gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am

שבוע: נח (2026-10-12)

קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫סעודה שלישית‬ ‫פרשת נח שנת תשע"ו לפ"ק‬ ‫בביהמ"ד הגדול קרית יואל יצ"ו‬ ‫גליון ל"ח שנה ב' ‪ -‬נח תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ם"יבבושה ימי תארקל תוררועתהו ןישוביכ ירבד‬ ‫דברי כיבושין והתעוררות לקראת ימי השובבי"ם‬ ‫פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה שהאדם‬ ‫םדאהש הלפתה והז – טחמ לש ודוחכ חתפ יל וחתפ‬ ‫יוצא לאור ע"י‪:‬‬ ‫לחזות בנועם‬ ‫רוהטה ןחלש תעוכמישרלעונילכזצשא שדוק תורבד‬ ‫עריכת שלחן הטהור‬ ‫כל הזכיות שמורות‬ ‫ק”א"פלטיול”פ‬ ‫ערב יום הקדוש שנת תשפ”ו לפ”ק‬ ‫‪.‬‬ ‫שליט"א‬ ‫של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ק"פל ו"פשת תנש יחיו תשרפ ס"לש‬ ‫מען קען הערן די דברות קודש אויף‬ ‫בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו‬ ‫ו"צי גרובסמאיליוו לודגה ד"מהיבב‬ ‫ששק"תהגתנהשונישבורד ןקרהמםוקי"בכרמע‬ ‫קול סאטמאר ‪1605-615-7777‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫לאוי תירק לודגה ד"מהיב‬ ‫ביי די ספעציעלע לחזות בנועם אפטיילונג‬ ‫הגה"ק‬ ‫‪ 4/2/6‬פון די מעין מעניו‬ ‫שזכינו לשמוע‬ ‫~~~‬ ‫צו באקומען די דברות קודש יעדע וואך שיקט אן‬ ‫אימעיל צו ‪lachzosbnoam@gmail.com‬‬ ‫רבינו‬ ‫דברות קודש אצל‬ ‫~~~‬ ‫צו נעמען א חלק אין די זיכוי הרבים‬ ‫ביטע ווענדט אייך צום מערכת‬ ‫מרן‬ ‫וזכות הרבים תלוי בך‬ ‫‪.‬‬ ‫מכ"ק‬ ‫הקונטרס הנוכחי יוצא לאור בסיוע‬ ‫ועד להוצאת ספרי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ה'‬ ‫עריכה ומראי מקומות ע"י‪:‬‬ ‫ב‪ .‬וו‪845-738-4665 .‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו‬ ‫שליט"א‬ ‫לפ”ק‬ ‫תשפ”ו‬‫הגה"ק‬ ‫רבינושנת‬ ‫הקדוש‬ ‫יוםמרן‬ ‫מכ"ק‬ ‫ערב‬ ‫ימיהטהור‬ ‫השובבי"ם‬ ‫שלחן‬ ‫לקראת‬ ‫של"ס‬ ‫עריכת‬ ‫דברות אצל‬ ‫והתעוררותאצל‬ ‫לשמוע‬ ‫קודש‬ ‫שזכינו‬ ‫כיבושיןקודש‬ ‫דברי דברות‬ ‫השובבי"ם‬ ‫ימיהטהור‬ ‫לקראת‬ ‫לפ"ק‬ ‫שלחן‬ ‫תשע"ו‬ ‫עריכת‬ ‫לשמוע‬ ‫והתעוררות‬ ‫שנת‬‫קודשנחאצל‬ ‫שזכינו‬ ‫כיבושין‬ ‫פרשת‬ ‫דברי דברות‬ ‫לפ”ק‬ ‫תשפ”ו‬ ‫רבינושנת‬ ‫הקדוש‬ ‫יוםמרן‬ ‫בביהמ"ד הגדול קרית יואל יצ"ו‬ ‫הגה"ק שליט"א‬ ‫ערב‬ ‫מכ"ק‬ ‫בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו‬ ‫של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ביהמ"ד הגדול קרית יואל‬ ‫בשבת קודש שביתין ושביקין כוחות היצר‬ ‫שלימה‬ ‫לתשובהשהאדם‬ ‫לזכותזהו התפלה‬ ‫יכול‬ ‫מחט –‬ ‫אדםשל‬ ‫וכלכחודו‬ ‫פתח‬‫והקליפות‪,‬‬ ‫פתחו לי‬ ‫ונשובהובחסדו‬ ‫והעתיד אחד‪,‬‬ ‫ה' אליך‬‫וההוה‬ ‫העבר‬ ‫השיבנו‬ ‫הקב”ה רואה‬ ‫מתפלל‬ ‫מצרף את הטוב העתיד‪ ,‬ועי”ז זוכים בדין‬ ‫'אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו‬ ‫את האלקים התהלך נח' (ו' ט')‬ ‫ויקרא יעקב אל בניו‪ ,‬ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם‬ ‫איזהיה בדורותיו את‬ ‫תמים‬ ‫ווייל צדיק‬ ‫הקב”ה‬ ‫בדין איש‬ ‫זכאינח נח‬ ‫תולדות‬ ‫גייט'אלה‬ ‫ארויס‬ ‫סדרה‬ ‫כללאין די‬ ‫ישראל‬ ‫געפון מיר די וואך‬ ‫באחרית הימים (מ"ט א')‬ ‫האלקים התהלך נח'‪ .‬מצרף אלע מעשים טובים פונעם עתיד‬ ‫בזכרי‬ ‫אבל עתה‬ ‫גערופן די‬ ‫האט‬‫יפחד‪,‬‬ ‫בניו‪,‬לבי‬ ‫יעקב‬ ‫אל זאת‬ ‫יעקבועל‬ ‫ויקרא מעש‬ ‫ובידי אין‬ ‫שוחד‪,‬‬ ‫סדרה‬ ‫יקח די‬ ‫ואכףדיפני לא‬ ‫וואך אין‬ ‫מיראקדם‬ ‫געפונען‬ ‫במה‬ ‫עבירות‬ ‫הימים‪.‬‬ ‫אתכםפון די‬ ‫באחרית‬ ‫געווארן‬ ‫באשאפן יקרא‬ ‫לכם את אשר‬ ‫זענען‬ ‫וואסיוה”ק)‪.‬‬ ‫ואגידה‬ ‫מלאכים‬ ‫האספולערב‬ ‫(סליחות‬ ‫דיויאמר‬ ‫המיוחד‬ ‫מלכות שם‬ ‫קינדער‪,‬‬ ‫זענען מונע ומעכב פון צו טון דעם רצון ה'‬ ‫פנים אין די ראש השנה תורות (מאמר אבני‬ ‫א‬ ‫קען זיין אזוי‪ ,‬דער זיידע ז”ל זכותו יגן עלינו אין ייטב‬ ‫א) 'ויקרא יעקב אל בניו' זאגט דער מדרש (בראשית רבה צ"ח ב') רבי יודן‬ ‫יעדן און‬ ‫(דבריםדןכ' א')א‪,‬‬ ‫שופטים מ’איז‬ ‫פרשת הדין‪ ,‬און‬ ‫איןדער יום‬ ‫שטייט‬ ‫ס’קומט‬ ‫הקדוש‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫החייםכלל‬ ‫אין אור‬ ‫ישרה פאר‬ ‫שטייט ‪-‬‬ ‫מליצה‬ ‫אזוי‪,‬זאגט א‬ ‫זיין ל”א)‪,‬‬ ‫קען‬ ‫זכרון אות‬ ‫גערופן אצום באשעפער‪ ,‬צום‬ ‫האט‬ ‫ער‬ ‫ויקרא‬ ‫ער‬ ‫זאגט‬ ‫בניו'‪,‬‬ ‫אל‬ ‫'ויקרא‬ ‫אמר‪,‬‬ ‫אויבך‬ ‫זאגט‪,‬‬‫דרכיםעל‬‫למלחמה‬‫תצאפרשת‬ ‫'כידער‬ ‫(דרוש‪.‬ד’) ‪,‬‬ ‫ב‬ ‫דרכיםתצא)‬ ‫שופטים‬ ‫פרשת(ד”ה כי‬ ‫פרשתדא א‬ ‫זאגטאין‬ ‫ער‪ ,‬ס’איז‬ ‫מעשים‪.‬אויך‬ ‫זרע קודש‬ ‫איינעםאין‬ ‫אויף די‬ ‫אזוי אויך‬ ‫הקדוש‪' ,‬כי‬ ‫געווען די‬ ‫קינדער‪.‬‬ ‫זיינע מצרף‬ ‫החיים‬ ‫זיי‬ ‫אייבערשטערמיט‬ ‫האטאור‬ ‫דער‬ ‫זיין‬ ‫באשעפערא')‪,‬זאלזאגט‬ ‫דער‬ ‫מהם'‬ ‫זכיות‪ ,‬דער‬ ‫(דברים כ'‬ ‫געהאטאז‬ ‫תירא‬ ‫קיין‬ ‫בניו'‪,‬‬ ‫'אל‬ ‫באשעפער‪,‬נישט‬ ‫ממך לא‬ ‫רב‬ ‫עםאידן‬ ‫הייליגן‬ ‫מצריםורכב‬ ‫האבן‬ ‫אין סוס‬ ‫וראית‬ ‫(שמותדער‬ ‫איז‬ ‫הזה’‬ ‫יעקב‬ ‫ההר‬ ‫יצרעלהרע‬ ‫ויקראוואס‬ ‫האלקים‬ ‫שטיין‬ ‫אתווען‬ ‫אויפן‬ ‫תעבדון‬ ‫אויבך'‬ ‫ממצרים'על‬ ‫געדארפט‬ ‫העםוואלט‬ ‫מלחמה‪,‬‬ ‫עס‬ ‫'בהוציאך את‬ ‫ארויס א‬ ‫שפעטער‪ ,‬זאגט‬ ‫מ'גייטפשט‪,‬‬ ‫אויבך'‬ ‫למלחמהפוןעל‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫תצאמתן תורה‬ ‫די‬ ‫וואס איז‬ ‫קליפות ‪-‬‬ ‫מדבר‪ ,‬די‬ ‫דאס איז‬ ‫ורכב'אין‬ ‫'סוסגעטון‬ ‫מ’האט‬‫וואסזען‪,‬‬ ‫'וראית'זאכן‬ ‫וועסטו‬ ‫געזען נאך‬ ‫ריכטיגערהאט‬ ‫פיינט‪.‬‬ ‫אייבערשטער‬ ‫דער דער‬ ‫שונא ‪-‬‬‫ריכטיגעראיי‪,‬‬ ‫ג’ י”ב)‪.‬‬ ‫טייטשט‬ ‫בניו'‪,‬‬ ‫'אל‬ ‫יעקב‬ ‫ויקרא‬ ‫שטייט‬ ‫קינדער‪,‬‬ ‫די‬ ‫גערופן‬ ‫האט‬ ‫יעקב‬ ‫בניו'‪,‬‬ ‫'את‬ ‫מצרף פון‬ ‫געווארן‬‫באשאפןאיז‬ ‫אייבערשטער‬ ‫יתברך‪ ,‬דער‬ ‫וואס איז‬ ‫חסדפוןפוןדיה’עבירות‬ ‫באשעפער? דער‬ ‫געווארן‬ ‫איז באשאפן‬ ‫וואספון‬ ‫דער רצון‬ ‫נישט געווען‬ ‫משחיתים‬ ‫מלאכים‬ ‫גערופן צום באשעפער‪ ,‬ער‬ ‫האט‬ ‫ער‬ ‫יעקב'‬ ‫'ויקרא‬ ‫יודן‬ ‫רבי‬ ‫אמר‬ ‫מדרש‬ ‫דער‬ ‫עתיד‪.‬איד וויל טון א מצוה‪ ,‬א איד וויל זיין‬ ‫פונעם‬ ‫איד‪ .‬א‬ ‫נישט גוטע‬ ‫שטערן א‬ ‫און נישט דאס‬ ‫משחיתים‪ ,‬די‬ ‫העתיד‪ -,‬די‬ ‫מלאכים‬ ‫דעםדיטוב‬ ‫א נאר‬ ‫מענטש‪.‬‬ ‫האט מתפלל געווען צום באשעפער‪' ,‬אל בניו'‪ ,‬אז דער באשעפער זאל זיין מיט‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫זיינע קינדער‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫ישראל במצרים ראה הקב”ה מה שעתידין לעשות‪ ,‬דכתיב (שמות‬ ‫א) בפרשת דרכים‪ :‬עלינו לשבח לאדון הכל‪ ,‬ורב טוב לבית‬ ‫נפשו‪ ,‬וזה‬ ‫תאוה‬ ‫אשר‬ ‫כל‬ ‫ולאכל‬ ‫ולגאות‬ ‫ולגזל‬ ‫לגנב‬ ‫האסור‬ ‫בהיכלו‬ ‫בעניני‬ ‫ג’ ז’) 'ויאמר ה’ ראה ראיתי’ זו ראית מעשה העגל וכו’‪ ,‬אמר הקב”ה‬ ‫ולבקר‬ ‫שרמז‬ ‫ואף‬ ‫אולישם‪,‬‬ ‫א')‪,‬הוא‬ ‫א) באור החיים‪' :‬כי תצא למלחמה וגו'' (דברים כ'‬ ‫באשר‬ ‫ישראל‪ ,‬שהקב”ה אינו דן את האדם כי אם‬ ‫שנכשל‬‫אחרשם)‬ ‫דכתיבגם(שמות‬ ‫והמצות‪ ,‬ומה‬ ‫לעשות‪ ,‬היינו‬‫התורה‬ ‫המעשיםדברי‬ ‫העתידים‬ ‫מלשמע אל‬ ‫ימנעהו‬ ‫דנם לפי‬ ‫איני‬ ‫מרך‪ ,‬ואמר‬ ‫בראשו‬ ‫מלבבו ישיב‬ ‫להסיר‬ ‫זמנו‪ ,‬וגמולו‬ ‫ובאלפי‬ ‫יצרו‪,‬לו עון‬ ‫האדם עם‬ ‫יחשב ה’‬ ‫לחטא לא‬ ‫מלחמת‬ ‫הכתובשעתיד‬ ‫ויקרא‬ ‫הרעים‪ ,‬כמו‬ ‫כהונה‪:‬‬ ‫במתנות‬ ‫(ביאר‬ ‫בניו‬ ‫עם‬ ‫להיות‬ ‫לאל‬ ‫יעקב‬ ‫ויקרא‬ ‫אמר‬ ‫יודן‬ ‫רבי‬ ‫‪...‬‬ ‫בניו‬ ‫אל‬ ‫יעקב‬ ‫ויקרא‬ ‫'כי תצא א‪.‬‬ ‫ממעשיויודע אני‬ ‫שנולדומכאוביו‪.‬‬ ‫שידעתי‬ ‫כוחותפיהרע‬ ‫שיתוספואף על‬ ‫רבות צעקתם‪,‬‬ ‫כיבעבירות‬ ‫שמעתי את‬ ‫במלחמה‬ ‫הוא‬ ‫חפץ חסד‬‫ממנה‪ ,‬כיוהנה‬ ‫גדולה אינו כן‪,‬‬ ‫שאיןהטובה‬ ‫הידועה‬ ‫אבל לענין‬ ‫למלחמה'‬ ‫ושעתו‪.‬‬ ‫לפי מקומו‬ ‫אמרנמנע‬ ‫שאין לה‬ ‫אחא איני‬ ‫כחררה‬ ‫רבי פי‬ ‫ביניהם כן‬ ‫הוא‬ ‫ואף על‬ ‫האספווהרי‬ ‫וגו' ‪...‬‬ ‫וכו’‪,‬‬ ‫ויאמראחרים‪,‬‬ ‫במדבר‬ ‫עתידין ‪...‬‬ ‫במקומות‬ ‫להכאיבני‬ ‫שפרשתי‬ ‫בניו)‬ ‫לצורך‬ ‫שאינו‬ ‫כשהיו אל אלכמה‬ ‫לעשותא'‪...‬הוא‬ ‫וכן שקרא‬ ‫משמע‬ ‫כוחו‪,‬‬ ‫בניו‬ ‫שמתישים‬ ‫שעתיד את‬ ‫מדלא כתיב‬‫כמעשהו‬‫להש"י‪.‬לאדם‬ ‫ודייק‬ ‫להיטיבקשים‬ ‫לאיש‬ ‫דברים‬ ‫לאל‪:‬‬ ‫זו יש שני‬ ‫יעקב‬ ‫ומרבה‬ ‫הלשכות‪.‬ה' כאן ואמר‪' ,‬כי תצא למלחמה וראית'‬ ‫את בא דבר‬ ‫ויטהרו לזה‬ ‫ויאספו וגו' הופכין‪.‬‬ ‫מלחמה זו יצרו‬ ‫במיןיב כ"ח‪-‬ל')‬ ‫אמרורגיל‬ ‫(נחמיה‬ ‫מלומד‬ ‫שהואדאת‬ ‫כמו מה‬ ‫במלחמה היך‬ ‫מלומד הטהרו‪,‬‬ ‫בעיני שכלך 'סוס ורכב'‪' ,‬סוס' כנגד מה שהוא היצר סוס מוכן‬ ‫הרע‪ ,‬ב' שהרכבת האדם חובקת דברי היצר בכל אשר יאמר אליו‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נח תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫ד‬ ‫ערליך‪ ,‬א איד וויל דינען דעם באשעפער‪ .‬קומען אבער די מלאכים וואס איז באשאפן געווארן פון‬ ‫עבירות‪ ,‬און זיי זענען מונע ומעכב‪ .‬און דער זרע קודש איז נאך מוסיף‪ ,‬סוס ורכב עם רב 'ממך'‪,‬‬ ‫דאס איז פון דיר וואס דו האסט עס באשאפן‪ ,‬פון דיינע עבירות איז באשאפן געווארן די 'עם‬ ‫רב ממך'‪.‬‬ ‫אז א איד וויל זיין ערליך 'הקב”ה עוזרו' ער זאל זיך‬ ‫קענען מתגבר זיין אויף די מלאכים‬ ‫די תורה הקדושה איז מחזק א איד ער זאל נישט פאלן ביי זיך‪ ,‬ער קען זיך נישט קיין עצה‬ ‫געבן קעגן די קליפות‪' ,‬לא תירא מהם‪ ,‬כי ה' אלקיך עמך'‪' ,‬הבא לטהר מסייעין אותו' (יומא לח‪):‬ג‪,‬‬ ‫'אלמלא הקב”ה עוזרו לא יוכל לו' (קידושין ל‪):‬ד‪ ,‬אבער הקב”ה העלפט‪ .‬פאר הקב”ה איז נישט‬ ‫קיין נפקא מינה אסאך צו ווייניג‪' ,‬עם רב ממך'‪' ,‬כי ה' אלקיך עמך' דער אייבערשטער איז מיט‬ ‫א איד‪ ,‬א איד וויל זיין ערליך‪ ,‬כאטשיג ס'איז דא די קליפות וואס איז באשאפן פון עבירות‪ ,‬ס'איז‬ ‫מעכב ‪ -‬ס'איז מונע‪ .‬אבער אז א איד וויל‪ ,‬העלפט אים דער אייבערשטער‪' .‬יצרו של אדם מתגבר‬ ‫עליו בכל יום‪ ,‬אלמלא הקב”ה עוזרו לא יוכל לו' (קידושין שם)‪ ,‬הקב”ה העלפט א איד ער זאל זיך‬ ‫קענען ַַאן עצה געבן מיט די אלע מלאכים משחיתים‪ ,‬ער זאל קענען מתגבר זיין אויפן כח היצר‪.‬‬ ‫'כי ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים'‪ ,‬אין מצרים זענען אידן אויכעט געווען אין א‬ ‫נידריגע מדרגה‪ ,‬ס'איז געווען א געוואלדיגע שפלות‪ .‬הקב”ה האט זיי געהאלפן‪ ,‬אידן זענען‬ ‫געהאלפן געווארן‪ ,‬זיי האבן געקענט צוקומען עד כדי כך ביז זיי האבן געזאגט 'נעשה ונשמע' ביי‬ ‫מתן תורה‪ .‬אזוי שטייט אין אור החיים הקדוש‪ ,‬און אזוי שטייט אין זרע קודש‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫שאמר 'ממך' שאתה בראתם ע”י עוונותיך‪' ,‬לא תירא מהם' לאמר‬ ‫למלחמה משא”כ האדם‪' ,‬רכב' כנגד הרכבת האדם שנוטה‬ ‫איך אשוב על כל עוונותי המרובים‪ ,‬וז”ש 'כי ה' אלקיך עמך' כי‬ ‫וחושקת לדברים‪ .‬ואמרו 'עם רב ממך' כנגד כחות הרע שנתוספו‬ ‫'אלמלא הקב”ה עוזרו' (קידושין ל‪ ,):‬ואצלו יתברך אין חילוק בין רב‬ ‫ממנו מצד מעשיו הרעים כמו שאמרנו‪.‬‬ ‫למעט‪ .‬וז”ש 'המעלך מארץ מצרים' שהי' הגלות דווקא במקום‬ ‫אעפ”כ בא דברו הטוב ואמר‪' ,‬לא תירא מהם'‪ ,‬והטעם הוא 'כי ה'‬ ‫ערות הארץ‪ ,‬להעלות הניצוצות קדושות‪.‬‬ ‫אלקיך עמך'‪ ,‬פירוש‪ ,‬הן אמת אם היית בא למלחמה בכחך אין‬ ‫ג) במס' יומא‪ :‬אמר ריש לקיש‪ ,‬מאי דכתיב (משלי ג' ל”ד) 'אם‬ ‫בך כח לעמוד במלחמה זו‪ ,‬אבל כיון שה' אלקיך עמך כחו גדול‬ ‫ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן'‪ ,‬בא לטמא פותחין לו‪ ,‬בא לטהר‬ ‫להצילך‪ ,‬כי כשבא אדם לטהר‪ ,‬ימינו יתברך מקבלתו ונדבק לה'‬ ‫מסייעין אותו‪ .‬תנא דבי רבי ישמעאל‪ ,‬משל לאדם שהיה מוכר‬ ‫והוא יכניע מצריו‪ .‬וגמר אומר 'המעלך מארץ מצרים'‪ ,‬כי זה מופת‬ ‫נפט ואפרסמון‪ ,‬בא למדוד נפט אומר לו‪ ,‬מדוד אתה לעצמך‪.‬‬ ‫חותך כי ה' מפרק הקלפה מן הקדשה ומבררה‪ ,‬והוא סוד העלאת‬ ‫בא למדוד אפרסמון אומר לו‪ ,‬המתן לי עד שאמדוד עמך‪ ,‬כדי‬ ‫ישראל ממצרים כידוע ליודעי חן‪ ,‬וזה לך האות כדי שתתחזק‬ ‫שנתבסם אני ואתה‪.‬‬ ‫במלחמה‪ ,‬וכן הוא אומר (תהלים ל”ז ל”ב) 'צופה רשע לצדיק וגו' ה'‬ ‫ד) במס' קידושין‪ :‬ואמר רבי שמעון בן לוי‪ ,‬יצרו של אדם מתגבר‬ ‫לא יעזבנו בידו'‪ ,‬ואמרו ז”ל (קידושין ל‪ ):‬שהכתוב מדבר על יצר הרע‬ ‫עליו בכל יום ומבקש להמיתו‪ ,‬שנאמר (תהלים ל”ז ל”ב) 'צופה רשע‬ ‫שהוא מתגבר על האדם וה' עוזרו ומצילו מידו‪.‬‬ ‫לצדיק ומבקש להמיתו'‪ ,‬ואלמלא הקב”ה עוזרו אין יכול לו‪,‬‬ ‫ב) בזרע קודש‪' :‬כי תצא למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב‬ ‫שנאמר (שם ל”ג) 'אלקים לא יעזבנו בידו'‪.‬‬ ‫עם רב ממך' (דברים כ' א')‪ ,‬יש לפרש על כוחות הסטרא אחרא‪ .‬וזה‬ ‫ה‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נח תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' פירן אים זיינע מלאכים‬ ‫דער פעטער ז”ל כמה פעמים ברענגט צו דעם אור החיים הק'‪ ,‬און ער ברענגט צו דעם‬ ‫מהרש”א (בחידושי אגדות מכות י‪ :‬ד”ה בדרך)‪ ,‬דער מהרש”א זאגט‪' ,‬בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין‬ ‫אותו' (מכות שם)ה‪' ,‬בדרך שאדם רוצה לילך'‪ ,‬א איד וויל גיין‪ ,‬ווערט באשאפן ‪ -‬פון די מחשבה‬ ‫ווערט באשאפן א מלאך‪ .‬דער מלאך פירט אים‪' ,‬מוליכין אותו' ער פירט אים‪ ,‬וועט ער אויספירן‬ ‫די מחשבה טובה‪ .‬פון א מחשבה טובה ווערט באשאפן א גוטע מלאך‪ ,‬ער זאל אויספירן די‬ ‫מחשבה טובה‪ ,‬ס'זאל קומען צו א מעשה‪ .‬חלילה אז ס'איז דא א מחשבה רעה ווערט באשאפן‬ ‫א מלאך המשחית‪ ,‬וואס ער פירט אים ער זאל מוציא זיין מכח אל הפועל‪ ,‬חלילה צוקומען צו‬ ‫וואס ער האט געוואלט‪' ,‬סוף מעשה במחשבה תחילה'‪.‬‬ ‫זאגט ערו‪ ,‬ווי איז מעגליך נאכדעם פאר א בשר ודם‪ ,‬ער דארף מלחמה האלטן מיט אזעלכע‬ ‫כוחות‪ ,‬שטארקע כוחות‪ ,‬מעכטיגע כוחות‪ ,‬די מלאכים משחיתים‪ .‬און א איד ‪ -‬א בשר ודם‬ ‫דארף זיך אליינס אן עצה געבן‪ ,‬לוחם זיין‪ ,‬זיך קענען מתגבר זיין אויף די אלע מלאכים‪ ,‬נישט‬ ‫נכשל ווערן אין קיין עבירה וואס זיי פירן אים?!‬ ‫'אתה זוכר את כל המפעל' אלע עבירות‪ ,‬אבער 'וגם כל היצור' די‬ ‫מלאכים 'לא נכחד ממך'‪ ,‬און הקב”ה העלפט דעם איד צו זיין ערליך‬ ‫טייטשט ער (פרשת וארא דף קמ”ב)ז וואס מ'זאגט ראש השנה ביים דאווענען (במוסף‪ ,‬סדר זכרונות)‬ ‫'אתה זוכר את כל המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך'‪' ,‬וגם כל היצור'‪ ,‬די אלע יצורים‪ ,‬די‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫וגו'' שרצונו ודעתו הרעה לילך אתם הביא ששלח לו הקב”ה‬ ‫ה) במס' מכות‪ :‬אמר רבה בר רב הונא אמר רב הונא ואמרי‬ ‫מלאך כרצונו ומחשבתו שא”ל 'קום לך אתם'‪ ,‬ואמר דכתיב‬ ‫לה אמר רב הונא אמר רבי אלעזר‪ ,‬מן התורה ומן הנביאים ומן‬ ‫'אנכי ה' אלקיך מלמדך להועיל וגו''‪ ,‬כי כל מצותיו ית' ב”ה אינו‬ ‫הכתובים‪ ,‬בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו‪ .‬מן התורה‪,‬‬ ‫מלמדך רק להועיל ולטוב לך‪ ,‬אבל 'מדריכך' הוא מלאך שאתה‬ ‫דכתיב (במדבר כ”ב י”ב) 'לא תלך עמהם' וכתיב (שם כ') 'קום לך‬ ‫מדריכו 'בדרך זו תלך' כפי דעתך ורצונך‪ ,‬ואמר דכתיב 'אם ללצים‬ ‫אתם'‪ .‬מן הנביאים דכתיב (ישעי' מ”ח י”ז) 'אני ה' אלקיך מלמדך‬ ‫הוא יליץ וגו' ר”ל אם ללצים הוא מוסיף לו לץ דהיינו מלאך כפי‬ ‫להועיל מדריכך בדרך [זו] תלך'‪ .‬מן הכתובים דכתיב (משלי ג' ל”ד)‬ ‫ליצנותך ואם לענוים הוא יתן חן לעצמו מלאך של חן נגדו ית' ב”ה‪.‬‬ ‫'אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן'‪.‬‬ ‫ו) ז”ל בדברי יואל פר' ויחי (דף תקנ”ג)‪ :‬והנה ידוע דבכל חטא‬ ‫ובמהרש”א‪ :‬בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו כו'‪ .‬עי' בזה‬ ‫שהאדם עושה רח”ל הוא בורא לו מזיק מלאך רע שמכשילו‬ ‫במפרשים ואענה גם אני חלקי‪ ,‬דלא קאמר שמוליך אותו הקב”ה‪,‬‬ ‫בעבירות עוד‪ ,‬כמ”ש המהרש”א ז”ל ‪ ...‬וכעין זה כתב האוהח”ק‬ ‫אלא מוליכין אותו‪ .‬והוא עפי”מ שכתבנו בכמה מקומות‪ ,‬שכל‬ ‫‪ ...‬והנה לפ”ז יפול לב האדם וימס כמים‪ ,‬דאיך יהיה בכחו לערוך‬ ‫מחשבה ודיבור ומעשה האדם הנה הוא בורא לו מלאך לפי ענינו‬ ‫מלחמה עם מחנות מלאכים מזיקים אשר נבראו מחטאיו‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫אם לטוב אם לרע‪ ,‬וע”כ אמר 'בדרך שאדם רוצה לילך'‪ ,‬שהרשות‬ ‫ז) ז”ל בדברי יואל‪ ,‬אחר שמקדים דברי האוחה”ק והזרע קודש‪:‬‬ ‫בידי האדם ממנו ית' ב”ה שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים‪,‬‬ ‫ובזה יל”פ במאמר הכתוב (שמות ו' ה') 'וגם אני שמעתי את נאקת‬ ‫אבל כפי רצונו ודעתו של אדם 'מוליכין אותו' אותן המלאכים‬ ‫בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם'‪ ,‬ר”ל דזה הי' עיקר‬ ‫הנבראים מאותו רצון ומחשבה אשר בו‪ ,‬ומייתי ראיה מן התורה‬ ‫נאקתם של ישראל‪ ,‬מה שכוחות הטומאה של קליפת מצרים‬ ‫דכתיב 'לא תלך עמהם'‪ ,‬שא”ל הקב”ה כן‪ ,‬וכתיב 'קום לך אתם‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נח תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫ו‬ ‫מלאכים וואס איז באשאפן געווארן‪ ,‬די משחיתים‪ ,‬דער מענטש קען זיך נישט קיין עצה געבן‬ ‫מיט זיי‪' ,‬לא נכחד ממך'‪ ,‬הקב”ה זעט דאס‪ ,‬הקב”ה ווייסט דאס‪ ,‬הקב”ה העלפט א איד‪ ,‬ער וויל‬ ‫זיין ערליך‪ ,‬ער זאל קענען זיין ערליך‪ ,‬ער זאל קענען זיין ערליך און אפגעהיטן פון אן עבירה‪.‬‬ ‫'וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל'‪ ,‬ווי קען מען‬ ‫זיך אן עצה געבן מיט די מלאכים‬ ‫טייטשט ער דעם פסוק (שמות ו' ה') ‪ -‬אין דברי יואל פרשת וארא (שם) ‪' -‬וגם אני שמעתי את‬ ‫נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם'‪ ,‬די מצריים האבן פארדארבן אידישע קינדער‪,‬‬ ‫אזוי ווי דער של”ה (מסכת פסחים דרוש מצה שמורה)ח זאגט‪' ,‬וירעו אותנו המצרים' (דברים כ”ו ו')‪ ,‬זיי האבן‬ ‫אונז געמאכט שלעכט‪ ,‬די מצריים האבן מכשיל געווען אידישע קינדער מיט עבירות‪.‬‬ ‫פון די עבירות איז שוין באשאפן געווארן אנדערע מלאכים‪ ,‬משחיתים‪ ,‬וואס האט זיי שוין‬ ‫געשלעפט‪ ,‬די 'עבירה גוררת עבירה' (אבות פ”ד מ”ב)‪ ,‬איין עבירה ‪ -‬דאס איז דער מלאך וואס איז‬ ‫באשאפן געווארן פון די עבירה‪' ,‬גוררת עבירה'‪ ,‬דאס שלעפט שוין דעם מענטש ער זאל טון‬ ‫א צווייטע עבירהט‪.‬‬ ‫זאגט הקב”ה‪' ,‬וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל'‪ ,‬אידן האבן געוויינט‪ ,‬אידן האבן‬ ‫געקרעכצט‪ ,‬זיי זענען געווען צובראכן כחרס הנשבר‪ ,‬זיי האבן זיך אנגעקוקט‪ ,‬ווי קען מען זיך‬ ‫אן עצה געבן אין מצרים זיי זאלן מנצח זיין די מלאכים‪ ,‬די 'עם רב ממך'‪ ,‬ס'איז שוין באשאפן‬ ‫געווארן פון אן עבירה‪' .‬וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים' די טומאת מצרים‪,‬‬ ‫'מעבידים אותם' האט זיי געשלעפט צו טון עבירות‪ .‬האבן אידן אויף דעם געוויינט‪ ,‬א שווערע‬ ‫צרה‪ ,‬ווי קען זיך אן עצה געבן א איד קעגן די מלאכים וואס שלעפן‪' ,‬עבירה גוררת עבירה'‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫לומר‪ .‬אלא הפירוש הוא‪ ,‬עשו אותנו רעים וחטאים ללמוד‬ ‫מעבידים אותם‪ ,‬היינו מכריחים אותם להרבות עוד חטאים‪ .‬ולזה‬ ‫ממעשיהם‪ ,‬וכל חוטא שוטה היפך מעם נבון וחכם‪ ,‬וזהו (שמות א'‬ ‫אמר 'מעבידים' בלשון מפעיל‪ ,‬וע”ד שכתב המהרש”א ז”ל (מכות‬ ‫י') 'הבה נתחכמה לו'‪.‬‬ ‫י‪ ):‬דאלו המלאכים הנבראים ממעשה או ממחשבת עבירה‪ ,‬המה‬ ‫מוליכים אותו להשלים ענינו‪ ,‬עייש”ד‪ ,‬וכמעט שנמנע הבחירה‬ ‫ט) ביאור זה מובא כמ”פ באלשיך הק'‪ ,‬וז”ל בפר' שלח (י”ג ב')‪:‬‬ ‫ממנו‪ ,‬ולולא עזר אלקי אין בכח אנושי לעמוד ולהתגבר עליהם‪.‬‬ ‫נזכיר מאמרנו על משנת 'מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת‬ ‫וכבר פירשתי מ”ש (מוסף דר”ה סדר זכרונות) 'אתה זוכר את כל‬ ‫עבירה'‪ ,‬כי קשה האם חיות וכח לפועל המצוה או עבירה לגרור‬ ‫המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך'‪ ,‬ר”ל שהשי”ת 'זוכר את כל‬ ‫כיוצא בהם‪ .‬אך הוא כנודע מחכמינו ז”ל כי מהמצוה נעשה מלאך‬ ‫המפעל'‪ ,‬ועל כל מעשה האדם יבוא בדין‪ ,‬אבל 'גם כל היצור לא‬ ‫קדיש והוא סניגור לעושיה‪ ,‬והוא הסובב ומסבב לגרר מצוה כיוצא‬ ‫נכחד ממך'‪ ,‬היינו המלאך הנוצר מעבירה המכריחו לחטוא‪ ,‬אף זה‬ ‫בה‪ ,‬וכן מהעבירה נעשה רוח טומאה מלאך רע הוא קטיגור לפניו‬ ‫לא נכחד ממך‪ ,‬ויש בזה לימוד זכות כי אין בכח בשר ודם להתגבר‬ ‫יתברך‪ ,‬וכח ואל לו לגרור עבירה כיוצא בה‪ ,‬שהוא מסיבות מתהפך‬ ‫נגד מלאך ומכ”ש אם רבים המה‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫בעושיה ובזרעו לגרור דומה לו [ועיי”ע בדבריו בפר' תזריע י”ג ז'‪,‬‬ ‫אמור כ”ב ל”ב‪ ,‬מטות ל”ב כ”ג]‬ ‫ח) בשל”ה‪' :‬וירעו אותנו'‪ ,‬קשה לו להמגיד וירעו 'לנו' היה לו‬ ‫ז‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נח תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫שבת קודש 'שביתין ושביקין מסאבין דרחיקין'‪,‬‬ ‫האבן די מלאכים נישט קיין כח‬ ‫איך האב געקלערט‪ ,‬קען אפשר זיין אן עצה קעגן דעם‪ ,‬מ'זאגט ‪ -‬דער אר”י הק' זאגט‪ ,‬אין‬ ‫די זמירות פון אר”י הק' (לליל שב”ק)‪' ,‬שביתין ושביקין מסאבין דרחיקין חבילין דמעיקין וכל זיני‬ ‫חרשין'‪' .‬שביתין ושביקין' זיי רוען‪' ,‬מסאבין דרחיקין'‪ .‬שבת קודש איז 'שביתין ושביקין מסאבין‬ ‫דרחיקין'‪ ,‬דער כח פון די סטרא אחרא‪ ,‬דער כח פון די קליפות‪ ,‬דער כח פון די מלאכים וואס‬ ‫איז באשאפן פון אן עבירה‪ ,‬דאס איז נאר א כח א גאנצע וואך‪ .‬קומט שבת קודש איז 'שביתין‬ ‫ושביקין'‪ .‬האבן זיי נישט קיין כח‪ ,‬רוען זיי‪.‬‬ ‫שבת קודש קען מען מוציא זיין די תשובה מכח אל הפועל‪,‬‬ ‫'אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו'‬ ‫קומט אויס פארשטייט מען‪ ,‬די גמרא (שבת קיח‪):‬י זאגט‪' ,‬כל השומר שבת כהלכתו‪ ,‬אפילו עובד‬ ‫עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו'‪ ,‬פרעגט דער טורי זהב (או”ח סי' רמ”ב)יא ווי אזוי רעדט זיך עס‪,‬‬ ‫האט ער געטון תשובה‪ ,‬וואס פעלט אויס שבת? האט ער נישט געטון קיין תשובה‪ ,‬וואס נוצט‬ ‫שבת? אזוי פרעגט דער טורי זהב‪.‬‬ ‫לדרכינו‪ ,‬א איד וויל תשובה טון‪ ,‬ער איז נעבעך נכשל געווארן מיט שווערע עבירות‪ .‬ער איז זיך‬ ‫משים אל הלב‪ ,‬ער האט אביסל א התבוננות‪ ,‬ער מאכט א חשבון הנפש‪ ,‬ער טראכט אריין וואו ער‬ ‫האלט אויף דעם עולם‪ .‬ס'איז אים נישט גוט‪ ,‬ער זעט‪ ,‬ס'איז נישט געגאנגען אויפן ריכטיגן וועג‪ .‬ער‬ ‫האט געוואלט תשובה טון‪ ,‬ער האט געוואלט מתחרט זיין אויף די עבירות וואס ער האט געטון‪,‬‬ ‫אז ער זאל קענען מהיום והלאה זיך משנה זיין די דרכים‪ ,‬משנה זיין לטובה מהיום והלאה‪ ,‬צו‬ ‫גיין בדרך ה'‪ ,‬דינען דעם הייליגן באשעפער‪ ,‬לערנען תורה‪ ,‬טון מצות ומעשים טובים‪ .‬ער קען‬ ‫זיך אבער נישט‪ ,‬ער איז שוין נישט בעל הבית אויף זיך‪ ,‬ווייל די קליפות‪ ,‬די פירן אים‪' .‬בדרך‬ ‫שאדם רוצה לילך מוליכין אותו'‪ ,‬ס'איז באשאפן געווארן מלאכים משחיתים‪ ,‬זיי פירן אים‪ .‬ער‬ ‫וויל שוין תשובה טון‪ ,‬ער האט שוין געוואלט זיין בעסער‪ ,‬ער האט שוין געוואלט אנדערש זיין‪,‬‬ ‫ארויסקריכן פון דעם שווערן פלאנטער וואו ער האט זיך פארפלאנטערט‪ .‬ער האט געוואלט‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫המשמר שבת כהלכתו אפי' עובד ע”ז כאנוש מוחלין לו'‪ .‬איכא‬ ‫י) במס' שבת‪ :‬אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן‪ ,‬כל המשמר‬ ‫למידק‪ ,‬אי לא עשה תשובה‪ ,‬שבת מאי מהני‪ .‬ואי עשה תשובה‪,‬‬ ‫שבת כהלכתו‪ ,‬אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש [פרש”י‪:‬‬ ‫שבת למה לי‪ .‬ונראה דמיירי שעשה תשובה‪ ,‬אלא דתשובה לא‬ ‫התחילו לעבוד ע”ז דכתיב (בראשית ד' כ”ו) 'אז הוחל לקרוא וגו'']‬ ‫מהני שיהא מוחלין לו כדאיתא בפרק יו”כ (יומא פו‪' ).‬עבר על‬ ‫מוחלין לו‪ ,‬שנאמר (ישעיה נ”ו ב') 'אשרי אנוש יעשה זאת וגו'‬ ‫כריתות ומיתות בי”ד‪ ,‬תשובה תולה ומיתה ממרקת'‪ ,‬קמ”ל כאן‬ ‫מחללו'‪ ,‬אל תקרי 'מחללו' אלא 'מחול לו'‪.‬‬ ‫דאם בעשותו תשובה שומר שבת כהלכתו מהני תשובה שיהא‬ ‫נמחל לו‪.‬‬ ‫יא) בט”ז‪ :‬בטור (שם סי' רמ”ב) הביא גמרא דכל כתבי (שבת קיח‪' ):‬כל‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נח תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫ח‬ ‫גיין אויפן דרך התורה והיראה‪ ,‬דינען דעם באשעפער‪ .‬ער קען זיך נישט‪ ,‬ער קען זיך נישט‬ ‫קיין עצה געבן‪ .‬א בשר ודם קעגן אזעלכע מעכטיגע שטארקע כוחות‪ ,‬ווי קען ער זיך אן עצה‬ ‫געבן?‬ ‫דאס איז אבער נאר א פראבלעם א גאנצע וואך‪ ,‬אין די ששת ימי המעשה‪ .‬ס'קומט שבת‬ ‫קודש‪ ,‬איז 'שביתין ושביקין מסאבין דרחיקין'‪ ,‬די אלע קליפות‪ ,‬שבת האבן זיי נישט קיין כח‪.‬‬ ‫שבת קודש‪ ,‬א געוואלדיגע קדושה פון שבת קודש‪ ,‬זענען זיי 'שביתין ושביקין'‪ .‬ממילא קען ער‬ ‫מוציא זיין מכח אל הפועל‪ ,‬ער קען זוכה זיין צו תשובה‪.‬‬ ‫אוודאי רעדט מען מיט תשובה‪ .‬נאר ווי אזוי קען ער זוכה זיין צו תשובה אז די מלאכים לאזן‬ ‫אים נישט‪ ,‬די משחיתים זענען מעכב‪ ,‬די שטערן‪ ,‬זיי שטעלן אים אונטער כל מיני מניעות ער‬ ‫זאל נישט קענען מוציא זיין מכח אל הפועל‪ .‬שבת קודש‪' ,‬שביתין ושביקין'‪ ,‬ממילא קען ער‬ ‫תשובה טון‪ ,‬קען ער זוכה זיין צו א ריכטיגע תשובה‪ ,‬א שלימות'דיגע תשובה‪ ,‬איז 'מוחלין לו'‪,‬‬ ‫ממילא איז מען אים מוחל‪ .‬דורך שבת קען ער זוכה זיין צו תשובה בשלימות‪ ,‬ממילא וועט מען‬ ‫אים מוחל זיין‪.‬‬ ‫'ואזכור את בריתי'‪ ,‬דורך דעם ברית פון שבת קודש‬ ‫קען מען זוכה זיין תשובה צו טון‬ ‫קען זיין‪ ,‬דער פעטער ז”ל טייטש 'וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים‬ ‫מעבידים אותם' [שהמלאכים מחטיאים אותם ואין בכח האדם לשוב]‪ .‬אויף דעם זאגט דער‬ ‫הייליגער באשעפער‪' ,‬ואזכור את בריתי'‪ ,‬ברית מיינט מען דא דעם ברית פון שבת קודש (שמות‬ ‫ל”א ט”ז)‪' .‬ואזכור את בריתי'‪ ,‬ס'איז דא א כח פון שבת קודש‪ ,‬שבת קודש האבן זיי נישט קיין כח די‬ ‫קליפות‪ ,‬ממילא קען מען זוכה זיין צו א תשובה‪ ,‬מ'קען זוכה זיין תשובה צו טון פארן באשעפער‪.‬‬ ‫מ'קען דורכברעכן די אלע קליפות פון א גאנצע וואך‪ .‬שבת קודש קען מען זיך אן עצה געבן‪ ,‬אז‬ ‫א איד וויל זיין ערליך‪ ,‬א איד וויל טון דעם רצון הבורא‪ ,‬וויל מקיים זיין מצות ה' יתברך‪ ,‬איז די‬ ‫עצה שבת קודש‪ .‬ס'איז 'שביקין ושביתין'‪ ,‬זיי האבן נישט קיין כח‪ ,‬זיי דארפן רוען‪ .‬קען מען זיך‬ ‫צוזאמקלויבן די כוחות‪ ,‬די כוחות הנפש‪ ,‬מ'קען זיך צוזאמקלויבן די כוחות צו מקבל זיין מהיום‬ ‫והלאה‪ ,‬זאגן “מה דהוה הוה‪ ,‬מכאן ואילך וויל איך שוין זיין ערליך‪ ,‬מכאן ואילך וויל איך שוין‬ ‫מקיים זיין ‪ -‬טון דעם רצון ה'‪ ,‬מקיים זיין מצות ומעשים טובים”‪' ,‬ואזכור את בריתי'‪.‬‬ ‫'נח' מיינט מען שבת‬ ‫דער זוהר הקדוש (בפרשתן ס‪ ,.‬ובתיקוני זהר תיקון כ”א ותיקון ע')יב זאגט‪' ,‬נח' מיינט מען שבת‪ .‬ווייל 'וינח‬ ‫יג‬ ‫ביום השביעי' (שמות כ' י”א)‪ ,‬אזוי שטייט אין אלע ספרים‪ ,‬אין תפארת שלמה (בפרשתן ד”ה אלה תולדות)‬ ‫און אין אמרי נועם (בפרשתן אות ה')יד‪.‬‬ ‫ט‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נח תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫'אלה תולדות נח' מיינט מען די תולדה פון שבת קודש‪ ,‬אזוי טייטשט דער תפארת שלמה‬ ‫(שם)‪.‬‬ ‫נח האט אויכעט חוטא געווען נאר ער האט תשובה געטון‬ ‫דער מדרש (תנחומא בפרשתן אות ה')טו זאגט‪ ,‬נח האט אויכעט חוטא געווען‪ ,‬נאר נח האט תשובה‬ ‫געטון א שלימות'דיגע תשובה‪.‬‬ ‫דער טאטע ז”ל (ברך משה ד”ה אלה תולדות אופן א') זאגט‪ ,‬די מחלוקת (הובא ברש”י‪ ,‬והוא במס' סנהדרין קח‪).‬‬ ‫'יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי'‪ ,‬די מחלוקת איז וואס איז מער‪ ,‬צו א צדיק גמור איז מער‪,‬‬ ‫צו א בעל תשובה איז מערטז‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫השבת יש תולדות לאין שיעור להאבות ותולדותיהן כיוצא בהן‪,‬‬ ‫יב) בזוה”ק‪' :‬אלה תולדות נח וגו''‪ ,‬רבי יהודה פתח (תהילים קי”ב‬ ‫והם מביאים לידי השבת לעתיד לבוא‪ ,‬וזה פירוש 'אלה תולדות‬ ‫ה') 'טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט' ‪' ...‬טוב איש'‬ ‫נח' ר”ל של שבת‪' ,‬נח' לעתיד ליום שכולו שבת וכו'‪.‬‬ ‫דא צדיק דכתיב (ישעיהו ג' י') 'אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם‬ ‫יד) באמרי נועם‪ :‬ידוע דנח מרמז על שבת‪ ,‬על דרך הכתוב (שמות‬ ‫יאכלו'‪ .‬רבי יוסי אמר דא נח דכתיב 'נח איש צדיק'‪ .‬רבי יצחק‬ ‫אמר דא שבחא דשבת דביה פתח 'טוב'‪ ,‬דכתיב (תהילים צ״ב ב')‬ ‫כ' י”א) 'וינח'‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫'טוב להודות לה''‪ .‬רבי חייא אמר כלא חד וכלהו מלה חדא אמרו‪.‬‬ ‫טו) במדרש תנחומא‪' :‬עשה לך תבת עצי גפר' (בראשית ו' י”ד)‪ ,‬אמר‬ ‫רב הונא בשם רבי יוסי‪ ,‬מאה ועשרים שנה היה מתרה הקב”ה‬ ‫ובתיקוני זוהר (תיקון כ”א‪ ,‬דף נד‪ ):‬איתא‪ :‬נח דא שבת‪ ,‬דביה נייחא‬ ‫בדור המבול‪ ,‬שמא יעשו תשובה‪ .‬כיון שלא עשו תשובה‪ ,‬אמר‬ ‫דירית לה צדיק‪ ,‬וכו' [ועי' גם ברעיא מהימנא פר' פנחס (רנו‪.]).‬‬ ‫לו‪' ,‬עשה לך תבת עצי גפר' עמד נח ועשה תשובה‪ ,‬ונטע ארזים‬ ‫ועוד אמרו שם (תיקון ע'‪ ,‬דף קלח‪ :):‬עשר דרין הוו מאדם ועד נח‪' ,‬ויחי‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן ויקרא את שמו נח‪,‬‬ ‫טז) בברך משה‪' :‬אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה‬ ‫לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו' (בראשית ה' כ”ח)‪ ,‬ואמאי‪,‬‬ ‫בדורותיו' (בראשית ו' ט')‪ ,‬פרש”י ז”ל 'יש מרבותינו דורשים אותו‬ ‫דבקדמיתא הוו טרחין בגלגולין‪ ,‬עד דאתא נח דאיהו שבת וביה‬ ‫לשבח‪ ,‬כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר‪ .‬ויש‬ ‫נחו כלהו‪ ,‬וביה אתיישבו ואפיק לון לעלם‪.‬‬ ‫שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של‬ ‫יג) בתפארת שלמה‪' :‬אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים וגו''‬ ‫אברהם לא היה נחשב לכלום'‪ .‬ובמס' סנהדרין (קח‪ ).‬נקבו בשמות‪,‬‬ ‫(בראשית ו' ט')‪ ,‬הנראה לרמז בזה מבלי שתאריך בדקדוקים‪ ,‬דהנה‬ ‫רבי יוחנן אמר 'בדורותיו' ולא בדורות אחרים‪ ,‬וריש לקיש אמר‬ ‫מפרש בזוה”ק (דף נח‪ ):‬נח נייחא לעלאין נייחא לתתאין וכו' עיי”ש‪.‬‬ ‫'בדורותיו' כל שכן בדורות אחרים‪ .‬והנה רבים ראו כן תמהו‬ ‫ויראה שכל הפסוק הזה מרמז על יום השבת‪ ,‬כי כן עיקר הנייחא‬ ‫להבין סברת מחלוקתם דמהיכי תיתי לדרוש לגנאי אם נוכל‬ ‫הוא ביום שבת‪ .‬וכבר נאמר בזוה”ק במקום אחר (פר' אמור דף צד‪):‬‬ ‫לדרוש לשבח ‪...‬‬ ‫על יום השבת שהוא נייחא לעילא נייחא לתתא‪ ,‬וכל ברכאין‬ ‫וי”ל על פי מה שנחלקו חז”ל במס' ברכות (לד‪ ):‬אי בעלי תשובה‬ ‫דלעילא ותתא ביומא שביעאי תליין (זוה”ק פר' יתרו פח‪ .).‬וכן בכאן‬ ‫גדולים מצדיקים גמורים‪ ,‬או צדיקים גמורים גדולים יותר ‪ ...‬והנה‬ ‫מבואר בזוה”ק (ס‪ ).‬כי בחינת נח הוא בחינת יום השבת עיי”ש‪ .‬והנה‬ ‫בקדושת לוי (פר' כי תבא ד”ה וה' האמירך היום) כתב להסביר הטעם‬ ‫זה רמוז 'נח' כמו שנאמר (שמות כ' י”א) 'וינח ביום השביעי'‪ ,‬ונאמר‬ ‫שמעלת בעלי התשובה גדולה מצדיקים גמורים‪ ,‬על פי מה‬ ‫עליו (בראשית ה' כ”ט) 'זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו'‪ ,‬כי הנחמה‬ ‫דאיתא במס' יומא (פו‪' ):‬אמר ריש לקיש גדולה תשובה מאהבה‬ ‫האמיתית היא באה ע”י המנוחה של שבת בזמן הזה‪ ,‬שהשבת‬ ‫שזדונות נעשות לו כזכיות'‪ ,‬ומעתה ע”י שהרשע עושה תשובה‬ ‫של זמה”ז היא הכנה המביא ליום שכולו שבת‪ .‬כי ע”י קדושת‬ ‫הרי ניתוספו לו זכיות הרבה‪ ,‬מה שאין ביכלתו של הצדיק הגמור‬ ‫שבת של עתה נעשה השבת הגדול העתיד ‪ ...‬והנה זה שאמר‬ ‫לעשות‪ ,‬ולפיכך גדלה מעלת הבעל תשובה ממעלת הצדיק‬ ‫הכתוב 'אלה תולדות נח נח'‪ ,‬דהנה מצינו באבות מלאכות של‬ ‫עיי”ש בנועם אמריו‪ .‬ולפי זה נמצא דגם לריש לקיש גדול מעלת‬ ‫שבת תולדות רבות‪ ,‬על אחת כמה וכמה בהקדושה ובשמירת‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נח תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫י‬ ‫יהיה איך שיהיה‪ ,‬נח האט אויכעט חוטא געווען‪ ,‬ער האט געזינדיגט‪ ,‬נח האט תשובה‬ ‫געטון‪ .‬ווי אזוי האט נח זוכה געווען צוצוקומען צו א שלימות'דיגע תשובה? ס'איז דאך געווען‬ ‫די קליפות פון די עבירות וואס ער האט קודם געטון‪ ,‬דאס איז דאך בעה”ב אויף א מענטש‪,‬‬ ‫זיי באלעבאטעווען אויף א איד ער זאל נישט קענען זיך א ריר טון‪ ,‬ער זאל נישט קענען זיך‬ ‫פארבעסערן‪ ,‬נישט קענען טון דעם רצון ה'‪.‬‬ ‫נח איז געווארן אן 'איש צדיק תמים' דורך קדושת‬ ‫שבת‪ ,‬און דורך די 'סעד לסומכו'‬ ‫אויף דעם זאגט דער פסוק 'אלה תולדות נח'‪ ,‬דאס איז די תולדה פון שבת קודש‪' .‬נח איש‬ ‫צדיק תמים היה בדורותיו'‪ ,‬אז נח האט געקענט זיין א איש צדיק תמים‪ ,‬דאס איז די תולדה‬ ‫פון שבת קודשיז‪ .‬דורך די קדושה פון שבת קודש‪ ,‬די אלע קליפות זענען נישט פארהאנען‪,‬‬ ‫שבת זענען זיי נישטא‪ .‬ממילא האט נח זיך געקענט נעמען‪ ,‬געקענט מוציא זיין זיין רצון תשובה‬ ‫צו טון‪ ,‬אזוי ווי דער מדרש תנחומא (שם) זאגט‪ ,‬נח האט תשובה געטון‪' .‬נח מצא חן בעיני ה''‬ ‫(בראשית ו' ז')‪ ,‬ער האט תשובה געטון‪ ,‬מ'האט מקבל געווען זיין תשובהיח‪' .‬נח איש צדיק תמים‬ ‫היה בדורותיו'‪ ,‬איז ער געווארן אן איש צדיק תמים‪.‬‬ ‫נאך א זאך זאגט דער פסוק‪' ,‬את האלקים התהלך נח'‪ ,‬אזוי ווי דער אור החיים הק' זאגט‪' ,‬לא‬ ‫תירא מהם כי ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים'‪' ,‬הבא לטהר מסייעין אותו'‪.‬‬ ‫צוויי זאכן זאגט אונז דער פסוק וואס איז מיט נח געווען‪ ,‬איינס איז געקומען דורך שבת‬ ‫קודש האט ער געקענט מנצח זיין די אלע קליפות‪ .‬די צווייטע זאך איז געווען 'נח היה צריך‬ ‫סעד לסומכו' (רש”י ו' ט')יט ער האט געהאט א סעד‪' ,‬יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום‪ ,‬ואלמלא‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫יז) וכבר כתב האור החיים הק' (בראשית ב' ג') שנח היה שובת‬ ‫הבעל תשובה יותר מצדיקים גמורים‪ .‬והנה אמרו רז”ל (סנהדרין‬ ‫בשבת‪ ,‬וז”ל‪ :‬ולך לדעת כי מיום ברא אלקים אדם‪ ,‬לא חסר‬ ‫קח‪ ).‬שאף על נח נחתם גזר דין אלא שמצא חן בעיני ה'‪ .‬ובמדרש‬ ‫העולם דבר המעמיד צדיק יסוד עולם שהוא שומר שבת‪ ,‬כי אדם‬ ‫תנחומא בפרשה זו (ס”ה) איתא שעמד נח ועשה תשובה‪ .‬הרי לן‬ ‫שומר שבת היה עליו השלום‪ ,‬ואחריו קם שת בנו כי הוא היה‬ ‫שנח היה בעל תשובה‪ .‬אבל אברהם אבינו היה צדיק מעיקרו‬ ‫צדיק גמור‪ ,‬ואחריו כמה צדיקים‪ ,‬וכשזה נופל כבר בא השמש‬ ‫כדאיתא במס' נדרים (לד‪' ).‬בן שלש שנים הכיר אברהם אבינו‬ ‫שומר שבת מתושלח וכו'‪ ,‬נח‪ ,‬שם‪ ,‬אברהם וכו'‪ ,‬ומשם לא פסקה‬ ‫את בוראו'‪.‬‬ ‫שמירת שבת מישראל (לב אהרן בפרשתן דף נ”ד)‪.‬‬ ‫ומעתה י”ל שזהו סברת מחלוקתם‪ ,‬דרבי יוחנן לשיטתיה דס”ל‬ ‫יח) כדאיתא במס' סנהדרין (קח‪ :).‬תנא דבי רבי ישמעאל‪ ,‬אף על‬ ‫שגדולה מעלת הצדיק ממעלת הבעל תשובה‪ ,‬ולזה אמר אילו היה‬ ‫נח נחתך גזר דין‪ ,‬אלא שמצא חן בעיני ה'‪ ,‬שנאמר (בראשית ו' ז')‬ ‫בדורו של אברהם שהיה צדיק גמור לא היה נחשב‪ ,‬כי נח הרי‬ ‫'נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה''‪.‬‬ ‫היה בעל תשובה ומעלתו קטנה ממעלת הצדיק מעיקרו‪ .‬אבל‬ ‫יט) ברש”י‪' :‬את האלהים התהלך נח'‪ ,‬ובאברהם הוא אומר‬ ‫ריש לקיש דס”ל שמעלת בעלי התשובה גדולה ממעלת הצדיקים‬ ‫(בראשית כ”ד מ') 'אשר התהלכתי לפניו'‪ ,‬נח היה צריך סעד לתמכו‪,‬‬ ‫ע”י תשובה מאהבה‪ ,‬לכן דרש לשבח‪ ,‬כל שכן אילו היה בדורם‬ ‫אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו [והוא עפ”י‬ ‫של צדיקים היה צדיק יותר‪ ,‬כי במקום שבעלי תשובה עומדים‬ ‫בראשית רבה ל' י']‪.‬‬ ‫צדיקים גמורים אינם עומדים [ועיי”ש מה שמבאר בזה]‪.‬‬ ‫אי‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נח תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫הקב”ה עוזרו לא יכול לו'‪ ,‬נח איז זיך געקומען מטהר זיין‪ ,‬האט אים הקב”ה געהאלפן‪ ,‬ער האט‬ ‫געקענט מנצח זיין די אלע קליפות וואס איז באשאפן געווארן פון די עבירות‪.‬‬ ‫ממילא‪ ,‬אז זיי זענען נישט געווען‪ ,‬איז ער מער נישט געווען [משעובד תחת הקליפות]‪ ,‬האט‬ ‫געקענט זיין 'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'‪ ,‬האט ער געקענט זיין איש צדיק תמים‪.‬‬ ‫דורך שבת קודש איז דער כח הקליפה נעלם געווארן‬ ‫אזוי ווי דער מדרש (בראשית רבה ל' א')כ זאגט‪ ,‬די אלע רשעים זענען נעלם געווארן‪ .‬דער כח‬ ‫הקליפה איז נאבד געווארן מן העולם דורך שבת קודש‪ ,‬מיט סיעתא דשמיא‪.‬‬ ‫דאס געבט אונז חיזוק תמיד בכל עת ובכל זמן‬ ‫דאס געבט געוואלדיגע חיזוק פאר א איד‪ ,‬פאר יעדן איינציגן איד‪ .‬ווייל 'אין צדיק בארץ אשר‬ ‫יעשה טוב ולא יחטא' (קהלת ז' כ')‪ ,‬ממילא ווערט דאך באשאפן ‪ -‬פון די עבירות ווערן דאך‬ ‫באשאפן משחיתים‪ .‬אידן ווילן זיין ערליך‪ ,‬אידן ווילן טון דעם רצון ה'‪ ,‬זיי קענען זיך אבער‬ ‫נישט קיין עצה געבן מיטן יצר הרע‪ ,‬מ'קען זיך נישט קיין עצה געבן מיט די כח הקליפות וואס‬ ‫איז שוין באשאפן געווארן‪ ,‬פון די 'עבירה גוררת עבירה'‪ ,‬ווי ספרים טייטשן‪.‬‬ ‫וואס איז די עצה? די עצה‪ ,‬קודם שבת קודש האבן זיי נישט קיין שליטה‪ .‬שבת קודש אז‬ ‫מ'איז זיך מקבל צו טון דעם רצון ה'‪ ,‬איז דאס א געוואלדיגע סייעתא דשמיא‪ ,‬העלפט מען צו‪.‬‬ ‫צווייטנס‪' ,‬את האלקים התהלך נח'‪ ,‬הקב”ה העלפט צו יעדן איד‪ .‬א איד וויל זיין ערליך‪' ,‬הקב”ה‬ ‫עוזרו'‪.‬‬ ‫דאס געבט אונז חיזוק תמיד בכל עת ובכל זמן‪ ,‬אז מ'זאל קענען זיך מתחזק זיין אין עבודת ה'‪,‬‬ ‫נישט אריינפאלן אין קיין יאוש‪ .‬יעדער איינציגער איד קען זיך נעמען‪ ,‬מתחדש זיין אורו כבראשונה‪,‬‬ ‫און זאגן “מאי דהוה הוה‪ ,‬מכאן ואילך חושבנא‪ ,‬פון היינט מאל אן וויל איך זיין ערליך‪ ,‬וויל איך זיין‬ ‫אפגעהיטן‪ ,‬וויל איך שוין טון מצות‪ ,‬איך וויל לערנען‪ ,‬איך וויל דאווענען‪ ,‬געבן צדקה‪ ,‬טון מצות”‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫ואינם' זה דור המבול‪' ,‬ובית צדיקים יעמד' זה נח‪ ,‬הדא הוא דכתיב‬ ‫כ) בבראשית רבה‪' :‬אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים'‪ ,‬הדא‬ ‫'אלה תולדת נח'‪ .‬דבר אחר 'אלה תולדת נח'‪ ,‬כתיב (משלי י”ד י”א)‬ ‫הוא דכתיב (משלי י' כ”ה) 'כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם'‪,‬‬ ‫'בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח'‪' ,‬בית רשעים ישמד' זה‬ ‫'כעבור סופה ואין רשע' זה דור המבול‪' ,‬וצדיק יסוד עולם' זה נח‪.‬‬ ‫דור המבול‪' ,‬ואהל ישרים יפריח' זה נח‪.‬‬ ‫'הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד' (משלי י”ב ז')‪' ,‬הפוך רשעים‬ ‫בנועם‬ ‫של"ס נח תשע"ו‬ ‫לחזות‬ ‫בי‬ ‫ברכת הקודש‬ ‫השי”ת זאל העלפן‪ ,‬מ'זאל האבן טאקע די זכיה ס'זאל זיין 'הקב”ה עוזרו'‪ ,‬הקב”ה זאל‬ ‫צוהעלפן יעדן איד צו זיין ערליך‪ ,‬צו קענען טון מצות ומעשים טובים‪.‬‬ ‫מיט דעם זכות וועלן מיר אלע זוכה זיין צו שלמות'דיגע תשובה‪ ,‬התרוממות הקרן התורה‬ ‫וישראל‪ ,‬התגלות כבוד שמים עלינו‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬