gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha

שבוע: נח (2026-10-12)

נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נעימות‬ ‫הפרשה‬ ‫מפי מורינו‬ ‫פה מפיק מרגליות‬ ‫הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א‬ ‫פרשת נח תשפ"ז‬ ‫גליון ק"ד‬ ‫הגליון נתנדב לע"נ‬ ‫הרה"ח המפואר רבי משה‬ ‫בן מוה"ר אברהם יצחק הלוי געטער ז"ל‬ ‫נלב"ע י' מרחשוון תשפ"א ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫אשר שימש בגבאות בנאמנות רבות בשנים בקלויז רוז'ין‬ ‫באיאן בלונדון‬ ‫ברכת מזל"ט לידידינו הרב משה גאלדהירש שליט"א‬ ‫לרגל הכנס בנו חנוך זונדל ני"ו לבריתו של אאע"ה‬ ‫יעזור השי"ת שיזכה לגדלו ולחכמו לתורה ולחופה‬ ‫ולמעשים טובים וכל טוב סלה ברו"ג‬ ‫ברכת מזל"ט לידידינו הרב יעקב ברצ"ה פישמן שליט"א‬ ‫לרגל שמחת הולדת בנו בכורו למזל"ט יעזור השי"ת שיזכה‬ ‫להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו ולגדלו ולחכמו‬ ‫לתורה ולחופה ולמעשים טובים וכל טוב סלה ברו"ג‬ ‫ניתן לשמוע השיעורים‬ ‫‪077-2110208‬‬ ‫הפרשה‬ ‫השיעורים‬ ‫לשמוע‬‫נעימות‬ ‫בקול ניתן‬ ‫‪1-518-9311-901‬‬ ‫‪077-2110208‬‬ ‫ארה"בהפרשה‬ ‫מס'נעימות‬ ‫בקול‬ ‫יומיים בשלוחה ‪4‬‬ ‫בשלוחה ‪ | 1‬שיעורים‬ ‫‪1-518-9311-901‬‬ ‫שיעורים שבועיים‬ ‫מס' ארה"ב‬ ‫שיעורים שבועיים בשלוחה ‪ | 1‬שיעורים יומיים בשלוחה ‪4‬‬ ‫לתרומות והנצחות‬ ‫והנצחותיקירכם‬ ‫לתרומותאו לזכות‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫נעימות הפרשה‬ ‫ע"שיקירכם‬ ‫פלוס"לזכות‬ ‫ב"נדרים‬ ‫נשמת או‬ ‫ניתן לתרום‬ ‫לעילוי‬ ‫‪053.414.3747‬‬ ‫נעימות הפרשה‬ ‫בפלאפון מס’‬ ‫פלוס" ע"ש‬ ‫או ב"נדרים‬ ‫ניתן לתרום‬ ‫או בפלאפון מס’ ‪053.414.3747‬‬ ‫יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א‬ ‫יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א‬ ‫ב‬ ‫לקבלת הגיליון ולהערות והארות במייל ‪nh987611@gmail.com‬‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫פניני פרשת נח ‪                                                                ‬ד‬ ‫חובת תוכחה ‪ ‬להקדי‪ ‬הרוחניות ‪ ‬להאיר תיבות התפילה ‪ ‬דר‪ ‬אר‪‬‬ ‫קדמה לתורה ‪ ‬שני בחינות בנח ‪ ‬צדיק ותמי‪  ‬חשיבות לימוד‬ ‫משניות‬ ‫שיעור יום ב' פרשת נח תשפ"ו ‪                                           ‬י‬ ‫אמונה ענינו המשכה ‪ ‬האמונה בכח התשובה ‪ ‬מה אכל הארי בתיבה ‪‬‬ ‫המלכת הבורא בעול‪‬‬ ‫יומא דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע ‪                ‬טז‬ ‫דרשה שנאמרה במוצאי שבת ג' חשון פר' נח תשפ"ו ‪-‬‬ ‫בסעודת ההילולא בבית המדרש שטפנשט‬ ‫הלילה הול‪ ‬אחר היו‪  ‬פותחי‪ ‬בכבוד אכסניא ‪ ‬במעלת סעודת מלוה‬ ‫מלכה ‪ ‬עצ‪ ‬הלוז ‪ ‬סגולה לפרנסה ‪ ‬מעלת סיפורי צדיקי‪  ‬העצה‬ ‫בימי‪ ‬אלו על ידי שבת אחי‪  ‬הטע‪ ‬שמספרי‪ ‬סיפורי צדיקי‪‬‬ ‫במוצ"ש ‪ ‬אמירת וית‪ ‬ל‪ ‬במוצאי שבת ‪ ‬במעלת השבת אחי‪ ‬שלאחר‬ ‫התפילה‬ ‫טוב להודות לה' חלק א' ‪                                                ‬כה‬ ‫שיעור שנמסר ביום כ"ז תשרי תשע"ח במסגרת ארגון השיעורים "דבש לפי"‬ ‫להקדי‪ ‬הודאה לבקשה ‪ ‬ההתחזקות לאחר חודש תשרי ע"י ההודאה‬ ‫של חנוכה ‪ ‬דר‪ ‬ההודאה ע"י הכנעה ‪ ‬תכלית הבריאה ‪ ‬ההודאה‬ ‫ג‬ ‫נעימות הפרשה • פניני פרשת נח‬ ‫פניני פרשת נח‬ ‫חובת תוכחה‬ ‫התהלּך ֹ ַנח‬ ‫האלקים ִ ְ ַ ֶ ְ‬ ‫בּדרתיו ֶאת ָ ֱ ִֹ‬ ‫היה ְ ֹ ֹ ָ‬ ‫תּמים ָ ָ‬ ‫צדּיק ָ ִ‬ ‫תּוֹלדת ֹ ַנח ֹ ַנח ִאישׁ ַ ִ‬ ‫אלּה ְ ֹ‬ ‫ֵ ֶ‬ ‫)בראשית ו‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫בדורותיו' ‪ ‬והטע‪ ‬למה היה נח נחשב‬ ‫בספר תיבת גומא לבעל הפרי מגדי‪‬‬ ‫לצדיק אצל אנשי דורו ג‪ ‬בחיי‪ ‬חיותו‬ ‫מבאר בפסוק זה דבר נפלא‪ ,‬הנה בחז"ל‬ ‫כי ‪' ‬את האלקי‪ ‬התהל‪ ‬נח'‪ .‬כא‪‬‬ ‫יש טענה על נח על שלא הוכיח את בני‬ ‫מרומז שלא הוכיח בני דורו ולא ראה‬ ‫דורו‪ ,‬שא‪ ‬שבנה את התיבה ק"כ שנה‪,‬‬ ‫כלל במעשיה‪ ‬ולא התערב עמה‪ ,‬וכל‬ ‫אבל הוא לא הוכיח את בני דורו כראוי‪,‬‬ ‫הילוכו היה רק בהתבודדות ע‪ ‬ה'‪ ,‬שכ‪‬‬ ‫וכתב‪ ,‬שהנה חז"ל אמרו )כתובות קה‪(:‬‬ ‫המוכיח ודאי שאומרי‪ ‬בני האד‪ ‬שיש‬ ‫'אמר אביי האי צורבא מרבנ‪ ‬דמרחמי‪‬‬ ‫לו עבירות‪ ,‬כי כשאומר לה‪' ‬טול קורה'‬ ‫ליה בני מתא לאו משו‪ ‬דמעלי טפי‪,‬‬ ‫משיבי‪ ‬לו 'טול קיס‪ ,'‬משא"כ א‪ ‬אי‪‬‬ ‫אלא משו‪ ‬דלא מוכח להו במילי‬ ‫מוכיח הכל מסכימי‪ ‬שהוא צדיק‪ ,‬וזהו‬ ‫דשמיא'‪ ,‬שכ‪ ‬כשהרב מוכיח את בני‬ ‫שנאמר 'צדיק תמי‪ ‬בדורותיו'‪ ,‬כי‬ ‫עירו אי‪ ‬אוהבי‪ ‬אותו‪} ,‬ואי‪ ‬אוהבי‪‬‬ ‫בדורו של משה ושמואל היו מחזרי‪‬‬ ‫אותו כי א‪ ‬לאחר מיתה{‪ ,‬לפי שהוא‬ ‫בעיירות ומוכיחי‪ ,‬והיו מחפשי‪ ‬לה‪‬‬ ‫מוכיח‪.‬‬ ‫עוונות‪ ,‬משא"כ נח לא ראה ולא ידע‪,‬‬ ‫ולכ‪ ‬היו מחשיבי‪ ‬אותו לצדיק ג‪‬‬ ‫ועל פי זה מבאר הפרי מגדי‪ ‬את‬ ‫בדורו‪.‬‬ ‫הפסוק‪' ,‬נח איש צדיק תמי‪ ‬היה‬ ‫?‪.‬‬ ‫להקדים הרוחניות‬ ‫חמס )בראשית ו‪ ,‬יא(‪.‬‬ ‫הארץ ָ ָ‬ ‫ותּמּלא ָ ָ ֶ‬ ‫האלקים ַ ִ ָ ֵ‬ ‫לפני ָ ֱ ִֹ‬ ‫הארץ ִ ְ ֵ‬ ‫ותּשּׁחת ָ ָ ֶ‬ ‫ַ ִ ָ ֵ‬ ‫את הגשמיות והארציות‪' ,‬לפני‬ ‫המגיד ממעזריטש זי"ע מבאר‬ ‫האלוקי‪ ,'‬לפני הרוחניות‪ ,‬שהיו עושי‪‬‬ ‫הפסוק‪ ,‬שהשחיתות של דור המבול‬ ‫מהגשמיות עיקר ומהרוחניות טפל‪,‬‬ ‫היא מפני שהיו מעדיפי‪ ‬את ה'אר‪,'‬‬ ‫ד‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫אחד הוא‪' ,‬לפני האלקי‪  ‬בפרהסיא'‪,‬‬ ‫אבל האד‪ ‬צרי‪ ‬לעשות הרוחניות‬ ‫שההשחתה היה מה שחטאו בפרהסיא‬ ‫עיקר והגשמיות טפל‪.‬‬ ‫ללא חשש‪' ,‬ואחרי‪ ‬אמרו כי הטע‪‬‬ ‫שנשחתו בסתר ובדברי‪ ‬מכוסי‪ ,‬שלא‬ ‫?‪.‬‬ ‫ידע‪ ‬כי א‪ ‬הש‪ .'‬ועיי"ש עוד‪.‬‬ ‫האב‪ ‬עזרא מבאר הפסוק בשני‬ ‫אופני‪ ,‬האחד הפו‪ ‬מהשני‪ ,‬פירוש‬ ‫?‪.‬‬ ‫להאיר תיבות התפילה‬ ‫תּחתּיּם‬ ‫תּשׂים ַ ְ ִ ִ‬ ‫בּצדּהּ ָ ִ‬ ‫התּבה ְ ִ ָ‬ ‫וּפתח ַ ֵ ָ‬ ‫מלמעלה ֶ ַ‬ ‫תּכלּנּה ִ ְ ַ ְ ָ‬ ‫אמּה ְ ַ ֶ ָ‬ ‫לתּבה ְ ֶואל ַ ָ‬ ‫תּעשׂה ַ ֵ ָ‬ ‫צהר ַ ֲ ֶ‬ ‫ַֹ‬ ‫וּשׁלשׁים ַ ֲ ֶ ָ‬ ‫תּעשׂה )בראשית ו‪ ,‬טז(‪.‬‬ ‫שׁניּם ְ ִ ִ‬ ‫ְ ִִ‬ ‫התפילות דברת דברי‪ ‬בטלי‪ ,‬ואי‪‬‬ ‫הבעש"ט הק' זי"ע מבאר ש'תיבה'‬ ‫תזכה לרוה"ק‪ ,‬שמכיו‪ ‬שלא כוו‪‬‬ ‫הכוונה לתיבות התפילה‪ ,‬צהר מלשו‪‬‬ ‫בתפלתו נמצא שבשעת תפילתו דיבר‬ ‫הארה‪ ,‬שיאיר האד‪ ‬את תיבות‬ ‫דברי‪ ‬בטלי‪.‬‬ ‫התפילה בכוונת הלב ועבודה‬ ‫?‪.‬‬ ‫בהתלהבות‪.‬‬ ‫מעשה שהיה בימי הרה"ק מרוז'י‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ז"ל באיש אחד שהשתוקק לזכות לרוח‬ ‫מספרי‪ ‬שפע‪ ‬נכנס אד‪ ‬אל‬ ‫הקודש‪ ,‬ונזהר בשביל כ‪ ‬ארבעי‪ ‬יו‪‬‬ ‫הרה"ק מרוז'י‪ ‬זי"ע‪ ,‬ותינה את צערו‬ ‫רצופי‪ ‬מלדבר דברי‪ ‬בטלי‪ ,‬כשכלו‬ ‫בפניו ואמר לו שראה מובא בספרי‪‬‬ ‫ארבעי‪ ‬יו‪ ‬ואי‪ ‬קול ואי‪ ‬קשב‪ ,‬החליט‬ ‫שאד‪ ‬שאינו מדבר דברי‪ ‬בטלי‪‬‬ ‫לנסוע להצדיק מרוז'י‪ ‬שיבאר לו‬ ‫ארבעי‪ ‬יו‪ ‬זוכה לרוח הקודש‪ ,‬והוא‬ ‫הסיבה והטע‪ ‬שלא הועילו לו מעשיו‬ ‫עשה כ‪ ‬ולא דיבר דברי‪ ‬בטלי‪ ‬למש‪‬‬ ‫להשיג רוח הקודש‪ ,‬והנה הצדיק מרוז'י‪‬‬ ‫ארבעי‪ ‬יו‪ ‬ובכל זאת לא זכה לרוה"ק‪,‬‬ ‫היה נוהג כידוע במנהגי שררה ומלכות‪,‬‬ ‫שאל אותו הצדיק‪ ,‬הא‪ ‬התפלל באות‪‬‬ ‫אי‪ ‬כס‪ ‬וזהב נחשב למאומה בחצר‬ ‫ארבעי‪ ‬יו‪ ,‬כשהשיב לו הלה בחיוב‬ ‫הצדיק‪ ,‬וכל מיני סגולות מלכי‪ ‬היו ש‪‬‬ ‫אמר לו‪ ,‬אכ‪ ‬נודע הדבר‪ ,‬באלו‬ ‫ה‬ ‫נעימות הפרשה • פניני פרשת נח‬ ‫בשגב קדושתו של הרה"ק מרוז'י‪‬‬ ‫לרוב‪ ,‬לא תשבע העי‪ ‬מלראות והאוז‪‬‬ ‫אי‪ ‬לנו שו‪ ‬השגה‪ ,‬ואנו רואי‪ ‬שהיחיד‬ ‫מלשמוע‪ ,‬וכשבא אותו איש לחצר‬ ‫שהצמח צדק מליובאוויטש מכנה אותו‬ ‫הצדיק וראה ש‪ ‬את כל העושר‬ ‫'הקדוש'‪ ,‬הוא הרה"ק מרוז'י‪ ,‬וכל‬ ‫והמלכות תמה בלבו ואמר‪ ,‬וכי זהו דר‪‬‬ ‫הצדיקי‪ ‬ענו אחריו מקודש מקודש‪.‬‬ ‫צדיקי‪ ‬וכי כ‪ ‬היא דרכה של תורה‪,‬‬ ‫וככל שהוסי‪ ‬האיש לשבת ברוז'י‪‬‬ ‫ולגבי עבודת הטיול אמר פע‪‬‬ ‫ולראות את מנהג החצר הוסי‪ ‬לתמוה‬ ‫לשני‪ ‬מצאצאיו שבקשו להצטר‪‬‬ ‫ולהתפלא‪ ,‬עד שהחליט שאי‪ ‬זה צדיק‬ ‫לטיולו‪ ,‬שא‪ ‬ה‪ ‬יכולי‪ ‬לדמות לעצמו‬ ‫כלל ואי‪ ‬כדאי לבוא אליו בשאלה של‬ ‫שכאשר נוסעי‪ ‬על הכרכרה הרי זה‬ ‫רוח הקודש‪.‬‬ ‫כאילו נושאי‪ ‬אות‪ ‬במיטה לבית‬ ‫עולמ‪ ,‬אזי יכולי‪ ‬ה‪ ‬להצטר‪‬‬ ‫ובאותו יו‪ ‬שרצה האיש לנסוע‬ ‫לנסיעתו‪.‬‬ ‫לדרכו בחזרה מרוז'י‪ ‬בלי לבקר את‬ ‫הצדיק‪ ,‬ראה והנה הצדיק מתכונ‪ ‬לנסוע‬ ‫והנה המרכבה היתה נקראת‬ ‫לטייל‪ ,‬רתמו ארבעה סוסי‪ ‬אבירי‪‬‬ ‫"קאלעס"‪ ,‬ומספרי‪ ‬שאחד הצדיקי‪‬‬ ‫למרכבה והצדיק הל‪ ‬לשבת במקומו‬ ‫שלח לס"ק מרוז'י‪ ‬בלשו‪ ‬הכתוב 'ואל‬ ‫שבמרכבה‪ ,‬א‪ ‬קוד‪ ‬שישב ניגש‬ ‫יבא 'בכל עת' }ב'קאלעס'( אל הקודש'‪,‬‬ ‫הצדיק אל אחד הסוסי‪ ‬והחליק בידו‬ ‫לשו‪ ‬נופל על לשו‪ ,‬כלומר שאי‪ ‬זה‬ ‫על גבו אחת ושתי‪ ‬ושלש‪ ,‬לתמהונו‬ ‫ראוי לצדיק להשתמש ע‪ ‬כרכרה זו‪,‬‬ ‫של אותו איש לא היה גבול‪ ,‬לא יכול‬ ‫ושלח הרה"ק מרוז'י‪ ‬לומר לו‪' ,‬בכל עת‬ ‫האיש להתאפק ניגש אל הצדיק ושאלו‬ ‫יהיו בגדי‪ ‬לבני‪) '‬קהלת ט‪ ,‬ח(‪ ,‬שצדיק‬ ‫ילמדנו רבנו איזו עבודה היא לצדיק‬ ‫צרי‪ ‬להיות במדרגה כזאת שא‪ ‬על פי‬ ‫ללט‪ ‬את הסוס‪ ,‬השיב לו הצדיק‪' ,‬סוס‬ ‫שנוסע ב'קאלעס' יהיה בבחינת בגדי‪‬‬ ‫זה להוי ידוע ל‪ ‬כבר עברו עליו ארבעי‪‬‬ ‫לבני‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלא דיבר דברי‪ ‬בטלי‪...'‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫ו‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫דרך ארץ קדמה לתורה‬ ‫לפני ַבּדּוֹר‬ ‫צדּיק ְ ָ ַ‬ ‫ראיתי ַ ִ‬ ‫אתך ָ ִ ִ‬ ‫התּבה ִכּי ֹ ְ ָ‬‫בּיתך ֶאל ַ ֵ ָ‬ ‫אתּה ְ ָוכל ֵ ְ ָ‬ ‫לנח ֹבּא ַ ָ‬ ‫ַויּאמר ה' ְ ֹ ַ‬ ‫ֹ ֶ‬ ‫הזּה )בראשית ז‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫ֶַ‬ ‫דבר ראשו‪ ‬ה‪ ‬הופכי‪ ‬עצמ‪ ‬ל'אינ‪‬‬ ‫ופירש רש"י‪ ,‬ראיתי צדיק‪ ,‬ולא נאמר‬ ‫אנשי‪ ,'‬כלומר ללא אנושיי‪ ,‬אבל‬ ‫צדיק תמי‪ .‬מכא‪ ‬שאומרי‪ ‬מקצת‬ ‫האד‪ ‬צרי‪ ‬תמיד להיות לחבירו במצב‬ ‫שבחו של אד‪ ‬בפניו וכולו שלא בפניו‪.‬‬ ‫של איש שיהיה אנושי לחבירו‪.‬‬ ‫הנה לשו‪ ‬רש"י הוא 'מכא‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫שאומרי‪ ‬מקצת שבחו של אד‪ ‬בפניו'‪,‬‬ ‫ומשמע שאפשר לומר לו רק מקצת‬ ‫שבחו‪ ,‬ומקשי‪ ‬העול‪ ‬שהרי בתחילת‬ ‫והנראה לבאר בפשטות‪ ,‬כי הנה‬ ‫הפרשה נאמר 'צדיק תמי‪ ,'‬שה‪ ‬ב'‬ ‫בגמרא זבחי‪) ‬ד‪ ‬צ‪ (:‬בסוגיא דתדיר‬ ‫שבחי‪ ,‬ואילו כא‪ ‬נאמר לו מפי הקב"ה‬ ‫ומקודש אמרו‪ ,‬שהנה הדי‪ ‬הוא שתדיר‬ ‫רק השבח 'צדיק'‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬אי‪ ‬זה מקצת‬ ‫ואינו תדיר ‪ ‬תדיר קוד‪ ,‬מקודש ואינו‬ ‫שבחו אלא חצי שבחו‪ ,‬והיה לרש"י‬ ‫מקודש ‪ ‬מקודש קוד‪ ,‬ושאלו בגמרא‪,‬‬ ‫לומר שבפניו אומרי‪ ‬חצי שבחו‪.‬‬ ‫'איבעיא להו תדיר ומקודש איזה מה‪‬‬ ‫קוד‪ ,‬תדיר קוד‪ ‬משו‪ ‬דתדיר‪ ,‬או‬ ‫ויש מתרצי‪ ‬על דר‪ ‬צחות‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫דלמא מקודש קדי‪ ‬דקדיש'‪ ,‬ואמרו‬ ‫מבאר הרה"ק בעל החכמת אליעזר‬ ‫בגמרא‪' ,‬תא שמע תמידי‪ ‬קודמי‪‬‬ ‫מסרט ויז'ני‪ ‬זי"ע‪ ,‬וכ‪ ‬מביאי‪ ‬בש‪‬‬ ‫למוספי‪ ,‬וא‪ ‬על גב דמוספי‪ ‬קדישי'‪,‬‬ ‫הלב שמחה זי"ע‪ ,‬וכ‪ ‬מביא הגאו‪ ‬רבי‬ ‫ומזה הוכיחו שתדיר קוד‪ ‬למקודש‪,‬‬ ‫יצחק זילברשטיי‪ ‬שליט"א‪ ,‬כי בתחילת‬ ‫שכ‪ ‬המוס‪ ‬מקודש יותר מהתמיד‬ ‫הפרשה נאמר ג' שבחי‪' ,‬איש'‪' ,‬צדיק'‪,‬‬ ‫ואעפ"כ התמיד קוד‪ ,‬ודחו בגמרא‪,‬‬ ‫'תמי‪ ,'‬השבח הראשו‪ ‬הוא 'איש'‪,‬‬ ‫'אטו שבת למוספי‪ ‬אהנאי לתמידי‪ ‬לא‬ ‫היינו להיות 'ב‪ ‬אד‪ ,'‬א מענשט‪ ,‬שג‪‬‬ ‫אהנאי'‪ ,‬ופירש רש"י‪ ,‬דכיו‪ ‬דהאידנא‬ ‫זה מעלה גדולה‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬נמצא שאמר‬ ‫קריבי‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬ש‪ ‬שבת ג‪ ‬על‬ ‫לו הקב"ה רק שליש משבחו‪ ,‬וזהו‬ ‫התמידי‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬ג‪ ‬התמיד של שבת‬ ‫מקצת שבחו בפניו‪.‬‬ ‫הוא יותר מקודש }מהתמיד של ימות‬ ‫ומספרי‪ ‬שהגה"ח רבי גד'ל אייזנר‬ ‫החול{‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬התמיד הוא ג‪ ‬תדיר‬ ‫ז"ל היה רגיל לומר שיש אנשי‪‬‬ ‫וג‪ ‬מקודש‪.‬‬ ‫שרוצי‪ ‬להפו‪ ‬להיות כמלאכי‪ ,‬אבל‬ ‫ז‬ ‫נעימות הפרשה • פניני פרשת נח‬ ‫שהתמימות של צדיק הוא תמימות‬ ‫מבואר בדברי בגמרא שהשבת‬ ‫יותר נעלית‪ ,‬וכ‪ ‬להיפ‪ ,‬שהצדיק שהוא‬ ‫משפיעה קדושה ג‪ ‬על התמיד‪ ,‬וכמו‬ ‫ג‪ ‬תמי‪ ,‬צדקותו היא צדקות אחרת‪,‬‬ ‫כ‪ ‬יש לומר שמה שנאמר 'צדיק תמי‪,'‬‬ ‫וא‪ ‬כ‪ ‬כשנאמר על נח בפניו רק‬ ‫אי‪ ‬הכוונה שיש כא‪ ‬שתי מעלות‪ ,‬צדיק‬ ‫'צדיק'‪ ,‬אי‪ ‬כא‪' ‬מחצית' של שבחיו‪,‬‬ ‫ותמי‪ ,‬כי כשהאד‪ ‬הוא ג‪ ‬תמי‪ ‬וג‪‬‬ ‫אלא רק 'מקצת' שבחיו‪.‬‬ ‫צדיק‪ ,‬מעלתו הרבה יותר גדולה ממי‬ ‫שהוא רק תמי‪ ‬או רק צדיק‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫שני בחינות בנח ‪ -‬צדיק ותמים‬ ‫ואילו הדור המאוחר יותר שבו חי נח‬ ‫החיד"א בספרו פני דוד מביא בש‪‬‬ ‫היה דור הפלגה‪ ,‬אשר לא נודע כי‬ ‫הבית יוס‪ ‬לבאר באופ‪ ‬נפלא‪ ,‬מה‬ ‫השחית את דרכו בפריצת גדרי‬ ‫שבריש הפרשה נאמר על נח 'צדיק‬ ‫הקדושה‪ ,‬א‪ ‬היה דור שהרי‪ ‬את נס‬ ‫תמי‪ '‬ואילו בהמש‪ ‬הפסוק נאמר לו‬ ‫המרד בהקב"ה‪ ,‬שהיה זה דור של‬ ‫רק התואר 'צדיק'‪ ,‬ועוד יש להבי‪‬‬ ‫כפירה ועבודה זרה‪ ,‬דור שרצה להרי‪‬‬ ‫שבריש הפרשה נאמר 'בדורותיו' לשו‪‬‬ ‫יד בשלטו‪ ‬שמי‪ ,‬ג‪ ‬על רוח בני דור‬ ‫רבי‪ ,'‬ובפסוק זה נאמר 'בדור הזה'‪,‬‬ ‫זה התגבר נח והיה לאיש 'תמי‪,'‬‬ ‫לשו‪ ‬יחיד‪ ,‬ומבאר מר‪ ‬בעל בית יוס‪,‬‬ ‫התמי‪ ‬הוא הנשמר מעבודה זרה‪ ,‬וכמו‬ ‫שהנה נח היה חי בשני דורות של‬ ‫שנאמר 'לא ימצא ב‪ ‬מעביר בנו ובתו‬ ‫אנשי‪ ‬חטאי‪ ,‬שני דורות ושני חטאי‪‬‬ ‫באש קוס‪ ‬קסמי‪ ‬מעונ‪ ‬ומנחש‬ ‫השוני‪ ‬במהות‪ ,‬הדור הראשו‪ ‬היה דור‬ ‫ומכש‪ ‬חבר ושואל אוב וידעוני ודורש‬ ‫המבול‪ ,‬אשר חטא בכ‪ ‬שהשחית את‬ ‫אל המתי‪ ,‬תמי‪ ‬תהיה ע‪ ‬ה' אלקי‪'‬‬ ‫דרכו על האר‪ ,‬דור זה היה פרו‪ ‬בגילוי‬ ‫)דברי‪ ‬יח‪ ,‬יג(‪ ,‬הרי לנו שתמי‪ ‬הוא הפכו‬ ‫עריות והשחית בזנות‪ ,‬ואילו נח שלא‬ ‫של העובד עבודה זרה‪.‬‬ ‫היה כבני דורו‪ ,‬היה נח איש 'צדיק'‪,‬‬ ‫וכאשר ציוה הקב"ה לנח שיבוא ע‪‬‬ ‫הצדיק הוא כידוע מי שזכה לשמור‬ ‫כל ביתו להכנס אל התיבה אמר לו 'כי‬ ‫עצמו בקדושה‪ ,‬ולכ‪ ‬נקרא יוס‪ ‬בש‪‬‬ ‫אות‪ ‬ראיתי צדיק לפני בדור הזה'‪ ,‬שכ‪‬‬ ‫יוס‪ ‬הצדיק‪ ,‬שכ‪ ‬פטפט ביצרו והתגבר‬ ‫דור ההפלגה טר‪ ‬היה‪ ,‬ובדור זה דור‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫ח‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫תמי‪'  '‬בדורותיו'‪ ,‬ששני מעלות אלו‬ ‫שפג‪ ‬במידת הקדושה היה נח 'צדיק'‪,‬‬ ‫היו בו בשני הדורות‪ ,‬שכ‪ ‬בשני דורות‬ ‫צדיק בלבד ולא תמי‪ ,‬שכ‪ ‬ג‪ ‬שאר‬ ‫הפושעי‪ ‬שעברו התגלה ג‪ ‬במידת‬ ‫בני אותו דור לא היו כופרי‪ ‬בעיקר‪,‬‬ ‫צדקתו וג‪ ‬במידת תמימותו‪.‬‬ ‫ואילו הפסוק שנאמר בתחילת פרשת‬ ‫נח בא לתאר ולספר את מידותיו של‬ ‫החיד"א לאחר שהוא מביא את‬ ‫נח במש‪ ‬כל ימי חייו‪ ,‬ואי‪ ‬זה דיבור‬ ‫הפירוש הזה הוא מסיי‪' ‬כי נאי‪‬‬ ‫שנאמר לנח‪ ,‬כי א‪ ‬דברי התורה על נח‪,‬‬ ‫הדברי‪ ‬למי שאמר‪.'‬‬ ‫ומשו‪ ‬כ‪ ‬נאמר בו כי נח היה 'צדיק‬ ‫?‪.‬‬ ‫חשיבות לימוד משניות‬ ‫אמונת עתי‪ ‬וגו' על כל ששה סדרי‬ ‫הנה לימוד המשניות הוא דבר חשוב‬ ‫משנה‪ ,‬שמעוררי‪ ‬הדביקות בכל שש‬ ‫עד מאד‪ ,‬ואמרו חז"ל )ב"מ לג‪' (.‬לעול‪‬‬ ‫רוחתא }צדדי‪ {‬מעלה ומטה וד' רוחות‪,‬‬ ‫הוי ר‪ ‬למשנה'‪ ,‬ואמרו צדיקי‪‬‬ ‫ומבאר שא‪ ‬שהעול‪ ‬הזה מלא‬ ‫שמשנ"ה אותיות נשמ"ה‪ ,‬שעל ידי‬ ‫מכשולי‪ ‬וחשכות‪ ,‬מכל מקו‪ ‬על ידי‬ ‫לימוד משניות זה שמירה לנשמה‪.‬‬ ‫ששה סדרי משנה יכולי‪ ‬להיות מבני‬ ‫והביאו בספה"ק משנ"ה בגימטריא‬ ‫עלי' ולעורר ניצו‪ ‬הטוב‪ ,‬ואי‪ ‬לנו רק‬ ‫פרנס"ה‪ ,‬שעל ידי לימוד משניות זוכי‪‬‬ ‫התורה הזאת לכ‪ ‬מפייסי‪ ‬התורה הק'‬ ‫לשפע פרנסה‪.‬‬ ‫בפסוק אור זרוע ומאמיני‪ ‬אנחנו שעל‬ ‫ידי תוה"ק אנו דבוקי‪ ‬למעלה למעלה‪,‬‬ ‫ומביא בספה"ק תורה אור לבעל‬ ‫על ידי משניות ששגור בפיו‪ ,‬לכל הפחות‬ ‫התניא }בסו‪ ‬פרשת קדושי‪ ,{‬שחשוב‬ ‫סדר משניות אחד ייגע שיהי' שגור‪ ,‬ועל‬ ‫עד מאד שידע האד‪ ‬לכל הפחות סדר‬ ‫ידי זה הוא דבוק בצד אחד‪ ,‬שמבואר‬ ‫אחד של משניות בעל פה‪ ,‬וכתב‬ ‫במדרש ]תלפיות[ ששואלי‪ ‬לכל אד‪‬‬ ‫שעדי‪ ‬לידע סדר קדשי‪ ‬בעל פה‪ ,‬לפי‬ ‫}לאחר מאה ועשרי‪ ‬שנה{ המשניות‬ ‫שעל ידי לימוד זה הרי זה כאילו הקריב‬ ‫שלמד‪ ,‬והעיקר שיכניס ללב ש'יותר‬ ‫כל הקרבנות‪.‬‬ ‫שוה מעט משניות שבקרבו מכל הו‪‬‬ ‫ובספה"ק שפתי צדיק להרה"ק‬ ‫דעלמא'‪ ,‬קוב"ה ואורייתא וישראל חד‬ ‫מפיל‪ ‬זי"ע )ליו"כ אות ו( מביא דברי‪‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫נוראי‪ ,‬שהנה חז"ל דרשו הפסוק והיה‬ ‫ט‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור יום ב' פרשת נח תשפ"ו‬ ‫שיעור יום ב' פרשת נח תשפ"ו‬ ‫והנני‬ ‫מפּניהם ְ ִ ְ ִ‬ ‫חמס ִ ְ ֵ ֶ‬ ‫הארץ ָ ָ‬ ‫מלאה ָ ָ ֶ‬ ‫לפני ִכּי ָ ְ ָ‬ ‫בּשׂר ָבּא ְ ָ ַ‬ ‫לנח ֵקץ ָכּל ָ ָ‬ ‫אלקים ְ ֹ ַ‬ ‫ַויּאמר ֱ ִֹ‬ ‫ֹ ֶ‬ ‫חמשּׁים‬ ‫התּבה ֲ ִ ִ‬‫ארך ַ ֵ ָ‬ ‫אמּה ֹ ֶ ְ‬ ‫אתהּ ְשׁלשׁ ֵמאוֹת ַ ָ‬ ‫תּעשׂה ֹ ָ‬‫אשׁר ַ ֲ ֶ‬‫הארץ‪ֶ ְ .‬וזה ֲ ֶ‬ ‫משׁחיתם ֶאת ָ ָ ֶ‬‫ַ ְ ִ ָ‬ ‫קוֹמתהּ )בראשית ו‪ ,‬יג‪ ,‬טו(‪.‬‬ ‫אמּה ָ ָ‬ ‫וּשׁלשׁים ַ ָ‬ ‫רחבּהּ ְ ִ‬ ‫אמּה ָ ְ ָ‬ ‫ַ ָ‬ ‫הרה"ק מאפטא‪ ,‬הרה"ק רבי משה צבי‬ ‫בספר קול יעקב להרה"ח ר' אליעזר‬ ‫מסאוורא‪ ,‬ורבינו מהרא"ל מקישינוב‪.‬‬ ‫יעקב ראזני‪ ‬מגדולי חסידי בעלז רב‬ ‫ומסופר כי בתו‪ ‬שיח הגיג‪ ‬בדברי‬ ‫דקהילת זענטא מביא מה שכתב בספר‬ ‫תורה ביקש הרה"ק מאפטא את הרב‬ ‫אמרי נוע‪) ‬כת"י(‪ ,‬שמעתי מהר"ר יצחק‬ ‫מקישינוב שיאמר דבר חידוש‪ ,‬ואז נענה‬ ‫רובי‪ ,‬שהיה דיי‪ ‬בטיסמני‪ ,‬ששמע‬ ‫הרב מקישינוב ואמר‪:‬‬ ‫מזק‪ ‬אחד בעיר לאנצוהט שסיפר‬ ‫כדברי‪ ‬האלה להרה"ק רבי יצחק‬ ‫כידוע בתחילה היו רק ג' רגלי‬ ‫אייזיק מזידיטשוב זי"ע‪:‬‬ ‫המרכבה ‪ ‬אריה נשר ואד‪ ,‬אול‪‬‬ ‫כאשר עמד יוס‪ ‬הצדיק בנסיו‪ ‬ע‪‬‬ ‫הרה"ק ה'אוהב ישראל' מאפטא זי"ע‬ ‫אשת פוטיפר‪ ,‬נעשה יוס‪ ‬שנקרא‬ ‫נהג מדי שנה בשנה לבוא לשבות שבת‬ ‫'שור' רגל רביעית למרכבה‪ .‬וזהו‬ ‫אחת בעיר קעשינוב‪ ,‬והתאכס‪ ‬הרה"ק‬ ‫ששלחו האחי‪ ‬לאמר ליוס‪ ‬בש‪‬‬ ‫בביתו של הרב )הרה"ק מקעשינוב‬ ‫אביה‪ ‬יעקב )בראשית נ‪ ,‬יז(‪ ,‬כה תאמרו‬ ‫והוא ניהו בעל ספה"ק 'גבורות ארי'‬ ‫ליוס‪ ‬אנא שא נא פשע אחי‪ ‬וחטאת‪‬‬ ‫הנקרא ג‪ ‬כ‪ ‬הרב מלאנצוהט(‪ .‬פע‪‬‬ ‫כי רעה גמלו‪ ‬ועתה שא נא לפשע עבדי‬ ‫בעצ‪ ‬יו‪ ‬השב"ק כאשר הסבו בשבת‬ ‫אלקי אבי‪ ,‬כלומר בתחילה היו רק ג'‬ ‫יחדיו בצוותא ע‪ ‬המוני תושבי העיר‬ ‫רגלי מרכבה הרמוזי‪ ‬בתיבת אנ"א‪,‬‬ ‫התבטא הרה"ק מאפטא בשבחו של‬ ‫נוטריקו‪ ‬א'ריה נ'שר א'ד‪ ,‬וראו האחי‪‬‬ ‫הרב‪ ,‬וכ‪ ‬אמר בפני כל ע‪ ‬ועדה‪,‬‬ ‫ברוח הקודש שישנה צורה נוספת‬ ‫הראית‪ ‬את הרב אשר בחרתי‬ ‫ברגלי המרכבה והיא צורת שור‪ ,‬והבינו‬ ‫בשבילכ‪ ,‬תאמינו לי אשר חדרי‬ ‫שזה הוא יוס‪ ‬אחיה‪ ‬שנאמר עליו‬ ‫התורה מארבע מאות שנה היו גנוזי‪‬‬ ‫'בכור שורו הדר לו'‪ .‬וראו האחי‪ ‬שבטי‬ ‫ונעלמי‪ ,‬עד שבא הרב הק' דלאנצוט‬ ‫י‪‬ה כי יוס‪ ‬יבוא לידי נסיונות קשי‪,‬‬ ‫בעול‪ ,‬ונמסרו לו רזי ומצפוני התורה‪.‬‬ ‫וג‪ ‬עתיד לצאת ממנו ירבע‪ ‬ב‪ ‬נבט‬ ‫שיעמיד עגלי‪ ‬לעבודה זרה‪ ,‬ובקשו‬ ‫מסופר על אחת הפעמי‪ ‬בה‬ ‫שלא תפג‪ ‬צורת השור מרגלי‬ ‫התוועדו יחדיו שלשה רועי ישראל‪,‬‬ ‫י‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫א‪ ‬הרב מסאוורא‪ ‬יוכל להגיד תורה‬ ‫המרכבה‪ ,‬לכ‪ ‬סברו האחי‪ ‬להרוג את‬ ‫כזאת שימצא ח‪ ‬בעיני אז אבטל את‬ ‫יוס‪ ‬כדי שתחזור המרכבה להיות של‬ ‫הקפדתי‪.‬‬ ‫ג' צורות בלבד‪ ,‬אריה נשר אד‪.‬‬ ‫סמ‪ ‬הרה"ק מסאוורא‪ ‬את ראשו‬ ‫ובראות האחי‪ ‬את יוס‪ ‬במצרי‪,‬‬ ‫על מקלו והתבונ‪ ‬קצת‪ ,‬ואחר כ‪ ‬הרי‪‬‬ ‫אמרו לו שכל עמל‪ ‬היה לריק‪' ,‬ועתה'‬ ‫את ראשו ואמר שיש לו דבר תורה כזה‪,‬‬ ‫כאשר הורידו‪ ‬למצרי‪ ‬ועמדת בנסיו‪,‬‬ ‫ופתח ואמר‪ ,‬ידוע מספרי‪ ‬הקדושי‪‬‬ ‫נשלמה המרכבה ב‪ ‬בחינת שור‪ ,‬וזהו‬ ‫)זוה"ק ח"א קיד( שיש מקטרג ששמו‬ ‫ש"א נ"א‪ ,‬נוטריקו‪ ‬ש'ור א'ריה נ'שר‬ ‫נח"ש‪ ,‬שהאות ח' שבשמו היא מתוק‪‬‬ ‫א'ד‪' ,‬לפשע עבדי' וגו'‪ ,‬פירוש‪ ,‬על ידי‬ ‫הדיני‪ ,‬והאותיות נ' ש' המה‬ ‫שחטאנו ל‪ ‬ועל ידי כ‪ ‬נכנס לנסיו‪‬‬ ‫הממתיקי‪ ,‬הנ' הוא מש‪ ‬אדנ"י והש'‬ ‫ועמד בו‪.‬‬ ‫מש‪ ‬שד"י‪ ,‬וזה כוונת מאמר‪ ‬ז"ל )ב"ק‬ ‫והוסי‪ ‬הרה"ק מקעשינוב ואמר‪,‬‬ ‫כג‪' (:‬ארס נחש בי‪ ‬שיניו עומד'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫שתיבות אלה"י אבי"‪ ‬נוטריקו‪ ‬א'י ל'או‬ ‫תוק‪ ‬הדיני‪ ‬וארסו של הנחש שהוא‬ ‫ה'אי י'ומא‪ ,‬שמכרנו אות‪ ,‬כ'מה י'וס‪‬‬ ‫האות ח'‪ ,‬עומד בי‪ ‬שיניו‪ ,‬אלו האותיות‬ ‫א'יכא ב'שוקא )לשו‪ ‬הגמ' בפסחי‪ ‬סח‪ ,(:‬עד‬ ‫ש' נ' שה‪ ‬האותיות הממתיקות‪ ,‬ועוד‬ ‫כא‪ ‬פירושו הנפלא‪.‬‬ ‫מקטרג הוא סמא"ל שהאותיות ס"מ‬ ‫ה‪ ‬מתוק‪ ‬הדיני‪ ,‬והאותיות א"ל המה‬ ‫בשמוע הרה"ק מסאוורא‪ ‬ביאור זה‬ ‫הממתיקי‪ ,‬כי המה ש‪ ‬א‪‬ל‪ ,‬חסד א‪‬ל‬ ‫לא אבה לקבל את דבריו ומחה על‬ ‫כל היו‪) ,‬תהלי‪ ‬נב‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫שעשה נוטריקו‪ ‬בש‪ ‬ה'‪ ,‬אבל הרה"ק‬ ‫מאפטא קילס מאוד את הדברי‪ ‬הללו‬ ‫אבל דור המבול חטאו כל כ‪ ‬עד‬ ‫והתבטא על גדלותו של הרב דקעשינוב‬ ‫שביטלו את הממתיקי‪ ‬והגבירו את‬ ‫ואמר עליו כי הקב"ה לקח עפר מהר‬ ‫אותיות ח' דנח"ש וס"מ מסמא"ל שה‪‬‬ ‫סיני ומזה גיבל את גופו הק'‪ ,‬והביע‬ ‫מתוק‪ ‬הדיני‪ ,‬על כ‪ ‬אמר הקב"ה לנח‬ ‫הקפדתו על הרה"ק מסאוורא‪ ‬שלא‬ ‫)בראשית ו‪ ,‬יג( 'ק‪ ‬כל בשר בא לפני‪ ,‬כי‬ ‫קיבל את הדברי‪.‬‬ ‫מלאה האר‪ ‬חמ"ס'‪ ,‬ובשביל זה צוה‬ ‫הקב"ה לנח שיעשה תיבה להמשי‪ ‬את‬ ‫בי‪ ‬החבריא נעשה רעש גדול בדבר‬ ‫הממתיקי‪ ‬הנרמזי‪ ‬במידות התיבה‪,‬‬ ‫המעשה‪ ,‬ונכנסו בעובי הקורה לפייס‬ ‫שלש מאות אמה אר‪ ‬התיבה זוהי האות‬ ‫את הרה"ק מאפטא שיסיר את‬ ‫ש'‪ ,‬חמשי‪ ‬אמה רחבה היא אות נ'‪ ,‬וה‪‬‬ ‫הקפדתו‪ .‬אמר לה‪ ‬הרה"ק מאפטא‪,‬‬ ‫אי‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור יום ב' פרשת נח תשפ"ו‬ ‫חגיגה )ד‪ ‬יג‪ (:‬כתוב אחד אומר )יחזקאל‬ ‫שתי האותיות הממתיקות מתיבת נחש‪,‬‬ ‫א‪ ,‬י( 'ודמות פניה‪ ‬פני אד‪ ‬ופני אריה‬ ‫שלשי‪ ‬אמה קומתה זו האות ל'‪ ,‬ואל‬ ‫אל הימי‪ ‬לארבעת‪ ‬ופני שור‬ ‫אמה תכלנה מלמעלה זו אות א'‪ ,‬וה‪‬‬ ‫מהשמאל לארבעת‪ '‬וגו'‪ ,‬וכתיב )ש‪ ‬י‪,‬‬ ‫שתי האותיות הממתיקות של הש‪‬‬ ‫יד( 'וארבעה פני‪ ‬לאחד פני האחד פני‬ ‫סמא"ל‪.‬‬ ‫הכרוב ופני השני פני אד‪ ‬והשלישי פני‬ ‫אריה והרביעי פני נשר'‪ ,‬ואילו שור לא‬ ‫וכאשר שמע הרה"ק מאפטא את‬ ‫קא חשיב‪ .‬אמר ריש לקיש יחזקאל‬ ‫הדבר תורה הלזה יוצא מפי הרה"ק‬ ‫ביקש עליו רחמי‪ ‬והפכו לכרוב‪ ,‬אמר‬ ‫מסאוורא‪ ‬מצאו הדברי‪ ‬ח‪ ‬בעיניו עד‬ ‫לפניו רבונו של עול‪ ‬קטיגור יעשה‬ ‫למאוד‪ ,‬והסיר את הקפדתו וברכו‬ ‫סניגור‪.‬‬ ‫שיארי‪ ‬ימי‪.‬‬ ‫והיינו שעל ידי התפילות תיקנו‬ ‫ובמה שהזכיר העני‪ ‬שיש במרכבה‬ ‫העני‪ ‬של שור עד שנעשה מזה כרוב‪.‬‬ ‫צורת שור ראה מה שאמרו בגמרא‬ ‫?‪.‬‬ ‫אמונה ענינו המשכה‬ ‫המּבּוּל )בראשית ז‪ ,‬ז(‪.‬‬ ‫מפּני ֵמי ַ ַ‬ ‫התּבה ִ ְ ֵ‬ ‫בניו ִאתּוֹ ֶאל ַ ֵ ָ‬ ‫וּנשׁי ָ ָ‬ ‫ואשׁתּוֹ ְ ֵ‬ ‫וּבניו ְ ִ ְ‬ ‫ויּבא ֹ ַנח ָ ָ‬ ‫ַָ ֹ‬ ‫הרב הק' מורינו יחיאל מיכל מ"מ‬ ‫יש להבי‪ ‬מהו הלשו‪' ‬מפני מי‬ ‫מזלאטשוב שהקשה כ‪ ,‬והלא פלא גדול‬ ‫המבול'‪ ,‬היה לו לומר בסתמא ויבא נח‬ ‫לחשוד את נח הצדיק שהיה מקטני‬ ‫אל התיבה‪ .‬ופירש רש"י‪' ,‬א‪ ‬נח מקטני‬ ‫אמנה בהשי"ת ח"ו‪ .‬ומבאר‪ ,‬דהנה תיבת‬ ‫אמנה היה מאמי‪ ‬ואינו מאמי‪ ‬שיבא‬ ‫אמונה יש לו שני פירושי‪ ,‬אחד‪,‬‬ ‫המבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו‬ ‫כפשוטו האמנת הדבר שבודאי יהיה‬ ‫המי‪ ,'‬ויש להבי‪ ‬שהרי על נח נאמר‬ ‫כ‪ .‬עוד י"ל‪ ,‬אמונה מלשו‪ ‬ויהי אומ‪‬‬ ‫'כי אות‪ ‬ראיתי צדיק לפני בדור הזה'‪,‬‬ ‫את הדסה )אסתר ב‪ ,‬ז( והוא לשו‪‬‬ ‫ומה שיי‪ ‬לומר עליו שמקטני אמנה‬ ‫המשכה וגידול‪ ,‬כי באמונה יש כח זה‬ ‫היה מאמי‪ ‬ואינו מאמי‪.‬‬ ‫שעל ידי האמונה יומש‪ ‬הדבר הזה‬ ‫ממקורו ויבוא‪ ,‬והיינו שעל ידי שהוא‬ ‫ומבאר בספה"ק אוהב ישראל בש‪‬‬ ‫בי‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫המבול‪ ,‬היינו על ידי שלימות אמונתו‬ ‫מאמי‪ ‬בהשי"ת ובוטח בו באמונה‬ ‫יומש‪ ‬בוודאי מזה הבאת המבול‪ .‬ולא‬ ‫שלימה על שו‪ ‬איזה דבר אז נמש‪‬‬ ‫היה יודע אי‪ ‬לית‪ ‬עצות בנפשו מה‬ ‫הדבר ההוא ובא בשלימות‪.‬‬ ‫לעשות‪ .‬וזהו שפירש רש"י ז"ל מקטני‬ ‫אמנה היה מאמי‪ ‬ואינו מאמי‪ ‬היינו‬ ‫והנה נח הצדיק בוודאי האמי‪‬‬ ‫שבאמת היה מאמי‪ ,‬רק שירא להאמי‪‬‬ ‫בשלימות בכל אשר דיבר אליו השי"ת‬ ‫בשלימות שהשי"ת יביא המבול כי אולי‬ ‫בכל לבבו ובכל נפשו בתמימות כדרכו‬ ‫יהיה הוא הגור‪ ‬לזה‪ .‬עד שדחקוהו‬ ‫הטוב מאז ומקד‪ .‬א‪ ‬בדבר זה היה‬ ‫המי‪ ,‬ואז נכנס לתיבה‪ ,‬מאחר שהמבול‬ ‫ירא להאמי‪ ‬באמונה שלימה בכל לבבו‪,‬‬ ‫כבר ירד‪.‬‬ ‫כי אולי יהיה הוא הגור‪ ‬להבאת‬ ‫?‪.‬‬ ‫האמונה בכח התשובה‬ ‫כא‪' ‬א‪ ‬נח מקטני אמנה היה מאמי‪'‬‬ ‫בספר ליקוטי יהושע מביא שיש‬ ‫שנח האמי‪ ‬שאנשי דורו ישובו‬ ‫מפרשי‪ ‬הכוונה בדברי רש"י‪ ,‬שהנה‬ ‫בתשובה כשיראו ירידת הגש‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫על הפסוק )לקמ‪ ‬פסוק יב( 'ויהי הגש‪‬‬ ‫השי"ת בתחילה הוריד המי‪ ‬כגש‪,‬‬ ‫על האר‪ '‬כתב רש"י 'ולהל‪ ‬הוא אומר‬ ‫מכח אמונתו של נח שהאמי‪ ‬ג‪‬‬ ‫ויהי המבול‪ ,‬אלא כשהוריד‪ ‬הוריד‪‬‬ ‫בקטני אמונה‪ ,‬ולכ‪' ‬ואינו האמי‪ ‬שיבא‬ ‫ברחמי‪ ‬א‪ ‬יחזרו יהיו גשמי ברכה‬ ‫המבול'‪ ,‬לפי שהיה סבור בדעתו‬ ‫וכשלא חזרו היו למבול'‪ ,‬הרי שהיה‬ ‫שאנשי הדור ישובו בתשובה‪ ,‬אבל‬ ‫מקו‪ ‬לומר שאנשי דור המבול עוד‬ ‫למעשה לא שבו בתשובה‪ ,‬ומשו‪ ‬כ‪‬‬ ‫ישובו בתשובה ולא יענשו‪ .‬ועל פי זה‬ ‫'לא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המי‪.'‬‬ ‫יש מבארי‪ ‬הכוונה ג‪ ‬בדברי רש"י‬ ‫?‪.‬‬ ‫גי‬ ‫נעימות הפרשה • שיעור יום ב' פרשת נח תשפ"ו‬ ‫מה אכל הארי בתיבה‬ ‫רמשׂ ְ ַועד עוֹף‬‫בּהמה ַעד ֶ ֶ‬ ‫מאדם ַעד ְ ֵ ָ‬ ‫האדמה ֵ ָ ָ‬ ‫אשׁר ַעל ְ ֵפּני ָ ֲ ָ ָ‬ ‫היקוּם ֲ ֶ‬ ‫ַויּמח ֶאת ָכּל ַ ְ‬‫ִַ‬ ‫בּתּבה )בראשית ז‪ ,‬כג(‪.‬‬‫ואשׁר ִאתּוֹ ַ ֵ ָ‬ ‫אך ֹ ַנח ַ ֲ ֶ‬‫ויּשּׁאר ַ ְ‬ ‫הארץ ַ ִ ָ ֶ‬ ‫ויּמּחוּ ִמן ָ ָ ֶ‬ ‫השּׁמים ַ ִ ָ‬ ‫ַ ָ ִַ‬ ‫ועל פי זה כתב החת‪ ‬סופר‪,‬‬ ‫פירש רש"י‪ ,‬א‪ ‬נח‪ ,‬במדרש אגדה‬ ‫שמשו‪ ‬שהארי אוכל בדר‪ ‬כלל רק‬ ‫גונח וכוהה ד‪ ‬מטורח הבהמות והחיות‪,‬‬ ‫בשר‪ ,‬ולתיבה הכניס נח רק עשב ופרי‬ ‫ויש אומרי‪ ‬שאיחר מזונות לארי‬ ‫הע‪ ,‬לכ‪ ‬לא האכילו מהפירות‬ ‫והכישו‪.‬‬ ‫והעשבי‪ ‬אלא כשהיה הארי רעב עד‬ ‫בביאור הדבר שבדוקא הארי היה זה‬ ‫מאד‪ ,‬אלא שפע‪ ‬אחת איחר מזונו‬ ‫שהכישו‪ ,‬מבאר החת‪ ‬סופר על פי מה‬ ‫יותר מדאי‪ ,‬ואז הכיש הארי את נח‪,‬‬ ‫שכתב האב‪ ‬עזרא )בראשית ו‪ ,‬יט(‪' ,‬ותועי‬ ‫והטע‪ ‬מה שנענש לפי שהיה לו‬ ‫רוח ישאלו מה אכל כל עו‪ ‬דורס וכל‬ ‫להאמי‪ ‬שמאחר שהשי"ת צווהו‬ ‫חיה כמו האריה שלא יחיה כי א‪‬‬ ‫להכניס את כל החיות והבהמות לתיבה‬ ‫מבשר'‪ ,‬דלכאורה מהיכ‪ ‬היה לנח בשר‬ ‫ולהאכיל‪ ,‬הרי שמעכשיו די לארי‬ ‫לתת לאכול לפני הארי‪ ,‬וכתב האב‪‬‬ ‫שיאכל עשב ואינו צרי‪ ‬לבשר‪ ,‬וממילא‬ ‫עזרא 'וזאת איננה שאלה‪ ,‬כי מי שלא‬ ‫היה יכול להאכילו עשב ג‪ ‬קוד‪‬‬ ‫ימצא בשר יאכל העשב ופרי הע‪‬‬ ‫שירעב‪.‬‬ ‫כאשר ירעב'‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫המלכת הבורא בעולם‬ ‫ויּסר‬ ‫הארץ ַ ָ ַ‬ ‫מעל ָ ָ ֶ‬ ‫המּים ֵ ַ‬ ‫חרבוּ ַ ַ ִ‬‫לחדשׁ ָ ְ‬ ‫בּאחד ַ ֶֹ‬‫שׁנה ָ ִבּראשׁוֹן ְ ֶ ָ‬ ‫ושׁשׁ ֵמאוֹת ָ ָ‬ ‫בּאחת ְ ֵ‬‫ַויהי ְ ַ ַ‬ ‫ְִ‬ ‫האדמה )בראשית ח‪ ,‬יג(‪.‬‬‫חרבוּ ְ ֵפּני ָ ֲ ָ ָ‬ ‫והנּה ָ ְ‬‫התּבה ַ ְַויּרא ְ ִ ֵ‬ ‫מכסה ַ ֵ ָ‬ ‫ֹ ַנח ֶאת ִ ְ ֵ‬ ‫כשכבר עמד הבני‪ ‬על תילו א‪ ‬את הגג‬ ‫בעת בנייתו של בית הכנסת הגדול‬ ‫עדיי‪ ‬לא בנו‪ ,‬ובאותה העת הגיע‬ ‫"תפארת ישראל" בירושלי‪ ‬העתיקה‪,‬‬ ‫לביקור בירושלי‪ ‬פרנ‪ ‬יאזע‪ ‬מל‪‬‬ ‫שנבנה בהכוונתו של אדמו"ר הזק‪‬‬ ‫אוסטריה‪ ,‬ועבר המל‪ ‬בי‪ ‬בתי העיר‬ ‫מסדיגורא זי"ע‪ ,‬על ידי שלוחו הרה"ח‬ ‫ירושלי‪ .‬כאשר הגיע סמו‪ ‬לבית‬ ‫ר' ניס‪ ‬בק זצ"ל‪ ,‬היה זה במהל‪ ‬הבנייה‬ ‫די‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫בית הכנסת משו‪ ‬איבה‪ ,‬א‪ ‬השתמשו‬ ‫הכנסת שעמד בהדרו‪ ,‬צד את עיניו‬ ‫בו עבור ביה"כ‪...‬‬ ‫הבני‪ ‬המרהיב בגדלו ויפיו‪ ,‬א‪ ‬הוא‬ ‫הביע את תמיהתו על כ‪ ‬שההיכל‬ ‫ויש לומר בדר‪ ‬צחות שזו הכוונה‬ ‫פתוח ללא קורת גג‪ .‬כתגובה לשאלתו‬ ‫במה שהסיר נח את מכסה התיבה‬ ‫נענה ר' ניס‪ ‬בק בחכמתו‪ ,‬כי בית‬ ‫באחת ושש מאות שנה בראשו‪ ‬באחד‬ ‫הכנסת הסיר את כובעו לפני המל‪...‬‬ ‫לחודש‪ ,‬שלשיטת רבי אליעזר הוא יו‪‬‬ ‫כגינוני המלכות שהיו נהוגי‪ ‬ש‪ ‬להסיר‬ ‫א' בתשרי ראש השנה‪ ,‬יו‪ ‬בו ממליכי‪‬‬ ‫הכובע בפני המל‪...‬‬ ‫את השי"ת על כל העול‪ .‬והנה בעת‬ ‫המבול היה כל העול‪ ‬שמ‪ ‬וריק‪ ,‬ולא‬ ‫המל‪ ‬נהנה לשמע התשובה והבי‪‬‬ ‫היו שו‪ ‬נבראי‪ ‬בעול‪ ‬מלבד יושבי‬ ‫ג‪ ‬את מה שלא נאמר‪ ,‬ומיד הוציא‬ ‫התיבה‪ ,‬הלכ‪ ‬הסיר נח את מכסה‬ ‫מכיסו סכו‪ ‬כס‪ ‬גדול להשלמת הבני‪,‬‬ ‫התיבה להזכיר גינוני מלכות ולהמלי‪‬‬ ‫ואכ‪ ‬לקחו ממנו את הכס‪ ,‬כנפסק‬ ‫את השי"ת על כל העול‪ ‬כולו‪.‬‬ ‫להלכה שמקבלי‪ ‬מגויי‪ ‬נדבה עבור‬ ‫?‪.‬‬ ‫וט‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע‬ ‫דרשה שנאמרה במוצאי שבת ג' חשון פר' נח תשפ"ו ‪ ‬יומא‬ ‫דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע ‪ ‬בסעודת ההילולא‬ ‫בבית המדרש שטפנשט‬ ‫הלילה הולך אחר היום‬ ‫אנו מתוועדי‪ ‬עכשיו בסעודת מלוה מלכה בשבת אחי‪ ‬ג‪ ‬יחד לכבוד יומא‬ ‫דהילולא רבה של הס"ק מרוז'י‪ ‬זי"ע שחל ביו‪ ‬השבת‪ .‬ידוע אצל חסידי‪‬‬ ‫שבקדשי‪ ‬הלילה הול‪ ‬אחר היו‪ ,‬ובפרט במוצאי שבת שעדיי‪ ‬נמש‪ ‬אור השב"ק‪,‬‬ ‫א"כ נמצאי‪ ‬אנו עדיי‪ ‬בעיצומו של יו‪ ‬ההילולא‪.‬‬ ‫עוד יש לציי‪ ,‬דהלילה ד' חשו‪ ‬הוא יומא דהילולא של חמיו של הרה"ק מרוז'י‪‬‬ ‫זי"ע הרה"ק רבי משה בארדיטשובער ראש ישיבת בארדיטשוב‪ ,‬והרי העול‪‬‬ ‫אומרי‪' ‬א איידי‪ ‬איז א שטיק שווער'‪ ,‬שהחת‪ ‬הוא חלק מחותנו‪ ,‬א"כ יש לזה‬ ‫שייכות ע‪ ‬יומא דהילולא דהס"ק מרוז'י‪ ‬זיע"א‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫פותחים בכבוד אכסניא‬ ‫פותחי‪ ‬בכבוד אכסניא‪ ,‬זכה הרה"ח ר' אברה‪ ‬יעקב סלמו‪ ‬שליט"א רב קהילת‬ ‫שטפנשט להקי‪ ‬ש‪ ‬ושארית לצדיקי‪ ,‬בתי תורה ותפילה‪ ,‬בית הכנסת ורשת‬ ‫כוללי‪ ‬להוראה וגמילות חסדי‪ ‬על שמ‪ ‬ולזכר‪ ‬של צדיקי בית שטפנשט‪ .‬כשאנו‬ ‫זוכי‪ ‬לשבת בשבת אחי‪ ‬במקו‪ ‬קדוש זה‪ ,‬נציי‪ ‬את מאמרו של בעל ההילולא‬ ‫הס"ק מרוז'י‪ ,‬לש‪ ‬מה אני צרי‪ ‬שהחסידי‪ ‬שלי יהיה לה‪ ‬קלויז לעצמ‪ ,‬א‪‬‬ ‫כדי שיוכלו להתפלל‪ ,‬הרי בכל מקו‪ ‬שהאד‪ ‬נעמד להתפלל‪ ,‬כשהוא מכסה ראשו‬ ‫ומתעט‪ ‬בטליתו הרי הוא נמצא עמי במחיצתי‪ ,‬אלא לש‪ ‬מה צריכי‪ ‬לקלויז‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכלו לאחר התפילה לישב כאחד חברי‪ ‬מקשיבי‪ ‬באמירת דברי תורה מהצדיק‬ ‫וסיפורי צדיקי‪.‬‬ ‫ואכ‪ ‬כא‪ ‬ייסדו בית מדרש לבית רוז'י‪ ‬ושטפנשט‪ ,‬והרי זה מקו‪ ‬מיוחד לקיי‪‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫רצונ‪ ‬של הצדיקי‪.‬‬ ‫זט‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫במעלת סעודת מלוה מלכה‬ ‫ביושבנו כעת בסעודת מלוה מלכה מ‪ ‬הראוי להביא את מאמרו של הס"ק‬ ‫מרוז'י‪ ‬זי"ע בחשיבות סעודה זו‪ ,‬על הפסוק )בראשית כח‪ ,‬יב( 'והנה סל‪ ‬מצב ארצה‬ ‫וראשו מגיע השמימה' אמר הסב"ק שבזה הפסוק מרומז גודל מעלתה של מצות‬ ‫סעודת מלוה מלכה‪ ,‬כי הר"ת של ס'עודת ל'ויית מ'לכה הוא סל"‪ ,‬ואומר הכתוב‬ ‫שהוא 'מוצב ארצה'‪ ,‬הג‪ ‬שמקיימי‪ ‬אותה על ידי דברי‪ ‬ארציי‪ ‬כאכילה ושתיה‪,‬‬ ‫אבל 'וראשו מגיע השמימה'‪ ,‬שמגיע מזה הארה לעולמות עליוני‪' ,‬והנה מלאכי‬ ‫אלקי‪ ‬עולי‪ ‬ויורדי‪ ‬בו'‪ ,‬תיבת ב"ו רומז על יו‪ ‬ו' עש"ק‪ ,‬והכי מתפרש ב‪‬ו'‪ ,‬היינו‬ ‫מלאכי אלקי‪ ‬שיורדי‪ ‬אל האד‪ ‬בערש"ק ומתלווי‪ ‬אליו בשובו מבית הכנסת‪,‬‬ ‫עולי‪ ‬למעלה על ידי סעודת מלוה מלכה‪ ,‬ויורדי‪ ‬אח"כ שוב ביו‪ ‬ו'‪.‬‬ ‫ובאמת כל פרשה זו מתבארת בעני‪ ‬מוצאי שב"ק‪ ,‬וכמו ששמעתי מכ"ק מר‪‬‬ ‫אדמו"ר שליט"א מבאיא‪ ‬שפירש את הפסוקי‪ ‬בתחילת הפרשה 'ויצא יעקב מבאר‬ ‫שבע'‪ ,‬באר שבע הוא רמז ליו‪ ‬השביעי הוא יו‪ ‬השבת‪ ,‬שהשבת הרי היא כבאר‬ ‫מי‪ ‬חיי‪ ‬המשפיע כל טוב‪ ,‬שכ‪ ‬על יו‪ ‬השבת קיי"ל )זוהר ב‪ ,‬פח‪' (:‬מיניה מתברכי‪‬‬ ‫כל שיתא יומי‪ '‬שיו‪ ‬השבת משפיע על כל ימות השבוע‪ .‬ובזה מתבאר הכתוב‪,‬‬ ‫'ויצא יעקב מבאר שבע' כשהאד‪ ‬יוצא מיו‪ ‬השב"ק‪' ,‬ויל‪ ‬חרנה'‪ ,‬באי‪ ‬לקראתו‬ ‫ששת ימי המעשה‪ ,‬ימי‪ ‬המותרי‪ ‬בעשיית מלאכה‪ ,‬ימי‪ ‬בה‪ ‬מתעוררי‪ ‬באד‪‬‬ ‫דאגות וטרדות וקשיי‪ ,‬בבחינת 'חרנה' ‪ ‬חרו‪ ‬א‪ ,‬ואכ‪ ‬אנו רואי‪ ‬שתיכ‪‬‬ ‫כשנכנסי‪ ‬למוצ"ש מתחילי‪ ‬התפילה באמירת 'והוא רחו‪ ‬יכפר עו‪ ‬וגו'‪ ,‬ומהי‬ ‫העצה לזה‪' ,‬ויפגע במקו‪ ,'‬כדפירשו רבותינו שהוא לשו‪ ‬תפלה )רש"י(‪ ,‬שתיכ‪‬‬ ‫בתחילת השבוע יעמוד האד‪ ‬ויתפלל לפני ה' שיצילו מהחרו‪ ‬א‪ .‬ואכ‪ ‬אנו רואי‪‬‬ ‫שהקדמוני‪ ‬תקנו לומר כמה בקשות ותפילות ופסוקי‪ ‬במוצאי שבת‪ ,‬שמבקשי‪‬‬ ‫לפני ה' שיהיה השבוע שבוע של מזל ברכה והצלחה‪ ,‬ומהתפילות והבקשות‬ ‫שמבקשי‪ ‬במוצאי שבת מקבלי‪ ‬התחזקות וחיות לכל ימות השבוע‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫זי‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע‬ ‫עצם הלוז‬ ‫ג‪ ‬בהמש‪ ‬הפסוקי‪ ‬נרמז סעודת מלוה מלכה‪ ,‬שנאמר )בראשית כח‪ ,‬יט( 'ויקרא‬ ‫את ש‪ ‬המקו‪ ‬ההוא בית קל ואול‪ ‬לוז ש‪ ‬העיר לראשונה'‪ ,‬ותיבת 'לוז' מרמז‬ ‫לסעודת מלוה מלכה‪ ,‬שהנה הבית יוס‪ ‬כתב )סי' ש'( במעלת סעודת מלוה מלכה‪,‬‬ ‫'בסדורי‪ ‬מפרש אבר יש באד‪ ‬ונסכוי שמו ואינו נהנה באכילה אלא במוצאי‬ ‫שבת'‪ ,‬וכתב האליה רבה‪' ,‬במטה משה כתב‪ ,‬לוז שמיה‪ ,‬וממנו נתהוה האד‪ ‬בעצ‪‬‬ ‫הטיפה‪ ,‬וכאשר ימות האד‪ ‬העצ‪ ‬זה אינו נימוח‪ ,‬ואפילו יכניסו באש אינו נשר‪‬‬ ‫ובריחיי‪ ‬אינו נטח‪ ‬בפטיש אינו מתפוצ‪ ,‬וממנו יחיה האד‪ ‬לעת התחיה‪ ,‬והוא‬ ‫המקבל עונג ועונש אחר מיתת האד‪ ,‬ועצ‪ ‬הזה שרשו ועיקרו מעצ‪ ‬השמי‪.'‬‬ ‫ובזוה"ק )בראשית קלו‪ (:‬אמרו שעצ‪ ‬זה נקרא בש‪ ‬בתואל רמאה‪ ,‬בתואל הרמאי‪,‬‬ ‫וכ‪ ‬נאמר ש‪] ‬מתורג‪ ‬ע"פ זוהר מתוק מדבש[‪ :‬שמעתי שהיו קוראי‪ ‬לאותו‬ ‫העצ‪ ‬של השדרה‪ ,‬זה שנשאר בקבר אחר שנרקב כל הגו‪ ,‬בתואל הרמאי‪ ,‬שאלתי‬ ‫עליו מה ענינו‪ ,‬אמרו שצורתו כראש של נחש‪ ,‬שהוא רמאי‪ ,‬וזה העצ‪ ‬הוא רמאי‬ ‫יותר מכל שאר עצמות של הגו‪ ,‬דתאנא אמר רבי שמעו‪ ‬זה העצ‪ ‬למה נשאר‬ ‫ומתקיי‪ ‬יותר מכל שאר העצמות‪ ,‬משו‪ ‬שהוא רמאי‪ ,‬לפי שמרמה את שאר כל‬ ‫העצמות שחושבי‪ ‬שג‪ ‬הוא ניזו‪ ‬כמות‪ ,‬אבל האמת הוא שאינו סובל טע‪‬‬ ‫מזונות שאוכלי‪ ‬בני אד‪ ‬כמו שאר העצמות‪ ,‬ולפיכ‪ ‬לא נהנה מע‪ ‬הדעת כשאר‬ ‫העצמות ועל כ‪ ‬נשאר בקיו‪ ‬לעול‪ ,‬ולכ‪ ‬הוא חזק יותר מכל העצמות‪ ,‬והוא יהיה‬ ‫העיקר ושורש שהגו‪ ‬יבנה ממנו בתחיית המתי‪ ,‬וזה העצ‪ ‬הוא רמאי כי מרמה‬ ‫שאר העצמות לפי שאינו נהנה משו‪ ‬מזו‪ ,‬ומעול‪ ‬עצ‪ ‬זה הוא רמאי מעת‬ ‫שרימה הנחש את אד‪ ‬הראשו‪ ,‬ואז עצ‪ ‬זה רימה את הנחש‪ ,‬שהוא שכ‪ ‬וחבר‬ ‫ליצר הרע שהוא רמאי‪ ,‬והיינו כמו שהיצר הרע שהוא הנחש רימה את אד‪ ‬הראשו‪‬‬ ‫באכילת ע‪ ‬הדעת‪ ,‬כ‪ ‬זה העצ‪ ‬רימה את הנחש ולא נהנה מע‪ ‬הדעת‪ ,‬לכ‪ ‬אי‪‬‬ ‫רקבו‪ ‬שולט בו‪.‬‬ ‫ואיתא בספה"ק בש‪ ‬הגר"א רמז לשמות עצ‪ ‬זה לב"‪ ,‬שהוא ר"ת ל'וז ב'תואל‬ ‫נ'סכוי‪.‬‬ ‫ויש לומר כי בפסוק זה נרמזי‪ ‬זה ג‪ ‬שאר השמות של סעודת מלוה מלכה‪,‬‬ ‫'ויקרא את ש‪ ‬המקו‪ ‬ההוא בי"ת א"ל' )ע‪ ‬הכולל( בגימטריא בתוא"ל ע‪ ‬האותיות‪,‬‬ ‫'ואול‪ ‬לוז ש‪ ‬העיר לראשונה'‪ ,‬מרמז למה שמבואר שמעצ‪ ‬זה יחיה האד‪ ‬לעת‬ ‫התחיה‪ ,‬ש"‪ ‬ר"ת מ'וצאי ש'בת‪ ,‬אול"‪ ‬ר"ת ו'נאמ‪ ‬א'תה ל'החיות מ'תי‪ .‬ומתבאר‬ ‫חי‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫הפסוק באופ‪ ‬זה‪ ,‬ואול"‪ ,‬בשעה שהשי"ת מעורר את בני ישראל לתחילה‪' ,‬לוז'‪,‬‬ ‫יהיה זה על ידי עצ‪ ‬הלוז‪ ,‬ובזה יקיצו את בני ישראל לעתיד לבא‪' ,‬העיר' אלו ה‪‬‬ ‫בני ישראל שנקראי‪ ‬עיר קטנה ואנשי‪ ‬בה מעט‪ ,‬וכיצד יהיה תחית המתי‪ ,‬מביא‬ ‫הרה"ק מאפטא זי"ע בספרו אוהב ישראל בליקוטי‪' ‬איתא במדרש שלעת תחיית‬ ‫המתי‪ ‬יקראו אות‪ ‬על שמ‪ ,‬על פי אלפא ביתא'‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫סגולה לפרנסה‬ ‫עוד אמר בעל ההילולא הרה"ק מרוז'י‪ ‬זי"ע במעלת סעודת מלוה מלכה‪ ,‬כמו‬ ‫שהביאו בספה"ק משמיע שלו‪ ,‬הרה"ק מרוז'י‪ ‬אמר בש‪ ‬זקינו הרה"ק רבי אברה‪‬‬ ‫המלא‪ ‬זי"ע‪ ,‬כל מי שישמור סעודת מלוה מלכה במוצאי שבת בטוח הוא במזונות‬ ‫תמיד‪ ,‬ורמז לזה מה שנאמר )תהלי‪ ‬קיט‪ ,‬קיז( 'סעדני ואושעה ואשעה בחוקי‪ ‬תמיד'‪,‬‬ ‫והיינו כ‪ ‬אמר דוד המל‪ ‬ע"ה‪' ,‬סעדני'‪ ,‬כל מי שמקיי‪ ‬את סעודתי‪' ,‬ואושעה'‪,‬‬ ‫ובמה תהא ישועתו‪' ,‬ואשעה בחוקי‪ ‬תמיד'‪ ,‬וידוע )ביצה טז‪ (.‬ד'חוק' הוא לישנא‬ ‫דמזוני‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫מעלת סיפורי צדיקים‬ ‫הרה"ק מרוז'י‪ ‬זי"ע אמר‪ ,‬מרגלא בפומיה דאינשי לומר דלשוחח מהבעש"ט הק'‬ ‫במוצאי שב"ק מסוגל לפרנסה‪ ,‬ולדבר מהאחי‪ ‬הקדושי‪ ‬הרה"ק רבי אלימל‪‬‬ ‫מליזענסק והרה"ק הרבי ר' זושא זי"ע‪ ,‬מאחד מה‪ ‬מסוגל ליראת שמי‪ ‬ומהשני‬ ‫מסוגל לבני‪ ,‬ואני אומר כי לאו דוקא מאלו הצדיקי‪ ,‬ולאו דוקא במוצש"ק‪ ,‬ולאו‬ ‫דוקא לאלו הדברי‪ ‬לחוד‪ ,‬אלא סיפורי צדיקי‪ ‬בכל עת ובכל שעה ועל כל צדיק‬ ‫אמת מסוגל לכל הדברי‪ ‬הטובי‪.‬‬ ‫וא‪ ‬כ‪ ‬עכשיו כשאנו יושבי‪ ‬כאחד במוצאי שב"ק ומדברי‪ ‬מהס"ק מרוז'י‪‬‬ ‫ומשאר הצדיקי‪ ,‬הרי זה מה טוב ומה נעי‪ ‬ומסוגל לכל טוב‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫טי‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע‬ ‫העצה בימים אלו על ידי שבת אחים‬ ‫מסופר כי בעת שבא המדפיס והמו"ל ספר "שער התפילה" ]להרה"ק בעל באר‬ ‫מי‪ ‬חיי‪ [‬לקבל הסכמה מהסבא קדישא מרוז'י‪ ‬זי"ע‪ ,‬ביקש המדפיס שיאמר לו‬ ‫דבר מה שיהיה לו לתועלת‪ ,‬ענהו הסבא קדישא מרוז'י‪ ‬זי"ע שיאמר לו רק א‪‬‬ ‫יבטיח למלא בזה שלשה תנאי‪ :‬א[ לזכור את דבריו‪ .‬ב[‪ .‬לפרס‪ ‬אות‪.‬‬ ‫ג[‪ .‬לקיימ‪ .‬ולאחר שהבטיח את ג' התנאי‪ ‬פתח הסב"ק מרוז'י‪ ‬פי קדשו ואמר‪:‬‬ ‫קוד‪ ‬ביאת המשיח יבואו זמני‪ ‬אשר בני ישראל יחלשו באמונת‪ ,‬והעצה לזה‬ ‫שיתאספו יחד‪ ,‬בפרט בלילי שבתות‪ ,‬לדבר ולספר מגדולת ועבודת הצדיקי‪ ,‬ומזה‬ ‫יהיה חיזוק לאמונה‪ ,‬וזה פי' הכתוב )בראשית מט‪ ,‬א( "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר‬ ‫האספו ואגידה לכ‪ ‬את אשר יקרא אתכ‪ ‬באחרית הימי‪" ,"‬האספו ואגידה לכ‪,"‬‬ ‫עשו לכ‪ ‬אסיפות ואגודות יחד לספר מצדיקי‪ ,‬ובפרט בלילי שבתות‪ ,‬וזה יהיה‬ ‫לעצה נגד "את אשר יקרא אתכ‪ ‬באחרית הימי‪ ,"‬הקרירות באמונה שתהא בעול‪‬‬ ‫קוד‪ ‬ביאת המשיח‪ .‬וחזר הסבא קדישא והתנה את שלושת תנאיו הנ"ל‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫הטעם שמספרים סיפורי צדיקים במוצ"ש‬ ‫בטע‪ ‬העני‪ ‬שנהגו לשבת חסידי‪ ‬כאחד במוצאי שבת ולספר סיפורי צדיקי‪,‬‬ ‫שמעתי מכ"ק אדמו"ר שליט"א מבאיא‪ ‬שאמר‪ ,‬הנה בגמרא )כתובות ה‪ (.‬אמרו 'דרש‬ ‫בר קפרא גדולי‪ ‬מעשה צדיקי‪ ‬יותר ממעשה שמי‪ ‬ואר‪ ‬דאילו במעשה שמי‪‬‬ ‫ואר‪ ‬כתיב א‪' ‬ידי' יסדה אר‪ ‬וימיני טפחה שמי‪ ,‬יד אחת‪ ,‬ואילו במעשה ידיה‪‬‬ ‫של צדיקי‪ ‬כתיב מכו‪ ‬לשבת‪ ‬פעלת ה' מקדש ה' כוננו 'ידי‪ ,'‬בשתי ידי‪ ,‬ומהו‬ ‫הטע‪ ‬שאכ‪ ‬גדולי‪ ‬מעשי הצדיקי‪ ‬יותר ממעשה שמי‪ ‬ואר‪ ,‬לפי שתכלית‬ ‫בריאת העול‪ ‬היה בשביל התורה ובשביל ישראל‪ ,‬ושיהיו עבדי ה' שיעבדו אותו‪,‬‬ ‫נמצא שהצדיקי‪ ‬על ידי מעשיה‪ ‬ה‪ ‬ממלאי‪ ‬ומשלימי‪ ‬התכלית בבריאת העול‪.‬‬ ‫ומשו‪ ‬כ‪ ‬נהגו חסידי‪ ‬לשבת כאחד במוצאי שבת ולספר סיפורי צדיקי‪ ,‬שכ‪‬‬ ‫בריאת שמי‪ ‬ואר‪ ‬התחילה במוצאי שבת‪ ,‬שאז היה 'ויהי ערב ויהי בוקר יו‪ ‬אחד'‪,‬‬ ‫משו‪ ‬כ‪ ‬נהוג בעת זו של תחילת הבריאה לדבר ולספר ממעשה הצדיקי‪ ,‬לפי‬ ‫שגדולי‪ ‬מעשה צדיקי‪ ‬יותר ממעשה שמי‪ ‬ואר‪ ,‬מאחר שעל יד‪ ‬מתמלא‬ ‫התכלית של בריאת שמי‪ ‬ואר‪.‬‬ ‫כ‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫אמירת ויתן לך במוצאי שבת‬ ‫הזכרנו עניני התפילות במוצאי שבת‪ ,‬הס"ק בעל ההילולא אמר לגבי עני‪ ‬אמירת‬ ‫וית‪ ‬ל‪' :‬מי שאינו אומר 'וית‪ ‬ל‪ '‬במוצאי שבת‪ ,‬איני יודע מהיכ‪ ‬מגיע לו השפע‬ ‫בימות השבוע‪ ,‬וא‪ ‬תאמר הרי רואי‪ ‬כאלו שאינ‪ ‬אומרי‪ ‬וית‪ ‬ל‪ ‬ויש לה‪‬‬ ‫השפעה בימות השבוע‪ ,‬איני רוצה שיהיה לי שייכות ע‪ ‬השפעה שכזו שאיני יודע‬ ‫מהו מקורה'‪ ,‬וכשאומרי‪ ‬סדר 'וית‪ ‬ל‪ '‬הכולל את כל הפסוקי‪ ‬בענייני‪ ‬רבי‪‬‬ ‫מהתורה נביאי‪ ‬וכתובי‪ ‬שתקנו לומר במוצאי שבת‪ ,‬זוכי‪ ‬לברכה גדולה‪.‬‬ ‫ולבאר דבריו הק' עד כמה יש להזהר באמירת וית‪ ‬ל‪ ‬יש לבאר על פי מה‬ ‫שמבאר בספה"ק שפת אמת )פר' תולדות( לבאר החילוק מה בי‪ ‬יעקב לעשו‪ ,‬הנה‬ ‫בברכתו של יעקב נאמר )בראשית כז‪ ,‬כח( 'וית‪ ‬ל‪ ‬האלקי‪ ‬מטל השמי‪ ‬ומשמני האר‪‬‬ ‫ורוב דג‪ ‬ותירוש'‪ ,‬ובברכתו של עשו נאמר )ש‪ ‬לט( הנה משמני האר‪ ‬יהיה מושב‪‬‬ ‫ומטל השמי‪ ‬מעל‪ ,‬ולכאורה שתי הברכות נראות כשוות‪ ,‬אבל חילוק גדול יש‬ ‫ביניה‪ ,‬אצל עשו נאמר הלשו‪' ‬הנה' כלומר הרי הוא מוכ‪ ‬ועומד לפנינו‪ ,‬עשו‬ ‫משכי‪ ‬בבוקר ורואה שיש כא‪ ‬משמני האר‪ ,‬ויש טל השמי‪ ‬מעל‪ ,‬אבל לעומתו‬ ‫בני ישראל יודעי‪ ‬שכאשר ישנו שפע‪ ,‬הוא לא בא מאליו אלא יש מקור לשפע‪,‬‬ ‫וכמו שמתחילה ברכתו של יעקב 'וית‪ ‬ל‪ ‬האלקי‪ '‬שידע שהקב"ה הוא הנות‪ ‬את‬ ‫כל השפע‪.‬‬ ‫ועפי"ז יש לבאר כוונת קדשו של הס"ק מרוז'י‪ ‬בגודל חשיבות אמירת וית‪ ‬ל‪‬‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬שכאשר עומדי‪ ‬בתחילת השבוע‪ ,‬ובמש‪ ‬השבוע יכול האד‪ ‬לבא‬ ‫לידי ההרגשי‪ ‬של כוחי ועוצ‪ ‬ידי עשה לי‪ ,‬שהוא זה שעושה‪ ,‬אבל באמת צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬לזכור מי הוא הנות‪ ‬ל‪ ‬כח לעשות חיל‪ ,‬ואי‪ ‬זה נעשה מעצמו‪ ,‬שהשי"ת‬ ‫הוא הנות‪ ‬ל‪ ‬כח‪ ,‬ולכ‪ ‬מכריזי‪ ‬במוצאי שב"ק 'וית‪ ‬ל‪ ‬האלקי‪ ‬מטל השמי‪‬‬ ‫ומשמני האר‪ ‬ורוב דג‪ ‬ותירוש'‪ ,‬שהשי"ת הוא הנות‪ ‬ומשפיע את הכל‪ ,‬ואי‪ ‬זה‬ ‫כהסתכלותו של עשו 'הנה משמני האר‪ ,'‬ועל ידי אמונה זו יזכור כל העת כי כל‬ ‫אשר לו נשפע מאת הבורא‪.‬‬ ‫אבל א‪ ‬אי‪ ‬אומרי‪ ‬וית‪ ‬ל‪ ,‬מאחר שאינו זוכר מהיכ‪ ‬בא לו השפע‪ ,‬אוי לו‬ ‫ואבוי לו משפע זה שהוא אינו מתבונ‪ ‬מהיכ‪ ‬הוא נשפע‪ ,‬אבל על ידי אמירת וית‪‬‬ ‫ל‪ ‬יבא לידי האמונה השלימה‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע‬ ‫במעלת השבת אחים שלאחר התפילה‬ ‫הזכרנו העני‪ ‬של שבת אחי‪ ‬לאחר התפילה‪ ,‬ונאמר בזה מאמר אחד מהס"ק‬ ‫מרוז'י‪ ‬בעל ההילולא‪ ,‬מסופר כי נזדמ‪ ‬פע‪ ‬להסב"ק מריז'י‪ ‬לעבור דר‪ ‬העיר‬ ‫סאניק‪ ,‬ונכנס לתו‪ ‬העיר כדי לפוש שעה או שתיי‪ ,‬כניסת הצדיק לעיר עושה‬ ‫רוש‪ ,‬ומיד בבואו נודע הדבר לבני העיר‪ ,‬וכול‪ ‬נקבצו ובאו לראות את פני קדשו‪.‬‬ ‫בי‪ ‬הנאספי‪ ‬היו ג‪ ‬כמה אנשי‪ ‬שלא נמנו על עדת החסידי‪ ,‬ובעמד‪ ‬לפני‬ ‫רבינו לא יכלו להתאפק מלהביע באזניו את תמיהת‪ ,‬ושאלו את רבינו‪ ,‬יאמר נא‬ ‫לנו הרבי פשר הדבר‪ ,‬הלוא אנחנו לנוכח ה' דרכינו לקו‪ ‬באשמורת הבוקר להתפלל‬ ‫כוותיקי‪ ,‬ולאחר התפילה אנו שוהי‪ ‬בבית הכנסת שעה או שתיי‪ ‬מלובשי‪‬‬ ‫בטלית ותפילי‪ ,‬ולומדי‪ ‬בה‪ ‬שיעור משניות ושיעורי‪ ‬נוספי‪ ,‬וכ‪ ‬במש‪ ‬שאר‬ ‫שעות היו‪ ‬אנו קובעי‪ ‬עתי‪ ‬לתורה‪ ,‬וע‪ ‬כל זה אנחנו נקראי‪ ‬בש‪" ‬מתנגדי‪,"‬‬ ‫ואילו אלו שדרכ‪ ‬להתפלל לאחר זמ‪ ‬התפילה‪ ,‬ותיכ‪ ‬אחר התפילה ה‪ ‬ממהרי‪‬‬ ‫לשתות יי"ש בישיבת מריעי‪ ,‬וה‪ ‬נקראי‪ ‬בש‪" ‬חסידי‪ ,"‬הלוא איפכא‬ ‫מסתברא‪.‬‬ ‫המשמש בקודש ר' לייב ע"ה שעמד באותו מעמד לא היה יכול להתאפק‬ ‫מלענות לה‪ ,‬לכ‪ ‬הפסיק‪ ‬על אתר ואמר לה‪ ,‬וכי מהו הפלא כל כ‪ ,‬הלוא כל‬ ‫עבודתכ‪ ‬ותפילתכ‪ ‬עשויי‪ ‬בקרירות בלי שו‪ ‬חמימות כבר מינ‪ ‬רח"ל‪ ,‬ואחרי‬ ‫נפטר לומדי‪ ‬בדר‪ ‬כלל משניות‪ ,‬משא"כ עבודת החסידי‪ ‬אפילו המעט שה‪‬‬ ‫עושי‪ ‬עשויה בהתלהבות ובחיות בלב בוער כאש מלא חמימות‪ ,‬ואיש חי נצר‪‬‬ ‫ללגימת יי"ש‪...‬‬ ‫נענה רבינו ואמר‪ ,‬הוא השיב בדר‪ ‬בדיחותא‪ ,‬אבל אני אגיד לכ‪ ‬הסוד של‬ ‫שתיית יי"ש אחרי התפילה‪ ,‬דהנה ידוע שמיו‪ ‬שחרבה עירנו ובית מקדשינו ובוטל‬ ‫התמיד‪ ,‬מאז התפילה היא במקו‪ ‬הקרב‪ ,‬כמו שכתוב ונשלמה פרי‪ ‬שפתינו )הושע‬ ‫יד‪ ,‬ג( וכ‪ ‬אמרו חכמינו ז"ל )ברכות כו‪ (:‬תפילות כנגד תמידי‪ ‬תקנו‪ ,‬וידוע שהקרב‪‬‬ ‫נפסל במחשבת פיגול ולא ירצה‪ ,‬וא"כ הוא הדי‪ ‬תפילה שנאמרת במחשבות זרות‪,‬‬ ‫פיגול הוא ולא יחשב‪ ,‬והנה בעת שהאד‪ ‬עומד ומתפלל‪ ,‬היצר הרע עושה את שלו‬ ‫והוא מבקש בכל מיני תחבולות להכניס במחשבתו של אד‪ ‬כל מיני מחשבות‬ ‫זרות המבלבלי‪ ‬אותו מלהתפלל כראוי‪ ,‬וממילא נמנע מאתנו מלשל‪ ‬פרי‪ ‬על‬ ‫ידי שפתותינו‪.‬‬ ‫בכ‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫וכדי להפר עצת היצר המציאו החסידי‪ ‬תחבולה נגדית‪ ,‬לאחר תפילת‪ ‬ה‪‬‬ ‫יושבי‪ ‬לשתות יי"ש בשבת אחי‪ ‬ג‪ ‬יחד‪ ,‬וכל אחד פורט שאלתו ובקשתו בעניניו‬ ‫הפרטיי‪ ,‬ומברכי‪ ‬זה לזה בברכת לחיי‪ ,‬ושימלא ה' כל משאלות‪ ‬לטובה‪ ,‬ושאר‬ ‫כל הברכות הטובות‪ ,‬שיזכו לבני חיי ומזוני‪ ,‬ומאחר דהלכה פסוקה היא שתפילה‬ ‫נאמרת בכל לשו‪) ‬שו"ע או"ח סי' ס"ב סעי' ב'( על כ‪ ‬נחשבות ברכות אלו לתפילה‪,‬‬ ‫אמנ‪ ‬היצה"ר אינו מפריע לזה‪ ,‬כי נדמה לו שכל העסק הוא עני‪ ‬גשמי‪ ,‬אכילה‬ ‫ושתיה ודיבורי חול‪ ,‬וממילא זה שיי‪ ‬לו וחבל על הזמ‪ ‬ועל הטורח ללחו‪ ‬בזה ע‪‬‬ ‫האד‪ ,‬כי אי‪ ‬כא‪ ‬שו‪ ‬קרב‪ ,‬אבל לאמיתו של דבר תוכו רצו‪ ‬אהבה‪ ,‬ובאופ‪ ‬זה‬ ‫אפשר להשיג בניקל התפילה המבוקשת ללא הפרעה מהמשטיני‪ ‬והמקטרגי‪.‬‬ ‫וכיסוד הדברי‪ ‬הללו במעלת התפילה כשבני ישראל מברכי‪ ‬זה את זה מצאתי‬ ‫בב‪ ‬איש חי פרשת ויחי‪ ,‬במדרשי‪ ‬הביאו )דברי‪ ‬רבה ויל‪ ‬ט‪ ,‬קהלת רבה ג‪ ,‬ד( מעשה‬ ‫נפלא‪ ,‬מעשה באחד מגדולי צפורי שעשה ברית מילה לבנו‪ ,‬עלו אנשי עי‪ ‬תאנה‬ ‫לכבדו‪ ,‬וג‪ ‬רבי שמעו‪ ‬ב‪ ‬חלפתא הל‪ ‬עמה‪ ,‬בסעודת הברית השקה אבי התינוק‬ ‫אות‪ ‬יי‪ ‬יש‪ ,‬ואמר לה‪ ‬שתו מ‪ ‬היי‪ ‬היש‪ ‬הזה‪ ,‬ואני מאמי‪ ‬במארי דשמיא‪,‬‬ ‫שמאותו היי‪ ‬את‪ ‬לכ‪ ‬לשתות ג‪ ‬בחתונתו‪ ,‬וכול‪ ‬ענו אחריו‪ ,‬כש‪ ‬שהכנסתו‬ ‫לברית כ‪ ‬תכניסהו לתורה ולחופה‪.‬‬ ‫לאחר סעודת הברית יצא רבי שמעו‪ ‬ב‪ ‬חלפתא בחצות הלילה והל‪ ‬לכיוו‪‬‬ ‫ביתו‪ ,‬א‪ ‬שבדר‪ ‬כלל אי‪ ‬ללכת יחידי בלילה מפני הסכנה‪ ,‬לפי שהיה בטוח בזכותו‪,‬‬ ‫בדרכו פגש בשליח של מלא‪ ‬המות‪ ,‬וראה אותו שהוא עצוב‪ ,‬ושאל אותו למה‬ ‫אתה עצוב‪ ,‬והשיב לו בגלל המלי‪ ‬הקשות הנאמרות אצל הבריות כל יו‪ ,‬שאל‬ ‫אותו רבי שמעו‪ ‬מה היא‪ ,‬אמר לו‪ ,‬שיש לי פנקס ש‪ ‬רשו‪ ‬שתינוק זה אני צרי‪‬‬ ‫לקחתו בעוד שלושי‪ ‬יו‪ ,‬וכשאבי התינוק השקה אות‪ ‬יי‪ ,‬ואמר שהוא מאמי‪‬‬ ‫בהקב"ה להשקות מהיי‪ ‬הזה בחתונתו‪ ,‬וכול‪ ‬ענו אחריו כ‪ ,‬נעצבתי‪ ,‬כי אני חושש‬ ‫שתפילה זו תבטל את הגזירה‪.‬‬ ‫לאחר מכ‪ ‬אמר לו הראה לי את פתקי‪ ,‬אמר לו לא עלי‪ ‬ולא על כיוצא ב‪ ‬אני‬ ‫שולט‪ ,‬פעמי‪ ‬שהקב"ה חפ‪ ‬במעשי‪ ‬הטובי‪ ‬ומוסי‪ ‬בכ‪ ‬חיי‪ ‬שנאמר )משלי י(‬ ‫יראת ה' תוסי‪ ‬ימי‪ ,‬אמר רבי שמעו‪ ‬ב‪ ‬חלפתא לשליח מלא‪ ‬המות‪ ,‬יהא רעוא‬ ‫מקמיה קוב"ה‪ ,‬שכש‪ ‬שאי‪ ‬אתה שולט על הפתקי‪ ‬שלנו‪ ,‬כ‪ ‬לא יהיה ל‪ ‬רשות‬ ‫לעבור על דברינו‪ ,‬וביקש רחמי‪ ‬מ‪ ‬השמי‪ ‬והתינוק הזה הארי‪ ‬ימי‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫נעימות הפרשה • יומא דהילולא רבה דהרה"ק הס"ק מרוז'ין זי"ע‬ ‫ומדקדק הב‪ ‬איש חי במעשה זה‪ ,‬מהו עני‪ ‬פחדו של שליח המלא‪ ‬המות‪ ,‬שא‪‬‬ ‫עדיי‪ ‬לא הגיע זמנו של התינוק והוא עומד להארי‪ ‬ימי‪ ,‬מה שיי‪ ‬לפחד‪ ,‬ועוד‬ ‫זאת יש להבי‪ ,‬שהרי בכל ברית מילה מברכי‪ ‬את הר‪ ‬הנימול 'כש‪ ‬שנכנס לברית‬ ‫כ‪ ‬יכנס לתורה ולחופה ולמעשי‪ ‬טובי‪ ,'‬ולמה לא חשש מתפילה זו‪ ,‬כי א‪ ‬דוקא‬ ‫ממה שברכו את אבי הב‪ ‬בשעת חלוקת היי‪.‬‬ ‫ומבאר הב‪ ‬איש חי דבר נפלא‪ ,‬הנה הוא השט‪ ‬הוא מלא‪ ‬המות יש לו המו‪‬‬ ‫שלוחי‪ ,‬וכאשר נולד ב‪ ‬שנגזר עליו למות רח"ל בקצור ימי‪ ‬ושני‪ ,‬והרי הוא יודע‬ ‫שבשעת הברית מילה יברכו הע‪ ‬את אבי הב‪' ‬כש‪ ‬שנכנס לברית כ‪ ‬יכנס לתורה‬ ‫ולחופה ולמעשי‪ ‬טובי‪ ,'‬וכנגד זה הוא מעמיד שלוחי‪ ‬שהתפילות הללו לא יעלו‬ ‫למעלה‪ ,‬ואז לא יפעלו בתפילות‪.‬‬ ‫אבל לאחר מצות הברית מילה כאשר ראו השלוחי‪ ‬שהתיישבו לסעודה‪ ,‬אזי‬ ‫הורידו השלוחי‪ ‬במקצת מהשגחת‪ ,‬ובראות‪ ‬את אבי הב‪ ‬מסתובב בי‪ ‬המסובי‪‬‬ ‫ע‪ ‬בקבוק יי‪ ‬מהודר‪ ,‬ומוזג לה‪ ‬כוסות יי‪ ,‬והאנשי‪ ‬שואלי‪ ‬אותו מאי‪ ‬לו יי‪‬‬ ‫משובח זה‪ ,‬וכאשר השלוחי‪ ‬שומעי‪ ‬דיבורי‪ ‬אלו ה‪ ‬מסיחי‪ ‬דעת‪ ‬כליל‪ ,‬לפי‬ ‫שרואי‪ ‬שעוסקי‪ ‬בענייני אכילה ושתיה ולא בעניני תפילה‪ ,‬ואז תו‪ ‬כדי השתיה‬ ‫ברכו השותי‪ ‬את אבי הב‪ ,‬כש‪ ‬שנתת לנו יי‪ ‬עכשיו בסעודת הברית כ‪ ‬תזכה‬ ‫להשקותנו יי‪ ‬בחופתו של הר‪ ‬הנימול‪ ,‬ותפילה זו עלתה מיד למעלה ללא שו‪‬‬ ‫משטיני‪ ,‬ועל זה אמר שליח המלא‪ ‬המות שהוא חושש ששמירתו לא היתה‬ ‫טובה‪ ,‬ע"כ דברי הב‪ ‬איש חי‪.‬‬ ‫מבואר בדבריו כיסוד שאמר הרה"ק מרוז'י‪ ‬שכאשר יושבי‪ ‬בני ישראל כאחד‬ ‫באהבה ואחוה וריעות ומברכי‪ ‬איש את רעהו‪ ,‬על ידי כ‪ ‬פועלי‪ ‬כל טוב‪.‬‬ ‫ואכ‪ ‬ג‪ ‬במוצאי שבת בעת אמירת וית‪ ‬ל‪ ‬מברכי‪ ‬האחד לשני‪ ,‬שכ‪ ‬מקובל‬ ‫מהרה"ק רבי מנח‪ ‬מנדל מרימנוב זי"ע שיש לומר 'וית‪ ‬ל‪ '‬שני אנשי‪ ‬יחד‪,‬‬ ‫שהאחד מבר‪ ‬את השני‪ ,‬כי בני ישראל יש לה‪ ‬הכח לבר‪ ‬זה את זה‪ ,‬ויש‬ ‫שמהדרי‪ ‬לומר וית‪ ‬ל‪ ‬במני‪ ,‬וכבר אמר אחד בדר‪ ‬צחות‪ ,‬ששני אנשי‪ ‬שיש‬ ‫לה‪ ‬עי‪ ‬טובה האחד לחבירו עדי‪ ‬ממני‪ ,‬ועל ידי התפילות הללו פועלי‪ ‬כל טוב‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫דכ‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫טוב להודות לה'‬ ‫חלק א'‬ ‫שיעור שנמסר ביום כ"ז תשרי תשע"ח‬ ‫במסגרת ארגון השיעורים "דבש לפי"‬ ‫להקדים הודאה לבקשה‬ ‫וגלגל הוא החוזר בעול‪ ,‬ומצב פרנסתו‬ ‫לאחרונה שמעתי משל נפלא‪ ,‬מעשה‬ ‫של האב נעשה בדוחק‪ ,‬והתחיל האב‬ ‫באחד שהיה בעל ממו‪ ,‬בעל יכולת‪,‬‬ ‫לחשב חשבונות מהיכ‪ ‬יוכל לקחת‬ ‫והשיא את בניו‪ ,‬והעניק לכל אחד מבניו‬ ‫איזה סכו‪ ,‬וממה שהיה לו בביתו כבר‬ ‫בית דירה רחב ידי‪ ,‬והעמיד לכל אחד‬ ‫גמר כל חסכונותיו‪ ,‬ועדיי‪ ‬לא רצה לומר‬ ‫מבניו מה שהאב בכוחו להעניק לבניו‪,‬‬ ‫לבניו 'לבניי אני צרי‪ ,'‬אבל כשראה‬ ‫וראה האב ברכה בעמלו‪ ,‬שראה את בניו‬ ‫שההכרח לא יגונה‪ ,‬אבל מצד שני ג‪‬‬ ‫כול‪ ‬הולכי‪ ‬בדר‪ ‬התורה‪ ,‬יושבי‪ ‬על‬ ‫לא רצה להזדקק לבניו שיפרנסו אותו‪,‬‬ ‫התורה ועל העבודה‪ ,‬מגדלי‪ ‬משפחות‬ ‫ואז נזכר בכל הטובות שהשפיע על‬ ‫לש‪ ‬ולתפארת‪.‬‬ ‫בניו‪ ,‬וחשב מה יוכל לבקש מה‪ ‬להשיב‬ ‫במש‪ ‬השני‪ ‬כשגדלו המשפחות‬ ‫לו כדי להקל על מצבו‪ ,‬וחשב בעצמו‪,‬‬ ‫היו חלק מהבני‪ ‬שהוצרכו להקדיש‬ ‫את הדירות שהענקתי לה‪ ,‬בודאי‬ ‫כמה שעות ביו‪ ‬לצרכי פרנסת‪ ,‬ואז‬ ‫שלא אוכל לקחת מה‪ ,‬כי היכ‪ ‬יתגוררו‬ ‫ראה האב שהבני‪ ‬צריכי‪ ‬לטלטל‬ ‫הבני‪ ,‬אבל חשב שיוכל לבקש מה‪‬‬ ‫עצמ‪ ‬בדרכי‪ ‬בכל יו‪ ‬כמה שעות‬ ‫שישיבו לו את הרכבי‪) ‬הקאר'ס(‪ ,‬שהרי‬ ‫ברכבות ובאוטובוסי‪ ,‬וקשי‪ ‬טלטולי‬ ‫זה מעי‪ ‬מותרות‪ ,‬כי הלא יכולי‪ ‬ה‪‬‬ ‫הדר‪ ,‬עמד והעניק לכל אחד מבניו‬ ‫לנסוע באוטובוסי‪ ‬וברכבות‪ ,‬וכל רכב‬ ‫הנשואי‪ ‬ג‪ ‬רכב )קאר(‪ ,‬כדי שיוכלו‬ ‫שווה הו‪ ‬רב‪ ,‬וכאשר ימכור את הרכבי‪‬‬ ‫לנוע בדרכי‪ ‬בקלות‪ ,‬וקנה את הרכבי‪‬‬ ‫שהעניק לה‪ ,‬על ידי כ‪ ‬יהיה לו רווחא‬ ‫ה‪ ‬לבניו שיצאו לעבוד‪ ,‬שיוכלו לבא‬ ‫פורתא‪.‬‬ ‫בקלות למקו‪ ‬עבודת‪ ,‬וה‪ ‬לבניו‬ ‫שעדיי‪ ‬ישבו ועסקו בתורה‪ ,‬כדי שיוכלו‬ ‫לאחר מחשבות רבות שלח לקרא‬ ‫לבא בקלות לכולל‪ ,‬ולהסיע את בני‬ ‫יו‪ ‬אחד לכל בניו הנשואי‪ ,‬כל אחד‬ ‫הבית למקו‪ ‬לימוד‪ ‬וכדומה‪.‬‬ ‫לשעה מסוימת‪ ,‬כשנכנס בנו הגדול‬ ‫לחדר אביו‪ ,‬והאב מתחיל לומר לו‪ ,‬ראה‪,‬‬ ‫ויהי כאשר התחיל האב להזקי‪,‬‬ ‫הכ‬ ‫נעימות הפרשה • טוב להודות לה'‬ ‫ברצוני להודות ל‪ ‬על מה שבמש‪‬‬ ‫המצב אינו פשוט כלל‪ ,‬המצב קשה עד‬ ‫השני‪ ‬האחרונות העמדת לי את הרכב‪,‬‬ ‫מאד‪ ,‬ובאו מי‪ ‬עד נפש‪ ,‬והנני רוצה‬ ‫שהיה זה לי למשיב נפש‪ ,‬שאוכל לנסוע‬ ‫לבקש ממ‪ ‬איזה דבר‪ ,‬שקשה לי עד‬ ‫עמו לכל צרכיי‪ ,‬ועכשיו הנה של‪‬‬ ‫מאד לבקש הדבר‪ ,‬אבל ההכרח לא‬ ‫לפני‪ ,‬והטוב בעיני‪ ‬עשה‪.‬‬ ‫יגונה‪ ,‬אני מבקש ממ‪ ‬שאת הרכב‬ ‫שהענקתי ל‪ ‬לפני כמה שני‪‬‬ ‫כששמע האב את דבריו הנרגשי‪‬‬ ‫שתחזירהו לי ואוכל למכרו‪ ,‬ומזה אוכל‬ ‫של הב‪ ,‬תיכ‪ ‬השיב את המפתחות‬ ‫לחיות‪ ,‬כשמוע הב‪ ‬את דברי אביו‬ ‫והעניק‪ ‬מחדש לבנו‪.‬‬ ‫מתחיל הב‪ ‬להתנצל בפני אביו‪ ,‬אבי‬ ‫היקר אתה מוכרח להבי‪ ‬אותי‪ ,‬כבר‬ ‫הנמשל בזה הוא‪ ,‬כשהאד‪ ‬בא‬ ‫הרגלתי את עצמי בשני‪ ‬האחרונות‬ ‫לבקש לפני השי"ת‪ ,‬מלכותא דרקיעא‬ ‫לרכב זה עד שהפ‪ ‬להיות כחלק מחיי‪,‬‬ ‫כעי‪ ‬מלכותא דארעא‪ ,‬שכ‪ ‬בכל צעד‬ ‫שהרי זה מסייע לי בכל עניני החיי‪,‬‬ ‫ושעל צרי‪ ‬האד‪ ‬לחסדי הבורא‬ ‫לנסיעה לביזנעס‪ ,‬להולי‪ ‬הבני‪ ‬והבנות‬ ‫ולתפילה‪ ,‬וקבעו חז"ל שיקדימו הודאה‬ ‫לבית תלמוד‪ ,‬והנני מרגיש שאיני יכול‬ ‫לתפילה‪ ,‬וכמו שאמרו בגמרא )ע"ז ז‪(:‬‬ ‫בלי הקאר‪ ,‬האב שומע את הדברי‪‬‬ ‫'כדדריש רב שמלאי לעול‪ ‬יסדר אד‪‬‬ ‫ומקבל‪.‬‬ ‫שבחו של מקו‪ ‬ואחר כ‪ ‬יתפלל‪ ,‬מנל‪‬‬ ‫הב‪ ‬הגדול יוצא ונכנס הב‪ ‬השני‪,‬‬ ‫ממשה רבינו דכתיב ה' אלהי‪ ‬אתה‬ ‫כמעשהו בראשונה כ‪ ‬מעשהו בשניה‪,‬‬ ‫החלות להראות את עבד‪ ‬וגו' וכתיב‬ ‫האב מבקש ממנו את הבקשה‪ ,‬וג‪ ‬הב‪‬‬ ‫בתריה אעברה נא ואראה את האר‪‬‬ ‫השני מתחיל להתנצל‪ ,‬שכ‪ ‬הרכב הפ‪‬‬ ‫הטובה'‪ ,‬ואמרו בגמרא )ברכות לד‪' (.‬אמר‬ ‫להיות כחלק מגופ‪ ,‬שכול‪ ‬מקושרי‪‬‬ ‫רב יהודה לעול‪ ‬אל ישאל אד‪ ‬צרכיו‬ ‫אליו ומשתמשי‪ ‬בו בכל צעד ושעל‪,‬‬ ‫לא בשלש ראשונות ולא בשלש‬ ‫ואי אפשר לנתק בינינו‪.‬‬ ‫אחרונות אלא באמצעיות‪ ,‬דאמר רבי‬ ‫חנינא ראשונות דומה לעבד שמסדר‬ ‫כשנכנס הב‪ ‬השלישי והאב מרצה‬ ‫שבח לפני רבו אמצעיות דומה לעבד‬ ‫לפניו את בקשתו‪ ,‬שישיב לו את הקאר‪,‬‬ ‫שמבקש פרס מרבו אחרונות דומה‬ ‫תיכ‪ ‬מוציא הב‪ ‬את המפתחות ואומר‬ ‫לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והול‪‬‬ ‫לאביו‪ ,‬אבי היקר‪ ,‬הנה של‪ ‬לפני‪,‬‬ ‫לו'‪ ,‬והיינו שבתחילה יקדי‪ ‬האד‪ ‬ויודה‬ ‫והטוב בעיני‪ ‬עשה‪ ,‬והרי הקאר הזה‬ ‫לה' ויכיר בטובה שהשי"ת עושה עמו‪,‬‬ ‫הוא של‪ ‬ולא שלי‪ ,‬אלא שעכשיו‬ ‫זהו סיבה שיהיה רצו‪ ‬העליו‪ ‬להשפיע‬ ‫במעמד זה בשעת השבת המפתחות‬ ‫וכ‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫הגשמי‪' ‬משיב הרוח ומוריד הגש‪,'‬‬ ‫עליו תמיד רק טוב וחסד ורחמי‪ ‬וכל‬ ‫שמודי‪ ‬להשי"ת על הורדת הגשמי‪,‬‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫ולאחר מכ‪ ‬בז' במרחשו‪ ‬מתחילי‪‬‬ ‫וכ‪ ‬אנו רואי‪ ‬לגבי שאלת הגשמי‪,‬‬ ‫לבקש ולשאול 'ות‪ ‬טל ומטר לברכה'‪.‬‬ ‫שבשמיני עצרת מתחילי‪ ‬להודות על‬ ‫?‪.‬‬ ‫ההתחזקות לאחר חודש תשרי ע"י ההודאה של חנוכה‬ ‫מחיה רעה ומ‪ ‬הליסטי‪ ,‬ועדיי‪ ‬אינו‬ ‫כשאנו עומדי‪ ‬עכשיו בזמ‪ ‬של‬ ‫יודע באיזה דר‪ ‬מהל‪ ‬הגיע לפרשת‬ ‫סיו‪ ‬חודש תשרי‪ ,‬לאחר שעבר עלינו‬ ‫דרכי‪ ‬ניצל מכול‪.'‬‬ ‫הימי‪ ‬הקדושי‪ ‬של חודש תשרי‪ ,‬יש‬ ‫וביאר הרבי ר' הירש‪ ,‬המשל הלזה‬ ‫לנו להודות ולהלל להשי"ת על החודש‬ ‫נאמר על הזמ‪ ‬שאנו עומדי‪ ‬בו כעת‬ ‫הנפלא שנת‪ ‬לנו ע‪ ‬כל המצוות שיש‬ ‫בנעילת החג‪ ,‬הנה נתבונ‪ ‬נא על הימי‪‬‬ ‫בחודש זה‪.‬‬ ‫שעברו מר"ח אלול עד היו‪ ,‬עברו ימי‬ ‫והנה כשיוצאי‪ ‬מהימי‪ ‬הק' ושבי‪‬‬ ‫הרחמי‪ ‬והסליחות וימי רצו‪ ‬המסוגלי‪‬‬ ‫לימות החול‪ ,‬לפעמי‪ ‬אפשר לבא לידי‬ ‫לתשובה‪ ,‬ועסקנו בתורה ועבודה זה‬ ‫שברו‪ ‬רוח‪ ,‬שאי‪ ‬יודעי‪ ‬להיכ‪ ‬לפנות‬ ‫תפילה‪ ,‬ואמרנו תהלי‪ ‬הרבה ונתנו‬ ‫וללכת מחמת חשכות לילות הגשמי‪,‬‬ ‫צדקה‪ ,‬ועברו ימי ראש השנה ע‪ ‬קיו‪‬‬ ‫והעצה היא כמו שאמר הרה"ק הרבי ר'‬ ‫מצות תקיעת שופר‪ ,‬אשר הוא מתק‪‬‬ ‫הירש מרימנוב זי"ע בנעילת החג‬ ‫כורסייא דרחמי והוא יו‪ ‬הזכרו‪ ‬כידוע‪,‬‬ ‫בשמחת תורה על מה ששנינו במסכת‬ ‫ועשרת ימי תשובה וערב יוה"כ‪,‬‬ ‫סוטה )ד‪ ‬כא‪' (.‬משל לאד‪ ‬שהיה מהל‪‬‬ ‫והאכילה בו הנחשבת לתענית וג‪‬‬ ‫באישו‪ ‬לילה ואפילה ומתיירא מ‪‬‬ ‫המלקות שלוקי‪ ‬בו‪ ,‬וג‪ ‬עבר יומא‬ ‫הקוצי‪ ‬ומ‪ ‬הפחתי‪ ‬ומ‪ ‬הברקני‪‬‬ ‫דצומא רבה ע‪ ‬עבודת היו‪ ‬וג‪ ‬הד'‬ ‫ומחיה רעה ומ‪ ‬הליסטי‪ ,‬ואינו יודע‬ ‫ימי‪ ‬שבי‪ ‬יוה"כ לסוכות המרמזי‪‬‬ ‫באיזה דר‪ ‬מהל‪ ,‬נזדמנה לו אבוקה‬ ‫לארבע שליבות החכמה‪.‬‬ ‫של אור ניצל מ‪ ‬הקוצי‪ ‬ומ‪ ‬הפחתי‪‬‬ ‫וג‪ ‬עברו ימי חג הסוכות ע‪‬‬ ‫ומ‪ ‬הברקני‪ ,‬ועדיי‪ ‬מתיירא מחיה רעה‬ ‫המצוות התלויי‪ ‬בה כמו מצות ישיבת‬ ‫ומ‪ ‬הליסטי‪ ‬ואינו יודע באיזה דר‪‬‬ ‫סוכה והזמנות האושפיזי‪ ‬קדישי‪‬‬ ‫מהל‪ ,‬כיו‪ ‬שעלה עמוד השחר ניצל‬ ‫זכ‬ ‫נעימות הפרשה • טוב להודות לה'‬ ‫מבואר מדבריו הק' שעכשיו בימי‪‬‬ ‫ולקיחת הארבעה מיני‪ ‬ושמחת החג‪,‬‬ ‫הללו אנו שואבי‪ ‬החיות דקדושה‬ ‫ויומא דהושענא רבה ושמיני עצרת‬ ‫מחנוכה‪ ,‬והנה מהו המהות של יומי‪‬‬ ‫סיומא דדינא רבה ויומא דחדוותא‬ ‫דחנוכה‪ ,‬קבעו‪ ‬בהלל והודאה‪ ,‬ויש‬ ‫דמלכא ושמחת תורה‪ ,‬והיה להנר"נ‬ ‫בעני‪ ‬זה לשונו הטהור של הרה"ק ר'‬ ‫ממה לשאוב חיות‪ ,‬ועכשיו הלא נחשבנו‬ ‫יצחק אייזיק מקאמרנא זי"ע בספרו‬ ‫לאיש המהל‪ ‬בדר‪ ‬באישו‪ ‬לילה‬ ‫שולח‪ ‬הטהור‪ ,‬שכאשר האד‪‬‬ ‫ואפילה ומתיירא מ‪ ‬הקוצי‪ ‬וכו'‪,‬‬ ‫בתפילתו אומר ברכת מודי‪ ,‬ג‪ ‬א‪‬‬ ‫וכמעט אשר לא נפלנו ברשת המרה‬ ‫הוא נפש שפלה‪ ,‬הנשמה הנמוכה ביותר‬ ‫שחורה והעצבות אשר הזיק‪ ‬ידוע‪ ,‬כי‬ ‫של הכלל ישראל‪ ,‬הרי הוא ממשי‪ ‬על‬ ‫לא ידענו ממה יהיה לנר"נ חיות לשאוב‪.‬‬ ‫עצמו חיות אלוקת שנמש‪ ‬על ידי מה‬ ‫ואמר בעל האגדה כי העצה לזה‬ ‫שאומר מודי‪ ,‬שכאשר האד‪ ‬משיג‬ ‫להמשי‪ ‬עלינו חסדי הבורא וצהלה‬ ‫את חיוב ההודאה‪ ,‬בזה הוא ממשי‪‬‬ ‫ושמחה מהימי‪ ‬אשר יבואו לקראתינו‪,‬‬ ‫לעצמו חיות אלוקות‪.‬‬ ‫והיינו הנס של חנוכה‪ ,‬מזה יש לנו חיות‬ ‫וזה הכוונה בדברי הרבי ר' הירש‪,‬‬ ‫דקדושה‪ ,‬וזהו פירוש נזדמנה לו אור‬ ‫כשהאד‪ ‬מבקש לחזק את עצמו‪,‬‬ ‫של אבוקה היינו נר חנוכה וניצל מ‪‬‬ ‫יתחזק ביומי‪ ‬דחנוכה הבעל"ט‬ ‫הקוצי‪ ‬וכו'‪ ,‬וראה ש‪ ‬המש‪ ‬דבריו‬ ‫שקבעו‪ ‬בהלל והודאה‪.‬‬ ‫הק'‪.‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫דרך ההודאה ע"י הכנעה‬ ‫וכ‪ ‬אנו רואי‪ ‬שלאה קראה ש‪ ‬בנה‬ ‫וכיצד יהיה ההודאה‪ ,‬אנו רואי‪‬‬ ‫הרביעי יהודה על ש‪' ‬הפע‪ ‬אודה את‬ ‫שחז"ל העמידו סדר ההודאה באופ‪ ‬של‬ ‫ה'' )בראשית כט‪ ,‬לה(‪ ,‬ופירש רש"י‪ ,‬על‬ ‫הכנעה‪ ,‬וכמו שאנו רואי‪ ‬שבעת ברכת‬ ‫שלקחתי יותר מחלקי‪ ,‬ואמר החידושי‬ ‫מודי‪ ‬צרי‪ ‬האד‪ ‬לכרוע עד שיתפקקו‬ ‫הרי"‪ ‬שמשו‪ ‬כ‪ ‬נקראו בני ישראל‬ ‫כל החוליות שבגו‪ ,‬כי זהו מהות‬ ‫יהודי‪ ‬על ש‪ ‬שבט יהודה‪ ,‬ולא על‬ ‫ההודאה‪ ,‬עני‪ ‬ההודאה הוא שיכיר‬ ‫ש‪ ‬ראובני‪ ‬או שמעוני‪ ‬וכדומה‪,‬‬ ‫האד‪ ‬שאי‪ ‬הוא ראוי לחסדי‪ ‬הללו‪,‬‬ ‫ואמר שיהודה הוא נקרא שמו על ש‪‬‬ ‫ומה שהשי"ת עושה עמו הרי זה רק‬ ‫ההודאה‪ ,‬על שלקחתי יותר מחלקי‪ ,‬וזה‬ ‫חסדי‪ ,‬ועל זה הוא מודה ומהלל‪.‬‬ ‫חכ‬ ‫נעימות הפרשה • נח תשפ"ז‬ ‫ויכרע בשעת הדלקתו‪ ,‬ואז יבא לידי‬ ‫צרי‪ ‬שיהיה תמיד הרגשתו של האד‪,‬‬ ‫ההודאה האמיתית‪.‬‬ ‫על שלקחתי יותר מחלקי‪ ,‬שאינו ראוי‬ ‫ובאופ‪ ‬זה אנו מתחזקי‪ ‬עכשיו‬ ‫לקבל כל החסדי‪ ‬שהעניק לו הבורא‪,‬‬ ‫כשאנו עומדי‪ ‬לאחר הימי‪ ‬הק'‪,‬‬ ‫ומשו‪ ‬כ‪ ‬קבעו חז"ל שצורת ההודאה‬ ‫במצב כשמבחו‪ ‬יש אופל וחוש‪ ‬וכיצד‬ ‫הוא שלא יעמוד האד‪ ‬בקומה זקופה‪,‬‬ ‫אפשר להאחז ולהתחזק‪ ,‬על זה אמרו‬ ‫לפי שהאד‪ ‬נפעל כפי פעולותיו‪,‬‬ ‫'נזדמנה לו אבוקה של אור'‪ ,‬על ידי‬ ‫וכאשר יעמוד האד‪ ‬בכריעה‪ ,‬שהרי זה‬ ‫האור של 'טוב להודות לה''‪ ,‬שיש‬ ‫פעולה של הכנעה ושפלות‪ ,‬ובאופ‪ ‬זה‬ ‫להודות תמיד לה'‪ ,‬וזהו הדר‪ ‬כיצד‬ ‫יודה לה' על חסדיו‪ ,‬שכ‪ ‬הבעל גאוה‬ ‫לעבור בשלו‪ ‬את הזמני‪ ‬הקשי‪,‬‬ ‫סבור שכל החסדי‪ ‬שהשי"ת עושה‬ ‫לזמני‪ ‬של הול‪ ‬במצב של חוש‪ ‬אופל‬ ‫עמו הרי שה‪ ‬בדי‪ ‬שלו‪ ,‬והוא מלא‬ ‫ואפילה‪.‬‬ ‫בתרעומת על שלא נשפע עליו עוד‪,‬‬ ‫?‪.‬‬ ‫אבל כשהאד‪ ‬בא לידי ההרגשה‬ ‫הפנימית של ההכנעה לפני ה'‪ ,‬אזי יוכל‬ ‫בירושלמי ברכות אמרו‪' ,‬אמר רב‬ ‫להודות כראוי‪ ,‬כי הוא מכיר בזה שאי‪‬‬ ‫מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד‬ ‫השי"ת צרי‪ ‬לתת לו‪ ,‬ועל כל מה‬ ‫הוה מטי מודי‪ ‬הוא כרע מגרמיה'‪ ,‬אני‬ ‫שנותני‪ ‬לו מ‪ ‬השמי‪ ‬הרי הוא מודה‬ ‫מחזיק טובה לראשי‪ ,‬שכאשר הוא בא‬ ‫לפני ה'‪.‬‬ ‫לברכת מודי‪ ‬הוא כורע מעצמו‪,‬‬ ‫עני‪ ‬זה מבואר ג‪ ‬בחנוכה‪ ,‬וכמו‬ ‫ובפשטות הכוונה הוא שהנה האד‪‬‬ ‫ששמעתי ממו"ר כ"ק אדמו"ר מבאיא‪‬‬ ‫לפעמי‪ ‬מתפלל ולבו בל עמו‪ ,‬ואינו‬ ‫שליט"א‪ ,‬שאפשר שזהו הטע‪ ‬מה‬ ‫יודע כלל היכ‪ ‬הוא אוחז‪ ,‬ואעפ"כ‬ ‫שלכתחילה קבעו חז"ל שיניח את‬ ‫כהשהוא בא למודי‪ ‬הוא כורע מעצמו‪.‬‬ ‫הנרות למטה מעשרה טפחי‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫אבל הרה"ק רבי צדוק הכה‪ ‬מבאר‬ ‫ידליק את הנרות‪ ,‬לפי שימי חנוכה‬ ‫הכוונה‪ ,‬כשהאד‪ ‬מתפלל שמונה‬ ‫קבעו‪ ‬בהלל והודאה‪ ,‬וההלל וההודאה‬ ‫עשרה צרי‪ ‬שיהיה צורת התפילה‪,‬‬ ‫נוהגי‪ ‬כשהאד‪ ‬הוא בשפלות‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫שבעת אמירת מודי‪ ‬יתמלא ליבו‬ ‫קבעו חכמי‪ ‬שידליקו למטה מעשרה‪,‬‬ ‫בהכנעה‪ ,‬שאי‪ ‬אנו ראויי‪ ‬לחסדי‪,‬‬ ‫לפי שכאשר מדליקי‪ ‬למטה מעשרה‬ ‫ומשו‪ ‬כ‪ ‬תיכ‪ ‬יכרע בהכנעה גדולה‬ ‫טפחי‪ ,‬צרי‪ ‬האד‪ ‬לכופ‪ ‬עצמו‪ ,‬והרי‬ ‫לפני ה'‪ ,‬לפי שהלב מרגיש גודל‬ ‫הדלקת הנרות הוא 'כדי להודות ולהלל‬ ‫החסדי‪ ‬שה' עשה עמו‪ ,‬ולכ‪ ‬הוא כורע‬ ‫לשמ‪ ‬הגדול'‪ ,‬וההלל וההודאה הוא על‬ ‫מעצמו מחמת גודל הכנעתו‪.‬‬ ‫ידי הענוה‪ ,‬לכ‪ ‬קבעו שיתכופ‪ ‬האד‪‬‬ ‫טכ‬ ‫נעימות הפרשה • טוב להודות לה'‬ ‫תכלית הבריאה ‪ -‬ההודאה‬ ‫שברא‪ ‬והמציא‪ ,‬ויפרסמו זה ויאמרו‬ ‫וזהו תכלית הבריאה‪ ,‬ההודאה‬ ‫לפניו בריותי‪ ‬אנחנו‪.‬‬ ‫להשי"ת‪ ,‬וכמו שמבאר הרמב"‪ ‬סו‪‬‬ ‫פרשת בא )שמות יג‪ ,‬טז( 'וכוונת כל‬ ‫מבואר בדבריו שזהו תכלית‬ ‫המצוות שנאמי‪ ‬באלקינו ונודה אליו‬ ‫הבריאה‪ ,‬להודות ולהלל לה'‪ ,‬וכמו שאנו‬ ‫שהוא בראנו‪ ,‬והיא כוונת היצירה‪ ,‬שאי‪‬‬ ‫אומרי‪ ‬בזמירות שבת; 'ברו‪ ‬הוא‬ ‫לנו טע‪ ‬אחר ביצירה הראשונה‪ ,‬ואי‪‬‬ ‫אלקינו שבראנו לכבודו‪ ,‬להללו ולשבחו‬ ‫קל עליו‪ ‬חפ‪ ‬בתחתוני‪ ‬מלבד שידע‬ ‫ולספר הודו'‪ ,‬וכ‪ ‬נאמר בפסוק )ישעיה מג‪,‬‬ ‫האד‪ ‬ויודה לאלקיו שבראו‪ ,‬וכוונת‬ ‫כא( 'ע‪ ‬זו יצרתי לי תהלתי יספרו'‪,‬‬ ‫רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי‬ ‫שתכלית הבריאה הוא לשבח את‬ ‫הכנסיות וזכות תפלת הרבי‪ ,‬זהו‬ ‫הבורא‪.‬‬ ‫שיהיה לבני אד‪ ‬מקו‪ ‬יתקבצו ויודו לקל‬ ‫?‪.‬‬ ‫ל‬ ‫אל‬ ‫בל‬