gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שלח לחמך · Shlaach Laachmecha — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: שלח לחמך · Shlaach Laachmecha

שבוע: נח (2026-10-12)

שלח לחמך · Shlaach Laachmecha — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נח‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫יוצא לאור‬ ‫ע"י מחלקת 'הוצאה לאור'‬ ‫בית הכנסת המרכזי‬ ‫בית מנחם חב״ד ‪ -‬ליובאוויטש‬ ‫'מארינה רושצ׳ה'‪ ,‬מוסקבה רוסיא‬ ‫‪HI‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫‪MTM‬‬ ‫מחלקת הגרפיקה‬ ‫של סוכנות החדשות היהודיות במוסקבה‬ ‫מבשר טוב מוסקבה‬ ‫ג‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת נח‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫“יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה"‬ ‫ויתר מזאת תמוה‪ ,‬שרש"י בפירושו זה‬ ‫הוספת 'מדרש אגדה' על חזרת היונה‬ ‫שילב שתי מימרות מדברי חז"ל‬ ‫לנח עם עלה זית בפיה‬ ‫שסותרות זו לזו (כמבואר בפי' הרא"ם על‬ ‫לאחר שנח שילח את היונה לראות האם‬ ‫רש"י)‪ ,‬כי במדרש רבה (פל"ג‪ ,‬ט) איתא‪:‬‬ ‫קלו מי המבול מעל האדמה‪ ,‬נאמר‬ ‫"אילו מגן עדן הביאה אותו‪ ,‬לא היה לה‬ ‫"וַ ָּתבֹא ֵאלָ יו ַה ּיוֹ נָ ה לְ ֵעת ֶע ֶרב וְ ִה ֵנּה ֲעלֵ ה‬ ‫להביא אלא דבר מעולה ‪ . .‬אלא רמז‬ ‫יה וַ ֵ ּי ַדע נ ַֹח ִּכי ַקלּ ּו ַה ַּמיִ ם‬ ‫זַ יִ ת ָט ָרף ְ ּב ִפ ָ‬ ‫רמזה לו‪ ,‬אמרה לו‪ :‬נח‪ ,‬מר מזה מתחת‬ ‫ֵמ ַעל ָה ָא ֶרץ" (ח‪ ,‬יא)‪ ,‬ופירש רש"י‪ :‬טרף‬ ‫ידו של הקב"ה‪ ,‬ולא מתוק מתחת ידך"‪.‬‬ ‫– חטף; ומדרש אגדה‪ ,‬לשון מזון‪ ,‬ודרשו‬ ‫אך בגמרא (עירובין יח‪ ,‬ב‪ .‬סנהדרין קח‪,‬‬ ‫'בפיה' לשון מאמר‪ ,‬אמרה יהיו מזונותי‬ ‫ב) איתא שאמרה זאת לפני הקב"ה ולא‬ ‫מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא מתוקין‬ ‫לנח‪" :‬אמ‬ ‫כדבש בידי בשר ודם‪.‬‬ ‫רה יונה לפני הקב"ה‪ ,‬ריבונו של עולם יהו‬ ‫והנה ענינו של הפירוש הראשון בדרך‬ ‫מזונותי מרין כזית ומסורין בידך ואל‬ ‫פשוטו של מקרא נתבאר היטב‬ ‫יהו מתוקין כדבש ומסורין ביד בשר ודם"‪.‬‬ ‫בלקו"ש (שיחה ג לפרשת נח)‪ ,‬שהיונה‬ ‫וביארו מפרשי רש"י שלפי דברי המדרש‬ ‫חטפה את עלה הזית בכוח מן העץ ולא‬ ‫מובן שרק רמזה לנח כי אין ביכולתה‬ ‫רק מצאה אותו על פני המים‪ ,‬וכך ידע‬ ‫לדבר‪ ,‬אך לפי דברי הגמ' שהיה זה כלפי‬ ‫נח שהמים קלו מן הארץ שכן עצי הזית‬ ‫הקב"ה – מובן שאמרה לפניו‪ ,‬כי לגבי‬ ‫(שהם חזקים במיוחד ונותרו גם בעת‬ ‫יודע מחשבות מחשבתה היא אמירתה‬ ‫המבול) התחילו להצמיח עלים חדשים‪.‬‬ ‫(ועי' יפ"ת ובבאר שבע עמ"ס סנהדרין‬ ‫אך צריך להבין מפני מה לא הסתפק רש"י‬ ‫קח‪ ,‬ב ד"ה אמר)‪.‬‬ ‫בפירוש זה בדרך הפשט והוצרך להביא‬ ‫והנה רש"י פירש כוונת הכתוב 'בפיה'‬ ‫פירוש נוסף מ'מדרש אגדה' שלכאורה‬ ‫שהיונה אמרה (כדברי הש"ס)‪ ,‬אך‬ ‫הוא רחוק מדרך הפשט‪ ,1‬ואם כן בהכרח‬ ‫לאידך סגנון פירושו מורה שלא הייתה‬ ‫שהביאו כדי ליישב קושי מהותי שאינו‬ ‫אמירה זו כלפי הקב"ה אלא אודות‬ ‫מיושב בפירוש הראשון‪.‬‬ ‫ועיין 'כללי רש"י' (מהדורת תשע"ח) ע' ‪ 124‬ועוד שהגדרת 'מדרש אגדה' בלשון רש"י מורה על ענין רחוק ביותר‬ ‫‪1‬‬ ‫מפשוטו של מקרא (אמנם לאידך עי' לקו"ש ח"ה ע' ‪ 42‬ואילך‪ ,‬ואכ"מ)‪.‬‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת נח‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫ד‬ ‫הדעת מובן חומר העניין של כפיות טובה‪,‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬דהיינו אמירה לנח‪( 2‬כדברי‬ ‫כמו שפירש רש"י (לעיל ג‪ ,‬יב) "אשר‬ ‫המדרש)‪ .‬וצריך ביאור מדוע הוזקק‬ ‫נתתה עמדי – כאן כפר בטובה"‪.‬‬ ‫לפרש שהיונה באה ללמד את נח (ואת‬ ‫בריות העולם) ולא שאמרה כן לה'‪ ,‬על‬ ‫שליחות לבעל חי – בדרך הפשט‬ ‫אף שפירוש זה דחוק בלשון הכתוב שהוא‬ ‫לשון אמירה ממש‪.3‬‬ ‫בכדי לעמוד על סודו של רש"י הבה‬ ‫ניתנה ראש ונתבונן בפירושו בסמוך‬ ‫האם יש כפיות טובה במעשה‬ ‫על מטרת שליחות היונה אל מחוץ‬ ‫היונה?‬ ‫לתיבה‪ .‬כי הנה לעיל על הפסוק "וַ יְ ׁ ַש ַּלח‬ ‫עוד יש לעורר בתוכן הפירוש שלכאורה‬ ‫ֶאת ַה ּיוֹ נָ ה ֵמ ִא ּתוֹ לִ ְראוֹ ת ֲה ַקלּ ּו ַה ַּמיִ ם ֵמ ַעל‬ ‫הוא תמוה ביותר‪:‬‬ ‫ּ ְפנֵ י ָה ֲא ָד ָמה" (ח‪ ,‬ח)‪ ,‬פירש רש"י "אין זה‬ ‫לאחר 'שנה תמימה' שבה אכלה היונה‬ ‫לשון שליחות‪ ,‬אלא לשון שילוח‪ .‬שילחה‬ ‫מפתו ולחמו של נח בהיותה בתיבה‪,‬‬ ‫ללכת לדרכה‪ ,‬ובזו יראה אם קלו המים‪,‬‬ ‫אשר כידוע נח טרח רבות לפרנסת בעלי‬ ‫שאם תמצא מנוח לא תשוב אליו"‪ .‬בפעם‬ ‫החיים שבתיבה‪ ,‬כפי שפירש רש"י לעיל‬ ‫הראשונה שיצאה היונה‪ ,‬לא מצאה מנוח‬ ‫(ז‪ ,‬כג) ש"היה גונח וכוהה דם מטורח‬ ‫לכף רגלה ולכן חזרה לתיבה; לאחר‬ ‫הבהמות והחיות‪ ,‬ויש אומרים שאיחר‬ ‫שבוע יצאה היונה ושבה עם עלה של‬ ‫מזונות לארי והכישו"‪ .‬אחר כל הדברים‬ ‫זית‪ ,‬אף שנח לא ביקש ממנה לעשות שום‬ ‫האלה‪ ,‬היאך יתכן שמיד בצאתה מן‬ ‫שליחות ולהביא לו דבר מה; ורק לאחר‬ ‫התיבה‪ ,‬הנה הדבר הראשון שעשתה הוא‬ ‫שבוע נוסף כאשר שלח את היונה "וְ לֹא‬ ‫לכפור בטובתו של נח ולהודיעו שקצה‬ ‫יָ ְס ָפה ׁשוּב ֵאלָ יו עוֹ ד"‪ ,‬אז התקיים רצונו‬ ‫נפשה בטובתו?!‬ ‫של נח בשליחתה – שתמצא מנוח ולא‬ ‫דבר זה קשה בייחוד בדרך פשוטו של‬ ‫תשוב‪.‬‬ ‫מקרא‪ ,‬כאשר כבר מפרשת חטא עץ‬ ‫ולהעיר שבמדרש אגדה (בובר) שלפנינו עה"פ‪ ,‬הנוסח הוא שאמרה יונה לפני הקב"ה כו'‪ ,‬כנוסח הגמ'‪ .‬אך רש"י‬ ‫‪2‬‬ ‫להדיא שינה נוסח המדרש‪ ,‬ומזה מוכח שמפרש שלא אמרה כן (רק) לפני הקב"ה אלא גם לפני נח ושאר העולם‪.‬‬ ‫ובודאי אין מקום לומר (ובפרט בדרך הפשט) שהיונה אכן דיברה בפה‪ ,‬שהרי הוא דבר מופלא ביותר והיה הכתוב‬ ‫‪3‬‬ ‫צריך לפרשו ולא להסתפק ברמז שבתיבת 'בפיה'‪ ,‬כעין שנאמר “ויפתח ה' את פי האתון" (ואכן היה נס גדול ועצום‪,‬‬ ‫כפי שהודיעונו חז"ל שהוזקק הקב"ה לברוא את פי האתון בעת ראשית הבריאה‪ ,‬בערב שבת בין השמשות – אבות‬ ‫פ"ה מ"ו); וכן בפ' בראשית נאמר “והנחש היה ערום מכל ‪ . .‬ויאמר" (כמבואר בלקו"ש חלק י שיחה ב לפרשת‬ ‫בראשית‪ ,‬שהקב"ה הטביע בו טבע זה בברייתו ולכן היה ערום מכל‪ ,‬שהיה בו יכולת הדיבור שאינה באף בעל חי עד‬ ‫שנתקלל)‪ .‬ועל כן יש לפרש כוונת רש"י‪ ,‬דכיון שלפירוש זה 'טרף' הוא לשון מזון‪ ,‬והמזון ניטל בפיה‪ ,‬הרי שנטילת‬ ‫מזון זה של עלה זית מר דוקא בפיה הייתה כעין אמירה וגילוי דעת שמוטב שיהיו מזונותיה מרורין וכו' (וכן פי' בכלי‬ ‫יקר)‪ .‬אמנם עדיין לא נתרווחה שמעתתא וצריך להבין מפני מה הוזקק רש"י לפרש כן ולבוא לידי דוחק‪ ,‬כמשי"ת‬ ‫בפנים‪.‬‬ ‫ה‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת נח‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫ההבדל בין שליחות העורב לשילוח‬ ‫ודקדקו המפרשים בזה שלא הייתה זו‬ ‫היונה‬ ‫שליחות ליונה אלא רק שילוח מן‬ ‫והנה בדרך הפשט נראה לומר שהעורב‬ ‫התיבה‪ ,‬וביארו שאין שליחות שייכת לבעל‬ ‫יצא בשליחות נח ולא גורש‪ ,‬כמ"ש‬ ‫חי שאינו בר שכל ואינו מכיר בשליחותו‬ ‫הרד"ק שאילו היה שב ובשר נבלות בפיו‪,‬‬ ‫(עי' רא"ם‪ ,‬מנח"י ועוד)‪ .‬והטעם שהוצרך‬ ‫היה נח יודע שקלו המים – אלא שהעורב‬ ‫רש"י לפרש זאת כאן ולא פירש זאת קודם‬ ‫לא הלך כלל לקיים השליחות והיה יוצא‬ ‫לגבי שליחות העורב‪ ,‬משום שבשילוח‬ ‫יצוא ושוב סביב התיבה‪ .‬אך לעומת זאת‬ ‫העורב לא נאמר כלל שהיה זה "לראות‬ ‫היונה לא יצאה בשליחות נח אלא נשלחה‬ ‫הקלו המים"‪ ,‬ומובן מאליו שהעורב לא‬ ‫לדרכה‪ ,‬אך יחד עם זאת דוקא היא חזרה‬ ‫יצא בשליחות נח אלא גורש מן התיבה‬ ‫אל התיבה שוב ושוב‪ ,‬ואף הביאה עלה‬ ‫(כמבואר בארוכה באוה"ח‪ ,‬ועי' קיצור‬ ‫זית בפיה‪.‬‬ ‫מזרחי שפירש כן בדברי רש"י); אך‬ ‫וזהו הקושי הקיים בפירוש הראשון של‬ ‫בשליחת היונה שהייתה בכדי לדעת אם‬ ‫רש"י "טרף – חטף"‪ ,‬שאף שהוא‬ ‫קלו המים‪ ,‬היה מקום לחשוב שמילאה‬ ‫מתאים ממש לפשוטו של כתוב זה‪ ,‬מכל‬ ‫שליחות נח ממש‪.‬‬ ‫מקום אינו מתיישב עם כללות מהלך‬ ‫אך לכאורה ביאור זה בדברי רש"י קשה‬ ‫הכתובים‪ ,‬שכן נח לא שלח את היונה כדי‬ ‫להולמו‪ ,‬כי כל מהלך פירושי רש"י‬ ‫שתביא לו סימנים לכך שהמים קלו‪ ,‬אלא‬ ‫מורה שבדרך הפשט כן שייכת שליחות‬ ‫שלח אותה לדרכה ולא היה מוטל עליה‬ ‫גם לעופות אלו שאינן ברי דעת‪ ,‬שהרי‬ ‫להוכיח לו שחטפה עלה רענן שצמח‬ ‫אחרי המבול‪ .‬ולכן הוצרך רש"י להביא‬ ‫כל סגנון לשונו ופירושו בשליחות העורב‬ ‫מדרש אגדה לבאר שעלה זה בפיה לא‬ ‫מורה על כך‪ ,‬שכתב שהעורב "לא הלך‬ ‫היה בתורת שליחות להראות לנח שקלו‬ ‫בשליחותו"‪ ,‬היינו שהיה בר שליחות‪,‬‬ ‫המים‪ ,‬אלא רצתה להביע בפניו ענין אחר‬ ‫ויתרה מזו הביא מדרש אגדה שהעורבים‬ ‫לגמרי על מעלת המזונות מידי הקב"ה‪,‬‬ ‫מילאו שליחות ממש‪" :‬מוכן היה העורב‬ ‫אף שבפועל עי"ז ידע נח ש"קלו המים‬ ‫לשליחות אחרת בעצירת גשמים בימי‬ ‫מעל הארץ"‪.‬‬ ‫אליהו‪ ,‬שנאמר והעורבים מביאים לו לחם‬ ‫ובשר" (לעיל ח‪ ,‬ז)‪ .‬וכן כל פירוש רש"י דנן‬ ‫המסר המיוחד שבהבאת עלה זית‬ ‫על דברי היונה שמוטב מזונות מרים ביד‬ ‫ומעתה יש להבין מפני מה הביאה היונה‬ ‫הקב"ה‪ ,‬הרי מורה שהביעה תוכן עמוק‪,‬‬ ‫דוקא עלה זית‪ ,‬והלא לפי פירוש זה‬ ‫ואם כן בודאי גם יכולה הייתה לעשות‬ ‫שרצתה להראות לנח שמוטב לה מזונות‬ ‫שליחות נח‪.‬‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת נח‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫ו‬ ‫הקב"ה נראים מרים מתחילתן – התכלית‬ ‫מרים מידי הקב"ה עצמו‪ ,‬הייתה יכולה‬ ‫היא להמתיק אותם ע"י העבודה; ואילו‬ ‫להביא שאר עלים של עצים מרים‪?4‬‬ ‫כאשר מקבלים מזונות מתוקנים מבשר‬ ‫ויש לומר שדוקא מפרי הזית ניתן להבין‬ ‫ודם‪ ,‬הרי זהו נהמא דכסופא ולא מתקיימת‬ ‫בבירור את תוכן מאמרה של היונה‬ ‫בהם תכלית עבודת האדם בעולמו‪.‬‬ ‫לנח‪ ,‬כי הנה הזית הוא פרי מר רק מצד‬ ‫ובעצם זה היה שורש חטאם של דורות‬ ‫טבע ברייתו‪ ,‬אמנם הדרך לאכול ולהנות‬ ‫שלפני המבול‪ ,‬כדאי' בגמ'‬ ‫מן הזית היא על ידי זה שפועלים לבטל‬ ‫(פסחים קיח‪ ,‬א) על דורות הראשונים‬ ‫את מרירותו ולהפכו לפרי ראוי למאכל‬ ‫"שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן להם‬ ‫אדם‪ ,‬כמו שמצינו במשנה שביעית (פ"ד‬ ‫תורה וזן אותם בחסדו"‪ ,‬ולא עסקו בתיקון‬ ‫מ"ט) על זיתים ש"פוצע ואוכל בשדה"‪,‬‬ ‫העולם בעבודתם ויגיעתם (ועי' לקוטי‬ ‫ופירש רע"ב "דרך הזיתים לפצען כדי‬ ‫שיחות חט"ו שיחה ה לפ' נח)‪ .‬ובזה יובן‬ ‫למתק מרירותן"‪ ,‬וכן ארז"ל "הזית‬ ‫מדוע שינה רש"י מלשון הגמ' ולא פירש‬ ‫כשכותשין אותו נותן שמנו" (שמות רבה‬ ‫שהיונה אמרה זאת כלפי הקב"ה‪ ,‬כי עיקר‬ ‫רפל"ו‪ ,‬ועי' מנחות נג‪ ,‬ב)‪ ,‬עד שכל שבחו‬ ‫הבאת עלה הזית היה ללמד דוקא את נח‬ ‫של הזית שהוא משבעה מינים שנשבחה‬ ‫והיוצאים מן התיבה כיצד לנהוג ביישוב‬ ‫בהם ארץ ישראל – הוא דוקא על שם‬ ‫העולם מכאן ולהבא‪.‬‬ ‫התיקון שעושים בו בני האדם להוציא‬ ‫ממנו שמן‪.5‬‬ ‫ללמוד ממעשי היונה‬ ‫ובזה יובן שכוונת מאמר היונה לא הייתה‬ ‫ראוי ללמוד מזה הוראה לחיינו‪ ,‬הן בכללות‬ ‫לכפור בטובתו וחסדו של נח‬ ‫החיים והן בעבודת השליחות של כל‬ ‫ולהראות המעלה במזונות מיד הקב"ה על‬ ‫אחד ואחד‪:‬‬ ‫מזונות בשר ודם מצד עצמם‪ ,‬אלא להורות‬ ‫לא כל העיתים שוות‪ ,‬ולפעמים נראה‬ ‫על סדר העבודה הראוי לנבראים‪ :‬הקב"ה‬ ‫שהמזונות ביד הקב"ה הם מרורים עבור‬ ‫מסר עולמו לבריותיו בכדי שיתקנו אותו‪,‬‬ ‫האדם ח"ו‪ ,‬אבל כמשל הזית שפוצעים אותו‬ ‫"לעבדה ולשמרה"‪ ,‬ועל כן אף שמזונות‬ ‫והדיוק המבואר בלקו"ש הנ"ל בתחילת דברינו‪ ,‬שרק בעץ זית ניתן להבחין שקלו המים‪ ,‬משום שעציו חזקים ולא‬ ‫‪4‬‬ ‫כולם הושחתו במבול‪ ,‬ועל כן יכלה להביא עלה רענן שצמח אחרי שקלו המים – אי"ז מועיל לפירוש הב' ברש"י‪,‬‬ ‫משום שלפי פירוש זה לא הייתה לה שום שליחות להראות זאת לנח‪ ,‬וממילא יכלה להראותו עלה מר משאר עצים‬ ‫שהיה כבוש במים במשך המבול‪ ,‬וגם ממנו ללמד מוסר‪.‬‬ ‫עד"ז ביאר כ"ק אדמו"ר את פרטי הסיפור הידוע על חסיד שנכנס לאדמו"ר האמצעי והשיח צערו שבכל עת שחוזר‬ ‫‪5‬‬ ‫דא"ח ברבים מתעורר בו רגש גאוה‪ ,‬ויענהו “א ציבעלע זאל פון דיר ווערן‪ ,‬אבער חסידות וועסטו חזר'ן" (=תהפוך‬ ‫אפילו לבצל‪ ,‬ובלבד שתחזור חסידות)‪ .‬וביאר הרבי שאע"פ שהבצל הוא חריף ואינו מתאים לטעם האדם‪ ,‬אך‬ ‫כאשר מוסיפים אותו למאכל פועל בו עריבות מיוחדת; כך גם כאשר חסיד חוזר דא"ח מבלי הבט על מה שנעשה‬ ‫מזה למצבו הרוחני‪ ,‬הרי אדרבה ענין זה עצמו נעשה דבר ערב ביותר (סיפורים והוראות ע' ‪.)96‬‬ ‫ז‬ ‫‪+++‬לחמך‬ ‫פרשת נח‬ ‫ש‪+++‬לח‬ ‫לשוב – בכל זאת טרחה לחזור ולהראות לנח‬ ‫ונעשה מתוק‪ ,‬כך גם על האדם מוטל להפוך‬ ‫שקלו המים מעל הארץ‪ ,‬ויתרה מזו שעיקר‬ ‫את המרירות למתיקות‪ ,‬ועל ידי העבודה‬ ‫חזרתה הייתה לחדש דבר שלא היה כלל‬ ‫לעשות לו ית' דירה בתחתונים ולהאיר את‬ ‫לפני שילוחה; על אחת כמה וכמה שאנו‬ ‫החושך‪ ,‬בודאי יזכה להמתיק כל המרירות‬ ‫שזכינו למלאות שליחותו של כ"ק אדמו"ר‬ ‫בחייו הפרטיים‪.‬‬ ‫למלא רצון ה' בעולם‪ ,‬עלינו לחזור לעיתים‬ ‫תכופות אל המשלח ולבשר בשורות טובות‬ ‫וכן יש ללמוד ממעשי היונה לעבודת‬ ‫מפעלנו‪ ,‬ובעיקר להצמיח פירות מתוקים‬ ‫השליחות‪ :‬מה היונה שלא יצאה כלל‬ ‫לנחת רוח המשלח‪.‬‬ ‫בשליחות נח‪ ,‬אלא רק נשלחה לצאת ולא‬ ‫גיליון זה מוקדש‬ ‫לחיזוק ההתקשרות‬ ‫לרבי נשיא דורנו‬ ‫‪HI‬‬ ‫לזכות‬ ‫מורנו הרב הראשי לרוסיא‬ ‫הגאון רבי שלמה דובער פינחס לאזאר שליט״א‬ ‫‪HI‬‬ ‫לזכות‬ ‫כלל שלוחי הרבי במדינות חבר העמים‬ ‫‪HI‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫האיש היקר שהיה מסור ונאמן למלאכתו הקדושה‬ ‫ר' צבי הירש ב"ר ישראל ע"ה גרז'וי‬ ‫אשר שימש כעשרים שנה שמש בבית הכנסת המרכזי‬ ‫ומסר שיעורי תורה במרכז החסד שערי צדק‬