אורות הפרשה · Oros Haparsha — נח (2026-10-12)

בעזהשי"ת
אורות
הפרשה
****
שיחות ומאמרי חיזוק
והתעוררות שנאמרו מפי
פמ"מ המשפיע
האדמו"ר מדינוב שליט"א
****
פרשת נח תשפ"ז
לעבוד את השי”ת בנאמנות
ובתמימות בכל זמן ומצב
להזמנת שיחות ושיעורים
ניתן ליצור קשר בטל054-842-4856 :
****
לשמיעת השיחות והשיעורים ניתן לשמוע:
דרך 'קו הקהילה' 02-6205851
או דרך מס' של 'קול הלשון' (מס' ישיר) 073-2951365
****
יו"ל ע"י
מכון 'אורות הפרשה -דינוב'
המגיד ממעזריטש 75ביתר
****
לתגובות והערות לתרומות ולהנצחות
ולקבלת הגליון
ניתן ליצור קשר בפלאפון054-8426821 :
****
עקב עלויות מרובות בהוצאות הגליון,
הרוצה לעזור ולסייע בתרומה ונדבה להמשך
הוצאת הגליונות ,נא לפנות להנ"ל
עיצוב ועימוד :טוּרנאה 050.416.8317
לקבלת הגליון באימייל:
5803862@gmail.com
אורות הפרשה
לעבוד את השי”ת בנאמנות ובתמימות בכל זמן ומצב
רעווא דרעווין פרשת נח תשפ”ו
נח התפלל 'הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך' /נח לא מיהר לצאת ולברוח מהתיבה,
אלא חיכה עד שיקבל רשות /כשנמצאים ביד אוהב ומרחם לא ממהרים לצאת ולא נפרדים
ממנו /הרשעים בדורו של נח לא הלכו בתמימות רק התחכמו וביקשו חשבונות רבים ועי"ז
השחיתו העולם /נח איש צדיק תמים היה ועי"ז זכה להינצל ולהעלות ריח ניחוח להשי"ת
וזה כח המסירות נפש בכל הדורות /לא לברוח מימי התשרי הקדושים רק להישאר
מקושרים להשי"ת בתמימות ונאמנות בכל זמן ומקום /עי"ז יזכה שהשי"ת יפרוש עליו
סוכות שלומו באהבה רבה ולהעלות זכרונו לפניו לטובה /בני יששכר :יסוד ופינה לתורה
ומצוות – לעבוד את השי"ת בתמימות ובלי חשבונות שונים /המשכילים סילפו התורה
לפי דעתם המזוהמת אך אנו יודעים כי אין סוף לטעמי המצוות ואין לשנות כקוצו של
יו"ד /גלי הים נעמדים ונעצרים בנאמנות בהגיעם לחול שהוא שפה להם /לימוד גדול
לכל אחד לפרוק מעליו חשבונות הרבים ולעבוד השי"ת בנאמנות בכל עת ומקום ומצב
/נח התפלל והשתוקק לצאת מהתיבה כדי שיוכל להודות לפניו /ע"י תפילה בנאמנות
מהפכים וממתיקים מידת הדין לרחמים /להתפלל לפני השי"ת שיוציא ממסגר נפשו כדי
להודות לפניו ולהישאר תמיד ברשותו /א"א לברוח מהשי"ת רק תמיד יש לעשות רצונו
מתוך אמונת אומן חזקה ותמימה /העובדא של קריעת הסערטיפיקאטן של אאמו"ר זי"ע
/להודות להשי"ת ולהמשיך הקשר של נח בימים הקדושים שעברו עלינו לטובה /ע"י
התגברות והתעצמות קטנה בסור מרע ועשה טוב יזכה לרב טוב לו ולזרעו אחריו /לא
להיסחף אחר הפקרות של הדור רק להיות איש צדיק ותמים /לזכור ולהמשיך ההתעלות
של הימים הקדושים
בהקרבת קרבן תודה על המזבח שבנה נח התפלל 'הוציאה ממסגר נפשי להודות
ביציאתו 'בי יכתירו צדיקים '– יתהללון בי את שמך'
צדיקא – שהצדיקים יודו להשי"ת ויזכירו איתא בפרשתן 'ויאמר ה' אל נח צא מן
את הצלת נח בתפילת זכרונות בר"ה כמ"ש התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך',
'וגם את נח באהבה זכרת ותפקדהו בדבר ובמדרש מביא ע"ז את הפסוק 'הוציאה
ישועה ורחמים'' .כי תגמול עלי' – שגמלת ממסגר נפשי להודות את שמך ,בי יכתירו
עלי ואמרת לי 'צא מן התיבה'. צדיקים כי תגמול עלי' ,שנח התפלל להשי"ת
ואם כך אנו מוצאים שכאשר יצא נח מן במשך כל השנה שהיה בתיבה' ,הוציאה
התיבה מיד בנה מזבח והקריב עליו קרבנות ממסגר נפשי' שיזכה לצאת כבר מן התיבה,
וזה עלה לריח ניחוח להשי"ת ולנחת רוח כדי 'להודות את שמך' שיוכל להודות לפניו
ג
אורות הפרשה
אך נח רוח אחרת היתה עמו ,ואף אחר גדול לפניו ,כמ"ש 'וירח ה' את ריח הניחוח'
כל שנות הצער והקושי ,עדיין לא רצה ונשבע השי"ת שלא יוסיף לקלל עוד את
לצאת אלא 'ברשות' ,ויש להתבונן בטעם האדמה וגו' ,ונתן ברכתו לפרות ולרבות,
הדבר. ומכל זה נראה שאופן יציאת נח מן התיבה
והודאתו לה' היה לתענוג ולנחת רוח גדול
כשנמצאים ביד אוהב ומרחם לא ממהרים לפני הקב"ה .ויש להתבונן בעומק הענין.
לצאת ולא נפרדים ממנו
אך הנה יש לומר שבזה גנוז וטמון לימוד נח לא מיהר לצאת ולברוח מהתיבה ,אלא
גדול לדידן בכל המצבים והזמנים ,כי כנ"ל חיכה עד שיקבל רשות
אכן מי שהוא שבוי ביד שונאו או כל מי אך הנה מצינו במדרש שאף שהיה
שאינו דורש שלומו וטובתו ,בודאי יסתלק נח מוסגר בתיבה י"ב חודש במדה קשה
ויצא מיד כאשר יהיה ביכולתו ,אך מי ובעמל וטורח מרובה ,וכמ"ש במדרש שם
שנמצא ביד אוהבו ומטיבו ,שדואג לו עד שלא נתן שינה לעיניו מטורח המזונות של
עכשיו וגם להלאה הוא שומרו ומטיבו, כל בהמה חיה ועוף ,שהיה עליו להאכילו
וודאי שאף כאשר רוצה לצאת ממקום קשה במאכל המיוחד לו ובזמן המיוחד לו
אחד למקום אחר ,אינו בורח ויוצא ,אלא לאכילתו ,כמו"ש במדרש (הובא ברש"י) על
מחכה לקבלת רשות וציווי ממטיבו ואדונו הפסוק 'וישאר אך נח' – שהיה נח 'גונח
שהכל שלו. וכובה' מהארי שהיכישו על שאיחר פעם אחת
וכמו מי שרח"ל חלה ונפל למשכב, את מזונותיו ,ואעכ"פ לא יצא נח מעצמו
ושהה בבית הרפואה למשך כמה חודשים, בגמר הי"ב חודש כאשר שכו המים ,אלא
כאשר רופא מומחה אחד התמסר אליו חיכה ונשאר שם עד שקיבל רשות ונצטווה
ללוותו ולטפל בו ,לתומכו ולהדריכו מאת השי"ת לצאת 'ויאמר ה' אל נח צא מן
במסירות ונאמנות במשך כל הזמן ,הרי התיבה' ,כי אמר 'כשם שנכנסתי ברשות ,אין
אף כאשר הוא הבריא קצת כבר יכול אני יוצא אלא ברשות'.
בס"ד לצאת מבית הרפואה ,מ"מ אינו
ואיתא שם במדרש שר' יובן אומר
'בורח' ויוצא אלא מחכה להרופא המטיבו
שאילו היה הוא שם היה בורח מן התיבה
שליווה אותו בכל אורך הדרך כדי להודות
מיד בגמר המבול ,וכמו שאפשר להמשיל
לו ולקבל רשותו ולהיפרד ממנו בטוב
אצלינו במי שנגזר עליו להיות אסיר
ובנעימים ,כי ברצונו להישאר 'מקושר' עמו
בזיקים בבית הסוהר למשך כמה שנים,
ובפרט כשיודע שיתכן שבעתיד יצטרך עוד והוא יושב שם ומתענה בצער ובשבי עד
לעזרתו. גמר זמן עונשו ,ובודאי כאשר כבר סיים
וכן הוא אצל נח ,שלא רצה לברוח לרצות את זמנו הקצוב ,וכבר יש לאל ידו
מהשי"ת מטיבו ומצילו ,אלא חיכה בסבלנות לצאת לחופשי ,הרי שמיד יקום ויצא ולא
עד שקיבל רשות ונצטווה לצאת ,כי רצה יחכה ויצפה עד שיקבל 'רשות' לצאת ,אלא
תמיד להישאר מקושר בה' אלוקיו בנאמנות יקום ויתהלך בחוץ על משענתו.
ד
אורות הפרשה
'וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר לא אוסיף ובתמימות ,כמ"ש 'נח איש צדיק תמים היה',
לקלל עוד את האדמה' ,שע"י התמימות 'את האלוקים התהלך נח'!.
וההכנעה מתרצים לפני השי"ת וממתקים
את הדינים! הרשעים בדורו של נח לא הלכו בתמימות
רק התחכמו וביקשו חשבונות רבים ועי"ז
ואיתא במדרש ש'וירח ה' את ריח הניחוח'
השחיתו העולם
היינו ריח כבשן האש שהושלך שם אברהם
אבינו ושל חנניה מישאל ועזריה ,והיינו וזה היה זה לעומת זה מבני דורו הרשעים
שע"י אותו כח ה'נאמנות' וה'תמימות' שהתחכמו ברשעותם וביקשו חשבונות
שהיה אצל נח ,להיות מקושר אל השי"ת רבים להצדיק רוע מעלליהם ,כמ"ש
בזוה"ק ובמקובלים (הובא באגרא דכלה)
בקשר קרוב של אהבה היא המביאה עד
למסירות נפש ממש להשי"ת ,להתבטל
שאף היו אז בעלי השגה והיו בספירות
ובאורות ומאורות העליונים ,והם השחיתו
תמיד לפניו ולבוא באש ובמים על כבוד שמו
את דרכם על הארץ בחשבונות וטענות
יתברך כמו שהיה אצל אברהם אבינו באור
כשדים ואצל חנניה מישאל ועזריה בבבל, והיתרים שונים ומשונים ,וע"י ששינו סדרי
משא"כ 'התחכמות' ו'חשבונות' שמביאים
בראשית למעלה נענשו שאכן נשתנו סדרי
לידי אפיקורסות ופירוד מהשי"ת ועקירת
בראשית עליהם וגרם לחורבן עצום שבא
עליהם המבול שהציף ובלבל את הכל ומחה
התורה ,עד לחורבן העולם כולו!א
את כל היקום אשר על פני האדמה ,ואף ג'
לא לברוח מימי התשרי הקדושים רק הטפחים בקרקע של המחרישה נימוחה
להישאר מקושרים להשי"ת בתמימות עמהם.
ונאמנות בכל זמן ומקום וישאר אך נח ,שהוא עמד בצדקתו
וכן הוא אצל כל אחד אחד ,כשיוצאים ובתמימותו ואת האלקים התהלך בלי
אנו עכשיו מימי התשרי הקדושים ,ירח חשבונות והיתרים ,ואף כאשר ניצול והיה
האיתנים – התקיף במצוות ,וכולנו זכינו יכול לצאת לא זחה עליו דעתו ולא גבה
לזמנים נעלים וקדושים של קרבת אלוקים לבו לצאת מעצמו אלא חיכה בנאמנות
וקשר קרוב אליו יתברך ,הרי שאין לבעוט ובתמימות עד שצטווה ויקבל רשות.
ולצאת ממנו כתינוק הבורח מבית הספר,
ויכולים לחזור איש תחת גפנו ותחת נח איש צדיק תמים היה ועי"ז זכה להינצל
תאנתנו ,בשמחה שהנה עברו הימים ולהעלות ריח ניחוח להשי"ת וזה כח
המתוחים והקשים וכו' ,אלא יש ללמוד המסירות נפש בכל הדורות
מנח ,לרצות להישאר מקושר לימים אלו, ואכן כאשר יצא בהכנעה והודאה ,מיד
ולצאת מימים אלו מתוך הכנעה ותשוקה, בנה מזבח לה' להודות ולשבח לפניו ,ואכן
א וכידוע דברי החסיד ר' יוסף יעב"ץ זי"ע המובאים בבני יששכר שמעיד שראה בעיניו בזמני השמדיות,
שאלו שהאמינו אמונת אומן תמימה בהשי"ת בלי חשבונות והתחכמויות ,הם עמדו איתנים למסור נפשם
בפועל ממש על כבוד שמו יתברך ,אכן אלו שהאמינו מכח הוכחות וראיות ומכח חקירות פילוסופיות,
לא החזיקו מעמד ,ובשעת הנסיון מעדו ונפלו ,כי ענין האמונה הוא למעלה מהשכל ,חשבונות וחקירות!
ה
אורות הפרשה
ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים' וגו'. לצאת ברשות – מלכו של עולם ,וגם בצאתנו
ולכאורה מה ענין זה של זכירת נח אלינו? ובואנו כל אחד למקומו ,אם בישיבה או
אך הכוונה כנ"ל שנח ע"י גודל עבודתו בכולל או במקום עסקיו ועיניניו ,תמיד
את השי"ת בתמימות ונאמנות ,בלי להישאר מקושר אם אבינו אוהבנו המדריכנו
התחכמות ופשרות ,עורר מלמעלה ג"כ ומנהלינו תמיד ,ולזכור ולהיכנע תמיד לפניו,
ש'את נח באהבה זכרת'' ,בהביאך את מי לעובדו בתמימות ונאמנות ובלב שלם ונפש
המבול לשחת כל בשר מפני רוע מעלליהם' חפיצה!
והיינו חשבונותיהם מעלליהם ,וידיעותיהם בימי חודש מרחשון ,יש לראות שיהי'
שעי"ז פקרו והפירו ברית וגרמו להביא את עדיין 'רחושי מרחשן שפוותיה' .וכמו שפי'
מי המבול לשחת כל בשר ,על כן זכורונו – קדוש ישראל מרוז'ין זי"ע (יודה"ק ג' חשוון),
של נאמנותו ותמימותו – בא לפניך להרבות שימשיך אצלו הקדושה וההתעוררות של
זרעו כעפרות תבל וצאצאיו כחול הים! ימי התשרי הקדושים ,ראש השנה ועשרת
והנה מה שנקט הלשון 'וצאצאיו כחול ימי תשובה ,יוה"כ והימים שלאחריו ,וימי
הים' דוקא ,יש לפרש הדבר בהקדם דברי הסוכות ,הושענה רבה ושמחת תורה ,עם
האור החיים הק' בפרשתנו. כל המצוות המרוממות והנעלות אשר בהם:
לשמור ולעשות ולקיים את כל הקבלות
בני יששכר :יסוד ופינה לתורה ומצוות
הטובות שקיבל על עצמו ,ולבקש ולהתחנן
– לעבוד את השי"ת בתמימות ובלי
'ורוח קדשך אל תקח ממני' ,ולהמשיך
חשבונות שונים
בעבודתו וקרבת ה' שזכה לו ,להכניסו
דהנה כתיב בפרשתן 'ויעבר אלוקים
לתוך כלי המעשה כפי אשר יוכל.
רוח על הארץ וישוכו המים' ,והק' באוה"ח
הק' שלמה ליה להפסוק להשמיע בדיוק עי"ז יזכה שהשי"ת יפרוש עליו סוכות
האופן איך נשקטו המים ,ע"י ש'ויעבר שלומו באהבה רבה ולהעלות זכרונו
אלוקים רוח על הארץ' ,ולמה לן לידע ע"י לפניו לטובה
מה עשהו. ואז יזכה שכביכול הקב"ה גם ימשיך אורו
אך מבואר יסוד נפלא ,ומבואים דבריו עליו ,לקרבו ולהיטיב עמו וכרחם אב על בנו,
בספר 'אגרא דכלה' שכתב על זה 'ומה מאוד כמו שהיה מרגלא בפומיא דהבעש"ט על
מתוק האור לעיני' ,ומסיים "והבן הדבר כי הפסוק 'ה' צילך' ,שכפי מה שפועל ועושה
הוא יסוד ופינה לתורה ולמצוות'! האדם כאן למטה ,הרי הוא מעורר עליו
ויסוד התירוץ הוא ,כי זה לעומת זה, כעי"ז מלמעלה ,כמו כאשר אדם מתנועע
שכנ"ל הרשעים אנשי דור המבול פגמו והולך וכדו' ,שכל מה שהוא עושה ,נעשה
בזה שעשו 'חשבונות והתירו איסורים כן גם בצל שלו.
לפי דעתם ומחשבתם ,איזה מצוות יש וזה שאנו אומרים ומזכירים בכל שנה
לנהוג גם עכשיו ,ובמה אפשר לשנות ושנה בפסוקי הזכרונות בתפילת המוספים
וכדו' ,רח"ל .ונח ב'נאמנותו' ו'מתמימותו' של ראש השנה' ,וגם את נח באהבה זכרת
ו
אורות הפרשה
'ישראלים' ,לא כאלה חלק יעקב! רק לעשות זכה אכן להינצל .ומדה כנגד משה' ,מי
המצוות כאשר ציוונו ה' אלוקינו!' המבול' הענישו ועשו שליחותם ב'נאמנות
וכותב שם שאף שגילו לנו מקצת טעמי וב'תמימות' ,שכיוון שנצטוו מאת השי}"ת
המצוות ורזי דרזין ,ומצווה על כל אדם להתרבות ולשטוף העולם היו הולכים
לדרוש ולהמציא טעמים בפרד"ס התורה ומתרבים וגדלים עוד ועוד ,ואף אחר שכבר
כ"א כפי אשר חלק לו ה' בבינה ,מ"מ נמחה את כל היקום ,עדיין לא עצרו ועשו
צריך לידע שהמצוות הן חכמתו של יוצר 'חשבון' שכבר נח קיים רצון השי"ת ואין
בראשית ,ואין סוף לחכמתו ,וממילא אין להם עוד סיבה להתרבות .רק עשו ציוויים
סוף וקץ לטעמי המצוות ,ואף אם הטעמים בשלמות והתמימות בלי חשבונות .ורק
שאנו משיגים אינם שייכים עכשיו ,מ"מ כאשר 'ויעבר אלוקים רוחח על הארץ' –
עוד לאלוקי מילים וטעמים עד אין סוף כוח של תנחומים והנחה כמו שפי' רש"י
וחקר ,וחלילה לתלות יסוד דתי המצוות על והקב"ה 'שלח רוחו אליהם שכבר כלתה
הטעמים ,רק לעשותם מאהבה כעבד הנאמן מצוותן – אזי נחו שקטו'!
השש ומתעלס בקיום מצוות אדוניו בלי וכתב ע"ז באגרא דכלה שם ,והנה
חקירת הטעם! עכתדה"ק עיי"ש. שמח לבי בקרבי על דבריו ,וטובא איכא
למשמע מהדבר הזה לכל בעל נפש ,דהעבד
גלי הים נעמדים ונעצרים בנאמנות בהגיעם
הנאמן אין לו לבקש טענה לעצמו לפטור
לחול שהוא שפה להם
את עצמו ממצוותיו יתברך ,הגם שידמה
והנה כענין הזה מצינו גם אצל ה'חול
בדעתו וימצא איזה טעם למצוה ,ולפי
אשר על שפת הים' ,שגלי הים באים תמיד הטעם שמצא ,ימצא עת שאינו נוהג הטעם
ורוצים לצאת ולשטוף את העולם ,והם הזה ,ועי"ז יבוא להפר חוקי התרה ,אשר
נעצרים בחול אשר על שפת הים שהוא עי"ז נתפקרו הפלוסופים שבדו טעמים
כחומה להם ,כמו שנצטוו שלא לצאת מלבם למצוות השי"ת ,וכאשר מצא עת
מגבולם ,וכל הגלים נשקטים ונעמדים שם
שאינו נוהג הטעם אשר בדו מלבם בשכלם
בנאמנות ובתמימות כמו שנצטוו לפני אלפי
המזוהם ,התירו להפר חוקי התורה ,עד
שנים ,וכמו שכתוב 'האותי לא תיראו ,אשר
שיצאו מכלל כל חוקי התורה וכו'!
שמתי חול גבול לים' ,ולכן כאשר מעלים
ומזכירים אנו את זכרו של נח איש צדיק המשכילים סילפו התורה לפי דעתם
ותמים ,שלא עשה חשבונות ומעקשים המזוהמת אך אנו יודעים כי אין סוף
לשנות מצוויו יתרך ב"ש ,אלא פעל ועשה לטעמי המצוות ואין לשנות כקוצו של יו"ד
בנאמנות ,ואף לא יצא מהתיבה עד שיקבל וממשיך שם בלשון קדשו 'ובפרט
רשות :ע"כ קיבל ברכה להרבות צאצאיו בדורותינו בעוה"ר אשר רבים מהערב
'כחול הים' דוקא ,שגם בהם מצינו תמימות רב שבבני עמנו חבקו חיק נכריה חכמות
ונאמנות זו ,וכח וברכה זו קיבל לצאצאיו חיצוניות ,והוציאו כל חוקי התורה בדברי
אחריו ,שיוכלו ללכת בתמימות ונאמנות, הבאי ,עד שנתפקרו מכל חוקי התורה,
'לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה'. ותוך עמנו הם יושבים ומכנים עצמם בשם
ז
אורות הפרשה
ולהלל להשי"ת ,ו'בי יכתירו צדיקים' לימוד גדול לכל אחד לפרוק מעליו
שיזכרוהו הצדיקים בתפילות ראש השנה חשבונות הרבים ולעבוד השי"ת בנאמנות
כנ"ל ,שמזכירים נאמנותו ותמימותו שאינו בכל עת ומקום ומצב
יוצא אלא ברשות ,וכדי להודות את שמך!
ואכן לימוד ויסוד גדול הוא לדידן ,לזכור
ע"י תפילה בנאמנות מהפכים וממתיקים תמיד לעשות רצון וציווי השי"ת בתמימות
מידת הדין לרחמים ונאמנות ,בהכנעה ולב שמח; ולפרוק מעל
צווארינו עול חשבונות הרבים שביקשו בני
ואכן הקב"ה הוציאו ,וקיבל ברצון
אדם ,רק ללכת ישר כמו שבראו האלוקים,
את הודאתו וקרבנותיו ,וירח ה' את ריח
ולהיבדל לעמוד לשרת לפניו באהבה ויראה
הניחוח ,ויאמר לא אוסיף לקלל עוד
בלבב שלם!
את האדמה ,ונהפכה מידת הדין ששרתה
על העולם למידת הרחמים בכח תפילתו ובכל הזמנים ובמצבים שנמצא בהם
ותמימותו ,וכמ"ש ברש"י הק' על 'ויזכור האדם ,בין 'בתוך הזמן' ובין ב'בין הזמנים',
אלוקים את נח' ,ש'גדול כח תפילת הצדיקים ישתדל לעשות את המוטל עליו בלי חשבונות,
שמהפכים מידת הדין למידת הרחמים', ולא לצאת ממקומו כי אם ב'רשות' ,שאף
ועל כן הוזכר כאן שם 'אלוקים' שהוא שם בצאתו ממקומו לא יהיה כאילו שאומרים
של 'דין' ,שאף הדין נהפך לרחמים ועלה עליהם שבדרך הם רק 'חצי יהודי' ח"ו ,אלא
זכרונו לפניו לטובה; והקב"ה אמר שיצר 'שוויתי ה' לנגדי תמיד' ,לעשות רצונו ולעבדו
לב האדם רע מנעוריו ,וע"כ כבר לא יביא בלבב שלם בכל מקום ובכל עת ועונה!
מבול על העולם רק אות הקשת במקומו
והכל מכח התפילה והאמונה בתמימות נח התפלל והשתוקק לצאת מהתיבה כדי
ובפשטות כנ"ל! שיוכל להודות לפניו
והנה נח שהיה שם בתיבה במצב קשה
להתפלל לפני השי"ת שיוציא ממסגר נפשו וצר ,שהיה שם בתיבה קטנה למשך י"ב
כדי להודות לפניו ולהישאר תמיד ברשותו חודש[ ,והיום כאשר נמצאים בתוך פליגער
וכן אנו בכל זמן ומצב שנמצאים ,וכל למשך כמה שעות כמעט ומשתגעים ,וקשה
אחד עם התמודדותיו ומתנותיו שקיבל הדבר ,והוא היה למשך זמן ארוך כזה...
בבית ובחוץ ,יש לו להתחנן ולבקש מהשי"ת והיה עליו לפרנס ולטפל בכל הבהמות
'הוציאה ממסגר נפשי' ,כדי שאוכל כבר והחיות ,עד שארי הכישו על שאיחר
'להודות את שמך' ,להודות ולהלל לפניך מזונותיו ,אך מ"מ לא בעט וברח שהרי שם
בשיר וקול תודה בלב שמח :אך גם יש יכול לפגוע בו עוד ארי וצרה ,רק התפלל
להיזהר שלא לצאת אלא ברשות ,דהיינו שכל והתחנן 'הוציאה ממסגר נפשי' ,והטעם –
מעשיו ופעולותיו יהיו רק כרצון השי"ת ,ולא 'כדי להודות את שמך' ולהקריב קרבן תודה
לנסות לברוח מהשי"ת ממצבו בע"כ ,כמ"ש לפניך ,שלא ביקש לצאת כדי לנשום כבר
באנשי דור הפלגה 'ויהי בנסעם מקדם' – אויר צח ,ולראות את אור השמש ולדרוך
כתינוק הבורח מבית הספר ,רק להישאר על ארץ יציבה ,אלא כבר השתוקק להודות
ח
אורות הפרשה
לארה"ק שהמצב בחינוך אז היה יותר טוב, תמיד אחוז ודבוק בזרועותיו של הקב"ה
אף שבארה"ק היה קשה מאוד ודוחק גדול אבינו אב הרחמן .חבוקה ודבוקה בך:
בעניני הפרנסה ,ובארה"ב היה יותר טוב,
א"א לברוח מהשי"ת רק תמיד יש לעשות
כי בכל מצב וזמן 'איני יוצא אלא ברשות',
רצונו מתוך אמונת אומן חזקה ותמימה
וכרצון מלכו של עולם!
ויש לנו לזכור שא"א לברוח מיד הקב"ה
להודות להשי"ת ולהמשיך הקשר של נח כמו שראו אצל יונה הנביא ,וכמו ששמענו
בימים הקדושים שעברו עלינו לטובה גם בדורות לפנינו מאנשים שברחו
ובימים אלו אכן נודה לפניו יתברך על מארצות הדמים באירופה בשנות הזעם,
השנה הטובה אשר חנן אותנו ,ונשכיל והגיעו עד לארה"ק ,וכאן פגע בהם מחיצי
לנצל לילי החורף הארוכים ,שאמרו צדיקים המוות של הישמעאלים רח"ל ונהרגו
שיש בהם מקדושת חול המועד .ונזכה הי"ד ,אלא מוטל עלינו תמיד לעשות
להיות מרוממים ונעלים 'ותרם התיבה מעל רצונו ולעובדו בלבב שלם ובתמימות בלי
הארץ' – להתרומם מהמבול של שטף מים חשבונות וערמימויות!
הזידונים ,וכל המשטינים והמקטרגים, וכן ראינו אחרי שנות הזעם ,כי אלו אשר
להתקרב אל השי"ת ולהמשיך הקשר עסקו ב'חשבונות' ,וכדו' ,וכשלפי שכלם
עמו כדבעי. לא הבינו על מה ולמה הגיע זאת ,יש מהם
והרי עברו עלינו נ"ח ימים קדושים שפקרו וכפרו רח"ל בה' ובתורתו :אך לא
מתחילת חודש אלול עד לראש חודש כן חלק יעקב וכנ"ל ,שהיראים ושלימים
מרחשוון ,שכולם ימים קדושים של קירבת ידעו שאין אנו משיגים ומבינים את סודות
השי"ת ,שגם בימים אחרי סוכות יש בהם הנהגת השי"ת וקיבלו הכל באהבה וברצון,
מקדושת חודש תשרי וא"א בו תחנון, בהכנעה ובתמימות ואכן נשארו באמונת
ובפרט עד אחר שבת בראשית .ויש לראות אומן איתנה והקימו את כלל ישראל מחדש
את התולדותיהם של צדיקים – מעשיהם לשם ולתפארת.
הטובים ,שנראה ונערוך התולדות נ"ח
העובדא של קריעת הסערטיפיקאטן של
– והתוצאות של נ"ח הימים הקדושים,
אאמו"ר זי"ע
שיהיה 'איש צדיק תמים' .לעבוד את השי"ת
בתמימות ונאמנות ,לבקש ולהתחנן מלפניו
כמו שסיפרה אמי מורתי הרבנית
ולהודות לו ולשבח למאמרו! הצדקנית ע"ה ,שלאחר המלחמה כאשר
נישאה לאאמו"ר [מנדבורנא פתח תקוה]
ע"י התגברות והתעצמות קטנה בסור מרע זי"ע ,שניהם עברו את שנות הזעם
ועשה טוב יזכה לרב טוב לו ולזרעו אחריו בצער ויסורים רבים ,וכבר היה בידם
ויש לנו להחשיב ולייקר מאוד כל ה'סערטיפיקאטן' – האישור לנסוע ולהיכנס
התגברות לעשות רצון השי"ת ,כמו לארה"ב ,אך כאשר שמע אאמו"ר זי"ע
שרואים בפרשתנו בפסוק 'ויקח שם ויפת שמצב החינוך שם עדיין לא היה כהוגן ,אז
את השמלה וגו' ויכסו' ,וכמו שפי' ברש"י קרע את ה'סערטיפיקאטן' והחליט לנסוע
ט
אורות הפרשה
פרוצים ורשעים ,היה הוא ירא שמים שכתב ויקח בלשון יחיד לפי שנתאמץ
ושמור ,ולא נסחף להפקרות ששררה 'שם' במצוה יותר מיפת ,וע"כ זכו בניוֵ
בעולם אז ,ואכן עי"ז ובכח תפילותיו לטלית של מצוה .ויפת שלא נתאמץ
והודאותיו זכה להיפך מדת הדין כ"כ זכו בניו רק לקבורה .ודבר זה נורא
ולהינצל; וכיון שהתיירא אז אחר הוא למתבונן ,כי הרי מדובר בפעולה
המבול מלפרות ולרבות כי לפני זה קטנה וקלה של לקיחת שמלה וכיסוי
היו כולם רגילים ברציחה רח"ל ,וגם וכו' ,ולא שייך בו כ"כ יותר התאמצות,
התיירא שלא יבוא עוד מבול לשחת אך מ"מ ע"י שהתאמץ יותר במעשה או
את הארץ ,ע"כ הובטח לו אז שלא בצער וכוונת לבו על בזיון אביו ,עי"ז
יהיה עוון מבול ,ולא אוסיף לקלל עוד זכה לדורות עולם שאלפי ריבי רבבות
צאצאיו מקיימים בכל יום ורגע מצוות
את האדמה ,וכן הוזהרו אז גם בני נח
על הרציחה ,כדי שיוכל לקיים מצות ציצית ,לטלית קטן ולטלית גדול ,שזה
כיסוי תחת כיסוי – שכיסה את אביו;
פריה ורביה' ,מלאו את הארץ וכבשוה'.
אך יפת שלא נתאמץ כ"כ זכו בניו רק
לזכור ולהמשיך ההתעלות של הימים לכיסוי של קבורה.
הקדושים וכן הוא לדידן ,כאשר אברך או בחור
ובעמדנו בימים אלו יש לנו לזכור מה יושב והוגה בתורה ,וכבר נגמר הסדר
שלפני כחודש עמדנו בימי ראש השנה ולא ירד לעומק כוונת תוס' אחד כראוי
המאירים ,ולפני פחות מחודש נטהרנו ומתאמץ בכל זאת וממשיך ומעמיק
מעוונותינו ביום הכיפורים ,ונתקרבנו להבינו על בוריו ,הרי בזה זוכה לדברים
לה' אלוקינו ונתקשרנו אליו בקשר עצומים ונעלים לו ולזרעו אחריו.
של אהבה ובקשר של קיימא; ע"כ יש וכן בסור מרע ,כאשר מתגבר על יצרו
לראות להמשיך קשר וקירבה זו ,ולבקש וזובחו ושומר על קדושת עיניו ואיבריו,
ולהתחנן בתמימות ונאמנות 'הוציאה הרי בזה קונה לעצמו בלי שיעור שכר
ממסגר נפשי' – כדי שאוכל להודות את וקרבת אלוקים ,ובזה גם מודה להשי"ת
שמך ,ולזכור לא לצאת ולפעול אלא כנח על כל חסדיו ורחמיו ,כמ"ש
ברשות השי"ת בכל עת ועונה! 'זובח תודה יכבדנני' – וכמו שדרשו
חז"ל ש'כל הזובח את יצרו ,מעלה עליו
יעזור השי"ת שיהיה כבר סוף וקץ
הכתוב כאילו הקריב תודה'!
לכל צרותינו ,תחילה וראש לפדיון
נפשינו ,עד שנזכה בקרוב לשמחה לא להיסחף אחר הפקרות של הדור
הגדולה בישועתם של ישראל בביאת רק להיות איש צדיק ותמים
גוא"צ במהרה בימינו ,ברחמים ונח הורה לנו שלא לצאת אלא
גדולים ,אמן. ברשות ,ואף כשכל בני דורו היו
****
י
