א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — נח (2026-10-12)

בים
בסיעתא דשמיא הר
כות
גליון פרדס התורה ב לז
תנד
נ
פרשת נח תשפ"ז
לשה"ק
מעיין
של חיזוק
מאמר הפרשה • תפילה •
הילולא דצדיקיא • טבריא של מעלה
י"ל ע"י מערכת
פרנס הגליון 'פרדס התורה' לכתיבת
נתנדב לז"נ ועריכת שיעורי מורינו
הרה"ק רבינו יואל הרב שליט"א
בן הרה"ק רבינו חנני' יו"ט
ליפא זצוקללה"ה מסאטמאר •••
ע"י הרוצה בעילום שמו הי"ו הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי
ולזכות ברכה והצלחה בכל ענינים ישראל בארץ הקודש ,דייני העדה
החרדית ,וגדולי רבני ארה"ב
(ההסכמות במילואם נמצא
בספר 'טבריא של מעלה'
שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)
•••
די גליונות קען מען באקומען
ביי די פאלגענדיגע לאקאלן:
קרית יואל בארא פארק
כתר דזשודעיקא ביהמ״ד שומרי שבת
97 Acres Rd. 5302 13 Ave.
ביהמ״ד עדת יראים וויען
לעיקוואד 1350 50 St.
כתר דזשודעיקא ביהמ״ד הדרת קודש
12 America Ave. סוואליווע
ביהמ״ד סאטמאר 4801 15 Ave.
405 Forest Ave.
וויליאמסבורג
ביהמ״ד צאנז
בנין בראך למטה
קלויזענבורג
לאקער #405
25 Havens Ave. Bedford Cor. Park
ביהמ״ד בעלזא כתר דזשודעיקא
44 Grove Springs 801 Bedford Ave.
Ct. מאורות
טאמס ריווער 218 Wallabout St.
ביהמ״ד קהל בני יששכר מאנסי
1767 Whitesville Rd. ביהמ״ד זוועהיל
פלטבוש 101 W Maple Ave.
MB VINEYARD שיינער'ס שול
3012 AVE J 18 Forshay Rd.
•••
©
להצטרפות קבלת שיעורי מורינו
הרב שליט"א והגליונות באימייל,
ניתן לפנות:
shiurimlishmo@gmail.com
להצטרפות קבלת הגליונות לבד
באימייל ,ניתן לפנות:
pardesgilyones@gmail.com
פ +רדס
פרשת נח
תשפ"ז
שיעורי
הרה''ג רבי יששכר יהודה
ה +ת ור+ה
גליון 50 בערקוי שליט''א
אב''ד פרדס התורה
מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי
זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת
אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה
נפטרה ו' ניסן תשפ"ו אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון, לשה''ק
והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת.נ.צ.ב.ה.
מאמר הפרשה
לילך בדרכי האבות הקדושים בתוך
אינעם גליון:
חיי היום יום
3מאמר הפרשה מעשי למעשי אבותי" ,שיהא "מתי יגיעו מעשי למעשי
בידי לחבר מעשי למעשיהם. אבותי" :ליגע בדרכיהם
וזהו שאמר הקאצקער "ליגע" בקודש
5תפילה – שיהיו המעשים יכולים
להדבק זה בזה ,שנזכה לחבר הנה ידוע לכל מה שאמר ה'תנא
6הילולא דצדיקיא דרכינו עם דרכי האבות דבי אליהו' (פרק כה)" :חייב אדם
והאמהות הקדושים. לומר מתי יגיעו מעשי למעשי
8טבריא של מעלה והנה באנו לפרשת נח, אבותי ,למעשי אברהם".
ובלומדנו חומש עם רש"י הנה וידוע מה שהקשה הרה"ק
בסוף הסדרה כבר נולד אברהם מקאצק זי"ע ,וכי איך שייך לאדם
אבינו .ובדרך כלל כשמגיעים פשוט שיהיה בעל דמיון לומר
פירוש הדבר ,שכל אחד בתוך
לסוף הפרשה בערב שבת קודש, שיוכל להגיע למדרגת מעשי
ביתו ,כיון שהוא האב ,יש לו תפקיד
אין האדם שם אל לבו שכבר נולד האבות הקדושים?
ומציאות מיוחדת .בבואו לביתו
אברהם ,ובפרשת לך לך כבר אלא פירש הרה"ק מקאצק
בליל שבת קודש ,כשבניו ובנותיו
עומדים אנו בעיצומו של עבודת דלשון "יגיעו" הוא מלשון נגיעה
סובבים את שולחנו וממתינים
אברהם אבינו ושרה אמנו.
שהאב יפתח בזמר 'שלום עליכם' – שצריך המעשה של האדם ליגע
ויקדש על היין ,הרי כל הבית כולו ועתה ,נתבונן נא בדרכי בדרכי האבות .וביאר בזה ה'סבא
מצפה להנהגת האב .האב הוא הקדושים אבותינו ואמותינו ,מה מקעלם' זי"ע ,שמוטל עלינו לראות
הרבי בביתו ,הוא הראש ישיבה יש לנו ללמוד מהם לעבודתנו. שיהיו מעשינו הולכים על אותו
בביתו ,והוא הדיין בביתו .ואם הדרך ועל אותו הנתיב שסללו לנו
תתעורר שאלה להלכה בבית,
כל יהודי צריך להיות "רבי"
האבות הקדושים .ונהי שאין האדם
שואלים את פי האב. בתוך ביתו יכול לחיות בדמיונות שמעשיו הם
ואמר על זה הרה"ק מאלכסנדר: הרה"ק ה'ישמח ישראל' ממש כמעשי אברהם יצחק ויעקב,
צריך האדם לידע ,שכשם שרבי מאלכסנדר זי"ע אמר פתגם בזה מכל מקום עכ"פ צריכים המעשים
עם חסידיו ,או ראש ישיבה עם הלשון: להיות על אותו הסגנון ועל אותו
תלמידיו ,או רב עם קהל עדתו יש "כל יהודי בתוך ביתו צריך הדרך.
להם השפעה ,כך יש לאדם השפעה להיות רבי קטן!" וזהו עומק הפשט "מתי יגיעו
3 פ+רדס ה+תור+ה
סביבו ורואה את כל העולם. בדרך של בדיעבד או מתוך כפייה עצומה ונוראה על בני ביתו .ואף
העולם אומר אחרת ,והבריות ועצבון ,אלא אדרבה ,עשה זאת אם נדמה לאדם שאינו ראוי לכך
מסתכלים עליו כעל אדם מיושן בגאון ובשמחה ,ביופי ובגאוה או שאינו במדרגה רמה ,הרי זהו
ותמהים עליו" :למה אתה שומר דקדושה .וכשבא נמרוד וחימם את המציאות והעובדא ,וכך הוא
עיניך כל כך? למה אתה חסיד כבשן האש ג' ימים כדי להשליך את ה'פסק'.
ופרוש כל כך? למה אתה לומד אברהם ,הנה מחמת עוצם החום
בהתמדה שעות רבות קודם אור נשרפו כל האנשים עוד קודם "אחד היה אברהם" :לעמוד
היום? די לך בחצי שעה! מה לך שהשליכוהו. איתן כנגד כל העולם
ללמוד שתי שעות או שלוש שעות עד שניגש אברהם אבינו אל הגדולים הדברים אחד
בבוקר? ומה לך להכנס לבית נמרוד ואמר לו :חבל שכל אנשיך המעכבים את האדם מלחנך את בני
המדרש לכמה שעות בלילה? הלא נשרפים ..אם רצונך שאכנס לכבשן ביתו שיהיה ביתו בית של תורה,
בעל הבית אתה ,ודי לך בשעה אחת האש – הנני נכנס בעצמי .ונכנס בית של השראת השכינה ,נקי
בבוקר ושעה אחת בערב!" .כנגד אברהם אבינו לתוך האש בגאון, מלשון הרע ורכילות ,ומלא שמחה
כל זה צריך האדם לידע ולהתחזק כשהוא הולך כנגד כל העולם כולו וחיות דקדושה – הוא מה שהאדם
בדרכו של אברהם אבינו. וכנגד כל החולקים עליו. שם 'פקק' ומחסום על מחשבותיו
שגור בפי העולם לומר" :היאך וביאר הרמב"ם בשמונה פרקים, ורגשותיו .הוא אומר בלבו שאינו
יכול האדם להיות ריין מחטא שאפילו יהיה האדם צדיק גמור, יכול ,לפי שמסתכל על העולם
לשון הרע ורכילות? הרי דורנו אם הוא מוקף רשעים יכול הדבר סביבו וסובר שכיון שהעולם נראה
זה נשתנה ,ובעוונותינו הרבים להשפיע עליו חלילה ,ועל כן צריך כך ,הרי הוא מוכרח להיות כמותם.
נמצאים אנו ב'עידן אלקטרוני', הוא לברוח למדבריות. אך עלינו לידע מה שלימדנו
עולם המקושר לאלפי בני אדם, אברהם אבינו ע"ה.
ועל כן אי אפשר להיות נשמר "הכוללים ובתי המדרשות,
אמרו חז"ל על הפסוק (יחזקאל לג,
מחטאים אלו". המה המדבריות השומרים
"א ָחד ָהיָ ה ַא ְב ָר ָהם" – שאברהם
כד) ֶ
כנגד זה צריך האדם לעמוד עלינו!"... אבינו היה יחידי בעולם .וידוע לכל
ולהכריז" :אחד היה אברהם" – וידוע שכשנפגש מרן ה'חזון שמסר נפשו וקפץ לכבשן האש
הנני עומד בגאון ומתייצב כנגד כל איש' זי"ע עם הרה"ק מסאטמאר באור כשדים .והנה אנו רגילים
העולם כולו! זי"ע ,דיברו בענין דברי הרמב"ם להסתכל על נסיון זה כחלק
הללו שצריך האדם לילך מעשרה נסיונות של מסירות נפש
זעק בקול גדול "הנני בחינת על עצם הכניסה לאש ,אך כתבו
למדבריות אם שכיניו רעים.
אברהם אבינו -לכתחילה!"... הראשונים ,ע"פ דברי הרמב"ם
אמר אז החזון איש להרה"ק
וידע האדם ,כי כאשר מקבל מסאטמאר" :אכן כן ,אלא ב'שמונה פרקים' ,שהיה בזה נסיון
עליו עול שמירת עיניים ,התמדה שהתלמודי תורה של ימינו, עמוק ונורא מלבד עצם הכניסה
בתורה ,או זהירות מלשון הרע ובתי והכוללים והישיבות, לאש.
ורכילות ,אל יעשה זאת בתחושת המדרשות המלאים בשיעורי תורה נתבונן נא בדבר :אברהם
'בדיעבד' או בלב נשבר .עשה זאת – וכשיש לאדם חדר ספרים בביתו אבינו הולך בחוצות קריה וזועק
כדרך שעשה אברהם אבינו ,בקומה והוא מוקף בספרי קודש – אלו "ה' הוא האלקים!" .אביו ואמו
זקופה וברוממות בעת שצעד אל הם ה'מדבריות' הקולטים אותנו עומדים כנגדו ,אחיו ואחיותיו
כבשן האש ,ואז תראה כי כל העולם ושומרים עלינו". וכל משפחתו כולם נגדו .אנשי
כולו יעריכוך וישאו עיניהם אליך. עלינו לידע ,שאברהם אבינו עירו כולם מלעיגים עליו .נדמה
כפי שמצינו אצל אליעזר בן לימדנו שאפשר לילך כנגד כל בנפשנו אדם ההולך בתוך מדינה
נמרוד ,אשר ראוי היה להיות העולם כולו .וזהו דבר שצריך של ישמעאלים ,או בירכתי ארץ
משנה למלך ,אך בחר להתגייר האדם ללמוד לחייו הפרטיים. רוסיא ,וזועק בחוצות בין הנכרים
ולהיות 'אליעזר עבד אברהם' ,וזכה האדם צריך לעמול בתורה, "השם הוא האלקים!" – כך ממש
להיכנס בחייו לגן עדן ולשמש בתפלה ,בשמירת עינים ובשמירת היה המצב אצל אברהם אבינו...
את האבות הקדושים במערת המחשבה ,אלא שהוא מסתכל ואברהם אבינו לא עשה זאת
פ+רדס ה+תור+ה 4
בתוך ביתי שלי". ובמעשיו אחר ריעיו וחבריו" ,ומה המכפלה .סופך שכולם יבואו אליך
כדי שיצליח האדם ולא ימשך יעשה האדם ולא יצטנן? ללמוד מדרכיך.
אחר הרחוב ,אלא יהיה בבחינת אמר רבי ישראל סלנטר" :צריך וכן הוא בענין חינוך הבנים
"אחד היה אברהם" העומד בגאון האדם להעשות אברהם אבינו". והבנות ובהנהגת הבית .לעיתים
נגד כל הרחוב ,עליך להחליט" :לא ומהו הביאור בזה? מהרהר האדם בקרבו" :האם
המשיך רבי ישראל ואמר ,כי באמת בכחי לשנות את הליכות
אהיה תלמיד או עבד של הרחוב,
ביתי? הרי הרחוב סוער בחוץ ,ומה
אדרבה ,אני אהיה הרבי שלהם". האדם או שהוא נעשה 'נמשך' אחר
יאמרו הבריות? ומי יאמר שאוכל
כאשר קונה האדם גאוה הרחוב ,או שהוא נעשה ה'רבי'
להצליח?"
של הרחוב .על האדם להחליט
דקדושה זו – "אני הוא הרבי של עמוד והתייצב כאברהם אבינו
בנפשו :האם אהיה תלמיד של
הרחוב ,אני הוא האדון ,אני ראש ואמור" :ביתי יהיה בית להשראת
עולם החיצון ,עבד כנעני או פועל
הישיבה המלמדם מהי שמחת המשועבד להם – שאז ,אף אם השכינה ,בית מלא צניעות וקדושה
חיים אמיתית ,אני הוא הרב המבין היה האדם בחור או אברך ירא ושמחת החיים ,בית אשר שבת
מהו תכלית החיים" – אז יהיה לו שמים ולוהט בעבודת השם ,סופו קודש תהיה בו מאירה ומתוקה".
הכח שלא להמשך ולא להתפעל להתקרר מעט מעט. יאמר האדם לעצמו" :הנני
מן החוץ ,וישאר לוהט בעבודתו אך יש ברירה אחרת :אל תהיה בבחינת אברהם אבינו!"
מבלי להצטנן. עבד כנעני או פועל לעולם החיצון,
להיות "אדון" ולא "עבד"
ואדרבה ,הבריות ירדפו אחריך, אלא היה ה'אדון' לעולם החיצון.
היה אתה הבעלים עליהם ,היה לעולם החיצון
ולאחר זמן מה ,כל אלו שלעגו לך
והביטו עליך מלמעלה ,יתהפכו אתה הרבי שלהם. הנה פתגם נורא מאבי תנועת
להיות תלמידיך וחסידיך ,והכל וזהו שעשה אברהם אבינו. המוסר ,רבי ישראל מסלנט זי"ע,
יפארו וישבחו את דרכיך. אברהם אבינו ראה עולם שהוא שאמר:
כך אמנם אירע לאברהם אבינו. בבחינת 'בירה דולקת' ,עולם בוער "ברזל לוהט המונח בתוך מים
ותוסס ,ומה הרהר בדעתו? "מי בעל קרים – מרתיח את המים" ,אולם
לאחר שנכנס בגאון ובאמונה
הבירה?" מי הוא בעל הבית כאן? לאחר זמן מה ,הברזל עצמו נעשה
לכבשן האש ,הכריזו הכל" :נשיא
הקדוש ברוך הוא .אמר אברהם קר .ואמר רבי ישראל ,כי כאשר
אלקים אתה בתוכנו!" האדם מתהלך בסביבה מסוימת ,אף
אבינו" :אהיה דבוק בקוני .כשם
היה גם אתה אברהם ,היה אדון, שהקדוש ברוך הוא הוא בעל הבית אם הוא לוהט ברוחניות ,הרי הוא
היה נשיא אלקים ,ותראה ברכה על העולם ,כך אהיה גם אני בעל עלול ברבות הזמן להתקרר ח"ו.
והצלחה בך ובכל בני משפחתך, הבית .אהיה האדון ,הרבי ,ראש ומהי העצה לזה? הרי פסק
אמן. הישיבה ,הרב ,הדיין והמגיד שיעור הרמב"ם" ,האדם נמשך בדעותיו
תפילה
גודל כח התפילה -הפועלת מיד!
בדברי חז"ל ובספרי קודש .וכפי זי"ע ,שהיה רגיל לומר בזה הלשון: ה'מפתח' שמסר לנו הרה"ק
המובן ,בוודאי צריך האדם ליגיעה בוודאי ובוודאי ,בכל הנוגע מסטרעליסק זי"ע
רבה ,כמאמרם ז"ל" :יגעת ומצאת למלחמת היצר ,בין במצוות שבין
תאמין". אדם למקום ובין במצוות שבין הנה הובא בספר 'אמרי קדוש'
אולם הרה"ק מסטרעליסק אדם לחבירו ,נמצאות עצות רבות (אות כ"ט) מהרה"ק מסטרעליסק
5 פ+רדס ה+תור+ה
החילוק בין "שועת עניים" פעמים חפץ האדם לעשות זי"ע אמר ,שעצתו היא עצה
ל"צעקת הדל" עסק מסוים ,אך מנין לך שטוב כללית לכל דבר וענין .והיה
הוא? זה בבחינת מפתח הפותח כל
ופירש הרה"ק היסוד העבודה שמא לימים ,לאחר שנתיים או השערים .ומה הוא המפתח?
"שׁוְ ַעת
על הפסוק באיוב (לד ,כח)ַ : שלש שנים ,יצמחו מזה קשיים התפילה .על כל ענין של יצר הרע
ֲענִ יִ ּים ַא ָתּה ִת ְש ָׁמעַ ,צ ֲע ַקת ַה ָדּל ובעיות? היה מתפלל לפני השי"ת ,ובאמת
תֹוש ַׁיע" ,וזהו פירושו:ַת ְּק ִשׁיב וְ ִ העיד על עצמו ,שהשי"ת עזרו,
הלא כל אחד מכיר מעשיות
"שׁוְ ַעת ֲענִ יִ ּים" – ישנה צעקה ַ וכל דבר שהתפלל עליו ,מילא
רבות על עניני גשמיות שהתפללו
השי"ת את בקשתו.
של עני .כשאתה צועק על עניני עליהם הרבה ולא נענו מן השמים,
גשמיות ,נקרא הדבר 'עני' ,לפי ולאחר זמן נוכחו לדעת שהיה זה ובאמת מקור הדברים כבר
שאין הדבר ברור אם יביא תוצאה לטובתם מתחילה ועד סוף ,לפי נמצא מקדם ב'ספר חסידים'
שלא היה הדבר לטובתו כלל. (סימן קל"א) .והוסיף שם בעל ספר
"א ָתּה ִת ְש ָׁמע"
טובה .על זה נאמר ַ
חסידים ,דאפילו אם אין הדבר
– שהשי"ת שומע אמנם ,אך לא אמר היסוד העבודה ,שאין
בידו – היינו שאפילו המתפלל אין
הבטיח שימלא את הבקשה. האדם יודע תמיד מה הוא הטוב
בידו מעשים טובים וזכויות ,ואין
"צ ֲע ַקת ַה ָדּל" – דל הוא אולם ַ האמיתי עבורו .אולם ישנו
לו מאומה ואף אם הוא רשע גמור
מלשון "דלו עיני למרום" (ישעיה לח, סוג שני של תפילה :תפילה
– מכל מקום ,אם מתפלל ומבקש
יד) .כשישראל נושא עיניו למרום על בנים מאירים ,תפילה על
על עניני רוחניות ,השי"ת עוזרו.
ומתפלל על עניני רוחניות ,אזי שבתות קדושות ,תפילה לזכות
"ת ְּק ִשׁיב" – הקב"ה מאזין לו, ַ ללמוד בהתמדה ,תפילה על תפילה על גשמיות ותפילה על
ׁיע" – והוא עוזרו ומושיעו תֹוש ַ
"וְ ִ תיקון המדות ,תפילה על עיניים רוחניות
מיד! קדושות וטהורות ,פה קדוש
ושמירת הלשון. העבודה' ה'יסוד הרה"ק
השי"ת יעזור שנזכה להתפלל מסלאנים זי"ע כתב גם הוא יסוד
בזה כבר אין שום ספקות על
לפניו יתברך על עניני רוחניות. זה.
התוצאות ,שהכל יודעים שהם
והנה עצה נמצאת בספרי וכה דבריו :ישנם שני מיני
הם התורה והמצוות" ,כי הם חיינו
חסידות ,וכן מהרה"ק רבי ישראל תפילות .ישנה תפילה על 'גשמיות'.
ואורך ימינו" .על זה אמרנו 'נעשה
סאלאנטער זי"ע: ונשמע' ,ולזה מצפה הקב"ה בתפילה על גשמיות ,פעמים
כל ענין גשמי שאתה צריך לו, "ה ְש ִׁמ ִיעינִ י ֶאת כביכול ,ומבקשַ : שמבקש האדם בקשה ,כגון שחפץ
עשה אותו לענין רוחני ,וממילא ּומ ְר ַאיִ ְך נָ אוֶ ה"
קֹולְך ָע ֵרב ַ
קֹולְך כִ ּי ֵ
ֵ להשתתף עם פלוני בעסק ,אך מי
כשתעשהו רוחני ,יעזרך השי"ת, (שיה"ש ב ,יד) .הקב"ה ממתין לתפילה יודע אם באמת לטובתו הוא?
אמן! כזו ,ובוודאי ימלא את הבקשה. שמא אותו פלוני רמאי הוא?
הילולא דצדיקיא
הרה"ק רבי מנחם נחום זי"ע בעל "מאור עינים" – יומדה"ק י"א חשון
מן הנביא אחיה השילוני ,ובהם רבי נחום גאון ,המכונה "רבי אדם זקן החבורה וממשיך דרך
למד עם מרן הבעל שם טוב הקדוש בעל שם" ,זכותו יגן עלינו ועל כל המגיד הקדוש
זי"ע .לאחר הסתלקותו ,למד הבעל ישראל אמן.
יום י"א חשון הוא יומא דהילולא
שם טוב הקדוש בכתבים אלו עם נודע הדבר כי ביד רבי אדם בעל קדישא של הרה"ק רבי מנחם נחום
בנו הרה"ק רבי צבי זי"ע. זי"ע ,בן הרה"ק רבי צבי ,בן הרה"ק שם היו גנוזים כתבי יד אשר יסודם
פ+רדס ה+תור+ה 6
עלינו ללמוד מכך :כאשר אנו אולם יש לדעת את אשר כתב המאור עינים זכה אף הוא לקבל
הולכים למקוה בימינו ,ברוך השם, הרה"ק ה'בית אהרן' מקארלין זי"ע תורה מפי הבעל שם טוב הקדוש,
בית המדרש חם והמקוה חמה, על האבות הקדושים אברהם יצחק ולאחר הסתלקותו של הבעל
עלינו להודות להשם יתברך וללכת ויעקב – כי כל השגותיהם באו שם טוב ,דבק ברבו המגיד הגדול
לעבודתו בחשק ובהתלהבות. להם אך ורק מחמת שעבדו את ה' ממעזריטש זי"ע והיה לתלמידו
במסירות נפש עצומה .על כן נספר המובהק.
עבודת הטבילה בקרה מסיפורי המאור עינים ,מהם נראה מקובל כי הרה"ק ה'בעל התניא'
הרוסית כיצד עמל ויגע ביגיעת הקודש כדי זי"ע התבטא על המאור עינים כי
לזכות להשגותיו הנוראות. הוא נמנה על התלמידים הוותיקים
סיפור נוסף סיפר הסקווערער
רבי זי"ע ,כפי שקיבל מאבותיו הסיפור הראשון הובא מפי ועל כן נחשב ל"זקן החבורה".
הקדושים ,כי הרה"ק המאור עינים הרה"ק הבעלזא רב זי"ע ,אשר כאשר חלתה אמו של ה'צמח צדק'
היה רגיל לטבול בנהר קפוא. סיפרו לפני הראחמיסטריווקא רבי זי"ע ,שלח הבעל התניא קוויטל
כידוע ,בקור העז של רוסיה יש זי"ע בעל 'אמרות טהורות' .הוא להמאור עינים לבקש רחמים
לחצוב בקרח 'פלאטקע' (פתח), סיפר כי זקנו המאור עינים היה עני עבורה.
היינו שנוטלים גרזן וחוצבים מרוד .כידוע ,ברוסיה שורר קור עוד נודע ,כי בעת המאסר
בקרח העבה עד שמגיעים למים, עז וקרה בימי החורף ,ובתקופה המפורסם של בעל התניא
ושם טובלים. הראשונה לאחר נישואיו לא היה בפטרבורג ,שלח הבעל התניא
בידו ממון לקנות ּ
'פעלץ' (בגד עור)
אלא שיש בדבר סכנה גדולה, קוויטל ופדיון נפש להרה"ק
עבורו ועבור הרבנית .על כן היו המאור עינים.
שכן לאחר הטבילה תחת המים, שניהם משתמשים בפעלץ אחד.
לא תמיד מוצא הטובל את הפתח כאשר הלך המאור עינים לבית הרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז
הקטן שחצב .כיוון שהפתח המדרש לבש את הבגד והרבנית זי"ע כתב בספרו שו"ת 'דברי חיים'
מצומצם ,קשה לראותו מבעד נותרה בביתה ,וכאשר הוצרכה (חו"מ ח"ב סימן ל"ב) ,כי היו שלושה
למים ,וזו סכנת נפשות ממש. הרבנית לצאת לקנות צרכי הבית, ממשיכים עיקריים להנהגת "הרב
פעם אחת לא מצא המאור לבשה היא את הבגד והמאור עינים הקדוש איש אלהים ,רבן של כל
עינים את הפתח ושהה תחת המים נותר בביתו. בני הגולה ,מורינו הרב דוב בער
זמן רב .בחסדי שמים מצא את זכרונו לברכה לחיי העולם הבא
עוד סיפר הבעלזא רב ,כי
הפתח לאחר דקה או שתיים ועלה ממזריטש" .שם מנה שלושה
בלילות היה המאור עינים הולך
מן המים ,אך מרוב סכנה וקור תלמידים :הרה"ק רבי לוי יצחק
לטבול בנהר כדרכו בקודש ,והנהר
נעשה בשרו כחול לגמרי. מברדיטשוב ,הרה"ק המאור
היה קפוא ומוקף קרח .הרבנית לא
כשבא לביתו ,אמרה לו הרבנית עינים ,והרה"ק רבי זאב (וועלוועלע)
רצתה שילך לבדו ועל כן ליוותה
הצ'" :נחום ,האם שכחת מהרבונו אותו לשמירה. מזיטומיר ,זכותם יגן עלינו ועל כל
של עולם?" ישראל אמן.
בדרך אל המקוה לבשה הרבנית
כששמע המאור עינים דברים את הפעלץ מחמת הקור הנורא
אלו ,נתלהב בלהבת אש ,שכן
עבודת השם במסירות נפש
והקרה השוררת בחוץ .אולם בדרך
החל להרהר בענין "שויתי ה' חזרה מן הטבילה ,לאחר ששהה נביא בזה סיפורים הממחישים
לנגדי תמיד" בעוצמה כה גדולה, במים הקפואים תחת הקרח ,לבש את עוצם עבודתו ומסירות נפשו
עד שמיד כוסה בזיעה מרוב פחד המאור עינים את הפעלץ כדי של הרה"ק המאור עינים.
ויראת השם! להתחמם מעט מצינת המים. בעומדנו לפני צדיקים קדושים
ויש לדעת ,כי ודאי לא הסיח זוהי דוגמא ראשונה המראה כאלו ,אשר אין לנו שום השגה
המאור עינים דעתו מן הבורא כיצד צדיקים קדושים ,אף שלא בגדולתם ,הרי עצם הזכרת שמם
אף לרגע ,אלא שכששמע זאת היה להם לחם לאכול ,עבדו את הוא זכות נשגבה .מאידך גיסא,
מרעייתו נתעורר עוד יותר, בוראם במסירות נפש כזו .הוא בעת שמיעת סיפורי צדיקים ,עלול
וממחשבה זו בלבד נתלהט גופו הלך לטבול בקרה הרוסית ,ובדרכו אדם לחשוב כי נולדו הצדיקים
בחום עד שנתחמם לגמרי. לשם אף לא היה לו בגד עור במדרגתם העליונה בלא צורך
זו היתה עבודת הצדיקים, להתעטף בו. בעמל ויגיעה.
7 פ+רדס ה+תור+ה
היום בעלות השחר ,ראו בני מעשה בשאיבת מים לסעודת שעמלו ללא הרף .וזאת עלינו
העיר את שני הצדיקים הקדושים מלוה מלכה ללמוד ,כי אף שאין ביכולתנו
שקועים בשיחתם ,והתחילו לומר: להגיע למדרגותיהם ,עלינו לדעת
"רבותינו ,הגיע זמן קריאת שמע מעשה נורא סיפר הרה"ח רבי כי אצל המאור עינים לא באו
של שחרית!"... המדרגות מאליהן ,אלא הכל בא חיים שניאורסאהן מחברון זצ"ל –
שהיה נכד לבעל התניא וחתן של
וזהו הלימוד והמוסר השכל מכח יגיעה עצומה בעבודת השם.
רבי מאטקע לידער זי"ע מחסידי
שעלינו ללמוד ממעשה זה .הן
הקשר עם ה'בעל התניא' זי"ע סלאנים המפורסמים – והוא
אמת שאין אנו יכולים להגיע
היה בעל מספר נפלא ,ומסר את
למדרגות קדושים אלו ,לשוחח
המעשה כפי שהיה מקובל בבית והרביים לבית חב"ד
כל הלילה ולא להרגיש בעלות
כידוע ,דרכי החסידות של רבנו.
השחר ...אך מה שמוטל עלינו
ללמוד מן המעשה הוא גודל פעם אחת נמצא רבנו בעל המאור עינים ושל בעל התניא זי"ע
היו בשני נתיבים נפרדים ,אולם התניא סמוך לעיר טשערנאביל.
הענוה .שהרי המאור עינים אמר
עם כל זה היתה האהבה שביניהם במוצ"ש אמר רבנו שנוסעים
לבעל התניא שהוא בעצמו הולך
איומה ונוראה .וכפי שכבר סופר ,להמאור עינים ,כי רצה להיוועץ
לשאוב מים ,ולא עלה על דעתו
שלח בעל התניא פעמיים 'קוויטל' עמו בענין מסוים.
כלל לבקש מגבאי ,משמש או
מחסיד שיעזור לו. אמר המאור עינים לבעל (פתקא) להמאור עינים ,ודבר זה
מפורסם הוא .ואפשר ששלח התניא" :בא ונאכל סעודת מלוה
ומאידך גיסא ,בעל התניא רץ
פעמים רבות יותר ,אך שתי פעמים מלכה" .והנה לא היו מים בבית,
מיד לעזור להמאור עינים באמרו: ידועות ומפורסמות :פעם אחת והיו צריכים לילך לשאוב מים מן
"אלך לסייע לכם" .מזה יש ללמוד הנהר .אמר המאור עינים לבעל
בעבודת הצדיקים. כשלא היתה בתו בקו הבריאות,
התניא שהוא הולך לנהר לשאוב
והשי"ת יעזור שנזכה ללמוד ופעם שנית כשנסע לעיר פטרבורג.
מים לנטילת ידים .נענה בעל
מדרכיהם וללכת בעקבותיהם, וכן היה הדבר בדורות התניא ואמר" :מה טוב הדבר ,אלך
"צ ִאי לָ ְך ְ ּב ִע ְק ֵבי ַהצּ ֹאן, כדכתיבְ : המאוחרים ,שכל צדיקי בית עמכם לסייע לכם".
ְ
ו ְּר ִעי ֶאת ְ ּג ִד ּי ַֹתיִ ך ַעל ִמ ׁ ְש ְּכנוֹ ת טשערנאביל עם אדמו"רי חב"ד
הלכו שניהם לשאוב מים,
ָהר ִֹעים" (שה"ש א ,ח) .ונזכה לבני ,חיי היו מקורבים מאד זה לזה .וידועה ומחמת כובד הדליים המלאים
ומזוני רויחי ,ולעבוד את השי"ת הידידות המופלגת של הרה"ק רבי מים ,נעצרו בדרך אצל אבן אחת
מתוך הרחבת הדעת. איציקל מסקווירא זי"ע עם הרה"ק והתחילו לדבר .והיו מעמיקים
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, ה'צמח צדק' זי"ע ,שהיתה באופן בשיחתם כל כך ,עד שלא הרגישו
אמן. כלל כי עבר כל הלילה .כשהאיר נעלה ונשגב מאד.
תולדות העיה"ק 'טבריא של מעלה' ,הצדיקים שהאירו את
הישוב ,וקדושי עליון הטמונים שם
טבריא של מעלה
השם של עיר הקודש "טבריא"
עוד נבאר ענין המקומות רבותינו זכרונם לברכה בגמרא הקדמה
הנקראים 'גינוסר' ו'בית שאן' ובמדרשים ,ורזין טמירין מספר
בעזרת השי"ת ,הנה באנו
הסמוכים לה ,ונראה טעם הזוהר הקדוש; הן בענין שמה של בשערי "עיר הקודש טבריא"
שמותיהם. העיר הנקרא 'טבריא' ,והן בענין תובב"א .בפרק זה נבוא לבאר
כמו כן מצינו בדברי רבותינו כי שמו של הים הנקרא 'כנרת' ,מה ענינים נשגבים ומרוממים במעלת
'בארה של מרים' נגנז בתוך ימה טעם קראו לו בשם זה. העיר הקדושה הזאת ,מתוך דברי
פ+רדס ה+תור+ה 8
הגמרא שדימתה מתיקות הפירות ועל דא נפל הספק האם דין ים של טבריא .ובספר 'טבור הארץ'
לקול הכינור ,והרי אלו שני חושים כדין חומה אם לאו. מהרה"ק רבי משה קליערס זי"ע,
נפרדים?! ועל זה אמר רבי יוחנן ,כי מה רבה של טבריא ,איתא כי זהו
וביאר רבי יוסף ענגיל על פי שנאמר בכתוב "חמת" ,הכוונה הטעם שמתיקות פירות טבריא
דברי הגמרא במסכת ערכין (י ,ב), היא לעיר טבריא .ושאל רבי והגליל מפורסמת בכל העולם,
שם שאלו למה נקרא ה'חליל' יוחנן" :ולמה נקרא שמה חמת?" לפי שהם יונקים ונהנים ממימי
שבבית המקדש בשם זה ,והשיבו: והשיב" :על שם חמי טבריא" .שכן הכנרת ששם גנוז בארה של מרים.
"דחלי קליה" .ופירש רש"י" :קולו מפורסמים הם המעיינות החמים עוד מובא בפירוש רד"ל על
מתוק לשמוע" .הרי לן שגם על בטבריא ,שהם שיריים שנשארו פרקי דרבי אליעזר (פרק כ) ,כי טעם
קול הנשמע באוזן משתמש רש"י מזמן המבול ,והוא גם 'פתחו של מתיקות הפירות הוא לפי שהם
בלשון 'מתיקות' ,אף שבאמת שייך גיהנם' כדאיתא לקמן ,ועל כן עומדים "על פתחו של גן עדן".
ענין זה ל'חוש הטעם'. המים חמים ביותר.
וביאר הענין על פי דברי ה'אבן עוד אמר רבי יוחנן" :רקת זו דברי הגמרא במסכת מגילה:
עזרא' בקהלת (יא ,ז) על הפסוק ציפורי" .והיא העיר הסמוכה "חמת"" ,רקת" ו"כנרת"
"ו ָּמתוֹ ק ָהאוֹ ר" .והקשה שם: לטבריא" .ולמה נקרא שמה רקת? ראשית דבר נפתח בדברי
כיצד שייך לומר על האור שהוא משום דמדלאה כרקסא דנהרא" הגמרא במסכת מגילה (ה ,א)" :אמר
"מתוק" ,והלא האור שייך לחוש – לפי שהיא שוכנת במקום גבוה רבי יוחנן" .הנה ידוע כי רבי יוחנן
הראיה והמתיקות לחוש הטעם? על ההר ,וכשם ששפת הנהר הוא התנא של 'תלמוד ירושלמי'
והביא האבן עזרא עוד מקומות גבוהה מן הנהר עצמו ,כך העיר ומחברו ,ומקום מושבו היה בעיר
שבהם מצינו כהאי גוונא .ביעקב ציפורי גבוהה מן הים ומכל הערים טבריא ,ושם מנוחת כבודו סמוך
אבינו כשהלך לקבל הברכות שסביבותיה .וזהו פירוש "רקת", לחלקת רבי יוחנן בן זכאי.
מלשון "רקסא דנהרא" ,שהוא
אמר ְר ֵאה נאמר (בראשית כז ,כז)” :וַ ּיֹ ֶ כה אמר רבי יוחנן" :כי הוינא
ש ֶדה ֲא ֶׁשר ֵ ּב ֲרכוֹ ה'". שפת הים.
יח ְ ּבנִ י ְּכ ֵר ַ
יח ָ ׂ ֵר ַ טליא" – בעודני נער" ,אמינא
הרי שהשתמש יצחק אבינו בלשון והוסיף רבי יוחנן" :כנרת זו מילתא דלא שאילנא לאבא" –
'ראיה' השייכת לחוש הראיה ,על גינוסר" ,שהיא סמוכה לטבריא. אמרתי דבר תורה מעצמי ,ולאחר
ענין של 'ריח' השייך לחוש הריח. "ולמה נקרא שמה כנרת? דמתיקי זמן שאלתי את הזקנים "ואשתכח
פירותיה כקלא דכינרא" – לפי כוותייהו" – ומצאתי שכיוונתי
עוד הביא ממה שנאמר במתן
שפירות גינוסר מתוקים וערבים לדעתם של התנאים הקדושים.
תורה (שמות כ ,יד) "וְ כָ ל ָה ָעם רוֹ ִאים
כקולו של הכינור.
ֶאת ַהקוֹ לוֹ ת וגו'" .הנה השתמשו וזהו הדבר :בכתוב נאמר (יהושע
ב'חוש הראיה' על קולות השייכים "מתיקי פירותיה כקלא יט ,לה) על חלוקת הארץ לשבט
ל'חוש השמיעה' .ובאמת כבר נפתלי" :וְ ָע ֵרי ִמ ְב ָצר ַה ִ ּצ ִ ּדים צֹר
דכינרא" – בענין התחלפות וְ ַח ַּמת ַר ַּקת וְ כִ ֶנ ֶּרת".
אמרו חז"ל במסכת שבת (פח ,ב)
שהיה זה למעלה מהשגת אנוש, החושים
והנה דנה הגמרא שם בענין
שהיו "רואים את הנשמע". והנה כתב המהרש"א הקדוש, קריאת המגילה בטבריא ,האם
ומזה הסיק האבן עזרא ,כי שאף שמדובר כאן במתיקות נחשבת היא "מוקף חומה מימות
בהרבה מקומות בתנ"ך מצינו הפירות ,כוונת הגמרא לומר יהושע בן נון" אם לאו .ולכאורה
שמשתמשים בחוש אחד כנגד שהנאתם גדולה כשם שנעים וערב הרי מפורש בכתוב שהיו אלו ערי
חברתו ,כגון חוש הראיה על חוש לשמוע קול 'כינור'. מבצר ,ואם כן הרי היא מוקפת
השמיעה ,או חוש הטעם על ובזה מצינו דבר פלא מהגאון חומה מימות יהושע.
חוש השמיעה .והטעם בזה הוא, הקדוש רבי יוסף ענגיל זצ"ל ועל זה אמרה הגמרא כי אמת
לפי שכל חמשת החושים שורש בספרו 'גליוני הש"ס' .והקשה הדבר שהיתה מוקפת חומה
אחד להם .וגילה האבן עזרא שם :הנה קול הכינור הערב נתפס מימות יהושע ,אלא שהספק הוא
סוד ,ששורש כל החושים הוא בחוש השמיעה שבאוזניים ,ואילו מפני שצד אחד של העיר לא היה
ב'חוש המצח' ,היינו במוח ,ששם מתיקות הפירות שייכת לחוש לו חומה ממש ,אלא הים הוא
מתקבצים כל החושים יחד .וכיון הטעם .ואם כן ,מהו פשט דברי שהיה לו לחומה ,והוא ים כנרת.
9 פ+רדס ה+תור+ה
הריקנין שבך ,שהם ה'מיעוט' "רקת" כשלעצמה אין רמז לזה ש'שורשם חד' ,יכולים להשתמש
שבכלל ישראל ,גם הם סופם שיהיו מלאים מצוות כרימון ,אלא בלשון חוש אחד על חברתו .ועל
לעשות תשובה. שהדבר מוסב על הכתוב בשיר כן גם בגמרא דידן דימו מתיקות
עוד מהלך שהביא הבן איש "כ ֶפלַ ח ָה ִר ּמוֹ ן ַר ָּק ֵת ְך".
השירים (ו ,ז) ְּ הפירות – שהוא חוש הטעם – לקול
חי על פי הרשב"א :הנה ידועה ואיתא בגמרא במסכת חגיגה (כ, הכינור הנשמע.
המחלוקת שבין רבי יהודה לרבי א)" :אל תקרי ַר ָ ּק ֵת ְך אלא ֵר ָיקנֵ ְך", (ורבי יוסף ענגיל האריך שם במראי מקומות,
מאיר על הפסוק (דברים יד ,א) ָ ּ
"בנִ ים שדרשו חז"ל על פסוק זה שאפילו והביא גם תשובת התשב"ץ בענין זה של
ַא ֶּתם לַ ה' ֱאל ֵֹקיכֶ ם" .רבי מאיר סובר פושעי ישראל ,שהם ה"ריקנין" "התחלפות החושים" ,עי"ש באריכות).
"בין כך ובין כך אתם קרויים בנים", שבך ,מלאים הם מצוות כרימון.
בין בשוגג ובין במזיד .וביאור וע"כ קראו לשם העיר "רקת", "רקת זו טבריא" :אפילו ריקנין
הדבר ,שאף כאשר בני ישראל אינם לרמז על פסוק זה שבשיר השירים. שבה מלאים מצוות כרימון
נוהגים כהוגן ,מכל מקום סובר רבי והקשה בזה ה'טורי אבן' :למה מ"מ ,נחזור לענין דברי הגמרא.
מאיר ששם "בנים" עלינו ,ונשארנו נתנו שם זה "רקת" דוקא לעיר
הנה רבי יוחנן מבאר לפנינו
בנים למקום .וזהו שבאה הגמרא טבריא מחמת שריקנין שבה
טעמי שמותיה של העיר טבריא.
לרמז לנו ,שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון? והלא דבר
ויש להעיר בזה מה שהקשה
מלאים מצוות כרימון. זה ,שאפילו הריקנים שבכלל
הרש"ש ,דהנה במדרש רבה (כג,
והנה ישנו מהלך מעניין להגאון ישראל מלאים מצוות כרימון,
א) איתא דנקראת טבריא על שם
המהרש"ם בהגהותיו על הש"ס, נאמר על כללות כנסת ישראל
הקיסר הרומי "טבריא" (טיבריוס
וזה תוכן דבריו :ידוע מה שאמרה כולה ולאו דוקא על העיר טבריא
בלע"ז) ,שקרא שם העיר על שמו.
הגמרא במסכת שבת (לט ,).כי בלבד?
וכתב בזה היעב"ץ ,דאף
'חמי טבריא' חמים הם מפני שהם שהקיסר הרומי הוא שנתן את
מהלכי המפרשים מדוע דוקא
עוברים על פתחו של גיהנום .ואמר השם טבריא ,מכל מקום גלגלו מן
בזה ,שאם כן היו בני טבריא נותנים
בטבריא הריקנים מלאים
השמים שיהא שמה נקרא כן ,לפי
אל לבם תמיד את ענין פתחו של מצוות כרימון
שגנוזים בה סודות עמוקים וסיבות
גיהנום ,ומתוך כך היו כל ימיהם הנה ישנם כמה מהלכים נפלאים קדושות .ונמצא שהקיסר דימה
בתשובה .וזהו שאמרה הגמרא, המובאים במפרשים בענין זה. בנפשו שהוא הקורא שם העיר על
שאפילו הריקנים שבך מלאים מהלך א' :ידוע אשר רבי מאיר שמו ,אך באמת מן השמים הוסב
מצוות כרימון ,מפני שהיו עוסקים טמון בעיר טבריא ,וידוע כי רבו של הדבר לרמז על ענינים קדושים
בתשובה תדיר. רבי מאיר היה 'אחר' (אלישע בן אבויה), ונשגבים .וכפי שראינו ,אמר רבי
אולם בעצם הקשה הבן איש ועליו אמרה הגמרא "תוכו אכל יוחנן דבאמת שמה "חמת" על
חי קושיא :אם הריקנים מלאים הם וקליפתו זרק" .עוד איתא בגמרא כי שם חמי טבריא ,ולהלן נראה עוד
מצוות כרימון ,מדוע זה נקראים רבי מאיר התפלל על 'אחר' שישוב טעמים על שם טבריא.
הם בשם "ריקנים"? ובפרט לפי בתשובה ,ולבסוף אכן הועילה והנה אמר רבא בגמרא טעם
דברי המהרש"ם שהיו מהרהרים תפילתו ושב 'אחר' בתשובה .ועל אחר בשמות הערים חמת וטבריא,
בתשובה תמיד ,קשה הדבר טובא. כן רצו לרמז בזה "אפילו ריקנין והוא חולק בזה על דברי רבי יוחנן
וביאר הבן איש חי ,כי דברים שבך מלאים מצוות כרימון" ,כדי ונוקט במהלך אחר בשמות הערים.
אלו אמורים על ה'עשירים' ,שהיו להורות על פסק ההלכה של רבי ואמר רבא" :חמת זו חמי גרר ,רקת
מחזיקי תורה ותומכי תורה. מאיר. זו טבריא" .הרי שרקת אינה ציפורי
שאף שהיו מלאים מצוות כרימון מהלך ב' :ידוע כי רבי מאיר אלא היא טבריא .וכנרת זו גנוסר.
והחזיקו תלמידי חכמים בממונם, טמון בטבריא ,ואחד מן הטעמים ומבאר רבא" :למה נקרא שמה
מכל מקום הם בעצמם לא עסקו בזה -כפי שהאריך בזה ה'בן איש רקת" – מפני מה נקרא שמה של
בלימוד התורה .וממילא ,מחד חי' על פי דברי תשובות הרשב"א טבריא בשם רקת? "שאפילו ריקנין
גיסא מלאים הם מצוות כרימון, -הוא משום ש"רבי מאיר חייש שבה מלאים מצוות כרימון" ,דהיינו
אך מאידך גיסא "ריקנים" הם מן למיעוטא" .פירוש הדבר ,שרבי שאפילו החוטאים שבעיר טבריא
התורה .ועל כן נקראו "ריקנים מאיר סובר כי המיעוט אינו בטל. מלאים הם מצוות כרימון.
שבך" ,ואף על פי כן היו "מלאים ובזה רמז רבי מאיר ,כי אפילו וכתב המהרש"א ,דבתיבת
פ+רדס ה+תור+ה 10
נחמד ויפה. המיוחד של ארץ ישראל. מצוות כרימון".
והנה המהרש"א הקדוש ,לאחר ובאמת התוס' במסכת ראש
שהביא פשט התוס' ,כתב" :ועוד יש השנה (כג :ד"ה קמא) הקשו קושיא זו: טבורה של ארץ ישראל
לומר טובה ראייתה בחכמים שהיו איך ייתכן שירושלים היא אמצע איתא בגמרא" :רבי ירמיה אמר
יושבים שם סנהדרין בימי רבי, ארץ ישראל ,והרי ארץ ישראל היא רקת שמה" .טבריא היא רקת.
כדאמרינן סוף פרק ב' במסכת ראש ארבע מאות פרסה ,וירושלים אינה "ולמה נקרא שמה טבריא? שהיא
השנה דף ל"א ע"ב" .נמצא לפי זה רחוקה מגבול המזרח אלא מהלך יושבת בטבורה של ארץ ישראל".
דנקראת "טובה ראייתה" על שם יום אחד בלבד? ופירש רש"י" :באמצעיתה" -
תלמידי חכמים ששכנו בה. ועל זה עמדו ה'פני יהושע' שטבריא היא מרכז ארץ ישראל.
והגאון רבי יוסף ענגיל זצ"ל וה'ערוך לנר' במסכת ראש השנה והנה יש להבין בזה ,שהרי בספר
ב'גליוני הש"ס' ציין לדברי והקשו קושיא גדולה ,כקושיית 'כפתור ופרח' (פרק י"א) -אשר ה'בית
המהרש"א ,דהוא כעין מה שמצינו המהרש"א אצלנו .וביארו שמה יוסף' מביאו כמה פעמים בספרו
בדוד המלך ע"ה (שמואל א טז ,יב) "יְ ֵפה שאמרה הגמרא על ירושלים שהיא -וכידוע שהוא אחד מהמקורות
ֵעינַ יִ ם וְ טוֹ ב ר ִֹאי" ,שפירשוהו שהיה האמצע ,אין הכוונה לאמצע ארץ הגדולים בענייני קברי צדיקים
'יפה תואר' .והענין בזה ,שראיית ישראל ,אלא שהיא "טבורו של וגבולי ארץ ישראל -הקשה
תלמידי חכמים וצדיקים היא עולם" – האמצע של העולם כולו. קושיא עצומה בזה:
המראה היפה ביותר בעולם. אבל האמצע של ארץ ישראל ממש, ראשית לכל ,אי אפשר לומר
וה'שפתי חכמים' פירש בזה זוהי דוקא טבריא. שטבריא היא באמצע הארץ
פשט נפלא .דהנה ידוע שרבינו (אולם הריטב"א במסכת תענית (י). כשמודדים מצפון לדרום ,שהרי
הקדוש סידר וחיבר את ה'משניות' נקט כשיטת התו' בראש השנה, טבריא שוכנת בגליל העליון
בטבריא ,וכן רבי יוחנן שחיבר את שירושלים אינה רק טבורו של שבצפון ,ואינה באמצע הארץ .ואם
התלמוד 'ירושלמי' עשאו בטבריא. עולם ,אלא היא גם האמצע של נמדוד ממזרח למערב ,הרי ידוע
[ויש להוסיף בזה ענין רבי חייא ארץ ישראל .ואיך יתיישב זה עם לנו שטבריא שוכנת ממש סמוך
ובניו שעלו מבבל ,ואמרו עליהם המציאות ,הוא ענין לאריכות לגבול המזרחי .ואם כן ,מהו הביאור
"אלמלא רבי חייא ובניו נשתכחה דברים ,ועוד חזון למועד). בזה שטבריא היא "באמצעותה של
תורה מישראל" ,שהיו מחזרים ארץ ישראל"?
מעיר לעיר להרביץ תורה כדאיתא "טובה ראייתה" :התורה וביאר ה'כפתור ופרח' בדרך זו,
בבבא מציעא (פה ,ב) – ואף רבי שחשבון זה הוא כשמודדים את
איתא בגמרא" :רבה אמר רקת
חייא מטבריא היה] .וזהו פשט טבריא כנגד 'עכו' מצד מזרח ,ואחר
שמה" – שטבריא נקראת 'רקת'.
דברי המהרש"א "טובה ראייתה", כך מחשבים את 'הור ההר' ,ומדרום
ומפני מה ניתן לה השם טבריא?
שהתלמידי חכמים הם הם יפיה מחשבים את 'נחל מצרים' .ולפי
אמר רבה" :שטובה ראייתה" –
ושבחה. חשבון זה עולה שטבריא היא אכן
שהראיה ,עצם המבט על העיר
וכתב השפתי חכמים ,שמכאן טבריא ,יפה ונעים הוא מאד הטבור של ארץ ישראל.
יצא ה"אור התורה" לכלל ישראל, לעינים. והנה ידועה הגמרא במסכת
ועליה נאמר "כי נר מצוה ותורה סנהדרין (לז ).על הפסוק (שיה"ש ז ,ג)
ובפשטות ,בשיטת התוס' ושאר
אור" ו"מצות ה' ברה מאירת "ש ְר ֵר ְך אֹגַ ן ַה ַּס ַהר" ,שלשכת הגזית
ָׁ
מפרשים ,פירשו לשון זה "שהיו
עינים" .התורה המאירה את העינים -מושב הסנהדרין של כלל ישראל
שם גנות ופרדסים" .כי עיר טבריא
יצאה מעיר טבריא. -יושבת "בטבורו של עולם".
מלאה היא גנות ופרדסים ,ועד
היום הזה גדלים שם בכל סביבות ואם כן יש להבין ,אם ירושלים
"טובה ראייתה" :ומשם עתידין היא טבורו של עולם ,איך יתאימו
טבריא כל מיני פירות ,וכדמצינו
ליגאל הדברים עם דברי הגמרא כאן
בגמרא בענין "פירות גינוסר".
עוד פירש השפתי חכמים והבא לטבריא מצד 'בית שאן' ,ואף האומרת כי טבריא היא "בטבורה
פשט נפלא :הנה איתא בגמרא הנכנס לתוך העיר ,רואה תמרים של ארץ ישראל"?
בראש השנה (לא ,ב) בשם רבי יוחנן: וכל מיני פירות בגנות נפלאות. ותירץ המהרש"א תירוץ נפלא:
"ומשם עתידין ליגאל" – שמטבריא וזהו "טובה ראייתה" ,שכאשר ירושלים היא הטבור של כל העולם
תהיה הגאולה" ,שנאמר (ישעיה נב, מביטים על טבריא נגלה מראה כולו ,אולם טבריא היא הטבור
11 פ+רדס ה+תור+ה
קיים ,היו קדשים קלים נאכלים בבירור השיטות השונות במקום ב)ִ ,ה ְתנַ ֲע ִרי ֵמ ָע ָפר קו ִּמי" .והיינו
"בכל הרואה" – היינו בכל מקום גניזת הבאר ,מ"מ לשיטת המדרש מהמקום הנמוך ביותר ,שהוא
שממנו ניתן לראות את משכן שהעומד על פני הישימון רואה המקום האחרון שגלתה שכינה,
שילה .ומבארת הגמרא שזכה לכך אותה ,פירשו המפרשים שצריך משם תהיה התחלת הגאולה.
יוסף הצדיק לפי ששילה היתה לעלות על ההר הסמוך לכנרת. נמצא ,שאנו מצפים ומביטים
בחלקו ,ובשכר שלא זנו עיניו ממה ולפי זה יש לומר שמה שאמרו בעינינו" ,ועינינו תראינה מלכותך
שאינו שלו -כדכתיב (בראשית מט ,כב) בגמרא "ראש הכרמל" היינו "ראש כדבר האמור בשירי עוזך" .וכשאנו
"בן ּפֹ ָרת יוֹ ֵסף ֵ ּבן ּפֹ ָרת ֲעלֵ י ָעיִ ן ָ ּבנוֹ ת
ֵּ הישימון"( .ועיין בספר 'טבור הארץ' להרה"ק מצפים לישועה ומייחלים לביאת
המשיח ,עינינו נשואות לטבריא רבי משה קליערס זי"ע ,רבה של טבריא ,שהביא
ָצ ֲע ָדה ֲעלֵ י ׁשוּר" -זכה שנאכלו
שיטת רבינו חננאל שראש הישימון וראש הכרמל
קדשים בחלקו בכל מקום שהעין שהיא המקום הראשון לגאולה.
וא"כ "טובה ראייתה" – שיש הר אחד הם) .נמצאנו למדים ,שכאשר
שולטת לראות. לטבריא עין טובה ,שכל ישראל עומד אדם על ההר בטבריא ,הרי
והגמרא שם מבקשת לברר עד מביטים עליה בעין טובה ומצפים הוא רואה את בארה של מרים.
היכן הוא גבול המקומות שניתן וכן מצינו בלשון המדרש שממנה תצמח הישועה.
לראות מהם את המשכן ועל כן ב'ויקרא רבה' (כב)" :והיכן היא בארה
מותר לאכול שם קדשים קלים, של מרים? אמר רבי חייא בר אבא, בענין טובה ראייתה של
ומביאה הגמרא" :בי כנישתא כתיב 'ונשקפה על פני הישימון', טבריא -ראיית "בארה של
דמעון" – היינו בית הכנסת של שכל מי שהוא עולה על ראש הר מרים"
מקום הנקרא מעון. ישימון ורואה כמין כברה קטנה בים
והנה בגמרא במסכת שבת (קלט, בספר 'באר יוסף' פירש בזה טבריא ,זהו בארה של מרים".
א) איתא" :הוה עובדא בבי כנישתא פשט נפלא ,על פי מה שידוע
הרי מבואר בכל המדרשים,
דמעון בי רבי יוחנן" .ומאחר שנודע ש'בארה של מרים' נגנזה בתוך ים
שבעלות האדם על ההר בטבריא
כנרת .והנה על הפסוק (במדבר כא,
שרבי יוחנן היה בטבריא ,נמצא והוא מביט אל הים ,רואה הוא
כ) "וְ נִ ְׁש ָק ָפה ַעל ּ ְפנֵ י ַהיְ ִׁשימֹן" מביא
שבית הכנסת של מעון שהיה את בארה של מרים .ובזה יובן
רש"י מה'מדרש תנחומא'" :דבר
בו רבי יוחנן ,מקום הוא הסמוך היטב מה שאמרו "טובה ראייתה",
אחר' ,ונשקפה' -הבאר על פני
לטבריא .ומשם העידה הגמרא שראייה טובה ומבורכת היא זו,
הישימון ,שנגנזה בימה של טבריא,
שניתן לראות את משכן שילה. שזוכה לראות מתוך טבריא את
והעומד על הישימון מביט ורואה
וזהו שאמרו "טובה ראייתה" של כמין כברה בים ,והוא הבאר .כך בארה של מרים.
טבריא ,שיש לה מראה טוב ומעלה דרש רבי תנחומא".
יתירה ,שממקום מעון הסמוך
ראיית "משכן שילה" מסביבות
העיר טבריא וכן איתא בגמרא במסכת שבת
לטבריא היו יכולים לראות את (לה ,א)" :הרוצה לראות בארה של
משכן שילה ולאכול שם קדשים פשט נפלא נוסף מובא בספר 'יד מרים ,יעלה לראש הכרמל ויצפה
קלים. ויראה כמין כברה בים ,וזו היא אליהו' ,וזה תוכן דבריו:
ויהי רצון שנזכה למה שאמרו איתא בגמרא במסכת זבחים בארה של מרים".
חז"ל "ומשם עתידין להיגאל" ,אמן! ואף שאי"כ המקום להאריך (קיח ,ב) ,שבזמן שהיה "משכן שילה"
יון בלשה"ק נתנדב
ליון באידיש
נתנדב
עורים על הטע
גל הג לעפאון השי
ע" ע" ליין
ה
י
י
הרה"ח ר' חיים צבי הירש הי"ו נתנדב ע"י
הרה"ח ר' שמעון
לע"נ אמו האה"ח חנצי ע"ה הרה"ח ר' חיים מנחם
דרוממער הי"ו
בת יבלחט"א ר' מרדכי הי"ו ראזינגער הי"ו
לזכות ברכה והצלחה
נלב"ע א' תשרי -ראש השנה לזכות ברכה והצלחה
בכל הענינים
ת.נ.צ.ב.ה. בכל הענינים
זכות לימוד התורה דרבים תגן בעדם להתברך בכל מילי דמיטב ,וישלם ה' פעלם הטוב ותהי משכורתם שלימה מעם ה’
קול
שיעורים פון
12
אלע נייע חיזוק יומי -צו א וועכנטליכע
שיעורים גליקליכע לעבן
פ+רדס ה+תור+ה
שיעורים הגה"צ ר' יודא
קול
אלע נייע חיזוק יומי -צו א וועכנטליכע שיעורים פון
שליט"א מאנדעל
00 11 22 33
שיעורים גליקליכע לעבן שיעורים הגה"צ ר' יודא
מאנדעל שליט"א
עמוד יומי
סדר הש"ס
סיפורי צדיקים
פיל מיט חיזוק
קברי צדיקים -
יארצייט צדיקים
שיעורים על
שבת קודש
פרדס
פרדס
