נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — נח (2026-10-12)

נעימות
הפרשה
מפי מורינו
פה מפיק מרגליות
הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א
פרשת נח תשפ"ז
גליון ק"ד
הגליון נתנדב לע"נ
הרה"ח המפואר רבי משה
בן מוה"ר אברהם יצחק הלוי געטער ז"ל
נלב"ע י' מרחשוון תשפ"א ת.נ.צ.ב.ה
אשר שימש בגבאות בנאמנות רבות בשנים בקלויז רוז'ין
באיאן בלונדון
ברכת מזל"ט לידידינו הרב משה גאלדהירש שליט"א
לרגל הכנס בנו חנוך זונדל ני"ו לבריתו של אאע"ה
יעזור השי"ת שיזכה לגדלו ולחכמו לתורה ולחופה
ולמעשים טובים וכל טוב סלה ברו"ג
ברכת מזל"ט לידידינו הרב יעקב ברצ"ה פישמן שליט"א
לרגל שמחת הולדת בנו בכורו למזל"ט יעזור השי"ת שיזכה
להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו ולגדלו ולחכמו
לתורה ולחופה ולמעשים טובים וכל טוב סלה ברו"ג
ניתן לשמוע השיעורים
077-2110208 הפרשה
השיעורים לשמוענעימות
בקול ניתן
1-518-9311-901
077-2110208 ארה"בהפרשה
מס'נעימות
בקול
יומיים בשלוחה 4 בשלוחה | 1שיעורים
1-518-9311-901 שיעורים שבועיים
מס' ארה"ב
שיעורים שבועיים בשלוחה | 1שיעורים יומיים בשלוחה 4
לתרומות והנצחות
והנצחותיקירכם
לתרומותאו לזכות
לעילוי נשמת
נעימות הפרשה
ע"שיקירכם
פלוס"לזכות ב"נדרים
נשמת או ניתן לתרום
לעילוי
053.414.3747
נעימות הפרשה בפלאפון מס’
פלוס" ע"ש או ב"נדרים
ניתן לתרום
או בפלאפון מס’ 053.414.3747
יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א
יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א
ב
לקבלת הגיליון ולהערות והארות במייל nh987611@gmail.com
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
תוכן הענינים
פניני פרשת נח ד
חובת תוכחה להקדי הרוחניות להאיר תיבות התפילה דר אר
קדמה לתורה שני בחינות בנח צדיק ותמי חשיבות לימוד
משניות
שיעור יום ב' פרשת נח תשפ"ו י
אמונה ענינו המשכה האמונה בכח התשובה מה אכל הארי בתיבה
המלכת הבורא בעול
יומא דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע טז
דרשה שנאמרה במוצאי שבת ג' חשון פר' נח תשפ"ו -
בסעודת ההילולא בבית המדרש שטפנשט
הלילה הול אחר היו פותחי בכבוד אכסניא במעלת סעודת מלוה
מלכה עצ הלוז סגולה לפרנסה מעלת סיפורי צדיקי העצה
בימי אלו על ידי שבת אחי הטע שמספרי סיפורי צדיקי
במוצ"ש אמירת וית ל במוצאי שבת במעלת השבת אחי שלאחר
התפילה
טוב להודות לה' חלק א' כה
שיעור שנמסר ביום כ"ז תשרי תשע"ח במסגרת ארגון השיעורים "דבש לפי"
להקדי הודאה לבקשה ההתחזקות לאחר חודש תשרי ע"י ההודאה
של חנוכה דר ההודאה ע"י הכנעה תכלית הבריאה ההודאה
ג
נעימות הפרשה • פניני פרשת נח
פניני פרשת נח
חובת תוכחה
התהלּך ֹ ַנח
האלקים ִ ְ ַ ֶ ְ
בּדרתיו ֶאת ָ ֱ ִֹ
היה ְ ֹ ֹ ָ תּמים ָ ָ
צדּיק ָ ִ
תּוֹלדת ֹ ַנח ֹ ַנח ִאישׁ ַ ִ
אלּה ְ ֹ
ֵ ֶ
)בראשית ו ,ט(.
בדורותיו' והטע למה היה נח נחשב בספר תיבת גומא לבעל הפרי מגדי
לצדיק אצל אנשי דורו ג בחיי חיותו מבאר בפסוק זה דבר נפלא ,הנה בחז"ל
כי ' את האלקי התהל נח' .כא יש טענה על נח על שלא הוכיח את בני
מרומז שלא הוכיח בני דורו ולא ראה דורו ,שא שבנה את התיבה ק"כ שנה,
כלל במעשיה ולא התערב עמה ,וכל אבל הוא לא הוכיח את בני דורו כראוי,
הילוכו היה רק בהתבודדות ע ה' ,שכ וכתב ,שהנה חז"ל אמרו )כתובות קה(:
המוכיח ודאי שאומרי בני האד שיש 'אמר אביי האי צורבא מרבנ דמרחמי
לו עבירות ,כי כשאומר לה' טול קורה' ליה בני מתא לאו משו דמעלי טפי,
משיבי לו 'טול קיס ,'משא"כ א אי אלא משו דלא מוכח להו במילי
מוכיח הכל מסכימי שהוא צדיק ,וזהו דשמיא' ,שכ כשהרב מוכיח את בני
שנאמר 'צדיק תמי בדורותיו' ,כי עירו אי אוהבי אותו} ,ואי אוהבי
בדורו של משה ושמואל היו מחזרי אותו כי א לאחר מיתה{ ,לפי שהוא
בעיירות ומוכיחי ,והיו מחפשי לה מוכיח.
עוונות ,משא"כ נח לא ראה ולא ידע,
ולכ היו מחשיבי אותו לצדיק ג ועל פי זה מבאר הפרי מגדי את
בדורו. הפסוק' ,נח איש צדיק תמי היה
?.
להקדים הרוחניות
חמס )בראשית ו ,יא(.
הארץ ָ ָ
ותּמּלא ָ ָ ֶ
האלקים ַ ִ ָ ֵ
לפני ָ ֱ ִֹ
הארץ ִ ְ ֵ
ותּשּׁחת ָ ָ ֶ
ַ ִ ָ ֵ
את הגשמיות והארציות' ,לפני המגיד ממעזריטש זי"ע מבאר
האלוקי ,'לפני הרוחניות ,שהיו עושי הפסוק ,שהשחיתות של דור המבול
מהגשמיות עיקר ומהרוחניות טפל, היא מפני שהיו מעדיפי את ה'אר,'
ד
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
אחד הוא' ,לפני האלקי בפרהסיא', אבל האד צרי לעשות הרוחניות
שההשחתה היה מה שחטאו בפרהסיא עיקר והגשמיות טפל.
ללא חשש' ,ואחרי אמרו כי הטע
שנשחתו בסתר ובדברי מכוסי ,שלא
?.
ידע כי א הש .'ועיי"ש עוד. האב עזרא מבאר הפסוק בשני
אופני ,האחד הפו מהשני ,פירוש
?.
להאיר תיבות התפילה
תּחתּיּם
תּשׂים ַ ְ ִ ִ
בּצדּהּ ָ ִ
התּבה ְ ִ ָ
וּפתח ַ ֵ ָ
מלמעלה ֶ ַ
תּכלּנּה ִ ְ ַ ְ ָ
אמּה ְ ַ ֶ ָ
לתּבה ְ ֶואל ַ ָ
תּעשׂה ַ ֵ ָ
צהר ַ ֲ ֶ
ַֹ
וּשׁלשׁים ַ ֲ ֶ ָ
תּעשׂה )בראשית ו ,טז(. שׁניּם ְ ִ ִ
ְ ִִ
התפילות דברת דברי בטלי ,ואי הבעש"ט הק' זי"ע מבאר ש'תיבה'
תזכה לרוה"ק ,שמכיו שלא כוו הכוונה לתיבות התפילה ,צהר מלשו
בתפלתו נמצא שבשעת תפילתו דיבר הארה ,שיאיר האד את תיבות
דברי בטלי. התפילה בכוונת הלב ועבודה
?.
בהתלהבות.
מעשה שהיה בימי הרה"ק מרוז'י
?.
ז"ל באיש אחד שהשתוקק לזכות לרוח מספרי שפע נכנס אד אל
הקודש ,ונזהר בשביל כ ארבעי יו הרה"ק מרוז'י זי"ע ,ותינה את צערו
רצופי מלדבר דברי בטלי ,כשכלו בפניו ואמר לו שראה מובא בספרי
ארבעי יו ואי קול ואי קשב ,החליט שאד שאינו מדבר דברי בטלי
לנסוע להצדיק מרוז'י שיבאר לו ארבעי יו זוכה לרוח הקודש ,והוא
הסיבה והטע שלא הועילו לו מעשיו עשה כ ולא דיבר דברי בטלי למש
להשיג רוח הקודש ,והנה הצדיק מרוז'י ארבעי יו ובכל זאת לא זכה לרוה"ק,
היה נוהג כידוע במנהגי שררה ומלכות, שאל אותו הצדיק ,הא התפלל באות
אי כס וזהב נחשב למאומה בחצר ארבעי יו ,כשהשיב לו הלה בחיוב
הצדיק ,וכל מיני סגולות מלכי היו ש אמר לו ,אכ נודע הדבר ,באלו
ה
נעימות הפרשה • פניני פרשת נח
בשגב קדושתו של הרה"ק מרוז'י לרוב ,לא תשבע העי מלראות והאוז
אי לנו שו השגה ,ואנו רואי שהיחיד מלשמוע ,וכשבא אותו איש לחצר
שהצמח צדק מליובאוויטש מכנה אותו הצדיק וראה ש את כל העושר
'הקדוש' ,הוא הרה"ק מרוז'י ,וכל והמלכות תמה בלבו ואמר ,וכי זהו דר
הצדיקי ענו אחריו מקודש מקודש. צדיקי וכי כ היא דרכה של תורה,
וככל שהוסי האיש לשבת ברוז'י
ולגבי עבודת הטיול אמר פע ולראות את מנהג החצר הוסי לתמוה
לשני מצאצאיו שבקשו להצטר ולהתפלא ,עד שהחליט שאי זה צדיק
לטיולו ,שא ה יכולי לדמות לעצמו כלל ואי כדאי לבוא אליו בשאלה של
שכאשר נוסעי על הכרכרה הרי זה רוח הקודש.
כאילו נושאי אות במיטה לבית
עולמ ,אזי יכולי ה להצטר ובאותו יו שרצה האיש לנסוע
לנסיעתו. לדרכו בחזרה מרוז'י בלי לבקר את
הצדיק ,ראה והנה הצדיק מתכונ לנסוע
והנה המרכבה היתה נקראת לטייל ,רתמו ארבעה סוסי אבירי
"קאלעס" ,ומספרי שאחד הצדיקי למרכבה והצדיק הל לשבת במקומו
שלח לס"ק מרוז'י בלשו הכתוב 'ואל שבמרכבה ,א קוד שישב ניגש
יבא 'בכל עת' }ב'קאלעס'( אל הקודש', הצדיק אל אחד הסוסי והחליק בידו
לשו נופל על לשו ,כלומר שאי זה על גבו אחת ושתי ושלש ,לתמהונו
ראוי לצדיק להשתמש ע כרכרה זו, של אותו איש לא היה גבול ,לא יכול
ושלח הרה"ק מרוז'י לומר לו' ,בכל עת האיש להתאפק ניגש אל הצדיק ושאלו
יהיו בגדי לבני) 'קהלת ט ,ח( ,שצדיק ילמדנו רבנו איזו עבודה היא לצדיק
צרי להיות במדרגה כזאת שא על פי ללט את הסוס ,השיב לו הצדיק' ,סוס
שנוסע ב'קאלעס' יהיה בבחינת בגדי זה להוי ידוע ל כבר עברו עליו ארבעי
לבני. יו שלא דיבר דברי בטלי...'
?.
ו
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
דרך ארץ קדמה לתורה
לפני ַבּדּוֹר
צדּיק ְ ָ ַ
ראיתי ַ ִ
אתך ָ ִ ִ
התּבה ִכּי ֹ ְ ָבּיתך ֶאל ַ ֵ ָ
אתּה ְ ָוכל ֵ ְ ָ
לנח ֹבּא ַ ָ
ַויּאמר ה' ְ ֹ ַ
ֹ ֶ
הזּה )בראשית ז ,א(. ֶַ
דבר ראשו ה הופכי עצמ ל'אינ ופירש רש"י ,ראיתי צדיק ,ולא נאמר
אנשי ,'כלומר ללא אנושיי ,אבל צדיק תמי .מכא שאומרי מקצת
האד צרי תמיד להיות לחבירו במצב שבחו של אד בפניו וכולו שלא בפניו.
של איש שיהיה אנושי לחבירו. הנה לשו רש"י הוא 'מכא
?. שאומרי מקצת שבחו של אד בפניו',
ומשמע שאפשר לומר לו רק מקצת
שבחו ,ומקשי העול שהרי בתחילת
והנראה לבאר בפשטות ,כי הנה
הפרשה נאמר 'צדיק תמי ,'שה ב'
בגמרא זבחי) ד צ (:בסוגיא דתדיר
שבחי ,ואילו כא נאמר לו מפי הקב"ה
ומקודש אמרו ,שהנה הדי הוא שתדיר
רק השבח 'צדיק' ,וא כ אי זה מקצת
ואינו תדיר תדיר קוד ,מקודש ואינו
שבחו אלא חצי שבחו ,והיה לרש"י
מקודש מקודש קוד ,ושאלו בגמרא,
לומר שבפניו אומרי חצי שבחו.
'איבעיא להו תדיר ומקודש איזה מה
קוד ,תדיר קוד משו דתדיר ,או ויש מתרצי על דר צחות ,וכ
דלמא מקודש קדי דקדיש' ,ואמרו מבאר הרה"ק בעל החכמת אליעזר
בגמרא' ,תא שמע תמידי קודמי מסרט ויז'ני זי"ע ,וכ מביאי בש
למוספי ,וא על גב דמוספי קדישי', הלב שמחה זי"ע ,וכ מביא הגאו רבי
ומזה הוכיחו שתדיר קוד למקודש, יצחק זילברשטיי שליט"א ,כי בתחילת
שכ המוס מקודש יותר מהתמיד הפרשה נאמר ג' שבחי' ,איש'' ,צדיק',
ואעפ"כ התמיד קוד ,ודחו בגמרא, 'תמי ,'השבח הראשו הוא 'איש',
'אטו שבת למוספי אהנאי לתמידי לא היינו להיות 'ב אד ,'א מענשט ,שג
אהנאי' ,ופירש רש"י ,דכיו דהאידנא זה מעלה גדולה ,וא כ נמצא שאמר
קריבי ,א כ ש שבת ג על לו הקב"ה רק שליש משבחו ,וזהו
התמידי ,וא כ ג התמיד של שבת מקצת שבחו בפניו.
הוא יותר מקודש }מהתמיד של ימות ומספרי שהגה"ח רבי גד'ל אייזנר
החול{ ,וא כ התמיד הוא ג תדיר ז"ל היה רגיל לומר שיש אנשי
וג מקודש. שרוצי להפו להיות כמלאכי ,אבל
ז
נעימות הפרשה • פניני פרשת נח
שהתמימות של צדיק הוא תמימות מבואר בדברי בגמרא שהשבת
יותר נעלית ,וכ להיפ ,שהצדיק שהוא משפיעה קדושה ג על התמיד ,וכמו
ג תמי ,צדקותו היא צדקות אחרת, כ יש לומר שמה שנאמר 'צדיק תמי,'
וא כ כשנאמר על נח בפניו רק אי הכוונה שיש כא שתי מעלות ,צדיק
'צדיק' ,אי כא' מחצית' של שבחיו, ותמי ,כי כשהאד הוא ג תמי וג
אלא רק 'מקצת' שבחיו. צדיק ,מעלתו הרבה יותר גדולה ממי
שהוא רק תמי או רק צדיק,
?.
שני בחינות בנח -צדיק ותמים
ואילו הדור המאוחר יותר שבו חי נח החיד"א בספרו פני דוד מביא בש
היה דור הפלגה ,אשר לא נודע כי הבית יוס לבאר באופ נפלא ,מה
השחית את דרכו בפריצת גדרי שבריש הפרשה נאמר על נח 'צדיק
הקדושה ,א היה דור שהרי את נס תמי 'ואילו בהמש הפסוק נאמר לו
המרד בהקב"ה ,שהיה זה דור של רק התואר 'צדיק' ,ועוד יש להבי
כפירה ועבודה זרה ,דור שרצה להרי שבריש הפרשה נאמר 'בדורותיו' לשו
יד בשלטו שמי ,ג על רוח בני דור רבי ,'ובפסוק זה נאמר 'בדור הזה',
זה התגבר נח והיה לאיש 'תמי,' לשו יחיד ,ומבאר מר בעל בית יוס,
התמי הוא הנשמר מעבודה זרה ,וכמו שהנה נח היה חי בשני דורות של
שנאמר 'לא ימצא ב מעביר בנו ובתו אנשי חטאי ,שני דורות ושני חטאי
באש קוס קסמי מעונ ומנחש השוני במהות ,הדור הראשו היה דור
ומכש חבר ושואל אוב וידעוני ודורש המבול ,אשר חטא בכ שהשחית את
אל המתי ,תמי תהיה ע ה' אלקי' דרכו על האר ,דור זה היה פרו בגילוי
)דברי יח ,יג( ,הרי לנו שתמי הוא הפכו עריות והשחית בזנות ,ואילו נח שלא
של העובד עבודה זרה. היה כבני דורו ,היה נח איש 'צדיק',
וכאשר ציוה הקב"ה לנח שיבוא ע הצדיק הוא כידוע מי שזכה לשמור
כל ביתו להכנס אל התיבה אמר לו 'כי עצמו בקדושה ,ולכ נקרא יוס בש
אות ראיתי צדיק לפני בדור הזה' ,שכ יוס הצדיק ,שכ פטפט ביצרו והתגבר
דור ההפלגה טר היה ,ובדור זה דור עליו.
ח
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
תמי' 'בדורותיו' ,ששני מעלות אלו שפג במידת הקדושה היה נח 'צדיק',
היו בו בשני הדורות ,שכ בשני דורות צדיק בלבד ולא תמי ,שכ ג שאר
הפושעי שעברו התגלה ג במידת בני אותו דור לא היו כופרי בעיקר,
צדקתו וג במידת תמימותו. ואילו הפסוק שנאמר בתחילת פרשת
נח בא לתאר ולספר את מידותיו של
החיד"א לאחר שהוא מביא את נח במש כל ימי חייו ,ואי זה דיבור
הפירוש הזה הוא מסיי' כי נאי שנאמר לנח ,כי א דברי התורה על נח,
הדברי למי שאמר.' ומשו כ נאמר בו כי נח היה 'צדיק
?.
חשיבות לימוד משניות
אמונת עתי וגו' על כל ששה סדרי הנה לימוד המשניות הוא דבר חשוב
משנה ,שמעוררי הדביקות בכל שש עד מאד ,ואמרו חז"ל )ב"מ לג' (.לעול
רוחתא }צדדי {מעלה ומטה וד' רוחות, הוי ר למשנה' ,ואמרו צדיקי
ומבאר שא שהעול הזה מלא שמשנ"ה אותיות נשמ"ה ,שעל ידי
מכשולי וחשכות ,מכל מקו על ידי לימוד משניות זה שמירה לנשמה.
ששה סדרי משנה יכולי להיות מבני והביאו בספה"ק משנ"ה בגימטריא
עלי' ולעורר ניצו הטוב ,ואי לנו רק פרנס"ה ,שעל ידי לימוד משניות זוכי
התורה הזאת לכ מפייסי התורה הק' לשפע פרנסה.
בפסוק אור זרוע ומאמיני אנחנו שעל
ידי תוה"ק אנו דבוקי למעלה למעלה, ומביא בספה"ק תורה אור לבעל
על ידי משניות ששגור בפיו ,לכל הפחות התניא }בסו פרשת קדושי ,{שחשוב
סדר משניות אחד ייגע שיהי' שגור ,ועל עד מאד שידע האד לכל הפחות סדר
ידי זה הוא דבוק בצד אחד ,שמבואר אחד של משניות בעל פה ,וכתב
במדרש ]תלפיות[ ששואלי לכל אד שעדי לידע סדר קדשי בעל פה ,לפי
}לאחר מאה ועשרי שנה{ המשניות שעל ידי לימוד זה הרי זה כאילו הקריב
שלמד ,והעיקר שיכניס ללב ש'יותר כל הקרבנות.
שוה מעט משניות שבקרבו מכל הו ובספה"ק שפתי צדיק להרה"ק
דעלמא' ,קוב"ה ואורייתא וישראל חד מפיל זי"ע )ליו"כ אות ו( מביא דברי
ה. נוראי ,שהנה חז"ל דרשו הפסוק והיה
ט
נעימות הפרשה • שיעור יום ב' פרשת נח תשפ"ו
שיעור יום ב' פרשת נח תשפ"ו
והנני
מפּניהם ְ ִ ְ ִ
חמס ִ ְ ֵ ֶ הארץ ָ ָ מלאה ָ ָ ֶ
לפני ִכּי ָ ְ ָ
בּשׂר ָבּא ְ ָ ַ לנח ֵקץ ָכּל ָ ָ אלקים ְ ֹ ַ ַויּאמר ֱ ִֹ
ֹ ֶ
חמשּׁים התּבה ֲ ִ ִארך ַ ֵ ָ
אמּה ֹ ֶ ְ אתהּ ְשׁלשׁ ֵמאוֹת ַ ָ תּעשׂה ֹ ָאשׁר ַ ֲ ֶהארץֶ ְ .וזה ֲ ֶ משׁחיתם ֶאת ָ ָ ֶַ ְ ִ ָ
קוֹמתהּ )בראשית ו ,יג ,טו(. אמּה ָ ָ וּשׁלשׁים ַ ָ
רחבּהּ ְ ִ אמּה ָ ְ ָ ַ ָ
הרה"ק מאפטא ,הרה"ק רבי משה צבי בספר קול יעקב להרה"ח ר' אליעזר
מסאוורא ,ורבינו מהרא"ל מקישינוב. יעקב ראזני מגדולי חסידי בעלז רב
ומסופר כי בתו שיח הגיג בדברי דקהילת זענטא מביא מה שכתב בספר
תורה ביקש הרה"ק מאפטא את הרב אמרי נוע) כת"י( ,שמעתי מהר"ר יצחק
מקישינוב שיאמר דבר חידוש ,ואז נענה רובי ,שהיה דיי בטיסמני ,ששמע
הרב מקישינוב ואמר: מזק אחד בעיר לאנצוהט שסיפר
כדברי האלה להרה"ק רבי יצחק
כידוע בתחילה היו רק ג' רגלי אייזיק מזידיטשוב זי"ע:
המרכבה אריה נשר ואד ,אול
כאשר עמד יוס הצדיק בנסיו ע הרה"ק ה'אוהב ישראל' מאפטא זי"ע
אשת פוטיפר ,נעשה יוס שנקרא נהג מדי שנה בשנה לבוא לשבות שבת
'שור' רגל רביעית למרכבה .וזהו אחת בעיר קעשינוב ,והתאכס הרה"ק
ששלחו האחי לאמר ליוס בש בביתו של הרב )הרה"ק מקעשינוב
אביה יעקב )בראשית נ ,יז( ,כה תאמרו והוא ניהו בעל ספה"ק 'גבורות ארי'
ליוס אנא שא נא פשע אחי וחטאת הנקרא ג כ הרב מלאנצוהט( .פע
כי רעה גמלו ועתה שא נא לפשע עבדי בעצ יו השב"ק כאשר הסבו בשבת
אלקי אבי ,כלומר בתחילה היו רק ג' יחדיו בצוותא ע המוני תושבי העיר
רגלי מרכבה הרמוזי בתיבת אנ"א, התבטא הרה"ק מאפטא בשבחו של
נוטריקו א'ריה נ'שר א'ד ,וראו האחי הרב ,וכ אמר בפני כל ע ועדה,
ברוח הקודש שישנה צורה נוספת הראית את הרב אשר בחרתי
ברגלי המרכבה והיא צורת שור ,והבינו בשבילכ ,תאמינו לי אשר חדרי
שזה הוא יוס אחיה שנאמר עליו התורה מארבע מאות שנה היו גנוזי
'בכור שורו הדר לו' .וראו האחי שבטי ונעלמי ,עד שבא הרב הק' דלאנצוט
יה כי יוס יבוא לידי נסיונות קשי, בעול ,ונמסרו לו רזי ומצפוני התורה.
וג עתיד לצאת ממנו ירבע ב נבט
שיעמיד עגלי לעבודה זרה ,ובקשו מסופר על אחת הפעמי בה
שלא תפג צורת השור מרגלי התוועדו יחדיו שלשה רועי ישראל,
י
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
א הרב מסאוורא יוכל להגיד תורה המרכבה ,לכ סברו האחי להרוג את
כזאת שימצא ח בעיני אז אבטל את יוס כדי שתחזור המרכבה להיות של
הקפדתי. ג' צורות בלבד ,אריה נשר אד.
סמ הרה"ק מסאוורא את ראשו ובראות האחי את יוס במצרי,
על מקלו והתבונ קצת ,ואחר כ הרי אמרו לו שכל עמל היה לריק' ,ועתה'
את ראשו ואמר שיש לו דבר תורה כזה, כאשר הורידו למצרי ועמדת בנסיו,
ופתח ואמר ,ידוע מספרי הקדושי נשלמה המרכבה ב בחינת שור ,וזהו
)זוה"ק ח"א קיד( שיש מקטרג ששמו ש"א נ"א ,נוטריקו ש'ור א'ריה נ'שר
נח"ש ,שהאות ח' שבשמו היא מתוק א'ד' ,לפשע עבדי' וגו' ,פירוש ,על ידי
הדיני ,והאותיות נ' ש' המה שחטאנו ל ועל ידי כ נכנס לנסיו
הממתיקי ,הנ' הוא מש אדנ"י והש' ועמד בו.
מש שד"י ,וזה כוונת מאמר ז"ל )ב"ק
והוסי הרה"ק מקעשינוב ואמר,
כג' (:ארס נחש בי שיניו עומד' ,כלומר,
שתיבות אלה"י אבי" נוטריקו א'י ל'או
תוק הדיני וארסו של הנחש שהוא
ה'אי י'ומא ,שמכרנו אות ,כ'מה י'וס
האות ח' ,עומד בי שיניו ,אלו האותיות
א'יכא ב'שוקא )לשו הגמ' בפסחי סח ,(:עד
ש' נ' שה האותיות הממתיקות ,ועוד
כא פירושו הנפלא.
מקטרג הוא סמא"ל שהאותיות ס"מ
ה מתוק הדיני ,והאותיות א"ל המה בשמוע הרה"ק מסאוורא ביאור זה
הממתיקי ,כי המה ש אל ,חסד אל לא אבה לקבל את דבריו ומחה על
כל היו) ,תהלי נב ,ג(. שעשה נוטריקו בש ה' ,אבל הרה"ק
מאפטא קילס מאוד את הדברי הללו
אבל דור המבול חטאו כל כ עד והתבטא על גדלותו של הרב דקעשינוב
שביטלו את הממתיקי והגבירו את ואמר עליו כי הקב"ה לקח עפר מהר
אותיות ח' דנח"ש וס"מ מסמא"ל שה סיני ומזה גיבל את גופו הק' ,והביע
מתוק הדיני ,על כ אמר הקב"ה לנח הקפדתו על הרה"ק מסאוורא שלא
)בראשית ו ,יג( 'ק כל בשר בא לפני ,כי קיבל את הדברי.
מלאה האר חמ"ס' ,ובשביל זה צוה
הקב"ה לנח שיעשה תיבה להמשי את בי החבריא נעשה רעש גדול בדבר
הממתיקי הנרמזי במידות התיבה, המעשה ,ונכנסו בעובי הקורה לפייס
שלש מאות אמה אר התיבה זוהי האות את הרה"ק מאפטא שיסיר את
ש' ,חמשי אמה רחבה היא אות נ' ,וה הקפדתו .אמר לה הרה"ק מאפטא,
אי
נעימות הפרשה • שיעור יום ב' פרשת נח תשפ"ו
חגיגה )ד יג (:כתוב אחד אומר )יחזקאל שתי האותיות הממתיקות מתיבת נחש,
א ,י( 'ודמות פניה פני אד ופני אריה שלשי אמה קומתה זו האות ל' ,ואל
אל הימי לארבעת ופני שור אמה תכלנה מלמעלה זו אות א' ,וה
מהשמאל לארבעת 'וגו' ,וכתיב )ש י, שתי האותיות הממתיקות של הש
יד( 'וארבעה פני לאחד פני האחד פני סמא"ל.
הכרוב ופני השני פני אד והשלישי פני
אריה והרביעי פני נשר' ,ואילו שור לא וכאשר שמע הרה"ק מאפטא את
קא חשיב .אמר ריש לקיש יחזקאל הדבר תורה הלזה יוצא מפי הרה"ק
ביקש עליו רחמי והפכו לכרוב ,אמר מסאוורא מצאו הדברי ח בעיניו עד
לפניו רבונו של עול קטיגור יעשה למאוד ,והסיר את הקפדתו וברכו
סניגור. שיארי ימי.
והיינו שעל ידי התפילות תיקנו ובמה שהזכיר העני שיש במרכבה
העני של שור עד שנעשה מזה כרוב. צורת שור ראה מה שאמרו בגמרא
?.
אמונה ענינו המשכה
המּבּוּל )בראשית ז ,ז(.
מפּני ֵמי ַ ַ
התּבה ִ ְ ֵ
בניו ִאתּוֹ ֶאל ַ ֵ ָ
וּנשׁי ָ ָ
ואשׁתּוֹ ְ ֵ
וּבניו ְ ִ ְ
ויּבא ֹ ַנח ָ ָ
ַָ ֹ
הרב הק' מורינו יחיאל מיכל מ"מ יש להבי מהו הלשו' מפני מי
מזלאטשוב שהקשה כ ,והלא פלא גדול המבול' ,היה לו לומר בסתמא ויבא נח
לחשוד את נח הצדיק שהיה מקטני אל התיבה .ופירש רש"י' ,א נח מקטני
אמנה בהשי"ת ח"ו .ומבאר ,דהנה תיבת אמנה היה מאמי ואינו מאמי שיבא
אמונה יש לו שני פירושי ,אחד, המבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו
כפשוטו האמנת הדבר שבודאי יהיה המי ,'ויש להבי שהרי על נח נאמר
כ .עוד י"ל ,אמונה מלשו ויהי אומ 'כי אות ראיתי צדיק לפני בדור הזה',
את הדסה )אסתר ב ,ז( והוא לשו ומה שיי לומר עליו שמקטני אמנה
המשכה וגידול ,כי באמונה יש כח זה היה מאמי ואינו מאמי.
שעל ידי האמונה יומש הדבר הזה
ממקורו ויבוא ,והיינו שעל ידי שהוא ומבאר בספה"ק אוהב ישראל בש
בי
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
המבול ,היינו על ידי שלימות אמונתו מאמי בהשי"ת ובוטח בו באמונה
יומש בוודאי מזה הבאת המבול .ולא שלימה על שו איזה דבר אז נמש
היה יודע אי לית עצות בנפשו מה הדבר ההוא ובא בשלימות.
לעשות .וזהו שפירש רש"י ז"ל מקטני
אמנה היה מאמי ואינו מאמי היינו והנה נח הצדיק בוודאי האמי
שבאמת היה מאמי ,רק שירא להאמי בשלימות בכל אשר דיבר אליו השי"ת
בשלימות שהשי"ת יביא המבול כי אולי בכל לבבו ובכל נפשו בתמימות כדרכו
יהיה הוא הגור לזה .עד שדחקוהו הטוב מאז ומקד .א בדבר זה היה
המי ,ואז נכנס לתיבה ,מאחר שהמבול ירא להאמי באמונה שלימה בכל לבבו,
כבר ירד. כי אולי יהיה הוא הגור להבאת
?.
האמונה בכח התשובה
כא' א נח מקטני אמנה היה מאמי' בספר ליקוטי יהושע מביא שיש
שנח האמי שאנשי דורו ישובו מפרשי הכוונה בדברי רש"י ,שהנה
בתשובה כשיראו ירידת הגש ,ולכ על הפסוק )לקמ פסוק יב( 'ויהי הגש
השי"ת בתחילה הוריד המי כגש, על האר 'כתב רש"י 'ולהל הוא אומר
מכח אמונתו של נח שהאמי ג ויהי המבול ,אלא כשהוריד הוריד
בקטני אמונה ,ולכ' ואינו האמי שיבא ברחמי א יחזרו יהיו גשמי ברכה
המבול' ,לפי שהיה סבור בדעתו וכשלא חזרו היו למבול' ,הרי שהיה
שאנשי הדור ישובו בתשובה ,אבל מקו לומר שאנשי דור המבול עוד
למעשה לא שבו בתשובה ,ומשו כ ישובו בתשובה ולא יענשו .ועל פי זה
'לא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המי.' יש מבארי הכוונה ג בדברי רש"י
?.
גי
נעימות הפרשה • שיעור יום ב' פרשת נח תשפ"ו
מה אכל הארי בתיבה
רמשׂ ְ ַועד עוֹףבּהמה ַעד ֶ ֶ
מאדם ַעד ְ ֵ ָ
האדמה ֵ ָ ָ אשׁר ַעל ְ ֵפּני ָ ֲ ָ ָ היקוּם ֲ ֶ
ַויּמח ֶאת ָכּל ַ ְִַ
בּתּבה )בראשית ז ,כג(.ואשׁר ִאתּוֹ ַ ֵ ָ
אך ֹ ַנח ַ ֲ ֶויּשּׁאר ַ ְ
הארץ ַ ִ ָ ֶ
ויּמּחוּ ִמן ָ ָ ֶ
השּׁמים ַ ִ ָ
ַ ָ ִַ
ועל פי זה כתב החת סופר, פירש רש"י ,א נח ,במדרש אגדה
שמשו שהארי אוכל בדר כלל רק גונח וכוהה ד מטורח הבהמות והחיות,
בשר ,ולתיבה הכניס נח רק עשב ופרי ויש אומרי שאיחר מזונות לארי
הע ,לכ לא האכילו מהפירות והכישו.
והעשבי אלא כשהיה הארי רעב עד בביאור הדבר שבדוקא הארי היה זה
מאד ,אלא שפע אחת איחר מזונו שהכישו ,מבאר החת סופר על פי מה
יותר מדאי ,ואז הכיש הארי את נח, שכתב האב עזרא )בראשית ו ,יט(' ,ותועי
והטע מה שנענש לפי שהיה לו רוח ישאלו מה אכל כל עו דורס וכל
להאמי שמאחר שהשי"ת צווהו חיה כמו האריה שלא יחיה כי א
להכניס את כל החיות והבהמות לתיבה מבשר' ,דלכאורה מהיכ היה לנח בשר
ולהאכיל ,הרי שמעכשיו די לארי לתת לאכול לפני הארי ,וכתב האב
שיאכל עשב ואינו צרי לבשר ,וממילא עזרא 'וזאת איננה שאלה ,כי מי שלא
היה יכול להאכילו עשב ג קוד ימצא בשר יאכל העשב ופרי הע
שירעב. כאשר ירעב'.
?.
המלכת הבורא בעולם
ויּסר
הארץ ַ ָ ַ
מעל ָ ָ ֶ המּים ֵ ַ
חרבוּ ַ ַ ִלחדשׁ ָ ְ בּאחד ַ ֶֹשׁנה ָ ִבּראשׁוֹן ְ ֶ ָ ושׁשׁ ֵמאוֹת ָ ָ בּאחת ְ ֵַויהי ְ ַ ַ
ְִ
האדמה )בראשית ח ,יג(.חרבוּ ְ ֵפּני ָ ֲ ָ ָ והנּה ָ ְהתּבה ַ ְַויּרא ְ ִ ֵ
מכסה ַ ֵ ָ
ֹ ַנח ֶאת ִ ְ ֵ
כשכבר עמד הבני על תילו א את הגג בעת בנייתו של בית הכנסת הגדול
עדיי לא בנו ,ובאותה העת הגיע "תפארת ישראל" בירושלי העתיקה,
לביקור בירושלי פרנ יאזע מל שנבנה בהכוונתו של אדמו"ר הזק
אוסטריה ,ועבר המל בי בתי העיר מסדיגורא זי"ע ,על ידי שלוחו הרה"ח
ירושלי .כאשר הגיע סמו לבית ר' ניס בק זצ"ל ,היה זה במהל הבנייה
די
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
בית הכנסת משו איבה ,א השתמשו הכנסת שעמד בהדרו ,צד את עיניו
בו עבור ביה"כ... הבני המרהיב בגדלו ויפיו ,א הוא
הביע את תמיהתו על כ שההיכל
ויש לומר בדר צחות שזו הכוונה פתוח ללא קורת גג .כתגובה לשאלתו
במה שהסיר נח את מכסה התיבה נענה ר' ניס בק בחכמתו ,כי בית
באחת ושש מאות שנה בראשו באחד הכנסת הסיר את כובעו לפני המל...
לחודש ,שלשיטת רבי אליעזר הוא יו כגינוני המלכות שהיו נהוגי ש להסיר
א' בתשרי ראש השנה ,יו בו ממליכי הכובע בפני המל...
את השי"ת על כל העול .והנה בעת
המבול היה כל העול שמ וריק ,ולא המל נהנה לשמע התשובה והבי
היו שו נבראי בעול מלבד יושבי ג את מה שלא נאמר ,ומיד הוציא
התיבה ,הלכ הסיר נח את מכסה מכיסו סכו כס גדול להשלמת הבני,
התיבה להזכיר גינוני מלכות ולהמלי ואכ לקחו ממנו את הכס ,כנפסק
את השי"ת על כל העול כולו. להלכה שמקבלי מגויי נדבה עבור
?.
וט
נעימות הפרשה • יומא דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע
דרשה שנאמרה במוצאי שבת ג' חשון פר' נח תשפ"ו יומא
דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע בסעודת ההילולא
בבית המדרש שטפנשט
הלילה הולך אחר היום
אנו מתוועדי עכשיו בסעודת מלוה מלכה בשבת אחי ג יחד לכבוד יומא
דהילולא רבה של הס"ק מרוז'י זי"ע שחל ביו השבת .ידוע אצל חסידי
שבקדשי הלילה הול אחר היו ,ובפרט במוצאי שבת שעדיי נמש אור השב"ק,
א"כ נמצאי אנו עדיי בעיצומו של יו ההילולא.
עוד יש לציי ,דהלילה ד' חשו הוא יומא דהילולא של חמיו של הרה"ק מרוז'י
זי"ע הרה"ק רבי משה בארדיטשובער ראש ישיבת בארדיטשוב ,והרי העול
אומרי' א איידי איז א שטיק שווער' ,שהחת הוא חלק מחותנו ,א"כ יש לזה
שייכות ע יומא דהילולא דהס"ק מרוז'י זיע"א.
?.
פותחים בכבוד אכסניא
פותחי בכבוד אכסניא ,זכה הרה"ח ר' אברה יעקב סלמו שליט"א רב קהילת
שטפנשט להקי ש ושארית לצדיקי ,בתי תורה ותפילה ,בית הכנסת ורשת
כוללי להוראה וגמילות חסדי על שמ ולזכר של צדיקי בית שטפנשט .כשאנו
זוכי לשבת בשבת אחי במקו קדוש זה ,נציי את מאמרו של בעל ההילולא
הס"ק מרוז'י ,לש מה אני צרי שהחסידי שלי יהיה לה קלויז לעצמ ,א
כדי שיוכלו להתפלל ,הרי בכל מקו שהאד נעמד להתפלל ,כשהוא מכסה ראשו
ומתעט בטליתו הרי הוא נמצא עמי במחיצתי ,אלא לש מה צריכי לקלויז ,כדי
שיוכלו לאחר התפילה לישב כאחד חברי מקשיבי באמירת דברי תורה מהצדיק
וסיפורי צדיקי.
ואכ כא ייסדו בית מדרש לבית רוז'י ושטפנשט ,והרי זה מקו מיוחד לקיי
?.
רצונ של הצדיקי.
זט
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
במעלת סעודת מלוה מלכה
ביושבנו כעת בסעודת מלוה מלכה מ הראוי להביא את מאמרו של הס"ק
מרוז'י זי"ע בחשיבות סעודה זו ,על הפסוק )בראשית כח ,יב( 'והנה סל מצב ארצה
וראשו מגיע השמימה' אמר הסב"ק שבזה הפסוק מרומז גודל מעלתה של מצות
סעודת מלוה מלכה ,כי הר"ת של ס'עודת ל'ויית מ'לכה הוא סל" ,ואומר הכתוב
שהוא 'מוצב ארצה' ,הג שמקיימי אותה על ידי דברי ארציי כאכילה ושתיה,
אבל 'וראשו מגיע השמימה' ,שמגיע מזה הארה לעולמות עליוני' ,והנה מלאכי
אלקי עולי ויורדי בו' ,תיבת ב"ו רומז על יו ו' עש"ק ,והכי מתפרש בו' ,היינו
מלאכי אלקי שיורדי אל האד בערש"ק ומתלווי אליו בשובו מבית הכנסת,
עולי למעלה על ידי סעודת מלוה מלכה ,ויורדי אח"כ שוב ביו ו'.
ובאמת כל פרשה זו מתבארת בעני מוצאי שב"ק ,וכמו ששמעתי מכ"ק מר
אדמו"ר שליט"א מבאיא שפירש את הפסוקי בתחילת הפרשה 'ויצא יעקב מבאר
שבע' ,באר שבע הוא רמז ליו השביעי הוא יו השבת ,שהשבת הרי היא כבאר
מי חיי המשפיע כל טוב ,שכ על יו השבת קיי"ל )זוהר ב ,פח' (:מיניה מתברכי
כל שיתא יומי 'שיו השבת משפיע על כל ימות השבוע .ובזה מתבאר הכתוב,
'ויצא יעקב מבאר שבע' כשהאד יוצא מיו השב"ק' ,ויל חרנה' ,באי לקראתו
ששת ימי המעשה ,ימי המותרי בעשיית מלאכה ,ימי בה מתעוררי באד
דאגות וטרדות וקשיי ,בבחינת 'חרנה' חרו א ,ואכ אנו רואי שתיכ
כשנכנסי למוצ"ש מתחילי התפילה באמירת 'והוא רחו יכפר עו וגו' ,ומהי
העצה לזה' ,ויפגע במקו ,'כדפירשו רבותינו שהוא לשו תפלה )רש"י( ,שתיכ
בתחילת השבוע יעמוד האד ויתפלל לפני ה' שיצילו מהחרו א .ואכ אנו רואי
שהקדמוני תקנו לומר כמה בקשות ותפילות ופסוקי במוצאי שבת ,שמבקשי
לפני ה' שיהיה השבוע שבוע של מזל ברכה והצלחה ,ומהתפילות והבקשות
שמבקשי במוצאי שבת מקבלי התחזקות וחיות לכל ימות השבוע.
?.
זי
נעימות הפרשה • יומא דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע
עצם הלוז
ג בהמש הפסוקי נרמז סעודת מלוה מלכה ,שנאמר )בראשית כח ,יט( 'ויקרא
את ש המקו ההוא בית קל ואול לוז ש העיר לראשונה' ,ותיבת 'לוז' מרמז
לסעודת מלוה מלכה ,שהנה הבית יוס כתב )סי' ש'( במעלת סעודת מלוה מלכה,
'בסדורי מפרש אבר יש באד ונסכוי שמו ואינו נהנה באכילה אלא במוצאי
שבת' ,וכתב האליה רבה' ,במטה משה כתב ,לוז שמיה ,וממנו נתהוה האד בעצ
הטיפה ,וכאשר ימות האד העצ זה אינו נימוח ,ואפילו יכניסו באש אינו נשר
ובריחיי אינו נטח בפטיש אינו מתפוצ ,וממנו יחיה האד לעת התחיה ,והוא
המקבל עונג ועונש אחר מיתת האד ,ועצ הזה שרשו ועיקרו מעצ השמי.'
ובזוה"ק )בראשית קלו (:אמרו שעצ זה נקרא בש בתואל רמאה ,בתואל הרמאי,
וכ נאמר ש] מתורג ע"פ זוהר מתוק מדבש[ :שמעתי שהיו קוראי לאותו
העצ של השדרה ,זה שנשאר בקבר אחר שנרקב כל הגו ,בתואל הרמאי ,שאלתי
עליו מה ענינו ,אמרו שצורתו כראש של נחש ,שהוא רמאי ,וזה העצ הוא רמאי
יותר מכל שאר עצמות של הגו ,דתאנא אמר רבי שמעו זה העצ למה נשאר
ומתקיי יותר מכל שאר העצמות ,משו שהוא רמאי ,לפי שמרמה את שאר כל
העצמות שחושבי שג הוא ניזו כמות ,אבל האמת הוא שאינו סובל טע
מזונות שאוכלי בני אד כמו שאר העצמות ,ולפיכ לא נהנה מע הדעת כשאר
העצמות ועל כ נשאר בקיו לעול ,ולכ הוא חזק יותר מכל העצמות ,והוא יהיה
העיקר ושורש שהגו יבנה ממנו בתחיית המתי ,וזה העצ הוא רמאי כי מרמה
שאר העצמות לפי שאינו נהנה משו מזו ,ומעול עצ זה הוא רמאי מעת
שרימה הנחש את אד הראשו ,ואז עצ זה רימה את הנחש ,שהוא שכ וחבר
ליצר הרע שהוא רמאי ,והיינו כמו שהיצר הרע שהוא הנחש רימה את אד הראשו
באכילת ע הדעת ,כ זה העצ רימה את הנחש ולא נהנה מע הדעת ,לכ אי
רקבו שולט בו.
ואיתא בספה"ק בש הגר"א רמז לשמות עצ זה לב" ,שהוא ר"ת ל'וז ב'תואל
נ'סכוי.
ויש לומר כי בפסוק זה נרמזי זה ג שאר השמות של סעודת מלוה מלכה,
'ויקרא את ש המקו ההוא בי"ת א"ל' )ע הכולל( בגימטריא בתוא"ל ע האותיות,
'ואול לוז ש העיר לראשונה' ,מרמז למה שמבואר שמעצ זה יחיה האד לעת
התחיה ,ש" ר"ת מ'וצאי ש'בת ,אול" ר"ת ו'נאמ א'תה ל'החיות מ'תי .ומתבאר
חי
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
הפסוק באופ זה ,ואול" ,בשעה שהשי"ת מעורר את בני ישראל לתחילה' ,לוז',
יהיה זה על ידי עצ הלוז ,ובזה יקיצו את בני ישראל לעתיד לבא' ,העיר' אלו ה
בני ישראל שנקראי עיר קטנה ואנשי בה מעט ,וכיצד יהיה תחית המתי ,מביא
הרה"ק מאפטא זי"ע בספרו אוהב ישראל בליקוטי' איתא במדרש שלעת תחיית
המתי יקראו אות על שמ ,על פי אלפא ביתא'.
?.
סגולה לפרנסה
עוד אמר בעל ההילולא הרה"ק מרוז'י זי"ע במעלת סעודת מלוה מלכה ,כמו
שהביאו בספה"ק משמיע שלו ,הרה"ק מרוז'י אמר בש זקינו הרה"ק רבי אברה
המלא זי"ע ,כל מי שישמור סעודת מלוה מלכה במוצאי שבת בטוח הוא במזונות
תמיד ,ורמז לזה מה שנאמר )תהלי קיט ,קיז( 'סעדני ואושעה ואשעה בחוקי תמיד',
והיינו כ אמר דוד המל ע"ה' ,סעדני' ,כל מי שמקיי את סעודתי' ,ואושעה',
ובמה תהא ישועתו' ,ואשעה בחוקי תמיד' ,וידוע )ביצה טז (.ד'חוק' הוא לישנא
דמזוני.
?.
מעלת סיפורי צדיקים
הרה"ק מרוז'י זי"ע אמר ,מרגלא בפומיה דאינשי לומר דלשוחח מהבעש"ט הק'
במוצאי שב"ק מסוגל לפרנסה ,ולדבר מהאחי הקדושי הרה"ק רבי אלימל
מליזענסק והרה"ק הרבי ר' זושא זי"ע ,מאחד מה מסוגל ליראת שמי ומהשני
מסוגל לבני ,ואני אומר כי לאו דוקא מאלו הצדיקי ,ולאו דוקא במוצש"ק ,ולאו
דוקא לאלו הדברי לחוד ,אלא סיפורי צדיקי בכל עת ובכל שעה ועל כל צדיק
אמת מסוגל לכל הדברי הטובי.
וא כ עכשיו כשאנו יושבי כאחד במוצאי שב"ק ומדברי מהס"ק מרוז'י
ומשאר הצדיקי ,הרי זה מה טוב ומה נעי ומסוגל לכל טוב.
?.
טי
נעימות הפרשה • יומא דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע
העצה בימים אלו על ידי שבת אחים
מסופר כי בעת שבא המדפיס והמו"ל ספר "שער התפילה" ]להרה"ק בעל באר
מי חיי [לקבל הסכמה מהסבא קדישא מרוז'י זי"ע ,ביקש המדפיס שיאמר לו
דבר מה שיהיה לו לתועלת ,ענהו הסבא קדישא מרוז'י זי"ע שיאמר לו רק א
יבטיח למלא בזה שלשה תנאי :א[ לזכור את דבריו .ב[ .לפרס אות.
ג[ .לקיימ .ולאחר שהבטיח את ג' התנאי פתח הסב"ק מרוז'י פי קדשו ואמר:
קוד ביאת המשיח יבואו זמני אשר בני ישראל יחלשו באמונת ,והעצה לזה
שיתאספו יחד ,בפרט בלילי שבתות ,לדבר ולספר מגדולת ועבודת הצדיקי ,ומזה
יהיה חיזוק לאמונה ,וזה פי' הכתוב )בראשית מט ,א( "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר
האספו ואגידה לכ את אשר יקרא אתכ באחרית הימי" ,"האספו ואגידה לכ,"
עשו לכ אסיפות ואגודות יחד לספר מצדיקי ,ובפרט בלילי שבתות ,וזה יהיה
לעצה נגד "את אשר יקרא אתכ באחרית הימי ,"הקרירות באמונה שתהא בעול
קוד ביאת המשיח .וחזר הסבא קדישא והתנה את שלושת תנאיו הנ"ל.
?.
הטעם שמספרים סיפורי צדיקים במוצ"ש
בטע העני שנהגו לשבת חסידי כאחד במוצאי שבת ולספר סיפורי צדיקי,
שמעתי מכ"ק אדמו"ר שליט"א מבאיא שאמר ,הנה בגמרא )כתובות ה (.אמרו 'דרש
בר קפרא גדולי מעשה צדיקי יותר ממעשה שמי ואר דאילו במעשה שמי
ואר כתיב א' ידי' יסדה אר וימיני טפחה שמי ,יד אחת ,ואילו במעשה ידיה
של צדיקי כתיב מכו לשבת פעלת ה' מקדש ה' כוננו 'ידי ,'בשתי ידי ,ומהו
הטע שאכ גדולי מעשי הצדיקי יותר ממעשה שמי ואר ,לפי שתכלית
בריאת העול היה בשביל התורה ובשביל ישראל ,ושיהיו עבדי ה' שיעבדו אותו,
נמצא שהצדיקי על ידי מעשיה ה ממלאי ומשלימי התכלית בבריאת העול.
ומשו כ נהגו חסידי לשבת כאחד במוצאי שבת ולספר סיפורי צדיקי ,שכ
בריאת שמי ואר התחילה במוצאי שבת ,שאז היה 'ויהי ערב ויהי בוקר יו אחד',
משו כ נהוג בעת זו של תחילת הבריאה לדבר ולספר ממעשה הצדיקי ,לפי
שגדולי מעשה צדיקי יותר ממעשה שמי ואר ,מאחר שעל יד מתמלא
התכלית של בריאת שמי ואר.
כ
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
אמירת ויתן לך במוצאי שבת
הזכרנו עניני התפילות במוצאי שבת ,הס"ק בעל ההילולא אמר לגבי עני אמירת
וית ל' :מי שאינו אומר 'וית ל 'במוצאי שבת ,איני יודע מהיכ מגיע לו השפע
בימות השבוע ,וא תאמר הרי רואי כאלו שאינ אומרי וית ל ויש לה
השפעה בימות השבוע ,איני רוצה שיהיה לי שייכות ע השפעה שכזו שאיני יודע
מהו מקורה' ,וכשאומרי סדר 'וית ל 'הכולל את כל הפסוקי בענייני רבי
מהתורה נביאי וכתובי שתקנו לומר במוצאי שבת ,זוכי לברכה גדולה.
ולבאר דבריו הק' עד כמה יש להזהר באמירת וית ל יש לבאר על פי מה
שמבאר בספה"ק שפת אמת )פר' תולדות( לבאר החילוק מה בי יעקב לעשו ,הנה
בברכתו של יעקב נאמר )בראשית כז ,כח( 'וית ל האלקי מטל השמי ומשמני האר
ורוב דג ותירוש' ,ובברכתו של עשו נאמר )ש לט( הנה משמני האר יהיה מושב
ומטל השמי מעל ,ולכאורה שתי הברכות נראות כשוות ,אבל חילוק גדול יש
ביניה ,אצל עשו נאמר הלשו' הנה' כלומר הרי הוא מוכ ועומד לפנינו ,עשו
משכי בבוקר ורואה שיש כא משמני האר ,ויש טל השמי מעל ,אבל לעומתו
בני ישראל יודעי שכאשר ישנו שפע ,הוא לא בא מאליו אלא יש מקור לשפע,
וכמו שמתחילה ברכתו של יעקב 'וית ל האלקי 'שידע שהקב"ה הוא הנות את
כל השפע.
ועפי"ז יש לבאר כוונת קדשו של הס"ק מרוז'י בגודל חשיבות אמירת וית ל
במוצאי שבת ,שכאשר עומדי בתחילת השבוע ,ובמש השבוע יכול האד לבא
לידי ההרגשי של כוחי ועוצ ידי עשה לי ,שהוא זה שעושה ,אבל באמת צרי
האד לזכור מי הוא הנות ל כח לעשות חיל ,ואי זה נעשה מעצמו ,שהשי"ת
הוא הנות ל כח ,ולכ מכריזי במוצאי שב"ק 'וית ל האלקי מטל השמי
ומשמני האר ורוב דג ותירוש' ,שהשי"ת הוא הנות ומשפיע את הכל ,ואי זה
כהסתכלותו של עשו 'הנה משמני האר ,'ועל ידי אמונה זו יזכור כל העת כי כל
אשר לו נשפע מאת הבורא.
אבל א אי אומרי וית ל ,מאחר שאינו זוכר מהיכ בא לו השפע ,אוי לו
ואבוי לו משפע זה שהוא אינו מתבונ מהיכ הוא נשפע ,אבל על ידי אמירת וית
ל יבא לידי האמונה השלימה.
?.
אכ
נעימות הפרשה • יומא דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע
במעלת השבת אחים שלאחר התפילה
הזכרנו העני של שבת אחי לאחר התפילה ,ונאמר בזה מאמר אחד מהס"ק
מרוז'י בעל ההילולא ,מסופר כי נזדמ פע להסב"ק מריז'י לעבור דר העיר
סאניק ,ונכנס לתו העיר כדי לפוש שעה או שתיי ,כניסת הצדיק לעיר עושה
רוש ,ומיד בבואו נודע הדבר לבני העיר ,וכול נקבצו ובאו לראות את פני קדשו.
בי הנאספי היו ג כמה אנשי שלא נמנו על עדת החסידי ,ובעמד לפני
רבינו לא יכלו להתאפק מלהביע באזניו את תמיהת ,ושאלו את רבינו ,יאמר נא
לנו הרבי פשר הדבר ,הלוא אנחנו לנוכח ה' דרכינו לקו באשמורת הבוקר להתפלל
כוותיקי ,ולאחר התפילה אנו שוהי בבית הכנסת שעה או שתיי מלובשי
בטלית ותפילי ,ולומדי בה שיעור משניות ושיעורי נוספי ,וכ במש שאר
שעות היו אנו קובעי עתי לתורה ,וע כל זה אנחנו נקראי בש" מתנגדי,"
ואילו אלו שדרכ להתפלל לאחר זמ התפילה ,ותיכ אחר התפילה ה ממהרי
לשתות יי"ש בישיבת מריעי ,וה נקראי בש" חסידי ,"הלוא איפכא
מסתברא.
המשמש בקודש ר' לייב ע"ה שעמד באותו מעמד לא היה יכול להתאפק
מלענות לה ,לכ הפסיק על אתר ואמר לה ,וכי מהו הפלא כל כ ,הלוא כל
עבודתכ ותפילתכ עשויי בקרירות בלי שו חמימות כבר מינ רח"ל ,ואחרי
נפטר לומדי בדר כלל משניות ,משא"כ עבודת החסידי אפילו המעט שה
עושי עשויה בהתלהבות ובחיות בלב בוער כאש מלא חמימות ,ואיש חי נצר
ללגימת יי"ש...
נענה רבינו ואמר ,הוא השיב בדר בדיחותא ,אבל אני אגיד לכ הסוד של
שתיית יי"ש אחרי התפילה ,דהנה ידוע שמיו שחרבה עירנו ובית מקדשינו ובוטל
התמיד ,מאז התפילה היא במקו הקרב ,כמו שכתוב ונשלמה פרי שפתינו )הושע
יד ,ג( וכ אמרו חכמינו ז"ל )ברכות כו (:תפילות כנגד תמידי תקנו ,וידוע שהקרב
נפסל במחשבת פיגול ולא ירצה ,וא"כ הוא הדי תפילה שנאמרת במחשבות זרות,
פיגול הוא ולא יחשב ,והנה בעת שהאד עומד ומתפלל ,היצר הרע עושה את שלו
והוא מבקש בכל מיני תחבולות להכניס במחשבתו של אד כל מיני מחשבות
זרות המבלבלי אותו מלהתפלל כראוי ,וממילא נמנע מאתנו מלשל פרי על
ידי שפתותינו.
בכ
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
וכדי להפר עצת היצר המציאו החסידי תחבולה נגדית ,לאחר תפילת ה
יושבי לשתות יי"ש בשבת אחי ג יחד ,וכל אחד פורט שאלתו ובקשתו בעניניו
הפרטיי ,ומברכי זה לזה בברכת לחיי ,ושימלא ה' כל משאלות לטובה ,ושאר
כל הברכות הטובות ,שיזכו לבני חיי ומזוני ,ומאחר דהלכה פסוקה היא שתפילה
נאמרת בכל לשו) שו"ע או"ח סי' ס"ב סעי' ב'( על כ נחשבות ברכות אלו לתפילה,
אמנ היצה"ר אינו מפריע לזה ,כי נדמה לו שכל העסק הוא עני גשמי ,אכילה
ושתיה ודיבורי חול ,וממילא זה שיי לו וחבל על הזמ ועל הטורח ללחו בזה ע
האד ,כי אי כא שו קרב ,אבל לאמיתו של דבר תוכו רצו אהבה ,ובאופ זה
אפשר להשיג בניקל התפילה המבוקשת ללא הפרעה מהמשטיני והמקטרגי.
וכיסוד הדברי הללו במעלת התפילה כשבני ישראל מברכי זה את זה מצאתי
בב איש חי פרשת ויחי ,במדרשי הביאו )דברי רבה ויל ט ,קהלת רבה ג ,ד( מעשה
נפלא ,מעשה באחד מגדולי צפורי שעשה ברית מילה לבנו ,עלו אנשי עי תאנה
לכבדו ,וג רבי שמעו ב חלפתא הל עמה ,בסעודת הברית השקה אבי התינוק
אות יי יש ,ואמר לה שתו מ היי היש הזה ,ואני מאמי במארי דשמיא,
שמאותו היי את לכ לשתות ג בחתונתו ,וכול ענו אחריו ,כש שהכנסתו
לברית כ תכניסהו לתורה ולחופה.
לאחר סעודת הברית יצא רבי שמעו ב חלפתא בחצות הלילה והל לכיוו
ביתו ,א שבדר כלל אי ללכת יחידי בלילה מפני הסכנה ,לפי שהיה בטוח בזכותו,
בדרכו פגש בשליח של מלא המות ,וראה אותו שהוא עצוב ,ושאל אותו למה
אתה עצוב ,והשיב לו בגלל המלי הקשות הנאמרות אצל הבריות כל יו ,שאל
אותו רבי שמעו מה היא ,אמר לו ,שיש לי פנקס ש רשו שתינוק זה אני צרי
לקחתו בעוד שלושי יו ,וכשאבי התינוק השקה אות יי ,ואמר שהוא מאמי
בהקב"ה להשקות מהיי הזה בחתונתו ,וכול ענו אחריו כ ,נעצבתי ,כי אני חושש
שתפילה זו תבטל את הגזירה.
לאחר מכ אמר לו הראה לי את פתקי ,אמר לו לא עלי ולא על כיוצא ב אני
שולט ,פעמי שהקב"ה חפ במעשי הטובי ומוסי בכ חיי שנאמר )משלי י(
יראת ה' תוסי ימי ,אמר רבי שמעו ב חלפתא לשליח מלא המות ,יהא רעוא
מקמיה קוב"ה ,שכש שאי אתה שולט על הפתקי שלנו ,כ לא יהיה ל רשות
לעבור על דברינו ,וביקש רחמי מ השמי והתינוק הזה הארי ימי.
גכ
נעימות הפרשה • יומא דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע
ומדקדק הב איש חי במעשה זה ,מהו עני פחדו של שליח המלא המות ,שא
עדיי לא הגיע זמנו של התינוק והוא עומד להארי ימי ,מה שיי לפחד ,ועוד
זאת יש להבי ,שהרי בכל ברית מילה מברכי את הר הנימול 'כש שנכנס לברית
כ יכנס לתורה ולחופה ולמעשי טובי ,'ולמה לא חשש מתפילה זו ,כי א דוקא
ממה שברכו את אבי הב בשעת חלוקת היי.
ומבאר הב איש חי דבר נפלא ,הנה הוא השט הוא מלא המות יש לו המו
שלוחי ,וכאשר נולד ב שנגזר עליו למות רח"ל בקצור ימי ושני ,והרי הוא יודע
שבשעת הברית מילה יברכו הע את אבי הב' כש שנכנס לברית כ יכנס לתורה
ולחופה ולמעשי טובי ,'וכנגד זה הוא מעמיד שלוחי שהתפילות הללו לא יעלו
למעלה ,ואז לא יפעלו בתפילות.
אבל לאחר מצות הברית מילה כאשר ראו השלוחי שהתיישבו לסעודה ,אזי
הורידו השלוחי במקצת מהשגחת ,ובראות את אבי הב מסתובב בי המסובי
ע בקבוק יי מהודר ,ומוזג לה כוסות יי ,והאנשי שואלי אותו מאי לו יי
משובח זה ,וכאשר השלוחי שומעי דיבורי אלו ה מסיחי דעת כליל ,לפי
שרואי שעוסקי בענייני אכילה ושתיה ולא בעניני תפילה ,ואז תו כדי השתיה
ברכו השותי את אבי הב ,כש שנתת לנו יי עכשיו בסעודת הברית כ תזכה
להשקותנו יי בחופתו של הר הנימול ,ותפילה זו עלתה מיד למעלה ללא שו
משטיני ,ועל זה אמר שליח המלא המות שהוא חושש ששמירתו לא היתה
טובה ,ע"כ דברי הב איש חי.
מבואר בדבריו כיסוד שאמר הרה"ק מרוז'י שכאשר יושבי בני ישראל כאחד
באהבה ואחוה וריעות ומברכי איש את רעהו ,על ידי כ פועלי כל טוב.
ואכ ג במוצאי שבת בעת אמירת וית ל מברכי האחד לשני ,שכ מקובל
מהרה"ק רבי מנח מנדל מרימנוב זי"ע שיש לומר 'וית ל 'שני אנשי יחד,
שהאחד מבר את השני ,כי בני ישראל יש לה הכח לבר זה את זה ,ויש
שמהדרי לומר וית ל במני ,וכבר אמר אחד בדר צחות ,ששני אנשי שיש
לה עי טובה האחד לחבירו עדי ממני ,ועל ידי התפילות הללו פועלי כל טוב.
?.
דכ
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
טוב להודות לה'
חלק א'
שיעור שנמסר ביום כ"ז תשרי תשע"ח
במסגרת ארגון השיעורים "דבש לפי"
להקדים הודאה לבקשה
וגלגל הוא החוזר בעול ,ומצב פרנסתו לאחרונה שמעתי משל נפלא ,מעשה
של האב נעשה בדוחק ,והתחיל האב באחד שהיה בעל ממו ,בעל יכולת,
לחשב חשבונות מהיכ יוכל לקחת והשיא את בניו ,והעניק לכל אחד מבניו
איזה סכו ,וממה שהיה לו בביתו כבר בית דירה רחב ידי ,והעמיד לכל אחד
גמר כל חסכונותיו ,ועדיי לא רצה לומר מבניו מה שהאב בכוחו להעניק לבניו,
לבניו 'לבניי אני צרי ,'אבל כשראה וראה האב ברכה בעמלו ,שראה את בניו
שההכרח לא יגונה ,אבל מצד שני ג כול הולכי בדר התורה ,יושבי על
לא רצה להזדקק לבניו שיפרנסו אותו, התורה ועל העבודה ,מגדלי משפחות
ואז נזכר בכל הטובות שהשפיע על לש ולתפארת.
בניו ,וחשב מה יוכל לבקש מה להשיב
במש השני כשגדלו המשפחות
לו כדי להקל על מצבו ,וחשב בעצמו,
היו חלק מהבני שהוצרכו להקדיש
את הדירות שהענקתי לה ,בודאי
כמה שעות ביו לצרכי פרנסת ,ואז
שלא אוכל לקחת מה ,כי היכ יתגוררו
ראה האב שהבני צריכי לטלטל
הבני ,אבל חשב שיוכל לבקש מה
עצמ בדרכי בכל יו כמה שעות
שישיבו לו את הרכבי) הקאר'ס( ,שהרי
ברכבות ובאוטובוסי ,וקשי טלטולי
זה מעי מותרות ,כי הלא יכולי ה
הדר ,עמד והעניק לכל אחד מבניו
לנסוע באוטובוסי וברכבות ,וכל רכב
הנשואי ג רכב )קאר( ,כדי שיוכלו
שווה הו רב ,וכאשר ימכור את הרכבי
לנוע בדרכי בקלות ,וקנה את הרכבי
שהעניק לה ,על ידי כ יהיה לו רווחא
ה לבניו שיצאו לעבוד ,שיוכלו לבא
פורתא.
בקלות למקו עבודת ,וה לבניו
שעדיי ישבו ועסקו בתורה ,כדי שיוכלו
לאחר מחשבות רבות שלח לקרא
לבא בקלות לכולל ,ולהסיע את בני
יו אחד לכל בניו הנשואי ,כל אחד
הבית למקו לימוד וכדומה.
לשעה מסוימת ,כשנכנס בנו הגדול
לחדר אביו ,והאב מתחיל לומר לו ,ראה, ויהי כאשר התחיל האב להזקי,
הכ
נעימות הפרשה • טוב להודות לה'
ברצוני להודות ל על מה שבמש המצב אינו פשוט כלל ,המצב קשה עד
השני האחרונות העמדת לי את הרכב, מאד ,ובאו מי עד נפש ,והנני רוצה
שהיה זה לי למשיב נפש ,שאוכל לנסוע לבקש ממ איזה דבר ,שקשה לי עד
עמו לכל צרכיי ,ועכשיו הנה של מאד לבקש הדבר ,אבל ההכרח לא
לפני ,והטוב בעיני עשה. יגונה ,אני מבקש ממ שאת הרכב
שהענקתי ל לפני כמה שני
כששמע האב את דבריו הנרגשי שתחזירהו לי ואוכל למכרו ,ומזה אוכל
של הב ,תיכ השיב את המפתחות לחיות ,כשמוע הב את דברי אביו
והעניק מחדש לבנו. מתחיל הב להתנצל בפני אביו ,אבי
היקר אתה מוכרח להבי אותי ,כבר
הנמשל בזה הוא ,כשהאד בא הרגלתי את עצמי בשני האחרונות
לבקש לפני השי"ת ,מלכותא דרקיעא לרכב זה עד שהפ להיות כחלק מחיי,
כעי מלכותא דארעא ,שכ בכל צעד שהרי זה מסייע לי בכל עניני החיי,
ושעל צרי האד לחסדי הבורא לנסיעה לביזנעס ,להולי הבני והבנות
ולתפילה ,וקבעו חז"ל שיקדימו הודאה לבית תלמוד ,והנני מרגיש שאיני יכול
לתפילה ,וכמו שאמרו בגמרא )ע"ז ז(: בלי הקאר ,האב שומע את הדברי
'כדדריש רב שמלאי לעול יסדר אד ומקבל.
שבחו של מקו ואחר כ יתפלל ,מנל
הב הגדול יוצא ונכנס הב השני,
ממשה רבינו דכתיב ה' אלהי אתה
כמעשהו בראשונה כ מעשהו בשניה,
החלות להראות את עבד וגו' וכתיב
האב מבקש ממנו את הבקשה ,וג הב
בתריה אעברה נא ואראה את האר
השני מתחיל להתנצל ,שכ הרכב הפ
הטובה' ,ואמרו בגמרא )ברכות לד' (.אמר
להיות כחלק מגופ ,שכול מקושרי
רב יהודה לעול אל ישאל אד צרכיו
אליו ומשתמשי בו בכל צעד ושעל,
לא בשלש ראשונות ולא בשלש
ואי אפשר לנתק בינינו.
אחרונות אלא באמצעיות ,דאמר רבי
חנינא ראשונות דומה לעבד שמסדר כשנכנס הב השלישי והאב מרצה
שבח לפני רבו אמצעיות דומה לעבד לפניו את בקשתו ,שישיב לו את הקאר,
שמבקש פרס מרבו אחרונות דומה תיכ מוציא הב את המפתחות ואומר
לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והול לאביו ,אבי היקר ,הנה של לפני,
לו' ,והיינו שבתחילה יקדי האד ויודה והטוב בעיני עשה ,והרי הקאר הזה
לה' ויכיר בטובה שהשי"ת עושה עמו, הוא של ולא שלי ,אלא שעכשיו
זהו סיבה שיהיה רצו העליו להשפיע במעמד זה בשעת השבת המפתחות
וכ
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
הגשמי' משיב הרוח ומוריד הגש,' עליו תמיד רק טוב וחסד ורחמי וכל
שמודי להשי"ת על הורדת הגשמי, טוב.
ולאחר מכ בז' במרחשו מתחילי וכ אנו רואי לגבי שאלת הגשמי,
לבקש ולשאול 'ות טל ומטר לברכה'. שבשמיני עצרת מתחילי להודות על
?.
ההתחזקות לאחר חודש תשרי ע"י ההודאה של חנוכה
מחיה רעה ומ הליסטי ,ועדיי אינו כשאנו עומדי עכשיו בזמ של
יודע באיזה דר מהל הגיע לפרשת סיו חודש תשרי ,לאחר שעבר עלינו
דרכי ניצל מכול.' הימי הקדושי של חודש תשרי ,יש
וביאר הרבי ר' הירש ,המשל הלזה לנו להודות ולהלל להשי"ת על החודש
נאמר על הזמ שאנו עומדי בו כעת הנפלא שנת לנו ע כל המצוות שיש
בנעילת החג ,הנה נתבונ נא על הימי בחודש זה.
שעברו מר"ח אלול עד היו ,עברו ימי והנה כשיוצאי מהימי הק' ושבי
הרחמי והסליחות וימי רצו המסוגלי לימות החול ,לפעמי אפשר לבא לידי
לתשובה ,ועסקנו בתורה ועבודה זה שברו רוח ,שאי יודעי להיכ לפנות
תפילה ,ואמרנו תהלי הרבה ונתנו וללכת מחמת חשכות לילות הגשמי,
צדקה ,ועברו ימי ראש השנה ע קיו והעצה היא כמו שאמר הרה"ק הרבי ר'
מצות תקיעת שופר ,אשר הוא מתק הירש מרימנוב זי"ע בנעילת החג
כורסייא דרחמי והוא יו הזכרו כידוע, בשמחת תורה על מה ששנינו במסכת
ועשרת ימי תשובה וערב יוה"כ, סוטה )ד כא' (.משל לאד שהיה מהל
והאכילה בו הנחשבת לתענית וג באישו לילה ואפילה ומתיירא מ
המלקות שלוקי בו ,וג עבר יומא הקוצי ומ הפחתי ומ הברקני
דצומא רבה ע עבודת היו וג הד' ומחיה רעה ומ הליסטי ,ואינו יודע
ימי שבי יוה"כ לסוכות המרמזי באיזה דר מהל ,נזדמנה לו אבוקה
לארבע שליבות החכמה. של אור ניצל מ הקוצי ומ הפחתי
וג עברו ימי חג הסוכות ע ומ הברקני ,ועדיי מתיירא מחיה רעה
המצוות התלויי בה כמו מצות ישיבת ומ הליסטי ואינו יודע באיזה דר
סוכה והזמנות האושפיזי קדישי מהל ,כיו שעלה עמוד השחר ניצל
זכ
נעימות הפרשה • טוב להודות לה'
מבואר מדבריו הק' שעכשיו בימי ולקיחת הארבעה מיני ושמחת החג,
הללו אנו שואבי החיות דקדושה ויומא דהושענא רבה ושמיני עצרת
מחנוכה ,והנה מהו המהות של יומי סיומא דדינא רבה ויומא דחדוותא
דחנוכה ,קבעו בהלל והודאה ,ויש דמלכא ושמחת תורה ,והיה להנר"נ
בעני זה לשונו הטהור של הרה"ק ר' ממה לשאוב חיות ,ועכשיו הלא נחשבנו
יצחק אייזיק מקאמרנא זי"ע בספרו לאיש המהל בדר באישו לילה
שולח הטהור ,שכאשר האד ואפילה ומתיירא מ הקוצי וכו',
בתפילתו אומר ברכת מודי ,ג א וכמעט אשר לא נפלנו ברשת המרה
הוא נפש שפלה ,הנשמה הנמוכה ביותר שחורה והעצבות אשר הזיק ידוע ,כי
של הכלל ישראל ,הרי הוא ממשי על לא ידענו ממה יהיה לנר"נ חיות לשאוב.
עצמו חיות אלוקת שנמש על ידי מה ואמר בעל האגדה כי העצה לזה
שאומר מודי ,שכאשר האד משיג להמשי עלינו חסדי הבורא וצהלה
את חיוב ההודאה ,בזה הוא ממשי ושמחה מהימי אשר יבואו לקראתינו,
לעצמו חיות אלוקות. והיינו הנס של חנוכה ,מזה יש לנו חיות
וזה הכוונה בדברי הרבי ר' הירש, דקדושה ,וזהו פירוש נזדמנה לו אור
כשהאד מבקש לחזק את עצמו, של אבוקה היינו נר חנוכה וניצל מ
יתחזק ביומי דחנוכה הבעל"ט הקוצי וכו' ,וראה ש המש דבריו
שקבעו בהלל והודאה. הק'.
?.
דרך ההודאה ע"י הכנעה
וכ אנו רואי שלאה קראה ש בנה וכיצד יהיה ההודאה ,אנו רואי
הרביעי יהודה על ש' הפע אודה את שחז"ל העמידו סדר ההודאה באופ של
ה'' )בראשית כט ,לה( ,ופירש רש"י ,על הכנעה ,וכמו שאנו רואי שבעת ברכת
שלקחתי יותר מחלקי ,ואמר החידושי מודי צרי האד לכרוע עד שיתפקקו
הרי" שמשו כ נקראו בני ישראל כל החוליות שבגו ,כי זהו מהות
יהודי על ש שבט יהודה ,ולא על ההודאה ,עני ההודאה הוא שיכיר
ש ראובני או שמעוני וכדומה, האד שאי הוא ראוי לחסדי הללו,
ואמר שיהודה הוא נקרא שמו על ש ומה שהשי"ת עושה עמו הרי זה רק
ההודאה ,על שלקחתי יותר מחלקי ,וזה חסדי ,ועל זה הוא מודה ומהלל.
חכ
נעימות הפרשה • נח תשפ"ז
ויכרע בשעת הדלקתו ,ואז יבא לידי צרי שיהיה תמיד הרגשתו של האד,
ההודאה האמיתית. על שלקחתי יותר מחלקי ,שאינו ראוי
ובאופ זה אנו מתחזקי עכשיו לקבל כל החסדי שהעניק לו הבורא,
כשאנו עומדי לאחר הימי הק', ומשו כ קבעו חז"ל שצורת ההודאה
במצב כשמבחו יש אופל וחוש וכיצד הוא שלא יעמוד האד בקומה זקופה,
אפשר להאחז ולהתחזק ,על זה אמרו לפי שהאד נפעל כפי פעולותיו,
'נזדמנה לו אבוקה של אור' ,על ידי וכאשר יעמוד האד בכריעה ,שהרי זה
האור של 'טוב להודות לה'' ,שיש פעולה של הכנעה ושפלות ,ובאופ זה
להודות תמיד לה' ,וזהו הדר כיצד יודה לה' על חסדיו ,שכ הבעל גאוה
לעבור בשלו את הזמני הקשי, סבור שכל החסדי שהשי"ת עושה
לזמני של הול במצב של חוש אופל עמו הרי שה בדי שלו ,והוא מלא
ואפילה. בתרעומת על שלא נשפע עליו עוד,
?. אבל כשהאד בא לידי ההרגשה
הפנימית של ההכנעה לפני ה' ,אזי יוכל
בירושלמי ברכות אמרו' ,אמר רב להודות כראוי ,כי הוא מכיר בזה שאי
מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד השי"ת צרי לתת לו ,ועל כל מה
הוה מטי מודי הוא כרע מגרמיה' ,אני שנותני לו מ השמי הרי הוא מודה
מחזיק טובה לראשי ,שכאשר הוא בא לפני ה'.
לברכת מודי הוא כורע מעצמו, עני זה מבואר ג בחנוכה ,וכמו
ובפשטות הכוונה הוא שהנה האד ששמעתי ממו"ר כ"ק אדמו"ר מבאיא
לפעמי מתפלל ולבו בל עמו ,ואינו שליט"א ,שאפשר שזהו הטע מה
יודע כלל היכ הוא אוחז ,ואעפ"כ שלכתחילה קבעו חז"ל שיניח את
כהשהוא בא למודי הוא כורע מעצמו. הנרות למטה מעשרה טפחי ,וכ
אבל הרה"ק רבי צדוק הכה מבאר ידליק את הנרות ,לפי שימי חנוכה
הכוונה ,כשהאד מתפלל שמונה קבעו בהלל והודאה ,וההלל וההודאה
עשרה צרי שיהיה צורת התפילה, נוהגי כשהאד הוא בשפלות ,ולכ
שבעת אמירת מודי יתמלא ליבו קבעו חכמי שידליקו למטה מעשרה,
בהכנעה ,שאי אנו ראויי לחסדי, לפי שכאשר מדליקי למטה מעשרה
ומשו כ תיכ יכרע בהכנעה גדולה טפחי ,צרי האד לכופ עצמו ,והרי
לפני ה' ,לפי שהלב מרגיש גודל הדלקת הנרות הוא 'כדי להודות ולהלל
החסדי שה' עשה עמו ,ולכ הוא כורע לשמ הגדול' ,וההלל וההודאה הוא על
מעצמו מחמת גודל הכנעתו. ידי הענוה ,לכ קבעו שיתכופ האד
טכ
נעימות הפרשה • טוב להודות לה'
תכלית הבריאה -ההודאה
שברא והמציא ,ויפרסמו זה ויאמרו וזהו תכלית הבריאה ,ההודאה
לפניו בריותי אנחנו. להשי"ת ,וכמו שמבאר הרמב" סו
פרשת בא )שמות יג ,טז( 'וכוונת כל
מבואר בדבריו שזהו תכלית המצוות שנאמי באלקינו ונודה אליו
הבריאה ,להודות ולהלל לה' ,וכמו שאנו שהוא בראנו ,והיא כוונת היצירה ,שאי
אומרי בזמירות שבת; 'ברו הוא לנו טע אחר ביצירה הראשונה ,ואי
אלקינו שבראנו לכבודו ,להללו ולשבחו קל עליו חפ בתחתוני מלבד שידע
ולספר הודו' ,וכ נאמר בפסוק )ישעיה מג, האד ויודה לאלקיו שבראו ,וכוונת
כא( 'ע זו יצרתי לי תהלתי יספרו', רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי
שתכלית הבריאה הוא לשבח את הכנסיות וזכות תפלת הרבי ,זהו
הבורא. שיהיה לבני אד מקו יתקבצו ויודו לקל
?.
ל
אל
בל
