קונטרס לחזות בנועם · Kuntrus Lachzos Beno'am — נח (2026-10-12)

סעודה שלישית
פרשת נח שנת תשע"ו לפ"ק
בביהמ"ד הגדול קרית יואל יצ"ו
גליון ל"ח שנה ב' -נח תשפ"ז לפ"ק
ם"יבבושה ימי תארקל תוררועתהו ןישוביכ ירבד
דברי כיבושין והתעוררות לקראת ימי השובבי"ם
פתחו לי פתח כחודו של מחט – זהו התפלה שהאדם
םדאהש הלפתה והז – טחמ לש ודוחכ חתפ יל וחתפ
יוצא לאור ע"י:
לחזות בנועם
רוהטה ןחלש תעוכמישרלעונילכזצשא שדוק תורבד
עריכת שלחן הטהור
כל הזכיות שמורות
ק”א"פלטיול”פ ערב יום הקדוש שנת תשפ”ו לפ”ק
.
שליט"א
של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק
ק"פל ו"פשת תנש יחיו תשרפ ס"לש
מען קען הערן די דברות קודש אויף
בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו
ו"צי גרובסמאיליוו לודגה ד"מהיבב
ששק"תהגתנהשונישבורד ןקרהמםוקי"בכרמע
קול סאטמאר 1605-615-7777
ביהמ"ד הגדול קרית יואל
לאוי תירק לודגה ד"מהיב
ביי די ספעציעלע לחזות בנועם אפטיילונג
הגה"ק
4/2/6פון די מעין מעניו
שזכינו לשמוע
~~~
צו באקומען די דברות קודש יעדע וואך שיקט אן
אימעיל צו lachzosbnoam@gmail.com
רבינו
דברות קודש אצל
~~~
צו נעמען א חלק אין די זיכוי הרבים
ביטע ווענדט אייך צום מערכת
מרן
וזכות הרבים תלוי בך
.
מכ"ק
הקונטרס הנוכחי יוצא לאור בסיוע
ועד להוצאת ספרי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה מעם ה'
עריכה ומראי מקומות ע"י:
ב .וו845-738-4665 .
ביהמ"ד הגדול קרית יואל
של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק
בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו
שליט"א
לפ”ק תשפ”והגה"ק רבינושנת הקדוש יוםמרן
מכ"ק
ערב
ימיהטהור
השובבי"ם שלחן
לקראת
של"ס עריכת דברות אצל
והתעוררותאצל
לשמוע קודש
שזכינו כיבושיןקודש
דברי דברות
השובבי"ם
ימיהטהור לקראת
לפ"ק
שלחן תשע"ו
עריכת
לשמוע והתעוררות
שנתקודשנחאצל
שזכינו כיבושין
פרשת דברי דברות
לפ”ק תשפ”ו רבינושנת הקדוש יוםמרן
בביהמ"ד הגדול קרית יואל יצ"ו
הגה"ק שליט"א ערב
מכ"ק
בביהמ"ד הגדול וויליאמסבורג יצ"ו
של"ס פרשת ויחי שנת תשפ"ו לפ"ק
ביהמ"ד הגדול קרית יואל
בשבת קודש שביתין ושביקין כוחות היצר
שלימה
לתשובהשהאדם
לזכותזהו התפלה יכול
מחט – אדםשל
וכלכחודו
פתחוהקליפות,
פתחו לי
ונשובהובחסדו
והעתיד אחד,
ה' אליךוההוה העבר
השיבנו הקב”ה רואה
מתפלל
מצרף את הטוב העתיד ,ועי”ז זוכים בדין
'אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו
את האלקים התהלך נח' (ו' ט')
ויקרא יעקב אל בניו ,ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם
איזהיה בדורותיו את
תמים ווייל צדיק
הקב”ה בדין איש
זכאינח נח
תולדות גייט'אלה
ארויס סדרה כללאין די
ישראל געפון מיר די וואך
באחרית הימים (מ"ט א')
האלקים התהלך נח' .מצרף אלע מעשים טובים פונעם עתיד
בזכרי אבל עתה
גערופן די האטיפחד, בניו,לבי
יעקב אל זאת
יעקבועל
ויקרא מעש
ובידי אין שוחד,
סדרה יקח די ואכףדיפני לא
וואך אין מיראקדם
געפונען במה
עבירות
הימים. אתכםפון די
באחרית געווארן
באשאפן יקרא
לכם את אשר זענען
וואסיוה”ק).
ואגידה מלאכים
האספולערב
(סליחות דיויאמר
המיוחד מלכות שם
קינדער,
זענען מונע ומעכב פון צו טון דעם רצון ה'
פנים אין די ראש השנה תורות (מאמר אבני
א קען זיין אזוי ,דער זיידע ז”ל זכותו יגן עלינו אין ייטב
א) 'ויקרא יעקב אל בניו' זאגט דער מדרש (בראשית רבה צ"ח ב') רבי יודן
יעדן און
(דבריםדןכ' א')א,
שופטים מ’איז
פרשת הדין ,און
איןדער יום שטייט
ס’קומט הקדוש
ישראל. החייםכלל אין אור
ישרה פאר שטייט -
מליצה אזוי,זאגט א
זיין ל”א), קען
זכרון אות
גערופן אצום באשעפער ,צום האט ער ויקרא ער זאגט בניו', אל 'ויקרא אמר,
אויבך
זאגט,דרכיםעללמלחמהתצאפרשת 'כידער
(דרוש.ד’) ,
ב
דרכיםתצא) שופטים
פרשת(ד”ה כי פרשתדא א זאגטאין
ער ,ס’איז מעשים.אויך
זרע קודש איינעםאין
אויף די אזוי אויך
הקדוש' ,כי
געווען די קינדער.
זיינע מצרף
החיים זיי אייבערשטערמיט
האטאור
דער זיין
באשעפערא'),זאלזאגט דער
מהם'
זכיות ,דער
(דברים כ'
געהאטאז
תירא
קיין בניו', 'אל
באשעפער,נישט
ממך לא רב
עםאידן הייליגן
מצריםורכב
האבן אין סוס
וראית
(שמותדער
איז הזה’
יעקב ההר
יצרעלהרע
ויקראוואס האלקים
שטיין אתווען
אויפן תעבדון
אויבך' ממצרים'על
געדארפט העםוואלט
מלחמה, עס 'בהוציאך את
ארויס א שפעטער ,זאגט
מ'גייטפשט, אויבך' למלחמהפוןעל
מתנות כהונה תצאמתן תורה
די
וואס איז
קליפות - מדבר ,די
דאס איז ורכב'אין
'סוסגעטון
מ’האטוואסזען, 'וראית'זאכן
וועסטו געזען נאך ריכטיגערהאט
פיינט. אייבערשטער דער דער
שונא -ריכטיגעראיי,
ג’ י”ב).
טייטשט בניו', 'אל יעקב ויקרא שטייט קינדער, די גערופן האט יעקב בניו', 'את
מצרף פון
געווארןבאשאפןאיז
אייבערשטער יתברך ,דער
וואס איז חסדפוןפוןדיה’עבירות באשעפער? דער
געווארן איז באשאפן וואספון
דער רצון נישט געווען
משחיתים מלאכים
גערופן צום באשעפער ,ער האט ער יעקב' 'ויקרא יודן רבי אמר מדרש דער
עתיד.איד וויל טון א מצוה ,א איד וויל זיין פונעם
איד .א נישט גוטע
שטערן א און נישט דאס
משחיתים ,די העתיד -,די
מלאכים דעםדיטוב א נאר
מענטש.
האט מתפלל געווען צום באשעפער' ,אל בניו' ,אז דער באשעפער זאל זיין מיט
ולבקר בהיכלו זיינע קינדער.
ולבקר בהיכלו
ישראל במצרים ראה הקב”ה מה שעתידין לעשות ,דכתיב (שמות א) בפרשת דרכים :עלינו לשבח לאדון הכל ,ורב טוב לבית
נפשו ,וזה תאוה אשר כל ולאכל ולגאות ולגזל לגנב האסור בהיכלו
בעניני
ג’ ז’) 'ויאמר ה’ ראה ראיתי’ זו ראית מעשה העגל וכו’ ,אמר הקב”ה ולבקר
שרמז
ואף אולישם,
א'),הוא א) באור החיים' :כי תצא למלחמה וגו'' (דברים כ'
באשר ישראל ,שהקב”ה אינו דן את האדם כי אם
שנכשלאחרשם)
דכתיבגם(שמות
והמצות ,ומה
לעשות ,היינוהתורה המעשיםדברי
העתידים מלשמע אל ימנעהו
דנם לפי איני מרך ,ואמר
בראשו מלבבו ישיב להסיר
זמנו ,וגמולו ובאלפי
יצרו,לו עון האדם עם
יחשב ה’ לחטא לא מלחמת
הכתובשעתיד
ויקרא
הרעים ,כמו כהונה: במתנות (ביאר בניו עם להיות לאל יעקב ויקרא אמר יודן רבי ... בניו אל יעקב ויקרא 'כי תצא א.
ממעשיויודע אני
שנולדומכאוביו.
שידעתי כוחותפיהרע
שיתוספואף על
רבות צעקתם, כיבעבירות
שמעתי את במלחמה
הוא חפץ חסדממנה ,כיוהנה
גדולה אינו כן,
שאיןהטובה הידועה
אבל לענין למלחמה'
ושעתו. לפי מקומו
אמרנמנע
שאין לה אחא איני
כחררה רבי פי
ביניהם כן הוא
ואף על האספווהרי
וגו' ...
וכו’, ויאמראחרים,
במדבר עתידין ...
במקומות
להכאיבני שפרשתי
בניו) לצורך שאינו
כשהיו אל אלכמה לעשותא'...הוא
וכן שקרא
משמע כוחו,
בניו שמתישים
שעתיד את
מדלא כתיבכמעשהולהש"י.לאדם
ודייק להיטיבקשים
לאיש דברים
לאל: זו יש שני
יעקב
ומרבה
הלשכות.ה' כאן ואמר' ,כי תצא למלחמה וראית' את בא דבר ויטהרו לזה
ויאספו וגו' הופכין.
מלחמה זו יצרו
במיןיב כ"ח-ל') אמרורגיל
(נחמיה מלומד שהואדאת כמו מה
במלחמה היך
מלומד הטהרו,
בעיני שכלך 'סוס ורכב'' ,סוס' כנגד מה שהוא היצר סוס מוכן הרע ,ב' שהרכבת האדם חובקת דברי היצר בכל אשר יאמר אליו
בנועם של"ס נח תשע"ו לחזות ד
ערליך ,א איד וויל דינען דעם באשעפער .קומען אבער די מלאכים וואס איז באשאפן געווארן פון
עבירות ,און זיי זענען מונע ומעכב .און דער זרע קודש איז נאך מוסיף ,סוס ורכב עם רב 'ממך',
דאס איז פון דיר וואס דו האסט עס באשאפן ,פון דיינע עבירות איז באשאפן געווארן די 'עם
רב ממך'.
אז א איד וויל זיין ערליך 'הקב”ה עוזרו' ער זאל זיך
קענען מתגבר זיין אויף די מלאכים
די תורה הקדושה איז מחזק א איד ער זאל נישט פאלן ביי זיך ,ער קען זיך נישט קיין עצה
געבן קעגן די קליפות' ,לא תירא מהם ,כי ה' אלקיך עמך'' ,הבא לטהר מסייעין אותו' (יומא לח):ג,
'אלמלא הקב”ה עוזרו לא יוכל לו' (קידושין ל):ד ,אבער הקב”ה העלפט .פאר הקב”ה איז נישט
קיין נפקא מינה אסאך צו ווייניג' ,עם רב ממך'' ,כי ה' אלקיך עמך' דער אייבערשטער איז מיט
א איד ,א איד וויל זיין ערליך ,כאטשיג ס'איז דא די קליפות וואס איז באשאפן פון עבירות ,ס'איז
מעכב -ס'איז מונע .אבער אז א איד וויל ,העלפט אים דער אייבערשטער' .יצרו של אדם מתגבר
עליו בכל יום ,אלמלא הקב”ה עוזרו לא יוכל לו' (קידושין שם) ,הקב”ה העלפט א איד ער זאל זיך
קענען ַַאן עצה געבן מיט די אלע מלאכים משחיתים ,ער זאל קענען מתגבר זיין אויפן כח היצר.
'כי ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים' ,אין מצרים זענען אידן אויכעט געווען אין א
נידריגע מדרגה ,ס'איז געווען א געוואלדיגע שפלות .הקב”ה האט זיי געהאלפן ,אידן זענען
געהאלפן געווארן ,זיי האבן געקענט צוקומען עד כדי כך ביז זיי האבן געזאגט 'נעשה ונשמע' ביי
מתן תורה .אזוי שטייט אין אור החיים הקדוש ,און אזוי שטייט אין זרע קודש.
ולבקר בהיכלו
שאמר 'ממך' שאתה בראתם ע”י עוונותיך' ,לא תירא מהם' לאמר למלחמה משא”כ האדם' ,רכב' כנגד הרכבת האדם שנוטה
איך אשוב על כל עוונותי המרובים ,וז”ש 'כי ה' אלקיך עמך' כי וחושקת לדברים .ואמרו 'עם רב ממך' כנגד כחות הרע שנתוספו
'אלמלא הקב”ה עוזרו' (קידושין ל ,):ואצלו יתברך אין חילוק בין רב ממנו מצד מעשיו הרעים כמו שאמרנו.
למעט .וז”ש 'המעלך מארץ מצרים' שהי' הגלות דווקא במקום אעפ”כ בא דברו הטוב ואמר' ,לא תירא מהם' ,והטעם הוא 'כי ה'
ערות הארץ ,להעלות הניצוצות קדושות. אלקיך עמך' ,פירוש ,הן אמת אם היית בא למלחמה בכחך אין
ג) במס' יומא :אמר ריש לקיש ,מאי דכתיב (משלי ג' ל”ד) 'אם בך כח לעמוד במלחמה זו ,אבל כיון שה' אלקיך עמך כחו גדול
ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן' ,בא לטמא פותחין לו ,בא לטהר להצילך ,כי כשבא אדם לטהר ,ימינו יתברך מקבלתו ונדבק לה'
מסייעין אותו .תנא דבי רבי ישמעאל ,משל לאדם שהיה מוכר והוא יכניע מצריו .וגמר אומר 'המעלך מארץ מצרים' ,כי זה מופת
נפט ואפרסמון ,בא למדוד נפט אומר לו ,מדוד אתה לעצמך. חותך כי ה' מפרק הקלפה מן הקדשה ומבררה ,והוא סוד העלאת
בא למדוד אפרסמון אומר לו ,המתן לי עד שאמדוד עמך ,כדי ישראל ממצרים כידוע ליודעי חן ,וזה לך האות כדי שתתחזק
שנתבסם אני ואתה. במלחמה ,וכן הוא אומר (תהלים ל”ז ל”ב) 'צופה רשע לצדיק וגו' ה'
ד) במס' קידושין :ואמר רבי שמעון בן לוי ,יצרו של אדם מתגבר לא יעזבנו בידו' ,ואמרו ז”ל (קידושין ל ):שהכתוב מדבר על יצר הרע
עליו בכל יום ומבקש להמיתו ,שנאמר (תהלים ל”ז ל”ב) 'צופה רשע שהוא מתגבר על האדם וה' עוזרו ומצילו מידו.
לצדיק ומבקש להמיתו' ,ואלמלא הקב”ה עוזרו אין יכול לו, ב) בזרע קודש' :כי תצא למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב
שנאמר (שם ל”ג) 'אלקים לא יעזבנו בידו'. עם רב ממך' (דברים כ' א') ,יש לפרש על כוחות הסטרא אחרא .וזה
ה בנועם של"ס נח תשע"ו לחזות
'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' פירן אים זיינע מלאכים
דער פעטער ז”ל כמה פעמים ברענגט צו דעם אור החיים הק' ,און ער ברענגט צו דעם
מהרש”א (בחידושי אגדות מכות י :ד”ה בדרך) ,דער מהרש”א זאגט' ,בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין
אותו' (מכות שם)ה' ,בדרך שאדם רוצה לילך' ,א איד וויל גיין ,ווערט באשאפן -פון די מחשבה
ווערט באשאפן א מלאך .דער מלאך פירט אים' ,מוליכין אותו' ער פירט אים ,וועט ער אויספירן
די מחשבה טובה .פון א מחשבה טובה ווערט באשאפן א גוטע מלאך ,ער זאל אויספירן די
מחשבה טובה ,ס'זאל קומען צו א מעשה .חלילה אז ס'איז דא א מחשבה רעה ווערט באשאפן
א מלאך המשחית ,וואס ער פירט אים ער זאל מוציא זיין מכח אל הפועל ,חלילה צוקומען צו
וואס ער האט געוואלט' ,סוף מעשה במחשבה תחילה'.
זאגט ערו ,ווי איז מעגליך נאכדעם פאר א בשר ודם ,ער דארף מלחמה האלטן מיט אזעלכע
כוחות ,שטארקע כוחות ,מעכטיגע כוחות ,די מלאכים משחיתים .און א איד -א בשר ודם
דארף זיך אליינס אן עצה געבן ,לוחם זיין ,זיך קענען מתגבר זיין אויף די אלע מלאכים ,נישט
נכשל ווערן אין קיין עבירה וואס זיי פירן אים?!
'אתה זוכר את כל המפעל' אלע עבירות ,אבער 'וגם כל היצור' די
מלאכים 'לא נכחד ממך' ,און הקב”ה העלפט דעם איד צו זיין ערליך
טייטשט ער (פרשת וארא דף קמ”ב)ז וואס מ'זאגט ראש השנה ביים דאווענען (במוסף ,סדר זכרונות)
'אתה זוכר את כל המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך'' ,וגם כל היצור' ,די אלע יצורים ,די
ולבקר בהיכלו
וגו'' שרצונו ודעתו הרעה לילך אתם הביא ששלח לו הקב”ה ה) במס' מכות :אמר רבה בר רב הונא אמר רב הונא ואמרי
מלאך כרצונו ומחשבתו שא”ל 'קום לך אתם' ,ואמר דכתיב לה אמר רב הונא אמר רבי אלעזר ,מן התורה ומן הנביאים ומן
'אנכי ה' אלקיך מלמדך להועיל וגו'' ,כי כל מצותיו ית' ב”ה אינו הכתובים ,בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו .מן התורה,
מלמדך רק להועיל ולטוב לך ,אבל 'מדריכך' הוא מלאך שאתה דכתיב (במדבר כ”ב י”ב) 'לא תלך עמהם' וכתיב (שם כ') 'קום לך
מדריכו 'בדרך זו תלך' כפי דעתך ורצונך ,ואמר דכתיב 'אם ללצים אתם' .מן הנביאים דכתיב (ישעי' מ”ח י”ז) 'אני ה' אלקיך מלמדך
הוא יליץ וגו' ר”ל אם ללצים הוא מוסיף לו לץ דהיינו מלאך כפי להועיל מדריכך בדרך [זו] תלך' .מן הכתובים דכתיב (משלי ג' ל”ד)
ליצנותך ואם לענוים הוא יתן חן לעצמו מלאך של חן נגדו ית' ב”ה. 'אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן'.
ו) ז”ל בדברי יואל פר' ויחי (דף תקנ”ג) :והנה ידוע דבכל חטא ובמהרש”א :בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו כו' .עי' בזה
שהאדם עושה רח”ל הוא בורא לו מזיק מלאך רע שמכשילו במפרשים ואענה גם אני חלקי ,דלא קאמר שמוליך אותו הקב”ה,
בעבירות עוד ,כמ”ש המהרש”א ז”ל ...וכעין זה כתב האוהח”ק אלא מוליכין אותו .והוא עפי”מ שכתבנו בכמה מקומות ,שכל
...והנה לפ”ז יפול לב האדם וימס כמים ,דאיך יהיה בכחו לערוך מחשבה ודיבור ומעשה האדם הנה הוא בורא לו מלאך לפי ענינו
מלחמה עם מחנות מלאכים מזיקים אשר נבראו מחטאיו ,וכו'. אם לטוב אם לרע ,וע”כ אמר 'בדרך שאדם רוצה לילך' ,שהרשות
ז) ז”ל בדברי יואל ,אחר שמקדים דברי האוחה”ק והזרע קודש: בידי האדם ממנו ית' ב”ה שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים,
ובזה יל”פ במאמר הכתוב (שמות ו' ה') 'וגם אני שמעתי את נאקת אבל כפי רצונו ודעתו של אדם 'מוליכין אותו' אותן המלאכים
בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם' ,ר”ל דזה הי' עיקר הנבראים מאותו רצון ומחשבה אשר בו ,ומייתי ראיה מן התורה
נאקתם של ישראל ,מה שכוחות הטומאה של קליפת מצרים דכתיב 'לא תלך עמהם' ,שא”ל הקב”ה כן ,וכתיב 'קום לך אתם
בנועם של"ס נח תשע"ו לחזות ו
מלאכים וואס איז באשאפן געווארן ,די משחיתים ,דער מענטש קען זיך נישט קיין עצה געבן
מיט זיי' ,לא נכחד ממך' ,הקב”ה זעט דאס ,הקב”ה ווייסט דאס ,הקב”ה העלפט א איד ,ער וויל
זיין ערליך ,ער זאל קענען זיין ערליך ,ער זאל קענען זיין ערליך און אפגעהיטן פון אן עבירה.
'וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל' ,ווי קען מען
זיך אן עצה געבן מיט די מלאכים
טייטשט ער דעם פסוק (שמות ו' ה') -אין דברי יואל פרשת וארא (שם) ' -וגם אני שמעתי את
נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם' ,די מצריים האבן פארדארבן אידישע קינדער,
אזוי ווי דער של”ה (מסכת פסחים דרוש מצה שמורה)ח זאגט' ,וירעו אותנו המצרים' (דברים כ”ו ו') ,זיי האבן
אונז געמאכט שלעכט ,די מצריים האבן מכשיל געווען אידישע קינדער מיט עבירות.
פון די עבירות איז שוין באשאפן געווארן אנדערע מלאכים ,משחיתים ,וואס האט זיי שוין
געשלעפט ,די 'עבירה גוררת עבירה' (אבות פ”ד מ”ב) ,איין עבירה -דאס איז דער מלאך וואס איז
באשאפן געווארן פון די עבירה' ,גוררת עבירה' ,דאס שלעפט שוין דעם מענטש ער זאל טון
א צווייטע עבירהט.
זאגט הקב”ה' ,וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל' ,אידן האבן געוויינט ,אידן האבן
געקרעכצט ,זיי זענען געווען צובראכן כחרס הנשבר ,זיי האבן זיך אנגעקוקט ,ווי קען מען זיך
אן עצה געבן אין מצרים זיי זאלן מנצח זיין די מלאכים ,די 'עם רב ממך' ,ס'איז שוין באשאפן
געווארן פון אן עבירה' .וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים' די טומאת מצרים,
'מעבידים אותם' האט זיי געשלעפט צו טון עבירות .האבן אידן אויף דעם געוויינט ,א שווערע
צרה ,ווי קען זיך אן עצה געבן א איד קעגן די מלאכים וואס שלעפן' ,עבירה גוררת עבירה'.
ולבקר בהיכלו
לומר .אלא הפירוש הוא ,עשו אותנו רעים וחטאים ללמוד מעבידים אותם ,היינו מכריחים אותם להרבות עוד חטאים .ולזה
ממעשיהם ,וכל חוטא שוטה היפך מעם נבון וחכם ,וזהו (שמות א' אמר 'מעבידים' בלשון מפעיל ,וע”ד שכתב המהרש”א ז”ל (מכות
י') 'הבה נתחכמה לו'. י ):דאלו המלאכים הנבראים ממעשה או ממחשבת עבירה ,המה
מוליכים אותו להשלים ענינו ,עייש”ד ,וכמעט שנמנע הבחירה
ט) ביאור זה מובא כמ”פ באלשיך הק' ,וז”ל בפר' שלח (י”ג ב'): ממנו ,ולולא עזר אלקי אין בכח אנושי לעמוד ולהתגבר עליהם.
נזכיר מאמרנו על משנת 'מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת וכבר פירשתי מ”ש (מוסף דר”ה סדר זכרונות) 'אתה זוכר את כל
עבירה' ,כי קשה האם חיות וכח לפועל המצוה או עבירה לגרור המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך' ,ר”ל שהשי”ת 'זוכר את כל
כיוצא בהם .אך הוא כנודע מחכמינו ז”ל כי מהמצוה נעשה מלאך המפעל' ,ועל כל מעשה האדם יבוא בדין ,אבל 'גם כל היצור לא
קדיש והוא סניגור לעושיה ,והוא הסובב ומסבב לגרר מצוה כיוצא נכחד ממך' ,היינו המלאך הנוצר מעבירה המכריחו לחטוא ,אף זה
בה ,וכן מהעבירה נעשה רוח טומאה מלאך רע הוא קטיגור לפניו לא נכחד ממך ,ויש בזה לימוד זכות כי אין בכח בשר ודם להתגבר
יתברך ,וכח ואל לו לגרור עבירה כיוצא בה ,שהוא מסיבות מתהפך נגד מלאך ומכ”ש אם רבים המה ,וכו'.
בעושיה ובזרעו לגרור דומה לו [ועיי”ע בדבריו בפר' תזריע י”ג ז',
אמור כ”ב ל”ב ,מטות ל”ב כ”ג] ח) בשל”ה' :וירעו אותנו' ,קשה לו להמגיד וירעו 'לנו' היה לו
ז בנועם של"ס נח תשע"ו לחזות
שבת קודש 'שביתין ושביקין מסאבין דרחיקין',
האבן די מלאכים נישט קיין כח
איך האב געקלערט ,קען אפשר זיין אן עצה קעגן דעם ,מ'זאגט -דער אר”י הק' זאגט ,אין
די זמירות פון אר”י הק' (לליל שב”ק)' ,שביתין ושביקין מסאבין דרחיקין חבילין דמעיקין וכל זיני
חרשין'' .שביתין ושביקין' זיי רוען' ,מסאבין דרחיקין' .שבת קודש איז 'שביתין ושביקין מסאבין
דרחיקין' ,דער כח פון די סטרא אחרא ,דער כח פון די קליפות ,דער כח פון די מלאכים וואס
איז באשאפן פון אן עבירה ,דאס איז נאר א כח א גאנצע וואך .קומט שבת קודש איז 'שביתין
ושביקין' .האבן זיי נישט קיין כח ,רוען זיי.
שבת קודש קען מען מוציא זיין די תשובה מכח אל הפועל,
'אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו'
קומט אויס פארשטייט מען ,די גמרא (שבת קיח):י זאגט' ,כל השומר שבת כהלכתו ,אפילו עובד
עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו' ,פרעגט דער טורי זהב (או”ח סי' רמ”ב)יא ווי אזוי רעדט זיך עס,
האט ער געטון תשובה ,וואס פעלט אויס שבת? האט ער נישט געטון קיין תשובה ,וואס נוצט
שבת? אזוי פרעגט דער טורי זהב.
לדרכינו ,א איד וויל תשובה טון ,ער איז נעבעך נכשל געווארן מיט שווערע עבירות .ער איז זיך
משים אל הלב ,ער האט אביסל א התבוננות ,ער מאכט א חשבון הנפש ,ער טראכט אריין וואו ער
האלט אויף דעם עולם .ס'איז אים נישט גוט ,ער זעט ,ס'איז נישט געגאנגען אויפן ריכטיגן וועג .ער
האט געוואלט תשובה טון ,ער האט געוואלט מתחרט זיין אויף די עבירות וואס ער האט געטון,
אז ער זאל קענען מהיום והלאה זיך משנה זיין די דרכים ,משנה זיין לטובה מהיום והלאה ,צו
גיין בדרך ה' ,דינען דעם הייליגן באשעפער ,לערנען תורה ,טון מצות ומעשים טובים .ער קען
זיך אבער נישט ,ער איז שוין נישט בעל הבית אויף זיך ,ווייל די קליפות ,די פירן אים' .בדרך
שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' ,ס'איז באשאפן געווארן מלאכים משחיתים ,זיי פירן אים .ער
וויל שוין תשובה טון ,ער האט שוין געוואלט זיין בעסער ,ער האט שוין געוואלט אנדערש זיין,
ארויסקריכן פון דעם שווערן פלאנטער וואו ער האט זיך פארפלאנטערט .ער האט געוואלט
ולבקר בהיכלו
המשמר שבת כהלכתו אפי' עובד ע”ז כאנוש מוחלין לו' .איכא י) במס' שבת :אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ,כל המשמר
למידק ,אי לא עשה תשובה ,שבת מאי מהני .ואי עשה תשובה, שבת כהלכתו ,אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש [פרש”י:
שבת למה לי .ונראה דמיירי שעשה תשובה ,אלא דתשובה לא התחילו לעבוד ע”ז דכתיב (בראשית ד' כ”ו) 'אז הוחל לקרוא וגו'']
מהני שיהא מוחלין לו כדאיתא בפרק יו”כ (יומא פו' ).עבר על מוחלין לו ,שנאמר (ישעיה נ”ו ב') 'אשרי אנוש יעשה זאת וגו'
כריתות ומיתות בי”ד ,תשובה תולה ומיתה ממרקת' ,קמ”ל כאן מחללו' ,אל תקרי 'מחללו' אלא 'מחול לו'.
דאם בעשותו תשובה שומר שבת כהלכתו מהני תשובה שיהא
נמחל לו. יא) בט”ז :בטור (שם סי' רמ”ב) הביא גמרא דכל כתבי (שבת קיח' ):כל
בנועם של"ס נח תשע"ו לחזות ח
גיין אויפן דרך התורה והיראה ,דינען דעם באשעפער .ער קען זיך נישט ,ער קען זיך נישט
קיין עצה געבן .א בשר ודם קעגן אזעלכע מעכטיגע שטארקע כוחות ,ווי קען ער זיך אן עצה
געבן?
דאס איז אבער נאר א פראבלעם א גאנצע וואך ,אין די ששת ימי המעשה .ס'קומט שבת
קודש ,איז 'שביתין ושביקין מסאבין דרחיקין' ,די אלע קליפות ,שבת האבן זיי נישט קיין כח.
שבת קודש ,א געוואלדיגע קדושה פון שבת קודש ,זענען זיי 'שביתין ושביקין' .ממילא קען ער
מוציא זיין מכח אל הפועל ,ער קען זוכה זיין צו תשובה.
אוודאי רעדט מען מיט תשובה .נאר ווי אזוי קען ער זוכה זיין צו תשובה אז די מלאכים לאזן
אים נישט ,די משחיתים זענען מעכב ,די שטערן ,זיי שטעלן אים אונטער כל מיני מניעות ער
זאל נישט קענען מוציא זיין מכח אל הפועל .שבת קודש' ,שביתין ושביקין' ,ממילא קען ער
תשובה טון ,קען ער זוכה זיין צו א ריכטיגע תשובה ,א שלימות'דיגע תשובה ,איז 'מוחלין לו',
ממילא איז מען אים מוחל .דורך שבת קען ער זוכה זיין צו תשובה בשלימות ,ממילא וועט מען
אים מוחל זיין.
'ואזכור את בריתי' ,דורך דעם ברית פון שבת קודש
קען מען זוכה זיין תשובה צו טון
קען זיין ,דער פעטער ז”ל טייטש 'וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים
מעבידים אותם' [שהמלאכים מחטיאים אותם ואין בכח האדם לשוב] .אויף דעם זאגט דער
הייליגער באשעפער' ,ואזכור את בריתי' ,ברית מיינט מען דא דעם ברית פון שבת קודש (שמות
ל”א ט”ז)' .ואזכור את בריתי' ,ס'איז דא א כח פון שבת קודש ,שבת קודש האבן זיי נישט קיין כח די
קליפות ,ממילא קען מען זוכה זיין צו א תשובה ,מ'קען זוכה זיין תשובה צו טון פארן באשעפער.
מ'קען דורכברעכן די אלע קליפות פון א גאנצע וואך .שבת קודש קען מען זיך אן עצה געבן ,אז
א איד וויל זיין ערליך ,א איד וויל טון דעם רצון הבורא ,וויל מקיים זיין מצות ה' יתברך ,איז די
עצה שבת קודש .ס'איז 'שביקין ושביתין' ,זיי האבן נישט קיין כח ,זיי דארפן רוען .קען מען זיך
צוזאמקלויבן די כוחות ,די כוחות הנפש ,מ'קען זיך צוזאמקלויבן די כוחות צו מקבל זיין מהיום
והלאה ,זאגן “מה דהוה הוה ,מכאן ואילך וויל איך שוין זיין ערליך ,מכאן ואילך וויל איך שוין
מקיים זיין -טון דעם רצון ה' ,מקיים זיין מצות ומעשים טובים”' ,ואזכור את בריתי'.
'נח' מיינט מען שבת
דער זוהר הקדוש (בפרשתן ס ,.ובתיקוני זהר תיקון כ”א ותיקון ע')יב זאגט' ,נח' מיינט מען שבת .ווייל 'וינח
יג
ביום השביעי' (שמות כ' י”א) ,אזוי שטייט אין אלע ספרים ,אין תפארת שלמה (בפרשתן ד”ה אלה תולדות)
און אין אמרי נועם (בפרשתן אות ה')יד.
ט בנועם של"ס נח תשע"ו לחזות
'אלה תולדות נח' מיינט מען די תולדה פון שבת קודש ,אזוי טייטשט דער תפארת שלמה
(שם).
נח האט אויכעט חוטא געווען נאר ער האט תשובה געטון
דער מדרש (תנחומא בפרשתן אות ה')טו זאגט ,נח האט אויכעט חוטא געווען ,נאר נח האט תשובה
געטון א שלימות'דיגע תשובה.
דער טאטע ז”ל (ברך משה ד”ה אלה תולדות אופן א') זאגט ,די מחלוקת (הובא ברש”י ,והוא במס' סנהדרין קח).
'יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי' ,די מחלוקת איז וואס איז מער ,צו א צדיק גמור איז מער,
צו א בעל תשובה איז מערטז.
ולבקר בהיכלו
השבת יש תולדות לאין שיעור להאבות ותולדותיהן כיוצא בהן, יב) בזוה”ק' :אלה תולדות נח וגו'' ,רבי יהודה פתח (תהילים קי”ב
והם מביאים לידי השבת לעתיד לבוא ,וזה פירוש 'אלה תולדות ה') 'טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט' ' ...טוב איש'
נח' ר”ל של שבת' ,נח' לעתיד ליום שכולו שבת וכו'. דא צדיק דכתיב (ישעיהו ג' י') 'אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם
יד) באמרי נועם :ידוע דנח מרמז על שבת ,על דרך הכתוב (שמות
יאכלו' .רבי יוסי אמר דא נח דכתיב 'נח איש צדיק' .רבי יצחק
אמר דא שבחא דשבת דביה פתח 'טוב' ,דכתיב (תהילים צ״ב ב')
כ' י”א) 'וינח' ,וכו'.
'טוב להודות לה'' .רבי חייא אמר כלא חד וכלהו מלה חדא אמרו.
טו) במדרש תנחומא' :עשה לך תבת עצי גפר' (בראשית ו' י”ד) ,אמר
רב הונא בשם רבי יוסי ,מאה ועשרים שנה היה מתרה הקב”ה ובתיקוני זוהר (תיקון כ”א ,דף נד ):איתא :נח דא שבת ,דביה נייחא
בדור המבול ,שמא יעשו תשובה .כיון שלא עשו תשובה ,אמר דירית לה צדיק ,וכו' [ועי' גם ברעיא מהימנא פר' פנחס (רנו.]).
לו' ,עשה לך תבת עצי גפר' עמד נח ועשה תשובה ,ונטע ארזים ועוד אמרו שם (תיקון ע' ,דף קלח :):עשר דרין הוו מאדם ועד נח' ,ויחי
וכו'. למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן ויקרא את שמו נח,
טז) בברך משה' :אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו' (בראשית ה' כ”ח) ,ואמאי,
בדורותיו' (בראשית ו' ט') ,פרש”י ז”ל 'יש מרבותינו דורשים אותו דבקדמיתא הוו טרחין בגלגולין ,עד דאתא נח דאיהו שבת וביה
לשבח ,כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר .ויש נחו כלהו ,וביה אתיישבו ואפיק לון לעלם.
שדורשים אותו לגנאי ,לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של
יג) בתפארת שלמה' :אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים וגו''
אברהם לא היה נחשב לכלום' .ובמס' סנהדרין (קח ).נקבו בשמות,
(בראשית ו' ט') ,הנראה לרמז בזה מבלי שתאריך בדקדוקים ,דהנה
רבי יוחנן אמר 'בדורותיו' ולא בדורות אחרים ,וריש לקיש אמר
מפרש בזוה”ק (דף נח ):נח נייחא לעלאין נייחא לתתאין וכו' עיי”ש.
'בדורותיו' כל שכן בדורות אחרים .והנה רבים ראו כן תמהו
ויראה שכל הפסוק הזה מרמז על יום השבת ,כי כן עיקר הנייחא
להבין סברת מחלוקתם דמהיכי תיתי לדרוש לגנאי אם נוכל
הוא ביום שבת .וכבר נאמר בזוה”ק במקום אחר (פר' אמור דף צד):
לדרוש לשבח ...
על יום השבת שהוא נייחא לעילא נייחא לתתא ,וכל ברכאין
וי”ל על פי מה שנחלקו חז”ל במס' ברכות (לד ):אי בעלי תשובה דלעילא ותתא ביומא שביעאי תליין (זוה”ק פר' יתרו פח .).וכן בכאן
גדולים מצדיקים גמורים ,או צדיקים גמורים גדולים יותר ...והנה מבואר בזוה”ק (ס ).כי בחינת נח הוא בחינת יום השבת עיי”ש .והנה
בקדושת לוי (פר' כי תבא ד”ה וה' האמירך היום) כתב להסביר הטעם זה רמוז 'נח' כמו שנאמר (שמות כ' י”א) 'וינח ביום השביעי' ,ונאמר
שמעלת בעלי התשובה גדולה מצדיקים גמורים ,על פי מה עליו (בראשית ה' כ”ט) 'זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו' ,כי הנחמה
דאיתא במס' יומא (פו' ):אמר ריש לקיש גדולה תשובה מאהבה האמיתית היא באה ע”י המנוחה של שבת בזמן הזה ,שהשבת
שזדונות נעשות לו כזכיות' ,ומעתה ע”י שהרשע עושה תשובה של זמה”ז היא הכנה המביא ליום שכולו שבת .כי ע”י קדושת
הרי ניתוספו לו זכיות הרבה ,מה שאין ביכלתו של הצדיק הגמור שבת של עתה נעשה השבת הגדול העתיד ...והנה זה שאמר
לעשות ,ולפיכך גדלה מעלת הבעל תשובה ממעלת הצדיק הכתוב 'אלה תולדות נח נח' ,דהנה מצינו באבות מלאכות של
עיי”ש בנועם אמריו .ולפי זה נמצא דגם לריש לקיש גדול מעלת שבת תולדות רבות ,על אחת כמה וכמה בהקדושה ובשמירת
בנועם של"ס נח תשע"ו לחזות י
יהיה איך שיהיה ,נח האט אויכעט חוטא געווען ,ער האט געזינדיגט ,נח האט תשובה
געטון .ווי אזוי האט נח זוכה געווען צוצוקומען צו א שלימות'דיגע תשובה? ס'איז דאך געווען
די קליפות פון די עבירות וואס ער האט קודם געטון ,דאס איז דאך בעה”ב אויף א מענטש,
זיי באלעבאטעווען אויף א איד ער זאל נישט קענען זיך א ריר טון ,ער זאל נישט קענען זיך
פארבעסערן ,נישט קענען טון דעם רצון ה'.
נח איז געווארן אן 'איש צדיק תמים' דורך קדושת
שבת ,און דורך די 'סעד לסומכו'
אויף דעם זאגט דער פסוק 'אלה תולדות נח' ,דאס איז די תולדה פון שבת קודש' .נח איש
צדיק תמים היה בדורותיו' ,אז נח האט געקענט זיין א איש צדיק תמים ,דאס איז די תולדה
פון שבת קודשיז .דורך די קדושה פון שבת קודש ,די אלע קליפות זענען נישט פארהאנען,
שבת זענען זיי נישטא .ממילא האט נח זיך געקענט נעמען ,געקענט מוציא זיין זיין רצון תשובה
צו טון ,אזוי ווי דער מדרש תנחומא (שם) זאגט ,נח האט תשובה געטון' .נח מצא חן בעיני ה''
(בראשית ו' ז') ,ער האט תשובה געטון ,מ'האט מקבל געווען זיין תשובהיח' .נח איש צדיק תמים
היה בדורותיו' ,איז ער געווארן אן איש צדיק תמים.
נאך א זאך זאגט דער פסוק' ,את האלקים התהלך נח' ,אזוי ווי דער אור החיים הק' זאגט' ,לא
תירא מהם כי ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים'' ,הבא לטהר מסייעין אותו'.
צוויי זאכן זאגט אונז דער פסוק וואס איז מיט נח געווען ,איינס איז געקומען דורך שבת
קודש האט ער געקענט מנצח זיין די אלע קליפות .די צווייטע זאך איז געווען 'נח היה צריך
סעד לסומכו' (רש”י ו' ט')יט ער האט געהאט א סעד' ,יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ,ואלמלא
ולבקר בהיכלו
יז) וכבר כתב האור החיים הק' (בראשית ב' ג') שנח היה שובת הבעל תשובה יותר מצדיקים גמורים .והנה אמרו רז”ל (סנהדרין
בשבת ,וז”ל :ולך לדעת כי מיום ברא אלקים אדם ,לא חסר קח ).שאף על נח נחתם גזר דין אלא שמצא חן בעיני ה' .ובמדרש
העולם דבר המעמיד צדיק יסוד עולם שהוא שומר שבת ,כי אדם תנחומא בפרשה זו (ס”ה) איתא שעמד נח ועשה תשובה .הרי לן
שומר שבת היה עליו השלום ,ואחריו קם שת בנו כי הוא היה שנח היה בעל תשובה .אבל אברהם אבינו היה צדיק מעיקרו
צדיק גמור ,ואחריו כמה צדיקים ,וכשזה נופל כבר בא השמש כדאיתא במס' נדרים (לד' ).בן שלש שנים הכיר אברהם אבינו
שומר שבת מתושלח וכו' ,נח ,שם ,אברהם וכו' ,ומשם לא פסקה את בוראו'.
שמירת שבת מישראל (לב אהרן בפרשתן דף נ”ד).
ומעתה י”ל שזהו סברת מחלוקתם ,דרבי יוחנן לשיטתיה דס”ל
יח) כדאיתא במס' סנהדרין (קח :).תנא דבי רבי ישמעאל ,אף על שגדולה מעלת הצדיק ממעלת הבעל תשובה ,ולזה אמר אילו היה
נח נחתך גזר דין ,אלא שמצא חן בעיני ה' ,שנאמר (בראשית ו' ז')
בדורו של אברהם שהיה צדיק גמור לא היה נחשב ,כי נח הרי
'נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה''. היה בעל תשובה ומעלתו קטנה ממעלת הצדיק מעיקרו .אבל
יט) ברש”י' :את האלהים התהלך נח' ,ובאברהם הוא אומר ריש לקיש דס”ל שמעלת בעלי התשובה גדולה ממעלת הצדיקים
(בראשית כ”ד מ') 'אשר התהלכתי לפניו' ,נח היה צריך סעד לתמכו, ע”י תשובה מאהבה ,לכן דרש לשבח ,כל שכן אילו היה בדורם
אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו [והוא עפ”י של צדיקים היה צדיק יותר ,כי במקום שבעלי תשובה עומדים
בראשית רבה ל' י']. צדיקים גמורים אינם עומדים [ועיי”ש מה שמבאר בזה].
אי בנועם של"ס נח תשע"ו לחזות
הקב”ה עוזרו לא יכול לו' ,נח איז זיך געקומען מטהר זיין ,האט אים הקב”ה געהאלפן ,ער האט
געקענט מנצח זיין די אלע קליפות וואס איז באשאפן געווארן פון די עבירות.
ממילא ,אז זיי זענען נישט געווען ,איז ער מער נישט געווען [משעובד תחת הקליפות] ,האט
געקענט זיין 'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו' ,האט ער געקענט זיין איש צדיק תמים.
דורך שבת קודש איז דער כח הקליפה נעלם געווארן
אזוי ווי דער מדרש (בראשית רבה ל' א')כ זאגט ,די אלע רשעים זענען נעלם געווארן .דער כח
הקליפה איז נאבד געווארן מן העולם דורך שבת קודש ,מיט סיעתא דשמיא.
דאס געבט אונז חיזוק תמיד בכל עת ובכל זמן
דאס געבט געוואלדיגע חיזוק פאר א איד ,פאר יעדן איינציגן איד .ווייל 'אין צדיק בארץ אשר
יעשה טוב ולא יחטא' (קהלת ז' כ') ,ממילא ווערט דאך באשאפן -פון די עבירות ווערן דאך
באשאפן משחיתים .אידן ווילן זיין ערליך ,אידן ווילן טון דעם רצון ה' ,זיי קענען זיך אבער
נישט קיין עצה געבן מיטן יצר הרע ,מ'קען זיך נישט קיין עצה געבן מיט די כח הקליפות וואס
איז שוין באשאפן געווארן ,פון די 'עבירה גוררת עבירה' ,ווי ספרים טייטשן.
וואס איז די עצה? די עצה ,קודם שבת קודש האבן זיי נישט קיין שליטה .שבת קודש אז
מ'איז זיך מקבל צו טון דעם רצון ה' ,איז דאס א געוואלדיגע סייעתא דשמיא ,העלפט מען צו.
צווייטנס' ,את האלקים התהלך נח' ,הקב”ה העלפט צו יעדן איד .א איד וויל זיין ערליך' ,הקב”ה
עוזרו'.
דאס געבט אונז חיזוק תמיד בכל עת ובכל זמן ,אז מ'זאל קענען זיך מתחזק זיין אין עבודת ה',
נישט אריינפאלן אין קיין יאוש .יעדער איינציגער איד קען זיך נעמען ,מתחדש זיין אורו כבראשונה,
און זאגן “מאי דהוה הוה ,מכאן ואילך חושבנא ,פון היינט מאל אן וויל איך זיין ערליך ,וויל איך זיין
אפגעהיטן ,וויל איך שוין טון מצות ,איך וויל לערנען ,איך וויל דאווענען ,געבן צדקה ,טון מצות”.
ולבקר בהיכלו
ואינם' זה דור המבול' ,ובית צדיקים יעמד' זה נח ,הדא הוא דכתיב כ) בבראשית רבה' :אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים' ,הדא
'אלה תולדת נח' .דבר אחר 'אלה תולדת נח' ,כתיב (משלי י”ד י”א) הוא דכתיב (משלי י' כ”ה) 'כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם',
'בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח'' ,בית רשעים ישמד' זה 'כעבור סופה ואין רשע' זה דור המבול' ,וצדיק יסוד עולם' זה נח.
דור המבול' ,ואהל ישרים יפריח' זה נח. 'הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד' (משלי י”ב ז')' ,הפוך רשעים
בנועם של"ס נח תשע"ו לחזות בי
ברכת הקודש
השי”ת זאל העלפן ,מ'זאל האבן טאקע די זכיה ס'זאל זיין 'הקב”ה עוזרו' ,הקב”ה זאל
צוהעלפן יעדן איד צו זיין ערליך ,צו קענען טון מצות ומעשים טובים.
מיט דעם זכות וועלן מיר אלע זוכה זיין צו שלמות'דיגע תשובה ,התרוממות הקרן התורה
וישראל ,התגלות כבוד שמים עלינו ,במהרה בימינו אמן.
