כי ביקש אברהם אבינו לטהר את אדמת הצדיקים לא לימדו את בני דורם לדעת את ה' ,ולא
סדום מן החוטאים בה .שהרי סוף סוף סדום בגבול ואכן יש מן המפרשים (ראה רד”ק בראשית יח כד) שפירשו עשו כמעשי אברהם אבינו ,משה רבינו ושמואל
נחלת ארץ ישראל המובטחת היא ,על כן היה אברהם כי עיקר התפילה לא היתה על החוטאים הרשעים, הנביא ,אשר חגרו מתניהם להפיץ את דבר ה' בכל
מתרעם על הפיכתה. כי אם על המקום עצמו .כי ודאי את הרשעים יש
מקום .וכדברי הרמב"ם (עבודה זרה פ"א ה"ג) על אברהם
ראיה נוספת נוכל להביא על הדבר ,ממאמר רבי אבינו" :התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם
חנינא בן תרדיון (אבות פ"ג מ"ב) "שנים שיושבין ואין בקשה הבאה מתוך הכרה במידת חסדו ולהודיעם שיש שם אלוק אחד לכל העולם ולו ראוי
ביניהן דברי תורה הרי זה מושב לצים" .והרי לא אמר
רבי חנינא שאותם השניים שחים ביניהם בדברי
של מקום -יכולה היא שתועיל אפילו לעבוד ,והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר
ליצנות ,אלא שאין ביניהם דברי תורה .אלא ,מפני מה במקום רע ועושי רע ,כל זמן שלא ומממלכה לממלכה" וכו'.
לא נתנו ליבם לדברי תורה ,אין זאת אלא שפעם עברו נתמלאה סאתן זה היה עוון סדום
שם לצים וטימאו את המקום בדברי ליצנותם ,על אכן ,כל אלו הדברים הנשמעים מפי חז”ל ורבותינו
כן משוכה רוח טומאה על המקום ואינו ראוי לדברי הראשונים ,יש בהם כמין טענה וטרוניא כלפי נח.
להעניש ,ואין די במה שייענשו בעולם הבא ,ובעולם
תורה. ובעינינו יפלא ,כי לכאורה דווקא את מעשיו של
הזה להמתין להם ולהניחם כדי שיגדל עונשם בעולם
על פי דברי הגאון הבית הלוי זצ"ל על השפעת האדם האמת ,כי עצם מה שנשארים בריות כאלו בעולם אברהם אשר התפלל על רשעי סדום אין אנו מבינים.
על המקום ,אפשר לבאר את דברי המדרש (ב"ר לא הלא התורה חורצת משפטה עליהם (בראשית יג יג)
יש בזה סכנה לכלל האנושות .אך תפילת אברהם
ז) ,שהוצרך המבול למחות ג' טפחים בעומק הארץ, היתה על כך שיאבדו חטאים מן הארץ ,וסדום עצמה ‘וְאַנׁ ְשֵי סְדֹם רָעִים וְח ַּטָאִים ל ַה’ מְאֹד’ ,וידועים דברי
כעומק המחרישה :כי חטאי דור המבול היו גדולים תישאר כפי שהיתה ,כולה משקה ,כגן עדן התחתון, חז”ל (סנהדרין קט ):על אותה ריבה אשר נתנה פרוסת
כל כך ,עד שהיתה כל האדמה ספוגה מטומאתם, ולא תהפוך לארץ מלחה אשר לא תשב .והצדיקים לחם לעני ,ובאו אנשי סדום ומשחוה בדבש והעמידוה
והיה צורך להסיר את שכבת אדמה זו כדי למנוע את אשר ישארו בחיים יוכלו ליהנות מן הארץ הטובה. על חומת העיר עד שמתה מעקיצות הדבורים .הרי
השפעתם על העולם המחודש. כאן אכזריות נוראה ואיומה ,וכי בחייהם של אלו היה
אכן ביאור זה אינו כפי הנראה מפשטן של כתובים,
הרי לנו עד כמה צריך אדם להיזהר ממקום של אברהם חפץ .הרי מחמת גודל הרשעות היו אפילו
ומבקשים אנו הסבר אשר יניח את דעתנו גם לפי
טומאה. העופות מונעים עצמם מלעוף שם ,כמו שנאמר על
ביאור שאר המפרשים ,אשר פירשו דברים ככתבן,
ומידה טובה מרובה ,כי מקומות שמקיימים בהם שהתפלל אברהם על חיי אנשי סדום. סדום (איוב כח ז) ‘נָתִיב לֹא יְד ָעוֹ עָי ִט’ (ראה פרקי דר”א פכ"ה).
מצוות ,כבתי כנסיות ובתי מדרשות ,אשר כתליהם ולא זו בלבד ,הרי כאשר שמע אברהם אבינו בברית
ספוגים בתורה ותפילה -ודאי משפיעים מאוד על ותשחת הארץ בין הבתרים על השעבוד שעתידים בניו להשתעבד
האדם לטובה ,ומביאים את העומד בהם לידי דביקות ובפרט יש להבין את דברי חז”ל שהבאנו למעלה, בארץ לא להם ,לא עמד לבקש עליהם ,ודווקא על
בקדוש ברוך הוא. כי מכח תפילותיו ובקשותיו של אברהם אבינו ,באו סדום עמד לבקש.
אם כן כאמור ,יש המבארים כי תפילתו של אברהם וביקרו את נח אשר לא עשה כן ,ולא התפלל על אנשי אם כן ,לכאורה אין התמיהה על נח שלא התפלל על
היתה על הארץ עצמה ,לבל תיהפך סדום ,וביקש דורו. דור המבול ,כי אם על אברהם שהתפלל על אנשי
להמליץ טוב על המקום .אך כבר הערנו כי לא כן הלא את כל התועבות עשו אנשי דור המבול ,ותמלא סדום ,ופעם אחר פעם אינו מוותר ,אלא נושא ונותן
משמע מפשוטן של כתובים ,ובעיקר קמה קושייתנו הארץ חמס מפניהם .פרוצים היו בעריות ,ונחתם גזר עם הקדוש ברוך הוא להציל את סדום.
וגם ניצבה על עצם הטענה שהעמידו חז"ל כנגד נח
על שלא התפלל על בני דורו ,ואנו ראינו כן תמהנו
דינם על הגזל ,ואפילו בהמה ועוף השחיתו דרכם עקב
מעשי בני האדם .וכל כך נשחתה הארץ ,עד שהוצרך
לבקש תפילה ותחנונים
דווקא על תפילת אברהם ,וגם אם את תפילת אברהם המבול לבוא ולמחות שלושה טפחים מן האדמה, עוד יש להעיר ,כי לכאורה משמע מן הכתובים שלא
נוכל ליישב ,הטענה על נח אינה מבוררת. כעומק המחרישה .וכפי שדרשו חז”ל (ב”ר לא ז): התקבלה תפילתו של אברהם אבינו ,ונהפכה סדום
ובנותיה .ואילו כאשר בא לוט וביקש על העיר צוער
כוונת האמוראים בתפילה “’הנני משחיתם את הארץ’ ,ר’ הונא ורבי ירמיה בשם
רב כהנא בר מלכיה ,אפילו ג’ טפחים שהמחרישה -נתקבלה בקשתו לפני ה’ .וכי גדול כוחו של לוט
כדי להבין פשר דבר ,נביא בזה דברים מפליאים שולטת בארץ נימוחו”. מכוחו של אברהם.
מן התלמוד ירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד יז ,):אשר סיפרו אך זאת נוכל ליישב ,כי האמת תורה דרכה ,וכל
רבותינו האמוראים על עצמם. המקום גורם המתבונן בפסוקים בפרשת וירא ,יראה כי בא אברהם
שם עוסק הירושלמי בענין הכוונה בתפילה ,ולפי יש בנותן טעם להביא את המסופר ,כי פעם אחת נסע אבינו לבקש מכוחה של מידת הצדק ,ולא ביקש על
ב
עינים מאירות
ולפי זה שוב אין להקשות מדין בל תלין ,כי לא נאמר אלא נטעם מהם מעט בדברים הנוגעים לביאור דברי פשוטן של דברים נראה כי רבותינו גדולי האמוראים
איסור הלנה אלא בשכר הבא כתמורה על פעולת הירושלמי הנזכרים. לא היו מכוונים בתפילה כראוי ,ולהלן נראה האם אכן
שכיר ,ולא על מתנה הבאה ברצון טוב ולא בחיוב. כמה מהלכים מביא 'הכתונת פסים' בביאור הענין, הדברים כפשוטם.
אשר כל אחד מהם מגלה טפח מהנהגת הקדוש ברוך והובא שם כי רבי חייא רובא -הוא רבי חייא הגדול
לי בני ישראל עבדים הוא בעולמו ,ובהבנת מהות השכר הרוחני והיחס -אמר על עצמו כי מימיו לא הצליח לכוון בתפילתו.
אכן הא גופא קשיא ,הרי האדם עמל וטורח בקיום הנכון לעבודת ה' בעולם הזה. ופעם אחת התאמץ במיוחד בתפילה ,אולם גם אז
המצוות ,ומדוע לא יחשב כפועל הראוי לשכר. נכנסו לליבו מחשבות אחרות ,מיהו הנכנס ראשון
אלא מבאר הכתונת פסים על פי מה דאיתא בגמרא שכר קבלנות אצל המלך ,האם הממונה או ראש הגולה .לאחריו
(ב”ק צז ).כי התוקף עבדו של חבירו וכופהו שיעשה תחילה כותב ‘הכתונת פסים’ ,כי עובדי ה’ בעולם הזה בא שמואל ואמר כי גם הוא בשעה שביקש לכוון
עבורו מלאכה בזמן שבלאו הכי לא היה עובד עבור אינם כפועלים העוסקים במלאכת בעל הבית ,אלא בתפילתו ,מצא עצמו מונה אפרוחים ,ורבי בון בר
בעליו -פטור מלשלם ,שכן לא הפסידו כלום. כאומן הנשכר בקבלנות לעשות מלאכה בעבור אדם חייא סיפר כי היה מונה שורות של אבני בנין .הוסיף
אם כן ,בני ישראל היו עובדים את פרעה במצרים אחר .מצות ‘ביומו תתן שכרו’ נאמרה לשוכר פועל על דבריהם רבי מתניה ,ואמר כי מחזיק הוא טובה
כעבדים ,ולא היו מקבלים שכר ,והקדוש ברוך הוא למלאכה ,אולם הנותן חומרי גלם ביד האומן ומבקש לראשו ,על אשר בשעה שבא הוא לאמירת 'מודים' -
הוציאם משם על מנת שיהיו עבדיו ,ככתוב (שמות ג יב) מאיתו להשביחם ולעשות מהם כלי -כל זמן שהכלי כורע ומשתחווה מאליו ,כי לבו בל עמו.
ּ‘ב ְהוֹצ ִי ֲאך ָ אֶת הָעָם מ ִּמִצְר ַי ִם ּתַעַב ְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל ביד האומן אין בעל הבית עובר בבל תלין ,ורק משעה כל הקורא דברים אלו כפשטם ,סבור כי אפילו גדולי
הָה ָר ה ַזּ ֶה’ .אם כן עבודת ישראל לה’ יתברך נחשבת שהחזירו חל חיוב תשלום השכר בזמנו (שו”ע חו”מ סי’ החכמים היה להם קושי לעמוד ולכוון בתפילה,
כעבודת עבד עבור אדם אחר שאינו בעליו ,שאינו שלט ס”ו) .וגם כל אדם כך ,שהרי קיבל מאת ה’ יתברך ונראה כי עיקר הדבר בא ללמדנו שלא לייאש עצמנו
צריך לשלם עליה שכר ,כי זה נהנה וזה אינו חסר. נשמה יקרה ,ונצטוה לזככה ולתקנה על ידי קיום בראותנו כי אין אנו מצליחים לכוון ,אלא נאמר כי גם
אם כן בידינו לעת עתה שני מהלכים ,האחד משום המצוות ,ועל זה יטול שכרו בעולם הנשמות ,אך כאן גדולי רבותינו עמדו על קושי זה ,ובכל זאת התאמצו
שאומן קונה בשבח כלי ,והשני משום שהתוקף עבדו בעולם הזה הרי הכלי עדיין נמצא בידו ,ואין כאן הלנת להתפלל בכוונה ,וכמעשיהם נעשה גם אנו.
של חבירו פטור. שכר. אכן ,לא נוכל לקבל את דברי הגמרא הללו כפשוטם.
אך הדבר הקשה הוא ,כי בתנא דבי אליהו (רבה פ"ב) הרי אלו אמוראים קדושי עליון ,ולא יעלה על הדעת
יד שליח באמצע איתא ,כי בכל יום ויום רוחו של אדם ניטלת הימנו שלא כיוונו בתפילתם .ואין ספק כי יש כאן רמז
על כך מוסיף מהלך שלישי ,בשם גיסו המאור הגדול וניתנת לבעל הפקדון ,ולבוקר מחזירין אותה אליו. לסודות עליונים ,אין כאן סתם אפרוחים ולא סתם
החריף הרב ר' יצחק גאב"ד הרובשוב ,המבאר על פי וכמו שאומרים אנו בקריאת שמע שעל המיטה ממונים .ואכן ,הרבה דברים נאמרו לבאר את דברי
מה שכתבו הפוסקים (שו"ע חו"מ סי' שלט ס"ז) כי השוכר (תהלים לא ו) ּ'ב ְיָדְך ָ אַפְקִיד רוּ חִי' .ואם כן ,נחשב האדם חז"ל אלו.
בכל לילה כמי שכבר החזיר את הכלי לבעליו ,אלא
פועל על ידי שליח ,ואמר השליח ששכרו על בעל
הבית ,והלין בעל הבית את שכרו ,אינו עובר עליו שבבוקר ניתן לו שוב כדי שיוסיף לתקנו ,אך מדוע עיון תפילה
בבל תלין ,וגם השליח אינו עובר ,שכן לא קיבל עליו אינו מקבל בכל יום את שכרו כדין מי שכבר אין החפץ כדי לבאר פשר דבר ,נביא בזה מהלך מספר הדרושים
לשלם את השכר .ואמנם ודאי חייב לשלם ,אך אינו אצלו. 'כתונת פסים' שחיבר הגאון רבי יוסף אשכנזי זצ"ל
עובר באיסור בל תלין אם אינו משלם בזמנו. בעל 'צפנת פענח' לפני כשלוש מאות וחמישים שנה,
והנה ,מצוות התורה נחלקו לשנים' :אנכי' ו'לא יהיה וזה לא מכבר נדפס ספרו בהוצאה חדשה ומהודרת.
לך' מפי הגבורה שמענום (ראה מכות כד ,).אך לאחריהן מקומות שמקיימים בהם מצוות ,כבתי הנה אמרו חז"ל (ברכות לב" :):אמר רבי חייא בר אבא
בקשו ממשה רבינו (שמות כ טז) ּ'ד ַּב ֵר א ַּתָה ע ִּמָנוּ כנסיות ובתי מדרשות ,אשר כתליהם ספוגים אמר רבי יוחנן ,כל המאריך בתפלתו ומעיין בה -סוף
ו ְנׁ ְִשמָעָה' ,ואכן ממנו שמעו את שאר תרי"א המצוות. בתורה ותפילה -ודאי משפיעים מאוד על בא לידי כאב לב ,שנאמר (משלי יג יב) 'תוחלת ממשכה
מחלה לב'" .וכפי שפירש רש"י שם ,שהמאריך
לפי זה ,על כל המצוות אין הקדוש ברוך הוא עובר
בבל תלין ,כי יד שליח באמצע .ורק על מצות האמונה האדם לטובה ,ומביאים את העומד בהם בתפילתו מצפה כי תתקבל בקשתו מחמת ריבוי
הנכללת באנכי ולא יהיה לך משלם הקדוש ברוך הוא לידי דביקות בקדוש ברוך הוא הכוונה ,אך יתכן שלא תתקבל מחמת כמה סיבות,
שכר בעולם הזה ,כי עליהן ציוונו בעצמו. כי פעמים שאינו ראוי לכך מן הדין ,אך עתה שנכזבה
תוחלתו -יכאב לבו.
ועל פי זה יתבארו דברי המדרש (ראה שמו"ר כג ה וביפה
תואר שם) "כל מה שישראל אוכלים בעולם הזה אינו אומן קונה בשבח כלי ויש לשאול בזה ,ממה נפשך ,אם אכן מצד מעשיו
ראוי האדם שתתקבל בקשתו ,מדוע לא יזכה מן
אלא בשביל האמונה" ,כי על מצות האמונה משלם כדי ליישב את הדבר ,מציע לפנינו הצפנת פענח את השמים ,ואם באמת אינו ראוי -כיצד יבוא לידי כאב
הקדוש ברוך הוא כבר בעולם הזה ,כדי שלא יהא בזה סוגיית הגמרא (ב”מ קיב ).האם אומן קונה בשבח כלי. לב ,הרי מן הסתם יודע הוא שאין בידו זכויות ואינו
משום בל תלין. כלומר ,האם כאשר משביח האומן את כליו של בעל מבקש אלא על מתנת חינם ,אשר פעמים זוכה לה
אלו הם דברי הכתונת פסים ,אשר מתוכם בא לבאר הבית ,שייך השבח לאומן ,אלא שלאחר מכן מוכרו ופעמים שאינו זוכה.
את דברי הירושלמי בענין כוונה בתפילה ,וכדלהלן. לבעלים תמורת השכר ,או שמא מלכתחילה שייך
הכל לבעלים ,ואין כאן אלא תשלום שכר הפעולה. שכר מצוה בהאי עלמא
נח ומשה וממילא יש לנו לדון כמו כן בשכר התורה והמצוות, אלא ,שורש הענין במה שהשרישו חז”ל (קידושין לט ):כי
עתה נשוב לשאלתנו על נח .את ההבדל שבינו ובין המשביחים את נשמתו של כל בן ישראל .כי אמנם, “שכר מצוה בהאי עלמא ליכא” ,שכר המצוות -זמנו
משה הדגישו חז”ל (דב”ר יא ג) באמרם“ :נח אמר למשה, אם אין היהודי קונה את שבח נשמתו ,והרי היא ומקומו בעולם הבא .לא מיבעיא שאין בכל חללי
‘אני גדול ממך ,שניצלתי מדור המבול’ .אמר לו משה, כפקדון אצלו ,יש כאן מקום קושיא מדוע אין שכרו עלמא ליתן שכר מצוה אחת ,אלא שאפילו אם היה
‘אני נתעליתי יותר ממך ,אתה הצלת את עצמך ולא משתלם לו בכל לילה כשחוזרת הנשמה אל אביה הדבר באפשר -לא כאן הוא מקום הגמול ,על כן לא
היה בך כח להציל את דורך ,אבל אני הצלתי את עצמי שבשמים .אולם אם קונה האדם את נשמתו בשבח יצפה אדם לשכר מצוותיו .ומשום כך עלול האדם
והצלתי את דורי’”. שהוא משביחה ,אם כן אין כאן שכר פעולה כלל ,אלא לבוא לידי תוחלת ממושכה וכאב לב ,כי יודע הוא
כבוד הרב וכבוד המלך קנין ותמורתו ,ולא על זה נאמרה פרשת איסור הלנת
שכר.
בעצמו כי מעשיו טובים ורבים ,ובכל אופן אין בקשתו
מתקבלת.
כתשובה לדבר ,נביא את המשך דבריו הנפלאים של אחר שמפלפל רבינו בדברים ומאריך לבאר כי גם לפי
ה’כתונת פסים’ ,המקשר את שלושת המהלכים שכתב השיטה שאומן קונה בשבח כלי יש כאן עדיין כמה איסור 'בל תלין'
כדי לתרץ את ענין שכר המצוות ,לדברי האמוראים קושיות ,מביא בזה רבינו מהלך נוסף. אכן כאן ידועה ומפורסמת שאלה .הן כבר נודע הדבר
הקדושים בירושלמי. שהקדוש ברוך הוא מקיים את כל המצוות (ראה שמו”ר
וביאר שם ,כי רבי חייא רבה סבר כי שכר מצוה אינו שלא על מנת לקבל פרס ל ט ,פסיקתא רבתי פכ"ג) ,והרי אחת מתרי"ג מצוות היא
בזה העולם משום שאומן קונה בשבח כלי .והנה כך שנינו במסכת אבות (פ"א מ"ג)" :אנטיגנוס איש איסור הלנת שכר שכיר ,כמו שנאמר (ויקרא יט יג) 'לֹא
איתא בגמרא (קידושין לב ).כי נחלקו אמוראים בדין הרב סוכו קבל משמעון הצדיק ,הוא היה אומר ,אל תהיו שׂכ ִיר א ִּתְך ָ עַד ּבֹקֶר' ,וגם מצות עשה יש תָל ִין ּפְע ֻּל ַת ָ
שמחל על כבודו ,לדעת רב חסדא אין כבודו מחול, כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס ,אלא בדבר (דברים כד טו) ּ'ב ְיוֹמוֹ ת ִּתֵן ְ
שׂכ ָרוֹ' ,ואם אין הקדוש
ולדברי רב יוסף כבודו מחול ,משום שלאחר שעסק הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל ברוך הוא משלם שכר מצוות בעולם הזה ,יש כאן
בתורה ,נעשית היא כשלו .ולעומת זאת אמרו (שם פרס" .הרי מבואר ,כי מעיקר הדין אין האדם ראוי לכאורה הלנת שכר.
לב ,):כי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ,כי כבוד כלל לשכר על מעשיו ,ויש לו לעשות מעשים טובים כדי לבוא אל מקום ישוב ,מאריך הכתונת פסים
הציבור הוא ואין בידו למחול על כבוד הציבור. ולקיים מצוות גם אם אינו מקבל שכר כלל ,כי אין בדברי דרוש נפלאים ,ובולל בבלילה אחת את עניני
מעתה עולה בידינו חידוש מופלא :כי אם התורה של השכר אלא חסד לאדם ,ואין לו עליו טענה ותביעה חג הסוכות וימי החנוכה ,ומיישב בתוך דבריו כמה
הקדוש ברוך הוא היא ,אם כן גדול כבוד תלמיד חכם כלל. סוגיות .ואנחנו לא נביא כאן את כל אריכות הדברים,
ג
עינים מאירות
לעמוד בין ה’ ובין בני דורו ,ולא החשיב עצמו שליח לישראל בידי משה ,סבור כי ישנה שליחות בקידושין, יותר מכבודו של מלך ,כי כבוד חכמים הוא פרט מדיני
נאמן כמשה רבינו אשר זכה שתינתן התורה על ידו. ויש כאן יד שליח באמצע ,על כן לא נאסרה הלנת כבוד שמים ,ואילו כבוד המלך -כבוד הציבור הוא,
ואכן ,גדול היה כוחו של משה לא רק כדי ליתן את השכר .אך הסובר שכל הדברות ניתנו מיד ה’ לישראל, הפחות מכבוד שמים .ואם כן ,זהו שחקר רבי חייא
התורה לבני ישראל ,אלא גם בכדי להסיר פורענות בהכרח סובר כי אין שליחות בקידושין ,ודלא כדברי מי קודם למי ,הממונה או ריש גלותא ,כי הממונה
מעל ראשם ,כי ציר נאמן היה לשולחיו. הגמרא (קידושין מא ).הלומדת כן מפסוק .ולפי זה מפלפל הוא בבחינת המלך ,וריש גלותא הוא נשיא ישראל
הכתונת פסים בעניני המקדש והמשכן ,קחהו משם. ותלמיד חכם ,ועל כך חקר רבי חייא האם התורה של
תפילה לדורות הלומד היא או של הקדוש ברוך הוא .וכאשר הסיק
אכן ,לעומת נח אשר לא יכול היה להיות שלוחם של תפילת האמוראים -בלא כאב לב כי הממונה נכנס ראשון ,הבין שהתורה שייכת ללומד,
בני דורו ,ומשום כך לא התפלל עליהם -בא אברהם לפי ביאור זה עלה בידינו ,כי כל אחד ואחד מן ומשום כך יכול למחול על כבודו ולהכניס את המלך
אבינו והתפלל על אנשי סדום .והטעם ,לא משום האמוראים הקדושים ביאר בדבריו את אחת הדרכים לפניו ,אך מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ולא
שסבר שתתקבל תפילתו ,אלא שהבין את עומק ליישוב השאלה ,מה טעם שכר מצוה בהאי עלמא יוכל להכניס את הריש גלותא קודם לו .ואם כן ,כשם
הענין הגנוז ב’שכר מצוה בהאי עלמא ליכא’ ,כי גם אם ליכא .ומה שאמרו כי מימיהם לא כיוונו ,אין הכוונה שהאומן קונה בשבח כלי ,כך הלומד תורה קונה את
אין התפילה מתקבלת בפועל -ובוודאי לא רצה גם כלל לחסרון בכוונה בפירוש המילות ,אלא למאמר תורתו ,ואין בשכרה משום בל תלין.
הגמרא שבו פתח ה’כתונת פסים’ ,שהמאריך ומעיין
הוא שיישאר בעולם הרוע הנורא שעשו ,וכדלעיל -
בתפילתו סופו בא לידי כאב לב ,ועל זה אמרו כי סוגיית 'צדיק ורע לו'
הועילה תפילתו לאחר זמן מרובה.
מימיהם לא עשו כן ,ולא כיוונו לבקש שכר על לעומת זאת חקר שמואל בסוגיית צדיק ורע לו רשע
הבין אברהם אבינו שכוחה של תפילה אינו דווקא מצוותיהם בעולם הזה ,כל אחד מטעמו שביאר לאחר וטוב לו ,אשר עליה אמרו בגמרא (ברכות ז ).כי צדיק
במה שמתקבלת מיד ,אך פועלת היא לדורי דורות מכן מפני מה אין שכר המצוות משתלם מיד. וטוב לו הוא צדיק בן צדיק ,וצדיק ורע לו הוא צדיק
באופנים אשר נפלאו מהשגתנו. בן רשע.
אם ניקח את שלושת המהלכים אשר נתבארו כאן נוכל תפילה מתוך חיבור עוד יש להוסיף ,כי כאשר ספר שמואל את האפרוחים,
להשיבם אל דרכי עבודתנו ,ובפרט בעבודת התפילה. על פי כל האמור ,נוכל לסלול דרך מחודשת בתשובת ישב ודן בהלכות שילוח הקן ,כי הנה שנינו (חולין קמ):
אם מעשי האדם בעולם נחשבים כאומן הקונה בשבח השאלה מדוע לא התפלל נח בעד בני דורו .כי נח כי על שילוח הקן חייבים גם באפרוח אחד או בביצה
כלי ,הרי שהתפילה פועלת שבח בעולם ,ומרוממת עצמו עמד בפני שאלה זו ,האם יש מקום להתפלל אחת ,ולמדו כן מפסוק ,ובגמרא (שם קמא ).דנו בכך
את המתפלל עצמו .אם כן ,גם אם אינה מתקבלת תפילה אשר יודע האדם שלא תתקבל ,או שמא יש שמא יש לדרוש את הפסוק באופן אחר ואין לחייב
באופן שבו ביקש המתפלל ,תועיל התפילה לו ולזרעו לחוש כי יבוא בסופו לידי כאב לב .והרי בתפילה על אלא בשני אפרוחים.
בדרך אחרת ,כי אין שכירות משתלמת אלא לבסוף, אנשי דור המבול ,ברי היה לנח כי לא תתקבל בקשתו, ובסוגיא זו דן שמואל ,לפי מה שאמרו חז”ל (סנהדרין
וגם סופו של שכר התפילה לבוא. ובהאי פחדא הוי יתיב. קד“ :).ברא מזכי אבא ,אבא לא מזכי ברא” .כלומר,
הן אמת ,כבר בא קיצם של אנשי סדום ,כי כבר עלתה והנה ,לפי שיטת רבי חייא שאומן קונה בשבח כלי, שהבן מזכה את אביו בזכויות ובחיי העולם הבא ,אך
צעקת העניים השמימה ולא ניתן עוד להבליג על ומשום כך אין בשכר המצוות משום בל תלין ,הבין נח האב אינו מוסיף זכויות עבור בנו .ואמרו במדרש (ראה
מעשיהם ,וראויים הם לעונש .אך מכל מקום לא בא שתתקבל תפילתו רק אם תהא בבחינת ‘תורה דיליה’, דב”ר ו ה) כי גם שילוח הקן יסודו מענין זה ,כי כשם
אברהם לידי כאב לב בתפילתו ,כי הבין את מעלת שהבן מזכה את אביו בחיי העולם הבא ,כך האפרוח
התפילה .והיודע שלא יבוא לידי כאב לב -יוכל מזכה את אמו בחיי העולם הזה.
להתפלל גם כאשר ידוע לו שלא תועיל התפילה הבין אברהם אבינו שכוחה של תפילה אינו ומעתה דן שמואל ,כי יש להוכיח מזה שבשילוח הקן
בפועל .ומאחר שראה אברהם אבינו את עצמו כשליח דווקא במה שמתקבלת מיד ,אך פועלת היא אין נצרכים שני אפרוחים ,שהרי הבן מזכה את אביו
האחראי על כל יושבי תבל ,לא היה לו לחוש לכאב
לב.
לדורי דורות באופנים אשר נפלאו מהשגתנו גם כשהוא לבדו ,ואין נצרכים שני בנים.
ואם כן ,יש להוכיח גם לאידך גיסא ,כי אילו הוצרכו
אם כן ,פעל נח לפי שורת הסברא הפשוטה ,כי אם שני אפרוחים לשילוח הקן ,היה מקום לדון אם אפשר
אין תועלת -אין עבור מה להתפלל ,ומכיון שידע שקנויה היא אצל הלומד על ידי השבח שמשבח בה ללמוד מכאן שבן אחד מזכה את אביו.
שתועלת לא תצמח מתפילתו -לא ראה מקום לעמוד את נשמתו .ובדומה לזה ,צריך שיהיה לו חיבור של והנה במדרש (קה”ר פ”ד א) איתא שאם אין הבן מזכה את
בתפילה .אכן ,אברהם אבינו בא וגילה דרך חדשה ממש עם בני דורו .אולם בני דורו היו מושחתים כל אביו ,קל וחומר שגם אינו נענש מחמת אביו .מעתה
בעבודת התפילה ,כי גם כאשר אין התפילה עצמה כך ,עד שלא היה לו שום קשר עימם ,ולא היה מקום יחזור ויקשה מה בין צדיק ורע לו לצדיק וטוב לו ,כי
נענית ,הרי היא מתקנת את העולם. לתפילתו שתחול עליהם. שוב לא נוכל לתרץ שצדיק ורע לו הוא צדיק בן רשע,
לעומת זאת אברהם אבינו ,אף שבוודאי גם לו לא כי אין לו להפסיד מחמת אביו.
מעלת התפילה עומדת לעצמה היתה שום שייכות עם מעשיהם של אנשי סדום ,אך ובהכרח הטעם לזה שאין בל תלין בשכר המצוות,
כך צריכים גם אנו לראות את התפילה ,כמעלה מכל מקום לוט בן אחיו היה דר שם ,ובזה היתה לו הוא משום שאין שכירות משתלמת אלא לבסוף,
העומדת בפני עצמה ,ואינה שייכת רק לענין האם נקודת חיבור עימם והיה יכול להתפלל עליהם .זאת ומשום כך אף שצדיק הוא ,אינו נוטל שכרו בעולם
נתקבלה הבקשה או לא. ועוד אחרת ,כי פעלו המלאכים והביאו לידי כך שלוט הזה ,כמו שאמרו חז”ל (ב”ר פד ג ,הובא ברש”י בראשית לז ב):
פעמים הרבה באים בני אדם ושואלים ,הלא תפילות עצמו עסק במידת החסד בתוככי סדום בהכנסת “לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא ,אלא
כה רבות התפללתי ,כל כך כיוונתי וכל כך השתדלתי האורחים שבאו אליו ,ועל ידי זה נתקבלה אפילו שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה”.
-ולבסוף לא נעניתי .אך כל מבט זה בטעות יסודו ,כי תפילתו שלו על הצלת צוער. [לפי הדברים האלה יש להוסיף ולרמוז ,כי האפרוחים
התפילה ענין בפני עצמו היא ,תיקון העולם כולו בא זהו לפי הביאור שהצענו בדברי רבי חייא ,ולפיו לא קטנים הם ולא באו עדיין לכלל שלימות גופם ,וזהו
על ידה ,וגם אם אין הדבר ניכר לעת עתה בעיני בשר. התפלל נח כי לא מצא חיבור לבני דורו. רמז לשכרן של צדיקים שהולך ומתרבה בעולם הזה
ולא בא עדיין זמן תשלומו].
לפי הביאור שהובא ,רבותינו האמוראים הקדושים נחתם גזר דינם
שאמרו כי מימיהם לא כיוונו ,באו לומר בזה כי מעולם
אכן לשיטת שמואל המיישב את השאלה על פי היסוד שליחות במתן תורה
לא העלו על דעתם כי התפילה תביא להם בהכרח את
שאין שכירות משתלמת אלא לבסוף ,וכענין צדיק אכן ,שיטת רבי בון בירושלמי היא כפי הפירוש
אשר ביקשו ,ולא סברו כי התפילה והתוצאה כרוכות השלישי כאן ,שאת המצוות קיבלו ישראל על ידי
ורע לו המתיישב לפי זה ,הבין נח כי אנשי דור המבול
זו בזו בקשר הכרחי .כי ידעו את ענין השכר והעונש, שליח ,ובזה אין בל תלין .ולכן היה מונה אבני בנין,
עומדים במקום שבו כבר אין מקום לתיקון ,ומשום כך
אשר אינו בעולם הזה. כבר נגזרה עליהם גזירת כליה ,כי כשם שהשכר אינו כי לפי דרכו של עולם אין אדם שוכר בעצמו פועלים
ויהי רצון שנזכה כולנו להגיע לתפילה שלימה ,הבאה משתלם אלא לבסוף ,כך גם לענין מידת פורענות, לבנות לו בית ,אלא משלם לקבלן והוא השוכרם
מתוך חיבור אמיתי לה’ יתברך ,כלשון הכתוב (בראשית אם כן מאחר שכבר נגזר דינם על הגזל ועל שאר בעבורו .ובשעה שמנה אבנים אלו בתפילתו ,היה
ל ח) ‘נַפ ְּתוּ ל ֵי אֱלֹקִים נִפ ְּתַל ְּתִי’ (ראה רש”י שם) ,אשר לה העבירות החמורות ,ודאי כבר נתמלאה סאתם ואין מהרהר בדבר ,האם אכן יוכל להיות שניתנה תורה
ניתן כתר התפילה האמיתית ,ואשר על ידה יוכל אדם להם תקנה .ומשום כך לא התפלל עליהם. לישראל על ידי שליח ,אשר בדבר זה נחלקו במדרש
לתקן עולם ,הן בחיי העולם הזה ,והן לחיי העולם שיר השירים רבה (פ”א ב ב) .ותלוי הדבר בדיני שליחות
הבא ,ובעיקר ,אשר על ידה נזכה במהרה לראות שלח להם ציר נאמן בקידושין ,האם אפשר לקדש אשה על ידי שליח ,שכן
את אשר אנו מצפים ,ותחזינה עינינו בשובך לציון ברם רבי בון אמר כי אין בל תלין בשכר המצוות משום מעמד מתן תורה היה בבחינת קידושין ונישואין בין
ברחמים במהרה בימינו אמן. שניתנו על ידי שליח .אך נח לא ראה עצמו כמי שיכול הקדוש ברוך הוא לישראל .והסובר כי הדברות ניתנו
לשמיעת השיעורים -קול הלשון | 03-6171077 :לקבלת הגיליון בדוא"לnewsletter.mechubarim@gmail.com :
ד
