gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מציון תצא תורה · Metzion Teitzei Torah — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: מציון תצא תורה · Metzion Teitzei Torah

שבוע: נח (2026-10-12)

מציון תצא תורה · Metzion Teitzei Torah — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ת‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫‪+‬פרש‪+‬ת ‪+‬נ‪+‬ח‬ ‫ִִמ ִִצי ֹֹון‬ ‫‪++‬ת ‪+‬צ ‪+‬א ת ו ‪+‬ר‪+‬ה‬ ‫‪73‬‬ ‫• מה‪+++‬לך דברי כ"ק ר‪++‬בינו שליט"‪+‬א •‬ ‫מ‪++‬תוך השיעורים ש‪+‬נאמרו ‪++‬במשך השבוע האחרון‬ ‫ּבֹוֹ ְְנִנִים‪ְ .‬וְלֹוֹ ְְמ ִִדים‪.‬‬ ‫עֹוֹ ְְצ ִִרים‪ִִ .‬מ ְְת ּ‬ ‫הבורא‬ ‫אפשר להסתער על התורה‪ .‬לאגור מתנים ולהיכנס לסוגיא בכובד ראש • אך האם מצאנו ֹאת ּ ֹ‬ ‫דרך ההבנה? • או שמא דווקא כשלא נבין את מילות הגמרא ‪ -‬דווקא אז נמצא אותו? • נֹו ֵֵתן ַהַּתֹוָרָ ה‬ ‫תחשבו על כך‪ :‬עברנו כעת חודש מלא בימים טובים‪.‬‬ ‫א •ְי ְֵֵמ י ַַהֹּז � ֹ ַַהר‬ ‫ימים בהם בכינו‪ ,‬התחחנו‪ ,‬השתפכנו‪ ,‬ביקשנו והעתרנו‬ ‫יש משהו בניחוח של הימים הללו‪ ,‬שאין בכל תקופה‪.‬‬ ‫בתפילות עד לאין קץ‪ ,‬על זמן חורף מצליח ופורה‪ ,‬על‬ ‫ניחוחות ההתחדשות‪ ,‬ההתחלה מחדש‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬שנזכה להבין אותה‪ ,‬על המצוות‪ ,‬שנזכה לקיימן‬ ‫ולשמרן‪.‬‬ ‫בימים אלו היכלי הישבות והכוללים‪ ,‬מצטרפים לכלל‬ ‫מוסדות הטף‪ ,‬ומשמעים בגאון ובעוז את קול התורה‬ ‫שהינו בתחנת עצירה בת כחודש שלם‪ ,‬בה הטענו את עצמנו‬ ‫המהדהד‪.‬‬ ‫בכוחות חדשים ורעננים‪ ,‬לקראת התקופה שלפנינו‪.‬‬ ‫אי אפשר שלא לצאת מהחודש הזה בתחושה מרוממת‬ ‫כמות התורה הנשפכת כיום בין כותלי המוסדות‪ ,‬אינה ניתנת‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫לשיעור‪ ,‬בלי עין הרע‪.‬‬ ‫אה‪ ,‬הנה‪ ,‬הגיע שעת המעשה‪.‬‬ ‫ובפרט כעת‪ ,‬בתחילתה של תקופה‪.‬‬ ‫כעת אנו נוטלים את כל המטען הרוחני הכביר שאגרנו‬ ‫אלו שמסתובבים בתוך ההיכלות‪ ,‬מבינים לבד את כוונת‬ ‫ואצרנו בתוכנו‪ ,‬ויוצאים לדרך!‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫לדרך שתהיה מלאה בתורה‪ ,‬בלימוד‪ ,‬בפלפולים‪ ,‬בסוגיות‪,‬‬ ‫יכול להיות שהם אף חשים זאת על בשרם שלהם‪ :‬לפתע‬ ‫בקושיות ויישובן‪.‬‬ ‫הכול הומה וגועש‪ ,‬שוצף ורועש‪.‬‬ ‫תגידו אתם‪ ,‬האם הייתה אי פעם תקופה כה זוהרת‪ ,‬פורחת‪,‬‬ ‫בתי המדרש מתמלאים עד אפס מקום וקול תורה אחד גדול‬ ‫מלבלבת‪ ,‬פורייה‪ ,‬דשנה ורעננה יותר מזו שלנו?‬ ‫עולה עד לרקיע‪.‬‬ ‫האם יש משמעות טובה יותר מזה ל‪'-‬עלה ברצונו הפשוט‬ ‫ואם נסתכל על כך בראייה מקיפה יותר‪ ,‬הרי שאנו כבר ממש‬ ‫לברוא העולם'?‬ ‫מלאכים‪ ,‬לכל דבר ועניין‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫לע"נ הרבנית מרת חנה פעשא בת יבדלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר רבי ישראל חיים שליט"א‬ ‫אך עדיין‪ ,‬אסור לנו לחיות באשליות‪ :‬לא אנחנו העיקר פה‪.‬‬ ‫אה!‬ ‫העיקר היא המטרה‪ :‬פרסום הבורא בעולם הזה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זו המטרה‪ ,‬זו התכלית‪.‬‬ ‫‪+‬ב • ָָמה ָָחֵסֵ ר ָ �ָּכאן?‬ ‫וכדי שהיא תתממש‪ ,‬נזקק הבורא לישראל‪.‬‬ ‫אם על בריאת העולם דיברנו‪ ,‬הבה ניגש היישר ולעניין‪ ,‬בלי‬ ‫הם יפרסמו אותו‪.‬‬ ‫להיכנס לעומקם של תיאוריות והמחשות‪:‬‬ ‫איך בדיוק?‬ ‫הרצון ‪ -‬כבר קיים‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬הם חלק אלוק ממעל‪ ,‬הם יש בהם כוח של 'בכל דרכיך‬ ‫הוא רוצה לברוא את העולם‪.‬‬ ‫דעהו'‪ ,‬היכן שרק הולכים‪ ,‬מה שמדברים‪ ,‬וכמה שחושבים ‪-‬‬ ‫הוא מוכן בשביל כך‪.‬‬ ‫הכול מקשרים לבורא‪.‬‬ ‫והוא ניסה‪ .‬וניסה‪ .‬ושוב ניסה‪.‬‬ ‫השאלה היא‪ :‬איך בדיוק מקשרים זאת לבורא?‬ ‫אך לא‪.‬‬ ‫וכאן היא הנקודה ששמה סוף להסתערות על המצוות ועל‬ ‫הבעל‪-‬שם‪-‬טוב אומר כי בתחילה ניסה הבורא לברוא את‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫העולם‪ ,‬אך החריבן שוב ושוב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עד שהגיע הפתרון המושלם‪:‬‬ ‫‪+‬ד • ָָהלֹוֹ‪ַַּ ,‬ת� ֲעֲ ֹצֹר ֶֶרַגַע!‬ ‫עם ישראל‪.‬‬ ‫הרבה מאתנו אוהבים להסתער על התורה‪.‬‬ ‫והרי מהי מטרתו בעולם?‬ ‫מתכננים אסטרטגיית לימוד רחבה‪ ,‬הולכים 'לכבוש' את‬ ‫ששמו יתפרסם‪ ,‬שיגלו אותו‪.‬‬ ‫התורה!‬ ‫ובכן‪ ,‬הנה הם‪ ,‬בני ישראל‪ ,‬מוכנים ומזומנים לפרסם את שמו‪.‬‬ ‫הנה‪ ,‬תשמעו את התוכנית‪ :‬הולכים לקחת את התורה‪ ,‬לעטוף‬ ‫אותה מכל הכיוונים‪ ,‬ולמצות את כלל פרטיה ודקדוקיה ‪ -‬עד‬ ‫התורה ‪ -‬גם היא כבר קיימת וניצבת‪.‬‬ ‫לקצה היו"ד האחרון‪.‬‬ ‫כעת לא נותר לו אלא להימלך בצדיקים ולברוא את העולם‪.‬‬ ‫הסתערות‪ ,‬כשמה כן היא‪.‬‬ ‫וכך נברא לו העולם בו אנו חיים‪.‬‬ ‫מסתערים בכל הכוח על מבואות התורה‪.‬‬ ‫הכול‪ ,‬בשביל ישראל‪ ,‬שנקראו ראשית‪.‬‬ ‫זה בהחלט יפה ונכון‪ ,‬אך לא בטוח שמקשר‪.‬‬ ‫כדי שיפרסמו אותו‪ ,‬דרך התורה שכבר קיימת‪.‬‬ ‫כי תחשוב‪ ,‬לשם דוגמא‪ ,‬איך שמגיע אליך אחד ששמע עליך‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫והוא מעונין להתחבר איתך‪.‬‬ ‫‪+++‬ג • ְְּד� ַַהְיְנּו ּ ַ‬ ‫'ַקב חּו ּ ְְמ ִטִ ין'‬ ‫אם יבוא בצורה של הסתערות מהרגע הראשון‪" :‬מה נשמע?‬ ‫דוגמא ביקשתם?‬ ‫מה קורה? ומה עושים היום? ואיפה היית אתמול? וכמה אנו‬ ‫יכולים להנות יחד" ‪-‬‬ ‫הגמרא ממשילה זאת לסאה של חיטים‪.‬‬ ‫זו בהחלט יכולה להיות חברות מועילה‪ ,‬אפילו חברות כזו של‬ ‫בכל מיכל ובו תכולה של סאת חיטים שלמה‪ ,‬הוא נצרך לעוד‬ ‫ַ'ַעבֹוֹ ֶֶדה' ‪ -‬אחד שידבר איתך על ההכנעה ועל השפלות‪ ,‬זה‬ ‫קו של 'חומטין'‪ ,‬החומר המשמר את החיטים‪.‬‬ ‫יהיה קשר בונה‪ ,‬קשר בריא‪ ,‬קשר פורה ומלבלב‪ .‬אבל‪...‬‬ ‫כי לזרוע‪ ,‬לקצור ולטפח חיטים זה מאוד יפה‪.‬‬ ‫אבל חברות כזו לעולם לא תתקיים‪.‬‬ ‫אך בלי חומר שישמר אותו לאחר מכן לאורך זמן ‪ -‬העבודה‬ ‫כי כמה שאתה מעוניין להתחבר לבן אדם‪ ,‬לפני כן יש‬ ‫כולה תרד לטמיון‪.‬‬ ‫התנהגות!‬ ‫כך שקו החומטין הוא העיקר‪ ,‬הוא המשמר‪.‬‬ ‫לא מגיעים ומסתערים על חבר‪ .‬זו לא צורה‪.‬‬ ‫בדיוק כך נראה העולם‪.‬‬ ‫בדיוק כך אנו נראים כשאנו ניגשים אל התורה והמצוות‬ ‫נכון שהוא קיים והוא נברא‪.‬‬ ‫בהסתערות‪.‬‬ ‫אך ללא חומר משמר‪ ,‬בדמות עם ישראל‪ ,‬הוא רק ילך ויחמיץ‪.‬‬ ‫הפרי הארץ מסביר‪ ,‬כי לפני המצווה עצמה‪ ,‬קיימת יראת‬ ‫הוא יקום וייפול‪ ,‬יקום וייפול‪.‬‬ ‫הבהרה‪ :‬כל הדברים נכתבו על פי הבנת כותבם‪ ,‬לשמיעת השיעור המלא ניתן לש‬ ‫‪2‬‬ ‫מסיבה פשוטה‪ :‬הם מפספסים את המטרה‪.‬‬ ‫המצווה‪.‬‬ ‫המטרה הראשונה והאחרונה הייתה ועודנה קיימת‪ :‬פרסום‬ ‫הפחד‪ ,‬החיל‪ ,‬הרתת לפני שניגשים אליה‪.‬‬ ‫שם הבורא בעולמו‪.‬‬ ‫הפחד ההוא אינו פחד סטנדרטי שמסביר לנו כמה המצווה‬ ‫ואותו לא נצליח לפרסם‪ ,‬רק דרך זה שנראה שאנו לא מסוגלים‬ ‫שאנו ניגשים לקיים חשובה‪ ,‬קדושה‪ ,‬טהורה‪ ,‬עילאית‪ ,‬נשגבה‬ ‫לגשת למצוות‪ ,‬אנו לא יכולים ללמוד את התורה‪ ,‬אנו לא‬ ‫ושמיימית‪.‬‬ ‫מסוגלים לגמול חסדים‪.‬‬ ‫לפי הפרי הארץ‪ ,‬הפחד ההוא מסתכם עוד הרבה לפני‬ ‫"מי אנוכי שאזכה להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא"‪.‬‬ ‫המושגים הגבוהים הללו‪.‬‬ ‫רק מה?‬ ‫הוא מסתכם ממש אצלנו‪ ,‬בנפש‪...‬‬ ‫הבורא‪ ,‬ברוב רחמיו‪ ,‬שלח לנו סיבות כדי שנחזיק את העולם!‬ ‫‪‬‬ ‫אבל מצד עצמנו?‬ ‫‪+‬ה • ִּפ� ִ ְְרסּוּם ִִּב� ְְתפּוָּצָ ה ְְר ָָחָבָ ה‬ ‫רק נקלקל‪...‬‬ ‫לפני שניגש למצוות‪ ,‬עלינו להכיר בשני מרכיבים במצווה‪:‬‬ ‫הדבר היחיד שאנו יכולים לעשות זה לעמוד מן הצד‪ ,‬ופשוט‬ ‫בראש ובראשונה‪ ,‬עלינו להכיר בכך שהנה‪ ,‬אנו ניצבים לפני‬ ‫לתת לזה לקרות‪.‬‬ ‫'סיבה'‪.‬‬ ‫יגיע כפיים ‪ -‬ותו לא‪.‬‬ ‫המצווה הזו‪ ,‬הלימוד הזה‪ ,‬התפילה הזו‪ ,‬המעשה הזה‪ ,‬החיוך‬ ‫למשל‪ :‬להניח תפילין ‪ -‬אך בידיעה ברורה‪ :‬שנינו גשמיים‬ ‫הזה‪ ,‬התפילין הללו‪ ,‬וכל המצוות ‪ -‬הן לא יותר מסיבה‬ ‫וחסרי משמעות‪.‬‬ ‫שהבורא שלח לנו‪.‬‬ ‫לא אני‪ ,‬ולא רצועות התפילין‪.‬‬ ‫אין כאן מצווה כלשהי שלעצמה קדושה‪ .‬ממש לא!‬ ‫זהו‪.‬‬ ‫המצווה הגשמית שאנו מקיימים – היא עוד קשר לבורא‪.‬‬ ‫מעבר לכך ‪ -‬רק נקלקל‪...‬‬ ‫כן?‬ ‫משם ואילך‪ ,‬באופן אוטומטי‪ ,‬הבורא כבר יחדיר לתוכנו את‬ ‫הרי מה יש בהן‪ ,‬ברצועות העור שאנו מלבישים מדי יום? מה‬ ‫השמחה במצווה‪ ,‬את הכוונות‪ ,‬ואת קיומה על הצד המושלם‪.‬‬ ‫יש בהן‪ ,‬באותיות השחורות שבגמרא ‪ /‬בסידור?‬ ‫אך בלי שנתבונן לפני כן בשפלות שלנו ‪ -‬אלא נסתער עליה‬ ‫מצד עצמן ‪ -‬הן ריקניות‪ ,‬חסרות משמעות‪.‬‬ ‫‪ -‬נמצא את עצמנו לאחר זמן בדיוק כמו אותו חבר נסער‪...‬‬ ‫הן לא יותר מסיבה שהבורא שלח לנו כדי שנראה אותו דרכן‪.‬‬ ‫יראת המצווה‪ ,‬אומר הפרי הארץ‪ ,‬היא ההתבוננות הזו‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬מגיע השלב השני‪ :‬מי נשלח לקיים את הסיבה הזו‪.‬‬ ‫התבוננות בכך שאני לא ראוי בכלל לקיים את המצווה‪ ,‬ואני‬ ‫כאן מגיע החלק בו ר' אשר תמיד אמר‪:‬‬ ‫סך־הכול עושה זאת ‪ -‬בשביל המטרה לשמה נשלחתי לכאן‪:‬‬ ‫הבורא ברא כאן עולם טוב‪ .‬רק תראו שלא לקלקל‪.‬‬ ‫לפרסם את הבורא‪.‬‬ ‫איך לא נקלקל?‬ ‫רק התבוננות כזו תביא לקשר אמיתי עם הבורא‪.‬‬ ‫אל תתקנו‪...‬‬ ‫קשר בורא כזה‪ ,‬שלא יינתק ולו לרגע אחד!‬ ‫פשוט‪.‬‬ ‫כי בכל שניה אני עומד ורועד על חיי‪.‬‬ ‫הבורא ברא את העולם ואף הציב בו אינספור של סיבות‬ ‫אני יודע שבו ברגע שאשכח מן הבורא ‪ -‬חיי יפסקו‪ .‬כבר אינני‬ ‫שנראה אותו בדרכים‪ ,‬בבית‪ ,‬בעבודה‪ ,‬בבית מדרש ובכל מקום‬ ‫שווה כלום‪.‬‬ ‫שרק קיים בעולם‪.‬‬ ‫כל מה שיש לי ‪ -‬הוא רק פרסום לבורא‪.‬‬ ‫כעת עלינו רק לראות איך אנו משתמשים בסיבות הללו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם ניגש אליהן מתוך מחשבה כי אנו הולכים להסתער עליהן‪,‬‬ ‫ו • ֵֵהיָכָ ן ִנ ְְִמ ָצָ א א ֹוֹתֹוֹ?‬ ‫למצות אותן ‪ -‬זה אולי יצליח‪.‬‬ ‫וכדי להיות ברורים‪ ,‬נמקד זאת כך‪:‬‬ ‫חיצונית ‪ -‬אנשים אכן מצליחים בדרך כזו‪.‬‬ ‫השאיפה‪ :‬קשר בורא‪.‬‬ ‫אך זה לא יותר מדמיון‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫א ניתן לשמוע במספר הישיר לשיעורי רבינו שליט"א ב'קול הלשון'‪073-295-12-84 :‬‬ ‫רק דרך היראה שתקדם לתורה‪.‬‬ ‫אני יכול להתקשר אליו רק דרך התורה‪.‬‬ ‫יראה שאומרת לי להסתכל על התמונה המלאה‪:‬‬ ‫אבל כאן טמון סיכון‪ :‬התורה אמנם מחברת ‪ -‬אך לצערנו‪ ,‬היא‬ ‫יש כאן אותיות‪ ,‬יש כאן שליח‪ ,‬ויש כאן אחד יחיד ומיוחד‬ ‫גם מסוגלת להרחיק את האדם מבוראו ‪ -‬כשמשתמשים בה‬ ‫שמחכה כבר ‪ 5,787‬שנים שאתה תפרסם אותו!‬ ‫לכיוון הלא נכון‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬הגענו לקשר בורא‪.‬‬ ‫כפי שהרבי מראפשיץ כבר אמר‪' :‬בראתי יצר הרע‪ ,‬בראתי 'לו'‬ ‫– תורה תבלין; היצר גם משתמש בתורה לתחבולותיו‪...‬‬ ‫וכאן‪ ,‬מוסיף הפרי הארץ את הנקודה המוחצת‪.‬‬ ‫כי התורה‪ ,‬היא משהו שאנו לא מסוגלים להבין‪ .‬היא אור‬ ‫‪‬‬ ‫ז • ֹלֹא ָנִָבִ ין ְְלעֹוֹ ָָלם‬ ‫עוצמתי מהבורא‪.‬‬ ‫ובדיוק כפי שאת הבורא לעולם לא נצליח להשיג‪ ,‬להבין או‬ ‫כשנגיע לקשר בורא‪ ,‬כבר לא נוכל לתאר בפני החברים איך זה‬ ‫לראות ‪ -‬כך גם את התורה‪.‬‬ ‫להרגיש מחובר לבורא‪.‬‬ ‫כמה שאנו חושבים שאנו מבינים בה – תמיד נראה כי יש בה‬ ‫לא נוכל לשבת ולטפוח לעצמנו על השכם‪" :‬אה‪ ,‬כל הכבוד!‬ ‫עוד עומק‪ ,‬ועוד מרחב שאליו לא הצלחנו להגיע‪.‬‬ ‫אתה מחובר לבורא!"‬ ‫כל זה‪ ,‬נותן לנו הבורא‪ ,‬רק כדי שניגש אליה בצורה הראויה‪.‬‬ ‫כי קשר בורא‪ ,‬הוא כזה שלעולם לא ניתן להסביר לשני‪ ,‬לא‬ ‫ניתן לכתיבה‪ ,‬לא ניתן לפרשנות‪.‬‬ ‫כי תחשבו איך זה ייראה אם נסתער על התורה בכל העוצמות?‬ ‫זה משהו שאי אפשר להסביר‪.‬‬ ‫האם יישאר מקום קטן בו הבורא גם יוכל להיכנס?‪...‬‬ ‫מסיבה אחת‪ :‬כי כל אחד עובר את הדרך לקשר הזה ‪ -‬מהמקום‬ ‫אז מדוע אני כן לומד את התורה‪ ,‬כשאני יודע מראש שלעולם‬ ‫שלו!‬ ‫לא אבין אותה?‬ ‫כפי שפתחנו‪ ,‬הבורא שלח את כולנו כדי שנפרסם אותו‪.‬‬ ‫הֹוֹ ! כאן הגענו למטרה‪ :‬לקשר בורא‪.‬‬ ‫והפרסום שלי ‪ -‬לא יגיע דרכך‪ ,‬גם אם מאוד נרצה‪.‬‬ ‫אני לומד את התורה רק כדי למצוא בה את הבורא!‬ ‫כל אחד עובר את הדרך שלו בעולם עד שנתחבר כולנו ביחד‬ ‫הכמות? ההספקים?‬ ‫למקום אחד‪ :‬לקשר בורא‪.‬‬ ‫אינם המטרה המרכזית כלל‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬לעולם לא נוכל לשכתב את המסע אליו‪.‬‬ ‫כי לפעמים אפשר להספיק ולשבור שיאים ‪ -‬אך את הבורא‬ ‫אחר שנסתער על התורה ‪ -‬אולי נוכל לשבח את עצמנו‪ ,‬על‬ ‫לא גילינו! אליו לא התחברנו‪.‬‬ ‫הדרך המתישה שעשינו עד להשגת היעד‪.‬‬ ‫ולפעמים די בהבנה אחת‪ ,‬כדי להתחבר לבורא‪ ,‬דרך אותה‬ ‫אך את הדרך לקשר בורא?‬ ‫הבנה‪.‬‬ ‫אף אחד לא יוכל לתאר‪...‬‬ ‫איך בדיוק נתחבר אליו?‬ ‫יוצא לאור ע"י‬ ‫מ‪+++‬ת ‪++‬אוֹר | געדאנק מ‪++‬תוך השי‪+‬עור •‬ ‫• אֲ ֻל ּ ַ‬ ‫סיפר אחד החברים לרבי‪ ,‬כי לאחר חודש שלם‪ ,‬מלא בתפילות והתעלות‪ ,‬כשסובב‬ ‫את בית הכנסת בהושענא‪-‬רבא‪ ,‬הרגיש ממש נאצל ועילאי‪.‬‬ ‫“עד שאחד בטעות דורך לך על כף הרגל באמצע הסיבוב”‪ ,‬ענה הרבי‪...‬‬ ‫להצטרפות לרשימת התפוצה‪sh035702728@gmail.com :‬‬ ‫‪4‬‬